פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת ה-25 הכנסת 40 ועדת הכספים הזמנית 13/12/2022 מושב ראשון פרוטוקול מס' 11 מישיבת ועדת הכספים הזמנית יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ג (13 בדצמבר 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר חיים ביטון מיכאל מרדכי ביטון ניסים ואטורי אימאן ח'טיב יאסין אוהד טל חברי הכנסת: יוסף טייב אוהד טל איימן עודה מוזמנים: ליהי צלאל – רפרנטית מים והגנ"ס, משרד האוצר דן נימני – רפרנט ביטחון, משרד האוצר מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר נעם שרלו בריגה – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר דנה דובר – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר יובל פרידמן – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר תמר לוי יונה – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר דניאל בלנדר – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר הדר פוקס – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר מתן מור – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר עידו מור – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר חנוך ברש – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות אבי דרוט – מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלי אלפסי – תקציבן רשות האוכלוסין, משרד הפנים אנסטסיה הראל – מנהלת תחום בכיר תקציבי זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך רן דניאלי – כלכלן, משרד הבריאות קרן יצחקי פרוכטמן – מרכזת בכירה תקציבים, המשרד להגנת הסביבה אפרת דבש – מנהלת תחום בכירה וסגנית מנהל הרשות להשקע, משרד הכלכלה והתעשייה אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותוכניות, משרד העלייה והקליטה עמיחי דרורי – מנהל תחום פיתוח תשתיות, מרכז השלטון המקומי הילה אקרמן – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה- מועצות אזוריות, מרכז השלטון האזורי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל על האיחור – היינו במליאה ואי אפשר לכנס את הוועדה בזמן הזה. אני מאחל הצלחה ליושב-ראש הכנסת החדש שנבחר. נשתדל להתקדם עם נושא הפניות. אני מבקש מאנשי משרד האוצר, מאגף התקציבים, יש פנייה 271 עד 272 של משרד הביטחון. מבקש שתפרידו את הפנייה הזו לפני שאני מביא אותה לדיון. למה שמתם את משרד הביטחון ומשרד העלייה והקליטה באותה פנייה? מה אתם חושבים, שאנחנו מה? תגידו, מה מנת המשכל שאתם נותנים לנו? פנייה של משרד הביטחון עם משרד הקליטה? אדון על זה היום כי צריך ועדה משותפת. בבקשה, הצעה לסדר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בקשר למוכשר, אני רוצה להציע הצעה לסדר – לא מעבירים את זה עד שלא מקבלים את מה שהבטיחו להם. פנייה 24020 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד הבריאות. תמר צ'ין: הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש ב-22' בסך 111,948 אלפי ₪ בהתאם לפירוט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לקרוא. תסבירי. מה זה תפעול מטה? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> זה המשרד. יש שם כל הוצאות המשרד כולל כל התוכניות – ביטחון, דיור, טכנולוגיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה המכון לרפואה משפטית? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> שכר של עובדי המכון, תפעול שוטף שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד למכון לרפואה משפטית. בעקבות אסון מירון אבל זה לאו דווקא הנושא של אסון מירון, הייתה בעיה שזמן רב היה צריך לחכות ונכנסה שבת - היה צריך לחכות עד שיטפלו לצערנו הרב בגופות וכל מה שנלווה לעניין הזה. אז קמה זעקה גדולה ובין היתר הייתה זעקה של חברי הכנסת הערבים. הם אמרו: למה אנחנו, היות שהמכון לא עובד בשבת, צריכים לחכות כשיש לנו מישהו מהמשפחה או מישהו קרוב שצריך את הטיפול של המכון לרפואה משפטית. הייתה הצעת חוק – אני לא נכנס לעניין הזה, אבל היה מכתב שכתבתי לא לבד, אלא גם אפרת רייטן שהייתה יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, גם אני וגם חבר הכנסת אחמד טיבי, כתבנו מכתב לשר הבריאות וביקשנו, שתהיה שלוחה של המכון לרפואה משפטית בנצרת, ואז הוא גם יוכל לעבוד בשבת, ותהיה הורדת העומס מהמכון לרפואה משפטית, שהעומס עליו הוא ענק, לצערנו הרב, וגם זה יתמוך כספית בבית החולים שם שנזקק לתקציבים האלה. לא קיבלנו עד היום תשובה ממשרד הבריאות. אתם באים פה עם פנייה של המכון לרפואה משפטית. מה התשובה למכתב הזה שכתבנו שלושה חברי כנסת ממפלגות שונות לחלוטין? הפנייה הייתה ב-15 בפברואר 2022. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אשאיר למשרד הבריאות לענות. לדעתי יש בין שמונה לתשעה פתולוגים משפטיים בכל הארץ. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> לגבי מה שהיה עם המכון לרפואה משפטית- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני כן הייתי צריך לשאול האם יש נוהג במשרד הבריאות שלא עונים למכתב של שלושה חברי כנסת. אז מנהג ישראל תורה הוא. אם יש נוהג שלא עונים למכתבים – אז זה בסדר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה בהרבה משרדים, לא רק משרד הבריאות - כולל משרד הבריאות. רק אתם גדלים את זה כאילו חדש. אצלנו זה נורמה. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> לגבי מה שהיה עם המכון לרפואה משפטית, הייתה סוגיה לגבי הכוננויות בסופ"שים. היה תגבור לגבי הכוננות. אם אני זוכר נכון, היה גם פתרון לתגבורים בסופ"ש עבור הנושאים האלה. לגבי המתווה הספציפי אני יכול לבדוק את זה. ראשית, התקציבים שכעת מועברים זה עבור תפעול שוטף של המכון משנת 2021, אבל בהקשר הסוגיה שהייתה אז - ניתנו כוננויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלנו שאלה. למה אי אפשר לעשות שלוחה של המכון לרפואה משפטית? מה הקיבעון המחשבתית הזו? מה אתה מספר לי עכשיו שהוספתם כוננות? זה מה ששאלנו? למה אתם לא עונים לנו? יש לנו נושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר להוסיף – כמה פתולוגים משפטיים יש בארץ? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> מספר חד או דו ספרתי, פחות מעשרים. משרד הבריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שמשרד הבריאות צריכים לענות שיענו. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> יש מספר מצומצם של פתולוגים משפטיים בכל הארץ. מספר מדויק אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם מחסור כוח אדם במכון הפתולוגי באבו כביר? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שזה עניין מקצועי של משרד הבריאות, אז מתנצל מראש שאני מבקש מראש לשמוע את משרד הבריאות. אם לא יידע להגיד לי הכול בסדר. יש מחסור פתולוגים במכון? << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> כרגע יש מספר מצומצם שמנסה לתת מענה לכל ההיקפים האלה. האם קיים מחסור? ייתכן. לגבי השאלה של יושב-ראש הוועדה, אני יודע שניתן מענה לגבי סופ"שים בדמות תוספת כוננויות ולגבי מתווה מלא אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שאל למה לא לפתוח עוד סניפים בצפון ובדרום, אבל גם בשעות כוננות - מצאתם אנשים שיעשו כוננות? אולי הבעיה מתחילה בשכר שמשלמים שם? יש מכונים פתולוגיים שעושים את העבודה באופן פרטי, ואז ממילא חסר כאלה באבו כביר. ניסיתם לעשות פעם עבודת עומק, לראות למה זה ככה? << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> נעשתה הרבה מאוד עבודת עומק גם על ידי המכון ואושרה גם על ידי משרד הבריאות. הדברים האלה לא פתרון קסם שקורים בן לילה. מחסור ברפואה משפטית זה שילוב של שכר, הכשרות שצריך לעשות יותר. נעשו כל מיני דברים בהקשר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יודע מתי זה קפץ? באסון מירון, ואז פתאום כולם התעוררו. אנחנו מחכים לאסון הבא כדי לומר למה לא הכשרנו? כל דבר צריך אסון בשביל לעשות? שאל היושב-ראש גפני ואומר: שני דברים: אחת, מה נעשה בנושא של שעות כוננות וכל זה, ודבר נוסף, עוד סניף. היה אמור להיפתח עוד מקום כדי להוריד את הלחץ. לא להביא גופה מהצפון למרכז ומהדרום למרכז. זה חוזר לאותו מקום. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> הסוגיות הללו הן מורכבות ואנו דנים בהן באופן שוטף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מה התשובה? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> לדעתי, מוכנה והוצגה תוכנית שהיא מערכתית לטווח זמן יותר ארוך. אפשר להציג אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוכנית למה? מה עיקריה? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> היא מותנית בקבלת משאבים לטווח זמן יותר ארוך של הרחבת המענה בהיבט הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא פותחים שלוחה של המכון לרפואה משפטית בנצרת? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> לגבי פרטי התוכנית אוכל להשיב יותר לעומקם של דברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שעות כוננות – כמה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מה התשובה לשאלה ששאלנו? מה התשובה? יש לזה היתכנות? זה סתם אמירה באוויר? אתם חושבים שזה רציני ומטפלים בזה? תגיד תשובה על זה. אל תספר מסביב. סביב לא חשוב עכשיו. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> התייחסתי לנושא הפנייה עצמה. לגבי המתווה הרחב יותר של בדיקות פתולוגיות במדינת ישראל - יש תוכנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא זה שאלתי. שאלתי האם דנתם במשרד הבריאות בנושא השלוחה בנצרת. << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> ספציפית לגבי זה אבדוק ואחזור עם תשובה לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז תבדוק בבקשה כמה שעות כוננות אושר לכביר וכמה מתוכן מאז נוצלו, ומה שלא נוצל – למה. וכמות מדויקת של פתולוגים משפטיים שקיימים בארץ, וכמה מתוכם עובדים במכון של אבו כביר. אם יהיה חסר לך הנתונים האלה תבוא ואתן לך אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תשובות לשאלות שלנו ונצביע. אבל אני רוצה תשובה כי לא אכפת לי מכבודי אבל אכפת לי מכבוד שני חברי הכנסת האחרים. אפרת רייטן ואחמד טיבי מבקשים לדעת למה לא לעשות שלוחה בנצרת. יכולים להגיד שזה לא אפשרי, אין תקציב. שייתנו תשובה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש פה 42 מיליון. נעביר 2 לשם. שיתחילו עם משהו. פנייה 68008 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות האוכלוסין וההגירה. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> זו גם פניית עודפים. דנה בסעיף התקציבי 68, רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 21' לשנת התקציב 22' בסך של 24,665 אלפי ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשות האוכלוסין, מה קורה עם התורים של הדרכונים, תעודות זהות? מנסים לצאת מזה - עוד חצי שנה, ארבעה חודשים. אדם שאין לו קשר ואם זה לא מקרה הומניטרי שמת לו מישהו, אי אפשר להגיע לטוב. תכל'ס מה אתם עושים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עוד שאלה ברשותך. כתוב פה שהסיבות המרכזיות לזה שיש עודפים, שהיה צריך לפתוח לשכות חדשות. היכן אלה היו אמורות להיפתח, ולמה לא נפתחו בפועל? כי אנו יודעים כמה מחסור וכמה קשיים יש בשטח, במיוחד באזורים ובישובים מסוימים, ולא צריך לומר היכן זה. כולם יודעים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדקדק במשפט אחד. המתנה במשרד האוכלוסין, מרשם האוכלוסין – שלושה, ארבעה חודשים המתנה. לקבוע תור – ארבעה חודשים. אתה רוצה להירשם כנשוי - מגיע אליהם גרוש. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> בוקר טוב. אנו אכן יש לחץ בביקוש לדרכונים. לא סוד שב-2022 השמיים נפתחו ממש. אנחנו היום בכמויות ייצור של דרכונים ביומטריים פי שניים ממה שעשינו ב-21' וגם פי שניים ממה שעשינו ב-2020. החוסר הזה משנות הקורונה בא לידי ביטוי. מדובר ב-500 עובדים שנותנים שירות לאזרחים. כמות כזו אי אפשר להכפיל לא ביום, גם לא בשנה. לפני כמה חודשים היינו פה, קיבלנו מעט תקנים לטובת התגבורים רק בעמדות שיש לנו – אי אפשר לפתוח עמדות מהיום להיום. בכל המקרים האלה אנחנו בהליכי גיוס. לא קל לגייס ברמות שכר שיש לנו בעובדי המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה לגבי התקנים העברה מהגבולות – משכנו משם תקנים ואתם לא מעבירים את האדם עם התקן? << דובר_המשך >> אלי אלפסי: << דובר_המשך >> אני מדבר על ה-100 שהעברנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מעביר את התקן עם האדם. לא רק את התקן. אתה לא צריך גיוס. << דובר_המשך >> אלי אלפסי: << דובר_המשך >> לא העברנו אנשים. העברנו תקן ריק, כי גם בנתב"ג- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דובר שאין תקנים רק ריקים – כי חלק מתקנים שהתפנו - תקן אותי אם אני טועה. 120 תקנים שלא מומשו? << דובר_המשך >> אלי אלפסי: << דובר_המשך >> כן. עובדים לא העברנו, כי בכל מקום יש לחץ. לגבי לשכות, פתחנו השנה הזו את יד בנימין. אנחנו עומדים לפתוח בעוד מקום בדיר אל אסד נדמה לי. אנחנו פותחים בכל מקום שיש ביקוש. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה היה צריך לפתוח ונוצר בגלל זה העודף? כתוב: לשכות לא נפתחו. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> זה החלק הקטן כפי שאמרתי. עיקר הכסף הוא עבור שיפוץ של מבנים, רכש ותחזוקות עבור מבנים. יש לנו 60 מבנים של לשכות האוכלוסין, ואנו נמצאים על הנושאים האלה. אין לשכות שאמורות להיפתח עכשיו בישוב ערבי למעט יד בנימין שפתחנו אותו לפני כמה ימים וכבר עובד. בשנה הבאה חלק מלהקל על התורים אנו מתכוונים לפתוח עוד 2 לשכות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עוד שאלה ברשותך. מה המשרד עושה בקשר למצב שיש מספר רב, אלפים של עולי רגל שחייבים דרכון ביומטרי בתקופה כל כך קצרה, למרות שרבים מהם יש להם דרכון רגיל והם נתקעים, ולפעמים אחרי ששילמו את הכסף כדי לעשות את העומרה או לעלות לרגל, ופשוט הם לא יכולים לקבל את הדרכון. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> זה כמו כולם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל זה לא כמו כולם, זה מקרה חריג, ספציפי, שיש לו עונה ספציפית ותאריך ספציפית, ופעם בחיים האנשים עושים את זה. לא כל יום אנשים עולים לרגל. לא כל יום יש להם הזדמנות לעשות עומרה. לכן במצב הזה אני דורשת מכבודו שהמשרד יגיד לנו בכתב, מה תוכנית המשרד בהקשר לסוגיה הזו, במיוחד לאור העובדה שלאנשים יש דרכונים כאילו בתוקף, רק הם מבקשים שיחליפו את זה בביומטרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה לא יכול עכשיו – בעוד כמה ימים, אבל תן לנו תשובה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> בסדר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> נכנסתי לפלאפון, קבעתי פגישה במשרד הפנים בירושלים בצורה רגילה. 18 במאי התור הכי קרוב שקיבלתי. אני מתייאש, עובר מדינה. סניפים זה חשוב, אבל מה קורה עם סניפים קיימים, מה שהיא אמרה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה יכול להגיד את השם שלי בבקשה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אימאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מבקש את התשובה הזאת תוך חמישה ימים. אני רוצה לעבור להצבעה. 68008. מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול נגד – 1 אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. פנייה 37005 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד התיירות. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה להעביר עודפים בסך של 23,147 אלפי ₪ משנת התקציב 21' לשנת התקציב 22' בהתאם לתוכניות הבאות: תוכנית מנהלה – 1,313 אלפי ₪, תוכנית הכשרת כוח אדם ושירותי תיירות בישראל – 2,201 אלפי ₪ ותוכנית השיווק של משרד התיירות- - - אלפי ₪. זה עודפים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי תוכנית 370208. מדובר פה על תוכניות, תמיכה באירועים ומופעים ופעילות. אפשר לדעת יותר בהרחבה, בפירוט, שנדע מה האירועים, איפה התוכניות יתקיימו, לגבי הכשרת מורי דרך? אנחנו היינו עדים למצב מאוד קשה של מורי דרך בתקופת הקורונה. הייתה תוכנית לתת להם הכשרה והסבה. היו הרבה דברים שצריך לעשות. מה נעשה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> לגבי מורי הדרך, בעקבות הקורונה אנחנו הקצינו שני סכומים לטובת פעילויות מורי הדרך. הפעילות מבוצעת בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. סכום ראשון של 10 מיליון ₪ בוצע במהלך השנה האחרונה והפעילות בגינו מסתיימת כרגע, בחודש האחרון, וסכום נוסף של 15 מיליון ₪ עבור פעילות נוספת עתידית תתבצע במהלך שנת 23'. כבר חויב ויש התקשרות- - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה תוכן הפעילות הזו? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אנחנו נותנים סבסוד סיורים עבור מורי דרך שבתקופת הקורונה לא הייתה להם פעילות – מורי דרך שעוסקים בתיירות נכנסת, ואנחנו נותנים סיורים מסובסדים לקהל הרחב כדי ליצור להם הכנסה והפעילות הזאת מתבצעת עם רשות הטבע והגנים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש חלוקה, היכן הפעילות הזו מתקיימת? למשל באתרי תיירות, נאמר טבריה, נצרת, אילת? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> ודאי. אביא את הנתונים ואציג לכם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא תוכל לומר כמה הוקצה לאזור הצפוני – נצרת, טבריה, כפר כנא, למשל? זה הרוב תיירות ערבית. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> לצערי איני יודע את הנתונים כרגע אבל ודאי יש פירוט מלא שאוכל לשלוח לוועדה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מבקשת לקבל את הנתונים קודם ואחר כך שנצביע על זה. לא צריך להצביע על כל דבר כשאין לנו הנתונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יעביר את הנתונים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אחר כך אנחנו רואים שהנתונים לא משקפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם באים לפה כל הזמן. זה מתעכב הרבה זמן. אם לא, את הפנייה הבאה של תיירות לא נעביר. מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול נגד – 1 אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. אני מאוד מבקש להעביר – אני מכבד את חברת הכנסת. אם לא נקבל את הנתונים כמות שהם – לא חשוב אם הם טובים או פחות טובים אבל לקבל את הנתונים – הפנייה הבאה של התיירות תיעצר. משרד הבריאות, אתם מבררים? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> כן, עוד כמה דקות נבוא עם תשובות. פנייה 40007 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחבורה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> הפנייה נועדה להעביר עודפים משנת 21' ל-22' בסכום 23,088 אלפי שקלים חדשים לטובת תפעול במשרד ראשי בשירות המטאורולוגי, ברשות הספנות והנמלים, רשות התעופה האזרחית, רשות הבטיחות בדרכים ורשות לתחבורה ציבורית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, בבקשה. השירות המטאורולוגי דיברנו על זה, אולי צריך להעביר אותו בכלל אבל זה פחות קשור אליכם. בטיחות בדרכים – כל הכסף מנוצל השנה, מה שאתם רואים? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אנחנו צופים ניצול מלא בהתחייבויות של הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על סך? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> תלוי כמה הוועדה תאשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף של התקציב – כמה יש לך בסך כל התקציב? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> בסיס התקציב הוא כ-70 מיליון שקל והעודפים עוד סדר גודל של 30 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה מעריך שינוצל הכול? << דובר_המשך >> יובל פרידמן: << דובר_המשך >> בהתחייבויות ודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי בישיבה הקודמת שתיתנו תשובה לגבי בטיחות בדרכים. << דובר_המשך >> יובל פרידמן: << דובר_המשך >> העברנו תשובה כתובה גם לוועדה וגם אליכם. אני מוכן לקרוא אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה גם הסיפור של הנמלים. יש תקנים באוצר שתקועים – למשל נמל אשדוד שעדיין לא אושר שם התקנים, ומכרזים לא מתקדמים בגלל זה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אסביר. חברת נמל אשדוד היא חברה ממשלתית. התקנים לא ניתנים במסגרת הזו. כאן אנו מדברים על רשות הספנות והנמלים שהיא יחידה תחת משרד התחבורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואף על פי כן הרב גפני מסכים לשאול את השאלה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> מה השאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא שמעת את השאלה וענית בכל זאת. שאלתי, אם יש תקנים של נמל אשדוד, שלא מאושרים כרגע במשרד האוצר. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אנו לא מאשרים תקנים לנמל אשדוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני קיבלתי תשובה אחרת, שיש על תקנים מסוימים במכרזים שלא נותנים להם להוציא בגלל תקנים שתקועים במשרד האוצר. אני טועה? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> משרד האוצר לא מאשר תקנים בצורה הזו לחברות ממשלתיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היכן זה תקוע? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני לא מכירה. יכולה לבדוק. ככלל תקנים בחברות ממשלתיות זה אירוע שמאושר בין היתר על ידי הדירקטוריון של החברה הממשלתית, בהליכי הנהלה פנימיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מניח שנגיע לראש הפירמידה ונגיע לאוצר שלא מאשר וזה אולי יביא אותנו לשאלה שנמצאים פה משרד האוצר ששאלנו בשבוע שעבר כמה תקנים יש ברזרבה שעדיין לא קיבלנו תשובה על זה. אנחנו מחכים לכם בפניות הבאות, משרד האוצר. תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בקשר לתוכנית שמתייחסת לנושא של בטיחות בדרכים ברשויות המקומיות ובאוכלוסיות שיש להם פגיעות ואחוזי תאונות גבוהים. כמובן בתוך זה אנו מדברים על החברה הערבית שלצערי הרב מככבת בנושא הזה. השאלה שלי, האם יש בתקציב הזה שמופנה עכשיו - תקציב להחזרת התקן היחיד, הבודד שהיה בהדרכה ארצית בתוך משרד החינוך לבתי הספר הערביים? כי היה שם תקן של מדריכה ארצית, ובתחילת השנה התקן הזה נעלם בטענה שאין תקציבים. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> זו שאלה למשרד החינוך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אתה מדבר על הקצאת תקציבים לנושא. אתם צריכים לדעת למה הכסף הזה מיועד. לא רק לומר בכללי. היה תקן בודד, ארצי בתוך החברה הערבית לסוגיה הזו של הדרכה, והוא נעלם. האם יש בתוכנית הזו את התקן הזה? מחזירים אותו או הוא ממשיך להתאדות? אני מדברת על הרלב"ד. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> ברלב"ד יש תקנים לאוכלוסייה הערבית. לא רק שיש אחד – נפתח עכשיו עוד תקן. יש שניים. אמנם מי שאיישה את התקן לא נמצאת, אבל יש שני תקנים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי זו? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> סיוואר חלבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. פניות 274-280 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלכלה ותעשייה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הפנייה נועדה להעברת סך של כ-212 מיליון ₪, 9 מיליון ₪ בהוצאה מותנית ו-100 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב בהתאם לנושאים המפורטים להלן. עיקר הנושאים: תקצוב סך של כ-100 מיליון ₪ בהרשאה למסלולי התייעלות אנרגטית בסויע לעסקים ולרשויות מקומיות, 250 מיליון ₪ התאמת תקציב לביצוע בהתאם לתחזית המעודכנת; ותוכנית 3840009, 16 מיליון ₪, מתוכם מיליון ₪ להחלטת ממשלה של אילת בתוכנית רב שנתית לפיתוח העיר לקהילת חדשנות וידע בתחום הביולוגיה והחקלאות הימית, 7 מיליון ₪ בהתאם לביצוע תקציב מלאי חירום, 9 מיליון ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה ו-8 מיליון ₪ לפעילות התקינה של המשרד והמכונים לייצור מתקדם והתייעלות ומשאבים, וכ-3.5 מיליון ש"ח לתקצוב מערכת תמר של התוכנית הממשלתית של תוכניות העבודה שמתוקצבת על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה מישהו שמתנגד לפנייה הזו? בבקשה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> שלום, אני עמיחי דרורי ממרכז השלטון המקומי, ולידי הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי. אנחנו לא מתנגדים לפנייה בכללותה אלא מבקשים להעיר לגבי העברה של ה-100 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב עבור התמיכות בהפחתת פליטות מתוקף הוראת מנכ"ל 441 של מנכ"ל הכלכלה. אנו מבקשים להתנות זאת בגלל שהוראת המנכ"ל במתכונתה הנוכחית מדירה עשרות רשויות בפריפריה, מדירה את כל המועצות האזוריות באופן קטגורי בגלל לכאורה מגבלות טכניות של הרשת למרות שהמגבלות הללו הן ברות פתרון. יש הסדרות תעריפיות, הסדרת ברירת מחדל, הסדרה תעריפית לשימוש עצמי. אנו מציעים להתנות כרגע את העברת הנושא הזה ולצאת לסבב נוסף של הגשה שבהן הרשויות הפריפריה והמועצות האזוריות יוכלו לגשת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> תודה. אני רוצה לציין שלכתחילה המועצות האזוריות כן יכלו לגשת. היו לא מעט מועצות אזוריות שכבר הכינו את כל המסמכים. במהלך השאלות והתשובות הוחלט להוציא את האפשרות למועצות אזוריות לגשת, גם אם אין להם שום חסמי רשת והם נמצאים באזור מרכז הארץ. אנו חושבים שלא נכון להדיר קטגורית את כל המועצות האזוריות והפריפריה. היו שם הרבה מועצות שרצו והיו מוכנים לגשת עם הפרויקטים ואנו מבקשים להתנות את האישור של התקציב הזה, בזה שיוכלו לגשת גם המועצות האזוריות וגם הפריפריה. תודה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אתייחס באופן כללי, ויש פה גם נציגי משרד האנרגיה, הגנת סביבה וכלכלה שיוכלו להסביר יותר בפירוט. אנחנו לא חושבים שיש בהוראה פגיעה בפריפריה. יתר על כן, משרד הכלכלה הוא אחד המשרדים שהכי תומכים בפריפריה בממשלה. אנו מדברים על תקציבים של מאות מיליוני שקלים שמוקצים רק לפריפריה, אם במענקים לעידוד השקעות הון, אם במסלולים לעידוד פריון וייצור מתקדם שכוללים גם העדפה לפריפריה מרוחקת, אם זה רשויות כמו ירוחם, קריית שמונה, דימונה שהן יותר מרוחקות ומקבלות שם אף העדפה נוספת. הסכומים האלה מיתוספים לסכומים של מאות מיליונים בשנה של תמיכה בפריפריה של משרד הכלכלה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> פריפריה זה לא רק שלוש ערים. אם אתה מחריג את המועצות האזוריות שזה נגב, גליל, גולן, יהודה ושומרון - הורדת את כל המדינה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> תכף יסבירו פה - לא חושב שיש פה אפליה לפריפריה. לנושא של הרשויות האזוריות, בסוף המטר של ההוראה זה קירוי המרחב העירוני, כלומר זה מיועד לערים ויסבירו המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשר להתניה שדיברו שניהם על ההתניה הזו. מה ההתייחסות שלך? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אשלים ואז אעביר למשרד הכלכלה. אנו באמצע דצמבר. הוראה פורסמה, כולם הגישו, יכולת לפרסם הוראה חדשה של קול קורא ועדיין להוציא את הכסף השנה היא בלתי אפשרית. אין יכולת משפטית עכשיו לשנות את ההוראה אחרי שכולם הגישו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אחרי שכולם הגישו הוצאתם את המועצות האזוריות. זה גם אחרי שהגישו. בהערות לציבוא, אחרי שנתנו את האופציה שהיו בפנים, אמרו – כנראה שהתעוררתם כשאין מספיק כסף או כשיש מספיק כסף, הוצאתם אותם משם ואז היא אומרת – זה מתקשר למה שהיא אומרת במועצות אזוריות: אנחנו מוצאים עצמנו בחוץ. נכון, על הפריפריה אתה מתרץ לנו משהו שנראה לשמוע דווקא את המשרד איך זה לא פוגע אבל בנושא של מועצות אזוריות - אם היה בפנים והוצאתם - זה חמור. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> באופן כללי, להבנתי זה היה בשלב שלפני שהגישו את הבקשות אבל ככל שעכשיו לא תעבור הפנייה או לא יהיה אפשר להוציא את המסלול, אנחנו במצב של 1 או 0. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אמרה, לאחר שיידעו אותם שיכלו להגיש אז הם הגישו. זה גם תשובה של בדיקת דופק, להוריד אותם. אם אתם מודיעים להם שהולכים להגיש ואתם בסוף מוציאים אותם - תכף נשמע למה לא, אתה עושה לא. על זה אנו רוצים תשובה. מניח שהגורם המקצועי שאומר לי לא, יגיד למה. << אורח >> אפרת דבש: << אורח >> אני סגנית מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה, והייתה חלק מהצוות שכתב את המסלול. זה מסלול חדש, לא היה בעבר, ומבחינתנו הוא פילוט. כמובן תמיד כשיש מסלול חדש, אחר כך תמיד לוקחים ממנו תובנות ותמיד אפשר לשפרו בהמשך. המסלול כפי שפורסם, התנאים בו לא שונו. כבר בפרסום המסלול הקריטריונים היו ברורים לגמרי. ניתנת אפשרות שליחת שאלות ותשובות בהליך שדומה להליך מכרזי, ובמסגרת השאלות ותשובות חידדנו את הנושא כי ראינו שמגיעות הרבה מאוד שאלות בנושא. ההתניות שהם דיברו – עשינו את ההוראה בשיתוף פעולה עם משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה. חלק מהדברים זה שיקולים מקצועיים שהם הביאו איתם במסגרת הבנייה ואתן להם לפרט ולהסביר את השיקולים המקצועיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אסביר את השיקול. יש מגבלת הולכה. יש מגבלה אובייקטיבית, מפה אובייקטיבית שמפרסמת חברת החשמל שמראה היכן בארץ אי אפשר לחבר עוד מתקנים לאנרגיה סולרית. בכלל מתקני ייצור חשמל. אנו עובדים על זה, לשפר את יכולת ההולכה, אבל זו מגבלה אובייקטיבית שלא מסתכלת פריפריה או לא. היא למשל אומרת שכל אזור הגליל כן נכנס, כל הרשויות בסוציו נמוך במרכז הארץ נכנסות. היא כן מחריגה בצורה אובייקטייבית את הדרום ואת הגולן ואת אזור העמקים. פשוט אין מקום ברשת להכניס שם עוד חשמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל אזור הצפון והדרום היא מחריגה? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> היא מופיעה באינטרנט, פתוחה לכל אחד, ומסמנת כל אזור בארץ, כל אזור בארץ מסומן לפי סבירות לחיבור נמוכה מאוד לגבוהה מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם אומרים על זה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> ראשית, מבחינת פירוט הרשויות שלא יכולות לגשת, שמודרות. באר שבע רוצה לגשת - ולא יכולה, קריית גת – כנ"ל. שדרות, אילת, מצפה רמון. גם ישובים מסוימים בשומרון, בית אריה, אלפי מנשה - כולם רוצים לגשת ואף לחלקם יש מתקנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש שאעשה עכשיו? << דובר_המשך >> עמיחי דרורי: << דובר_המשך >> יש היום שתי הסדרות שיכולות לתת מענה. קוראים להן הסדרת ברירת מחדל והסדרה תעריפית לשימוש עצמי. בהסדרות האלה רק העודפים מוזרמים לרשת, ובאתרים שבהם יש בעיה להזרים לרשת, חברת חשמל מאפשרת לקבל מכסה עם הזרמה מוגבלת כלומר זה משרת שימוש עצמי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לעשות את זה? אתם נגד באר שבע? נגד קריית גת? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> קודם כל, משרד האנרגיה תומך – רק השנה יצאו מעל 60 מיליון שקלים לרשויות מיעוטים ופריפריה במענקים שאנו מחלקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תקבלו פרס ישראל על זה, אבל תענו על השאלה. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> משרד האנרגיה לא נגד באר שבע. יש מגבלה אובייקטיבית על הרשת. ההסדרות האלה שאתה מציע פה הן לא הפתרון. אני יכול להסביר למה – יש לנו הרבה ניסיון עם זה במענקים שאנחנו נותנים באזורים אחרים בארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע לעשות? << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> השנה לצערי אין מה לעשות, אובייקטיבית. אנחנו נמצאים באמצע דצמבר. אם הכסף לא יעבור או אם תיפתח הוראת המנכ"ל, לא נתכנס - צריך לצאת לרשויות המקומיות מחדש. זה תהליך שלוקח זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם 2023? << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> ל-2023 יש פה שתי סוגיות: זו של המועצות האזוריות ושל המגבלה האפקטיבית. המשרד להגנת הסביבה, אמר שלגבי 2023, ככל שיהיה תקציב להוראה הזאת אפשר להסיר את הדרישה הזאת ל-2023. בנוגע למגבלת רשת – זו מגבלה אובייקטיבית. אני מקווה שעד שנה הבאה יהיה לנו מצב טוב יותר. אנו עומדים לבחון- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסוגיה של המועצות האזוריות. גם אם נניח בצד את הוויכוח המשפטי אם כן שיניתם את הדרישות או לא, כי לדעתי שיניתם – לדעתנו לא בסדר להדיר את כל המועצות האזוריות. מיליון איש שגרים בתחום המועצות האזוריות זכאים לצל בדיוק כמו מועצה מקומית להבים או מועצות מקומיות אחרות ועיריות אחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שומע את הוויכוח. ראיתי גם את המכתב ששלחו לי. ליבי אתכם. אני יכול לעשות שני דברים – או לומר שאני דוחה עכשיו את הפנייה הזו ואני לא מצביע עליה ונחכה עד שייתנו לכם תשובות מדויקות, אבל אז המשמעות היא שאני לא מועיל לכם ואני גורם נזק לכל האחרים. לכן אני מציע שכן נאשר את זה, אבל אנחנו מתנים את זה בזה שתמצאו פתרון לבעיות שהועלו פה. אתם לא יכולים להדיר את הישובים האלה, את המקומות האלה. אני חושב שזו הדרך. אני מקבל את התנאים שלכם כי יש פה גם למועצות האזוריות, גם לישובים. אתם צריכים להתחייב, שתעמדו בעניין. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> בנוגע למועצות האזוריות, יש פה גם משרד הגנת הסביבה לשנה הבאה – הדרישה הזאת תוסר. בנוגע למגבלה האובייקטיבית של רשת החשמל, נמצא פתרונות, נוכל לשבת על זה, לקראת פרסום הוראה בשנה הבאה ככל שתהיה- - - << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> מה זה תוסר? יהיה קול קורא ייעודי למועצת האזוריות שיאפשר להגיש? כי כרגע הן מופלות. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אין תקציב לשנה הבאה מיועד לזה. ככל שהוראת המנכ"ל הזו תוארך, היא תכלול גם את המועצות האזוריות. קריאה: ואם זה הרשאה להתחייב, לא ניתן למתוח את זה? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> לא. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בנושא של סוציו אקונומי שאתם בוחנים אותו – בוחנים לפי מספר רכבים. אם יש מישהו בהר ברכה שיש לו ארבעה רכבים כי אין לו איך לנסוע, או טרמפים וזה, גם ברמת הגולן, גם במועצות אזוריות אחרות, הוא נחשב סוציו אקונומי גבוה, אבל אם לא יהיה לו רכב הוא לא יוכל לעבוד. כלומר המבחן לא נכון של סוציו אקונומי. זה אחד. בגולן הניחו קווים חדשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא עלה. הוא לא אמר את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, כמה נקודות קצרות. אחת, להאיץ את ההתייעלות האנרגטית ופרויקטים כאלו חובה אסור לעצור. הממשלה התחייבה להגדיל אחוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אמר ראש הממשלה על זה? בהומור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ראש הממשלה עוד מעט עושה הורדת מע"מ בפעימות ב-12% והקפאת התעריפים - בהומור. אבל נמשיך להזכיר לכולם. לעצם העניין, אחת, להמשיך לרוץ קדימה עם הפרויקטים הקיימים. שתיים, נאמר שזה פילוט. להכניס מועצות מקומיות. הן ראויות. שנה הבאה לתקצב את זה. שלוש, לא ברורה התשובה שלכם על אילת כי אילת אילות הן המובילות במדינה בהתייעלות אנרגית – זה אני יודע כי השקענו בהן בפילנתרופיה, ויש כבר מיזמים של מגדל מראות ושמש ועניינים. לא מובן איך אילת לא יכולה להגיש פה כי יש לה שמש ופילוטים ומרכז מו"פ של אנרגיה מתחדשת. תבדקו איך אתם מדירים את אילת. והדבר האחרון הכי חשוב – מישהו פגע בקריית גת ובאר שבע וייצא בזול? מישהו לא שם תשתית לבאר שבע וקריית גת. לכן הן לא יכולות להגיש. על זה אנחנו רוצים תשובות. גם שנה הבאה הן לא יגישו? אנחנו רוצים תשובות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ולמה רמת הגולן מוחרגת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מצטרף לפניות האלה. מבקש שהאישור שלנו אם אכן יינתן היום - לא פוטר אתכם מלהכניס את באר שבע, קריית גת ורמת הגולן להכניס אותן במהלך החודשים הקרובים, בתחילת השנה הבאה. אני מבקש לקחת זאת ברצינות כי אתם מגיעים לפה מעת לעת ונשאל אתכם מה נעשה בעניין הפריפריה הזו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעת לעת – שהעט לא יחתום על ההעברה הבאה בלי תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 274 עד 280 - מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. עודף 38013 << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת הכספים 2021 לשנת הכספים 2022 בסך של כ-37 מיליון ₪. עיקר העודפים הם בפעילויות התפעול השונות של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה, לקיים מענקים של הסובסידיות. חברה שזכאית לסובסידיה מגישה בקשה בסוף השנה ומשולם לה בשנה העוקבת והכספים האלה עוברים בין השנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. חבר הכנסת עודה, אתה רוצה להתייחס לפנייה של משרד החינוך, כי אתה צריך ללכת. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש הרב גפני, קודם כל אני חייב לברך את היבחרותך ליו"ר הוועדה. אתה אחד האנשים הבודדים בממשלה המיועדת שאנו יכולים לעבוד יחד איתה גם בשוויוניות, גם בהדדיות. יש לנו הרבה הערכה אליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אפילו אם תביא את הנושא הזה עד חצות, אני רוצה להישאר. זה נושא ממש כל כך חשוב לי ואני באמת יכול לחכות עד הסוף בשביל גם להצביע בעד הזכות האלמנטרית של בתי הספר המוכרים לא רשמיים. איפה נציג משרד החינוך? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כאן. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפני כשנה וחצי הבטחתם להעביר למוכשר את הטיפוח והתמרוץ. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הועבר. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל חסר 14.5 מיליון שקלים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה התקציב הקואליציוני של רע"מ. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדבר על המוכשר בשם כולם. גם הכנסייתיים, גם המוסלמים, גם יהודים. לכולם. אני מבקש ממך תשובה לגבי השאלה הזו בבקשה. לגבי שעות החסרות שהן 2,836, שהעלות שלהם זה 14.5 מיליון שקלים - לא העברתם. גם השנה 2022- - - << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הועבר 54 מיליון בהסכם הקואליציוני. כמעט כולו בוצע באופן מלא. זה נמצא במערכת מיתר אצלנו. אפשר להסתכל. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פנו אליכם, לא נתתם תשובה. נחליט שהשבוע נשב. מה שחסר, שהם יקבלו. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא יכול להיות חסר. קיבלנו תקציב והוא הועבר. אני קיבלתי 54 מיליון ואותו העברתי. אם יעבירו לי תקציב נוסף – אחלק אותו. כל התקציב שקיבלתי – חילקתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק החרדים בחוץ. מוסדות התורה יצאו החוצה בהוראת שר האוצר. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> המוכר החרדי קיבל. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מביא את הנושא הזה היום להצבעה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות. משה, אפשר לדבר איתך, אתה פה. אחרים לא נמצאים פה – אי אפשר לדבר איתם. דיברתי במליאת הכנסת למה לא מביאים תמרוץ וטיפוח כמו בכל שנה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה לא עושים חינוך חינם לכולם באותו מקום כמו כולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עכשיו עושים הסכם קואליציוני. מקווה שזה יהיה בפנים. נותקף בתקשורת למה אנחנו לא עושים אבל לא מעניין אותנו. אמרתי למנסור עבאס, הוא היה חבר בקואליציה הקודמת. אמרתי לו: אנחנו כל שנה מביאים 84 מיליון שקל לתמרוץ וטיפוח. בלי זה יש בעיה קשה גם עם משכורות וגם עם הכול. הוא הלך לשר האוצר. אמר לו איווט ליברמן: אני מוכן לתת רק לערבים, לא למוסדות הפטור ולתלמודי תורה. אנחנו לא קיבלנו. קיבלנו במוכר שאינו רשמי. גם שם, אם הייתה לו עוד קדנציה, בתוך המוכר שאינו רשמי גם היה עושה אפליה אבל לא היה לו מספיק זמן. הקב"ה סילק אותו קודם. פנייה 24020 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חוזר לבריאות. יש תשובה. השאלה הייתה על המכון לרפואה משפטית, למה אין שלוחה בנצרת. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> עלו כמה שאלות אבל אתייחס בעיקר למרכזית שדיברת עליה עכשיו. יש תוכנית מלאה שהמשרד מקדם. המשרד בנה אותה וממליץ עליה. היא ממתינה להכרעת שר. עכשיו אנחנו בחילופי שרים. יש תוכנית מלאה כוללת לכל הנושא המכון לרפואה משפטית, הפעילות לרפואה משפטית במדינה. זה לא עניין רק של פתיחת מכון או לא פתיחת מכון. זה נרחב יותר – איך מגדילים את היצע המומחים. גם זה ענייני שכר וכו'. התוכנית תובא לאישור השר החדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לקבל תשובה, לא משהר ערטילאי כזה? האם מדברים על אפשרות של פתיחת שלוחה בנצרת? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> בין היתר, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה בין היתר? אני רוצה תשובה על זה, שיהיה רשום בפרוטוקול. האם יש תוכנית במשרד הבריאות לפתוח שלוחה של המכון לרפואה משפטית בנצרת? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> יש תוכנית כוללת גם עבור הנושא הזה. בהחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה חשוב לי מאוד. אני רוצה לדעת, האם שר הבריאות הנוכחי, משרד הבריאות בקדנציה הזו – על זה דיברנו. האם יש תוכנית, שתיפתח שלוחה בנצרת של המכון לרפואה משפטית? כן או לא? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> יש תוכנית שצריכה אישור השר. היא כוללת מענה כוללני לכל נושא הרפואה המשפטית במדינה. מכיוון שזה לא רק עניין של פתיחת מכון או לא פתיחת מכון אלא יש להסתכל על כל הנושא בכללותו יש תוכנית כוללת והיא מדברת גם על פתיחת שלוחה בנצרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לשאלותיי, כמה כרגע נמצאים בכלל שיש להם רופאים משפטיים פתולוגיים? << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> רופאים מומחים לרפואה משפטית במדינת ישראל מאוישים 8 כאלה ויש עוד 4 סטאז'רים. כולם במכון לרפואה משפטית. חוץ מזה יש עוד 3 תקנים שעדיין לא מאוישים. אני מייצג את משרד הבריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא מאוישים? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> בדיוק בגלל זה אמרתי שאנחנו צריכים מענה כוללני לנושא הזה. זה שילוב של שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם יש לך תקנים, יש לך שכר. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> עניין של היצע וביקוש. אחד מהתקנים שלא מאוישים הוא ממש מהחודש האחרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה רופאים כאלה יש בארץ? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> כיוון שהמכון הוא המקום היחיד בארץ שמעסיק רופאים כאלה- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין מכונים פרטיים? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> למיטב ידיעתי לא. הרופאים הפעילים הם אלה שמאוישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וכמה סך שעות כוננות היו בשנה האחרונה מאז אושר שעות כוננות? וכמה נוצלו בפועל? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> בזמנו הסוגיה הזו עלתה והייתה מאוד בוערת. נפתר הסיפור של סופי שבוע באמצעות 2,000 שעות כוננות שהוקצו. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> הן בוצעו במלואן. שעות הכוננות של המכון לרפואה משפטית, ה-2,000 פלוס כל מה שהיה למעט היתרה של השבועיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא שמים שלושה תקנים? << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> התקנים קיימים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שמונה מומחים, ושלושה תקנים למומחים אין. אין אנשים. המקום הזה פועל ב-30%, 40% פחות ממה שיכול לפעול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש אנשים שלא מוכנים להגיע בגלל השכר. אחד הדברים הבעייתיים שם זה השכר. זה חלק מהתוכנית שהוא אמר, תוכנית רחבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעשה עוד שני תקנים בשכר יותר גבוה. מה הבעיה? תשנה את התקנון ותגדיל את השכר אבל להחזיק תקנים בלי עובדים בשירות כל כך קריטי? ואז אולי תהיה לך שלוחה בנצרת. אולי שם מוכנים לעבוד בפחות. תבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מחכה לשר. תגידי גם את לגבי מה שנאמר פה, מה עמדתך. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> המחסור במומחים מוכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם בעד פתיחת שלוחה בנצרת של המכון לרפואה משפטית? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אנחנו מחכים שמשרד הבריאות בתור המשרד המקצועי יביע עמדתו המקצועית של איך ניתן או צריך להגדיל את שירותי המכון הפתולוגי. שיציגו לנו תוכנית, נדון לקראת התקציב הקרוב בתוכניות שהם יציגו ועל בסיס זה יוכרע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד הבריאות, בתוכנית הכוללת שאתם מציגים עכשיו, יש שם גם תוכנית איך לצמצם הגעת הגופות למכון? יש אדם שמת בתאונת דרכים, לוקחים אותו למכון, שידוע מראש שאין למה לעשות. או אדם מת, בית המשפט אומר: צריך סי טי. הסי טי יכול להיות בבית החולים, לא צריך להגיע עד שם, ולשלוח ולקבל את חוות הדעת. ואז גם לא צריך את כוח האדם. בתוכנית זה כולל גם את זה? << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> הפרמטרים להגעה או אי הגעה למכון לרפואה משפטית הם מקצועיים, וזה נדון גם בוועדת הבריאות או בוועדות כאלה שהן יותר בצד המקצועי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התוכנית היא כוללת? << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> כן, על כל מה שרלוונטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אצביע על הפנייה הזו. אני מקבל את זה כתשובה שיש בתוכנית שלכם במשרד הבריאות להקים שלוחה בנצרת של המכון לרפואה משפטית. אם אמרתי דבר לא נכון, תקן אותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תוכנית כוללת, ובין היתר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כוונה לבחון בין היתר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם הבנתי נכון? אמרה ממשרד האוצר שמחכים לתוכנית שלכם. אתה אמרת שבתוכנית שלכם יש גם הנושא הזה של הקמת שלוחה בנצרת של המכון לרפואה משפטית. האם זה נכון? אתם מחכים לשר. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> והיא ממתינה להכרעת השר, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וזה בתוכנית שלכם מקצועית. << דובר_המשך >> רן דניאלי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הפנייה של משרד הבריאות 24020 – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. פניות 271, 272 משרד הביטחון, אם אני לא משתכנע שיש סיבה לעשות שני הדברים יחד - אני לא מביא את זה להצבעה. אם את משכנעת אותנו שיש כאן סיבה שצריך להביא את שני הדברים האלה יחד – יש פה דברים חשובים של משרד הבריאות שצריך לאשרם. לא הולכת להיות קדנציה קלה מבחינתכם שתשימו מה שאתם רוצים, בכל פנייה שאתם יודעים שיש לה התנגדות - תשימו אותה בפנייה שכולם רוצים אותה. לא יהיה דבר כזה. תקבלו חזרה פניות, הביטחון. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אין כאן שוני מפניות אחרות שהעברנו בעבר שיש מקור כללי בהחלטת ממשלה. עכשיו אנחנו מדברים על החלטת ממשלה- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה לא מעניינת אותי. למה יש פנייה של משרד הביטחון ומשרד העלייה והקליטה יחד? << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> כפי שאנו עושים בדרך כלל בקיצוץ בעודפים כשאנו מקצים את המקורות ממגוון רב של משרדים לשימושים ספציפיים – שזה בדיוק מה שקורה כאן: לקחנו מכל המשרדים את הרזרבה שנשמרה לצורך צעדים לא צפויים והקצינו את כל הרזרבה מכל המשרדים, כפי שאנו עושים בקיצוצים רוחביים בעודפים, והקצינו אותם לשתי מטרות דחופות שלא היו ידועות בתחילת השנה, האחת מסווגת והשנייה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה – שני הרפרנטים נמצאים פה ויוכלו לפרט, בעיקר הרפרנט של עלייה וקליטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לוקחים כסף ממשרד הקליטה? << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> ממש לא. בסוף הוקצו רזרבות לצורך אירועים לא ידועים שיחולו במהלך השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי יכול להסביר את זה במשרד הקליטה? << דובר >> דניאל בלנדר: << דובר >> אני רפרנט קליטה במשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאל אם יש פה מישהו ממשרד הקליטה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני מתכנון ותקצוב, משרד העלייה והקליטה. מדובר בתוספת שהמשרד מבקש לאור עלייה מסיבית מרוסיה ואוקראינה לאור הלחימה. בתחילת האירוע צפינו שאולי יהיה גידול של כ-15,000 עולים. כרגע אנחנו על כ-60,000 אנשים שהגיעו – 52,000 כבר עולים, 8,000 עוד בשלבי שינוי מעמד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מכל הארצות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> 60,000 אנשים שהגיעו מרוסיה ואוקראינה וקצת מבלרוס. מתוכם כ-52,000 כבר עולים חדשים. כ-8,000 נמצאים בשלבים של שינוי מעמדם וקבלת האזרחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה קשור למשרד הביטחון? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> המשרד ביקש מאגף התקציבים תקצוב נוסף לכל האירוע, ואני מבין, שאגף התקציבים ריכז את המקורות שהיו לרשותו, והעמיד אותם חלקם לנו למשרד והחלק האחר למשרד הביטחון. אין לי קשר ישיר למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להפריד את שתי הפניות. את יכולה להסביר אבל לא אביא זאת להצבעה. מה שהסביר האיש של משרד הקליטה הבנו. מה שאת אומרת שיש פנייה מסווגת גם הבנתי. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אני רוצה להסביר את עצמי טוב מכפי שהסברתי קודם. בסוף אנחנו לוקחים רזרבות שהוקצו לאירועים שלא היו ידועים בעת בניית התקציב מכל משרדי הממשלה. יש פה פרגמנטים של סכומים. לכן אתם רואים פנייה מסעיף 19, 26, 51, 30, 12, 20, , 06, 18, מכל סעיפי התקציב. בכל סעיף יש פרגמנט. את כל הסכום נצטרך להקצות לשני דברים חריגים שהתרגשו – אחד בביטחון ואחד בקליטה. הפיצול לא נכון כי כל הסכומים האלה משמשים לשני שימושים בלבד. אני לא בטוחה שאני יודעת לגזור את הפרגמנטים האלה לשני הסכומים הגדולים. זה דבר שעשינו בעבר. אני יכולה לתת לכם מספרי פניות מאוד דומות שכך אנו עושים את זה במקרים האלה, שיש מספר רב מאוד של מקורות מכל משרדי הממשלה. אקריא לכם: בכל סעיף וסעיף נשמר סכום מאוד-מאוד קטן וזה הולך רק לשני שימושים מאוד גדולים: אחד ביטחון מסווג, שאין לו קשר לקליטה מבחינת השימוש, אבל מבחינת הרכב המקורות - בהחלט כן. יש לנו פה מקורות מסעיף 19, 26, 51, 30, 12, 20, , 06, 18, 01, כלומר בכל משרד פרגמנט ופרגמנט. זה משהו שאנחנו עושים כמעט כל פעם שיש מצב שאנחנו לוקחים מקורות מכל משרדי הממשלה. אני יכולה להציע לאדוני בגלל שאיני יודעת לפצל זאת ויהיה לנו קשה בפרגמנטים לקלוע, כי כמו שתראה ובוודאי הראתה לך שלומית - כל אחת מהפניות היא קטנה. אני אפילו לא יודעת לפצל אותה באופן הזה. אם אתם רוצים לפצל את הדיון על הפניות, עכשיו ייעשה הדיון על הקליטה פה, ייעשה הדיון במסווג, וההצבעה על זה יחד תהיה במועד מאוחר יותר. אני חושבת שזה יכול להקל עליכם מבחינת ההסתכלות על השימושים אבל הפיצול מאוד בעייתי מבחינתנו וכאמור עשינו את זה במקרים נוספים שיש מספר מאוד-מאוד ארוך של פניות מקור ומופנות לשני שימושים מאוד-מאוד ספציפיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא יכולה להעביר לוועדה המשותפת אם את לא מצביעה על זה, אז איך את רוצה שנחלק את הדיונים. << דובר_המשך >> תמר לוי בונה: << דובר_המשך >> אני רוצה שיתקיים דיון שם, שיתקיים דיון פה. אני מציעה את זה כמתודה כדי לראות איך אנו מגשרים על זה. אם הוועדה תרצה דוגמאות לפניות שאישרנו כך, כיוון שזו המתודה הנכונה במצב של כל כך הרבה מקורות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחשוב מה לעשות. פנייה 177 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האנרגיה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> פנייה 177 נועדה לתקצב 559 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב ו-4 תקני כוח אדם במשרד האנרגיה בהתאם לפירוט התוכניות הבאות: תוכנית 343002 – תוכנית הוצאות שכר של משרד האנרגיה, 4 תקנים ו-330 אלפי שקלים עבור תקנים אלה, ותוכנית 343003, יחידות מקצועיות, 559 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו פנייה ששבוע שעבר ביקשתי לדחות אותה. אפשר להצביע אותה למרות שהתשובה שניתנה לי לא מספקת. בגלל שזה משרד האנרגיה, השרה דיברה איתי ואמרה לי חשיבות העניין. אין לי בעיה להצביע על הפנייה הזאת. משרד האוצר נתן לי תשובה שאינה מספקת אותי. ניתן להם שהם יגידו את זה, ואם זה ישכנע אתכם, אני מוכן גם להשתכנע. הרב גפני, מבחינתי אפשר להצביע. כמה תקנים יש ברזרבה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם מה זה ההפרדה הזאת 4 תקנים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> 4 תקנים הם מתוך רפורמה בייבוא, שהתקבלה בהחלטה 243 של הממשלה ששינתה את האופן שבו אנו מכניסים מוצרי חשמל מבחינת התייעלות אנרגטית ועברה ממתווה של בדיקה במקור- - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עשינו את זה, ועדת כלכלה. אבל ארבעת התקנים נפרדים מזה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש תוכנית שכר בנפרד ותוכנית של פעולות- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 177, משרד האנרגיה, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. פנייה 254 עד 255 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחבורה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב סך של 25 מיליון ₪ במזומן בחלוקה לתוכניות הבאות: 15 מיליון ₪ עבור ביצוע פילוט של תוכנית האשכולות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ותקצוב בסך 10 מיליון ₪ עבור תמיכות לרשויות המקומיות שמיועדות לטיפול בכשלי בטיחות בקרבת מוסדות חינוך, כסף קואליציוני של סיעת יש עתיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הכבוד לטופורובסקי. הדבר הזה אנו מבקשים שנה מהשרה, כסף לרשויות מקומיות לבטיחות בדרכים. שנה. בסוף הממשלה הגיע כסף קואליציוני. אנחנו מאשרים אבל לאן הגענו? בטיחות של ילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה קואליציוני? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי השרה לא רצתה לתקצב את זה כי זה לא חשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בטוח בזה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אני לא אומר שאני לא בטוח. גם אמרנו בוועדה – תביאי כסף לשני הסעיפים האלה. שנה נאבקנו על זה. זכור לטוב טופורובסקי שנשאר לו כמה שקלים בכיס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד התחבורה נוהג לא נכון בעניין הזה. לא צריך לחכות בדברים האלה של בטיחות בדרכים לכסף קואליציוני. זה צריך להיות חלק מתקציב משרד התחבורה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היה. היא קיצצה את זה. היה ברלב"ד 80 מיליון. הורידה להם את הכנפיים ולרשויות עשתה זירו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שתי שאלות. לגבי תוכנית הפילוט, באיזה שלבים תופעל? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> הפילוט יופעל באשכול רשויות המפרץ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באזור חיפה? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש שיקול דעת למה באזור הזה? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> פרסמנו קול קורא לכל האשכולות בארץ ובחנו לפי קריטריונים את האשכול, שיש בו הכי הרבה פוטנציאל להפחתת תאונות דרכים, יש בו הכי הרבה נפגעים וכו'. אבל הפנייה הייתה לכל הרשויות המקומיות בארץ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בנושא של בטיחות – לא תאונות דרכים אבל בעיניי זה תאונות שאפשר לחשב בכל המקום הזה, הנושא של בטיחות בסביבות הבתים. יש בעיה רצינית, ואין תקציב לכל הנושא של בטיחות בחצרות ובבתים, ויש אחוזים גבוהים במיוחד בדרום, והכסף שהיה הופסק ואין המשך לכל התוכנית של בטרם. יש תקצוב לדבר הזה? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> בתוכנית הזו עבודה עם בטרם לא קיימת. הייתה תוכנית עם ארגון בטרם. קשה מאוד לכוון לשיפורי תשתיות בקרבת הבתים אבל אנו כן משקיעים כסף ב- - - אימהות למשל בעיקר במגזר הערבי שמדברים איתם על הסכנה של תאונות דרכים בסביבת הבית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מזכירה את בטרם לא שהיא הכתובת בשבילי אבל זה הגוף שעושה את העבודה בינתיים, ויש צורך מאוד גדול בחברה הערבית, במיוחד בדרום, ואין אלטרנטיבה אחרת לעשות את זה. לכן אני רוצה לשמוע ממך לא רק שיש אפשרות. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אנחנו משקיעים כסף. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה? כי הכסף הזה נגמר. הנושא של ההסברה והתקציב נגמר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני קיבלתי התחייבות על בטרם שהפרויקט לא ייסגר ושתהיה רציפות. מה המצב בזה? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אני יכול לבדוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אולי נחכה כמה דקות שיביא לנו תשובה על בטרם? בטרם מציל חיים. אולי יש להם עוד יתרות קואליציוניות להעביר לבטרם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוכלו לתת תשובה? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> כן. פנייה 262 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בינתיים 262, תחבורה, פיתוח. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הפנייה נועדה לשינויים פנימיים מתקצוב סך של 3 מיליארד ₪ בהרשאה להתחייב, בחלוקה לתוכניות הבאות. תוכנית 1, 795001, תוכנית המטרו, תקצוב בסך 2.3 מיליארד ₪ בהרשאה להתחייב. תוכנית שנייה: כבישים בין-עירוניים 795101 על סך 440 מיליון שקל עבור החזקת כבישים בחברת נתיבי ישראל ו-50 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב עבור קידומי זמינות בכביש 437, 94.5 מיליון ₪ עבור הקמת- - - רוטשילד בנתיב המהיר בתל אביב ותוכנית מס' 4, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 795201, 58 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב עבור פילוט האשכולות של הרלב"ד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה הכסף הקואליציוני? << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> עבור קידומי זמינות בכביש 437. זה ניתן לבקשת סיעת תקווה חדשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה 437? << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> זה הכביש שמחבר את ירושלים לכביש 60. הוא מתחיל מצומת חיזמה עד שער בנימין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך מקצועית את הכביש הזה? << דובר_המשך >> אבי דרוט: << דובר_המשך >> כן, חייבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה צריך את זה בכסף קואליציוני? << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> שאלה טובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי פרויקט בקדנציה הזאת – להפסיק עם הכספים הקואליציוניים האלה בדברים שהמשרד צריך לעשות. מה שקורה זה שמשרד האוצר מוריד כסף למשרדים ואומר: תביאו בכסף קואליציוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם כבר יש יתרות סוף שנה- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא עוסקים בסוף שנה עכשיו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מבחינת הכספים הקואליציוניים זה סוף שנה... כמה מתוך זה הולך למטרו? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כ-2 מיליארד שקלים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הם יכולים להיות מבוצעים כשחוק המטרו לא עבר? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כרגע אנחנו מדברים על הרשאה שניתנת לטווח ארוך. חלק מחוק המטרו כן עבר בחוק ההסדרים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חוק המטרו לא עבר. הוא מקשה עליכם. 2 מיליארד מוקצים. זה הולך לביצוע כל ה-2 מיליארד? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ה-2 מיליארד מיועדים לשלבים של תכנון מפורט לאחר תכנון סטטוטורי. זה כן יעכב ביצוע ההוצאה, זה שהחוק לא עבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. מה שחבר הכנסת- - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לקבור כסף כשיש צרכים יותר חשובים כמו סבסוד תחבורה ציבורית? זה מחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת ביטון מעלה שאלה נכונה – למה לקחת עכשיו למעלה מ-2 מיליארד שקל ולקבור את זה כך שהמטרו עדיין החוק לא עבר? אני מבקש, שמישהו מוסמך במשרד התחבורה ידבר איתי כדי שאוכל לענות לחבר הכנסת ביטון על השאלה הזאת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולבחון שימושים של סבסוד תחבורה ציבורית למי שצריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה מישהו מוסמך במשרד התחבורה שידבר איתי על המטרו. פנייה 224 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 224, הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> דן נימני: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך 35,500 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור מערכת מרכבה ועבור פרויקט מטאור לייעול מערך הגבייה הממשלתי. בתוך זה 25 מיליון שקלים זה עבור מרכבה ו-10.5 מיליון שקלים עבור מטאור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האוצר יכולים להמתין. התשובה שקיבלתי לא מספקת. הם יכולים להמתין עוד קצת. יש פה כמה שאלות שבסופו של דבר זה מגיע לאוצר, שהם צריכים לדעת איך להביא את הכסף למקומות האלה. תשאיר אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתחשב בחברים בוועדת הכספים. פנייה 26005 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשרד להגנת הסביבה, קרן לשמירת הניקיון. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> רלב"ד, תאונות חצר - יש לנו תשובה – אנחנו מתכוונים להכניס את נושא תאונות חצר לתוכנית העבודה של 2023. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מבקשים שזה יהיה מהכסף הזה. אחרת אני מבקשת לא להצביע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גרושים. מה ההתקשרות עם בטרם? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אין לנו התקשרות איתם. מה שהיה – זה לא סכומים דרמטיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מבקשים מאתנו לשריין מיליארדים למטרו. מיליון שקל להצלת חיים. לא שריינו. נעשה זכר להלל. תביאו שתי תשובות – על בטרם ועל המטרו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה סכום מזערי שמציל חיים. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> הסכומים שאנחנו מקצים הולכים לפעולות אחרות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים רציפות של הפרויקט הזה. לא גודעים אותו. אתה עושה התקשרות על בסיס הפרויקט הקודם. << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> אני מבקש לנסות לענות על השאלה של המטרו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עוד לא שם. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> 2023 מתחילה עוד שבועיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הבטחות אנחנו יודעים איך מבטיחים בכנסת, וגם במשרדים לצערי. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> לא יכול להתחייב לעשות התקשרות עם ספק תוך שבוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לעשות העברה של מיליארדים תוך שבוע אתה יודע, ולתת מיליון שקל אתה לא יודע? << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> כל התקשרות מחייבת בהליכים פורמליים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זו לא התקשרות חדשה. רק להמשיך אותה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך פטור מיוחד במצבים של הצלת חיים ויש לך נימוקים משפטיים לעשות את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם יש באמת רצון טוב אפשר למצוא את הדרך. אני מבקשת, להתחייב על סכום 3 מיליון שקל בשביל להמשיך את הפעילות של בטרם בכל המקומות, במיוחד בחברה הערבית ובדרום. לא רק, אבל הם יודעים איפה זה קיים. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אני לא יכול להתחייב על זה ממקורות 2022, אפילו טכנית. אני לא יכול להוציא פטור ממכרז לארגון בטרן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הייתה לך התקשרות איתו רב שנתית. כמה שנים נתת להם כסף. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> זה נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אל תגיד לי שאתה לא יודע, אתם עצרתם את התקצוב השנה בלי סיבה, בשרירות ליבכם, דבר שמציל חיים. בגרושים. במטרו אתם יודעים לזרוק 2 מיליארד כשאין ביצוע, ופה מיליון אתם לא יודעים לתת וקשה לכם לבצע מיליון בשבוע אבל 2 מיליארד לאשר בשבוע אתם יודעים. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אני יודע לומר שיש לנו כוונה להמשיך את הפרויקט הזה או פרויקט דומה בשנת 2023. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על כוונות- - - << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> כוונות בוועדת הכספים ממומשות בדרך כלל, מהניסיון שלי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מדבר על כוונות, לעשות את הפרויקט הזה או פרויקט דומה, ועד שייצרו פרויקט דומה- - - << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> אני אומר פרויקט דומה בעיקר כי אני לא יכול להתחייב פה בכנסת שתהיה התקשרות עם ספק מסוים. בסוף זה משאב ציבורי שצריך לחלק אותו לפי כללים, ואם זה יהיה שוב בטרם - מאוד נשמח. הניסיון עם בטרם היה מצוין. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. צריך שיהיה, לא לבטל הכול. אני מסכים שצריך לתגבר את זה. כל שקל במניעת תאונות - מאוד חשוב. אי אפשר לבטל הכול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם תקשיבו לכנסת. יש לכם תפיסה אסטרטגית על מטרו שמתעכב ואתם מודים שלא הכול יהיה בביצוע, אז לשים כסף במגירות בלי ביצוע מול דבר קיומי יום יומי. אם טופורובסקי ידע להביא 25 מיליון לרשויות ל-22', איך תבצע את זה? זה הגיע עכשיו. איך תבצע? אתה נותן רטרואקטיבית לרשויות. תן לאיזו רשות מיליון שקל, לבטרם כפי שאתה נותן את ה-25 מיליון שקל של טופורובסקי. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> הכספים הקואליציוניים שעברו בזכותו של חבר הכנסת טופורובסקי הגיעו מחציתם ב-2021 ובוצעו ב-2022, וזאת המחצית השנייה שנבצע אותם מעכשיו ועד סוף 23'. אנו יודעים לבצע את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תיקח עכשיו לבטרם. הוא אמר משהו דרמטי – שזה של טופורובסקי, הכסף ילך מדצמבר ומעלה, אז תשים בבטרם 2 מיליון מעכשיו ל-23'. היא הנותנת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם הם רוצים לתת פתרון בפועל - הם יכולים לתת אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדעת מה ההתחייבות שלך. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> הכוונה שלנו להמשיך את הפרויקט שהפסיק בשנת 2023. אני לא יכול להתחייב באופן פורמלי שזה יהיה עם ארגון בטרם. אם יסתבר שהוא עדיין הספק היחיד – נשמח מאוד, אבל אני לא יכול להתחייב על דבר כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חברי הכנסת איימן ומיכאל, זה העברות של רשות לבטיחות בדרכים, דברים שאם אנו מעכבים אותם – אני יכול לומר בשמכם שאם לא יהיה שתבואו עם תוכנית של בטרם, יהיה לכם קושי גדול בהעברות של משרד התחבורה. אני לא רוצה לעכב את זה כי זה רשות לבטיחות בדרכים ודברים של מאבקים בנושא הזה. אני מציע לחברים שלי – ואקבל את עמדתם - לאשר את זה עם ההתחייבות שלך ועם מה שאמרתי שבלי זה אל תבואו עם פניות אחרות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא כבר אמר שהוא לא יכול להתחייב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ודיוק: בתקציב שאושר לרשויות לבטיחות בדרכים תהיה גמישות שלהם לפתרונות שקשורים למניעה כמו תוכניות של בטרם. << דובר >> יובל פרידמן: << דובר >> יש להם הגמישות. זה קיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קחו בחשבון את העניין הזה. אתם תבואו עם פניות אחרות בהמשך. קחו את זה בחשבון. זו הדרישה של ועדת הכספים. מי בעד אישור הפניות 254 עד 255? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מבקשת רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוותרי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מוכנה לוותר בהבטחה שלך שזה מה שיהיה 3 מיליון לתוכנית הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרתי שיהיה 3 מיליון אבל אמרתי שיהיה הכסף של בטרם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני סומך עליו. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מאמינה לך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בכסף שהולך לרשויות עכשיו – יש פה תקציב לרשויות – אפשר להפנות להתקשרויות עם בטרם. זה הדגש שלנו. נבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> ליהי צלאל: << אורח >> מדובר בפנייה תקציבית שנועדה להעברת עודפי תקציב בסך 688,259 אלפי ₪ משנת התקציב 21' ל-22' בחלוקה לפי התוכניות הבאות: תוכנית 261101 - מדובר ב,3,132 אלפי ₪. תוכנית מס' 261201 מדובר ב-7,660 אלפי ₪, תוכנית 3, הקרן לשמירת הניקיון, חשבון הטמנה, מס' 261301, מדובר ב-- - אלפי ₪, תוכנית 261302, 172,543 אלפי ₪. תוכנית 5, 261303, 27,914 אלפי ש"ח, תוכנית 26 – 1304 – 74,201 אלפי ₪; ותוכנית 7 – תוכנית 261401, מדובר ב-738 אלפי ₪. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה עם המחזור של הבקבוקים הגדולים? עשיתם קמפיין של מחזור לבקבוקים גדולים. הבן שלי רק אוסף בקבוקים. אומר לי: ממחזרים, אני עושה עם זה פרויקט בתלמוד תורה. לוקח את זה, עושה כסף, משניות. אני אומר: הרווחת גם סביבה נקייה וגם מצווה. אומר: המכונה למטה הייתה עמוסה. אלך למחרת. הולך למחרת. אומר לי: היום המכונה לא עבדה. יום אחר אני עושה איתו סיבוב, עושה איתו סיבוב בכמה מחזוריות. אם הדלק היה על חשבוני היה עולה לי יותר. באים השכנים - השטח המשותף של כולם. אחר כך מגיעה העירייה: רוצים השתתפות בארנונה... בקיצור, מה שקורה פה עם הבקבוקים – מצאנו מקום שאפשר להכניס. אומר: רגע, אבל זה לא בשעות. אז מה? אז עשיתם פרויקט טוב. עושים איתו דברים טובים. כתבו ספר תורה לעילוי נשמת. בסופו של דבר עשיתם משהו טוב, מוטיבציה לילדים, וברגע האחרון שבאים – עזבי את האכזבה של הילדים. איך הסיפור נגמר - הבקבוקים נזרקו ואני שילמתי. מה קורה עם זה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> בעיקרון קרן הניקיון תקצבה 100 מיליון שקל למכונות אוטומטיות כדי לאפשר הנגשת החזרת הבקבוקים. בכל מקרה בתי העסק עדיין מחויבים לקבל את הבקבוקים, בין אם באמצעות מכונות- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל שעות הפתיחה שלהם, בכל הימים? << דובר_המשך >> קרן יצחקי פרוכטמן: << דובר_המשך >> לפי החוק הם מחויבים לקבל, כן. המשטרה הירוקה אוכפת את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם פעם אחת הייתם מגיעים לאותם מקומות שאני מדבר, ואני מדבר על כל האזורים -לא משנה אם אזור דתי, חרדי, לא דתי, ישובים, תבדקי את זה, תראי שאין שם אכיפה, ואם אתם אומרים שכן, אם תוכלו לתת לי את הנתון כמה דוחות ובאילו סכומים ניתנו למי שלא עמדו בזה. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני יכולה למסור את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה נקודות ביקרתם, באילו אזורים וגם סך ההכנסות מזה. יכול להיות שהכנסתם יותר מכמות הבקבוקים שהביאו. אנחנו כצרכנים משלמים את ה-30 אגורות - לא מקבלים חזרה. אם המדינה לא ערוכה אל תעשו דבר כזה. 100 מיליון הושקע – לא יודע אם כולם נוצלו. מגיעים כמות מסוימת לבקבוקים. את לא מבינה איפה התור לקופה או למכונה של המחזור. בסופו של דבר אדם חוזר עם עגלה של בקבוקים ריקים במקום עם עגלת קניות. << דובר_המשך >> קרן יצחקי פרוכטמן: << דובר_המשך >> החוק מחייב את בתי העסק שמוכרים מיכלי משקה לקבל את מיכלי המשקה כל עוד הם עובדים. הקופה עובדת, הם מוכרים – מחויבים לקבל את המיכלים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם המכונה התקלקלה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> הם מחויבים לקבל את המיכלים, בין אם ידנית ובין אם באמצעות מכונה. האכיפה שאנו עושים זה כתגובה לפניות שאנו מקבלים מצרכנים שפונים אלינו על בתי עסק שמסרבים לקבל את המיכלים בחזרה. המשטרה הירוקה עושה את זה. אמסור לוועדה את הנתונים שיש לנו לגבי השנים הקודמות לגבי האכיפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה 22008 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 22008, שירותי דת. זה היה כבר בישיבה הקודמת. << דובר >> עשהאל צור: << דובר >> מדובר בפניית עודפים בסך 18,090 אלפי ₪ משנת התקציב 21' לשנת התקציב 22' בתוכניות של מועצות דתיות, תמיכות, בתי עלמין, שכר ותפעול, כמובן רבנות ראשית ובתי הדין הרבניים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מועצות דתיות עוסקות בטיפול בגניזה? התשובה היא כן אז למה לא תתקצבו אותם עוד כמה שקלים לגניזה? כולה עוד כמה שקלים לחפור. למה זה צריך להיות בכותרות בחדשות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. פנייה 36012 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעסוקה. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 13:04) << מנהל >> << דובר >> מתן מור: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 21' לשנת התקציב 22' בסכום של 53,509 אלפי ₪ לתוכניות הבאות: תוכנית תפעול – 1,190 אלפי ₪, תוכנית עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות בשוק העבודה – 12,954 אלפי ₪, שירות התעסוקה – 8,689 אלפי ₪, הכשרה מקצועית – 30,608 אלפי ש"ח, ותוכנית 364405, הכשרת נוער, 68,000 אלפי ₪. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלות? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נראה לי חשוב. אני תמיד מודאג האם יש סינגריה בין שירות התעסוקה לתוכניות האחרות אבל זה דיון עומק. זה לא להיום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בתוכנית מס' 364201, אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות, תני פירוט, סך הכול כמה היה בתוכנית, מה הבסיס שלה ואיך חולק למגזרים? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני אחראית על התקציבים של זרוע העבודה. אתה שואל על תקציב 22'? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> בתקציב 22' במינהל אוכלוסיות ישבו 223 מיליון שקל. בערך 25 מיליון הולכים לאנשים עם מוגבלות. בין 65 ל-70 מיליון שקל הולכים לאוכלוסייה ערבית ולאוכלוסייה החרדית הולכים כ-70, 80 מיליון שקל. 10 מיליון שקל לאתיופים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האתיופים – זה הצורך לכך? כי באוכלוסייה הם יותר. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 13:06) << מנהל >> << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> האוכלוסייה האתיופית מתוקצבת בהתאם להחלטות ממשלה שהתקבלו, האחרונה התקבלה ב-21'. יש לה תקציב של 10 מיליון שקל ב-21' ו-10 מיליון שקל ב-22'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מעבירה עודפים מ-21', אבל האם לא היה נכון וראוי שלאתיופים יהיה יותר גם בצורך לשלבם – אנו יודעים את המצב שהם נמצאים בו. 10 מיליון נשמע קמצוץ למה שהם צריכים, או אתן לך את התשובה אולי – יש להם תוכנית ייעודית אחרת ששם הם מקבלים את ההשלמה. << דובר_המשך >> אנסטסיה הראל: << דובר_המשך >> זו התוכנית הייעודית. אבל יש מרכזי הזדמנות שהם יכולים להגיע, שזה גם לאוכלוסייה כללית, ולקבל שירותים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקצועית אתם חושבים ש-10 מיליון לאתיופים זה מספיק? << דובר_המשך >> אנסטסיה הראל: << דובר_המשך >> אנחנו כרגע במימוש החלטות ממשלה. נראה את התוצאות ונדע לומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם רואים את התוצאות של 21'. אנחנו בסוף 22'. לא בחנתם את 21'? << דובר_המשך >> אנסטסיה הראל: << דובר_המשך >> קיבלנו את תקציב 21' יחסית באמצע השנה. כרגע אנחנו רוצים לראות תוצאות של השנתיים המלאות של התוכנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנתיים מלאות לא יהיו כי קיבלתם אותו בסוף 21' כמעט אז יהיה שנה וחצי. אני מבקש לקבל את הנתונים מבחינת השתתפות האוכלוסייה ומה עשיתם למענם כדי להביא אותם כי אנו מכירים את הבעיה, שצריך גם הסברה מיוחדת אליהם ואם הם מודעים מספיק. האם השתתפו מספיק, והאם אין צורך בעוד. << דובר_המשך >> אנסטסיה הראל: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפנייה - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב גדול אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. פניות 264 עד 268 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד החינוך, 264 עד 268. << דובר >> הדר פוקס: << דובר >> הפנייה נועדה לתקצוב סך 178 מיליון ו-500,000 אלפי ₪ בתקציב ההוצאה. 105 מיליון ו-640 אלפי ₪ בתקציב ההוצאה המותנית וכן 66 מיליון ו-672 אלפי ₪ בתקציב ההרשאה להתחייב של משרד החינוך עבור יישום החלטות ממשלה וביצוע שינויים פנימיים לבקשת המשרד. הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכניות מובאות להלן: תוכנית 1: 206001, פעילויות מטה מרכזיות, פעולות ושכר, 45 מיליון ו-377 אלפי ₪ בהוצאה, ו-3 מיליון ו-600 אלפי ₪ בהוצאה מותנית. תוכנית 2, 206101, חינוך מיוחד, 45 מיליון ו-941 אלפי ₪. תוכנית 3, 206202 לגיל הרך, 2 מיליון ו-99 אלפי ₪. תוכנית 4, 206301, יסודי וחטיבות ביניים, 542 מיליון, 568 אלפי ₪. תוכנית זו מרכזת את כל השעות ותקציב השכר של המורים בחינוך הרשמי במוסדות היסודי וחטיבות הביניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך קוראים לתוכנית? << דובר >> הדר פוקס: << דובר >> יסודי וחטיבות הביניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו תוכנית גפן? << דובר >> הדר פוקס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה את לא אומרת? << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> הצגתי את שם התוכנית, עוד לא את הפעילות שבעבורה הסכום מועבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ובתי הספר החרדים נמצאים בתוכנית גפן הזו? << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> בהתאם להחלטת הממשלה- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עזבי את החלטת הממשלה. שאלתי שאלה. << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> בתי ספר שנמצאים בתוכנית גפן הם בתי ספר בחינוך הרשמי, בחינוך היסודי ובמוכשר בחינוך העל יסודי. בהתאם להחלטת- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שואל שאלה פשוטה: רשתות החינוך העצמאי, מעיין החינוך התורני נמצאים או לא נמצאים? << דובר_המשך >> הדר פוקס: << דובר_המשך >> כרגע לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקצועית אתם חושבים שנכון להכניס אותם? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. עם כל הכבוד, השאלה הזו לא ראויה. חד-משמעית - האפליה הזו לא קשורה לדין. זו אפליה שמובנית על-ידי פקידי משרד. לא קשור לחוק. הם חייבים בדין לקבל את זה. אסור להתקדם צעד אחד מבחינתי, אדוני היושב-ראש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמובן שגפן עובר לשר ותהיה שליטה ואפשר לעשות התניות אבל לא לפגוע באחרים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתה פה בשביל לתקן את הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המילה גם מעניינת. בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כל ילדי ישראל צריכים להיות שווים בעניין הזה. גם המוכשר צריך להיכנס לתוכנית. כשאומרים שקיבלנו את השעות וכל זה, למה לא ביקשתם כמו 2020, 3,343 שעות היו, הפעם קיבלנו 2,081 - אני מדבר על המוכרים שבהם החרדים, חרד"לים וכו'. למה 2,081 ב-22'? ואיפה שלושה חודשים של סוף השנה, מספטמבר עד היום? צריך לקבל 75% מהרשומים, זה 67 מיליון. לא כמו שאתה מציין. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הסכום שקיבלנו הוא 54 מיליון. מה שהעבירו לנו – חילקתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שמשרד האוצר הביא. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הרב גפני דיבר על 84 מיליון קודם. זה 2016. אנחנו עכשיו ב-2022. זה 110 מיליון, לא 84. זה לא מספק. בנושא החינוך המיוחד אמרנו בישיבה הקודמת, 90 מיליון, למה קיבלו רק 29 מיליון? זה מה שהובטח. הרב גפני, הכרזת על הנושא של 90 מיליון בספטמבר 2020. אין כסף – לא מעבירים את זה. 90 מיליון לגני החינוך המיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן מעבירים. << דובר >> הדר פוקס: << דובר >> בתמרוץ וטיפול הועברו 53 מיליון. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה שאלות שחוזרות ותשובות שחוזרות. אני משיב אותן תשובות כל פעם וכדי שזה יהיה יותר יעיל אני מציע שנקיים דיון אצלך בוועדה על כל הנושא, נביא את כל גורמי המקצוע ופעם אחת ולתמיד. החינוך המיוחד- - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, אני הולך לוועדת חוץ וביטחון. אני בעד אם אפשר לתקן את זה מיידית, ואם לא – לתקן כשאפשר. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש 72 בעלויות בחינוך המיוחד בגני הילדים. אני רוצה לומר את ההקבלה שעשינו בבתי הספר בחינוך המאושר שגדולים פי כמה בכמות, מספר הכיתות, מספר הבעלויות, מספר התלמידים. שם לא הייתה אף שאלה או טענה. בנושא הזה למעלה משנה, הנושא הזה, כדאי למישהו שהנושא הזה יצוף על פני השטח – לא יודע למה - ואני מציע שתבדקו את העובדות לפני שאתם מדברים. יש 72 בעלויות, 680 גנים, מתוכם 500 גנים נכנסו לאופק, בחינוך המיוחד. אתה חדש. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מדבר עובדות. לא קשור, חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון. הוועדה מעורבת בעניין הזה. אנחנו בעניין הזה. משה שגיא צודק. הנושא לא נפתר ב-100% אבל נפתר ברוב המקרים. אנו עוקבים בעניין. יש גם דברים שלא בסמכותו. בנושא הזה היו פה צעקות עד לב השמיים. היו דיונים עם האוצר והנושא הזה סודר. זו תמונת המצב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הרבה גפני, את הנושא הזה העליתי בזמנו וישבתי עם משה. אמרת לי שהבעלויות לא מעורבות, תשאל את הבעלויות. שאלתי אותם. מנכ"ל מגי, מנכ"ל רשת הלל, יושב-ראש מוסדות מעיין החינוך התורני פתח תקווה, מנכ"ל מרכז החינוך הזית, סולם ועוד – יש לי רשימה. דיברתי איתם אחד-אחד. יש בעיה. לא נותנים להם להיכנס. הרב גפני, אני מכבד. אנחנו מקבלים תמיד אותן תשובות ואת אותן תלונות בסוף מהבעלויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לבדוק יותר לעומק. אני אומר לך שדברים יסתדרו. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, בדקתי הבוקר וכעת כולל צילומי מסך ששלחו לי. משה ידידי הטוב, כפי שאמרת פעם שעברה – הוא האדם שיודע לפתור בעיות - אמר לי שזה נפתר ובדקתי היום – בלתי אפשרי לעדכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו כולנו פה, ומשה שגיא הוא ידיד שלנו, ואת מה שאתה אומר שלא נפתר נבדוק איתו, ואם לא נפתר – נפתור, כי רוב הדברים נפתרו. קריאה: מוסד משי לא מתוקצב. יש לך ילדים בריאים. לי יש ילד עם שיתוק מוחין. יש לי שליחות לטפל בו. יושב פה יושב-ראש משרד החינוך. - - - לתת כסף לילד שלי והילד שלי לא מקבל את זה. אני בוועדה פה שלוש שנים. אתה אולי זוכר אותי קצת, ישבנו גם בחדר שלך כמה פעמים. הדבר הזה לא מטופל, ואני לא מוכן שמשרד החינוך יקבל שקל נוסף לפני שמטפלים בדבר הזה שזה SOS. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כמה קיבלו גני ילדי החינוך המיוחד? 29 מיליון מתוך 90, שאתה אמרת את זה ב-2020. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 90 היה אומדן עלות שעשינו לפני שיישמנו את התוכנית. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> המחירים רק עולים עד היום. אבל אל תזלזל. קוראים לי גפני או ניסים ואטורי, תענה שאלות שצריך לענות כי אני חבר ועדה. זה לא בסדר. אתה אומר שאתה רוצה להגן עליו אבל לא כך הולך הדיון הזה. שידבר מספרים. מה זה "חדש"? הבאתי מספר - תדון על המספר, לא עליי אישית. תענה עניינית למספרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא חדש. הוא תושב חוזר. היה וחזר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, לא ראיתי במה שמשה שגיא פנה אליך - זלזול. הוא אמר שאתה חדש בכנסת. בשתי הקדנציות האחרונות היו פה דיונים. חלק מהדברים הסתדרו. אנחנו, כוועדה שמפקחת בין היתר על משרד החינוך, אנו צריכים את משה שגיא שמשך כל השנים, כשהיו פקידים שהתחמקו ושרים שלא עשו מה שצריך לעשות ומנכ"לים ומנכ"ליות - היה משה שגיא. הוא היה בא לוועדה. אתה תקבל תשובות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, סכום הכסף הגלובלי לא משנה אלא מה יכולים לבצע. אני בתחום החינוך. אני אומר, יש בעיה, אני מציג את הבעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש בהמשך לדברים האלה, תצטרך להשיב מה עבר, מה לא עבר. אני יודע את המציאות. חבר הכנסת ואטורי שאל שאלה – תצטרך לענות לו. אני חוטף מהמורים ומהמורות ומהגננות החרדים, שנמצאים בבתי ספר חרדים, שמקבלים משכורות של חרפת רעב, ומסבירים לנו באופן מלומד, שעשו הסכם, אבל החרדים לא בפנים. מה זה החרדים לא בפנים? המשמעות, שיש ילדים במדינת ישראל שלא מקבלים את מה שמקבלים ילדים אחרים. אתם באים לכאן לוועדה ועושים את הדבר הפשוט ביותר כפי שעשיתם בביטחון. אתם מביאים את גפן, שהחרדים בחוץ, בהחלטה שלכם, של משרד החינוך, ואת מביאים מייד אחרי זה את החינוך העצמאי ואת מעיין החינוך התורני ואת הסמינרים החרדים כדי שנשבור את הראש מה לעשות. הרי אנחנו לא יכולים לעכב כסף של החינוך העצמאי, של מעיין החינוך התורני ושל הכשרת עובדי הוראה. אז נצטרך לחבר בין הדברים האלה. אני מבקש שאת גפן תוציאו מהפנייה הזאת. על זה נקיים דיון נפרד. ותשאירו את כל האחרים. משרד האוצר. << דובר >> הדר פוקס: << דובר >> התוכנית קובעת שבתי הספר יחולקו להקבצים בהתאם לרמות הביצוע ולהישגים שלהם, על-מנת שנוכל להעריך את ההישגים ולדעת להקצות את המשאבים באופן היעיל שלהם אנו נאלצים וצריכים לבחון את בתי הספר במבחני הערכה ומדידה שמשרד החינוך מנהל. התוכנית לא סגורה בפני בתי הספר החרדיים; היא סך הכול קובעת שכל מי שרוצה לקחת בהם חלק יצטרכו לקחת חלק באותם מבחני מדידה והערכה ודיווח המורים- - - << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> סליחה שאני עוצר אותך. הייתי מנכ"ל רשת החינוך התורני. אנחנו עושים מבחני מיצב שנים. אנחנו בתוך ההערכה והמדידה. מישהו שם שהכין את הקריטריון כדי שלא ניכנס המציא סעיף שכאילו המוכשר לא נמצא - לא שם לב שאנחנו כן עושים. זו הוכחה שבניתם פה סעיף כדי להוציא אותנו החוצה. אני מתנצל שעצרתי אותך – זה סעיף שאתם ממציאים אותו כדי לעצור אותנו. אני עומד על זה. זה הוכחה. תתייחסי לזה, לרשת החינוך התורנית, 60,000 תלמידים שעושים מבחני מיצב. למה הם לא מקבלים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי בקשה – מה שאומר חבר הכנסת ביטון, אבל לא רק. אני מבקש שתפרידו את זה. זה דיון שונה לחלוטין בין הדיונים על הדברים האחרים, על הגנים, כל מה שאתם מביאים. הרי אנחנו חברי כנסת. אני צריך לחזור הביתה. אני בדרך פוגש מורה חרדית, והיא שואלת אותי: למה אתה מאשר למשרד החינוך דבר כזה? למה דמי שונה מאשר החברה שלי שהיא מורה בבית ספר ממלכתי? למה? הרי החוק מחייב להתייחס לחינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני בשווה כמו כלל ילדי ישראל. כתוב בחוק. למה אתם מביאים את זה כך? אני מבקש, תפרידו את הפנייה. אני רוצה לאשר את כל הדברים האחרים של משרד החינוך ויש בליבי על משרד החינוך. עשו את ועד החינוך, שיש שם 17 חברים, והשרה עשתה ועד חינוך, והפעם אין אף חרדי. יש 3 ערבים שזה חשוב וצריך לעשות את זה, אבל חרדי אפילו לא אחד, כשכל הקריטריונים בוועד החינוך זה בעיקר על החרדים. אחד לא לשים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> ביקשת להפריד את הנושא הזה, אבל זה לא שחבר הכנסת ואטורי לא צודק. הצורה שהציג לא נכונה. משה גם צודק אבל בסוף יש פה מערכת שתוקעת מחשובית את האפשרות של בתי הספר לעדכן את הדרגה והוותק. לכן נוצר כסף בתקנה מיותר. לא מעניין אותי אם זה 90 או 70. כל מורה וגננת בחינוך המיוחד צריכים שיהיה אפשרות לעדכן לכן עובדתית – אני יכול להביא פה דוגמאות של שמות של מורות שהם מקבלים פחות ממה שקיבלו לפני אופק חדש. זה בדיחה, בגלל נושא טכני. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אמרת שבתי ספר כולם מקבלים חוץ מהחרדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם מוכר שאינו רשמי גם לא, לדעתי. הוא מקבל? לא גני הילדים. בתי הספר היסודי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הרשמי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה - לא. כשאמרתי חרדים, התכוונתי גם לערבים... זה ישן אצלי... << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך לומר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש המפלגה שלך אמר בטלוויזיה שנתתי לו עצות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני יודעת. אנחנו מאוד מעריכים. כבודו, חשוב מאוד, גם כשעושים דברים טובים, גם שהדברים הטובים ייצאו בחוץ ולא שכל הזמן נקבל מתקפה. גם התנאי הזה בלא מוכשר, הם עושים את המבחנים של המיצב ובכל זאת לא מקבלים את התוכנית. מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חייב לסיים את הישיבה. נמשיך את הדיון עם משרד החינוך בישיבה הבאה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני מבהיר שבנות שירות לאומי לא מקבלות שכר כבר מתחילת החודש כי התקציב בתקנה נגמר והוא בתקנה הזו. היא פנייה שממתינה חודשיים מעלה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש ילדים חרדים שכבר שנתיים לא מקבלים כלום. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש בפנייה הזאת תקציב ליווי בחינוך המיוחד. יש ילדים בסיכון בין היתר, ילדים בסיכון במגזר החרדי בפנייה הזו. יש פרח במגזר החרדי שנמצאים בפנייה הזאת. יש ילדים בפנימיות שנמצאים בפנייה הזו ולא נצליח לבצע את התקציב הזה, אם זה יגיע בשבוע הבא ולאחר מכן. שחברי הוועדה יידעו על מה הם מצביעים או לא מצביעים כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משה, את ההתלבטות שלי אתה מכיר. אני יודע את הדברים שיש פה. עם כל הכבוד, אני אמשיך את הדיון – לא סיימתי את הדיון בפנייה הזו. אמשיך גם את ההתלבטות שלי. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> להמתין שבוע זה- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני כל השנים פה לא בדיוק ב-20 בחודש או ב-22 בחודש הכול נסגר. לא יעבירו – לא יעבירו. בלאו הכי אין לי מקום של כבוד במשרד החינוך של הקדנציה הנוכחית. אני אמשיך את הדיון בעניין הזה. לא יכול להיות המצב שבו אנו יוצאים מהוועדה עם אפליה כזו קשה. אני מסכים, יש פה סעיפים שהם חשובים לא רק בעניין הזה. גם בחינוך המיוחד. אנחנו נמשיך את הדיון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושבת שהגיע הזמן שיהיה כאן נוהל בוועדה, שלא מביאים דברים מעורבבים, וצריך כל דבר בנפרד. לעשות את זה כנוהל. לא מגיע למקום של דיון בוועדה כל עוד זה נעשה ככה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אפשר להביא את זה לדיון הבא יותר מפורט? הוא אומר בנות שירות בתוך זה, והילדים ככה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משה, לא מפורט? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אם רוצים שנשלח רשימת נושאים שייפגעו ככל שהפנייה תתעכב- - - << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> בסופו של דבר אנחנו רואים שיש מחיר לכל דבר, אבל המוכשר, אנחנו לא מוכנים להעביר את הבקשות של משרד החינוך עד שהדבר הזה לא מקבל התייחסות. יש פה 65,000 תלמידים שלא מקבלים את מה שאמורים לקבל וה-54 מיליון שקל האלה לא נותן את המענה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה התקציב שניתן. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מבקשים שתהיה תוספת. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> מדובר בהסכם קואליציוני. ההסכם היה על סך 54 מיליון ₪, מתוכם שולמו 53 מיליון שקלים. ככל שהטענה היא שהתקציב לא הועבר בגין שנת הלימודים תשפ"ג של שלושת החודשים האחרונים של השנה הזו - ההסכם היה על שנת הלימודים תשפ"ב בלבד. בהגדרה היה עד ספטמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, נקבע את המשך הדיון ביום אחר. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>