PAGE  
15
ועדת הכספים

27.1.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 289

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ב בשבט התש"ע (27 בינואר 2010), שעה 09:15

סדר היום:

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התש"ע-2010

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מוזמנים:

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, ממונה על החקיקה, רשות ניירות ערך

דוד לביא, מנהל מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

אלחנן הרמור, סגן מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח מנהלי תיקים, רשות ניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר, יועצת משפטית, מחלקת רישוי ופיקוח מנהלי תיקים, רשות ניירות ערך

מירית פוגאטש, מתמחה, מחלקת רישוי ופיקוח, רשות ניירות ערך

עו"ד מרים אלוני, משרד המשפטים

לילך שמע זלטיקוב, כלכלנית, בנק ישראל

עו"ד עידית גילאור, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד מאיה סידיס וגר, בנק ירושלים, איגוד הבנקים בישראל

גדי נוימן, בנק דיסקונט, איגוד הבנקים בישראל

בועז רדי, רגולציה, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

שחר אורבך, מנהל סיטי בנק

עו"ד עירית רוט, יועצת משפטית, סיטי בנק

ייעוץ משפטי:

שגית אפיק

מירב תורג'מן

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רשמה וערכה:

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
 (תיקון מס' 11), התש"ע-2010

היו"ר משה גפני:


בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התש"ע-2010.


למה במקור כתוב התשס"ח? זה נמצא בוועדה מאז שנת תשס"ח?

דניאל רימון:

זה עבר רציפות.

היו"ר משה גפני:


למה לא סיימו את זה בקדנציה הקודמת?

דניאל רימון:

זה היה על הגבול והתחלף שר. זה היה בין השמשות ולא משום טעם ענייני. גם בוועדה זה נמצא הרבה חודשים.

היו"ר משה גפני:


גבירתי היועצת המשפטית, היכן אנחנו עומדים?

מירב תורג'מן:

בדיון האחרון שהתקיים ביום שלישי שעבר הקראנו את סוף סעיף 29, מה שהיה סעיף 27 בנוסח הקודם.  נשאר לנו להקריא את סעיף 30, את התוספת.

דניאל רימון:

יש לנו פרק שצריך לחזור אחורנית.

מירב תורג'מן:

את התוספת ואת שלושת הסעיפים האחרונים. בנוסף היו לנו שני סעיפים שהתבקשנו להגיע להסכמה לגבי הנוסח ואנחנו ישבנו עם הרשות לניירות ערך.

היו"ר משה גפני:


איזה סעיפים?

מירב תורג'מן:

לגבי סעיף 38ג לעניין הפחתת הסכומים. הרשות ביקשה למחוק את הסעיף מהנוסח. הוא הופיע בנוסח המקורי, בהצעת החוק המקורית שעברה קריאה ראשונה. עמוד 13. הגענו להסכמה להשאיר את הסעיף. בנוסף הם מבקשים להוסיף עוד איזשהו תיקון ולהסמיך את השר לקבוע את שיעורי ההפחתה המירביים, דבר שיאפשר לרשות להחליט באיזה שיעור להפחית את הקנסות.

היו"ר משה גפני:


תקריאי ונראה במה מדובר.

מירב תורג'מן:
22.
החלפת סעיף 38ג


במקום סעיף 38ג לחוק העיקרי, יבוא:


38ג.
סכומים מופחתים

(א)
הרשות אינה רשאית להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס האזרחי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאית הרשות להטיל קנס אזרחי בסכום הנמוך מהקנס הקבוע בחוק זה ובשיעורי הפחתה מירביים שיקבע".


זאת הבקשה שלהם.

היו"ר משה גפני:


מבחינתנו זה בסדר?

מירב תורג'מן:

כן. אנחנו הגענו להסכמה לגבי הנוסח הזה.

היו"ר משה גפני:


יש למישהו השגות על זה? ממשיכים.

מירב תורג'מן:

עניין נוסף, לגבי הסכומים המופחתים. 

היו"ר משה גפני:


תאמרי לי באיזה מקום משום שלא הייתי בישיבה הקודמת.

מירב תורג'מן:

זאת בקשה חדשה שלא הופיעה בנוסח המקורי ולא בנוסח שהונח בשבוע שעבר. זה לא נמצא בנוסח הזה.

היו"ר משה גפני:


איפה רוצים להכניס את זה?

מירב תורג'מן:

בסוף.

שמשון אלבק:

אנחנו נסביר. בסוף אבל זה נוגע לאותו עניין.

דניאל רימון:

אנחנו מבקשים שאחרי סעיף 31 להצעה יבוא סעיף 32 שכותרתו תהיה תיקון חוק ניירות ערך והוא יאמר שבחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

היו"ר משה גפני:


למה נזכרתם בחוק ניירות ערך? אנחנו לא עוסקים בחוק הזה.

דניאל רימון:

אני אסביר. זאת פשוט התאמה.

היו"ר משה גפני:


תעשו על כל החוקים.

דניאל רימון:

"בסעיף 52יח(ג), במקום "ובשיעורים" יבוא "ובשיעורי הפחתה מירביים". זאת התאמה. יש סעיף מקביל לסעיף עליו דיברנו קודם בחוק הייעוץ, גם בחוק ניירות ערך, וכיוון שיש אי התאמה לשונית בין השניים, צריך לתקן.

היו"ר משה גפני:


לא איכפת לי, אבל למה נזכרתם בזה?

שמשון אלבק:

אני אסביר. גם בדיון הקודם דיברנו על תיאום בין סעיפי החוק השונים שדנים בהפחתות ואנחנו רוצים להגיע לאותו מצב שאותו קובץ תקנות שיעסוק בהפחתות יאפשר הפחתות גם בקנסות שיוטלו על יועצים וגם בקנסות שיוטלו על תאגידים ציבוריים. לכן אנחנו מבקשים גם לעשות תיקון קטן בחוק ניירות ערך שיאפשר לנו שאותו קובץ תקנות יובא לוועדה בתוך מספר חודשים, יעסוק גם בהפחתות בחוק ניירות ערך. כרגע אנחנו לא יכולים לבצע הפחתה שיש עמה שיקול דעת אלא רק הפחתה על פי מחירון שייקבע מראש. כדי להגיע לתוצאות צודקות בהטלת עיצומים כספיים, צריך שיקול דעת.

שגית אפיק:

גם לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, יש לכם אפשרות להטיל את הקנס אולם אין לכם אפשרות להפחית אותו.

שמשון אלבק:

נכון.

שגית אפיק:

השאלה היא למה לא לעשות שוב איזשהו הסדר רוחבי אם אתם כבר מנסים להסדיר את העניין הזה של הפחתת הסכומים.

שמשון אלבק:

יש מגבלה לגבי כמה אנחנו יכולים לרכב על התיקון הזה. מכיוון שבחוק ניירות ערך יש בדיוק את אותו סעיף, כל מה שאנחנו רוצים לעשות זה לעשות תיקון שיאפשר לנו שיקול דעת.

היו"ר משה גפני:


יש עוד חוקים כאלה?

שמשון אלבק:

יש. ודאי שיש. יש גם את חוק השקעות משותפות בנאמנות ושם צריך להוסיף את כל הסעיף כולו.

היו"ר משה גפני:


למה אתם לא עושים את זה גם שם?

שמשון אלבק:

כי  שם צריך להוסיף את כל הסעיף כולו ולכן רצינו לעשות את כל השינוי הזה בחוק אחר שנמצא כרגע לפני קריאה ראשונה. 

היו"ר משה גפני:


יש בעיה משפטית עם זה?

מירב תורג'מן:

לא. באופן עקרוני אין בעיה משפטית.

היו"ר משה גפני:


יש מישהו שטוען נושא חדש? בסדר.

דניאל רימון:

הסעיף הזה בנוסחו בחוק ניירות ערך כבר קיבל את אישור ועדת השרים.

היו"ר משה גפני:


זה קריטי אצלכם? זה לא הליך חקיקה תקין.

שמשון אלבק:

זה הליך כראוי.

היו"ר משה גפני:


כן, אבל לא תקין.

מירב תורג'מן:

השאלה אם יש סיבה לתקן רק בחוק ניירות ערך.

היו"ר משה גפני:


נזכרתם לתקן את זה עכשיו. אם היינו מצביעים בישיבה הקודמת כמו שביקשתם, זה לא היה.

שמשון אלבק:

אני מסכים, אבל אני אסביר. הוועדה באה בטענה נכונה ואמרה למה שלא נאפשר הפחתה. אמרנו בדיון הקודם שאנחנו לא רוצים לפגוע בכלל, אבל עכשיו באנו ואמרנו שנקרב את הכלל לסעיף הזה ולא הפוך. לכן לא נזכרנו עכשיו כי באנו בהתחלה בעמדה אחרת.

היו"ר משה גפני:


אם את לא מתנגדת, אפשר להוסיף את זה. אתם באמת צריכים לעשות תיקון כוללני. אני משתדל שהליך החקיקה יהיה לא רק ראוי אלא גם תקין. זה לא בדיוק תקין אבל זה לא דבר קריטי. 

דניאל רימון:

הסעיף הזה כנוסחו, כפי שאנחנו מביאים אותו, קיבל אישור ועדת שרים לחקיקה. 

היו"ר משה גפני:


ממש לא מעניין ולא קשור בכלל להליך החקיקה. הרי מאשרים למשל את חוק התקציב ומגיעים לכאן אחרי כן השרים שהצביעו בעד ומבקשים שנשנה. זאת אומרת, הליך החקיקה התקין הוא ועדת הכספים. ועדת השרים לא רלוונטית בכלל להליך חקיקה תקין אלא היא רלוונטית לגבי דברים אחרים. אני מדבר על הליך חקיקה פשוט שאנחנו מנהלים אותו בוועדה. בסדר, לא חשוב, זה בסדר. אם את לא מתנגדת, אני בעד.

מירב תורג'מן:

עניין נוסף שהתבקשנו להגיע לגביו להסכמות הוא נושא מיקור החוץ וסמכויות הפיקוח. אני חוזרת אחורה, לנושא השני שהתבקשנו להגיע עליו להסכמה והוא לעניין סעיף 19, מה שהיה סעיף 18, להסמיך את הרשות לניירות ערך לערוך מיקור חוץ של סמכויות הפיקוח. עמוד 12.


הגענו להסכמה להשאיר את הנוסח אולם להוריד את המלים "ככל שהורה", בפסקה (ב). המשמעות של מחיקת המלים "ככל שהורה" היא למעשה לחייב את יושב ראש הרשות לניירות ערך לקבוע הכשרה.


אני חוזרת להקראה ואנחנו בעמוד 15.

בועז רדי:

אפשר לשאול שאלה לגבי הסעיף הזה?

היו"ר משה גפני:


בכל סעיף שאנחנו מסכמים כאן, אפשר להצביע ולבקש את רשות הדיבור. בבקשה.

בועז רדי:

הסעיף הזה של מיקור חוץ הוא סעיף שקיים היום בחוק או כל הרעיון של מיקור חוץ הוא חדש?

שרה קנדלר:

חדש.

בועז רדי:

אם כן, אם אני מבין נכון, המשמעות היא שרשות ניירות ערך תוכל לקחת משרדי חקירות לצורך העניין, באישור משטרת ישראל, ולהשתמש בהם לצורכי החוק. אני רוצה לדעת האם רשימת החברות האלה תפורסם כדי שגם לציבור תוכל להיות הערה. אני חושב שמן הראוי שאם עושים מיקור חוץ של סמכויות כל כך חשובות, מעבר למשטרת ישראל, גם לציבור תהיה יכולת להעיר לרשות. לרשות תהיה סמכות לקבוע, אבל הציבור ידע ובאותם שלושה חודשים שיש למשטרה, וגם לו תהיה אפשרות להעיר על אותם גורמים. זה לא דבר של מה בכך להכניס מיקור חוץ לסמכויות הרשות בדרך אגב בחקיקה, אם זה באמת נושא חדש.

שרה קנדלר:

לא, זה לא נושא חדש.

בועז רדי:

שאלתי אם זה נושא חדש ואמרתם לי כן.

שרה קנדלר:

לא, זה לא נושא חדש.

שמשון אלבק:

נושא מיקור החוץ איננו דבר חדש ואיננו נושא חדש ברשות ניירות ערך. רשות ניירות ערך שוכרת  כבר שנים משרדי רואי חשבון פרטיים על מנת לבצע ביקורות ולהרחיב את יכולת הביקורת שלה גם בתאגידים וגם בקרנות. אנחנו עושים את זה כבר שנים ואין עם זה שום בעיה. אנחנו לא מכירים תלונות משמעותיות בעניין הזה או תלונות בכלל על העבודה שעושים אותם אנשים. הם עוברים הכשרה ברשות ואחר כך הולכים ועושים ביקורות. אני לא חושב שצריך מגבלות יותר מהמגבלות שקיימות כאן היום. גם המגבלות שיש כאן, אנחנו החמרנו יחסית למה שיש בחוק ניירות ערך ובחוק הקרנות. עמדת משרד המשפטים תומכת בעמדה הזאת ואנחנו לא רואים צורך להחמיר יותר מזה.

בועז רדי:

אני שוב שואל. לפני רגע נאמר לי שזה דבר חדש ולא קיים. עכשיו אתם אומרים שזה קיים. האם זה קיים בחוק או שזה קיים כנוהג? אם זה קיים כנוהג ולא בחוק, זה משהו אחר.

מירב תורג'מן:

זה לא קיים בפקודת חוק הייעוץ.

היו"ר משה גפני:


קודם אכן נשאלה שאלה לגבי הנושא הזה של מיקור חוץ ואני לא מבין מה פירוש המילה מיקור, אבל זה לא חשוב וזה לא נוגע לענייננו. מה זה מיקור?

שמשון אלבק:

אאוט סורסינג באנגלית.

היו"ר משה גפני:


מה פירוש המילה מיקור?

שמשון אלבק:

מיקור, מקור חיצוני.

היו"ר משה גפני:


למה זה מקור חיצוני? זאת חברה חיצונית. מה זה מיקור?

שמשון אלבק:

כך זה מכונה. העסקה של גורם פרטי.

היו"ר משה גפני:


את זה הבנתי. את התוכן הבנתי, אבל שאלתי רק מה פירוש המילה מיקור?

שמשון אלבק:

אני חושב שזה בא ממקור.

היו"ר משה גפני:


נשאלה כאן שאלה האם זה נעשה גם קודם.

שמשון אלבק:

התשובה היא כן.

היו"ר משה גפני:


אז למה אנחנו מוסיפים את זה עכשיו כאן בחוק?

שמשון אלבק:

אני אומר שוב שהתשובה היא כן לגבי חוק ניירות ערך ולגבי חוק השקעות משותפות בנאמנות קרנות. רשות ניירות ערך מפעילה את זה כבר שנים וכאן זה חדש.

היו"ר משה גפני:


ניסיתי לעזור לך אבל לא הצלחתי.

בועז רדי:

שאלתי הראשונה הייתה אם זה חדש ואמרו לי כן.

שמשון אלבק:

חדש בחוק הזה.

היו"ר משה גפני:


אפשר להמשיך. 


משרד המשפטים, את יודעת לומר מה מקור המילה מיקור?

מרים אלוני:

תרגום מאנגלית. המילה מיקור חוץ לא  מופיעה בנוסח החוק.

היו"ר משה גפני:


אני יודע שלא, אבל כל הזמן משתמשים במילה הזאת ולא בפעם הראשונה. לכן רציתי לדעת.

דוד לביא:


המילה סורס היא מקור. מיקור – מקור.

היו"ר משה גפני:


אסור להשתמש במילה חברה חיצונית כי זה נראה מאוד פשוט אלא צריך לומר מיקור כדי שיהיה תרגום מאנגלית.

מירב תורג'מן:

אני חוזרת לעמוד 15 לסעיף 30 ואני אקריא את התוספת.

30.
הוספת תוספת.


אחרי סעיף 49 לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת

(ההגדרה "לקוח כשיר" שבסעיף 1)


1.
קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן.


2.
חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל.


3.
מבטח.

4.
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), למעט חברת שירותים משותפת.


5.
בעל רשיון.


6.
חבר בורסה.


7.
חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך.

8.
תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים. בפסקה זו, "הון עצמי" – לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי סעיפים 17(ב)(1) ו-36 לחוק ניירות ערך.

9.
יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:

(1)
השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, שבבעלותו, עולה על סכום של 12 מיליון שקלים חדשים.

(2)
הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון.

(3)
ביצע לפחות 30 עסקאות בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים האחרונים. לעניין זה, "עסקה" - למעט עסקה שבוצעה על ידי מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.

אגב, זו ההגדרה של לקוח כשיר.


10.
תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים בתוספת זו.

11.
תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי בתוספת זו.

היו"ר משה גפני:


אתם הסכמתם להוריד את הסכום מ-15 מיליון ל-12 מיליון.

שמשון אלבק:

כן.

היו"ר משה גפני:


למה עיגלתם את הפירוט ל-30 עסקאות? אם אנחנו נשאיר את זה ב-15 מיליון, לא תשנו כלום?

שמשון אלבק:

נשאיר בצורה המקורית של זה? אני אומר לאדוני מה היה השיקול של ה-30 עסקאות ואדוני יחליט בעצמו.

היו"ר משה גפני:


כמה היה במקור?

מירב תורג'מן:

10.

שמשון אלבק:

מספיק שאדם חוסך לילדיו ומספיק שיש לאדם שלושה ילדים והוא חוסך לכל אחד בקרן נאמנות, והוא מפקיד כל חודש 300 שקלים לקרן הנאמנות הזאת. אלה שלוש פעולות. אם הוא עושה את זה במשך שלושה חודשים, אלה תשע פעולות. אין לו שום קשר לשוק ההון והוא לא משקיע מתוחכם והוא לא משקיע סביר. לכן מדובר ב-30.

היו"ר משה גפני:


בסדר.

רן ונגרקו:

הרשות למעשה לא מציעה שום דבר חדש. היא בעצמה מודה בתזכיר החוק שהיא מאמצת הסדר שקיים באירופה וזה לא משהו חדש אלא זה משהו שרץ כבר כמה שנים טובות באירופה והסכומים שם ורף הפעולה הם דברים שונים לגמרי. לדוגמה, הסכום, במקום מה שהם התחילו אתו, עם 15 מיליון שקלים, באירופה הוא חצי מיליון אירו שזה קצת מעל 2 מיליון שקלים. 30 פעולות כאן, 10 פעולות שם. 


יש לי כאן מישהו שהוא מהשטח, מהמקצוענים בבנקים, ואפשר לומר מי באמת עושה את הפעולות האלה, את 30 הפעולות האלה.

גדי נוימן:

אני מבנק דיסקונט. אני חושב שצירוף ההגדרה והצורך בהתקיימות שניים מתוך שלושה תנאים יביא לכך שלמעשה כמעט ולא יהיו לקוחות שיענו על ההגדרה הזאת, שגם הוא עם עושר פיננסי כל כך גדול ומבצע כל כך הרבה פעולות. אני מכיר בודדים, אפשר לספור אותם על כף יד אחת שהם גם וגם, כי לקוח שהוא בעל עושר פיננסי כל כך גדול, לא נוהג לבצע פעולה כל יומיים. בפועל יש כאן כל יומיים ביצוע עסקה בניירות ערך כי יש כ-20 ימי מסחר בחודש. זה אומר כל יומיים לבצע עסקה.


אני חושב שההגדרה החדשה עוד יותר מצמצמת את כמות הלקוחות לעומת ההגדרה הקודמת. אני כן מסכים עם מה שאמר כרגע רן, שצריך ללכת לכיוון ההגדרה המקובלת בעולם, ואם לא חצי מיליון אירו, אז המקבילה הישראלית למיליון דולר, שהיא כ-4 מיליון שקלים, וכן לחזור לעשר עסקאות. העירו לי כאן גם לגבי המילה "בממוצע". כלומר, בעבר אלה היו 10 עסקאות בממוצע והיום אלה 30 עסקאות. זה אומר שמספיק שרבעון אחד במהלך השנה האחרונה הוא לא בדיוק פעל כמו שהוא נוהג לפעול, אותו לקוח, הוא כבר יורד מההגדרה. אי אפשר בכל רבעון להכניס ולהוציא לקוח מתוך הגדרה. 

היו"ר משה גפני:


אומרים שמספיק שאתה מפקיד 300 שקלים בחשבון, זאת נקראת עסקה.

גדי נוימן:

נכון, אבל הלקוח צריך להצהיר על כך שהוא כשיר.

שמשון אלבק:

קרנות נאמנות לצורך העניין, שזאת השקעה.

היו"ר משה גפני:


עושים אותה באופן די תכוף.

עידית גילאור:


עסקה היא לא רק על 300 שקלים בחשבון, אלא עסקה היא רק עסקה בנייר ערך או בנכס פיננסי.

שמשון אלבק:

אמרתי. קרן נאמנות.

עידית גילאור:


זה יכול ליצור מניפולציה מלאכותית במספר העסקאות. כיוון שזה רף מאוד גבוה, לעשות 30 עסקאות, אתה בעצם תכריח לקוחות להגיע לרף הזה.

בועז רדי:


אפשר לפתור את הבעיה שהעלה היועץ המשפטי של הרשות על ידי זה שכמו שהחרגנו את הפעולות שמבצע מנהל התיקים, אפשר להחריג את הוראות הקבע על הדברים עליהם מדבר שוני. אפשר להחריג את זה ואז באמת להתייחס לעסקאות באמת שמבצע הלקוח הזה ולא הוראות קבע לילדים שלו ודברים כאלה. אנחנו לא מעונינים שזה יהיה בפנים.

גדי נוימן:

אנחנו מכירים את התקנה מ-2008 של עסקי לקוח. אנחנו נתקלים במקרים בהם הלקוחות לא מעונינים לעבור את שבעת מדורי הגיהינום – וזה בכל הבנקים – כדי להגיע ליועץ. אנחנו כן מעונינים שהם יגיעו, אבל בהגדרות האלה יהיו בודדים.

היו"ר משה גפני:


אני רוצה שתסביר גם לי. מה שאני הבנתי, אני לא מכיר כי לא הייתי כאן בישיבה הקודמת, שבמקום שאתה תעשה עסקה, כל עסקה, שהיא תיחשב לצורך העניין הזה כעסקה, כולל ה-300 שקלים שמפקידים או בקרן נאמנות או בחשבון בשביל הילד, תגדיר עסקה, תצמצם את זה לעשר עסקאות, אבל תגדיר מהי עסקה. לא 300 שקלים שמפקידים בקרן נאמנות אלא שהעסקה תהיה דבר נורמלי. אני מבין שזאת הטענה. הדבר הנוסף הוא שאם אתה הולך ל-12 מיליון, שזה באמת הסכמה שלכם בעקבות הבקשה שלי, אמרתם שתורידו את זה ל-12 מיליון, והשאלה אם זה לא סכום גבוה מדיי. אני הסכמתי ל-12 מיליון שקלים. דיברתם אתי ואני הסכמתי. ירדתם מ-15 מיליון ל-12 מיליון, אבל בוא נחשוב שוב ביחד, האם הרצון שלכם לקבוע גם מספר עסקאות גדול וגם לשים סכום כזה, האם בסופו של דבר זה לא יחטיא את המטרה.

שמשון אלבק:

אני אסביר מה התכלית של הסעיף הזה. התכלית של הסעיף הזה היא לפטור לקוחות שהם לקוחות מתוחכמים או בעלי הון עצמי גדול מהחובה להתייעץ. זה לא שהלקוחות האלה לא יכולים לבצע עסקאות בשוק ההון אלא כל האינטרס של המוסדות הפיננסיים כאן הוא שהם לא יצטרכו להציב מולם יועץ השקעות כשיר, שקיבל רשיון מרשות ניירות ערך, אלא יוכלו להציב מולם גם אדם שאין לו רשיון כזה. זה כל העניין כרגע ועל זה אנחנו מדברים. זאת אומרת, אותו אדם שיש לו רק 10 מיליון שקלים ושהוא לא מבין בשוק ההון, יוכל עדיין לבצע כמה עסקאות שהוא רוצה בשוק ההון אבל כאשר הוא ירצה להתייעץ מול הבנקאי, הבנקאי יצטרך להציב מולו יועץ. מדובר כאן לא בעניין כזה גדול. יותר מזה, וזה בדיוק מה שעלה כאן כרגע ונאמר, הם לא רוצים שהלקוח יצטרך להציג את פרטיו בפני הבנק וגם את הצרכים הפיננסיים שלו. זה גורם לכך שהמוסד הבנקאי נחשף פחות מכיוון שכאשר הלקוח בא ואומר שהוא צריך את זה להשקעות שמרניות והוא עלול להציע לו משהו אחר, אז הוא נחשף. כאשר הוא לא אומר לו מה הוא צריך, הוא לא נחשף. 


לכן, אם הרצון להנמיך את הרף כאן הוא על מנת שהלקוח לא יצטרך להציג בפני הבנקאי מה הצרכים שלו, חבל מאוד.

היו"ר משה גפני:


מי שיש לו 10 מיליון, אתה גם חושב שצריך שהוא יהיה כאן?

שמשון אלבק:

לגבי ה-10 מיליון. אנחנו הרי לא יודעים אם זה 10 או 12 כי זה מספר שרירותי. באנו ואמרנו שאנחנו כרגע מכניסים – זה חדש ולא היו עד עכשיו תנאי כשירות כאלה – בזהירות ובשמרנות. אם העסק הזה יעבוד נכון שנה-שנתיים, נראה שזה עובד טוב, ננמיך את הרף כמו שעשו באירופה, אבל באירופה הנמכת הרף היא לא כל כך נקייה כמו שאמרו. אמרו חצי מיליון אירו, יכול להיות, אבל לעומת זאת מדובר בכל פעולה שהיא מינימום אלף אירו כפעולה.

רן ונגרקו:

אנחנו מוכנים אפילו 10,000 שקלים.

שמשון אלבק:

אני יודע מה אתם מוכנים. אנחנו מציעים ללכת במתווה הזה כרגע כי כל מתווה אחר יצריך מבחינת האכיפה והבקרות דבר הרבה יותר מורכב, אם זאת הוראת קבע או לא הוראת קבע, אם זאת הוראת קבע קיימת וכולי. לגבי ממוצעים, לי זה לא משנה אם יהיה ממוצע או לא יהיה ממוצע, ה-30 פעולות, כדי שלא ייפול ב-31 או ב-29 ולא על זה ניבנה. אין בעיה להוסיף ממוצע, אבל אני חושב שמעבר לזה, המתווה הזה הוא סביר.

היו"ר משה גפני:


מה זאת אומרת ממוצע?

שמשון אלבק:

הם טענו שביצע לפחות 30 עסקאות, שאפשר יהיה לומר שזה יהיה בממוצע. אם רוצים להוסיף ממוצע,   אפשר להוסיף. נריץ את זה שנה-שנתיים, נראה איך שזה, ואם יהיה צורך, נרחיב.

בועז רדי:

אדוני העלה רעיון שאני חושב שהוא רעיון נכון וכדאי לבחון אותו קצת יותר לעומק. גם שוני בעצמו אמר לגבי מה שקורה באירופה, שזה אולי חצי מיליון אירו אבל כל פעולה מוגדרת בסכום מסוים. יש כאן ניגוד. אני כאן אומר את דעתי האישית ואני אולי לא מייצג את הארגון שאני עובד בו. אם מותר לי, אני חושב שההערה לגבי העלאה מ-10 עסקאות, כי כל 100 שקלים בקרן נאמנות שקלית, מוכר לי הטיעון הזה ואני מסכים אתו במאה אחוזים. מצד שני צריך גם להקשיב למה שנאמר כאן על ידי בנק דיסקונט, שיש אנשים שפעילים בשוק ההון, אבל אם הם לא יעשו פעולה בממוצע, פעולה פעם ביומיים, למרות שהם יכולים להיות מומחים לשוק ההון, הם לא יוגדרו. איך אפשר לרבע את המעגל הזה? בדרך מאוד פשוטה, שלא אנחנו חשבנו עליה אלא אדוני חשב עליה. להגדיר רף מינימלי. אני חושב שלפני שפוסקים שזה מאוד קשה, הרי אתם יודעים היטב שאנחנו מקפידים מאוד על הדברים האלה וזאת לא נראית לי בעיה תפעולית מסובכת להגדיר סכום. אתה אמרת אלף אירו, אנחנו אומרים 10,000 שקלים, שזה כפול מזה. אדם שמפקיד בקרן נאמנות שקלית לילדו, הוא מפקיד 100, 200, 300, 500 שקלים ואם הוא מאוד אמיד, הוא מפקיד נניח 5,000 שקלים. מי שעושה עסקה ב-10,000 שקלים ומעלה, בכלל כלל אלה האנשים היותר עשירים ולכן לגביהם אפשר להפחית את הרף של 30 עסקאות, לטעמנו, ל-10 עסקאות. לגבי אותם אנשים שעושים פעולה של הפקדה בקרן נאמנות שקלית, גם אם יש להם חמישה ילדים, ואז הם עושים עשרים פעולות בחודש, לגביהם אפשר להעלות את הרף וזה גם הגיוני.

שמשון אלבק:

שוב, אנחנו נצטרך להיכנס לכל מיני הבחנות. למשל, יש קרנות נאמנות שהן קרנות כספיות שמתייחסים אליהם כמו פק"ם. אדם יכול להכניס ולהוציא משם כסף, 10,000 שקלים ו-12 אלף שקלים, כניסה ויציאה כמה פעמים בחודש. זאת לא פעילות בשוק ההון.

בועז רדי:

זה מאוד לא כדאי לו כי הוא מפסיד כל כך הרבה כסף שאני לא חושב שהוא ילך על זה.

שמשון אלבק:

שם לפחות אין עמלות הפצה. לגופו של עניין, אלה לא שני התנאים היחידים אלא יש תנאי שלישי והתנאי השלישי אומר שאדם הוא בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון. זאת אומרת, לא צריכים להתקיים גם ה-12 מיליון וגם זה אלא אם הוא באמת בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון, צריכים להתקיים עוד אחד מבין השניים האחרים.

מירב תורג'מן:

שניים מתוך השלושה.

שמשון אלבק:

לכן כנראה הוא ייכנס לאחת הקטיגוריות האלה ואני מאמין שאף אחד לא יתחיל לפצל פעולות כדי להגיע לסטטוס הנכסף שהוא לא צריך להיפגש עם יועץ השקעות אלא הוא יכול להיפגש עם כל אדם בבנק כי זאת המשמעות של זה.

היו"ר משה גפני:


אנחנו ממשיכים.

מירב תורג'מן:
31.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 21(18), במקום "פרק ב' וסעיף 48(ה)" יבוא "פרקים ב' ו-ב'1".

היו"ר משה גפני:


מה זה אומר?

שרה קנדלר:

ערעור על החלטות הרשות עוד לפני בית משפט לעניינים מינהליים. גם כאן אנחנו מתקנים טעות. משהו בערעורים תוקן בחוק הייעוץ בתיקון קודם ולא תוקן במקביל בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. גם את הפרק החדש שהוספנו, פרק ב'1 לעוסקים הזרים, שגם יהיה אפשר לערער על החלטות הרשות.

מירב תורג'מן:

אחרי הסעיף הזה יהיה התיקון לחוק ניירות ערך, מה שהוסכם עליו לגבי הפחתת הסכומים.

תיקון חוק ניירות ערך

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, בסעיף 52יח(ג), במקום "ובשיעורים" יבוא "ובשיעורי הפחתה מירביים".

32.
תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8)

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, בסעיף 25(ג), בסופו יבוא "ובלבד שבקשת רשיון לפי הוראות אלה הוגשה לא יאוחר מיום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010)".


זה ביטול הבקשה לפטור מהתמחות. מי שיגיש בקשה עד ליום 31 בדצמבר 2010, יהיה רשאי לבקש פטור מהתמחות. מי שיגיש לאחר מכן, לא יהיה רשאי לבקש פטור מהתמחות.

33.
תחילה


(א)
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), תחילתם של פרק ב'1 וסעיפים 39(ג) ו-40 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 10, 27 ו-28  לחוק זה, ושל פרט 21(18) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כנוסחו בסעיף 31 לחוק זה, עם כניסתן לתוקף של תקנו לפי סעיף 10ח לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה.

היו"ר משה גפני:


כלומר, מתי זה נכנס לתוקף?

מירב תורג'מן:

אם הם יתקינו את התקנות לעניין העוסקים הזרים.

שרה קנדלר:

הם בקרוב יגיעו לוועדה.

מירב תורג'מן:

מרשם העוסקים הזרים. כל הפרק של העוסקים הזרים ייכנס לתוקף עם כניסתן של תקנות בעניין.
היו"ר משה גפני:


מי מאשר את התקנות?

מירב תורג'מן:

השר בהתייעצות ובאישור ועדת הכספים.

שרה קנדלר:

אלה תקנות טכניות יחסית של איך מבצעים את המרשם.

היו"ר משה גפני:


יש הערות לחוק הזה? יש הערות נוספות מעבר להערות שכבר העירו?

אנחנו מצביעים על הצעת החוק עם התיקונים שהתווספו או שנגרעו מההצעה המקורית כפי שהובאה לדיוני הוועדה.

ה צ ב ע ה

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התש"ע-2010 - אושרה פה אחד

הצעת החוק אושרה פה אחד להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45