פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת ה-25 הכנסת 27 הוועדה הזמנית לענייני כספים 26/12/2022 מושב ראשון פרוטוקול מס' 17 מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים יום שני, ב' בטבת התשפ"ג (26 בדצמבר 2022), שעה 11:36 סדר היום: << נושא >> תקצוב גני הילדים בחינוך המיוחד במוסדות המוכר שאינו רשמי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי חיים ביטון ולדימיר בליאק ניסים ואטורי אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יבגני סובה חברי הכנסת: יוסף טייב איימן עודה שלמה קרעי מוזמנים: משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך סוניה פרץ – סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח-אדם בהוראה, משרד החינוך מנחם מזרחי – מנהל אגף בכיר ארגון מוסדות חינוך, משרד החינוך גיל דוד – מנכ״ל פורום מוכש"ר הרב יהודה מרמורשטיין – מייסד ומנכ"ל ארגון על"ה הרב ישראל גולומב – מנכ"ל רשת גני הילדים של אגודת ישראל יוסף חיים בוסו – ראש המוסדות ארגון/ מוסד אחר: מעיין החינוך התורני פ״ת, שי ליפשיץ – מטה הורי חינוך מיוחד רות דבורה שוורץ – מנהלת ארגונית - פתחיה, מוסדות לחינוך מיוחד אודליה מעודה – סקטור חרדי אג"מ, הסתדרות הגמלאים שרה הורביץ – פעילה חברתית פורום מוכש"ר חנה חסן – גני מעיין החינוך יהודה איינהורן – הורה לילד מיוחד ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> תקצוב גני הילדים בחינוך המיוחד במוסדות המוכר שאינו רשמי << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה ועובר לסעיף הבא שעל סדר היום, תקצוב גני הילדים בחינוך המיוחד במוסדות המוכר שאינו רשמי. היו כמה בקשות, גם שלי, לדון בתקצוב גני הילדים בחינוך המיוחד במוסדות המוכר שאינו רשמי. בשעתו קיימנו הרבה ישיבות על הנושא הזה ומשרד החינוך אמר לנו שהוא אכן מבצע את זה אבל קיבלנו תלונות שדברים לא מתבצעים ולכן הישיבה הזאת באה , כדי לברר את הפרטים בנושא הזה. לפני שמתחילים, אני רוצה לתת לכמה חברי כנסת שביקשו להתייחס. ינון, אתה רוצה להציג את הדברים לפני שמשרד החינוך יתייחס? חבר הכנסת קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היושב ראש. אם אתה זוכר, לפני שלוש שנים ישבנו כאן ולמעשה התנגדנו – חלק מהחברים – להצעות של הממשלה והדבר הזה גרם למכתב שחתומים עליו משה שגיא וליאור בראון, רכזת חינוך במשרד האוצר. הם חתמו על מסמך ב-10 בספטמבר 2019 בו כתוב במפורש שהדבר הזה יובא לדיון בתעדוף גבוה מצד משרדי החינוך והאוצר כולל סוגיית שכר הגננות במלואה. מודל תקצוב המתקצב את כל רכיבי השכר באופק חדש לפי פרופיל הגן. זה היה לפני שלוש שנים. אנחנו כאן ממשיכים עוד דיון ועוד דיון ואתה אדוני היושב ראש לקחת את זה על עצמך אבל זה לא עוזר לנו. אנחנו רואים שעדיין, למרות הכול, נתנו רק חלק מהדברים שדומה לרשמי. למשל גננת אם, נתנו לפי 5 אחוזים. כאילו 50 אחוזים הן גננות אם אבל מה קורה אם 80 אחוזים הן גננות אם? הן לא מקבלות את הדבר הזה. או כל מיני רכיבים אחרים שעושים לפי ממוצע ולא עושים לפי הפרופיל של הגן או הפרופיל של אותה עמותה. בסופו של דבר מדובר כאן בילדים שהם ילדי חינוך מיוחד. כולנו ביקרנו ויודעים שאסור להפלות. מי שאטום כלפי ילדים כאלה שהם ילדי חינוך מיוחד, כלפי הגננות, כלפי המטפלות, בסופו של דבר פוגע בילדים עצמם. אני חושב שהגיע הזמן להגיד: די, אנחנו לא רוצים משחקים. בלי משחקים. תבואו, תשוו, כמו שקורה ברשמי, כמו שמתחייב מהחוק. אסור להפלות. אם מגיע תקציב, תנו את התקציב, תנו אותו במלואו לפי הפרופיל של הגן, לפי הפרופיל של העמותה, תנו כל מה שמגיע. אף אחד לא צריך להשלים ולקבץ נדבות כדי להשלים את מה שמגיע לילדים האלה מכוח החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> יושב ראש הוועדה. אני קודם כל רוצה לברך את משרד החינוך ואת מר משה שגיא שבאו בידיים פתוחות לדיון הזה. אני מבין שהנושא הזה נדון הרבה מאוד זמן. אני מכיר אותו מצדדים אחרים, לאו דווקא מהוועדה כאן. אני רוצה מעט לחדד את הנתונים. יש בעיה בכל דבר שהוא נגזרת של פרופיל. כלומר, פרופיל שניתן לבית ספר ברשמי, בדרך כלל הוא לפי פרופיל בית הספר במלואו. כאשר מגיעים למצב של חישובים שהם בעצם מנסים לייצר איזשהו מנגנון שייתן את הכסף ולפי איזה ממוצעים, כאן העניינים מסתבכים. אני מבין שהנושא כאן בעיקר מסתבך בגלל שיש אי אילו סעיפים שכאשר מגיעים למוכר שאינו רשמי, הם שונים. כמו למשל משרת אם. משרד החינוך מנסה להגדיר את משרת האם על פי הממוצעים שקיימים אצלו, ומה לעשות שאצלנו ברוך השם, אנחנו דואגים לדמוגרפיה היהודית שתישאר במדינת ישראל ויש לנו קצת יותר אימהות ולכן הממוצעים שונים. זה גם בעוד סעיפים אחרים מבלי להיכנס לכל הפרטים. לכן אני חושב שהדיון כאן הוא דיון חשוב, דיון שצריך להיות ממוצה ואני חושב – צריך לומר זאת – שחשוב שהנושא הזה, עד כמה שהוא מורכב, ייעשה מאמץ כביר כדי לסיים אותו בתקציב הזה. עוד דיונים ועוד דיונים, זה דבר נחמד אבל רצה הקדוש ברוך הוא ואנחנו כרגע יושבים כאן והרב גפני חזר להיות יושב ראש ועדת הכספים לפני כל הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. זמני. הוא עדיין לא יודע אם זה קבוע. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני ודאי זמני פה. אני לא יודע מה איתו. על כל פנים, רבותיי, יש כאן נושא שהוא מאוד מאוד חשוב ואני מבקש, זו הבקשה שלי מיושב ראש הוועדה ומנציגי משרד החינוך, ממשה שאנחנו מכירים הרבה מאוד זמן, לתת לזה משקל כבד ולסיים את העניין עכשיו. יש לי הצעה שהופיעה גם במכתב הארגונים ואני חושב שזה הסעיף האחרון שדווקא הוא הרציני ביותר. אם ישבו לעשות עכשיו חישובים כשאנחנו נמצאים ב-26 בדצמבר, ויתחילו להגיד שנעשה חישובים וכולי, אז חבל על הזמן. אפשר לעשות איזשהו ממוצע מתוקן והממוצע הזה ייתן וישחרר את התקציב, שאגב, אמור להיות שהוא יושב שם בקופה. אני מאוד מקווה שלא השתמשו בו לסעיפים אחרים במשרד החינוך לקראת סוף שנה. שייקחו את הכסף הזה וייתנו אותו בממוצעים יותר טובים. לדעתי החברים כאן יחכו לכך שהממשלה הבאה המתוקנת תצא לפועל והדברים אולי יהיו יותר מדויקים לפי הסעיפים. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבריי כבר אמרו. קודם כל, הרב גפני, אני שמח מאוד שהדיון הזה מתקיים. הבטחנו ואני חושב שזו הדרך לקיים את ההבטחה. אני גם רוצה להאמין שכולנו כאן באותו צד – משרד החינוך, הבעלויות, חברי הכנסת, הגננות – ורוצים שהילד המיוחד יקבל את מה שמגיע לו בזכות ולא בחסד. העוולה כבר הייתה. אני מסתכל ואני אומר שיש מספר בעיות ואנחנו נשמע את זה גם מהבעלויות שיודעות מה הבעיות. דיבר שלמה על משרת האם. יש את הסיפור של הוותק, שזה אחד הסיפורים הגדולים. מסתכלים עד ותק מסוים, אם אני לא טועה 4 שנים אחורה לעומת שאר המקומות שם מדובר ב-12 שנים וב-16 שנים. יש לראות את הפערים שקיימים בין גננת במוכשר לבין גננת בחינוך הרגיל. פערים עצומים. זה לא אמור להיות כך. בסופו של דבר מי שמפסיד, אנחנו מסתכלים על גננת או לא גננת. יש את אופן ההגשה כשבאים ואומרים לה שתביא מגן, ממוסד שנסגר. אי אפשר להביא רק מוסד שנסגר. אם הוא נסגר, לכי ותחפשי את בעל הבית. יש ביטוח לאומי - דיברנו על זה בעבר בוועדה כאן – תביאי ביטוח לאומי פלוס אישור על תצהיר של הגננת בפני עורך דין שהיא עשתה כך וכך. יש הרבה מקומות, משרדי ממשלה, שאנחנו משתמשים בתצהיר הזה בפני עורך דין. לא יכול להיות שכאשר מגיעים לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד, אז פתאום אנחנו מורחים את זה ואומרים שאי אפשר עורך דין, כן אפשר תצהיר, אי אפשר תצהיר. לא, יש דברים שאנחנו יודעים שרק כך אנחנו יכולים להגיע ולתת להם את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד. זאת הדרישה שלנו היום, להציף את הדברים ולא רק להציף אותם אלא גם לצאת מכאן עם החלטה סופית שאנחנו יודעים שבאמת הדברים מתקבלים. היו כל מיני חששות שאולי הבעלויות לא יבואו, אולי לבעלויות יש חלק באשמה הזאת, אז הנה, הבעלויות כאן. מי שבסופו של דבר לא יקבל את מה שהוחלט כאן, אנחנו יודעים שהוא הבעיה. לכן גם הבעלויות כאן, גם נציגי הגננות כאן וכמובן משרד החינוך על מנת לפתור את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בקצרה. זה היום השני של חג המולד, אז חג שמח לכל החוגגים. כשיום החג הוא יום רגיל, ברוכים הבאים למדינת היהודים. יום החג הוא יום רגיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי את מדינת היהודים. מה התכוונת? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש ערבים מוסלמים ונוצרים, יש להם היום יום חג והחיים הם רגילים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם ליהודים יש חג היום. חנוכה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא מבין. דפקו את היהודים כדי שאתם תהיו רגועים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איימן, אני 34 שנים כאן. אני הייתי חבר בוועדות הכנסת לדורותיהם. לא הייתה פעם אחת שביקשתם יום חג וביקשתם שיהיה חופש, שלא הצבעתי איתכם. לא הייתה אפילו פעם אחת. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה זה לא עובר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ביקשתם. אני הייתי בעד לעשות חופש היום. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני בעד לעשות חופש בחנוכה, במולד, בחג הקורבן. בכל החגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הייתם מבקשים, אני בעד. << דובר >> קריאה: << דובר >> אחר כך הציבור אומר שאנחנו לא עובדים. גם בחנוכה נעשה חופש? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה אתה עובד בחנוכה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בהדלקת נרות, עם כל הבעיות שהיו כאן, ולא הייתה יותר עבודה בחנוכה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע מה הייתה הבעיה אדוני היושב ראש? שחבר הכנסת טיבי דיבר ישירות עם הקואליציה המסתמנת ולא עם האופוזיציה, כי הדיבור הזה היה. אני לא צוחק. בוועדה המסדרת ישבנו ודיברנו גם בסדרי דיון של השבוע של חנוכה, הסוגייה שלך עלתה. אתה לא מעודכן. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בואו נסכים על העיקר. חגים מרכזים לכל האנשים צריכים להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מבין בקואליציה-אופוזיציה, לא יודע מה אמר עכשיו חבר הכנסת סובה. אני יודע שתמיד הצבעתי איתכם כשאמרתם שיש יום חג שלכם. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש בך הרבה דברים טובים חוץ מהצבעות רעות כמו על חוק הלאום וחוק קמיניץ. לא נשכח לך את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל על קמיניץ אני בסוף ניסיתי לפשר. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש משותף בין המוחלשים מול הפריבילגים. גם זה חשוב. אתה יודע מה? זה נראה לי חשוב ביותר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> נראה לי שהיהודים הפכו להיות המוחלשים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כך אמרו בשנות ה-30 במקומות רעים מאוד. שקבוצת הרוב היא המוחלשת והמותקפת. תיזהר. חברים, לגבי המוכשר, כולל החינוך המיוחד בתוך המוכשר. חשוב לי להגיד שכל מה שקורה זה בעיה של כולנו. אנחנו כל פעם צריכים לתקן וצריכים להשלים. זה תלוי באופוזיציה ואם גפני בקואליציה יש לנו סיכוי לגבי המוכשר, סיכויים יותר טובים כי גפני בקואליציה ולא באופוזיציה. חייבים לסיים את הסאגה הזו. זה אמור להיות חוק בתוך החוק ולהפסיק כל פעם, כל שנה, להיאבק מחדש בשביל לתקן, כי העבירו לרשמי אבל לא העבירו למוכשר ועכשיו צריך להיאבק כדי שיהיה שוויון. צריך להפנים טוב מאוד שהמוכשר הוא חלק אינטגרלי מהחינוך, חלק לגיטימי ביותר, חלקו היה לפני קום המדינה והרשמי לא יכול לפתור את הבעיה במידה ואין מוכשר. למשל בעיר חיפה, אם המוכשר יחליט עכשיו להפסיק את הלימודים, בואו נראה מה משרד החינוך יעשה. תגידו לי מה יעשו עם הילדים. לכן זה דבר שצריך להיות הכי לגיטימי, הכי בסיסי, מעוגן בחוק ולהפסיק כל פעם אם השאלה האם יש את גפני או אין אותו. כמו שתקפתי אותו על חוק הלאום בצדק, אבל יש עוד דברים שהם לזכותו ובצדק. לכן אני מקווה שעכשיו הוא יפתור את הבעיה לאלתר אבל צריך לעגן את זה בחוק ולא רק בהסכמים קואליציוניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אם אפשר בקצרה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כשמגיעים לנשים או לערבים, תמיד בקצרה. בכל זאת אני אומר את הדברים שלי. אני אחזור על הדברים עוד פעם ועוד פעם. חוק חינוך חובה חינם צריך להיכנס לתוקף לכלל הילדים. לא לעשות איפה ואיפה. לא רק חינוך מיוחד ולא חינוך רגיל. כל מה שילד מקבל, לא משנה באיזה בית ספר, כלל הילדים צריכים לקבל את זה. צריך לדאוג לזה. אם אתם כל כך דוגלים בעניין הזה ואתם נמצאים עכשיו בעמדת כוח, אז בואו, נשים את הדבר הזה ונלך עליו עד הסוף. לא צריך כל פעם להפוך עולמות. תמיד יצא מהסיפור הזה חלק מקופח ומי שיצא מקופח, לרוב אלה הילדים המוחלשים. לכן צריך לדאוג לזה פעם אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כל, אם אנחנו כבר מסכימים, אני בדרך כלל לא מסכים עם החבר'ה מהמפלגות הערביות, זאת כבר סיבה להעביר את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רק בגלל שאתה מסכים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תסכים איתי ועם ביטון ואזולאי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> דיברתי מספיק בפעם הקודמת. אני חושב שצריך להתקדם הלאה ולאשר את זה. אני רוצה להוסיף שבנושא התנאים של הגננות לדוגמה, אני רואה שיש כאן אפליה. אשתי גננת, דרך אגב, מנהלת גן. מדובר כאן באחוזים בודדים. מדובר בגרושים. אני יודע מה זה בבית כשהאישה עובדת ומנהלת גן ועושה תוכניות לגן. אני לא חושב שיש כאן מקום לפגוע בנושא הזה. בכלל, הגיע הזמן לאשר את זה למרות אימאן ח'טיב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי תגובה. הוא אמר את השם שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני היחידי כאן שאמר את השם שלך כמו שצריך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. בגלל שסמנכ"לית כוח אדם נמצאת כאן, חשוב לי להדגיש שוב את הנושא של הוותק של המורות והמורים שעובדים בבתי ספר של המוכשר. בסופו של יום הן גם מקופחות בנקודה הזאת. כאשר הן מגיעות לעשות שיבוץ, אין להן את נקודות הזכות להוסיף במנגנון, במיוחד כשאנחנו מדברים על אזור מסוים ועל אוכלוסייה מסוימת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך. אני קבעתי את הישיבה הזאת - דנו על זה הרבה - ואני רוצה לשבח את משרד החינוך וזה דבר שלא רגיל אצלי, לשבח את משרד החינוך במיוחד בקדנציה הזאת. אני משבח את משרד החינוך בעניין הזה. משרד החינוך עשה דברים שאני רוצה שהם ייפתרו לגמרי, שלא יישארו קצוות גם עם המפעילים ושגם חברי הכנסת יבואו אחר כך בטענות. אני רוצה שהעניין יסתיים. מי מציג את הדברים מטעם משרד החינוך << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני אפתח ואחר כך אנשי המקצוע יתייחסו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא גורם מקצועי? גם אתה גורם מקצועי. אני צוחק. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש כאן את גורמי המקצוע שיתייחסו. אמנם אני הייתי זה שחולל את העניין הזה שיהיה הסכם חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח שהוא גורם מקצועי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הוא אמר שנמצאים כאן גורמי המקצוע. לכן ינון התחכם. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> גורמי מקצוע נוספים. אני הייתי למעשה הגורם שהכריע בנושא הזה של החלת אופק חדש על גני ילדים במוכשר, כמו שעשינו בבתי הספר במוכשר, בחינוך המיוחד. תהליך היישום התבצע בהתאם להנחיות של אגף כוח אדם להוראה. אחר כך סוניה תפרט את הצעדים שנעשו ומה עוד עומדים לעשות. אנחנו נציג כאן מצגת. אני רוצה להזכיר שבדיון האחרון שהיה גם אני ביקשתי את הדיון הזה. רציתי שסוף סוף נשמע את כל הטענות וננסה לתת פתרונות לכל הבעיות ככל שיש דברים שהם במגרש שלנו ולא קיבלו מענה ואז ניתן מענה. בסך הכול אנחנו נמצאים כאן כדי שהנושא הזה לא יהיה על סדר היום בוועדת הכספים ולא יעלה בכל דיון. לדעתי זה קיבל נפח הרבה יותר ממה שקורה באמת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה גם הפך לפוליטי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני לא נכנס לפוליטי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הנושא הזה הפך לנושא פוליטי וחבל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה כבוד לוועדה הזו שזה עולה כאן בכל דיון על האפליה של גני הילדים בחינוך המיוחד. כבוד. תעודת כבוד לוועדה הזאת. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אתה קובע הרבה דברים עוד לפני ששמעת את הטיעונים של המשרד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני כאן ארבע שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אני מבקש, אני הזמנתי אותם ואני רוצה לתת להם את כל הכבוד ואני רוצה לדעת את הנושאים, האם הכול פתור ואם לא פתור – צריך לפתור את זה. גם הם מעוניינים בזה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו נפרט את המצגת שהכנו בנושא, את כל התהליך ואני אתייחס גם למרכיבי העלות, איך ובאיזו צורה קבענו אותם. את המצגת שלחנו לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא בטבלטים. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> במצגת יש גם נתונים מספריים. << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> הרב גפני, לפני הבירוקרטיה. אני רוצה להציע משהו. לפני שממשיכים לטשטש לא את הוועדה כאן אלא את הילדים האוטיסטים והחריגים האחרים, שהם כל הזמן לא מקבלים את מה שמגיע להם, יש לי הצעה מצוינת למשרד וזאת הצעה פשוטה מאוד. המשרד במשך שנים חיסר בכסף למוכשר. שלא יעשה טובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אני לא מסכים. אני דואג לילדים האלה. << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> מקדמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להפסיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שי, אם כל אחד עכשיו יקום וידבר, הדיון כאן יתפוצץ. יש לנו עניין לסיים את הדיון בצורה הכי טובה והכי מיטבית. אם כל אחד יקום ויגיד את הכאב שלו, ואנחנו מבינים את הכאב, בסוף הכול יתפוצץ ונלך ואז מה עשינו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא נגיע לכלום. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אני סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה. ברשותכם, אני אציג בקצרה את ההיערכות שכבר הצגנו אותה אבל רק כדי ליישר קו וממנה להמשיך הלאה. כמו שמשה אמר, אנחנו מיישמים החלטה של ועדה בין-משרדית שקבעה שצריך להשוות את המשאבים, משאבי ההוראה שניתנים לילדי החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי, כמו שאנחנו נותנים לילדי החינוך הרשמי. זאת אומרת, ליישם את הסכם אופק חדש בגני הילדים במוכר שאינו רשמי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מתי ישבה הוועדה הזאת ומתי התקבלה ההחלטה, אם מותר לדעת? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש קישור לדוח. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> יש קישור לדוח. הדוח הוא מאוד מפורט. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> דוח מלא. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> הפעלנו לקראת תשפ"א. אני רוצה להגיד שבזמן שקיבלנו את ההחלטה הזאת, התשתיות שלנו לגבי הגננות, לגבי המערכות, לגבי הנהלים היו בשלבי הקמה. לא חיכינו כדי שהכול יהיה מושלם, שהפיתוחים יהיו מושלמים ואז נצא לדרך אלא יצאנו לדרך בתהליך כזה שאמרנו שקודם כל תצטרפו, תדווחו לנו על ידי קבצים, ותוך כדי שאנחנו עושים את זה גם פיתחנו את המערכות ופיתחנו את הנהלים. מאחר וזה משהו שלא לגמרי הכרנו אותו, אנחנו גם נדרשנו לתת מענים תוך כדי תנועה לדברים שלא ידענו ועד היום כשצצות סוגיות, אנחנו מתייעצים לגביהן וחושבים איך לתת את המענים מאחר שיצאנו לאיזשהו תהליך שהוא לא לגמרי היה ידוע לנו עד הסוף מבחינת הקשר עם הבעלויות, הגננות, נתוני הגננות, ואני תכף אתייחס לסוגיית הוותק שלהן. בנינו איזשהו תהליך שפרסמנו אותו. עשינו תהליכי הטמעה. נפגשנו עם הבעלויות והסברנו. לצד כל מה שהמשרד עשה בפיתוח המערכות ובגיבוש נהלי המשרד, אמרנו לבעלויות מה הם צריכים לעשות. הם היו צריכים להגדיר בכל בעלות – וזה לא משנה אם הבעלות החליטה להצטרף לאופק חדש או החליטה לא להצטרף לאופק חדש - אחראי דיווח מבחינתה שידווח את נתוני הגננות. היא הייתה צריכה להודיע לנו אם היא מצטרפת לאופק חדש או לא מצטרפת לאופק חדש, לפתוח תיקים מקוונים לגננות שלא היו להן תיקים ולעדכן נתונים לגננות שהנתונים שלהן לא היו עדכניים במשרד. כאן אני רוצה לפתוח סוגריים ולהגיד שגם עכשיו אנחנו נכונים לעדכן את הנתונים ככל שהם עדיין לא מעודכנים ולתקן את הדברים בהתאם. זאת אומרת, פנינו והזמנו כל בעלות שמעוניינת לבוא אלינו, להיפגש איתנו, נשב איתה, גננת-גננת, עובד הוראה-עובד הוראה ונעדכן נתונים שיש צורך לעדכן אותם. כמובן שהנתונים האלה יתעדכנו אוטומטית מיום הדיווחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פירוש יתעדכנו מיום הדיווחים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה מיום הדיווחים? << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> מהיום שמשפיע על קביעת השכר של אופק חדש. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מהיום שנכנס לאופק חדש. << דובר >> קריאה: << דובר >> אחורה. היא התכוונה אחורה. רטרואקטיבית. << דובר >> קריאה: << דובר >> אותם הגבילו בזמן ולא רטרואקטיבית. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> צריך להזכיר שהדיון הזה היה בוועדה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו היינו בפגישה קודמת ואז אמרו שהכול חסום ואי אפשר לעדכן. זה חדש. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> זו הסיבה שפנינו. אני לא יודעת מתי זה נאמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, לא פותחים כאן דיאלוג. אני יודע לאן דיון כזה עלול להגיע. אני רוצה פתרון. אני לא רוצה את הוויכוחים האלה. אנחנו לא כיכר העיר. אני רוצה פתרון של הבעיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אם הגבילו אותם בזמן, אז שלא יגבילו בזמן. שיאפשרו לזה להיגמר בלי כל ההגבלות האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן להם לדבר. אגב, היא אמרה שפתחו את הכול. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> כן. אני חוזרת ואומרת שזו הסיבה שפנינו לכל הבעלויות והצענו להן לקבוע איתנו פגישות כדי לעדכן. היזמנו אתכם להיפגש איתנו ואנחנו עדיין מזמינים. ההזמנה בתוקף. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה צריך להזמין אותם? למה הם לא יכולים לסדר את זה במחשב אצלם? למה צריך להגיע לפגישות? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה יותר אפקטיבי. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> זה הרבה יותר אפקטיבי. הבעלות מגיעה עם כל המסמכים, יושבים ומסדרים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני חושב שהבעלויות חושבות אחרת. כמנהל בעלות לשעבר, זה נראה לי קצת מוזר. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מדברים על בעלויות קטנות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני הייתי פעם גם בעלות קטנה. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אחרי זה הם יתבקשו לדווח את המשרות שלהם במערכות. הדיווח של המשרות במערכות בעצם מייצר את האפשרות גם לקבוע את הדרגה ב-יוניק. בעלויות שלא מצטרפות לאופק חדש מרגע שהן מדווחות את המשרות, אפשר לחשב להן פרופיל. בעלויות שאחרי שאנחנו קובעים להן את הדרגה ב-יוניק, אז אפשר לקבוע להן פרופיל. זה פחות או יותר התהליך. קצת נתונים על היכן אנחנו עומדים היום וזה לא סופי אבל אלה הנתונים. יש לנו 72 בעלויות בגני הילדים המוכר שאינו רשמי כאשר 42 מתוכן הצטרפו לאופק חדש, ואלה 631 גני ילדים, ו-30 בעלויות לא הצטרפו, ואלה 97 גני ילדים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> צריך לציין שבתשפ"ד כולם חייבים להיכנס לאופק חדש. לפי התקנות החדשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מתוכם כרגע בתוך התהליך? << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> 42 התחייבו ונכנסים לאופק חדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 30 עדיין לא התחילו את התהליך? << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> 30 לא הצטרפו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פניתם אליהם והם לא התחילו את התהליך? << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> לא. לא נכנסו. הם צריכים לדווח את המשרות כדי לקבוע להם את הפרופיל אבל הן לא נכנסות לאופק חדש. באופק חדש יש לנו 1,031 עובדי הוראה. לא באופק חדש יש לנו 594 עובדי הוראה. סך הכול יש לנו 1,635 עובדי הוראה. לפני שאני מעבירה את שרביט הדיבור למני, אני רוצה להתייחס למה שאמרת בעניין הוותק. בעיקרון כשאנחנו מקבלים אישור של עורך דין עם דוח מעסיקים של ביטוח לאומי. אנחנו מאשרים ותק. אני גם בדקתי וזה קרה לבודדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם 16 שנים אחורה, 20 שנים, יש לה ותק. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> כן. אם יביאו אישורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו על זה בוועדה כאן. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> בדקתי. היו מקרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי משרת אם? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה לגבי משרת אם. לגבי ותק נתת תשובה. אם מביאים את האישורים, הם מקבלים ותק גם אם אלה 15 שנים אחורנית. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אנחנו מכירים בוותק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מכירים בוותק. נגיד מוסד נסגר, וכאן הבעיה, הם הולכים לביטוח לאומי ומוציאים דוח מקומות עבודה פלוס אישור, תצהיר מעורך דין שהיא הייתה כך וכך שנים בתפקיד זה וזה. הם מכירים בוותק הזה גם 20 שנים אחורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. בסדר. זה מה שהיא אמרה. << אורח >> מנחם מזרחי: << אורח >> מנהל אגף ארגון מוסדות חינוך. כמה מילים על חישוב הפרופיל ואיך זה מתבצע. זה תלוי בשני סוגי נתונים – נתונים שהבעלות מדווחת את שעות העבודה של הגננת, תפקיד, המקצוע, והנתונים שבאים מתוך הוותק שלה, ההשכלה שלה, דברים שקשורים לכוח אדם בהוראה. אנחנו יכולים לעשות את החישוב רק כאשר הנתונים האלה שלמים. אי אפשר לעשות את החישוב הזה כשהם לא שלמים. לאורך התקופה עשינו ניטור של הנתונים והיינו מזהים, מתוך ה -730 גנים באיזה גן לא דווחו הגננות או כל בעיה אחרת שעלתה. זה תהליך סיזיפי שעובדים עליו לאורך כל החודש. צריך להפיק את הנתונים – ואלה מאות נתונים – לחשב אותם ולראות היכן יש בעיות כדי להציף אותן לבעלות כדי שבאמת לא תיפגע. ראינו בתחילת הדרך שהרבה בעלויות לא דיווחו ולא היה לנו אינטרס שהתשלום יהיה נמוך ולכן המשכנו להם את המקדמה, כדי לעבור על הנתונים של ה-72 בעלויות. 53 בעלויות מתוך ה-72 חושב להן פרופיל, 7 בעלויות יחושבו החודש, בתשלום חודש ינואר, זה יהיה חישוב הראשון שלהן. אנחנו צריכים להגיע בסך הכול ל-60 אבל בסך הכול יש עוד 12 בעלויות שנחשב להן פרופיל חדש כי יש להן עדכונים כאלה ואחרים. בסך הכול יהיה חישוב של 60 בעלויות. לגבי 4 אנחנו יודעים שהן בתהליך ויגיעו לאגף כוח אדם בהוראה. אנחנו ממשיכים לשם להן את המקדמה. 8 בכלל לא דיווחו על מצבת עובדי הוראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מתכוון 8 בעלויות. << אורח >> מנחם מזרחי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהן לא דיווחו. כלומר, הן לא רוצים להיות בפנים. << אורח >> מנחם מזרחי: << אורח >> לא דיווחו בכלל. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> חלק אפילו לא קבעו איש קשר מטעמם לעמוד מול המשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אותן בעלויות – אני רוצה לחדד את זה – שלא דיווחו, פניתם אליהן והן לא חזרו אליכם. פניתם פעם ראשונה, פעם שנייה, והן לא חזרו אליכם. הגננות שלהן כרגע לא מקבלות בגלל הבעלויות. << אורח >> מנחם מזרחי: << אורח >> לא, הן מקבלות. כסף הן מקבלות. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> לא מקבלות את הפרופיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על הפרופיל. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מה שקיבלו בעבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי משרת אם. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מצורפת לכם דוגמה של פרופיל של גננת בחינוך המיוחד, המוכשר. זה פרופיל שמתייחס לדרגה 2. למעשה הדרגה המינימלית שקיימת במערכת. דרגה 2, ותק 1. יש כאן את כל הרכיבים. אני אסביר קודם כל על המודל. יש את המודל של עובדי מדינה. מאחר ואנחנו מעסיק, הם מקבלים מאיתנו אחד לאחד את המשכורת שלהם לפי הכישורים. אני המעסיק ואני חייב לשלם לכל אחד לפי מה שמגיע לו. יש את העובדים של כל המוכשר כשאני מדבר על המוכשר, אני מתכוון לגני ילדים, אני מתכוון לגני ילדים במוכשר, חינוך על יסודי, יש מורים משותפים בחטיבת הביניים. אנחנו עובדים לפי אותו מודל. מודל נורמטיבי של השתתפות. המודל הנורמטיבי הזה קובע שהרכיבים הכבדים – שהם הדרגה והוותק – אנחנו משלמים לפי הפרופיל הבית ספרי. מחשבים מכל התמהיל של המורים בבית הספר, מה הדרגה והוותק האופייניים, הממוצעים, וזאת הדרגה והוותק של בית הספר. זה 80 אחוזים – סתם זורק מספר, לא בדקתי – המרכיב הכי כבד של העלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדרגה והוותק של כלל העובדים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> של כלל העובדים. ממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין, אלה שעד עכשיו משום מה לא חושב להם הוותק הנכון בכלל מה שאמרנו. אתם אחר כך עושים והם בעצם יקבלו בשקלול יותר גם רטרואקטיבית. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הם יקבלו אחר כך גם רטרואקטיבית. נכון. ככל שיהיה עדכון של הפרופיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משה, אם הכול מסתדר ומדווחים, נותנים את הנתונים ומחשבים את הוותק, יש כסף לכל? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הכסף ישנו. הכסף אף פעם לא היה בעיה. התקציב הוא לא נושא על השולחן. תוספת אם. אנחנו הערכנו בשלב זה, עד שיהיו לנו נתונים של כל הגננות, יהיה דיווח של כולם, ש-50 אחוזים מהגננות, תוספת אם. שוב, זה מודל נורמטיבי. אני אפרט את שאר המרכיבים שמשום מה אף אחד לא מעלה אותם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה יהיה כשיתברר לך ש-80 אחוזים גננות אם? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> רק רגע. כאשר יהיה לנו דיווח מלא ונראה שאלה 40 אחוזים או 60 אחוזים או 70 אחוזים, נעדכן את הרכיב הזה בהתאם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רטרואקטיבית? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> רטרואקטיבית. אמרתי את זה גם קודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך גמול חינוך מיוחד וגם גמול השתלמות. תיגע גם בזה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אף אחד לא מדבר על גמול חינוך מיוחד. אנחנו הכנסנו גמול חינוך מיוחד של 14 אחוזים. אני רוצה להסביר לכם את העניין. 17 אחוזים מגיע לגננת מוסמכת בחינוך המיוחד. גננת שהיא לא מוסמכת בחינוך המיוחד תקבל 8.5 אחוזים. למרות זאת הכנסנו 14 אחוזים. אף אחד לא מדבר על זה שיש כאן גננות לא מוסמכות שנמצאות בגנים ולמעשה התמהיל הממוצע שלהן צריך להיות יותר נמוך. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> גננת חינוך מיוחד שאינה מוסמכת, קשה לי להאמין. הנה הבעלויות, יש לכם מישהו שלא מוסמך לחינוך מיוחד? לא משנה. הם עשו טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ממשיכים הלאה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כל שאר הנושאים שמועלים כאן, כל אחד לפי הסכמי השכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תשנו את ההחלטה הזאת כי אם אתם משנים, אנחנו נכנסים לדיון האם יש בכלל גננות בחינוך מיוחד שהן לא מוסמכות. מכיוון שההחלטה שלכם היא חיובית והיא טובה, אני לא נכנס לזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל בסופו של דבר אתם תפעלו לפי פרופיל של בעלות? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה מה שהוא אומר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפי פרופיל של בעלות. לא לפי ממוצע של כל הבעלויות. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> רק רגע. אני אומר שוב. במרכיבים הגדולים אנחנו עובדים פרטני לפי הבעלות ובמרכיבים היותר קטנים, 50 אחוזים, זה 360 שקלים במקרה הזה של דרגה 2 וותק 1. זאת אומרת, אם יהיו 10 אחוזים יותר, זה יהיה עוד 70 שקלים. זו המשמעות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה שבעלות תצטרך לממן? חלק מהבעלות יממנו וחלק מהבעלות יקבלו בונוס? למה זה לא עובד מדויק? הרי יש לכם את כל הפרטים. זה עובד ככה גם ברשמי? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה עובד כך בכל הבעלויות. בחטיבה העליונה, במוכר בבתי הספר. זה עובד באותה שיטה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בחטיבה העליונה הם יכולים להשיג את הכספים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בוא נאמר שאף אחד, גם לא בחטיבה העליונה ולא במוכר של בתי הספר, יש לו - - - << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> שם הם יכולים להעביר את הכספים מסעיף לסעיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש להם סעיפים נוספים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש להם סעיפים נוספים שלפעמים מקבלים כאן יותר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש להם סעיפים נוספים שיכולים להעביר. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לדעתי 14 אחוזים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לדעתך. הם אומרים שאין להם גננת כזאת. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני אומר לך שיש כאלה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שזה מוכר שאינו רשמי לא של חרדים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני באמת מנסה להבין למה לא להיות מדויקים. הרי זה אותו כסף. למה לתת למי שלא צריך ולגרוע ממי שמגיע לו? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אין כאן עניין של אפליה או אי אפליה. זה המודל שאנחנו עובדים לפיו, בכל שלבי החינוך. אנחנו קובעים נורמטיבית לכל שלבי החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף נשמע את הבעלויות. מה עוד? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> השינויים כאן קטנים. אלה הרכיבים הקטנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכול כל הרכיבים באחוזים, לכמה אתה מגיע? בקטנים האלה עליהם אתה מדבר. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> למשל גמול אם יכול להגיע בדוגמה הזאת ל-720 שקלים ב-100 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דבר איתנו באחוזים בסך הכול. אתה הרי קובע גמול. אתה מחלק את זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מאחר ואני לא בדקתי את זה ברמה. אני אבדוק את הגמול הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אתה אומר לי למשל 14 אחוזים גמול חינוך מיוחד. כשאתה לוקח אותו כמרכיב, 14 אחוזים, אתה אומר משמעותית בסדר. עזוב אם קיימות או לא קיימות גננות בזה. אבל כשאנחנו מדברים על משרת אם, אתה אומר שבעה אחוזים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חמישה אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה עושה את הממוצע הכללי של כל המפעילים, כמה אחוזים מתוך המרכיב שלך? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> חמשת האחוזים, יהיה לי דיווח של כל הגנות, אני אחשב כמה זה מרכיב האם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדעת אם המרכיב התקציבי שאתה נותן לו מגיע ל-10 אחוזים או ל-50 אחוזים. אם אתה מדבר איתי על 50 אחוזים או על 20 אחוזים, אתה לא אומר דבר נכון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הוא לא יכול להגיע ל-50 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם אני זורק מספר. אם אתה מגיע לאחוזים שבסופו של דבר הם גבוהים, אתה אומר שעם כל הכבוד, כי בשאר המפעילים שדיברת, על תיכונים ודברים כאלה, יש להם אפשרות להרוויח מדברים אחרים. כאן אין לך אפשרות להרוויח מדברים אחרים ולכן יכול להיות שכאן זה יותר נכון להפריד את זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בוא נאמר שהשכר שמגיע, מגיע סדר גודל של 10,000, השכר בלי התוספות של המעונות וכל הדברים האלה שזה קבוע, שזה כולל את השכר המשולב, תוספת שקלית, אלה כל הגמולים האחוזיים, מגיע לסדר גודל של 9,500. סדר גודל. כל הרכיב הזה הוא 700 שקלים ב-100 אחוזים. זה ישפיע בעשרות שקלים בודדים ברמה של בעלות. ברכיב הזה. יש כאן גם רכיבים אחרים שאנחנו נותנים אותם במקסימום. למשל קרנות השתלמות. אנחנו מחשבים לפי 8.4 אחוזים ואנחנו יודעים שיש כאלה עם 7.5 אחוזים. אנחנו נותנים כאן 8.4 אחוזים. זאת אומרת, יש כאן רכיבים שמפצים אחד על השני. זה המודל והוא עובד בכל. סך הכול השינויים כאן הם די קטנים בנושאים האלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש בעיה למחשב שלכם, למי שמתכנת, לעשות כך שכל בעלות תקבל בדיוק מה שמגיע לה? זאת בעיה טכנית? זה משהו מנטלי שאתם לא רוצים? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה לא עניין מנטלי. זאת שיטת עבודה, מתודולוגיה של עבודה שהמשרד עובד בה כבר עשרות שנים לגבי המודלים האלה וזה עובד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי כנראה לא הייתה יכולת לדייק ברמה כזאת, אבל אם יש לך יכולת? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אם אני עושה את זה, אני אתחיל לבדוק אותם גם בקרנות השתלמות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תבדוק. כל מה שמגיע, מגיע. מה שלא מגיע - לא מגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלמה, אני רוצה לשמוע את המפעילים. משה, תודה רבה. המפעילים, מי מבקש לדבר? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אם אפשר לשאול שאלה אחת. אני מנסה להבין לפני שייתנו לזה תשובות. מה הסיבה שלכאורה זאת שיטת העבודה? בלתי אפשרי? חסכון תקציבי? מה הבעיה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה לא קשור. אין בעיה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה קשה כל כך לעשות חשבון של כל אחד ואחד? אתה עושה לה את הפרופיל של הכול. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> ברגע שאני עושה ממוצע, זה לא משנה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה ממוצע? אני רוצה להסביר משהו. בתוך המוכר שאינו רשמי יש הרבה מאוד מוסדות. חלקם משתייכים למגזרים מסוימים וחלקם למגזרים אחרים. הנגזרת של הדברים האלה, כמו משרת אם, משפיעה שם. זאת אומרת, אם ניקח למשל מוכר שאינו רשמי, בתי ספר ששייכים לא למגזר החרדי, הם ייהנו מהעניין הזה. לאף אחד אין עניין שיש יתרה של משרת אם בכיס ויעשו בה מה שאתה רוצה. במציאות, עובדתית, בסוף החרדים או החברים שלנו שיש להם ילודה יותר גדולה יפסידו. מה העניין? לפני שיעלו את הטענה אני שואל למה לא. מה קשה? אתה כבר עושה 80 אחוזים מהדברים בחישוב מדויק, למה זה בממוצע? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אין כאן עניין של למה לא. פשוט זה מודל שכל הרכיבים האלה - - - << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הבנתי. למה לא לשנות? טכנית מה הבעיה לשנות את זה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אין כאן שום בעיה טכנית. זה עניין של מתודולוגיה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שהמודל הזה היה טוב לתיכונים והוא לא טוב לגני הילדים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, לא קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. שמתי לב. גם שלמה שאל את השאלה הזאת. תכף נראה. אני רוצה לדעת אם המפעילים מעוניינים בזה. << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> אני מפתח תקווה. יש לנו הרבה גנים של חינוך מיוחד, גנים רגילים, ואנחנו דווקא בעלות שלא מחכה לכל החישובים האלה ומנסה לתת לגננות את כל מה שמגיע להן. אני כבוד יושב ראש הוועדה קצת מרחם עליך ועל כל החברים הנכבדים גם על משרד החינוך. אני לא למה לא מתקבלת החלטה כמו שהרב חיים ביטון הציע עכשיו. גננת ברשמי מקבלת את מה שצריך ובלא רשמי יש מודל תקצוב אחר. הרי משרד החינוך, כשהוא רוצה, אם זה עוז לתמורה הוא מצא מודל לתקצוב ופתרו את הבעיות ושם כולם, גם מוכר שאינו רשמי. אני חושב שהגיע הזמן לקבל החלטה שפותרת את הבעיה מהיסוד. די. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> הדברים הקטנים האלה עולים הרבה כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> כל הדברים הקטנים שלא מתוקצבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה למשל? << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> הם דיברו על משרות אם. יש שעות גיל, יש תוספת מעונות שלא מתוקצבת כמו שצריך. אצלנו למשל תוספת מעונות, 161 שקלים, זה מתוקצב. תוספת הגננות שמגיעה היא בין 325 ל-543 אצלנו לפי הממוצע של הגננות. ילדי השלמה לא מתוקצבים ברכיב הוצאות שאינן שכר שמגיע לילדי 4-3. גמול חונכות כלל לא מתוקצב. גמול ניהול גן מתוקצב לפי 14 אחוזים כאשר הגמול לגננות עומד על 17 עד 21 אחוזים. לא מתקבל תשלום על שעות פרטניות ושעות שהייה של עובדי מקצועות הבריאות. בקיצור, יש המון דברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא בקיצור. אני נורא מצטער, אני רוצה לדעת. כל מה שהוא מעלה, אני רוצה לדעת, משה, האם אתם נותנים ואם לא, למה. << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> יש עוד סעיף חשוב. אין שיפוי על תשלום כפול של הפרשות סוציאליות. קרן השתלמות. כאשר העובדות בחופשת לידה, בזמן הזה משלמים גמל גם לגננת בחופשת לידה וגם למחליפה שלה. אנחנו כבעלות מתמודדים עם המון המון הוצאות שבאופן כללי אנחנו מכירים אותן שמקבלים אותן. לי יש גם עוז לתמורה. יש לי גם תיכונים. אני גם במשרד החינוך במערכות אחרות. שמחנו שאחרי ישיבת הוועדה האחרונה קיבלנו טלפון לבוא ולעדכן את הגננות. אני לא מבין למה צריך את הוועדה? למה צריך את המלחמות האלה? אנחנו הגענו ביוזמתנו למשרד החינוך והתחננו ואז נאמר שהמחשב חסום, אי אפשר, כך זה החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני נורא מצטער. למה צריך את הוועדה, אנחנו מקבלים משכורת. לכן אנחנו נמצאים כאן. זו הסיבה. אין לנו עבודה, אז אנחנו החלטנו לעבוד בעניין הזה. זאת הסיבה שיש את הוועדה. מה שיש כאן בבניין הזה, אתה לא יכול לתאר לעצמך וזה לא נוגע דווקא למוכר שאינו רשמי. יש המון בעיות שאנחנו דנים עליהן כאן בוועדה ואז בעיות נפתרות. לשם כך אנחנו קיימים. אנחנו לא מדברים עכשיו היסטוריה. אנחנו מדברים רק מכאן ואילך. העלית דברים ואני רוצה שמשרד החינוך ייתן תשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> השורה התחתונה שלך היא שאתם מעדיפים לפי בעלות, פר בעלות, לחשב מדויק מה שמגיע. << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> כן. יש היום מחשבים. יש היום אפשרות טכנולוגית לפתור את הבעיה. יש אפשרות עקיפה של בדיקה. כל הנתונים קיימים. בואו נצא לדרך בצורה שוויונית ונגמור את הסיפור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. משה, אני רוצה תשובה שלכם אבל לפני כן, מה אמרה הגברת? הרב גולומב, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> ישראל גולומב: << אורח >> כן. רשת הגנים של אגודת ישראל. אנחנו הצטרפנו לאופק חדש והתהליך מורכב. יש גננות שאתה משלם להן בדיוק כפי שמגיע להן. הן עושות לבד את החישוב של הפרופיל. אין כאן משהו שאתה יכול לעשות שונה ממה שמגיע לגננת. לכן העבודה היא עבודה קשה, גם של הבעלויות וגם של משרד החינוך. באגף של סוניה פרץ עשו עבודה עם הצוות. כל אחד קיבל את הזמן שהוא צריך בשביל להתאים ולהסדיר את הדברים האלה. יש דברים שקורים אחר כך וזה טוב ונכון שפתחו ואפשרו עוד פעם לעשות בדיקה של הדבר הזה, של הפרופיל של כל גננת וגננת. זה מקל וזה עושה עבודה טובה. יש פה את העניין של שיטת החישוב. אני חושב ששיטת החישוב עובדת תמיד לרעת הבעלויות. יכול להיות שבאיזשהו ממוצע בהוצאה הכללית של המשרד, אולי זה לא משנה אבל הבעלויות משלמות פה 200 שקלים, שם 300 שקלים, אלה רכיבים שכל רכיב הוא 300-200 שקלים ואין לבעלות מהיכן להביא את זה כי היא לא מתוקצבת באיזשהו עודף שהיא יכולה להסתדר עם זה. לכן כל בעלות חיה בדיוק על השקל והיא צריכה לשלם את הדברים האלה. לכן הקריאה לנסות לשנות את השיטה הזו. אני רואה שבאוקטובר 2021 פיתחו מערכת אושר לגני הילדים. אם אמרו כאן שבתיכונים – אני לא מכיר את זה – זה עבד טוב, אז למה שזה לא יעבוד טוב גם כאן? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זאת אותה שיטה בחטיבה העליונה. << אורח >> ישראל גולומב: << אורח >> בשורה התחתונה, לבעלויות חסר כסף כדי לשלם את מה שהן רוצות לשלם לגננות. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא חסר כסף. יש רכיבים נורמטיביים כאשר ברכיב אחד היא מקבלת יותר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה רואה, כולם אומרים את אותו דבר ומבחינתך הכול טוב ויש מספיק ויש עודף כסף. זה לא יאומן. אנחנו חוזרים על זה ותמיד התשובה היא שהכול טוב. לא הכול טוב. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא. אני אומר שזאת אותה שיטה. ברגע שאתה עובד עם ממוצעים, הדברים מתקזזים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא רוצים ממוצעים. רוצים מה שמגיע. לא רוצים קיזוזים. צריך מחשב במשרד החינוך? צריך עוד פועל שם? << אורח >> ישראל גולומב: << אורח >> היושב ראש, עוד מילה. גני ילדים הם שונים מבית ספר שיש לו איזשהו סל של שעות ודברים נוספים. גן ילדים חי כיחידה עצמאית. יש לו גננת וזהו. כל חריגה הכי קטנה מהתקציב של הגננת יוצרת בעיה. אמר כאן קודם משה שגיא שהוא מוכן לבדוק את העניין הזה ולעשות את הבדיקה. אם כך, זאת בשורה מצוינת. התהליך הוא תהליך שלוקח זמן. אני מקווה שזה סיפתח לקראת שילוב של כל הגנים באופק חדש ולא רק חינוך מיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יהודה איינהורן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דיברתם על התקצוב שחסר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים רק על החינוך המיוחד בגני הילדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא רוצה לנצל את זה שמשרד החינוך נמצא כאן. זה דבר שהוא דיבר עליו כמה פעמים בוועדה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על היחס במשך השנים. למה תמיד יש דברים שנגררים. שנים נגררים. אתה עד לכך ששנים התקציב לא עובר מלא. זה יחס מקפח. לה היחס הזה? דיבר איתי מר בטיש רק לפני יומיים. << אורח >> יהודה איינהורן: << אורח >> צוהריים טובים. קודם כל, אני רוצה לבקש סליחה ממר משה שגיא שפגעתי בו בוועדה הקודמת. ביקשתי ממנו סליחה גם באישי אבל אני עושה זאת גם כאן בפורום הזה. אני אבא לילד מאוד מתוק עם שיתוק מוחין. אני פעיל הורים בכנסת לגבי זכויות ההורים, ברווחה, בעיריית ירושלים. יש לי גם ארגון שקוראים לו הורה מיוחד. אני מלווה את התהליך הזה בערך 3.5-3 שנים וזה אבסורד מאוד מאוד גדול מה שקורה כאן. נכון שאפשר להתחיל להגיד שיטות חישוב ודברים כאלה וכאלה, אבל אותי זה לא מעניין. לילד שלי מגיע כמו לכל ילד בחינוך מיוחד במדינת ישראל. אני יליד ארצות הברית, אין כזה דבר שילד נכה מקבל במגזר אחד פחות מאשר מקבל במגזר השני. נכון שיש כאן עוד בעיות שיש בחינוך המיוחד. קיבלתי פניות מהורים. מוסדות שיש להם פחות שעות כמו חנוכה וכדומה, ילדים אוטיסטים מגיעים הביתה מוקדם. כואב הלב. אמרתי להם שאני בוכה יחד איתם אבל אין לי מה לעשות. אבל הדבר הראשון שצריך לסדר כאן זה הכסף ואחר כך אפשר לדרוש את הדברים האחרים. הכינו כאן מידע מפורט וממוסמך עם 14 חתימות של 14 מנכ"לים של מוסדות. נראה לי שמישהו צריך לקחת את הדף הזה, כל חברי הוועדה, ולחתום עליו ולהסכים על זה ואז אפשר להמשיך הלאה. לא צריך לעשות שום דבר אחר. שיהיה בהצלחה ותודה רבה לר' משה שאתה מקדם את הנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הרב מרמורשטיין, בבקשה. << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> כבוד היושב ראש, תודה על ההזדמנות. אני מצטרף לחבריי המפעילים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בכל אופן ותיק ואנחנו מכירים הרבה שנים. יש כאן מציאות שמשרד החינוך אומר בוועדה – וזה לא קורה באופן קבוע – שהוא מעביר את כל הכסף, יש כסף שמוכן לעניין הזה ולא צריך לבוא ולבקש עכשיו טובות ממשרד האוצר. כל הדברים האלה, בסופו של דבר הזעם, הכעס, שכל פעם אנחנו מקבלים, למה זה? << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> אני מצטער מאוד. אני רבתי מספיק עם מני וגם עם משה. לא יודע למה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה? << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> מי שיכול לתת את התשובה זה רק הם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה? << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> אנחנו נדרשים לעשות עבודה. אנחנו למעשה הזרוע הביצועית של הממשלה, של המדינה. כמו שהזכירו כאן, בחיפה יסגרו את המוכשר – אין למישהו לתת את הפתרון. אני פתחתי בתחילת השנה על פי בקשת המשרד כיתת מונשמים. אתם מבינים? כיתת מונשמים. מגיעים שישה ילדים משש רשויות עם מלווה צמוד, אח צמוד, ואני נותן גננת, 3 סייעות ופרה-רפואי וזה פי שתיים משנותן המשרד. אז אני צדיק אבל אתמה שצריך לתת, למה אנחנו עומדים כעניים בפתח? רבותיי, אני מציע לכם, בואו תקיימו את הישיבה אצלנו בעל"ה, אנחנו נראה לכם מה זאת עבודה. אני אומר לך משה, אתה לא צריך אותנו לפתרונות. אתה יודע בדיוק. העתק-הדבק. תן מה שמגיע לנו ובכבוד. אל תשפיל את האנשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני הייתי אצלו בסיור. חובה על כל אחד להיות ולהודות שם להשם. מסירות נפש, מה שאתם עושים. אני הייתי אצלך בשני המקומות. להיות שם, להתרגש, להבין את המסירות. אתה רואה שכל עובד ועובדת שנמצאים שם, נותנים את הנשמה. אין דבר כזה לצאת משם בלי דמעות בעיניים. אין מציאות כזאת. רואים שאתם עושים באמת מעל ומעבר. אני בטוח שעוד הרבה ארגונים עושים את זה. אצלכם זכיתי להיות ולבקר. כשסיפרת לנו זעקנו למה אתם צריכים להתחנן כי צריכים לרדוף אחריכם. המדינה לא הקימה מספיק מוסדות ולכן צריך לרדוף אחריכם ולתת לכם את הכסף ותעשו עוד ועוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> דבורה שוורץ: << אורח >> אני מפתחיה. אני מצטרפת לדברים שאמרו כולם ואני חייבת לומר מילה טובה. באמת משרד החינוך לאורך התהליך השתדל מאוד. יש המון תקלות אבל הוא גם מאוד מאוד השתדל. כן חשוב לי לגבי הנתונים המספריים. קודם כל, הדוגמה שהבאתם לפי דעתי היא קצת מטעה. אם לוקחים את הגננת בדרגה הכי בסיסית ואז אומרים על זה שזה לא כסף, אבל ברוך השם רוב הגננות שלנו בדרגות של 4 ו-5. אז אנחנו כבר מדברים על כך שהסכומים גדלים והפערים הם הרבה יותר גדולים. דבר שני. אם נעבור רכיב-רכיב, אני חושבת שברוב הרכיבים התקצוב הוא לרעה. זאת אומרת, אם אנחנו אומרים תוספת אם, תוספת מעונות, גמול ניהול גן שהזכירו קודם במובלע וזה משמעותי מאוד. גמול ניהול גן הוא בין 17 ל-21 אחוזים כשאנחנו בדרך כלל סביב ה-20 אחוזים. התקצוב הוא 14 אחוזים. זאת אומרת, זה פער של שישה אחוזים. זה מאוד מאוד משמעותי למשכורת של 13-12 אלף שקלים. זה מצטרף לכך שיש חמישה אחוזים פער במשרת אם, לתוספת מעונות שהיא עוד שלושה-ארבעה אחוזים, ובסוף אנחנו מגיעים – בהערכה שלנו שיש לנו הרבה מאוד גנים – לפערים של למעלה ממיליון שקלים בשנה בתקצוב. אנחנו שמחים שהגננות שלנו, שכרן השתדרג ברמה לא נורמלית עם המעבר לאופק חדש, אנחנו מדברים על קפיצה של יותר מ-50 אחוזים במשכורת של רוב הגננות, אבל אנחנו חושבים שהמשרד צריך לתקצב את הכול באופן מלא וכמו שאמרו, באופן פרטני. אין שום בעיה להכניס לפרופיל, לחישוב הפרופיל האישי את כל הנתונים. לא אמורה להיות בעיה עם זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו? << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> משפט אחד שלא הזכרתי. הנושא של אשכול גנים. אני שנים רודף אחרי המשרד. אני לא משיג יותר מאשר ארבעה גנים לאשכול ובמסמך הרשמי יש עד 11 גנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה שינוי בנושא של משרד החינוך כלפיכם במשך השנים? << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> לא מתקדמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר מקומות שכבר כמה שנים לא מקבלים אשכול גנים בכלל. אתה נמצא במקום טוב. אני מכיר שלא מקבלים אשכול גנים כבר כמה שנים. << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> אני רוצה לומר משהו לרב גפני. זה שמשרד החינוך נותן את מה שהוא נותן, לא מגיע לו על זה צל"ש. זו חובתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מנסה לסכם פחות או יותר ממה שאני מבין בדיון ואני אשים את הנקודה על הבעיה. משרד החינוך בא ואומר שהוא נותן כאן שיטת תקצוב, מודל תקצוב, כמו שהוא נותן בתיכוניים. באות הבעלויות, ומה שאני רואה עכשיו זה שהנושא בגנים הוא שונה. בתיכונים יש שעות שהן לא שעות קשיחות ובגנים השעות הן קשיחות ולכן אני לא יכול לקחת חלק מהתקציבים האלה בשביל להשלים את פערי התקציב. כאן הבעיה. כאן הנקודה. משרד החינוך צריך להסכים לעשות סוויצ' ולשנות את שיטת התקצוב. זהו. זה הדבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני רק רוצה לדייק עובדה אחת שנאמרה כאן. קודם כל, עם כל הביקורת שיש לי מגיע יישר כוח על כך שהצלחנו לעבור ממודל רגיל למודל אופק חדש ואנחנו כאן בעזרת השם נדאג לטפל. אבל חשוב לא לקחת את היוזמה הזו מחברי הוועדה. הוועדה הבין-משרדית שהזכיר משה שגיא התכנסה לראשונה, לדיון הראשון שלה, בינואר 2020 כאשר אנחנו חצי שנה קודם לכן חתמנו על המסמך הזה ואילצנו את משרד החינוך לחתום על מסמך שיעביר את המוכר שאינו רשמי, גני הילדים, החינוך המיוחד, לאופק חדש. עוד לפני המלצות הוועדה הבין-משרדית, עוד לפני שהיא התכנסה. אם כן, לוועדה הזו יש חלק מאוד משמעותי ואני שמח שאתם מיישמים את זה. חשוב לתת את מה שמגיע לוועדה הזו שכבר ארבע שנים אנחנו נאבקים על העניין הזה. << אורח >> יוסף חיים בוסו: << אורח >> משפט אחרון. יש לי חשש שמשרד החינוך מפחד להגיע לנוסחה סופית שהיא לשביעות רצוננו כי אני מבין שעוד מעט יעשו העתק-הדבק לכל הגנים ויש לנו ברוך השם 63 גנים רגילים. אולי הדבר הזה קצת מפחיד. הרב גפני, אולי זה יחסוך לכם עבודה במידה וזה ייעשה. אחר כך בגנים הרגילים נעשה העתק-הדבק וכולם יקבלו שוויון. << אורח >> שי ליפשיץ: << אורח >> בגלל שכל כך הרבה שנים אנחנו בחסר, לא יקרה שום אסון אם אתם תשלמו כמקדמות ביתר ואחר כך, כשתגמרו לסדר את כל הבירוקרטיה, תקזזו את המקדמות ששולמו למי שצריך לקזז. שלמו רגע ביתר ותנו לילדים לקבל את מה שמגיע להם. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה מה שעשינו. כולם מקבלים מקדמות עד שיהיה חישוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משה, יש לי בקשה. העסק הזה כבר עולה לי מעל הראש. זה שהכול עבר לתוך אופק חדש וזה שהתקדמנו עם הנושא של גני הילדים, בניגוד למה שהרב מרמורשטיין אומר אני לא אומר תודה רבה לאף אחד. כל אחד עושה את עבודתו, זה נכון אבל אני אראה לך מה שיש פה. << אורח >> יהודה מרמורשטיין: << אורח >> הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם זה התקדמנו. עם הנושא של החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי בגני הילדים, התקדמנו. אין ויכוח בעניין הזה. אני לא אומר תודה רבה. אני מכבד את כולם. הכול בסדר. יש לי בקשה. תגידו שאי אפשר, אז אני רוצה לדעת למה. הטענה שעוברת כחוט השני היא שלוקחים את הכסף הגדול שהבעלויות מקבלות וממסמסים את זה עם החלטה שאף אחד לא מבין אותה. למה זה לא יכול להיות בעידן המחשוב, למה זה לא יכול להיות שכל אחד יקבל לפי המצב שלו? אם יקבל פחות, יקבל פחות. אם יקבל יותר, יקבל יותר. אם קבל אותו הדבר, יקבל אותו דבר. למה אי אפשר לעשות את זה כמו שזה נעשה בגני ילדים של החינוך המיוחד ברשמי? למה אי אפשר לעשות את זה כאן? הרי ההחלטה התקבלה. המציאות הזאת כבר נעשית. למה אי אפשר לעשות את זה ופתרנו את הבעיה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש כבר אתה כסף שקיבלו ממשרד האוצר. את ה-90 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב שאמרת לי כי לא ידעתי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו נבחן את העניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודיע כדלהלן. אני משבח את משרד החינוך על זה שהוא עבר לאופק חדש בגני הילדים של החינוך המיוחד. בסדר גמור. הדרישה של כל חברי ועדת הכספים, אין מישהו שאומר אחרת, אני מבקש, דורש, לעבור לשיטת תקצוב מסודרת. אני לא רוצה יותר לקיים דיונים על העניין הזה. אם אני אצטרך לקדם עוד פעם דיון, אני לא יודע מי יהיה שר החינוך, אני לא יודע מי יהיה מנכ"ל משרד החינוך, אבל יהיה לא נעים. אני עכשיו נחמד כי עוד לא חתמתי על קואליציה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> טוב שאתה חוזר על זה פעם רביעית הבוקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משה, אני גם אומר בדיחות כדי שלא תהיה אווירה קשה אבל לי זה קשה. אני לא יכול יותר לעסוק בעניין הזה. יש כאן המון דברים שהייתי צריך לקיים עליהם היום דיון אבל אני לא מקיים אותם אלא אני מקיים דיון בנושא הזה. רציתי שאתה תהיה כאן. תעברו לשיטה הצודקת האמיתית והנכונה ולהוריד את הטענות האלה. לא רוצה יותר לשמוע. באמת, אנחנו עוסקים בילדים בחינוך מיוחד שאתה, בזכותך, זה לא הפך להיות משהו אחר אלא נכנס לתוך המערכת הזאת. הרי במשרד האוצר רצו משהו אחר. אני מבקש תשובה, תעשה לי טובה, בתוך שבוע כדי שנדע היכן אנחנו עומדים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אכן יתברר שאתם עוברים לשיטה הזאת, ובא לציון גואל ואני משבח אתכם ואני אגיד תודה רבה גדולה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכתוב מכתב בשם כל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא, נצטרך לקיים דיון. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני יודע שיש את כל ההבחנות מסביב, איך מוכשר ולא מוכשר, אבל צריך להסתכל על הילדים. ילד בישראל צריך לקבל אתו הדבר כמו ילד אחר במקום אחר. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> אני רוצה להתייחס לפיל שנמצא בחדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו לא מדברים היסטוריה. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> לא היסטוריה. אנחנו מתכנסים בוועדה הזו והגברת ממשרד החינוך אומרת החלטה בין-משרדית. נכון, בין היתר הייתה גם החלטה בין-משרדית אבל למה לא תובא העובדה שמדובר בחוק חינוך מיוחד שבעצם אמורים ליישם אותו מאז 1988 ולעזאזל ולכל הרוחות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך הגעת לעזאזל עכשיו? << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> באמת לעזאזל. << אורח >> שרה הורביץ: << אורח >> היא אומרת את זה כי עוד פעם יבחנו ויעברו עוד שנתיים ושוב הגננות לא יקבלו. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> אני רוצה להגיד לך הרב גפני שאנחנו נמצאים בחנוכה. ברור שמן השמים שלחו אותנו לדאוג לזאת וזאת וזאת וזאת שדואגת לילדים המיוחדים האלה. עם כל הכבוד לכל האמירות של משרד החינוך, אנחנו רוצים היום בעזרת השם לראות את המכתב המיוחל שחיכינו לו כל כך הרבה זמן. אני באמת סומכת על ההבטחות של חבר הכנסת ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. ההבטחה שלי היא הבטחה של כולם. אל תדאגי. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> ושל הרב משה גפני שעומד בראש הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באופן זמני. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> כולם זמניים כאן. לא ראיתי משהו קבוע. אנחנו באמת רוצים היום לצאת מהוועדה החגיגית והמיוחדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת לא ישיבה חגיגית. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> מבחינתי היא חגיגית כי זה חנוכה. אני רוצה את מסמך ההתחייבות בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה מסמך התחייבות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד שבוע. << אורח >> אודליה מעודה: << אורח >> עוד שבוע, זה לוקח הרבה זמן. חיכינו שנתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך. הכול בסדר. אני חוזר על עמדתנו., אנחנו מבקשים לשנות את השיטה ולעשות אותה מדויקת יותר. אני מבקש בתוך שבוע תשובה על זה. אמנם היום זה סוף חנוכה ובעצם היה צריך תשובה היום, אבל אני לא מבקש היום אלא אני מבקש בעוד שבוע אבל שתהיה תשובה חיובית בבקשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמובן גם סידור מערכת הבאגים במערכת של משרד החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << אורח >> שרה הורביץ: << אורח >> יש לי כאן את המכתב שיורד לפרטים הקטנים של חוסר השוויון. אני מאוד אשמח להעביר את זה למשה שגיא ושנעשה וי על הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור. תעבירי למשה שגיא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:41. << סיום >>