פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים הזמנית 29/11/2022 מושב ראשון פרוטוקול מס' 4 מישיבת ועדת הכספים הזמנית יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ג (29 בנובמבר 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון אלי דלל ניסים ואטורי יצחק שמעון וסרלאוף אימאן ח'טיב יאסין אוהד טל מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: שמחה רוטמן מוזמנים: עידו חי – רפרנט משפט ואכיפה, משרד האוצר הדר פוקס רויץ – רפרנטית חינוך, משרד האוצר גד רחמני – רפרנט ממשל ודיגיטל, משרד האוצר שלומי רוט – רפרנט מיוחדים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר עידן צברי – כלכלן דיור ממשלתי, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, משרד האוצר אלכס פלוטנו – מנהל תחום בכיר פרוגרמות ופרויקטים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט תקציבים, משרד האוצר דניאל סרגי – רפרנט רמ"י באג"ת, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט תמ"ס, אגף תקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, משרד האוצר תומר וידמן – רפרנט הסעת המונים, משרד האוצר טניה גויכמן – מרכזת תקצוב, רשות המסים גל יוסף – רכז ממשל ומיוחדים, משרד האוצר אביה פרון – רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר ידידיה גרינולד – רפרנט פנים, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון, משרד האוצר יובל צפריר – רפרנט, משרד האוצר רום בר-אב – רפרנט תעסוקה, משרד האוצר תבור שני אפרת – תקציבאית, משרד האוצר יוסי שבת – מנהל אגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון יובל פרידמן – סמנכ"ל כספים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נגה ספרא – יועצת השר, המשרד לביטחון פנים עמית שפייזמן – את"ב – מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים מישל בטאשוילי – שירות בתי הסוהר רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון פנים אפרת כהן – רע"ן תקציבים – חיימ"ש, משרד הביטחון אור ברחק – ראש מדור הסדרים באגף תקציבים, משרד הביטחון מירב כהן בן צור – מנהלת תחום בכירה תקציב, תמחיר ותוכניות, משרד ראש הממשלה דורית שליסל – ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה אברהם מאיר – ראש אגף בכיר פיתוח ההתיישבות, משרד ראש הממשלה מיכל מחמלי – מרכזת בכירה תחום תקציב תמחיר ותו"ע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אליסף ורמן – מנהל אגף בכיר תכנון מדיניות ותקצוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אולגה בכשי – מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת יום טוב רענן – רמ"ט, משרד התפוצות יהודה כדורי – רפ"ק, ראש חוליית מאקרו תקציב, משטרת ישראל אוראל אברהמי – נצ״מ, רמ״ח משאבים, משטרת ישראל משה הומינר – ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה רישום פרלמנטרי: הילה לוי; יפעת קדם << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לדבר על נושא המשכנתאות כי אני רואה שזה צובר תאוצה. אני רוצה להגיד לחברים על מה דיברנו אתמול, ואני לא מתכוון לרדת מהעניין הזה. בדרך לכאן הייתי בראיון ברשת ב', והביאו את שאול אמסטרדמסקי. הוא אמר לי שאי-אפשר לעשות דבר כזה. אני חוזר ואומר את מה שאמרתי אתמול, ובעיקר ליועצת המשפטית של הוועדה. המציאות היא שמחירי הדירות הופכים להיות נושא שאי-אפשר לחיות איתו. זה נוגע לכל הציבורים ולכל המגזרים. כולם-כולם. המדינה עומדת כאילו מהצד, אבל היא לא עומדת מהצד כי ראשית, היא מספסרת בקרקעות. כשבן אדם קונה דירה, עד שהוא מקבל את הקרקע, המדינה מתנהגת כמו אחרון הספסרים כדי להרוויח כסף על מחירי הקרקעות. ברגע שהיא כבר מוציאה את הקרקע לבנייה והזוג הצעיר הולך לקנות דירה, המדינה גם משתתפת. הוא לא משלם רק לקבלן, הוא משלם גם למדינה ובזה העניין לא נגמר. הוא לוקח משכנתה, אחרת הוא לא יכול לקנות דירה, ואז הוא חוטף את העלאת הריבית. כך הוא צריך לשלם את מה שהוא לא יכול בשום פנים ואופן. לעמוד מהצד ולתת נימוקים מלומדים למה אי אפשר להתערב בריבית של בנק ישראל ולהגיד כל מיני הסברים – זה לא מעניין בכלל. התפקיד שלנו הוא בדיוק הפוך, ולכן יש לנו חסינות. אנחנו צריכים לעשות פעולה כדי שבסופו של דבר, המשפחה שקונה דירה תוכל להגיע לזה. זאת לא גזרת גורל, זה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו. נכון שיהיה מאוד קשה, מכיוון שיבואו אנשים מלומדים ויגידו שאני מכניס את היד לכיס על חשבון משלם המסים. מה פתאום על חשבון משלם המסים? זה על חשבון הזוג הצעיר שמשלם למדינה על הדירה שהוא קונה, ומשלם לקבלן. לא נרפה מהעניין הזה. גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש, תפעילי את כל הכישורים שלך לעשות חוק בעניין הזה ולהתמודד עם הבעיות המשפטיות, והמדינה תהיה חלק מהעניין. נתחיל דיונים על החוק הזה לראות איך הוא מתקדם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אפשר להגיד משהו בעניין? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, בנושא יוקר הדירות אני מבקשת לקחת בחשבון גם את הבנייה הפרטית. אנחנו בחברה הערבית מנסים לבנות דירות משלנו, למרות שלרוב המוחץ אין קרקעות. הם קונים קרקעות ומשלמים עליהן הון תועפות. אם אלה קרקעות שעדיין לא קיבלו אישור לתוכניות בנייה, מי שקונה מפסיד – אני לא רוצה להגיד מפסיד, אבל לוקחים 40% מהקרקעות האלה. בסוף הוא נושא בעול על הכול, והוא נכנס לשכונה שאין בה דברים בסיסיים. לכן, כשמדברים על בנייה ועל דירות, צריך לקחת בחשבון גם את הבנייה העצמית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם מדובר על זכאים, כי יש כאלה שלא זכאים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדברת על זכאים. אני מדברת על אזרחים שנותנים את חלקם, 40% מהקרקע שלהם, ובסוף הם מחויבים בכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמול היה פה הנגיד. אני חושב שבפעם הבאה שמביאים את הנגיד, הוא צריך להגיע ליותר זמן ועם פחות לחץ. היו עוד שאלות והבהרות לחברי הכנסת, וזה היה חשוב. הנגיד מאוד מוערך והוא צריך להיות פה יותר זמן. כולנו מדברים על יוקר המחייה בכלל ועכשיו על הדיור. אמרת שהמדינה מספסרת. בוא נקרא לילד בשמו – רמ"י מספסר בקרקעות, רמ"י מתנהג כשוק אפור, רמ"י לוקח את הזוגות הצעירים כבני ערובה. צריך לומר את זה כדי שכולם יידעו. אם ניתן את הקרקעות במחיר מינימום, כלומר בלי מחיר, ואם המדינה תכניס את היד לכיס ותיתן פיתוח בכל מקום – למי שצריך לחצוב יותר בהרים ודברים כאלה – ןאם הקבלן לא יגלגל את זה על זוגות צעירים, נגיע למקום אחר. רמ"י לוקח מקק"ל ומשווק את הקרקעות שלה. קק"ל צריכה לשווק לבד את הקרקעות שלה, ונגדיר איזושהי תחרות. פעם אמרתי את זה, וחטפתי כותרות נגדיות. אין לי כלום בקק"ל – אשתי לא עובדת בקק"ל, ואף אחד מבני משפחתי לא עובד בקק"ל. צריך להביא את התחרות הבריאה הזאת ובנוסף לזה נטפל גם בבנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. אתה יודע שעל סדר-היום עמדה הלאמת קק"ל? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לקק"ל יש קרקעות והם אמורים לשווק אותן ולא רמ"י. כשרמ"י משווק, הוא מונופול על כל הקרקעות של המדינה, כולל קק"ל. בן אדם מחזיק בקרקע במשך ארבע-חמש שנים כדי שהקרקע תושבח, ולא משלם כלום על זה. צריך לעשות לזה סוף. צריך להגיד לו שאם תוך שנתיים הוא לא מתחיל את הבנייה, יושתו עליו מסים כך שלא ישתלם לו להחזיק בקרקע הזאת, או שהיא תופקע ממנו. אם יש לך קרקע לתעשייה, לא רמ"י ישווק אותה אלא משרד הכלכלה ישווק אותה; לאנרגיה מתחדשת – לא רמ"י ישווק אותה אלא משרד האנרגיה; לדיור – שמשרד השיכון ישווק אותה. לא יכול להיות שרמ"י ישתלט על החיים שלנו, ואם נעשה כך, המשכנתאות יהיו פחות ואפשר יהיה להביא דיור בר השגה לכולם. כמובן, צריך לעשות עם הדיור הציבורי את מה שצריך לעשות. אי-אפשר לתת לרמ"י להמשיך להשתלט לנו על החיים. הוא פשוט משתלט לנו על החיים. אנחנו רוצים שיהיה מינימום של ריבית שהבנק יהיה חייב לתת על פיקדונות. זה לא למיליונרים. המיליונרים לוקחים את הכסף שלהם ומשקיעים. זה לאותם אלה שלקחו מהפנסיה שלהם ומכל מקום אחר, וחוסכים את הכספים האלה. אני חושב שצריך להיות מינימום של ריבית על הפיקדונות וכמו שהבנק מרוויח מהכסף של מי ששם את הכסף בבנק ישראל או בכל מקום אחר – לי אין פיקדונות – אותו אחד שמפקיד את החסכונות שלו, שירוויח. אדם שיש לו כסף לא יקנה עוד דירה, אלא ישאיר את הכסף בבנק וירוויח כסף עם תשואה יותר בטוחה. יכול להיות שזה מה שהוא יעשה, וגם ישחרר עוד קרקעות. דבר אחרון בנושא הזה, ביקשתי גם כשהייתי באופוזיציה, ואולי עכשיו ישמעו בקואליציה. אני מבקש לבדוק לפטור ממס שבח על דירה שנייה לתקופה מסוימת. מי שימכור דירה שנייה ומעלה לא ישלם מס שבח לתקופה מסוימת, כדי לשחרר דירות בשוק. הדירות נמצאות כלואות אצל המשקיעים, ולא כדאי להם למכור כי המחיר עולה בכל יום, ומקבלים יותר שכירות. לשחרר קצת, כי זה מה שייתן לנו עוד דירות בשוק. יש לזה תוכנית שלמה. רק ככה נצליח לשחרר קרקעות ורק ככה נוכל להוזיל גם את ההלוואות וגם את הסיפור של הדיור עצמו. אם ניקח מרמ"י את כל הכוח, אני מאמין שנוכל להגיע ולהביא בשורה לאזרחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מיכל שיר, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אתמול פנה אליי זוג צעיר, בני 26, שהיה חייב כסף בשביל אוכל על השולחן. הם לא מצליחים לגמור את החודש, ובעוונותיהם הבנק הפך אותם ללקוחות מוגבלים. יש להם תינוק בן שנה והם לא יכולים לקנות אוכל. נקודה. אין אוכל על השולחן, אין חלב, אין לחם, אין כלום. מוגבלים. הם פנו לשוק האפור כמוצא אחרון, כי מישהו צריך לקנות מטרנה. מאותו רגע החיים שלהם אינם חיים. אתמול ישב כאן הנגיד, וזה נושא שדיברתי עליו מהיום הראשון שלי בכנסת. אנחנו צריכים להבין כמה לקוחות פרטיים מוגבלים יש במדינת ישראל, וכמה מהם פנו כבר לשוק האפור. אני יכולה להניח שאחרי עידן הקורונה, יש המון, כולל מסעדות ועסקים. לקוחות פרטיים, זוגות צעירים שכבר הסתבכו, מוגבלים, פונים לשוק האפור. דיברנו על הקרן למסורבי אשראי – איפה היא? איפה היא? אנחנו מדברים עליה כבר שנים. אם היא קיימת, אף אחד לא יודע שהיא קיימת וכנראה גם הביורוקרטיה להגיע אליה היא בלתי אפשרית, בטח ובטח למשפחות צעירות שמתות מפחד מרגע שהן קמות בבוקר. אדוני היושב-ראש, אני ממש מבקשת לקיים דיון רציני על לקוחות מוגבלים, על לקוחות שהסתבכו עם השוק האפור, ואני מבקשת את זה כבר הרבה זמן. זה דיני נפשות, לא פחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני לא יודע לענות לך, אני לא הייתי יושב-ראש עד עכשיו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה עוד היה בתקופת הקורונה כשהקמנו את הזעקה הראשונה. הכנסת העשרים-ואחת, הכנסת העשרים-ושתיים, עליה השלום. הכנסת העשרים-ושלוש. אנחנו חוזרים על זה, ולא קורה שום דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל, אני אבדוק את העניין. לפי דעתי זה שייך לוועדת הכלכלה, ונאמר לי שהקימו ועדה לעניין הזה. אני אבדוק את זה. דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהוועדה הזאת חייבת לטפל בנושא הדיור ולתת גם פתרונות. נושא הדיור הוא המכה הקשה ביותר לזוגות צעירים. אם אנחנו רוצים ולחזק את המדינה שלנו ולהשאיר את הזוגות הצעירים בארץ, המדינה חייבת לתת פתרונות לזוגות צעירים. צריך להבין, חלק גדול מהגורמים שמנהלים את המדינה או נמצאים במדינה, כמו בנקים, לא בטוח שהם רוצים להוריד את מחירי הדיור. גם לא בטוח שקבלנים רוצים להוריד את המחירים, כי הם מרוויחים אחוז מהעלות, ולא שאני משמיץ אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אמרו פה אתמול שהם מוכנים להקפיא את המחירים. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> והממוצע לדירה של ארבעה חדרים הוא שניים וחצי-שלושה מיליון שקל. המדינה, באמצעות רמ"י, מוכרת קרקעות ושולטת על רוב הקרקעות בארץ. כ-90% ומשהו מהקרקעות נמצאות בידי רמ"י. אפילו אזרחים שיש להם דירה ראשונה ושנייה, לא בטוח שרוצים שההשקעה שלהם תרד. לכן, אנחנו צריכים להתמקד בפתרונות לזוגות צעירים, ואיך אפשר לעשות את זה? כשקונים דירה, למעלה מ-50% זה מיסוי שנמצא בידי המדינה, ויש לה יכולות להוריד את המיסוי הזה. נניח שדירה עולה שניים-שלושה מיליון שקל, ומחיר הקרקע והמיסוי בערך 50%. אם המדינה תיקח את הסכום הזה ותיתן אותו במשכנתה לאותו זוג צעיר, כך שהוא ישלם את זה בעוד עשר שנים או עשרים שנה, כשיש לו יכולת, הזוג הצעיר יוכל לרכוש דירה בעלות הבנייה בלבד. זאת נקודה שצריך לחשוב עליה, ולא לדבר רק על מחירי הדיור. אנחנו רואים שמנסים להוריד את מחירי הדיור כאן כבר עשר שנים, ולא מצליחים. לכן, צריך לעשות רפורמה גם בנושא שיווק הקרקעות. אם רמ"י משווק מתחם של אלף יחידות דיור, צריך לגלם בתוך המכרז עצמו בין 10% ל-15% דיור לטווח ארוך בהשכרה לזוגות צעירים, ובין 10% ל-15% לזכאים ללא מחיר הקרקע. כך נשיג הורדה מסוימת. נקודה שנייה לגבי נושא הריביות. העלית רעיון מצוין אתמול, ויש בו לא מעט בעייתיות, כמובן, מבחינת היישום שלו. אני הייתי מציע ללכת בכיוון הפוך, כלומר המדינה תיתן לזוגות צעירים שלקחו משכנתה בסכומים מסוימים, זיכוי או הטבה במיסוי. זה ייתן לשוק החופשי להמשיך עם ההלוואות, והמדינה תיתן זיכוי או השתתפות, הטבה במס. ברגע שאתה מציג את המשכנתה, אתה מקבל הטבה במס, זיכוי. זה דבר שיכול לעזור לאותו זוג צעיר. חיילים קרביים משוחררים – גם בעבר ניתנו ליוצאי צבא בצבא קבע אדמות כמעט בחינם בגליל ובנגב, אבל צריך למצוא גם תעסוקה. דרך אגב, היום צעירים יכולים לעבוד גם מרחוק, ולא חייבים להגיע למרכז. יש מחשבים. ליצור תעסוקה יחד עם דיור ועם מגורים גם בנגב וגם בגליל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ניסים ואטורי, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בנושא זיכוי מס יש בעיה מסוימת. יש הרבה אנשים קשי יום, שמרוויחים פחות מ-7,000 שקל ולא מגיעים לרף המס. לכן, עדיף לתת לציבור הקלה בצורה אחרת, ולעשות את זה כמה שיותר מהר כי יש אנשים כבר היום קשה להם. ברגע שהריבית נקבעת, הבנקים לא מחכים לנו, וכבר מתחילים לגזור קופון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים להעברות תקציביות. נדון בפניות של משרד השיכון, גם העברות וגם עודפים. להעברות צריך אישור של ועדת הכספים. לפי התקנון, עם עודפים אפשר לחכות 21 יום וזה מאושר אוטומטית. בכל השנים שהייתי בוועדה לא הסכמתי לזה. היה לי ויכוח עם אגף התקציבים, ואם אחד מחברי הוועדה מתנגד, צריך לקיים את הדיון ולהצביע. גם על עודפים. בתחילת הקדנציות הקודמות שלי וגם עכשיו הודעתי שאני לא מסכים לעודפים, אלא שזה יבוא לכאן לדיון. חלק מהעניין של המעקב אחרי הפעולות של המשרדים השונים, זה העודפים – איך נשאר עודף משנה שעברה? למה נשאר? לכן, אנחנו דנים בעודפים כמו שאנחנו דנים בהעברות. ביקשתי ממנהל הוועדה לעשות בהתחלה את המקבצים, כדי שלא יצטרכו לבוא על בקשה אחת עכשיו ועל בקשה שנייה מאוחר יותר. אנחנו דנים עכשיו בעודפים של משרד השיכון, פנייה מס' 29004. מי מציג? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני מאגף התקציבים. פנייה של סעיף 29 – מטה משרד השיכון. 9,260 אלפי שקלים עודפים שנוצרו בשנת 2021, מועברים לתוכנית 2901/02 - תוכנית התפעול של מטה המשרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא בוצע? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> העודפים נוצרו בעיקר בפעילות שחוצה שנים. לדוגמה, מיון עובדים זרים או תשלומים לחברה שמבצעת את אבטחת מזרח ירושלים. לדוגמה, תשלום בגין דצמבר משולם בינואר לאחר מכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה מזרח ירושלים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אבטחת מזרח ירושלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בפנייה הזאת. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> זה חלק מהעודפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על 29004. יש אבטחה של מזרח ירושלים ונדבר על זה, אבל זה בהמשך. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> חלק מהעודפים נוצרו בגין זה. זה מורחב בסוף. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ומה עושים עם התקציב הזה? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> כלל התקציב מיועד לתקציב התפעול של מטה משרד השיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה נוצר בזה עודף? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אני אסביר. אני מנהל אגף תקציבים, משרד הבינוי והשיכון. כחלק מתפעול המשרד אנחנו משלמים שכר למאבטחים במזרח ירושלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> היום זה נמצא במשרד הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> זה כבר שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל את הלמה הזה כבר עשר שנים. << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> נכון. אתה שואל אותנו הרבה הרבה שנים, ובכל פעם שמגיע שר חדש, הוא משאיר את זה במשרד הבינוי והשיכון. דרך אגב, אלקין ניסה להעביר את זה למשרד ירושלים והמורשת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו כנסת חדשה. אני מבקש לדעת למה אבטחת מזרח ירושלים לא נמצא במשרד לביטחון פנים. למה זה לא נמצא בגופי האבטחה? למה זה במשרד השיכון? במשרד המורשת? במשרד ירושלים? למה? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> אני רק אחדד שמדובר במאבטחים אזרחים. זאת שאלה פוליטית של מדיניות. גם אלקין בקדנציה האחרונה – השר אלקין הוא עדיין שר הבינוי והשיכון – בחן את האפשרות להעביר. אני מניח ששר חדש גם יבחן את האפשרות להעביר את זה למקום אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולי לא נאשר את זה כדי שהשר החדש יהיה חייב לפעול? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> לא, אני אסביר. התקציב מועבר כנגד התקשרויות, בין היתר אבטחת מזרח ירושלים. הרוב זה תפעול שוטף של המשרד – ניקיון, שמירה, מערכות מידע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה כסף לאבטחת מזרח ירושלים וכמה כסף בפנייה הזאת? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> בסך הכול אנחנו מדברים על 100 מיליון בשנה. בפנייה הזאת מדובר בכ-2 מיליון מתוך 10-9 מיליון, וזה עדיין עודפים עלות אבטחת מזרח ירושלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 100 מיליון? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> 100 מיליון בשנה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> למה צריך לאבטח במיוחד את מזרח ירושלים? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> מדובר בהחלטת ממשלה ישנה והחלטת בית משפט. ככל שתהיה ממשלה אחרת - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> יש שם סכנה מיוחדת? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> זאת הייתה החלטה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 100 מיליון? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא צריכה להיות שם אבטחה בכלל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נכון, שיהיה שלום. אתם רוצים שלום, אמרו לנו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לפתוח שם לשכה פרלמנטרית. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני מוכן לבוא לאבטח בחצי מזה. אני אעמוד בכניסה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בגלל שיש שם לשכה פרלמנטרית, צריך לאבטח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב גפני, אם אפשר לא לדבר על הנושא הזה, כי זה אבטחת מזרח ירושלים ואיתמר בן גביר ירצה גם את זה למשרד שלו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואנחנו נתנגד לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מתחיל להיות חסר היגיון לחלוטין. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> 8 מיליון בחודש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> צחוק בצד, זה הפתרון. אני מדבר ברצינות. 100 מיליון שקל לאבטחת מזרח ירושלים, ואם פותחים את המשרד לביטחון לאומי, יכול להיות שזה אמור להיות שם. יכול להיות. << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> נכון. לגבי מספר המאבטחים, אנחנו מדברים על כ-400 מאבטחים, שמאבטחים 24 שעות גם בעיר דוד, גם בהר הזיתים וגם בעיר העתיקה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה משטרה? זה צבא? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> אלה מאבטחים אזרחיים. הם מאבטחים את בית הקברות בהר הזיתים ומבנים שמתגוררים בהם יהודים, וסובלים מהתנכלויות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא הצבא? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> זאת אבטחה אזרחית וככה הוחלט. זאת שאלה של מדיניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יודעים שיש בעיות בהר הזיתים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מי אחראי על זה. שר השיכון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מבחינה מקצועית יש לכם התנגדות שזה יעבור למשרד אחר? למשרד לביטחון לאומי או לביטחון פנים, לא משנה איך תקרא לזה? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> זאת שאלה של מדיניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני לא מקיים את הדיון הזה. אתה רוצה שאני אריב עם גולדקנופ במשרד השיכון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא הבנתי. נראה לך שהחסידים שלהם ילכו לשמור שם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר ברצינות, אנחנו נמצאים בפתחה של ממשלה חדשה. אנחנו אומרים שצריך לבחון את העניין הזה מחדש, ומדברים על זה כבר שנים. בכל פעם נכנס שר למשרד השיכון או לביטחון פנים, והעניין הזה לא מתקדם. אנחנו מבקשים לדבר על העניין הזה. תהיה ממשלה חדשה, יהיו שרים חדשים. זה נמצא במקום לא לעניין, שיקבלו החלטה ויגידו לנו מה ההחלטה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אם נשאל את גולדקנופ אם הוא רוצה לקחת את הביטחון אליו, אני חושב שהוא לא ירצה. לכן אנחנו צריכים לבחון את העניין ולדון בעניין הזה. אם יש עודף תקציבי של 9 מיליון שקלים מתוך 100 מיליון, 100 מיליון זה מוגזם מדי. 9 מיליון זה עודף וצריך להעביר את זה לאנשים שיש להם משכנתה. << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> 9 מיליון זה על כל הפעילות השוטפת של המשרד. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לאן מעבירים ולאיזה מטרות? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> מדובר בתשלומים שוטפים, שכר לאנשים בשטח שנמצאים שם, של חברות אבטחה פרטיות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה רק 2 מיליון, ו-9 מיליון אחרים משולמים לכל פעילות מטה המשרד. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כמה עודף היה בשנה שעברה? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> בשנה שעברה היה בסך הכול 55 מיליון שקלים. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> זאת השלמה, כי הייתה לנו פניית עודפים אחת שכבר עברה בוועדת הכספים, וזאת היתרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בבעיה, כי אני צריך לאשר עכשיו עודפים של ממשלה, ואני חושב שהיא תפקדה לא נכון. אני צריך לאשר את זה, והממשלה הלא טובה מבקשת את זה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הממשלה הקודמת, נשארו להם 54 מיליון. אני חושב שיש להם בזבוז יתר של כספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל יש רצף שלטוני וצריך לדעת, שכאשר יש עודף כזה והוא אומר לך שיש התקשרויות שהממשלה התקשרה, אם אתה עוצר את זה, אתה מכניס את המדינה לבעיה. זה לא סיפור פשוט. הייתי רוצה להצביע נגד ההחלטות של הממשלה הקודמת, אבל אני אצביע בעד. אין בררה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לך רוב? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לדון בזה? אמרת שנדון בזה. בוא נחכה שהשר ייכנס לתפקיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה שתי סוגיות. אנחנו מדברים על העתיד, ומכאן ואילך הולכים לאשר תקציב. בתקציב יהיה כסף לאבטחת מזרח ירושלים במשרד השיכון. עכשיו תהיה ממשלה חדשה, שרים חדשים, ואנחנו מבקשים, תבחנו את העניין הזה כי הוא לא במקום. תנסו להעביר את זה, לתת את זה וכל מה שנלווה לעניין. עכשיו אנחנו מדברים על הסכמים שנעשו, ואנחנו היינו נגד הממשלה הזאת, אבל יש רצף שלטוני. מה תגיד לאותם קבלנים או לעובדי ניקיון, שנמצאים גם בעודף, שאתה לא מוכן לאשר את העודף שהיה? זה לא מכאן והלאה שאתה אומר לגולדקנופ לבחון את העניין הזה. צריך לבדוק מכאן ולהבא מה נעשה עם הדבר הזה. על העבר אין לנו בררה. הכול עודפים, נכון? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> הכול עודפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 29004, מי בעד אישור העודף הזה, ירים את ידו. הצבעה פניית עודפים 29004 אושרה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני נמנעת לכך שיהיה תקציב למקום הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עודף כללי – עובדי ניקיון וכן הלאה. מדובר ב-2 מיליון מתוך 9 מיליון. על כל פנים, היה רוב לעודף הזה והוא אושר. אנחנו עוברים לבקשת העברה מס' 257, בבקשה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פנייה של 2,065,762 שקלים בהרשאה להתחייב עבור סעיף 70, סעיף הפיתוח של משרד השיכון. החלוקה בין התוכניות היא בסכומים הבאים: תוכנית 7002/02 – 2,065762 שקלים; תוכנית 7002/03 – 152,632 שקלים בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מגזרי המיעוטים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה בנפרד? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> המבנה של סעיף 70 בנוי ככה, שיש פיתוח של אתרים כלליים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה כסף קואליציוני? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> לא, אין כסף קואליציוני בפנייה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הנושא של פיתוח ביישובים היהודיים בבנייה העירונית למגזר המיעוטים נמצאים בנפרד? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> היסטורית זה בנפרד. כל פעילות משרד השיכון מפוצלת להרבה תוכניות, כמו שאנחנו רואים, ובאמת בנפרד. הכוונה שלנו בעתיד היא לאחד את זה, כי הפעילות כבר אחידה על כל האתרים ברחבי הארץ. בגלל שזה המבנה הקיים בסעיף 70, אנחנו פועלים לפי ההפרדה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי החליט לאן נותנים את התקציב הזה? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> החלוקה של ההרשאות היא בשיח בין משרד האוצר למשרד השיכון. מה שמנחה אותנו פה זה השיווקים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שואל הרב גפני מה הקשר שלכם להחליט לאן זה ילך, ולא למשרד השיכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לירכא כן ולמקום אחר לא? זאת רק דוגמה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בתוך המגזר הערבי, למה לזה כן ולזה לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, וגם במגזר היהודי. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> החלוקה היא על כל המקומות שבהם משרד השיכון שיווק קרקעות ברחבי הארץ. הרי כשמשרד השיכון משווק קרקע ומפתח קרקע למגורים, זה כמעט בכל יישוב ברחבי הארץ. אנחנו מעורבים בהקצאת התקציב לתוכניות. בשיח בינינו משרד השיכון העלה את הצורך, והראה את כמות הצלחות השיווקים וכמה פעילות הולכת לצאת השנה. אנחנו בהתאם מספקים את ההרשאות הנדרשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לגבי הפיתוח ביישובים, כולם מקבלים אותו דבר מבחינת סכום, או אם יש פיתוח יותר קשה אתם נותנים יותר? איך זה הולך? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> הפיתוח הוא לא מכספי המדינה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסופו של דבר הוא נופל על הקבלן. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> לא בדיוק על הקבלן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על רוכשי הדירות. אתה צודק. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> חלק מעלות רכישת הקרקע היא עלות הפיתוח עצמה. כשרמ"י משווקת במכרז את הקרקע, היא גובה עלות פיתוח, ובהתאם זה גם מוריד מערך הקרקע, כמובן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא גובה פיתוח והיא לא עושה את הפיתוח. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> המדינה עושה את הפיתוח, או בהתקשרות - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הקבלן שזכה בזה משלם על הפיתוח. על זה דיברתי קודם, למה שהמדינה לא תעשה את הפיתוח. הרי היא מרוויחה כסף. פיתוח בגליל, למשל ברכסים, עולה יותר מפיתוח באור יהודה. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> הקבלן רואה את הסכום שהוא משלם על הקרקע והוא מקבל את הקרקע מפותחת. כל עוד עלות הפיתוח גבוהה יותר, מחיר הקרקע יורד. המדינה מוותרת על הכנסות בשביל לפתח גם במקומות - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה בכל זאת המחיר יקר, אם היא מוזילה לו בגלל הפיתוח את הקרקע? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> זה לא אמור לקרות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שקורה. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> ממה שאני מכיר, במקום שיש מכרז תחרותי, המדינה מסבסדת לפעמים גם את עלויות הפיתוח במקומות שבהם ערך הקרקע לא מספק. גם אם עלות הפיתוח גבוהה, היא יכולה לעלות על מה שיזם רוצה לשלם. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> המכרז כולל בדרך כלל היטלי פיתוח וקרקע. מאחר והמחיר הוא מחיר השוק, ברגע שמחיר הפיתוח גבוה, מחיר הקרקע נמוך ולהפך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רק אומר דבר אחד, שהפיתוח לא צריך להיות בכלל על הקבלן, ושהמדינה תשית את זה על עצמה. כך גם הרוכש לא ישלם את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני איתך, אבל בקטע יותר ספציפי. זאת אומרת, לזוגות צעירים תן את ההטבה; אחרים, שיש להם כסף ורוצים לגור במקום אחר, שישלמו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מדברים רק על זוגות צעירים, דירה ראשונה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה לא מופרד פה, וזאת בדיוק הנקודה. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> השלטון המקומי מכיר טוב את הנושא. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה על הפרגון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זאת הסוגיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסעיף 3 מדובר על כל הסכמי הגג. יש מקומות שבהם הסכמי הגג מוצו? העבירו את התקצוב? אפשר להסתכל עליהם בצורה כזאת? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> מרבית הסכמי הגג עדיין בפעילות ובפיתוח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> האם יש מקום שסיימו, והמדינה העבירה את הכול? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, למה משרד האוצר כל כך פעיל בעניין הזה? יש את משרד השיכון. אני לא שואל את זה להקניט אלא באופן אמיתי, וזה מדליק אצלי נורות אדומות. היכן שיש שיווקים אתם אומרים שצריך לתת לפי הסכמי הפיתוח וכולי. למה משרד האוצר מהווה גורם בעניין הזה? זה נראה כאילו הוא מתערב בדברים לא לו. הם צריכים לאשר את התקציב הכללי, ומכאן ואילך הם יעמדו מהצד, ואתם תטפלו. אני בעד משרד האוצר ואני גם אוהב לנהל איתם דיאלוג, אבל זה נראה לא טוב. כשראיתי את זה הייתי בטוח שהביצוע במגזרי המיעוטים זה הסכם עם רע"ם, והכול מקצועי, לפי מה שאתה אומר, אז למה כל החלוקות האלה? למה משרד האוצר ולמה החלוקה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הכול אמור להיות מקצועי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, אז למה מחלקים את זה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> דיברת על מיעוטים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא שואל למה זה דרך משרד האוצר ולא דרך משרד השיכון. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> כשמשרד הבינוי והשיכון מקבל תקציב ממשרד האוצר בתחילת שנה, אנחנו לא יודעים בדיוק כמה הצלחות שיווק יהיו וכמה תקציבים ייכנסו למדינה כתוצאה מהצלחות שיווק. בפועל, במהלך השנה יש שיווקים, יש הצלחות. היום יש הרבה תקנות ולכן אנחנו מנסים לבצע מבנה חדש כדי לשפר את זה מעט. זה לא ישפר לגמרי, ועדיין יהיה צורך להקצות את התקציבים האלה. לפי הצלחות השיווק אנחנו אומרים לאוצר: אלה השיווקים שהצלחנו, זה כסף שנקבע מבחוץ וזה לא כסף של המדינה. קבלן שזכה שילם לרמ"י, העבירו את זה להכנסות משרד הבינוי והשיכון, ותביאו לנו תקציב כנגד זה כי אנחנו חייבים לעמוד בחוזה פיתוח מול הרשויות ומול הקבלנים. קבלן בא להיכנס לשטח, והוא חייב שאנחנו נהיה שם כבר עם עבודות פיתוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור. אני שואל האם יכול להיות שאתה עושה שיווק, הכול נעשה כדין על פי הקריטריון, והאוצר אומר לך אני לא מעביר כסף? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> לא. הוא מעביר את הכסף, כי זה אפילו לא כסף שלו. חלק מהכסף יש לנו בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הבנת מה שאני שואל? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> הבנתי לגמרי, ואני אוסיף עוד מילה. השנה יש לנו הרבה יותר הכנסות משנים קודמות, ולכן היינו צריכים תוספת תקציב. בדרך כלל אנחנו יודעים לפי אומדן מה אנחנו צריכים, ואנחנו מקבלים את זה בבסיס. השנה יש לנו עוד מיליארד-שניים נוספים, וזה מה שאתם רואים בהעברה הזאת. הרבה מאוד הצלחות שיווק, אולי כי שוק הדיור היה מאוד חם וקבלנים ניגשו, במיוחד בפריפריה. היו לנו הצלחות שהיו מאוד שונות משנים קודמות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מבחינתנו הצלחה היא לא שיווק, אלא כשדייר מקבל את המפתח, ובמחיר סביר. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> זה מתחיל משיווק, ולדעתי יש חוסר תיאום בין משרדים. לדוגמה, מינהל מקרקעי ישראל יכול לשווק במזרח העיר נתניה למעלה מ-6000 יחידות דיור, ומה הבעיה? זה תלוי בכביש שנקרא 561. לצערי, משרד התחבורה החליט לבטל את הכביש הזה ואי-אפשר לשווק ולבנות ללא הכביש. זה חוסר תיאום משווע. מצד אחד, רוצים לשווק, רוצים לבנות, רוצים להוזיל, אבל חוסר התיאום הזה בין המשרדים פשוט לא הגיוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה פעולות תומכות בבנייה חדשה למגורים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בפנייה הזאת יש שלושה דברים עיקריים: ישן מול חדש ומוסדות ציבור. חלק מהדברים הם חלק מעלויות הפיתוח שמועברות לרשויות בגין שיווק שהצליח בשטח שלהם; תשלום עבור בניית מוסדות ציבור לשכונות החדשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירוחם גם נמצאת פה? גבעת האירוסים? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> ירוחם גם נמצאת פה, יש גם שכונות בירוחם. כן, גם גבעת האירוסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה פעולות שיכון שוטפות? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אנחנו מדברים בעיקר על התקשרויות של מערכות מידע. יש לנו את זה גם בתקציב מזומן, גם בפעילות שוטפת וגם בפעולות שוטפות. יש לנו התקשרויות ארוכות טווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחזוקת דיור ציבורי – מה לכם ולדיור ציבורי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לפני זה אני שואל על תוכניות הגג. יש מקומות שלא התחילו בגלל בעיה, כמו שאמר חבר הכנסת אלי דלל. על זה יש לכם תשובה? בכביש שאמור להיות שם צריך להיות תיאום מינימלי. זה לא המקום היחיד ואני מכיר עוד מקומות עם בעיה כזאת. הדבר הזה נכון, ויש גם תביעות קרקע בכל מיני מקומות. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> לעיתים מאשימים את האוצר שלא נותן תקציבים לכבישים מסוימים, ולכן דיברתי על חוסר תיאום. זה לא רק בין משרד התחבורה לבין משרד השיכון או רמ"י. גם משרד האוצר צריך לתת את הדעת על אותם כבישים חיוניים ולדרכי גישה לשכונות חדשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאמרת זה ברור וזה לא המקרה היחיד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אדייק. לשאלתך הקודמת, בקריית גת כבר סיימו את הסכם הגג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היות ואתה פה, שלא תבוא לחינם. אני רוצה תשובה. אם אתה יכול עד סוף היום לענות על מה שהעלה חבר הכנסת דלל, מה קורה עם הכביש הזה. משווקים קרקעות, ומה קורה עם הכביש? אני לא מכיר את הכביש, אבל הוא חבר ועדה והוא רוצה לדעת. עד סוף היום תגידו לנו. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> נעשה את הבדיקה הזאת. אני רק אגיד שמהות הסכמה הגג היא מעטפת נרחבת של כל התשתיות הנדרשות עבור הפיתוח של השכונות החדשות. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> עם הכביש הזה תקצבתם 40 מיליון שקל להמשך פיתוח, כאשר העלות שלו היא כ-200 מיליון, וזה לא תוקצב. זאת התשובה שיש לי נכון לסוף השבוע שעבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת דלל, אני רוצה תשובה. אתה הרי רוצה שהעניין ייגמר. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> אין לנו תשובה כי נתניה זה אתר שרמ"י מפתחים ולא משרד השיכון, ולכן נברר איתם. רמ"י אחראים על הפיתוח הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שאם היה פה נציג של רמ"י, משרד האוצר לא היה מתערב. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> למי רמ"י שייכת? חברים, התבלבלנו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מדינה נפרדת, רמ"י. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה. זה מתחיל להיות אפילו מעניין. מה זה תחזוקת דיור ציבורי? מה לכם ולדיור הציבורי? כבר התנערתם מזה. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> תחזוקת הדיור הציבורי נמצא במשרד השיכון, כמובן. ה-900 אלף שקל שמועברים כאן הם ספציפית בגין פרויקטים שעברו התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה דיור ציבורי? אני לא מבין. יש דיור ציבורי במדינת ישראל? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> יש דיור ציבורי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה דירות יש? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כמובן, יש דיור ציבורי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק של רן כהן כבר התבטל. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> היום יש כ-48 אלף דירות, ואלה רק דירות למשפחות. בנוסף לכך יש לנו עוד כ-13 יחידות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מנהל אותם? << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> עמידר, עמיגור, שקמונה וחלמיש. עמידר היא החברה הגדולה ביותר, עם סדר גודל של כ-30 אלף דירות. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אפשר לקבל את החלוקה בין החברות המנהלות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש לקבל את הרשימה של כל המנכ"לים בעמידר בשנה האחרונה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> וגם את הרווחים שלהם. << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> הדוחות מתפרסמים. אלה דוחות של רשות החברות הממשלתיות וזאת חברה ממשלתית. יש באתר רשות החברות הממשלתיות. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> בנוסף לכך, יש עוד כ-13 אלף יחידות דיור שהן בתי גיל זהב, וגם הן באחריות משרד השיכון. בנוסף לכך, יש עוד כ-20 אלף יחידות של מקבצי דיור באחריות משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשאנשים קונים דירות בדיור הציבורי, כמו שהיה במשך כל השנים, אין דירות חדשות? << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> כמובן שיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה היה בשנה האחרונה מבחינת דירות חדשות? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> לגבי קצב רכישת הדירות, בשלוש השנים האחרונות רכשנו כ-750 דירות, ובשנה האחרונה רכשנו פחות כי המחירים עולים והיכולת של המשרד להתמודד עם השוק הפרטי הייתה מאוד קשה. אנשים פשוט באו ולקחו את הדירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה דירות יש היום בדיור הציבורי? << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> אמר עשהאל שזה בערך 48 אלף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולל הדירות שהוא לא מופקד עליהן. כמה יש ביחד. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> יש בתי גיל זהב ויש דיור ציבורי. אנחנו מדברים על קצת מעל 50 אלף כולל בתי גיל זהב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה היו לפני חמש שנים? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> בשלוש השנים האחרונות מכרנו 4,760 דירות, ורכשנו 700. על כל דירה שאנחנו קונים, אנחנו מוכרים חמש דירות כי מחיר המכירה הוא מחיר מוזל, ומחיר של דירה שאנחנו קונים הוא יותר יקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת שיש פחות דירות בדיור הציבורי. << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> יש פחות דירות בדיור הציבורי, ואנחנו פועלים להגדיל את המלאי דרך הגדלת המחיר העליון שאנחנו יכולים לרכוש דירה. פעלנו בתקופה האחרונה להעלות את המחיר, כי המחירים כל כך עלו, שאי אפשר היה לקנות דירות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשאתם כמדינה לא מצליחים לקנות, אתם מבינים מה עוברים זוגות צעירים? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> אנחנו עושים את כל המאמצים, ויש לנו תקציב לזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם המדינה לא מצליחה לקנות דירות - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> זה מה שציינו גם קודם. החברות האלה רווחיות לפי ניהול הספרים. אם הן רווחיות, שייקחו את הרווח וישקיעו ברכישת דירות. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לגבי הרווחים של החברות, יש הסכם מול רשות החברות. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אל תבלבלו אותנו. מה זה הסכם עם רשות החברות? זאת אומרת, לא לקנות דירות. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> החברה המרכזית היא עמידר, ויש הסכם עם עמידר. מחצית מהרווח שלה בשנה האחרונה היה 80 מיליון, ו-40 מיליון הלכו לתחזוקת הדיור הציבורי. גם בתחזוקת הדיור הציבורי אנחנו מביאים את הכסף מהאוצר, ובקניית דירות אנחנו מביאים ממכירה. יש לנו כסף לקנות דירות, ואין לנו בעיה של כסף. הקושי שלנו היה לתפוס את הדירות, כי אלה דירות יותר זולות, ואנשים היו קונים אותם מהרגע להרגע. לעמידר יש כללים לקנות, ונציג של עמידר לא יכול לומר: אוקיי, קניתי את הדירה. היום השוק מתקרר קצת, ואנחנו יודעים שיש יותר יכולת לקנות. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> האם יש דירות ריקות שלא מאוכלסות, ואם כן כמה? אולי נקיים דיון יחד עם החברות המשכנות, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בקשה לקיים דיון על עמידר, אלא אם כן ועדת הכלכלה תעשה את זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שאיננה, אבל תמנה אותי ליושב-ראש ואני אעבוד שם במקביל איתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לוקח בחשבון שיוקמו הוועדות וניכנס לאיזשהו סדר. מה שאנחנו עושים עכשיו זה העברות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היו כ-900 דירות, ואוכלסו עם העלייה מאוקראינה. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> חלק אוכלסו וחלק שיפצנו. אנחנו פועלים גם לנסות למכור וזה תהליך יותר מורכב. בסוף צריך אישורים, אבל אנחנו פועלים למכור. היום יש בערך 700 דירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב-ראש, הייתי בוועדת החוץ והביטחון. זה דיון חשוב מאין כמוהו, ויש לו שני היבטים. מדינת ישראל כשיטה רוצה להרוג את הדיור הציבורי. הרוח הזאת מגיעה מהאוצר, מתפיסות כלכליות. זאת בושה וחרפה לערכים של המדינה. הערכים של המדינה הזאת היו לתת קורת גג לעולה ואז נעלמו הדירות. היו כ-200 אלף בתים והיום יש כ-50 אלף בתים. היינו מדינה עם 3 מיליון אנשים, עם 200 אלף דירות בדיור הציבורי, והיום אנחנו מדינה עם 9 מיליון עם 50 אלף דירות. מחמירים את הכללים ואתה צריך להיות נכה בלי יד, בלי רגל, עם ילדים, בלי כסף, בלי משהו לאכול כדי שאולי תזכה אי פעם להמתין בתור חמש שנים לקבל בית. זה מצב הדיור הציבורי; זאת מדיניות ממשלתית כלכלית קלוקלת והיא בושה וחרפה לכולנו. לא משנה איזה ממשלות, כי אלה עשרים שנות הזנחה ובעומק זה להרוג את הדיור הציבורי. פשוט להמית אותו המתת חסד. לבלום תקציבים, לבלום כספים של דירות שנמכרו. וזה חטא קדמון. את החטא הזה אני שם בצד עלינו, כממשלה, ככנסת. הלוואי שנעשה משהו ראוי למדינה בתחום הזה. ואפשר לעשות, כי הבושה של המדינה שהיא שמה 2 מיליארד שקל סיוע בשכר דירה. באותם 2 מיליארד שהמדינה בזבזה בכל שנה, היא הייתה מייצרת מאות אלפי בתים דרך BOT ודרך דברים אחרים. זה כסף עצום. היא יודעת לזרוק כסף על סיוע בשכר דירה שלא מסייע. כשהעני הולך למשא ומתן על בית, אומרים לו: אתה עני, מי בטוח שתשלם? הוא אומר: יש לי 2,000 שקל מהמדינה. יש לך 2,000? אם הבית עלה 5,000, הוא יעלה 6,500 כי יש לך 2,000 מהמדינה ואתה נאלץ לקחת את הבית. אבל יש פשע אחר, וזה חברת עמידר. היא פושעת והיא רקובה והיא מושחתת וצריך לסגור אותה כמו שסגרנו את רשות השידור ואמרנו: נקים משהו מתפקד מאפס. שמנו את כל הביצים בחברה הכי גרועה למדינה. חברה שמנכ"לים מתחלפים בה, חברה שלא נותנת שירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן ביקשת את השמות של המנכ"לים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. פעם אדם יכול היה ללכת לסניף בירוחם לקבל עזרה, והיום אומרים לו: סע לדימונה, סע לבאר שבע. בקריית שמונה יש אלפי בתים בכל המרחב, ואין להם עם מי לדבר. הם סגרו עמדות, ובכלל לא מעניינים אותם האזרחים. החברה הזאת מכרה בשנים האחרונות אלפי בתים לא ראויים למגורים, ותוך שנה-שנתיים ממכירת הדירה אומרים שהבניין בקריית שמונה מסוכן למגורים. מפנים את הדיירים. החברה הזאת מפרסמת בעיתונות חדשנות, תמ"א 38, התחדשות עירונית. ניקח את מתחם גילה, נקים 1,000 בתים. יש שם 300-200? נעשה 1,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. מה אתה מציע לעשות? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי עוד קצת להתלהב, אדוני. איך עצרת אותי באמצע השוונג? אני אלך איתך, אתה צודק. 1,000 בתים התחדשות עירונית במקום 300-200, כמה הוקצו במרחב הזה תוספת לדיור ציבורי? אפס. למה אפס? אם נמכור בגילה, נרוויח יותר כסף ונקנה במקום אחר בזול. כמה קניתם בזול? לא, נקנה בגילה, נעשה קרן להתחדשות עירונית. לפני כמה שנים הבטיחו את הקרן הזאת. אין קרן. בלוף. כמה רווחים בעמידר? 30 מיליון, 40 מיליון שקל, 100 מיליון שקל רווחים בשנה. אני צריך חברה ממשלתית שצריכה להביא בתים עם רווחים? מישהו מאיתנו צריך דבר כזה? אני אומר לך, שלצערי, יש שני פשעים – הפשע הממשלתי – כנסת, אוצר – דיברנו על זה; ופשע עמידר. פשוט לחסל את החברה הזאת מיידית בהצעת חוק. אני הולך להביא הצעת חוק לסגור את עמידר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבל שלא הבאת אותי לפני זה, והיינו תומכים בה. למה לא הבאת את זה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תתמוך בזה עכשיו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה היית כל השנה הזאת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא היית בוועדת כלכלה אז לא שמעת את זה. אתה הלכת יותר מדי לוועדת הכספים. אתה לא היית ואל תגיד מה לא שמעת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, את הזעקה שלך עכשיו שמעו בכל הבניין. אני יודע שהזעקה שלך מהלב. היית מגייס אותנו אז לזה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ינון אזולאי, אתמול בלילה נדדה שנתי. שאלתי את עצמי למה אני כל כך עצבני על עמידר. אני עצבני כי מסעודה ביטון, אם לתשעה ילדים, השאירו אותה בדירה של 50 מטר עד 1980 מהמעברה בשנת 1963. אמרו לה: תקבלי בית, לא 50 מטר, אלא 70 מטר עם תשעה ילדים. היא חיכתה 15 שנה. ואז אתה בא לירוחם כראש עיר ואתה רואה את העוולות, ואתה רואה את היחס ואת הוועדות. עכשיו אני אומר לך שיש פה בעיה מערכתית. אני מכיר אותך, יושב-ראש ועדת הכספים, יש לך שתי שליחויות: לאפס את חברת עמידר ולייצר מדיניות ממשלתית חדשה בדיור הציבורי. הפשע של המדיניות הוא של כולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מגיש הצעת חוק? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אני מגיש הצעת חוק לסגור את חברת עמידר, להעביר את נכסיה או לעמיגור או לחברה אחרת. אגב, עמיגור עושה עבודה טובה, ויובל פרנקל, זיכרונו לברכה, אדם רגיש, אנושי. תבדוק רק את התלונות – אלפי תלונות על עמידר, מעט על עמיגור. פותר בעיות. הוא נפטר ממחלה, האיש הזה, זכור לטוב. אדם אנושי. אבל היו לו פחות דירות. רוב הדירות שלנו בידי עמידר, הגורל של האזרחים בידי עמידר. אני לא מתכוון להרפות מהנושא הזה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מקדם בברכה את התלמידים משכבה י"ב בתיכון אור בצור הדסה. ברוכים הבאים, מעניין בכנסת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לגבי הדיור הציבורי בהמשך, כמה דירות לרכישה אתם מתכננים עם הכסף הזה ומה לוח הזמנים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה טוב למדינה, תעשה את זה, אבל תדע שכסף שהעברת לדיור ציבורי לא הגיע ליעדו. כלל יהיה נקוט בידך, מה שהלך, לא הלך; מה שהוקצה לא נקנה; מה שנקבע באוצר לרכישת בתים מבתים שנמכרו, לא הגיע עד היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני צריך להחליט מה אני עושה בגלל שיש חלוקה בין הוועדות. הרבה פעמים ועדת הכספים נכנסה לדברים בגלל מעמדה המיוחד. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הקמת ועדות משותפות בנושא הזה, כי אני חושב שזה נכון במקרה הזה, וכן לקדם ישיבות בנושא של עמידר, עמיגור ועוד חברות משכנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על כמה דירות מדובר בהרשאה להתחייב שהמשרד רוכש, ומה לוחות הזמנים שלהן? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> הכסף הזה הוא כסף מזומן שנכנס ממכירה השנה, ואנחנו מפנים אותו ישירות לרכישה. דרך אגב, פנינו לזכאים כדי שאם הם מוצאים דירות, שיפנו ישירות לעמידר ויקנו את הדירות. יש הבדלים בין יישובים, כלומר יש מקומות בהם המחירים יותר יקרים ומגיעים ל-2 מיליון שקל ויותר. בפריפריה זה יותר זול, ויש תקרה לפי יישוב. מחיר של דירה הוא בין מיליון וחצי לשני מיליון, ובשנה האחרונה קצב הרכישה היה נמוך יחסית. קנינו רק 150 דירות והיה מאוד קשה, ובחודשיים האחרונים אנחנו מצליחים לקנות יותר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה קשה אם יש לך מחיר מטרה ומחיר מופחת ומחיר למשתכן, כשהמדינה יודעת בדיוק כמה עולה הדירה הזאת? למה זה קשה? אתה מוציא את המכרזים של מחיר מופחת, מחיר מטרה ומחיר למשתכן ואתה בא לקבלן בזמן השיווק, ואומר לו: תשאיר לי את הדירות האלה. הן עולות מיליון-מיליון מאתיים שקל. אתה משווק את הדירות האלה, משרד השיכון עושה את המבצעים האלה. למה קשה לקנות שם? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> אלה דירות חדשות, ולא תמיד הקבלנים מוכנים. יכול להיות שצריך לבחון מדיניות כפי שהייתה פעם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שואל את הקבלנים? אתה קבעת להם כללים של דיור מופחת ומחיר מטרה. על מה אתה מדבר? אתה קבעת בדיוק כמה יעלה הבית, ואתה לא יכול לקנות מקבלן שקבעת לו כמה יעלה הבית? איזה תירוץ זה? ב דיור מופחת ומחיר מטרה עולים בפריפריה מיליון שקל. אתה מספר פה שאי אפשר לקנות בתים? << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> אני אסביר, זאת שאלה של מדיניות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תגיד שהיה קשה; תגיד שלא תפקדתם. קשה לקנות בתים? אתם מוכרים בתים במיליון שקל, במחיר מטרה ומחיר מופרט, ואותה יד לא יודעת לקנות את אותו בית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכאל, סליחה. מי שאשם זה איווט ליברמן, שר האוצר. הוא היה צריך להגיד לו: תקנה, תמכור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הנושא הזה בדמי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לקבוע מדיניות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שאלתי שאלה מה הצפי לרכישה? אתה לא שם לעצמך יעד? הרי אם תסגור היום, אתה יודע שזה יעלה לך סכום מסוים, ואם תסגור בעוד שלושה חודשים, זה יעלה מחיר אחר. << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> היה לנו תכנון לקנות הרבה יותר דירות השנה ולא הצלחנו כי המחירים עלו. רצינו לקנות לפחות 800-700 דירות בשנה ולא הצלחנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עזוב את מה שהיה. למה אתה לא קונה בתמ"א 38? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אתה צודק. זאת שאלה של מדיניות שהייתה בעבר. יכול להיות שבחוזים שישווקו היום יגידו: תכלול מספר דירות שיהיו לדיור ציבורי. ממילא אני נותן לזכאים, חייב לתת גם לדיור ציבורי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר להצבעה. מספר פנייה לוועדה 257. מי בעד אישור הפנייה ירים את ידו. הצבעה פנייה 257 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. אני עובר לפנייה 263 של משרד השיכון על סיוע בשכר דירה, בבקשה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציבי 42, והיא נועדה לתקצב סך של 201,040 אלפי שקלים בהוצאה עבור סיוע בשכר דירה לקשישים. יש פה בעצם רק תוכנית אחת, תוכנית מס' 4202/01 – סיוע בשכר דירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממתי הפנייה הזאת אצלכם? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> בכנסת או באוצר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם נותנים סיוע בשכר דירה לקשישים. מתי הכינו את הפנייה הזאת? << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> בשבועיים-שלושה האחרונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם נותנים סיוע בשכר דירה? << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> כן, כמובן, אנחנו נותנים סיוע. מדובר בתוכנית גדולה שיש בה למעלה מ-2 מיליארד שקל, כפי שהזכיר קודם חבר הכנסת. בסוף שנה יש גידול טבעי של זכאים, וכמובן, בתחילת שנה אנחנו מנסים לעשות הערכה הכי מדויקת שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בעד זה ואני חושב שזה נכון. אני רק שואל מה הייתם עושים אם לא הייתה מוקמת ועדת כספים זמנית ולא היינו מאשרים את זה? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> במהלך נובמבר פנינו למשרד האוצר, ואחר כך לוועדת הכספים, ואמרנו להם שב-1 בדצמבר אין לנו אישור חשב לשלם ל-180 אלף זכאים סיוע בשכר דירה. החשב אמר לנו שאין לו אישור ממשרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שהחשב אמר לכם אני יודע. הוא אמר את זה גם לי. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> נכון, נכון. אמרנו שיש שתי חלופות: או שאנחנו מצליחים להעביר בוועדת כספים, או שהחשב הכללי במשרד האוצר יאשר למשרד הבינוי והשיכון להיות במינוס, כמו אדם שנמצא במינוס בחשבון האישי שלו. לפני שנתיים היה יום אחד של עיכוב בתשלומי סיוע בגלל שלא הייתה התאמה דרך ועדת הכספים בתקציבים, והיה בלגאן בכל הסיפור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החשב הכללי שאל אותי האם נראה לי שהוועדה תאשר את זה. אמרתי שמההיכרות שלי עם חברי הוועדה, אני מעריך שסיוע בשכר דירה לקשישים יאשרו. הוא אמר שאם לא, אני צריך לעצור את זה. לכן שאלתי אתכם. << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> השארנו שתי אפשרויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה חיכיתם עד הרגע האחרון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם אומרים שיש גידול בזכאים. כמה זכאים לסיוע בשכר דירה? כמה תוכנן בתחילת השנה? כמה זכאים יש היום? זה גידול של 10% בערך, אבל תגידו את המספרים. << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> היום יש 183 אלף, ובתחילת שנה היו בערך 175 אלף. יש גידול טבעי של אנשים ויש פניית סוף שנה שמאזנת את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר על 201 מיליון לעוד 10 אלפים זכאים? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> היה כנראה תקצוב לא מדויק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בכאלה פערים? אתה מדבר איתי על 10 אלפים, שאתה נותן להם 201 מיליון, וזה בלי פרופורציה. כמה אתה נותן לשכר דירה? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> בממוצע 1,000 שקל לדייר, ולממתינים לדיור ציבורי – 3,000 שקל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם תעשה חישוב של המכפלות האלה, לא תגיע ל-201 מיליון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> יש כ-180 אלף זכאים לסיוע בשכר דירה מכלל הסוגים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שזה מחויב לשנה הבאה, זה מובן. כלומר, אתה אמור להיות מתוכנן לשנה הזאת, אבל בפער כזה? אני זורם עם מה שאתה אומר, שיש לכם עוד 11 אלף שזקוקים לסיוע בשכר דירה, וגם אם כולם מקבלים 3,000 שקל, כמה זה? 33 מיליון? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> בתחילת השנה אנחנו מנסים לעשות תחזית כמה שיותר מדויקת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עזוב את הדיוק, אתה לא עונה לי. אני מכבד אותך, וזה סיפור הזוי של הבדל בין 33 מיליון ל-200 מיליון. אתה מבין את הפער? בתקציב הזה לא דייקתם ב-85%. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> אני אחזור על מה שכבר עניתי. אנחנו מנסים לעשות תחזיות כמה שיותר מדויקות, ובמקרה של סיוע בשכר דירה, אנחנו לא יכולים, כמובן, לעצור ולא לשלם לזכאים בזמן. הייתה תקופה בלי ועדת כספים, ולכן לא יכולנו להתקדם עם זה. ברגע שיכולנו, אנחנו רצים כדי שלא תהיה בעיה עם התשלום לחודש דצמבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> להגיד לך שענית לי? לא. אני לא יכול להישאר עם תשובה שיש בה פער של 85%. אני לא יכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לברך את החצי השני של שכבה י"ב בתיכון אור, צור הדסה. ברוכים הבאים לכנסת, ברוכים תהיו. אפשר לקבל תשובה בקצרה? כבר מתחיל להיות מאוחר, ועבודה רבה לפנינו, בבקשה. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> כמו שענינו, אנחנו מנסים לעשות תקציב כי מדויק שאפשר. כשאנחנו צופים שתהיה איזושהי חריגה בתקציב, אנחנו עושים את המקסימום כדי לתקצב את הכסף. זאת הסיבה שהיינו לחוצים לעשות את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קיבלתי, אני בעד. פנייה חשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אימאן, בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מתוך 170 אלף אנשים שנזקקים, כמה מתוכם מהחברה הערבית, אם בכלל? << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> אני לא מכיר שיש פילוח לפי מגזרים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מבקשת שישלחו לנו פילוח, בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו באופן כללי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה הקריטריונים? כל עוד היה איווט, הוא עזר כנראה לקהילה מסוימת, אני חושש. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> הקריטריונים משתנים בין זכאים לדיור ציבורי. יש זכאים לפי מבחן הכנסה, יש זכאים לפי מקבלי הבטחת הכנסה, נכים, נשים מוכות, אסירים משוחררים. יש הרבה קבוצות וכמובן אין שום אפליה כלפי אף אחד מהמגזרים. אני לא יודע לתת נתונים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בכל זאת, אפשר לקבל את הפילוח הזה? << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> אני אנסה לבדוק אם יש לפי מגזר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מבקשת לקבל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> פילוח לא רק לפי מגזר ערבי. << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> אין פה הפרדה, כמובן, וכל אחד זכאי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה זה שכל אחד זכאי? מה הקריטריון? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא יכולה להאמין שאין זכאים מהחברה הערבית. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש זכאים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לממשלה הקודמת לא הייתה בעיה עם ערבים. הייתה לה בעיה עם מגזרים אחרים כנראה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, לא להפוך כל דבר טכני לדיון. אני מבקש, אם אתם יכולים להעביר לוועדה את הפילוח. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לראות מה הקריטריון של קבלת התמיכה. << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> קריטריון של הסיוע בשכר דירה? נעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי בעד אישור פנייה 263? הצבעה פנייה 263 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מתי אתם יכולים להעביר את הפירוט? << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> אנחנו נעביר את זה תוך יום. אם לא תהיה תשובה, אני גם אסביר. אנחנו נסביר את הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יכול להיות שאין. אין מציאות כזאת. פנייה מס' 70015. אני רק רוצה להגיד לתלמידים, שאנחנו עוסקים בתקציב שאושר מתי שאושר. עכשיו עושים שינויים בתקציב הזה – צריך לתת סיוע בשכר דירה לקשישים, צריך לעשות הסכמי פיתוח ביישובים השונים, גם היהודים וגם הערבים. אנחנו צריכים לאשר את זה ובלי אישור של ועדת הכספים, אי-אפשר לבצע את זה. לכן, בכל משרד שיש בו העברה כזאת או עודפים משנה שעברה, אנחנו מקיימים דיון ומצביעים. אם אנחנו מצביעים נגד – אין כסף. בבקשה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 70015 – הפנייה להעברת עודפים בסעיף הפיתוח של שיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יש לכם בהסכם עם עמידר? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> עמידר – תוכנית 7005/02 – ההסכם השוטף לתפעול הדיור הציבורי, 13,467 אלפי שקלים. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה מקבל רשות דיבור. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לאיזה מטרה זה הולך? בניהול ותחזוקה המצב על הפנים כבר שבעים שנה. מסכנים דיירי עמידר. אם היית בא לראות איך מתחזקים בלוק. אתה פותח עכשיו דף חדש עם ממשלה חדשה, ואתה מנקה שולחן של חטאי העבר. זה ייתן להם אוויר קל לשרוד את החודשים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזו חברה יותר גדולה, עמידר או עמיגור? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עמידר – 15 אלף; עמיגור – יש לה 10-15 אלף דירות. יש לה גם דיור מוגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה ההסכם עם עמידר הוא רק 13 מיליון וההסכם עם עמיגור על 155 מיליון? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> אני מזכיר, אדוני היושב-ראש, שמדובר רק בעודפים. זאת פניית עודפים. אלה העודפים שנוצרו באותה שנה וההתנהלות של החברה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי עמיגור יודעת לבצע יותר טוב. עמיגור טובה כל כך מבחינה ביצועית, שהמדינה קונה ממנה שירות, למשל במיגון לצפון. אתה נותן לה כסף והיא מבצעת. אם אתה יודע את ההיסטוריה, לעמיגור יש גם גב של הסוכנות היהודית מראשיתה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, התשובה שלך היא תשובה, אבל זה בדיוק ההפך. לעמיגור יש יותר עודפים, כלומר הם לא ניצלו את כל הכסף מספיק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא עודף אלא תוספת תקציבית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא תוספת אלא עודפים. בתשובה שלך אתה צודק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אולי עודפי תפעול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עוד יש לכם להגיד על הפנייה הזאת? למה אתם רוצים שנאשר אותה? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> עיקר הכסף הולך לאתרים שהמשרד מפתח בכל רחבי הארץ בהתאם לשיווקים, כמו שאמרנו. הכסף מתגלגל ועובר לשנה הבאה כי הפיתוח נפרס על פני מספר שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, יש לך הערות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. יש דיירים, משפחות גדולות עם עשרה ילדים, שיש להם שתי דירות. חלק מהילדים עדיין בבית ולא נשואים, ומכיוון שהם עברו את גיל 18, אומרים להם שהם לא יכולים להמשיך לגור שם. השאלה היא האם יש לכם פתרון לזה כי כל הזמן ממשיכים לשלוח להם מכתבים שהם צריכים לצאת מהבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מברך את שכבה י"ב בתיכון אור, צור הדסה. ברוכים הבאים לוועדת הכספים וה' יברך אתכם שיהיה לכם בריאות, אושר ונחת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> צריך להוסיף שאנחנו עוזרים לאנשים שקשה להם, אין להם בית וכן בסיוע בשכר דירה. אלה הסעיפים. כתוב בתורה: הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית. בעידן המודרני, עניים מרודים תביא בית, זה לדאוג לדיור הציבורי. גם בכנסת עוסקים בדברים טובים, וזה מה שתלמדו היום בכנסת. לא הכול שלילי ויש שיתוף פעולה בין אופוזיציה לקואליציה על מה שטוב למדינה. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אני אתייחס, חבר הכנסת ינון אזולאי, הגיעו כמה פניות לדרג המקצועי דווקא, וזה יותר טוב, לגבי דירות שאוחדו בדיור הציבורי. לפחות בחלק מהן אי אפשר להפריד. אני מקווה שאנחנו נצליח לקבל עכשיו החלטות, זה נמצא אצלנו בוועדת מחירים שאמורה לדון בפניות כאלה, בליווי משפטי ובליווי החשבות של המשרד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ממשיכים לשלוח להם מכתבים. תשלחו להם מכתב שזה נמצא בטיפול ונחזור אליכם כשתהיה תשובה. זה לא אדם ספציפי, אני מדבר איתך על שכונה שלמה. פנו אליי מאשדוד מרחוב רבי טרפון שתי אלמנות, וחוץ מהן הייתה עוד משפחה. אני מדבר על שלוש משפחות שנמצאות שם, הווה אומר שזה כל האזור הזה. אלה בניינים שגרים בהם בדיור ציבורי של עמידר, והם רוצים לרכוש את הדירות. להוציא אותם עכשיו והם יישארו עם עשרה ילדים באותו בית? זה פשוט קטסטרופה. << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> ככל שאי אפשר לפצל את הבית, אני מקווה שיהיה לנו הרבה יותר קל להגיד שימכרו אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא אמרו שאי אפשר לפצל את הבית. אלה שני בתים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> האם יש חוק בדבר או שזה נתון להחלטה של מישהו? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> זאת החלטה משפטית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם אם אפשר וקל לפצל אותם, קשה לפצל את המשפחה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, אתה מפספס את הדיון ואתה לא נוגע בדבר עצמו. המשפחה הזאת גרה בשתי דירות כל חייה. מישהו חכמולוג בא ואומר: אני אתן לכם לקנות רק דירה קטנה כי אתם זוג צעיר בן שבעים. זאת משפחה רווחתית עם קשיים, ומי קבע שלוקחים להם דירה? החוק קבע? המנכ"ל קבע? אצל מי הסמכות? << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> זה בנהלים של המשרד, אבל אני מקווה שנצליח להתגבר על זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי קבע את זה, אדוני? << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> זה בנהלים של המשרד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> את הנהלים המנכ"ל משנה. באיזה תפקיד אתה שם? << קריאה >> יוסי שבת: << קריאה >> אני מנהל אגף התקציבים במשרד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כמנהל אגף תקציבים אתה יכול להציע שאדם ששכר במשך כל חייו שתי דירות יוכל לקנות את הדירות האלה? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> אני לא בחלק המשפטי או החשבותי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מקבלים הרבה פניות, ואני אגיד לך מה חמור באירוע, דבר שהוא גם עילה לתביעה ייצוגית – חלק קנו שתי דירות וחלק נכנעו וקנו רק אחת. זאת אומרת, יש פה אפליה. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> הפניות האלה מגיעות בסופו של דבר לוועדה במשרד הבינוי והשיכון ואני יושב-הראש שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אנחנו יכולים לעשות? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאדם ששכר שתי דירות, יקנה את הדירות שהוא שכר כל חייו. שלא ישחקו איתו משחקים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> השאלה גם מה מחיר הדירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בקשת עודפים מס' 70015 – מי בעד אישור הפנייה? הצבעה בקשת עודפים 70015 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. בקשת עודפים מס' 42005 – מענקי בינוי ושיכון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> הפנייה מבקשת להעביר עודפים בסך של 18,232 אלפי שקלים, בחלוקה לתוכניות הבאות: תוכנית מס' 4201/01 – מענקים וסבסוד ריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשיתם כל השנה, שעכשיו מגיעים עודפים בכמויות כאלה? לעצור את הדיור של החרדים בשפיר – עשיתם. מה נשאר לכם שם? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בדיוק הכסף שהשתחרר והם עושים איתו העברה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חנקו אותם עד העצם, ואמרו להם: תגססו עם שנורקל. עכשיו אומרים להם: תוציאו את השנורקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עכשיו עודפים? בבקשה. זה לא אתם, זאת המדיניות של השרים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני אשמח להתייחס לשאלה לגבי העברת העודפים. באופן ככלי, בכל שנה אנחנו מעבירים את העודפים לפי פעימות בהתאם לדיווח הביצוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה ביטלתם את שפיר לחרדים? איפה החרדים יגורו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אני אוכל להתייחס לעודפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה יכול להתייחס למה שאני שואל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב גפני, הוא הבחור הכי רציני באוצר. הוא לא מחייך ולא כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם מי אני אדבר, עם שר השיכון? עם שרת הפנים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עם יואב הכט. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> מבחינת העודפים, הפניות שאתם רואים על שולחן הוועדה הוגשו בקיץ כמעט לפני ארבעה-חמישה חודשים, מרביתן ככולן. לכן מדובר בלוח זמנים רגיל לחלוטין כמו בכל שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה הקודמת לא תפקדה? מה היה בדיוק? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש אמר שוועדת כספים בלי פוליטיקה, רק עבודה נטו. ככה אמר היושב-ראש. מידי פעם עקיצה קטנה לא תזיק, אתה אומר. בואו נעבוד למען הציבור, ועזבו עכשיו את הפוליטיקה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> תוכנית מס' 4201/01 – מענקים וסבסוד ריבית – 641 אלפי שקלים; תוכנית מס' 4201/03 – אשראי לדיור - 122 אלפי שקלים; תוכנית מס' 4202/01 – סיוע בשכר דירה – 15,793 אלפי שקלים; תוכנית מס' 4203/01 – עמלות ניהול הסיוע – 1,676 אלפי שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוכנית מס' 4202/01 – יש פה עודפים של כספים קואליציוניים. תן לי קצת הסבר. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> אם חבר הכנסת ינון אזולאי זוכר, בדצמבר 2021 העברנו סכום לטובת ממתינים קשישים. זה היה הסכם קואליציוני של השר אלקין. נשלח אליכם ההסכם הקואליציוני, סעיף 7 או 8, והסכום עבר כדי שנוכל לשלם כבר בינואר את הכסף. בגלל שרוב העודפים כבר הועברו, פה מדובר על החלק שמעבירים כרגע בעודפים, אבל הכספים כבר הוקצו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמו שאתה אומר, כבר העברנו את העודפים האלה. << קריאה >> עשהאל צור: << קריאה >> העברנו חלק מהעודפים האלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה חלק נוסף של העודפים? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> כן. את כל הבדיקות עשינו ודיברנו על זה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> יש כאן סעיף שחוזר על עצמו בכל פעם – בתי גיל זהב, בתי גיל זהב. בבחירות שמענו על בתי גיל זהב, שאיווט ליברמן מוציא אותם להצביע. הוא הניח שם קלפי, וגם שם להם את הפתק בקלפי. אני מעוניין לדעת מה הסיפור הזה, ובגלל זה אני שואל מה הקריטריון. אם זה קריטריון לפי זרם מסוים – אני לא רוצה לנקוט בדעה גזענית – יש בעיה שליברמן דואג להם כל הזמן. בקלפי כולם מצביעים לאיווט ליברמן, ויש כספים שהולכים למקום כלשהו מסיבה פוליטית. אני רוצה לדעת. אמרתי את זה גם קודם, ולא קיבלתי תשובה. אני רוצה לדעת מה הקריטריון של מי שמקבל את העזרה לגיל הזהב, ומה הקוד של גיל הזהב. זה קופץ בכל פעם מחדש, וזה די מרתיח. תגיד לי מה הקריטריון, ואנחנו לא חותמת גומי של ליברמן. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> בתי גיל זהב זה דיור ציבורי לקשישים. כמו שאמרנו קודם, יש דיור ציבורי למשפחות ויש דיור ציבורי לקשישים. כמובן, מדובר בדירות יותר קטנות במקבצים כאלה ואחרים. מדובר באוכלוסייה החלשה ביותר – קשישים מקבלי השלמת הכנסה. ל << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אלה כספים קואליציוניים? מה שאתה מסביר זה דבר חיוני. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> לא, שאלו שאלה אחרת. לא הסברתי לגבי הכספים הקואליציוניים. כפי שהסברתי, חבר הכנסת גפני, היינו כאן בוועדה בשנה שעברה, ובדצמבר הועברו כספים קואליציוניים לטובת ממתינים לדיור ציבורי. הכספים האלה כבר הועברו, כדי שיוכלו לשלם בינואר את הכספים. כמו שהזכיר יואב קודם, את רוב העודפים כבר העבירו וכרגע אנחנו מעבירים עוד חלק קטן מהעודפים של שנה שעברה. . << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אלה כספים קואליציוניים? למה משרד האוצר לא נותן את הכסף הזה? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מתוך אלה שנמצאים בדיור, כמה מהם עולים חדשים מארצות אירופה וכמה עולים חדשים מארצות ערב? הוא ייתן לך את התשובה, ואז תבין מה התשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שזה נכון, מה שאומר חבר הכנסת דלל? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי מה התשובה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בואו נבחן את זה. יש מספר מגזרים, וצריך לטפל בכל הקשישים בישראל ולא לפי הצבעה בקלפי. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אפשר לקבל את זה? הרי אתם יודעים מי נמצא בדיור הציבורי. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> ברוב הבתים של גיל הזהב יש עולים ממדינות יוצאי ברית המועצות. הרבה מהעולים הגיעו קשישים, וחלק גדול מדיירי גיל הזהב הם עולים. יש גם ותיקים וגם עולים. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> לא שאני מתנגד לתת להם סיוע, אני רק רוצה לדעת מה הניתוח. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> האם זה מחולק לכל ציבור הקשישים המתקשה בכל הארץ, או שזה ממוקד בבתי גיל הזהב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בואו נמקד את מה שהחברים טוענים וגם את מה שאני רוצה לדעת. אנחנו מדברים על קשישים שצריך לסייע להם בשכר דירה. השאלה הראשונה היא למה אין את הכסף הזה בתקציב המדינה. אם אין את הכסף הזה בתקציב המדינה, איך זה מגיע פתאום מהסכם קואליציוני, ואז נשאלת השאלה שמעלה חשד, שהמדינה לא עושה את זה. אנחנו רוצים לדעת האם הכסף הזה, שהוא כסף קואליציוני והוא לא החלטה של המדינה, ניתן לקבוצות אוכלוסייה כאלה או אחרות? אם כן, אנחנו רוצים לדעת מה החלוקה. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> אני אסביר מה היה. השר אלקין, כשהוא בא למשרד, אמר שיש הפרש בין מה שמקבלים זכאי משרד הקליטה לבין זכאים של משרד השיכון בבתי גיל הזהב. הם ממתינים לדיור ציבורי, בעצם לבתי גיל זהב, והוא ביקש שכל הממתינים יקבלו את אותו סכום סיוע. הגדילו בעיקר לזכאי משרד הקליטה עולים וגם לזכאים ותיקים את הסכום ל-3,100. היו כל מיני סכומים שתלויים בהרכב המשפחתי, אבל בשתי פעימות הגדילו את הסכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תבלבלו אותי בעניין הזה. למה אתם לא נתתם את הכסף הזה? צריך או לא צריך להגדיל? כן או לא? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> חבר הכנסת גפני, מעבירים סיוע בשכר דירה לקשישים הממתינים, ומדובר בכסף שנמצא בתקציב המדינה. ההסכם הקואליציוני נתן תוספת של 2,000 שקל. << דובר >> יוסי שבת: << דובר >> עכשיו זה קיים, עכשיו זה בתקציב. לפני כן לא כולם קיבלו את ההשלמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם יש חלוקה? האם זה ניתן לקבוצה מסוימת של הקשישים והעולים החדשים? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> בעיקר לעולים, כי היה להם סכום יותר נמוך מהוותיקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עולים מאיפה? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> עולים של משרד הקליטה. כלל העולים. אין חלוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כסף קואליציוני, של מי? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> של השר אלקין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל אתכם, אתם רוצים לעכב את זה? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני מציע לעכב עד שנקבל תשובות ברורות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מסתכל על זה אחרת. אני לא יודע מה המניע להגדלת הסיוע בשכר דירה לקבוצה מסוימת. הוא יכול להיות גם פוליטי וגם מהותי. באופן מהותי, אלה כנראה קשישים ללא בית ובמצב כלכלי לא טוב. השאלה אם אנחנו יכולים לדרוש בעיכוב הזה לצייר מפה ונראה עוד קשישים כאלה, שלא ממתינים לבתי גיל זהב, מקבלים סיוע בשכר דירה אבל לא קיבלו הגדלה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לך מראש שהם לא מקבלים הגדלה, אלא רק אלה שנמצאים בבתי גיל זהב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, ממתינים לגיל זהב. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> יש פה איזושהי אפליה מסוימת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מצד אחד, לא נאשר היום, אבל נדרוש תיקון והשלמה כדי להביא את זה טוב יותר בשבוע הבא. אנחנו לא רוצים, חס ושלום, לפגוע בקשיש ערירי בפרנסה שלא. שלא ישתמע כך מהדבר הזה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה>> אני מסכים לחלוטין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מקבל את הבקשה הזאת. אנחנו לא רוצים להצביע נגד, אנחנו רוצים להצביע בעד. אנחנו חושבים שהעודף הזה הוא נכון, ואנחנו רוצים לדעת יותר פרטים, האם אפשר לתקן את הדברים שעלו כאן? האם אפשר לעשות את זה כך שזה גם ייראה צודק, ישר ושוויוני? אנחנו נצביע על זה בשבוע הבא, בעזרת ה', אחרי שנקבל את מלוא הפרטים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התוספת של כ-2,000 שקל נמצאת בבסיס? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כן, הכסף יהיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, מבחינת תקציב המדינה, בפעם הבאה זה יהיה אוטומטי ולא כספים קואליציוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. 51006 – עודפים של הדיור הממשלתי. בבקשה. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> פנייה 51006 – הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 28,266 אלפי שקלים, בחלוקה לתוכניות: תוכנית מס' 1 – בינוי קריות משרדי ממשלה והנגשת משרדי ממשלה לבעלי מוגבלויות, סך של 16,258 אלפי שקלים; תוכנית מס' 2 – 5107/02 – בינוי בתי משפט, סך של 3,253 אלפי שקלים; תוכנית מס' 3 – 5108/01 – גבייה ותשלומי שכר דירה, סך של 8,755 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסברתם את העודף הזה בדיור הממשלתי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> צריך ללמוד את העודף הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה פה דיון, נשאיר את זה לשבוע הבא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אם אפשר להעיר הערה. בעיקרון, כל פניות העודפים כבר נדונו והסיבות שלהן נדונו. כמובן שאין שום סתירה ואפשר לדון מחדש, אבל צריך להגיד שהעודפים הוסברו כבר לפחות פעם אחת בפניות עודפים קודמות שהוגשו בתחילת השנה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> האם זאת בבנייה של בתי משפט חדשים או בתוספת לקיימים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת שהמשרד למיפוי ישראל ואתם זה אותו משרד? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> זה תחת שר השיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממתי? << קריאה >> עשהאל צור: << קריאה >> אני לא מספיק בקיא בהיסטוריה, אבל אני חושב שמאז ומעולם זה היה תחת שר השיכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה ביקשת שאני אקדים את המרכז למיפוי ישראל, מכיוון שזה חלק מהמקבץ של משרד השיכון. ממתי זה תחת שר השיכון? << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> אני חושב שזה מאז ומעולם, חבר הכנסת גפני, אבל אני לא מספיק בקיא בהיסטוריה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא מאז ומעולם. ביקשתי בוועדה שהמשרדים יהיו יחד. המרכז למיפוי ישראל זה פנייה 43004, עשהאל, בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שאלתי שאלה על הפנייה הקודמת, ורק רציתי לקבל תשובה אם אלה מבנים חדשים או תוספת לקיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בלי להיכנס לפרטים, כי נדון בזה בשבוע הבא. << אורח >> אלכס פלוטנו: << אורח >> העודפים המבוקשים כולם עבור פרויקטים שנמצאים בתהליך, והתשלומים שהיו מתוכננים ל-2021 התעכבו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו בעידן חדש וצריך שתהיה שוויוניות. יש בתי משפט, יש בתי דין רבניים, ואת הכול ביחד צריך לעשות. לא ייתנו לסקטור אחד ולשני לא. << קריאה >> אלכס פלוטנו: << קריאה >> אני יכול לענות על הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך. נדון בזה בשבוע הבא. בבקשה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אפשר לעבור לפנייה 43? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> עשהאל צור: << דובר_המשך >> אני מצטער, אני לא מכיר מספיק את ההיסטוריה, חבר הכנסת גפני, וחשבתי שתמיד זה היה תחת שר השיכון. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 בסך 4,252 אלפי שקלים, בחלוקה לתוכניות הבאות: תוכנית שכר ותפעול – 4202/01 – 987 אלפי שקלים; תוכנית מס' 2 – מערכות ופרויקטים – מס' התוכנית 4303/01 – 3,265 אלפי שקלים מהמרכז למיפוי ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש שאלות? מי בעד אישור העודפים? הצבעה פנייה 43 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העודפים אושרו. אנחנו עוברים למשרד לביטחון פנים, המשטרה ובתי הסוהר – פנייה 226. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> שלום, פנייה מס' 226 נועדה לתקצוב של 80,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לתקציב המשטרה ובתי הסוהר, ושינויים פנימיים שבין שירות בתי הסוהר והמשטרה. בתוכנית 5240/01 – תקצוב של 55 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור המשך בינוי במסגרת המענה לבג"ץ שטח מחייה, וכן לתכנון בינוי והרחבת מתקני כליאה נוספים לשם מתן מענה לצורך במקומות כליאה נוספים. תוכנית 5250/01 – תקצוב של 15,716 אלפי שקלים, ו-5 מיליון בהרשאה להתחייב לצורך יישום תוכניות להתעצמות טכנולוגית ולצורך שיפור המוכנות להתמודדות עם הפרות סדר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> לאיזה בתי כלא זה אמור להגיע, והאם לאסירים ביטחוניים? << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> בוקר טוב, אלה פרויקטים של בג"ץ שטח המחייה והם אמורים להגיע לבתי הסוהר עופר ונפחא. למעשה, לטובת הסוגיות האלה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה הכוונה? << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> בינוי אגפים חדשים במתקני הכליאה הנוכחיים, על מנת שנוכל להתאים את שטח המחייה בעקבות החלטת הממשלה שהייתה בנושא. בין היתר, מדובר בבתי סוהר ביטחוניים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם בשנה שעברה באתם עם אותו סעיף, ובכל פעם אתם רק מוסיפים ומוסיפים. אנחנו לא רואים שנבנים בתי כלא חדשים שאינם ביטחוניים. עשיתי ואני עושה לא פעם סיורים בבתי כלא, המצב קטסטרופה ואסירים שם סובלים. אם אנחנו מדברים על בג"ץ מרחב המחייה, אני גם אשאל אותך כמה אסירים אמורים להשתחרר, ולמה זה מתעכב? אני יודע שיש כאלה שעומדים בתור ולא משחררים אותם. מה קורה עם זה? << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> לשאלתך, אני יכול להסכים איתך שמתקני הכליאה לא בתנאים הכי טובים, והמשמעות היא בניית מתקני כליאה חדשים. אנחנו פועלים בנושא הזה בעקבות החלטת הממשלה האחרונה שהייתה, בין השאר בנייה נוספת במגידו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה היה בשנה שעברה. האם יש משהו חדש משנה שעברה בבתי כלא אזרחיים, לא ביטחוניים? אני מתכוון לאסירים פליליים. האם משהו התקדם מאז? אני רואה שאתם מבקשים עוד כסף בהעברה התקציבית עבור בתי כלא. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> אנחנו משדרגים באופן קבוע את מתקני הכליאה שלנו בהתאם למגבלות התקציב, ואנחנו עושים את זה גם לבתי סוהר פליליים ולא רק לביטחוניים. חשוב להבין שמתקני הכליאה והבנייה של אגפים חדשים הם תוצאה של אילוץ מהמיקום שבו הם נמצאים. יש מתקני כליאה ובתי סוהר שאנחנו נדרשים להגדיל אותם, ויש לנו מקום מצומצם ומוגבל של מתקני כליאה שאנחנו יכולים להגדיל. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> האם מתוכננים עוד בתי כליאה, ואם כן איפה? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> הייתה החלטת ממשלה ממש לפני כחודש וחצי על תכנון והקמה של מתחם כליאה חדש במגידו. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> באזור באר שבע היה אמור להיות בית כליאה, בשיטת ה-BOT, ובג"ץ לא אישר את זה. מה קורה עם זה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מופעל על ידי המדינה. עלה לנו כמה מאות מיליונים להפר את ההסכם עם היזם. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הוא קיים? << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> בוודאי, בוודאי. שירות בתי הסוהר מפעיל אותו. מדובר בבית סוהר אלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם הולכים להתרחבות ותשתיות של בתי כלא, אבל אחד הפתרונות האפשריים לא לאסירים הקשים ביותר, במיוחד לצווארון לבן זה סוג של הוסטל או אזיק אלקטרוני בקהילה, גם כחלק משיקום. עלויות הפעלה של דירה כזאת עם עובד סוציאלי, פחותות יותר ממיטה בכלא. הבנתי שעלות של מיטה בכלא היא כחצי מיליון שקל בשנה. פעם שמעתי את הנתון הזה, עלות תפעול של מיטה בכלא. יש נתון על זה? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> לשאלתך הראשונה, אכן אנחנו פועלים גם לחלופות כליאה, ואנחנו מיישמים בימים אלו היתכנות לחלופות כליאה נוספות. גדלנו בהיבט הזה ויש לנו הרבה יותר אנשים שמפוקחים בפיקוח אלקטרוני לדוגמה, במסגרת חלופות הכליאה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה סוג של התייעלות וריווח של בתי הכלא. טיפול בבעיית הצפיפות. << אורח >> מישל בטאשוילי: << אורח >> כמובן. אנחנו מתייחסים לאותו כלוא בקצה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כמה עולה תפעול מיטה בכלא לשנה? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> העלות הכוללת של אסיר בשנה מגיעה לכ-50 אלף שקל בשנה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, מה פתאום? זה 500 אלף. תבדוק אותי. אולי 50 אלף שקל בחודש. התבלבלת. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> אני התכוונתי לעלויות ישירות. העלות הכוללת היא כ-250 אלף שקלים בשנה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עשה בדיקה. אם אתם נותנים פתרונות כליאה בקהילה ובדירות למי שלא מסוכן לציבור – עבירה ראשונה – אתם גם מרווחים והעלות התפעול של דירות כאלה היא רבע מחיר ממיטה בכלא. לשם צריך להקצות את הכסף הזה. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> בוודאי. חשוב לנו האסיר בקצה ואנחנו רוצים להקטין את שיעור הרצידיביזם. אם יש חלופות כליאה ונוכל לשקם אותו ולהחזיר אותו בחזרה - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא אם יש. אתם תזמו. תזמו יותר פתרונות בקהילה מאשר מיטות בכלא. זה מה שאתם צריכים ליזום. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> יזמנו, ויש גם סוגיה של חקיקה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תביא לפה חקיקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרת שיש גם בתי כלא פליליים שמשדרגים אותם. איזה בתי כלא פליליים נמצאים עכשיו בשדרוג? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> המון מתקני כליאה, ומדובר באגפים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> באיזה מקומות? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> שקמה באזור אשקלון, בית סוהר איילון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא לאסירים ביטחוניים? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> לא. בשקמה יש אגפים פליליים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם משקמים גם אגפים פליליים? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> כמובן, כמובן. יש לנו תוכנית סדורה לאגפים פליליים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש עוד שלושה נושאים שהייתי מבקש לשאול עליהם. דיברנו בעבר על מחירי הטלפונים, והצגת לנו את המחירים. משיחות שאני עושה עם אסירים, רוב האסירים מגיעים ל-300-200 שקל בחודש. הרי כולנו משלמים סכום מסוים ומדברים כמה שאנחנו רוצים. ככל שלא ניתן לאסיר קשר עם המשפחה, הוא לא יחזור למוטב אף פעם. אפשר להגיע למצב של מחיר קבוע, גם אם זה 50 שקל בחודש, אבל אסיר שמדבר עם הילדים שלו לא יצטרך לשלם 300 שקל. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> דנו בזה במספר ועדות וכמו שאמרת, גם הבאתי את הנתונים. חשוב לציין שבעקבות השיח שהתקיים בדיוני הוועדות הקודמים הלכתי ובדקתי, נכנסתי לעומק של הדברים האלה. אלה חברות שאיתן אנחנו עובדים במסגרת מכרזים, ובסוף יש פה עניין של רווחיות. החברות האלה לא מוכנות להיכנס למחיר קבוע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תבדקו מתי יש יציאה ראשונה, תעשו מכרז חדש או מכרז נוסף ותגמרו את הסיפור. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> פנינו להצעות מול חברות נוספות ובדקנו את השוק, ולא כולן ששות להיכנס למכרז הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תבדקו גם ביצוע עצמי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שאם אתה מבקש מבזק להיכנס, הם לא ייכנסו לשם? הרי אלה לא טלפונים סלולריים. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> גם קבלנים שנכנסים אלינו לעבודות בינוי, יש המון סוגיות של בידוק שהם צריכים לעבור בכניסה לבית הסוהר, ואני לא אכנס לכל הפרטים. זה מצריך מהם עלויות נוספות, שעות עבודה נוספות, דבר שלא לכולן זה רווחי ולא לכולן זה משתלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכנתם את הפנייה הזאת כבר לפני זמן רב. יש את דוח מבקר המדינה מאתמול. יש לו השלכות לגבי הפנייה הזאת? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> לא אמורים להיות שינויים כתוצאה מדוח מבקר המדינה. מבחינתנו אין שום שינוי בהקשר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה עם הדוח? תלמדו אותו? הוא לא קשור לפנייה? אין לו שום השלכה? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> אין לזה שום השלכה על הפנייה הנוכחית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שתי שאלות אחרונות. בשב"ס אין רב מזה זמן רב. אתם מתכננים בחירות לרב בשב"ס? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> אני לא שותף להחלטות האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשמישהו לא נמצא, אם הוא רב, לא מביאים אף אחד במקומו. אם רק הטבחית מתפטרת, מייד רצים להביא מישהי אחרת. רב לא צריך לא בעיר, לא בשב"ס ולא בשום מקום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לך שמבחינת הרבנות של השב"ס, גם משיחות עם אסירים וגם עם אנשים שאינם דתיים, הם מקבלים מענה. אני חייב להגיד לך שיש יחס טוב, עושים עבודה טובה בפנים ומעבירים שיעורי תורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, בלי ציונות. אנחנו מבקשים תשובה לגבי הנושא של רב השב"ס. לא נעכב את הפנייה בגלל זה. << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> אני אמסור את זה לנוגעים בדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא למסור לאף אחד. לתת לנו תשובה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני רוצה לציין עוד נקודה. יש אסירים בכלא, ולצערי הרב 70% מהאסירים בכלא הם ערבים. המטרה של הכלא היא לשקם אנשים. היו לי הרבה דיונים עם אנשים שעובדים בפנים, במיוחד עם עובדות סוציאליות, והן מדברות על כך שעוזר לאסירים להשתקם כשהם מדברים עם אנשי דת. לא מאפשרים לאנשי דת לעשות דרשות, מה שנקרא אצלכם, ואצלנו זה מעווזה. לא נותנים להם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> השאלה היא האם הדרשה הזאת היא הסתה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו לא מדברים על הסתה. אנחנו מדברים על אסירים פליליים שיינתן להם כל הדרוש כדי להשתקם ולחזור לחיים נורמליים. על זה אנחנו מדברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לגבי רש"א, יש נוהל לרש"א או שהם עובדים בלי נוהל? << דובר_המשך >> מישל בטאשוילי: << דובר_המשך >> אני חושב שצריך לשאול אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם תוכל לבדוק מולם. אני כבר אומר שאין להם נוהל, ואני מבקש לדעת למה אין להם נוהל. אני אשמח לקבל תשובה, כי לא יכול להיות שהם בוחרים את זה על פי איך שהם מסתכלים על אותו אסיר. צריך להיות נוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרשות לקידום האסיר היא לא חלק מהמשרד לביטחון פנים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל רש"א עובדים תחתכם. אם יש תלונה, אתם מטפלים. אני יודע על מה אני מדבר ולא אומר דברים סתם. אני חי את האסירים, ואני מקבל תלונות מאסירים. לרש"א אין נוהל, והגיע הזמן שתחייבו אותם לעשות נוהל. זאת צריכה להיות הדרישה שלכם, וגם אנחנו נדרוש את זה. המשרד שאמון על זה גם ידרוש. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם לאסירים ביטחוניים מגיעות זכויות בסיסיות שנקבעו על פי חוזים בין-לאומיים. גם הם בני אדם בסופו של יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. פנייה לוועדה מס' 226, מי בעד אישור הפנייה? הצבעה פנייה מס' 226 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו עוברים לעודפים. 52-006. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף 52 - תקציב הפיתוח של משטרת ישראל ובתי הסוהר. בתכנית 52-4001 - פיתוח של שירות בתי הסוהר - 4 מיליוני ₪ ו-8 אלפי ₪ בגין התחייבויות עבור פרויקטי בינוי באלה, בעופר ובנפחא, אותם פרויקטי בג"ץ שטח מחייה. בנוסף, תכנית 52-5001 של משטרת ישראל – 415 אלפי ₪ בגין תהליכי רכש בתחום ההתעצמות הטכנולוגית של משטרת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה במגזר הערבי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> במשטרה זה חצי מיליון שקל, כבוד היושב-ראש, סכומים קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם כותבים בפנייה שזה הקמה ושיפוץ של תחנות משטרה בכלל ובמגזר הערבי בפרט - מה זה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> העודפים במקרה הזה הם עבור טכנולוגיות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> במסגרת החלטת ממשלה 852 הייתה החלטה ייעודית להביא תקציבים לבניית תחנות במגזר הערבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ההסכם עם רע"ם? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, 852 זה מ-2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך דווקא במגזר הערבי? אם צריך במגזר הערבי, למה הסכום הזה ולא יותר? << אורח >> גל אסף: << אורח >> הייתה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה החלטת הממשלה אמרה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הקמת תחנות ממשלה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הייתה החלטת ממשלה על הקמת תחנות משטרה במגזר הערבי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה עושים עם 415,000 שקל? << אורח >> גל אסף: << אורח >> זה היה לפני הבחירות הקודמות. זה תקציב ייעודי שהיה מתכנית האצה בתקופת הקורונה לטובת המגזר הערבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בפנייה בקשה להקמת תחנות משטרה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, זה תיאור התכנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה הכסף הזה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> 415,000 שקל לתהליכי רכש חוצי שנה בתחום ההתעצמות הטכנולוגית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכסף הזה הולך לדברים שהם טכנולוגיים, לא לשיפוצים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לדברים טכנולוגיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתי בטוח שהקמתם תחנה בשפרעם, אבל בסוף מתברר שזה בכלל משהו אחר. אתם בכוונה רוצים לבלבל אותנו? מה זה "תכנית הפיתוח בשירות בתי הסוהר"? << אורח >> עידו חי: << אורח >> מדובר על אותם פרויקטי בג"ץ בבתי הסוהר אלה, עופר ונפחא. מדובר בעודפים משנת 2021 בגין התחייבויות מסוף שנה שהמזומן בגינם משולם רק במהלך השנה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם בשירות בתי הסוהר לוקחים בחשבון את דוח מבקר המדינה בשנה אחרונה ואת כל הבעיות שיש בשירות בתי הסוהר? אתם עושים משהו? << אורח >> עידו חי: << אורח >> כאן מדובר אך ורק על פרויקטי בינוי שכבר אושרו ותוקצבו במהלך השנים האחרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אושרו ותוקצבו אבל שב"ס נכשל. מי בעד אישור בקשה מס' 52-006, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 04-028 – עודפים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר סכום של כ-180 מיליון ₪ עודפים משנת 2021 לשנת 2022. תכנית 04-5101 – מטה משרד ראש הממשלה - העברה של כ-39 מיליון ₪ בעודפים עבור פרויקטים חוצי שנה, 5.8 מיליון ₪ בתכנית 04-5103 למערך הגיור עבור פרויקטים חוצי שנה, בתכנית 04-5213 – משרד ההתיישבות – כ-13 מיליון ₪ עבור תמיכות חוצות שנה בפרויקטים של משרד ההתיישבות, 22 מיליון ₪ בתכנית 04-5301 עבור פרויקטים רב שנתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתכנית 04-5302 - 15 מיליון ₪ עבור פרויקטים של מפקד האוכלוסין, בתכנית נגב גליל – 04-6303 – 14 מיליון ₪ עבור עודפים ופרויקטים חוצי שנה וארוכי טווח של נגב גליל ו-12 מיליון ₪ בתכנית הרזרבה עבור התחייבויות של המשרד לנושאים אסטרטגיים והמשרד לקידום וחיזוק קהילתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להסביר לי מה זה שאתם נותנים למשרד לירושלים ומורשת, למשרד לשוויון חברתי ולמשרד להתיישבות, מדובר הרי במשרדים נפרדים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> תחת סעיף 04 – משרד ראש הממשלה – יש הרבה משרדי מטה שאינם משרד ראש הממשלה. יש שם תכנית לירושלים ומורשת, תכנית לנגב-גליל, תכנית למערך הדיגיטל הלאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אין פנייה נפרדת למשרד לשוויון חברתי ופנייה נפרדת למשרד ירושלים ומורשת, הרי הוא משרד ממשלתי, יש לו שר, יש לו מנכ"ל? למה אתה מביא את זה ביחד עם משרד ראש הממשלה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> בעודפים אנחנו מעבירים הכל ביחד כי זה צריך להסתכם לסך העודפים ברמה החשבונאית, ברמה של ניהול התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יש בעודפים שאין בהעברות רגילות? << אורח >> גל אסף: << אורח >> העברות לא צריכות להסתכם לסך העודפים שעוברים בסעיף. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איך זה שיש עודף תחת הסעיף של מחשב לכל ילד כשיש עשרות אלפי ילדים שזקוקים למחשבים ולא קיבלו? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> את הפרויקט של מחשב לכל ילד תגברנו בשנה שעברה בסכום מאוד גדול על מנת להגדיל את כמות הילדים שיקבלו מחשבים. לא הספקנו לחלק את כל כמויות המחשבים בשנה שעברה, לכן התלמידים יקבלו את המחשבים השנה. הפרויקט הזה הוא פרויקט דגל במשרד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תוכלי להגיד כמה מחשבים יחולקו ולמי? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> החלוקה נקבעת בהתאם לאשכולות שנקבעים על ידי הלמ"ס באזורים שיש בהם ילדים או משפחות שבאים מרקעים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו יודעים מי הילדים האלה. האם נוכל לקבל את החלוקה? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> בהחלט. השנה יהיו הרבה יותר, כי עושים איזה שהוא פרויקט משותף עם משרד החקלאות שהקצה לנו משאבים נוספים כדי למחזר מחשבים. אז נגיע גם לילדי פנימיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך את העודפים במשרד ההתיישבות? לגרעינים המשימתיים במשרד להתיישבות יש קריטריונים? << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> כן, זה תמיכות 3א'. מבחני התמיכה מתפרסמים אחת לשנה בהתאם לאישור היועץ המשפטי לממשלה. ב-2021 היו 308 גרעינים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מכל הסוגים. יש דתיים ולא דתיים. אני לא יודע כמה חרדים יש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמר חבר הכנסת מיכאל ביטון שזה מכל הסוגים. מה זה "מכל הסוגים"? << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> ערבים, עולים, דתיים, חילונים, חרדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פעם חרדים לא היו. << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> כ-20% מהתקנה היום הם גרעינים שמשתייכים לאחד מהזרמים החרדיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור בקשה 04-028, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה 04-028 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 252 עד 253 – משרד ראש הממשלה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב 11.5 מיליון ש"ח בתקציב ההוצאה עבור תגבור הפעילות השוטפת של הקרן למורשת הכותל ופרסום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית כמפורט להלן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממה זה נלקח במשרד החינוך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מדובר בהקצאה שהוקצתה בסעיף של משרד החינוך לצורך ביקורי תלמידים בכותל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הפעולה היא ביקורים, לא תחזוקה. << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> התקנה נקראת "תקנת תחזוקת הכותל". << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תשנו את זה. << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> אנחנו מתחזקים את הכותל בגין הביקורים הרבים שיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פניות 252 עד 253, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פניות 252 עד 253 אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 10-004 – המטה לביטחון לאומי. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של מיליון 777 אלפי ₪. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מדובר בעודפים מחויבים שנוצרו בגינם התקשרויות בשנה שעברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה התקשרויות חוצות שנה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> התקשרויות בנושא תפעול, חוזי תקשוב, ניקיון. זה רק המטה לביטחון לאומי. << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> המועצה לביטחון לאומי היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא במשרד ראש הממשלה? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> הם נמצאים בסעיף תקציבי נפרד. התקשרויות חוצות שנה זה כל הפעילות השוטפת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניקיון במטה לביטחון לאומי מתייחס למשרדים? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> של המל"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור בקשה מס' 10-004, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בקשה מס' 10-004 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 16-007 – הוצאות חירום אזרחיות. << אורח >> דן נמני: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת הכספים 2012 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 109,339 אלפי ₪ במזומן בתכניות התקציב הבאות: תכנית 16-1303 - מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי, גילוי וזיהוי – 8,078 אלפי ₪, תכנית 16-1602 – הקמה ואחזקה מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית – 51,792 אלפי ₪, תכנית 16-1603 – מיגון – 14,656 אלפי ₪, תכנית 16-1605 – מיגון הצפון – 15,227 אלפי ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה מיגון הצפון, מתוך איזה תכנית זאת? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> תכנית מיגון הצפון היא חלק מהחלטת ממשלה שאושרה ב-2018 בסך של חמישה מיליון שקלים לעשור, בין 2020 ל-2030. בהתאם להחלטת ממשלה יש תקצוב בפעימות. החלטת הממשלה באה לתת מענה תקציבי עבור כל מה שקשור לרעידות אדמה, מיגון והכנת העורף בצפון הארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף יצא השנה למיגון הצפון? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> מבחינת הזמנות שנחתמו - כ-200 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 200 מיליון שקלים יצאו השנה למיגון הצפון? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> זה בהתאם לפעימות שאנחנו מקבלים ממשרד האוצר בשיח עם המשרדים. << אורח >> דן נמני: << אורח >> במיגון הצפון יש רכיב של מיגון מוסדות רווחה, בריאות, חינוך, ויש רכיב של מיגון פרטי לישובים צמודי גדר שאין בהם מיגון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה יצא השנה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יצא כלום. הממשלה החליטה על 5 מיליארד למיגון הצפון ב-2018, אבל מאותו רגע היו 4 מערכות בחירות בלי תקציב והיה אפס ביצוע בסעיף הזה. אנחנו האצנו באגף תקציבים, במשרד הביטחון ובפיקוד העורף לתכנן את הישובים הכי קרובים לגדר, ואני דרשתי שזה גם ילך לקרית שמונה. הממשלה אמרה שהיא תשים כל שנה 500 מיליון שקל, אבל עכשיו יהיו פעימות של 200 ו-300 מיליון, לא של 500 מיליון כל שנה, על פני 10 שנים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה כולל המיגון האישי של אנשים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממ"ד בבית פרטי, ממ"ד בבניין משותף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם מדובר פה ב- 200 המיליון הראשונים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, 100 מיליון אישרנו ביתרות. << אורח >> דן נמני: << אורח >> הוקצו כבר כמעט 900 מיליון שקלים מאז ההחלטה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכסף לא הלך למיגון הבתים. הכסף פה זה הממ"דים בבתים פרטיים והממ"דים בבניינים משותפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה אתם מבקשים את העודפים, על איזה סעיף? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> העודפים הם עודפים מחויבים לתכנון של מקלטים, בינוי, דברים שמצריכים זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש התמרמרות על העניין של פרויקט מיגון הצפון, אבל אני בעד שנאשר את זה. מי בעד אישור פנייה מס' 16-007, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה מס' 16-007 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 17-006 - תיאום הפעולות בשטחים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר סכום של כ-8 מיליון ש"ח עבור תיאום פעולות הממשלה בשטחים בהתאם לפירוט כלהלן: 2 מיליון ₪ עבור המטה הצבאי של המינהל האזרחי, כ-2 מיליון ₪ עבור המטה האזרחי של המינהל האזרחי ו-3 מיליון ש"ח עבור פיתוח האזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הדברים האלה לא נעשו במהלך השנה? למה יש עודף? << אורח >> גל אסף: << אורח >> העודפים הם כתוצאה מהתקשרויות חוצות שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה 17-006, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 17-006 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 46-004 – חוק חיילים משוחררים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת חמישה מיליון 942 אלף שקלים בהוצאה כעודפי תקציב משנת 2021 לשנת 2022. אם מנוצל בשנה סכום העולה על 85% בתקציב הקרן לסיוע נוסף, שזה קרן שמטפלת במלגות לאנשים שלומדים במכינות קדם אקדמיות, כל העודף עובר לשנה הבאה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הולך גם למי שעשה שירות אזרחי ושירות לאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה 46-004, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה מס' 46-004 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 83-024 – הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפי תקציב בסך 29 מיליון 900 אלף שקל לפי החלוקה הבאה: תכנית פיתוח משרד האוצר – 15 מיליון 955 אלף, תכנית מגדל וסייבר – 12 מיליון 26 אלף, תכנית ירושלים ומורשת – 5.5 מיליון, תכנית יהדות ותפוצות – 11 מיליון - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה יהדות ותפוצות? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> תגלית, מסע. << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> מדובר בשני פרויקטים שמשרד ראש ממשלה מקיים מול יהדות התפוצות, שזה פרויקט מסע ופרויקט תגלית. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כמה לתגלית וכמה למסע מתוך הסכום הזה? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> זה עודפים, לא התקשרות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> קיצצו את המלגות לישיבות ולמדרשות למי שהגיעו לשנה מצפון אמריקה במסגרת מסע בתקופת הקורונה. מתי מחזירים את הסכום הזה שקוצץ? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בטוח במה שאתה אומר? << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הורידו? << אורח >> דרורית שטיימץ: << אורח >> עדיין מדובר בכספים של שנה קודמת, שזה כספי קורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה עד שבוע הבא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נעלמו 100 מיליון שקל של תרומות לתגלית מקרן אדלסון. איך הם הולכים להיערך עם כל הדבר הזה? היו שם 40 מיליון דולר שירדו השנה, אני חושב, ל-10 מיליון דולר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נשאיר את זה לשבוע הבא. 01-004 – נשיא המדינה. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת 2022 על סך של מיליון 300 אלף ₪ בתכנית 01-5101. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> בגין התחייבויות חוצות שנה. << אורח >> ג'ירייס ג'השאן: << אורח >> חלק גדול מההתקשרויות בבית הנשיא הן התקשרויות שנעשות במהלך השנה. מכיוון שאנחנו לא מספיק מבצעים אותן במזומן, זה חוצה שנה והעודפים שנצברים בשנת 2021 משולמים בשנת 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה 01-004 – עודפים, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 01-004 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 12-004 – גמלאות ופיצויים. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> פנייה 12-004 מעבירה עודפים מתקציב 2021 לשנת 2022 בסך של 631 אלפי שקלים. העודפים ישמשו לתשלום ההוצאות התפעוליות של מינהלת הגמלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בעיקר להתקשרויות חוצות שנה, התקשרויות עם ספקיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה חוצות שנה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> תשלום למערכות השכר של מינהלת הגמלאות, חילן ומלם, והתקשרות עם המוקד שמספק שירותים טלפוניים לגימלאים שמקבלים שירות על ידי מינהלת הגמלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף זה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> 631 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 12-004 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 18-009 – רשויות מקומיות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים בסך של 68,803 אלפי ₪ בהתאם לפירוט הבא: תכנית 18-1102 - מענקים אזורים – 3.5 מיליון ש"ח, שזה בעיקר עבור פרויקטי פיתוח בצפון בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2017, תכנית 18-1103– מענקים שוטפים – 40,738 אלפי ₪, שזה בעיקר עבור החלק המותנה של מענק האיזון, תכניות הבראה בהתאם לעמידה באבני דרך ורואי חשבון מבקרים, תכנית 18-1104 - מענקי פיתוח, שזה פרויקטי פיתוח רב שנתיים שחלק מהמזומן מועבר לשנה הבאה, תכנית 18-1105 - איגוד ערים כנרת - 688 אלפי ש"ח, שזה פרויקטי פיתוח בחופי הכנרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי מה מחליטים על החלוקה הזאת? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לאיזה רשויות זה הולך? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המענקים עליהם דיבר ידידיה מחולקים לכלל הרשויות המקומיות בארץ שמקבלות מענקי איזון, שזה כ-200 מתוך 255 רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה מענקים הן כן מקבלות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מענקי פיתוח, החלטות הממשלה. זאת קבוצת הרשויות שזכאיות למענקי הפיתוח האמורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חלק גדול מהרשויות שהן במצב סוציו אקונומי על פי הקריטריון מקבלות מענקי איזון - הכסף הזה לא מיועד עבורן? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אחד הקריטריונים זה לקבל מענק איזון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכסף שעליו אתם מדברים עכשיו לא מיועד לאלה שמקבלות מענקי איזון? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הכסף מיועד רק לרשויות שמקבלות מענק איזון. רשויות איתנות שלא מקבלות מענק איזון לא נכללות בפנייה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הן מקבלות גם מענקי איזון וגם את הכסף הזה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אחד הקריטריונים לחלוקה זה שהרשויות זכאיות למענקי איזון כי זה מעיד על חוסנה הכלכלי של הרשות המקומית. אנחנו רוצים לסייע בעיקר למי שצריך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, למי שלא עובד תקין נותנים פרס. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 220 רשויות מתוך 266 רשויות מקבלות מענקי איזון, לכן הן יקבלו סיוע נוסף בפרויקטים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסוציו אקונומי הנמוך ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, מי שמקבל מענק איזון מקבל גם את מענק הפיתוח. מה עם כל האחרות? רק רשויות חזקות לא מקבלות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> את המענקים האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כ-40 שכעשרים ומשהו מתוכן הן עשירות מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא בא ביחד עם מענקי איזון? למה זה בא בנפרד? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי הכסף הזה לא גמיש, הוא כסף שמיועד רק לפעולות מאוד מסוימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפיתוח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הן מוגדרות מטבלת משימות - תכנון, השלמות פיתוח. מענק האיזון גמיש לכל פעילות הרשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "מענקים אזוריים"? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה שם התכנית. בתכנית כלולים מענקים לאזור, כמו עוטף עזה, כמו צפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה את רשימת הישובים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> איגוד ערים כנרת מבקש כל פעם תקציב מהמדינה כי הוא מוציא מכרז עבור תפעול של חוף לשנה אחת שאף אחד לא ניגש אליו. כשבא יזם, ויש מספר יזמים שאני מכיר כי אני גר באזור, ורוצה לתפעל חוף, הוא לא ניגש למכרז של שנה אחת. צריך להגדיל את המכרזים לחמש שנים, לשלוש שנים, כי שנה אחת זה לא מכרז. שנה אחת אומר שאיגוד ערים כנרת רוצה להחזיק את החופים אצלו ולקבל כסף. צריך לבחון מחדש את הנושא הזה של המכרזים האלה שיוצאים. כדי לפתור את זה צריך להוציא מכרזים לשלוש או לחמש שנים לפחות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין חוק שאוסר עליהם להוציא מכרז לשלוש שנים, זו מדיניות האגוד. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הם מוציאים לשנה אחת כל פעם מחדש ואף אזרח לא בא להשקיע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמליץ להם לעשות לשלוש שנים. האיגוד צריך לעשות את זה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור 18-009, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 18-009 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 22-008 - שירותי דת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2021 לשנת 2022 בסך 18 מיליון 95 אלפי ש"ח בחלוקה לתכניות התקציביות הבאות: 22-0101 - מועצות דתיות – 478 אלף, 22-0102 - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא ביצעו את זה בשנה שעברה? << אורח >> דודו נחום: << אורח >> העודפים פה הם לא לתקציב השוטף של מועצות הדתיות, הם לתקנה של שכר בהתיישבות שבה אנחנו מעבירים תקציבים למשרתים בקודש, רבנים, בלניות. כשיש מקרים שהם במחלוקת או ועדת תמיכות עוד לא אישרה, נותר תקציב ואז יש ועדות רטרו על שנים קודמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אני שומע את ההסבר הזה רק על שירותי דת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי מדובר פה על עובדים שאתה הולך לשלם להם. הם עבדו כל השנה, נכון? אתה מגיע לפה ואומר לי: "שמע, לגבי אלה אנחנו דנים אם לשלם להם או לא". אם הוא עבד – שלם. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ביטלו רבני ישובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מעלה סעיף נוסף. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש פה תקציב עודף שבא מהשכר של העובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שיש בלניות שלא קיבלו משכורת וצריך את העודף הזה כדי לשלם להן. למה אין את זה בשום משרד אחר? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מלינים שכר. ממשלת ישראל מלינה שכר עובדים ואחרי זה עושה חוקים נגד הלנת שכר עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש סיכוי שגם לא ישלמו להם עכשיו? << אורח >> דודו נחום: << אורח >> זה בהתאם להחלטת הוועדה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני ממליץ שיגיע לפה מנכ"ל המשרד, שלא יחזור על עצמו מקרה כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא היה אף פעם מקרה של עובד במשרד כלשהו שלא קיבל משכורת והייתה ועדה שדנה בו רטרואקטיבית. זה רק בדתות, זה רק כשמדובר בבלניות, זה רק כשמדובר באנשים שעוסקים בנושאי דת. בשבוע הבא, בעזרת השם, נדבר על זה. בקשה מס' 36-008. << אורח >> רון ברד: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 56,498 אלפי ₪ במזומן, זאת כפי שמפורט להלן: תכנית 36-3002 – 2,875 אלפי ₪ - העודפים נוצרו בשל התחייבויות שנוצרו בגין חוזים מול ספקים במהלך שנת 2021; תכנית 36-4001 – 3,830 אלפי ₪ - ההתקשרויות בתכנית זו הן לפעילות החוצה שנת תקציב הכוללות מוקד טלפוני, הדרכות, כך שהעודף שנוצר עובר למימון הפעילות בשנה העוקבת; תכנית 36-4101 – סבסוד שירות ילדי הורים עובדים במעונות יום – 7,703. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה יש בזה עודף? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> זה בעיקר תקציב תפעולי של האגף למעונות יום, זה לא סבסוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של האגף עצמו? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> של האגף למעונות יום, כמו מצלמות או הכשרות שהם עושים למטפלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה המצלמות? איפה? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> סבסוד להתקנת מצלמות במעונות יום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם יודעים מה קורה עם הסיפור הזה של המצלמות? אנחנו מכירים הרבה שלא קיבלו עדיין את התקציב ויש חוסר גדול. ב-1 בינואר יהיו כאלה שיעברו עבירה פלילית כי הם לא יהיו מוכנים. אנחנו מדברים פה על עודפים כשאנחנו יודעים שיש מעונות יום שעדיין לא קיבלו את הכסף. אם את אומרת שיש עודף לזה, האם העודף יספיק? אנחנו יודעים שיש כאלה שלא הספיק להם הכסף. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> ב-2021 המשרד פרסם קול קורא להגשת בקשה לסבסוד התקנת מצלמות. לכל מי שהגיש שילמו בהתאם למסמכים שהוא הגיש, בהתאם לזכאות שלו. לא ידוע לי שיש שם איזו שהיא בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שנשאר עודף. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> שעוד לא הספיקו לשלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הם מחויבים? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות"? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> קורסי הכשרה, ליווי, הכוונה שעושים לאוכלוסייה חרדית, ערבית, מוגבלות, רווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יש בתקציב הבסיס? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> בתקציב הבסיס יש כ-55 מיליון שקל לאוכלוסייה החרדית ועוד סכום דומה לאוכלוסייה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלו שתי האוכלוסיות? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> יש אוכלוסיות קטנות יותר שמקבלות נפח קטן יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה למשל לאתיופים? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> לאתיופים יש החלטת ממשלה לשנים 2021 ו-2022 בסך של 10 מיליון שקל כל שנה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תני עוד דוגמאות לאוכלוסיות קטנות יותר. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אנשים עם מוגבלויות, אוכלוסיית רווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה אנשים עם מוגבלויות מקבלים מזה? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> כרגע אין לי את החיתוך, אני יכולה לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעניין אם מספיק להם מה שנותנים. כשאת אומרת שלאתיופים יש החלטת ממשלה, האם זה אומר שמפה הם לא מקבלים כלום? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> החלטת הממשלה יושבת כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה סך כל התקציב? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> בכל התקנות של עידוד תעסוקת אוכלוסיות יש 223 מיליון שקל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הצלחות בעידוד הזה? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש צורך שצריך לראות איך הוא מתבצע בשטח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור פנייה 36-008, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 36-008 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:05. << סיום >>