PAGE  
13
ועדת החוקה, חוק ומשפט

09/02/2010


הכנסת השמונה-עשרה

                                                                נוסח לא מתוקן              

מושב שני







         

פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ה בשבט, התש"ע (09/02/2010) בשעה 09:00
סדר היום:  

הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (ביטול הגבלת מספר החברים בשותפות מקצועית), התשס"ט-2009, של חה"כ יריב לוין (פ/1445) – הכנה לקריאה ראשונה
נכחו:

חברי הוועדה:

דוד רותם – היו"ר

מוזמנים:
חה"כ יריב לוין

עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים

עו"ד חיים זקס – משרד המשפטים

עו"ד סיגל גולן-עתיר – סגנית ראש רשות התאגידים

עו"ד גלי גרוס – רשות התאגידים

עו"ד עינת מסיקה – מחלקת שותפויות, רשות התאגידים

עו"ד אבי פרידמן – מנכ"ל לשכת רואי החשבון

עו"ד אד פרידמן – לשכת עורכי הדין

ייעוץ משפטי:
חלי אלדר

מנהלת הוועדה:
דורית ואג

רשמת פרלמנטארית:
אתי אפלבוים

הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (ביטול הגבלת מספר החברים בשותפות מקצועית), התשס"ט-2009, של חה"כ יריב לוין (פ/1445) – הכנה לקריאה ראשונה

היו"ר דוד רותם:


בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (ביטול הגבלת מספר החברים בשותפות מקצועית), התשס"ט-2009, של חבר הכנסת יריב לוין. 


ראיתי בדיווח של לשכת עורכי הדין שזה חוק שחבר הכנסת יריב לוין הגיש על-פי בקשתה של לשכת עורכי הדין.


תסביר לנו במה העניין. 

יריב לוין:

לפי בקשתך שאני אפנה ללשכה, נדמה לי. 

היו"ר דוד רותם:

לא, לא, לא ביקשתי ממך לפנות ללשכה. כפי שאתה יודע, שאין שום חשש שאני אבקש ממך בקשות כאלה.  

יריב לוין:
החוק הזה הוא באמת פרי של יוזמה משותפת עם הלשכה בסוגיה שמכבידה גם על מקצוע עריכת הדין וגם על ראיית החשבון ולפי דעתי, עשויה להכביד גם על שותפויות בתחום אחר. 

ההסדר שקיים היום בחוק בנושא הזה, הוא הסדר שעל פניו הסדר ארכאי, שמגביל באופן מלאכותי את מספר השותפים. כמיטב היכולת שלי לבדוק את העניין, מקורו, כנראה, באיזה הסדרים מנדטוריים שנבעו מקשיים טכניים כאלה ואחרים שראו לפני עשרות שנים ביכולת לפקח ולתבוע שותפויות שהן מרובות שותפים. אבל, כמובן, שבעידן של היום לדבר הזה אין מקום. להיפך, אנחנו הולכים לכיוון של הקמת פירמות גדולות. הרבה פעמים פירמות שיש להן גם פעילות שהיא מעבר לישראל, בתחום ראיית החשבון זה בוודאי מפותח.

היו"ר דוד רותם:
למה דווקא בשותפויות מקצועיות? אני מבין שזאת יוזמה משותפת של לשכת עורכי הדין שדואגת רק למקצועיות אבל למה זה רק לשותפויות מקצועיות?

יריב לוין:
ראשית, ישנו סעיף 3א רבתי לפקודה, שהוא מדבר על שותפויות מקצועיות. הוא מייצר בחוק, מראש, אבחנה, כאשר גם בתוך השותפות המקצועית הוא מייצר אבחנה בין עורכי דין וראיית חשבון בצד אחד ושותפויות מקצועיות אחרות. יכול להיות שיש מקום - - - 

היו"ר דוד רותם:
מתי חוקק סעיף 3א רבתי? זה היה בשנת 1998. למה הוא חוקק אז? בטח גם אז זאת היתה יוזמה של עורכי דין שרצתה שעורכי דין יוכלו לקבל יותר מ-20 ועד 50. אולי תסביר לי את ההיגיון למה צריך להגביל מספר שותפים בשותפויות? דנה, יש לך הסבר? אני לא בטוח. 

דנה נויפלד:
יש הסבר.

יריב לוין:
אני, לפחות, ניגשתי לעניין מהכיוון של לבוא ולתקן את הנושא של השותפויות המקצועיות. אני אומר לך איפה בעיניי האבחנה. האבחנה היא שהשימוש במנגנון של השותפות הוא בולט ונעשה באופן מובהק של שותפויות מקצועיות שבדרך כלל אינן מתאגדות במסגרת של חברה, בעוד שבתחומים, הדרך המקובלת ואולי אפילו הייתי קורא לזה דרך המלך, היא התאגדות בדרך של חברה. 

היו"ר דוד רותם:
זה כי עורכי דין בדרך כלל יודעים יותר טוב מכולם והם לא הולכים להתייעץ עם רואי חשבון כי אחרת הם גם מקימים חברה.  

יריב לוין:
יכול להיות, אבל מסתבר שקשה להתייעץ עם רואי החשבון כי גם הם עובדי כשותפויות. בעניין הזה אני לא יודע איזו עצה הם יתנו לעורכי הדין.

היו"ר דוד רותם:
גם רואי חשבון עובדים הרבה מאוד בחברות. לפחות 35 שנה עבדתי כחברה.

יריב לוין:
אני חושב שאם אנחנו רוצים ללכת למהלך של תיקון ראוי בוודאי לבצע אותו קודם כל בנושא של שותפויות מקצועיות. יכול להיות שיש מקום להרחיב אותו, אבל בשלב הזה, אני לפחות ביקשתי להתמקד בנושא הזה שהוא באמת דרך ההתאגדות המרכזית, לפחות בראיית חשבון ועריכת דין. זאת דרך התאגדות יותר דומיננטית בתחום של שותפויות מקצועיות מאשר ביחס לנושאים אחרים. 

היו"ר דוד רותם:


משרד המשפטים. 

דנה נויפלד:
אני רוצה להודות לחבר הכנסת לוין שהסכים לעכב את העלאת ההצעה. אני רוצה לספר לוועדה שאנחנו שוקלים עכשיו רפורמה גדולה בפקודת השותפויות. פרסמנו הודעה לציבור, אנחנו עובדים על זה. ההצעה תבוא בפני הוועדה  עם רפורמה שלמה ומלאה. 

היו"ר דוד רותם:
כמה זמן אנחנו צריכים לעצור את הנשימה עד שהרפורמה הזאת תגיע?

דנה נויפלד:
אני לא הייתי מציעה לעצור את הנשימה. קודם נסיים את חוק החברות. 

היו"ר דוד רותם:

לא. קודם את הבניית שיקול הדעת ואת הלבנת הון, את חוק לשכת עורכי הדין, נאריך את הסטאג' וכל הדברים האלה. אחר-כך נגיע גם לזה. 

יריב לוין:
חוק יסוד החקיקה?

היו"ר דוד רותם:
לא ידעתי שיש חוק יסוד החקיקה? מישהו הגיש?

יריב לוין:

יגישו. 
היו"ר דוד רותם:

מי יגיש?

יריב לוין:

לא יודע, איזה שר משפטים בזמן כלשהו. 

היו"ר דוד רותם:


אני יודע שיש לי פגישה איתו בקשר לחוק הזה כי הוא צריך הסכמה שלי כדי להגיש חוק יסוד. 

דנה נויפלד:
לעניין ההגבלה על מספר חברים בשותפות, במסגרת הבחינה שאנחנו עושים, יכול להיות שנבוא עם הצעה בהקשר הזה. כרגע אנחנו מדברים רק על שותפות מקצועית ובאופן ספציפי על השותפות המקצועית של עורכי דין ורואי חשבון. 

היו"ר דוד רותם:
דנה, זאת לא היתה תשובה. אני לא עושה טלאים. 3א רבותי זה טלאי שהוסף ב-1998 ואמר שלעורכי דין ניתן עד 50. תסבירו לי את ההצדקה להגבלה של 20 של 50 או של 300? תסבירי לי גם מה זאת שותפות מקצועית? פה את עושה אפליה מכוונת. אם את מדברת על שותפויות מקצועיות, אז גם שותפות נהגי המשאות ברחוב הרב קוק זאת שותפות מקצועית. יש כל מיני שותפויות - - -  

גלי גרוס:
נהגי משאיות זה לא מקצוע מוסדר. 

היו"ר דוד רותם:
נהגי המוניות זה מקצוע מוסדר?

דנה נויפלד:
בוא נדבר קודם על שותפות ואחר-כך נדבר על שותפות מקצועית. שותפות ככזאת מאופיינת בזה שאין הפרדה בין הבעלות והניהול. זאת אומרת, כל השותפים מנהלים את השותפות והם אחראים לשותפות בשמם ובשם השותפות. השותפות היא תאגיד שהשותפים בה אין להם הפרדה. הם מנהלים את השותפות. אני מדברת על האופן התיאורטי. תכף נגיד איך אנחנו פותרים את הבעיה כשיש יותר מידי שותפים. 

היו"ר דוד רותם:
בכל משרד עורכי דין גדול שהוא שותפות, יש שותף מנהל, וזה גם אצל רואי החשבון.

דנה נויפלד:
זה בא לפתור את אותה בעיה. שוב, אני לא יודעת מה הוא מוסמך לעשות לפי – כנראה שזה גם מעוגן בתוך השותפות, אבל זה בדיוק הפיתרון שנמצא במצב שבו יש יותר מידי שותפים מכיוון שכל שותף יכול לחייב את השותפות, אנחנו מגבילים את מי שמוסמך לפעול בשם השותפות.

 בשותפות מקצועית של עריכת דין או של רואי חשבון זה ברור לשם מה ההתאגדות. ההתאגדות היא מקצועית ואופן הפעולה של כולם היא למען הניהול של המקצוע. לכן זה שונה משותפות רגילה שיכולה להיות לניהול עסקי הרבה יותר רחב. יש הרבה שותפים, כל אחד מהם יכול לחלק את השותפות. אותו צד שלישי שרוצה להתקשר לא יודע מי מוסמך לפעול בשם השותפות לכן אנחנו מגבילים את מספר השותפים. 

אני אומרת שוב, אנחנו בוחנים את זה וגם זה צריך לבוא בצד הסדרים אחרים שאנחנו בוחנים לעניין חריגה מסמכות, חריגה מהרשאה של אותו שותף. מה המשמעות שאותו שותף שחרג כלפי צד שלישי? לעניין הזה ביקשנו את הזמן לבחון האם צריך לעשות הסדרים משלימים. 

לצורך השותפות המקצועית של רואי החשבון ושל עורכי דין, הגענו למסקנה שאין צורך בהסדרים משלימים ולכן לעניין הזה הסכמנו לתמוך בהצעתו של חבר הכנסת לוין, לעשות את התיקון הנקודתי הזה. 

היו"ר דוד רותם:
אם יש במשרד עורכי דין 400 שותפים, את לא חוששת ואם זאת שותפות נהגי מוניות את כן חוששת?

גלי גרוס:
אני יכולה להסביר. רק כדי להשלים את התמונה, הפניות שהתקבלו גם ברשות התאגידים וגם במשרד המשפטים והבעיות שהתעוררו בשטח, נגעו לשותפות מקצועית. בכלל לא קיבלנו פניות שנוגעות לבעיות של המגבלה של 20 בשותפות רגילה. זה לא אומר שלא צריך לבחון את זה, אבל בכל זאת זה לא משהו שהיו לגביו בעיות שאנחנו מודעים להם. 

מה ההבדל? הבדל הוא שלגבי רואי חשבון, לגבי עורכי דין, לא בעלי המשאיות ולא בעלי המוניות, יש להם גם אתיקה שלהם עם כללי משמעת שלהם שמסדירים את הפעילות שלהם והם פועלים במסגרת חוקים שמסדירים את אופן ההתאגדות. השותפות חייבת להיות מורכבת אך ורק מעורכי דין ו/או אך ורק מרואי חשבון. 

היו"ר דוד רותם:
או עורכי דין זרים.

גלי גרוס:
כן, זה בתיקון לאחרונה. 

אבל יש הסדרה שלהם בפעולה שלהם, בכובע שלהם כעורכי דין ורק עורכי דין יכולים להיות שותפים. לכן יש פה כן הצדקה לעשות הבחנה מסוימת, שגם לקחו אותה בחשבון במסגרת 3א' והיום גם מתעוררות בעיות בשטח עם המגבלה הזאת ולכן אנחנו מציעים לתקן את העניין הזה. 

היו"ר דוד רותם:
בואי נאמר כך. מדינת ישראל מדברת בשני קולות, כרגיל וכמקובל. כאשר לשכת עורכי הדין טענה את הטענה הזאת בחוק ההסדרים במשק, כשרצינו את עורכי הדין הזרים. בארצות הברית אפשר להכניס לשותפות עורכי דין או חברת עורכי דין גם מי שאיננו עורך דין. אותה חברה יכולה לבוא ולהיות שותפה במשרד בישראל וגם לפתוח סניף בישראל ואז אין לכם בעיה שחלק מהשותפים אינם עורכי דין. 

פה יש לכם בעיה. פה ההצדקה היא שכולם עורכי דין. תגידו לי למה בכלל ההגבלה הזאת נכונה, שרק עורכי דין יכולים להיות שותפים? אני מבטיח לכם, זה לא ייקח הרבה זמן ועורכי הדין יגידו: יש לנו משקיע שרוצה להשקיע אצלנו הרבה כסף אנחנו רוצים למכור לו מניות. אנחנו נמשיך להיות כפופים לאתיקה. בעיה גדולה מאוד להיות כפופים לאתיקה. רבותיי, לא נעים להגיד לכם אבל זה לא רציני כי אנחנו יוצרים פה מעמד מיוחד של עורכי דין ורואי חשבון כשאין לזה כל הצדקה הגיונית. 

לכן ביקשתי שתצדיקו לי את זה. ניסו לשכנע אותי כבר 3 ימים שזה צודק ולא הצליחו. אני לא חושב שזה נכון. אני לא רואה למה שותפות רגילה לא יכולה להיות בת יותר מ-50 חברים. אתם רוצי לדעת מי מנהל, יש רשם השותפויות. 

נכון, 90% לא נרשמים ברשם השותפויות וזאת גם בעיה. הרי גם פה אתם לא מחייבים אותם להירשם.

גלי גרוס:

הפקודה מחייבת להירשם. זאת עבירה פלילית לא להירשם. 

היו"ר דוד רותם:
למה שלא תקבעו שאם הם לא נרשמו אין שותפות, כמו בחברה? 

דנה נויפלד:
בגלל זה התחלתי ואמרתי שזה הדבר שאנחנו בוחנים אותו, דהיינו, מה המשמעות של היעדר הרישום וכיצד, ככל שיש השלכה כזאת, כיצד היא תשפיע על פעולת השותפות. זה מה שאנחנו בוחנים וזאת שאלה שלא ניתן להכריע אותה בדיון הזה. 

היו"ר דוד רותם:


אתם אומרים מי מנהל את השותפות. 

דנה נויפלד:

אדוני צודק במובן הזה שיש חוסר תשובה תחתונה בפסיקה לגבי המשמעות של אותה שותפות שאינה רשומה. זה ידוע ואת זה אנחנו באים לפתור. 

לכן, חרף השאלות הטובות שאדוני מעלה – אגב, העניין של הסדרת חוק לשכת עורכי הדין והכללים שחלים מכוחה על ההתארגנות ועל ההתאגדות של עורכי דין, היא לא אגב הדיון הזה. 

היו"ר דוד רותם:

זה דיון אחר שצריך לקיים. 

דנה נויפלד:


נכון. זה דיון חשוב וצריך שהוא ייערך. אנחנו באים מתוך הדין הקיים ואומרים אגב זה שהדין הקיים הוא כזה, נראה לנו שזה בסדר ונכון לתקן את הפקודה באופן המוצע. 

היו"ר דוד רותם:

כל מעמדה של לשכת עורכי הדין צריך להידון פעם ברצינות. 

יריב לוין:

איזה חידוש, שינית את עמדתך. 
דנה נויפלד:
אנחנו באים לפתור בעיה שהציגו בפנינו, בנקודה ספציפית שכנראה מאוד מציקה לעורכי הדין ולרואי החשבון. את הבעיה הזאת אנחנו מנסים לפתור. יכול להיות שאגב הבדיקה המעמיקה והרצינית שנעשה, נתקן עוד סעיפים לרבות העניין של ההגבלה של מספר חברים בשותפות. אגב התיקון הזה, שהוא תיקון ספציפי ונקודתי, אנחנו מבקשים לתקן את הצעת החוק לגדר הנקודה הזאת הספציפית. 

היו"ר דוד רותם:
השאלה שלי למה? אני לא מייצג את לשכת עורכי הדין ואני לא יושם שום דבר יחד איתם וגם לא עם לשכת רואי החשבון. אני יושב פה כנציג הציבור. כנציג הציבור אני שואל, למה צריך לעשות את ההבחנה? אם אתם מבטיחים לי שעד שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית, תבואו עם תשובות, אין לי בעיה. 

יריב, אתה עכשיו הופך להיות בן ערובה. 

יריב לוין:

לא, אתה הופך אותי להיות בן ערובה. 

דוד רותם:
בוודאי, כי אני חושב שזה לא מוצדק. הטענה הזאת שלא יודעים מי מנהל את השותפות - - - 

גלי גרוס:
שכל אחד יכול לחייב את השותפות - - -  

היו"ר דוד רותם:


איך נוצרת שותפות?

גלי גרוס:

- - יכולה להתעורר בעיה. שוב, יכול להיות שהיא לא בעיה מוצדקת  - - - 

דוד רותם:

היא לא בעיה כי ברגע שהיא נרשמת אז ההסכם נרשם ושם כתוב מי מוסמך ומי לא. 

גלי גרוס:
נכון, אבל ברגע שמדובר בכל-כך הרבה אנשים זה הופך להיות מן מפלצת רב ראשית וצריך לעקוב אחרי מי עשה מה. אגב, אנחנו לא אומרים שלא צריך לבדוק את זה. 

היו"ר דוד רותם:
להיפך, כשיש שותפות עם הרבה אנשים, רק אחד יכול לעשות. 

גלי גרוס:

תלוי אם היא מוגבלת או לא. 

היו"ר דוד רותם:
אלא אם כן בהסכם השותפות כתוב אחרת.

גלי גרוס:
אבל כרגע אנחנו מדברים על שותפות רגילה שבה כל שותף, על פי הדין הקיים, יכול לחייב את השותפות במעשים שלו. אנחנו מסכימים שזה מצריך בדיקה ויכול להיות שאין הצדקה לזה בכלל. מצד שני, במסגרת המצומצמת שבה אנו עוסקים היום, העניין הזה של שותפות מקצועית, מבחינתנו לא מעורר את הצורך בבדיקות הנוספות ולראות את ההשלכות על ההסדר הכולל. 

היו"ר דוד רותם:
כדאי שתבדוק כי אני רוצה לומר לכם עוד דבר. מי שחושב ששותפויות של עורכי דין ורואי חשבון עוסקים אך ורק במתן שירותים משפטיים ושירותים של ראיית חשבון - - - 

גלי גרוס:
לא חושבים את זה. אמרתי שיש להם אתיקה מקצועית ויש להם את הכללים שמסדירים את הפעילות שלהם.

דוד רותם:
יש להם אתיקה מקצועית בתחום שהם עוסקים בו בעריכת דין. כשהם משקיעים בבניינים ובנכסים, האתיקה לא מחייבת אותם. 

יריב לוין:
ברשותך, אני רוצה לומר הערה אחת. ההפרדה קיימת היום בחוק. אנחנו לא יוצרים הפרדה חדשה ואת זה צריך לקחת בחשבון. ההפרדה קיימת. יכול להיות שצריך לבחון את הצורך בהפרדה ואת כל הדברים. לטעמי זה במסגרת דיון שונה, בפרט שאומרים לנו שממילא עובדים על רפורמה שהולכת לבדוק את כל העניין לעומקו. 

היו"ר דוד רותם:
את אותן טענות שאני מעלה היום אני מניח שהיה מי שהעלה גם בשנת 1998 ולכן יש את פסקה 2. זה שעד היום שר המשפטים לא עשה את זה, לא מובן לי. 

סיגל גולן-עתיר:

לא התעורר צורך כזה. אני סגנית ראש רשות התאגידים ומנהלת יחידת רשם החברות והשותפויות. 

אני רוצה לחזק את מה שאומר חבר הכנסת לוין. בפועל בשטח, לאור העובדה שהסעיף שקיים היום הוא סעיף 3א רבתי. אנחנו רואים את הפניות שמגיעות אלינו. בגלל הסעיף הזה יש איזו עקיפה של הוראות הגבלה של 50 אנשים על ידי שותפויות של עורכי דין ורואי חשבון. הקושי הזה לא התעורר לגבי שותפויות אחרות. כמו שחבר הכנסת לוין אומר, בעניין הזה אנחנו רואים שקיים היום קושי ואנחנו צריכים לתת לו פיתרון. ההצעה הזאת נותנת פיתרון מצוין לקושי שקיים היום. מהבחינה הזאת, כשאנחנו רואים שהחוק מעמיד קושי צריך לתת לו פיתרון. 

דוד רותם:
האם עד היום יש שותפות עורכי דין שיש בה יותר מ-50 עורכי דין? 

יריב לוין:


כן. 

סיגל גולן עתיר:

בואו נפריד. בפועל יש יותר מ-50 עורכי הדין. מאחר והוראות החוק אינם מרשים לרשום שותפות של מעל 50 עורכי דין, יש כל מיני דרכים לעקוף, לרשום שותפויות נפרדות, לרשום שותפות אחת - עוקפים את זה. אבל החיים חזקים מהכול וההוראה הזאת לא מתאימה למציאות ולכן צריך לתקן אותה. לטעמי, ההפיכה של חבר הכנסת לוין לבן ערובה – כמובן שיו"ר הוועדה יחליט מה שיחליט, אבל יש כאן צורך שבא מהציבור שהיום ניתנים לו פיתרונות עוקפים. אני חושבת שהכנסת צריכה לתת פיתרון. 

דוד רותם:
אסור שתהיה עקיפה. 

סיגל גולן-עתיר:


פיתרון עוקף חוקי. 

יריב לוין:
הפיתרון תואם את המציאות.

סיגל גולן עתיר:


מאחר והסעיף לא מתאים למציאות עושים הבה נתחכמה לו. 

היו"ר דוד רותם:
למה משרדי עורכי דין או משרדי רואי חשבון צריכים יותר מ-50 שותפים?

יריב לוין:


כי זאת המציאות הגלובאלית היום. 

היו"ר דוד רותם:

מה זאת אומרת מציאות גלובאלית? היום המציאות הגלובאלית היא שיש חברות עורכי דין שיש להם בעלי מניות שהם לא עורכי דין. 

יריב לוין:
יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שזה שווה דיון. היושב ראש יודע שאני שותף לפחות בנושא אחד שחייב הסדרה וזה הנושא של העברת המשרדים, כאשר נקלענו למצב שלשמחתנו נבחרנו לכנסת והיינו צריכים להעביר את המשרדים שלנו. אני פשוט העברתי את המשרד שלי כמו שהוא כמתנה. אני לא יכול לעשות כלום. 

היו"ר דוד רותם:

זה כי לא באת להתייעץ עם האיש הנכון. 

היו”ר יריב לוין:
לא הכרתי אותך. 

היו"ר דוד רותם:

הייתי מלמד אותך שאפשר לעשות את זה ולא צריך לקבל חוות דעת מהכנסת. 

היו”ר יריב לוין:
המטרה היא לא להמציא גלגל חדש, לא לפתור את כל הבעיות הרבות והנכונות במכה אחת, אלא לייצר פיתרון נקודתי לבעיה נקודתית שנכון לבדוק אותה. 

היו"ר דוד רותם:


משרד המשפטים, אתם תומכים בחוק הזה?

דנה נויפלד:
אנחנו תומכים בהצעת החוק. יש לנו הערה לנוסח. 

היו"ר דוד רותם:

לשכת עורכי הדין, אתם תומכים בהצעה הזאת?

אד פרידמן:
אחרי התלבטות גדולה אנחנו תומכים.

היו"ר דוד רותם:


מה עם לשכת רואי החשבון?

אבי פרידמן:

אנחנו תומכים. 

אד פרידמן:
לידיעת הוועדה, לא מזמן פורסמה רשימה של 20 המשרדים הגדולים. יש כבר משרד אחד עם 150 שותפים, שהוא כולל 173 עורכי דין. 

דוד רותם:
3 התקבלו בשמונה חודשים אחרונים. 

היו"ר דוד רותם:
איך נקרא המשרד הזה? זה בעייתי, כללי לשכת עורכי הדין קובעים שמשרד עורכי דין לא יישא שם של מי שאיננו עורך דין שעובד במשרד. כך לפחות קיבלתי לא מזמן תלונה בוועדת האתיקה. 

אד פרידמן:
זה לא נכון. יש עורכי דין שאינם בחיים והשם שלהם ממשיך. 

היו"ר דוד רותם:


אני קיבלתי תלונה נגדי בוועדת האתיקה שיש משרד שנושא את שמי למרות שאני לא בעל מניות בחברה הזאת. 

אד פרידמן:
אני לא חבר בוועדת אתיקה, אני בטוח שידעו איך לטפל את זה. רציתי להגיד שהרשימה כוללת גם עוד מספר רב של משרדים שמתקרבים ל-50 שותפים. אם כבר פתחנו את השערים, כפי שאדוני היושב ראש הזכיר כאן, למשרדים זרים שבהם 50 שותפים, למשרדים קטנים או בינוניים, אז לפחות למצב הספציפי הזה אני רואה הצדקה להגביל את המשרדים בארץ. אני מסכים שזה לא פיתרון כולל ואני גם לא אומר שיש הצדקה להגביל שותפות בתחומים אחרים. כפי שנאמר פה, הבעיה האקוטית כרגע היא באמת במקצועות של עורכי דין ורואי חשבון. 

היו"ר דוד רותם:

מה ההערה שלכם לנוסח?

דנה נויפלד:
בפסקה 3 להצעה מתבקשת מחיקה של הסיפה שמתחילה ב" רשאי הוא לקבוע את המספר המירבי". את זה אנחנו מבקשים להשאיר ולמחוק "ובלבד שלא יעלה על 50". אנחנו מבקשים שלא לצמצם את סמכותו של שר המשפטים. 

דוד רותם:
אין שום בעיה, זה בסדר. זה באישור ועדת חוקה, אפשר להשאיר את זה. 

חלי אלדר:

	"תיקון סעיף 3א
	1.
	בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה–1975, בסעיף 3א – 

	
	
	(1)
ברישה, המילים "ובפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983, בסעיף 4" – יימחקו;

	
	
	(2)
בסעיף קטן (1), הסיפה החל במילים "ואולם לא" – תימחק;

	
	
	(3)
בסעיף קטן (2), הסיפה החל במילים "ובלבד שלא" – תימחק."


היו"ר דוד רותם:

את פקודת החברות אתה לא מתקן. 

יריב לוין:

הסעיף הזה בוטל. הסעיף בפקודת החברות בוטל אבל הוא עדיין נזכר כאן. 

היו"ר דוד רותם:


אז לא צריך את זה. פקודת הפרשנות אומרת שחוק שמאזכר סעיף - - - 

היו”ר יריב לוין:

זה טכני, אבל אם כבר אנחנו מתקנים - - - 

היו"ר דוד רותם:


אין שום בעיה, אם אנחנו כבר מתקנים, אז נתקן. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

היו"ר דוד רותם:


את מי אתה מחליף?

יריב לוין:

יש לי מספיק חברים פה. 

היו"ר דוד רותם:

התקבל פה אחד. 


תודה רבה, הישיבה נעולה. 

(הישיבה ננעלה בשעה 09:50)