פרוטוקולים/סחר בנשים/8323 הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני 5 ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים 3.3.2004 פרוטוקולים/סחר בנשים/8323 ירושלים, ה' באייר, תשס"ד 26 באפריל, 2004 פרוטוקול מס' 13 מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים שהתקיימה ביום ד', י' באדר התשס"ד 3.3.2004, בשעה 09:00 נכחו: היו"ר זהבה גלאון מוזמנים: משרד הרווחה גב' רינת דוידוביץ, מנהלת המקלט לנשים, קורבנות הסחר מר מנחם וגשל, מנהל אגף תקון נוער וצעירים עו"ד דלית מוריה חביב, יועצת משפטית גב' עדה פליאל טרוסמן, ממונה על טיפול בנשים משרד הפנים מר ג. איטקיס, עוזר סגן שר הפנים הרצל גדג', ראש מנהל אוכלוסין אפרים כהן, היו"ר מנהלת הגירה וראש יחידת הסמך המשרד לביטחון פנים: סנ"צ מאיר כהן, ראש מדור חקירות, משטרת ישראל רפ"ק פיני אבירם, רמ"ח חוליית סחר בנשים, ימ"ר ת"א, מ"י פקד רענן כספי, קצין מדור חקירות, משטרת ישראל משרד המשפטים עו"ד רחל גרשוני, ממונה על חקיקה פלילית עו"ד מירי שרון, יחידה להסכמים בינלאומיים גב' מיכאל פירסט, מתמחה משרד הבריאות ד"ר מיקי דור, ראש אגף לרפואה כללית גב' דבורה איציק, עובדת סוציאלית פרקליטות המדינה עו"ד ענת חולתא, עוזרת ראשית לפרקליטת המדינה הסיוע המשפטי עו"ד אלחנן זוכוביצקי, הממונה על האגף לסיוע משפטי עו"ד יעל פלד-פלפל, הלשכה לסיוע משפטי מחוז הצפון עו"ד רבקה אדלר, הלשכה לסיוע משפטי, ת"א גב' ורד שימחי, הלשכה לסיוע משפטי, ת"א משרד החינוך: גב' מרים שכטר, הממונה על השוויון בין המינים משרד החוץ: מר זאב לוריא, סגן מנהל אגף ארבל לזכויות אדם לשכת עורכי-הדין: עו"ד סמדר בן-נתן, יועצת משפטית משרד ראש הממשלה: גב' גלי לוי, עוזרת היו"ר הצוות למאבק באלימות בישראל ההסתדרות החדשה: גב' סימה הרמתי, עובדת עם העובדים הזרים משרד התעשייה והמסחר: עו"ד נירית בראון, יועצת משפטית נציגי קואליציית ארגונים נגד סחר בנשים: גב' יהודית אילני, מרכז תאי"ר גב' גילה אושרת, היו"ר מעמד האישה, "ויצו" עו"ד בלה כהן, מנהלת אגף לקידום מעמד האישה, "ויצו" עו"ד נעמי לבנקרון, יועצת משפטית, מוקד סיוע לעובדים זרים גב' שבי קורזן, מנהלת העמותה, מוקד סיוע לעובדים זרים גב' אפרת ברגמן, מתנדבת, מוקד סיוע לעובדים זרים גב' מורן גור, קליניקה לסיוע לנשים נסחרות באונ' העברית גב' הגר קוטף גב' ריטה איבשן חייקין, רכזת פרוייקט מאבק הסחר בנשים, "אישה לאישה – מרכז פמיניסטי חיפה" גב' לאה גרינפטר-גולד, מנהלת "מכון תודעה" עו"ד עינת הורביץ, לשכה משפטית, המרכז לפלורליזם יהודי גב' נילי גסר, תמר (עמותה שמסייעת לזונות) עו"ד הלית כהן, שדולת הנשים בישראל גב' אנט קולינס, "אנחנו שוות" גב' ניבי דיין, מנהלת תוכניות בג'וינט גב' ורד ניצן, תנועת שח"ר גב' איימן קסיס, "קול-אישה" מרכז נשים גב' רחל עמרם, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל גב' מיטל מנשרוף, שירותי תמיכה וייעוץ לאירגונים לשינוי חברתי (שתיל) מחלקת מחקר ומידע (מ.מ.מ.) גב' שרון סופר – ראש תחום חברה מנהלת הוועדה: סיגלית עדרי נרשם על-ידי: חבר המתרגמים בע"מ היו"ר זהבה גלאון: שלום. סוף סוף אנחנו מקיימים ישיבה בנושא המקלט שנפתח, אם אני יכולה להגיד את זה כך. עד היום קיימנו ישיבות רבות בנושא המקלט מהרבה אספקטים בעיקר מהאספקט, של הייתי אומרת ה'ניג'וס' לממשלה מה קורה? למה המקלט לא קם. אני שמחה על כך שאנחנו מקיימים את הישיבה הזו בנושא המקלט. ונוכל לשמוע דיווח מכל הגורמים הנוגעים בדבר לגבי הקמת המקלט, אופן תפקודו, האם הועברו אליו לשם כבר נשים, איך ומה אמור להיות. אני מניחה שזה מידע ראשוני כי מדובר על משהו חדש, חדיש. זהו שזה לא מחודש חדש חדיש. מה שאני רוצה לומר אולי לפני שאנחנו פותחים את הישיבה אני מודה שאני מאד מאד מוטרדת, חברת הכנסת סולודקין ברשותך אני מאד מאוד מוטרדת מהתגובה של התושבים באזור שהמקלט הוקם בו ובהתנגדות שלהם למיקומו של המקלט בשכונת המגורים. עד כדי כך מדובר בהתנגדות שהתושבים פנו לבית המשפט, הגישו בקשה לבית המשפט לנסות לעצור את האיכלוס, אני לא יודעת איך ההגדרה המדויקת. מרינה סולודקין: אלו תגובות ברבריות. זה גם חוסר ידע ומודעות. זה נושא שאנחנו דיברנו אודותיו הרבה. היו"ר זהבה גלאון: זה מה שאני חושבת גם. ואני הייתי שמחה שאנחנו נוציא מכאן הודעה שקוראת לתושבי השכונה לחזור בהם, או לעצור את ההליכים המשפטיים. הנשים האלה זקוקות להגנה. וברגע שיוחלט שהמקלט יקום שם אני לא רואה בעיה. החשש שלהם שנשמע שפתאום תסתובבנה שם נשים שעוסקות בזנות, וסוחרים וסרסורים ובכלל גם עוד ירד רחמנא ליצלן הערך של הדירות שלהם. אז אני חושבת שאנחנו יכולות לקרוא מכאן לתושבי השכונה לשקול מחדש את ההליכים. ואם יהיה צורך אני אשקול להזמין אותם לועדה בכנסת. מרינה סולודקין: אני חשבתי שאנחנו צריכים להזמין ועדה שכונתית. היו"ר זהבה גלאון: נציגי הועד השכונתי. גם משטרה. ולשבת בישיבה סגורה, ישיבת עבודה. היו"ר זהבה גלאון: זה מה שנעשה. אני באמת חושבת שיש כאן עניין של מידע וידע ובאמת איזה דעות קדומות ובורות כמו שאומרת חברת הכנסת סולודקין. אחרי שאמרנו את כל זה. אני אבקש דיווח מכמה נוגעים בדבר. אנחנו נפתח עם מר מנחם וגשל ואחר כך אנחנו נשמע את גברת רינת דוידוביץ', ואחר כך את נציגי המשטרה, סגן ניצב מאיר כהן, ואחר כך את רב פקד פיני אבירם וכמובן פקד רענן כספי וכל הנוגעים בדבר. ואנחנו נשאל שאלות. אני מניחה שלארגונים ולנוגעים אחרים בדבר תהיינה שאלות ואנחנו נקיים את הדיון וגם אני אעיר מספר הערות ואשאל כמה שאלות. אבל נתחיל באמת אולי בדיווח ראשוני בבקשה מר וגשל. מנחם וגשל: ראשית, אני חושב שצריך להכיר את מנהלת המקלט שמשתתפת איתנו פעם ראשונה, היו"ר זהבה גלאון: אנחנו תיכף נעשה זאת. מנחם וגשל: אני חושב שהיא מנהלת אותו ביד רמה ואני חושב שזה על דעת כל השותפים. נדרשת מיומנות מיוחדת לנהל אותו בצורה נכונה כי אנחנו בהחלט הולכים כאן על תפרים מאוד עדינים מאוד דקים על רקע מה שאת גבירתי העלת בהתחלה כאינטרסים של התושבים, אני גם אעיר לפחות מנקודת הראות שלי מילה אחת לעניין הזה כי אני עסוק בזה לאחרונה ימים ולילות בהתמודדות עם הבעיות של התושבים. אני אקדים ואומר שאני לא יכול שלא להבין את התושבים. בסך הכל אני מניח שבכל מקום שהיו מקימים דבר כזה, גם אם היו מקימים את זה על יד הבתים שלנו אז היינו בהתחלה עד שמבינים על מה מדובר ועד שימים יגידו מה קורה הייתה איזה שהוא יש חשש והתנגדויות אבל אני חושב שאנחנו בהחלט מתמודדים עם הנושא הזה. ראשית אני רוצה לומר ואני שמח מאוד על העובדה אנחנו הודענו לאורך כל התהליך שב15- לפברואר אנחנו נפתח את המקלט וב15- לפברואר נקלטו הנשים הראשונות במקלט, ומאז אנחנו בקצב, אנחנו נמצאים כרגע במצב שאנחנו ערוכים לקלוט בקצב שהמשטרה תפנה אלינו זאת אומרת אנחנו לא עוצרים את הקליטה. אני חושב שחשוב לומר במעמד הזה חלק לא מבוטל של היושבים כאן סביב השולחן חברים בועדת ההיגוי ולא ניתן היה ואני חושב שצריך לומר את זה אבל לא ניתן היה. להקים מעשה כל כך מורכב בלי שותפות מלאה של כל משרדי ממשלה והאירגונים שיושבים כאן סביב השולחן אני חושב שאנחנו עושים כאן פעולה מאוד מורכבת ואני מודה אישית לאנשים. היו"ר זהבה גלאון: אולי תגיד מי מרכיב את ועדת ההיגוי בהזדמנות חגיגית זו. מנחם וגשל: כפי שזכור לך, החלטת הממשלה היתה שמשרד הרווחה מרכז את ההפעלה והוא הגורם שמנהל את הפרוייקט אבל לכל משרד יש את האחריות שלו לעניין ויושבים כאן מאיר כהן, ופיני ורחל ועו"ד זוכוביצקי וד"ר דור, רחל גרשוני שיושבת איתנו מטעם משרד המשפטים יושבת איתנו בועדת היגוי עדה פליאל כרגע מצטרפת צופית סורינה לועדת ההיגוי. היו"ר זהבה גלאון: ומי מהארגונים? מנחם וגשל: מהארגונים בועדת ההיגוי לא ישבו, הארגונים לא ישבו בועדת ההיגוי כי ועדת ההיגוי היתה ועדת ההיגוי להקמת המקלט אבל אני הודעתי לארגונים שברגע שאנחנו ניכנס לתוך ההפעלה ואנחנו כרגע במהלך שאנחנו מזיזים הפעלה אני בהחלט אשמח להציע שותפות שלהם בתוך הועדה. יש נקודות בהן צריך לקבל החלטות מבחינת השותפות של משרדי הממשלה. כל משרד בתחומו אחראי על הקטע שלו. משרד המשפטים על הקטע שלו, משרד הבריאות על הקטע שלו, משרד לביטחון פנים על הקטע שלו ויש בוועדה לא מעט דיונים עד היום כלומר הדיונים, כולל דיונים שנערכים בימים האחרונים איך הדבר הזה צריך להתנהל אבל וזה דבר שאת אמרת אותו ואני רוצה לומר אותו כאן עכשיו, לגבי צורת ההפעלה אנחנו לא סיימנו את המהלך, אנחנו בתחילת המהלך. החלק היפה בעניין הזה ואני לא אמרתי אותו לרינת אני כבר ניהלתי כמה מערכות במדינת ישראל לא כל יום מזדמן למנהל לברוא יש מאין, ופה אנחנו בראנו יש מאין זה לא דבר שמשכפלים אותו זה לא דבר שאנחנו יודעים איך הוא צריך להתנהג ואנחנו כרגע עושים שיכפול של דבר שצריך להתנהג. זה דבר חדש שגם ההתנהגות איתו היא חדשה, יש כאן אינטרסים וצריך לומר אינטרסים כוללים ולעיתים אינטרסים סותרים של גופים ממלכתיים לגבי צורת הניהול של המקלט. מה שאני אומר עכשיו בשתי מילים ברמת המקרו אני ביקשתי ברשותך, מרינת, שנחלק את הדברים בינינו בצורה שאני אתאר קצת את המעטפת של המקלט והיא תתאר את המקלט, כלומר מה קורה במקלט ואיך זה מתנהל. תיכף נעביר את זה ברשותך לרינת אבל אני רוצה לומר מילה אחת על המעטפת. החלטת הממשלה מנקודת הראות שלנו הייתה, אני מדבר קודם כועדת היגוי, לא שלנו כמשרד, הייתה שיש למקלט הזה שתי מטרות עיקריות, אני אומר דברים שכולם מכירים אותם אבל חשוב לי לומר אותם כאן. היו"ר זהבה גלאון: כן, תחזור. מנחם וגשל: מטרה אחת היא ליצור מצב נוח לנשים שמעוניינות להעיד נגד הסוחרים כי יש לממשלה אינטרס בסוחרים ולא אינטרס בנשים כנאשמות גם התפיסה השתנה והתפיסה היא לראות בנשים קורבנות ולא אשמות במעשה וכל המכוונות שלנו להתייחס לנשים כקורבנות זו מטרה אחת. והמטרה השנייה שבגינה המשימה הוטלה על משרד הרווחה ליצור התחלת תהליך שיקום. אין לנו אינטרס לשקם את הנשים האלה וגם אי אפשר ליצור שיקום בטווחים כל כך קצרים אבל לצורך התחלת תהליך שיקום שמתייחס להיבטים הפיזיים הריגשיים והנפשיים של הנשים שבמצב שהם הגיעו במדינת ישראל לא איכפת לי, לא רוצה להיכנס מי אשם ומי לא אשם. לתת להן איזה שהיא התחלה שאיתה הן יכולות לחזור לארץ המוצא שלהן ואולי משם להתחיל חיים חדשים. אלה שני אינטרסים שהולכים כל הזמן אחד ליד השני. אם אינטרס אחד משני האינטרסים ייקבע ואני בטוח שהדיון ייסוב סביב שני הצירים האלה, אם אחד משני האינטרסים האלה ייגבר על הציר השני תצטרך להתקבל החלטה מי צריך לנהל את המקלט הזה. אם האינטרס של התחלת תהליך השיקומי נופל ונשאר האינטרס של העדת הנשים אין שום סיבה בעולם שמשרד הרווחה יהיה בתוך התמונה הזאת. זה מתקן אכיפתי, המשרד לבטחון פנים יכול לנהל אותו ולנהל אותו היטב. אם האינטרס רק של התהליך השיקומי כשאנחנו לא מסתכלים בכלל על הנושא של העידוד של הנשים ייגבר אז בצדק יגידו אנשי המשרד לבטחון פנים חברים אין לנו מה לעשות בתוך המשחק הזה. שני האינטרסים צריכים להיות כל הזמן נגד עינינו ולכן, יש שני נושאים שהם קריטיים שעומדים כרגע על הפרק ושצריך לדון בהם. אנחנו מבחינת סדר היום מנסים לארגן את עצמינו הכל נעשה תוך כדי תנועה אנחנו משתפים את כל הגורמים ורוצים לשמוע את כל הגורמים שום דבר לא נעשה כאן בשליפות, אין גם שום סיבה לעשות משהו מעכשיו לעכשיו מצבי חירום כשהם קיימים אנחנו פותרים אותם כמצבי חירום. יש ועדת היגוי, יש את אנשי המקלט, סוגיות עולות האירגונים הציבוריים מעלים את הסוגיות שלהם אנחנו מתייחסים בכל כובד הראש אם לא אז אני מבקש שהם יגידו את זה כאן היום בכל כובד הראש להערות ואנחנו נשתדל לראות איך אנחנו מקדמים את הנושאים כדי באמת לענות על האינטרסים המשותפים. יש שני נושאים שאני רוצה להעלות אותם כאן עכשיו ולומר אותם באופן חד משמעי מנקודת הראות שלנו. נושא אחד הוא שכדי שאנשים ירצו, שלושה נושאים אני אומר אותם בקצרה. הראשון, העלינו את זה בכל הפורומים כולל הפורומים הממשלתיים, העליתי את זה בפעם הקודמת כאן. צריכה להתקבל החלטה במדינת ישראל מאוד ברורה מה צריך להיות מערך ההתייחסות הכולל לנשים האלה. אם אנחנו קובעים שקיים מתקן מיכל שהוא מתקן משמורת וקיים המקלט שהמטרות שלו הגדרתי אותו לפני דקה אני לא אחזור עליהם עוד פעם ואלה שני המתקנים שעומדים לרשות הנשים אז בהתחלת הדרך יהיה קצת יותר קשה בהמשך לפי דעתי הכל יסתדר מפני שאנשים יבינו שיש להם שתי אפשרויות. אם הן לא רוצות להיות והן לא רוצות לשמור על כללים והן רוצות להפר את הכללים או לא רוצות להעיד הן צריכות להיות במתקן מיכל ואז להיות מורחקות מן הארץ בצורה הכי הומנית שיכולה להיות אבל זאת המטרה. השנייה, המתקן הזה שבו הנשים צריכות להיות ותיכף תשמעו מרינת על המאמצים הגדולים שנעשים כדי באמת להגיע למצב שיהיה לאנשים טוב במקום הזה על רקע הדברים שאני אמרתי אותם פה. היו"ר זהבה גלאון: סליחה שאני קוטעת אותך אבל בעצם מדובר כאן בשינוי קונספציה, או כפי שאתה מעלה תהייה. בכל הדיונים שקיימנו כאן בועדה אני לפחות העליתי את זה כולל בישיבה שקיימתי עם ועדת השרים בעניין הזה וברשות השרה ליבנת כשהתקבלה החלטת הממשלה בנושא הזה שהמתקן הזה יהיה מיועד לא רק לנשים, אומנם יש בו חמישים מקומות בלבד, או שתתקנו אותי אם אני טועה, זאת אומרת אני חשבתי שהגישה מנחה, ואני מניחה שידעת את זה בתור השאלה, אם לא התקבלה החלטה כזאת במה שנקרא בצוות ההיגוי בועדת השרים, הועדה הבין משרדית לדעתי הגישה מנחה, סלח לי שאני קוטעת אותך בזה, לפי דעתי זה צריך להיות הקו שמנחה. אם הגישה הכוללת היא שאנחנו מתייחסים לכל הנשים כקורבנות חלקן מוכנות להעיד וחלקן לא מוכנות להעיד וגם את זה אני מכבדת, אז אם כל הנשים האלה הן קורבנות לצורך העניין נחלקות לשתי קבוצות מבחינתי כולן כיוון שהן קורבנות צריכות להיות במקלט לא במתקן משמורת חלקן תהיינה באגף X חלקן באגף Y אני לא יודעת איך להגדיר את זה כרגע. אני לא רואה שום הצדקה שהנשים האלה תהיינה כלואות במתקן משמורת משטרתי, מנחם וגשל: אני מסכים איתך. היו"ר זהבה גלאון: לא, כי באופן שהצגת את זה הן תהיינה פה או תהיינה שם. מנחם וגשל: לא, לא, לא, תני לי לגמור את המשפט אמרתי רק חצי משפט תיכף תביני למה התכוונתי. קודם כל לא ועדת ההיגוי קובעת. יש כאן החלטת ממשלה ואנחנו עובדים לפי החלטת ממשלה והחלטת ממשלה אומרת שכל הנשים שמוכנות להיות במקלט הזה בין אם הן עדות ובין אם הן לא עדות יכולות להיות באותם קורבנות. הממשלה קבעה שהיא נותנת עדיפות לעדות אם יהיו קודם עדות, קודם יהיו עדות במתקן הזה ורק אחר כך נשים שהן נמצאות במצב של שהייה, אבל בעיקרון זאת החלטת ממשלה, ואנחנו פועלים לפי החלטת ממשלה. אני התכוונתי למשהו אחר לגמרי. היום, חוץ משני המתקנים האלה יש עוד אפשרויות, יש בתי מלון יש דירות של חברים שהן נמצאות בתוכם. אם הפעילות הזאת תימשך בבתי מלון ובדירות מהסוג הזה, חבל על הזמן אפשר לסגור את המקלט כבר היום מפני שאין היגיון שיהיה איזה שהוא אינטרס להיות במקלט מהסוג הזה שבכל זאת מתנהל על פי איזה שהוא סדר הגיוני להיות במקלט הזה אם היא יכולה להיות בדירה ולעשות מה שהיא רוצה או להיות בבית מלון ולעשות מה שהיא רוצה באותה תקופה. זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שצריכה להתקבל החלטה. היו"ר זהבה גלאון: אני מבינה שאתה אומר בעצם התקבלה החלטה לגבי הקמת המקלט החלטת ממשלה, כל הנשים האלה צריכות להיות מועברות למקלט. יש כנראה כאן גורם אחר שאתה אומר שמחליט על דעתו או דעת זה שחלק מהנשים תהיינה משוכנות בבתי מלון. אתה אומר אני קורא לכל הגורמים העוסקים בנושא להעביר את הנשים למקלט, זה מה שאתה אומר? יש כאלה שמחליטים על דעת עצמם שחלק מהנשים משוכנות בבתי מלון או שאני לא יורדת לסוף דעתך? מנחם וגשל: את צודקת ואני אחדד את הדברים אני לא הולך להסתתר אחרי שום אמירה כאן. היו"ר זהבה גלאון: אני רוצה שהדברים יהיו מחודדים. מנחם וגשל: את צודקת. א' אני לא אומר שיש גורמים שעושים ככה ואחרת אני אומר שעד היום בהיעדר המקלט היו כל מיני אפשרויות. היום קם המקלט אני קורא כרגע ובעניין הזה אני קורא ואומר שלדעתי גם הכנסת ואת כמי שמייצגת כרגע את הועדה וגם את ועדת החקירה, גם הגורמים הממשלתיים שעוסקים בעניין הזה צריכים להתכנס לתוך החלטה מאוד ברורה, אם ההחלטה לא תהיה מאוד ברורה בעניין הזה והמתקנים שהיו עד היום כאופציה ויש כאן כאלה שמתנגדים לדעתי והן יביעו את דעתם בדיון אבל אני כרגע כיוון שיש לי את זכות הדיבור אני אומר את דעתי לא כמי שרוצה להגן על המקלט הזה אלא כמי שחושב שצריך במדינת ישראל לקבוע איזה שהוא קונספט של התייחסות לנשים. אני מאוד מקבל את מה שאמרת שכל אישה שרוצה ויכולה להיות במקלט הזה צריכה להיות במקלט הזה ולקבל התחלת תהליכי שיקום, בעדיפויות שקבעה הממשלה אני אומר שלדעתי לא צריכים להיות שום מתקני זווית בצד שנותנות את האפשרות. הנושא השני. כדי שהנשים ירצו להיות במקלט הזה וכיוון שהממשלה, המימסד לקח אחריות על העניין אז המימסד כשהוא לוקח אחריות על מתקן כזה יש לו גם אחריות גם לתושבים שנמצאים באיזור וגם לדימוי כלפי חוץ של מדינת ישראל. ולכן אני חושב שצריך לאפשר למקלט להיות אטרקטיבי לנשים האלה, היו"ר זהבה גלאון: צריך ליצור תמריץ? מנחם וגשל: תמריץ נכון. צריך להיות אטרקטיבי לנשים האלה כדי שלנשים האלה יהיה רצון להיות במקלט. אז אני אומר יש כמה דברים שהם תהליכים צריך לקחת בחשבון. למשל, הנושא של תהליכי שיקום בתוך המקלט אני בטוח שכשאנשים יתחילו להרגיש יעבירו מפה לאוזן שיש התחייסות אליהן לבעיות הנפשיות שלהן אני יודע כמטפל שהדברים האלה ייצרו רצון אצל חלק מהאנשים להגיע בגלל המצב שלהן. אני יודע שכשלנשים האלה יהיה ואני בניגוד לחלק מהחברים שיושבים כאן יכול להיות שאני טועה, אבל אני יודע להגיד שבטיפול בטראומה ופוסט טראומה כשאתה מתחיל לארגן סדר והאדם שהוא נמצא במצב הזה הוא מתחיל להרגיש שיש לו איזה שהוא סדר שמארגנים לו אותו בהתחלה זה נראה לו משהו נורא, שיש איזה שעות שצריך לקום ושעות שצריך לישון וכל היתר במשך הזמן זה מארגן אותו וזה עושה לו חיים יותר טובים. אבל יש נושא אחד שכרגע שנוי במחלוקת ועליו צריך לתת את הדעת זה נושא התעסוקה של הנשים. אנחנו חושבים שהנשים האלה לא עברייניות הן קורבנות ובתקופת שהותן במקלט הן צריכות להיות מועסקות. דווקא אירגוני הנשים עזרו לנו, האירגונים הציבוריים עזרו לנו למצוא מקומות ואפילו ישבנו בדיון אצל הרצל גדג' שלשום כולנו והוא אמר אני מקבל את החשיבות של העניין ונעשה הכל כדי לתת. עדיין אין לנו את האישורים הנדרשים. היו"ר זהבה גלאון: סליחה, יש כאן נציג של שר הפנים. ג'אורג' איטקיס: אני ג'אורג' איטקיס אני מלשכת סגן שר הפנים. היו"ר זהבה גלאון: אתם עוסקים בכל הנושא של אשרות עבודה לנשים. אשרות שהייה? ג'אורג' איטקיס: לא. היו"ר זהבה גלאון: במה? ג'אורג' איטקיס: לא, בזה אנחנו עוסקים ביחסי יוצאי ברית המועצות מול מינהל האוכלוסין. היו"ר זהבה גלאון: הבנתי. או.קיי. זאת אומרת משרד הפנים לא שלח נציג בעניין הזה של אשרות העבודה ואשרות השהייה. הבנתי בסדר. מנחם וגשל: נכון, זה הנושא השני שאני חושב שחייבים לפתור. יש היום עדיין התנגדויות של משרדי ממשלה לסיפור הזה, אני חושב שצריך לפתור את הבעיה הזאת כדי להעמיד אותה ולשמוע את כל ההתנגדויות ולפתור את הבעיה. ועדת ההיגוי, ועדת ההיגוי גזרה על עצמה שלא להעסיק את הנשים האלה במשק בית, כי אם היא הולכת למשק בית אתה אף פעם לא יודע מה קורה שם. אבל אם יהיו מפעלים שיסכימו להעסיק אותן, שאנחנו נדע שהאישה יוצאת למקום ויודעים מתי היא צריכה לחזור מהמקום ויודעים שהיא היתה שם במקום חייבים לפתור את הבעיה. הנקודה השלישית. המקלט הזה הוא מקלט שהממשלה מנהלת אותו, העמותה הציבורית מנהלת אותו אבל הממשלה שכרה את העמותה הציבורית. אני לא הולך להיכנס לאישה לחיים שלה בכל שניה ושניה ולנשים האלה צריך לתת חופשיות במידה המירבית. אבל צריך להיות ברור שהנשים שנמצאות במקלט צריכות לקבל את כללי המקלט ואחד מכללי המקלט הוא שאין לעסוק בזנות בתקופת השהות במקלט. אני לא מוכן, אני אומר את זה כאן, אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול באופן הכי ברור שיכול להיות. אני לא מוכן כנציג המימסד לשבת על פלטפורמה שבה יש מסר של היתר, אז זה לא אומר שאם מחר אישה יצאה אחרי הצהריים ועסקה באיזו שהיא פעילות מינית כזו או אחרת אני אהיה השוטר שיושב מעל ראשה. אבל מסר חד משמעי של מדינת ישראל שהדבר הזה הוא אסור חייב לצאת מהועדה אחרת, לדעתי אנחנו נכנסים למצב שלא נוכל להתמודד לא עם המסרים הבין לאומיים ולא עם השכנים שנמצאים ליד המקלט. ואז הם יהיו צודקים בכל טענה שיש להם, מפני שאם מותר לנשים לצאת מהמקלט ולעסוק בזנות אז צודק כל שכן האומר גידלתי את ילדי רכשתי דירה יש לי שם סניף בני עקיבא מול, יש לי בית ספר ממלכתי דתי מול אני לא מוכן שהרחוב שלי יהפוך להיות רחוב החלונות האדומים. אני מאוד מקבל את המסר הזה של התושבים על בסיס המסר שאני אמרתי. אני נפגש עם התושבים ואני רוצה לומר שאני מציע לא לעשות, לא למהר כרגע אם לפגוש את התושבים עם כל היתר כי נכון לכרגע אנחנו מחזיקים את זה על אש קטנה התביעה בבית המשפט המחוזי ממילא מתנהלת כרגע ותוך יומיים אנחנו צריכים להשיב וכל משרדי הממשלה מיוצגים על ידי הפרקליטות למשיבים, אם זה לא יעזור אנחנו וודאי נרצה את עזרתכם בנושא הזה. תודה. היו"ר זהבה גלאון: תודה רבה. מרינה סולודקין: יש לי שאלה. כי חד וחלק שהם לא צריכים להתעסק בזנות וזה אני חושבת כל הרציונאל שהם במקלט ובמדינה. יש מישהו שמתנגד זה? מנחם וגשל: לא יודע. אני אמרתי את דעתי. היו"ר זהבה גלאון: אני חושבת שזו שאלה מאוד חשובה. רינת דוידוביץ: האלטרנטיבה בעצם אם לא יהיה להם אישור עבודה. היו"ר זהבה גלאון: עכשיו את תגידי את זה בצורה מסודרת. אני רוצה לברך את גברת רינת דוידוביץ מנהלת המקלט לנשים קורבנות הסחר. זה בהחלט פרוייקט ייחודי שאין דומה לו ותגידי לנו במשפט או שניים אם יש דברים דומים בעולם ואם נלמד מהניסיון העולמי בהקמת המקלט הזה כשאת מדברת, אם בכלל ואם זה פרוייקט ייחודי למדינת ישראל. אני מברכת אותך על כניסתך לתפקיד אנחנו נשמח לשמוע ביתר פירוט כמה נשים כבר שוהות במקלט, מה מתוכנן, מי מתוכננת להיות? איך זה אמור לעבוד לגבי האגפים התקופה כל הנושא של הטיפולים. מרינה סולודקין: יש ספרייה במקלט? רינת דוידוביץ: עדיין לא. מרינה סולודקין: אני אתרום את הספרים. היו"ר זהבה גלאון: אז בבקשה. אנחנו נשמע ממך דיווח ואחר כך אנחנו נשאל קצת שאלות ואז נעבור לנציגי המשטרה. מרינה סולודקין: כי מדברים על תעסוקה, לפני תעסוקה הם קוראות. אני ראיתי את זה במקלטים ובתחנות מעבר וגם בנווה תרצה. מנחם וגשל: תיכף רינת תספר לנו שהן נשים אינטלגנטיות מאוד . היו"ר זהבה גלאון: כן, רק מי שעוד לא עובדת והיא לא עברה טיפול של פוסט טראומה . רינת דוידוביץ: בוקר טוב, שמי רינת דוידוביץ. אני עו"ד ועובדת סוציאלית. אני מודה שאני לא אוכל ממש להתייחס לשאלה הראשונה שלך בעניין של איך זה מתנהל מחוץ לישראל, אתמול היתה לי שיחה עם ריטה חייקין מ"אישה לאישה", היא תוכל לספר לנו יותר אם יש עוד מקומות בעולם בהם מתנהלים מקלטים כאלה. היו"ר זהבה גלאון: זאת אומרת הקמתם מודל ייחודי שמתאים לצרכים. על מה מתבססים צרכים אלו? רינת דוידוביץ: קודם כל אני באמת שמחה שהמקלט הזה הוקם ואם אני יכולה להגיד שלפני חודש הייתי שמחה ברמה האידיאולוגית היום אחרי שאני כבר שם אני יכולה להגיד שאני שמחה ברמה של הצורך הקיומי של המקום הזה. אני חושבת שהיה צריך שיהיה מקום אחד שבעצם ירכז את המענה למכלול הצרכים של הנשים האלה. וכשאני אומרת את זה אני מתכוונת מהצורך ברמה הבסיסית של הגנה, של מקום מוגן, הזנה, הן מקבלות אצלנו אוכל, ניקיון, היגיינה, מקום להניח את הראש ועד הצרכים הרפואיים שלהן. יש לנו איש קשר בבית החולים איכילוב בעצם אשת קשר שאליה אנחנו מפנים את הנשים שיש להם בעיות רפואיות מכל סוג שהוא. כולל גם פסיכיאטרית דוברת רוסית ואשת קשר אני לא אומרת שאני ממלאה איזה טופס ושולחת אותה לאיכילוב ומאז אני לא יודעת לאן היא הלכה ומה קרה איתה, הדוקטורית הזאתי בעצם קובעת איתה בטלפון מסכמת איתה על איזה שהיא נקודת מפגש, היא פוגשת אותה היא מלווה אותה למרפאות החוץ איפה שזה לא יהיה. היא עומדת בקשר עם העובדת סוציאלית שלנו ומסבירה לה מה קרה עם האישה הזאת ואם יש צורך בהמשך טיפול או בליווי של האישה הזאת אחר כך. אני מדברת על מענה לצרכים פסיכו-סוציאליים אני אחר כך אדבר על הצוות ואני אספר שיש לנו עובדים סוציאליים אבל חוץ מזה במידת הצורך ועולים צריכים כאלה אם יש צורך שהנשים האלה תפננה לפסיכולוג או פסיכיאטר אז אנחנו עושים את זה גם. היו"ר זהבה גלאון: אנחנו בשלב קבלת דיווח ממנהלת המקלט הגברת רינת דוידוביץ' לגבי המקלט שהוקם. אנחנו נשמח אחר כך לשמוע. אחד הדברים שהועלו כאן מה יהיה עם אותן נשים בתקופה הזאת כל הסוגיה של אשרות עבודה, אשרות שהייה. הבנו שהייתה גם אתמול ישיבה אצלכם. הרצל גדג': שלשום התקיימה פגישה ובעצם כפי שהגדרנו אותה כל המשתתפים בעצם נותנים מענה בלי הרבה בירוקרטיה ובלי הרבה מורכבות כדי לאפשר א' לגורמים שמבקשים לאותן בחורות להישאר פה בצורה חוקית. אני גם אמרתי שאני מבקש שישתמשו בזה בצורה מושכלת שזה לא יעבור איזה אמצעי לחץ ויקחו בחשבון את המשמעות לגבי אותה גברת שצריך להעיד מול אותם אנשים, שיש לה גם עתיד אחרי זה. אבל זה לא קשור לנושא. מה שסיכמנו זה שיש את אותו גורם שצריך לטפל בו לתת לו אישור זה יינתן על ידי ממונה ביקורת גבולות שלנו. ואם זה באחת מהנקודות מאילת ועד נצרת בכל אחת מהמקומות בתיאום טלפוני מוקדם שהנציג יבוא כדי לבצע צו לשמו עם שחרור בערובה למקלט, שחרור בערובה למקום שמבקשים להגדיר אותו. בנושא הזה עלתה סוגיה שיש אפשרות שזה למקלט או אפשרות למקום אחר שהמשטרה מגדירה אותו. אמרתי, זה כבר שיקול דעת מקצועי שאני לא מתערב בו. אני לא נכנס לסוגיה. ברגע שיש את השחרור בערובה בעצם זה מאפשר לה לשהות במקום. לגבי מסמכי הנסיעה. ברגע שמגיעים עם הבקשה לגבי שחרור בערובה יצטרכו למלא טופס עם שתי תמונות ואם ימצאו לה מסמכי תיעוד בנציגות שלה בארץ, אז יומצא. אם לא אני אנפיק להם תעודת מעבר, תעודת מעבר לזרים, שזה בעצם מסמך מזהה שאיתו גם תוכל להשתמש בו כדי לעזוב את הארץ בבוא העת. בעצם שלא יהיה מצב שהיא תסתובב עם נייר עם תמונה, דבר שאנחנו לא מקבלים אותו כמסמך מזהה. שהיא תהיה באותו מעון בתיאום הגורמים הרלוונטים. שתגיע בקשה לאשר לה אשרת עבודה, לא צריך לעבור עוד דרך שרות תעסוקה, אני נותן לה ישר אישור עבודה למקום שהוא מתאים. והיא תוכל לעבוד שם. אמרנו שאנחנו עושים את זה בחצי שנה ועוד חצי שנה. חצי שנה ראשונה זה בהתאם לעצת הגורמים שמביאים את הבקשה, מעבר לחצי שנה אני מבקש עם גיבוי של חוות דעת משפטית כדי שלא יתקעו לי שם אנשים, אחרי שנה זה מגיע אלי ואז אני אקיים דיון. אני רוצה לדעת אם גברת נשארת יותר משנה בארץ במצב כזה שיהיו נימוקים מספיק משכנעים כי זה לא להשאיר את הנשים פה בצורה כזאת כי רוצים להשתמש בהם. זה בעצם הסיכום אני חושב. הכנו פרוטוקול כולל תרשים זרימה. אני פשוט לא ידעתי שנהיה בדיון אנחנו אמורים להעביר אותו לגורמים להתייחסות. כשנגמור את תרשים זרימה נעביר את זה לדיון הוועדה. היו"ר זהבה גלאון: רק כדי לסכם את הנקודה האחרונה. מהרגע שהנשים האלה עוברות את כל ההליך הזה של מסמכי הזיהוי מגיעות למקלט. למקום שנבחר שזה לצורך העניין נניח המקלט. והמקלט מבקש עבור אותן נשים אשרת שהייה ואשרת תעסוקה. מה שחשוב כאן זה אשרת תעסוקה. אנחנו לא מעונינות שתעסוקנה בזנות. מקבלות חצי שנה פלוס חצי שנה. ואם יש בקשה מעבר לשנה זה עובר לשיקול דעת. הרצל גדג': העניין של חצי שנה וחצי שנה זה כדי שלא יהיה מצב שנשארת יותר מדי זמן. אפרים כהן: סיכמנו שלא צריך לעבור את התהליך של קבלת היתר לעבודה, כדי למנוע את הבירוקרטיה. הרצל גדג': היתר לעבודה צריך לבוא להגיש בקשה. לא צריך את זה. מגיע אלי אני מוציא אישור מיוחד ב'1 לאותו גורם שמבקשים ממני גורמים מוסמכים. היו"ר זהבה גלאון: לדעתי זה דיווח הכי קצר, ממצה ומועיל. אני מאד מודה לכם. תודה רבה. אני מאד מודה לכם אנחנו נשמח לקבל מסמך רשמי לוועדה. תודה רבה. חברת הכנסת סלודוקין הציעה שאנחנו ניזום ביקור במקלט. מה שאני רוצה לומר לפני שאני נותנת לך גברת דוידוביץ' להמשיך בדיווח. מה שהיה לי מאד חשוב עכשיו ככה זה אמנם היה בחטף. אני מאד שמחה על ההצהרה של ראש מינהל האוכלוסין. אני חושבת שזו הצהרה מאד חשובה, יכול להיות שתתן מענה לגבי חלק גדול מאותן נשים שהן תדענה שיש החלטה, שהם יכולות לעבוד. כמובן לא בזנות וכו'. אני הבנתי שהפרוטוקול וההחלטה יועברו אליכם בצורה מסודרת. עכשיו אני מאד שמחה על הצהרות שנמסרות כאן בוועדה. הצהרות הן הצהרות וניירות לביצוע הן ניירות לביצוע. ולכן אנחנו רוצים לעקוב אחרי הנקודה הספציפית הזאת כי יש לנו גם חקיקה בנושא הזה. הנושא הזה נורא חשוב לנו. אנחנו ידועים שבלי אשרות עבודה ואשרות שהיה זה הכל תמיד דיבורים של רצון טוב. ושום דבר לא יהיה. לכן אני מבקשת מר וגשל שאנחנו נקבל, לא נקבל דרכם במישרין. אנחנו כמובן נפנה גם בצורה מסודרת. אבל אנחנו גם נרצה העתק שלכם ותגובה שלכם לפרוטוקול הזה. זאת אומרת להחלטה הזאת כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי זה. בעיני זה החלטה מאד חשובה. רינת דוידוביץ': אני אתייחס להחלטה הזאת שהיא מאד חשובה אבל לא עכשיו. אני אמשיך. היו"ר זהבה גלאון: אני רוצה שתעשי בצורה מסודרת. איך המקלט נראה, כמה אנשי צוות, מי מתפקד, מי מתחזק, ואחר כך מה. רונית דוידוביץ': אני רק אמשיך בעניין של הצרכים של מה שדיברתי איזה מענה ניתן להם במקום הזה שמארגן את כל הצרכים שהם צריכות לקבל. אז אנחנו נותנים מענה גם לעניין של הקשר עם המשפחה. כל אישה שמגיעה אלינו אנחנו מיידעים אותה בדבר זכותה שהיא יכולה להתקשר למשפחה שלה בחו"ל. ולהגיד שהיא בסדר, אם היא בוחרת. אני יכולה להגיד כאן שעד היום אנשים ששוהות אצלנו בחרו לא להשתמש בזכות הזאת. ניתן מענה בעניין של הסבר ההליך המשפטי. מה שהיה עם הנשים עד כה שהם לא היו אצלנו במקלט שלא תמיד הם ידעו מתי הם צריכות להעיד, מתי יגמר המשפט שלהם. לפעמים זה ניתנת להם איזה שהיא הודעה אד-הוק. היום כשאנחנו בקשר גם עם המשטרה וגם עם הפרקליטות אנחנו יכולים לעזור להם בעניין הזה ולספר להם על תהליך המשפטי ועל כמה זמן יקח או צפוי להערך. מתי זה יסתיים. להכין אותם קצת לקראת זה. ויחד עם זאת ניתן צו על ידי שר המשפטים שהן תקבלנה סיוע משפטי לכל ההליכים האזרחיים שהן רוצות לפתוח. היו"ר זהבה גלאון: והסיוע המשפטי הוא יהיה קבוע. תיכף ידווח לנו מר זוכוביצקי לגבי ההליך של הסיוע המשפטי. רינת דוידוביץ': וגם הצרכים של הכנה לקראת חזרה למדינות המוצא שלהן שזה באמת כאן אנחנו מאד נשמח להתערבות של כל הארגונים בגלל שאנחנו רוצים ללמוד מהם ולאמץ באמת את המודל של חזרה בטוחה למדינת המוצא שהבנתי שהוא כבר קיים. המקלט נפתח ב15.2-. שזה רק שבועיים וחצי כמעט מהיום. הוא מיועד ל50- נשים וכרגע יש לנו תשע נשים כמו שמאיר אמר. אני יכולה לומר לעניין הניהול שלו שיש לנו קוים אדומים ויש לנו קוים מנחים. אבל כל השאר אנחנו לומדים מעכשיו ותופרים לפי המידות של הצרכים, מה שחשבנו שנכון שיהיה לפעמים מתגלה כמשהו אחר לגמרי מהצרכים שעולות מהנשים שנמצאות ונשארות עם הטראומות שמגיעות עם הפער בין תרבותי שקיים. מה שברור לנו שאנחנו רוצים שהם יקחו חלק בהתארגנות של הבית הזה. אז באמת אני אספר לכם על סדר היום. הנשים האלה לא מתעוררות בשש וחצי בבוקר. אם הן באמת יצאו לעבודה אז אני מניחה שזה יהיה חלק מהתארגנות לקראת יציאה לעבודה. אבל עד שעה תשע וחצי הן יכולות להתעורר. הן מגיעות לארוחת בוקר. לאחר מכן יש פעילות בתוך המקלט. אנחנו מארגנים כל מיני פעילות שרלוונטית מבחינתם. פעילות ספורטיבית של חוג אירובי, ביקשו קורס באנגלית. בינתיים עד שיהיה לנו אשרות עבודה הם ביקשו דברים כמו ספרות וחוגי איפור, ובניית ציפורניים. כל מיני דברים שיותר מדברים על עולם התכנים שלהן. בשעות הצהרים יש להם ארוחת צהרים. מנוחת צהרים. אחרי זה יש שיחה עם אנשי צוות, איתנו. הן מארגנות את כל מה שקשור להתארגנות של הבית. החל מלנקות את החדרים שלהם ולהיות אחראיות לכל הקטע של הניקיון וההיגיינה שלהם. ועד לקחת חלק מהמשימות של ניקיון החיים הציבוריים. והכנת האוכל שלהם שזה לא בא מתוך מקום שאנחנו לא רוצים להחזיק מבשלת אלא זה בא מתוך אמונה שבאמת לעזור להן להתארגן ולהיות שותפות פעילות. הן יושבות עם אחת המדריכות שלנו, וחשבו על מה הן רוצות שיהיה התפריט שלהם. ועם אם הבית שלנו שמוציאה להם את המצרכים. הן מבשלות דברים שהן אוהבות לאכול. ולא משהו אחר. לאחר מכן יש שיחה שלנו עם העובדים הסוציאלים. הן מספרות קצת על מה היה היום. על הקשיים שהן רוצות להעלות. אנחנו מביאים תכנים שלנו. ובין השעות שלוש לשבע בערב הם חופשיות לצאת ולעשות כמובן שהיציאה הזאת היא יציאה מבוקרת הם מספרות לנו שהן הולכות. אנחנו יודעים מי יוצאת, ומתי היא חוזרת. אנחנו מאד מקפידים על זה. היו"ר זהבה גלאון: הן הולכות לבד? רינת דוידוביץ': הן יוצאות לבד. ואחר כך בשעות הערב יש גם ארוחת ערב ופעילות בתוך המקלט שוב פעם יש לנו מישהי שבהתנדבות עושה להם הילינג ותיקשור. הן מאד אוהבות את זה. זה החלק שהם הכי אוהבות בעצם. כל אחת מתקשרת עם אמא שלה. וכל מיני דמויות רחוקות. ואז יש להם זמן פנוי בתוך המקלט. יש מועדון עם טלויזיה וכבלים. עוד אין ספרייה אבל יש ספריית וידיאו יש להם סרטים בשפה הרוסית. בשעה שתים עשרה אנחנו עוברים לאור קטן. אנחנו מכבים את האורות בחללים הציבוריים וכל מה שמסביב השכונה. אנחנו בכל זאת חיים בתוך מקום שחיות בו משפחות. הן בחדר, אני לא אומרת להם מתי ללכת לישון. יש כאלה שבוחרות לשבת ביחד ולהתארגן באחד החדרים. הן משוחחות. הולכות לישון מתי שהן רוצות. אני יכולה להגיד שמה שאנחנו כן רואים שבהתחלה היה להם מאד קשה להסתגל לאורח חיים הזה של יום ולילה. והיום אנחנו כבר רואים איזה שהוא סדר אחר. אני כבר מגיעה בשבע וחצי למקלט ואני יכולה להגיד שמקבלות את פני אפילו כמה נשים שקמות בבוקר ומיוזמתן אפילו שהתורנות מטבח מתחילה ככה מפטפטות מקשקשות. מנחם וגשל: אם מותר להתערב כקוריוז, למשל בתהליך הבניה, כשהיינו בתוך תהליך הבנייה ועשינו שם את השיפוצים והשקענו המון כסף שם בשיפוץ המבנה כדי שהוא ייראה כמו שצריך. היה ביקור של אנשי משטרה הייתה איתנו מרגלית קרופרו נכנסה איתנו לחדרים ושאלה תגיד מכינים את העובדה שאם תהיה לכם את האפשרות שאפשר יהיה לשים טלוויזיה בחדרים כי הנשים האלה צריכות שיהיה להן תעסוקה. באותו יום קיבלנו החלטה, החלטה שעלתה לנו בסדר גודל של כמעט 100 אלף שקל. ועשינו הכנות, הכוונה היא באמת לתת להן את האפשרות שיהיה להן את החיים שלהם בתוך המקלט. יש שם הכנות לטלוויזיות בחדרים כדי שאם נוכל להשיג אותם, נוכל גם לספק אותם. רק ככיוון שלנסות ללכת על הכיוונים החיובים למה כדאי להם להיות במקום הזה. רינת דוידוביץ': עכשיו מבחינת הצוות יש אותי מנהלת המקלט. יש במקלט רכזת שהיא ממלאת מקומי בעת העדרי. והיא אחראית על כל המדריכות שעובדות אצלנו. יש 12 מדריכות שעובדות סביב השעון. בעצם 24 שעות ביממה זה מאויש על ידי מדריכות שהם אמורות לתת את המענה בשטח. שני עובדים סוצייאלים. אם בית במשרה מלאה שאמורה ללוות את הנשים עם כל הפעילות שלהם ביום יום סביב המטבח, סביב האחזקה השוטפת של הבית. וכל הקטע של האבטחה, היו"ר זהבה גלאון: זה המשטרה תתייחס. רינת דוידוביץ': יש שני דברים נוספים שאני רוצה להתייחס אליהם אחד זה הנושא של שעות העבודה ואני אגיד למה לנו זה כל כך חשוב מבחינת סדר היום. הנשים האלה רוצות לשלוח כסף הביתה. ואני חושבת שחלק מהן המשיכו לעבוד בזנות בגלל שזאת האלטרנטיבה שהייתה קיימת. אני חושבת שברגע שנאפשר להם אלטרנטיבה אחרת שהיא חוקית והיא מוסדרת והיא מבוקרת על ידינו. עם קשר עובד סוציאלי שיעמוד בקשר עם המעסיקים האלה. וישאל אותם באמת האישה הגיעה, מה קורה, איך היא מתפקדת, אפשר לעזור לה וזה באמת לאחר שאנחנו נעשה איזה שהיא סדנא אצלנו של הכשרה לקראת יציאה לעבודה. איך אני מתמודד עם כל מיני דברים שמבקשים ממני מבחינת דימוי עצמי. וכל הדברים האלה. אז יהיה לנו יותר קל להצליח במקום הזה. כי כרגע הם מקבלות מאיתנו דמי כיס של 150 שקל בשבוע, כמו שהם קיבלו כשהם שהו במקלט וזה לא מספיק. זה לא מספיק לא בגלל שזה לא מספיק להתנהלות שלהם ולחיים שלהם. זה לא מספיק בגלל שהמטרה שלשמה הם הגיעו לכאן זה בשביל לשלוח כסף למשפחה שלהם. אז אני חושבת שברגע שזה יתן לנו המענה הזה זה גם ישחרר את העול הזה שיושב להם על הראש. וגם מבחינתנו בהתארגנות של הבית כי לשבת 50 נשים בתוך המקום הזה והוא יחסית די גדול אתם תראינה כשתגיעו. 24 שעות ביממה כמו סיר לחץ זה בלתי אפשרי. היו"ר זהבה גלאון: לא. אין ספק. אין חולק על הנחיצות והחשיבות. מי יעמוד מול משרד הפנים בדבר הזה. זה שאלה טכנית. כל העניין הזה של ב'1 לקבל את זה, כל הסיטואציה של היתר עבודה. רינת דוידוביץ': אחרי שיעבירו לנו, היו"ר זהבה גלאון: ברגע שיהיה אישור עקרוני. את באופן אישי תהיי אחראית, יהיה מישהו אחד במקלט שיהיה אמון על הדבר הזה מול משרד הפנים. רינת דוידוביץ': כן. מנחם וגשל: בהקצאה של העובדים הסוציאליים רינת קיבלה החלטה בזמנו שאנחנו אישרנו אותה שאחת מהעובדות הסוציאליות תהיה העובדת הסוציאלית שאחראית על כל נושא תעסוקת הנשים. זאת אומרת זה פרויקט. היו"ר זהבה גלאון: לכן אני שואלת. רינת דוידוביץ': והדבר השני זה באמת קצת לנגוע במה שמנחם וגשל אמר לגבי האפשרויות שקיימות היום. מעבר לעניין של המלון, מלון, איפה שהם שהו יש אלטרנטיבה שנקראת דירות חבר. במקום שהם ישוחררו בערובה על התנאים של המקלט הם ישוחררו בערובה שמישהו יהיה ערב להם. מנחם וגשל: במקרים נדירים מאד לא דבר קבוע. היה פניה מצד עורכי דין פרטיים שהם רצו להוציא אותם מהמקלט. את יודעת רינת כל הזמן פנו אלינו ואנחנו התנגדנו. רינת דוידוביץ': יכול להיות שיהיו מקרים אינדווידואלים וספציפיים שאחרי שאנחנו נדע שבאמת מדובר בחבר אמיתי ולא באיזה שהוא לקוח או איזה שהוא סרסור או הנהג של המכון או מישהו כזה שיעשה בה שימוש לרעה אחרי זה. שאנחנו בעצם נשחרר אותה למקום לא בטוח לטעמי. אז זה בסדר.אבל שלא תהיה קיימת אלטרנטיבה כזאת מהבחינה הזאת שיהיה קשה לנו לנהל את המקום להגיד להעביר איזה שהוא מסר לנשים, חלק מהנשים יכולות להיות במקלט, וחלק מהנשים תהיינה עם הפריבלגיה להיות, היו"ר זהבה גלאון: את מפנה את זה כלפי המשטרה אני מבינה. רינת דוידוביץ: לא זה בשיתוף איתם. רענן כספי: יש בית משפט לעניינים מינהלים בתל אביב. והם שיחררו שמה מספר נשים לדירות שלהם. דירות חבר. אבל מאז שהגיעו למקלט מתוך התשע לפחות שבע כל הזמן קיבלנו פניות להוציא אותם מהמקלט. יש לה חבר פה, חבר שם להוציא אותם. מנחם וגשל: רק הערה. אנחנו מבקשים לקבוע את הכלל זה ברור לכל מי שיושב סביב השולחן שלכל כלל יהיו היוצאים מן הכלל ולא עליהם אנחנו מדברים. היו"ר זהבה גלאון: בסדר. אנחנו ממשיכים בכלל שאיתו פתחנו עם הדברים של מר וגשל שהכלל הוא שהנשים מגיעות למקלט. בסדר. אני מודה לך על הדיווח אנחנו נשמע כמה התיחסויות ואז אנחנו נפתח אתה דיון. אנחנו נשמע את המשטרה סגן ניצב מאיר כהן בבקשה. מאיר כהן: אני רוצה קודם כל להצטרף לדבריה של חברת כנסת סולודקין שהכל עניין של מודעות לגבי הנושא של אלה שגרים שמה. היתה לי שיחה עם אחד, מאד מכובד, מהאנשים שגרים שם לאחר שאמרתי לו והסברתי לו הפחד של כל האנשים שמדובר כאן בבית זונות פשוט. שפתחו שם בית זונות. בית יצאניות קראו לזה. או בית המעצר. למשל עורכת דין סמדר בן נתן שרצתה לשחרר אחת מהנשים למקום אחר. הייתי צריך לשבת ולהסביר לה שעות ארוכות שמדובר לא בבית מעצר, אלא במקום מקלט. ואז היא השתכנעה. וכמובן גם אותו מכובד השתכנע אחר כך שלא מדובר בבית יצאניות כמו שהוא קרא לזה, אלא באמת במקלט. וציטטתי את וגשל גם בועדה וגם פה שבשום פנים ואופן לא ניתן לא לגברים להכנס לשם, ולא לקבל לקוחות. ושום אשה לא תסתובב שם וזה יראה כמו בית זונות בכלל לא. וגם המשטרה בעד הדבר הזה וכמובן אנחנו כמדינה לא נוכל, לא נרשה בשום מקרה שהנשים האלה תקבלנה לקוחות ליד המקלט. כמובן אם הולכים לג'וגינג שעתיים על גדות הירקון ותפגוש איזה לקוח אנחנו לא יכולים לעקוב אחריה בודאי. אז זה לגבי אלה שגרים ליד המקלט. עכשיו לגבי הדיווח יש לנו תשע בסך הכל במקלט. שאלה שנמצאות בדירות ישארו בדירות עד שיסיימו את העדות שלהם. אבל אלה שנמצאות במלון שבערך זה כ25- נשים בעיקר של מחוז תל אביב אנחנו היום מפה אנחנו הולכים לישיבת עבודה עם מחוז תל אביב. ואנחנו בהוראת מפקד המחוז אנחנו נקבע את המדיניות של העברה מסודרת של כל הנשים מהמלון למקלט. היו"ר זהבה גלאון: באיזה טווח של זמן? מאיר כהן: אני מאמין שבשבועות הקרובים יש כאלה שלא רוצות אז אי אפשר להכריח. אז יש לנו בעיה שלא רוצות לבוא. אבל חלק עומדות כבר בפני הרחקה וסיימו להעיד אז לא נהפוך עולמות עכשיו בשביל להביא אותם. אבל עקרונית זה חד משמעי אין אשה חדשה שהולכת למלון. אין דבר כזה. יצאה הנחיה של המשטרה של ניצב משנה קופרו, היא ראש המחלקה, הוציאה הנחייה חד משמעית לכל משטרת ישראל שכל אישה חדשה תועבר למקלט אלא במקרים נדירים, היו"ר זהבה גלאון: סיכמנו שאנחנו לא מדברים על היוצא מהכלל. מאיר כהן: עכשיו לגבי מאוימות. כל אישה שנכנסת למקלט אנחנו עושים לה הערכת מאוימות. אנחנו בודקים את רמת הסיכון שלה. כלומר לא ייתכן שאישה תעבור למקלט בלי שגברת רינת דוידוביץ' תדע מאיזה רמה של מסוכנות היא נמצאת. כלומר האם מסוגלים לבוא באמצע הלילה לפגוע בה, או שהיא תקבל איומים כאלה ואחרים. אנחנו עובדים כל שבועיים אנחנו נעשה הערכה מחודשת על ידי היחידה החוקרת, על ידי אמ"ן. עכשיו אני אשמח לענות לשאלות אם יש בנושא הזה. לגבי אבטחה אני חוזר שוב יש חברת אבטחה שמנוהלת ומונחת על ידי משטרת ישראל. אין כניסה של שום גורם זר למקלט. היו"ר זהבה גלאון: מדובר בחברת אבטחה פרטית? מאיר כהן: כן. כדי לראות למשל למה אני מתכוון אפשר לבוא למלון סנטר ולראות את המכוניות שמחכות שם לנשים האלה. אז זה לא יהיה אצלנו במקלט. ולא ליד המקלט, ולא ליד המקלט ולא בקרבת המקלט, ובטח לא בתוך המקלט. אנחנו נעמוד על זה. היו"ר זהבה גלאון: רק כדי לסבר את האוזן. משטרת ישראל שכרה חברת אבטחה פרטית שהיא נותנת את שרותי האבטחה למקלט. מאיר כהן: זה מכרז רגיל של המשטרה. מכרז אבטחה של המשטרה. היו"ר זהבה גלאון: אבל זה לא שוטרים במדים? זאת השאלה. מאיר כהן: לא לא. היו"ר זהבה גלאון: הבנתי. או קיי. הם בכניסה ואנחנו מנחים אותם. מנחם וגשל: יש שיתוף פעולה. אני מוכרח לומר את זה כאן יוצא מן הכלל בין אגף האבטחה של משרד שלנו לבין המשטרה בכל הנושא של הרגישות המיוחדת של אבטחת מתקנים טיפוליים חינוכיים. מבחינה זאת אנחנו סגורים מכל הקצוות. רענן כספי: היות ואנחנו הסכמנו להעביר בהדרגה נשים מהמלון או מכל מקום אחר ולעתים כאלה שלא רוצות אז נשארו כרגע כמו שמאיר אמר שמונים או שבעים נשים ואני הבנתי פה, משרד הבריאות נמצא פה שברגע זה מפסיקים את הטיפול הרפואי לנשים. או שהם נותנים טיפול רפואי רק לנשים שיהיו במקלט. אז הבקשה צריכה לצאת שהם ימשיכו לקבל את הטיפול הרפואי אלה שמעידות. היו"ר זהבה גלאון: תיכף אנחנו נבקש לשמוע מד"ר דורית, מאיר כהן: אני רוצה לבקש מכל אנשי הארגונים שנועדים איתנו ואני מאד משתף פעולה איתם גם לא להתייחס למקלט הזה כבית מעצר, בכלל לא. כלומר המקלט הזה לטובת הנשים האלה, לשמור עליהם. לתת להם אורח חיים מצויין. כמו שרינת אמרה את זה. אני חושב שבשיחות שלהם איתם יכולים לעזור מאד לשנות את הקונספציה של הנשים האלה כן לרצות לבוא למקלט הזה. ולא ישר לברוח אחרי יום יומיים לחפש בית מלון או בית חבר. אני מבקש. היו"ר זהבה גלאון: אנחנו נשמע מה ההשגות של הארגונים בכלל. כמו שאני מכירה אותם יש להם השגות. אבל הם תמיד חיוביות. רב פקד פיני אבירם סיפר לנו מה קורה בנשים שהיום אם אני יכולה להגיד את זה באחריותך. שמענו דיווחים שהן מסרבות לעבור למקלט. בקיצור. פיני אברהם: אני מטפל ברמה הפרקטית הישומית בשטח של כל הנושא הזה ולא ברמה הערכית ולא ברמה ההצהרתית. אני מסכים לכל מה שנאמר פה לפני. ברמה הפרקטית אנחנו צריכים להבין שיש לנו פה דור ביניים ודור חדש שאמור להיות. דור ביניים שמורכב מכל אותן עדות שהן קיימות היום ואמורות להעיד בתיקים אפשר להגיד בכירי העבריינים לפחות באזור שלי. סחר בנשים. בשנה שעברה נעצרו 50 עבריינים כאלה על ידי הצוות שלי. כולם עצורים עד תום ההליכים. ממתינים לבירור דין. חלקם נשפטו, חלקם עדיין במהלך שמסתבר שהוא מתארך. זה לוקח חודשים ארוכים. כל אותם נשים שנמצאות או בבתי חבר או במלון נמצאות באמת בדרך כלל כבר חודשים ארוכים באותו מקום. התרגלו לתנאים מסוימים. לקליטה מסוימת. אני לא רוצה להיכנס לפרטי העבודה שלהם שאני מניח שהם ברורים לכולם והם עושות הרבה כסף. אין שום סיכוי בעולם שהם יסכימו מרצונם הטוב והחופשי להכנס היום לאותו מקלט ולהיות שם בתנאים של מעצר בית. שזה בפועל מה שקורה שם. ללא עבודה וללא אפשרות של ישועה. הדור הזה הוא דור אבוד. הייתי אומר מבחינתנו מבחינת האפשרות להעביר אותם. לכן לטעמי עם כל אותו דור צריך לאפשר להם עד סיום המשפט, והמשפטים כבר מתנהלים זאת אומרת זה עניין של בין שבועות ספורים לבין חודשים ספורים שהעניינים יסתיימו. סיום העדויות שלהם יגורשו מהארץ על פי הנוהל. ולא נפגע בכך לפחות באותם תיקי חקירה שכבר עצרנו כי נסיון להעביר אותם והשמועה שמנסים להעביר אותם למקלט שהוא בחלקו לפחות סגור לא מאפשר להם את אותו חופש לעשות את מה שרצונם לעשות באופן מוחלט מה שיש להם היום גרם לזה שאנחנו לפחות בסדר גודל של 10 15 בנות נעלמו מהמקלט, נעלמו מהמלון. אנחנו כבר נתחיל לשחרר עבריינים לדעתי השבוע או בשבוע הבא. חלק מהעדות נעלמו ואנחנו לא יודעים איפה הם. היו"ר זהבה גלאון: זהו. בגלל החשש הן תועברנה למקלט זה מה שאתה אומר? כ15- נשים נעלמו בגלל החשש לעבור למקלט. פיני אבירם: נכון. חלקם כבר יצאו מגבולות הארץ במסמכים כנראה מזויפים. אנחנו יודעים על נשים כאלה שנמצאות כבר בחו"ל ולא מתכוונות לחזור להעיד. עלינו להודיע לפרקליטות ולסניגורים וחלק מהעבריינים כבר ישוחררו. במהלך השבוע הזה או שבוע הבא. לא בכמויות גדולות. כי ברוב התיקים יש לנו יותר מאשר עדה אחת או שתיים נגד אותם עבריינים. כך שהעלמות של עדה אחת מתוך תיק שבה יש חמש עדות עדיין לא גורמת לשחרור של אותו חשוד. יש השגות לפחות מטעם אותה אשה שאנחנו הכנסנו למקלט לגבי התנאים במקלט. היו"ר זהבה גלאון: תנאים. למה אתה מתכוון? פיני אבירם: טלפונים שאנחנו מקבלים ממנה אומרים שלא מאפשרים לה את אותן הבטחות שהבטיחו לה במפגש הראשון שבו סיפרו על התנאים במקלט. זה אומר שהיא למעשה, אני שוב מציג את טענתה אני לא אומר שזאת עמדתי. התנאים והכללים שבמקלט הם כללים ותנאים שנקבעו על ידי המקלט ואנחנו לא מתערבים בהם. אבל אותה אשה מדברת על כך שלמשל בשעות הערב אין לה מה לאכול. בגלל סגירת המטבח. שהיא נאלצת לקנות סיגריות על ידי כך שהיא פונה לאנשים ברחוב דרך הגדר שיתנו לה סיגריות כי היא לא יכולה לצאת ולקנות סיגריות למשל בשעות הערב המאוחרות לאחר אותו סיבוב שמתאפשר להם בחוץ. היא מדברת על סיבוב של שעתיים בלבד שמאפשרים לה ולא של ארבע שעות. עד כמה זה נכון או לא נכון אני לא קובע. היו"ר זהבה גלאון: הכל זה לדבריה. לדבריה. פיני אבירם: או להרגשה שלה. ואני מצטט עכשיו מדוחות משטרתיים "קודם הייתי עצורה אצל סוחר הנשים ולא נתנו לי לעשות כלום. עכשיו אני עצורה אצלכם במקלט ולא נותנים לי לעשות כלום". את ההרגשה הזאת לדעתי צריך לשנות. אחרת וכמובן שיש לה פלאפון והיא מדברת עם כל מי שצריך מחברותיה. וכל מי ששמע על זה אין שום סיכוי בעולם שהיא תסכים להכנס למקלט. אני לא אומר שזה נכון או לא נכון התנאים. זה מה שהיא חשה לפחות. מבחינתה האישית. אם זה מה שהיא סיפרה בחוץ לחברות שנמצאות בחוץ, אין לי ספק שאף אחת לא תסכים להכנס למקלט בתנאים כאלה. נצטרך לראות מה אפשר לבוא לקראתן. ואני בעד המקלט. אני מיוזמי המקלט. מי שלא יודע לפחות בוועדה שהיתה. אני טענתי שצריך להוריד את כל הנטל הזה של הטיפול מידי המשטרה הדבר הזה לא תקין ולא צריך להיות. לגבי ההמשך עדיין לא קיבלתי פתרונות והם פתרונות משטרתיים אמורים להיות ברובן. אבל הם גם פתרונות מערכתיים. לגבי עדות שלא מסכימות להכנס למקלט. מה ייעשה בהן? האלטרנטיבה שמציגים כיום היא אחת משתים. או מכריחים אותה להכנס למקלט או ללכת הביתה. ואני תוהה אם אנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. היו"ר זהבה גלאון: אתה מדבר עכשיו לא על מה דור הביניים ותקופת המעבר. אתה מדבר, פיני אבירם: אני אומר מחר נפתח בתיק החקירה. היו"ר זהבה גלאון: עדות חדשות, מה יהיה דינן? פיני אבירם: צריך להבין שרוב העדות שאנחנו מאתרים לא עדות שכרגע עברו את הגבול לפני שעתיים עברו את הגבול במצרים. ותפסנו אותה לפני שהיא יודעת. רובן כבר עובדות בארץ ברוב המקרים בזנות כבר שנתיים שלוש שנים. יש להם איזה סדר גודל של כסף שהם שולחות הביתה. וכו' וכו'. ורובן אמורות להעיד נגד סוחרי נשים. אני שואל פשוט מה הפתרון. מה מציעים לי בתור צוות חקירה. מה שנאמר פה לגבי המקלט ומי שמסכימה להכנס לשם – אין לי שום בעיה עם זה. זה מצוין. מה קורה עם שלוש עדות שמסכימות להעיד עכשיו נגד בכיר העבריינים בישראל ולא מוכנות ללכת למקלט מה אני עושה איתן? לא מוכנות לא בגלל שהן מפחדות ולא בגלל איומים. ולא בגלל כל התנאים החריגים. הם פשוט לא מסכימות. הם חיות פה חלקן מצויין. חלק מאותן נשים שאני נתקל בהן מדברות עברית שוטפת יותר טוב מאנשי הצוות לפעמים. והם התרגלו לחיים ברמה מסוימת, בצורה מסוימת. וכולנו יודעים על מה מדובר. וכרגע אומרות אני מוכנה להעיד נגד החשוד הזה, מוכנה להפליל אותו ולהכניס אותו לכלא. והוא דמות מרכזית בענף של סחר בנשים. אבל התנאים של המקלט הזה לא מתאימים לי. איזה פתרון יינתן לי? זו בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. אם בשנת 2000 כשהתחלנו אז נעצרו עד תום ההליכים בצוות שלי 12 איש. הגענו בשנה שעברה ל50- שנעצרו עד תום ההליכים ללא המקלט כמובן. עם הרבה מאד צרות ובעיות שהיו לצוות שלי בגין אחזקת אותן נשים. מה שאנחנו בשמחה רבה מוכנים לוותר עליו. השאלה הנוספת היא מה קורה עכשיו כששנה הבאה יתברר ש80%- מאותם נשים שאמורות להעיד, או יכולות להעיד לא תסכמנה להעיד. היו"ר זהבה גלאון: תשאיר את זה רגע כשאלה פתוחה. פיני אבירם: זאת השאלה הפתוחה שמטרידה אותי. כל אחת שתסכים להכנס למקלט מצידי זה מעולה מצוין. אני גם אמרתי בזמנו שאני לא פציפיסט אנחנו בזמנו התחלנו בשיקולים של סחר בנשים כשהנשים היו כלואות או באבו כביר או בנווה תרצה. מבחינה משטרתית פרופר של צוות החקירה זה היה מצב אידיאלי כמובן שלא מצב אידיאלי להתחשב בדעתם של כל הגורמים ושל הנשים. היו מעמידים אותי לפחות כצוות חקירה במצב של בין לבין. שאני לא יודע מה התחומים. יגדירו לי כל הממונים אדוני או גירוש או מקלט אין לי שום בעיה עם זה. שאני אישית רק ממלא הוראות ומפתח חקירות. אני לא עוסק לא באסקפטים הפסיכולוגים, לא האידיאולוגים. ואני גם לא מתיימר להיות המצפון של מדינת ישראל. אני מבצע עבודה מקצועית פרופר. היו"ר זהבה גלאון: הנקודה ברורה. תודה רבה פיני אבירם. עכשיו אני ארצה עוד שתי התיחסויות אחת מעורך דין אלחנן זוכוביצקי לגבי העניין של הסיוע המשפטי. עו"ד זוכוביצקי: כפי שאתם יודעים לפני מספר חודשים תיקנו את חוק הסיוע המשפטי והיום על פי התיקון אנחנו אמורים לתת סיוע משפטי לקורבנות עבירות הסחר בנושאים אזרחים שנובעים מעבירת הסחר. התיקון אגב היה בחוק הסיוע המשפטי ולא בתקנות שהנושאים שבהם אנחנו נותנים סיוע משפטי בדרך כלל הנושאים מופיעים בתקנות דוקא בנושא הזה יש בזה אולי יותר חוזר מסוים בעובדה שזה מופיע בחוק שלנו. כאשר התקבלה ההסתייגות של שר המשפטים שהנושא יינתן בהדרגה. שר המשפטים חתם למיטב ידיעתי על צו ב26.2- בקובץ התקנות שעדיין לא יצא לאור. אנחנו כבר אתמול קיימנו פגישה במקלט. מי שירכז את כל הנושא הזה זה הלשכה שלי בתל אביב, לשכת הסיוע המשפטי בתל אביב נמצאות כאן עורכת הדין רבקה אדלר ראש הלשכה, ועורכת דין ורד שמחי שהיא תרכז את כל הפרויקט. אנחנו כבר מסרנו בידי מנהלת הלשכה מסמכים שלנו מכתבים או הודעות שמיועדים לכל אותם הנשים. עם מספרי טלפון. מי שתרצה לפנות אלינו, תוכל לפנות אלינו. כאשר הכוונה היא שאנחנו נגיע למקלט. ואנחנו נראיין את הנשים במקלט, או תהיה גם אופציה אחרת שהנשים יגיעו אלינו ללשכה לסיוע משפטי. יש לנו גם מתורגמנים זמינים שם. וכל אחת שתבקש יהיה גם שילוט גדול בתוך המקלט. כולן ידעו עלינו. עם מספרי טלפון. ולא רק מספרי טלפון אלא יהיה גם קו ישיר ללשכה שלנו. אנחנו גם נגיע מדי פעם לתת הרצאות כדי שהנשים יבינו באיזה נושא הם יכולים להעזר בנו. ברגע שאותן נשים תבקשנה סיוע משפטי ויסתבר שיש סיכוי בתביעה שלהם – יקבלו סיוע משפטי. מבחינה זאת אין לנו שום בעיה. רבקה אדלר: אתמול נפגשנו כמו שאמר עורך דין זוכוביצקי. קבענו דרכי עבודה. עורכת דין שמחי תרכז את הפרויקט. אנחנו ערוכים לקראת העבודה. היו"ר זהבה גלאון: תסביר לי. כשאתה אומר ששר המשפטים חתם מה המשמעות, שאפשר לצאת לדרך? אלחנן זוכוביצקי: נכון. אנחנו כבר בפנים העשייה אפשר לומר. היו"ר זהבה גלאון: אנחנו נסתפק בדיווח הזה. ד"ר דור לגבי משרד הבריאות מה שאתה מוצא לנכון אבל גם בהתיחסות למה שנאמר כאן שאני מודה שזה מאד מטריד אותי שנשים שמסרבות או כרגע נמצאות במן מצב כזה לא לכאן ולא לכאן שהם לא מגיעות למקלט בעצם אתם מסירים את האחריות. ד"ר מיקי דור: לא. לא. ההגדרה הייתה מדובר פה בתקציב צריך להגיד. הגדרת התקציב המצומק שקיבלנו כדי לאפשר להן טיפול רפואי אמרה שהוא מיועד לטיפול לנשים הנמצאות במקלט. עכשיו הסכום הוא לא גדול. הסיכום שלנו עם איכילוב שהסיכום עובד לפי הידוע לי טוב. הפלאפון שלי גם אצל רינת ל24- שעות ביממה. אם יש איזה שהיא בעיה שתתעורר אנחנו נפתור אותה. הבעיה שהעלה רענן התייחסה לנשים שלא הוגדרו אצלי בתחום האחריות. הן קיבלו כל הזמן טיפול במוסדות הרגילים במימון המשטרה. לא היה להם שום שייכות למקלט. מה שפנה אלי, מאיר כהן, השבוע בפעם הראשונה זה לאישור ההחזרים הכספיים עבור טיפולים שאינם שייכים למקלט. אלה נשים שבמקומות אחרים. לפי ההגדרה שלי נמסרה הם לא בתקציב הזה אלא בתקציב רגיל של המשטרה. הבעיה לא היתה אם לטפל או לא, אלא כרגיל מי ישלם. אני כמובן מה שמנחם וגשל ינחה אותי אני אעשה. אני מזהיר שהתקציב הוא קטן. אמנם מדובר יחסית בנשים בריאות אבל כבר וזו מחמאה לרינת שהיא היתה ערה להתקשר אלי השבוע באיזה שהוא מקרה חמור שמטופל כבר. ושידרוש הרבה הרבה אחוז גבוה מאד מהתקציב הזה. לצערי. אז הבעיה, מבחינה ארגונית אני חושב שהטיפול הוא טוב. יש גם לרשותן מרפאה, הרי יש לנו את המרפאה שבדרום תל אביב בתחנה המרכזית בטיפול בחינם לזיהוי מחלות מין וכל הדברים האלה. עומד לרשותם, והצוות מודע. כבר נוצר קשר. הטיפול מסודר. הקטע של הזה. מה שמנחם וגשל ינחה אותי אנחנו כמובן נמשיך ככה. רענן כספי: יש לי שאלה עקרונית. אנחנו היו לנו נשים בדירות. יש לנו טופס מובנה איתכם שאנחנו עשינו אותו והעברנו לבית חולים איכילוב. והשאלה אם הבנות שנמצאות הם עדיין יכולים להמשיך לשלוח. לא הודעתם לנו שאי אפשר להמשיך לשלוח. מיקי דור: אני לא ידעתי על קיום הדירות האלה. היו"ר זהבה גלאון: אולי אני אעיר הערה ברשותך. אני מודה שאני מוטרדת. יש כאן מצב של נשים שעלולות ליפול בין הכסאות. בגלל התקופה מעבר הזאת ואני חוששת שנשים תשארנה ללא טיפול. לא יהיה מי שיממן את זה ונראה לי שכל צד כאן יברח מהאחריות כי זה תקציב ששייך למקלט, וזה תקציב, אני מאד מוטרדת. אבל השאלות שנשאלו קודם השאלה שאתה שאלת שנראית לי שאלה נכונה לדעתי לא צריכה להפתר כאן בועדה. עם כל זה שאני אשמח. זה לא נראה לי המקום, נראה לי שבישיבות שלכם. אני רוצה להציע שאם הנושא הזה, לצורך העניין אני ממנה אותך פקד תחליטו ביניכם מי ידווח לנו על זה. אם העניין לא יפתר ויהיה צורך של התערבות של הוועדה. רחל גרשוני: רציתי לשאול. אני יודעת שיש הסדר עם איכילוב. אני יודעת שיש הסדר עם שערי צדק. אבל אני לא יודעת מה קורה כרגע אם נעזוב את המקלט דקה בצפון או בדרום. היו"ר זהבה גלאון: סליחה שאני קוטעת אותך. את תבקשי דיווח. רחל גרשוני: הדבר האחרון שרציתי להגיד לגבי המודלים של מדינות אחרות. אז האמת היא שהצוות הבינמשרדי שבו השתתפו הרבה מהאנשים שיושבים פה הציע את זה על סמך מודלים שקיימים בהולנד ובבלגיה. אלא שבהולנד ובבלגיה. מנהלים את המקלטים ארגונים לא ממשלתיים שהם בקשר עם הרשויות. עכשיו כן כבר הייתה ישיבה בין מנהלת המקלט לבין אשה מהולנד שהיא מעורה במצב בהולנד ובטיפול בנשים נפגעות סחר בהולנד. ככה שיש נכונות מרובה של המקלט ללמוד גם מהמדינות האחרות. היו"ר זהבה גלאון: אבקש כמה תגובות של ארגונים. ואז אני אעלה כמה שאלות שאני מוטרדת מהם ואנחנו נסכם. נעמי לבנקרון: קודם כל באמת ברכות מקרב לב. ולי יש חוב של כבוד למנחם כי הצהרתי בטלווויזיה לפני חודש וחצי שאני לא כל כך בטוחה עד שאני לא אראה את זה. אז מנחם, נסגר החשבון. התלונה אולי שבאמת הכי בולטת אצל הנשים שאנחנו מדברים איתם זה באמת על הנושא של הגבלת החרות שלהם. לא משנה כרגע אם זה שעתיים ביום או ארבע שעות ביום בכל מקרה בין אם זה נשים שמגיעות מהמקלט מהמלון והורגלו לאורח חיים אחר לגמרי ובין אם נשים שמגיעות הישר מאיזה שהוא סוחר הרי שעדיין ארבע שעות בחוץ זה מעט לכל אדם. אז אני מבינה שהנושא של השעות עבודה יש כוונות טובות מכל הכיוונים וזה באמת יפתח להם הרבה יותר שעות ביום. אבל צריך בכל זאת לשקול גם איזה שהיא תוספת של שעות מעבר, כלומר שלא רק יהיה להם את העבודה ואת הזה, אלא גם ערבים פתוחים במהלך השבוע. כמו שמנחם אמר הם נותנים לדלת פתוחה גם רינת וגם מנחם והיתה לי בשבוע שעבר פגישה עם רינת וגם הסברתי לה את הנקודות האלה כמו שאנחנו ראינו אותם. בנושא של בני זוג. אני מסכימה שזה לא צורך להיות של כל מי שרק אומרת יש לי בן זוג וצריכים להיות איזה שהם קרטריונים אבל באמת שיהיו איזה שהם קרטריונים מוסדרים שימנעו מרירות, למה אחת כן והשניה לא. בנושא של בריאות. צר לי גם אני שומעת על זה פעם ראשונה על הנושא של המלון. אבל כל הנושא של הסדר הבריאות בהתחלה כשעוד לא דובר על הנושא של המקלט לא צץ מטוב ליבה של המדינה, אלא באמת בגלל שעתרנו לבג"צ. מחקנו את העתירה הזאת כי המדינה הבטיחה את ההסדר הזה עם בית חולים איכילוב. כך שמאד לא הייתי רוצה שנחזור לבג"צ עם הנושא הזה. אבל המדינה מחויבת בלי קשר ליש מקלט אין מקלט. כל אשה שממתינה לעדות זכאית לשרות האלמנטרי הזה. כמו כן הייתי שמחה אם המשטרה מבחינת מלון סנטר היתה ממשיכה בנהלי עבודה שהיו קיימים בעבר לפחות בצורה חלקית שלי ידועה כדי שנוכל לעשות תיאום מול ארגונים שם, והערכת מסוכנות שלא תהיה רק מנת חלקן של הנשים שבמקלט אלא גם הנשים שבמלון. עכשיו לגבי נשים שעדות נכפית עליהן. יש מספר תלונות שאנחנו מטפלים בהן בימים אלו בעיקר יחידות בדרום וירושלים שהמשטרה לא בדיוק מסבירה אם יש לך את הזכות לסרב. ואז אשה מגיעה או למקלט או, עד לפני שבועיים למלון. ובעצם היא לא הגיעה לשם מרצון חופשי לחלוטין. אז כמובן אלה גם הנשים הראשונות להעלם. אבל מאד חשוב לבדוק ברגע שאישה נעצרת היא לא תמיד בפוקוס מלא. היא לא מבינה מה אומר הליך של עדות. היא לא מבינה שלפעמים זה אומר חודשים למרות התיקון החדש של החוק. לפעמים זה אומר חודשים ויש לה ילדים, ויש לה משפחה שם. ולפעמים מדובר בנשים שמאד רוצות לחזור למרות שנהוג לחשוב אחרת. ומאד צריך להזהר בדרך שבה מסבירים להם את הזכויות בהתחלה לפני שמעבירים אותם למקלט. בקשה אחרונה לגבי הנושא של בורחות. או מה שנקרא נשים אחרות. כרגע יש תשע נשים במקלט ב50- מיטות פנויות. אז אני מאד מקווה שזה אומר שנשים בורחות מהסוחר ועדיין לא בטוחות שהן רוצות להעיד. אני מבינה שהמקלט כרגע פתוח בפניהן. אבל יש נשים במצבים אחרים למשל שתי נשים שכרגע נמצאות בהליך של גירוש. אבל הם חוששות מה יקרה להם כשהם יחזרו. מפחדות מאיומים וממתינות כרגע בכלא רנסנס להערכת מסוכנות. אז השאלה אם אפשר באמת להעביר למקלט שללא ספק לפי התנאים שרינת מתארת גם אם הם יהיו שם באגף השמור הרי שעדיין זה יותר טוב מכלא רנסנס. ובהצלחה. ריטה אביטן חייקין: כמה הערות לכל הענין. קודם כל העניין של חופש. הייתי שם המקום באמת יפה. אבל עצם העובדה שנשים נמצאות מאחרי הגדר הגדולה מאחרי הסורגים זה עדיין איזה שהוא מעצר בשבילן. אני חושבת שלתת לנשים חופש זה הדבר החשוב ביותר. החופש הוא כן, הן צריכות לקבל איזה שהוא טיפול. הן צריכות לקבל איזה שהם חוגים. ואני בטוחה שהמקלט מתפתח ועוד צריך לתת זמן למקום כדי לתת לאפשר כל האפשרויות. אבל צריך לתת חופש במינון הנכון. בצורה הנכונה. ולא להגדיר איזה שעות וגם לא את הקנס על זה שמצרים להם בשעות. לחשוב על משהו. על זה שהם מאחרות אז לא לתת קנס לקצר להם בשעות החופש שלהם. כי זה דבר הכי יקר שלהם. והדבר הזה הוא, הם הגיעו לכאן והיו במכונים וגם לא היו חופשיות. וגם כאן הם מגיעות למקום אז איזה רצון יהיה לה בכלל להעיד בבית המשפט. דבר נוסף שאני רציתי לשאול בסיוע המשפטי. את אמרת שיצרתם קשר עם הפרקליטות. עם איזה פרקליטות אתם בדיוק בקשר? ואם נשים למשל העידו בבית משפט. אבל לא בתביעות אזרחיות אלא בתביעות פליליות מי מלווה אותן, או יש איזה שהוא גם הסבר לגבי ההליך. היו"ר זהבה גלאון: כל מה שקשור להיבט המשפטי שקשור לסיוע משפטי לנשים זה הסיוע המשפטי. ריטה אביטן חייקין: למשל אשה מתקשרת היא רוצה לדעת מה ההליך המשפטי איפה זה עומד. מה המקום. היו"ר זהבה גלאון: במקלט יגידו לה הכל. ריטה אביטן חייקין: אני מתכוונת וכאן אני אגע בנקודה הזאת. לאזור הצפון ולאזור הדרום. כי מאד משמח אותי שיש בתל אביב. באזור הצפון אין מודעות כל כך גבוהה ומאד מעניין מה קורה עם נשים שהגיעו לכאן מאזור הצפון. אותו דבר גם לגבי בריאות. היו"ר זהבה גלאון: ברגע שמדברים על המקלט כל הקשר יהיה ייעשה. לאה גרינפטר – גולד: אני רוצה לברך על הקמת המקלט. עצם הקמתו מבשרת על דף חדש במדיניות של ישראל בהתייחסותה לסחר בנשים ויכול להיות שזה גם משנה לגבי המעמד של ישראל. חשוב מאד ואסור לזלזל בקשר של הנהלת המקלט עם הארגונים החוץ פרלמנטרים גם משום שיש לרובם הרבה נסיון בנושא, כי הם עובדים כבר כמה שנים עם הנשים הנסחרות. וגם משום שלא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו כמכון תודעה הוא מייצג בארץ ארגון בינלאומי שקיים 150 שנה שיש לו בעולם גישה לארגונים שעוסקים בנושא כבר הרבה שנים בבלגיה, באיטליה בדנמרק, במקומות שונים בעולם. ואף אחד עדיין לא פנה אלינו שזה די עצוב לשמוע לאור העובדה שכבר מספרות העדות לכולם שאין טעם ללכת למקלט וזאת אחת הסיבות. כי אם לא ממציאים את הגלגל אז אפשר מראש כבר להתחיל ליצור איזה שהיא הכנה אצל העדות מה זה בדיוק המקלט. ולהראות לאן חותרים. זה נושא מאד מאד חשוב שיכול להיות שאם יווצר הקשר אז אנחנו נוכל לעזור בתחום. גם אני מקווה שהארגונים האחרים כבר. אני רואה שכולם כבר יצרו את הקשר אז זה בסדר. וגם שמענו פה ממנחם וגשל שהקשר יווצר בהמשך. עוד נקודה מאד חשובה ושאנחנו מעונינים להעלות פה זה למשל השכנים של המקלט. השכנים זה מחפיר כשלעצמו מה שקרה שם במשך השבועיים האחרונים. אנחנו רואים את זה בעתונות בעיקר בתל אביב במקומונים השונים. לדעתנו קודם כל נכון כפי שהעלתה חברת הכנסת זהבה גלאון שהתפקיד של המשטרה ליידע את השכנים. אבל מעבר לזה יש את הארגונים החוץ פלרמנטרים שיש להם מהלכים בשכונה הזאת. ויכולים בהחלט ליצור איזה שהוא קשר עם אותם שכנים ולהסביר להם מה קורה. היו"ר זהבה גלאון: אני מציעה בעניין הזה סליחה שאני קוטעת אותך. לא להרחיב בנקודה הזאת. אני מציעה לקבל בשלב זה את ההצעה שהעלה מר וגשל מכיוון שזה עניין של יומיים. הם צריכים לענות על עתירה זה עניין של יומיים. והיה והדברים התפתחו אז אני מציעה לעשות איזה חשיבה, ליצור קשר עם כל הגורמים ולראות אם אתם פונים, נעשה מחשבה נוספת. אבל אני מציעה בשלב זה לקבל את ההצעה שלך. לאה גרינפטר-גולד: מה שהכי חושב זה להעביר לאנשים את הנושא של המשמעת בצורה מאד מסודרת. ונקיה. כי הם רק יכולות, הם לא כמו נשים מוכות. הם לא כמו נשים נאנסות זה משהו לגמרי אחר. הן שומעות משמעת הן בורחות. כמו שאמר פיני אבירם. המקלט בשבילם נוצר ממצב כזה שהחשיבה שלהם שהמקלט זה אותו דבר כמו אותו מקום שממנו הם הלכו. אז חייבים בנקודה הזאת מאד מאד מאד להזהר. ביחוד אמר פיני אבירם דור הזה,דור המדבר אבוד. אבל דור המדבר מעביר את המסרים לדור הבא. הרי הם לא, יש ביניהם קשר. פיני אבירם: יש לי רק שאלה אחת לארגונים. אני לא רוצה להגיד מכריע. אבל חלק נכבד מהעדות שלי בשנה האחרונה לפחות היה כתוצאה מפניות גם של נעמי וגם של ריטה לגבי נשים שכבר היו עצורות במתקני הכליאה של ההגירה בדרך לגירוש. וערערו שם. ובעקבות שיחות כנראה עם ריטה עם נעמי החליטו שהם רוצות לשתף פעולה ולהעיד. המצב כרגע משתנה כמו שאני רואה. וצריך לדעתי להסביר להם בדיוק לאיזה מקום הם הולכות. זאת אומרת שהם עוברות מאותו מתקן כליאה למקלט. ולא כמו שהן חושבות שהן באות לפה וחלקן יש להם עורכי דין אזרחיים שמטפלים בהם וכל מיני תביעות מהמשטרה ומהמדינה לקבל פה מעמד כלשהו במדינת ישראל. כלומר אזרחות ואשרות שהייה וכו' וכו'. והם מגיעות אלי ואז מסתבר להם שהמצב הוא לא כמו שהוצג. הם מגיעות אלי סבורות שהן כרגע בנות מדברות חצי דקה והולכות הביתה. ובכלל לא מודעות לזה שהם צריכות להעיד, שהם צריכות לשבת במקלט הזה ולפעמים במשך מספר חודשים. וכשאני מעלה בפניהם את אותן עובדות מסתבר שהן לא מוכנות להעיד ולא בתנאים לפחות שהמערכת המשפטית שלנו והמערכת המשטרתית דיווחה עליהם. לכן אני מבקש מאותם ארגוני נשים שלא כמו בעבר שכל אחת שמפנים אלי או מבקשים ממני, בדרך כלל אני מקבל את זה בפקס או בטלפון על הבוקר לדאוג שהם ידעו בדיוק מה קורה. רענן כספי: זה לא רק ארגוני נשים יש גם עורכי דין פרטיים שהרי למתקני הכליאה של המינהלת יכולים להכנס. והם הרבה פעמים גורמים לנשים כאילו להניא אותם להעיד, ולפעמים אין אמת בטענות. הוא יכול להעיד על זה. מנחם וגשל: אני מבקש הערות כתוצאה מהדיון שהיה כאן ואני אומר אותם בקיצור נמרץ. הראשונה, צריך לקחת בחשבון שהקמת המקלט למרות שזה, אנחנו להזכירכם היינו כמעט שנה מהחלטת הממשלה על הקמת המקלט בגלל הליכים פרוצדוראלים היתה בלוח זמנים מאד מאד צפוף מבחינתנו. אולם אנחנו מציעים והצענו לכל מי שחושב שהוא רוצה לסייע – לסייע. אנחנו פתוחים לשמוע. אנחנו פתוחים להבין. אני מראש אומר שאי אפשר יהיה לספק את הרצונות של כל אחד. אבל אנחנו נצטרך לאזן בין הדברים ואני כבר אומר שאנחנו לא מתכוונים לעשות שום דבר שלא בתהליכים של שקיפות מלאה. כלומר גם החלטות שנקבל אותם בניגוד אנחנו ננסה להסביר אותם. אני לא יכול בכל דבר לקבל את כל הדעות. אבל אני בהחלט יכול להבין שיש כאן רצון טוב סביב השולחן. אני מקווה שאתם שומעים גם את הרצון הטוב מבחינתנו. אני כל כך הרבה פעמים בתפקיד שלי שיש לי עוד כמה דברים חוץ מהמקלט כשאני נוסע למקלט שבזמן האחרון כבר אני לוקח את אשתי שלא תחשוד בי. זו נקודה אחת. הנקודה השניה. אגב, בעניין הזה השכנים. חברת מועצת עירית תל אביב שב-ynet הראשונה שהופיעה בתור מתנגדת. אני הצעתי לה לבקר ביחד איתי במקלט. אני באתי במיוחד. אנחנו ביקרנו במקלט. אחרי הביקור היא באמת אמרה שהיא מסירה את ההתנגדות. אני מקבל. יש כאן דברים שצריך לעשות אותם בצורה מושכלת ומדורגת. אנחנו נעשה אותם. וכל מי שיכול לסייע יסייע. אני רק מציע לכם שנעשה אותם בצורה מתואמת. שלא כל אחד ימשוך את העגלה לכיוון שלו כי אחרת זה יכול להזיק ולא להועיל זה הכל. הדבר השני לגבי הבדיקות הרפואיות. תראו אני מבחינת הבדיקות הרפואיות בהחלט רואה את עצמי אחראי לפרק של המקלט. הרי אני לא אחראי לכל הפרק הכולל. קודם כל אני כבר אומר כאן. כל אשה שנמצאת בפוטנציאל להעיד ולא קיבלנו אותה עד היום למקלט רק בגלל העובדה שביקשנו לעשות את זה מדורג מבחינתי היא כאילו במקלט. אז מבחינה זאת אנחנו בהחלט ניתן הנחיה שהנשים האלה שהפוטנציאל להגיע הם צריכות להגיע עוד שבוע, קודם כל שיתנו להם שכאילו הם היו במקלט. אני אומר לעניין הזה קודם כל ניתן את ההנחיה. לגבי היתר נקיים דיון בוועדה הבינמשרדית. נראה איך אנחנו נותנים פתרון. כי באמת צריך לתת את הפתרונות. דבר אחד אני רוצה לומר בנושא בדיקות רפואיות. יש דברים יותר חריפים שעוד לא בדקנו אותם. למשל באחריות שלי כממונה כרגע, לא כארגון ציבורי. האשה האחרונה שהגיעה אני לא יודע אם זה לפרוטוקול או לא לפרוטוקול אבל היא חולה בשחפת פעילה. אני צריך גם לראות איך אנחנו בודקים את הנשים האלה לפני שהם נכנסות כדי לא לסכן את מנהלת המקלט ואת ילדיה הקטנים בבית. תראו יש כאן דברים שאנחנו צריכים לקחת כרגע בחשבון לאורך התהליך. היום הם כולם צריכים לעבור בדיקות. גם אני הייתי באותו יום גם אני צריך. אז זה חלק מהסיפור. אני רוצה להזכיר לכולם דבר אחד שצריך להיות ברור. המקלט על פי החלטת הממשלה הוא ניסוי לשנה. אנחנו נצטרך בשקיפות מלאה על דעת כולם בתום שנה להביא לממשלה גם את היתרונות וגם את החסרונות שבמקלט. ולהציג בפני הממשלה כדי שהיא תוכל לקבל החלטה מה יהיה ההמשך. ויכול להיות אני לא מתעלם מהעובדה שיכול להיות שיהיה מצב שהאינטרסים של המדינה בצורה כזו או אחרת נפגעים. מה שאני מצפה אבל ואני אומר לכם את זה כי אני כבר שומע את זה גם מאנשים ואני לא אומר שאף אחד כאן עושה דברים בניגוד למה שנאמר כאן בדיון. מה שאני מצפה שכל עוד אנחנו בתקופת הניסוי שיהיה שיתוף פעולה של כולם כדי לסייע לנשים. דוגמא. אם הנשים מבחינתי נתתי הנחיה לרינת תיכף בתחילת הדרך שהות בתוך המקלט, או יציאה מחוץ למקלט ביציאה מבוקרת. כלומר אם אחת המדריכות יוצאות איתם לפארק לעשות שם ג'וגינג מבחינתי זה פעילות בתוך המקלט. אין כאן שום מניעה לעשות את זה שמונה שעות ביום. אם יבוא אלי ויגידו לי מנחם תשמע אנחנו מבקשים ששמונה שעות ביום תשחרר את הנשים שילכו לאן שהן רוצות אני לאור מה שאמרתי קודם לא רוצה כרגע לחזור על כל מה שאמרתי קודם, אני חושב שזה יהיה לא אחראי. הפער בין שני הדברים בין שהות בתוך המקלט, בין יציאה מבוקרת מחוץ למקלט. שיתחילו ענייני העבודה, ונשים יתחילו לצאת לעבודה שזה גם ישחרר חלק מהונטיל כאן. והנושא של פעילות בתוך המקלט שככל שיתרבו הנשים אנחנו נוכל גם על פי התקציב שיש לרינת להפעיל יותר פעילויות בתוכו לדעתי זה יקזז את נושא החומה והסורגים. תחשבו אתם אם זה טוב. תחשבו אתם אם זה טוב מפני שאני לא כל כך בטוח שזה אינטרס שלכם שכל מיני ארחי פרחי שמגיעים לאכסניה ויעמדו בקומה השניה יתחילו לתקשר עם הנשים מהקומה השניה. אני לא צריך את החומה הזאת. מבחינתי אני יכול לנהל אותה גם בלי החומה הזאת. אני רואה את שיתוף הפעולה עם הארגונים בשתי רמות. קודם כל בארגונים אנחנו לא גמרנו את העובדה שכל מי שרוצה לבקר במקלט להיות במקלט. רוב הארגונים כבר היו. קודם כל לדעת על מה מדובר. אני מציע שיעלו נושאים בין הארגונים לבין מנהלת המקלט. אני איתה בקשר יומי כדי לדעת אם יש הצעות חדשות שעולות. במידה ואנחנו נראה שיש כאן הצעות שעולות שהן צריכות להכנס לתוך השיקולים המערכתיים של הפעלת המקלט אנחנו נעשה ישיבות מסודרות. אני לא יודע אם כל הישיבות כי רוב הישיבות של ועדת ההיגוי הם לגבי הפעלה שוטפת. אבל ישיבות מסודרות של ועדת ההיגוי שאנחנו נבקש לועדת ההיגוי שהיא בעצם הגורם שמבין במקלט לזמן גם נציגים של הארגונים כדי שיציעו את ההצעות שלהם לקבל החלטות של ועדת ההיגוי שיאפשרו לכולנו במצב הזה להגיע לאיזה שהם איזונים שהם נכונים מבחינת האחריות של הממשלה. אבל נכונים גם לצרכים שאתם מייצגים אותם. אני בכלל מציע כאן, באמת אני חושב שזה כבר נעמי אמרה את הדבר הזה. צריך להוריד, אנחנו לא משני הצדדים של המתרס. אנחנו באותו צד בעניין הזה. יש לנו אינטרסים חמים שצריך לאזן אותם. אבל אין כאן שני צדדים של המתרס. רענן כספי: יש לי הצעה קטנה. היות ועכשיו יש יצוג גם מטעם המדינה, הארגונים גם מייצגים אותם בתביעות אזרחיות. עכשיו זה נפתר בעניין של המקלט. הם יכולים לבקר לראות את השקיפות. מנחם וגשל: רציתי רק הערה אחת לומר. אנחנו נצטרך אני לא יודע אם היום או בעתיד יש דבר אבסורד. החלטת הממשלה כפי שהיא כתובה ואת זה אני גם אמרתי לגבי התעסוקה. האוצר כשפנה אלי בעניין. החלטת הממשלה כפי שהיא מנוסחת בתוך שלושה שבועות מרגע שאשה נכנסת, החלטת הממשלה אומרת, אני אומר החלטת הממשלה כרגע. מרגע שהיא נכנסת למקלט בתוך פרק זמן של שלושה שבועות היא צריכה לעזוב את המקלט, לעזוב את הארץ. זה דבר שהוא אבסורדי. הוא לא בא בחשבון לא מבחינת הסיוע המשפטי, ולא מבחינת תהליך ההעדה. זה דבר שממילא אנחנו נצטרך לתקן אותו. רק אני מציע שנעשה את כל התיקונים אחרי שקצת יותר נלמד מה קורה. היו"ר זהבה גלאון: טוב. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון. אני מודה למנהלת המקלט מר וגשל וכל שאר הנוכחים. אני רוצה לברך על הקמת המקלט. ואני חושבת שהדיווח הראשוני ששמענו היום מעיד על מה שאנחנו יודעים מנסיונות במקומות אחרים על כל דבר ראשוני. אין ספק שמדובר כאן במהפכה ביחס לאותן נשים. יש את כל הבעיות שהועלו האם הם צריכות להיות ארבע שעות בחוץ, שעתיים בחוץ. סורגים גבוהים, סורגים נמוכים. כל הדברים האלה בעיני הם דברים נכונים שעולים אבל אני חושבת שבהתדיינות נכונה ואני מאד מקבלת את ההגדרה אנחנו הרי כל מי שיושב כאן הוא מאותו צד של המתרס. כל מי שיושב כאן נציגי הארגונים, כל הנציגים של משרדים. כולם באים מתוך אותה מטרה לסייע בסופו של דבר לאותן נשים. ואני חושבת שההערות שאנחנו שומעים כאן מצד הארגונים זה הערות שנצברו מה שנקרא מתוך נסיון מצטבר, מתוך מגמה לסייע להקל, ואני חושבת שלאה זה מסוג הדברים שלא בטוח שצריך לחכות. זאת אומרת אני מניחה שכל הארגונים בזמן זה או אחר יצרו קשר עם מנהלת המקלט. היא נראית לי בהחלט מישהי שאפשר ליצור איתה קשר. אני רוצה לומר בהיבט הזה שאני חושבת שיש הרבה שאלות אם זה כן נכון שזה יהיה שלושה שבועות תקופת ערעור. מה משך הזמן, כל הדברים שהועלו כאן גם על ידי ריטה וגם על ידי כולם בעצם אני לא אחזור. וגם מה שלינדה הציעה להשתמש בנסיון שיש אצלה. זה כל מיני דברים נכונים. עכשיו תמיד התחושה הזאתי שמשהו כבר קם אנחנו רוצים שהכל יהיה היום. מה זאת אומרת היום? שאתמול זה כבר יהיה. זאת אומרת שכל הדברים יהיו ויעבדו. ובצדק אנחנו רוצים וכל כך הרבה חיכינו לדבר הזה שיקום. אז ראשית, אני גם רוצה שזה יהיה נורא מהר אבל החיפזון מהשטן ויש דברים שהם לוקחים את הזמן שלהם. מכיוון שאנחנו מדברים על ממשלה ובירוקרטיה יש דברים שלוקחים זמן. אני בעד שהדברים האלה ייעשו מהר. ישנם דברים שהם בעיני הם כרגע קריטים והם חשובים. ראשית אני מאד שמחה על ההחלטה של משרד הפנים לגבי הנושא של אשרות עבודה ואשרות שהיה. זה קריטי. דיברנו על זה כל כך הרבה זמן זה קריטי. ואנחנו נעקוב איך הדבר הזה מתבצע באופן היעיל אני מתכוונת זאת אומרת שאכן הדבר הזה מתממש – זו הערה ראשונה. אני מקבלת את הקונספציה שהושמעה כאן על ידי מר וגשל. ותיכף אני אתיחס להערה של פיני אבירם שהיא מאד משמעותית. הקונספציה צריכה להיות שנשים עוברות למקלט. בתקופה שהותם במקלט הם לא עוסקות בזנות. ויש בהחלט בעיה שהעלה אותה פיני אבירם ואני מודה שאני מוטרדת לגביה. וזה דבר שיצטרך להיות מלובן, אני לא מדברת כרגע על דור המדבר. כמו שקראו לזה. אבל הנשים שנמצאות כאן נניח שאנחנו כרגע לגביהן אנחנו כבר לא, אבל מה באמת אנחנו עושים עם אותן נשים שמסרבות. איך מסייעים. בעצם השאלה שהיפנה פיני אבירם היתה לנציגי הארגונים איך אתם מסייעות לנשים האלה שהם זונות משמועות ומעורכי דין של הסוחרים אתם מסייעות להם לגבש החלטה להגיע בסופו של דבר למקלט. ולרצות להעיד. יש כאן איטראקציות מאד מאד עדינות. איך להמשיך עם שיתוף הפעולה הזה. ומה באמת, מה עושים מה היחס לגבי אותן נשים כמו ששאל פיני אבירם שמסרבות. נשים אני מדברת בדור הבא מה שנקרא שתסרבנה להגיע למקלט. ההתיחסות אליהן, זה מסוג הדברים שקשה לתת את הדעת על כל הפרטים בשלב הראשוני כשמגבשים. זאת אומרת היתה איזה קונספציה ברורה שצריך להקים מקלט, ומי תהיה, והרעיון היה נכון שכל הנשים תשהינה במקלט. ולא במתקן כליאה ולא במיכל. גם כאלה שמוכנות להעיד. כל הדברים הראשונים האלה היו ברורים וידועים. תוך כדי זה אנחנו עומדים בפני דברים שאולי לא חשבנו לא לקחנו אותם בחשבון אולי. חשבנו אבל לא ידענו איך זה איך הפרקטיקה תהיה, ויצטרכו לתת עליהם את הדעת. אני חושבת שעלתה כאן שאלה מאד לדעתי זה מצריך זימון דחוף של הועדה שלכם או של הועדה הבינמשרדית או של הצוות היגוי מה עושים לקבל החלטה, החלטה מערכתית. לי יש דעה משלי אבל נניח שכרגע, אבל עובדה שאנחנו נמצאים במצב, זה עולה וזה כרגע ומדובר באנשים חיים. זה לא שאלה תיאורטית. עוד הערה אחת. בטווח שאתם תחושו שאתם כבר קצת יותר מוכנים מבחינת ההתארגנות ויש יותר אנשים הועדה תרצה לסייר במקלט – זו הערה אחת. והערה נוספת אנחנו בטווח זמן לא ברור לי כרגע. הוא יתואם איתכם נרצה לקיים ישיבת מעקב על כל מה שנאמר כאן כרגע. כל אלה הערות שהועלו. מה קרה מאז. אני לא יודעת לקבוע טווח זמן. אנחנו נדסקס את זה איתכם. נמצא איזה שהוא זמן. אני רוצה שוב להודות בהצלחה רבה. חן חן. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 10:45