PAGE  
25
ועדת הפנים והגנת הסביבה

15.5.2007


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 151

                                                     מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

                               יום שלישי, כ"ז אייר התשס"ז, (15 במאי 2007), שעה 10:00

סדר היום:  במסגרת יום החקלאות בכנסת – מכת הגניבות של ציוד ותוצרת חקלאית

נכחו:
חברי הוועדה:

אופיר פינס-פז – היו"ר

דוד אזולאי

ישראל חסון

שי חרמש

אסתרינה טרטמן

דוד רותם

מוזמנים:
עו"ד רביד דקל – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דב לנדנר – קצין אח"מ מג"ב, המשרד לביטחון פנים

שמואל גביע – רמ"ח יישובים, מג"ב, המשרד לביטחון פנים

ענת יקיר בלום – רח"ל מחקר פשיעה, אח"מ משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

הילה צמח – מתמחה בלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

רואי קליגר – פיקוח צומח וחי, משרד החקלאות

נפתלי כהן – מנהל הסיירת הירוקה, רשות הגנים הלאומיים

דב דקל – רכז ביטחון במרכז המועצות האזורית

אילן פרץ – מנכ"ל מושבי הנגב, התאחדות חקלאי ישראל

אילן אשל – מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות

שייקה דרורי – מנכ"ל מועצת החלב

אבשלום יערן – חקלאי חוות יערן, עמותת מתיישבים בודדים

אריק ברוכין – רכז בעלי החוות, עמותת מתיישבים בודדים

מירון ארן – חקלאי, התיישבות בודדים

יהודה ברוך-אל – חוות חקוק לבקר, עמותת מתיישבים בודדים

מירה דרומי – אמא של החקלאי רמי דרומי, חוות דרומי

רזי יהל – אחראי על החקלאות במטה התנועה הקיבוצית, שדה בוקר

יואב צור – חקלאי, התאחדות מגדלי הבקר

שמואל הלברמן – רפתן, התארגנות הרפתנים בנגב

משה ברוקנטל – מנכ"ל מגדלי דרום ומשקי הרי יהודה

בני כהן – מנכ"ל ארגון המועצות האזוריות

איציק שלומי – מנהל מחלקת הביטחון וקב"ט מועצה אזורית מנשה, מרכז המועצות האזוריות 

יוסי צפריר – חקלאי, כפר בילו

משה בסר – מזכירות א.מ.פ. בית חירות

יאיר עדות – מזכירות א.מ.פ. קיבוץ שפיים

גרשון אפן – חברה לחקלאות מועצות אזורית

אפרי רייקין – סמנכ"ל מועצת החלב

יורם סהר – חקלאי

שני אורנשטיין – מ.מ.מ.

אורי טל – מ.מ. מ. 

ייעוץ משפטי:   תומר רוזנר

ע. ליועץ המשפטי:  ורד קירו-זילברמן

מנהלת הוועדה: יפה שפירא

רשמת פרלמנטרית:
רותי וייס

                           במסגרת יום החקלאות בכנסת – מכת הגניבות של ציוד ותוצרת חקלאית

היו"ר אופיר פינס-פז:

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו היום מברכים את חקלאי ישראל ביום חגם. אנחנו מייחדים דיון בוועדה שלנו שכידוע היא לא ועדת החקלאות של הכנסת אבל היא ועדה שעוסקת בין היתר בנושא פיקוח על עבודת המשטרה, אכיפת החוק ופשיעה.  אנחנו נדון היום בפשיעה החקלאית בישראל - - - 

דוד רותם:

בפשיעה כנגד החקלאות בישראל, אדוני. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

פשיעה כנגד החקלאות בישראל, גנבות של ציוד ותוצרת חקלאית. אני רוצה להקדים ולומר שהחקלאות בישראל היא על פי תפיסתי לפחות, חלק מהתפיסה הציונית של אהבת הארץ, הקרקע, ואני חושב שהחקלאות הישראלית לאורך כל שנות הציונות והקמת המדינה עשתה גדולות ונצורות והגיע להישגים בין לאומיים ברמה שכולנו יכולים רק להתגאות בה. זאת למרות שלא תמיד ממשלות ישראל לדורותיהן נתנו לחקלאות את התמיכה שלפעמים ענפי החקלאות קיבלו במדינות אחרות. למרות זה הגענו לשיאים ולהישגים והוצאנו יצוא של ידע ושל תוצרת לכל קצוות עולם. הדבר הזה הוא באמת דבר גדול מאוד וזו הזדמנות ראויה לומר לחקלאי ישראל תודה על כל ההישגים ועל כל היכולות ואני חושב שהעוצמה החקלאית של ישראל היא חלק מהעוצמה של מדינת ישראל במובן הכי אמיתי של המילה. 

אני רוצה להגיע לעניין עצמו. אין כמעט שום דבר שאני מסכים עם שר המשפטים החדש, וחבר הכנסת רותם חברי שמע כמה מדברי בוועדת חוקה כלפי שר המשפטים שמתארח היום בוועדת החוקה. בדבר אחד אני לגמרי מסכים איתו. הצורך שהוא מדבר עליו לייצר שיטת ענישה מחמירה כלפי עברות חמורות הוא דבר נכון מאוד. אין דין אחד בין מי שגונב בקבוק קולה במכולת לבין מי שגונב במיליונים וברמות אדירות, שניהם עבירות פליליות כמובן. אבל אני חושב, וזו גם חלק מהגישה של ג'וליאני שעבדה חזק מאוד וטוב מאוד בארצות הברית, למרות שאנחנו לא ארצות הברית ויש לנו גישה אחרת אבל צריכים גם ללמוד ממקומות אחרים. הניסיון בעיני לבודד עבריינים קלים ולנסות לשקם אותם ולהחזיר אותם למוטב הוא דבר נכון. בישראל עבריינים קלים בשיטת הענישה הישראלית הופכים להיות עבריינים כבדים. הדבר הזה חייב להיות ברור שעל עבירות חמורות ושיטתיות צריכה להיות ענישה כבדה מאוד, חריפה ביותר וצריכה להיות אבחנה ברורה מאוד שהיא לא מספיק מובחנת בחוק הישראלי. מבחינה זאת אין ספק שהפשיעה כנגד החקלאות בישראל היא במימדים בלתי נסבלים, בהיקפים אדירים, נעשית תוך כדי ניצול לרעה של חולשות החקיקה והאכיפה בישראל והדבר הזה הוא מאוד בעייתי. הדבר השני שצריך לומר אותו וגם הוא לא פשוט אבל אני אומר אותו בהסתייגות ואני לא מגבש עליו עמדה ואני אומר לכם את זה מהמקום שהייתי בזמנו שר הפנים. אנשים שנושאים נשק בישראל ורישיון הנשק שלהם כחוק, ואגב אני רוצה שתדעו שאני בעיקרון בעד שפחות אנשים ישאו נשק בישראל, שלא תהיה טעות. אבל אנשים שנושאים נשק בישראל כתוב להם ברישיון הנשק שלהם שזה לשמירה על גופם ורכושם. מצד שני החקיקה, ובמיוחד מדיניות האכיפה שונה בתכלית. היא על גופם בלבד ולא על רכושם.  

דוד רותם:

בית המשפט יושב באולמות ממוזגים ולא נמצא בשטח.

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה לא קשור לבית המשפט, זה קשור גם למדיניות היועץ המשפטי לממשלה. אני לא נכנס אפילו כאן לרמה שיפוטית כי אני לא רוצה להביע פה עמדה כי אני חושב שכרגע זו סוגייה מאוד לא פשוטה. אבל הפער כשלעצמו הוא בלתי נסבל. לא יכול להיות שאדם יקבל רישיון מסוג אחד, והמדיניות החד משמעית תהיה מסוג אחר וזה דבר שחייבים להביא אותו לידי פיתרון כדי שתהיה מדיניות אחודה וברורה. 

 נמצאים פה נציגי המשרד לביטחון פנים, המשרד לחקלאות, משרד האוצר נמצא? לא נמצא. רשות הטבע והגנים הלאומיים, איגוד לשכות המסחר, איגוד מגדלי הפרחים, מועצות אזוריות, רכזי ביטחון נמצאים פה. מועצות ייצור ושיווק, ונציגים של חוות נמצאים פה. רואי קליגר, אני מציע שאתה מהמקום של משרד החקלאות תציג את הבעיה. נאפשר לאנשי המשטרה להתייחס ולאחר מכן נפתח את הדיון לחברי הכנסת ולנוגעים בדבר שיתנו עדויות כאלה ואחרות מהמקום בו הם נמצאים, בבקשה. 

רואי קליגר:  


רק הבהרה, למשרד המשפטים אין פה נציגות?

היו"ר אופיר פינס-פז:

 יש. 

רואי קליגר:

לגבי הדוגמאות, יש פה נציגי התיישבות שידעו לעשות את זה טוב ממני. הייתי רוצה להתמקד בעיקר על המעורבות שלנו עם גורמי האכיפה ואיזה פיתרונות אנחנו רואים לנכון לקדם או להיעזר בוועדה כדי להביא לפיתרונות וכלים כדי ליישם את ההמלצות.

ראשית אנחנו כמשרד החקלאות מאוד קשובים ופועלים בהובלה של מנכ"לית המשרד בכל מה שקשור בנושא גניבות חקלאיות. אנחנו יוזמים קשר עם גורמי אכיפה כדוגמת יחידות מג"ב שהם יחידות האכיפה הקרובות ביותר לנושא החקלאי. מעבר לכך אפשר לציין גם את המשטרה. בנוסף אנחנו מקדמים, יש לנו גם טיוטת חוק, חוק מעברים שאנחנו בתובנות שלנו רואים שעיקר הגנוב עובר לצד השני של גדר הביטחון. גדר הביטחון היא אומנם כגדר אבל היא משופעת במעברים ובמאפיינים שונים, מעברים לישראלים, משטחי גב אל גב. אף על פי כן הטובין החקלאי של בעלי החיים עוברים לצד השני, לכן אנחנו כמשרד ראינו לנכון לקדם חוק מעברים שראשית לכל יגדיר את הנושאים. שנית יקנה לנו אפשרות של סמכויות בחוק בכדי לפעול בשיתוף עם גורמי האכיפה כדי להביא ליכולת למנוע את העברת  הגנוב. מה שאני מבקש כבר בסעיף הזה זה את העזרה והסיוע של הוועדה, ראשית בתזכיר החוק שיוגש, אני מניח בשבועות הקרובים, לתמוך בזה.  

היו"ר אופיר פינס-פז:

לא ברור שההצעה תגיע לוועדה, אם היא תגיע לוועדה נתמוך בה.

רואי קליגר:

אנחנו מבקשים את עזרת הוועדה. דבר שני נבקש את עזרת הוועדה לקדם ולזרז כי כולנו יודעים כמה התהליך ומשך הזמן. בנושא הסמכויות וחוקים, יש פה נתון משנת 2003, שמסך הכל 484 תיקים שהוגשו בגין פשיעה חקלאית, רק 5 תיקים הסתיימו בהרשעות. ב-2005, נפתחו למעלה מ-500 תיקים וזה נסתיים ב-5 הרשעות. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

הרשעות זה לא המבחן האמיתי. כמה עמדות לדין יש? כמה כתבי אישום יש? בתוך שנה אין הרשעה. 

רואי קליגר:

אדוני היושב ראש, לייצר הרתעה זה בסופו של דבר איזה שיניים אנחנו תוקעים, סליחה על הבוטות, בגופו של אותו עבריין או בגופם של אותם עבריינים, זה בתובנות שלי. 

שי חרמש:

 גם ה-400 לא מבטא בשום פנים ואופן את היקף הבעיה. 

דוד רותם:

בוודאי שלא, לכן הבעיה היא לא של משרד החקלאות. הבעיה היא כמו שדיברנו בוועדה הקודמת לפני חצי שעה. הבעיה היא שמדינת ישראל החליטה להזניח אותם, זה הכל.

רואי קליגר:

 אנחנו כמשרד החקלאות, כמשרד החלוצים במדינת ישראל, ואנחנו ביום החקלאות בכנסת, אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו בתנאי שיוסיפו לנו, סליחה על מילת הגנאי אבל בסופו של דבר זה מסתכם בכך, עוד תובעים ואנחנו מוכנים לתבוע כי בסמכותנו לתבוע את אותן עבירות. היחידה שאני עומד בראשה יש לה סמכות לטפל בנושא גניבות חקלאיות רק בתחום בעלי חיים. זה 28% מסך הגניבות החקלאיות.  

היו"ר אופיר פינס-פז:

 למה יש לכם רק בתחום הזה ולא בתחומים אחרים?

רואי קליגר:

מפני שאנחנו יחידה שמתעסקת בתחום הזה וזו הסמכות שניתנה לנו. 

דוד רותם:

 ובמה עוסקים התובעים שלכם?

רואי קליגר:

בנושא כללי בתחום משרד החקלאות, בנושאים רבים אחרים. 

דוד רותם:

תעזבו את זה. מה אכפת לכם שיבריחו ביצים מורעלות למדינת ישראל ותנו לציבור לקלקל את הקיבה ואז תראו שיתנו לכם תובעים. כולכם לא מתעסקים בדברים הנכונים. 

רואי קליגר:

 בוא תשמע קודם את כל הנתונים לפני שנחרוץ דין. אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את התביעות כי אנחנו מכירים, אנחנו מעורים ויהיה נכון לעשות את זה וזה לגבי התמונה של סך הכל  הרשעות בגין אותם תיקים.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אבל לא אמרת לי כמה כתבי אישום, אולי אנשי משרד המשפטים יגידו לנו. כמה כתבי אישום היחידה שלך מגישה בשנה? רק על בעלי חיים. 

רואי קליגר:

מסך הכל כאלף תיקים משפטיים שאנחנו פותחים בשנה, היחידה שלי במשרד החקלאות, כשליש מסך כל האלף זה בנושא הזה, בנושא הגניבות. 

ישראל חסון:

 אני חושב שהגשת כתבי אישום היא פרמטר חשוב אבל לא מאוד משמעותי. מה שמשמעותי בסופו של דבר זה ההרתעה והענישה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

 ברור, אבל אם אין כתב אישום אז אין הרשעה. 

שי חרמש:

 אם הענישות הן מגוחכות, מה משנה כתב האישום?

ישראל חסון:

זה התשומות. אתה יכול להגיע עם כתב אישום ושם הוא יקבל עונש קל - - -

היו"ר אופיר פינס-פז:

זה מה שאני רוצה לדעת. אולי הגישו רק 10 כתבי אישום ויש 5 הרשעות שזה יפה מאוד. אני רוצה לדעת כמה כתבי אישום יש, אחרת אני לא יכול לבחון שום דבר. 

דוד רותם:

ומה העונש?

ישראל חסון:

 מה שרואי צריך להציג וחסר לנו פה, זה 5 כתבי אישום מול היקף בעיה. אם בתהליך אתה מייצא הרבה תשומות זה בסדר - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני חושש שיש הרבה אירועים של גניבות חקלאיות שהם לא מצליחים בכלל לדעת מי עשה - - - 

רואי קליגר:

 אבל זה לא אצלי, זה במשטרה, זה נתון שלקחנו מהמשטרה. 

דוד רותם:

 באותם תיקים אתה יודע מה העונשים שאנשים קיבלו?

אסתרינה טרטמן:

500 תיקים שמציגים פה בשנת 2005 זה מייצג תלונות. הוא דיבר על 500 תלונות בשנת 2005. עצם העובדה שהוגשו תלונות משקפת בעיה, אחרת לא היו מוגשות תלונות. אין להתעלם מעצם מהות הבעיה שעצם מספר התלונות משקפת בעיה. 

שי חרמש:

 הרבה יותר חמור שיש 500, זה מעיד שאנשים כבר לא מתלוננים.  

רואי קליגר:

אורי ממחלקת המחקר הציג פה מסד נתונים מאוד ברור, זה נמצא לעיני כל ומונח על השולחן. יש פה את הפילוח של הגניבות, סך הכל גניבות חקלאיות, פילוח בתוך הגניבות החקלאיות. אלו נתונים שהמשטרה, מג"ב מציגים ואני נעזר בהם. אני רוצה להגיד דבר נוסף שמבחינתנו זה חלק מפער שאנחנו צריכים להשלים. בתוך האוגדה סימנתי את הנושא שמשטרת ישראל הציגה והיא אומרת פה: יצוין כי במג"ב לא קיימים פונקציות של זיהוי פלילי. עובדה זאת פוגעת בחקירות של הפשיעה החקלאית. כמות ההרשעות קטנה מאוד מאחר שאין ביכולת מג"ב לאסוף ראיות לזירת הפשיעה החקלאית. זאת אומרת, יש פה גם קושיים שאנחנו צריכים להשלים אותם בכדי להגיע לרמת הרשעות גבוהה. כמו שאמרתי בתחילת דברי, זה קטע של התביעה, זה עוד כלים, זיהוי פלילי. לדוגמא, משרד החלוצים שקוראים לו משרד החקלאות, מנכ"לית המשרד תרמה חצי מיליון שקל מסך מיליון מאתיים למטרה להקים בנק DNA  בנושא של גניבות בעלי חיים. זה איזשהו כלי שהוא ראייתי הטוב ביותר. אין עוררין על כך. את הכלי הזה צריך להקים, צריך משאבים לטובת העניין הזה. גם כאן יש פער שחשוב לראות איך אנחנו יכולים להשלים את זה. 

דבר נוסף, ביוזמת מנכ"לית משרדנו הייתה פגישה עם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, הוקם צוות היגוי בראשותו של שמוליק גביע מג"ב יישובים. צוות ההיגוי הזה מתכלל את מרבית יחידות האכיפה האזרחיות, משטרתיות, תחת קורת גג אחת. אנחנו מדברים האחד עם השני. יש לנו רעיון שאנחנו רצים איתו כבר זמן רב ואנחנו מייחלים ליישומו זה מוקד משותף, משוב – מוקד שליטה ובקרה. גם כאן אנחנו מתנדבים, יש אצלנו מוקד שמאוייש 24 שעות 7 ימים בשבוע לטובת הפעילות שלנו, אנחנו יכולים לנדב אותו בכדי לתכלל את הנושא. זה לא במקום משטרה, זה מוסיף. 

אם אפשר כבקשה ואני מניח שהחקלאים אומרים את זה ובצדק רב, מסד הנתונים שמוצג על כך וכך תלונות ביחס לשנה זו או לשנים אחרות – נקעה נפשם של החקלאים בכדי לרוץ ולהגיש את התלונות. לכן כהצעה אם אפשר שהגשת התלונה תיעשה בביתו של החקלאי. אני משוכנע שזה יעלה בצורה דרמטית את כמות התלונות. דבר נוסף חשוב לציין, כשגונבים בחצרו של החקלאי זה לגנוב את הפרנסה שלו, וחלילה, בלי לעשות אפלייה אבל זו עובדה אמיתית, כשגונבים בעיר גונבים טלביזיה או אוטו, זה עדיין לא גונב את הפרנסה. זה חמור מאוד, אין ספק אבל האבחון הזה חייב להיות ברור. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

ברור לגמרי. המשרד לביטחון פנים, בבקשה. 

שמוליק גביע:
חשוב לציין שמשטרת ישראל נותנת משקל מאוד כבד לנושא הפשיעה החקלאית והכפרית. חייבים לשים על השולחן את מימדי הפשיעה המדווחת כשהדגש על "המדווחת". היקף הפשיעה החקלאית המדווחת בישראל עומד על חצי אחוז בלבד מכלל הפשיעה במדינת ישראל. כלומר אפילו לא אחוז אחד, כדי שנבין את העניין. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 מה זאת אומרת, אנשים לא מדווחים?

דובר:


לא מדווחים. 

שמוליק גביע:

זה נתון ראשון. נתון שני, סך כל הפשיעה הכפרית המדווחת, החל מרצח לא עלינו בתוך המגזר הכפרי, או בקיבוץ או במושב, עבור דרך אלימות במשפחה, עבור דרך התפרצויות לבתים, עבור דרך גניבות רכב כולל פשיעה חקלאית כולל ציוד ותשתיות, עומד היום סביב ה-7 אחוז מכלל הפשיעה המדווחת במדינת ישראל. הפשיעה החקלאית עומדת על 6% מכלל הפשיעה הכפרית. 

לגבי הדיווח, היום החקלאים נוטים שלא לדווח למרות שבתקופה האחרונה יש התעוררות בעניין. אני לא רוצה לבוא ולשים אמירה נחרצת מדוע הם לא מדווחים. חלקם אומרים: אנחנו באים, מדווחים, את הגנב משחררים עוד טרם הספקנו להגיש את התלונה הוא כבר עושה בתנועה הסיבובית בדלת המסתובבת והולך לבצע את הגניבה הבאה. חלקם אומרים, אנחנו מבזבזים זמן וחלקם אומרים אין לנו ביטוח, ממילא המשטרה לא נותנת את הביטוח.  

שי חרמש:

 אי אפשר לבטח.

דוד רותם:

 כיוון שאי אפשר לבטח לא צריך את המשטרה.

שמוליק גביע:

 סוגיית הביטוח היא סוגייה מאוד מרכזית בדיון הזה, וכל אחד מסיבתו הוא. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

אם אין ביטוח אני לא מתפלא שלא באים. אדם שפורצים לו את האוטו, אם לא היה ביטוח הוא לא היה בא להתלונן. חבל על הזמן, שום דבר לא יצא מזה, אני מבין אותם. 

שמוליק גביע:

הסוגיה של ביטוח כאמור היא סוגיה מאוד מרכזית בדיון הזה. אני לא רוצה להגיד בצורה נחרצת מה הסיבה שבגינה לא מדווחים. נכון לעכשיו אחוז הדיווחים הוא נמוך. כתוצאה מכך אין למשטרת ישראל תמונת מצב אמיתית על היקף הפשיעה במגזר הזה. אני מניח שבפועל הנתונים הם הרבה יותר גבוהים באחוז כזה או אחר ואנחנו יכולים רק להתייחס לפשיעה המדווחת. גם אי הדיווח גורם למשטרת ישראל לקבל תמונת מצב מעוותת ולא אמיתית מכיוון שמי שמדווח זוכה למענה יותר ממוקד ומי שלא מדווח לא זוכה למענה כי אנחנו מבינים שאין שם פשיעה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

 איך אתה יודע שזה רק חצי אחוז?

שמוליק גביע:

 אני אמרתי על המדווח. 

שי חרמש:

 חצי אחוז מהכללי. 

דוברת:

אם מדווחים נכנסים לכלא?


שמוליק גביע:

הכניסה לכלא זה תחום האחריות למערכת המשפטית ואני מנוע מלדבר על כך. 

דוד רותם:

 על מערכת המשפט אנחנו עוד נדבר.

שמוליק גביע:

דב לנדנר הוא ראש ענף המודיעין של מג"ב. הוא יתן לכם את התמונה של הפשיעה והיקפה ואחר כך אתייחס לנושא של המענה המבצעי.

דב לנדנר:

תחילה אני רוצה להתייחס לסוגייה שהעלה שמוליק, הסוגיה של היעדר דיווח. היעדר דיווח משבש לנו את היכולת לייצר תמונת פשיעה והערכת מצב נכונה ולדעת באיזה נקודות עלינו להתמקד. חד וחלק זה חלק מהעניין. לכן הנתונים שאציג לגבי הפשיעה החקלאית מבוססים אך ורק על נתונים של אותם אנשים שהגישו תלונות. פשיעה מדווחת. אלה הנתונים:  אם מסתכלים מתחילת השנה הזאת עד סוף חודש אפריל הנוכחי בהשוואה לשנה המקבילה, בסך הכל יש לנו ירידה של קרוב ל-19% בפשיעה החקלאית המדווחת. היו לנו בשנה שעברה 740 מקרים והשנה יש לנו 601 מקרים נכון לחודש זה. שוב אני מדגיש: הפשיעה החקלאית המדווחת. אני לא יכול להתמודד עם פשיעה שלא מדווחת. 

ישראל חסון:

 אתה מרוצה מהנתון הזה?

דב לנדנר:

 אני לא בטוח שזה הנתון האמיתי. 

שי חרמש:

 הדיווח הוא מדד ייאוש. 

דב לנדנר:

אם אנחנו עושים חלוקה יחסית של הפשיעה החקלאית איך היא מתחלקת באזורי הארץ אז המחוז צפוני לוקח את הנתח המרכזי של הפשיעה החקלאית שזה 44% מהפשיעה החקלאית. המחוז הדרומי לוקח את הנתח של 34%. אם אנחנו מחלקים לפי סוגי הרכוש שנגנב, אנחנו רואים שהציוד החקלאי לוקח נתח של 53% מהפשיעה החקלאית המדווחת, גניבות בעלי חיים 28%, כשבבעלי חיים יש גם את הבקר והצאן. גרימות נזק 13% ותוצרת חקלאית 6% בלבד. מבחינת מגמות בגניבות בעלי חיים אנחנו רואים שיחסית לתקופה המקבילה אשתקד יש לנו ירידה של 32% כאשר הירידה המרכזית היא בצפון של 53%. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 איך אתה מסביר את זה? בגדר?

ישראל חסון:

לא, אופיר, ככל שזה יורד אנחנו צריכים להיות מוטרדים כי זה אובדן אמון. 

שי חרמש:

 מדד ייאוש.

דב לנדנר:

 זה פרשנות. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

ובכל זאת איך אתה מסביר את זה?

דב לנדנר:

יש פה 2 אלמנטים. אפשר להתייחס לנושא הגדר. דבר שני, למרות מה שנאמר פה נעשו לא מעט פעולות בתקופה האחרונה כנגד התופעה. גימ"ל, הענישה בנושא גניבות בעלי חיים, בקר וצאן, החוק שונה - - - 

דובר:


תגיד את האמת, מג"ב חזר למגזר החקלאי. 

דב לנדנר:

 מג"ב חזר למגזר החקלאי. 

דוד רותם:

 ויש עוד דבר, יש גיבור אחד שקוראים לו שי דרומי שהראה מה צריך לעשות. 

דב לנדנר:

 אגב, יצאה הנחיה לכל מערך התביעה במשטרת ישראל לשים את כל נושא הפשיעה החקלאית בסדר העדיפות בנושא התביעה כולל בכל הופעה בבית משפט ונציג משטרת ישראל ויציג את היקף התופעה ואת הנזק הכלכלי שנגרם. לא יציג רק את המקרה הספציפי אלא גם ירחיב את היריעה. מבחינת גניבות בקר וצאן יש לנו ירידה של 43%, זה מראה על ירידה בגניבות בעלי חיים. תוצרת חקלאית גם יש ירידה של 23% לעומת תקופה מקבילה ובגניבות ציוד חקלאי יש ירידה של 13%. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אני נאלץ לצאת למספר דקות, יחליף אותי חבר הכנסת דוד אזולאי. 

ישראל חסון:

אתה יכול לציין סטטיסטית את העלייה שלכם מאז שמג"ב קיבל את האחריות?

דב לנדנר:

 איזו עליה?

ישראל חסון:

עליה בכמות התיקים, כמות המעצרים, כמות הסיכולים, כמות החשיפות, כמות השפיטה, מה שיש. אני שואל, מאז שמג"ב קיבלו את האחריות ועברו לטיפול אחר, אני שואל על העלייה ביחס לשנה הקודמת, ביחס לפעילות של משהו. בואו נראה התקדמות. 

שמוליק גביע:

 מאז שמשמר הגבול קיבל את האחריות, אנחנו בתום רבעון שזה אמור להיות ב-31 למאי, נסכם את התקופה ביחס לשנה הקודמת. 

רואי קליגר:

יש לך את זה. תרשים המציג את המגמות בגניבות של ציוד חקלאי לפי  המחוזות בחודשים ינואר עד אפריל 2007. 

ישראל חסון:

רואי, אתה פשוט מפקשש את השאלה. זה מתייחס לכמות התלונות שהאזרחים מרגישים צורך להגיש תלונה. אני שואל עכשיו על האפקטיביות של כלי האכיפה. עשינו שינוי ארגוני. בוא תראה לי מה הרווחנו מזה. להשאיר בסוף את החקלאי חסר אונים, לא זאת הנקודה. בוא נראה מה ההתארגנות. יש כותרות, יש טייטלים, הוא קיבל שוטר אחד נוסף? לא יודע, אני רוצה לשמוע. השוטר הנוסף תפס גנב אחד נוסף? החקלאי יכול להשאיר עכשיו את הטרקטור שלו לילה אחד נוסף בשטח? הרי אלה השאלות. 

דב לנדנר:

מתחילת השנה טופלו על ידי מג"ב 198 תיקים מתוך ה-600 ומשהו של הפשיעה החקלאית.  נחקרו 271 חשודים, נעצרו 100, 46 מתוכם נשלחו למעצר עד תום ההליכים. אני רוצה להדגיש עוד נקודה אחת. היות וחלק מהפשיעה החקלאית או הגנבות החקלאיות זה ברמת הגניבה על ידי החוק למעט נושא של בקר שזה עבירת פשע, אנחנו כדי להתמודד עם התופעה, אנחנו גם יודעים מי העבריינים, לא כולם אבל רובם, אנחנו יודעים מי אלו שמבצעים את הפשיעה החקלאית, אנחנו תוקפים אותם גם באמצעות עבירות אחרות שהם עושים. בעבירות האחרות הרבה יותר קל לנו להכניס אותם לבית סוהר. למשל, אם מישהו גנב שגונב ציוד חקלאי אנחנו מצליחים גם לעצור אותו עם רכב גנוב, עם עבירות סמים, אנחנו מכניסים אותו לבית סוהר. זו חלק מהדינמיקה של העשייה שלנו. 

דוד רותם:

 מזל שיש גם מתעסקים בסמים. 

שמוליק גביע:

 אני רוצה לתת את המענה המבצעי. אני רוצה לחזור ולומר שהחל מ-1 לפברואר 2007 משמר הגבול קיבל את האחריות לנושא של המגזר הכפרי. בזמנו השר נתן הנחיה להגביר תחושת הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. משטרת ישראל יצאה במבצע במגזר העירוני בשלב הראשון ולאחר מכן המבצע הזה הורחב גם למגזר הכפרי. אני חושב שאנחנו מציגים נתון של כמעט 20 אחוז הוא לא עניין של מה בכך. גם צריך להתייחס שהפשיעה המדווחת, מה שנכון למגזר העירוני, גם שם יש פשיעה מדווחת. כלומר משטרת ישראל מתייחסת אך ורק לפשיעה המדווחת, לא משנה אם זה מגזר עירוני או מגזר כפרי.

שי חרמש:

 שם יש ביטוח.

דוד אזולאי:


אתה יודע מה ההבדל בין המגזר האזרחי למגזר החקלאי, במגזר העירוני תמיד יש עלייה בדיווח על הפשיעה ואצלכם זה מראה על ירידה. 

שמוליק גביע:

אני חושב ששווה להביא לוועדה את הנתון הזה מה היקף הדיווח במגזר העירוני ומה היקף הביטוח של מגזר עירוני. לא בכל בית במדינת ישראל יש ביטוח לדירה - - - 

היו"ר דוד אזולאי:

ולמרות הכל התופעה של להגיש תלונה קיימת, למרות שאין ביטוח. 

שמוליק גביע:

 גם במגזר הכפרי התופעה קיימת. משמר הגבול יודע להציג היום נתון יפה, נתון של כמעט 20%, וכפי שרואי אמר קודם, הקמנו צוות שכולל את כלל גופי האכיפה שיש להם נטייה למגזר הכפרי. החל במשרד החקלאות, עבור דרך המועצות האזוריות, דרך רשות הטבע והגנים, קרן קיימת וגופים נוספים שממילא פקחים שלהם מסתובבים בשטח. אז אם מסנכרנים את כלל הגופים אפשר לקבל תפוקות גבוהות יותר.

 משמר הגבול היום מקצה לטובת העניין הזה קרוב ל-800 איש שנותנים מענה אך ורק למגזר הכפרי. הוקמו 4 יחידות שהן במבנה של ימ"ר כפרי, ארז בצפון ועוד 3 יחידות שהמפכ"ל נתן הנחיה לבצע התאמה באמצעים ובגודל שלהם, לשדרג אותם. בכל מחוז יש לנו יחידה כפרית כזו שיהיה בהם מערך מודיעין וחקירות. מעבר לכך, יש לנו סיורים כפריים במגזר הכפרי, בחלק ניכר מהיישובים במדינה יש רכזי ביטחון שוטף שזה רב"שים. בחלק מהיישובים יש לנו גם שומרים שכירים. יש לנו מערך מתנדבים של קרוב ל-800 איש. בסך הכל המכלול הזה מקבל תשומת לב מאוד ייחודית במשטרת ישראל. יתרה מכך, המפכ"ל גם נתן הנחיה שאף כוח שמוקצה למגזר הכפרי החל מה-1 בפברואר, לא יצא לתגבר את המגזר העירוני אלא אם כן המפכ"ל יתן לכך אישור מיוחד. 

רואי דיבר גם על הנושא של המוקד. אני חושב שכדאי ורצוי מאוד לקדם את הנושא של המוקד המשותף שיושב בבית דגון, מוקד זה יוכל לתת מענה לכלל הדיווחים של כל האירועים בשטח והוא יוכל לסנכרן את כולם. זו נקודה חשובה מאוד. נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה בשרשרת הטיפול, אנחנו יכולים לתפוס עבריינים ולהביא אותם למשפט ובסוף יש איחוד תיקים, יש ענישה קלה והעבריין מבין ששווה לו לבצע את העבירות. אם הוא מקבל על תנאי ויוצא ועושים לו איחוד תיקים על גניבות בקר, על 10 אירועים של ריכוז גניבות בקר, גניבת בקר יכולה להיות פעם אחת 60 עדרים, פעם שנייה 30 עדרים ופעם שלישית 100 עדרים, ועושים לו איחוד תיקים והוא יוצא שם לעונשים מגוחכים – אני חושב שהמסר שיוצא מהמדינה הוא מסר לא נכון וצריך לתת את הדעת על כך. 

דוד אזולאי:


 מה הסיבה שהוא יוצא עם עונשים כל כך קלים? 

דוד רותם:

עסקאות טיעון. הפרקליטות ובית המשפט צריכים לגמור תיקים, יש סטטיסטיקה, הם צריכים להראות סטטיסטיקה. 

דוד אזולאי:


 חבר הכנסת רותם בבקשה. 

דוד רותם:

 אדוני היושב ראש. יש חברים בוועדה שחלוקים איתי בנושאי התיישבות אבל אנחנו מדברים על התיישבות בתחומי מדינת ישראל שלפני 97. על זה אין חילוקי דעות. מדינת ישראל  במסגרת האובדן ערכים שלה החליטה להתאבד בנושא החקלאות. האנשים האלה שיושבים פה שהם בעצם אלה שמייצגים את הציונות האמיתית. התיישבות, ביטחון, קליטה – מוזנחים בכוונה על ידי מדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שמשטרת ישראל לא יכולה למנוע את התופעה, לא יכול להיות שבתי המשפט והפרקליטויות לא יכולים למנוע את התופעה. ומצד שני כאשר כבר אחד מהחקלאים האלה עושה פעולה של הגנה עצמית, אז היום, ביום שבו אנחנו דנים פה, התחיל משפטו של שי דרומי. זו אחת השערוריות הגדולות ביותר במדינת ישראל. האנשים האלה הם מלח הארץ, אני לא מבין. איפה היינו מקימים את מדינת ישראל אם לא הייתה לנו את החקלאות הזאת?

 החלום הגדול של בן גוריון - התיישבות. אז תראה מה קורה להם, זה הרי לא יעלה על הדעת. גונבים אותם, שודדים אותם, פוגעים בהם ואנחנו שומעים על עסקאות טיעון של גניבת 60 ראשי בקר ו-30  ראשי בקר במאסר על תנאי. הדברים האלה הם בלתי נסבלים. גם משטרת ישראל שמספרת לנו שהיא לא יודעת כי לא מדווחים לה על גניבה, תפקידה של משטרה זה מניעה. זה לא לפעול לאחר מעשה שאם דיווחו להם או לא דיווחו להם. משטרת ישראל צריכה את המתמיד שיש ביישובים לתגבר. אני מחזיק פה מכתב של אדם שכותב דבר מזעזע. הוא הגיש התנדבות למתמיד. הוא שירת כלוחם בקומנדו הימי 4 שנים, היה איש ביטחון מטעם מדינת ישראל בחו"ל, עבר קורס שוטרים בשפרעם, היה פקח ימי ראשי של רשות הטבע בסיני 8 שנים,  יש לו גם תואר בביולוגיה. הודיעו לו שהוא לא עומד בקריטריונים לקבלה. 

שמוליק גביע:

אני לא חושב שזה המקום להעלות את זה.

אסתרינה טרטמן:

 אני אגיש שאילתא בסוגיה הזאת בלי שום קשר. 

היו"ר דוד אזולאי:

 מעניין לשמוע מה הקריטריונים. 

דוד רותם:

המשטרה תפקידה למנוע, לא אחרי מעשה לקבל דיווח שגנבו. מה שקורה זה שהמשטרה לא פועלת. המשטרה עוסקת בדברים אחרים במקום לעסוק בנושא הספציפי הזה. המשטרה לא נותנת גיבוי לחקלאים האלה. איך משטרת ישראל יכלה להסכים ששי דרומי יעמוד לדין? זה הרי דבר שהוא בלתי נסבל. הרי האיש יצא זכאי בסוף רק אתם מטרטרים אותו. גם משרד המשפטים צריך לתת תשובות על הדברים האלה. האם האיש הזה הוא אדם שחיפש להרוג? אותו מעמידים לדין על הריגה? אתם לא יודעים מה תהיה התוצאה, אתם הרי יודעים בהחלט. אתם רוצים לשחק את המשחק של למען ישמעו וייראו.

זה דבר שלא יעלה על הדעת. איך האיש הזה יחזיק מעמד? איך כל החקלאים האלה יחזיקו מעמד? הם לא יכולים להתגונן, מותר לגנוב אותם, מותר להיכנס להם ואנחנו יושבים פה בשקט ולא עושים כלום. 

אדוני היושב ראש, אני חושב שהבית הזה אם הוא רוצה שתהיה חקלאות במדינת ישראל, אם הוא רוצה שיהיו חוואים במדינת ישראל, אם הוא רוצה שתהיה התיישבות וביטחון במדינת ישראל הוא צריך לעשות דבר אחד. החמרת הענישה, קביעת עונשי מינימום בלי להתפשר, ולא שיגידו לנו משרד המשפטים: אנחנו נגד הרעיון של עונשי מינימום, חייבים לקבוע עונשי מינימום. כי גם מערכת המשפט, יושב שופט בחדר ממוזג, יחד עם פרקליט שבא מחדר ממוזג, הם בכלל לא מבינים על מה אתה מדבר איתם מהשטח. הם בכלל לא מבינים מה זה חקלאי שקם ב-5 לפנות בוקר ומגלה שגנבו לו את העדר, הם לא מבינים מה זה. 

דובר:

לא ישן בכלל.

דוד רותם:

 לא ישן בכלל, ישן בדיר. הם לא מבינים במה מדובר. אז אנחנו צריכים לקבוע להם עונשי מינימום. אנחנו צריכים לקבוע שחקלאי יהיה מבוטח בביטוח של המדינה, ביטוח חקלאי של המדינה. המדינה תשלם לו את הנזק אם היא לא יכולה למנוע את זה. זו לא הגדר ולא הביטחון, זו הגניבה, זה החיים של האנשים האלה. לכן אני מבקש שתצא מהוועדה הזאת קריאה לעונשי מינימום, לפיצוי החקלאים על ידי המדינה כנזקי טבע, לראות בזה נזקי טבע.

 אני מבקש שהוועדה הזאת תפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשקול פעם נוספת את התיק של שי דרומי. העוול הזה זועק לשמים. 

אני חייב לצאת, האמא של שי דרומי נמצאת פה, אני אבקש לאפשר לה לדבר.  

דוד אזולאי:


בבקשה. דוד, מה שאני מבקש ממך לגבי אותו נתון שהעלית על אותו איש שמבקש להתנדב. אני מציע שיושב ראש הוועדה - - - 

שמוליק גביע:

 אני לא חושב שזה היה נכון להעלות את זה. 

היו"ר דוד אזולאי:

 לכן אמרתי, זה אפילו לא שאילתא אסתרינה, אני מציע שתביאו את זה לפה, יושב ראש הוועדה יפנה ישירות ויבקש תשובות מדוע אותו אדם לא התקבל, ותגידו לנו באותה הזדמנות חגיגית מה הקריטריונים כדי להתקבל. חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה.

שי חרמש:

רציתי להגיד לחבר הכנסת דוד רותם שכל המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם. הבאת גאולה כיוון שמה שרציתי להגיד כרגע זה בדיוק מה שאתה רצית להציע. המציאות שהוצגה כרגע אצל דודו רותם היא תחושה של כולנו של החקלאים ולא אחזור על הדברים. לחברי הכנסת יש 2 מכשירים לטפל בנושא הזה. מכשיר אחד מכשיר החקיקה, מכשיר שני מכשיר התקצוב. כל השאר הם דיבורים לתקשורת, כותרות, ואין שום בעיה להשיג כותרות על כל דבר ועניין, אני לא חושב שזאת המטרה כרגע. אני חושב שכולנו באנו לפה כי אנחנו יודעים מה גודל הבעיה והמצוקה ובעיקר תחושת חדלות האונים של כל מי שמעז להעלות על הדעת להיות היום מתיישב חקלאי בכל אזור שהוא בפריפריה ולא רק בפריפריה.

הצעתי ליושב הראש קודם, יש פה 3 הצעות חוק שמונחות על שולחן הכנסת, קיבלו כבר את מספרי החקיקה, שתואמו ביחד עם התאחדות חקלאי ישראל, נעשו בהיוועצות משותפת של 2 מפכ"לים קודמים. 3ל הצעות חוק שבאות לטפל ב-3 רבדים של מה שהוצג פה כרגע ולתת מענה הולם. הדבר הראשון הוא נושא סד"ק משטרה. אני מוכרח לומר פה לשבחם של מג"ב, אני מכיר את העבודה שמג"ב עושה ביום ובלילה. ברגע שאין סד"ק, ברגע שאין כוח משטרתי, ברגע שמדינת ישראל עובדת בחצי מצוות כוחות המשטרה כפי שמקובל באירופה ובארצות הברית, אי אפשר לצפות ליותר ממה שנותנים כרגע, וגם מה שנותנים כרגע הוא מעל ומעבר. לכן הצעת חוק אחת מדברת על חקיקה שקובעת יחס קבוע בין שוטרים לתושבים במדינה. הדבר הזה קיים במדינות המערב וארצות הברית. אנחנו עומדים היום במונחים שבערך בין 2.2 ו-2.6 שוטרים לאלף, השאלה איך מודדים את זה. באירופה זה 4.5. בארה"ב זה 4 לאלף ובאירופה ובארה"ב המשטרה לא עוסקת בטרור ובמשימות כאלה ואחרות שנמצאות פה כרגע. לכן הצעת חוק אחת, פ/2003/17 שכבר נמצאת פה - - -  

דוד אזולאי:


 מתי היא עולה?

שי חרמש:

אני רוצה שכל זה יעבור דרך ועדת הפנים לכן ביקשתי גם מאופיר להציג את כל 3 הרבדים. הצעת חוק אחת שמדברת על סד"ק של משטרה שאומרת שלפני כל שנת תקציב יכין השר תוכנית בדבר חלוקת התקציב בהתאם ליחס שוטרים קבוע. זה נעשה בהיוועצות עם משטרת ישראל וזה מונח פה.  

שמוליק גביע:

אנחנו רק מברכים. 

שי חרמש:

כן, רק שאני יודע כבר שהאוצר יעמוד לא רק על רגליו האחוריות אלא גם על הרגליים שאין לו. 

דוד אזולאי:


אני רוצה להרגיע אותך שהממשלה תתנגד כי זו עלות כספית גבוהה מאוד ועם כל הרצון הטוב שלנו אנחנו מגיעים לאוצר שם אנחנו נתקעים. 

שי חרמש:

הנושא הבא הוא נושא ענישה ופה התחיל עם זה דודו רותם שהוא גם עורך דין במקצועו.  כל עת שפגיעה ברכוש חקלאי הוא עוון ולא פשע, למעט בעלי חיים, משמעות הדבר שברגע שכבר מביאים את הגנב לתחנת המשטרה, כל מה שנשאר ליומנאי ותתקנו אותי אנשי המשטרה, מג"ב, זה לרשום את פרטיו ולשלוח אותו הביתה בשלום או לגניבה הבאה. הצעת החוק הזאת באה להפוך כל פגיעה ברכוש חקלאי מעוון לפשע. אגב זה לא מביא לתלייתו בכיכר העיר, יש עוד דרך ארוכה בשביל להביא אותו לגרדום, זה סך הכל מביא אותו מ4 שנות מאסר ל-5 שנות מאסר אבל זה מעלה בדרגה את חומרת העבירה ומחייב את המשטרה לנקוט במדיניות מעט שונה לא דרמטית. הצעת החוק הזאת נחתמה על ידי קבוצה של חברי כנסת, מוגשת בשיתוף פעולה למען הגילוי הנאות שלי ושל אורית נוקד ביחד. 

הצעת החוק השלישית שתביא כנראה, אם תבוא לדיון, לפיזור הכנסת על ידי משרד האוצר היא ההצעה שדודו רותם העלה פה והיא ההצעה שבאה להכריז על חובת מדינת ישראל לשפות חקלאים בגנבות חקלאיות כמו בנזקי טבע. ישנה מתכונת של קנ"ט – קרן נזקי טבע, שבה יש ביטוח משותף של החקלאים ושל הממשלה שאפשר להגיע להסכם במסגרת חוק ההסדרים בחודש מאי ש-80% מהפרמיה משלמת הממשלה ו-20% מהפרמיה ו-20% מהפרמיה משלם החקלאי, שבאה לכסות אסונות טבע. אנחנו מבקשים להגדיר היום את מכת הגניבות החקלאיות חרף העובדה שכל היקפם הוא סך הכל 500 אירועים בשנה, נכון? 

שמוליק גביע:
מדווחים. 

שי חרמש:
אני מניח שזה 50,000 אירועים בשנה, אנחנו מבקשים לראות בגניבות החקלאיות אסון טבע, לאפשר לשר החקלאות להגדיר גניבות חקלאיות כאסון טבע, להפעיל עליהם מנגנון ביטוחי דומה לאסונות טבע שבו חקלאי יבטח את רכושו ויבולו בשטחים הפתוחים במתכונת של 20% פרמיה על חשבון החקלאי ו-80% פרמיה על חשבון הממשלה משום שאין כלי אחר לבטח היום. הערכתנו, אני נתלה באילנות גבוהים, בהתאחדות חקלאי ישראל שליוותה את כל התהליך של הגשת 3 החוקים האלה שהמתכונת של הגדלת סד"ק למשטרה, של שינוי עוון לפשע ושל יצירת מנגנון ביטוחי במתכונת קרן נזקי טבע – נותנת איזשהו מענה לעניין, ועם זאת כלה ונחרצה שנשדד רכושו של החקלאי, לפחות לא אבדה פרנסתו ובוא נתנחם בנחמת אביונים שזה גם הפיתרון. אני מציע שנביא את 3 החוקים כמכלול לדיון פה בוועדת הפנים ובוא אופיר, קח ספונסריות על הטיפול בנושא. 

היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר גמור. 

דוד אזולאי:


אני רוצה רק לענות בעניין הזה. שי, זה הצעות חוק פרטיות ואני לא יודע אם אפשר להעלות אותם דרך ועדת הפנים. 

שי חרמש:

 לפחות לדיון פה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 תקדם אותם בכנסת, אחר כך כשזה יבוא לוועדה ברור שנדון בזה.

שי חרמש:

 גם אחרי שנה בכנסת אני לומד את הנהלים. 

אסתרינה טרטמן:

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת אופיר פינס, נעדרת כאן מדבריו של ידידי חברי ובן סיעתי חבר הכנסת דודו רותם שהיטיב להגדיר ולייצג את מעמדם של החקלאים במדינת ישראל שיש בו הרבה בושה, הרבה צער והרבה כאב. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 למרות שהוא לא חקלאי. 

אסתרינה טרטמן:

 למרות שהוא לא חקלאי אבל הוא אדם בר דעת והוא אזרח המדינה, הוא ציוני ומפעל החקלאות בעינינו כבני אדם, כפרט, חברי כנסת וסיעת ישראל ביתנו בפרט, אני מניחה שסוד גלוי הוא שזו יוזמה סיעתית כל הנושא של שיתוף פעולה וסיוע לציבור החקלאים במדינת ישראל. בעינינו החקלאות זאת ציונות. אנחנו לא צריכים לשחזר ולספר את ההיסטוריה שבעצם כל המדינה שלנו הוקמה בזכות החיבור שלנו לאדמה, לקרקע, לארץ וחובתנו כאזרחי ישראל, ככנסת ישראל וממשלת ישראל לשמר את הנכס הזה כי זה בעצם אנחנו, הגורל שלנו והחיים שלנו.

לצערנו יש פער אדיר בין החיוניות של המנגנון הזה לבין ההתייחסות של המדינה למנגנון הזה וזאת הסיבה שלקחנו את זה כפרויקט, יש בציבור בארץ הרבה הערכה לאנשים היקרים שיושבים פה לציבור החקלאים. אני אפילו מרגישה בושה שאני לא חלק מכם אבל אני מכבדת אתכם ואני גאה בעשייתכם. 

דובר:

עדיין לא מאוחר. 

אסתרינה טרטמן:
אבל, מתוך הדיון שעלה פה יש הסכמה, יש קונצנזוס שבמשולש החקלאי, מג"ב ומערכת המשפט יש יחס ישיר והפוך לכל כיוון. החקלאי לא מגיש מספיק תלונות וזה דבר שעלה כאן בשולחן אבל אין לו סיבה. המג"ב אין לו מספיק כלים להוכיח את אשמת הגנב וממילא הוא לא תמיד מגיע לבית המשפט. וכשהוא מגיע לבית המשפט יש קלות בענישה. לכן המשולש הזה חייב לחזור חזרה אחורנית והחובה שלנו כנציגים בכנסת לעשות את העבודה הפרלמנטרית בדרך של חקיקה. שי חרמש הביא 3 הצעות חוק שהן מבורכות כשלעצמן, ברמה הפרטית אני בטוחה שתהיה לך תמיכה של ישראל ביתנו. 

יש הצעת חוק נוספת שמונחת על שולחן הכנסת, יש לה פ, זו שוב הצעת חוק של ישראל ביתנו, הגיש אותה שר התיירות יצחק אהרונוביץ, חתומים עליה חברי סיעתנו בכללם חבר הכנסת ישראל חסון שיושב פה איתנו. ההצעה מדברת יותר ממוקד על הנושא של שי דרומי ועל כל נושא של מתחם של חוה פרטית שתהיה ביתו ומבצרו ולפיכך כל מי שיתקוף בתוך ביתו זה יהיה אוטומטי הגנה עצמית ובעל החווה לא יצטרך להוכיח שום דבר בסוגיה הזאת. זו הצעת חוק חשובה כיוון שלא יעלה על הדעת שהמשפט האנגלי המוכר: ביתנו הוא מבצרנו, יהפוך להיות מטבע לשון גם בקרב הציבור בישראל אבל אין לו שום קשר למציאות. ביתנו הוא מבצרנו והוא צריך להיות כזה גם בעיני החוק והמשפט. זו הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת. 

יש בעיה, הבנתי גם מרואי וגם משמוליק שיש בעיה של הוכחה. אתה דיברת על DNA,  אין לי מושג איפה זה עומד, אשמח לשמוע ברמה פרלמנטרית מבחינה כלכלית מה קורה בסוגיה למרות שמשרד החקלאות עוסק בנושא הזה. 

רואי קליגר:

הייתי מבקש בסיום הדיון לדעת מה צריך לעשות בשביל לקדם, איך להשתמש בוועדה שלכם כדי לקדם את הנושא?

אסתרינה טרטמן:

זה הסיכום שרציתי להעלות לכבוד היושב ראש. הועלו כאן נושאים של לקדם נושא של DNA שהוא חלק מכלי איתור שיעזור מחר למג"ב להביא את האדם לבית המשפט ואם הוא יגיע למשפט כשיש ראיות גם לחקלאי תהיה סיבה להגיש תלונה. הנושא של DNA שהצגת הוא לדעתי נושא שראוי לדיון כאן. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

חשוב מאוד, מי שיכול לעצור את זה או לקדם את זה זה רק משרד המשפטים.

אסתרינה טרטמן:

אני חושבת אדוני היושב ראש שבידיך הכלים לקחת את הסוגיה הזאת, לפתח אותה ולראות כיצד אנחנו יכולים במסגרת הוועדה לקדם את הנושא הזה. סוגית הביטוח ברורה וכמובן  חובת הענישה, אנחנו צריכים להמשיך ולשים דגש, לעשות אפ גרידינג לרמת הענישה כדי שנוכל לסגור פחות או יותר את המעגל ולתת לחקלאים שיושבים פה ולאלו שלא יושבים פה, כוח לעשות את עבודתם, תודה רבה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

תודה רבה, דב דקל, רכז הביטחון של המועצות האזוריות, בבקשה. 

דב דקל:

כבוד היושב ראש, אני מייצג כאן 54 מועצות אזוריות שחולשות על 85% משטח שהמדינה הפקידה בידינו כפיקדון לתחזק ולהחזיק. אני לא רוצה להוסיף על מה שנאמר כי רוב הדברים נאמרו אבל ישנן מספר בעיות. אני לא בא להאשים כאן את מג"ב, מג"ב מבחינתנו זה המשטרה הפרטית כביכול במרכאות של המגזר החקלאי. מג"ב עושה לנו שירות מצוין אבל מג"ב קטן באמצעים. המשטרה קטנה לנוכח פני הבעיה שקיימת במדינה ולמעשה יש היום, מעבר למה שנאמר כאן, אני רוצה להוסיף מימד נוסף. חלק מהמאבק כפי שאנחנו רואים אותו הוא מאבק לאומני. אני מזמין את חברי הוועדה לבקר בצפון, יש לא מעט חקלאים היום בצפון שנטשו את הקרקע בגלל הבעיה הזאת. לא מסוגלים יותר להפעיל את הממ"דים ואת כל מה שקשור במערכת ההשקיה. אתה שם את הדברים, בא בבוקר הכל נעלם. בשטחים בחלק גדול מהצפון שמענו את זה מלא מעט חקלאות שפשוט נוטשים את החקלאות, לא מוכנים להמשיך בכיוון הזה. המגזר שלנו נרתם לטובת העניין הזה ב-8000 מתנדבים וזה לא מעט. לפי דעתי אם המדינה תעמיד אמצעים נוספים נוכל להגדיל את הכמות. סך כל החקלאים רובם הגדול מוכנים לצאת להתנדב כי הם מבינים שהם שומרים על ביתם. 

הבעיות כפי שאנחנו מאתרים הן שתי בעיות מרכזיות. בעיה אחת זה להגדיל את המשטרה שמטפלת בנושא גם באמצעים, ובעיה שנייה זה כל מה שקשור בחקיקה שאנחנו רואים בחקיקה את עונשי המינימום ומה שדובר כאן בין עוון לפשע. דבר שני הגנה עצמי וחקיקה בנושא הביטוחי. אלה 3 הבעיות המרכזיות שאם נצליח לקדם אותן, אין ספק שנצליח לקדם את כל הסוגיה הזאת, עד כאן. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 תודה רבה, מירה דרומי, בבקשה. 

מירה דרומי:

אני אמא של שי דרומי, אני נמצאת אתכם היום ביום חג החקלאות בזכות זה שהבן שלי עומד היום בדיון ראשון במשפט על האירוע שהיה בחווה. אני רוצה להגיד שנראה לי שהוא עומד למשפט בגלל אוזלת יד וכשל של המערכות שהיו אמורות לטפל בפשיעה החקלאית ובכלל להגיש הגנה לאזרחים. 

יושב הראש העלה את השאלה קודם של כמה הרשעות היו במשך שנה מסוימת. הוא שואל כמה הגישו כתבי אישום. אני לא יודעת, אני בכלל לא מתמצאת במספרים. מה שאני יכולה להגיד לכם זה שהבן שלי יושב 20 שנה בחווה זו שהוא קיבל ממנהל מקרקעי ישראל לצורך הקמת חוות כבשים. במשך 20 השנה אני בטוחה שבכל שנה הוגשו מספר תלונות. היו שנים שגנבו את כל העדר, 3 פעמים כל העדר נגנב, היו שנים שגנבו רק חלק או רק סוס, או שרק ניסו והשאירו באמצע. היו פעמים שגנבו גדרות וכו'. לא על כולם הוגשו תלונות אבל אני מניחה שלפחות בשנים הראשונות על רובן. ככל שעבר זמן, כמו שהבנתם, די מתייאשים מהעניין הזה. יודעים שזה נרשם בפרוטוקול ובסופו של דבר לא יוצא כלום. עד כמה שידוע לי, במשך כל ה-20 שנה האלו, עם כל התלונות שהוגשו, עם הגניבות האלה וגם עם הצתת בית המגורים של רמי שנשרף עד אפר, לא ידוע לי אפילו על מקרה אחד שעצרו אדם ושהוגש כתב אישום נגדו. 20 שנה. אני לא יודעת מה הסטטיסטיקה אבל מהסטטיסטיקה הפרטית שלנו נדמה לי שזה אומר הכל. אני יודעת שזה סיפור של חקלאים רבים. 

החקלאים ובמיוחד בחוות הבודדות ובכלל נמצאים ללא הגנה, ללא גב, וללא ברירה אלא לנסות להגן על עצמם. כשנגנב לך עדר שלם, אפילו עדר קטן של 200 ראש, משהו כזה, בסטטיסטיקה זה כלום, זה אחוז קטן מאוד מהגניבות בארץ, זה כמעט מצחיק לדבר על זה, אבל לאותו אדם שזה קורה זה כל חייו, כל פרנסתו. החקלאים האלו הם לא אנשי עסקים שזה איזה חלק קטן, הם חקלאים שעובדים לפרנסתם וכשלוקחים להם את כל העדר, הם מתחילים לבנות עדר מחדש ראש לראש, מתחילים עם 5 ואחר כך 10 ועוברות כמה שנים עד ששוב מגיעים לעדר שראוי לשמו כדי שיבואו ושוב יגנבו אותו. 

היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה, חבר הכנסת ישראל חסון, בבקשה. 

ישראל חסון:

אם הייתי חקלאי לא הייתי יוצא מהיום הזה יותר אופטימי. אני אומר לכם שאני גם לא מוכן לקבל את הדבר הזה שכמעט כל המערכות השלטוניות מלמעלה עד למטה, בכל דרך שהן באות לביטוי, יש להן הסברים ואין להן תוצאות. המדיניות של מדינת ישראל לאורך שנים במכלול שנקרא חקלאות זו מדיניות של מה שנקרא, לוותר על הנושא כמעט בכל תחום. אנחנו פה בדיון על פשיעה אבל זה בא לביטוי במכירת קרקעות בעמק יזרעאל ובראש פינה. זה בא לביטוי בהשקעה הישירה, זה בא לביטוי בדמות העבודה שאנחנו מאפשרים לפועלים כאלה ואחרים וכאן אנחנו מדברים על פשיעה. לכולנו יש הסברים. אני אומר לכם רבותי החקלאים, אם אתם לא תעמידו את הגוף הזה שנקרא כנסת וממשלה במבחן - לא יהיו לכם תשובות. אם לא תבואו לפה ותגדירו באופן ישיר, אגרסיבי, אתם היום שומרים למדינה על אחד הנכסים הכי גדולים שלה. אל תבוא לפה רואי ותגיד איך שאתה עושה חמ"ל משותף. זה לך תתארגן לבד. תבוא לפה תגיד לי מה אתה צריך בחקיקה, תבוא לפה תדפוק על השולחן תגיד מה אתה צריך בתקציב. ומי שלא ייתן לך מהבית הזה את הדברים האלה בשביל לעבוד, אל תבחר בו, נקודה סוף. יש פה כשל מתמשך לאורך שנים, נקודה. בואו נגיד גם משהו טוב. בכל זאת השדות ירוקים, בכל זאת יש עבודה, בכל זאת הדבר הזה משגשג והולך - - - 

דוד רותם:

זה לא תלוי בממשלה, זה המזל.

ישראל חסון:

בדיוק. והדבר הזה קורא בזכות הפעילות היום יומית שלכם. אם לא תגיעו פה לדפוק על השולחן ולבקש בצורה ממוקדת, כנראה שלא תקבלו את התשובה. אני באמת חושב שמכאן אנחנו צריכים לעשות מעשה אופרטיבי, אמיתי בכדי שהדבר הזה שנקרא החווה של שי דרומי לא תקרוס. אם היא קורסת זה המסר הכי גרוע שיכול להיות במדינת ישראל, יותר גרוע מכל גניבה אחרת. זה סימבול של מה שנקרא, פרוק החומה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 תודה, משרד המשפטים בבקשה. 

רביד דקל:

אני מרגישה שאני חייבת פה כמה תשובות לעניין הקריאות שהיו להחמרת הענישה בנושא של חוות חקלאיות. אני יודעת שיש מגמה להגיד בואו נקבע עונשי מינימום ובואו נחמיר מאוד בענישה. תחושות הבטן באמת הולכות בכיוון הזה שזה דבר אפקטיבי. 

היו"ר אופיר פינס-פז:
אולי תגידי מה הענישה הממוצעת?

רביד דקל:

אדוני צריך למקד את השאלה שלו. מה העונש בחוק שהוא עונש מקסימלי - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 מה קורה בפועל?

רביד דקל:
לפני שבוע הייתה לי שיחה עם מישהי מפרקליטות מחוז צפון ששם יש יוזמה מאוד יפה למקד את הטיפול בגניבות חקלאיות. אני מקווה שאני זוכרת נכון שהסטנדרט של הענישה נע סביב 8 או 9 חודשים. מה שאני רוצה להגיד בזה שהקריאות להחמרת הענישה מבוססות על תחושות בטן, אנחנו לא עובדים לפי תחושות בטן, אנחנו עובדים לפי מחקרים אמפריים שנעשים - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני שואל אותך כעובדת משרד המשפטים בתחום הפלילי - - - 

רביד דקל:

אני לא בטוחה שזה 8 חודשים - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 מה נראה לך כנכון שאנחנו נתקלים כאן בגנבות בהיקפים אדירים שמשמשים בנושאים של פרנסה, במיליונים. אדם יכול לאבד את כל עולמו בגניבה אחת. מה נראה לך סביר ברמת הענישה בפועל? לו היית שופטת ולו ספר החוקים היה פתוח בפנייך.

רביד דקל:

אני מסרבת לענות על השאלה הזאת. אני חושבת שזו שאלה שהיא פונקציה של מחקר שאנחנו צריכים לבדוק אותו. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 חשבתי שבדקתם אותו. 

רביד דקל:

 אנחנו בודקים את הדבר הזה. זה פונקציה של בדיקה השוואתית, בדיקה של בתי המשפט - - -

דוד אזולאי:


 מתי תגמרו את המחקר?

רביד דקל:

 אני רוצה להגיד שבאנגליה עשו מחקר על דבר כזה, לקח להם 8 חודשים לגבש את העונש הראוי לעבירה הסטנדרטית ויש ספיחי ענישה של החמרה והקלה וכו'. 

דוד רותם:

בקליפורניה עשו מחקר - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

דוד רותם, אתה לא בזכות דיבור. 

דוד רותם:

אתה יודע איפה הבעיה שלי, רישיון עורך הדין שלי הוא 10,000 ויותר מאשר של כל החבורה הזאת והם אומרים לי מה הרעיון המשפטי, את המחקרים האלה גם אני מכיר. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

חבר'ה, אתם רוצים לקדם או אתם רוצים רק להשמיע? אני שוב שואל אותך, האם אתם עוסקים באותה בדיקה? האם אתם בודקים את עצמכם מחדש בימים אלה?

רביד דקל:

 זה אחד הדברים ששר המשפטים הנחה אותנו עם כניסתו לתפקיד, לעשות סדר בעבירות גניבה ובעבירות האלימות. יש לנו 2 יוזמות חקיקה שעובדות במקביל. אחת - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אם אני מבין אותך נכון, וזה סוג של כותרת מבחינת הוועדה, משרד המשפטים בודק היום את הצורך להחמיר בענישה בין היתר על גניבות חקלאיות. 

רביד דקל:

אין ספק שגניבה חקלאית או ציוד חקלאי יכולה להיות בהחלט נסיבה מחמירה.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אתם בודקים את זה. זאת אומרת שיכול להיות שמשרד המשפטים ייזום החמרת חקיקה בתחום, יכול להיות. 

רביד דקל:

 יכול להיות.  

דוד רותם:

אני רוצה לשאול, מילא בסחר בסמים אני מבין שיש נסיבות מקלות, אבל בגניבה של ציוד חקלאי, איזה נסיבות מקלות יש שלא נקבעים לאדם עונשים?

היו"ר אופיר פינס-פז:

 שאין לו מה לאכול. 

רביד דקל:
אם הצביעו פה על כשלים בתהליך האכיפה כמו למשל עסקאות טיעון, אני חושבת שיכולה לצאת קריאה מהוועדה לפרקליט המדינה להוציא הנחיית פרקליט מדינה שנוגעת להסדרי טיעון בתחום הספציפי הזה. אני בטוחה שזה ייתן את האימפקט שלו על האכיפה בתחום הזה. דבר שלישי ואחרון. אני מצירה הועלה פה כל הדיון בעניין של שי דרומי. אני רוצה להזכיר לכולם שזה תיק תלוי ועומד. לא ראוי שהמשפט יתנהל מחוץ לדלתיים של בית המשפט. 

ישראל חסון:

 ממש לא. 

אסתרינה טרטמן:

 לא ראוי שיגיע לבית המשפט בכלל, שם הבעיה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 יש סוביודיצה על זה?

דוד רותם:

 למה, אנחנו מנסים להשפיע על תוצאות? סוביודיצה זה אם אתה מנסה להשפיע על תוצאות. אני כל מה שאני מנסה להסביר לכם זה שתיקחו את התיק הביתה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 כל מה שקשור לתיק של שי דרומי אנחנו לא מנהלים פה. בבקשה לסיום נציג החקלאים, משה ברוקנטל, מזכ"ל מגדלי דרום יהודה, תושב קיבוץ חפץ חיים, בבקשה. 

משה ברוקנטל:

אני מייצג 300,000 דונם גד"ש, 50רפתות, לולים, מטעים. אני רק רוצה לציין את היקף הגניבות שנרשמו באזור שלנו. האזור שלנו זה מבארות יצחק עד יד מרדכי. 510 ראשי בקר ב-5 חודשים. ברזים מהשדות – 350, צינורות אלומיניום להשקיה – 450,  ראשי בקר כשגונבים 340 זה בעיקר עגלות, השווי של זה הוא אלף שקל אבל כשגונבים מחקלאי 20, 30 עגלים זאת אומרת שאין לו 20 פרות בהמשך. כבלים עם העדרים – עשרות מטרים, מנעולים עם העגלים 9 יחידות. כבלים לכפנוע – עשרות מטרים. פרי אבוקדו – עשרות טונות, גלילי טפטוף – אלפיים דונם טפטוף פרוס. זה נגנב בעיקר באמצע דצמבר כשהייתה הפסקת גשמים, לא יכלו להשקות, לא יכלו להפעיל את המאגרים. הנזקים פה הם בהיקפים גדולים במכפלות. דבר נוסף שאני רוצה לציין, ראיתי לפני שבועיים פסק דין שהיה על אחד שגנב מ-200 כוורות דבש. הוא נשפט ל-100 שקלים קנס ולעוד איזה משהו מצחיק. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 איך זה יכול להיות?

משה ברוקנטל:

 זה הפסק שראיתי ואעביר אותו לוועדה. אני רוצה לציין את משמר הגבול שמשקיעים בנו הרבה מאוד. יש לנו כוח שלנו באזור, כוח מתמידים של 40 ג'יפים בכל הגזרה שאני מייצג. המתמידים האלה ברוב המקומות יוצאים, ויכולים להעיד פה רבים מהאנשים, כמו שדיבר חבר הכנסת רותם על כך, אנשים מתנדבים, הם יוצאים בלי מודיעין, בלי בעל בית, רובם יוצאים לעשות מסלולי אווירות או לנצל את הזמן שלהם, אין להם היום בעל בית בצורה רצינית. הצענו הצעה לעבוד עם משמר הגבול, להפעיל את 40 הג'יפים, זה כמעט כל עבודה ביהודה ושומרון מבחינת כוחות. לקחת אותם, לתעל אותם. לא אציג את התוכנית בגלל שהזמן קצר, סך הכל כל העלות עם מרכז שליטה שנותן מענה לכל היישובים האלה בהיקף של כ-12 מועצות אזוריות, מיליון וחצי שקלים - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 עוד לא עושים את זה?

שמוליק גביע:

אני מבקש, תדייק בנתונים שלך, אתה אומר דברים לא נכונים, אני מבקש שתחזור בך. 

משה ברוקנטל:

 אני רוצה להגיד שלמשמר הגבול יש נכונות גדולה, הם הגדילו את הכוחות אבל כשיש גניבות אין מענה. ברפת של קיבוץ, של מושב, רפתן הפעיל את כל מערכות האזעקה, הגיע לשם, קרא למשטרה, עמד שם, הגנבים איימו עליו, סיממו את כל הכלבים, רק אחרי 4 שעות המשטרה הגיעה. הוא עמד שם והסתכל מה קורה. הוא אמר שזה משמר הגבול ובאותו יום הייתה להם משימה אחרת, לא היו להם מספיק ג'יפים, המשטרה הכחולה לא הגיעה, זו תמונת המצב פחות או יותר. 

לכן התוכנית שלי אומרת להפעיל את המתמידים. העלות שלה בצורה כזאת שאנחנו נוכל להפעיל, הצעתי את זה למשמר הגבול, יש הסכמה, זה מיליון וחצי שקל. זה כסף קטן, זה תופס גזרה גדולה מאוד. לדעתי אפשר להעתיק את המודל הזה לאזורים אחרים. זו רק בעיה כספית. משמר הגבול מוכן מיידית להיכנס למהלך הזה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

תודה רבה, אילן פרץ מנכ"ל מושבי הנגב, בבקשה. 

אילן פרץ:

אני חושב שעוד מאותו דבר לא יביא אותנו לשום מקום. יש בעיה של להתחיל לחפש טכנולוגיות ויש בשוק טכנולוגיות שיכולות לעזור בנושא האבטחה בצורה הרבה יותר יעילה. נקודה שנייה, אני רוצה להזמין אותך כבוד היושב ראש ואת הוועדה לסיור בדרום. תבואו לשטח ותראו איך הדברים נראים בשטח. אני יודע שאתם מסתובבים, חלק מחברי הכנסת היו אצלנו במושבים - - - 

אסתרינה טרטמן:

 סיעת ישראל ביתנו הייתה. 

אילן פרץ:

 אבל בצורה מרוכזת בכל תפקיד שתהיה בעוד חודש, אתם מוזמן. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אנחנו כל הזמן בדרום, אנחנו אומנם לא נתקלים אבל אנחנו הרבה בדרום. 

אילן פרץ:

 אני מציע לכם להגיע לסיור ייעודי בנושא הזה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 נשמח מאוד. רזי יהל משדה בוקר, האחראי על החקלאות במטה התנועה הקיבוצית, בבקשה. 

רזי יהל:

אני מנסה לחשוב מה היתרון היחסי של החדר הזה מבחינת קבלת החלטות. מבחינת דיווחים ונתונים פלוס מינוס - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אני אקל עליך. היתרון היחסי היחידי של החדר הזה זה שאנחנו מפקחים על עבודת משטרת ישראל, זה תפקידנו על פי חוק. זה היתרון היחסי היחידי שיש פה. כל היתר זה רק חסרונות. 

רזי יהל:

 אז אני מנחית על מה שהרמת לי, ואתה הרי שחקן כדור. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 כדור יד. 

רזי יהל:

אם אנסה לתרגם את האמירה שלך, אני חושב שמאחר והוועדה גילתה כתף חמה ולב חם, זיקה רבה לתחום, אני חושב שהוועדה צריכה ליזום, בשונה ממה שידידי ישראל חסון אמר, לא לצפות שהחקלאים יעשו בכנסת. הרי אנחנו חלשים בהפגנות, כולם יודעים את זה. אנחנו חזקים בהכל אבל להפגין ולייצג את עצמנו ולעזוב רגע את מכון החליבה שלו, מאיפה תיקח אותו. היום, פעם בשנה הצלחנו לגלגל אותו לכנסת. זה לא עובד ככה. אנחנו לא חזקים בלייצג את עצמנו. אני עובר בכל הוועדות. אני חושב שהוועדה הזאת היא מוקד חיוני ביותר לתועלת או לפרנסת החקלאים, אני חושב שהיוזמה צריכה לבוא מפה. מה בדיוק? אתם חכמים יותר מאיתנו. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

תודה רבה. חברים, אני רוצה להודות לכם שבאתם לכנסת, אני שמח שקיימנו את הדיון.  אני רוצה להגיד לכם שהדיון היה ביוזמתו של חבר הכנסת אבשלום וילן, וחבל שהוא לא פה, אני לא יודע איפה הוא. 

שי חרמש:

 בוועדת הכספים. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 שי, אני רוצה שתגיד לאבו וילן,  נושא הביטוח לא מתקבל על הדעת. 

תומר רוזנר:

ברשות היושב ראש אני רוצה להוסיף. יש נוהל משנת 95 של משרד האוצר ומשרד החקלאות לגבי פיצוי על גניבות חקלאיות ביישובי קו התפר. יש רשימת יישובים וניתן פיצוי שנקרא פיצוי לפנים משורת הדין אבל הוא לא לפנים משורת הדין כי הוא לפי נוהל - - -

דב דקל:

זה לא נכון - - - 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 זה לא יכול להיות שאם מישהו פה אומר משהו שלא מוצא עד הסוף בעיני מישהו אז מייד מפריעים, זה לא עובד כך. 

תומר רוזנר:

הנוהל הזה קובע שהפיצוי ניתן באמצעות מס רכוש כמעין פעולת איבה. הנוהל הזה צומצם לאחרונה ליישובים, ואני חושב שזה בהחלט לא ראוי שזה יהיה במסגרת נוהל מהסוג הזה אלא מוסדר בצורה יותר קבועה ומסודרת. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אז איך אתה רוצה להסדיר את זה?

תומר רוזנר:

 צריך להסדיר את זה או במסגרת ההצעה של חבר הכנסת חרמש במסגרת קרן נזקי טבע וחקלאות, אפשר להסדיר את זה במסגרת מס רכוש. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אבל למה הממונה על הביטוח בישראל מאפשר לחברות ביטוח לא לבטח חקלאים - - - 

דובר:


זאת רק בעיה כספית. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

אני חושב שהדבר המרכזי שנאמר פה והוא בהחלט על דעתי, אמרתי את זה בפתח הדברים, שיש בהחלט עבודת מטה במשרד המשפטים שבודקת תחומים, בתחום הגניבות ובתחומים אחרים  שייתכן שיוחלט להחמיר בהם את הענישה כולל בנושא של גניבות חקלאיות. זו בשורה חשובה ואנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה. משרד המשפטים לצערי מניסיון עובד לאט כי הוא מנסה להיות יסודי, אני לא אומר שהוא מתבטל חלילה - - - 

רביד דקל:

יש לנו דד ליין. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 מה הדד ליין?

רביד דקל:

 חצי שנה. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 נשים לנו תזכורת לדצמבר ונעקוב אחר הדבר הזה. עניין ה-DNA בקר - זה תלוי בכם, רואי. 

רואי קליגר:

 תקציב, זה רק תקציב. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 אני לא צריך לשכנע את שר החקלאות, הוא יכול לשכנע אותי, הוא עושה את זה דרך אגב. 

רואי קליגר:

 הוא נתן אישור לכך. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 זה עניין שלכם, תעשו אותו, תביאו כסף מהממשלה, הכנסת אין לה, זה לא תלוי בכלום. זה תלוי בסדרי העדיפויות שלכם, אני מקווה שבמשרד החקלאות הדבר יקבל סדר עדיפויות גבוה ושהאוצר גם יתן לזה מה שצריך לתת. אז נכון שמה שכבר נמצא על המנגל לא יעזור לא DNA ולא שום דבר אבל שלא נמצא על המנגל אפשר יהיה לזהות את הבקר למי הוא שיך, זה נראה לי דבר חשוב.  

רואי קליגר:

 רק להשלים דבר אחד, לדוגמא הצענו באותה ישיבה אצל מנכ"ל ביטחון פנים שנשתמש במעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה, זה יחסוך לנו עלויות. דבר שני, הייתי מבקש כתיאום ציפייה מהדיון הזה מהוועדה, כמו שחברת הכנסת טרטרמן העלתה את הנושא וגם חבר הכנסת ישראל חסון, להגיש לוועדה, מה הם הפערים? איך אנחנו רואים את השלמת הפערים ואיזה סיוע אנחנו מבקשים מהוועדה. לדוגמא, אמרתי על חוק המעברים, תובעים – דוגמא שנייה. פשוט להעלות את זה בצורה מסודרת.

היו"ר אופיר פינס-פז:

אין שום בעיה. אני אומר לכם, הוועדה הזו היא לשירותכם במובן הזה שתראו בה כתובת. זה לא אומר שכל דבר אפשר לטפל בו ולא כל דבר אפשר לעשות אבל מבחינתנו אנחנו רואים בבעיה הזאת בעיה חמורה. אנחנו למעט מאוד נושאים יכולים להקדיש זמן, אני כמעט אף פעם לא עושה את מה שעשיתי היום, יוכלו להעיד חברי הוועדה, אנחנו אנשים מאוד פרקטיים. אסתרינה כבר צועקת עלי חודשיים שאני לא מעלה את החוק שלה. 

אסתרינה טרטמן:

 אני אצעק עליך עוד הרבה כי תעלה אותו. 

היו"ר אופיר פינס-פז:

 תדעו שאנחנו כמעט לא מעלים נושאים לסדר היום אלא אם כן הם קשורים בחקיקה ישירה או בתקנות ישירות. עשינו את זה כי ראינו את חשיבות העניין. אני רוצה להודות לכם על הדיון, אני מקווה שהוא תרם את תרומתו ואנחנו נחזור ונעקוב אחרי הדברים האלה בחודש דצמבר, תודה רבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 11:30