PAGE  
13
ועדת הכספים

2.3.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ז באדר התש"ע (2.3.2010), שעה 11:05

סדר היום: החלת דין רציפות – הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6) (כ/249)

נכחו:
חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – ממלא מקום היו"ר 

רוחמה אברהם-בלילא

יעקב אדרי

אורי אורבך

חיים אורון

אורי אריאל

מגלי והבה

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

פניה קירשנבאום

מוזמנים:
יהונתן בר סימנטוב

- רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

בועז סופר


- סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים

מאיר יצחק הלוי


- ראש עיריית אילת

מרלן רוזנפלד


- עוזרת ראש העיר

אבי כהן



- מנכ"ל עיריית אילת

דרורי גניאל


- משנה למנכ"ל עיריית אילת

אסי בן חמו


- גזבר עיריית אילת

ליאורה בייסקי


- סגנית גזבר עיריית אילת

דנה זינטי


- דוברת עיריית אילת

ליזי רכבוך


- מנהלת אגף כספים מינהל חינוך, אילת

אלי לנקרי


- סגן ומ"מ ראש העיר אילת

יהודה מורדי


- סגן ראש העיר אילת

ייעוץ משפטי:


שגית אפיק

מנהל הוועדה:


טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:


יפה קרינצה

החלת דין רציפות – הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת
(פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6) (כ/249)

היו"ר משה גפני:

שלום, אני פותח את הישיבה. עד שנתחיל את הסעיף הבא שהוא הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת, אני רוצה להגיד לכם, סתם במסגרת התוכנית האמנותית של הוועדה, שנורא קשה להיות חרדי בכנסת. 

פניה קירשנבאום:

גם להיות נשים ועולים חדשים. 

רוחמה אברהם-בלילא:


תלוי בתקופה ותלוי בממשלה. 

שלי יחימוביץ:

נשים סוציאליסטיות, גם להן קשה בכנסת. 

היו"ר משה גפני:

יכול להיות, לא בדקתי את זה. אגיד לכם למה קשה להיות חרדי. מגיע לפה חוק בנק ישראל - - -

שי חרמש:
בעניין הגמ"חים.

פניה קירשנבאום:

הזדעזעתי לקרוא את זה היום בבוקר. הלכתי לברר מה השורשים של הסיפור הזה. 

שי חרמש:

זה לא קיים, זו עלילה. גפני לא יעשה דבר כזה. 

היו"ר משה גפני:

הגיע לפה חוק בנק ישראל ומופעל עליי לחץ בלתי רגיל, גם על-ידי הנגיד שאני מאוד מכבר אותו וגם על-ידי הממשלה. מבקשים לסיים את חוק בנק ישראל לפני הפגרה. אני עושה מאמץ, כדרכי. השבוע אני עושה ישיבה, גם היום אני רוצה לקיים ישיבה. גם בישיבה הקודמת, היועצת המשפטית של הוועדה כועסת עליי, כי קראתי כבר שני פרקים בחוק. אבל כך אני נוהג, כך נהגתי גם בתקציב. אין לי סבלנות, במה שאין צורך מיידי. אבל אני מקבל את העמדה שלה, ובכל הבעיות שיתעוררו בחוק בנק ישראל נקיים ישיבה מיוחדת. גם בפרקים שדנו – לא הצבענו על שום פרק.  אני מתכוון לעשות ישיבה, וקיבלתם בסדר-היום ישיבה ארוכה בתל-אביב ביום חמישי. 

כשנכנסתי לתפקיד בוועדת הכספים התברר לי -  לא ידעתי את זה קודם - שבמדינת ישראל אסור לנהל גמ"ח או שזה נושק לבעיה של חוק הבנקאות. כשנפגשתי עם הנגיד בפעם הראשונה העליתי את הבעיה הזאת. אמרתי לו: יש בעיה. המוסד של גמ"ח בעם היהודי הוא מוסד עתיק יומין, מוסד של עזרה הדדית. לא לוקחים ריבית ולוקחים פיקדונות והלוואות, וכשנכנסתי לתפקיד מישהו העיר את תשומת לבי שפקודת הבנקאות גורמת לבעיה. אמרתי לנגיד: תפתרו את הבעיה הזאת, הרי לא יכול להיות שזה יקרה. 

עברו מאז עשרה חודשים, כל חודש אני מתקשר או שהעוזר שלי מתקשר לעוזר שלו ואומרים: ימצאו פתרון, ימצאו פתרון. ראיתי שזה לא מתקדם, ביקשתי מהעוזר שלי להניח הצעת חוק, אולי זה יקדם את זה. הניח הצעת חוק – גם לא התקדם. נפגש אתי רוני חזקיהו ואמר: יש בעיה, אביא פתרון. אמרתי לו: מה עכשיו נזכרת? כבר עשרה חודשים אני מנסה. פתאום, כאשר התברר שאני הולך לקדם את החוק הזה - - -

אגיד לכם מה הבעיה של החוק הזה; אני לא מוכן שזה יהיה כמו שאמרו לי בבנק ישראל כל הזמן, שלא נוגעים בעניין הזה, זו לא בעיה. זה יהיה בסדר. איך אמר לי מישהו מהם: יש לי אח אברך בבני-ברק. חבל שהוא לא אברך בבני-ברק ואח שלו בבנק ישראל. 

בכל מקרה הוא אמר לי: יהיה בסדר. אני נגד השיטה הזאת, אין מתחת לשולחן. מה זאת אומרת יהיה בסדר? אם אי-אפשר להסדיר את זה, יש חשש להלבנת הון - מה עשה בנק ישראל כל השנים? 62 שנה, מה הוא עשה עם זה? הוא פיקח על הגמ"חים? הוא עשה משהו? אמרתי: תמצאו פתרון, או בחקיקה, או בתקנות, או בהסדר, או בתזכיר, במשהו. אני לא יכול שיהיה כתם על מדינת ישראל, שאסור על לפי החוק לנהל גמ"ח. פשוט לא יאומן. 

פתאום אני חוטף כותרת היום באחד העיתונים, שהתניתי את חוק בנק ישראל בגמ"חים. המילים "המגזר" לא זרות לי. הגמ"חים זה כבר הפך להיות "המגזר". מה היה קורה עם לא הייתי חרדי? כל הכותרות בעיתונים היו אומרות: כל הכבוד ליושב ראש ועדת הכספים שבא להסדיר בחוק מצב קיים, אנומלי. לא, זה המגזר. איך הכותרת? "ראש הממשלה יכשיר את השרץ". הגמ"ח כבר הפך להיות שרץ. 

קשה להיות חרדי. אבל לא נורא, אני יודע מי הדליף את זה, אני יודע גם את השם. אני לא אוהב את השיטה הזאת. 

אורי אריאל:

אבל אתה לא מלבין פני אנשים ברבים. 

משה גפני:
לא, אני לא אומר שום דבר. שיישב מולי ויגיד לי: זה שרץ; שיגיד לי שאם הוא רואה שלא הולך לו הוא הולך לעיתונות. מותר לו, זה בסדר, אבל לפני זה שיתפטר מהתפקיד שלו.

אורי אריאל:
כל זה פתיחה לקראת אילת. 

משה גפני:
לא, ממש לא. 

רוחמה אברהם-בלילא:

אגב, טוב שזה כך, משום שאם הוא יידע שוועדת השרים דחו אותו - - - 

משה גפני:
לא יודע מה עשו בוועדת השרים. 

רוחמה אברהם-בלילא:

- - - זה רק ידרבן אותנו להעביר. אני שמחה מאוד על הרוח הקרבית הזאת. 

היו"ר משה גפני:

אני מבקש שהדבר הזה יוסדר. לא רוצה את המילה "יהיה בסדר" ולא מטפלים בזה למעלה מ-60 שנה שהמדינה קיימת. אין יהיה בסדר. 

אורי אריאל:

תביא את זה, אנחנו נתמוך. 

השר יעקב אדרי:
הרב גפני, מה הבעיה? תביא, נתמוך. 

משה גפני:
קשה להיות חרדי, זה הכול. לא נורא. מה שהרגיז אותי הכי הרבה זה "ראש הממשלה יכשיר את השרץ" – אנחנו מדברים על הגמ"חים. 

אורי אורבך:

זה ביטוי ציורי. 

היו"ר משה גפני:

את הביטוי הציורי הזה אעשה עליהם, ותאמין לי, תגיע ההזדמנות. היו מעיזים לעשות את זה למישהו אחר, אם הוא לא חרדי?

אורי אריאל:

מתי מכובדי יגיש את החוק?

היו"ר משה גפני:

הגשתי. צריך לבדוק אם הוא ביקש פטור מחובת הנחה. אם הוא ביקש פטור מחובת הנחה אני מביא את זה מחר.

אורי אריאל:
אז למה אתה מעכב את זה?

משה גפני:
אני לא מעכב, אני לא יודע אם העוזר שלי ביקש פטור מחובת הנחה.  

רבותיי, במסגרת יום אילת בכנסת הזמנתי את ראש העיר המכובד, ראש עיריית אילת שאני, לא כולם יודעים, הדובר שלו. אני רוצה שתדעו, רבותיי, אילת היא לא כפי שהיא מצטיירת בעינינו. אנחנו, אנשי הציבור. כל האירועים, כל הסימפוזיונים, כל הוועידות עברו לאילת, וזה בסדר. אני נוסע וחוזר. היה עכשיו כנס של לשכת עורכי הדין אז הייתה לי בעיה בגלל שזה היה בלילה והייתי צריך להישאר לישון, אבל בדרך כלל אני לא נשאר, אני נוסע וחוזר. הבטחתי לך שאבוא לביקור באילת עצמה ולא עשיתי את זה עד היום, כמו הפוליטיקאים שמבטיחים ולא מקיימים, אבל אני אשתדל לקיים, בלי נדר ובעזרת השם. 

אילת היא לא מה שמצטיירת בעינינו. זה לא חוץ המפרץ ובתי המלון. אילת היא עיר קשה, באילת יש הרבה תושבים שסובלים סבל גדול. זה רחוק ממרכז הארץ, זה לא אנשים שיש להם את היכולת להתמודד עם הבעיות שאילת מתמודדת. זו עיר שגם לא מטופלת כפי שצריך. לכן החלטתי שאני מזמין את ראש העיר, אבקש אותו להגיד כמה מילים. 

החלטתי, בתיאום עם ראש העיר, שאני מביא החלת דין רציפות על הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6) (כ/249), התש"ע-2010, של חברי הכנסת גדעון סער, רוברט אילטוב ואמנון כהן. 

שי חרמש:

היחיד שאכפת לו זה אמנון כהן, כל השאר אפילו לא טרחו להגיע. 

משה גפני:

 לא, אני לא מדבר לשון הרע. 

אמנון כהן:

 חס וחלילה. 

פניה קירשנבאום:

רוברט אילטוב ביקש ממני לייצג אותו. 

שלי יחימוביץ:

ואני מייצגת את גדעון סער. 

היו"ר משה גפני:

גדעון סער לא יכול יותר להיות חתום על החוק מכיוון שהוא שר, אבל את יכולה לייצג אות. רוברט אילטוב חתום על החוק ומייצגת אותו בוועדה חברת הכנסת קירשנבאום. אמנון כהן, מצווה בו יותר מאשר בשלוחו, מייצג את עצמו. 

אמנון כהן:

אני מוחה שוועדת השרים לחקיקה - - - 

משה גפני:
מה אכפת לך מוועדת השרים? ראש העיר, בבקשה. 

מאיר יצחק הלוי:

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת ראשית לכול, אני רוצה לציין שהגיעו ליום אילת בכנסת כמאה מתושבי העיר אילת, בדגש על חברי מועצת הנוער העירונית. חשבנו שזה יום טוב לשיעור באזרחות טובה והם משוטטים ומכתתים רגליהם בבית הנבחרים. אני מודה על הזמן. 

אותו היגיון שהוביל אותנו להעלות את הנושא לפני שלוש שנים, וכפי שאתם זוכרים עבר פה, בוועדת הכספים, מספר דיונים מרתקים ובהמשך עבר קריאה טרומית ואף עבר קריאה ראשונה באוגוסט 2008. אותו היגיון, שהביא לכך ש-77 חברי כנסת בקדנציה הקודמת הצביעו, לא רק שהוא נכון גם להיום – דרך אגב, את האמירה "מה שרואים מכאן לא רואים משם" לא מוכן לקבל בהיבט הערכי. המשפט הזה מקומם אותי. יש לפחות שר אחד שהצביע בעד, והיום הוא מתנגד. אני מצר על כך צער גדול מאוד. 

שלי יחימוביץ:

מי זה השר?

מאיר יצחק הלוי:

שר האוצר, גברתי. 

אותו היגיון תופס גם היום. אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, הצגנו עכשיו בוועדת הכלכלה את הסיכונים הגדולים, הרבים, האסטרטגיים, מולם ניצבת העיר אילת. קיימים שני סיכונים מרכזיים: הסיכון אזורי והסיכון דמוגרפי. בכל מה שקשור לסיכון האזורי, אנחנו רואים את ההתפתחות המדהימה בעקבה. מה שקורה היום ממזרח לעיר אילת, בעקבה, מלמד על חשיבה נכונה של ההנהגה ושל מלוכת ירדן. המלך עבדאללה בחר, בתפיסה לראות בעקבה תרנגולת שתטיל לו ביצי זהב לקופת המלוכה. אמר, חשב, עשה, והראיה נמצאת עכשיו הלכה למעשה. אין היום מטר רבוע בעקבה שלא נמכר בהרבה כספים, משום שהמלך החליט שמשחררים, שפותחים, שמאפשרים, שנותנים ליזמים הטבות. וראו מה שקורה בעקבה, זה מטורף. היום יש השקעות של 22 מיליארד דולר הלכה למעשה. אותו דבר ברצועת טאבה, רצועה של 25 קילומטר, הולכת ומתפתחת כך שתוך עשר שנים אילת תשתרך אחריה, לצערי הרב מאוד. 

אני אומר "לצערי" לא בגלל טאבה ועקבה. אני בעד שהם יתפתחו, אני חושבת שזו מערכת חיסונית לבעיות גיאו-פוליטיות, אם נשקיע הרבה מאוד כספים. אבל לא עולה על הדעת שממזרח ומדרום תהיה התפתחות מטורפת כזאת ואנחנו בקיפאון עמוק ומסוכן לחייה ולעתידה של העיר אילת. לכן תקפנו את הנושא בכמה תחומי, כי הטיפול הוא לא טיפול כירורגי, זה טיפול הוליסטי. 

היו"ר משה גפני:

יש לי בקשה אליך. אני רוצה, לפני שאתה מדבר, להצביע על החוק, כי הודיעו לי עכשיו שוועדת השרים דחתה את החוק. 

מאיר יצחק הלוי:

זה מקומם. 

היו"ר משה גפני:
אז לפני שאתה ממשיך, אני מבקש להצביע. 

הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התש"ע-2010 - - - יש פה מישהו ממשרד האוצר? אתה בעד או נגד? בבקשה, משפט אחד. 

בועז סופר:

אני חושב שהדיון הזה ראוי, מכובד, רק צריך לעשות אותו במסגרת המודל הכללי של הטבות. 

היו"ר משה גפני:

תודה, הבנתי. 

הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התש"ע-2010. מי בעד החלת דיון רציפות על החוק? מי נגד? 

הצבעה

בעד החלת דין רציפות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים - אין

החלת דין הרציפות אושרה.

היו"ר משה גפני:

בעד – פה אחד, נגד אין ונמנעים אין. הצעת הרציפות עברה. אני מודה לחברי הכנסת. אדוני ראש העיר, תמשיך. 

שלי יחימוביץ:
זה היה ביצוע יפה מאוד, אדוני היושב ראש. 

מאיר יצחק הלוי:

תודה אדוני היושב ראש, תודה חבריי. אני חושב שזו החלטה נכונה וראויה, תודה לכם. 

אני רוצה להבהיר מה קורה עכשיו בכנסת, כדי להבין את האיכות של ההחלה שלכם. סיימנו לפני שעה בערך דיון בוועדה החינוך, שבו העלינו את נושא אפיוניה הייחודיים של העיר אילת והשלכותיהם הכספיות על מערכת החינוך. הראינו שהעיר אילת, משום בידודה, ריחוקה, גודלה, נטולת פריפריה ורחוקה מהציביליזציה, משלמת כל שנה מעל 16 מיליון שקל יותר. 

עברנו משם לוועדת הכלכלה. הצגנו שם את תוכנית השער הדרומי, אותה תוכנית שאומרת שנעתיק את כל גורמי התחבורה צפונית לעיר אילת כדי שיהיה צומת דרכים ברמה בין-לאומית וכדי לפנות שטחים לטובת תעשיית התיירות. 

אנחנו נמצאים בוועדת הכספים, שהתשובה פה היא לסיכון הדמוגרפי. צריך לזכור, אנחנו חסרים בכוח אדם פרופסיונאלי מאז שאותה גזירה נפלה עלינו במאי 2003: אין לנו פסיכולוגים, אין לנו פסיכיאטרים, אין לנו מורים. אני אומר אין, ואני רוצה שיובן שאין, אדוני היושב ראש. היום באילת, ל-9,500 תלמידים יש לנו חמישה פסיכולוגים, שכולם ברמה של מתמחים. אנחנו לא מצליחים לקלוט עובדים כי החיים באילת הם יקרים. 

אנחנו עוברים מפה לוועדת המדע והטכנולוגיה כדי לבקש שאילת תהפוך למרכז למדע ולחקר בתחומים של הביולוגיה הימית. אנחנו עוברים משם לוועדת הפנים – תקשיבו טוב – כדי לבקש שהעיר תקבל מענקי איזון. אנחנו עיר נטולת מענקי איזון, וכתוצאה מזה אנחנו גם לא מקבלים מענקי פיתוח. משם אנחנו הולכים לדון בוועדה לעובדים זרים על 3,500 מסתננים אפריקאים, החודרים לעיר אילת ללא בקרה, ללא שליטה. כל יום מתווספים עוד ועוד. 

אני אומר את הדברים, תראו את הדברים בראייה הוליסטית כי העיר נמצאת בסכנה אמיתית. אמרתי ליושב ראש גפני שאחת הבעיות של אילת היא חווית העונג של מקבלי ההחלטות שמגיעים לאילת. 

היו"ר משה גפני:
דיברנו ליד המזרקה במלון.

מאיר יצחק הלוי:

נכון. בדרך כלל רואים את אילת מהסוויטות או מריחות הג'קוזי, אבל זו לא העיר אילת. בעיר אילת יש 21% משפחות חד-הוריות, יש 18% תושבים שלא לגמרי מוגדרים כתושבים יהודים, יש 3,500 מסתננים אפריקאים, יש אוכלוסיית ב"מים הגדולה ביותר במדינת ישראל. צריך אחת ולתמיד ליצר איזושהי תנועה שמגישה תוכנית הוליסטית לעיר אילת. 

התחלנו את זה. התחלנו בתיירות עוד בתקופתה של השרה רוחמה אברהם כשרת התיירות, בתוכנית רב-שנתית, שהיום ממשיכה. התחלנו בחינוך עם שמשון שושני. קורים דברים, אבל צריך תמיכה של הבית הזה. אני טוען, ואני אומר את זה מעומק לבי, העיר באמת בסכנה, אני רוצה שתבינו את זה. כשבוחנים בעיקר את המשתנה הדמוגרפי, העיר בסכנה. צריך לבוא ולראות על מה אני מדבר. חייבים לצאת מהמראות של התעתוע הדמיוני כשמכירים את אילת ממרומי קומה חמישית של מלון "רויאל ביץ'". זו לא העיר אילת. 

אני מודה לכם שוב על ההחלטה להחיל דין רציפות ואני מקווה שהיא תוביל בסופו של יום להשיב את הטבת המס. יש דבר אחד שאני רוצה שנדע. דנים עכשיו בנושא של הטבות לאזורי עדיפות לאומית. אני אומר את זה פה, לחברי ועדת הכספים, דווקא אחרי ההצבעה שלכם; על פי הנוסחה החדשה צריכים לקבל 25% הטבה כי אנחנו העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל ואנחנו עיר באשכול 5. מישהו קבע שלא תהיה הטבה על הטבה, רוצה לומר שלא יהיה גם פטור ממע"מ וגם זה. זאת אומרת, זה סיכול ממוקד לעיר אילת. אני אומר את זה בצורה ברורה. אין קשר בין האחד לשני - הטבת המע"מ יש לה את ההיגיון שלה, אני מוכן לדון בו. אבל החליטו שאין הטבה על הטבה, והעיר שהיא מוגדרת העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל, על-ידי התרגיל הזה – שהוא רק לאילת, לא קיים לאף עיר אחרת - מורידים אותנו מאותה הטבה של 25%. מעוות, לא נכון, לא מבין את הקושי האמיתי מולו ניצבת העיר. 

אם דברתי בהתרגשות זה משום שאני יודע מה קורה בעיר הקסומה הזו יום-יום, שכפי שאמרתי, צריכה להיות עיר שמטילה ביצי זהב לקופת המדינה ולא עיר שפושטת יד, מסכנה ואומללה. ממש לא זה המצב. תודה רבה. 

היו"ר משה גפני:

אדוני ראש העיר, נאמת מאוד יפה, אפילו אותי שכנעת. דבר שני, זו פעם ראשונה שאתה מדבר על זה, נדמה לי. לא שמעתי אותך - - - 

קריאות:

לא, לא.

היו"ר משה גפני:

אתה הרי רוצה שלאילת תהיה תדמית שהיא רק חיובית, אבל אין ברירה ואין מנוס וצריך להעלות את העניין הזה, שאנשים יידעו שאנחנו מדברים על עיר שיש בה קושי אמיתי. דווקא התיאור שתיארת לי בפגישה האחרונה בינינו באילת היה תיאור נכון: איך שעמד אותו פקיד בכיר במשרד האוצר עם הילד שלו על הידיים והסתכל על גן העדן מסביבו, ואתה מסביר לו שכמה מטר מפה תראה מה שקורה, והוא צריך לקבל החלטה. זה תיאור מעניין. 

חברת הכנסת יחימוביץ, רצית לשאול אותו שאלה. 

שלי יחימוביץ:

רציתי לשאול ספציפית על העניין של עקבה, שאנחנו רואים בעיניים. בסך הכול התחרות היא מאוד קשה גם בגלל שבישראל יש שכר מינימום לשמחתנו. גם אם יש שם שכר מינימום הוא נמוך שבנמוכים וכוח העבודה שם הוא הרבה יותר זול. איך אפשר להתמודד עם זה וכמה זה משפיע ביומיום בצורה דרמטית על התיירות באילת?

מאיר יצחק הלוי:

אין ספק, השכר של העובד באילת הוא פי 12 או 13 מהעובד בעקבה. זה יחס של 130 דולר לחודש לעומת 1,500, שזה פחות או יותר הנתונים הקיימים באילת. אין שום סיכוי להגיע למספרים האלה. 

שלי יחימוביץ:

אנחנו גם לא רוצים. 

מאיר יצחק הלוי:

נכון. סעיף השכר אצלנו מהווה מעל 40% מהוצאות בית המלון. התחלנו לראות איך ממצבים וממתגים את העיר אילת באופן שיודע להכווין אוכלוסיות מסוימות. קבענו שהעיר עיר של פסטיבלים, של ירידים, של קונגרסים, של תערוכות. ברגע שממצבים את העיר באופן הזה, מן הסתם פותרים חלק מהבעיה, לא את כל העניין. אני יכול להגיד לך, למשל, שבשארם המחירים מתקרבים לעיר אילת. לא כך הוא בעקבה. 

בנקודת הזמן הזו אנחנו עדיין משחקים בסדר, אבל אם אותן השקעות שמניתי עכשיו, של 20 ומשהו מיליארד דולר, יתבצעו הלכה למעשה, אין לי ספק שעקבה תצליח לנגוס נגיסות מסוכנות בתעשיית התיירות, שעליה אנחנו נשענים. 

יעקב אדרי:
דיברנו על זה גם בוועדת הכלכלה. 

ממלא מקום היו"ר ציון פיניאן:

תודה רבה. חברת הכנסת רוחמה אברהם, בבקשה. 

רוחמה אברהם-בלילא:

בוקר טוב. ראשית, אני רוצה לברך את ראש העיר, את הוועדה שמקיימת דיון כזה חשוב ואת כל אותם התושבים שהגיעו, מרחק של 400 קילומטר, לירושלים בירת מדינת ישראל. 

כשרת התיירות, אני מוכרחה להודות שהחלטתי לקחת את אילת כפרויקט נפרד, משום שאילת בעיניי היא השער הדרומי של מדינת ישראל. זו עיר שמתמודדת עם בעיות קשות מאוד, שאת חלקן הזכיר ראש העיר. יחד עם זאת, צריך לזכור שאילת לא מחוברת לשום עיר. זאת אומרת, אם לאילת לא יהיה אזור תעשייה שלה, התפתחות תיירותית שלה, מאגר מים שלה, חיבור חשמל שלה והכול - לאילת לא תהיה שום זכות קיום. לכן אני, כשרת התיירות, ראיתי את הסוגיה הזו וסברתי שכל ממשלה בישראל צריכה לאמץ את אילת באופן של תוכנית חומש בכל המשרדים החשובים הנוגעים בדבר. אני שמחה שאכן התוכנית הזו התקבלה והיא מונחת לפתחה של ועדת הכספים. היא אושרה בממשלה ואני מבקשת להביא את הסוגיה הזו כמה שיותר מהר ולא לעכב את זה, כדי לאפשר לאילת לקבל את הכספים ולהתקדם. 

אני, באחד התפקידים הקודמים שלי, הייתי ממלאת מקום שר הפנים. אני זוכרת את אש העיר הנוכחי כאשר הוא קיבל את אילת. אילת הייתה על סף פשיטת רגל: עובדים לא קיבלו משכורות, היו שביתות. היום, כאשר אתה הולך לעיר אילת, אתה רואה שהיא נלקחה על-ידי ראש העיר הנוכחי כעסק לכל דבר ועניין. יש יותר משקיעים, יש רמת מודעות שונה לאילת, אבל זה לא אומר שהבעיות באילת נפתרו. סיירתי לא רק באזור בתי המלון - כשמגיעים לאזור בתי המלון יש תחושת חופש, בין אם מגיעים בטיסה או ברכב - אבל כאשר חוצים את הכביש ונכנסים לשכונות, רואים את הבעיה הקשה של הסודנים, של ההפרעה היומיומית בחיי השגרה של האזרחים הרגילים: מעשים של ונדליזם, של אונס, של אוכלוסיות מאוד קשות. העיר אילת, במצבה היום, לא יכולה לשאת בנטל הזה. אם אנחנו לא ניקח את המשרדים הנוספים -  משרד התמ"ת – לטיפול בעובדים הזרים, אני חושבת שזה יהיה אבן נגף. ככל שנשקיע, זה יהיה שיבר שהכול בורח משם.

אני מציעה לוועדת הכספים לעשות סיור באילת, בתוך אילת האמיתית מצד אחד, אבל אנחנו צריכים לעשות גם את השילוב של סיור בעקבה. 

מגלי והבה:

חבר הכנסת והבה יעמיד לרשותך את כל הקשרים, שנוכל לעשות את זה. 

היו"ר ציון פיניאן:

אנחנו מטילים על חבר הכנסת והבה לארגן את הסיור.  

רוחמה אברהם-בלילא:

נגייס את היחסים החשובים של חבר הכנסת מגלי והבה ושל ראש העיר, שיעזרו לנו לקיים את הסיור, ואין טוב ממראה עיניים. 

נתקלתי לא אחת, כשרת התיירות, בבכי מר וכואב של בעלי המלונות וראש העיר אל מול ההתפתחות האדירה שיש בעקבה ובטאבה. יש שם השקעות של מיליארדי דולרים ואנחנו מדדים ולא רואים את הצורך והחשיבות הקיומית האסטרטגית של מדינת ישראל בעיר אילת. 

אני חושבת שצודק ראש העיר כשאמר שיש לטפל באילת טיפול הוליסטי, לפיכך הונחה בכנסת הקודמת הצעת חוק להקמת הרשות לפיתוח אילת והצעת חוק אזור סחר חופשי אילת – שאותה אישרנו כעת. אני הנחתי את אותה הצעת חוק. דרך אגב, חבל שחבר הכנסת אמנון כהן לא פה כי הוא חתום גם על הצעת החוק שלי, שהנחתי אותה מחדש גם בכנסת הנוכחית. על הצעת החוק הקודמת היו חתומים חבר הכנסת אילטוב ושר החינוך גדעון סער. אבקש להביא את אותה הצעת חוק בימים הקרובים לאישורה של הכנסת. אני מקווה מאוד שאותם שרים שמכהנים היום, שאילת תהיה חשובה להם באותה מידה לטיפול הוליסטי, כי זה רק מה שיציל את אילת. הצעת החוק מדבר על הקמת רשות מיוחדת, שתכלול את כל המשרדים הרלוונטיים: תיירות, תמ"ת, אוצר וכו'. 

אחד המשפטים שאמרתי כשרת התיירות לא אחת הוא שכל תייר שנכנס למדינת ישראל זה ארבעה מקומות עבודה, ואילת היא אחת מהערים של התיירות שלנו, מספר אחת. אם נשכיל להשקיע בתשתיות, ברווחה, בחינוך – אמר ראש העיר עם איזה בעיות הוא מתמודד, בעיות קיומיות של חינוך, של מורים שלא מגיעים לשם - אני חושבת שמדינת ישראל תרוויח, אנחנו נרוויח. לכן אני קוראת לממשלה, גם לחברי הקואליציה שחתומים אתי על הצעת החוק, שכאשר היא תבוא לפתחה של ועדת השרים, שישתדלו לדבר עם השרים שחברים בוועדה שיתמכו בהצעת החוק הזו כי אסור לנו להביא למצב – אחרי שראש העיר ייצב את העיר אילת - שאילת תידרדר בחזרה כי התקציבים שיושקעו שם יעלו למדינת ישראל הרבה יותר ממה שיושקע פה. 

היו"ר ציון פיניאן:

תודה רבה. אין ספק שאילת נמצאת במשולש תיירותי תחרותי, וצריך לתת עליה את הדעת. חבר הכנסת אדרי, בבקשה. 

יעקב אדרי:

קודם כול אני רוצה לברך את ראש העיר, שנמצא אתנו, אדוני היושב ראש. אני חושב שאילת נמצאת על פרשת דרכים. אמרה חברה הכנסת רוחמה אברהם, ואני רוצה להמשיך - קראנו אתמול ושלשום כתבה על מה שקורה בעקבה ומול זה אילת. אני חושב שכל מי שקרא את הכתבה צריך להבין באיזה מצב אנחנו נמצאים בעקבה. מוביל את ההתפתחות שלה, את המהלכים ואת התקציבים המלך עצמו. 

היו"ר ציון פיניאן:
הוא יושב ראש הרשות לפיתוח עקבה. 

יעקב אדרי:

נכון. הירדנים הבינו את הפוטנציאל האדיר שיש בפיתוחה של עקבה. כל פעם שאני בא לאילת נצבט לי הלב. הייתי השר לפיתוח הנגב והגליל והייתי לא אחת אצל ראש העיר וראיתי את השינויים ואת העבודה האדירה שהוא עושה ואת הבעיות שאתן הוא מתמודד. לבקר בצד של המלונות זה דבר יפה, אבל מי שנכנס ורואה את הצרות בפנים צריך להבין שאילת בבעיה גדולה מאד וחייבים לתת לה את כל הסיוע ואת כל הדחיפה. 

אני שמח שהגשת הצעת חוק, אני מאוד מקווה שאלה שחתמו יתמכו גם עכשיו. נעשה את הכול, אילת צריכה להיות מעל כל ויכוח פוליטי. צריכים לתת לה את הדחיפה ברמה הלאומית של מדינת ישראל. זה הקצה הדרומי, זו הזרוע הארוכה של מדינת ישראל, ואני מאוד מקווה שבעניין הזה נתאחד כולנו וניתן דחיפה שראויה לה אילת. 

היו"ר ציון פיניאן:

שני הדוברים האחרונים, ובזה נסיים את הדיון, חבר הכנסת שי חרמש ואחריו חבר הכנסת והבה. 

שי חרמש:

קודם כול, ברכות לאירוע ולעיר אילת. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שהוועדה הזאת הייתה באילת לפני שנתיים. כלומר, כל מה שמאיר מציג פה כרגע – אין חדש תחת השמש. כשסטס מיסז'ניקוב היה יושב ראש הוועדה ירדנו בהרכב כמעט מלא, ישבנו אתכם, קיבלנו את כל הפרישה, ולראשונה נפרשה תוכנית הפיתוח של עקבה לעיניי. אגב, מי שהציג אותה לא היה המלך הירדני אלא ראש עיריית אילת. תיירות תמיד בנויה כמו רחוב נווה שאנן בנעליים – כמה שיותר אטרקציות באים יותר. השילוב של הים האדום, שלמצרים, אילת וירדן יכול להיות בשורה, אלא שאילת צריכה להתמודד עם שני דברים שאנחנו לא שמנו. אחד אני מציע לא לשים, וזה לא להתמודד עם ירדן ועם מצרים בעלויות כי זה לא מה שאנחנו רוצים ואין שום סיכוי. אנחנו לא יכולים להעסיק עובדים בתנאים שעובדים הבדואים במלונות בעקבה ובטאבה. קשה מאוד להתמודד עם העובדה שירדן הכריזה על אזור היום האדום כפרויקט לאומי. זה לא סתם שהמלך עומד בראש. אנחנו מכירים המון פרויקטים במדינת ישראל שעומדים בראשם סלבריטאים למיניהם, השאלה היא אם עומד מאחורי זה ממון. פה עומד הרבה מאוד ממון. 

לאילת יש יתרון אחד – כל מה שנעניק לאילת, אין בעיה של זליגה. דנו קודם בתוכניות של אזורי עדיפות לאומי ועלתה השאלה: אם נותנים לאחד, מה קורה לזה שלידו? פה לא קורה שום דבר. אם נותנים את זה לאילת ולחבל אילות, מכסימום נותנים את זה לערבה ריקה ולגמלים שישנם שם. אין שום סיכון בעניין. 

ההתמודדות של אילת עם מתן השירותים, שראש העיר דיבר עליהם, היא ברורה לגמרי. ברגע שמורה באילת מקבל מה שמקבל מורה בכפר שמריהו או אפילו באשדוד או באשקלון, תנו לי סיבה אחת שמורה ירד לאילת. מי יורד לאילת? מי שלא מוצא עבודה באשקלון או באשדוד. פה סיפור הפריפריה הוא במיטבו. אם המעגל הזה מתחיל מתל-אביב, מגיע לאשדוד ועובר לקרית גת, לבאר-שבע ויוצר מצוקה בירוחם, קל וחומר מה זה יוצר באילת – אם התנאים אותם תנאים. 

הסיכון הוא מזערי. כשאני רואה את הצעת החוק, מדובר על מכסימום 28 מיליון שקלים עלות הטבת המס. זה המעט מזעיר שאפשר להעניק בנושא הזה, והזמן הוא שאול. פרנסתה של אילת איננה על המכון לחקר ימים. מזה אין פרנסה. מועסקים כמה עשרות חוקרים ולא יותר מזה. יתרונה היחסי של אילת ופרנסתה מצוי בתיירות. היא תהיה אטרקטיבית - היא תהיה קיימת; היא לא תהיה אטרקטיבית – היא תהיה שכונה מידלדלת בין טאבה מצד אחד לבין עקבה מצד שני, והמסלול לעניין הזה כבר סלול. ממשלת מצרים הבינה את העניין – לא הייתי בטאבה הרבה שנים - ממשלת ירדן הבינה את העניין, ואת זה רואים מהחוף. 

אומר עוד דבר אחד לזכותו של מאיר. יש לי תיאוריה שאומרת שעיר קמה ונופלת על דבר אחד בלבד: על מי שעומד בראשה. יש מנהיגות – יש עיר, אין מנהיגות – אין עיר. אני יכול להראות את החתך הזה גם בהיסטוריה של אילת, בלי לנקוב בשמות. מאיר הוא מנהיג. כשאתה בא לחוף אילת ורואה איך האיש הזה, באומץ רב, מפרק כל דבר בלתי חוקי על החוף, זו התמודדות לא פשוטה. הוא רוצה עיר נקיה. כשראיתי את הבסטות מתפרקות, כתייר באילת, אמרתי שיש בעל הבית. התחום הוא נפרד ממדינת ישראל ואין שום הקרנות רוחב. אף אחד מהאוצר לא יגיד שיש השלכות, כי אין השלכות רוחב. מה שנמצא באילת נשאר באילת. אני חושב שמה שהוצע פה כרגע זה רק הצעד הראשון, וטובה שעה אחת קודם כי אין זמן. 

היו"ר ציון פיניאן:

תודה. נסכם את מה שאתה אומר, אתה אומר: נעלה את אילת על ראש שמחתנו. 

שי חרמש:

 לא נעלה את אילת על ראש כיסנו, על שמחתנו היא כל הזמן. 

היו"ר ציון פיניאן:

אוקיי. חבר הכנסת והבה, בבקשה. 

מגלי והבה:

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מלווה את העיר אילת מאז שנכנסתי לכנסת. מה שחבריי אמרו, אני מזדהה עם כל מילה. יותר מכך, אותם חברי כנסת שהם היום שרים הם אלה שניסו בקדנציה הקודמת, כשאנחנו היינו בממשלה, להעביר הצעות חוק והיו נלהבים. אני מקווה שלא הפכו את עורם עכשיו ויתנגדו להצעת החוק. אני קורא לחברי הקואליציה לתמוך ולחזק את העיר אילת.

אני יכול לדבר הרבה זמן על מה שקורה בעקבה. היינו בסיורים, אני מכיר חלק מהפרויקטים. רק בשביל לסבר את האוזן, הרחבת הגבול הירדני ב-17 קילומטר והשקעות במיליארדים. זה לא ממשלת ירדן משקיעה, זה אילי הון מהמפרץ, מלבנון, בנו תעשיית תיירות שמטרתה חד-משמעית: שאילת, חס וחלילה, תקרוס בכל ההתפתחות הקיימת. זאת אומרת, הם רואים את עצמם מחליפים את אילת. אפילו מפעל אחד אין היום באילת, שאפשר להגיד שיש אלטרנטיבה. השארנו את מפעלי התיירות שהיו צריכים להתחזק. הנמל, גם הוא הולך וגוסס. אם לא ניתן את הגיבוי והסיוע לאילת ולאזור הזה אנחנו מחטיאים פעמיים: פעם אחת לתושבי המקום ופעם שניה לכל מדינת ישראל. ברגע שהתיירות והנופש יעברו גבול אנחנו בבעיה. יש את מצרים מצד אחד ואת עקבה מצד שני. לכן אנחנו חייבים לסייע. 

קריאתי לחברי הקואליציה היא שיש דברים שצריך להיות עליהם קונצנזוס לאומי. אני מודה לחברתי שהעלתה את הצעת החוק, כי אנחנו רואים את החשיבות של אילת, שצריכה להיות עם הראש מעל המים ולא מתחת למים. 

היו"ר ציון פיניאן:

תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. 

אורי אריאל:

תודה אדוני היושב ראש, תודה לראש העיר, לחברי מועצת העיר, לאורחים מאילת ולאחרים. אני חושב שמה שצריך לעשות זה תוכנית, שאילת היא נושא אסטרטגי של מדינת ישראל. לא טיפול בבעיות של אילת, בתוספת לאילת – בוודאי שצריך לעשות גם את זה - ואני חושב שאנחנו משתדלים לעשות את זה לכל מועצה ולכל רשות בארץ שנקלעת לבעיות ויש לה מצוקות מיוחדות. אבל אין לנו עוד עיר שהיא המוצא הדרומי של מדינת ישראל, כנמל ים אסטרטגי. 

חיים אורון:

תאר לך אם היינו חוזרים לשארם השייח', מה היית אומר?

אורי אריאל:

הייתה בעיה רצינית, ועדיין הייתי אומר שצריך לחזק את אילת ואתה היית מסכים אתי. 

אני מכיר קצת את אילת מביקוריי שם ואני מכיר את התוכנית שהעיר אילת, בראשות ראש העיר, הכינו כתוכנית אסטרטגית. אני חושב שראוי, כפי שהזכירה חברת הכנסת רוחמה אברהם, לרדת לסיור באילת ובעקבה, לראות, להבין ולקיים שם את הדיון אחרי שנראה. לכן לא ארחיב.

הדבר שאני מזהה כבעיה, ודיברתי עליה עם ראש העיר, זה נושא העובדים הזרים באילת, האפריקנים. זה לא דרפורים, רובם מחפשי עבודה פשוטים שמדינת ישראל מתייחסת אליהם בסלחנות. הגדר שהולכים להקים, אם הולכים להקים, בהחלטת ראש הממשלה היא בזבוז כסף, לא ייצא ממנה שום דבר. צריך לתת פתרונות אחרים. אני מציע שהדיון יתקיים שם. 

אני רוצה לסיים בדבר אחד, שגם אותו כבר אמר ידידי, חבר הכנסת מגלי והבה. האופוזיציה הרי תצביע בעד החוק שהעברנו בזה הרגע בהסכמה מפה לפה. כולם בעד. החוק הוא חוק תקציבי, חברי הכנסת של ישראל ביתנו והיושב ראש. יצטרכו את עזרתכם, ואתם מתבקשים לדאוג לחופש הצבעה לקואליציה ונעביר את זה לא ברוב של 77, אני מקווה שברוב של 87. חבל שוועדת השרים נקטה בקו הזה, אני מעריך שלפי בקשת האוצר. אני יודע שיש ערעור על ההחלטה הזו, ואני מציע שהוועדה תפנה ליושב ראש ועדת השרים לחקיקה להעלות את הערעור לדיון עוד היום ולתקן. זה לא מכובד, לא לממשלה ולא למדינה, שיש החלטה כזו שרשומה יותר מכמה שעות. נעשתה טעות, האוצר לחץ – בסדר. אפשר לתקן את זה. זה בידי שר המשפטים, שהוא יושב ראש ועדת השרים לחקיקה. אני עוד פעם להציע שהוועדה כוועדה תפנה, אחרי שהיא אישרה את החוק - יישר כוח ליושב ראש הוועדה, שעשה את זה במהירות הנדרשת – ושלא תהיה חרפה כזאת של וועדת השרים. זה מתאים לה. 

היו"ר ציון פיניאן:

תודה רבה. חברת הכנסת קירשנבאום, בבקשה. 

פניה קירשנבאום:

כבוד היושב ראש, ראש העיר, אורחים, חברי כנסת, רק לפני שבוע דנו בוועדה על אשל לעובדים. אמרו שצריך לבטל את האשל כי התחבורה השתפרה והמרחקים התקצרו. עכשיו אגיד איך אני קושרת את זה לאילת. אם היינו מודדים את המרחק לאילת ואת התחבורה שקיימת לאילת היום, אז בוודאי ובוודאי היינו צריכים לתת הרבה יותר הטבות לעיר, ואני כבר לא מדברת על שיפור דרכי ההגעה לשם, כולל כבישים, במיוחד בעקבות האסון שקרה בכביש הערבה. אז אם היינו מודדים את המרחק למרכז הקרוב ביותר – אני לא מבינה למה בוטל לכם  מענק האיזון. 

כמו שציינת, כבוד ראש העיר, מענק האיזון משפיע גם על מענקי פיתוח. מתוך ידיעה אני יודעת שיש לכם בעיה גם החברה לפיתוח של חוף אילת. אנחנו יכולים לדבר גבוהה על כמה זה חשוב, על כמה פיתוח העיר חשוב, כמה התיירות חשובה, אבל אם לא נשים את כל כובד המשקל של חברי הכנסת, גם בוועדה הזאת וגם בוועדת הכלכלה, לא תוכלו להמריא. אני מקווה שכולנו נתארגן ונתאחד בדרישות שלנו. זאת רק פגישה שלנו אתך ועם האורחים שלך בוועדות, ואני מקווה שתמשיכו להגיע ונעקוב אחרי התקדמות הפיתוח. 

היו"ר ציון פיניאן:
תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. 

חיים אורון:

אין לי הרבה מה לומר, אדוני ראש העיר. לא הרבה פעמים אני הולך בעיניים עצומות אחרי הקואליציה, אבל יש לי הרגשה שהקואליציה הולכת בעיניים סגורות, אז נראה לאן נגיע. 

היו"ר ציון פיניאן:
תודה רבה, פקחת לנו את העיניים. 

אורי אריאל:

שאלו פעם את זלמן ארן אם הוא הולך בעיניים עצומות אחרי בן גוריון. 

חיים אורון:

מזה לקחתי  - - -

היו"ר ציון פיניאן:
אני רוצה לסכם את הנושא. כולנו תמימי דעים שהעיר אילת היא עיר ייחודית ונמצאת במשולש תחרותי. אם אנחנו רואים את הנוף המצרי ואת הנוף הירדני מתפתחים, אין ספק שצריך לפתח את העיר אילת כי אחרת היא תישכח והתיירים, במקום לבוא לאילת, עדיף להם לחצות את הכביש וללכת למצרים או לירדן. 

אני מברך את חברת הכנסת רוחמה אברהם ואת כל החברים שדנו פה בנושא, ואת חבר הכנסת מגלי והבה שלקח על עצמו לעשות לנו סיור בירדן ובאילת. טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים ובעזרת השם, כולם תמימי דעים. נסכם במה שאמר חבר הכנסת אורון, ואני מקווה שנפקח כולנו את העיניים ונראה מה קורה מסביב ואז, בעזרת השם, יבוא לציון גואל. תודה רבה, אני נועל את הישיבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.