PAGE  
ועדת משנה של ועדת הכלכלה
33
ליישום מדיניות המקרקעין החדשה במינהל מקרקעי ישראל
19/1/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

ליישום מדיניות  המקרקעין החדשה במינהל מקרקעי ישראל
‏יום שלישי, ד' בשבט התש"ע (‏19 בינואר, 2010), שעה 13:00
סדר היום:
1.
יישום חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009, לקידום הרפורמה

נכחו:


חברי הוועדה: 


 כרמל שאמה – היו"ר

יצחק וקנין

מנחם אליעזר מוזס

מוזמנים:
 

חה"כ חנן זועבי

חה"כ רוברט טיבייב

חה"כ חנא סוייד

ירון ביבי
-
מנהל מינהל מקרקעי ישראל

איציק ישראלי
-
סמנכ"ל משאבי אנוש, מינהל מקרקעי ישראל

גדעון בכר
-
עוזר למנהל, מינהל מקרקעי ישראל

יעקב (ינקי) קוינט
-
היועץ המשפטי, מינהל מקרקעי ישראל

צביה אפרתי
-
מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

בנימין (בני) דרייפוס
-
יועץ השר במינהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון

מנחם זלוצקי
-
ראש אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

אריאל אבלין
-
רכז מינהל מקרקעי ישראל, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאל יוצר
-
רפרנט מינהל מקרקעי ישראל, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיטל עמר
-
מרכזת בכירה ביטחון, מינהל מקרקעי ישראל ותחבורה, אגף השכר, משרד האוצר

אסף שירון
-
אגף השכר, משרד האוצר

דנה ביאלר
-
עוזר ראשי, רשם האגודות השיתופיות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חנה איפרגן
-
סגן סמנכ"ל פיתוח, מינהל פיתוח תשתיות, משרד התיירות

עו"ד דודו קובסניאנו
-
לשכת היועץ המשפטי, משרד התיירות

עו"ד קובי גולדברג
-
רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד אופיר פיקהולץ
-
רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד ענת לביא קוברסקי
-
יועמ"ש, לשכת שמאי מקרקעין

נחמה בוגין
-
שמאית מקרקעין, לשכת שמאי מקרקעין

עו"ד מיכה דרורי
-
יועץ משפטי, התנועה הקיבוצית

עו"ד עמית יפרח
-
יו"ר אגף הקרקעות, תנועת המושבים

יוחאי עתריה
-
כלכלן, תנועת המושבים

מוטי מגער
-
מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי

עו"ד יאיר אלגאוי
-
מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה

גיל איזנשטיין-קנה
-
יו"ר ועד עובדים ארצי, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

אשר ביטון
-
יו"ר ועד מחוז ירושלים, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

שלמה ציזר
-
יו"ר ועד עובדי מחוז דרום, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

אריאל דר
-
יו"ר ועד עובדי מחוז חיפה, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

שרון מזרחי
-
סגן יו"ר ועד לשכה ראשית, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

גיתית ויסבלום
-
החברה להגנת הטבע

עו"ד יעל טבק
-
היועצת המשפטית, המכון הישראלי לתכנון כלכלי

עדי ניב
-
המכון לחקר מדיניות קרקעית

עדי ארבל
-
מנהל פרויקטים, המכון לאסטרטגיה ציונית

אברהם להב
-
יו"ר ועדת קרקע, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

עו"ד רחל זכאי
-
לשכת עורכי-הדין

מאיר דויטש
-
רכז דרום, תנועת רגבים – שמירת אדמות ישראל

ענת מור
-
תנועת דרור ישראל

יניב כרמל
-
רכז מטה המאבק בהפרטת קרקעות בארץ ישראל

גיל פלוטקין
-
מטה המאבק בהפרטת קרקעות בארץ ישראל

מנהלת הוועדה:
לאה ורון

רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
יישום חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009 לקידום הרפורמה

היו"ר כרמל שאמה:


אני מתכבד לפתוח את ישיבת ההמשך בנושא יישום הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. בישיבה הקודמת התחלנו לדון בנושא אך לא סיימנו. כזכור לכם, בסוף המושב הקודם הכנסת חוקקה חוק שמאפשר את יישום הרפורמה. אנו שומעים בתקשורת על חלק מן הקשיים שמעכבים אולי חלק מן הרפורמה. אנחנו מבקשים לשמוע גם על כך, היכן הדברים עומדים ומה ניתן לעשות, וגם לשמוע על היישום של הרפורמה, לאן הגענו ומה צפוי לנו. בנושא הזה בעיקר יציג את הדברים מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מר ירון ביבי. 

 
בזמנו כוועדה נקטנו בצעד חריג כאשר קבענו בחקיקה, בחוק עצמו, הגנה מוחלטת לעובדים. כעת אנחנו כחצי שנה לאחר חקיקת החוק וכבר זמן רב לאחר מועד תחילת היישום שלו, אך עדיין נושא העובדים לא פתור. למדינה אין, ככל הידוע לי, וגם לנו כחברי הכנסת, והוכחנו את זה, כוונה לקפח את העובדים או לפגוע בהם. מצד שני, עיכוב יישום הרפורמה, היכן שזכויות העובדים לא נפגעות, אינו במקומו. הסעיף שחוקקנו בחוק נועד לקדם הגעה להסכם. אם נבין שהוא מונע הסכם, ניאלץ לחשוב מה עלינו לעשות. בכל מקרה, הכוונה שלנו היתה ברורה, שהסעיף הזה יוביל להסכם טוב לעובדים וגם למדינה. לצערנו זה עדיין לא קורה, אבל עוד מעט נשמע את הדעות השונות. מאחר ועדיין אין הסכם אני מבין שהדעות יהיו חלוקות, אבל בכל אופן עיקר העניין היה החלת הרפורמה. זאת המטרה הראשית של הממשלה, והדגשנו גם במהלך הדיונים עד כמה הרפורמה הזאת חשובה ועקרונית למדיניות הממשלה. יגיע שלב שנצטרך להתערב ואני סבור שזה הדבר הפחות יעיל וטוב. עדיף ששני הצדדים ימצאו דרכם להסכמות. זה לוקח כבר יותר מדי זמן וכל הצדדים האחרים שמעורבים בעניין ונפגעים ממנו מאבדים את סבלנותם ולא מסוגלים יותר להישאר מחוץ לתמונה ולא להתערב. 


ראשון ביקש רשות דיבור חבר הכנסת מוזס, בבקשה. 

מנחם אליעזר מוזס:


אדוני היושב-ראש, ראש המינהל, אורחים ועובדים חשובים ונכבדים, חבריי חברי הכנסת. בישיבה הקודמת סיכמנו שנחכה עד שיהיה הסכם עבודה, עד שיגיעו לאיזו פשרה ויציגו אותה בפנינו, אבל הכול התנהל בעצלתיים. האם היה איזה פורום ששמע אתכם, פרט למה שהיה כאן בדיון הקודם? האם הצדדים נפגשו ביחד? האם הצדדים התקרבו? מה העמדות של הצדדים? אני מעוניין לשמוע על כך כדבר ראשון. 


דבר שני, אני מבין שלמרות הכול מינהל מקרקעי ישראל הצליח להאיץ את קצב שיווק הקרקעות באופן ניכר, עד כדי כך שההכנסה השנתית עלתה ב-1.8 מיליארד שקלים מעבר למה שהיה צפוי שמשרד האוצר יחלוב מן המינהל, או במילים אחרות: שהמינהל יספק למשרד האוצר. לדעתי ההכנסה הזאת היתה צריכה להיות מיועדת אולי לדיור לזוגות צעירים, אם בסבסוד שכר דירה ואם במענקי פיתוח ובמענקי מקום. שמוע שמעתי שמועה שהכסף עבר לקופת משרד האוצר כחלק מתקציב המדינה, למרות שלא כך היה מתוכנן. 


אגב, אנחנו יודעים מה היה אתמול בוועדת הכספים. לחבריי חברי הכנסת חשוב לדעת שמכיוון שהציבור לא מממש את המשכנתאות בשל כל מיני סיבות, אם מכיוון שאין דירות ואם מכיוון שהריבית של המדינה יקרה יותר מהריבית שלוקחים בבנק - - - 

לאה ורון: 


זה נדון בוועדת הכלכלה. 

מנחם אליעזר מוזס:


זה נדון גם בוועדת הכלכלה, אבל לא נאמר בוועדת הכלכלה שנשארו בקופה 2 מיליארד שקלים והחליטו להעביר את הכסף לקרנות הפנסיה במקום שהוא ישמש את הזוגות הצעירים. אני מקווה שיש כאן מישהו ממשרד האוצר שיוכל לאשר או להכחיש את הדבר הזה. בכל אופן, מה שקורה כאן הוא פשוט שערורייה. כאשר אנשים גרים במחסנים, נאנקים ונחנקים שם ללא אוויר וללא אור יום – והייתי מציע שחבריי יבואו לסיור לראות איך גרים היום זוגות צעירים בקומה מינוס 3. אני יכול לקחת אתכם למקום מסוים בבית-שמש, בכל קומה יש 6 מחסנים ובסך הכול 18 מחסנים שבהם גרים זוגות צעירים. אני מכיר גם כאלה שהספיקו כבר ברוך-השם לעשות ברית לבן שלהם, וזה לא יאומן: הם מתגוררים על-יד ארונות חשמל פתוחים, על-ידי צינורות ההסקה המרכזית. הרי כל הלוגיסטיקה של הבניין נמצאת למטה. זה מצב נוראי. 

 
ואנחנו עומדים כאן עדיין באותו מצב. גם אם היה שיווק דירות לבית-שמש, אני עדיין לא רואה שבבית-שמש תבוא הישועה לזוגות צעירים. כפי שלקריית-גת רצו עמותות בצד קבלנים והקבלנים זכו כי הציעו מחיר גבוה פי ארבע, אותו דבר יקרה גם בבית-שמש. אשמח מאוד אם אתבדה, אבל נראה שזה הכיוון שאליו הולכים כי כל העסק בנוי על כך שמקבל מי שנותן יותר. גם במצליח על-יד רמלה המחירים היו פי ארבע. קראתי אתמול בעיתון שבמכרזים במודיעין הגיעו הצעות במחיר כפול לעומת ההצעות שהוגשו לפני שנה. מה קורה כאן? אומרים שיציפו בקרקעות, שתהיה רפורמה ואז המחירים יירדו. לצערנו מציפים בקרקעות והמחירים דווקא עולים. עובדה שמשרד האוצר הרוויח 1.8 מיליארד שקלים. 

היו"ר כרמל שאמה:


אתה אומר שמציפים את המחירים כלפי מעלה ...

מנחם אליעזר מוזס:


הכול צף למעלה. אני לא יודע מה קורה כאן. פשוט כל התיאוריות ששמענו בכל הישיבות הקודמות מתבדות וכאן קורה הכול הפוך-על הפוך. אולי מישהו יכול להסביר לנו את זה. אולי מישהו למד אי פעם באוניברסיטה את התיאוריה הזאת. אני יודע שלמעשה המצב חמור ביותר ואני לא רואה פתרון. אינני יודע איך. יש תוכנית מגובשת. ראינו על המרקע תוכניות גרנדיוזיות ויפות איך זה יעבוד וגם שמענו שיש 56,000 יחידות דיור מתוכננות כאן ויש קרקע מתוכננת שם, ועכשיו אני שומע שתהיה רפורמה במדיניות התכנון. אשרי המאמין. אפילו יחידת משטרה הצמידו כבר לתכנון הזה של הוועדות המקומיות, אבל דבר אחד שכחו. אתם יודעים מה עושים עם הבג"ץ? הרי בסופו של דבר אחרי כל ההקלות שיהיו, בתוך 10 חודשים צריך לגמור את התכנון הכי גרנדיוזי. ואם יפנו לבג"ץ, מה יקרה? כמו עם הרכבת שעיכבו במשך 4 שנים, כמו הבנייה במזרח ראש העין שעיכבו בבג"ץ במשך 5 שנים וכמו בכל סוגי הקרקעות. המדינה אמרה: בואו נשנה את השבעת האמונים, שהמדינה הזאת תהיה מדינה דמוקרטית. 

היו"ר כרמל שאמה:


חבר הכנסת מוזס, זה לא ועדת החוקה, חוק ומשפט. 

מנחם אליעזר מוזס:


שהמדינה תהיה יהודית, ציונית ודמוקרטית. אמרתי: שכחתם להגיד גם בג"צית. מה יקרה עם כל הדברים האלה?

היו"ר כרמל שאמה:


אנחנו לא עוסקים ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל.

מנחם אליעזר מוזס:


אני עוסק ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל. שם יהיה אותו דבר, שלא תהיה לך טעות. אחרי שיסיימו כאן עם העובדים ואחרי שהכול יסתדר יפנו לבג"ץ והכול ייתקע. אני לא רואה את קץ הסיפור, לצערי הרב. אני מחכה לשמוע. 

היו"ר כרמל שאמה:


הייתי מבקש לשמוע על נושא שלא עלה כאן. הוגשה עתירה נגד הרפורמה. היינו מבקשים לקבל סקירה כללית על מהות העתירה. 

יעקב (ינקי) קוינט:


 בעתירה טוענים שהעברת הבעלות פוגעת במי שזכויותיו הופקעו במהלך השנים.

היו"ר כרמל שאמה:


העתירה לא עוסקת בפרוצדורות?

יעקב (ינקי) קוינט:


לא. 

ירון ביבי:


חשוב לציין שלא ניתן צו מניעה בעקבות העתירה. 

היו"ר כרמל שאמה:


מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר? אם לא, אז מנהל מינהל מקרקעי ישראל, בבקשה. 

ירון ביבי:


בעקבות הדיון הקודם הכנו מצגת על יישום הרפורמה. 

 
חילקנו את הנושאים שעלינו לטפל בהם בעקבות החקיקה והחלטת הממשלה על הרפורמה לארבעה ראשים.


הראש הראשון הוא שיווק הקרקע. דיבר כאן חבר הכנסת מוזס – אני מכיר את נאום המחסנים כבר כמעט בעל-פה, לצערי. 

חנא סוייד:


יש נאום מחסנים ויש נאום מרפסות. אלו ספינות הדגל. 

מנחם אליעזר מוזס:


וגם פרגולות. 

ירון ביבי:


את שניהם אני מכיר בעל-פה. אין ספק שאחת המטרות החשובות ביותר של מינהל מקרקעי ישראל, כפי שאני רואה אותן, וכמדומני כפי שהממשלה רואה אותן, היא שיווק הקרקעות. ככל שנציע יותר קרקע מתוכננת למגורים, עם הדגש על התכנון, אנו מאמינים שהנטייה של המחירים לעלות תקטן. אנו מאמינים שהציבור צריך להיות נגיש לקרקע לבנייה ככל האפשר גם במכרזים כדי שהנגישות הזאת תהיה לכלל הציבור, וכך אנו עושים. הדברים הללו נראים לעין. 


במאמר מוסגר, אם אנחנו מדברים על דיור בר-השגה, ככל שאני מבין את המושג הגדול הזה, הוא צריך להיות גם של יחידות דיור קטנות. אחת הבעיות בהן אנו נתקלים היום, גם כשאנו מנסים לשווק בשיטות שיווק של משרד הבינוי והשיכון, מחיר למשתכן וכן הלאה, שאין לנו מספיק קרקע מתוכננת למגורים עם תוכניות ליחידות  מגורים קטנות. מחיר למשתכן נדמה לי שזה גודל מקסימלי של 100 מטר ליחידת דיור. אין לנו מספיק קרקע בגדלים הללו כי התכנון נדיב יותר. 

חנא סוייד:


דיור בר-השגה (Affordable housing) אין משמעו שמדובר בשטח קטן. אתה מערבב כאן בין שני דברים וכאילו משיב לנו. לא השבת תשובה. אין קשר. 

ירון ביבי:


יש קשר. 

חנא סוייד:


אגיד לך מדוע אין קשר, מנקודת המבט שלי. דיור בר-השגה הוא דיור שמשפחה רגילה יכולה להשיג אותו. זה לא אומר ששטח הדירה קטן. זה שטח סביר, שטח נורמטיבי שביכולת משפחה ממוצעת להשיג אותו. 

ירון ביבי:


אני מקבל את ההערה, אם כי אחת השיטות הנהוגות בעולם לדיור בר-השגה – נעשה על כך מחקר השוואתי באוניברסיטת חיפה – הוא גם יחידות דיור קטנות. אבל אני מקבל את ההערה. 

חנא סוייד:


זה הטריקים. 

ירון ביבי:


 אנחנו משנים את שיטות השיווק. התוצאות נראות בשוק, נראות לעין. אני מקווה שנתמקד בזה יותר ונוציא את כל הקרקע שאפשר להוציא שמתוכננת לשיווק, וכמה שיותר במכרזים, ובמקומות שבהם החוק איפשר לנו לעשות שיווק במכר נעשה שיווק במכר ולא בחכירה. 

היו"ר כרמל שאמה:


יש לכם צפי לגבי המספרים בטווח הקצר?

ירון ביבי:


אנחנו מכינים תוכנית עבודה לשנת 2010 ביחד עם משרד הבינוי והשיכון. אני מניח שבשבועות הקרובים שר הבינוי והשיכון יפרסם אותה. אני יודע להגיד שהיא תהיה משמעותית יותר מאשר מה שהיה בשנים האחרונות. 

מנחם אליעזר מוזס:


איך תבטיח שזה יהיה זול יותר?

ירון ביבי:


אין לי שליטה על המחירים, וטוב שכך. יש לי שליטה על הכמויות. אנחנו מניחים שככל שההיצע יגדל המחיר יירד, כך זה בדרך כלל. שליטה על המחיר אין לאף אחד. 


ראש פרק שני הוא העברת בעלות. חילקנו את זה למרכיבים. "טריגר" אחד הוא לקבוע נוהל עבודה בתוך המינהל. נקבע נוהל כזה. הוטל על מועצת מקרקעי ישראל לקבל החלטה שמאפשרת את העברת הבעלות. ב-28 בדצמבר 2009 מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה כזאת. ההחלטה הזאת טעונה עדיין חתימה של יושב-ראש המועצה, שר הבינוי והשיכון, ושל שר האוצר. אני מקווה שההחלטה תיחתם על-ידי שני השרים בימים הקרובים ונוכל להתחיל להפעיל אותה. 


הגענו לסיכום עם הטאבו לגבי קצב העברת הבעלות. אחת הבעיות הגדולות, שלא תהיה דירת מגורים באיזה חלל ריק, כלומר שאני אעביר אותה לטאבו לרישום, לטאבו ייקח זמן לרשום אותה ובינתיים האזרח יהיה תקוע בין הכיסאות. הגענו להסכם, לפיו בשלב הראשון נעביר 15,000 יחידות דיור בחודש בהעברת בעלות בטאבו. כאשר יתאפשר לנו, אם יתאפשר לנו, לעבוד גם על קרקעות של הקרן הקיימת לישראל אז נגדיל את הקצב ל-30,000 יחידות דיור בחודש. 

 
אנו מכינים שומות לקרקעות שעל-פי החוק ועל-פי החלטת המועצה יש לשלם בגינן, בגין הבעלות. 


אנחנו קובעים גם סדר עדיפויות לטיפול, כך שנעביר בעלות בראש ובראשונה לחוכרים שהעברת הבעלות ניתנת להם בחינם. מדובר על 300,000 חוכרים כאלה, חלקם על קרקע של הקרן הקיימת לישראל וחלקם על קרקע מדינה. 

היו"ר כרמל שאמה:


בתוך כמה זמן צפוי המהלך הזה להסתיים?

ירון ביבי:


אם הקצב הוא של 30,000 יחידות דיור בחודש אז אני מניח שאפשר לחשב בתוך כמה זמן יסתיים כל המהלך. 

היו"ר כרמל שאמה:


כלומר עד לסוף השנה נסיים את זה?

ירון ביבי:


ניקח ארכה של חודשיים מכיוון שהחוק קובע שאנו צריכים לפנות לאזרחים ולהודיע להם שאנו מתכוונים להעביר את הבעלות על שמם בתוך 60  ימים. אם יאמרו לנו שלא מסכימים, נעצור את התהליך. אם לא יודיעו לנו כלום הרי נמשיך הלאה. 

 
מכיוון שאנחנו מעבירים כבר דירות בבעלות כתוצאה מהחלטות קודמות של הכנסת משנת 2006, אני יכול להגיד לכם שאחת הבעיות היא שאנו שולחים את המכתבים הללו בדואר רשום ולא כל אזרחי מדינת ישראל הולכים לקחת את הדואר הרשום שלהם. נטפל גם בעניין הזה באמצעות פרסום, באמצעות הבאת העניין לידיעת הציבור.

היו"ר כרמל שאמה:


הקבוצות הבאות של בתים צמודי קרקע ומבנים מסחריים – מתי ייכנסו ליישום, ומה יקרה בתקופת הביניים? אני מבין שקודם כול אתה רוצה לסיים את ה-300,000 הללו. 

ירון ביבי:


הם ייכנסו ליישום במקביל. גם החלטת המועצה וגם החוק מאפשרים לאנשים שכרגע לא ניתן לרשום את הזכויות על שמם בטאבו, כי אין פרצלציה, או כי אין בית משותף וכהנה, לנהוג מנהג בעלים. זה אומר למשל שגם אם לא ניתן לרשום בעלות על שמו של מי שיש לו דירה צמודת קרקע בקריית שמונה והוא יכול לקבל את הבעלות בחינם, הוא לא יצטרך לבוא למינהל כדי לקבל היתר. הוא יקבל ממני מכתב שאומר שלא נדרשת חתימת המינהל למרות האמור בתקנה 2ג(א) לחוק התכנון והבנייה. 

מנחם אליעזר מוזס:


הוא לא צריך לנסוע לנצרת עילית. 

ירון ביבי:


הוא לא צריך לנסוע עד נצרת עילית.

היו"ר כרמל שאמה:


ומי שחייב בתשלום?

ירון ביבי:


מי שחייב בתשלום יצטרך לבוא אלינו. הוא יוכל להסדיר תשלום לפי שיטת הבעלות והרישום בטאבו יתבצע במועד מאוחר יותר לפי קצב העבודה של הטאבו. 

מנחם אליעזר מוזס:


תירשם לו הערת אזהרה?

ירון ביבי:


כן, בוודאי. כל מי שעוברת אליו הבעלות מקבל הערת אזהרה, שאומרת שאם הוא רוצה למכור למי שאינו תושב ישראל חלים עליו הכללים הרגילים. זה מופיע בחוק. כך שהאפקט של העניין הזה יהיה לא רק לגבי מי שיכולים לעבור בטאבו. 

היו"ר כרמל שאמה:


אני מבין שאתם לא פונים לאלה שבתשלום אלא מחכים שהם יפנו אליכם בתקופה הזאת? כרגע אתם פסיביים אבל נותנים להם מענה?

ירון ביבי:


נכון. עד שנהיה ערוכים עם הקטע של השומות. 


אני חייב לציין שיש מחלוקות בינינו ובין עובדי המינהל בעניין הזה. עובדי המינהל סבורים שהסעיף בחוק שקובע שלא תופעל הרשות עד שלא יהיה הסכם קיבוצי חל גם על עניין העברת הבעלות. אני סבור אחרת. אני מניח שזה יוכרע במהלך ניהול המשא ומתן.

מנחם אליעזר מוזס:


איך מתנהל המשא ומתן? הוא קיים?

ירון ביבי:


המשא ומתן מתנהל. אנחנו יושבים ודנים. אדווח בהמשך. רשמתי לעצמי את השאלות שלך. 

מנחם אליעזר מוזס:


שלא יהיה שיח של חרשים. 

ירון ביבי:


אני סבור ששני הצדדים מקשיבים זה לזה. השאלה אם יש להם מה להציע היא שאלה אחרת. 

היו"ר כרמל שאמה:


מה זה "שומות (בעבודה)"?

ירון ביבי:


זה מה שאמרתי לגבי הטבלאות. לא התחלנו פיזית להכין את השומות. קודם צריך לחלק לאזורי שומה ולשלוח הודעות. הלוגיסטיקה הזאת נמצאת בביצוע כרגע, לצערי ללא שיתוף פעולה של ועד העובדים. הם סבורים שלא לגיטימי שנעשה את זה לפני שייחתם הסכם קיבוצי, אבל זה בעבודה. 


ראש פרק שלישי הוא השינוי הארגוני. סברנו שהמינהל צריך להתארגן אחרת. תיכף אראה את ההתארגנות השונה. 

 
למי שמכיר את מסכת ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל שממוספרות בסדר מ-1 ועד 1,200 בערך, קשה מאוד למצוא החלטה רלוונטית, הן סבוכות ומסורבלות. אנו עושים עבודה של איחוד החלטות המועצה. נעבוד פחות או יותר בשיטה של חקיקה. כלומר יהיה נושא, ואם יהיה בו תיקון הוא ייכנס אל תוך הנושא ולא יופיע כהחלטה עם מספר ערטילאי. העבודה הזאת תוצג בתוך חודשיים-שלושה בפני מועצת מקרקעי ישראל. אני מניח שהיא תאפשר לנו לעבוד בצורה נוחה יותר ושקופה יותר, שהציבור יבין טוב יותר מה אנו עושים. 


לצורך השינוי הארגוני אנחנו מקיימים משא ומתן עם ועד העובדים ועם ההסתדרות, שהיא הגוף המוסמך לייצג אותם. בתמימותי סברתי שבשבועיים של משא ומתן אינטנסיבי אפשר יהיה להגיע להסכמות. אנו לא נמצאים בפרק ההסכמות כרגע אלא נמצאים יותר בפרק הדיבור. נמצא כאן נציג הממונה על השכר שיציג את הדברים טוב ממני. 


הקמנו ועדת היגוי עליונה שתתכלל את כל הדברים הללו. כל הפעולות שמוצגות בריבועים, מאחורי כל ריבוע כזה עומדות המון פעולות. הקמנו ועדת היגוי עליונה. אנחנו מעסיקים חברה חיצונית שעוזרת לנו ללוות את התהליך. זה תהליך ארגוני מסובך ואנחנו מקדמים אותו. 


ראש הפרק הרביעי והאחרון הוא מיקוד פעילות המינהל. הכוונה להעביר פעילות קיימת, בעיקר בתחום התכנון והפיתוח, למשרד הפנים, למשרד הבינוי והשיכון ולרשויות המקומיות. החלטות המועצה שהתקבלו בחודש שעבר מאפשרות את העברת חלק מפעולות הפיתוח. אנו בהידברות עם משרד הבינוי והשיכון על אילו פרויקטים הם צריכים לקחת. ועד העובדים סבור שזה חלק מהקמת הרשות החדשה ולכן לא משתף פעולה בעניין הזה. 

חנא סוייד:


מה שלצידו מסומן "וי" נעשה כבר ומה שלא מסומן לצידו "וי" עדיין לא נעשה? 

ירון ביבי:


מה שלצידו מסומן "וי" נעשה. 

חנא סוייד:


אז התמונה עגומה. 

ירון ביבי:


התמונה לא עגומה בכלל. מה שלצידו לא מסומן "וי" כתוב אם הוא בעבודה או לא בעבודה. 


בהעברת הבעלות אנו עומדים במקום טוב, בהנחה שלא יעצרו את התהליך. 

היו"ר כרמל שאמה:


באיזה אופן יעצרו את התהליך?

ירון ביבי:


בעוד כשבועיים יחתום שר האוצר על ההחלטה ואפשר יהיה לשלוח אגרות ל-15,000 אנשים לפחות. כדי לעשות את זה אנו נדרשים לשיתוף פעולה של העובדים. זה לא שמנהל המינהל יושב ולוחץ על כפתור וזה קורה. אם ההבנה שזה תלוי במשא ומתן קיבוצי תהיה קיימת, אני מניח שהתהליך הזה ייעצר. את זה צריך לזכור. 

חנין זועבי:


איך משווקים את הקרקעות? על-פי אילו קריטריונים?

ירון ביבי:


הקרקע שווקה כבר. כשאנו מדברים על העברת בעלות מתייחסים למי שחוכר את הקרקע, מי שיש לו חוזה חכירה. בהעברת בעלות אנו מדברים על האנשים שיש להם כבר חוזה חכירה מהוון, ששילמו את כל התשלומים בגינו עד סוף התקופה ואנחנו מעבירים להם את הבעלות. 


בשקף שראינו כל מה שלא מסומן ב"וי" נמצא בעבודה, וזה  מצוין.


תהליכים מרכזיים – אנו סבורים שהתמקדות בליבת העיסוק של המינהל תביא לשיווק רב יותר של קרקעות ותביא להתייעלות בתהליכי הקצאת הקרקע, שזה פעולת הליבה של המינהל. 


מכאן אנחנו מגיעים לשינוי הארגוני. ניתחנו את הפעולות שעושה מינהל מקרקעי ישראל, או אמורה לעשות הרשות החדשה לפי החוק. יש שלושה תהליכים מרכזיים:


1) עריכת עסקאות במקרקעין – כולל שיווק של קרקע או עסקה עם מי שכבר קיים בקרקע.


2) שמירה על קרקע, ולא רק במובן של לגדר אותה ולשמור אותה פתוחה, אלא לשמור אותה פתוחה לדורות הבאים, לשמור שהשימוש שמתבצע בה היום הוא בהתאם לשיטת ההקצאה, וכן הלאה. 


3) שירות – ניהול חוזים קיימים ומתן שירות שנובע מאותם חוזים. 


על-פי הניתוח הזה הגענו לכלל הבנה שמבנה המינהל צריך לכלול שלוש חטיבות מקצועיות, כאשר כל חטיבה מתכללת בתוכה את כל הפעילות שנעשית באותו תהליך. שלוש החטיבות שיוקמו הן החטיבה העסקית, החטיבה לשמירה על הקרקע וחטיבת השירות. 


היחידות התפעוליות, שהיום מאורגנות אצלנו בשישה מחוזות, צריכות להתפרש על פני ארבעה מרחבים גיאוגרפיים. 

 
אנו סבורים שחטיבת השירות צריכה לפעול בפריסה ארצית רחבה, בין היתר באמצעות מיקור חוץ. 


המבנה הכללי של רשות מקרקעי ישראל יהיה כדלקמן: בראשה יעמוד מנכ"ל שיהיו לו גופי מטה כפי שמצוינים כאן: מעקב תיאום ובקרה, דוברות והסברה, ביקורת פנים ותקציב, ושלושה מנהלי חטיבות. 

 
היחידה המרחבית של החטיבה העסקית תעבוד בצוותי עבודה שיש בתוכם את כל הפונקציות הרלוונטיות לצורך עריכת עסקה. 


התועלות מהשינוי הזה הן כדלקמן:

 
1) הגדרה ברורה ומובחנת של אחריות, סמכות ותפקידים בכל רמות הפעילות. אני חייב להגיד שזה לא תמיד קיים היום במינהל. 


2) הבחנה ברורה בין תפקידי המטה ותפקידי המרחבים. היום זה לא ברור. מי שיצא לו אי-פעם להזדקק למינהל מקרקעי ישראל, אדם מגיע למחוז ושם אומרים לו שהעסקה נדדה לירושלים, ולא ברור מה עושה המטה ומה עושה המחוז. 

מנחם אליעזר מוזס:


לאור ניסיוני אני מסכים אתך. 

ירון ביבי:


חלק מן השינוי זה להגדיר טוב יותר מה אמור לעשות המטה ומה אמור לעשות המרחב.

מנחם אליעזר מוזס:


כמה מרחבים יישארו?

ירון ביבי:


ארבעה. 


3) מתן כלים לכל חטיבה לביצוע המשימות שלה ולהשגת יעדיה. 


4) ברשות החדשה ניתן יהיה למדוד כל ביצוע, הן באמצעות אמנת שירות שקובעת בתוך כמה זמן מרגע שלקוח פנה אלינו לבקש העברת זכויות אנו מתחייבים לתת את השירות. 


5) בנייה ומיסוד של עיסוקים חסרים וביטול עיסוקים מיותרים. 


התועלות הניהוליות שיש מן המבנה הזה הן כדלקמן:


1) זה מבנה ניהולי פשוט יותר.


2) יכולת להגדיר יעדים בכל רמות הניהול.


3) עבודה על-פי תוכניות עבודה מרמת הרשות ועד רמת כל אחד מצוותי העבודה, ובקרת ביצוע, שלדעתי היא הדבר הכי חשוב בארגון. 


התועלות המקצועיות הן כדלקמן:


1) נוכל לפתח את התוכן המקצועי ולמידה ארגונית ברמת החטיבה במעגל הרבה יותר קצר, כי היום זה אגפים ומחוזות. 


2) ההכשרה תהיה עצמאית בכל חטיבה. בניגוד למצב היום, שיש מין מערכת הדרכה כללית של המינהל, כל חטיבה תהיה עצמאית בהכשרה שלה. 


3) התפקידים יהיו "עשירים" יותר, יהיו מסלולי קידום וגיוון תפקידים.


השקף הבא מבהיר מדוע אני סבור ששיפור השירות יכול להיעשות במיקור חוץ. אני מציג כאן דוגמאות. למשל אדם שגר בקריית שמונה, כדי לקבל היום שירות ממינהל מקרקעי ישראל עליו לנסוע למחוז בנצרת, למרחק 78 קילומטרים. בדרך כלל זה שעה נסיעה לכל כיוון, שלא לדבר על הזמן שצריך להשקיע במחוז. אין לנו שום יכולת תפעולית לפתוח סניף נפרד בקריית שמונה מבחינת התקורות, העלויות וההצדקה הכלכלית של זה, אבל אם נצליח להתחבר לגוף נוסף שיש לו פעילויות אחרות ולתת שירות בפעילויות מסוימות גם בקריית שמונה זה בוודאי טוב יותר. 


יש כאן דוגמאות נוספות. למשל ממצפה רמון למחוז דרום שלנו שנמצא בבאר-שבע המרחק הוא 83 קילומטרים. 

חנא סוייד:


כתוב כאן שהמחוז נמצא בעפולה ולא בנצרת עילית. זה בכוונה?

ירון ביבי:


ממש לא. המחוז נמצא בנצרת עילית. אינני יודע מדוע סימנו כאן את עפולה. זה טעות שלי. 


בשקף הבא יש תיאור של התהליך היום במינהל, ואנסה להראות במה הוא שונה. כאשר נכנסת בקשה לעריכת עסקה היא מגיעה למחלקת עסקאות. מחלקת עסקאות מפנה את העסקה למחלקת המיפוי וזו מפנה למחלקת התכנון וכן הלאה, לכל המעגל שמוצג כאן. לכל אחת מן המחלקות יש סדר עדיפויות משלה, וביקושים שאתם רואים כאן במעגלים מסביב לפעילויות, כך שאם העסקה עומדת בראש סדר העדיפויות של מחלקת העסקאות לא בטוח שכאשר תגיע למחלקת המיפוי או למחלקות אחרות זה יהיה כך. מי שיש לו ניסיון בעבודה עם המינהל, אדם שמגיע למינהל שואל איפה התיק שלו ואז אומרים לו: עכשיו הוא במחלקת מיפוי, וכן הלאה, והאדם צריך לפעמים, לצערי, לנדוד בין המחלקות השונות. 


בשיטה החדשה מדובר על צוות שיהיה בו מקדם פרויקטים ואנשים מכל התחומים, אם זה אנשי מיפוי וכן הלאה. הבקשה לעסקה תנוהל שם. 


ערכנו טבלה שמנתחת את המצב הקיים לעומת המצב החדש. 

 
היום אנו מודדים ביצוע ברמת המחוז ולא ברמת הצוות. זה נובע מכך שכל מחלקה תלויה בשירותים של מחלקות אחרות ולכן קשה למדוד את זה. ברשות נוכל למדוד ביצוע ברמת הצוות.  


היום המחויבות היא למחלקה במחוז, וכל מחלקה כפופה לאגף, ולכל אגף יש סדר עדיפויות משלו. אני סבור שזה לא  נכון. ברשות המחויבות של צוות העסקאות תהיה לעסקה וללקוח. 

לאה ורון: 


זה חטיבה. 

ירון ביבי:


נכון, אבל זה שונה כי החטיבה מתכללת את כל הנושאים. 


היום היכולת לנייד משאבים, גם משאבי כוח-אדם, בין המחלקות במינהל לא פשוטה. ברשות אנו מאמינים שהגמישות לנייד משאבים תהיה גדולה בהרבה. 


היום אנו מתמקצעים בתחומים של מחלקות ולא בעבודות הצוות. לפעמים אנשים לא רואים את השורה התחתונה של הדברים. 


היום יש תנודת עסקאות גבוהה מאוד מהמחוז למטה. כמעט כל עסקה שלישית או רביעית מגיעה למטה. ברשות החדשה למרחב יהיו הרבה יותר סמכויות. 


המחוז היום מטפל בשלושת התהליכים, גם במשתכנים-חוכרים, גם בעריכת עסקאות וגם בפיקוח. קשה מאוד למדוד את שלושת הפרמטרים הללו ביחד. במרחבים החדשים תהיה התמקדות בטיפול בעסקאות בכל חטיבה עם הצרכים שלה. זה יאפשר התמקדות רבה יותר בפעולות. 


בשקף הבא סוקרים את העברת הבעלות. השקף מציג את המספרים. קודם אמרתי את זה בעל-פה ואם אתם רוצים נעבור על זה שוב, אבל אני סבור שאין בכך צורך. קודם כשדיברנו על העברת הבעלות אמרתי את סדר העדיפויות. 


השקף הבא מציג את הסטטוס של הפעילויות שעשינו. סקרתי גם אותו. 

חנא סוייד:


יש לי שאלה לגבי קרקעות של הקרן הקיימת לישראל. מה ההבדל בטיפול בין קרקעות מדינה ובין קרקעות של הקרן הקיימת לישראל מבחינת העבודה שאתם עושים?

ירון ביבי:


מבחינת העבודה שאנו עושים אין כמעט הבדל. עבור הפקיד הפשוט, אם זה קרקע של הקרן הקיימת לישראל או של המדינה אין כמעט הבדל. העניין הוא שאנו לא יכולים להעביר בעלות על קרקע של הקרן הקיימת לישראל ללא הסכמתם. בעניין הזה התכנס דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל, ואחרי כן התכנסה האסיפה הכללית של הקרן הקיימת לישראל והחליטה להיכנס להסכם עם המדינה שמאפשר להעביר בעלות גם על הקרקעות שלה. כנגד זה הוגשה עתירה שתלויה ועומדת בבית-המשפט המחוזי בירושלים. נדמה לי שהדיון שם נקבע לאמצע החודש הבא ולכן הרגע אני לא יכול להעביר בעלות ואני עושה את ההבחנה. 


בשקף הבא מופיע מה שסקרתי כבר, על מה שקורה עם נכסים שאינם רשומים בטאבו ואיך נאפשר קיצור הליכים. 


באשר לשיווק – שיווקנו השנה קצת יותר מ-20,000 יחידות דיור. הגדלנו את השיווק לעומת השנים הקודמות, ואנו מתכוונים לחזק את זה בשנה הבאה. אני מניח ששר הבינוי והשיכון יציג את זה בקרוב. בשנת 2009 שיווקנו במכר – זה כבר מכר לא לחוכרים אלא מכרז שבו אומרים לאדם: בוא, רכוש את הבעלות – כ-700 נכסים. יש לנו עדיין קושי להגיע לכלל השיווק של המינהל במכר כזה בשל שלושה קשיים. הקושי הראשון הוא המדיניות של משרד הבינוי והשיכון שאומר: היכן שאני משווק קרקע אני רוצה ערבויות ביצוע, ולכן אי אפשר לעבור לשיטת המכר. הקושי השני הוא שלא כל הקרקע שאנחנו משווקים יש עליה פרצלציה וניתן לרשום אותה בטאבו. הקושי השלישי הוא הקרקע של הקרן הקיימת לישראל. 


את נושא העברת הפיתוח סקרתי כבר.


את איחוד החלטות המועצה ונהלים – סקרתי. כאן זה מופיע בפירוט רב יותר. 

מנחם אליעזר מוזס:


בכל הסקירה הזאת עדיין לא שמעתי מתי יהיו דירות לזוגות צעירים. 

ירון ביבי:


דירות לזוגות צעירים יש כל הזמן. 

מנחם אליעזר מוזס:


השאלה באילו מחירים. 

ירון ביבי:


מינהל מקרקעי ישראל, עם כל הכבוד והיקר והאהבה שאני רוחש אליו, לא משפיע על מחירי הדירות במשק. מחיר הדירה במשק נקבע על-פי היצע וביקוש. למינהל מקרקעי ישראל יש תפקיד, לאפשר בנייה של יחידות דיור רבות ככל האפשר במשק. לכן אנו משווקים הרבה ככל האפשר. נעשה את זה באופן הרבה יותר ממוקד ובתפקיד הזה אנחנו נתמקד. 

מנחם אליעזר מוזס:


אבל אתה רואה ששיווקתם השנה 20% יותר והמחירים עלו לפחות ב-20%. 

ירון ביבי:


אני לא מכיר את הנתון שציינת שהמחירים עלו לפחות ב-20%. 

היו"ר כרמל שאמה:


פורסם שהוכפל מחיר הקרקע במודיעין.

ירון ביבי:


מדובר על מכרז בודד, על אירוע בודד במודיעין, של 86 יחידות דיור. 

מנחם אליעזר מוזס:


וכך גם במצליח. 

ירון ביבי:


מדובר על אירוע בודד של 86 יחידות דיור במודיעין. לא ערכתי השוואה בין המחירים אז והיום, לא ערכתי גם השוואה בין מחיר הפיתוח אז והיום. מודיעין היא דוגמא שאפשר ללמוד ממנה דבר אחד: בשיווקים שנערכו עד שנת 2005, כשהיתה תחושה שיש הרבה קרקע זמינה במודיעין המחירים לא עלו. מאז 2005 התכנון נתקע קצת ולמעשה היום אין לנו עתודות קרקע זמינות תכנונית לשיווק בעיר מודיעין. לדעתי זה מה שהשפיע על המחירים. 

מנחם אליעזר מוזס:


אין שם עודף קרקעות?

ירון ביבי:


אין היום קרקע זמינה תכנונית במודיעין. אני מדבר על מאסות, לא על 100 יחידות פה ושם. נמצאת אתנו גברת צביה אפרתי ממשרד הבינוי והשיכון והיא תוכל להגיד את זה טוב ממני כי הם עושים שם את הפיתוח ואת רוב התכנון. 

מנחם אליעזר מוזס:


כך גם במושב מצליח על-יד רמלה?

ירון ביבי:


גם במושב מצליח על-יד רמלה זאת היתה חטיבת הקרקע האחרונה. זה חלק מן העניין. לכן אני סבור שהרפורמה בתכנון חשובה מאוד. חלק מן העניין הוא כמה קרקע נותר לשיווק. למינהל מקרקעי ישראל יש היום במרכז הארץ כ-53,000 יחידות דיור בתוכניות מאושרות. כל אחת עם הקשיים שבה, אבל בתוכניות מאושרות. את זה אנחנו מתכוונים לשווק עם הסרת החסמים, כי יש עליהן גם חסמים. זאת תוכנית שתוצג. 

מנחם אליעזר מוזס:


זה כולל את צריפין?

ירון ביבי:


זה לא כולל את צריפין כי בצריפין אין תוכנית מאושרת. 

היו"ר כרמל שאמה:


מה כוונתך כאשר אתה מדבר על מרכז הארץ?

ירון ביבי:


אני מדבר על גדרה-חדרה. אני אומר דברים ברורים. 

מנחם אליעזר מוזס:


יש שינוי במדיניות? הולכים כן לבנות במרכז? הרי היתה החלטת ממשלה לא לתכנן יותר במרכז הארץ. 

ירון ביבי:


הממשלה הנוכחית החליטה בדיון שקיימנו על חסמים להסיר את המגבלה הזאת, או להכין החלטה שתסיר את המגבלה הזאת, ואנחנו מכינים עכשיו הצעת החלטה כזאת לממשלה להסרת המגבלה. 

היו"ר כרמל שאמה:


יש לכם נתונים או מעקב אחר מגמות המחירים, לא במכרז ספציפי אלא בכלל? 

ירון ביבי:


אנחנו בונים את הכלי הזה עכשיו. קשה מאוד להשוות קרקע לקרקע. בגמרא כתוב שאין הונאה בקרקע. בקרקע ובספר תורה. וזה למה? כי כל אחד רואה ערך אחר לכל סוג של קרקע. גם אם הוצאנו מכרז במצליח של שתי חטיבות שהן כביכול זהות, אחת הוצאנו לפני שנתיים כאשר לא היה פיתוח בכלל ואז אנשים הציגו מחיר נמוך יותר כי לא ידעו מתי זה יתממש. דרך אגב, במצליח זה מכרז של משרד הבינוי והשיכון אבל אני מכיר אותו קצת. חלפו שנתיים וכעת רואים שבונים שם ויש ביקושים ולכן המחיר משקף את זה. קשה מאוד להשוות מחירים של קרקעות. אנחנו עובדים לבנות מדד. אנחנו רוצים שברשות החדשה תהיה יחידה כלכלית שתוכל לנתח את המגמות. 

 
מינהל מקרקעי ישראל הוכיח בשנה האחרונה שהוא מושפע מאוד מן המחירים. קודם דיברת על התקציב. כשנכנסנו לשנת העבודה 2009 היה משבר כלכלי עולמי ומכרזים של המינהל חזרו ללא מציעים. לשמחתי מועצת מקרקעי ישראל הבינה מהר מאוד את הכיוון והורידה את מחיר המינימום כדי לאפשר שתהיה בכל זאת קרקע זמינה לשיווק. כאשר הכנו את תוכנית העבודה צפינו שיהיו מכרזים ואנשים יציעו פחות מ-50% מן הערך האמיתי של הקרקע, ואפשרנו את זה, ובחלק מן המקומות אפשרנו להציע גם פחות. השוק עשה את שלו אחרת מאשר חזינו, את זה צריך להגיד. 


הגמישות הזאת והיכולת לעקוב אחר מחירים, זה אחד הדברים הכי חשובים במינהל מקרקעי ישראל. 

היו"ר כרמל שאמה:


אתם הולכים להקים את היחידה הזאת?

ירון ביבי:


כן. 

מנחם אליעזר מוזס:


אבל יש נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הזה.

ירון ביבי:


קשה מאוד להשוות מחירי קרקעות. אני לא מדבר על מחירי דירות, שם זה סיפור אחר. אני אחראי אולי על מחירי הקרקע, אך בוודאי לא על מחירי הדירות. 

היו"ר כרמל שאמה:


על-פי הסקירה שלך, בעוד שבועיים אנחנו צפויים לאיזה שסתום שיתחיל לעכב אתכם ממש?

ירון ביבי:


כן, בעניין העברת הבעלות. 

היו"ר כרמל שאמה:


בשל הפערים בין המדינה ובין העובדים.

חנין זועבי:


קרקע שהופקעה למטרות ציבוריות ולא נעשה בה שימוש, האם לפי הרפורמה יש פרוצדורה לערעור ומה הסיכויים שהיא תימכר עכשיו ותועבר לידיים פרטיות?

ירון ביבי:


העניין הזה נדון בוועדת הכספים שקיבלה החלטה לחוקק תיקון לפקודת הקרקעות. זה לא חלק מן הרפורמה. זה לא קשור לרפורמה. 

חנין זועבי:


אבל על-פי נוסח החוק זה כן קשור. 

ירון ביבי:


כיצד? מטפלים בעניין הזה. הוא נדון בוועדת הכספים. מה שהיה בזמנו בג"ץ אולגה או בג"ץ קרסיק, כאשר אנשים טענו שהמדינה הפקיעה קרקעות לפני 50 שנים ולא השתמשה בהן.

חנין זועבי:


לפני 17 שנים. לא לפני 50 שנים. 

ירון ביבי:


ועדת הכספים קיבלה החלטות. נדמה לי שזה מחכה לקריאה שנייה ושלישית. אני לא מבין כיצד זה קשור לכאן. 

חנין זועבי:


אני מבינה איך זה קשור לכאן, אולי אתה לא. תודה על התשובה. 

היו"ר כרמל שאמה:


לפני שאנחנו עוברים לעובדים, חוקקנו ברפורמה גם את נושא הקרן הירוקה. 

ירון ביבי:


יש לנו נוסח של תקנות שעבר בחינה של הגופים הירוקים אך עדיין לא מתואם עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. עד חודש מאי נציג אותו ונאשר אותו בהנהלת המינהל. לדעתי זה חלק מהקמת הרשות, לכן זה תלוי בהסכם הקיבוצי. 

היו"ר כרמל שאמה:


נושא נוסף, נתנו תקופת "גרייס" של 9 חודשים לגבי הוראות להגבלת ריכוזיות. היכן זה עומד? זה כבר התחיל?

ירון ביבי:


זה אחד הנושאים הכי מורכבים שאני מכיר ומסוגל להתמודד איתם. המשימה הראשונה היא לקבוע מה הוא שוק אזורי, האם חולון ובת-ים למשל זה שוק אחד או שני שווקים שונים, וכך גם רמת-גן וגבעתיים, או אולי צריך להתייחס לכל אזור המרכז כשוק אחד. בימים אלה אנו מזמינים עבודה כלכלית משפטית שתנתח את האזורים ואת אזורי הביקוש. נקבע כי עלינו להגיש את זה עד 2 במאי ואני בטוח שנעמוד בכך. 

מנחם אליעזר מוזס:


מה עם ה-1.8 מיליארד שקלים שהצלחת להביא למדינה?

ירון ביבי:


מינהל מקרקעי ישראל הוא גוף עסקי לפי חוק יסודות התקציב. 

מנחם אליעזר מוזס:


גם אחרי הרפורמה?

ירון ביבי:


כן, גם אחרי הרפורמה. זה אומר שכל עודף של הכנסה על ההוצאה שיש למינהל מקרקעי ישראל עובר לבעלים. בגדול יש שלושה סוגי בעלים. בכל קרקע שאני משווק שהיא של מדינת ישראל, עודף ההכנסה על ההוצאה עובר לבעלים. מה עושה עם זה הבעלים – זה עניין שלו. 

מנחם אליעזר מוזס:


קרי: משרד האוצר. 

ירון ביבי:


הבעלים הם אזרחי מדינת ישראל ככל הידוע לי. מי שעושה עבורם את החשבונות הוא משרד האוצר. 

היו"ר כרמל שאמה:


איזה סעיף מייחד את הכספים הללו? כאשר יש כסף – הבעלים זה המדינה. כאשר חסר כסף – הולכים לאזרחים. 

ירון ביבי:


השנה העברנו למדינה כ-1.5 מיליארד שקלים יותר מן המתוכנן. היה מתוכנן רווח של כ-400 מיליון שקלים. 

מוטי מגער:


זה פרט לתשלום לקרן הקיימת לישראל או שזה סכום כולל?

ירון ביבי:


רק למדינה. סך כל הכנסות מינהל מקרקעי ישראל בשנה שעברה היו 5 מיליארד שקלים. מזה צריך להוריד הוצאות, בעיקרן הוצאות פיתוח, תכנון וכדומה בסדר גודל של 1.8 מיליארד שקל. אני לא זוכר את המספרים בעל-פה. היתרה עברה לבעלי הקרקע.

מנחם אליעזר מוזס:


האם נתתם דעתכם במסגרת הרפורמה לרעיון להוציא את התכנון והפיתוח למכרזים?

ירון ביבי:


במסגרת הרפורמה נתנו את הדעת גם לתכנון וגם לפיתוח. בעיקרון על-פי חוק מי שאמור לעשות את הפיתוח, כמו גם את התכנון, הן הרשויות המקומיות. כשאני מדבר על תכנון אני מדבר על תכנון מפורט, לא על תכנון מתארי. יש הצעת חוק שנדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה במטרה להסדיר אגרות והיטלים, כדי שהרשויות המקומיות יוכלו לגבות היטלי פיתוח בגובה ריאלי. הצעת החוק נמצאת עדיין בדיונים. מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה וקבעה תנאים על-פיהם נאפשר לרשויות מקומיות לעשות את הפיתוח במימון שחלקו מגיע מן המכרז שלנו. ככל שרשות מקומית מסוגלת לעשות פיתוח, זה זול יותר מאשר כאשר המדינה עושה פיתוח. זה ככלל, על אף שיש מקומות חריגים. נתנו על כך את הדעת. 

מנחם אליעזר מוזס:


למה לא להוציא את זה לידיים פרטיות, למיקור חוץ?

ירון ביבי:


מינהל מקרקעי ישראל עושה פיתוח באמצעות חברות מנהלות שנבחרו במכרז.

מנחם אליעזר מוזס:


הבסיס הוא השמאי הממשלתי?

ירון ביבי:


לא. צריך להבחין בין פיתוח ובין מחיר קרקע. השמאי הממשלתי לא קובע איזה פיתוח ייעשה. יש צרכים של פיתוח – צריך לסלול כביש, צריך לפרוש קווי ביוב וכן הלאה. את צרכי הפיתוח הללו היום בחלק מן הפרויקטים המבצע הוא מינהל מקרקעי ישראל באמצעות חברות חיצוניות, כך שזה כבר נעשה על-ידי מיקור חוץ. השמאי הממשלתי קובע את ערך הקרקע. אלה שני דברים שונים. 

מנחם אליעזר מוזס:


את קביעת ערך הקרקע אי אפשר להוציא לשמאים חיצוניים, כמו למשל בבנקים, שכאשר אתה רוצה לקחת משכנתה נותנים לך רשימה של כמה שמאים ועל-פי זה אתה מקבל את המשכנתה? למה שכאן לא יהיה אותו דבר? למה צריך דווקא את השמאי הממשלתי?

ירון ביבי:


כך עובד בדרך כלל מינהל מקרקעי ישראל. כאשר מינהל מקרקעי ישראל מבקש שומה לקרקע במכרז, בדרך כלל השומה הזאת נעשית על-ידי שמאי ממאגר השמאים של השמאי הממשלתי, שבחר אותם במכרז, שמאים שבדרך כלל אינם עובדי מדינה אלא הם חיצוניים. השמאי שנבחר נותן אינדיקציה, שלפעמים מבוקרת על-ידי השמאי הממשלתי ולפעמים לא מבוקרת על-ידו, כך שגם היום זה מתרחש כך. 

מנחם אליעזר מוזס:


זה חדש?

ירון ביבי:


לא. זה פועל כך כבר כ-7 שנים. 

מנחם אליעזר מוזס:


הפוסק האחרון הוא השמאי הממשלתי?

ירון ביבי:


הפוסק האחרון הוא השמאי הממשלתי. גם בעניין הזה הכנסנו תיקון לפני כשנה, שעדיין לא הופעל, של ועדת השגות. תהיה ועדה שאפשר יהיה להשיג בפניה, ולא רק בפני השמאי הממשלתי. 

מנחם אליעזר מוזס:


גם זה מופיע ברפורמה?

ירון ביבי:


זה נמצא בעבודה. 

מנחם אליעזר מוזס:


יפה מאוד. סימן שעושים משהו. 

היו"ר כרמל שאמה:


כאשר אתה מדבר על הצפי שבשנת 2010 יהיה שיווק מסיבי יותר, 30,000 יחידות דיור זה בטווח?

ירון ביבי:


אני לא רוצה לצאת בחצוצרות ובתופים. ניפגש עם שר הבינוי והשיכון ביום חמישי, נציג את זה בפניו, משרד הבינוי והשיכון יציג לו את חלקו, הוא יאשר את זה ואני בטוח שהוא יודיע גם לוועדה המכובדת הזאת על התוכנית שלו. 

מנחם אליעזר מוזס:


את זה צריך להשאיר לשר, בוודאי. 

ירון ביבי:


אבל יהיה שיווק משמעותי יותר. 

היו"ר כרמל שאמה:


נעבור לשמוע את נציגי העובדים. למה אין הסכמה?

יאיר אלגאוי:


הבעיה הגדולה היא שאין מתן. כשלא נותנים לך שום דבר, על מה אתה יכול להסכים? אין כלום. לא נותנים כלום. לא מציעים כלום. 

 
בישיבה הקודמת התגלה בוועדה שרוצים לפטר 300 עובדים. הוועדה ביקשה להבין כיצד משפרים את השירות כאשר מפחיתים את מספר העובדים. יושב כאן מנהל המינהל ואומר שאת הכול הוא רוצה לעשות במיקור חוץ. אנחנו סבורים שמיקור חוץ זה לא שיפור שירות. אנו סבורים שעובדי המינהל יכולים לבצע כל עבודה בעלות נמוכה יותר, בשירות טוב יותר פי מאה מכל גורם אחר. 


לדוגמה, מי אמר שאם לוקחים חברה חיצונית שיש בה חבר'ה צעירים שעונים לטלפונים הם עושים את זה טוב יותר מעובדי המינהל? יש להם את הידע? יש להם את הכלים? יש להם את הכישורים של עובד מינהל שמכיר את התיק ושיש לו גישה? אבל זאת שיטה לפגוע בעבודה המאורגנת. 


אני יכול להפנות אתכם לעמוד 7 במצגת, על היחידה המרחבית של החטיבה העסקית – מבנה כולל. מציגים ריבועים יפים על הדף הלבן וכותבים: צוות עסקי, ומספר צוותים, וצוות משפטי, אבל משום מה מחסירים נתון מהותי ומרכזי בכל הריבועים הללו, את מספר העובדים שיישבו במשבצות, ולא סתם כך קרה, כי שוב, זה חלק משיטה. 


תוך כדי המשא ומתן נודע לנו שיש היום במינהל מקרקעי ישראל מאות אנשים שעובדים בשיטה של מיקור חוץ. אנו דורשים במסגרת המשא ומתן להכליל את כל העובדים כיחידה אחת. אנחנו באים בדרישות מאוד-מאוד אלמנטריות ולגיטימיות במשא ומתן. לא באנו בדרישות שהמצאנו כדברים חדשים. אנחנו רוצים לשמור על הכוח הארגוני של העובדים. 

 
אנחנו לא מבינים מדוע את נושא השירות צריך להוציא למיקור חוץ, למה השירות צריך להינתן באמצעות גורמים חיצוניים. עונים לנו כל מיני תשובות, ואולי כדאי שתדעו את אחת התשובות: "שירות הוא לא ליבת העיסוק של מינהל מקרקעי ישראל". מה זה "לא ליבת העיסוק"? הרי כאשר מישהו מתלונן, על מי הוא מתלונן? על עובד חברת ה"טל-אול", על עובד חברת "מרמנט", על עובד בחברה חיצונית כלשהי, על עובד בחברת כוח-אדם? הוא מתלונן על הארגון. כאשר פוגעים, פוגעים בארגון. לא הוגן שעובדים חיצוניים יעשו את העבודה ואת הריקושטים על סרבול ועל עבודה כזאת או אחרת יקבלו עובדי המינהל, וראינו כמה ריקושטים עובדי המינהל קיבלו. זה לא הוגן. 


כאשר דנים במשא ומתן - - - 

היו"ר כרמל שאמה:


מי דן מולכם במשא ומתן?

יאיר אלגאוי:


במשא ומתן נמצאים מולנו נציגי אגף התקציבים – ביניהם מר אריאל אבלין שנמצא כאן – נציגי הממונה על השכר – מר ניר רייס, סגן הממונה – ונציגי מינהל מקרקעי ישראל. בחלק מן הישיבות מר ירון ביבי לוקח חלק. גם ההצעה שהציעו לנו לפרישה באמת מעליבה, למרות שדרשנו כבר לשפר אותה. 

מנחם אליעזר מוזס:


למשל?

יאיר אלגאוי:


אני לא רוצה להיכנס לפרטים כרגע אבל נמצאים כאן אנשי משרד האוצר והם יכולים להציג לכם את הנתונים. אני יכול להגיד במשפט אחד, זאת הצעה שלא מעודדת פרישה. כלומר, עם הצעה כזאת אף עובד לא יקום ויגיד: אתם יודעים מה, שירתתי את המדינה בשמחה ואני מוכן עכשיו לפרוש לגמלאות. אף עובד לא היה מוכן לקום ולקחת את ההצעה הזאת. בישיבה הקודמת אמר מנהל מינהל מקרקעי ישראל שלא נתנו מספיק. אתם חושבים שמאז השתפר משהו בהצעה? לא כלום. לא הביאו כלום. אפשר להגיד שאנו מתעקשים ורוצים יותר, ולגיטימי שנבקש יותר, אבל נכון להיום לא מציעים לנו כלום. עליכם לדעת את זה. 

היו"ר כרמל שאמה:


נשמע את אלה שמציעים לכם. מי רוצה לדבר בשם משרד האוצר?

אריאל אבלין:


כפי שנאמר, אנחנו משתתפים בישיבות המשא ומתן. אני לא מקבל את הטענה כאילו מה שהצגנו מעליב. נהפוך הוא. 

ירון ביבי:


לא אמרו שזה מעליב. אמרו שזה לא מספיק. 

אריאל אבלין:


בהשוואה לתנאים שניתנו בשינויים מבניים דומים, התנאים שהוצעו כעת משתווים לתנאים שנתנו בעבר. לגיטימי שהעובדים במסגרת משא ומתן רוצים לקבל יותר, אני מבין אותם. 

יאיר אלגאוי:


ההצעה שלכם אפילו לא מגיעה להצעה שהצעתם כהצעת בסיס ברשות השידור. בואו נשים דברים על השולחן. האם אתה מוכן להגיד לוועדה מה הצעתם לעובדי רשות השידור? שים את הדברים על השולחן. זאת הצעה שקיימת כבר במשא ומתן. 

מנחם אליעזר מוזס:


אתם מוכנים לקבל את זה?

יאיר אלגאוי:


אני לא אומר מה אנחנו מוכנים לקבל. אני אומר דבר אלמנטרי: אי אפשר להציע לנו הצעה נמוכה יותר מזאת שכבר הציעו במקום אחר. זה לא לגיטימי בכלל. לא יתכן שעובד במינהל ישאל מה פתאום עובד מדינה במקום אחר קיבל דבר מסוים והוא לא. 

היו"ר כרמל שאמה:


הנקודה ברורה. למה שהם לא יקבלו את התנאים שהוצעו לעובדי רשות השידור?

גיל איזנשטיין-קנה:


זה יזרז את הקצב של המשא ומתן. 

אריאל אבלין:


התנאים שהוצגו לא נופלים מתנאים שנתנו בשום מקום אחר. עד היום לא קיבלנו התייחסות של העובדים להצעה שהגשנו. הם לקחו יועץ חיצוני שבוחן את ההצעה. עדיין לא קיבלנו פידבק על ההצעה ולכן מפתיע אותי קצת שבאים העובדים ואומרים - - - 

היו"ר כרמל שאמה:


יש סיבה שהם יקבלו בהצעת הפרישה פחות מעובדי רשות השידור?

מיטל עמר:


ברשות השידור קורה דבר שונה לגמרי. מספר העובדים שאמורים לפרוש ברשות השידור שונה. אנחנו פשוט לא מדברים על אותם דברים בהקשר של רשות השידור. במינהל מקרקעי ישראל מדובר על פרישת 300 עובדים וברשות השידור על פרישה של 700 עובדים. 

היו"ר כרמל שאמה:


מתוך כמה?

מיטל עמר:


מתוך 1,900 עובדים ברשות השידור. 

יאיר אלגאוי:


באחוזים זה אותו דבר. 

היו"ר כרמל שאמה:


הפרופורציות דומות בשני הגופים. 

מיטל עמר:


אבל יש מרכיבים שונים בכל הסכמי השכר שלהם שהתבטלו ובכל ההסדרים והנהגים. יש הרבה דברים שונים ברשות השידור ושאמורים לרדת מן הפרק וליצור שם דברים שונים ואחרים. 

גיל איזנשטיין-קנה:


גם כאן אמורים ליצור דברים שונים וחדשים. 

מיטל עמר:


מי שיעבור לרשות החדשה יישאר עובד מדינה, יישאר עם אותו שכר. 

גיל איזנשטיין-קנה:


וברשות השידור הוא לא יישאר עובד רשות השידור?

מיטל עמר:


הוא יישאר עובד רשות השידור אבל לא יישאר באותו שכר כי יש להם המון הסדרים ונהגים וכל מיני דברים אחרים שעומדים להתבטל. זה לא אותו דבר. 

היו"ר כרמל שאמה:


אני רוצה לפרוט את זה לפרטים. עובדי רשות השידור שיישארו, שכרם אמור להיפגע?

מיטל עמר:


זה מורכב מאוד. זה גם דבר פרטני ועל כל עובד זה ישפיע בצורה שונה, אבל יש שם דברים רבים שעומדים להשתנות.  במינהל מקרקעי ישראל עובד בדרגה מסוימת שיעבור לרשות יעבור עם השכר שלו, וברשות השידור עומדים להתבטל כל מיני דברים ויהיו טבלאות חדשות. אלה דברים שונים. הרפורמה כאן שונה מן הרפורמה ברשות השידור. 

 
בכל מקרה, כפי שמר אריאל אבלין אמר, אנחנו מחכים עדיין לתגובה של העובדים. 

היו"ר כרמל שאמה:


העברתם להם הצעה?

אריאל אבלין:


העברנו הצעה, ואנחנו רושמים בפנינו שהעובדים מצפים להצעה של רשות השידור. בהחלט נתחשב בבקשה הזאת. 

יאיר אלגאוי:


שים לב, אדוני היושב-ראש, איך דברים מתנהלים כאן. פתאום רשות השידור שונה ממינהל מקרקעי ישראל. מדוע? המינהל הוא גוף עסקי שיש בו כסף, שמכניס אפילו כסף, ואילו רשות השידור לא. 

ירון ביבי:


יש בו כסף של אזרחי מדינת ישראל. 

יאיר אלגאוי:


גם ברשות השידור זה כסף של אזרחי מדינת ישראל. 

היו"ר כרמל שאמה:


זאת אותה קופה. 

יאיר אלגאוי:


עובדי מינהל מקרקעי ישראל שעבדו קשה מאוד במשך כל השנים - - - 

היו"ר כרמל שאמה:


גם עובדי רשות השידור עבדו קשה. 

יאיר אלגאוי:


חס וחלילה לא תשמע ממני מילה אחת נגד עובדי רשות השידור. כרגע אני מייצג את עובדי מינהל מקרקעי ישראל, שעבדו קשה ועומדים עכשיו בפני רפורמה שאמורה להשליך עליהם. לא מציעים להם אפילו את ההצעה שהציעו לעובדי רשות השידור. זה עד כדי כך מעליב. 

היו"ר כרמל שאמה:


נציג משרד האוצר אמר כאן שזה יילקח בחשבון. 


אני רוצה להציג נקודה רחבה יותר. אנחנו לא רוצים להיכנס לפרטים האישיים והכספיים. אנחנו רוצים שתגיעו לבד להסכמה. אבל אנחנו סבורים שטעות גדולה מאוד לקשור את העברת הבעלות ואת יישום הרפורמה עם ההסכמות הללו. החוק קובע "לא תפעל הרשות". הכוונה שכל עוד לא משנים את המבנה הארגוני ולא פוגעים באנשים שלכם אין סיבה שתפגעו בפעולת מקום העבודה שלכם וביישום הרפורמה. העברת הבעלות היא הבסיס של הרפורמה. אם תראו שזה פוגע בכם בצורה קיצונית - - - 

יאיר אלגאוי:


נמצאת כאן יושבת-ראש ועד העובדים והיא תסביר. 

היו"ר כרמל שאמה:


בהיעדר טעם מיוחד מאוד וקיצוני, אין סיבה לעצור את הרפורמה הזאת שכל-כך חשובה, לא רק לשוק המקרקעין אלא בכלל, ולא סתם השקענו כאן ימים ולילות כדי לחוקק את הרפורמה. 

יאיר אלגאוי:


אומר משפט אחד בעניין הזה לפני שגברת גיל איזנשטיין תסביר. 

היו"ר כרמל שאמה:


נתנו לכם את השוט הכי גדול שיש, שזה הגנה בחקיקה. אל תשתמשו בו להפרעה לעבודה. 

יאיר אלגאוי:


צריך להבין דבר אחד, אנחנו לא מפריעים לעבודה. שידונו אתנו ברצינות, שיציגו הצעות. האמן לי, המשא ומתן יכול היה להסתיים אתמול. אבל, אדוני היושב-ראש, לא אנחנו מי שגוררים רגליים במשא ומתן. היינו כאן בישיבה הקודמת ואז אמר מנהל המינהל שההצעה לא מספקת. ציפית שיגידו: אם ההצעה שלנו לא מספקת, הנה קחו הצעה משופרת שכוללת אולי לא את כל מה שהם סבורים שמגיע לנו, אבל הצעה שיש בה שיפור כדי ליצור trigger. אבל גם את זה לא קיבלנו. המשא ומתן מתנהל בקצב איטי מאחר ומישהו אחר מכתיב את הקצב. אני לא יכול להגיד להם כמה לתת, אבל אני יכול להגיד להם אם זה יכול להניע את התהליך. לדוגמה בהסכם הפרישה, שהוא אחד הנושאים העיקריים שנדונים במשא ומתן, אם ההצעה של המדינה תאפשר להניע עובדים לפרוש. נכון להיום אי אפשר להניע עובדים לפרוש. 


תאמר גברת גיל איזנשטיין איך עניין העברת הבעלות משפיע, ואחר-כך אשלים.

גיל איזנשטיין-קנה:


לדברי מנהל המינהל כל הטיפול בחוכרים, שזה מה שעובדי המינהל עשו עד היום - - - 

ירון ביבי:


חלק מהם. 

גיל איזנשטיין-קנה:


עובדי המינהל באופן כללי. אחרי זה אם תרצה תוכל לתקן אותי. העברת הבעלות היא 35% מן הפעילות במינהל. רוצים לגרום לפרישת 40% מן העובדים, לפחות בהצעה שהעבירו לנו. ברור ש-40% שרוצים להוריד זה כתוצאה מהשינוי בפעילות של העברת הבעלות, בשל כך שלא נטפל בדברים הללו. אז אי אפשר להשאיר עובדים בלי עבודה ולהגיד: נראה מה הם יעשו. אחת מן הזכויות של העובד היא הזכות עבודה, שיהיה לו מה לעשות ושלא יסתובב במסדרונות בחוסר מעש. לכן יש קשר בל ינותק בין הדברים, כי זאת העבודה של העובד. אי אפשר לקחת אותה ממנו מבלי שיסדירו את מעמדו. אי אפשר להשאיר אותו בלי עבודה ולהגיד לו: עכשיו אתה בטלן. 

ירון ביבי:


בעניין הזה אני מוכן להתחייב בפני הכנסת.

גיל איזנשטיין-קנה:


בבקשה תן לי לסיים. זה עניין שצריך להסדיר. הרפורמה הזאת לא באה במנותק. מישהו מטפל, מישהו עושה היום את העבודה. כעת רוצים להעביר את העבודה שלו למיקור חוץ. לא ברור לי למה, לא ברור לי מדוע, אני לא יודעת למה בכל סניף דואר אפשר יהיה להעביר את הנכס היקר ביותר של האדם כשהטאבו שמטפל בנכסים ובהעברת בעלות יש לו 9 לשכות בכל הארץ. למה צריך להעביר את זה למיקור חוץ? אני לא מצליחה להבין. לא ברור לי למה הטאבו מצליח לטפל באנשים היטב ואילו מינהל מקרקעי ישראל לא יכול לעשות את זה. 

 
העובדים יכולים לעשות את זה. צריך לנהל אותם היטב. צריך לקבוע נהלים טובים, לקבוע דרכי עבודה יעילות. העובדים יעשו את זה היטב. הם עושים את זה היום, על אף השכר הנמוך שלהם, על אף שנדרשים להשלמת הכנסה כאשר הם מטפלים בנכסים של מיליונים. הם עושים את זה היום על-פי התנאים שנותנים להם, על-פי החלטות המועצה שקיימות היום. הנה, בנושא השיווק שמתהדרים בו – לא היה כאן שינוי ארגוני. תראו איך השיווק צמח ב-20% עם אותם עובדים שפועלים באותו אופן, בלי שום שינוי, בלי תוספת שכר, בלי כלום, בלי רפורמה. פשוט ניהלו אותם טוב יותר. אז תנהלו אותנו היטב וניתן תפוקות טובות. אם ינהלו אותנו היטב ניתן שירות מצוין לאזרח. אנחנו רוצים לתת שירות מצוין לאזרח.

היו"ר כרמל שאמה:


300,000 החוכרים, שזה השלב הראשון שרוצים להתחיל בו בעוד שבועיים, אלה במילא אנשים שלא מקבלים היום שירות. 

גיל איזנשטיין-קנה:


חלק מהם כן מקבלים שירות. 

היו"ר כרמל שאמה:


זה דירות מגורים בחכירה מהוונת. 

גיל איזנשטיין-קנה:


את העברת הבעלות בדירות המגורים לא עצרנו. הבעיה היא עם הבתים צמודי הקרקע. 

ירון ביבי:


כולל הבנייה הנמוכה?

גיל איזנשטיין-קנה:


הבנייה הנמוכה – זה חלק ממה שאנו מטפלים בו כעת ובוודאי צריך להסדיר את זה אתנו. אי אפשר להוציא את העבודה, ואז להגיד: עכשיו תבואו למשא ומתן. 

היו"ר כרמל שאמה:


מנהל המינהל רצה להתחייב על משהו. 

ירון ביבי:


אם יש חשש שתיגמר לעובדים העבודה, אני מוכן להתחייב לספק לעובדים עבודה בתחומים של המינהל עד ההסכם הקיבוצי, ובלבד שהעברת הבעלות תימשך. 

גיל איזנשטיין-קנה:


זה לא מספק. זאת העבודה שלנו כרגע. תכשיר אותם כעת לעבודה אחרת ב-3 חודשים? צריך לסכם את זה. אנחנו רוצים לסכם את זה. אנחנו רוצים שיהיה הסכם פרישה טוב, רוצים תנאי שכר טובים, רוצים לסכם את זה. אתם גוררים רגליים ומציעים הצעות לא מכובדות. 

היו"ר כרמל שאמה:


אף אחד לא אמר שאתם לא רוצים לסכם. אנחנו רוצים רק שהנושא לא יתעכב. אף אחד לא אמר לכם לחתום על ההצעות ולוותר עד שהדברים יוסכמו. 

יאיר אלגאוי:


אדוני היושב-ראש, גם בחוק כתוב במפורש שכל נושא שיש בו השפעה על העובדים - - -

ירון ביבי:


כתוב: אם יש פגיעה בזכויות העובדים. לא מדובר על השפעה. 

יאיר אלגאוי:


אתה תקרא לזה פגיעה. אני אקרא לזה השפעה. זה לא משנה. אנחנו רואים בהעברת הבעלות שיש לזה השלכות. אי אפשר להתעלם מכך. 

גיל איזנשטיין-קנה:


למשל באשר להעברות התכנון – כתוב בחוק שאתם צריכים להידבר אתנו. 

ירון ביבי:


לא נכון. 

יאיר אלגאוי:


יש גורם בכיר במינהל שבעיקרון מסכים אתנו. זה דבר שצריך להיפתר כחלק מן המשא ומתן. העלינו את זה במשא ומתן ושמנו את זה על השולחן. יש גם דרך לפתור את זה. כאן אני לא מאשים את מינהל מקרקעי ישראל אלא בעיקר את אגפי משרד האוצר. אילו היו מניעים את תהליך המשא ומתן עם משרד האוצר על-ידי שהיו מציעים הצעה טובה יותר לעובדים אז אולי היינו יכולים להתקדם בנושא הזה. אבל אי אפשר בכל הנושאים להגיד "לא" ולצפות שהעובדים, בנקודה שמשפיעה עליהם מהותית הכי הרבה, יגידו: "בטח, בוודאי, כן, צאו לדרך". בשורה התחתונה, מי יצטרך לעשות העברת בעלות? העובדים. 

מנחם אליעזר מוזס:


הייתי מבקש לשאול את מנהל המינהל, עד כמה משפיע נושא העברת הבעלות מיידית?

ירון ביבי:


הוא משפיע מאוד. לפחות 300,000 חוכרים שזכאים לקבל בעלות על הדירות שבהן הם מתגוררים יכולים יהיו לקבל את זה. זה מתנהל בקצב של 15,000 חוכרים בחודש, ובכל חודש שזה נדחה יצטבר פיגור. 

גיל איזנשטיין-קנה:


הייתם יכולים להעביר ב-2006 ולא עשיתם את זה עד עכשיו. 60,000 דירות העברנו. 

מנחם אליעזר מוזס:


לשיווק קרקעות זה לא מפריע. 

ירון ביבי:


המבנה הארגוני החדש של מינהל מקרקעי ישראל מאפשר לו לפעול בצורה הרבה יותר נכונה לדעתי, הרבה יותר טובה למטרות הממוקדות שלו. אני בא לכאן מישיבה בהנהלת המינהל, דנו בערך שעה האם צריך לגבות כסף על חניה מקורה בבית צמוד קרקע. מינהל מקרקעי ישראל על השאלה הזאת השקיעה עשרות, אם לא מאות שעות עבודה, על השאלה האם לגבות כסף עבור החניה המקורה הזאת או לא לגבות כסף. אילו היינו מקדישים את אותן שעות לדברים שהם ליבת העיסוק שלנו אני מניח שהיינו מביאים תוצר טוב הרבה יותר למשק. לכן בוודאי יש השלכה על כך שאנו לא מתארגנים אחרת, כי אם אין השלכה אז בואו נשאיר את המצב כפי שהוא. יש השלכה. לכל יום שעובר יש השלכה. אני מקווה שנצליח, גם אחרי ששמענו כאן את חברי הוועדה ושמענו את דברי העובדים, שזה בעיניי בעל חשיבות לעשות את המשא ומתן יעיל יותר, אינטנסיבי יותר ובהידברות טובה יותר. על-פי ההבנה שלי מה שהוועדה הזאת והכנסת החליטה לא קשור להעברת הבעלות. 

היו"ר כרמל שאמה:


אמרתי שאני מסכים שאין קשר בין העברת הבעלות ובין ההסכם הקיבוצי. יש לעובדים דברים חזקים יותר בידיים. חבל. 

גיל איזנשטיין-קנה:


חלק מן התכנון אמור לעבור למשרד הבינוי והשיכון. כתוב בחוק שגם העברות אתם צריכים לעשות במסגרת ההסכם הקיבוצי. אז מה, תשאירו את המתכננים במינהל בלי עבודה? אני לא מבינה את זה.  

ירון ביבי:


זה לא נכון. 

היו"ר כרמל שאמה:


הוא דיבר על העברת הבעלות. 

גיל איזנשטיין-קנה:


גם זה. 

ירון ביבי:


הייתי מציע שנמקד נושא-נושא. כרגע דיברנו על העברת הבעלות. 

גיל איזנשטיין-קנה:


העברת הבעלות – זה העבודה של העובדים. אתם רוצים לקחת את העבודה של העובדים בלי להגיע איתם להסדר. אני לא בטוחה שזה מה שחברי הכנסת רצו לעשות.

ירון ביבי:


לא נכון. 

גיל איזנשטיין-קנה:


ממש כן. 

יאיר אלגאוי:


העברת הבעלות – עליה מתנהל המשא ומתן. אחת הסיבות שהם סבורים שלא מגיע לנו על זה שום דבר, כי הם טוענים שזה לא ברפורמה. אבל צריך לקבל החלטה. אם זה ברפורמה אז שיישבו לדבר אתנו על זה. הם לא יכולים לאחוז במקל בשני קצותיו. אם זה חלק מן הרפורמה – תשבו ותדברו אתנו על זה. אנו סבורים שמגיע לנו פיצוי על העברת הבעלות. הם יכולים להגיד שלא. אבל צריך לדון ואז אם נגיע להסכמה – מה טוב, ואם לא – נעלה את זה לוועדת ההכרעות של המשא ומתן. אבל להגיד: תבצעו את העברת הבעלות ואחר-כך נדון אתכם – זה לא רציני. 

היו"ר כרמל שאמה:


הוא לא אומר: ואחר-כך נדון. אתם כבר דנים. 

גיל איזנשטיין-קנה:


על העברת הבעלות הם לא מוכנים לדבר. המשמעות היא קיצור תוחלת עבודתו של העובד. אם העובדים טיפלו כל הזמן בחכירות, שזה דבר שלא מתכלה, עכשיו העברת הבעלות בעצם גומרת את העבודה של העובדים. צריך להסדיר את זה. זה חלק מן הרפורמה ואנחנו מוכנים לדבר על זה. כך קבע החוק ואנחנו פועלים על-פי החוק, אבל צריך לדבר אתנו על זה, ולא להגיד: זה לא חלק מן הרפורמה, זה כן חלק ממנה, ולשחק אתנו משחקים. כך עושים. 

היו"ר כרמל שאמה:


זה נראה כמו שיח חרשים ועיוורים ביחד. 

מיטל עמר:


אמנם בישיבה האחרונה של המשא ומתן לא השתתפתי, אבל אני סבורה שדיברו על כל נושא שעלה במשא ומתן. 

גיל איזנשטיין-קנה:


זה לא נכון. 

מיטל עמר:


כל נושא שעלה, כולל העברת בעלות, נידון. אנחנו מחכים להתייחסותכם הרצינית לתוכנית הפרישה. אני מקווה שזה יידון מחר בישיבת המשא ומתן. 

גיל איזנשטיין-קנה:


סירבתם לדון על העברת הבעלות. יש לי פרוטוקולים. 

מיטל עמר:


גם אני השתתפתי בישיבות ואני זוכרת שדנו בזה. 

ירון ביבי:


אני חייב לציין שבנושא הזה אכן לא התקיים דיון. אדוני היושב-ראש, אני מציע, שמענו את העובדים. הרי לא ננהל כאן את המשא ומתן. נצטרך לדווח לוועדה אם עשינו את העברת הבעלות. כרגע יש לנו זמן כי שר האוצר ושר הבינוי והשיכון עדיין לא חתמו על ההחלטה. אני מניח שהם יחתמו עליה בשבועיים הקרובים. כאשר זה יהיה מוכן, אם לא נצליח ליישם את ההחלטה אדווח לכם על כך. 

היו"ר כרמל שאמה:


מה המשמעות אם בעוד שבועיים תדווח שלא הצלחתם להפעיל את זה?

ירון ביבי:


ייתכן שנגיע להסכמה עם העובדים. הרי המשא ומתן מורכב מנושאים רבים מאוד. ייתכן שנצליח להגיע להסכמות ביניים שמאפשרות לנו לפעול בינתיים ולמצות את המשא ומתן אחר-כך. זה לדעתי הדבר הכי טוב מבחינת העברת הבעלות. אדווח לוועדה בתוך שבועיים אם הגענו להסכמה הזאת עם העובדים. 

היו"ר כרמל שאמה:


נציגי העובדים, אמרתם שתנאי הפרישה של עובדי רשות השידור מקובלים עליכם?

יאיר אלגאוי:


לא. מבחינתנו כבר מונחת היום הצעה שנתנו לעובדי רשות השידור. במקרה של עובדי רשות השידור היתה כבר הצעת פרישה. לנו הציעו הצעה נמוכה בהרבה. 

היו"ר כרמל שאמה:


אני מבין את הטענה שלך ושאתה לא רוצה להיות מופלה לרעה לעומת עובדי רשות השידור, אבל האם אתה סבור שעובדי רשות השידור צריכים להיות מופלים לרעה לעומת התנאים שמוצעים לכם? זאת השאלה שלי. האם אתה מסכים לקבל את התנאים שהוצעו לעובדי רשות השידור? אתה לא צריך להתחייב.

גיל איזנשטיין-קנה:


צריך לעשות התאמות. 

יאיר אלגאוי:


זה יהיה חלק מן המשא ומתן אבל קודם כול שיציעו לי את זה. לא מציעים לי את זה. על מה אגיב? שיציעו לי את זה ואז אגיב. נכון לרגע זה לא הציעו לנו הצעה כזאת. האם אתחייב על משהו באוויר? אני סבור שהיה הוגן אילו הציעו לנו את ההצעה הזאת על השולחן. 

היו"ר כרמל שאמה:


לאור האמירה הזאת הייתי רוצה לקבל הסבר בכתב מה הסיבה שהם לא יקבלו את ההצעה הזאת. השתתפתי בדיון בוועדה ושמעתי את ההצעה שניתנה לעובדי רשות השידור. במה שונים עובדי מינהל מקרקעי ישראל מעובדי רשות השידור ומדוע הם לא מקבלים אותה הצעה כדי לפתור את הבעיה?

אריאל אבלין:


אם אתה מבקש שנעביר לך בכתב דיווח כזה, אין בעיה, אבל לא בטוח שזה יקדם את הדיון.

היו"ר כרמל שאמה:


ייתכן שאחד הצדדים במשא ומתן לא יאהב את אחד הצעדים שנרצה לעשות בעתיד. לפני כן אני רוצה להיות בטוח היכן הדברים עומדים, ואם לא מזמן ניתנה הצעה לעובדי רשות השידור, ואני זוכר שהיא לא הוצאה מכם באקדח לרקה, אז אין סיבה שעובדי מינהל מקרקעי ישראל לא יקבלו אותה. אם עובדי המינהל לא ירצו לקבל הצעה שארגון עובדים מקביל קיבל אז גם נדע איך להתנהג בהתאם. לכן אני רוצה ללמוד את הדברים בשקט, מחוץ לוועדה, ולקבל מסמך מסודר. יש לי אחריות שהרפורמה הזאת תיושם כפי שצריך ולא תתעכב, כי יש לה גם השלכות אחרות. מצד שני, נושא העובדים רגיש מאוד. ככל שהרפורמה הזאת חשובה לי, לעשות צעד שלוקח אותם קצת אחורה או להפעיל עליהם לחץ מכיוון הכנסת זה הצעד האחרון שאני רוצה לנקוט. לכן אני מבקש לקבל מכם מסמך, או שתציעו את ההצעה הזאת לעובדים. זה לא חובה, אלא אם כן תנמקו לי את צעדיכם. תודה רבה.  


בזה מיצינו את נושא העובדים. יש דוברים נוספים שביקשו להביע את דעתם. אנא תדברו בקצרה. מר מאיר דויטש מתנועת "רגבים", בבקשה.

מאיר דויטש:


שלום למנהל המינהל. האם אפשר לפרט קצת מה קורה עם האגף לשמירה על הקרקעות, מה מתקדם עם זה? זה חלק חשוב מאוד ברפורמה. ולמה לא מחדשים את תוכנית "רוח קדים" שהוכיחה את עצמה כבר לפני שנה וסתם לא שומרים על האדמות? אחרי הדיון כאן אני חושב שאולי העובדים לא רוצים לבצע את "רוח קדים" כי אז לא תהיה להם עבודה. זאת אומרת, אם לא נשמור על הקרקעות אז לא יהיה לנו על מה לשמור בהמשך. 

ירון ביבי:


שלא ישתמע שעובדי המינהל לא עושים את עבודתם נאמנה. להיפך, לפעמים הם עובדים בתנאים-לא-תנאים, ובוודאי מי שיודע מה עושים המפקחים במינהל יודע את זה. בואו לא ניסחף. 


חלק גדול מן המבנה הארגוני החדש הוא חטיבה שמיועדת לשמירה על הקרקע. למה? לפעמים המפקח שלנו מביא את המידע, המידע הזה עובר למחלקה אחרת לטיפול ולמעשה אין מי שאחראי על התהליך בין הרגע שהמפקח איתר משהו לא בסדר בקרקע ובין המימוש. לכן אנו מקימים חטיבה לשמירה על הקרקע. למרות הקיטון במינהל יש הגדלה של כוח-האדם שיעבוד בנושא השמירה על הקרקע.


לגבי "רוח קדים", אני לא די מעודכן כדי לענות לך כעת. 

מאיר דויטש:


הנושא הזה חשוב. הרי השמירה על הקרקע זה לא רק מינהל מקרקעי ישראל. משנים של התכתבויות, כל פעם מינהל מקרקעי ישראל שולח אותי למשרד הפנים, למשטרה וכולי. "רוח קדים" לוקחת בעצם את כל הגופים האלה, שמה אותם באותו שולחן ואומרת: חבר'ה, תשמרו על הקרקע, תפתרו את הבעיה הזאת. 

ירון ביבי:


אני מוכן לענות לך בנפרד. כרגע אני לא מצוי מספיק בפרטים כדי לענות לך כפי שצריך. 

שלמה ציזר:


אני יכול להשיב לך. אני חבר בוועד וממונה גם על הפיקוח במחוז דרום. מר דויטש, אני מקבל הרבה מכתבים שלך. 

ירון ביבי:


מר ציזר, אתה עונה עכשיו כחבר ועד או כעובד מינהל?

שלמה ציזר:


כעובד מינהל. 

ירון ביבי:


כעובד מינהל אני מנחה אותך, אנחנו נענה תשובה מסודרת. תודה. 

היו"ר כרמל שאמה:


רשות הדיבור לגברת גיתית ויסבלום מן החברה להגנת הטבע, בבקשה. 

גיתית ויסבלום:


שלום. חלק מתפקידי הרשות כפי שנקבעו בחוק זה הקצאה של קרקעות למגורים ולדיור בר-השגה, וגם לשטחים פתוחים ולשמירה על הקרקע, כפי שאמרת. רציתי לשאול איזה אגף מתוך האגפים החדשים במבנה החדש יטפל בהקצאות קרקע לשטחים פתוחים, רכישה של קרקעות והפקעה של קרקעות למטרות פנאי, נופש ושמירה על שטחים פתוחים?


אני מבקשת לשאול את נציגי משרד האוצר, מתי הקרן הירוקה אמורה לקום ומי בתוך מינהל מקרקעי ישראל או בתוך משרד האוצר יהיה אחראי להוצאת הקרן אל הפועל?

ירון ביבי:


מי שאמור לעשות הקצאה של קרקע זה חטיבת העסקאות, וזה כולל גם קרקע לצרכים ציבוריים, החל מקרקע לרשויות מקומיות וכלה בקרקעות לגנים לאומיים ושמורות טבע. זה יאפשר לנו להתמקד, כי אחת הבעיות שלנו מול רשות הגנים הלאומיים למשל היא שלא תמיד אנחנו מספיקים להגיע לעסקאות שלהם במבנה הנוכחי. 


באשר לקרן, בישיבת הנהלת המינהל הקרובה נציג תוכנית שגיבשנו. אחרי שהנהלת המינהל תאשר את התקנות שגיבשנו, נעביר אותן לעיון של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולעיונו של שר הבינוי והשיכון, שהוא בסופו של דבר מי שיביא את התקנות בפני מועצת מקרקעי ישראל, או הרשות, ובפני הכנסת. אני מניח שהתהליך הזה יושלם במהלך 3 החודשים הקרובים. 

גיתית ויסבלום:


מי יהיה אחראי להוצאת התקנות האלה אל הפועל?

יעקב (ינקי) קוינט:


שר הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם שר האוצר. 

גיתית ויסבלום:


איזה מן האגפים של המינהל יעסוק בזה?

אריאל אבלין:


מנהל הרשות יהיה יושב-ראש הקרן. לקרן תהיה הנהלה שתקבע את המדיניות ותחליט לגבי הוצאת הכספים. יהיה תקציב ייעודי בתקציב המינהל לנושא הזה. 

היו"ר כרמל שאמה:


רשות הדיבור למר אברהם להב מהתאחדות הקבלנים, בבקשה. 

אברהם להב:


שלום. קודם כול, בשם התאחדות הקבלנים אנחנו תומכים ברפורמה כפי שהוצגה במצגת. הוויכוח שיש עם העובדים, אני מניח שהוא יותר על נושא השכר ולא על עצם הרפורמה, שגם הם מסכימים לה. אנו תומכים בה. 


רציתי לשאול את מר ירון ביבי שתי שאלות. שאלה ראשונה בנושא העברת בעלות למקבצים גדולים. אחרי שקבלן זכה במכרז, שילם את כל שצריך לשלם עבור הקרקע והפיתוח למינהל, למה אי אפשר להעביר לו באותה עת את הקרקע, אחרי שזכה במכרז והשלים את כל ההליכים? המינהל משתחרר ממנו כי בין כה וכה לגבי היתרים המינהל היום משחרר את זה והקשר בין המינהל ובין הקבלן מסתיים בזה. 


שאלה שנייה, לגבי התכנון. במצגת הראיתם שכל נושא התכנון עובר למשרד הבינוי והשיכון. בעבר בדיונים על הצעת החוק ציין יושב-ראש הוועדה שתקציב התכנון היה 5 מיליארד שקל בעשור האחרון. אני מצטט נכון, זה מופיע גם בפרוטוקול. 

היו"ר כרמל שאמה:


קראתי את זה מדוח מבקר המדינה. 

אברהם להב:


אני לא המצאתי את זה. זה אומר חצי מיליארד שקל בשנה – תקציב אדיר, עצום. אני לא רוצה להשתמש בסופרלטיבים. התקציב הזה עבר למשרד הבינוי והשיכון. איך התכנון יעבוד מעתה ואילך?

ירון ביבי:


באשר לשאלה הראשונה, איני יודע אם שמת לב במצגת, אבל גם היום – ואתם יודעים את זה מהשטח – היכן שאפשר מוציאים כבר מכרזים לקבלנים בבעלות. זה עונה על השאלה הראשונה. זה נמצא היכן שהוא בתהליך. אני סבור שלא כדאי להגיע לזה כרגע. זה עניין טכני.  


באשר לתכנון, השאיפה של מינהל מקרקעי ישראל – אני מדגיש שבמשרד הבינוי והשיכון יש מחשבות אחרות וכרגע אני מייצג את המינהל בלבד בעניין הזה – להעביר ככל היותר את התכנון המפורט לידי הוועדות המקומיות. הערים יודעות לנהל את עצמן טוב יותר, הן יודעות את הצרכים שלהן. 

מנחם אליעזר מוזס:


במסגרת הרפורמה בתכנון?

ירון ביבי:


לא. זה חלק מן הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. החלטת המועצה האחרונה שנתקבלה בנושא הזה בחודש שעבר מאפשרת למינהל להשתתף בתקציב בתכנון שתעשה הרשות המקומית, כך שזה נותן לנו גם את ה-saying התכנוני כי השותפות היא לא רק בכסף אלא גם בהבנה של התוכנית ובקידומה, לאפשר לנו כמי שמייצג את בעלי הקרקע לבחון את התכנון.

גיל איזנשטיין-קנה:


זה ייעשה על-ידי עובדי המינהל?

ירון ביבי:


יעסקו בזה הרבה יותר עובדי מינהל מאשר היום. זה יאפשר לנו לבחון את התכנון ולהשתתף בו. 

 
יש פרויקטים שיועברו לידי משרד הבינוי והשיכון כדי שהוא ייזום את התכנון בהם וינהל אותם. ככל שאני יודע, אני לא מכיר את תקציב משרד הבינוי והשיכון כפי שהכרתי אותו בעבר, יש גיבוי תקציבי לזה בתקציב משרד הבינוי והשיכון, ויתקן אותי מר אריאל אבלין אם אני טועה. 


יש דברים שמינהל מקרקעי ישראל ימשיך לתכנן, כמו למשל פינוי מחנות צה"ל, אירועים שבהם צריך גם את ה-say של בנק הקרקעות כדי לקדם את התכנון שלהם. זה חשוב מאוד. אותם נושאים יישארו בטיפול של התכנון במינהל מקרקעי ישראל.

אברהם להב:


האם נכון לומר שיוזמה של רשות מקומית שתזכה לגיבוי שלכם תקבל גם מימון שלכם?

ירון ביבי:


כן. בדרך כלל כן. זאת החלטת המועצה. 

היו"ר כרמל שאמה:


רשות הדיבור למר מוטי מגער, מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי. הוא לא נמצא. גברת רחל זכאי מלשכת עורכי-הדין, בבקשה. 

רחל זכאי:



בראש ובראשונה, אני מברכת על יציאת הרפורמה לדרך. דא עקא, אני מתרשמת שהדרך עדיין לא סלולה ולא כל-כך קרובה. לכן אני מבקשת לדעת ממנהל המינהל, בהנחה שהחלטת המועצה אמורה להתאשר בעוד שבוע-שבועיים, במשק מחכים לה מאוד, בעיקר לא אלה שהבעלות אמורה לעבור אליהם ללא תמורה מאחר ואין השפעה אמיתית על ההתנהלות שלהם מעבר להשפעה הפסיכולוגית החשובה מאוד. 

ירון ביבי:


זה לא מדויק. 

רחל זכאי:



דא עקא שדווקא רבים מאלה שאמורים לשלם בהחלט יושפעו מן הרפורמה. לכן אני מבקשת לדעת האם, בהנחה שההחלטה תתאשר, יונחו המחוזות כבר בקרוב ממש לפעול כאילו היא בתוקף, בלי להמתין עוד חודשיים להנחיות, באופן שאדם שרוצה למשל להוסיף בנייה בבנייה נמוכה יוכל לומר שהוא מבקש שומה של העברה לבעלות ולעבור לבעלות?

ירון ביבי:


התשובה היא כן. כאילו היית היום בישיבת ההנהלה שלנו. זאת בדיוק ההנחיה שנתקבלה היום. 

רחל זכאי:



אני שמחה מאוד שכיוונתי לדעת ההנהלה. 

ירון ביבי:


התשובה היא כן. גם אם לא יהיו לנו טבלאות שומה ניאלץ לעשות שומות פרטניות במקומות שבהם צריך לשלם, אבל נאפשר לאדם את שני סוגי המסלולים: במסלול אחד לפעול לפי החוזה הקיים, כאילו הוא חוכר, או במסלול שני לפעול בערוץ של ההחלטה על הבעלות גם אם עדיין לא ניתן לרשום בעלות, ולשלם את התשלום תמורת העברת הבעלות. 

רחל זכאי:



אם תמיד חשבתי שהרפורמה חיונית, עכשיו מן הצד השני אני רואה עד כמה. יישר כוחכם. 

ירון ביבי:


תודה. 

היו"ר כרמל שאמה:


תודה רבה. סיימנו ברוח חיובית. 


אני מבקש להודות למנהל מינהל מקרקעי ישראל וגם לעובדים. הוועדה מסכמת את הישיבה. נמשיך ונעקוב אחר יישום הרפורמה. הפערים בין העובדים ובין המינהל מטרידים אותנו משני היבטים, הן בהיבט של שמירת זכויות העובדים והן בהיבט של העיכוב שזה עלול לגרום ליישום הרפורמה. אנחנו מקווים שכולכם תהיו אנשי בשורה בישיבה הבאה. 


תודה רבה. הישיבה נעולה. 

הישיבה ננעלה בשעה 14:45
PAGE  
33