כספים

2
ועדת הכספים
12.7.2005
הכנסת השש עשרה						נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבה ועדת הכספים
יום רביעי, ה' בתמוז התשס"ה (12 ביולי 2005), שעה 16:00 

ס ד ר    ה י ו ם: 
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147) התשס"ה-2005 (מ/186)



נכחו:
חברי הוועדה:	יעקב ליצמן – היו"ר
		איוב קרא – מ"מ היו"ר
		בנימין אלון
		דניאל בנלולו
		נעמי בלומנטל
		מיכאל גורלובסקי
		יצחק כהן
		משולם נהרי

מוזמנים:	עו"ד אופיר לוי – לשכה משפטית, מינהל הכנסות המדינה משרד 
		האוצר
		רו"ח ג'קי מצא – סמנכ"ל בכיר משרד האוצר
		יהודה נסרדישי – משנה למנהל  רשות המסים משרד האוצר
		עו"ד יעל ייטב – יועמ"ש, רשות המסים משרד האוצר
		בועז סופר – סמנכ"ל, רשות המסים משרד האוצר
		מאיר קפוטא – ממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
		פרידה ישראלי 
		גליה לוי – יועצת קשרי ממשל, לשכת רואי חשבון
		גד סואן
	
מנהל הוועדה:	טמיר כהן
		

יועצת כלכלית:	סמדר אלחנני


נרשם על-ידי:	חבר המתרגמים בע"מ

היו"ר יעקב ליצמן:

	 רבותיי, אני פותח את הישיבה. סדר היום, הצעה לסדר לחבר הכנסת בנלולו.

דניאל בנלולו:

	אני הבאתי לך פה מכתב לגבי החברים שנעשה טיפול נמרץ, אני מבקש שאת הסיכום נעשה בשבוע הבא עם אפשר. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	בסדר. רבותיי, אני פותח את הישיבה, אנחנו מדברים כרגע על סעיף 36 להצעת החוק. הפחתת המס על יחידים, עמ' 955. 

ג'קי מצא:

	אדוני היושב ראש, מה שאנחנו מציעים זה את הסדר הבא. הנושא הראשון יהיה הפחתת מסים שנוגע גם ליחידים  וגם לחברות. וכולל גם מתן נקודת זיכוי למובטל שחזר לעבודה. לאחר מכן נעבור לשוק ההון, והחלק השלישי שאני אשתדל להספיק אותו היום זה נושא הרולינג. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	לפי השתתפות חברי הכנסת אתה תספיק את כל החוק. 

ג'קי מצא:

	לגבי הפחתת מס על יחידים הכוונה היא להפחית את נטל המס כך ששיעור המס המירבי יפחת מארבעים ותשעה אחוז בצורה מדורגת עד סוף התהליך ב-2001 לארבעים וארבעה אחוז, כולל ביטוח לאומי ומס בריאות. ההפחתה היא מדורגת, היא נוגעת לכל השכר, לכל מדרגות המס, זה מישור אחד. המישור השני בקשר ליחידים זה מתן העדפה למשכורות בשכבות הביניים, שבעת אלפים עד אחד עשרה אלף ש"ח. יש כאן אלמנט נוסף שאנחנו לא נקריא אותו ואנחנו נחכה לנציג ביטוח לאומי בישיבות הבאות שזה הפחתת הביטוח לאומי גם לכאלה שלא מגיעים לסף המס בכלל. זה בכל מה שנוגע להפחתת מס על יחידים. מתן נקודת זיכוי זאת הצעה שלא היתה הצעה מקורית של האוצר, זאת הצעה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה והיא שולבה במסגרת, מתן נקודת זיכוי למשך תקופה מסויימת למובטל שחזר לעבודה בתנאים מסויימים, והפחתת מס חברות, מס חברות היום הוא שלושים וארבעה אחוז והוא יורד במתווה על פי חקיקה שכבר קבוע היום לשלושים אחוז. הכוונה היא מצד אחד להאיץ את התהליך ומצד שני להמשיך אותו כך שבהדרגה ירד מס החברות משלושים ואחד אחוז כיום לעשרים וחמישה אחוז ב-2001. 

יצחק כהן:

	מה ערכה של נקודת זיכוי?


ג'קי מצא:

	נקודת זיכוי ערכה אלפיים מאה שמונים ש"ח בשנה. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	אנחנו מתחילים עם הקריאה בסעיף 36. 

דניאל בנלולו:

	רגע, אני מבין שאתם מרחיבים את בסיס המס, מאחדים אותו, עושים אותו אחיד?

ג'קי מצא:

	עוד לא דיברתי על שוק ההון. זה היה לגבי הפחתות המסים על יחידים, הפחתות מס חברות ומתן נקודת זיכוי למובטל. בשוק ההון עוד לא נגענו. אני מדבר על מס חברות רגיל, למשל על מכירת מלאי, על מכירת זכויות, שהיום נמצא בשלושים וארבעה אחוז, שיעור המס ב-2005. כאן מתווה בחקיקה כיום לפי התכנית הזאת לרדת על פני שלוש שנים לשלושים אחוז, הכוונה שלנו להאיץ את קצב ההפחתה ולהמשיך במתווה כך שעד 2010 ירד שיעור מס החברות לעשרים וחמישה אחוז. 

דניאל בנלולו:

	באיזו הדרגה?

ג'קי מצא:

	הקצב מופיע כאן, בדו"ח בעמ' 57.

דניאל בנלולו:

	האם כל מה שאתם הולכים לעשות עד 2010 אותו יחס יש בכל מה שאתם הולכים להוריד, או רק, למשל מס חברות זה בצורה כזאת, 

ג'קי מצא:

	זאת שאלה טובה, אנחנו באמת הקפדנו כך ששיעור המס על יחידים  יהיה זהה לחלוטין כמו שיעור המס על חברה, יחד עם הרווחים המחולקים. כך שבכל שנה לא יהיה אינסנטיב להתאגד כחברה. המס המשוקלל בכל שנה יהיה מאוד דומה בין יחיד לבין רווחים מחולקים בידי חברה. 

	לגבי השאלה לגבי קצב הפחתת מס החברות בשנת 2006 הוא יהיה שלושים ואחד אחוז במקום שלושים ושתיים, ב-2007 עשרים ותשעה אחוז במקום שלושים, 2008 עשרים ושבעה אחוז במקום שלושים, 2009 עשרים ושישה אחוז ו-2010 עשרים וחמישה אחוז. שיעור המס המירבי על יחידים יהיה, זה מופיע בעמ' 49 בחוברת, המס על יחידים, שיעור המס המירבי יהיה ארבעים ותשעה אחוז, ב-2007 ארבעים ושמונה אחוז, ב-2008 ארבעים ושבעה אחוז, ארבעים ושישה אחוז, ארבעים וארבעה אחוז. 

	אנחנו עוברים לסעיף 121, סעיף 36 בחוק, הפחתת המס על היחידים, זה הסעיף של 2010. מה שנקריא עכשיו זה 2010, לאחר מכן נעבור להוראת השעה, שזה 2006 עד 2009.

	עמ' 976, סעיף 71, אלה שיעורי המס על יחידים מ-2006 עד 2009, כאשר כפי שאמרתי ההפחתה היא הדרגתית. 

בנימין אלון:

	מה שיורד לעשרים ותשעה אחוזים, כמה זה היום? 

ג'קי מצא:

	היום זה שלושים ושניים. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	מה הבעיה באמת של אלה שמתנגדים לחוק?

יצחק כהן:

	אני אגיד לך מה הבעיה, הם אל מתנגדים לחוק.

היו"ר יעקב ליצמן:

	הם טוענים שיש אחוז אחד שאם לוקחים את כל האחוז הזה של עלות החוק מהצמיחה, 

בנימין אלון:

	בוא נגיד אם כל ההקלות שאתה נותן יהיו ארבעים ושבעה אחוז, כלומר מצד העשירים, אלה שאתה נותן להם, שיש להם הכנסות גבוהות, אומרים אתה בזה נותן להם הטבה כזאת וכזאת. במקום זה תן את זה לתקציב ביצוע אחר. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	אתה צריך להבין דבר אחד, יש כאן התנגדות לחוק. מעבר להתנגדות הרגילה יש, אני לא אגיד לך, היסטרית אפילו קצת, בינינו. 

ג'קי מצא:

	 נשאלה שאלה האם קבלת הרפורמה, ביצוע הרפורמה, מגבילה את הממשלה בהוצאות, נניח לצורך העניין באופן תיאורטי, היום יש מגבלה של אחוז אחד, באה השרה לבני ושאלה האם לקבל את הרפורמה הזאת מחשק אותה. לפחות על פניו אפשר לקבוע שהיעד האוצר הוא לא אחוז אלא ארבעה אחוז. אבל אז אתה מגיע למגבלת גרעון. עכשיו לכן זה בעצם לא בהכרח קשור אחד לשני. 

רק נאמר בהערת אגב שהגענו לרפורמה הזאת אחרי ששמענו הרבה פעמים את בייגה בוועדת הכספים מפציר בנו לעשות אותה ולהעלות את שיעור המס על ההון, לכן התחלנו את כל המהלך הזה. 

	המשך הקראה: שיעור המס ליחיד לשנת המס 2008, 121.א המס על אותו חלק של יחיד בשנת המס 2008 יהיה כלהלן: 1. על כל שקל חדש ממאה שלושים ושלושה אלף שש מאות שמונים השקלים חדשים הראשונים שלושים אחוז. על כל שקל חדש ממאה שלושים ושלושה אלף שש מאות שמונים ואחד אלף שקלים חדשים עד מאה תשעים ושתיים אלף שקלים חדשים שלושים ושלושה אחוז. על כל שקל חדש ממאה תשעים ושתיים אלף אפס אפס אחד שקלים חדשים עד ארבע מאות ושלושה עשר אלף ארבע מאות שקלים חדשים שלושים וחמישה אחוז. על כל שקל חדש נוסף ארבעים ושבעה אחוז. ב.1.א האמור בסעיף קטן א.1 הוא בכפוף לאמור בפסקה 2 לגבי הכנסה חייבת בשנת המס ולגבי הכנסה חייבת בשנת המס ליחיד שמלאו לו ששים שנה יחולו שיעורים אלה: א. על כל שקל חדש ממאה חמישים אלף אפס ארבעים השקלים החדשים הראשונים עשרה אחוז. ב. על כל שקל חדש מחמישים אלף אפס ארבעים ואחד שקלים חדשים עד שמונים ותשעה אלף אפס ארבעים שקלים חדשים תשעה עשר אחוז. ג. על כל שקל חדש ממאה שמונים ותשעה אלף אפס ארבעים ואחד שקלים חדשים עד מאה שלושים ושלושה אלף שש מאות שמונים שקלים חדשים עשרים ושמונה אחוז. השיעורים המופחתים הקבועים בפסקה 1 לא יחולו על הכנסה, 

היו"ר יעקב ליצמן:

	אני לא חושב שהוצאתי מכשול מתחת ידי. למה שאני אחשוב שזה אחרת. תראה, אם אנחנו לא עובדים, עסקים של חברי כנסת לא עובדים, אם אני בא לבקש בעוד חמישה ימים,  אומרים לי אי אפשר. אם אני מבקש לבוא בשעות אחר הצהריים אי אפשר. אפשר להגיד לי מתי אפשר לבוא? אני יודע בדיוק מה שאני רוצה גם. יש לי עמדה ברורה כאן. רבותיי, החוק הזה הולך לעבור, אני בעד החוק הזה, אני אעשה כל מאמץ שהחוק הזה יעבור ואני לא אסתכל על אף אחד ואני מודיע כאן לפרוטוקול שבשבוע הבא אחר הצהריים, שני שלישי לפחות. לפחות. אבל היות שאין לי כאן מישהו כאן שרושם לי פרוטוקול, אני מדבר לרמקול, לסרט, אז אני חייב לצעוק כאן, שיהיה ברור. 

קריאה:

	אם הממשלה היתה צריכה שלושה חודשים כדי לעשות את החוק ושישה חודשים כדי לבצע את החוק אי אפשר לדרוש מהכנסת שתעשה את החוק בתוך- - -

היו"ר יעקב ליצמן:

	אני מסכים אתך, אבל תסביר לי למה פינוי-פיצוי לקח שנה וחצי ועבר כאן בחודש, 


קריאה:

	שלושה חודשים לקח לעבוד עליו. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	אתה יודע מה, שלושה חודשים, צוות פי עשר, נניח. אז מה אתה מספר לי סיפורים כאן, כל חוק מועבר ממשרד המשפטים ומשרד האוצר, אחר כך זה באה לוועדת כספים. אתה שמת לב כמה חברי כנסת נשארו היום עד שתים עשרה וחצי, רבע לאחת? 

מאיר קפוטא:

	רק אם אפשר להתייחס להערה שהושמעה, החוק הזה הוא חוק פשוט ביותר והמטרה שלו היא לפשט. לא צריך לסבך דברים, אנחנו מדברים על דברים מאוד פשוטים. 

היו"ר יעקב ליצמן:
	
	אנחנו הולכים לעבוד. מי שמצטרף לעבודה יבוא, מי שלא מצטרף לעבודה שילך לקחת דמי אבטלה. מה הוא רוצה ממני, אני אסור לי לעבוד? 

בנימין אלון:

	מאיר, תסביר לי, מה העקרון של הדירוג, כל שנה וכו'. ואין לכם איזה שהוא לוח,

מאיר קפוטא:

	העקרון הוא מאוד פשוט. אנחנו מגיעים בסופו של דבר, כמו שאמר איתן הבוקר, שיעור המס הסופי הוא שיעור מס תוצאתי, כתוצאה ממערכת המס ביחס בין מיסוי חברות למיסוי היחידים. אנחנו נתנו העדפה כמו שאמר ג'קי לבעלי הכנסות נמוכות ולבעלי הכנסות הביניים. זה עקרון שני. ועקרון שלישי הוא דירוג על ציר הזמן כדי למנוע איזו שהיא בעיה תקציבית. בסופו של דבר מגיעים לשיעורים שקבענו. קבענו מכיוון שכמו שאמר איתן תוצאתי אין ברירה אלא להגיע לשיעור הזה. 2006-2007 יחסית הפחתות נמוכות עם דגש על שכבות נמוכות, כי אנחנו יודעים שאלה שנים שיכולה להיות בעיה תקציבית ולכן לא רוצים להעמיס עליהם. גם לאחר מכן מינון מאוד מאוד מתון על פני ארבע חמש שנים כך שלא תיווצר שום בעיה תקציבית בשום אחת מהשנים. זה היה העקרון. זה עבר את כל הבקרה, גם של אגף תקציבים, לא קל, לאחר מכן בנק ישראל, ביטוח לאומי, כל הגורמים נתנו לזה את ברכתם, כולם אישרו שזה לא יוצר בעיה תקציבית, כולל לגבי החוב. 

סמדר אלחנני:

	יש לי הערה אחת עקרונית למה שאמרתם פה. זה כן יש לזה השלכה תקציבית, ואני ניסיתי להגיד את זה בבוקר. המגבלות שיש היום על התקציב הם הכי חמורות, זה אחוז אחד גידול בתקציב. זה כבר באמת סוגר את הכל על הגרעון, 

מאיר קפוטא:

	גם זה חוק, גם זה חוק שאפשר לשנות, נכון, 

סמדר אלחנני:

	המגבלה הזאת של גידול באחוז אחד בהוצאה היא כבר פותרת גם את בעיית הגרעון. הגרעון פה נפתר, זה שלא יכול להיות יותר נדמה לי משלושה אחוזי גרעון, זה כבר נפתר דרך, אבל עדיין יכול להיות מצב שבו מגבלת ההוצאה מתקיימת אחוז אחד, עדיין צריך לשמור גם מגבלת הגרעון. ואז אתה צריך לראות מה ההכנסות שלך, מה ההוצאות שלך, ואם הגרעון יותר גדול משלושה אחוזים נגיד צריך או להקטין את התקציב או להגדיל הכנסות. לכן זה היה הטיעון שלי, אתם קושרים פה את הידיים, זה חמש שנים קדימה, יכולת החיזוי והניבוי של מה שקורה פה היא לא בדיוק טובה לחמש שנים קדימה. לכן היתה הערה שלי שפה קדימה לסגור עוד דרגת חופש אחת בתקציב, לגבי מדיניות תקציבית, נראה לי צעד קשיח הייתי מגדירה, 

ג'קי מצא:

	זה דומה לוועדת רבינוביץ. 

סמדר אלחנני:

	אתה לא רבינוביץ אז אני לא יכולה להגיד לך את הדברים שאמרתי לרבינוביץ. 

ג'קי מצא:

	אני חושב שהתוצאות של ועדת רבינוביץ הוכיחו את עצמם. 

סמדר אלחנני:	

	מה שהייתי עוד מבקשת פה זה אומדן הפסד ההכנסות לכל שנה. 

ג'קי מצא:
	
	יש לנו אותו. 

סמדר אלחנני:

	זה צריך להיות פה, בנוסח הכחול, לא בחוברת. 

ג'קי מצא:

	זה כתוב בנוסח הכחול. 

	למה, בכל סעיף יש עלות תקציבית? כל סעיף חקיקתי, אז יש כאן דו"ח, יש החלטת ממשלה, תסתכלי בעמ' 984, 

סמדר אלחנני:

	יש גם תוספת הכנסות, לא רק הפסד הכנסות. יש גם תוספת הכנסות מהמיסוי הון ומכל זה, אז לכן אני ביקשתי לראות את זה. 

ג'קי מצא:

	לראות ראית. 

סמדר אלחנני:

	אני ראיתי. אני חושבת שזה צריך להיות חלק מדברי ההסבר לחוק ולא בחוברת. הערתי, אני אומרת את זה לחברי הכנסת. הסכומים האלה, מדרגות המס, מדרגות ההכנסה, הם צמודים. השאלה מתי תקראו את סעיף ההצמדה. בסוף בסוף או עכשיו. 

ג'קי מצא:

	הוא סעיף נפרד. 

סמדר אלחנני:

	אני קראתי, זה סעיף 74 פסקה י'. עמ' 983. פשוט אני חושבת שזו נקודה חשובה שכל הסכומים האלה הם בעצם במחירי ינואר 2005. 

יעל ייטב:

	המשך הקראה: ד. לגבי שנת המס 2009 יקראו את סעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 36 לחוק זה כך: שיעור המס ליחיד בשנת המס 2009 – 121 א. המס על הכנסתו החייבת של יחיד בשנת המס 2009 יהיה כלהלן: 1. על כל שקל חדש ממאה שלושים ושלושה אלף שש מאות שמונים השקלים החדשים הראשונים שלושים אחוז. 2. על כל שקל חדש ממאה שלושים ושלושה אלף שש מאות שמונים ואחד שקלים חדשים עד מאה תשעים ושתיים אלף שקלים חדשים שלושים ושניים אחוזים. 3. על כל שקל חדש ממאה תשעים ושתיים אלף ואחד שקלים חדשים עד ארבע מאות ושלושה עשר אלף וארבע מאות שקלים חדשים שלושים וארבעה אחוזים. 4. על כל שקל חדש נוסף ארבעים וששה אחוזים. ב. 1. על אף האמור בסעיף קטן א.1. ובכפוף לאמור בפסקה 2, לגבי הכנסה חייבת בשנת המס מיגיעה אישית ולגבי הכנסה חייבת בשנת המס של יחיד שמלאו לו ששים שנים יחולו שיעורים אלה: א. על כל שקל חדש מחמישים אלף וארבעים השקלים החדשים הראשונים עשרה אחוזים. ב. על כל שקל חדש מחמישים אלף וארבעים ואחד שקלים חדשים עד שמונים ותשעה אלף וארבעים שקלים חדשים שמונה עשר אחוזים. ג. על כל שקל חדש משמונים ותשעה אלף וארבעים ואחד שקלים חדשים עד מאה שלושים ושלושה אלף שש מאות שמונים שקלים חדשים עשרים ושבעה אחוזים. 2.  השיעורים המופחתים הקבועים בפסקה 1 לא יחולו על הכנסה שחייבים לגביה בניהול פנקסי חשבונות ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים. 

ג'קי מצא:

	זה העתקה מהחקיקה הקיימת כיום, שלגבי מי שלא ניהל פנקסים בשיטה כפולה הוא מתחיל במדרגות מס גבוהות יותר. תלוי בסוג הפעילות שלו והענף הכלכלי שלו. מי שלא חייב, אין בעיה. מי שחייב, מדובר על הכנסות שחייבים לדווח ולא נוהלו. מי שלא חייב אין בעיה. אגב אין שום שינוי לחקיקה הקיימת. זה העתקה של חקיקה קיימת. 

יעל ייטב:

	ה. שר האוצר באישור הממשלה וועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע לגבי כל אחד משנות המס 2006 עד 2009 כי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 להכנסתו החייבת של יחיד לאחת השנים שלאחריה, כולם או חלקם, יחולו באותה שנת מס בתנאים ובתאומים שקבע. 

ג'קי מצא:

	נכון, באישור הממשלה וועדת כספים. אלה שיעורי המס, אנחנו עוברים לסעיף 42 לתיקון, אלה שיעורי המס של מס חברות ב-2010, ולאחר מכן הוראות השעה. עמ' 960, 

היו"ר יעקב ליצמן:

	אני רוצה לבדוק את הנושא של יחידים, מה יש לנו כאן, מישהו רוצה להעיר משהו כאן? או.קיי., אני מודיע לכם גם שיש משלחות שביקשו להעיר על הנושא של מס החברות אז אני אאפשר להם ביום חמישי להעיר, להביא את הערותיהם גם לתוכן וגם לנוסח של החוק. 

יעל ייטב:

	תיקון סעיף 126, 42 – בסעיף 126 לפקודה: 1. בסעיף קטן א במקום שלושים אחוזים יבוא עשרים וחמישה אחוזים. 2. בסעיף קטן ג' בהגדרה אמצעי שליטה במקום 75 ב יבוא 88. 3. בסעיף קטן ד במקום שלושים וששה אחוזים יבוא השיעור הקבוע בסעיף קטן א. 

	הוראת השעה היא בסעיף 72, עמ' 979. זה הוראות שעה לשנות המס 2006 עד 2009 לעניין סעיף 126. א. לגבי שנות המס 2006 עד 2009 יקראו את סעיף 126 א לפקודה כאילו במקום עשרים וחמישה אחוזים נקבעו השיעורים שלהלן: 1. בשנת המס 2006 שלושים ואחד אחוזים. 2. שנת המס 2007 עשרים ותשעה אחוזים. 3. לשנת המס 2008 עשרים ושבעה אחוזים. 4. לשנת המס 2009 עשרים וששה אחוזים. ב. שר האוצר, באישור הממשלה וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי בשנת מס המפורטת בסעיף קטן א' יחול שיעור המס שנקבע בסעיף 126 א לאחת השנים שלאחריה בתנאים ובתיאומים שקבע. 


ג'קי מצא:

	פה הנושא של הפחתות המס על חברות, בסעיף 46 לפקודה, זה הסעיף שקובע את שיעור הזיכוי ממס על תרומות, אנחנו מבקשים לבצע התאמה של שיעור הזיכוי על תרומות בידי חברות, זה תיקון סעיף,

יעל ייטב:

	זה בסעיף 9, עמ' 917, תיקון סעיף 46. בסעיף 46 א לפקודה, במקום שלושים וחמישה אחוזים מסכום התרומה יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה יבוא: יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של שלושים וחמישה אחוזים מסכום התרומה אם הוא יחיד ובשיעור הקבוע בסעיף 126 א לתרומה אם הוא חבר בני אדם. 

ג'קי מצא:

	עד לכאן הפחתות המסים. עכשיו נעבור להוראת שעה לגבי נקודות הזיכוי. 

סמדר אלחנני:

	לעניין המס לתרומות, מה שעשיתם פה זה אומר חברה היום בסוף הדרך היא תהיה עשרים וחמישה אחוז,

ג'קי מצא:

	והיא תקבל זיכוי רק בשיעור של עשרים וחמישה אחוז. 

סמדר אלחנני:
	
	עכשיו אני שואלת, כי החברות בעיקר, זה למעלה משני מליון ש"ח תרומה שהם יכולים לקבל עליה זיכוי פלוס שאפשר לצבור,

ג'קי מצא:

	כמו שהיה, לא נגענו בכלום, כמו שהיה בחקיקה. מקטינים את הזיכוי כי זיכוי הוא בגובה המס. אם מס החברות יורד לא יתכן, 

סמדר אלחנני:

	אצל יחיד זה שלושים וחמישה אחוז, השארתם, 

ג'קי מצא:

	אצל יחיד השארנו, לא נגענו. 


סמדר אלחנני:

	אבל לחברות הורדתם,

ג'קי מצא:

	כי יורדים משלושים וששה אחוז לעשרים וחמישה אחוז. 


יעל ייטב:

	אני מקריאה את סעיף 67 בעמ' 974, תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, תיקון מס' 140 והוראת שעה. בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 140 והוראת שעה, התשס"ד-2004, בסעיף 4: 1. בכותרת השוליים וברישא, במקום 2004 עד 2006 יבוא 2004 ו-2005. 2. פסקה 3 תימחק. 

	סעיף 74 י, עמ' 983, סמדר זה בשבילך: לעניין סעיף 120 ב לפקודה יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 95 ב לפקודה כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, בסעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 36 ו-71 לחוק זה, ובסעיף 125 ד רבא לפקודה כנוסחו בסעיף 40 לחוק זה כאילו תואמו לאחרונה ביום כ' בטבת התשס"א, ראשון בינואר 2005. 

סמדר אלחנני:

	זה אומר שכל הסכומים שכתובים פה הם בעצם במחירי ינואר 2005, וב-2010 אם תהיה אינפלציה אז זה יגדל בחמישה אחוז, בהתאם למדד. 

ג'קי מצא:

	מתן נקודות זיכוי ליחיד תושב ישראל שחזר לעבודה לאחר תקופה מסויימת שהיה מובטל, הכוונה היא כדי לעודד אנשים שעבדו בעבר וחדלו לעבוד במשך שנה, כדי לנסות להחזיר אותם למעגל העבודה מוצע לקבוע בהוראת שעה מתן ששית נקודת זיכוי אם התמידו בעבודה ששה חודשים לפחות למשך ששה חודשים החל מהחודש השביעי לעבודתם. 

יעל ייטב:

	הוראת שנה לשנים 2005 עד 2006 לעניין נקודות זיכוי. עמ' 975. בשנות המס 2005 עד 2006 יקראו כאילו אחרי סעיף 40 ב רבא לפקודה בא: נקודת זיכוי לאדם שחזר לעבודה 40 ג רבא. בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא בחשבון ששית נקודת זיכוי לחודש עבודה למשך ששה חודשי עבודה רצופים אם יתקיימו כל אלה: 1. לפני החודש שבשלו תבע זיכוי כאמור בסעיף זה היתה לו הכנסה מעבודה במשך ששה חודשים רצופים לפחות. 2. עבודתו שבשלה היתה לו הכנסה מעבודה כאמור בפסקה 1 החלה בין יום כ"ד בסיון התשס"ה – ראשון ביולי 2005 לבין יום ד' בתמוז התשס"ה – שלושים ביוני 2006. 3. לפני שהחל לעבוד כאמור בפסקה 2 לא היתה לו הכנסה במשך שנים עשר חודשים רצופים לפחות. 4. במהלך תקופה של שלושים וששה חודשים שקדמו לתקופה האמורה בפסקה 3 היתה לו הכנסה מעבודה במשך 12 חודשים רצופים לפחות. לעניין סעיף זה הכנסה מעבודה, הכנסה לפי סעיף 2.1 או 2, עבודה לרבות עיסוק בעסק או במשלח יד. 

סמדר אלחנני:

	אני מציעה, תראו, כל מה שזה נותן ששית נקודה למשך ששה חודשים, כמה זה יוצא, אלפיים מאה שמונים שקל. בשביל לקבל את האלפיים מאה האלה צריך יהיה, 

ג'קי מצא:

	להרוויח, להשתכר.

סמדר אלחנני:

	ששית נקודה, כשאתה מחשב את זה פה, ששית נקודת זיכוי לחודש עבודה, כמה זה נקודת זיכוי לחודש עבודה, מאה שבעים ושמונה, ששית נקודה, שלושים. בשישה חודשים יצא לי רק מאה שבעים ושמונה שקלים. הניסוח הזה אומר לי שזה מאה שבעים ושמונה שקלים. כל הזיכוי שהוא יוכל לקבל. בסך הכל. אתם נותנים פה זיכוי,

ג'קי מצא:

	אנחנו נותנים ששית נקודת זיכוי לחודש, כך שבמשך ששה חודשים הוא יקבל נקודת זיכוי שלמה. 

סמדר אלחנני:

	אני קראתי את זה פעמיים בשביל להבין, 

ג'קי מצא:
	
	אז אני מסביר, 

סמדר אלחנני:

	נקודת זיכוי לחודש היא מאה שבעים ושמונה שקלים. כשאתה נותן ששית ממנה לחודש זה בערך שלושים שקלים. לששה חודשים יחד קיבלנו מאה שבעים ושמונה שקלים. יכול להיות שזאת בעיית ניסוח והתכוונתם לתת,

ג'קי מצא:

	אז את שוגה ואני מסביר. כתוב כך: תינתן ששית נקודת זיכוי לחודש למשך ששה חודשים. כך שזה אומר שבשנה ששית כפול שש זה נקודת זיכוי אחת. נקודת זיכוי אחת זה אלפיים מאתיים שקלים. אז אני מסביר שאת לא קוראת נכון.


סמדר אלחנני:

	אז תחשבו על הניסוח. הניסוח כמו שאני מתרגמת אותו למספרים יצא מאה שבעים ושמונה. אני מציע לכם לבדוק את זה. אם זאת הכוונה שלכם, אתם רוצים לתת ששית נקודת זיכוי, 

ג'קי מצא:

	לעניין הסוגיה הזאת אנחנו נבדוק ונחזור אליך עם תשובה. 

סמדר אלחנני:

	בסופו של דבר אם הכוונה שלכם היא לתת ששית מאלפיים, אנחנו מדברים על שלוש מאות שקל. 

ג'קי מצא:

	אמרתי, נבדוק ונודיע לך. 

סמדר אלחנני:

	אבל בואו נחשוב, לא חשוב איזה סכום, אתם תבדקו את הסכום, שייצא הסכום שאתם התכוונתם אליו. אבל עדיין, מה זה אומר, אני אומרת ככה, יש לו ארבעה תנאים שהוא צריך למלא, זה בדרך כלל, לאנשים שחזרו לעבודה אחרי שהיו מובטלים הרבה, זה אנשים עם שכר נמוך שעובדים אצל מעבידים נמוכים עם שכר נמוך, עם רואי  חשבון נמוכים. זה מה שקורה. אנשים לא יודעים למצות את הזכויות שלהם, הם לא יודעים להבין את ארבעת התנאים המצטברים האלה. תראו מה התנאים, החותנת מתה בדיוק בחודש שהוא היה צריך להשלים שלושים וששה חודשים. כמות התנאים המצטברים היא בלתי אפשרית. עכשיו אנשים שחזרו לעבודה חזרו לעבודה, אני לא רואה סיבה לתת להם. נתנו להם דמי אבטלה, המדינה נותנת דמי אבטלה, שאני חושבת שצריך לתת אותם וצריך לתת אותם בכבוד, אבל תעזבו את ארבעת התנאים המצטברים האלה, הוא במילא לא מובטל האיש הזה. כי אם הוא יודע לקרוא את ארבעת התנאים האלה הוא כבר רואה חשבון לא נמוך. המעביד צריך עכשיו לקרוא את ארבעת התנאים, לקבל את הוראות הביצוע. נקודות זיכוי בגין נטולי יכולת, זה יותר כסף, זה שתי נקודות זיכוי. 

ג'קי מצא:

	מכאן אנחנו עוברים להפחתת שיעור המס על חברות, סעיף 126 לפקודה, אנחנו בעצם עברנו על הנושא הראשון, הפחתת מס על יחידים ועל חברות, נקודת זיכוי למובטל. זה היה הנושא הראשון בתכנית המסים הרב שנתית, הפחתות מסים, יחידים, חברות ומתן נקודת זיכוי למובטל. החלק השני בתכנית המסים האחדת שיעורי המס בשוק ההון. כמה משפטים שמציגים את התכנית. 

	יש לנו קושי מאוד גדול בתפעול שוק ההון במדינת ישראל. יש שיעורי מס שונים ומגוונים ורבים על סוגי הכנסות שונים בשוק ההון. יש אבחנה בין שיעור מס על בורסה לשיעור מס לא על בורסה. יש הבחנה בשיעורי המס בין ריבית ודיבידנד, כאשר ברור שריבית ודיבידנד הם מוצרים תחליפיים לרווח הון. ריבית על רווח הון על אג"ח, דיבידנד על רווח הון ממניות. יש דיפרנציאליות בין שיעורי המס בין ריבית בנקאית לריבית חוץ בנקאית. אנחנו רוצים להגיע לתוצאה שיחידים ישלמו מס אחיד, אחד, על כל סוגי ההכנסות, ריבית, דיבידנד, רווח הון. בורסה, לא בורסה. ישראל, חו"ל. ריבית בנקאית, ריבית לא בנקאית. זה ברמת היחידים. 

ברמת החברות גם כן יש דיפרנציאליות בין מניות שהחברה מחזיקה, אם הם מניות שכירות או מניות לא שכירות. מניות שכירות משלמים שלושים ואחד אחוז או שלושים וארבעה אחוז מס חברות. מניות פרטיות משלמים עשרים וחמישה אחוז. אנחנו רוצים להגיע לתוצאה ששיעור המס לאורך תכנית המסים בסופו של דבר יהיה שיעור מס אחיד שחברה תשלם על הכל מס חברות. אחיד בכל. ליצור נייטרליות בשיקולי השקעה. לגבי יחידים אנחנו מגיעים לתוצאה הזאת כבר ב-2006, לגבי חברות אנחנו עושים את זה בהדרגה, כך שבסוף התהליך יש נייטרליות מוחלטת, בסיס מס אחיד על כל סוגי ההכנסות, בידי חברה ובידי יחידים. 

דבר נוסף שאנחנו עושים במסגרת הזאת זה המשך המגמה, מצד אחד הפחתת המס על עבודה ומצד שני העלאת המס על הון. זאת אומרת צריך לזכור שבשם האחידות אנחנו בעצם על חלק מסוגי ההכנסות מעלים את המס מחמש עשרה לעשרים אחוז, מצד שני בחלק מהמדדים מורידים את המס מעשרים וחמישה אחוז לעשרים אחוז. המקום שבו אנחנו מעלים את המס זה על בורסה, מעלים את המס מחמישה עשר אחוז לעשרים אחוז, החלק שאנחנו מורידים את שיעור המס זה אותם מקרים של מניות פרטיות, יורד שיעור המס מעשרים וחמישה אחוז לעשרים אחוז. התוצאה היא שיעור מס אחיד. 

המקום היחיד שיהיה שוני זה לגבי בעלי שליטה. בעלי שליטה מוגדר בחוק כמי שמחזיק שיעור מס של עשרה אחוז או יותר מאמצעי השליטה. במקרה כזה שיעור המס שלו במקום עשרים אחוז יהיה עשרים וחמישה אחוז. כך שלגבי דיבידנד במקום להוריד את שיעור המס מעשרים וחמישה אחוז לעשרים אחוז הוא יישאר בשיעור מס של עשרים וחמישה אחוז, רווח הון יהיה עשרים וחמישה אחוז וכך הלאה. הרציונל להותיר את בעלי השליטה בשיעור מס של עשרים וחמישה אחוז נובע משתי סיבות. האחת כדי לא להגיע לתוצאה שהיא אינסנטיב מאוד גדול להתאגד כחברות. העובדה שאנחנו מותירים בידי בעלי עניין מהותיים את שיעור המס על עשרים וחמישה אחוז משאירה את שיעור המס המשוכלל בידיהם על שיעור מס של ארבעים וארבעה אחוז בקירוב, כך שזה מבטל את המוטיבציה להתאגד כחברה. זו סיבה ראשונה שאנחנו מותירים את שיעור המס על עשרים וחמישה אחוז לבעלי שליטה. והסיבה השניה זה כדי ליצור אחידות מס בין דיבידנד, רווח הון, ריבית, בידי בעלי שליטה. כך שבעלי שליטה שיעור המס עליהם, שיהפוך לעשרים וחמישה אחוז, יחול לא רק על דיבידנד אלא גם על רווח הון וגם על ריבית. 

אז אם נסכם, יחידים ישלמו על הכל עשרים אחוז, ריבית, דיבידנד, רווח הון, בורסה, לא בורסה, ריבית בנקאית, ריבית חוץ בנקאית, בארץ, בחו"ל, למעט בעלי שליטה. חברות ישלמו מס חברות על הכל, בסוף התהליך עשרים וחמישה אחוז, על מניות פרטיות, נסחרות, וכך הלאה. 

סמדר אלחנני:

	ועל ריבית נומינלית, ריבית לא צמודה, 


ג'קי מצא:

	לגבי נומינלי ריאלי, אנחנו ניסינו להיכנס לעומק בסוגיה הזאת שבין נומינלי וריאלי, ככה ניסתה גם ועדת רבינוביץ, בסופו של יום כשהיא החליטה על שני שיעורי מס חשבנו שנכון להגיע בסוף התהליך לחישוב ריאלי על הכל, זאת גם עמדת בנק ישראל, גם בנק ישראל הבין שאי אפשר לבצע את התהליך הזה רק תוך מיקוד הטיפול בשוק ההון, כי הדברים הם הרבה יותר רוחביים. כמו למשל כאנחנו מחזירים מס אנחנו מחזירים מס צמוד פלוס ריבית. כשמחשבים מס שבח מחשבים אותו ריאלית, כך שלא מתעלמים מהאינפלציה אחרי תקופה של החזקת נכס של עשר שנים או שמונה שנים. ואנחנו גם בוועדה, גם בתוך הוועדה התייחסנו לזה. זאת המטלה הבאה שאנחנו ניקח על עצמנו, לבחון לעומק את סוגיית הנומינלי וריאלי ולבוא עם מסקנה סופית. זה לא נכון לבצע את זה תוך כדי תנועה בשלב הנוכחי אבל בהחלט אנחנו רואים בזה מרכיב חשוב שנצטרך ללמוד להשתמש בו ולראות איך אנחנו נותנים מענה כולל. זה קשור גם לחוק התאומים ושינוי אינפלציה, חוק מורכב שרלוונטי ללא מעט חברות. עושים לו אפליה בגלל שיעורי המס הנמוכים, ככל ששיעורי המס נמוכים אז ממילא אין נפקות, אבל בשיעורי אינפלציה גבוהים מעבר לריאלי בשוק ההון למשל, תוך הותרת חוק התאומים ושינוי אינפלציה יוצר עיוותים, ואת זה נצטרך ללמוד לעומק ולבצע תיקון.

סמדר אלחנני:

	עדיין נשאר המס על פקדונות לא צמודים,

ג'קי מצא:

	העשרה אחוז הופך לחמישה עשר והחמישה עשר אחוז הופכים לעשרים. 

מיכאל גורלובסקי:

	אני אומר לך קונקרטי, משפחה שמרוויחה שבעת אלפים שקל אתה לא תצליח להוכיח לי, ואני מרגיש שאני בעד החוק, כי כללית הוא חוק טוב, אבל במקרה של משפחה ממוצעת כזאת אני לא רואה שמשפחה כזאת מרוויחה משהו. 

ג'קי מצא:

	בוא נאמר ככה, קודם כל החוק טוב לכל מי שעובד ומשלם מסים. יותר מזה, הוא גם טוב למי שעובד ואפילו לא מגיע לסף מס ההכנסה, כי אנחנו מפחיתים גם את ביטוח הלאומי. אז במשכורת של שבעת אלפים ש"ח אפשר לפתוח את החקיקה ולראות את גודל הפחתת מס הכנסה. בשבעת אלפים ש"ח משכורת, 

מיכאל גורלובסקי:

	לא, זה שתי משכורות של שלושת אלפים ש"ח. 

ג'קי מצא:

	יחד הם מרוויחים שבעת אלפים ש"ח, אז כל אחד מהם מרוויח ארבעת אלפים ש"ח, הוא לא מגיע לסף מס ההכנסה. אנחנו מפחיתים בגלל זה את ביטוח הלאומי לטובתו. השיעור יורד מארבע וחצי לשלושה וחצי, הורדה של אחוז אחד. צריך לזכור שתכנית מסים רב שנתית, מטבע הדברים, מפחיתה מסים למי שמשלם מסים. כך שזה נכון שמי שלא מרוויח בכלל למשל תכנית המסים כלל לא נוגעת בו. 

מיכאל גורלובסקי:

	אני מבקש ממך לקחת דף, עזוב את ההכרזות הכלליות, אני גם בעד הכרזות כלליות, אני פעם עמדתי עם שלט נתניהו טוב ליהודים. אז אין לי בעיה עם הכרזות כלליות. אני גם היום חושב ככה. קח בדף, קח משפחה ממוצעת במשק, מחצית מהעם חי ככה, שבע שמונה אלף שקל למשפחה. תעשה לי חשבון כמה יוצא להם אם החוק הזה נכנס לתוקף, כמה הם מפסידים, כמה הם מרוויחים. 

ג'קי מצא:

	מפסידים שום דבר, 

מיכאל גורלובסקי:

	לא מורידים להם שום דבר?

ג'קי מצא:

	לא, נפגעים בוודאי שהם לא. הם מרוויחים ארבעים ש"ח לחודש. 

מיכאל גורלובסקי:

	מה עם נקודות זיכוי?

ג'קי מצא:

	אם הם לא משלמים מס נקודות זיכוי גם אם ניתן להם שתים עשרה נקודות זיכוי זה לא יעזור להם. 

איוב קרא:

	אני מציע, אני חושב שאפשר להפחית את ביטוח לאומי וכך לאזן את המצב, אני חושב שזה יכול להיות נכון וצודק, במקום אחוז אחד לשכבות עד נגיד שבעת אלפים שקל ללכת על שני אחוז. 

ג'קי מצא:

	אגב עוד דבר אחד, משפחה שמרוויחה שמונת אלפים ש"ח כנראה שמרבית ההכנסה שלה הלכה לצריכה. הפחתת המע"מ רלוונטית אליה. אחד על שמונת אלפים ש"ח ירוויח יותר, 


איוב קרא:

	אני הצעתי שעד השכר הממוצע במשק, כשהחוק מדבר על אחוז אחד, לדבר על שני אחוזים. ביטוח לאומי. במקום שלוש וחצי שתיים וחצי. 

מאיר קפוטא:

	אני רוצה רגע להבהיר את הדברים, קודם כל נעשה סדר בדברים. מה שאתה אומר משפחה ממוצעת שבעת אלפים שקל, זה לא משפחה ממוצעת. השכר הממוצע במשק הוא שבעת אלפים שמונת אלפים שקל. ולכן כאשר אתה מדבר על משפחה שמרוויחה שבעת אלפים שקל זה למעשה אומר שכל אחד מבני המשפחה מרוויח שלושת אלפים חמש מאות שקל, שזה שכר המינימום, זה בוודאי לא משפחה ממוצעת. לא ניתן בשיטה הסטנדרטית לתת למשפחה כזאת החזרי מסים, אלא אם אתה הולך למס הכנסה שלילי, ואיתן רוב דיבר על זה הבוקר. ברגע שמישהו לא משלם מס הכנסה אתה לא יכול להוריד לו מס הכנסה, אלא אם אתה הולך בשיטה של מס הכנסה שלילי, שמה משמעותה, למרות שאתה לא משלם מס הכנסה אני נותן לך קיצבה. קוראים לזה בשם יפה, מס הכנסה שלילי, זה למעשה קיצבה לכל דבר. הולכים לקראת זה, ויש כאן המלצות ללכת לקראת זה, כמו שאיתן אמר יש ועדה בראשותו שבוחנת את הנושא ובעוד כמה שבועות זה יצא בהמלצות, הנושא הזה יהיה. מס הכנסה שלילי כמו שהוצהר פה היום, נושא שמשרד האוצר תומך בו, משרד האוצר בודק אותו בצורה רצינית, והנושא הזה בתקופה הקרובה גם ימומש. 

	הנקודה השניה, למרות שעד היום אף רפורמה במדינת ישראל לא הצליחה לטפל בבעלי הכנסות שלא מגיעים לסף המס. פה לראשונה, בהצעה שמובאת לפניכם, יש טיפול באותה קבוצה באמצעות הפחתת הביטוח הלאומי ומס הבריאות. אז קודם כל המהלך הזה נעשה, אני רוצה להבהיר את העניין, המהלך הזה מיטיב עם בעלי הכנסות נמוכות שלא מגיעים לסף המס. אחרים לא נהנים מהחלק הזה. יש פה מהלך חברתי ממדרגה ראשונה ראוי לציון. מדוע המהלך הזה נעשה במידה שהוא נעשה ולא בצורה עזה יותר, למה לא ביטלו לחלוטין את הביטוח הלאומי, מכיוון שגם לדבר כזה יש השלכות. המוסד לביטוח לאומי לא רוצה להישאר במערכת שבה אין לו בכלל גבייה ולהיות תלוי בקבלת תקציבים כאלה ואחרים, ולכן היה פה דיון שנעשה בהסכמה עם המוסד לביטוח לאומי והגיעו בסופו של דבר לנקודת איזון מדוייקת שגם מאפשרת לתת לבעלי ההכנסות הנמוכות את מה שרצינו לתת להם, אולי פחות ממה שמישהו אחר היה רוצה, אבל בנסיבות האלה זה בהחלט דבר מאוד יפה, וגם הביטוח הלאומי לא נפגע בתקציבו, ושקל אחד לא נגרע ממנו. אני חושב שבסך הכל יש פה איזון מאוד טוב בין כל השיקולים. 

יעל ייטב:

	תיקוף סעיף 1. 1. בפקודת מס הכנסה להלן הפקודה בסעיף 1. 1. אחרי ההגדרה אחוזת בית יבוא: בורסה – בורסה לניירות ערך שניתן לה רישיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. וההגדרה בורסה שאחרי ההגדרה סכום מתואם תימחק. 2. אחרי ההגדרה הכנסת עבודה יבוא: זכות באיגוד מקרקעין – כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין. זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין. 3. אחרי ההגדרה משלח יד יבוא: נייר ערך – כהגדרתו בסעיף 88. 4. אחרי ההגדרה מס הכנסה או מס יבוא: מסי חוץ – כהגדרתם בסעיף 199. מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף 166. 5. אחרי ההגדרה פקדון יבוא:  קופת גמל, קופת גמל לתגמולים, קופת גמל לפיצויים, קופת גמל לקצבה, קרן השתלמות וקופת ביטוח – כהגדרתם לפי סעיף 47. 

סמדר אלחנני:

	בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, קופות גמל, יש סדרה שלמה של הגדרות של קופות גמל שהוועדה בעצם עוד לא נכנסה להם. ההגדרות האלה, יש שם עמודים שלמים של הגדרות לקופות גמל ממנים שונים. אתם מתאימים את זה לסעיף 46?

ג'קי מצא:

	אנחנו יוצרים תשתית לבכר. אין בעיה, ברגע שוועדת בכר תעבור, מה שיעבור קודם אליו נצמיד. אין את הנוסח, 

יעל ייטב:
	
	עדיין זה לא עבר בחוק. 

ג'קי מצא:

	סמדר את צודקת, אנחנו מודעים לזה, ברגע שוועדת בכר תעבור נפנה את זה לשם. 

יעל ייטב:

	אחרי ההגדרה רשות מקומית יבוא: שוק מוסדר – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות  ערך על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקובעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל. 

	תיקון סעיף 3. 2. בסעיף 3 לפקודה. 1. בסעיף קטן ג.1 במקום בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים יבוא בשיעור של עשרים אחוזים. ואולם אם היה היחיד בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים. ובמקום נמוך מעשרים וחמישה אחוזים יבוא: נמוך מהשיעור האמור.

סמדר אלחנני:

	מי נהנה עדיין?

ג'קי מצא:

	כולם, למעט בעלי שליטה. זה לא דיבידנד, זה סוג של פידיון מניות. 

יעל ייטב:

	2. במקום סעיף קטן ה.4 יבוא: ה.4 רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים שהיה זכאי לקבלם לפי הוראות הכללים שנקבעו לפי סעיף 47, וכן ריבית ורווחים אחרים שקיבל מקרן השתלמות במועדים הקבועים בסעיף 9.16.א או16.ב לפי העניין, יראו אותם כהכנסה מריבית. ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה על תשלומים ששולמו לקופת הגמל או לקרן ההשתלמות יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה. 3. בסעיף קטן ה.5 בסופו יבוא: ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לתכנית החסכון יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה. 4. אחרי סעיף קטן ה.5 יבוא: ה.6 הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים יראו אותה כהכנסה מריבית. בסעיף קטן זה הפרשי הצמדה חלקיים כהגדרתם בסעיף 9.13.א, ואולם לעניין זה יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן, שער המטבע, לרבות הפרשי שער או כל מדד אחר. 

סמדר אלחנני:

	למה הפרשי הצמדה חלקית יראו אותם כריבית, על ריבית יש מס, על הפרשי הצמדה אין מס, 

ג'קי מצא:

	הפרשי הצמדה חלקיים זה מצב שבו בעצם הפקדון הוא נומינלי. ואז אם הפיקדון הוא נומינלי אנחנו חייבים את המרכיב הכולל בשיעור מס אחד. בשיעור נמוך יותר. קודם כל זה המצב הקיים החוקי היום. זאת היתה הצעה של החקיקה הקודמת וכך אנחנו ממשיכים אתה. אמרתי שכל הטיפול בהצמדה, לא הצמדה, ייעשה בצורה מעמיקה יותר. זה בסך הכל התאמה של שיעורי המס. מעשר לחמש עשרה, מחמש עשרה לעשרים. 

יעל ייטב:

	בסעיף קטן ח האמור בו יסומן 1 ואחריו יבוא: 2. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי השקעות או על סוגי נישומים והכל בתנאים ו בתיאומים שקבע. 

	תיקון סעיף 9, 3. 

ג'קי מצא:

	הסעיף הזה עוסק במתן פטור לקופות גמל בתחום השבח. 

יעל ייטב:

	בסעיף 9 לפקודה: 1. בפסקה 2.ב אחרי ההגדרה קופת גמל יבוא: הכנסה לעניין קופת גמל לגיל פרישה, לרבות שבח ממכירת זכות במקרקעין או זכות בעיבוד מקרקעין, מס לעניין קופת גמל לגיל פרישה, לרבות מס לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי מקרקעין, קופת גמל לגיל פרישה, קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת גמל לפיצויים,

סמדר אלחנני:

	רק להזכיר לכם שבחוק ההוא אין ביטוי שנקרא קופת גמל לגיל פרישה. 

יעל ייטב:

	זה הגדרה לצורך מס. 2. בפסקה 5.ב, 

היו"ר יעקב ליצמן:

	רגע, זה הדבר היחיד שיש, אולי  מישהו יכול להגיד לי מי זה תושב, בכל חוק זה אחרת, אז למה דווקא בקופות גמל  צריך להיות אחיד,

יעל ייטב:

	בפסקה 5.ב במקום מאה וחמש עשרה אלף יבוא מאתיים אלף וארבעים.

סמדר אלחנני:

	אני מבקשת להעיר, זה הפטור לנכה, שיש לו הכנסה מפקדון או מפיצויים שקיבל. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	אני מראש אומר שמה שהיא אומרת מסכים.

סמדר אלחנני:

	אז מלכתחילה כשנקבע סכום היתה עליו ביקורת. הפיצויים של חברת ביטוח, מישהו שנפגע מאיזו תאונת דרכים והוא משותק לגמרי, הפיצויים מחברת הביטוח מתאונת דרכים או משהו כזה הם בעצם תחליף ליגיעה אישית. הם לא הכנסה שלו מיגיעה אישית. על הכנסה מיגיעה אישית אז אומרים נותנים איזה פטור קטן. על הכנסה מיגיעה אישית לנכה מאה אחוזים יש פטור מאוד גדול. זה בעצם תחליף, זה אדם שאפילו לא יכול לעשות יגיעה אישית. אני באה ואני הצעתי את זה ליו"ר הוועדה כבר בתיקון הקודם לפקודת מס הכנסה, כשחייבתם את זה, אז אמרתי תגדילו. עכשיו הסכום פה גדל בערך לא פי שניים אפילו, למרות שחלק, זה בסדר כי המס גדל במקסימום בחמישים אחוז, מעשרה לחמישה עשר אחוז או מחמישה עשר לעשרים, מי שעלה לו מעשרה לחמישה עשר זה חמישים אחוז. אז לכן אני באה ומציעה לכם, לחברי הוועדה, לשקול הגדלת הפטור הזה. 

היו"ר יעקב ליצמן:

	זה למעלה משיעור ההגדלה של המס?

סמדר אלחנני:

	למעלה משיעור ההגדלה של המס. כי אני משווה את זה להכנסה מיגיעה אישית. 


היו"ר יעקב ליצמן:

	ניסיתי בזמנו בקדנציה הקודמת שלי להעביר את זה. צריך לבדוק את זה. 


מאיר קפוטא:

	אני רוצה רק שנבין למה הפטור הזה ניתן מלכתחילה כפי שהוא נקבע. הפטור הזה לא בא לתקן את סעיף 9.5 ולתת את האקוויוולנט להכנסה מיגיעה אישית, אלא הפטור הזה נועד לנטרל את המיסוי של הרפורמה במס, וזה מה שנעשה. וכרגע אנחנו מתאימים לפי אותו קונספט, בהתאם לעלייה בשערי המס, אפילו נותנים מעבר לכך. מה שאת אומרת זה למעשה החלפת קונספט, לבוא ולומר אנחנו רוצים להרחיב את כל העניין, זה לא במישור של הרפורמה, זה דבר בפני עצמו. 

יעל ייטב:

	3. במקום פסקה 13 יבוא: 13. הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל נכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה: א. הפרשי ההצמדה אינם הפרשי הצמדה חלקיים. לעניין זה הפרשי הצמדה חלקיים, כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת. ב. היחיד לא תבע מכל הוצאות ריבוי או הפרשי הצמדה בשל הנכס. ג. הפרשי ההצמדה אינם הכנסה לפי סעיף 2.1 ואינם רשומים בפנקסי חשבונותיו או חייבים ברישום כאמור. הוראות פסקה זו לא יחולו על נכס שהוא חשבון בקופת גמל. 

	תיקון סעיף 14 4. בסעיף 14 לפקודה סעיף קטן ב.1 בטל. 

ג'קי מצא:

	סעיף 14 לפקודה אפשר לקבוע שיעור מס מקל לגבי ניירות ערך זרים, במועד שבו נייר ערך זר היה רשום בשיעור מס גבוה יותר משיעור מס בבורסה בתל אביב. במקום שיעור מס של שלושים וחמישה אחוז שיעור מס של חמישה עשר אחוז. היום יש שיעור מס אחיד בין בורסה בישראל לבין בורסה בחו"ל, שהוא מס אחיד של עשרים אחוז, לפי הצעת החוק כאן, ולפיכך אין שום משמעות כי כל מה שעשינו קודם לכן זה הפחתנו לעולים החדשים את שיעור המס והפכנו אותם משיעור מס על נייר ערך זר לנייר ערך רגיל. היום שיעורי המס על ניירות ערך זרים וניירות ערך רגילים הם שיעור מס זהה, כך שאין רלוונטיות לסעיף זה. 

סמדר אלחנני:

	מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים. אני מציעה ליו"ר שזה יובא לידיעת ארגוני העולים האלה, שיוכלו להביע את דעתם. אתם צודקים מאה אחוז, על פניו אתם יותר ממאה אחוז צודקים, אבל צריך להביא את זה לידיעת ארגוני העולים. 

ג'קי מצא:

	הרציונל של הסעיף היה להפחית את שיעור המס לעולים חדשים מסויימים, על ניירות ערך זרים, משיעור מס של נייר ערך זר לשיעור מס של נייר ערך בבורסה בתל אביב. היום על פי הצעת החוק שיעור המס על נייר ערך זר ונייר ערך בבורסה הוא שיעור מס זהה. כך שאין שום רלוונטיות לסעיף. 

סמדר אלחנני:

	כמו שאני מכירה אותם יהיו להם טענות. 

יעל ייטב:

	ביטול סעיף 15.ב, 5. בסעיף 15.ב רבא לפקודה במקום בפקודה זו הריבית הריאלית יבוא: בתנאים ובתיאומים שקבע, ורשאי הוא לקבוע כאמור לעניין סוגי נכסים או לעניין סוגי נישומים, והכל לפי תקופת ההחזקה בנכס או על פי כל מבחן אחר. 

	ביטול סעיף 16.ד, 6. סעיף 16.ד לפקודה בטל.

ג'קי מצא:

	סעיף 16.ד נותן הסמכה לשר האוצר לקבוע תקנות לגבי קרן נאמנות, פטור מקרן נאמנות על הפרשי הצמדה. הסעיף הזה מעולם לא הותקנו בו תקנות ואין רלוונטיות לתקנות האלה. 

סמדר אלחנני:

	אני רוצה לחזור לסעיף 15.ב לפקודה שאתם אומרים מסמיך את שר האוצר לקבוע שיטה לחישוב חלק הריבית העולה על שיעור עליית המדד. זה מתמטיקה. הייתי מבקשת שהנוסחה תובא לידיעת ועדת הכספים. באמת, מה זה שיטת קביעה, יש רק דרך אחת לקבוע בכמה עלתה הריבית על המדד. אז שזה יהיה שקוף יותר. הסעיף הקיים אומר שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. 

יעל ייטב:

	ביטול סעיף 19, 7. סעיף 19 לפקודה בטל. תיקון סעיף 28, 8. בסעיף 28 ג לפקודה הסיפא החל במלים או כנגד רווח תימחק. 

ג'קי מצא:

	סעיף 9, מתן לחברה לקבל זיכוי בשיעור מס של שלושים וחמישה אחוז. 

היו"ר יעקב ליצמן:
	
	או.קיי., רבותיי, תודה רבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 17:35