פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכלכלה 30/10/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 308 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ה' בחשון התשפ"ג (30 באוקטובר 2022), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת טיוטת תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חברי הכנסת: ענבל בזק מוזמנים: שר התקשורת יועז הנדל לירן אבישר בן חורין – מנכ"לית משרד התקשורת, משרד התקשורת ברוריה מנדלסון – סמנכ”לית, משרד התקשורת אורן לביאן – סמנכ”ל דואר, משרד התקשורת דרור הורניאן – מנהל אגף דואר, משרד התקשורת שמעון שהם – מנהל הדואר, משרד התקשורת פאדיה זידאן – מנהלת מחלקה בכירה, משרד התקשורת עמי גילה – סגן מנהל, משרד התקשורת נעם שרלו בריגה – רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר עדי ליברוס – ממונה, משרד המשפטים דוד לרון – מנכ"ל, חברת דואר ישראל זיו ברק – מזכיר החברה ומנהל האסדרה, חברת דואר ישראל מישאל וקנין – יו"ר הדירקטוריון, חברת דואר ישראל יגאל שטרית – מנכ"ל חברת מסר, חברות למתן שירותים בתחום הדואר נתן שפירא – מנכ"ל, אניה דר' ו. ריזה ובנו בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר בן סוכמן – מנכ"ל, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס נגה רובינשטיין – שדלנית, יועצת משפטית KRB , דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס מוהאנד נאסר – שדלן, יועץ משפטי KRB, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס תמר עברי שטרן – שדלנית, יועץ משפטי KRB, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס ייעוץ משפטי: איתי עצמון טל פוקס מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת טיוטת תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו בדיון מיוחד לבקשת הקואליציה והאופוזיציה, משרד התקשורת וחברת הדואר כדי לאשר תקנות שיאפשרו לדואר לעמוד על הרגליים ולעשות תהליך הבראה. הדחיפות של הדיון נובעת מכך שהדואר בקריסה כלכלית. לראשונה יש תכנית הבראה מוסכמת על האוצר, התקשורת, הוועד והנהלת הדואר. ללא תכנית הבראה נמשיך לראות תפקוד לקוי של הדואר עד כדי קריסה מוחלטת, כולל פגיעה נוספת בשירותים האזרחיים. תכנית ההבראה כואבת, יש בה פרידה מ-1,000 עובדים בהסכמה, כולל העלויות הנדרשות לכך, כולל הסכם הקצאת נכסים של הדואר למימון עתידי של ההשקעה הזאת. לצד תכנית ההבראה הכואבת וההתייעלות הפנימית של החברה, נדרשות פעולות רגולטוריות שיאפשרו לחברה לתת שירותים ביעילות ובגמישות. צד אחד של הדבר הדחוף הוא להבריא את הדואר, לשפר את השירותים, אבל הצד השני, שהוא קבוע אצלנו, זה לראות במי זה פוגע ומה יקרה לאוכלוסיות המוחלשות ביותר. שאלנו שאלות מקדימות לפני הדיון הזה, דרשנו שינויים בנוסח שמוצג לפניכם. אני שמח שהגענו לשתי הסכמות מרכזיות שינוסחו בשעה הקרובה ויוקראו לפי מה שסיכמנו בדקות האחרונות עם הדואר ועם משרד התקשורת. יש בתוך מקבלי שירותי הדואר ובנק הדואר שתי קבוצות משמעותיות. קבוצה אחת של כ-110,000 מקבלי קצבאות נכות, זקנה והבטחת הכנסה. התיקונים שנעשה בתקנות, בתעריפים ובשירותים לא יפגעו במחיר שהקבוצה הזאת משלמת. המחירים על שירותים קיימים יוקפאו לשלוש שנים עבור 110,000 מקבלי קצבאות נכות, זקנה והבטחת הכנסה, למעט מקרים ששירות מסוים עד היום בוצע בתעריף אפס ובמידה וייגבה חיוב חדש שלא היה קיים האוכלוסייה הזאת תשלם רק 50% מהעלות של השירות הזה. הדבר הזה מוסכם על הנהלת הדואר ומשרד התקשורת. בתוך התקנות יש בקשה להרחיב ולפרט את סמכויות השר בקביעת סוג השירותים, פיזורם והיקפם. מכיוון שכבר כיום יש לשר סמכויות ונתון לו שיקול דעת מלא בדבר אספקת השירותים, זמינות אותם שירותים ונגישותם ברחבי הארץ, את הסעיף שמפרט או מרחיב את סמכויות השר בתחום הגדרת השירותים שסופקו אנחנו נמחק. כשתקום ממשלה נמשיך את העבודה על הדואר, העבודה על הדואר לא נגמרת. לדואר יש עכשיו כשנה, שנתיים להבריא את עצמו. במידה והמדינה תחליט להפריט אותו, הוא ייכנס לתהליכי הפרטה, אבל לעת עתה המשימה היא להבריא את עצמו, לתפקד ולתת שירות טוב לאזרחים. הדיון הזה הוא כמעט היסטורי. ברמה האישית זה אולי הדיון האחרון שאני אנהל בוועדת הכלכלה. אני לא יודע אם אני אמשיך בוועדה למרות שיש בי רצון להמשיך את עבודת ועדת הכלכלה, לכן זאת הזדמנות להגיד תודה לחברי הוועדה על שנה שהיינו בה שיאני הרפורמות הכלכליות בחקיקה, שיאני דיונים ושיאני הסכמה בין קואליציה ואופוזיציה. רוב ההצבעות שלנו בוועדת הכלכלה היו בהסכמה מלאה בין אופוזיציה לקואליציה. תודה לעידית, מנהלת הוועדה, לאיתי, היועץ המשפטי, לליאור, הדובר, לצוותים ולאנשים שעובדים איתי. זה דיון מיוחד יום לפני בחירות ואני מקווה שנעשה בו טוב למדינה. מנכ"לית משרד התקשורת, בבקשה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> מלא תודה ליושב ראש, לצוות הוועדה, לכל מי שהתכנס איתנו כאן היום, יומיים לפני בחירות, בעיתוי הזה, כדי להשלים את התקנת התקנות האלו. התקנות האלו רלוונטיות למהלך הכולל שאנחנו עושים בשנתיים האחרונות ביחס לחברת הדואר. החלטנו לעשות טיפול יסודי לאתגרים של שוק הדואר בישראל שבמסגרתם העברנו בוועדה הזאת את חוק הדואר העדכני, יצאנו לתהליך הפרטה, גיבשנו תכנית הבראה שתציל את הדואר מפשיטת רגל ומפיטורים פוטנציאליים של 5,000 עובדים. הטקט הראשון של תכנית ההבראה אמור להתבצע כבר בסוף השנה הזאת. אנחנו פועלים במרץ לבצע התאמות רגולטוריות, כולל עדכון רישיונות הדואר, עדכון השירותים שהדואר נותן על מנת שיתאימו לצרכים, לביקושים הנוכחיים ויבטיחו שהשירות יהיה אפקטיבי ויעיל כמו שמגיע לאזרחי ישראל. בתנאים הנוכחיים חברת דואר ישראל מתקשה לתת את השירותים לאזרחי ישראל ברמה נאותה. היום אנחנו מביאים בפניכם שני סטים של תקנות. אחד נוגע לעדכון רשימת השירותים הבסיסיים, שירותים שניתנים בכל מקום, לכל אזרח. אנחנו מבקשים להסיר שירותים שנראים לנו שהם אינם רלוונטיים יותר לביקושים הנוכחיים ולהוסיף שירותים בסיסיים שאנחנו חושבים שהם בעיקרי הביקושים. הדבר הנוסף שאנחנו מביאים לפתחכם זה את נושא תעריפי בנק הדואר. יש עוד סוגיות נוספות שיובאו לאחר הבחירות, כי אנחנו לא מוצאים אותן דחופות להשלמת תכנית ההבראה והשלבים הראשונים שלה שקרבים אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישאל וקנין, יושב ראש חברת הדואר. << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> זה לא חדש לכם, וגם לירן אמרה את זה, שהמצב של חברת הדואר הוא קשה. הצורך באישור כל המרכיבים של תכנית ההבראה של הדואר הוא קריטי לחברה. כל יום שמתעכב מייצר לנו תגובת שרשרת שלא טובה לחברה, לציבור ולקופת המדינה, לכן חשוב שהדברים האלה יקרו מהר ככל האפשר כדי שהחברה תוכל להתמקד במה שהיא צריכה לעשות. אנחנו הולכים לתהליך קשה של היפרדות מ-20% מכוח האדם בחברה, היפרדות ממעל ל-1,000 אנשים בתקופה מאוד מאוד קצרה. הדבר הזה נועד כדי להציל את החברה. הרגל השנייה של אותה תכנית הבראה היא מכירת החברה למשקיע פרטי כדי שתוכל להתנהל בשוק שהוא תחרותי, ואנחנו מקווים שהדבר הזה ייצא מוקדם ככל האפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> תודה על ההזדמנות להביע את העמדה שלנו. תודה לך, כבוד היושב-ראש, על האוזן הקשבת שהייתה במהלך התקופה הזאת, ותודה למנכ"לית המשרד שהסכימה להקשיב לנו גם כשלא היה קל. ההערות שלנו מתייחסות לסעיף הנוגע לפיקוח על מחירי דואר 24 והפיכתם לפיקוח על מחירי דואר 72 שעות - משהו שנראה כמו עניין מאוד איזטורי וטכני. אני חושב שראשוני המתנגדים לשינוי הזה צריכים להיות קברניטי הדואר. המשמעות של זה היא סגירת שירותי הדואר והפיכתם ללא רלוונטיים לחלוטין. ברגע שיאפשרו לדואר ישראל להפוך את דואר הפרימיום שלו ל-72 שעות, חברות יפסיקו לשלוח את החשבונות. אין טעם לשלוח דואר אם אין בכוונתו להגיע. ברגע שמבטלים את דואר 24 והופכים את דואר 72 לדואר פרימיום, המשמעות שאין יותר טעם לבנקים, לחברות האשראי ולחברת החשמל לשלוח חשבונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מבטלים את השירות של 24, הוא קיים בשוק. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> הוא הופך להיות אולטרה פרימיום. שירות הפרימיום שבעבר היה כאן - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מטבעו הוא פרימיום, כי זה תוך 24 שעות. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> השינוי שהגיע כרגע הוא ביטול הפיקוח על דואר 24 והפיכתו לפיקוח על דואר 72. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אנחנו לא הולכים לדבר על השינוי הזה. הדיון פה הוא לא דיון תעריפי, הדיון פה הוא על שירותים בסיסיים. דואר 24 ודואר 72 הם שירותים בסיסיים. סוגיית התעריפים נמצאת בשימוע, היא לא על שולחן הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אוהב את מה שהמנכ"לית אמרה, אבל אני קובע על מה הולכים לדבר פה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> התקנות לא מדברות על זה. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> בדיון הקודם הוחלט על ארבעה מחירים. מאז הדיון הקודם ועד היום שונה הפיקוח מפיקוח על דואר 24 לפיקוח על דואר 72. כצרכן, כמי שמשתמש בדואר, כמי שהוא לקוח מאוד משמעותי עבור הדואר, יהיה לי קשה לשלוח מכתבים דרך חברת הדואר כאשר מחיר הפרימיום שלהם, השירות העילי שלהם הוא לדואר של 72 שעות, לא של 24 שעות. לא יהיה טעם יותר להעביר מכתבים לדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? ממתי מכתב חייב להגיע תוך 24 שעות? אם כבר מישהו שלח מכתב, זאת הייתה הדרך הכי איטית לפעול בעולם הזה. מה זה משנה אם זה יגיע תוך שלושה ימים או תוך יום אחד? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> ה-24 שעות היה בעבר דואר פרימיום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי הם חושבים ששלושה ימים זה טוב למכתב. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> זה התעריף הגבוה. ברגע שמחיר הפרימיום שאתה הולך לשלם הוא ל-72 שעות, זה אומר שהסטנדרט הולך להיות פעם בשבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הפרימיום נשאר 24 שעות. יהיה להם תעריף זול יותר ל-72, שזאת תהיה הדרך לוודא שמכתבים מגיעים בזמן, תוך שלושה ימים. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> הפרימיום הופך להיות 72 שעות, שזה השינוי מהדיון הקודם לדיון הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זאת אומרת? אני לא מבין, ה-72 שעות יעלה יותר יקר מ-24 שעות? מה שהוא יקר ומהיר יהיה הפרימיום. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> בפעם הקודמת היה אמור להיות מחיר פרימיום לדואר 24 שעות, לא הייתה התייחסות ל-72 שעות. היום 72 השעות הופך להיות הסטנדרט, כשההפצה הרגילה הופכת להיות פעם בשבוע. אם תגיד לחברת חשמל שפעם בשבוע מחלקים דואר בסטנדרט, לא יהיה לה טעם לשלוח מכתבים יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> כי זה יותר מידי זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מי שישלח תוך יום, יש מי שישלח תוך שלושה ימים, ויש מי שישלח ולא ידע מתי זה יגיע. כל האפשרויות קיימות. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> ברגע שהפרימיום הופך להיות 72 שעות יפסיקו לשלוח דואר באמצעות חברת הדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה עכשיו דואג לדואר? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> לא, אני דואג לי. למה אני דואג לי? כי אני עדיין אחד הלקוחות הגדולים של חברת הדואר. מכיוון שחברת דואר ישראל היא מונופול, ודיברנו על זה כמה פעמים, אני נאלץ להמשיך לשלוח מכתבים באמצעות חברת הדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כל האפשרויות נשארו פתוחות בפניך בדואר. גם 24, גם 72, וגם יותר. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> לא. ברגע שהסטנדרט הופך להיות פעם בשבוע - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הסטנדרט. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא סטנדרט, זה שירות שדורשים שיתקיים. דורשים שיתקיים שירות סביר של דואר תוך שלושה ימים. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> ברגע שהתשלום עליו יהיה תשלום של מחיר פרימיום אף אחד לא ישתמש בזה. הנפגעת הכי גדולה מהתהליך הזה תהיה חברת הדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא כתבנו בחוק שזה מחיר פרימיום. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> זה לא מחייב. יצאנו מהדיון הקודם עם זה שדואר 24 הוא דואר מפוקח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בן, אני לא זוכר דיון כזה על 24 ועל 72. יכול להיות שהדואר אומר: אני רוצה לוודא שבעתיד יינתן שירות של שלושה ימים לדואר. זה סביר, זה מידתי. לא הבנתי איפה המילה "פרימיום" מופיעה בחוק. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> זה לא מופיע בחוק. עם דואר 24 יצאנו בפעם שעברה מוועדת הכלכלה. בשימוע לאחר מכן, דואר 24 נעלם מהתמונה והפך להיות דואר 72. המשמעות של זה היא שמכאן ואילך שירות הדואר הבסיסי, הרגיל הופך להיות בחלוקה עם תדירות איטית בהרבה. אגב, זה לא מפתיע, כי אני מניח שהולכים לפטר 1,000 עובדים בזכות הדבר הזה. המשמעות של זה היא ששירות הדואר הופך להיות לא רלוונטי. אני חושב שאנחנו כורים לעצמנו את הבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא רלוונטי? לקבל מכתב תוך שלושה ימים זה לא רלוונטי? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> אתה הולך לשלם עבור קבלת מכתב בתוך שלושה ימים מחיר פרימיום. אנשים לא ישתמשו בזה, החברות לא ישתמשו בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי קבע שזה מחיר פרימיום? << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> זה מחיר מפוקח, לא מחיר פרימיום. דואר 72 הוא מחיר מפוקח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה אומר מילה שלא מופיעה בשום נוסח? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> אני מנסח את זה באופן שבו אני תופס את העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם אומרים: אנחנו דורשים לוודא שהדואר ייתן שירות של דואר תוך שלושה ימים. כמה זה עולה השוק יקבע, התחרות. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 72 יום מפוקח. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> ה-72 מפוקח, אבל קודם היה אמור להיות מפוקח דואר 24. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> זה רק אומר שאתה מצמצם מרווחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגה רובינשטיין, דפוס בארי, בבקשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין משמעות לשירותים בסיסיים אם אין תעריף בצידם, אומרת את זה ועדת רוזן בצורה מאוד ברורה. שאלת מה המשמעות של זה? התשובה נמצאת בדוח רוזן. דוח רוזן אומר ביחס לשירות 24 שזה הבנצ'מרק. הבנצ'מרק הוא 24, לכן הוא גם מפוקח. זה העוגן, כשמהעוגן הזה נגזרים השירותים האחרים, התעריפים האחרים והדברים הנוספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דוח רוזן לקח מכל מה שכתוב בו - -? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> דוח רוזן אומץ על ידי שר התקשורת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חלק מהדברים לקחו, חלק לא. יש איזה 17 דוחות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון, יש 17 דוחות, אבל אם שר התקשורת לא היה מאמץ אותו, כולל את שירות ה-24 והבנצ'מרק שזה מהווה, לא היינו אומרים דבר. דיברנו פה המון על ה-SLA ועל טיב השירות, מכיוון שללא טיב שירות והמחיר שנמצא בצידו אין משמעות לשירותים הדואריים שניתנים. אני מבינה שההיבט הדוארי הוא קטן מאוד ביחס לתהליך ההפרטה ותהליכי ההתייעלות בדואר, אבל בשבילנו זה העולם בכללותו. לשנות את טיב השירות מאחד לשליש משנה מבחינתנו את כל המשמעות הדוארית של השירותים שאנחנו יכולים לתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה "לשנות את טיב השירות"? אנחנו יוצרים מגוון שירותים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדואר בעתיד ייתן אפשרות לתוך יום, לתוך שלושה ימים, לרגיל. איפה פה הטיב? שלם לי היום - תקבל תוך יום, שלם לי על שלושה ימים – תקבל תוך שלושה ימים, שלם לי על שבוע – תקבל תוך שבוע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מתחברת למה שאמרה המנכ"לית. היא אמרה: "התקנות האלו לא בפניכם". מה שקורה כאן זה שהסלמי כל כך דק שכבר אי אפשר להריח אותו ואין לו טעם. ברגע שמביאים פסקה ספציפית בלי להסביר מה המשמעות שלה, שזה מה שאנחנו חווים כרגע, קשה להראות לך את התמונה בכללותה. מה שקרה כאן זה שאמרו לך: יש לך שירות 72 ו-24, כשה-24 הוא ללא תעריף, ה-72 הוא עם תעריף. מה שאין לו תעריף, ואתה הזכרת את זה בהקשר של האזרחים שנזקקים לשירותים של בנק הדואר, לאו פיקוח הוא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכל השירותים של הדואר יש סמכות לשר לדרוש מחיר סביר. אם החברה לא ביצעה במחיר סביר, לשר יש סמכות לאכוף את זה. זה חל על כלל השירותים, כולל על ה-24 וה-72. לא כתוב כאן מה התעריף של דואר לשלושה ימים, כתוב שיהיה שירות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה לא כתוב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי כי התחרות תוזיל, אולי כי תתחרו בהם. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> זה מחיר שאמור להיות מפוקח ולהיות מפורסם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> התקנות האלו הן באישור שר האוצר, לכן זה לא מובא בד בבד. מחיר סביר הוא סעיף ריק מתוכן. הוא היה ריק מתוכן גם בחוק התקשורת ביחס לבזק, והוא ריק מתוכן גם בסיטואציה הזאת. אם תשאל את משרד התקשורת כמה פעמים נעשה שימוש בסעיף שאומר שהשר הכריע לקבוע מחיר סביר, אני מניחה שהתשובה שלהם תהיה כמו התשובה שלי – שלא נעשה שימוש בסעיף הזה, שהשר לא קבע שום מחיר. זה לא קרה ולא יקרה, בואו לא נשלה את עצמנו. למה לא מביאים לכאן את התעריף של 72? אולי כי זה באישור שר אוצר, אולי כי הדברים לא מיושרים לחלוטין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא באישור ועדה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> יש דברים שלא צריך להביא לוועדה, יש דברים שכן צריך, את זה את יודעת יותר ממני. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ברגע שהכנסת את שירות 24 כשירות בסיסי ללא תעריף, בעצם ביטלת את השירות כי הפכת את המחיר למחיר כזה שלא יהיה אטרקטיבי. אתם מורידים את רמת השירות מאחד לשליש, אתם מחרבים שני שליש מרמת השירות. לא רק שיש כאן בעיה פרוצדוראלית, משפטית ומהותית מכיוון שהם עשו את זה ללא שימוע אחרי שהשר החליט שזאת העמדה, גם יש כאן את העובדה שבסוף הציבור יסבול מזה שהעוגן יהיה 72 שעות, לא 24 שעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנכ"ל הדואר, בקשה. << אורח >> דוד לרון: << אורח >> אנחנו מתחייבים להמשיך לתת מגוון של שירותים, פתרונות ואפשרויות לקבל דואר ב-24 שעות, ב-72 שעות, בשבוע. אני די תמה שאחרי שנים שמחכים לפתיחת השוק לתחרות דווקא החברה שצריכה לרצות בתחרות חוששת מההסרה של תעריף לפיקוח. מי שרוצה ומאמין בדואר של 24 כמו שאנחנו מאמינים ועושים, יוכל לתמחר אותו בצורה מאוד אטרקטיבית. דואר 24 ימשיך להיות שירות מוביל. אנחנו עוברים לשוק של תחרות מלאה. חברת מסר אולי רואה בפיקוח איזה שהוא מנגנון לקבוע מחיר, אבל אנחנו בהחלט מתכוונים שהשוק יהיה תחרותי והמחירים יהיו משתנים. אנחנו הולכים להיכנס לתהליך של תכנית הבראה מקיפה אחרי הרבה מאוד שנים, ואני שמח שמשרד התקשורת הוביל את התהליך הזה לנקודת סיום. אנחנו הולכים לעשות מהלכים מאוד כואבים בדואר. אנחנו הולכים לשחרר מעל 1,000 עובדים ולהיכנס לתהליכי התייעלות כבדים, כדי להביא את החברה הזאת סוף סוף למצב שהיא תתנהל כפי שמתאים בשוק הנוכחי. אנחנו רוצים לבנות חברה שיודעת להתחרות. אני חושב שראוי להעביר את השוק הזה ממצב של שוק מפוקח ומונופוליסטי לשוק תחרותי. הייתי מציע לאפשר לשחקנים שרוצים להיכנס ולפרוח בענף הזה להיכנס ללא עיכובים. << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> חברת מסר עדיין לא דיברה כאן. << אורח >> דוד לרון: << אורח >> רמת השירות הנוכחית של חברת מסר היא שבוע, שזה לא בדיוק שירות של 24 שעות. אם מאמינים בשירות מהיר אפשר לתת אותו כבר היום, אין שום מניעה. צר לי שמי שמדבר על שירות של 24 שעות כשירות חשוב, נותן אותו היום בסדר גודל של שבוע, לא בסדר גודל של 24 שעות. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> דואר 24 הוא לא הסטנדרט, דואר 24 הוא הדואר שנקבע שיהיה מפוקח. אני חושב שבניסיון להגיע להבנה עם ועד העובדים על הצורך לפטר 1,000 עובדים אתם מקריבים את השירות לאזרח. המשמעות של זה תהיה בכייה לדורות, כי אנשים יפסיקו לשלוח דואר בקצב הרבה יותר מהיר ממה שקורה היום. יכול להיות שמשרד התקשורת ויתר וגם הדואר ויתר על מה שקשור לדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד לא ראיתי אזרח מוטרד מזה שמכתב מאיזו רשות הגיע אליו תוך - - << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> לא האזרח מוטרד. חברת החשמל ששולחת שוברי תשלום לא יכולה לחכות שבעה ימים כסטנדרט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי, 90% ומעלה משולם מראש. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> הרבה פחות מ-90% משולם מראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רואה הרבה שמשלמים בשוברים. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> יש הרבה שוברי תשלום שמשלמים גם בבנק הדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ההבדל? היומיים האלה עושים את ההבדל? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> זה יכול להיות יותר מיומיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יום או שלושה. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> אם היום אנחנו מחלקים פעם ביומיים ומחר אנחנו מתירים לדואר לחלק פעם בשבוע, הפער הוא די משמעותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשלם לי תוך יום – תקבל תוך יום, תשלם לי תוך שלושה ימים – תקבל תוך שלושה ימים, תשלם לי איטי יותר – תקבל איטי יותר. כל האפשרויות פתוחות לחברת חשמל, היא יכולה להזמין כל שירות שהיא רוצה. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> זו פרקטיקה לא נכונה של דואר ישראל, הם פועלים בפרקטיקה לא נכונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? אם אתה חנות מכולת, אז יש לך שלושה שירותים: אתה יכול לגבות ממני תוך יום ביוקר, תוך שלושה ימים חצי ביוקר, או לא לגבות ולא להתחייב בזמן. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> המשמעות של הדבר הזה היא שתמצא את עצמך בלי לקוחות, זה החשש שיש לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד פעם חוזרים לדאגה לדואר? אתה לא דואג לדואר. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> אני לא דואג לדואר, אני דואג לכך שהלקוחות שלי יחליטו שלא כדאי להם יותר להתעסק עם הדואר, הם יעשו כל שהם יכולים כדי להפסיק לשלוח מכתבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השתנה? כל האפשרויות פתוחות בפניהם. החברה שלך דורשת שירות מסוים? הכל פתוח בפניה - או תוך יום, או תוך שלושה ימים, או יותר. מה השתנה מול חברת חשמל? היא אומרת: תן לי את השירות תוך יום, תן לי את זה תוך שלושה ימים, תגיד לי כמה כל דבר עולה. מה השתנה פה? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> מה זאת אומרת? דואר ישראל הופך את החלוקה שלו לפעם בשבוע במקום מה שהוא עושה היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון, לא נאמר דבר כזה. הוא מעסיק מגוון שירותים. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> נכון, זה לא נאמר, אבל זה מה שיקרה דה פקטו, זו המשמעות של ההחלטה. איך הולכים לפטר 1,000 עובדים? הולכים לחלק פעם בשבוע במקום פעם ביומיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך הולכים לפטר 1,000 עובדים? מוכרים נכסים, מחזירים כסף למדינה, יש הרבה פטנטים לפיטורים האלה. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> יש גם שינוי בתקנות שמראה שיש לדואר יכולת לחלק - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הסעיף של השלושה ימי דואר כאחת האופציות שחייבים לתת זו דרישה של משרד התקשורת. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> סטנדרט החלוקה של הדואר מופיע ברישיון. הוא הופחת בצורה משמעותית ממה שקיים היום. אני חושב, כמי ששוק הדואר בארץ חשוב לו, שאנחנו עושים טעות היסטורית. הולכים לאפשר בדואר ישראל לחלק דואר ברמה כזאת שלא יהיה כדאי יותר לשלוח דואר בישראל. זאת הצעקה שלי כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מבין את הצעקה, כי גם אחרי כל התקנות האלו אפשר יהיה לשלוח דואר תוך יום, תוך שלושה ימים, תוך יותר. שום דבר לא השתנה. מה השתנה? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> מספר הימים שעל דואר ישראל לחלק מכתבים השתנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך לקוחות? החשמל רוצה את זה תוך יום בבתים? שישלם על תוך יום. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> הוא לא ישלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז שיעשה תוך שלושה ימים, שיעשה תוך שבוע. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> הוא יחליט שהוא לא משלם את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה היום הוא משלם את זה? << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> כי היום המחירים סבירים, החלוקה מהירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השירות תוך יום קיים היום ויימשך בעתיד. לא נוצר פה משהו חדש, לא בוטל השירות תוך יום. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> ה-SLA של הדואר שונה. על זה אפשר להסכים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי הלקוחות יקבעו. אם לא יהיה אף לקוח שרוצה דואר תוך יום, לא יהיה דואר תוך יום. << אורח >> בן סוכמן: << אורח >> סטנדרט השירות של דואר ישראל שונה - על מה הוויכוח? << אורח >> נתן שפירא: << אורח >> הוויכוח נשמע לי קצת מצחיק. אני מייצג בערך שליש מסך הדואר הכמותי. הוועדה צריכה לדאוג בעיקר לדבר אחד: שיהיה לוועדה ולמשרד את הכוח לאכוף בצורה אמיתית את טיב השירות. גם בדואר וגם במסר אין הרבה צדיקים – יום זה לא יום, שלושה ימים זה לא שלושה ימים, שבוע זה לא שבוע. כל המילים האלו על איך נהיה הכי טובים – הדרך עוד מאוד ארוכה כדי להגיע לשם. אתם צריכים לאכוף את מה שתקבעו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סנקציות. << אורח >> נתן שפירא: << אורח >> האתגר אחרי הפיטורים יהיה יותר גדול, כי המשקיע הפרטי יתרגם את זה אל הקצה. האתגר האמיתי הוא לקיים את מה שתקבעו על ידי אכיפה אמיתית בפועל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת דרישה נכונה, וגם לזה נתייחס. בקשה, המנכ"לית. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> התקנות קובעות מה הם השירותים הבסיסיים שעל חברת הדואר לתת לכל אזרח בכל הארץ. הוספנו פה על דואר 24 את דואר 72 בשירותים הבסיסיים. יש דואר 24, שהוא שירות בסיסי וימשיך להיות שירות בסיסי, ויש את דואר 72 שנכנס כשירות בסיסי נוסף שלא היה בתקנות. משרד התקשורת מביא לוועדת הכלכלה מה שאמור לבוא לוועדת הכלכלה, הוא לא מביא לאישור ועדת הכלכלה את מה שלא אמור לבוא לוועדת הכלכלה. פרסמנו לציבור את כלל התעריפים, פרסמנו לציבור את תיקון הרישיון שעדיין לא התקבלה בו הכרעה, הוא נמצא בתהליכי שימוע והשר אמור להחליט. אני לא כל כך מבינה את הדיון שאומר שהסתרנו , שהחבאנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם ההיבט של מרכזי חלוקה אמור להיות מוכרע בתחילת נובמבר - זה דבר שהיה חשוב לכם. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> דבר שחשוב לשוק בעינינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עלה פה הרבה. אולי לראשונה ייפתחו מרכזי החלוקה האלה. מה לגבי הסנקציות שהוא אמר? << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> בחקיקת הדואר הגדלנו משמעותית את סכומי העיצומים הכספיים, כדי להבטיח שגם עכשיו וגם שתהיה חברה מופרטת יהיו למשרד התקשורת כלים. אני מזכירה לך שהיינו בסכומים זעומים, אולי 20,000, 28,000 שקלים, והעלינו את זה לסכומים של מאות אלפי שקלים לעיצום, ל-400,000 שקלים. סברנו שיש צדק בטענה הזאת שאין לנו כלי אכיפה מספיקים, לכן הגדלנו בצורה מאוד דרמטית את כלי העיצומים על חברת הדואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שר התקשורת, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> קודם כל, תודה רבה, אני שמח שזה קורה, גם אם בזמן קצר לפני הבחירות. אני רוצה, מיכאל, להודות לך כיושב ראש. אתה יודע, הייתה לנו שנה סוערת. היו שאלות קשות על תפקיד הוועדה ועל כמה היא מפקחת על הרשות המבצעת. היחסים פה היו כאלה שלא תמיד הסכמנו על כל דבר, אבל תמיד הסכמנו על זה שהוועדה הזאת אמורה לפקח על עבודת הרשות המבצעת, על השרים השונים שפועלים בתחומים שאמונה עליהם הוועדה. אני חושב שיש פה איזו סגירת מעגל. זה שאנחנו מצליחים לעשות את זה יומיים לפני הבחירות זה מופלא ומעניין, עוד יהיה מה ללמוד על זה. הדואר הגיע למצב קשה בגלל פוליטיקאים, לא בגלל העובדים. במשך שנים ארוכות זה היה החצר האחורית של הפוליטיקה הישראלית - במינויים, בתפיסה של חברה ממשלתית שכל תפקידה לשרת את הפוליטיקאים ולא את הציבור, בחוסר היכולת לנהל את זה כמו שצריך, ואת זה אני אומר בתור היסטוריון, לא בתור מנהל עסקים דגול. כל מי שמסתכל על המאזן של הדואר, על המספרים של הדואר בשנים האחרונות, ראה שזו חברה שנמצאת עם בעיות קשות של ניהול, עם חוסר הבנה של הוצאות, הכנסות, טיפול בעובדים, מתן שירות לציבור. מידי כמה שנים המדינה הכניסה את היד לכיס, שמה כמה מאות מיליונים, פתרה את הבעיה בכיבוי שריפות, שזו שיטה טובה אם בסוף הציבור מקבל שירות טוב, אבל כאשר השירות הוא לא מספיק טוב, כאשר התחרות לא מספיק טובה, כאשר יש הפסדים, כאשר הניהול לא תקין, כאשר יש יותר מידי עובדים שעובדים בחוסר יעילות - השאלות האלו חייבות להגיע לקצה. אני שמח שבתקופה שלנו, מיכאל, התחלנו את התהליך. בעיני זה מעשה חברתי ממדרגה ראשונה לייצר תחרות בדואר, לייצר שירות לכל מקום בארץ. היו שאלות דומות כאשר הפריטו את בזק ושוק הטלפוניה הפך להיות תחרותי. אני חייב להגיד שהיום, ואתה עקבת אחרי זה בוועדה שלך, יש תחרות - אנחנו מקום ראשון בעולם בפריסת סיבים בפריפריה, בתשתיות. אני חושב שזאת דוגמה טובה לכך שתחרות יכולה להיות בסוף מהלך מאוד חברתי ומועיל לכל מי שגר מחוץ לאזורי המרכז וזקוק לשירותי דואר ולשירותים אחרים. מה שאנחנו עושים היום זה אבן דרך מאוד משמעותית בדרך להביא את הדואר להפרטה מלאה, לתחרות ולשירות יעיל יותר לאזרח. מיכאל, אני לא יודע לאן הבחירות האלו יובילו אותנו ואם זאת שירת הסירנה, אבל אני מאחל לך הצלחה רבה, ואני מאחל לעם ישראל שוועדת הכלכלה תמשיך להיות ועדה פעילה שתבקר את השרים בממשלה ותדע להתווכח ביעילות לטובת עם ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, שר התקשורת. זו הזדמנות לאחל לך בהצלחה - הודעת שאתה לא ממשיך כרגע במסלול הפוליטי, לוקח פאוזה. תהיה גאה בדברים הטובים שעשית במשרד התקשורת. הזזת כמה אבנים גדולות, יצרת מומנטום. אם בסופו של דבר הטבנו עם האזרחים בכל התחומים - זאת תהיה זכותנו. מתחילים הקראה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> טיוטת תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשפ"ג-2022 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ג(א)(1), ו-126(א) לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: החלפת תקנה 1 1. בתקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ח-2008 (להלן – התקנות העיקריות), במקום תקנה 1 יבוא: הגדרות 1. בתקנות אלה – "גלויה" – נייר מלבני קשוח המיועד למשלוח ללא צורך במעטפה; "דבר דפוס" – נייר שאינו קשיח, אשר עבר הליך הדפסה ומיועד למשלוח; "דבר דואר" – מכתב, גלויה, צרור או דבר דפוס שמשקלם עד 500 גרם; "חשבון סילוקים" – חשבון סילוקים המתנהל בחברה הבת, כהגדרתה בסעיף 88יא(א) לחוק; "חבילה" – אריזה שאינה מעטפה המכילה חפץ של עד 20 ק"ג; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רצינו לוודא שאין חפיפה בין ההגדרות השונות של דברי הדואר, לוודא שקווי הגבול בין דברי הדואר האלה ברורים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> "חשבון סילוקים פרטי" – חשבון סילוקים המנוהל עבור לקוח שאינו לקוח עסקי לצורך ניהול חשבון משק בית בלבד; "צרור" – מעטפה המכילה חפץ. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> אם כותבים אריזה שאינה מעטפה עד 20 ק"ג, מה הטעם בהגדרה של צרור? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> צרור זה מעטפה שמכילה חפץ. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> חבילה זו אריזה. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> חבילה זו אריזה שהיא לא מעטפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד תקנה 1, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד תקנה 1 אושרה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו מדלגים כעת על תקנה 2. החלפת 3. במקום התוספת לתקנות העיקריות יבוא: התוספת "תוספת (תקנה 2) חלק א': שירותי דואר בסיסיים 1. משלוח דבר דואר בארץ איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של דבר דואר. 2. משלוח דואר מהיר בארץ משלוח מהיר בארץ במסגרתו נמסר או מחולק "דואר 24" דבר הדואר כאמור ביום העבודה העוקב ליום המשלוח. 3. משלוח דואר מהיר בארץ משלוח מהיר בארץ של דבר דואר, במסגרתו "דואר 72" נמסר או מחולק דבר הדואר כאמור תוך שלושה ימי עבודה לאחר יום המשלוח. 4. משלוח דבר דואר רשום איסוף, העברת המסירה של דבר דואר הכולל בארץ רישום בעת הקבלה, מעקב בזמן העברה, ניסיון מסירה אחד במען הנמען ומסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות לקבלת אישור מסירה. 5. חלוקה או מסירה של דבר חלוקה או מסירה של דבר דואר במשקל של עד דואר המגיע מחוץ לארץ 20 ק"ג המגיע מחו"ל לנמען בישראל בשירות לנמען בישראל בשירות רגיל במסגרת אמנות בינלאומיות שמדינת רגיל במסגרת האמנות ישראל צד להן; הבין לאומיות << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המשמעות של "במסגרת האמנות הבין לאומיות"? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> שכל מדינה מחויבת לקיים אותן. אם מינהל דואר שולח דבר דואר למדינה אחרת, הוא חייב לשלוח את זה למינהל הדואר באותה מדינה ולחלק את זה בכל הארץ. אנחנו מבהירים את המצב הקיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיבה הזאת מתייחסת לשירות? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> לשירות רגיל. זה לא שירות פריים שיש במסגרת האמנות, שאז מערכת היחסים נקבעת בין מינהלי הדואר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 6. משלוח חבילה בארץ משלוח חבילה, צרור או דבר דפוס שמשקלם עד 20 ק"ג מאשנב לאשנב הכולל: רישום בעת הקבלה, מתן תעודת משלוח, מעקב בזמן העברה ומסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה. 7. הפניית דבר דואר בארץ הפניית דבר דואר למען אחר, על פי בקשת הנמען. 8. משלוח כתבים ואביזרים קבלה למשלוח ומסירה של כתבים ואביזרים לעיוורים בארץ לעיוורים; לעניין זה, "כתבים ואביזרים לעיוורים" - כל אחד מאלה: (1) חומר קריאה בכתב ברייל ואביזריהן; (2) גיליונות מיוחדים להדפסת חומר קריאה לעיוורים; (3) מפות תבליט; (4) מכונת כתיבה להדפסה בכתב ברייל ואביזריהן; (5) מסגרות ולוחות לכתיבת כתב ברייל בחרט או לכתיבה במכשיר כתיבה רגיל ואביזריהם; (6) עזרי לימוד לכתיבת כתב ברייל; (7) עזרי לימוד למתמטיקה מיוחדים לעיוורים; (8) מדיה מגנטית לעיוורים; (9) גלופות להדפסתם של כתבי ברייל; (10) שעונים ומודדי זמן עם סימני ברייל; (11) מכשירי עבודה, מדידה ושקילה מתאימים לשימוש לעיוורים; (12) לוחות שרטוט מיוחדים לעיוורים; (13) מקלות הליכה לעיוורים; (14) רתמות הנחיה לכלבי נחיה לעיוורים. 9. מכירת בולים מכירת בולים למשלוח דבר דואר. 10. משלוח דבר דואר משלוח דבר דואר לנמען בחוץ לארץ, דרך האוויר. לנמען בחוץ לארץ דרך האוויר 11. משלוח דבר דואר משלוח דבר דואר לנמען בחוץ לארץ דרך האוויר, רשום לנמען בחוץ הכולל: רישום בעת הקבלה, מעקב ומסירה כנגד לארץ דרך האוויר חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה; אופן אספקת השירות במדינת היעד יהיה בכפוף לקיום השירות במדינת היעד ובהתאם לכללים הנהוגים בה. 12. משלוח חבילה לנמען משלוח חבילה, צרור או דבר דפוס שמשקלם בחוץ לארץ דרך עד 20 ק"ג, מאשנב בארץ לנמען בחוץ לארץ האוויר דרך האוויר, הכולל: רישום בעת הקבלה, מתן תעודת משלוח, מעקב בזמן העברה ומסירה כנגד חתימה של הנמען, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה; אופן אספקת השירות במדינת היעד יהיה בכפוף לקיום השירות במדינת היעד ובהתאם לכללים הנהוגים בה; 13. משלוח כתבים קבלה למשלוח של כתבים ואביזרים לעיוורים ואביזרים לעיוורים לנמען בחוץ לארץ, דרך האוויר, הכולל מסירה לנמען בחוץ לארץ אישית לנמען; אופן אספקת השירות במדינת דרך האוויר היעד יהיה בכפוף לקיום השירות במדינת היעד ובהתאם לכללים הנהוגים בה; קבלה למשלוח של כתבים ואביזרים לעיוורים כהגדרתה בפרט 8; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לקראת הדיון ביקשנו ממשרד התקשורת להעביר לוועדה - ואכן הועבדה – רשימה מסודרת של השוואה בין המצב הקיים היום לבין הרשימה המעודכנת לאחר שהתקנות ייכנסו לתוקף. אולי כדאי שתגידו בכל זאת מה השירותים שיבוטלו. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> שירות של משלוח עיתון, משלוח מבוטח, שזה שירות פרימיום, ומשלוח של מעטפות ואריזות לחוץ לארץ דרך הים ודרך היבשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתם מוסיפים כאן שירות 72, אבל מרוקנים מתוכן את שירות 24. למה? כי שר האוצר קובע את זה כשזה בכלל לא נמצא מול הרשימה שלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה לא יכולה להתקין תקנות שבכלל לא מובאות לפתחה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ברור שלא יכולה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הבקשה שלך מהוועדה? יש רשימה של שירותי בסיס שמובאת כרגע לאישור הוועדה. התקנות שנוגעות לתעריפים אינן באישור ועדה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מבקשת להסתכל על זה לא בהיבט המשפטי הצר של מה מובא לוועדה או לא, מכיוון שיש עוד היבט שיכול לרוקן מתוכן את כל מה שאתם מאשרים כאן. אם בסופו של דבר שר האוצר מאשר תקנות שאין בהן פיקוח על 24 אבל יש פיקוח על 72, כמובן שיש משמעות אחרת לגמרי. אם יש חובה שיהיה שירות חיוני של אספקת חלב בלי שיש לו מחיר, המשמעות של זה היא שחלב יכול להימכר ב-100 שקלים. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> ההערות שלך הן לחוק הדואר שכבר תוקן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ממש לא. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> שם הוגדר מה בסמכות הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העניין של 24 ו-72 נדון, לא נחזור. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> פורסם שימוע שכתובים בו כל התעריפים. אם דואר 72 יהיה מפוקח, מן הסתם דואר 24 יהיה תחום בתוך הפיקוח. דואר 72 יקבע את מתחם הפיקוח החדש. אתם מבקשים להביא לוועדה נושאים שאינם בסמכות הוועדה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו רק מבקשים שבפני הוועדה תהיה התמונה בכללותה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> היא נמצאת בפני הוועדה, כי פורסם לציבור השימוע. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> חלק ב': שירותים כספיים 14. פתיחה, ניהול וסגירה פתיחה, סגירה וניהול חשבון סילוקים פרטי. לעניין זה, של חשבון סילוקים "ניהול חשבון סילוקים פרטי" – כל אחד מאלה: פרטי (1) פעולה לעניין הוספה או גריעה של בעלי חשבון סילוקים פרטי, לרבות מורשי חתימה או מיופי כוח בחשבון; (2) פעולות לעניין עדכון פרטי בעלי חשבון סילוקים פרטי; (3) הנפקת אישור ניהול חשבון סילוקים פרטי; (4) הפעלת חשבון סילוקים פרטי מחדש; (5) הגבלת חשבון סילוקים פרטי בהתאם לדין; (6) קבלת מידע בנוגע לחשבון סילוקים פרטי; (7) הנפקת פנקס שקים לרבות ביטול שק לפי בקשת בעל החשבון; (8) מתן כרטיס חיוב, חידושו וטיפול באובדנו; (9) הקמה וטיפול בהוראת קבע או בהרשאה לחיוב חשבון סילוקים פרטי לפי בקשת בעל החשבון. 15. הפקדה עצמית לזכות הפקדת כספים לזכות חשבון סילוקים פרטי מאת חשבון סילוקים פרטי בעל החשבון, באמצעות הפקדת מזומן או שיק או מאת בעל החשבון באמצעות העברה בנקאית על ידי המסלקה הבין בנקאית, או באמצעות העברה מחשבון סילוקים אחר. 16. הפקדה לזכות חשבון הפקדת כספים לזכות חשבון סילוקים מאת מי סילוקים על ידי צד ג' שאינו בעל החשבון, לרבות ביצוע תשלומים (תשלומים ותקבולים) לבעל החשבון באמצעות הפקדת מזומן או שיק או באמצעות העברה בנקאית על ידי המסלקה הבין-בנקאית, או באמצעות העברה מחשבון סילוקים אחר, או באמצעות כרטיס חיוב בהתאם לתנאים שקבע בעל החשבון. 17. העברת כספים העברת כספים מחשבון סילוקים פרטי לחשבון מחשבון סילוקים פרטי סילוקים אחר או לחשבון בתאגיד בנקאי אחר בישראל, לרבות באמצעות הוראת קבע או הרשאה לחיוב חשבון. 18. משיכת כספים משיכת כספים מחשבון סילוקים פרטי בידי מחשבון סילוקים פרטי בעל החשבון. בידי בעל החשבון (משיכה עצמית) 19. טיפול בשיק או טיפול בשיק לחיוב חשבון סילוקים פרטי, שלא בהרשאה בחשבון כובד על ידי החברה או בשיק שהופקד סילוקים פרטי שלא לזכות חשבון סילוקים פרטי, המשוך על תאגיד כובד בנקאי שלא כובד בידי התאגיד, וכן טיפול בהרשאה לחיוב חשבון סילוקים פרטי שלא כובדה על ידי החברה. 20. חקירה על אודות חקירה על אודות תשלום שנטען ששולם לחשבון תשלום סילוקים, בין תאריכים מסוימים.". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם כל הגורמים ערוכים ליישום החל מיום פרסום התקנות? << אורח >> דוד לרון: << אורח >> ערוכים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כולל לגבי מתן השירותים החדשים, השירותים שייווספו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה המשמעות של התחילה של התקנות האלו אם אין פיקוח על המחירים? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> המשמעות היא שהמחיר של מכתב רגיל ומכתב 24 יישאר בפיקוח, המחיר של 72 יהיה תעריף סביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה. בהפסקה אתם סוגרים לי את הטכנולוגיה של חבילה ומעטפה במשקל חמישה קילו. אני מבקש שלגבי המעבר בין קופות החולים לא יהיה שינוי כרגע. צריך לראות איך מבטלים את תקנה 2, איך שמים אותה בצד. יש את העניין של הקפאת התעריפים לשלוש שנים ל-110,000 הלקוחות משירותי הרווחה, כולל השירותים החדשים ששם הם יקבלו 50%. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנכ"לית, נא להציג את ההסכמות. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> הנושא הראשון שדנו בו הוא תקנה 2. תיקון 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ורשאי השר לקבוע ברישיון אמות תקנה מידה ותנאים שלפיהם יינתנו שירותי הדואר הבסיסיים והשירותים הכספיים, 2 כולם או חלקם, ביחידות הדואר ברחבי הארץ". אנחנו סבורים שהתקנה הזאת לא מוסיפה הרבה למצב הקיים, כי גם היום יש לשר סמכות לקבוע באיזה מרחקים ייפתחו סניפים אחד מהשני, איזה סניפים יכולים להיסגר, באיזה תנאים. בהמשך להערה שהתקבלה מכם בנושא הזה, אנחנו סבורים שהתקנה הזאת לא מוסיפה הרבה לסמכות הקיימת לשר היום. המודל הנוכחי שבו בכל סניף נותנים עשרות שירותים שיש להם ביקוש אפס ונדרש להעמיד בשבילם אשנבאים, מערכות וכו', הוא מודל שישתנה. אנחנו הולכים למודל שבו יהיו נקודות שירות יותר קטנות. בחלק מהמקומות השירותים יהיו אוטומטיים, בחלק המקומות יינתנו שירותים יותר מצומצמים, בחלק שירותים יותר נרחבים. המודל הזה מתאים למתווה הביקושים ומאפשר פעילות יעילה של חברת הדואר בהתאם לסמכויות הקיימות היום לשר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדובר פה בפרשנות של הוראות החוק, כיוון שסעיף 5ג קובע שהשר, בהתייעצות עם שר האוצר ואישור הוועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן שירותים כספיים בסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה. מה המשמעות של התיבה "לכלל הציבור בכל המדינה"? זו פרשנות שלכם שככל שתיתקף היא תצטרך לעמוד במבחני סבירות וכו'. אנחנו לא חושבים שכרגע נכון לדייק או נכון - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אם נכון, זה לא הזמן. אנחנו עושים כרגע רק מה שדחוף. יש מספיק סמכויות לשר במציאות הקיימת. דקדוק מיוחד או פירוט מיוחד של אותה סמכות לא נדרש היום. אם תרצו בעתיד ותרגישו שזאת חובה או אי אפשר להתקדם בלי זה, תביאו את זה לשלב הבא. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> השירותים שעכשיו הוועדה מאשרת יינתנו במספר סניפים כפי שהשר יקבע ברישיון, כאשר השר יכול להיות שיקבע שחלק מהשירותים הבסיסיים יינתנו בעוד מקומות, בעוד יחידות שירות או יחידות דגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הסמכויות האלו קיימות בסעיף שהיועץ המשפטי הקריא. הפרשנות של "בכל מקום" תישאר לשר, כאשר זה יהיה כפוף לביקורת של הכנסת כפי שהיה גם בעבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או ביקורת שיפוטית, אם הדבר יובא לפתחם של בתי המשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא רוצים להוסיף פה דבר שלא חייבים להוסיף אותו, רק את מה שחייבים לסייע להבראת הדואר בתקופה הקרובה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תיקון תקנה 2 יימחק, אנחנו לא מאשרים אותו. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אנחנו סברנו שיש דרכים שונות לבצע העברה בין קופות חולים ושהדואר על פי שיקול דעתו ימשיך לתת את זה באזורים שיש בהם ביקושים. לבקשת היושב ראש נשאיר את השירות הזה, ואנחנו נטפל בו לפי הצורך, לפי תמונת הביקושים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 21. רישום ומעבר בין קופות חולים טיפול בבקשות של חברים בקופות חולים הינו רישום, מעבר וביטול בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יתווסף לחלק ב'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על מה אנחנו מצביעים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מצביעים על מחיקת תקנה 2, ומצביעים על תקנה 3. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד מחיקת תקנה 2 ובעד תקנה 3? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד אושר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>