פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 69 ועדת הכספים 26/10/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 331 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, א' בחשון התשפ"ג (26 באוקטובר 2022), שעה 11:14 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין יצחק פינדרוס מוסי רז נירה שפק חברי הכנסת: בנימין זאב בגין איתן גינזבורג אמילי מואטי יואב קיש מוזמנים: שירה עמיאל בן אבא – רכזת רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר הדר פוקס רויץ – רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו מור – רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר אביה פרון – רפרנט בט"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר אלכס פלוטנו – מנהל תחום בכיר פרויקטים, מינהל הדיור הממשלתי, החשב הכללי, משרד האוצר יוסף אלטלט – תקציבן, מינהל הדיור הממשלתי, החשב הכללי, משרד האוצר ליאור נוריאל – סגן ראש אגף תקציבים ומנהל תחום בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים רפ"ק יהודה כדורי – ר' חו' מאקרו תקציב, אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים נצ"מ אוראל אברהמי – רמ"ח משאבים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים סגן טפסר אפי דביר – רע"ן תקציבים כב"ה, המשרד לביטחון פנים סג"ד מישל בטאשוילי – רע"ן תקציבים, שב"ס, המשרד לביטחון פנים איתן כהן – מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד הפנים שראל מהצרי – סטודנט, אגף תקציבים, משרד הפנים אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותוכניות, משרד העלייה והקליטה משה שגיא – סמנכ"ל תקציבים, משרד החינוך חנן פריצקי – סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה גלית רייכמן מימון – סגנית מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה ראפת דיבסי – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד האנרגיה עדי טאיטו – יועצת השרה, משרד האנרגיה אופיר אטינגר – תקציבאי, הרשות לזכויות ניצולי שואה הדר מוכתר – יושבת-ראש מפלגת צעירים בוערים בתאל חזן – מנכ"לית מפלגת צעירים בוערים עמרי קלישר – דובר ומקום 5 ברשימה, מפלגת צעירים בוערים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי, א' בחשוון התשפ"ג, 26 באוקטובר 2022. אנחנו פותחים את דיוני הוועדה. היום ראש חודש. על סדר היום העברות תקציביות. חברי הכנסת שמבקשים הצעה לסדר, בואו נתחיל. יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> שלום, בוקר טוב. אנחנו באירוע רע מאוד לכנסת ישראל. ההצעה שלי לסדר היא קודם כול לבטל את הדיון היום בכללותו. הדיון הזה לצערי מקורו בחטא. יושבים פה חברי כנסת שמעריכים את הכנסת ורוצים לשמור על הבית הזה, מכל סיעות הבית. הדיון הזה נקבע שרירותית על ידי יושב-ראש הכנסת פחות משבוע לפני בחירות, דיון בוועדת כספים על העברה של מיליארדים ללא הסכמות. זה האירוע שאנחנו נמצאים בו. פניתי לייעוץ המשפטי ואני אבקש לכל אורך הדיון לקבל בדיוק את הנימוקים ומדוע יש ליו"ר סמכות להפעיל בשביל לעקוף את ועדת ההסכמות. אני רוצה לציין שהסמכות של היו"ר לעקוף את ועדת ההסכמות בהחלטה של ועדת הכנסת – נמצא כאן יו"ר ועדת הכנסת – היא לדעתי רק למקרים מיוחדים. נעשה פה תקדים רע מאוד לכנסת כי מעולם – ובדקתי את זה – לא הייתה ועדת כספים שלא בהסכמה שבוע לפני הבחירות. האירוע הזה הוא רע. עם כל ההערכה הגדולה שיש לי לחבר הכנסת בגין, להבנתי אתה לא מתמודד ברשימה בכנסת הבאה. נכון? << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אני כן. אני במחנה הממלכתי במקום הכבוד 120. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אנחנו יכולים לצחוק אבל תבינו את האבסורד. אני לא רוצה להתייחס לחבר הכנסת בגין, שלא חס וחלילה יגידו דבר מה. יש פה חברי כנסת שלא יהיו בכנסת הבאה והם יצביעו עכשיו על ההחלטות האלה, חלקם בגלל שהם לא ברשימות, חלקם אולי לפי הסקרים, אני לא נכנס לזה. אבל לא לחינם לא היו הצבעות בוועדת הכספים שבוע לפני בחירות שלא בהסכמה, לא לחינם הדבר הזה לא קרה מעולם בכנסת, רק הפעם זה קורה בגלל שיו"ר הכנסת, שהוא חבר כנסת בסיעת יש עתיד – וכל זה מתחבר לי לאיזה צורך של סיעת יש עתיד באחת או בכמה מן הפניות האלה, ואני באמת לא יודע להגיד לעומק את מהות האירוע אבל אין לי ספק שלא הייתה שום סיבה לעשות את זה מלבד משהו שמתחבא פה בדיונים שלפנינו. למה אני אומר את זה? כי לא היינו במצב של אופוזיציה לעומתית. אני מזכיר ליושב-ראש, אתה ביקשת ועשינו דיון לפני החגים, וביקשתם דיון גם עכשיו עם העברות עודפים – תיכף אדבר למה עודפים הם האירוע פה – והייתה נכונות מצד האופוזיציה והסכמנו. כמובן לא הסכמנו לכל מה שרציתם אבל אמרנו שאנחנו מוכנים ללכת למתווה שתהיה בו הסכמה, גם בגלל שזה שבוע לפני, אבל אם זה בהסכמה. אמרנו שכאופוזיציה אנחנו נתמקד אך ורק בהעברות שקשורות לביטחון ורווחה. ברגע שאמרנו את זה יש עתיד התקפדה. יש כאן משהו שהם צריכים שלא נמצא בביטחון ורווחה, אני לא יודע מה. נוצר אירוע דורסני ללא סמכות, שפוגע בכנסת בבסיסה. יש העברות שאם היינו עושים בהסכמה – יש העברה של צה"ל, של המשטרה – לא היה על מה להתווכח. יושבים פה קציני משטרה. זה לא האירוע. האירוע הוא שימוש שלא כדין ללא סמכות בשביל לכופף לצרכים מפלגתיים של יש עתיד. כך אני רואה את האירוע. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. זה חטא שמרסק, עוד סעיף שמרסק את הסוברניות של הכנסת. למה אני מעמיק בזה? תבינו את האלטרנטיבה. אנחנו יושבים פה בוועדה נכבדה וזה לא שאם לא יעבור פה משהו הוא לא יקרה, לא. אנחנו בעוד פחות משבוע בבחירות, אחרי כן תוקם ועדת כספים זמנית, להערכתי תוך סדר גודל של כחודש, ואפשר בתחילת דצמבר את כל ה"סטרוב" הגדול הזה להעביר בוועדה סוברנית של כנסת חדשה עם ח"כים מכהנים, עם אירוע שהוא אחר לחלוטין. במקום זה בחר יו"ר הכנסת – אני אומר עוד פעם ליועצת המשפטית: בכל סעיף וסעיף אני מבקש להבין האם יש לו סמכות או אין לו סמכות. ראיתי את התשובה שלו, ואני אומר לך: יש מקומות שבוודאות אין להם שום קשר בין התשובה שלו לסמכות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תיכף נבהיר את עניין הסמכות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> את תבהירי, את תתייחסי. זה יהיה חלק משמעותי מאוד מהדיון. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, בנושאי ביטחון ורווחה שיהיו פה בדיון אנחנו כבר נתנו את הסכמתנו. זה רק בגלל ההתנהגות הדורסנית ויצירת תקדימים קשים בכנסת הזו. מי היה מאמין שפחות משבוע לפני הבחירות תכונס ועדת הכספים ללא הסכמות להעביר מיליארדים. הרי באירוע הפוך, אם היה יושב פה היו"ר המיתולוגי גפני היו פה צעקות והתקשורת הייתה מזדעזעת איך הגענו למקום הזה. אז היום אני מזדעזע בשביל כל אותם צבועים בתקשורת שלא אומרים את זה. הדיון הזה מקורו בחטא. אני פונה אליך, היושב-ראש, לבטל את כל הדיון, אין שום סיבה, שום דבר פה לא ייפול ויקום, שום דבר לא דחוף, ולהמשיך כאשר יהיה פה יו"ר ועדת כספים זמני חדש, עוד כחודש. הוא זה שצריך, עם חברי כנסת מכהנים נצטרך להשלים את המלאכה. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה יואב. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. לא אוכל שלא להתייחס לדברים שנאמרו לפניי. אני בחרתי לבקש שכל מי שנמצא כאן ויבקש את רשות הדיבור באמת קרא את הטבלה עם הסעיפים וגם נכנס לפניות שקיבלנו אתמול וקרא פנייה-פנייה, וכשהיה כתוב "החלטת ממשלה" נכנס לקרוא את החלטת הממשלה הזו. אני לא מדברת על אלה שמגיעים רק לסעיף שלהם מתוך העשרה, כי הם באמת צריכים לדעת ולהיות בקיאים בסעיפים האלה. מי שבא לכאן כדי ליצור תקשורת נראה לי שלא בא לשרת את מדינת ישראל ואזרחיה. יואב, קשה לי לומר את זה אבל אומר: לא הפתעת אותי בכל מה שאמרת. מי שלא נראה לו הזוי שבמשך שלוש שנים אין תקציב למדינת ישראל למה שלא ייראה לו הזוי שעוד חודש ועוד חודשיים לא יהיו סעיפים למדינת ישראל? מי שלא ניהל שורה-שורה של דרישות של האזרחים, של הרשויות – אנחנו רואים את זה. הרי הוועדה הזאת במשך שנה וחצי הכניסה יד, הוציאה נושא והיד טבעה בפנים בבור שלא היה בו כלום. לא הייתה לנו העברת מקל. היו לנו בורות בנושאים על נושאים על נושאים. אני משתמשת במילותיך: אני לא רוצה שוועדת הכספים תהיה כלי לכופף לצרכים מפלגתיים. אני מאמינה שוועדת הכספים, כוועדה שאמונה על הבקרה על מה שקורה במשרדי הממשלה, תמשיך, כפי שעשו לפנינו וכפי שיעשו אחרינו, לעשות בקרה, וזה הדבר. היו צריכים להעלות כאן סעיף-סעיף. אתה בא כאילו אתה היונה הצחורה. לא. אתם באים כאן עם אג'נדה מפלגתית אופוזיציונית על נושאים שנוגעים בליבתו של האזרח במדינת ישראל. אנחנו שומרי הכנסת וכפי שתמיד ידענו, לא פעם ולא פעמיים גם אנשים מן האופוזיציה אמרו לי – ונמצא כאן היושב-ראש – טוב, אני מוותר על הזכות שלי, נירה כבר עשתה מספיק אופוזיציה. אני לא מוותרת על המקצועיות שלי, לשאול על סעיף-סעיף, וגם פה אשאל על סעיף-סעיף, ולמדתי אותם סעיף-סעיף והתיקים על השולחן שלי מסומנים סעיף-סעיף. אתה מזלזל בכולנו? זה קצת לא מקובל עליי. באותה אמירה: טוב, זה לא יהיה עכשיו, זה יהיה בדצמבר, בסוף דצמבר, בינואר – ומה יעשו כל אותם שצריכים לקבל מענים? קציני מבחן, רווחה, רשויות מקומיות, כל הסעיפים שתיכף נדון בהם. תחכו, חיכיתם ותחכו עוד קצת, במדינה הזאת אנחנו לא מצליחים להגיע להכרעה, כל פעם עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות, אז תחכו עוד קצת. לא, אני לא רוצה לחכות עוד קצת. אני רוצה שאת האנשים שאני פוגשת בחוגי בית ואת האנשים שאני פוגשת ברחוב, ששואלים אותי: מתי אני אקבל את זה? מתי ייכנס זה? מתי אקבל מענה? למה אני צריך לחכות בתור כך? למה אין לי תקן לזה? זה לא יהיה. לכן מבחינתי סעיף הזמן לא רלוונטי, לא משנה אם זה שישה ימים, עשרה ימים, וגם לא צריך להתחייב שלא נתכנס עוד פעם כי אם יהיה עוד נושא דחוף על סדר היום אז נגיד: תעצרו רגע? ממש לא. הקריאה שלי היא כן לבחון כל נושא לגופו, כן גם אם נצטרך להתכנס עוד פעם, כי זה התשובות שהעם צריך לקבל. התשובה העניינית האם זה רלוונטי או לא תתקבל פה, על השולחן הזה. מה גם שקראתי את התגובות של אגף התקציבים שאמון על זה. הרי אנחנו נאבקים עם משרד האוצר כל כך הרבה: תנו, תנו, תנו, ויש שם תשובות ענייניות. מי שקרא את הפניות צריך לקרוא גם מה אומר האוצר, או כל גוף רגולטורי רלוונטי על הנושא הזה. אני דווקא אמרתי הפוך. ההצעה שלי לסדר הייתה, לאחר שהבנתי, וחיזק את זה גם חבר הכנסת יואב קיש, שהיו כמעט 40 פניות, אני אומרת להיפך. אני כחברת כנסת אומרת: תעלו על השולחן את 40 הפניות ופה בשולחן הזה נחליט מה כן ומה לא. אני רוצה את כל 40 הפניות פה. מה קרה? בגלל שבאו בוועדת ההסכמות ואל מול 37 הפניות – לא קראו פנייה–פנייה – אמרו: עשר. איך אני יודעת? יכול להיות שקראו, סליחה יואב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הרבה דברים את לא יודעת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, ומה שלא אני שואלת, ואני גם מתקנת את עצמי כשאני חושבת שמשהו לא בסדר. אז יש עשר פניות. לא נאמר: בואו נשב ונחליט מה. נאמר: אני אגיד לכם מה. התבלבלנו. נכון יהיה, אני פונה כאן להעלות את כל הפניות, שנשב פה עד שיעלה עשן, שורה-שורה בדבר הזה. אני חושבת שהסעיפים כולם חשובים. כשאני רואה אילו סעיפים לא נכללו, יש שם סעיפים שאדבר עליהם וארצה להבין למה הם לא בפנים, למה זה לא חשוב למדינת ישראל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> את צודקת, מדויק. כי היו"ר שלך החליט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יואב, התאפקתי ולא הפרעתי לך. אני חושבת שגם היו"ר שלי וגם יושב-ראש הסיעה שלי שניהל את זה מולך מאוד ניסה ליצור הסכמות. כשאמרתם עשר אז אמרו: עשר. אבל אתה לא תגיד איזה עשר. הוועדה הזאת תגיד. הייתי מוכנה לדיון מכין, שיבואו לכאן ויעשו הכול ונגיד: מתוך מה שהיה כאן בואו נבחר את העשר. לא יכול להיות שמשתמשים באמצעים האלה. זה שימוש ציני באזרח, במשרתי הציבור, בפקידי הציבור למשהו שישרת איזה סלוגן או אג'נדה. לא, לא, לא. תפקידן של ועדות הכנסת לעשות את הבקרה ואני רוצה שכאן זה ייעשה. עוד דברים שאני רוצה לדבר עליהם, וסליחה שאני מאריכה, כי זה פשוט לא נורמלי כאן. אנחנו מדינה דמוקרטית ויש בה ועדת כספים שתערוך דיון ותהיה הצבעה, והרוב קובע. אנחנו נדרוש כאן את ההרחבות וכל מה שצריך לעשות בנושא הזה. אז לגבי החלק הראשון, אני מבקשת שההצעה שלי לסדר גם תיבחן, בואו נעלה כאן את כל הסעיפים. למה? כי מאחורי כל סעיף כזה, ויש לי את הרשימה, יש נושאים חשובים שירדו לא כי הם לא חשובים אלא כי אין ברירה וצריך לבחור בין חשוב ודחוף. יש הרבה גופים שנפגעים, האזרח בקצה ייפגע, האוכלוסיות המוחלשות ייפגעו, הפריפריה נפגעת מזה שמישהו קם בבוקר ואמר: אני אעשה בלגן על הדבר הזה. לא בשביל זה אנחנו כאן. תודה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני רוצה להגיד שגם איתנו לא תואמו ההעברות התקציביות הללו או השימוש בעודפים או כל סעיף אחר. אגב גם אם מתואם אני בשום מקרה לא מתכוון להצביע בעד העברת 118 מיליון שקל להתנחלויות, בטח לא 18 מיליון שקל להתנחלויות הלא חוקיות. אני לא יודע מה זה התיישבות צעירה, זה מיתוג לעולם הפשע, כן, דברים שנעשו בניגוד לחוק. בקיצור, מה שצריך להיות כרגע הוא: אפשר לקיים דיון על כל דבר ורק אם יש הסכמה פה אחד על סעיפים להעביר אותם. יש הרבה דברים חשובים מאוד בפניות בתחום ניצולי שואה, אנרגיה ודברים אחרים, אני לא רוצה להזכיר, שאני בעדם, אבל אין שום אפשרות שאנחנו נתמוך בדבר הזה. לכן אני מצטרף לדבריו של יואב. בואו נגיע להסכמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא שמעתי את דבריו של חבר הכנסת קיש אבל אני יכול לנחש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם תבקש שידור חוזר – לא יהיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי אצפה בהמשך. התחלנו את התהליך הזה עוד לפני החגים, התחלנו עם החברים שלנו בוועדת ההסכמות, התחלנו עם 37 פניות, ירדנו ל-31, ל-21, 18, 10. אני מבין שהוויכוח שלנו מול חבר הכנסת קיש, שהוא רוצה לקבוע - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוויכוח הוא שיהיו הסכמות שבוע לפני בחירות, ואתם רוצים לקבוע חד-צדדית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאנחנו כקואליציה אחראית, כממשלה מתפקדת חייבים להבטיח את המשך תפקודה של הממשלה, של משרדי הממשלה, גם בתקופת הבחירות. אני רוצה לצטט חלק קטן מן הסעיפים שאנחנו מעוניינים לאשר היום. למשל תשלומי שכר לרשות הכבאות וההצלה ולשירות בתי סוהר, ליווי וסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד, סיוע לנוער בסיכון, מימון תוכניות חלוקת סלי מזון, הפעלת מוקד מיצוי זכויות וסיוע במימון מיזם ביטחון תזונתי ל-25,000 משפחות, ואני יכול להמשיך. גם לנו כחברי כנסת יש אחריות, חבר הכנסת קיש, להמשיך ולהבטיח את תפקודם התקין של משרדי הממשלה. אני יודע שלא כל כך חשוב לכם, ולראיה, שיתקתם את המדינה לשלוש שנים וחצי וסירבתם להעביר את תקציב המדינה. אנחנו לא במקום הזה ואנחנו לא ניתן לכם לשתק את המדינה שוב. תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לומר משהו עקרוני ומשהו קונקרטי. מבחינת העיקרון, בסיפה של הדברים ששמעתי מחבר הכנסת קיש - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני מוכן לחזור על הדברים. אבקש אחרי כן להתייחס כי כולם התייחסו אליי אישית וחשוב לי לומר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא מתייחסים אליך אישית. מתייחסים לדברים שאמרת. בכל מקרה, אני לא מקבל את האמירות. הכנסת סוברנית. הכנסת מכהנת עד כינונה של כנסת חדשה. עד השעה האחרונה ביום 15 בנובמבר בשעה 15:59, עד אז הכנסת ה-24 סוברנית להחליט כל החלטה שהיא מבקשת להחליט. אני לא מקבל את הטענה שיש פה חברי כנסת שכן יהיו או לא יהיו. זה היה כך תמיד, ראוי כך להתייחס לכנסת, ראוי כך להתייחס אל חברי הכנסת. זו אמירה כללית בכלל, כי אם תתחיל לעשות חישובי זמנים, מתי זה לגיטימי ומתי זה לא לגיטימי, אנה אנו באים? בכנסת הקודמת, הכנסת ה-23, כשאתה ואני היינו בקואליציה, אתה היית בממשלה ואני הייתי כאן, יושב-ראש ועדת הכנסת, ועדת הכספים הזאת הייתה פעילה מאוד בתקופת הבחירות. רשמתי לעצמי מספר נושאים שבאו לידי דיון בתקופת הבחירות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בהסכמות. הייתה ועדת הסכמות. זה הנוהל בתקופה הזאת. כל מה שאנחנו גורסים ואומרים, הרי הייתה לנו מוכנות לבוא להסכמות גם בישיבה הזאת. הם החליטו לבחור את הסעיפים בעצמם ולדרוס את ועדת ההסכמות. אתה מתעלם מן האירוע הזה. לא אמרתי שהכנסת לא סוברנית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תגיד, אני סיימתי את דבריי? אתה רוצה להשלים את דבריך? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אתה מתייחס לדברים שהם לא נכונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה אמרתי שהוא לא נכון? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ברור שהכנסת סוברנית להחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אמרת: נחכה לכנסת חדשה כי יש פה חברי כנסת שלא יהיו בה. אלה דברים שאתה אמרת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אמרתי שעושים בהסכמות. אתה מכיר את זה כיושב-ראש ועדת הכנסת לשעבר, שכאשר יוצאים לתקופה כזאת עובדים בהסכמות, כך הכנסת עובדת. יש פה אירוע שכולכם מתעלמים ממנו, של דריסה מוחלטת של ההסכמות. על זה אני מדבר. שבוע לפני בחירות, פחות משבוע. סבבה, הכול בסדר. היה אפשר לסגור את זה בהסכמות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יואב, הסכמות זה "רק אני מחליט"? הרגע אמרו לך שירדו מ-37 ל-10. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הסכמות משני הצדדים. אתה מתעלם מכך לחלוטין. ברור שהכנסת סוברנית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יואב, אתן לך להשלים, רק אני אבקש שאיתן ישלים את דבריו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא התעלמתי מכיוון שלא סיימתי את דבריי. קטעת אותי ואני מכבד את דבריך, לעולם לא אפריע לך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אזכור את הציטטה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מקווה שזה יהיה גם הדדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איתן, בבקשה. אם אתם רוצים לדבר האחד עם השני צאו לחדר הסמוך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש פה דיון שהוא גם בינינו והוא מובא לחברי הוועדה. בכל מקרה, ועדת הכספים התכנסה לא מעט פעמים לאשר כל מיני נושאים, ורשמתי לעצמי חלק מן הנושאים שדנו בהם כאן בוועדת הכספים. נכון שברוב הגיעו להסכמות, אבל אני חייב לומר לך, מכיוון שאתה ואני היינו באותה קואליציה, שהצד השני לא החרים, הוא לא שם וטו על כל דבר. קידמנו כאן חוקים מאפס. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> על מה אתה מדבר? על איזו תקופה אתה מדבר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בממשלה שאתה ואני היינו חברים בה עד לפני שנה וחצי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתה משווה את זה עכשיו? אני באמת רוצה להבין, אני שואל. תגיד לי את מה אתה משווה למה. אנחנו שבוע לפני בחירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אם בסוף דבריי לא תבין למה אני מתכוון אבהיר את דבריי, עוד לא סיימתי אותם. בוועדת ההסכמות לא היה מצב של וטו מתמיד, לא היה מצב כזה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא המצב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה המצב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא, לפני החגים היה כאן דיון בוועדת הכספים בהסכמות. כמה סעיפים נידונו? לפני החגים, לפני חודש. איתן, למה אתה אומר דברים לא נכונים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> האם בכל הדברים הלא נכונים שאמרת קפצתי והפרעתי לך באמצע? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אז תמשיך להגיד דברים לא נכונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תן לי לומר את דבריי הלא נכונים בלי שתפריע לי. איך הדיל הזה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> סבבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מעולה. אז אמשיך בדבריי הלא נכונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד שאתה עובר לדברים הנכונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כל אחד ישפוט אם הם נכונים או לא נכונים. הייתה פה ועדת הסכמות שמורכבת משתי סיעות ולא היה חרם כמעט על כל סעיף. עכשיו אני מבין שיש הסכמה על עשרה סעיפים. עכשיו יש ויכוח אילו סעיפים יבואו לדיון, כן או לא. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה יודע מה, 15 סעיפים, 20 סעיפים. אתה בטח מסכים על 37 סעיפים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר דברים מנותקים. זה זכותך. אני לא מפריע יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה לא מפסיק להפריע. גם זו היא הפרעה. יש דברים בחיים שלא קשורים לבחירות בכלל, הם דברים טכניים של ממשלה. אתה מכיר את זה היטב כי היית שם. אתה בעצמך הבאת כל מיני נושאים לדיונים בתקופת בחירות בנושאים השונים שעסקת בהם, גם במשרד הבריאות, וגם משרד האוצר הביא אותם: פטורים ממע"מ למעונות יום. כל מיני דברים הבאנו בתקופת בחירות. אני מציע, הכי טוב להגיע בהסכמה, וצריך להגיע בהסכמה, ואני גם אומר ליושב-ראש הוועדה, צריך להגיע בהסכמה, אבל אני גם אומר לך, יואב, בתקופה הזאת צריך לנתק את הפוליטיקה מן האירוע הזה. יש העברות כספים שהן לא פוליטיות בהכרח. יש העברות כספים שיכולות באמת אולי להמתין, אבל יש דברים שלא. אני מציע לשני הצדדים להגיע למקום שבו מעבירים היום תקציבים, גם אם אנחנו שבוע לפני הבחירות, והיו דברים מעולם, עשיתי פה רשימה. הוועדה הזאת התכנסה שבוע בדיוק לפני בחירות בכנסת הקודמת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בהסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הכול בהסכמה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> פה זה לא בהסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בטח שלא, כי אתה לא מסכים לשום דבר, אתה שם וטו על כל דבר, אז איך יסכימו? אני מציע להתנתק מן הפוליטיקה, להבין שלצד הפוליטיקה והבחירות שיהיו אף אחד פה לא יגזור שום קופון על העברת כספים ממשרד אחד למשרד אחר כדי שהבירוקרטיה תמשיך לעבוד, שום אזרח לא יצביע למפלגה כזו או אחרת או למועמד כזה או אחר כי עשינו להם העברת כספים כזו או אחרת, לא יהיה דבר כזה. הם לא מודעים לזה בכלל, הציבור לא באירוע הזה. אבל יש פה ממשלה ומדינה שצריכה לעבוד. אם צריך הפסקה של כמה דקות כדי להגיע להסכמות האלה – תגיעו, אבל אם לא, צריך להמשיך לתפקד. אני מציע שכן נגיע להסכמות, זה הרבה יותר בריא והרבה יותר טוב, אבל הסכמות צריכות להיות מתוך רצון טוב, יואב. מכיוון שעבדנו לא מעט בשנה האחרונה, הייתם די בונקר לאורך כל הקדנציה בהרבה מאוד תחומים, חלקם רלוונטיים וחלקם לא רלוונטיים. השגתם את מבוקשכם, הכנסת הצביעה על פיזורה, הוקדמו הבחירות כפי שרציתם. תשחררו, תאפשרו לעבוד. באמת זה פופוליטיקה. תודה רבה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני מעריך מאוד את חברי איתן גינזבורג ובגלל זה כשהוא אמר דברים שהם לא נכונים וייחס אותם אליי אני מתנצל שהפרעתי, כי זה פשוט לא נכון. אני מסכים מאוד עם מה שאתה אומר. הסכמנו באופן חריג לעשות ישיבה של ועדת הכספים על נושאים בהסכמה ואמרנו שנלך לנושאים של ביטחון ורווחה. איתן, אני מסביר לך עוד דבר: תסתכל, יש פה שתי העברות תקציביות לרווחה ורשויות מקומיות ושמונה העברות של עודפים. בכנסת תקינה בהגדרה בעודפים מחכים בדרך כלל לדצמבר. זאת ההתנהלות השגרתית של הוועדה. אין פה אירוע בעייתי למשרדים כאשר מדובר בעודפים. אם יש העברה תקציבית שצריך אותה ספציפית למשהו – אתה יודע מה, בואו ניכנס ונעניק להם, וגם היינו מגיעים להסכמות. כל העודפים האלה, כל השמונה האלה לא דחופים. אפשר בדצמבר בשקט. כך היו מתנהלים, אם היה יושב פה גפני כך הוא היה עושה, מעביר עודפים לדצמבר, ובמקרי קיצון אולי לא. הנה אני אומר, תשאל אותם גם כן. לכן כל הנימוק שלך הוא הפוך על הפוך. יש פה משהו שלא קרה מעולם, שבוע לפני בחירות יש כאן דריסה של ועדת ההסכמות. חודש לפני כן הייתה ועדת הסכמות שנתנה לוועדת הכספים להתכנס ולעשות. יכול להיות שבמהלך הקדנציה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא במהלך הקדנציה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> דווקא בתקופה של ועדת ההסכמות, אני אומר לך שאירוע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני הייתי כאן. מה לעשות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שדווקא בתקופה של ועדת ההסכמות פה עשינו הרבה דברים, הרבה דיונים ומה שהיה צריך לקרות קרה. פעם ראשונה שהיו"ר מנצל את הסמכות שלו. אנחנו נבחן כל סעיף לגופו של עניין. אני אומר לך כבר עכשיו שאני לא רואה איך הקריטריון של מידיות עונה להעברת עודפים, באופן קטגורי. יש פה שאלה מהותית קטגורית. זה לא תקציבי. אם העברת העודפים יכולה להיות בדצמבר מדוע מדובר פה במשהו מהותי? איך מחברים את זה? זה מה שלא מסתדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גפני העביר כאן העברה לעמותות, וכולנו יודעים אילו עמותות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> עשינו פה העברות תקציביות לפני חודש. לפני חודש עשינו כאן בהסכמה דיון על עמותות עם ועדת הסכמות. על מה אתה מדבר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בקיצור, באילו סעיפים אתה מוכן לדון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המשא ומתן לא פה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יואב, לא הזכרת דיור ממשלתי, לא הזכרת הנגשה לאנשים עם מוגבלויות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה דחוף בדיור ממשלתי? העברת עודפים - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יואב, ,אתה צודק שזה לא דחוף, אבל מה יש לך נגד זה? למה אי אפשר להגיע להסכמה? מה אכפת לכם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם הרי מתנגדים לדבר הזה מתחילת ספטמבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תראה: משרד החינוך – הפעלת מערך בחינות בגרות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> איתן, כל זה לא דחוף. זה העברה של עודפים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא מה שאומר המנכ"ל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא יעשה את זה בדצמבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה אתה מתעקש? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כי הכנסת מתפזרת בעוד שבוע ואני לא מוכן לדון במה שלא דחוף ומידי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה סתם התעקשות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הרגע אמרת שאתה לא מפריע לי ואתה רואה שמיד הפרת את האמירה שלך. אני רוצה להתייחס לכל הדברים שאמרו פה חברי הכנסת. מתעלמים מדבר מהותי, שכאילו הכול בסדר. נכון שהכנסת סוברנית עד הפיזור שלה, חד וחלק, אני לא מתווכח, אבל גם הייתה פה ועדת כנסת שהוציאה הנחיה שאנחנו הולכים לעשות את זה בהסכמות. כאשר אתה מגיע שישה ימים לפני בחירות אתה לא עושה ישיבות של ועדת הכספים שלא בהסכמה. מה לעשות? יש לך עוד חודש ועדה אחרת. אלא אם יש אירוע דחוף, חירום, אירוע חשוב שמחייב את המידיות הזאת. אנחנו לא במקום הזה. עשינו ישיבת ועדה לפני חודש. אני לא זוכר כמה סעיפים היו בה, לדעתי סביב 20 סעיפים, אולי תגידו לי אתם כמה היו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פחות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל מעל עשרה סעיפים, בואו נגיד 15 פלוס-מינוס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אושרו אז שישה סעיפים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הדברים הדחופים קיבלו מענה מוועדת ההסכמות כפי שהם קיבלו גם עכשיו. דרך אגב, כשאני אמרתי עשרה סעיפים, יכול להיות שהיינו גומרים ב-12–13, אני לא יודע. הרעיון המרכזי היה – ואני אומר את זה לכם, חברי יש עתיד – שהדבר הזה ייקבע בהסכמה ולא בהנחתה של היו"ר. זו הייתה הכוונה. אמרתי שנתעסק בביטחון וברווחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל לא הסכמת. רצית לקבוע את פירוט הפניות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני מסביר איך זה הגיע למספר עשר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל אתה מדבר על זה כבר שלושה שבועות. מתי זה הגיע לכנסת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתחילת ספטמבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו כבר בסוף אוקטובר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אעביר לך את כל ההתכתבויות. לפני שבוע קיבלנו את - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חודשיים אנחנו עם הסיפור הזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יואב, יש אנשים מאחורי זה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא יכול שמפריעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא יכול להימשך לנצח. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתם פניתם אליי קודם והייתי בשקט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בשקט לא היית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יואב, בבקשה תשלים את דבריך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני משלים את דבריי. לפני החגים התכנסה הוועדה. הגענו לאחרי החגים, כי במהלך החגים אי אפשר היה לעשות שום דבר. קיבלתי מסמך של 21 סעיפים, שהוא המסמך שכמדומני אתה הוצאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני הוצאתי מסמך עם 37 סעיפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהמשך זה היה 21 סעיפים, נכון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה המסמך שהוגש אחרי החגים. כלומר זה סדר גודל של שבועיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, זה אוקטובר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לפני שבועיים הגיע מסמך עם 21 סעיפים. זה מה שאני אומר לך. החגים נגמרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל קיבלת מסמך עם 37 סעיפים עוד לפני כן, בתחילת ספטמבר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היו חגים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, חבר'ה, די, אי אפשר כך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הסיכום שאתם מדברים עליו, אני מסביר איך הגענו אליו. קיבלתי מסמך של 21 סעיפים לפני כשבועיים. התשובה הייתה: אנחנו בהחלט מוכנים, למרות שזה חריג, לעשות ישיבה של ועדת הכספים בהסכמה ולתת אישור לנושאי רווחה וביטחון. בכוונה כך כתבנו. למה? כי במשרד האנרגיה אני לא יודע מה קורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל מה עם עולים חדשים וזקנים שצריכים להיכנס לדירה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה רווחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, זה של משרד הקליטה, זה לא רווחה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ורשויות מקומיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר'ה, אני מבקש לא להפריע לו. אחרת, הדיון לא ייגמר לעולם. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אמרתי: לפחות עשר. למה כך אמרתי? הרעיון היה שנשב ונסגור פרטים. אבל קודם כול רציתי שהיו"ר יפסיק עם ההנחיה החד-צדדית שלו, שפוגעת קודם כול בכנסת – אני לא מבין למה אתם מגנים על זה – כי זה התקופה שעושים דברים בהסכמות, ולא היינו מנותקים מן ההסכמות, אבל הייתי בדרך לשם. הנה אני אומר את זה: אין שום הסבר מדוע על העברת עודפים של משרד האנרגיה יושב-ראש הכנסת פוצץ את כל האירוע. אני לא יודע מה מתחבא שם, אין לי מושג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז בואו נשמע את התקציבן והוא יסביר לך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתם לא מסוגלים לוותר על זה, נכון? הנה אני אומר לך, אנחנו הסכמנו לכל מה שהיה פה בביטחון ולכל מה שהיה פה ברווחה. דיור ממשלתי הוא לא רלוונטי והוא לא דחוף, זה העברת עודפים. אין שום סיבה להעביר עכשיו עודפים, זה פשוט יכול לחכות חודש. על זה אני הולך לעמוד. מדוע זה צריך לעבור עכשיו לא בהסכמות? שיעבור עוד חודש בהסכמות. אני אומר לכם, כל מה שיש עתיד רוצה זה את הטיקט של קארין אלהרר, משהו באנרגיה. אני לא יודע מה מתחבא שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אני גם מבקש להתייחס לסוגיה ולשקף לכם את החוויה שלי. במסגרת נוהל העבודה במערכת בחירות, כשאני מקבל פניות מאגף התקציבים והן עוברות את תהליך הבקרה של הלשכה המשפטית ומתפרסמות אחר כך לחברי הוועדה, אני פונה לוועדת ההסכמות עם כל הפניות שיש על השולחן על מנת לנסות לקבל אישור. מאז שהכנסת הצביעה על פיזורה הייתה תחושה שיש מין בור שחור, שאתה שולח לשם פניות ופשוט לא מקבל שום תשובה במשך זמן רב מאוד. פניתי גם ליו"ר הכנסת. קודם כול מה שעניין אותי זה לאפשר תפקוד יעיל ורציף של הממשלה. לפני הדיון האחרון, למרות שלא היו הסכמות, פניתי לחבר הכנסת קיש על מנת לנסות להגיע להסכמות, ובסוף הצלחנו להגיע להסכמות על כמות סעיפים קטנה מאוד ואישרנו אותם כאן בהסכמות לפני החגים. מיד אחרי החגים לקחתי את כל ההעברות התקציביות, גם העודפים וגם ההעברות שלא הגענו לגביהם להסכמה ופניתי ליו"ר הכנסת, בגלל שיש לו את הסמכות לאשר את זה. גם לי יש ביקורת על יו"ר הכנסת כי אני חושב שצריכות להיות 37 העברות על השולחן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שתפקידה העיקרי של ועדת הכספים בתקופה כזו הוא לאפשר עבודה רציפה של משרדי הממשלה. יואב, אתה היית שר בממשלה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה לא מפריד בין עודפים להעברות? כמעט הכול עודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיוק לזה אני מגיע. אתה היית סגן שר בממשלה, אני הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, ואני בטוח שיש פה עוד אנשים – נירה עבדה במשרד ממשלתי – אז כולנו מכירים את המצוקה הזו של משרד ממשלתי שמחכה לעודפים. אני אומר לך, יואב, כשאתה מחכה לסוף שנה, לקראת דצמבר בתור מנכ"ל משרד ממשלתי ואתה לא יכול לקדם פרויקטים ולשלם לספקים, זה דבר שמייצר פגיעה קשה מאוד בתפקוד של משרד ממשלתי ובאמת לא מאפשר תפקוד רציף של הממשלה. במשך השנה וחצי הזאת ניסיתי והצלחתי להוציא את הפוליטיקה מחוץ לחדר הזה. אני מבין שאנחנו שבוע לפני בחירות אבל אני מבקש שאנחנו נעבור סעיף-סעיף, העברה-העברה, נתייחס לגופה של אותה פנייה ונשקול בוועדה האם לאשר או לא לאשר. בסופו של דבר לנו יש את הסמכות. נירה, אני אומר לך שאם הייתה לי האפשרות והייתה לי הסמכות להעלות את כל 37 הפניות וההעברות אז הייתי מעלה אותן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת ההצעה שלי לסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הצעה לסדר שלצערי לא ניתנת למימוש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסמכותנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל שהסמכות היא של יושב-ראש הכנסת או של ועדת ההסכמות. ועדת ההסכמות סירבה באופן גורף ואחר כך היה איזשהו דין ודברים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו יואב אומר משהו אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תהליך ההסכמות שם פחות רלוונטי. גם אם נאשר עשר, תשע או שמונה אני חושב שזה לא מספיק. צריך לדון פה ב-37 העברות שקיימות כרגע על שולחן הוועדה ולהחליט מה כן דחוף ומה לא דחוף. כאן אני פונה אליך, יואב, אולי כדאי שאתם תעשו את הצעד הזה. בואו נסכים שנעלה את כל 37 ההעברות בדיון ונחליט במהלך הדיון ביחד האם זה דחוף או לא דחוף. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> איך אתה רוצה לעשות את זה? אתה לא יכול להוסיף דברים לסדר היום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> א', אני יכול, אם ועדת ההסכמות נותנת הסכמה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> נדרשים ארבעה ימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה יושב-ראש ועדת הכנסת שקבע בנוהל שאפשר לקצר את זה. היינו יכולים לערוך דיון ענייני על 37 העברות, לעבור העברה-העברה, לראות מה חשוב, מה דחוף. כרגע זה לא המצב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> שים לב שיש כמויות שונות של העברת עודפים והעברות תקציביות. היום יש לנו שתי העברות תקציביות, של רווחה ורשויות מקומיות, שאני מבין את הדחיפות. כשיש העברה תקציבית אני מבין את הדחיפות שלה ואני מוכן לנהל דיון. אני אומר לך גם באופן עקרוני, שתי ההעברות התקציביות האלה היו בהסכמות שלנו, אתה יודע את זה. זה לא האירוע. האירוע המרכזי, מתוך 30 ומשהו הפניות שאתה מדבר עליהן כמעט הכול הוא עודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עודף זה דבר דחוף מאוד לפעמים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שלא כך הדבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע כי לא דנו בזה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> העברת עודפים שונה מהעברה תקציבית. מה לעשות, אתה לא יכול להתייחס לזה באותו אופן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אולי היא שונה אבל גם בעודפים הרבה פעמים יש דחיפות. הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי. אני מסתכל עכשיו על העודף הזה של משרד הקליטה, אני מבין שזה דחוף. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני טוען שהעברת עודפים יכולה לחכות חודש, כולם, נקודה. לכן כל ה-30 – ואולי פה יש פער. אם אני אכנס לפירוט שלך, כמעט הכול זה העברות עודפים, בקושי יש העברות תקציביות. דווקא בהעברות תקציביות הלכנו אתך ואישרנו. את השתיים האלה גם אתה יודע שהיינו מאשרים. אבל ברגע שאתה מתחיל לדחוף העברות עודפים, שיש פה אי-הסכמה מהותית, אני עדיין טוען שהעברות עודפים אין בהן דחיפות, נקודה. לא יעזור כלום, ברמה קטגורית במשך חודש שלם המשרדים יכולים להסתדר, חד-משמעית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יודע? אתה יודע מה עומד מאחורי הדברים? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כך הוועדה התנהלה במשך שנים רבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו סיימנו את הדיון התיאורטי ונעבור לפניות עצמן. נתחיל לפי הסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בואו ננסה להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ניסינו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כל עוד יש עתיד לא יוותרו על האנרגיה – יש שם משהו שאני לא יודע מה הוא. על זה הם הלכו לכל המהלך, על זה קיבל יו"ר הכנסת הוראה מן הבוס שלו לפרק את הכנסת. נקודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעשה הפסקה של עשר דקות. נחזור ב-12:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחדש את הדיון. לצערי לא הצלחנו להגיע להסכמות ולכן נעבור סעיף-סעיף. הפנייה הראשונה היא של משרד הרווחה: 183–185. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשמוע מן הייעוץ המשפטי את סמכות היושב-ראש לכל פנייה ופנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה רוצה לכל פנייה ופנייה, או כללי לכול? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לכל פנייה ופנייה. אתה לא יכול באופן כללי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תן לי גם להסביר באופן כללי. סמכות היושב-ראש נגזרת מסעיף 112 לתקנון, שקובע שיושב-ראש הכנסת רשאי להתיר לוועדה לקיים ישיבות בתקופת הפגרה. זה משתקף גם בהחלטת ועדת הכנסת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה מחייב, התקנון או החלטת ועדת הכנסת? איך אתם מסתכלים על זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקנון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אם החלטת ועדת הכנסת הייתה משהו אחר, אז מה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל היא לא תגיד משהו אחר, היא הולכת לפי התקנון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> החלטת ועדה לא יכולה לסתור תקנון. היא נובעת מן התקנון, היא לא סותרת תקנון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא גם מזכירה את סעיף 112. סעיף 5 להחלטה אומר שבמקרה שבו לא אישרה ועדת ההסכמות קיום ישיבה רשאי יושב-ראש הוועדה לפנות ליושב-ראש הכנסת בבקשה לקיים ישיבה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה הנימוקים של היושב-ראש? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יושב-ראש הוועדה באמת פנה, כפי שאמר, עם 37 סעיפים. יושב-ראש הכנסת יאשר את קיומה לפי החלטה מנימוקים מיוחדים בלבד. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> "מנימוקים מיוחדים" – זו ההגדרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כך קובע סעיף 112(ב). יושב-ראש הכנסת העביר את פירוט נימוקיו, כפי שהופץ היום לחברי הוועדה. מתוך הדברים שהוא כתב, להבנתי לאחר שנעשה בירור מקצועי, ונשמע תיכף את הגורמים המקצועיים, תהיה התייחסות לכל פנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> השאלה של יואב קיש היא האם הסמכות של היושב-ראש היא לקיום ישיבת הוועדה או לסעיפי הדיון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היושב-ראש צריך להתייחס, כשהוא רשאי להתיר לוועדה לקיים ישיבה, הוא עושה את זה במקרים מיוחדים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מנימוקים מיוחדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקנון אומר "במקרים מיוחדים". שאל חבר הכנסת קיש האם מתקיימים מקרים מיוחדים בכל פנייה ופנייה. יושב-ראש הכנסת במכתב שהוא העביר פירט את עשר הפניות, לאחר שנועץ עם הגורמים המקצועיים, עם משרד האוצר, פירט את הנימוקים המיוחדים שנמצאו שמתקיימים באותן עשר פניות. עכשיו צריך לשמוע את ההתייחסות של הגורמים המקצועיים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לפני שנשמע את הגורמים המקצועיים, לגבי הנימוקים המיוחדים של היו"ר, האם זה הא בהא תליא או שזה מופרד? אני מנסה להבין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זאת אומרת "מופרד"? במכתב הראשון של היו"ר מ-21 באוקטובר 2022 הוא השיב ליושב-ראש הוועדה, שלאחר שנועץ והתקיימה בדיקה מקצועית הוא מצא שמתקיימים נימוקים מיוחדים. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני מאגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב תוספת לתקציב הרווחה בסך של 19,271 אלפי שקלים עבור יישום החלטות ממשלה שמפורטות בו. ברשותכם, לא אקריא. אם תרצו אעבור עליהן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תקריאי הכול, בוודאי, אני רוצה לעבור על הכול בפירוט מסודר, כולל להסביר מדוע יש מקרים מיוחדים. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> עבור יישום החלטת ממשלה מס' 1279 מיום 14 במרץ 2022 בנושא תוכנית חומש לחברה הבדואית; החלטת ממשלה מס' 421 מ-12 בספטמבר 2021. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כמה הולך לתוכנית החומש לחברה הבדואית? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אם אפשר, היושב-ראש, אשמח להסביר את כל הפנייה ואז אענה על שאלות. החלטת ממשלה מס' 421 מיום 12 בספטמבר 2021 לקידום בני העדה האתיופית; והחלטת ממשלה 826 מיום 19 בדצמבר 2021 בנושא תמיכה בפעילות פנאי המשלבת בני נוער עם מוגבלויות עם בני נוער שאינם בעלי מוגבלויות, כמפורט להלן. בתוכנית מטה המשרד תוספת של 3,602,000 שקלים לצורך תקצוב תקני רכב ונלוות לשירות המבחן, על מנת להקל את העומס על קציני המבחן. כמו כן תוספת שני תקני כוח אדם לתכלול עבודת המטה בנושא אלימות במשפחה. בתוכנית שירותי משרד מרכזיים סך של 105,695,000 שקלים לתקצוב נוסף להפעלת המיזם לביטחון תזונתי ולתקצוב מענים לאזרחים אוקראינים שהגיעו לישראל בעקבות המצב הביטחוני באוקראינה ואינם זכאים לתמיכה ממשרדים אחרים. בתוכנית מוגבלויות, טיפול קהילתי, סך של 3,855,000 שקלים לטובת הגדלת תקציב התמיכות בפעילות פנאי משלבת של בני נוער עם מוגבלויות עם בני נוער שאינם עם מוגבלויות, על פי החלטת ממשלה מס' 826 מיום 19 בדצמבר 2021. בתוכנית שירותים אישיים וחברתיים, טיפול חוץ ביתי, סך של 4,514,000 שקלים לטובת תקצוב תוכנית מעגן להתערבות מניעתית בגיל הרך, לפי החלטת ממשלה מס' 421 מיום 12 בספטמבר 2021. בתוכנית שירותים אישיים וחברתיים, טיפול קהילתי, סך של 1,550,000 שקלים לטובת תקצוב החלטת ממשלה מס' 1279 מיום 14 במרץ 2022 בנושא תוכנית חומש לחברה הערבית. ובתוכנית סיוע לבתי משפט ותקון, טיפול קהילתי, סך של 4,007,000 שקלים לטובת תקצוב הרחבת משרד הרווחה ותוכנית פיילוט בתי משפט קהילתיים, בשיתוף שותפות אשלים והג'וינט. מבחינת דחיפות של הפנייה, אני אתייחס ואם תקציבן המשרד ירצה הוא ירחיב. מבחינתנו אי העברה של הפנייה תגרום לעצירה של מימוש החלטות ממשלה, למשל על טיפול בעולים מאתיופיה, בעצירת כסף למיזם לביטחון תזונתי, כלומר זה עשוי לעצור ל-25,000 משפחות את הסיוע לקראת סוף השנה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> סוף שנה זה דצמבר? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> מעכשיו ולהמשך השנה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדעת את כל הפרטים האלה כדי להבין שבאמת משהו יקרה אם זה לא יתקבל. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> ראש אגף התקציבים של המשרד יידע לפרט. פגיעה בעבודת תסקירים לבתי המשפט בגלל תקציב לקציני המבחן ושיתוק במענים לאלימות במשפחה ובתוכניות לטיפול בעוני, אנשים עם מוגבלויות, נשים בזנות ונוער בסיכון. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני סמנכ"ל תקציבים במשרד הרווחה. כפי שהציגה שירה, אנחנו מדברים על תקציבים שהיו אמורים לעבור למשרד בגין החלטות ממשלה. צריך להבין שכבר מספר חודשים אנחנו נתקלים בבעיות קשות מאוד לנהל את מערך התשלומים אצלנו. אני רוצה לשקף איך זה נראה במשרד ממשלתי. יש לנו בעיות קשות מאוד לנהל את התקציב ואנחנו נדרשים ליצירתיות גדולה מאוד בכל צורת ההתייחסות שלנו לכל המענים שאנחנו צריכים לשלם. לצורך העניין אני חייב להתייחס גם לפניות הנ"ל וגם לפניית העודפים, לאור מה שהציג חבר הכנסת קיש, ולהסביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חנן, היא לא נמצאת בסדר היום אז היא לא תעלה בכל מקרה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> היא נמצאת בסדר היום. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רווחה כן. זה לא אנרגיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> התשובה לגבי סוף שנה היא כדלקמן: כל עוד אנחנו מצליחים להתנהל במסגרת התקציב הקיים, עם יצירתיות שלא הייתה בשנים קודמות, כי אנחנו צריכים בעצם להחליף בתוך התקנות התקציביות עצמן כסף בכסף ולהחליט מה דחוף, מה משלמים קודם ומה לא משלמים. מכיוון שנשארו לנו אך ורק חודשיים לתשלום לסגירת שנה, אנחנו נמצאים כרגע במצב שאם הפניות האלה לא יגיעו אנחנו בעצם עוצרים תשלומים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה יקרה אם הן יגיעו בעוד חודש? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אסביר. כרגע מבחינתי אני מפעיל את כל הקסם האישי שאין לי. אנחנו כל הזמן מחזיקים את חשבות המשרדים במצב שאנחנו אומרים להם: עוד דקה זה עובר והכול מסתדר. כך זה עובד. אני עובד על בסיס יום-יומי ואני מסביר שהחלטות ממשלה ועודפים ממש תוך יום-יומיים הולכים לעבור. לצורך העניין, רק בשביל להתייחס לעודפים, כי זה קשור מאוד לעניין, יש לי פה על השולחן 167 מיליון שקל לטובת עודפים. מה זה עודפים? עודפים זה מילה רעה מאוד. אני לא עובר לנושא אחר אבל אני רוצה להסביר את הסיטואציה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל כעת אתה לא מדבר על מה שאנחנו עוסקים בו בסעיף. אולי נדבר על זה כשנגיע. אני כרגע עוסק בפניות 183–185. בוא נתייחס אליהן. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אתייחס לפנייה עצמה. אני מסביר שזה בדיוק אותה סיטואציה. הסיטואציה היא שכרגע יש לנו חוסר תקציבי, גם בתקנות הרלוונטיות וגם במקומות אחרים. דהיינו לצורך העניין, אם הצלחנו כרגע להמשיך ולתפעל את המענים לאוקראינים שמגיעים לארץ: ביטוח רפואי, סיוע רפואי, אם זה לא יעבור כרגע נימצא במצב שבו אני אגיע למשרד ותוך חמש דקות – אני מקווה מאוד שזה לא יקרה – יעצרו תשלומים גם בנושא ביטחון רפואי לאוקראינים וגם בנושא סלי מזון לאנשים עם צרכים מורכבים. אלה דברים שנמצאים בתוך התקנה עצמה, בתוך האישור עצמו, דברים שהתחייבנו שאנחנו מעבירים. במידה והאישור הזה לא עובר, במציאות התקציבית, שנשארו לנו חודשיים בלבד לסוף השנה, פשוט נעצרים תשלומים, הן בנושאים הללו, הן בנושא החלטות ממשלה, הן בנושא העברות לטיפול בנושא האלימות. מן הבחינה הזאת מדובר באמת – אני לא רוצה להכביר במילים על המשמעות של עצירת תשלומים בנושאים שונים בתחומי הרווחה לאור אי-אישור תקציב בתקופה זאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> על פי כל מה שאמרת, ובדוגמאות ובפירוט ששלחתם, זה פגיעה דווקא באוכלוסיות שלא יכולות להרשות לעצמן את מרחב הגמישות של אי-התשלום, אם זה עולים חדשים, אם זה סלי רווחה וכל התמיכות שעליהן דיברת עכשיו. האם אני מבינה אותך נכון? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא ראיתי כאן סלי רווחה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש ביטחון תזונתי, לצורך העניין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קראתי גם את החלטות הממשלה הרלוונטיות, להבין מה כללו בפנים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בנושא ביטחון תזונתי נמצאים פה בפנייה 60 מיליון שקל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קראתי את החלטות הממשלה. בתוך החלטת הממשלה אנחנו רואים בדיוק את הפירוט. כאן יש את הצמצום. לא סתם הם ציינו כאן את מספר החלטת הממשלה. כפי שאני מבינה ממך, הגענו לשלב של התשלום ואין לך לאן לגלגל יותר, ולכן תהיה עצירה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר עכשיו על ההעברות של העודפים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, דיברתי על הפנייה עצמה. ביקשת שנדבר על הפנייה עצמה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלות. בניגוד לנירה שאין לה שאלות לי יש הרבה שאלות אז כשאפשר יהיה לשאול אני אשמח לשאול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סיימת להסביר לגבי הדחיפות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אמרתי שלצורך העניין המשמעות של אי-אישור ההעברה היום, זה אומר באופן חד משמעי עצירה מידית של התשלומים בכל נושא ונושא. הגענו למצב שאנחנו נמצאים לקראת סוף השנה עם תשלומים בודדים שנשארו לסוף שנה. זה אומר עצירת תשלומים בנושאים רבים ומגוונים בשירותי רווחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חנן, תודה רבה. שאלות לגופה של הפנייה, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני רואה את נושא תוכנית החומש של החברה הבדואית לפי החלטת ממשלה מס' 421. אני מבקש שתפרט מה חלקה בתקציב ולמה מיועדים הכספים בטווח הקצר של השנה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זו החלטת ממשלה שמתנהלת כבר כשנה. היא סוג של החלטת ממשלה שהמשיכה החלטות קודמות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> היא המשך של החלטות קודמות של ממשלות קודמות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. השנה אנחנו מדברים על 11.5 מיליון שקל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מתוך 19 מיליון שקל, 11.5 זה לבדואים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 11.5 מיליון לטובת תוכנית חומש לבדואים. יש שם גם שירותי רווחה, הגדלה והרחבה של שירותי רווחה במגזר הבדואי, יש שם גם נושאי בינוי של שירותי רווחה. זה עיקר התוכניות, אבל זה מגוון שירותים והעצמה של תוכניות נוספות במגזר הבדואי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה המשמעות של התוכנית של מטה המשרד, כוח אדם? מה צריך שם? אתה מוסיף תקנים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני מוסיף נלוות. יש לנו משבר גדול מאוד בנושא תזכירים לקציני מבחן. אנחנו לא מצליחים לגייס קציני מבחן. לצורך העניין, קציני מבחן הם אלה שעושים תזכירים. בגלל זה אנשים גם נשארים בבתי כלא כי בלי תזכיר של קצין מבחן הם לא יכולים לצאת מן הכלא. אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים ללא תקן רכב, עובדים לא מוכנים להגיע ולנסוע קילומטרים ברחבי המדינה בלי שיש להם תקן רכב. נמצאים פה תקני רכב וכוננות לקציני מבחן על מנת לאפשר להם לעבוד ועל מנת שאנחנו נצליח לגייס קציני מבחן. אנחנו נמצאים עם זה במשבר גדול מאוד כבר מספר חודשים. אנחנו מנסים לאלתר, מנסים להשיג עובדים. כרגע אנחנו במצוקה קשה מאוד בקטע הזה. בגלל זה אנחנו מתעכבים כבר הרבה מאוד חודשים בתזכירים לאנשים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שני תקנים אתם מבקשים בתוספת. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, שני התקנים שאנחנו מבקשים הם לטובת נושא הטיפול באלימות במשפחה. אנחנו נמצאים עם תוכנית ענקית לטיפול באלימות במשפחה. אנחנו צריכים מישהו שיתכלל אותה, מישהו שיהיה עליה 24/7. קודם דיברתי על נלוות לקציני מבחן. יש פה גם שעות נוספות, גם כוננויות וגם תקנים. שני תקנים מיועדים לטובת החלטת ממשלה בנושא אלימות במשפחה, שעיקרה יותר מ-250 מיליון שקל. היא החלטה נרחבת מאוד שאנחנו צריכים לתפעל, משימה כבדה מאוד וחשובה. זה מה שמופיע בסעיף. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה זה שירותי משרד מרכזיים? יש שם בטח טעות, זה לא 105 מיליון ש"ח. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה אכן שם, אבל אסביר מה יש שם. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אבל ביקשתם 19 מיליון ש"ח. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בשירותי מרכז זה העברה פנימית. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הפנייה הזאת מורכבת משלושה נדבכים: סך התוספת לתקציב משרד הרווחה, כלומר לסעיף 23, הוא 19 מיליון שקל, שמגיעים מבחוץ. בעיקרם הם מוקצים לטובת החלטות ממשלה. הנדבך השני שיש בפנייה, כפי שמפורט כאן, התוספת של 105 מיליון ש"ח, שגם אותה הקראתי, כל יתר הדברים הם הסטות פנימיות בתוך תקציב משרד הרווחה לתקציב משרד הרווחה. בנוסף יש לנו נדבך שלישי - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה לא נקרא עודפים? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> לא, זה לא עודפים משנה שעברה. זה בתקציב משרד הרווחה לשנת 2022, יש הסטות ממה שהיה אמור להיות במקום אחד והוא מועבר לבקשת המשרד למקום אחר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מאיפה זה עובר ולאן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיזה מקום זה עובר? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> התוכנית הכי גדולה שממנה יש הסטה היא תוכנית מוסדות ולשכות, תוכנית מס' 23-1203, משם מועברים 32 מיליון ש"ח. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תני לנו פירוט על ה-105 מיליון שקל האלה. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני יכולה לתת לכם את הפירוט. יש פירוט של כל התוכניות, אתה רואה בטבלה בנספחים שלנו מאיפה כל דבר מגיע ולאן הוא הולך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני מבקש שתפרטי לפרוטוקול - - - << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> יש פירוט לכל התוספות שהן מתוך הסעיף. אני יכולה לקרוא את טבלת התוספות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> חשוב שנשמע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תראה את הטבלה. יואב, לא נהוג להקריא את כל המספרים. אם יש לך שאלה ספציפית לגבי קוד תוכנית מסוים אז תגיד. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> קודם כול אני מפנה אותך להיסטוריה התקציבית בעמוד 6, שם אתה רואה בעמודה "השינוי המוצע" גם את ההפחתות, ובאופן מפורט יותר אתה רואה את זה בטבלה מעמוד 7 והלאה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני רואה שזה לא תקציב 2022. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> זה השינוי. אתה רואה פה בשורה השנייה את ה-105 מיליון ואתה רואה את המינוסים. תסתכל על העמודה "השינוי התקציבי המוצע בפנייה, הוצאות נטו". הסכום של העמודה הזאת הוא 19,270,000 שקל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ה-30 מיליון שאמרת בסעיף 721 זה מה שהגדרת קודם. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> ה-32,560,000 זה מה שהתייחסתי. פרט לכך יש עוד 30 מיליון, עוד 21 מיליון. זה הסטות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בואו נעבור על הדברים הגדולים. התחלנו עם ה-32 מיליון. אמרת שזה היה סעיף של בינוי שירד. מה זה היה? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> זה תוכנית שנקראת "מוסדות ולשכות". הדבר הזה הוא בעיקרו הסטות מדברים שהם תוכנית שאתה חושב בתחילת השנה שתצא ובפועל היא בביצוע גבוה פחות ממה שחשבת. חנן, אם אתה יודע להתייחס באופן מפורט יותר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה היא התוכנית הזאת? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אסביר. מדובר בתקציבי פיתוח. תקציבי פיתוח מחולקים לשני נדבכים, הן תקציב הרשאה והן תקציב מזומן. כאשר יש לך הרשאות אתה מתחיל לבנות מבנים ואתה חוזה תשלומים לאורך השנים הרלוונטיות. חזינו שהתשלומים השנה יהיו X ובסוף הם Y. בסופו של יום התשלומים השנה הם הרבה יותר נמוכים לאורך חיי הפרויקט. לכן אנחנו מסיטים את תקציב המזומן שיש לנו בתקציבי פיתוח לדברים חשובים שאנחנו צריכים לעשות במהלך השנה. זו התנהלות רגילה של כל שנה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה ה-32 מיליון שקל. מה זה 30 מיליון שקל? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 30 מיליון שקל זה תוכנית אסטרטגית שחשבנו שנצליח לפתח אותה בנושא מוגבלויות. בסופו של יום המדינה חוקקה חוק לטובת טיפול במוגבלויות, עם הסדר סדור מאוד בתוך החוק איך זה יהיה ומה יקרה. כתוצאה מכך לקח קצת זמן עד שזה יקרה. לכן השנה התוכנית האסטרטגית - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על החוק. למה זה מתעכב? מה קרה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה לא מתעכב. בסופו של יום החוק נחקק. זה קרה במחצית השנייה של השנה. התחלנו להיכנס להסדרים. חשבנו שזה יקרה קודם, זה לא קרה, אבל יש דברים שבחוק עצמו כבר קיבלנו תקציבים לצורך יישומו. בכסף של השנה לא נספיק להוציא את הסכום הספציפי הזה, שזה תוכנית אסטרטגית, ולכן אנחנו משתמשים בשנה הזאת בחלק מן הכסף. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז יש לכם עודף בסעיף הזה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה חלק מהתנהלות שוטפת של משרד, שמעבירים מתקנה לתקנה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה זה 21,800,000? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה גם פיתוח. סעיפי פיתוח מחולקים למספר סעיפים. אנחנו מקווים שנשנה את זה בשנה הבאה אבל כיום זה מופיע במספר סעיפים. גם שם זה אותה תשובה שנתתי לגבי הבינוי ולגבי המזומן השנה בניגוד לתחזית שהייתה לגבי מזומן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כלומר יש לך כ-54 מיליון שקל מפיתוח שאתה לא מבצע ואתה לוקח את זה לטובת נושאים אחרים. הדלתא היא 19 מיליון שקל, שאותם אתה מקבל. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בסופו של יום אני מקבל 19 מיליון שקל נוספים מהרזרבה הכללית אבל כל השאר זה העברות פנימיות לצורך יישום החלטות פנים-משרדיות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בואו נישאר בינתיים במספרים הגדולים. יש עוד שני סכומים גדולים שאני רוצה להבין מה הם. אחד הוא 11,700,000 והשני הוא 7 מיליון. מה הם המספרים הללו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 11 מיליון שקל זה תוספת לפיתוח שירותים. זה גם הפחתה מתקציב בינוי, אותו דבר. כל מה שמתחיל ב-"12" הוא פיתוח. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> התוכניות שמתחילות ב-"2312" כולן תוכניות פיתוח. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> "23" זה המספר ו-"12" זה הפיתוח. הסעיף האחרון שביקשתי לדעת עליו הוא ה-902. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> זה הנדבך השלישי שרציתי להגיד, שהוא הקצאה מתוך תקציב הרזרבה של המשרד, הפשרה של הרזרבה לטובת פעילות המשרד. כפי שאתם יודעים בוודאי, בתחילת שנה ובבניית תקציב, בכל תקציב אנחנו מקצים לפי מה שמחליטה הממשלה היקף מסוים של רזרבה. לאורך השנה עם התפתחות הביצוע מפשירים אותה. כאן יש הפשרה של 7 מיליון שקלים לטובת פעילויות של המשרד שפירטנו אותן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אחרי שנכנסנו לפרטי הבקשה, אם בהתחלה חשבתי שהעיקר זה ה-19 מיליון שקל – העיקר זה ה-105 מיליון שקל באירוע הזה שאנחנו מצביעים עליו. נכון? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הסכום הגדול ביותר הוא 105 מיליון שקל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אשמח לקבל פירוט רחב יותר על מה מוציאים פה 105 מיליון שקלים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> שני נושאים מרכזיים יש בתוך ה-105 מיליון שקל. אחד הוא 60 מיליון שקל שמצטרפים לעוד 30 מיליון שקל של ביטחון תזונתי. במסגרת זו יש לנו פרויקט מכרזי של כרטיסי מזון ל-26,000 משפחות במצוקה קשה ביותר לכאורה, פרויקט שבה גם מלווה אותם עמותה, גם מנסים לשקם אותם. זה פרויקט בסדר גודל של כ-90 מיליון שקל שנתי ל-26,000 משפחות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא לא תוקצב לשנת 2022? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הוא לא תוקצב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> למה הוא לא תוקצב? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כי לא היה ברור בכלל שהנושא הזה יתממש. היו לנו סעיפי תמיכה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה הכרטיסים הידועים של דרעי? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> חד-משמעית לא. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז אמרתי: איך אתם מתקצבים את הכרטיסים? אתם הורסים לו את הפרויקט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הכרטיסים של דרעי הם במשרד הפנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יואב, כל אחד והכרטיס שלו... << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> היה לנו פיילוט במשך מספר שנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> פה זה כרטיס של משרד הרווחה, לא של פרסונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> העברנו תקציב. הוא עצר תקציב במליאה עד שהוא יקבל את ה-700 מיליון שקל. כולנו היינו המומים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שהתוכנית הזאת היא 90 מיליון שקלים לכל השנה. היא תוקצבה רק ב-30 מיליון שקלים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> ועכשיו היא מתוקצבת במלואה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> איך קרה שהיא לא תוקצבה במלואה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר על הרחבה של תוכנית. התוכנית המקורית היא פיילוט של 25 מיליון שקל, כאשר 12.5 מיליון שקל הגיעו מן המשרד ו-12.5 מיליון שקל הגיעו מן המפעיל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בואו נדייק: זה לא תוכנית שהתחילה עם 90 מיליון שקל. זה תוכנית שהתחילה כפיילוט עם 25 מיליון שקלים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> עם 12.5 מיליון שקלים, חצי מן המדינה וחצי מן היזם. זה רץ מספר שנים. חשבנו שצריך להרחיב את זה. זה היה רק במספר רשויות מצומצם. אנחנו פרסנו את זה למספר רשויות הרבה יותר גדול. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אילו רשויות הצטרפו עכשיו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה בהתאם לקריטריונים. מדובר על יותר מ-100 רשויות בכל הארץ בהתאם לקריטריונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אפשר להתקדם? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה בפריסה ארצית. התוכנית השנייה היא כל הסיפור של טיפול באוקראינים הפליטים שמגיעים ארצה. הכסף הגדול שיש שם הוא לטובת ביטוח רפואי מכיוון שצריך לעשות לכל האנשים האלה ביטוח רפואי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה לא מתקציב משרד הבריאות? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לפי מה שהסברתם זה מכיוון שהמעמד שלהם לא מאפשר תגבור ממשרדים אחרים, אז אתם נאלצים לתת את החבילה. הבנתי נכון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> נכון. היה על זה דיון בין-משרדי נרחב מאוד, מי ייתן ומה ייתן ואיך ייתן. מכיוון שהם לא אזרחים כרגע והם במעמד זמני הוחלט שאנחנו מממנים את זה באמצעותנו. חלק גדול מאוד מן התשלומים – יש גם כרטיסי מזון שאנחנו נותנים ויש גם לינה לחלק מן האנשים. מדובר בצרכים מידיים וחיוניים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כמה מידיים? האם זה יכול לחכות חודש למשל? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא. אנחנו כבר משלמים את זה בפועל כרגע על סמך דברים אחרים שיש לנו בסעיף. פשוט תיעצר פעילות בדברים אחרים. זה כסף שהחליף כסף בתוך התקנה עצמה. מן הבחינה הזאת, תופסק הפעילות באופן מידי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. פניות מס' 183–185, מי בעד? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה מצביע על כל הפנייה? אני רוצה להגיד, ברשותך, אני אומר עוד פעם, התנגדנו מהותית לקיום הדיון. התנהלות היושב-ראש ללא תיאום עם ועדת ההסכמות היא אירוע שאנחנו מתנגדים לו נחרצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק תגיד איזה יושב-ראש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, שדרס את ועדת ההסכמות. לכן אני לא הולך להצביע בעד שום דבר. במקומות שאנחנו בעד – כפי שאמרתי: רצינו להיות בעד נושאי רווחה ונושאי ביטחון – אנחנו נימנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. פניות מס' 183–185, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – 1 פניות מס' 183–185 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רביזיה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אפשר לדבר גם על פניית העודפים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מס' 23-008, עודפים: משרד הרווחה. בבקשה. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 169,296,000 שקלים, וזאת לפי הפירוט להלן. אני ממשיכה לקרוא את הפירוט כולו, אלא אם תגידו אחרת. תוכנית שירותי משרד מרכזיים, סך של 27,742,000 שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים: סלי מזון המחולקים לקראת סוף השנה הקלנדרית במסגרת מבחן תמיכות, אושרו לדיווח ברבעון הראשון של שנת 2022 על ידי ועדת התמיכות. התשלומים מתבצעים כעת בהתאם. במסגרת התוכנית לחלוקת סלי מזון לנזקקים, קמחא דפסחא, תומך המשרד בעמותות המספקות ביטחון תזונתי. ועדת התמיכות אפשרה להגיש את התמיכות עד הרבעון הראשון של שנת 2022 ובהתאם התשלום ישולם בשנת 2022. מחשוב – התחייבויות בגין שירותי קלדנות, רישיונות תוכנה, תוכנה למחשב, ציוד מחשוב ושירותי כוח אדם שישולמו בשנת 2022. בתוכנית שירותים אישיים וחברתיים, טיפול קהילתי, סך של 40,388,000 שקלים בגין ארבע סיבות. הראשונה, פיתוח תוכניות שונות בשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לארגון הג'וינט במסגרת הסכם רב שנתי. השנייה, ספקים המפעילים מרכזי הגנה לטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית. השלישית, חוזה התקשרות אל מול גופים המפעילים את תוכנית נושמים לרווחה. הרביעית, תוכנית לעידוד תעסוקה לבעלי חסמים מורכבים להשתלבות בשוק העבודה. תוכנית מס' 3 היא שירותים אישיים וחברתיים, טיפול חוץ ביתי, סך של 22,104,000 שקלים. שלוש סיבות לעודפים: הראשונה, התחייבויות לזכיינים ורשויות המפעילים תוכניות טיפול במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער. השנייה, תוכנית שיפוץ בפנימיות ילד ונוער. השלישית, רצף מענים לשיקום נשים במעגל הזנות בשלוש מסגרות. תוכנית מס' 4 היא מוגבלויות, טיפול קהילתי, סך של 19,189,000 שקלים. שתי סיבות לעודפים: הראשונה, התקשרות עם זכיינים בגין מפעלי תעסוקה מוגנים לעיוורים ונכים, לרבות התקשרות עם חברת המשקם. השנייה, התקשרות עם ועדות אבחון, מרכזי אבחון ומרכזי אבחון וחינוך מיני, איכות לאוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או על רצף האוטיזם. תוכנית מס' 5 היא סיוע לבתי משפט ותקון, טיפול קהילתי, סך של 17,917,000 שקלים. שלוש סיבות: אבחונים וטיפול בנוער, התוכנית הלאומית לטיפול בצעירים וצעירות שמפתחת תוכניות רב-שנתיות, לדוגמה יצירת מעטפת והלנות חירום לצעירים ולאוכלוסיית הלהטב"ק, ותוכנית הלב לטיפול בזנות קטינים. תוכנית מס' 6 היא טיפול חוץ-ביתי באנשים עם מוגבלויות, 10,295,000 שקלים. שתי סיבות: התקשרות רב שנתית עם עמותות המפעילות מעונות לדיור חוץ-ביתי של בעלי מוגבלויות, ותשלום למסגרת הדיור במסגרת קלט 30. תוכנית פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות, סכום של 7,518,000 שקלים, בשל שתי סיבות מרכזיות: תוכנית בינוי מעונות יום שיקומיים לפעוטות, ותוכנית בינוי מעונות ממשלתיים למש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית). בתוכנית פיתוח במגזר הבדואי והצ'רקסי יש 6,258,000 שקלים, בגין תוכניות בינוי במגזר הדרוזי, בתוכנית מעונות ומפת"נים, פיתוח ובינוי לחסות הנוער ולנוער בסיכון – 5,012,000 שקלים בגין בינוי במעונות חסות הנוער. ובתוכנית טיפול חוץ-ביתי, תקון וסיוע לבתי משפט – 4,897,000 שקלים. הסיבות לעודפים: בגין רכישות קצרות-מועד של מזון, ציוד והחזקה עבור מעונות חסות הנוער. אם יש שאלות, נשמח לפרט. אגיד רק מלמעלה שמדובר בהעברה של 12.3% נוספים מן העודפים, מעל ל-75% שהועברו בעבר. לעניין חשיבות הפנייה והדחיפות שלה – כפי שהסביר חנן פריצקי קודם, בעצם עודפים, כמו כסף שמועבר לסעיף, הם בעצם כסף שמשחרר מרחב נוסף לפעילות של המשרד. כלומר המשרד מתחיל את השנה עם כל המחויבויות שלו מן השנה שעברה שהוא חייב לשלם אותן והן בעצם חוסמות או ממלאות את התקציב החדש. כאשר מגיעים העודפים זה מאפשר את המרחב לשימוש בתקציב הזה לטובת התקשרויות חדשות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה ברור, לכן אתם מבקשים. הדיון הוא מה קורה – וזו השאלה המרכזית לגבי הדחיפות, לגבי המקרה המיוחד. קודם כול, לגבי העברות למשרד הרווחה אנחנו די בעד, זה לא האירוע, אבל אני כן הולך לנושא המהותי. האם יש פה מקרה מיוחד, שאם לא יהיה אישור היום אלא בעוד חודש, חודש ושבוע, משהו יקרה? זה מה שאני מבקש לדעת. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> דינם של הדברים שאמר חנן לגבי הנושא הקודם נכון גם פה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> עזבי את מה שאמר חנן. אנחנו עוסקים בפניית עודפים פרופר. אני רוצה להבין את התשובה לשאלה הזאת. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> פה אנחנו מדברים על 170 מיליון שקלים בשלל התוכניות של המשרד. בשלב הזה ככל שהם לא מועברים נוצרת בעיה, כי ההתחייבויות האלה יושבות על כסף אחר שצריך להיות מפונה לטובת תשלומים אחרים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא הצלחתי להבין. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני מוכן להרחיב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אמקד את השאלה ואני מבקש לענות עליה, ואם אתה רוצה להרחיב – בשמחה. מדובר בעודפים שברור לי שהמשרד רוצה להעביר מסעיפים שלא ניצל ב-2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא שהוא לא ניצל. הוא התחייב אליהם ולכן זה פוגע לו בתקציב השוטף היום ופוגע לו בפעילות המשרד, זו הנקודה. זה עודף מחויב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי שהוא לא מחויב אבל הוא לא ניצל אותו כי הוא לא שילם. לזה התכוונתי. אם הוא לא שילם זה לא ניצל, זו הייתה הכוונה. ברור שהוא מחויב אליהם. אז הוא לוקח כסף מ-2021 במקום שהוא לא שילם אותו עדיין ומעביר אותו ל-2022. את זה אפשר לעשות עד סוף שנת 2022 כפי שתמיד היה קורה בוועדה הזו בחודש דצמבר. אני מבטיח לך שגם בחודש דצמבר הזה תהיה לך ערמה גדולה – לא לך, אולי למישהו אחר או לך, אני לא יודע, בואו לא נהיה נביאים, בטוח יישב פה מישהו ויצטרך לטפל בעודפים. אני שואל, וזו השאלה המהותית, למה כל כך מיוחד המקרה הזה שלא יכול לחכות? אנחנו שישה ימים לפני בחירות. שיחכה לאחרי הבחירות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אסביר. המילה עודפים היא אחת המילים הכי גרועות שקיימות בלקסיקון כדי להציג את מה שקרה פה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתם כתבתם את זה פה, לא אני. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כך גם משתמשים בזה, אבל זו מילה לא מתאימה. אסביר למה. מדובר בהתקשרויות שעושה המדינה שהן חוצות שנה. דהיינו אם אנחנו חתמנו חוזה עם ספק X לשנה ממרץ עד מרץ אנחנו יכולים לשלם לו ממרץ עד דצמבר, ושלושת החודשים של השנה לאחר מכן זה חובה של המדינה לשלם בשנה שלאחר מכן. זה מה שמדובר על התחייבויות. ההתחייבויות הן חוצות שנה. לצורך העניין, למשרד הרווחה יש 1.4 מיליארד שקל בעודפים, דבר שאנחנו מנסים לצמצם אותו, צריך לצמצם אותו, זה סוגיה אחרת לחלוטין. אבל בהתנהלות השנתית אם התקציב של המשרד הוא 10 מיליארד שקל שנתית, מספרים אמיתיים, בהתחלת שנה אני צריך לקחת 1.4 מיליארד שקל, לשריין אותם לטובת תשלום לספקים. דהיינו, התחלתי את השנה עם 1.4 מיליארד שקל פחות בשביל לנהל את השנה הזאת. ככל שמתנהלת השנה מרחב התמרון שלי יורד בצורה דרסטית וכאשר אני מגיע לסוף השנה ה-1.4 מיליארד שקל האלה הם בלתי אפשריים. אם לא היינו משחררים את ה-1.4 מיליארד שקל האלה כבר בסביבות אוקטובר, או אפילו קודם, בסביבות יוני-יולי כבר הייתי מפסיק לשלם בחלק מן התקנות תשלומים לספקים כי לא היה מגיע לי הסכום הזה. מכיוון שעברו 75% מן העודפים הצלחתי להתנהל עד עכשיו. עכשיו אני נמצא כבר לא על האדים, מעבר לאדים. כפי שאמרתי בשיחה הקודמת, נשארו לי שני חודשי תשלום בלבד ובשני חודשי התשלום האלה יש הרבה מאוד תקנות שבהן חסר לי כסף, והכסף נמצא פה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ואם זה יעבור בעוד חודש? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בהתחלת נובמבר אנחנו מעבירים תשלום לכל המסגרות ולכל השירותים. יהיו בהם תקנות שייכנסו לגירעון, או לא ייכנסו לגירעון כי החשבת שלי לא תהיה מוכנה לשלם לספקים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה גם מוסר תשלומים של מדינה. כחברת כנסת אני אומרת, אני מבינה את מה שאתה מסביר, את ה-1.4, שככל שהחודשים עוברים מרחב התמרון שלך הולך ויורד כי זה לא מהסך הכולל אלא אתה יכול לעשות העברות, אבל בסוף כולנו כמדינת ישראל דורשים מוסר תשלומים, דורשים מינהל תקין. מדינת ישראל כמעסיק גדול וכמשלם תשלומים, אנחנו אומרים: בואו נדחה? לא. קראתי כאן גם הערות שהעירו לך וגם העברות, פעימות – תשלום פעימה אחת מותנה בפעימה שנייה, רצף תשלומים לאספקה, כל הדברים האלה. איזו דוגמה אנחנו נותנים? אין סיבה. השאלה שלי היא הפוכה: אם אפשר לשלם היום למה נדחה בחודש? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לחלוטין. אני חוזר ואומר: אנחנו משלמים תשלומים חודשיים חודש בחודשו. לצורך העניין, בתחילת נובמבר אם אין לי את ה-170 מיליון שקל האלה יהיו עשרות ספקים בנושאים של טיפול באלימות, פיגור שכלי, מוגבלויות, נשים מוכות, ילדים, יהיו הרבה מאוד ספקים שלא יקבלו תשלום כי מרחב התמרון שלנו הלך והצטמצם וכרגע אנחנו נמצאים במצב של חוסר. לכן ההעברה הזאת קריטית. אם היא תהיה בסוף השנה היא פשוט תגרור מצב שבחודשיים הבאים אנחנו נחכה עד שההעברות האלה יקרו ורק אז נשלם לספקים שלנו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה ברור, זה המהות של הסעיף הזה. אני שואל האם בזה שאתה משלם בעוד חודש וחצי את מה שאתה אמור לשלם כעת – השאלה אם זה מה שאתה אמור. האם אתה נמצא פה באירוע שאתה מפר התחייבויות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דווקא במשרד הרווחה זה הרבה מאוד תשלומים שוטפים לעמותות. כאשר הוא אומר "ספקים" הוא מדבר על עמותות שנותנות סיוע. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אמרתי לך מן ההתחלה: משרד הרווחה ומשרד הביטחון זה לא הבעיה שלנו. הבעיה שלנו היא יושב-ראש הכנסת מיקי לוי שדורס את ועדת ההסכמות. אין לי שום בעיה עם משרד הרווחה, להיפך, רצינו לעזור. אבל יש לך יו"ר כנסת שלא רואה בעיניים, עושה מה שאומר לו מנהל המפלגה שלו והופך להיות חייל שלו בכנסת הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאומר היו"ר שלך. מספיק. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כל האירוע הזה נובע מן ההתנהלות הזאת של יו"ר הכנסת, זה הכול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יואב, מלבך אתה מדבר. אל תשליך עלינו את מה שאתה עושה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היה חשוב לי להבין האם זה מקרה מיוחד. נותן פה חנן פריצקי הסבר. אמרתי קודם שהיינו מסכימים לזה מלכתחילה ולכן אנחנו גם נימנע. אבל אני אומר עוד פעם, כל ההתנהלות, וכל פעם אגיד את זה, הדורסנות של יו"ר הכנסת במקום הזה הביאה אותנו לכאן. אני רוצה התייעצות סיעתית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד קודם לכן, שירה, התייחסת לסכום של 169,298,000 שקל. כשמסתכלים על הפנייה, ברישה שלה מופיע סכום של 169,296,000 שקל ואנחנו הבנו שזה הסכום הנכון. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני בודקת אם זה היה שגיאת הקראה שלי במסגרת המספרים. התשובה היא שהסכום הוא 169,296,000 שקל, כפי שכתוב בפנייה. אם אמרתי מספר אחר זה טעות שלי בהקראה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טעות הסופר מופיעה גם בפנייה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בעיקרי הפנייה כתוב 169,298,000 שקל. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> נכון, השורה הראשונה בפנייה אומרת: "שר האוצר מתכבד להודיע לוועדת הכספים על העברת סכום" וכאן הסכום הוא נכון. למטה יש לנו טעות סופר של 2,000 שקלים. המספר הוא 169,296,000 שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. נצא להתייעצות סיעתית. נחזור ב-12:56 להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:51 ונתחדשה בשעה 12:58.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, פנייה מס' 23-008, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – 1 פנייה מס' 23-008 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוגשה רביזיה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה, פניות מס' 230–231: רשויות מקומיות. בבקשה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 18: רשויות מקומיות. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 73,157 אלפי ש"ח בהוצאה וסך של 427,301 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב, וכן שינויים פנימיים, שזה העברות בין תוכניות, כפי שנראה בהמשך. אפרט את ההעברות: בתוכנית 18-1102: מענקים אזוריים, יש לנו תקצוב בסך של 18,543 אלפי ש"ח עבור שיפוי הרשויות המקומיות בעוטף עזה בגין הנחות ארנונה. זאת אומרת, כל רבעון הרשויות המקומיות שולחות לנו את תשלומי הארנונה שניתנו בגינם הנחות ואנחנו מתקצבים אותם בהתאם. תקצוב סך של 1,462 אלפי ש"ח בהוצאה ובהרשאה להתחייב עבור היערכות לחירום ביישובי עוטף עזה, ותקצוב סך של 2,186 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תקצוב תגבור תקציבי הפיתוח של רשויות עוטף עזה, שזה בעצם השלמה של כל התקציבים שאמורים לעבור לעוטף עזה בהתאם להחלטת ממשלה 566. תקצוב סך של 17,830 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מענקי פיתוח להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. התקציבים האלה הם לא תקציבים חדשים אלא תקציבי מזומן בהתאם להתחייבויות עבר, זה בהתאם לדרישות תשלום, זה לא פרויקטים חדשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הפשרת הרשאה להתחייב, לצורך העניין. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה מזומן בהתאם להרשאות שניתנו בעבר, פשוט דרישות תשלום שהגיעו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למי זה ניתן? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אני יכול לשלוח את הפירוט. עוד מעט התקציבן יפרט. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איזו רשות מקומית מקבלת את זה? מקבלת את זה רשות מקומית? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> ה-17,830 אלפי ש"ח – עוד רגע ניתן לתקציבן לפרט מי מקבל ספציפית את הכסף הזה. כפי שאמרתי, זה עבור דרישות תשלום, זה לא הרשאות חדשות. תקצוב סך של 100,000 אלפי ש"ח בהרשאה עבור תגבור תקציבי הפיתוח של הרשויות ביהודה ושומרון. זה בעצם תוכניות המראה שנועדו לייצר מנועים לפיתוח כלכלי ברשויות המקומיות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אילו רשויות? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> גם פה אני אפרט בסוף את הרשויות. תוכנית 18-1103: מענקים שוטפים לרשויות מקומיות, תקצוב סך של 230,622 אלפי ש"ח בהוצאה ותקצוב סך של 33,100 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לאילו רשויות ב-ג', ב-100 מיליון ש"ח לשטחים הכבושים? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אפרט מיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה העברה למערכת הבחירות של איתמר בן גביר. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אלה תוכניות המראה שנקבעו כאן בעבר. אפרט את שמות הרשויות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה זה "נקבעו"? אתה רוצה אישור מאתנו אז תפרט. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> ברור. רק אפרט את שמות הרשויות. בתוכניות המראה יש לנו גם רשויות ביהודה ושומרון וגם רשויות, שבהמשך אני אפרט, שלא ביהודה ושומרון. אקרא את הרשימה: אפרת, אריאל, בת ים, גבעת זאב, גוש עציון, גן יבנה, הר חברון, חצור הגלילית, טבריה, כפר יונה, לוד, לכיש, מטה בנימין, מטה יהודה, מיתר, מעלה אדומים, מרחבים, נהריה, נוף הגליל, קריית מוצקין, קריית שמונה, קרני שומרון, רמלה, שומרון ושפיר. מתוכם הרשויות שביהודה ושומרון – זה התקציב שמיועד עבורן. בתוכנית 18-1103: מענקים שוטפים לרשויות מקומיות, יש לנו תקצוב סך של 4,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור היערכות לחירום ביישובי החברה הערבית בהתאם להחלטת ממשלה. תקצוב סך של 140,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תמרוץ רשויות מקומיות למתן היתרי בנייה, שזה עבור כלל הרשויות המקומיות. תקצוב סך של 11,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של הרשות המקומית קצרין בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה זאת אומרת? רק רגע, ב-140 מיליון ש"ח בסעיף ב', כל הרשויות המקומיות מקבלות את התמרוץ? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה מיועד עבור כלל הרשויות בהתאם לקריטריונים. כלומר אותן רשויות שיש בהן גידול מואץ של מתן היתרי בנייה, שזה בהתאם לנתון הכי עדכני שאנחנו מקבלים בתחילת דצמבר, בהתאם לזה מחלקים את אותם 140 מיליון ש"ח. אבל כן צריך מינימום של גידול מסוים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כמה רשויות מקומיות נמצאות בזה? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> בהקצאה של שנה קודמת תיכף אבדוק מי קיבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מדבר על שנת 2022, לא על שנת 2021. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> צריך את הנתונים של דצמבר כדי להבין מי גדלו בלפחות 2% במתן היתרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה עכשיו דחוף לוועדת הכספים? אתה אומר: יש לי כרגע מחויבות של 140 מיליון שקל. אם זה דצמבר אז מה הדיון עכשיו? ממה נפשך? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> התקציב הזה הוא רק מה שהרשויות המקומיות בדרך כלל יודעות פלוס-מינוס מה הן יקבלו. אין לנו את המספר הסופי שכל רשות יודעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> שאלתי סדר גודל. כמה רשויות ישתתפו בזה? לא שאלתי מספר מדויק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקציבן, אתה יודע להגיד? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני מוציא את זה בינתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תמשיך בינתיים. נחזור לזה עוד מעט. בבקשה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> תקצוב סך של 11,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של הרשות המקומית קצרין בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב סך של 10,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכנית ייצוב רב-שנתית לעיר חריש. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בסעיף ג', בהחלטת הממשלה על הגולן הייתה רק קצרין? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> יש תקציבים שהם עבור כל הגולן ויש תקציבים מסוימים שהם עבור העיר קצרין. יש פה גם תקציבים שהם עבור כלל הגולן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רואה שזה מחולק לשתיים: תקצוב 11,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקציב של הרשות המקומית קצרין, ואחרי כן יש קצרין וגולן. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> יש תקציבים שניתנו בצורה ייעודית עבור קצרין בגלל השכונות החדשות שמפתחים שם ויש תקציבים שהם עבור כלל רשויות הגולן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בגולן אין שכונות חדשות? רק בקצרין יש? זה נשמע לי קצת הזוי. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> החלטת הממשלה התמקדה גם בקצרין בגלל הגידול המואץ שיש בה. נתנו איזשהו מענה לכלל הרשויות בגולן, אבל גם יש מענים שהם ספציפיים לרשות המקומית קצרין בהחלטת הממשלה. לדוגמה, אותם 11 מיליון ש"ח. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אלה שיטות חדשות לתקציבים קואליציוניים שנצטרך ללמוד אותן. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> תקצוב סך של 10,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכנית ייצוב רב-שנתית לעיר חריש ותקצוב 2,500 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פרויקטים לפיתוח כלכלי בעיר חריש, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב 2,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של העיר ירוחם בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב סך של 6,600 אלפי ש"ח בהוצאה ובהרשאה להתחייב עבור תוכנית צוערים בשלטון המקומי. תקצוב סך של 30,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור עיריית ירושלים בהתאם לסיכום קואליציוני מול מפלגת ימינה. תקצוב סך של 18,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור חשבים מלווים, שירותי ראיית חשבון ובקרת שכר ברשויות המקומיות. ותקצוב 5,500 אלפי ש"ח בהוצאה עבור אבטחת ראשי רשויות מאוימים. זה בהתאם לחוק. תוכנית 18-1104: מענקי פיתוח, תקצוב סך של 21,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור הנגשת מבני ציבור ביישובי החברה הערבית בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב סך של 3,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור קידום מהלכים אזוריים באמצעות אשכולות הנגב. תקצוב סך של 1,800 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכנית לפיתוח כלכלי וארגוני ביישובי החברה הבדואית בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה 1279. תקצוב סך של 26,667 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכנית לפיתוח כלכלי וארגוני ביישובי החברה הדרוזית בגליל ובכרמל בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה מס' 716. תקצוב סך של 3,333 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכנית לפיתוח כלכלי וארגוני ביישובי החברה הדרוזית בגולן בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה מס' 717. זה פשוט מחולק לשתי החלטות ממשלה בהתאם להוראה של בג"ץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> עוד פעם קצרין בנפרד וזה בנפרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה יישובים דרוזיים. יש כאלה בגולן, יש כאלה בכרמל ויש כאלה בגליל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> באיזה סעיף אתה? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אני בתוכנית 18-1104, ב-3ד'. תקצוב סך של 13,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פיתוח כלכלי וארגוני בעיר בית שמש בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב סך של 6,175 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פיתוח ושדרוג תשתיות תומכות מוסדות ציבור בעיר בית שמש בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב סך של 4,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תגבור תקציבי הפיתוח. תקצוב סך של 1,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור מינהלת קליטה דמוגרפית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה זה "מינהלת קליטה דמוגרפית"? זה בתי יולדות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש צפי לגידול גדול מאוד בהיקף התושבים. התקציב השוטף הספציפי הזה לעיר קצרין הוא ייעודי למינהלת תוחלת חיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> עוד פעם חזרנו לקצרין. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יש צפי לגידול רק בקצרין ולא במקומות אחרים בארץ? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> החלטת הממשלה הגדירה שזה סיוע לרשות המקומית כדי שיוכלו לקלוט את מי שמגיע. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> למה הלמ"ס לא מעודכן שעיקר הילודה במדינת ישראל היום היא בקצרין? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא ילודה. הרי הייתה החלטת ממשלה שנועדה לעודד את ההתיישבות בגולן וזה חלק ממנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לכן שאלתי גם בפעם הקודמת, אם אתה מדבר על החלטת ממשלה לעידוד ההתיישבות בגולן אז למה קצרין? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חלק מן הסעיפים רלוונטיים רק לקצרין וחלק מהם רלוונטיים לגולן כולו. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> רלוונטיים לקצרין ו... אני שם לב, לכן שאלתי על זה. זה לא שאתה אומר: אני מקבל החלטה לגבי קצרין ואני מקבל החלטה לגבי הגולן. אתה אומר: יש החלטות שהן רק לגבי קצרין ויש החלטות שהן לגבי קצרין ו... << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> יש גם דברים שמיועדים לשאר הישובים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה מה שקראתי עד עכשיו. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> באופן כללי בהחלטה יש תקציבים, אם ממשרד הפנים ואם ממשרדים אחרים, שמיועדים לשאר הישובים ולא לקצרין, שקצרין מוחרגת מהם. תקצוב סך של 6,250 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור מענקי פיתוח לקצרין ולמועצה האזורית גולן בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. תקצוב סך של 10,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכנית רב-שנתית לעיר חריש בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. זה בעצם תקציבי פיתוח. קודם הזכרנו תקציבים שוטפים. תקצוב סך של 5,000 אלפי ש"ח בהוצאה ובהרשאה להתחייב עבור פיתוח פארק נחל באר שבע, ותקצוב סך של 20,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תגבור תקציבי הפיתוח של העיר באר שבע בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. זה מעבר צה"ל לנגב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כאן זה מימוש החלטות של לקחים ותיקונים בשל מעבר צה"ל לנגב. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> נכון. תקצוב סך של 5,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תגבור תקציבי הפיתוח של הישובים אופקים, דימונה, ערד, נתיבות והמועצה האזורית שדות נגב בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. זה גם מעבר צה"ל לנגב. תקצוב סך של 120 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור תוכניות המראה ברשויות המקומיות. קודם הזכרתי את תוכניות ההמראה ביהודה ושומרון. כעת זה ברשויות המקומיות באופן כללי, שלא ביהודה ושומרון. תקצוב סך של 14,320 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור המועצות האזוריות מגילות ים המלח בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. זה תקציב עבור הטיפול בבולענים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> היה על זה דיון בוועדת הכספים בעבר. מה הכסף הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בכמה בולענים טיפלנו כאן כבר? חבל על הזמן. מה עכשיו? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה לכם לעשות שם סיור. הייתי שם לפני שבועיים. פשוט זוועה. יש שם יותר בולענים מדרך. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הכי גרוע זה כאשר אתה מגיע כחבר כנסת ו"פז" סגור ואין לך תחנת דלק 100 קילומטר לפה ולשם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> במכרז הבא של ים המלח הם צריכים לשקם את הבולענים. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אין פה שום תקציב חדש. זה השלמת התחייבויות באותה החלטת ממשלה על הבולענים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו בכל פעם משחררים קצת? זה הסיפור? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה בהתאם לקצב ביצוע. זה התשלום האחרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כלומר אתם מתחייבים שלא נדון פה בבולענים עוד כמה חודשים? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> תקצוב סך של 1,500 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור הסרת חסמים לקידום פתרונות מיגון בעיר אשקלון בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פינדרוס, אני מזכיר לך שזה החלטת ממשלה שאני הובלתי למיגון אשקלון. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> עוד מעט אני אשאל שאלות אבל אני יושב נדהם. אתה פשוט רואה: ראש רשות, חבר כנסת, ראש רשות, חבר כנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב, יש פה גולן ויהודה ושומרון. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מאיזו מפלגה ראש המועצה בקצרין? אני מתעניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לי מושג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסגנית שלו מן הבית היהודי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ישוב אחר ישוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אתה תגיד על יהודה ושומרון? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> פעם במשרד הפנים אם היית מעביר לפי רשות מקומית מסוימת הייתה נפתחת חקירת משטרה. היום זה כבר חגיגה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב, פינדרוס. היו החלטות ממשלה ייעודיות וזה בסדר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ייעודיות. זה מה שאני אומר. זו שיטה יפה מאוד. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> תוכנית 18-1105: איגוד ערים כינרת – תקצוב סך של 5,131 אלפי ש"ח בהוצאה ובהרשאה להתחייב עבור ציוד הצלה ובטיחות ופיתוח שוטף של חופי איגוד ערים כינרת, ותקצוב סך של 5,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור פיתוח חוף צמח, תקצוב סך של 9,569 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של איגוד ערים כינרת. זה בעצם משלים את התקציב השוטף של האיגוד לשנה זו לטיפול בחופים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> השאלה ששאל יואב קודם היא גם שאלה שלי. לגבי משרד הרווחה הבנו, השתמשנו בעודפים. הגענו לנובמבר, 1.4 זה 14% מן העודפים. חודשיים לא מספיקים מתוך 12 חודשים. אנחנו כבר ב-16%. יש לי 2%. מה יקרה למשרד הפנים אם זה יאושר בעוד חודש? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הרבה מאוד מן התקציבים הם תקציבים שוטפים לרשויות המקומיות. לדוגמה יש רשות מקומית שאמורה לקבל תקציב שוטף מתוך הפנייה התקציבית שהוא 15% מן התקציב שלה. כלומר הרשות המקומית לא יכולה להתנהל בשוטף. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא יכול להיות 15% מן התקציב שלה כי אין אף רשות מקומית שהיא 100% תקצוב ממשרד הפנים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אציג את הדוגמה הספציפית שעליה דיברתי: התקציב של קצרין הוא בערך 80 מיליון שקלים וכאן מדובר על העברה שוטפת על פי החלטת ממשלה של כ-13 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה תקציב חדש. הוא לא התחיל את השנה על בסיס התקציב הזה, שנינו יודעים, אין דבר כזה. הייתי פעם ראש רשות מקומית, אני מכיר איך רשות מקומית עובדת. הרי בינואר כשהוא הגיש תקציב הוא לא כלל את ה-13 מיליון שקלים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל חלק זה גם מתמשכות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> החלטת הממשלה על הגולן הייתה באמצע השנה, למיטב זיכרוני. אני זוכר את הטקס ואת החגיגה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היא התקבלה ב-26 בדצמבר 2021. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אנחנו נמצאים כאן בדיון שישה ימים לפני הבחירות. אז דברים דחופים – הכול מובן, זה בסדר גמור: יש עודפים, יש תקציבים משנה שעברה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> החלטת הממשלה עברה ב-26 בדצמבר 2021. היא עברה בשנה שעברה, כך שהרשות אישרה תקציב בידיעה שהחלטת הממשלה תמומש. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תקציב הרשות המקומית קצרין הוא 80 מיליון שקל או יותר? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הוא כ-80 מיליון שקלים. בשנת 2020 הוא היה 73 מיליון שקלים, אז הוא היה עוד יותר נמוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ושאר הרשויות? הוצגו כאן 20 ומשהו סעיפים. למה זה לא יכול לחכות חודש? זאת השאלה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מכיוון שמדובר בתקציבים שוטפים אלה תקציבים שהרשות המקומית מתבססת עליהם בצורה כזו או אחרת. לנצל תקציב של רשות מקומית זה לא - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אישרת תוכנית לעיריית ירושלים של 30 מיליון שקל: יישום הסכמים קואליציוניים. מה אם זה ייכנס בדצמבר? מה האסון? אישרת לבית שמש תוכנית לפיתוח כלכלי. מה אם זה יהיה בדצמבר? מה הדחיפות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש את התקציבים השוטפים שהכרחיים להתנהלות השוטפת ולהוצאות מוניציפליות שוטפות של הרשות המקומית, ומה שציינת עכשיו, שהוא נדבך נוסף מן הפרקים, הוא עולם של פיתוח. הרבה מאוד מן התקציב הולך לתכנון והם יכולים להתחיל את הליכי התכנון אך ורק אחרי שהתקציב מגיע למשרד. אם יעשו את זה בדצמבר הם לא יספיקו לסיים את התהליכים במהלך השנה הזו. התכנון חייב להתחיל והרבה מאוד מן התקציבים חייבים קודם להגיע למשרד כדי שיאשרו להם את תהליכי התכנון ברשות המקומית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ראשית, עדיין לא קיבלתי תשובה לשתי השאלות ששאלתי אז אשמח לפני שאני מדבר לקבל את התשובות. אני מוכן להזכיר: תקצוב סך של 17,830,000 ש"ח למענקי פיתוח להתיישבות הצעירה. למי זה ניתן? פיזית לאן זה עובר? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אציין את הרשויות המקומיות: מעלה אפרים, ערבות הירדן, גוש עציון, שומרון, מטה בנימין, הר חברון וים המלח. אלה הרשויות המקומיות. התקציב הולך לתשלום לרשות המקומית על פרויקטי פיתוח שאושרו עוד בשנת 2017. כלומר רשות קיבלה הרשאה לבצע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מי אישר אותם? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המשרד אישר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> המינהל האזרחי אישר אותם? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בקשות מאושרות הן אך ורק בקשות שיש להן היתר בנייה בתוקף. התקציב עבר למשרד, המשרד אישר את הבקשה וכעת מדובר אך ורק על תשלום על התחייבות שכבר קיימת. כלומר יש ספק שביצע את העבודה ועל מנת שהרשות המקומית תוכל לעמוד בחוק מוסר תשלומים כלפי אותו ספק – על סכום כזה מדובר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> סליחה, יש משהו שאני לא מבין. החלטת ממשלת נתניהו ב-2 באוגוסט 1996, החלטה 151, קבעה שלא יוקמו ישובים חדשים ללא החלטת ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> 151 היא החלטה של נח כנרתי בממשלת רבין. התבלבלת בארבע שנים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גם ב-2 באוגוסט 1996. לא חשוב. אף ממשלה לא שינתה את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לצערי הרב. נקווה שעכשיו זה ישתנה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אנחנו מסכימים על זה. מכיוון שאתה אומר שאתה מעביר את זה למועצות האזוריות, קרי הם צריכים להעביר את זה לישוב – האם הם מעבירים את זה לישוב? אתה אומר שיש שם התיישבות צעירה אבל הכנסת והממשלה מעולם לא אישרו התיישבות צעירה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> יש שם ישובים שיושבים מהחלטות ממשלה גם משנות ה-80. אמנם זה נקרא התיישבות צעירה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני יכול לדעת לאילו ישובים זה הולך? נשמע לאילו ישובים זה הולך. אני מניח שיש לכם את הפירוט. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התקציב לא הולך לישובים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הבנתי. אבל אתה מעביר למועצה האזורית. אתה אומר שהיא עשתה פרויקט פיתוח. הפרויקט נעשה איפשהו. היא סללה כביש, היא סללה אותו לאנשהו. אפשר לדעת לאן? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מאמין שראש הרשות מספיק מתוחכם, הוא הגיש לך את הישוב שהוא חוקי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בואו נשמע מה הוא הגיש ואני אדע, לפחות אני אשכיל. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אשמח להעביר לוועדה רשימת פרויקטים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני מציע שכמו המסורת פה, כאשר הוא יעביר אנחנו נביא את זה להצבעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצביע, תקרא לרביזיה ואז נראה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא מסכים איתי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> על השאלה הזאת לא קיבלתי תשובה. השאלה השנייה ששאלתי: רשום פה 100 מיליון שקל לרשויות ביהודה ושומרון. ואמרת אחרי כן שיש סכום לרשויות אחרות. כמה לרשויות אחרות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ככלל תקציב תוכניות ההמראה בשנים האחרונות עומד על כ-625 מיליוני שקלים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כמה מועבר פה היום לרשויות אחרות? לגבי תוכניות ההמראה כתוב למטה 230. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> בהמשך ההחלטה יש 120 לרשויות אחרות, אבל יש פה גם תוכניות המראה לרשויות ספציפיות: חריש, בית שמש וקצרין, שלהן יש תוכניות ספציפיות שהן מעבר ל-120. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כלומר בערך חצי הוא לשטחים, זה הייזום במדינת ישראל. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אילו ישובים יש בהתיישבות הצעירה משנות ה-80? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה מה שביקשתי. הוא אמר לי שאין לו תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ידידיה, תעבירו בבקשה לוועדה תוך כדי הדיון את הרשימה הזאת. תודה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עכשיו אני רוצה לשאול עוד שאלה על המתודולוגיה. מביאים לנו כאן בסל אחד ארנונה בעוטף עזה, בולענים במועצה האזורית מגילות, תותים בקצרין, למרות שאין שם תותים, ומימון מאחזים לא חוקיים. הכול מביאים לנו בסל אחד. מה אמור לעשות אדם, מה אני אמור לעשות כחבר כנסת שיש כאן דברים שאני תומך בהם ויש דברים שאני מתנגד להם? צריך להפריד אותם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זאת השיטה הישנה. אנחנו בוכים עליה שנים רבות. אנחנו מתים שזה ישתנה יום אחד. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת איזה ישובים יש משנות ה-80. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אין, אבל הם יתנו לנו תשובה. צריך להפריד. בתקציב המדינה מותר לי להגיש הסתייגות על כל סעיף. כאן מביאים הכול בסל אחד, מאות מיליונים מצד לצד, בלי שאני יכול להגיד: רגע, קצרין זה בסדר וביתר עילית זה לא בסדר, או להיפך. אני מבקש שנקיים הצבעה על כל סעיף. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני לא רוצה שיובן לא נכון: דימי מקצרין הוא בחור עשר. אין לי שום דבר נגדו, שלא יובן לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא מצביעים על סעיף-סעיף בוועדת הכספים בתוך הפניות, כך זה לא עובד. אנחנו מצביעים על פנייה כמקשה אחת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא עושים דבר כזה. עכשיו אני רוצה לשאול גם על תקציב הבולענים. זה בסדר גמור, אני מאוד בעד טיפול בבולענים. איך זה הולך רק למועצה מגילות ים המלח, ששם הבעיה פחותה כי זה בצפון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה דרישות תשלום. יש החלטת ממשלה. דרישות תשלום מגיעות ואז משלמים על פי ביצוע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איך זה הולך למקום שיש בו פחות בולענים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נכון. מוסי, היות ואני ופינדרוס מומחי בולענים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אנחנו מסכימים לעניין הזה שההתנהלות היא שלומיאלית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אנחנו לא מסכימים. זה כסף שמופשר על פי צורך. במקומות שיש בולענים הוא מופשר, במקומות שאין – אין. בחודש הבא יהיה פה עוד דיון על בולענים ואז זה יהיה מועצות אחרות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בעין גדי אין בולענים? למה הם לא מקבלים? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מוסי, יש להם תקציב. הייתי אצל שני ראשי המועצות. יש להם תקציב לבולענים. זה תשלום אל מול מימוש, אל מול תוכנית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מימוש זה אומר שהבולען נפתח? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש בולען – יש כסף, אין בולען – אין כסף. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אם הבולען בולע – יש כסף. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מדינת ישראל זה לא רק השטחים הכבושים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הפנייה הזאת רחבה, חשובה וטובה. שימו לב שיש בה מענה לכל אזרחי מדינת ישראל היכן שהם נמצאים. אנחנו רואים מרחב כפרי ועירוני, רואים את בית שמש ואת קצרין ואת עוטף עזה, ומענה להיערכות למיגון באשקלון, ואת יהודה ושומרון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ועוד פעם את יהודה ושומרון, ועוד פעם את יהודה ושומרון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה מראה שבאמת נעשית כאן עבודה רוחבית. אני רוצה לדבר קודם כול על החלטת הממשלה 566, שבאה כאן לידי ביטוי. המעקב שאני מבצעת ברמה היום-יומית על ההחלטות האלה ועל המימוש שלהן – חשוב מאוד לשלם את הדבר הזה. בהחלטת ממשלה 566 מדברים על החוסן האזרחי ועל תגבור תקציבי פיתוח ועל היערכות לחירום. יש כאן תקציב משמעותי מאוד להיערכות לחירום ולא צריך לתזכר אותנו ביכולת להתהפך מן הרגע אל הרגע. לכן התקציבים האלה הם קריטיים, בטח במועצות העוטף והעיר שדרות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זאת ממשלה שוחרת שלום, לא יקרה כלום שם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בטח כשהם ישובים לא עשירים. כל שקל נדרש. אותו דבר גם לגבי הארנונה. כשמדינת ישראל החליטה לתת הנחה בארנונה היא התחייבה ביד השנייה שהיא תשלים את זה לאותם ישובים. אי אפשר לקחת את נושא הארנונה מן הרשויות ולהגיד: יאללה, בואו נחכה עוד חודש–חודשיים. לכן זה קריטי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הממשלה לא מכריחה אף אחד לתת הנחות ארנונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יצחק פינדרוס, אתה נגד ההעברה התקציבית הזאת? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא. אני מנסה כל הזמן להבין מה הדחיפות, מה קרה ליושב-ראש הכנסת. פעם ראשונה שאני רואה מכתב כזה עם כותרת מוזהבת יפה של מיקי לוי על פנייה תקציבית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נושא הבולענים בים המלח הוא חשוב. ערכתי שם סיור ונפגשתי עם ראשי הרשויות. זה קריטי ליכולת הפיתוח התרבותית שלהם ויכולת הפיתוח התיירותית שלהם. המענה הנדרש חשוב מאוד. יישובי המטרה – הצורך שלנו להביא, לאור הירידה של צה"ל דרומה, את הרשויות שיוכלו לקלוט ולהיערך לקליטת משפחות ולהגדיל את מספר התושבים שגרים ביישובי המטרה בנגב מאוד מאוד חשוב. קראתי את החלטות הממשלה, אני יודעת על איזה שלב מדובר. לשאלות שהיו לי על הסעיפים האלה קיבלתי מענה. לכן אני חושבת שזה דחוף. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ניר אורבך בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> חצי דקה על נושא ההתיישבות הצעירה. אלה ישובים שנמצאים שם רובם מכוח החלטות ממשלה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> איזה החלטות ממשלה? אנחנו רוצים לדעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרו שתקבלו רשימה, תירגעי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מעולם לא הייתה החלטה כזאת, אפילו לא אחת. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> יש חוות דעת משפטיות גם של משרד הביטחון, של הייעוץ המשפטי, וגם של הייעוץ המשפטי לממשלה, שמאפשרות גם חיבור חשמל לרוב היישובים שם ואני שמח שסוף-סוף אנחנו מאשרים פה גם תקציב לפיתוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. פניות מס' 230–231, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – 1 נמנעים – 2 פניות מס' 230–231 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> רביזיה. אתה הבטחת שההצבעה על הרביזיה לא היום אלא רק אחרי שהוא ייתן לנו תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבטחתי שלא היום. הבטחתי שנקבל תשובה. ישלחו לך תשובה במהלך הדיון. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שלחתי רשימה. רק אציין שאנחנו עובדים מול רשויות מקומיות. שלחנו תשובה למייל של ועדת הכספים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יופי. תפיצי בבקשה לחברי הכנסת. תודה רבה. הפנייה הבאה היא פניית עודפים 07-011: ביטחון פנים. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> צוהריים טובים. אני מאגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 105,791,000 שקלים בהתאם לפירוט לפי התוכניות שאציג עכשיו. תוכנית 07-5001: 23 אלפי ש"ח שנוצרו בגין תשלומי סוף שנה עבור שירות אזרחי. תשלומים כאלה מבוצעים דרך הזמנות. זה לא תלוש שכר, לכן יש בזה עודפים. תוכנית 07-5002: כ-5 מיליון שקלים. מדובר בהתחייבויות חוצות שנה ברכש של תקציב התפעול של המשרד, ובתוכניות מערכי אכיפה עירוניים, שיש פה התקשרות עם רשויות מקומיות וזה העודפים. תוכנית 07-5502: כחצי מיליון שקלים. העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה בתחומי התפעול של הרשות. תוכנית 07-6001: 632 אלפי ש"ח. העודפים נוצרו בגין תשלומי סוף שנה של שירות לאומי אזרחי שמבוצעים דרך הזמנות, כפי שנאמר קודם. תוכנית 07-6002: 20,922,000 ש"ח. העודפים נוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה בתחומי התפעול ובגין פרויקטים מתמשכים, של הליכי רכש, של אמצעי כיבוי והליכי בינוי ופיתוח, שיש פה חוזים בהתקשרויות חוצות שנים. תוכנית 07-7001: 422 אלפי ש"ח. העודפים נוצרו בגין תשלומי סוף שנה עבור שירות לאומי אזרחי, כפי שנאמר, ובנוסף התחייבויות חוצות שנה עבור הוצאות נלוות לשכר. תוכנית 07-7002: 24,695,000 שקלים. התחייבויות חוצות שנה בתחומי התפעול השוטף וכן בגין פרויקטים מתמשכים, הליכי רכש וחוזי התקשרות בתחומי הטכנולוגיה. תוכנית 07-8001: 896 אלפי ש"ח. מדובר בהתחייבויות חוצות שנה בתחומי הרכש שקשורים בעולמות השכר, כגון תחבורה ציבורית ונופש מבצעי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מדבר על הליכי רכש וחוזי התקשרות – עכשיו זה פעימת תשלום? זה משהו שמחויב עכשיו? << דובר >> אביה פרון: << דובר >> זה משהו שחויב בשנה שעברה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו התשלום, כלומר זה פעימת תשלום. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> לא, זה עודפים, זה חלק מן הדברים שהתחייבו משנה לשנה. כמו בכל עודפים ייתכן שהתשלום הוא עכשיו, וייתכן שהוא היה בתחילת השנה ועכשיו התקציב הזה יכול לאפשר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהתכוונתי, אתה צריך כבר לשחרר מן העודפים כי אין לך כבר את הגמישות. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> בדיוק. תוכנית 07-8002: 29,388,000 שקלים. אלה עודפים שנוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה בתחומי הרכש והתפעול השוטף. בתחום של רכש וציוד כלי רכב היה עיכוב באספקות ולכן זה אחד מן הדברים שבגינם יש עודפים כי לא קיבלו דברים ב-2021 וזה עבר ל-2022 ולכן התשלום מבוצע בשנת 2022 בפועל. תוכנית 07-8003: 23,364,000 ש"ח. העודפים נוצרו בעקבות תשלומים של שכר כוח אדם שהיו בהתקשרויות ב-2021 ומשולמים בפועל בשנת 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברי הכנסת, יש שאלות? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> השאלה המהותית הראשונה הבסיסית, האם מדובר במקרה מיוחד? מה אם ההעברה הזאת תעבור חודש מהיום? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> אני סגן ראש אגף תקציבים במשרד לביטחון פנים. המקרה שלנו הוצג על ידי פניות עודפים קודמות שהיו פה, כדוגמת משרד הרווחה. מדובר בתשלומים שוטפים שהיו ב-2021. צריך לשלם אותם. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> משרד הרווחה אמר בצורה מפורשת שאם לא עוברת פניית העודפים הזאת הוא לא משלם כספים לספקים. אני יכול להבין את המקרה המיוחד. אני שואל אם עכשיו, במידה והפנייה לא תאושר היום האם אתה ב-1 בנובמבר לא תשלם לספקים כאלה ואחרים? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> בדומה למשרדים אחרים הכספים האלה בחלקם שולמו כבר, כפי שציין קודם נציג משרד האוצר. הם אמורים לממן נושאים אחרים בתוכניות העבודה ברכש של המשטרה. לדוגמה יש לנו תשלומים לספקי רכבים שהתעכבו במשך זמן ארוך. רכבים לא התקבלו, משתמשים עדיין ברכבים ישנים עד שהרכבים יגיעו ויותקנו בהם המערכות הנדרשות. כנ"ל בנושאי בינוי. טווח נושאים רחב בשב"ס של מחיית האסיר, שירותי רפואה לאסירים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא ענית לי בצורה ברורה. האם ב-1 בנובמבר לא תשלם לספקים אם העודפים האלה לא יעברו? זו השאלה שלי. << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> אם צריך, יש כאן נציגי משטרה שיוכלו לפרט יותר לעומק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, נציגי המשטרה, השב"ס והכבאות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני ראש מחלקת משאבים במשטרת ישראל. הפנייה שלנו היקפה 54 מיליון שקל. היא עוסקת בשני דברים עיקריים: הראשון הוא רכש והשני הוא תשלומים שוטפים. בנושאי רכש, אציג דוגמאות כדי לתת מענה לשאלה: רכש כלי רכב, רכש תחמושת וציוד מבצעי. אין סיטואציה שאנחנו לא משלמים לספקים אבל כדי להתקשר עם ספק אנחנו צריכים לייצר התחייבות, וכדי לייצר התחייבות אנחנו צריכים כסף. כרגע אנחנו לא מתקשרים עם ספקים ולא יכולים לקבל את הציוד, כלי הרכב, אמצעים מבצעיים וציוד תחמושת בגלל שאין לנו כסף להתקשר עם הספקים. צריך לקחת בחשבון שמדינת ישראל משלמת כ-30 ימים מיום קבלת חשבונית. אנחנו בתחילת נובמבר, זמני האספקה הם סוף נובמבר, אז מגיעה החשבונית. זה יכול לגרור אותנו לשנה הבאה. אם נקבל את הכסף בשלב שלא נוכל לקבל את הציוד השנה אנחנו פשוט לא נרכוש. צריך לזכור שיש על הפרק גם תקציב המשכי בשנה הבאה, מסגרות תקציב מצומצמות. לא נוכל להרשות לעצמנו לגרור הוצאות מן השנה הזו לשנה הבאה. זה לגבי נושא הרכש. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זה ברור, אבל אם זה יושלם בעוד חודש? זו השאלה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אם זה יושלם בעוד חודש זה אומר שאנחנו נגרור את התשלום לשנה העוקבת, קרי: לשנת 2023, מה שיעמיס לנו על התקציבים הרדודים גם כך שמתוכננים להיות בשנת 2023. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מייצר להם עודפים אוטומטית לשנה הבאה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא הצלחתי להבין למה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אז יקרה מצב שהוא משלם בפועל רק ב-2023 וזה מייצר לו עודפים בשנה הזאת. בשנה הבאה זה תקציב המשכי, הוא לא יוכל לזוז. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מעבר לדבר הבסיסי שאני כל פעם אומרת: מינהל תקין. אנחנו גוף שצריך לשלם בזמן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אין פה עיכוב תשלומים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא מדובר פה בעיכוב תשלומים. נציג שירות בתי הסוהר, בבקשה, על דחיפות הפנייה. << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> צוהריים טובים. אני ראש ענף תקציבים בשירות בתי הסוהר. לגבי הסוגיה שלנו, חלק ניכר מן העודפים זה תרופות לאסירים ומזון לאסירים. במקרה שלנו בחלק גדול מן המקרים זה פוגע לנו במוסר התשלומים כמובן ואנחנו לא נוכל לייצר התקשרויות מול ספקים נותני שירות בהקשר של מזון לאסירים ותרופות לאסירים בעיקר. הדבר השני, אנחנו לא נצליח לשלם חשבוניות שיגיעו כבר בחודש נובמבר הקרוב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> התשובה שלו היא טובה ומכיוון שלא נפריד, כלומר הוא לא יכול לשלם תשלומים בנובמבר, אז זה מייצר את הסיבה למקרה מיוחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מישל, אנחנו סיכמנו בתחילת הקדנציה, אז הצגת את עצמך כראש ענף תשלומים, אמרנו שבסוף הקדנציה תהיה ראש אגף. מה קרה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> קיצרנו לו את הקדנציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז זה בגללך. אתה מבין? האדם היה צריך להיות ראש אגף ובגללך הוא ראש ענף. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בקדנציה הבאה הוא יהיה ראש ענף. << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> אני יכול להגיד שהבטיחו לי שאם אביא את העודפים היום זה יקרה... << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> התנאי שלנו לבן גביר כשר לביטחון פנים הוא לקדם אותך לראש אגף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נציג הכבאות, בבקשה. << אורח >> אפי דביר: << אורח >> אני ראש ענף תקציבים בכבאות. הדחיפות אצלנו היא בגלל ההיערכות לחורף. לצערנו עוד לא הוצאנו הזמנות של היערכות לחורף הקרוב כי בכסף של השנה שילמנו התחייבויות משנה קודמת, כפי שתואר כאן. אנחנו זקוקים לו בדחיפות כדי להשלים את כל הצטיידות החירום ובעיקר היערכות לחורף, משבר אקלים. נראה לי שכולם מבינים את הדחיפות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. נירה, רצית להגיד משהו? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. יש כאן דחיפות. אני רוצה להעיר על עוד דבר, שיש כאן הרבה עמותות, שהכספים מועברים לעמותות, וזה מפורט בפניות, ולעמותה אין אורך נשימה ולכן היא צריכה כל שקל. יש כאן המון עמותות שמתעסקות בנוער בסיכון, בשיקום אסירים, שצריכות את הכסף הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כך פניית עודפים מס' 07-011. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. נחזור בשעה 13:42 להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:37 ונתחדשה בשעה 13:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. פניית עודפים 07-011: ביטחון פנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – נמנעים – פנייה מס' 07-011 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה, פנייה מס' 15-006. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני בעד לעשות עכשיו את הדיון על הפנייה של הדיור הממשלתי. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> יש לי גם משהו להגיד על הרשויות המקומיות, משהו שפספסתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כבר הצבענו, גברתי. יש פה דיון מקצועי וזה לא רלוונטי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בואו נדון על הדיור הממשלתי. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> גם דיור ממשלתי זה בסדר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש סדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה של משרד הביטחון, פנייה מס' 15-006. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> שלום. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב בסך של 1,615,197,000 שקלים משנת התקציב 2021 בסעיף משרד הביטחון כעודף לשימוש בשנת 2022 בהתאם לסעיף 13(א) לחוק יסודות התקציב. מטעמי סיווג הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> התייעצות סיעתית, בבקשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. נחזור לכאן ב-13:48 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:43 ונתחדשה בשעה 13:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. פניה של משרד הביטחון שמספרה 15-006, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – 2 פנייה מס' 15-006 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה, של משרד החינוך, שמספרה 20-017. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> אפשר גם להגיד משהו על משרד החינוך? עשינו התייעצות סיעתית, אנחנו גם רוצים לדבר על זה. באמת, אני רצינית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הדר, יציגו את הפנייה ואם יש לך התייחסות לסעיף ספציפי תוכלי להתייחס. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעבור לפנייה של משרד החינוך. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 606,268,000 ש"ח. הפנייה התקציבית היא בחלוקה לתוכניות הבאות: תוכנית מס' 1, 20-6001: פעילויות מטה מרכזיות, פעולות בשכר, 69,772,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית: התקשרויות חוצות שנות תקציב להפעלת מערך בחינות הבגרות, התקשרויות הרשות הארצית למדידה והערכה שהן חוצות שנת תקציב, התקשרויות לתפעול והחזקת מטה המשרד שהן חוצות שנת תקציב. תוכנית מס' 2, 20-6101: חינוך מיוחד, 21,340,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית: התקשרויות עבור ליווי תלמידי חינוך מיוחד בהסעות אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, התקשרויות עבור סיוע לתלמידים המרותקים לביתם אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. תוכנית מס' 3, 20-6301: יסודי וחטיבות ביניים, 13,658,000 ש"ח. התקשרויות אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. תוכנית מס' 4, 20-6401: חטיבה עליונה, 14,246,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים: התקשרויות אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, עבור תקצוב חטיבה עליונה. תוכנית מס' 5, 20-6501: שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח, 22,946,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים: התקשרויות עבור מתן שירותי עזר לתלמידי המגזר הבדואי בפזורה אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, התקשרויות עבור מתן הסעות לתלמידים בחינוך הרשמי אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. תוכנית מס' 6, 20-6601: המינהל לחינוך התיישבותי, 35,425,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית: התקשרויות עבור פעולות ויוזמות פדגוגיות בבתי הספר של המינהל לחינוך התיישבותי אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, התקשרויות עבור ביצוע פעולות בפנימיות השייכות למינהל החינוך ההתיישבותי אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. תוכנית מס' 7, 20-6701: פעילויות ופרויקטים, 283,928,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית: תוכניות לימודים ייחודיות אשר ההתקשרויות בהן חוצות שנת תקציב במסגרת תוכניות לקידום מצוינות, התקשרויות חוצות שנת תקציב בפעילויות של תוכנית החומש לקידום החינוך הערבי, ותוכנית אתגרים לחינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית, התקשרויות החוצות שנת תקציב לביצוע פעולות חינוך עם נוער בסיכון, פעולות הניהול העצמי בחינוך ופעולות לקליטת עלייה. תוכנית מס' 8, 20-6702: הארכת יום הלימודים, 57,658,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים: התקשרויות חוצות שנת תקציב במסגרת תוכנית ניצנים. תוכנית מס' 9, 20-6801: תנאי שירות והכשרת עובדי הוראה, 28,510,000 ש"ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים: פעולות מינהל עובדי הוראה אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> סליחה שאני עוצר אותך. את חוזרת על זה כמעט בכל הסעיפים, שזה מתואם עם שנת הלימודים וחוצה שנת תקציב. לצערי זה לא סוד צבאי שהתגלה עכשיו. כאשר אתם מגישים את התקציב אתם הרי יודעים את זה. שזה חצה שנת תקציב, ידעתם את זה בדצמבר. אם זה התחייבות שהתחייבתם על שנת הלימודים הקודמת – על שנת הלימודים הבאה או הקודמת? על מתי אתם מדברים איתנו? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> שנת הלימודים תשפ"ב חוצה את שנות התקציב 2021 ו-2022. במסגרת שנת 2021 בוצעו התקשרויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> את הביצוע גמרתם בסוף יוני. בסוף יוני הסתיימה שנת הלימודים. סיימתם. מה קרה מיוני ועד עכשיו? איך הגעתם לוועדת הכספים באוקטובר כשאתם בעצם סיימתם את הפרויקט בסוף יוני? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> מדובר בפניית עודפים, כלומר העודפים בגין 2021 שהועברו ונידונים בוועדה בעצם רק היום. הפעילות כבר בוצעה. ההתקשרות נסגרה בדצמבר 2021 ולכן עכשיו זה המועד שאנחנו מעבירים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הם פירטו את זה בהתייחסות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> פעילויות חוצות שנת תקציב, הכוונה היא שזו פעילות שנחתמה ב-2021 ובוצעה ב-2022 בין ינואר ליוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, התשלום עבורה. פחות חשוב מתי התוכנית מבוצעת. חשוב יותר מתי התוכנית משולמת. אם חתמת על חוזה עם ספק כלשהו בשנת 2021, חתמת לשנה שלמה, מדצמבר לדצמבר, אז באופן מובנה נוצרים לך עודפים. לא משנה, מספטמבר לספטמבר. אז יש לך בשנה קלנדרית אחת ארבעה חודשים ואחר כך את השאר. לכן באופן מובנה כאשר אתה חותם על חוזה כזה נוצרים לך עודפים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לכן כאשר באישור התקציב העברנו את העודפים האלה לשנה הזאת, הפעילות בוצעה עד סוף יוני. שאלתי מה קרה עכשיו. בא משרד הרווחה ואומר: את הפעילות של נובמבר אני לא מסוגל לבצע אם לא תעשה לי את ההעברה מחר בבוקר. כאן הכול בוצע ביוני. מה הולך לקרות בנובמבר? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה הדחיפות? התוכניות האלה קורסות אם ב-1 בנובמבר לא עושים את ההעברה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> התוכניות בוצעו עד סוף יוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אתה שוכח דבר אחד, שכל עוד העודפים לא משוחררים המשרד משלם מן התקציב השוטף שלו לשנת 2022. ברגע שהעודפים משוחררים זה משחרר לו את התקציב השוטף. זה העניין. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ב-2023 הוא גם ישלם. << דובר >> משה שגיא: << דובר >> קודם כול, מבחינתי העיתוי של הפנייה הוא מאוחר מאוד. הפניות האלה – עודפים מחויבים צריכים לעבור בחודשים הראשונים של שנת התקציב ולא לחכות לעיתוי הזה. לגבי השאלה אם אפשר לחכות לסוף השנה - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> למה זה לא עבר קודם? הייתה עוד כנסת פעילה. מה קרה? << דובר >> משה שגיא: << דובר >> אני לא קובע את העיתוי. אני סמנכ"ל תקציבים של משרד החינוך, אני לא מגיש פניות. אי אישור הפניות האלה אכן פוגע בפעילות של המשרד מפני שהתשלום בגין אותן התחייבויות של שנת 2021 בוצע מן התקציב השוטף של שנת 2022. אני למעשה פוגע בפעילות של שנת הלימודים תשפ"ג מפני שהתקציב שנועד לתשפ"ג מימן את שנת תשפ"ב. לכן יש פעילויות מוגדרות מאוד שאני יכול להגיד עכשיו שנפגעות. יש נושא של ליווי הסעות תלמידים בחינוך המיוחד, שהתקציב בגינו נגמר, הוא נמצא בתוך פניית העודפים. יש פה שיפוצים בכפרי נוער, שניתנו בסוף השנה שעברה והביצוע הוא לפי קצב הביצוע. התקציב לא קיים היום, המזומנים לא נמצאים בתקנה והם מחכים לתקציב הזה. יש פעולות של ילדים בסיכון, יש פעולות של בחינות בגרות חורף – ההתקשרות בגינן צריך להיות עכשיו ואין את מלוא התקציב כדי להתקשר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בחינות בגרות חורף של שנת תשפ"ג? << דובר >> משה שגיא: << דובר >> שייערכו עכשיו. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל אתה מדבר איתי על - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה חייב לשחרר את השוטף. << דובר >> משה שגיא: << דובר >> העודף הזה, שילמנו אותו על חשבון שנה שעברה ולכן הוא חסר לי עכשיו. יש פה רשימה שלמה של נושאים שתקועים כנגד העודפים שמחכים להם. יש פה 606 מיליון שקל, שהם סכום גדול בהיקף הפעולות של המשרד והם לא יכולים להמתין לנובמבר–דצמבר מבחינת ההגעה שלהם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> דרך אגב, החינוך ההתיישבותי - - - << דובר >> משה שגיא: << דובר >> דיברתי על כפרי נוער בחינוך ההתיישבותי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> במגזר החרדי יש חינוך התיישבותי? במגזר הערבי יש חינוך התיישבותי? << דובר >> משה שגיא: << דובר >> יש את מתן, פנימיות של המגזר החרדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאיזו תוכנית רצית להתייחס? << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> תודה רבה, סוף-סוף. קודם כול, יש לי כמה סייגים להגיד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לגבי איזו תוכנית? << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> תני לי לדבר, שלוש שעות חיכיתי לכם פה. דקה, תנו לי לדבר. רגע, למה ההתלהמות הזאת פתאום? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תתרגלי, ברוכה הבאה למועדון. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> אני רוצה לדבר על ה-600 מיליון שקל שרוצים לתת למשרד החינוך. אבל לפני כן אני רוצה להגיד – ויש לי הרבה דברים להגיד על החינוך בתור מישהי שבדיוק סיימה תיכון לפני שנתיים, שלוש שנים כמעט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקשיבי לי היטב, אני לא עושה קרקס מן הוועדה הזאת. יש לך משהו להגיד על הפנייה הזאת? בבקשה. אין לך משהו להגיד? אז לא. בלי לפני, בלי הקדמות. תתייחסי לפנייה. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו חשוב. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> למה אתה סותם לה את הפה? תן לה כמה דקות לדבר. את צודקת במאה אחוז. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> אני מייצגת את הצעירים בישראל. גם לי מותר לבוא לכנסת ולהגיד משהו. רציתי להגיד לגבי הדיון פה: חבר'ה, אנחנו פה כבר שלוש שעות בדיון. הדיון שלכם הולך להימשך עוד שבע שעות על פי מה שהבנתי. אתם בצורה נונשלנטית, בצורה אבסורדית מחכים פה שעות על גבי שעות עד שמחליטים דברים. אלכס, אני אומרת לך, יש פה מצב חירום קטסטרופלי שקשור גם לדיור וגם ליוקר המחיה. ואתם פה מדברים שעות על גבי שעות על מיליון סעיפים. חבר'ה, תתאפסו על עצמכם. אדבר אתך גם על החינוך. הבוקר הייתי בכביש, חסמתי את כביש איילון, ישבתי עם כל הגשם עליי וצרחתי. צריך להכריז פה עכשיו על מצב חירום נדל"ני, היום ומחר בבוקר. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> סליחה. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> תני לי לדבר. אל תקטעו אותי. חבל שיאיר לפיד לא פה, הייתי רוצה להגיד לו את זה גם באופן אישי. חבר'ה, חמש שעות יושבים פה ודנים על דברים? מה עוד אני צריכה לעשות כדי שתבינו שהמצב פה קיצוני. אתם יושבים פה חמש, שש, שבע שעות ומדברים על דברים. עוד משהו אחד אני רוצה להגיד לך: מה אתם רוצים? שאנשים פה לא יאכלו? שהם ישבתו רעב? מה אתם רוצים שנעשה פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לי שאלה אליך. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> רגע, אלכס, ברשותך, הקשבתי לך כל כך הרבה זמן. אני 20 שנים רואה אתכם בפוליטיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אולי כי אני יושב-ראש הוועדה. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> אתם רוצים שאנשים פה ישבתו רעב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הדר, כולנו מקשיבים לאלכס. את לא מבינה? כולם יכולים לדבר רק עם אישור של היושב-ראש. << אורח >> הדר מוכתר: << אורח >> כשאתם רוצים שאנשים לא ישבתו רעב אתם יושבים פה חמש שעות, מדברים על סעיפים, התייעצויות סיעתיות. גם אני עשיתי עכשיו התייעצות סיעתית. מה זה הנונשלנטיות הזאת? חברים, אנשים פה יתחילו לשבות רעב, זה מה שיקרה. לפני שאתה מוציא אותי אני רוצה להגיד לכם: אנחנו, צעירים בוערים, מתחילים מעכשיו שביתת רעב עד שלא תכריז, אתה אלכס באופן אישי, על מצב חירום נדל"ני. הנה האוכל שלי. זה האוכל האחרון שאני הולכת לאכול בימים הקרובים, הדבר האחרון שאני אוכל, בגלל שאתם נונשלנטיים ובגלל שאתם לא מכבדים את הצעירים בישראל ובגלל שאתם מדברים שעות על גבי שעות על אותם נושאים. אנחנו מכריזים על שביתת רעב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכרזתי על מצב חירום לאומי. את יכולה להמשיך לאכול. (הדר מוכתר מוצאת מחדר הוועדה על ידי סדרנים.) << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אפשר להצביע על תקציב ללימודי אזרחות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הייתה אתנחתא. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אמילי, זה מה שאני מנסה להסביר לך כבר שנה וחצי, מאז שנכנסת לכנסת. זה התוצאה של לימודי אזרחות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> האבסורד הוא שהיה לה כאן מופע לפני חודש וחצי, היא אמרה: אוכלי חינם לא עובדים. סוף-סוף שמחתי שהיא יושבת כאן כמה שעות ולומדת איך עוברים סעיפים, איך מנהלים דיון, אז היא אומרת: איך אתם מבזבזים את הזמן? בסדר, ראינו שהיא קנתה קופסת אוכל. אפשר להמשיך לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נירה, את לא מבינה, היא בכלל לא מועמדת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אבל היא עשתה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקציב משרד החינוך, פנייה מס' 20-017, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – 1 פנייה מס' 20-017 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אחרי שדיברנו ראינו שבפנייה של הדיור הממשלתי באשר לעודפים אין דחיפות מיוחדת להעלות אותה לפני הבחירות ולכן היא לא תעלה היום בדיון של ועדת הכספים, היא תחכה לאחר הבחירות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה. אני מזכירה את מה שביקשתי בהתחלה: כשיש הבנה ויש שיח – אני מזכירה שיש 37 סעיפים שיש בתוכם נושאים חשובים מאוד – שאותו קו ינוהל גם לגבי זה ושוועדת ההסכמות תתכנס, תאשר עוד סעיפים דחופים שנוגעים מאוד לאזרחי מדינת ישראל, גם אם הבחירות יהיו בעוד שישה ימים, כי אנחנו לא סופרים ימים אלא סופרים עבודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש כאן כמה סעיפים שגם אנחנו נשמח שוועדת ההסכמות תסכים להעלות אותם לדיון. ראית שאחרי חמש דקות אפשר להגיע להסכמה, רק תעשו את זה. אני שמח שלא הסכמתם במשך כל הקדנציה לעשות את זה, כי אחרת יכול להיות שהקדנציה שלכם הייתה מתארכת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הסכמות זה לא לצד אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יכולים לעבור לפנייה הבאה? פנייה מס' 25-006: הרשות לזכויות ניצולי שואה. בבקשה. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 13,788,000 שקלים לשתי תוכניות. תוכנית מס' 1: אמרכלות, סך של 2,759,000 שקלים. יש שתי סיבות מרכזיות בגינן נוצרו העודפים: הראשונה היא התקשרות רב-שנתית עם קופות החולים לצורך מתאמי טיפול לטובת ניצולי שואה, והשנייה היא התקשרות רב-שנתית עם חברת בינת, שמפעילה מוקד מיצוי זכויות. תוכנית מס' 2: טיפול רפואי ושירותים, סך של 11,029,000 שקלים. יש שלוש סיבות מרכזיות בגינן נוצרו העודפים: התקשרות עם קופות חולים עבור רכישת תרופות מרשם לניצולי שואה, התקשרות עם הקרן לרווחה עבור מימון שעות סיעוד לניצולי שואה, והתקשרות עם עמותות עמך ואלה למתן טיפולים נפשיים לניצולי שואה. אנחנו מעבירים פה את יתרת העודפים שעוברים, אחרי שהועברה פה פנייה של 75% מן העודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו זה 100%? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> מגיעים ל-87.3%, שזה פחות הפלאט שעליו הוחלט בממשלה בעניין העודפים באישור התקציב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. כבוד לנו להצביע כדי לממש את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אפילו התייעצות סיעתית לא צריך לבקש כי חבל על הזמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מס' 25-006: הרשות לזכויות ניצולי שואה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – 1 פנייה מס' 25-006 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מס' 34-007: משרד האנרגיה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> את הרביזיות שלי אני מסיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> צוהריים טובים. אני רפרנט אנרגיה באגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 בסך של 27,953,000 שקלים, בפירוט לפי התוכניות הבאות: תוכנית 34-3002: משרד האנרגיה, תפעול ופעולות, 2,724,000 שקלים. מדובר בהתקשרויות רגילות אשר חוצות שנה קלנדרית, כמו חידושי תוכנה וספקיות בחו"ל, שההתחייבות על התשלום בגינן נעשתה בשנה שעברה ונדרש לשלם עליהן עכשיו. תוכנית 34-3003: משרד האנרגיה, יחידות מקצועיות, 19,476,000 שקלים. מדובר בהתקשרויות לפרויקטים ולתכנון הכוללים שירותי ייעוץ, בהן התשלום נעשה בהתאם לקצב הביצוע וההוצאה היא חוצת שנה. מדובר בתשלומים עבור אחסון מלאי דלקי חירום אשר משולמים בתחילת שנה בעבור החודשים האחרונים של השנה ומדובר בתשלום עבור תמיכת המדען הראשי בפרויקטים, מחקרים וקרנות, אשר הם רב-שנתיים לפי אבני דרך שמשתנות בהתאם להתקדמות המחקר. תוכנית 34-3102: מינהל האדמה והים, תפעול ופעולות, 5,753,000 שקלים. מדובר בהתחייבויות לביצוע מחקרים בתקציבים ייעודיים שהתקבלו בסוף שנת 2021 ונדרש לבצע אותם במהלך שנת 2022. החשיבות של הפנייה, ראשית בגלל סוגיית אחסון הדלקים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה מיוחד? אנחנו רוצים להבין מה הסיבה. הייתה לנו שיחה קודם מאחורה, אמרתם לי שב-1 בנובמבר משרד האנרגיה לא יהיה מסוגל לשלם כספים, הוא כאילו פושט רגל תזרימית. אני רוצה להבין מה האירוע. איפה הכסף חסר? על איזה כסף מדובר? למה הגענו למקום הזה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> כאמור עודפים הם על התחייבויות שכבר נעשו במהלך שנה שעברה. נותר לשלם בין השאר על אחסון דלקים לחירום לצורכי המשק, שלא ניתן לשלם עבורם ללא הפנייה. כמו כן יש סוגיות הנוגעות לעבודות הכרחיות ופיקוח על הזרמת הגז מאסדת כריש-תנין. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> איזה עבודות? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אסיים את הפירוט והתקציבן של המשרד ירחיב. בנוסף יש סוגיה של הפעלת שירותי גרירה ופינוי של מפגעים בתחום הגפ"מ כחלק ממנגנון אכיפת מפגעים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רק שאלה להבהרה: יש משהו בכל הפנייה הזאת שקשור למכתב לארצות הברית בנושא הגבול הימי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> כאמור הפנייה הזאת הוגשה לוועדה כבר לפני מספר חודשים וזה לא קשור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קיבלנו תשובה שלא, גם מהשרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, יש שאלות נוספות? אפשר לעבור להצבעה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד לפני כן מילה. זו הפנייה שבגללה יושב-ראש הכנסת החליט לעשות את כל הבלגן שהוא עשה ולדרוס את ועדת ההסכמות. הייתה הסכמה בסיסית לכל הפניות שהיו פה קודם, פרט לדיור הממשלתי שהוא באמת מיותר. אגב, היינו יכולים להכניס פניות אחרות שכן רציתי להכניס, היינו יכולים לדון ולסגור דברים. בגלל הסיבה הזאת של ההעברה של משרד האנרגיה, שאני כתבתי שאנחנו נתמוך בביטחון ורווחה – אני יכול להעביר לך את המכתב – הם התעקשו על הדבר הזה. לא היה שום שיח. דורסנות, בלי לדבר. קושניר, אתה גם לא דיברת איתי ספציפית על הפנייה הזאת. אני חושב שגם אתה לא הבנת שזה כל כך קריטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני דיברתי על 37 פניות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן היה שיח, יואב. השיח לא הגיע להסכמה אבל אי אפשר להגיד שלא היה שיח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יואב, אני מחזיקה את המכתב שלך. לא כתוב כאן על פניות נוספות. אני באמת קראתי. אמרת שיש נושאים נוספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם התייחסת לפנייה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברה, אבל כבר ערכנו את הדיון הזה בבוקר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתם מסתכלים על המכתב האחרון. את לא מכירה את כל התמונה. זה נכתב אחרי שנתקבלה החלטה על דריסת ועדת ההסכמות. היו מכתבים לפני כן שבהם כתבתי שאני מוכן שיידונו לפחות עשר פניות, ובביטחון וברווחה אני לא הולך לשחק אתכם. כל האירוע נבע מן הפנייה הזאת. אני לא מבין מדוע אי אפשר היה להסביר, אני לא מבין מדוע הלכו למנגנון ששבוע לפני הבחירות דורסים את ועדת ההסכמות. אני רק יכול להגיד לכם שזה עוד תקדים שנרשם בבושה בדברי ימי הכנסת הזאת, ומן הסתם ברגע שהוא תקדים הוא יכול גם לפעול הפוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יואב, תצטרך לשמור את התקדים הזה בכספת לעוד ארבע שנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רק בעוד ארבע שנים אולי יהיה לו תקדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האנרגיה, פנייה מס' 34-007, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – 2 נמנעים – אין פנייה מס' 34-007 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה אחרונה להיום, פנייה של משרד העלייה והקליטה שמספרה 30-009. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב בסך של 52,587,000 שקלים בהתאם לפירוט הבא: תוכנית מינהל ואמרכלות – 9,922,000 שקלים להתחייבויות לתשלום בתוכניות שנוצרו בסוף שנת 2021 מכיוון שהתקציב אושר בנובמבר. בנושא דיור – 10,051,000 שקלים לתשלומי שכר דירה למקבצי דיור לקשישים במרכזי קליטה. חטיבת הפרט – 7,178,000 שקלים למלגות סטודנטים ולהכשרות מקצועיות לעולים, ותעסוקה ויזמות. חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה – 25,436,000 שקלים למלווי עולים ולפעילויות תרבות לעולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שאלות למשרד הקליטה? על רקע האתגרים שעומדים בפני משרד הקליטה בשנה הזו עם קליטת גל עלייה גדול מרוסיה, אוקראינה ובלארוס בעקבות המלחמה, אני חושב שכל דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לסייע למשרד הזה אכן נעשה. לכן אני מבקש להצביע על הפנייה. פנייה מס' 30-009, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד פנייה מס' 30-009 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה התקבלה פה אחד. אנחנו נצא להפסקה. נחזור ב-14:45 בשביל להצביע על הרביזיה של מוסי רז על פניות מס' 230–231. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. לפני שנצביע על הרביזיה, נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שלא מצטרפים אלינו. הייתי רוצה שחבר הכנסת קיש ישמע את מה שאני הולכת להגיד. אני רוצה לומר כמה דברים על ההליך שקרה כאן ועל דברים שנאמרו. קודם כול, אני חוזרת על מה שאמרתי: דווקא בבחירות אנחנו צריכים להיות ערים לכך שאחרי שנים של ממשלות מעבר וסבבי בחירות, דווקא בשנה של עשייה יש לנו מחויבות להמשיך אותה. לכן אנחנו צריכים לעבור סעיף-סעיף ומשרד-משרד ולוודא שהאזרחים לא נפגעים שלא לצורך. החלטות הממשלה שהתקבלו, המענה שנדרש לחיזוק הביטחון, פנים, חוץ, קליטה ועלייה, חינוך, היערכות ביטחונית, הביאו למצב שהכנסת נדרשת לאשר תקציבים. חובתנו כוועדת הכספים לוודא שנעשה הכול כדי שאכן ימומשו התקציבים בתנאים ובבקרה שלנו. במצב הזה היו צריכות לעלות כל 37 הבקשות לשולחן ועדת הכספים. אני כחברת כנסת, ולא רק אני, אני בטוחה שיש כאן עוד רבים סביב השולחן, מעניין אותנו שהציבור יקבל את המענה, ושהתקציב יגיע ליעדו. כך היה צריך לנהוג וזה היה מונע לא מעט פגיעה באזרחים. אישרנו תשע מתוך 37 בקשות ויכול להיות שכאן בוועדה היינו מאשרים 15, 20, 31 או את כל 37 הבקשות, אבל לא ניתנה לנו אפשרות לוודא זאת. אני רוצה לדבר על יושב-ראש הכנסת. אני מחזקת את ההחלטה של יושב-ראש הכנסת להתערב כי אם הוא לא היה מתערב גם תשעה הסעיפים שאישרנו כאן לא היו מאושרים. אני מזכירה לכם שרק בגלל ההתערבות שלו התכנסה הוועדה ותשעת הסעיפים הללו עברו בהסכמה. אני חושבת שיו"ר הכנסת היה צריך להעלות את כל 37 הסעיפים ובדיון פתוח עם אנשי מקצוע ושאלות מצד קואליציה ואופוזיציה וכל מי שהיה רוצה להגיע היינו מקבלים החלטות. העמדה הזאת שלי מתחזקת יותר לאור דבריו של קיש כאן, שמבחינתו היינו יכולים להעלות יותר נושאים. אני אומרת: חבל שזה לא נעשה. גם לאור האמירה של חבר הכנסת קיש ולאור המכתב שהוא הוציא ב-24 באוקטובר, שמה שמפריע לו זה רק האנרגיה, לא ברור לי למה הורדנו את הדיור הממשלתי. הרי כולנו יודעים שמשבר הדיור וכל מה שקורה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הדיור הממשלתי זה משבר הדיור? זה הגורם למשבר הדיור. אם היו סוגרים את רשות מקרקעי ישראל לא היה משבר דיור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, אני קראתי את הסעיף, קראתי מה היה כתוב שם, התכוננתי לדיון הזה, ראיתי את הסעיף הזה והוא אושר. גם אם זה לא "מחבלים על הגדרות" ואם בין כה וכה העלינו את זה פה וזה אושר אז למה היה צריך את האקט האחרון של הורדת הידיים? אני מחזיקה כאן את מפת הסעיפים שאושרו, שרצו להעלות אותם: במשרד ראש הממשלה מחשב לכל ילד, מיגון ואבטחה, חוזה אחזקה וניקיון, סייבר, אם זה במשרד האוצר, אם זה במשרד לביטחון פנים: סוהרים, שוטרים, תיאום פעולות בשטחים, לא עברו סעיפים, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הכלכלה והתעשייה: רשות לביוב ומים ממשלתית, בתי הסוהר, משרד השיכון, משרד החקלאות, המטה לביטחון לאומי שהוא כל כך חשוב לנו. כל הדברים האלה לצערי לא נכנסו ונשאלת השאלה למה. אני חושבת שמה שקרה כאן הוא לא היה אופוזיציה מול קואליציה. זה היה אופוזיציה לאזרחי מדינת ישראל. אני נגד החזקת תקציב כבן ערובה להשגת מטרות פוליטיות. אני חושבת שכשלנו בכך ש-37 הסעיפים לא עלו כאן. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. מוסי, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עכשיו זה הצבעה על הרביזיה? אני רוצה לציין כך: אני שאלתי שאלות ולא קיבלתי את התשובות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> שלחו את הרשימה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא שלחו פירוט באילו ישובים מדובר. מדובר בישובים שהוקמו כולם בניגוד לחוק. בניגוד למה שאומר חברי הטוב חבר הכנסת ניר אורבך, אף אחד מהם לא אושר בממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לכן צריך להחליף את הממשלה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הם הוקמו בתקופה של ממשלות שמפלגתך הייתה שותפה בהן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הן לא היו מספיק טובות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> המינימום של השקיפות, להגיד לנו באילו ישובים מדובר, כדי שנדע מה מעללי הישוב, איך הוא הוקם, באיזו צורה, לא ניתן לנו כאן. אני חושב שזה חוסר אחריות מצד הוועדה, בלי קשר לשאלה הפוליטית. אני מבין שבשאלה הפוליטית אתם לא מסכימים איתי. עשו כאן צחוק מן הצורך שלנו לפקח על פעילות משרדי הממשלה, ממש עשו מזה צחוק. אם אלה הנסיבות, אם רק תשע מתוך 37 בקשות חשובות מגיעות היום, מדוע זה דווקא על ההתנחלויות הלא חוקיות? למה דווקא להן? אפשר לאשר רווחה, אפילו תיאום הפעולות בשטחים, אפשר לאשר הרבה דברים. למה דווקא על ההתנחלויות הלא חוקיות כאשר 28 מתוך 37 בקשות לא מאושרות? אני חושב שצריך לדחות את ההצבעה על הנושא הזה עד שיספקו תשובה על השאלה הפשוטה: באילו ישובים? אם מעבירים כסף לרשות מקומית לצורך פרויקטים בישוב אז שיגידו מה שם הישוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מבקש להתייחס. נכנסתי לדיון והיה לי קצת מוזר ולכן גם הפרעתי. הבנתי שאנחנו באים לדיון ברביזיה של מוסי רז ושמעתי כאן נאום על כך שידענו שיואב קיש לא יוכל להיות כאן כי הוא הוזמן לראיון בתקשורת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא ידענו. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הוא אמר את זה מראש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לי לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בדיון ברביזיה מקובל שמבקש הרביזיה מגיש בקשה לזכות דיבור, כך מתנהל דיון. אבל כן אגיד לך את מה שאני כן יודע. לא הייתי מעורב במשא ומתן אבל אני יודע, הסימפטום היה משרד האנרגיה. כשאתה מנהל דיאלוג ומשא ומתן, ועדת הסכמות כשמה כן היא: היא ועדת הסכמות, וכשאתה בוועדת הסכמות אומר כך, יואב אמר: אמרתי בוועדת הסכמות שכל מה שקשור לביטחון ורווחה אני בכלל לא מנהל עליו דיאלוג. הוא אמר: כל מה שמעבר לזה – וזה ההיגיון בעניין הבקשה של הדיור הממשלתי, וזה לא הדיור הציבורי אלא הדיור הממשלתי – כל מה שמעבר לזה אני מבקש שיתנהל כדיון. הייתה החלטה שייקוב הדין את ההר יתקיים דיון על משרד האנרגיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> את זה עשו באמצעות יושב-ראש הכנסת. על זה יואב התקומם ועל זה היה הדיון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו אומרים אחרת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני אומר לך גם עכשיו, יואב דיבר איתי על דברים שאפילו בתוך האופוזיציה לא הייתה הסכמה עליהם, שאני אנסה לקדם את ההסכמות, בשביל להגיע להסכמות בכל מיני נושאים שבהם אפשר להגיע להסכמות. ראית, ברגע שהבנו שהוסיפו שני סעיפים, אמרנו: סעיף אחד כך, סעיף שני כך, נגמור את הסיפור. לקח לי 20 שניות להגיע להסכמות. אני אומר לך בכנות, מאוד פוגע כשאתה מקבל מכתב מיושב-ראש הכנסת, בלי דיאלוג, כאשר אתה אומר מראש: אני לא מתכוון לגעת בנושאים של ביטחון ורווחה, ואז אתה מקבל מכתב של יושב-ראש הכנסת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, בשביל הציבור ששומע את זה – התיאור שלך לא מדויק. הדבר האחרון שמיקי לוי רצה לעשות זה להתערב כיושב-ראש. נעשה הרבה כדי שהדיאלוג יקרה, אבל כשצד אחד מחליט: אני אגיד כמה ואני אגיד מה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> על זה היה הוויכוח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ממש לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר'ה, אני לא מוכן לפתוח את הדיון הזה שוב. במשך שעתיים דיברנו על זה הבוקר. די. רביזיה של חבר הכנסת מוסי רז על פניות מס' 230–231: רשויות מקומיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – רוב הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. אם כך, הפנייה אושרה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>