PAGE  
18
הוועדה לפניות הציבור

24 בדצמבר 2009

הכנסת השמונה עשרה 






    נוסח לא מתוקן

מושב שני 



 

פרוטוקול מס'  38
מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום ראשון , ז' טבת תש"ע (24 בדצמבר 2009), שעה 15:00

סדר היום: 
סיור וישיבת ועדה בנושא: פניות הציבור לגבי השירות הניתן לאזרחים על ידי חברת הדואר – ישיבת מעקב לישיבות מה-10/6/2009 ומה-20/10/2009

נוכחים: 

חברי הוועדה: 

אורי מקלב  - היו"ר

מוזמנים: 

אבי דוד – ממונה רגולציה – משרד התקשורת 

יגאל לוי – סמנכ"ל בכיר דואר- משרד התקשורת 

אבי הוכמן – מנכ"ל חברת הדואר 

הרצל בר מג- סמנכ"ל בחברת הדואר 

דב דעי – מנהל מרחב תל אביב והמרכז- חברת הדואר 

אהוד שירוני – מנהל מרחב ירושלים – חברת הדואר 

ברק זיו – עוזר מנכ"ל- חברת הדואר 

שירה יגיל – עוזרת מנכ"ל – חברת הדואר 

יוסי דובינסקי- מנהל תחום בקרה – חברת הדואר 

ליאת טגנסקי – מנהלת תחום פניות הציבור, מרחב ת"א והמרכז – חברת הדואר 

משתתפים בסניף בני ברק: 

שלמה בטיש – מנהל סניף בני ברק 

אהרון שכטר – מתאם לקוחות חרדים, מרחב ת"א 

הרב אברהם רובינשטיין – סגן ראש עירית בני ברק 

הרב בולאק – מנכ"ל ישיבת פונוביץ

מוטי פרידמן – אחראי משלוחים, ארגון יד לאחים 

אבי סוזין – מנהל דוורים, סניף בני ברק 

רון צבאג 

מרדכי מנדל – ארגון שער חיים חסד 

מאיר שטרן – מנהל מוסדות דארג 

עו"ד ויצמן 

מנהלת הוועדה: 

 שלומית אבינח 

עוזר פרלמנטרי של יו"ר הוועדה: 

ישראל גולומב

יאיר אייפרמן

רשמה וערכה: 

נוגה לנגפור -  חבר המתרגמים בע"מ 
אבי הוכמן: 

קודם כל הסניף המרכזי. 

היו"ר אורי מקלב: 


זה דבר שאני יודע לפניך. זה קיים למעלה מ-50 שנה. אני נולדתי בעיר הזאת. אני מכיר את זה טוב מאוד. היתה כאן חנות צעצועים מצד שמאל, היא לא קיימת היום. זה היה מקום שהיינו עומדים בחלון הראווה רק מסתכלים. 

הערה: 

לראותם בלבד. 
היו"ר אורי מקלב: 


כאן ממול היה בית ההסתדרות. 

שלמה בטיש: 


לפני כמה שנים עשו כאן שיפוץ. השלבים היו למעלה. אני עבדתי כאן בתור גזבר לתקופה קצרה. אחרי השיפוץ העלו את כל הדואר למעלה. החדר של מאיר היה למטה, עבר למעלה. 

היו"ר אורי מקלב: 


אני זוכר שהקופות היו למעלה והטלרים היו פה. אני הייתי בתקופה שלר. אתם יודעים מה זה תקופת שלר? 
דובר: 

כל ילד שהיה מגיע הוא היה מטביע לו חותמת במצח. 

שלמה בטיש: 

בכל מקרה הטלר צריך להיות היום סופרמן. הטלרים  צריכים לדעת למכור למעלה ממאה מוצרים שחלקם הם מוצרים גולמיים. אנחנו גם מאוד משתדלים להתאים את השירותים לסביבה החרדית. 150 אלף תושבים יש בשכונה הזאת. אנחנו גם מפרסמים בתוך הסניפים והתקנו book. אנחנו עושים את הסינון ואת ההתאמה לעיר ולסביבה כדי לא לפגוע ברגשות הלקוחות שנכנסים לפה. 

היו"ר אורי מקלב: 

מה עוד מאפיין את הסניף הזה? 
אבי הוכמן:


בנק הדואר פה הוא מאוד מאוד פעיל. רוב התושבים של בני ברק מחזיקים חשבונות בבנק הדואר. חוץ מהפעילות שלנו, המוצרים, דואר 24 וכל מה שאנחנו עושים רוב הפעולות זה הפקדת צ'קים, משיכת מזומנים, פתיחת חשבונות. חלק אינטגראלי של הסניף. יש המון דברי דואר שנכנסים אלינו? 

היו"ר אורי מקלב: 


מה בנושא של חבילות? 
שלמה בטיש: 

היום החבילות מסודרות ונמסרות בזמן. 

היו"ר אורי מקלב: 

יש הוראות קבע?  חשמל, גז, מים וכולי? 
אהרון שכטר: 

יש הוראות קבע. הרבה משתמשים בהוראת קבע בחשבון הרגיל שלהם. יש הרבה שמשתמשים דרך האינטרנט. 

שלמה בטיש: 


אנחנו משרתים לא רק את המגזר החרדי. בשנה וחצי האחרונות אנחנו נמצאים במצב שכל חודש נפתחים בין 4000 ל-5000 חשבונות חדשים. אנחנו לא עושים תעמולה גדולה כי יש לנו קושי בלבלוע כל כך הרבה. זה מה שנקרא מהאוזן אחת לשנייה. יש דמי טרחה. מוצאים 50 שקלים שגם מחולקים ל-10 חודשים, כל חודש 5 שקלים ואחרי 10 חודשים זה עובר לאפס. 


יש פתיחה אדירה. אנחנו מדברים על סדר גודל של 50 אלף חשבונות. 

היו"ר אורי מקלב: 


מה החלק של המוסדות? 
דב דעי:

החלק של המוסדות הוא מאוד דומיננטי. המוסדות עושים המון שימוש בדברי דואר, בעניין של התרומות, בתגובות. זה מאוד בולט. הם מקבלים תשובות אישיות מאוד מיוחדות במינן. לא בכדי אגב, בין היתר, אנחנו נציג לך את הבחור שקוראים לו אהרון שכטר. אנחנו מינינו אותו. בשלב הזה הוא עובד בחצי משרה במכירות ושיווק במגזר החרדי. 

שלמה בטיש:

אנחנו משתדלים לקלוט עובדים מהמגזר. גם עובדות וגם עובדים. לא בכדי המנהל האחרון שמיניתי פה זה תושב העיר בני ברק. בחור שבעצם מכיר את האוכלוסייה.  

היו"ר אורי מקלב: 


מה גדלו של הסניף הזה לעומת סניפים אחרים? 
שלמה בטיש: 


כאשר אנחנו מתייחסים לסניף אנחנו לא מתייחסים לסניף הספציפי הזה אלא כוללים אותו ואת סניף מגדלי אביגדור שהוא סניף הרבה יותר מסחרי. אם אתה עושה השוואה בין שני המקומות, אמנם הסניף הזה מאופיין בקטע של מוסדות הצדקה וכל המשתמע מכך ושמה זה מאופיין יותר בקטע המסחרי אבל בסך הכול יש לי כמות של הרבה סוכנויות פה באופן כללי. אם מדברים על אחד המאפיינים של העיר בני ברק זה ריבוי של סוכנויות דואר. כמעט בכל שכונה יש סוכנות דואר. 

היו"ר אורי מקלב: 

מה שעות הפתיחה? 
שלמה בטיש: 


מ-8 עד 6. יום ראשון וחמישי פתוח רצוף. שני ושלישי ורביעי מפוצל. רביעי עד 1:30. גם יום שישי אנחנו פתוחים משעה 8 עד שעה 12. היום הכי חזק בחודש זה ה-15 או אפשר לומר ה-28. מזמן שכוננו יום ראשון וחמישי רצוף, אברכי כולל שהיו  באים לעשות את הפעולות דואר של יום שישי, מצאו את הזמן הזה וזה גם מקל עליהם כי אנשי עסקים לא היו מודעים כל כך שזה פתוח למרות שהרבה יודעים שזה פתוח. יותר רגוע פה והם באים לעשות את מה שהם צרכים לעשות.

היו"ר אורי מקלב: 


השבוע היה בכנסת שאלות ותשובות עם שר התקשורת. שליש מהשאלות נסובו על הדואר. כל השואלים היו החרדים , הערבים והרוסים. אני אמרתי לו, המגזרים האלה הם צרכני דואר ידועים. 

שלמה בטיש: 


בשביל זה קיבלתי את ההחלטה להכניס מישהו שני למכירות, מיועד למגזר החרדי. שני מגזרים שצמחו באופן משמעותי במהלך 2009 זה המגזר החרדי והמגזר הבדואי מבחינת העסקים שהם עושים. 

יוסי דובינסקי: 


יש   לנו לקוח סמוי. זה מושג ידוע.  הוא בא ודוגם כל הזמן בזמן אמיתי ורואה מה קורה כאן מבחינת הקהל, מתי יש שעות שיא, כל מה שנעשה. אתמול דואר ישראל קיבל מקום ראשון בסקר השנתי  שמועבר בחיפה. כל שנה עושים את זה. מאוד מכובד. גם הקהל וגם סוכני הדואר שלנו באו בדרישה, כולם נענו כולל משרד התקשורת. אנחנו מעריכים שיהיו שעות פעילות בשנת 2010 שממש ייחודיות לאוכלוסייה פה. ביקשו לפתוח יותר מאוחר בחצי שעה אז פתרנו את הבעיה גם בעניין הזה, הלכנו לקראת, זה ממש ייחודי למקום הזה. 

אבי הוכמן: 

המכשור זה לא בעיה היום. הבעיה היא הערך של בנק ישראל. היום הערך של הסליקה שמגיעה לבנק ישראל חייב להגיע עד 6:30. אנחנו לכן קיבלנו החלטה שאנחנו סוגרים ב-6 ולכל תהליך המכשור והשידור לבנק ישראל וסגירת היום נתנו חצי שעה. תחשוב על העובדה שיש 700 סניפים וסוכנויות. כולם סוגרים בשש. יחידת המחשב המרכזית לוקחת את הכול, מעבדת את הנתונים ובשש וחצי אני חייב לשדר את זה לבנק ישראל אחרת הלקוחות נפגעים כי יום ערך נסגר. כל הפעילות שמבוצעת היא פעולת תשלום שאני חייב לסלוק אותה. אין שום משמעות לפתיחה יותר מאוחרת כי אין אפשרות לעשות סליקה. זה משהו אקסוגני שמשפיע עלינו. 

שלמה בטיש: 


בבנקים, היום זה השתנה, אחר הצהריים זה היה יום ערך של מחר. 

אבי הוכמן: 


מזמן כבר לא. לפחות שלוש שנים כבר לא. 

שלמה בטיש: 


אני יודע. אני רק אומר. 

היו"ר אורי מקלב: 


מה עושה בנק שהוא פתוח? בנק דיסקונט? 

שלמה בטיש: 


בנק מרכנתיל פתוח ביום חמישי עד 9 בערב. 

אהרון שכטר: 

ממרץ נראה לי השתנה הסיפור הזה שנסגר ב-6.30. מרץ 2003. ומאז, קורה לי שאנשים נתקעים פה ב-15 בחודש. 

שלמה בטיש: 

מקבלים את זה. מקבלים את הדין. 

היו"ר אורי מקלב:


שעה 6 ושעה 7 אלה שעות שוקקות. אלה השעות החזקות בבני ברק. 

אהרון שכטר: 

יש פרנסה. יש מספיק פעילות אחרי השעה הזאת. אני צריך לבדוק אם אפשר להאריך את שעות הפעילות בדואר. 

ישראל גולומב: 

אני מבין שמבחינת התורים כאן, לפעמים מחכים שעה בתור. חמי אמר לי, הוא מנהל חשבונות, יש לו הרבה תיקים, והוא צרכן די כבד פה, הוא אומר שלפעמים מחכים שעה בתור. 

שלמה בטיש: 


היום יש צוות מתוגבר. התורים פחתו בצורה משמעותית. שעות העומס זה  חמש וחצי רבע לשש, רבע שעה לפני הסגירה. אז הם נאלצים לחכות חצי שעה אחרי הסגירה. אנחנו נלחמים כדי שהם יספיקו את כל הפעילות. 

היו"ר אורי מקלב:  


מה הזמן המירבי? 

דובר: 


13.20 זה לקוח סמוי. 

שלמה בטיש: 


האפיון של הסניף הזה, זה סניף שהרבה אברכים משתמשים בו. עבודה של אברכים זה בנק הדואר. המטרה של בנק הדואר זה קצת יותר פעילות ממטרה אחת בסניפים אחרים שבאים קונים בול, קונים מעטפה. 

אבי הוכמן: 


נתמקד בנושא של התורים שאני לא חושב שנפתור אותו פה וצריך באמת טיפול שורש של 13 הדקות ו-10 הדקות האחרונות. יש עוד כמה נושאים שזה לאו דווקא הסניף הזה. למשל ברמת אלחנן נסגר סניף. רמת אלחנן זו סוכנות. יש ברמת אהרון סוכנות.  יש שמה לחץ גדול. יכול להיות שכדאי לעשות שם מתקן בשביל בולים. 

היו"ר אורי מקלב: 


למה הסניף הזה נסגר? 

אבי הוכמן: 


זו היתה בעיה כלכלית. לעומת זאת הסניף ברמת אהרון עובד מצוין. יש לנו פה נציג של המשפחה. אריק. זה סניף מצוין. רחוב החלוצים בבני ברק למשל, כמעט כל יום יש שמה תור עד הכביש. חלוצים זה הכניסה לפרדס כץ. זה דבר נוראי. זה פשוט קטסטרופה. 

דב דעי: 


לנו ברמת העיקרון, לכאורה יכולתי כמעט בכל רחוב ובכל שכונה לשים סוכנות דואר. איפה הבעיה פה? סוכן דואר כשהוא יפתח הוא לא יהיה כלכלי. ברגע שאני אפתח עוד סוכנות כאן, מחר אני יכול לעשות את זה, אני את הסוכנות הסמוכה שם גומר.  אני פה של התושבים. 

אהרון שכטר: 

דווקא החלוצים נחשבת סוכנות מאוד יעילה. 

שלמה בטיש: 

יש הרגשה שהדואר, הצו של הדואר יכול להיות שהוא רץ במשלוחים אבל לגבי התורים בן אדם צריך לבוא עם הרבה סבלנות. זאת התחושה. שכטר, תספר לנו. אני בשבוע שעבר שלחתי כמה מאות מכתבים בדואר רגיל, הכנסתי שם אביזרים של חנוכה, רציתי שזה יהיה בחנוכה. הלכתי בעצמי, שמתי את החבילות באוטו. הלכתי לויטה. ביקשתי מבן אדם, אמרתי לו, תעשה לי טובה, אני צריך דחוף. הוא היה אדיב. הוא אמר, אני אל עושה את זה. אל תגיד לאף אחד שעשיתי. עשה. קיבל ממני. הגיעו רוב הדברים. למחרת ב-12 בצהריים קיבלתי טלפון שזה הגיע. למחרת ביקשתי מיונתן ישראלי מקופת העיר. אז הוא בא. אמרתי לו, תעזור לי בגלל שהיו לי עוד חבילות. אז הוא לקח ממני ועשה מה שעשה.  

אהרון שכטר: 


אני משתכנע עכשיו עוד יותר שאתה צריך להביא הרבה פרנסה. יש הרבה פרנסה בחוץ ואתה צריך להביא אותה פנימה. 

דובר: 


אני אספר לכם את התהליך שעברתי. הלכתי עם החבילה למשפחת אליוביץ. קניתי שם כמה מאות בולים. ארגנתי את זה. הלכתי לויטה. 

היו"ר אורי מקלב: 


מי זה מנהל מחלקת הדוורים? אתה. בנושא הזה של הדיוור בתוך הבתים אין בעיה של יחס. הנקודה המרכזית היא התורים. 

אבי סוזין: 


התושבים בבני ברק הם צרכני דואר מספר אחד. מבחינת כמויות. במיוחד בחגים זה עומסים אדירים. ניגשה אלי גברת שערכה אירוע. באה אלי עם אלף מעטפות. כשאני מסתכל בכתובות שהיא שולחת אליהן, זה ממש מעבר לכביש שלה. היא רוצה לשלוח את זה רק דרך דואר ישראל כי היא בוטחת בדואר. 

היו"ר אורי מקלב: 


אני מקבל הרבה דואר. 6 או 7 הזמנות ביום. 90% מגיע דרך הדואר. 

אבי סוזין: 

אני אגיד לך מה הסטיגמה. יש מושג בדואר שאם המעטפה פתוחה משני הצדדים זו מעטפה חריגה. הציבור רוצה לחסוך כסף. הוא שם בול רגיל זורק בחוץ. אבל אם ישים בחבילה אחת אז יתפסו אותו. אז הוא מפזר את זה ב-10 מקומות. זו הסטיגמה. 

בישיבה אחת אמר לי ראש הישיבה אני שולח כל חודש 13 אלף מכתבים. חוזרים לי אולי 10 חתיכות שהכתובת לא נכונה או שהבן אדם עבר. השבוע הוא שלח עם חברה מתחרה. דוורים  שלנו מצאו חבילה ברחוב. הבאנו לו את זה. 

דובר: 


לגבי העברת הדואר אנחנו לא מכירים את התופעה הזאת. אני לא רואה אותה מבחינת הסטטיסטיקה. אני שמח שהשתמשת בביטוי סטיגמה. 

היו"ר אורי מקלב: 


אם אני מבין נכון, אם אני קורא בין השורות, התחרות היא עזה. 

דובר: 


היא נושפת לנו בעורף. 

היו"ר אורי מקלב: 


על מה שאנחנו מדברים עכשיו זה על הנושא של הדואר הכמותי. יש דברים שהיה אפשר לשנות. 

הרב בולאק: 


תמיד אפשר לשפר. אם נחפש בעיות אז הן בעיקר במיון או בחלוקה. אנחנו מקבלים כל יום דואר לא שלנו. דואר שלנו כל יום מגיע למקומות אחרים. ויזיניץ' מגיע אלינו. צק של 3000 שקל שהיה מיועד להם הגיע אלי הביתה.  כתוב ישיבת פונוביץ. 


לעומת זאת יש שיפור גדול בסניף הזה. הצוות כולו, שלמה בטיש, אהרון שכטר הם מיומנים. אנחנו היינו שולחים עד היום את החבילות לחו"ל לא דרך הדואר. שכטר אמר בוא תנסה דרכנו. הצוות בסניף הוא יעיל.  באזור החלוקה יש טעויות. 

אבי הוכמן: 


לגבי תאי הדואר. השאלה שלי אם על גבי המעטפה מופיע המספר של תיבת הדואר שלכם? ברגע שיש מספר על המעטפה אנחנו מחויבים לשים את זה לתא הדואר, לא משנה מה השם. ייתכן שיש מספר תיבה אבל השם הוא לא אותו שם.  

אבי סוזין: 


הדוורים הם לא מלאכים. אם השולח לא כתב כתובת נכונה אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהשולח טעה בספרה ואז הדוור מנסה. אין כמו הדוורים, הם מכירים את השכונות, הם מכירים את האנשים. אנחנו מחלקים יותר מ-3 מיליון דברי דואר ביום. אנחנו עושים הרבה שגיאות. אבל בוא נסתכל על המספרים הגדולים. אנחנו מקבלים ממשרד הפנים הודעות לבוחר. הקובץ הזה מעודכן גם ב-70%. זאת אומרת ש-30% מההודעות שגויות. אנחנו מצליחים למסור 94% באמצעות הידע של הדוורים. בזכותנו עוד 24% מהאזרחים במדינה מקבלים את הדואר נכון. 


הקשר של הדוורים עם התושבים זה כמו קשר משפחתי. מציעים לדוורים לשתות. כוס קפה. 

מרדכי מנדל: 


היחס שאנחנו מקבלים מהצוות פה באמת נפלא. זה הפתרון שהם נותנים את השירות למוסדות ציבור.  כשאנחנו היינו מכניסים לתיבות אדומות הרגשנו את הסטיגמה כמו שאמרת. כשאנחנו מביאים את זה לסניף אנחנו רואים שמכניסים את זה לשק. 

אהרון שכטר: 


אני יכול לספר דבר מעניין. איפה נשמע דבר כזה שהאזרח יש לו את המספר של הפלאפון של הפקיד פה בדואר? 

אבי הוכמן: 


אני אשם.  זה לא רק כאן. אני הוצאת הנחיה בכל סניפי הדואר בכל הארץ שעל לוח המודעות יהיה מספר טלפון של מנהל הסניף. אני זמין בפלאפון? שאנשים יוכלו לפנות אל מנהל הסניף ואל מנהל הדוורים כדי להדק את הקשר ביני ובין הקהילה. 

שלמה בטיש: 


בבני ברק יש 150 אלף תושבים. אין תיבה אחת להכניס. איצקוביץ בית הכנסת שכל העולם מדבר עליו תגידו לי איך תשימו שם תיבה. 

אהרון שכטר: 


זה קל לי. כי העירייה  פה  וחסר שהוא לא ייתן לנו אישור. זה קל לי. 

היו"ר אורי מקלב: 


נעים לשמוע שמרוצים פה. אני לוקח בחשבון גם שהציבור החרדי הוא ציבור מנומס. שמענו גם על מה יש לשפר. 

סוף הסיור בסניף הדואר בבני ברק 

סניף החשמונאים

ענת מנהלת החנות: 


חילקנו לפי קטגוריות. קטוגרית הדואר עם בולים, כל המעטפות, כל הסוגים. תרבות הפנאי, כל המגזינים, עיתונים, כרטיסי ברכה. 

שלומית אבינח: 


גם עיתונים יומיים? 

ענת: 


לא. עיתונים יומיים לא הכנסנו לכאן. הכנסנו את כל השאר. מפות, אטלסים, מחברות, חזרה לבית ספר. הקמנו את החנות באוגוסט. זה די תפס. אנשים באים, נכנסים. יש פה כמה מחברות מכמה סוגים. יש פה קטגוריות על ציוד משרדי. כל ההשלמה היא בצד השני. 

היו"ר אורי מקלב: 


זו החנות היחידה הראשונה? 

ענת: 


בתל אביב. 

דובר: 


יש בחיפה, יש בירושלים, יש בבאר שבע, יש בפתח תקווה. בירושלים הסניף המרכזי. בכיכר ספרא. יש שם מברקה. הפכו את זה לחנות מאוד יפה. 

ענת: 


יש דואר 24. שלושה שקלים לבול. מארז של דואר 24. מגיע לידו תוך 24 שעות. צריך להעביר את זה דרך הסניף כי זה עובר תהליך מהיר. שקים מהירים. הוא לא מחכה  בתור. הוא אומר זה דואר 24, לוקחים ממנו, שמים את זה בשקים הצהובים, מעבירים את זה בדואר מהיר, עובר תהליך מאוד מהיר. תוך 24 שעות מגיע ליעד. 

היו"ר אורי מקלב: 


מה השפה של המוצרים האלה? מי עומד מאחורי זה? 

דוברת: 


כל החנויות מתנהלות תחת אותה קונספציה, עם קטגוריות שונות שיש בכל הסניפים. יש דואר, תקשורת. המהפכה הירוקה. אחד הדברים הוא שאנחנו לא משתמשים במוצרי פלסטיק. לא מוצרים חד פעמיים. 

יגאל לוי: 


מספר חברות מובילות במשק וחברת הדואר היא אחת מהן לוקחות חלק בפרויקט כלל ארצי להחליף את הנורות לנורות חסכוניות. הדואר פה זה פחות עסק כלכלי.  יותר ההירתמות למשימה. 

היו"ר אורי מקלב: 


איך אתם מבחינת המחירים? זו רק חנות נוחות או גם עם הנחות? 

ענת:


חנות נוחות. 

היו"ר אורי מקלב: 


איך המחירים? 

ענת: 


המחירים יותר זולים ממקומות אחרים. 

יגאל לוי: 


לחברת הדואר אסור למכור דבר בלי אישור של המדינה. חברת הדואר התרחבה לכיוונים האלה, ביקשה אישור מהמשרד. חלק מהאישור של המשרד זה גם סוגי המוצרים וגם המחירים. חלק מהאחריות של השר זה לבדוק באמת איך זה משפיע על שירותים אחרים בסניף, איך זה משפיע על מתחרים. יכול להיות בהחלט שאם הם ינקטו בצעד שהוא אנטי תחרותי יתלונן מישהו בפני השר ואז יהיה צורך לבדוק מה קורה. כרגע השירותים שהם מציעים הם שירותים תחרותיים. הם לא מנצלים את הכוח שלהם כחברה ממשלתית כדי לשבור מישהו בשוק חלילה, אלא רק לתת שירות משלים. גם המוצרים האלה הם מוצרי דואר. גם מוצרים נוספים. יש להם רשימה ארוכה. 

היו"ר אורי מקלב: 


האם זה בא למנף את הסוכנות? 

דוברת: 


זו לא סוכנות קודם כל. זה בא כתוספת . תוספת להכנסות של הדואר. הרי גרעו מאיתנו כל כך הרבה הכנסות. מעבירים את השוק לתחרות. אנחנו יכולים למצוא לעצמנו מקורות הכנסה נוספים. אנחנו מקווים שזו תהווה נקודת משיכה נוספת לפעילות של הדואר. 

דובר: 

החנות מצליחה. יש ימים שהיא עושה 15 אלף שקל. יש לנו דילמה. מצד אחד מעסיק אותנו כל הסיפור של התורים הנמשכים בסניפי הדואר ולכאורה אתה עושה את כל המאמצים שזה לא יקרה. אם אני משפר את אחוז מסירת הרישומים בבנק אז בדרך הטבע האוכלוסייה יותר מועטה וזה לא מקרין על התור. מצד שני אני כן רוצה שהאוכלוסייה תיכנס לסניפים שלי. 

יגאל לוי: 


חלק מהרפורמה בכל ענף הדואר היה הכניסה של חברת הדואר לתחומים נוספים. זה אחד מהם. כדי לפצות על התחרות בתחום הדואר. אנחנו כן רוצים שהם ירוויחו עוד כסף ושהכסף ייכנס לתוך החברה ויגיע לטובת הצרכנים בסופו של דבר, ושורה ארוכה של שירותים נוספים, חלקם הפעילו, חלקם הם בתהליך של הפעלה. דברים חדשים. החנות זה אחד הדברים המעניינים. 

אגב בעולם סניפי דואר קיימים בחנויות.

דוברת:  


בחו"ל בלי רישיון בינלאומי הם לא מסכימים למרות שיש הסכמים. 

יגאל לוי: 


בגלל שזה הוכיח את עצמו חנויות הדואר עכשיו מרחיבים את הפעילות, סוכני הדואר, הזכיינים גם רוצים להשתלב בפעילות הזאת. 

ישראל גולומב: 


אפרופו הסיור שלנו בבני ברק חנות עם קונספט כזה היתה עובדת במגזר החרדי? 

היו"ר אורי מקלב: 


מאוד, מאוד. 

יגאל לוי: 


בעצם לקחנו את כל המוצרים של הדואר, ארזנו אותם בכל מיני צורות, מיתגנו אותם. גם הרעיון שהבן אדם לא יעמוד בשביל בול אחד. אתה יכול לקנות למשל אריזה של 10 בולים למשקל חריג בארץ. אתה יכול במקביל לקנות מאה בולים. אותו דבר במעטפות. מעטפות בכל מיני צבעים וכל מיני גדלים. כל אחד יכול למצוא את מה שקרוב לליבו ולצאת מהחנות. 


בסניף הראשי איפה ששר התקשורת יושב ברחוב יפו 23, החנות הזאת היא בחטיבה נפרדת מהדואר. 

דובר: 


המדינה לא נותנת לי אגורה שחוקה על שירות אוניברסאלי. אני יכול לתת את השירות פה. אני יכול לתת את השירות בפריפריה. אני מנסה לממן חלק באמצעות המכירות. העניין הוא למצוא שירותים נוספים שיעזרו לנו לממן חלק מהעלות של השירות האוניברסאלי. זה בעייתי. המודל הזה מאוד בעייתי. 

דובר: 


יש דבר כזה. עמותה שצורכת מצרכים ישנים שאנשים רוצים לפנות. לוקחת, מעבירה את זה למשפחות נזקקות. בגלל האמינות של הדואר הוא רוצה לעשות את זה בשיתוף פעולה עם דואר ישראל. שאנחנו נעשה את הפילוג מהבתים. 

ישראל גולומב: 


רבותיי, בואו נתקדם לבית המיון. נראה את בית הדיון ונעשה דיון שמה. 

סוף סיור בדואר החשמונאים 

בחדר המיון

היו"ר אורי מקלב: 


הוא האיש בחדר המיון? 

דובר: 


הוא שער הכניסה. 

איש חדר המיון: 


זה חומר שהגיע לחברת העיטוף. מביאים לנו את זה. יש חלק שמסודר במקובץ. יש חלק שלא במקובץ. מה שבמקובץ נכנס לנו לעבודה ואנחנו ממיינים את זה, מפרידים ידנית. בהתחלה מפרידים לאוגדים ישירים או לא ישירים כי יש חלק שמגיע בקופסאות. חלק עולה למעלה למכונות לעבודה מה שלא במקובץ. מביאים לנו קרטונים, לפעמים עם מיקוד לפעמים בלי מיקוד. יש הרבה עבודה מבחינת המיון. באוגדים אנחנו מבקשים שהראשון והאחרון יהיו הפוכים. אם זו אותה עיר אנחנו זורקים את זה לשק. אם זה לא אותה עיר אנחנו צריכים לפתוח ולמיין את זה. זה מחברות האיתור. 

היו"ר אורי מקלב: 


מה אחוז הדואר הזה מסך הכול הדואר מחברת העיטוף? 

דובר:  

50% עכשיו. בגלל שאנחנו הפסדנו יותר ממאה מיליון לטובת המתקנים. הדואר הזה שאתה רואה פה זה הדואר הכמותי. על זה רק יש תחרות. על זה רק משתלם לתת שירות. למה? משום שההוצאות שכרוכות בחלוקת הדואר הזה הן רבע מההוצאות של הדואר הרגיל שאנחנו מקבלים בבני ברק בתיבות הדואר. למה? משום שדברי הדואר האלה לא צריך למכור בשבילם בולים, לא צריך להדביק בולים, לא צריך לעמוד בתור לקנות את הבולים ולהחזיק מלאי, לא צריך להחתים אותם, לא צריך לסדר אותם עם הפנים לצד אחד, לא צריך אחר כך למיין אותם כי הם באים אחרי שהם מוינו. ההוצאות של זה הם רבע. המחיר הוא חצי. זאת אומרת שהמחיר הוא הרבה יותר גבוה ממה שאני צריך לגבות. מכריחים אותי לגבות מחיר גבוה בכדי שהמתחרים יוכלו להיכנס ולהציע מחיר יותר נמוך. זה רשמי כך. 

דובר: 


ועדת תעריפים בדקה את העלויות של חברת הדואר. לחברת הדואר יש השגות מהעבודה של ועדת התעריפים אבל בסופו של דבר נקבע תעריף לשירות הזה. 

היו"ר אורי מקלב: 


אתם מעוניינים שזה יהיה יותר זול? 

דובר: 


מחר בבוקר מנכ"ל חברת בזק יוצא למכרז על הדואר שלו והוא מפיץ מיליוני מעטפות. הוא מקבל את זה יותר זול בסדר גודל של 15% -20% ממה שאני יכול לקבל. המחיר שאני נותן לו זה מחיר שנקוב בתקנות. אסור לי לסטות ימינה או שמאלה. זה שמתמודד במכרז יודע את המחיר שלי. זאת אומרת הוא בהגדרה תמיד יודע לתת פחות ובהגדרה אני תמיד אפסיד את המכרזים האלה. עכשיו המתחרה שלי לא מחויב לתעריף האוניברסאלי. אני כן חייב לשירות האוניברסאלי ובמחיר אחיד בכל הארץ, דבר שעלול להביא  במילא סכנה שלא יהיו שירותי דואר במדינת ישראל. 

דובר: 


אנחנו מחלקים את המכתבים האלה היום בעיקר לפריפריה. לא למרכז. 

היו"ר אורי מקלב: 


גם  ביטוח לאומי פיצל את הדואר שלו, חלק לכאן וחלק לכאן? 

דובר: 


ביטוח לאומי לא. אבל בזק, פלאפון, כל הבנקים, ישראכרט. 

היו"ר אורי מקלב: 


אתה יכול להגיד לו אל תיתן לי את הפריפריה. 

דובר: 


אני לא יכול. אסור לי. 

היו"ר אורי מקלב: 


הוא לא נותן הצעה אחת על הכול? 

דובר: 


חברת הדואר היא החברה היחידה שמחויבת לשירות אוניברסאלי. כל לקוח שבא אליה ורוצה לשלוח לכל מקום במדינה היא חייבת לקבל ממנו ובתעריף שהמדינה קבעה. זה המחיר שמשלמת חברת הדואר כמונופול. ככל שהיא תאבד נתחי שוק הרגולציה תרד ופחות תכביד עליה בעניין תעריפים ופחות תכביד עליה מבחינת תחומי העיסוק. יש להם תחומים נוספים שהם רוצים להיכנס אליהם ואנחנו לא נותנים להם בשלב הזה כדי לא לפגוע בתחרות. 

ישראל גולומב: 


לדוגמה? 

דובר: 


בית דפוס. להעתיק את דברי הדואר האלה. 

דובר: 


הוא יש לו את כל השרשרת. לי אין. לי אסור. 

שלומית אבינח: 


מי זה המתחרה שלכם? 

דובר: 


בארי. ומסר. 

דובר: 


אני את הדואר הזה שאתה רואה פה מחלק 5 ימים בשבוע. אני חייב לחלק 5 ימים בשבוע בכל הארץ, לא משנה כמה דברי דואר יש. וגם קבעו לי שאני צריך 87% להעביר תוך יומיים ואני עומד בזה. לעומת זאת חברת מסר את כל ה-106 מיליון שהיא לקחה מחלקת פעם או פעמיים בשבוע בהתאם לעומסים שיש לה. בעיקר במרכז הארץ. התחרות יצרה ככה, ישראכרט, פלאפון, בזק, סלקום, בנק לאומי, בנק הפועלים משלמים פחות עבור משלוח המכתבים. הצרכן מקבל שירות יותר גרוע. 

היו"ר אורי מקלב: 


זו כבר בעיה שלהם. לא אכפת להם. 

דובר: 


אתה מסתכל מנקודת מבטו של הנמען, של הצרכן. הוא רוצה לקבל את החשבונות בזמן. הלקוח של בזק מקבל את החשבונות סמוך מאוד למועד התשלום האחרון. 

דובר: 


מנקודת המבט של הועדה שאתה עומד בראשה יש שאלה האם הצרכן, האדם הבודד, האם הוא נהנה מהרפורמה הזו? 

היו"ר אורי מקלב: 


אנחנו יכולים לדון בתלונות של אנשים שטוענים שהחומר של ישראכרט והחומר של בזק מגיע אליהם באיחור, קרוב למועד התשלום. 

דובר: 


מי שנהנה מהרפורמה זה עסקים ובעלי ההון כי החברות שלהן משלמות היום פחות על הדואר. והאזרח הקטן הפשוט בשבילו רמת השירות לא שופרה והמחיר לא ירד. המחיר ירד למי? לבעלי העסקים. 

דובר: 


המודל של פתיחה לתחרות ואדוני בטח מכיר את זה, זה שהמונופול ההיסטורי איפה שפותחים לו לתחרות רוצה להוריד תעריפים ולבלום מוצרים חדשים ואצל הלקוחות הקבועים רוצה להעלות תעריפים. אז הדואר באופן טבעי רצה מאוד להעלות את התעריף של האזרח הבודד. 

דובר: 


אתה רואה את זה מהצורך של הציבור. אבל הבחינה הכוללת שעשינו בוועדת כלכלה שגם הצד השני של המתחרים לתת להם אפשרות להיכנס נכון לתחום אטרקטיבי, כי קשה מאוד להתחרות בחברת הדואר. לכן פתחנו בצורה כזאת שהתחום האטרקטיבי נפתח. אנחנו מאוד מגבילים את חברת הדואר כרגע בתעריפים. 


יש דברים טובים ורעים במונופול. זה שכל הכסף יישאר בידי החברה שלנו זה אולי הדבר הטוב. אבל יש גם דברים רעים. אגב לפני הרפורמה שעשינו כשהכול היה במונופול חברת הדואר החברה עמדה בפני קריסה. קריסה. 

דובר: 


זה למשל מכתב שהגיע מבנק יהב. הם שוקלים את זה. יש פה לוג מסוים. יודעים להגיד כמה מכתבים. לפי המשקל. לפי המשטח. מורידים פה קרטונים ששוקלים כל אחד 250 גרם. מורידים את הכול. עשירית גרם יכולה לשנות. אם זה 10.2 או 10.8 גרם זה משנה. התעריפים הולכים לפי משקל. עד גרם מסוים זה תעריף אחד. כדי שהמחשב יוכל להפוך את המשקל הזה לכמות הוא לוקח מדגם של מספר מכתבים, שם אותם במאזניים שם, אז זה נותן לו את התרגום של משקל לכמות. ואז עושים את התחשיב. הוא עושה בדיקות לפני. אני מחייב אותו כי אחרת אני לא יכולה להגיע מעולם אלא אם אני אספור את זה אחד אחד כי המשקל יכול לנוע בין 20 גרם עד 80 גרם. משקל הולך לפי מדרגות. זה הדואר הכמותי. 

דובר:  


אתה רואה את החדר הזה? זה כל מה שמסר צריכה בשביל לנהל את הדואר שלה כי אין פה מיון כמעט. אתה מקבל את הכול מסודר. עכשיו אנחנו נעלה. נראה לך רק קומה אחת מכל הבניין שתראה איזו השקעה צריך בשביל לטפל. 

דובר: 


 מסתכלים לפי המיקוד וזורקים לשק. 

דובר: 


הטיפול בדואר של הפריפריות העבודה הרבה יותר גדולה. כי בעבר הוא היה מקבל משלוח מאוד גדול שכלל את מרכז הארץ ולכן יש לו לכל שטח קטן הרבה דברי דואר. אז אין לו הרבה מה למיין. עכשיו כיוון שלקחו את הקצפת מבפנים אז נוצר מצב שמעט דברי דואר ולכן הוא צריך להתחיל למיין אותם. 

דובר: 


בהסכם עם העובדים הקצבנו לקלוט 850 עובדים. אבל אחרי זה באה חקיקה שלא נתנה לקלוט עובד קבלן יותר מ-9 חודשים. כשאני לוקח מחברת קבלן אני ממקסם את החיסכון התקציבי. ברגע שקלטתי את העובדים האלה לא משנה כמה דואר יש לי. אני חייב לשלם על זה. מבחינת העלויות זה עשה עלי מעמסה מסוימת. זמן ההכשרה של 9 חודשים ואחר כך לשלוח את עובדי הקבלן הביתה, העלויות מסביב לזה גם גדולות. יש סוגי מיון שצריך לזכור הרבה דברים. 

דובר:


כאן עוברים לשקים. חבילות. הברזים האלה מאוד מתוחכמים. הם יודעים איפה להפיל את השק לצורך הפתיחה שלו. 

הבניין הזה הוא 9 קומות. זה אחד מבתי המיון הבודדים אם לא הבודד בעולם שהוא על 9 קומות. בנו אותו לפני 35 שנה. 

דובר:  


זה בור שאליו זורקים את כל השקים שמגיעים. כל שק צריך להגיע ליעדו. יש כאן יחידה מסוימת שיודעת למיין את זה, לארוז את זה. זה הולך למטוסים הלילה. יש לנו הסכמים עם דואר בעולם. 


אלה מכונות שהותקנו לפני שנה. אנחנו בעיצומו של מכרז להשלים את המהלך הזה. במכרז מתחרים גם הגרמנים וגם האיטלקים וגם הצרפתים. 


המכתבים נפתחו כאן בתפזורת.  הם נכנסים לתוך התוף. התוף הזה מסובב את המכתבים. המכתבים נופלים בחריצים. מכתבים שלא מתאימים לחריצים, זה מתואם עד גודל מסוים ועובי מסוים, המכתבים פשוט נופלים כחריגים. המכונה הזאת מפנמת את המכתב. היא מביאה את המכתב עם הפנים קדימה. בואו נעבור לשם ונראה את המשך התהליך. המכתבים נכנסים לתוך המכונה. המכתבים עוברים במהירות. המכונה יודעת לקרוא כתב יד והיא יודעת גם לקרוא הדפס. המכונה גם יודעת להחתים  את דבר הדואר על הבול, והיא שמה עליו סימן להמשך המיון. המשך המיון נעשה עד כדי כך שבשלב הסופי כאשר יגיעו המכונות החדשות המכונות ידעו למיין עד הליכת הדוור. כל השעות האלה של הבוקר כשהדוור מקבל דברי דואר וממיין את זה בשלב הבא הוא יקבל את זה כשזה כבר מוין. אני אחסוך הרבה שעות עבודה. 


זו חלוקה גסה כאן. טבריה, עפולה, חיפה. יש מספר שניות שהמכתב מסתובב. יש קלדנית שקוראת את זה, היא מקלידה וזה חוזר.

היו"ר אורי מקלב: 


מאיזה שעה אתם עובדים? 

עובדת:


יש שתי משמרות. במשמרת שנייה עובדים מ-6 בערב עד 12 בלילה. יוצא לנו לעבוד משמרת לילה 3 פעמים בשבוע. 

עובדת: 


אני כל לילה. 

סוף הביקור במרכז המיון. 

אבי הוכמן: 


הצטרף אלינו אודי שירוני מנהל מרחב ירושלים. כמו שאמרתי לך במהלך הסיור בבני ברק אנחנו פתחנו היום את הסוכנות ברמות אחרי הרבה חודשים של מאמץ. ניסינו להראות לך את הדואר מכמה זוויות. איך אנחנו מנסים להביא את הדואר למודרניזציה של שנות האלפיים, פועל יוצא של תחרות עזה שאנחנו צריכים להתמודד איתה והצורך לתת שירות אוניברסאלי שזו סוגיה מאוד מורכבת כי אתה נלחם אחד מול השני. המאמץ שלנו יומיומי בנושא טיב השירות בארגון שפוקד את כל משקי הבית בכל היישובים. אין מצב של מאה אחוז אידיאל. תמיד יש במה להשתפר ואנחנו קשובים. אין לנו ביטחון לגבי המשך ההתנהלות הפיננסית של הארגון הזה. אנחנו כל הזמן במלחמה בכיוון ההוצאות של השירות האוניברסאלי. אני מתפלל ומקווה שזה לא יצטרך לחזור לדיון בכנסת מסיבה כזו או אחרת כי אז נהיה בבעיה קשה. 


התחרות היא תחרות קשה, לא רק בדואר, אלא גם בבנק הדואר. רק לפני יומיים התבשרנו שבזק הכניסה לחשבונות שלה שני משפטים שמקוממים אותי שבעצם אומרים שמי שישלם את החשבון שלו בבנק הדואר, אנחנו לא גובים הרי עמלה, בזק משלמת את העמלה, מי שישלם בדואר בחודש הבא יוסיפו לו את עלות העמלה לחשבונו. זאת אומרת הם הולכים לייקר לכל מי שישלם בבנק הדואר את החשבון שלו בסדר גודל של 6 שקלים. זה חדש.  

דובר: 


זה גם בגז. 

דובר: 


כן אבל יש הבדל בין גז לבזק שגם חייבת בשירות אוניברסאלי כמו הדואר בפריפריה. 

היו"ר אורי מקלב: 


אני אביא את זה בפני שר התקשורת. 

דובר: 


אנחנו הסבנו את תשומת לב משרד התקשורת אתמול והסבתי את תשומת לב השר. כי מה שכתוב כאן הוא הרבה יותר חמור. כתוב כאן, בואו תשלמו את זה בשופרסל וכתוב כאן שאם תשלם את זה בשופרסל לא תחויב בעמלה בחודש הבא. רק אם תשלם בדואר תחויב בעמלה. במידה רבה יש כאן גם אפליה. 

דןבר: 


יש פה בעיה נוספת שסניפי השופרסל הם לא בפרישה כמו סניפי הדואר אז יש פה גם בעיה צרכנית. 

היו"ר אורי מקלב:  


זה גם מסחור מאוד גדול. 

יגאל לוי:  


הסוגיה הזאת נבדקת כרגע במשרד על ידי אגף אחר במשרד. זה בא מהכובע של בזק. האם למעשה יש פה פריצה תעריפית? זה פחות בא מהכובע של הדואר. הדואר הוא די פסיבי בעניין הזה. 

אבי הוכמן: 


זו דוגמה למלחמה וההישרדות היומיומית שלנו. זה לא רק הדואר. זה גם הבנק. אנחנו בכל מקום בזווית של תחרות וחייבים להתמודד עם קשיים לא פשוטים כאשר מעבר לשירות שאנחנו נותנים לכל בית אב בישראל כל חודש 7000 משפחות יוצאות מכאן עם משכורת. בעולם הכלכלי האכזרי זה היה יכול להסתיים אחרת.  


תמיד כשמדברים על דואר חושבים זה דבר מאוד פשוט, מעטפה ובול. ראית היום את המורכבות הלוגיסטית מאחורי התהליכים האלה. נמשיך לקבל משובים כדי להשתפר. 

היו"ר אורי מקלב:  


זה היה לא סתם סיור. זה הסיור הראשון שהוועדה מקיימת. באתי לפה בגלל הנחרצות והרצון שלכם שנבוא. התרשמנו מהרצון שלכם להתקדם מבחינות טכנולוגיות ומעשיות. אני מודה לכם מאוד על הסיור. תודה רבה. 

יגאל לוי: 


לגבי רמת בית שמש א'. פרסמנו מכרז שאנחנו חברת הדואר נשכור נכס לטובת פתיחה של יחידת דואר ברמת בית שמש א'. תהליך המכרז הסתיים ב-10 בדצמבר 2006. ניגשו מספר מועמדים, ואנחנו ממש לפני בחינת הנכסים עצמם. 

היו"ר אורי מקלב: 


אני יכול לבקש שבינתיים עד שזה יתחיל לפעול שיהיה תגבור של כוח אדם. כחלק מהתוצאה של המפגש הזה. 

יגאל לוי: 


בסדר. 

היו"ר אורי מקלב: 


ביתר למשל. מקומות שהתחילו כמקומות קטנים עם מרכזי חלוקה והפכו ערים. אם אתם יכולים לעשות משהו בנדון. 

יגאל לוי: 


זה מתחלק לשניים. צד ההוצאות. זה משחק אחר ממרכזי החלוקה. אבל הערים האלה בעצה יחד עם ראשי הערים הלכנו לפתרון של מרכזי חלוקה. חווינו את זה גם במודיעין עילית.  אחת הסיבות הבתים נבנו כך שאין תיבות דואר בבניינים כי הכול נבנה בסיכום עם המועצה סביב מרכזי החלוקה. זה לא מהפך של יום ולילה לעשות את זה. צריך לראות קודם שיהיו תיבות דואר בבתים. 

היו"ר אורי מקלב: 


יש לי עוזר פרלמנטרי מביתר. תגיד ישראל, לרוב הבתים יש תיבות מכתבים? 

ישראל גולומב: 


לרוב הבתים יש. 

היו"ר אורי מקלב: 


אפשר להתדיין עם ראש העיר והמועצה שהתנאי למשא ומתן עם הדואר שבכל הבתים יהיו תיבות מכתבים. 

יגאל לוי: 


אני לא יכול לחלק לחלק. או שאני מחלק לכולם או לאף אחד. מלבד זאת אני צריך לבדוק את זה תקציבית. אני רק עכשיו יצאתי עם אישור תקציב 2010. זה לא בבסיס התקציב. אני צריך להבין מה המשמעות של העניין. אני אבדוק את זה.  

היו"ר אורי מקלב: 


עוד כמה דברים קטנים. הבעיות בסוכנויות דואר. התנאים לגשת למכרז מול הזכיין קצת קשים. השאלה אם אתם יכולים לאפיין את זה לאור מה שאנשים פנו לוועדת פניות הציבור. 

יגאל לוי: 


הטלתי על סמנכ"ל תפעול בתוכנית העבודה שלו ל-2010 לבחון את כל הסוגיה של סוכנים ואת מודל ההעסקה ואם צריך לעשות שם שינוי. הוא אמור לבוא אלי עם מסקנות והמלצות עד סוף הרבעון הראשון. 

היו"ר אורי מקלב: 


יופי. 

שלומית אבינח: 

קרית יערים. 

יגאל לוי: 

קרית יערים, נפגשו עם הגברות. 

דובר: 

גם אני נפגשתי איתן וגם הרצל. 

יגאל לוי: 

הפגישה האחרונה היתה של אודי. אודי ידבר. 

אודי שירוני: 

נפגשנו עם גברת ג'ניפר הול הסקוטית ועם בתיה רודברד. הן העלו כמה בקשות. בקשה אחת היתה  שיהיה להם קשר עם פקיד הדואר הנע כדי שידעו מתי הוא מגיע. הבקשה השנייה, היתה עמדה ממוחשבת. התקנו עמדה ממוחשבת. היה תהליך של למידה של הפקיד. היום הוא כבר עובד עם זה בקו דואר הנע. ביקשו לקבל את  רשימת השירותים שאנחנו נותנים והעברנו להם את הרשימה הזאת. ביקשו שנפרסם בספר הטלפונים את השירותים שלנו אבל זה היה מהיר מדי ולא הספקנו. הבטחנו להם שבפעם הבאה נשקול את זה בחיוב כדי שיהיה שירות לתושבים. דיברו איתנו על תיבת דואר שלא מרוקנים אותה מדי יום. ראשית עשינו בקרה ובדקנו שמדי יום מרוקנים את התיבה הזאת. לאחר מכן היתה לנו שיחה עם בתיה. יש אפשרות שאנחנו נעביר את התיבה לבניין המועצה כדי להיטיב את השירות. 

אבי הוכמן: 

היתה גם בעיה מול הישוב אבו גוש. אני אל אכנס לזה כי אני פקיד ציבור ולא אכנס לפוליטיקה הזאת. 

אודי שירוני: 


הן עוד ביקשו לחדש את התקשרות שלנו , חברת הדואר עם מורשה בולים שמוכר בולים בישוב. חידשנו לו את הרישיון. ביקשו שנבדוק אפשרות פתיחה של סוכנות דואר בצומת נווה אילו ובתיה רודברט התחייבה שבעל המקום ישא בכל העלויות העקיפות והישירות אמרנו לה, נקבל הצעה קונקרטית ונבחן אותה לגופה. אבל עד היום לא קיבלנו את ההצעה הזאת. 

אבי דוד: 


מבחינה טופגרפית אני מכיר טוב את המקום, זה יהיה הרבה יותר רחוק לתושבי אבו גוש וזה יהיה באותו מרחק לתושבי נווה אילן. זאת אומרת שבסך הכול השירות יורע לסך הכול האוכלוסייה. במרחק של פחות מקילומטר. 

אבי הוכמן: 

סוכנות הדואר באבו גוש תיסגר. 

ברק זיו: 

העניין של סגירת אבו גוש גם אדוני וגם המשרד יבחן את זה בצורה מעמיקה מגברת ג'ניפר הול. 

אודי שירוני: 

אתה תוכל לבחון את זה אבל זה ייסגר טבעית כי הסוכן יגיד להתראות. אנחנו נצטרך מאוד לחשוב. אבל בקשר לנווה אילן למרות השפה הבוטה של שתי הגברות אנחנו משתדלים להקשיב ולתת להן פתרונות. 

היו"ר אורי מקלב: 


בקשר לחלוקת המסכות? 

אבי הוכמן: 

החלוקה מתחלקת למספר צורות. הולך לעלות קמפיין ציבורי בקשר לזה לתקשורת. הציבור יוכל למספר סניפים ובתי הדואר הגדולים יהיו תחנות חלוקה. אופציה נוספת, נסרוק את הארץ בהתאם למקומות שהצבא יגיד כי הרי לא מחלקים לכולם, מחלקים ל-75% מהאוכלוסייה. במקומות שמחלקים אנחנו נסרוק את המקום עם צוותים שיעברו בכל שכונה ויכריזו: היום יש חלוקת מסכות. הדרך השלישית, שירות השליחים, שאדם יוכל להתקשר לשירות השליחים. אנחנו נביא לו את זה הביתה לכל בני המשפחה תמורת 25 שקלים לכל המשפחה. 


אנחנו מתחילים עם זה בפילוט. נבחרו שכונות מסוימות: אור יהודה ועוד שכונות.  זה יתחיל בפברואר מרץ 2010. 


אנחנו גם מתואמים עם הצבא. אם פתאום תהיה איזושהי התראה אז יהיה שיווק חירום יחד עם הצבא כדי שיהיה אפשר להגיע בבת אחת לכולם. 

היו"ר אורי מקלב: 

לסיכום. הבעיה המרכזית בדואר זה התורים. אני אומר בגילוי לב זה לא כצעקתה. זה נראה כאילו יש תורים גדולים אבל התור נגמר יותר מהר ממה שאתה חושב. זה משהו פסיכולוגי חזותי. אני מודה לכם על הסיור ועל ההשתתפות בישיבה. השכלנו מאוד. תודה רבה לכם. 

הסיור ננעל בשעה 19:30