פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת ה-25 הכנסת 3 ועדת הכספים 02/01/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 21 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט' בטבת התשפ"ג (02 בינואר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בהארכת הטבת מס הקניה לרכב חשמלי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי חברי הכנסת: ולדימיר בליאק ניסים ואטורי יוראי להב הרצנו שרון ניר יבגני סובה מיכל שיר סגמן מוזמנים: משה גורט – ראש תחום כלכלת רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים נטליה מירנצ'וב – מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים, רשות המסים אורי זיסקינד – מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים, רשות המסים יצחק קדם – מרכז בכיר אגף אקלים מליטיגציה, המשרד להגנת הסביבה שולי נזר – סמנכ"לית תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה גלית כהן – מנכ"לית, המשרד להגנת הסביבה נועם קום – יו"ר הדרכה ומנהל פורום נוהגים הייטק, פורום נוהגים היי-טק מעוז אלמגור – מנהל פעילות סקל ניוול בישראל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אלירן נגר – מנהל "טסלה" ישראל רועי ארפי – יועץ פורום יבואני רכב מקבילים יונתן סורוצקין – חוקר בפורום קהלת, פורום קהלת רחל גור – מנהלת תחום ממשלה, לובי99 - חברה לתועלת הציבור ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אתי בן-שמחון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בהארכת הטבת מס הקניה לרכב חשמלי << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. נתחיל בסעיף הראשון – "דיון בהארכת הטבת מס הקניה לרכב חשמלי". בשבוע שעבר, אני עליתי למליאה בגלל שחבר הכנסת דלל, העלה את הנושא בנאומים בני-דקה, את הנושא של הרכבים החשמליים. רציתי להשתתף בדיון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יישר כוח באמת, חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וגם יושב-ראש הכנסת דאז, יריב לוין, הביע את עמדתו בעניין. אבל היה שם משהו שחשוב לי רק לומר אותו. אני בירכתי את הנוצרים, ואז, באו אליי ושאלו אותי כל מיני אנשים, אמרו – מה, תגיד לי, מה אתה נשיא המדינה? אתה יושב-ראש הכנסת? אה, מה פתאום. והאמת היא שאני רוצה להגיד לכם את הסוד. הסוד הוא כזה, שיריב לוין דיבר על זה, והוא בירך את הנוצרים כמובן. ואז, גלעד קריב, חבר הכנסת הרפורמי, אמר לו – תשמע, עכשיו יתחילו לטפל בך, יעשו לך, יטרללו אותך, ואני אשמור עליך. לא אהבתי את הדבר הזה, מכיוון שיש הרבה דברים שעושים, אתה יודע, לא תמיד אנחנו והנוצרים אותו דבר, אבל מפני דרכי שלום, תמיד יש בהלכה. לבוא ולעשות את היהודים כאילו מי שמברך אותם, יפגעו בו, היה נראה לי רע מאוד. היה נראה לי דבר רע. מפני דרכי שלום, אז כשעליתי לדבר על הרכבים, אז בירכתי את הנוצרים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> טוב מאוד עשית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אז שאלו אותי, מה, אתה נשיא המדינה? אתה יושב-ראש הכנסת? אז עשיתי את זה מפני דרכי שלום. אני חושב שכך היה צריך להיות. ומה שהוא עשה, היה חמור מאוד. מי? גלעד קריב. יריב לוין, מברך את הנוצרים כיושב-ראש הכנסת, אז הוא אומר לו, תשמע, יפגעו בך עכשיו, יטרללו אותך. על כל פנים, אני שמח, חבר הכנסת דלל, שהעלית את זה גם במליאת הכנסת, וגם יושב-ראש הכנסת דאז, יריב לוין, שהעלה את העניין. הנושא הוא נושא חשוב, משמעותי. בבקשה, ולדימיר, אתה ביקשת הצעה לסדר-היום. אני מבקש אם אפשר בקצרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני, בקצרה. אני חושב שזה יום חשוב בוועדת הכספים. אני מברך על שני הדיונים, גם על מיסוי הרכבים החשמליים, וגם על יוקר המחיה. אבל אני דווקא רוצה לדבר על ההחלטה הראשונה של שר האוצר הנכנס שהיא דיי מסמלת את הממשלה הזאת, שמסתמן שהיא פועלת כנגד האינטרס הציבורי. על-פי הנתונים שפורסמו לאחרונה, ישראל מובילה בעולם בקטיעת רגליים כתוצאה מסכרת. ההשפעה השלילית, המשקית של התופעה הזאת מגיעה ל-10 מיליארד שקלים. יתרה מזאת, בקבוצת הגיל 55 עד 64 ל-32% מהערבים, ול-16% מהחרדים יש סכרת, לעומת 12% בלבד בחברה הכללית. בקבוצת הגיל – 25, 35, לגבר חרדי יש הסתברות פי 1.5% לחלות בסוכרת, לעומת הגבר בחברה הכללית. לפי הנתונים של בנק ישראל, לאחר הטלת המס על משקאות ממותקים. צריכת משקאות עתירי סוכר, ירדה ב-22%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממש לא ירדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביטול המס, משמעותו חזרה לאחור בעלייה בסוכרת, בהשמנה ובתחלואה. ועוד נתון. צריכת הכלים החד-פעמיים למשפחה בישראל היא פי חמישה ממשפחה ממוצעת. חייבים להבין, כי הכלים האלה לא נעלמים. חלקיקי הפלסטיק, מגיעים לגוף שלנו, של הילדים שלנו, של בעלי החיים. הם גורמים לשיבוש מערכות. לחוסר פוריות. לסרטן, ולמחלות נוספות. פלסטיק, מזהם את הסביבה, וגורם נזק לים שלנו. בשנה האחרונה, לאחר הטלת המס, נרשמה ירידה של 18% ברכישת הכלים החד-פעמיים. ביטול המס, פוגע בסביבה, פוגע בבריאות הציבור. ההשפעה של שני המהלכים הללו, וזה מתחבר לדיון השני שלנו היום על יוקר המחיה, בשנה האחרונה הייתה משולית עד לא קיימת. הממשלה החדשה, הנקמנית וחסרת אחריות, במקום לטפל ביוקר המחיה באופן מקצועי וראוי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממשלה חסרת אחריות? בסדר, נו.... << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עושה סיבוב שקרי על הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עושים סיבוב על הציבור. אתם עושים סיבוב על הציבור. אתם יודעים את זה טוב מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המהלך הזה הוא רע. הוא מזיק. הוא פוגע במשק. בסביבה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> פשוט פוגע בבריאות, וזה יעלה גם בבריאות וגם בכסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פוגע בבריאות הציבור, ואני מבטיח שאנחנו נלחם בו. תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תביאו מחקר כנגד. במקום לתת פה נתונים, תביאו את המחקר כנגד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוראי בבקשה. אני לא מתייחס, בגלל שלא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני פניתי אליך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צריך לפנות לוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שר האוצר הקודם, למה הוא השאיר את העניין הזה שיעלו מחירי המסים על הרכב החשמלי? למה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא שר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא שר האוצר, זה אני. זו תוכנית רב שנתית, זה מאה אחוז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. זו תוכנית רב שנתית, אנחנו נשמע את זה עכשיו. - - - מהממשלה שלכם בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא צד איכות הסביבה. הרב גפני, לרכבים חשמליים, לא צריך איכות הסביבה. רק בחד-פעמי צריך איכות הסביבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. זו הממשלה שלכם. זו הממשלה שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוראי. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה להצטרף לדברים של חברי, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אני לא עיוור לאתגרים המיוחדים שיש למשפחות מרובות ילדים - לא בהקשר של כלים חד-פעמיים, וגם לא בהקשר של שינוי הרגלים סביב שתייה מתוקה. אבל בעיניי צריך לשים את הדגש, וזה גם מה שפניתי אליך אתמול. אני מבקש לקיים פה דיון על ההחלטה הזו של שר האוצר, מאחר ומדובר בנסיגה ממס שהוטל על האזרחים, ולפי חוק, נדרש את האישור של ועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, ממש לא. זו הפחתה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו להבנתי. גם ההפחתה. אם צריך לייקר, אז כך גם ההפחתה. אני מבקש שהתקיים כאן דיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני באמת מתנצל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבקש לקיים דיון על העניין הזה, זה בסדר. מבחינת החוק, ברגע שמשרד האוצר מפחית – הרבה פעמים היו לנו דברים כאלה. אנחנו לא רצינו הפחתות, מפני שזה פגע בייצור המקומי, אבל אין ברירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, מדובר בעיניי בהחלטה פופוליסטית, שרלטנית שתפגע גם בבריאות של הציבור, גם בכלכלת ישראל, בעיקר, היא תפגע בסביבה. אני לא מצליח להבין. בעיקר, אדוני, היא תפגע בשכבות המוחלשות בחברה החרדית, בחברה הערבית. ולכן, חשוב שהוועדה הזו תידון בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההחלטות של הממשלה הקודמת הם באמת דאגו הרי לציבור החרדי, לכן, העלו את המס על השתייה המתוקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ודאי. ודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן הם מנעו את הסבסוד במעונות היום לילדים של החרדים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, לילד חרדי יש פי אחד וחצי, ב-150% יותר סיכוי לחלות בסכרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אני גם אמרתי שבין יתר הדברים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה חרב פיפיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שהממשלה הקודמת עשתה, בין היתר, היה ביטול מעונות יום לילדים החרדים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל לשמור על בריאות של בני אדם, זה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה עידוד תעסוקה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> וללכת על הכיוון הזה, זה לנסות לעוור את עיניי הציבור. מנסים לשמור כאן על בריאות הציבור. זה לא אותו דבר, זה לא על אותו משקל אבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אהה, זה בסדר גמור. אמרתי שביטול הסבסוד של המעונות לילדים חרדים, זה גם נובע מדאגה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הקשר לבריאות הציבור, מה הקשר? אין שום קשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> - - - הוא לא רלבנטי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> איך אומרים - מה עניין שמיטה להר סיני? אין קשר בין בריאות הציבור לבין מה שאמרת כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, תביא עבודת מטה רצינית שמתמודדת עם האתגרים לבטל את המס הזה זה פשוט פשע. פשע נגד הכי חלשים בחברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. תודה. בבקשה, ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת רוצה להצטרף לחבריי ולדימיר, ויוראי, באמת, כואבים ביחד את הכאב של הציבור החרדי. תשמע, לשמוע אותם נקרע הלב. אתה יודע, תסתכל איזה לב רחמן יש להם. בשנה וחצי האחרונות, פשוט ראינו את הלב הרחמן שלהם שנמצא איתנו, איך הם עשו את זה בכזאת קרירות, בכזאת ציניות. פגעו בילדים שלנו. זרקו אותם. חיפשתם לשים אותם על מריצות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי זרק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם. אתם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, את לא מתבייש. כמות הדיונים שאני קיימתי אצלי בוועדה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא רציתם אותם במעונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי זרק? למה אתה משקר? מי זרק למריצות את הילדים שלכם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע למה אתה דואג לחד-פעמי? לא לבריאות של הילדים שלי. בגלל שאתה דואג אולי לאיכות החיים של אותם בעלי חיים. - - - לא לאותם ילדים, להם אתם לא דואגים, לא אתה, ולא אתה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון זה מטנף את הסביבה. זה פוגע בחלב האם. פוגע בפריון. ינון, זה פוגע בבריאות של אזרחי ישראל, כולל החרדים. זה פוגע בבריאות של האזרחים, איך אתה נותן לזה יד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> די כבר עם השקרים שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להפסיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת, הגיע הזמן שיפסיקו עם הציניות - - - מספיק. די. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל יש דברים שלא קשורים למכסים, צריך לטפל בזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, נקודה קטנה. אתה, ולדימיר, ישבת פה בוועדה. כשאמרנו בוא ניקח את הכסף של המשקאות המתוקים, את כל הכסף, ונשים אותו להסברה, לחינוך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שעשינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נכון. אתם התנגדתם על 980 מיליון – איפה ההסברה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בזה אתה צודק במאה אחוז... << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה עושה היום, אתה פוגע גם בילדים שלך וגם בילדים של כולנו. בילדים של כולנו אתה פוגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תדאג לילדים שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מעודד השמנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פתאום, אל תקנה לילדים שלך, אל תקנה להם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מעודד תחלואה. זה מה שאתה עושה היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, אז נקנה להם מאה אחוז פרי... אתה צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני מבקש להפסיק. אנחנו דנים על הנושא הזה של עליית מס הקנייה על הרכב החשמלי. המשמעות של העניין - פגיעה באיכות הסביבה במובן החמור ביותר של המילה. המציאות הזאת היא מציאות – אני לא מדבר כבר על עליית מחירים, וכל מה שנלווה לנושא הזה, ממש לא מובן. נכון שלפי התוכנית הרב שנתית, עליית המס צריכה להיעשות ב-1 לינואר, שזה היה אתמול. היה צריך שמשרד האוצר התערב בעניין הזה, ושיעצור את זה, מכיוון שאם רוצים באמת לדאוג גם ליוקר המחיה, וגם לזה שהמחירים יהיו נמוכים, וגם שהאוויר לא הזדהם, היה צריך לעצור את זה. אם דואגים לאיכות הסביבה, ולבריאות של כולנו, אז את זה היה צריך לעצור. ולכן, אנחנו מקיימים את הדיון הזה על-פי בקשה גם שלי, וגם של חברי, בין היתר גם מיכאל ביטון, שהודיע לי שהוא חולה ולא יוכל לבוא, אני מאחל לו רפואה שלמה. וגם ינון אזולאי, וגם אחמד טיבי. יש עוד רבים שדיברו איתי בעל-פה שמעוניינים בדיון הזה. אני מקדם בברכה את מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ואני מאפשר לך לפתוח. בבקשה. לאחר מכן, רשות המיסים. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להתנצל מראש, אני צריכה לצאת עוד מעט, כי יש לנו טקס חילופים בשעה 11:00, אבל לשרה היה מאוד חשוב שאני אגיע לכאן, וגם אני אייצג את העמדה של המשרד, של השרה. אני מתנצלת מראש. אני רוצה לומר, כפי שפתחת היושב-ראש, שכניסת רכבים חשמליים לישראל, היא קריטית מבחינה סביבתית. קריטית. הצמצום הזה של הטבת המס, יפגע ביכולת של עמידה של ישראל ביעדי האקלים שהתחייבנו אליהם. התחייבנו ליעד של 95% בשנת 2030, 95% מהרכבים בישראל צריכים להיות רכבים חשמליים, מאופסי פלטות - איך אנחנו נגיע לשם? אנחנו עכשיו כבר ב-2023, רחוקים מאוד מהיעד. אנחנו נמצאים כרגע על 1.1% של רכבים חשמליים בישראל. זיהום האוויר. זיהום האוויר מתחבורה, הוא הגורם התחלואה והתמותה הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל. אנחנו צריכים לזכור בתוך הערים. אנחנו גרים בתוך הערים. גובה האגזוז הוא גובה הפנים שלנו ושל הילדים שלנו. ולכן, כלי רכב חשמליים, הם נדבך מאוד חשוב ומשמעותי בפתרון שלנו להפחתת זיהום האוויר בתוך מרכזי הערים ובערים בכלל. חיוני לכן להמשיך את הטבת הינוקא הזאת על רכב חשמלי, מכיוון שמדובר באמת בתחילת הדרך. אנחנו מדברים על שוק בתחילת דרכו. 1.1% מצי הרכב החשמלי בישראל. אמנם באים אומרים לנו - שיעור החדירה היה מאוד גבוה השנה, יותר מהיעד שהיה וכו', יופי, יופי ששיעור החדירה היה גבוה. לא מספיק כשאנחנו מסתכלים היום על המצב הנוכחי. בשנתיים האחרונות הכדאיות הכלכלית לרכישת רכב חשמלי נפגעה גם כתוצאה מעלייה במחירי הרכישה ובתעריף החשמל, זאת אומרת, יש כאן גם איזשהו קיצוץ ממה שראינו. ולכן, על מנת לעמוד ביעדים הלאומיים ולהימנע מפגיעת השוק לתחבורה חשמלית, צריך לדחות את המתווה לפחות בשנתיים. כשמדברים על אירופה, וכל הזמן משווים את עצמנו לאירופה, צריך לזכור שבאירופה יש גם מגבלות על התמהיל, על היבואנים ועל היצרנים, הם מחויבים לתמהיל מסוים. אצלנו אין את זה. ועד שאין את זה, אין מה לדבר בכלל על הפחתה של המס, כי אז אין שום דבר ושום מוטיבציה להכנסה של רכבים חשמליים. לכן אנחנו חושבים שצריך להשאיר אותם. אני מאוד מקווה שתתקבל החלטה כזו. יש כאן עוד גורמים מהמשרד. אם צריך אחר-כך, שולי נזר, וגם ד"ר יצחק קדם. אם צריכים שאלות והבהרות, אנחנו נשמח לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם כל, תודה רבה לך. תמסרי תודה לשרה, היא דיברה איתי על העניין הזה. בבקשה, מירי סביון, רשות המסים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בוקר טוב, בפתח הדברים, חשוב לי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרבה זמן לא ראינו את מירי פה. ברוכה הבאה. ברוכה השבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא, לא היה נעים לי, אבל רציתי לברך אותך שחזרת יחד איתי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני תמיד שמחה להיות פה. אני מקווה שתמשיך לעשות דברים טובים עבור המדינה. אז בפתח הדברים, חשוב לי לציין גם בשם משרד האוצר ורשות המסים, שהממשלה ממשיכה, עודדה וממשיכה לעודד כניסה של רכבים חשמליים. אין ספק שלרכב חשמלי יש יתרונות מסוימים על רכב בנזין, הוא פחות מזהם ופחות מרעיש. כשאנחנו מסתכלים על החקיקה הקיימת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יותר זול. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> לגבי המחירים, אולי נתייחס אחר-כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל תצטרכי גם להסביר, מה זה מעודדים. מאוד קשה. בבקשה, << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מנסה להסביר. למעשה, גם החל מ-1 לינואר 2023, כשנכנסה מדרגה נוספת במיסוי רכבים החשמליים, במצב הקיים היום, צריך לזכור שיש הטבות מאוד משמעותיות לרכב חשמלי. רכב חשמלי משלם 20% מס קנייה, לעומת שיעור מס קנייה רגיל על רכב בנזין שעומד על 83%. זאת אומרת, יש לנו כבר כאן גם היום 63% הנחה במס קנייה על רכב חשמלי. בנוסף לזה, רכב חשמלי מקבל הנחה נוספת, הטבה על מיסוי ירוק שיכולה להגיע שוב עד 17 אלף שקלים. המשמעות היא שגם היום, היום, בשנה הזאת, סך ההטבה לרכב חשמלי, שוב, שתלויה במחיר הבסיס שלו יכולה להגיע ל-77 אלף שקלים לרכב. זה חלק אחד של עידוד מאוד משמעותי לרכב חשמלי חדש שנכנס למדינה השנה. בנוסף לזה, רכב חשמלי, לא משלם בלו שזה מס על נסועה. רכב בנזין, כאשר הוא משלם ומתדלק את הרכב, ומשלם עבור הדלק, מתוך הדלק הזה, נכנס רכיב מאוד משמעותי של הבלו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> משלם חשמל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוראי, אני מבקש, היות ואתה חבר כנסת, בלי תמימות. מהחשמל הם לא מקבלים את הבלו, והדלק הם מקבלים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש אפשרויות אחרות. אתמול הוא עלה ב-9% אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הדלק הם מקבלים מהבלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עדיין יותר זול מהבלו. אומר הרב גפני, זה עדיין יותר זול מהבלו. אומרים רשות המסים – זה פחות משתלם לנו. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> החשמל מיוצר מדלק, וגם - - - זה קצת תמימות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוא נציג את התמונה המלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אנחנו מדברים ביחס. כשאנחנו מדברים על התמימות, זה שהתמימות שזה ביחס זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אותו דבר. בבקשה, מירי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כמו שאמרתי, הרכב החשמלי לא משלם מס על השימוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתה החלטה שלא דנים על העניין הזה ברשות המסים? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> על איזו שאלה לענות לך קודם? כמו שציינתי, רכב חשמלי לא משלם בלו על הנסועה בניגוד לרכב בנזין. בנוסף לזה, כאשר זוקפים שווי שימוש עבור רכב שהוא מצמיד לעובד שלו, רכב חשמלי מקבל הפחתה בשווי השימוש, הפחתה של 1,200 שקלים. העובד שמקבל רכב חשמלי לעומת רכב בנזין, זוקפים לו הכנסה בשווי נמוך ב-1,200 שקלים. כלומר, יש כאן שורה ארוכה של הטבות מאוד משמעותיות שניתנת לרכבים חשמליים. זה באמת מתוך הכרה. הסכומים שאמרתי נכונים ל-2023. זה באמת כדי לשקף את התועלת שיש ברכב חשמלי ביחס לרכב בנזין. יחד עם זאת, וזה הדברים שצריך לשים לב. קודם כל, צריך לבוא ולהגיד, שבאמת, לאורך השנים האחרונות אנחנו רואים גידול בקצב הולך וגדל של חדירה של רכבים חשמליים. למעשה, בשנת 2022, הגענו ליותר מ-40 אלף רכבים חשמליים בלבד. כאשר שיעור הרכבים החשמליים ועוד רכבי - - - הוא מתקרב מאוד ל-20%. זאת אומרת, אנחנו מדברים על שיעור חדירה בין הרכבים בתוך סך הרכבים שיובאו לישראל. זה נכון שבשנת 2022, וזה נכון שיש הבדל בין המלאי, כי יש פה מלאי של רכבים שנשארו פה לאורך השנים, והתחלופה היא עם הרכבים החדשים. אנחנו כבר רואים פה שיעור חדירה מאוד משמעותי, מאוד גדול לעומת שנים קודמות, הקצב ממש קצב גידול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מירי, רק לא הבנתי בנתון הזה, אם אנחנו מסתכלים על השנתיים האחרונות, מבחינת יבוא של רכבים חשמליים, באחוזים כמה יבוא רכב חשמלי הגיע לארץ, לעומת רכב בנזין? חשמלי 100% לעומת מה שעליו אנחנו מדברים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> באחוזים אנחנו מדברים על סדר גודל הקרוב ל-20% יחד עם הפלגים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חשמלי, כמה יש חשמלי, פחות מ-10%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל ביבוא כמה ביבוא בשנתיים האחרונות היה חשמלי בלבד לעומת רכב הבנזין. << אורח >> משה גורט: << אורח >> כבוד חבר הכנסת אזולאי, משרד התחבורה יש לו את הנתונים. 11% מהרכבים שיובאו בשנת 2022, היו רכבים חשמליים. 94% היו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, רק שם ותפקיד. << אורח >> משה גורט: << אורח >> אני מאגף כלכלה ממשרד התחבורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה מסך הרכבים שנמצאים עכשיו על הכבישים בישראל הם חשמלי. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> 1.21%. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> וזה מה שרשות המסים אומרים שההטבות משכנעות ישראלים לעבור לרכב חשמלי, שאחוז אחד מסך הרכבים שכרגע בישראל הם חשמליים, כנראה שההטבות שניתנות הן לא מספיקות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אתייחס לזה משני צדדים, ואז אורי יפרט נתונים נוספים. הסיבה שנכון להסתכל על הנתונים האלה פר שנה לפי שנה, זה מכיוון שחשוב מאוד להסתכל על המגמה. יש הבדל בין אם ניקח ממוצע של שנתיים אחורה, לבין, להבדיל בין הנתונים השנתיים מכיוון שיש פה חשיבות מאוד גדולה למגמה. ובמגמה שאנחנו רואים, אנחנו רואים גידול עצום בחדירה – יש פער מאוד גדול בין 2021, לבין 2022, שמשקף את המגמה. עכשיו, לגבי הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה שאני אומר, אבל זה לא נכון. ב-2021, עדיין היינו בתקופת קורונה. עדיין לא ייבאו רכבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, ינון, תן לה להשלים. בוא, יש הרבה דברים מקוממים בדברים האלה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי הנתונים, אז אורי ייכנס לנתונים נוספים. << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >> שלום, אני מרשות המסים. בעצם, יעדים גם של ממשלות אחרות של רכבים חשמליים, הם נקבעים רכבים חשמליים מלאים, כולל פלג אין, שבעצם נטענים גם לרשת החשמל. למשל היעד בישראל של משרד האנרגיה ב-2019, בערך אותו זמן שנקבע מס הקנייה לרכבים חשמליים, מדבר על רכבים חשמליים, כולל פלג אין לפחות עד שנת 2025, כשהיעד לשנת 2022, היה 5% לצורך העניין. אנחנו ב-2022, כמו שאמרנו עכשיו, כבר ב-19%. אז זה איזשהו מדד לאיפה אנחנו נמצאים בנתונים בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר לא להטעות אותנו. בואו, תנו לנו את הנתונים. ביקשנו על חשמליים. הרב גפני, אנחנו רוצים לדעת. אני לא אוהב שמנצלים את התמימות שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה יכול להשלים. בבקשה. << דובר_המשך >> אורי זיסקינד: << דובר_המשך >> אנחנו לא ננצל כלום. פשוט נסביר איך נהוג להתייחס לזה גם במדינות אחרות, גם בסוכנות האנרגיה העולמית, רכבים חשמליים כוללים פלג אין, וכל הניתוחים גם של התחזיות וגם של היעדים, גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעושה עבודה בשביל הוועדה הסדר יפה למה זה כולל את שני הרכבים, אז אפשר להציג. אנחנו אומרים בצורה לגמרי שקופה. 12% כניסה של רכבים מלאים, ועוד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקיצור, העמדה שלכם זה שלא צריך להפחית את המס. הבנתי את המגמה. בבקשה, ינון, אתה היית ממגישי הבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת, אם תשאלו אותי אם הבנתי אם יש פה תשובה ברורה, לא בדיוק. אנחנו מדברים על 12% של רכבים חשמליים. כשאני מדבר על להסתכל שנתיים אחורה, צודקת, יכול להיות שזה לא נכון, בגלל שבשנת 2020, בשנת 2021, עדיין היינו בתקופת קורונה, ועדיין גם כל יבוא שהיה, הוא לא היה יבוא שאפשר להשוות אותו. אז גם אם תגידי לי השנה שיש מגמה ב-2022, המגמה היא לא בדיוק נכונה, כי יש גם יותר רכבים, למרות שעדיין יש את הפקק הזה, אבל עדיין יש יותר רכבים, אז המגמה היא לא יכולה להיות נכונה. אנשים גם לא קיבלו את הרכבים שלהם, ואנשים גם לא קנה רכבים בתקופה, בגלל שאמרו להם – עוד חצי שנה, עוד שמונה חודשים, והעדיפו לא לקנות. ולכן, אני חושב שאם אנחנו מסתכלים, ובאמת, רוצים להצעיד את המדינה קדימה ל-100% חשמלי, לכמה שיותר להגיע ליעדים שהמדינה שמה לעצמה, אנחנו צריכים להיות אמיתיים עם עצמנו, ולהמשיך, ואפילו יותר מזה, לתגבר את זה, כי אנחנו לא עומדים באמת ביעדים. בשורה התחתונה, אם אנחנו מסתכלים, אנחנו לא עומדים. היום אנחנו עומדים על 1.1%. אדם שמחליף רכב מרכב של בנזין ועדיין לא מחליף אותו ל-100% חשמלי, זה בעצם כישלון של המדינה שלא נתנה לו מספיק תמריצים להחליף את זה. ולכן אני חושב שכאן אנחנו כן צריכים להחליף. לגבי מה שאמרת לגבי מרכז המחקר והמידע של הכנסת – אז אני חייב להגיד לך תודה רבה. למה? כי כשאנחנו פה זועקים ומביאים לכם את מרכז המידע של הכנסת שאנחנו סומכים עליו, כי אנחנו יודעים שהוא עושה עבודה טובה, בדרך כלל, רשות המסים, או כל גוף אחר שנמצא מגופי הממשלה אומר, תשמע, לנו יש את המחקר שלנו, אנחנו פחות לוקחים את המחקר של הכנסת. אז אם אתם היום מאמינים בזה, אז אוקיי. בוא נגיד שכל מה שמחקר והמידע של הכנסת אנחנו איתכם. אבל אתם לא מוכנים לתת אמירה כזאת, כי אתם מסתכלים כשטוב לכם כך, וכשטוב לכם כך. גם כאשר מחקר המידע של הכנסת מסתכל, הוא הסתכל נכון, הוא הסתכל גם על הרכבים שהם לא מאה אחוז חשמלי. אבל כשאנחנו באים פה ורוצים בהטבה הזאת, מדברים על מאה חשמלי, אנחנו באים ומבקשים את הנתונים שתתנו נתוני אמת. לא מקבלים פה בדיוק את נתוני האמת, הולכים אתנו סחור סחור. ועד שקיבלנו את נתוני האמת, זה רק מראה שאנחנו צריכים את ההנחה הזאת חד וחלק. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, למעלה מ-2,500 בני אדם בישראל מתים מזיהום אוויר כל שנה – 2,500 אנשים. כמו שהציגה מנכ"לית משרד להגנת הסביבה, ישראל לא עומדת ביעדים שלקחה על עצמה במסגרת ועדת האקלים בפריז מ-2015, והחלטות הממשלה. גם 542 וגם 1403, בדגש על שינויי תמהיל הדלקים שם. זה לא נכון בריאותית. זה לא נכון סביבתית. זה לא נכון כלכלית. העמדה של רשות המסים לפיה אנחנו רואים את המגמה החיובית יש דריסת רגל, נתח שוק גדול. זה פשוט מתמוסס למול הנתונים סביב אחוז אחד של רכבים חשמליים שכרגע נמצאים על כבישי ישראל. אתם יודעים, אני שמחתי לראות פוסט של משרד האוצר מלפני יומיים, אדוני היושב-ראש. שם הם ממש עשו גרפיקה יפה, אני חייב להראות לך אותה. שמו את הפרצוף של יהלי רוטנברג, של החשב הכללי, והם כתבו שהם שמו יעד אגפי לקידום יעדי האקלים שהם גם הצטרפו לתוכנית לאיפוס פלטות עד 2050. גם פרסמו מסגרת עבודה להנפיק אג"ח ירוק, וגם מעבירים את כל הממשלה לרכבים חשמליים, להקים תחנות כוח סולריות ורק התחלנו. אז יומיים אחרי שהפוסט הזה והגרפיקה המדהימה של ירוק עולה, אנחנו מדווחים על זה שהטבות המס על רכבים חשמליים יורדים, ויכול להיות שבממשלה ידאגו לרכבים הממשלתיים, אבל מה עם יתר האנשים? היום, כנראה מה שרשות המסים אמרו פשוט לא תופס, כי אם ההטבות שנותנות היום לא משכנעות מספיק ישראלים לעבור לרכבים חשמליים, כנראה שההטבות לא מספיקות וצריך להעלות אותן יותר. אני אסיים עם מה שהתחלתי. מדובר בבריאות שלנו. זיהום האוויר נובע ממכוניות, הוא באמת הורג אנשים בצורה הכי ישירה שרק אפשר. ולכן, המדיניות הנכונה שישראל צריכה ללכת בה אחרי מדינות כמו נורבגיה שיש בה השנה 83% מתמהיל המכוניות החשמליות, או שבדיה עם 26%, סינים 22%. אם אתה רוצה לא להתרחק לשבדיה, אז יש גם בהולנד – 21.5%. אנחנו על 8.3% עלובים. אנחנו צריכים לעשות יותר. ודווקא הטבות המסים משרתות את האינטרסים של הציבור וצריך להמשיך איתם, ולא להפחית חלילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת דלל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה שהעלית את הנושא הזה לסדר-היום, הוא נושא מאוד חשוב. האמת היא שהסיבות כבר נאמרו, כי המדינה הגיעה למסקנה והיא אמרה - אני רוצה לעמוד ביעדים, ונקבעו יעדים, ונקבעו הסכמים. אנחנו רואים שאנחנו לא מצליחים לעמוד ביעדים האלה, ולכן, אני מתנגד להעלאת המס. צריך פה שלא יהיה אבסורד בכיוון של המדיניות, או מה שאמרתי - שיד ימין לא יודעת מיד שמאל. אנחנו צריכים ברורה, וצריך להבין שקרוב ל-40% מזיהום האוויר, הוא בא מכלי הרכב. אם אנחנו רוצים להפחית את זה, אז הנושא של רכב חשמלי, הוא בין היתר הפתרון. אנחנו מדברים היום שבמדינה נעים בערך 1.2% רכבים חשמליים. התוספת שהייתה שנה שעברה בקניות שזה 10% עדיין לא מביא את זה לשיעור גבוה של מספר כלי הרכב הנוסעים על הכבישים. אז זה נכון שרשות המסים רוצה יותר מסים, אבל זה לא נתון להחלטה של רשות המסים, זה נתון להחלטה של מדינה. זה נתון להחלטה של ממשלה. זה נתון להחלטת הכנסת. אם אנחנו רוצים לעמוד ביעדים, אז ברור לחלוטין שאסור להעלות את המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת אימאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, נכון שאנחנו יושבים בוועדת הכספים, והעניין כאילו הוא כסף. אבל מאחורי הכסף, עומד דבר יותר חשוב שזה הבריאות של האנשים. הבריאות של האנשים בשלב מסויים עולה עוד יותר כסף. ולכן, מן הראוי, לא העניין של לעמוד כאילו ביעדים, זה דבר חשוב ששמים יעדים ועומדים מאחורי היעדים, אבל השאלה מה עומד מאחורי הפעולה עצמה. הפעולה עצמה אני חושבת שהיא קריטית ונחוצה דווקא בימים האלה גם כשאנחנו מדברים על יוקר המחיה. אנחנו כבר מכירים ויודעים שההשוואה בין מחירים של תדלוק בדלק או בחשמל, הוא פחות פי כמה וכמה מבחינת עלויות. אפילו אם נגיד שגם החשמל עולה כסף, ישראל הולכת לפי כיוון של חשמל סולארי. אז מכל הצדדים הדבר המתבקש הוא כן להמשיך בכיוון, וכן לשמור על הבריאות של הציבור, וכן לאפשר גם הפחתה מסוימת ביוקר המחיה גם בצד הזה, אם זה מבחינת הוצאות של הרכב בשוטף, ואם מבחינת העלות של הרכב. ולכן, חשוב מאוד, הדבר הוא בריאותי - גם משתלם כלכלית, וגם נחוץ בתקופה הקשה שיש לנו מבחינה כלכלית במדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 10:35) << מנהל >> << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף משהו מאוד חשוב, משהו בנושא של תכנון ובנייה. אחת הבעיות ברכב חשמלי, שאנחנו מרגישים אותם ורואים אותם כרגע, זה נושא הטעינה. בתפקיד שלי, כיושב-ראש ועדת תכנון ובנייה בנתניה, דאגתי שבכל בניין חדש יהיו לפחות 30% עמדות טעינה בחנייה. אנחנו חייבים לדאוג שהדברים האלה יהיו לא ב-30% ואולי ב-50% ו-60% של עמדות טעינה בחנייה בכל בניין חדש. לכן, צריך להיות פה איזשהו סנכרון יחד עם הרשויות המקומיות, יחד עם משרדי ממשלה אחרים כדי לוודא שאכן בכל החניות הציבוריות, וחניות פרטיות, ובניינים חדשים, שלא נראה את חוטי החשמל, שזה גם סכנת נפשות שרצים ממקום למקום עם החוטים המדלדלים בין הקומות. ולכן, בנקודה הזאת חייבים לסנכרן יחד עם משרדי ממשלה נוספים. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. המנכ"לית מבקשת להוסיף. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו לפני שאני יוצאת. אני רוצה לדבר על נושא של יוקר המחיה ולומר, שההטבה הזאת משרתת דווקא את האוכלוסיות הפחות חזקות, אלה שלא יכולים לקנות את רכבי היוקרה. זה לא נכון לומר, שבעצם, מי שנהנה מזה דווקא אלה, כי גם כשאנחנו מסתכלים שמי שרוצה ויכול לקנות לרכב ב-500,000 שקל לא יחכה להטבה הזאת. או שני מיליון שקלים. זה כן משרת דווקא את מי שמקבל את האחוז ואת ההפחתה על הרכבים הפחות יקרים. וגם צריך לזכור על רכבי יד שנייה – ברגע שהרכבים האלה מגיעים ליד השנייה, אנחנו משרתים בוודאי את האוכלוסיות הפחות חזקות, ולכן, מכל הכיוונים, הדבר הזה נכון גם מבחינה סביבתית, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לך, כבוד המנכ"לית. בבקשה, חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בנושא רכב חשמלי, אני חושב שזו טיפה בים יחסית לחיסכון שיהיה מבחינת מערכת הבריאות. טיפול באנשים חולים. התחלואה שזה יוצר כל שנה, ההשקעה תחזיר את עצמה גם בנושא הזה, כי בסוף אנשים חולים, זה עולה למשרד הבריאות כסף. בסוף זה יוצא מהכיס הזה, נכנס לכיס הזה. אני גר ברמת הגולן, וחשבתי, כאילו לרכוש רכב כזה בעבר. אמרתי, תשמע, זה לא היה כלכלי אפילו. צריך לבדוק כמה זמן החלפת סוללה. יש את העלויות שמצד שני אין ברכב בנזין. עם כל הסיפור הזה, אני מציע פה שכן צריך להמשיך את העניין הזה, לתת את הפטור ואת ההטבות למי שקונה רכב חשמלי. אנחנו רחוקים מאוד מהיעד שצריך להיות. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מיכל שיר, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ולדימיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כמה שאלות. האם ההטבות מגולגלות בסופו של דבר, אל הצרכן עצמו? הם לא יודעים. כי באמת, חוץ מ"טסלה", גם קראתי הבוקר בגלובס, אנחנו יודעים שזה מפורסם באתר. אנחנו יודעים מה הולך בסופו של דבר. מה מהמחיר הולך למדינה, וכמה הולך ל"טסלה". מאחר ושאר היבואנים לא מפרסמים את זה, אז לצורך העניין רשות המסים יכולה להיות גם סוג של שותפה שקטה לאירוע הזה, כי זה נוח. זה נוח ברמת המיסוי פשוט להעלים מהציבור כמה מס קנייה בסופו של דבר הוא משלם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל היא אומרת מס קנייה בכל הרכבים החשמליים - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב"טסלה" אתה יודע. קנית "טסלה" - אתה יודע מה הולך ל"טסלה", מה הולך למדינה. בשאר הרכבים אתה לא יודע, ואז בעצם, רשות המסים הופכת להיות שותפה שקטה של היבואנים, וזה נוח לשמור על השקט הזה. ולמה לא מפורסם כמה מס קנייה אנחנו משלמים על רכבים חדשים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אחוז המס מפורסם, זה חלק מהמתווה. את שואלת מה העלות של הרכב, כי בסוף המס משולם על העלות, כאילו למה אנחנו לא מפרסמים בכל דגם מה העלות של הרכב כדי שיוכלו לחשב את שיעור המס – זאת השאלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כשאני קונה "טסלה", אני יודעת בדיוק מה הולך לחברת "טסלה", ומה הולך למדינת ישראל, אני מבינה את זה כצרכנית. אני מבינה את זה. כשאני קונה רכב חשמלי אחר, יבואני הרכב מעלימים ממני את המידע הזה. אני לא יודעת. זאת תקלה מאוד גדולה. והעובדה שרשות המסים לא מפרסמת את זה, ולי, כצרכן, אין שום יכולת להבין כמה עולה לי הרכב, וכמה זה מס הקנייה, מבחינתי, זה הופך את רשות המסים לשותפה שקטה של יבואני הרכב, ומישהו כאן מנסה לעשות סיבוב על הציבור. ואם כן, אז אני דורשת לדעת מה זה ולמה זה לא קיים עד היום. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אסביר. מס הקנייה מחושב כאחוז מהעלות יבוא של הרכב, לא ניכנס בדיוק לאיך מחשבים את המנגנון. אבל בסופו של דבר, העלות יבוא של הרכב, זה נתון שיש עליו סודיות של חברות יבואני רכב ואנחנו לא מפרסמים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> למה יש על זה סודיות? << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> אני אגיד כל שנה מפורסמת סקירה מאוד מעמיקה עם המון נתונים סטטיסטיים ברמה מצרפית יותר, גם על עלויות יבוא, גם על מסי קנייה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מדינת ישראל היא אחת המדינות היקרות ביותר בכל מה שקשור לרכישת רכבים. מדינת ישראל, מנסה לעודד כרגע לקנות רכבים חשמליים, אבל זה נתון סודי. סודי. "טסלה" הגדולה - זה לא סודי. אני רוצה לקנות "טסלה", אני מבינה מה אני משלמת ולמי אני משלמת. ופה, אתה בא בכובע של מדינת ישראל ואומר לי - זה סודי לגנוב אותי? לעשות סיבוב על הציבור? באיזה עולם זה בסדר? אני לא מבינה את זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אתייחס לדברים, ואני מבינה את הרצון שנשתף בנתונים. אני שוב אומרת, ההבדל בין "טסלה" לבין יבואנים – ש"טסלה" מוכרת את הרכבים שלה, יבואנים אחרים מייבאים, ויש באמצע מחיר של היבואן. אנחנו, כרשות מסים, מכיוון שאנחנו מקבלים הרבה מאוד נתונים של העסקים בכל מיני תחומים, יש עלינו חובת סודיות מכיוון שאנחנו כרגע לצורך הדיווחים, לצורך החיוב במס – עסקים נדרשים לתת לנו מידע מאוד מפורט על העסקים שלהם כדי שנוכל להשית את המס הנכון. יש עלינו חובת סודיות מאוד כבדה, ואנחנו מחויבים לסודיות הזאת כדי לשמור על היכולת שלנו לקבל דיווחים מלאים ומפורטים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לכנסת ישראל אתם גם שומרים סודיות? או שהסודיות שלכם רק מול הציבור? מול חברי הכנסת זה גם סודי? או שצריך לבקש - - - << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הסודיות, היא חובת סודיות גורפת של רשות המסים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר יודע? מולו יש סודיות? מישהו יכול להבין? יש שקיפות כלשהי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיכל, אני גם לא מסכים עם מה שהיא אומרת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לדעת איפה יש שקיפות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא אומרת נתון, נתון יבש. יש סודיות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה את החלק של הסודיות, אני לא באה להתנגח כרגע, אנחנו רוצים לשנות את החוק. הכול בסדר. אבל בסוף אני תוהה איפה השקיפות מתחילה – אצל שר האוצר? אם אני כחברת כנסת – מול הציבור מסתירים ממנו את המידע. מול ועדת הכספים – מסתירים את המידע. האם מול שר האוצר? שר הכלכלה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיכל, אני לא מסכים עם זה. אבל רק מה קורה. כש"טסלה" מוכרת את המוצר שלה, היא אומרת אני שקופה. מי שלא שקוף פה זה יבואני רכב, הם יבואני הרכב, הם לא מתנהגים בשקיפות. כשאת באה ל"טסלה", יש לך מחיר על כל דבר, הוא כותב לך את המחיר, וגם בסופו של דבר, כותב לך מה גובה המס. יבואני הרכב הם מעלימים את זה בסופו של דבר מעיני הציבור. יכול להיות שאם היו פותחים את זה גם הייתה תחרות יותר, גם זה יכול להיות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצאים פה לטובת - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, מס הקנייה הוא אחוז מסוים? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> היא לא יכולה לספר לך את זה. אי-אפשר לעשות דיון מבלי שורה תחתונה, זה לא הגיוני. אני רוצה לדעת כמה ממחיר הרכב - שילמתי על רכב, אני רוצה לדעת מה הולך למדינה ומה הולך לחברה, זה בסיסי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להתחבר למה שמיכל אמרה. שמעתי את רשות המסים. לכאורה, יש הטבה מאוד משמעותית לרכישת רכב חשמלי, אני רק לא בטוח שבאמת היא מתגלגלת לציבור מכל מיני סיבות – עם סודיות, או בלי סודיות, אנחנו צריכים לדאוג שבסופו של דבר אם המדינה מעניקה הטבות לרכישת רכבים כאלו או אחרים, שההטבה הזאת בסופו של דבר מגיעה לצרכן, אחרת אין לזה שום משמעות. אני חושב שיש משמעות רבה לעידוד השימוש בתחבורה חשמלית, וליצירת תמריץ שלילי לשימוש ברכב פרטי, אני מסכים עם זה. אגב, התבטאתי לא פעם גם בקדנציה הקודמת. אני כן חושב שהיום מבחינת המצב של התחבורה הציבורית בישראל, אנחנו עוד לא שם. זאת, אגב, הייתה הסיבה שהתנגדתי לכניסת אגרת גודש לתוקף ב-2024, וביקשתי לדחות את זה ל-2025, ואפילו ל-2026, אתם זוכרים את זה. ולכן, אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך עם תוכנית החימוש של פיתוח תחבורה ציבורית בישראל להשלים אותה, גם חשמלית, להשלים את תוכנית החומש, ואז לדבר על צמצום ההטבות לרכישת רכבים חשמליים. המנכ"לית דיברה פה על שנתיים, אני חושב שאפילו אפשר לדבר על שלוש שנים. זאת ההצעה שלי – לדחות את הכניסה של צמצום ההטבות בשלוש שנים. תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון, אולי שווה שנקבל תשובה, כי אני חושב שזה חוזר על עצמו בכל חברי הכנסת. אם ההטבות לא משכנעות מספיק את הציבור לקנות רכבים חשמליים כמו הנתונים שאתה ציינת, אדוני, ואני ציינתי מוכיחים, אז יכול להיות שההטבה לא מספיק טובה, או כמו שחבר הכנסת ולדימיר אמר, היא לא מגולגלת לצרכן, ולכן, מה התשובה שלכם לנתונים המחפירים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, אמרנו שרשות המסים תענה. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אני מאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אני מודה לוועדה על הישיבה החשובה הזו. אנחנו כאן בשם האנרגיה הירוקה. יש משבר אקלים, 2,500 איש מתים מדי שנה. ישראל מדינה שמפגרת בחדירה של תחבורה חשמלית. לא צריך להתהדר ב-10% ובאחוז חדירה. נורבגיה, בוא ניקח את זה לקצה – 86% חדירה, ואחד מכל חמש מכוניות היא חשמלית. אז אנחנו לא נורבגיה, אנחנו ישראל. מה קורה פה היום, ולמה ביקשנו כל כך מהוועדה הזו לדון. למעשה, יש פה פגיעה באוכלוסיות שלמות שהיום, ומי שרוצה להיכנס לרשתות החברתיות, מצביעות ברגליים ובורחות מהרכב החשמלי חזרה לרכב הדלקי. מי אלה האוכלוסיות האלה? אלה שאותה התייקרות של 2,000, 3,000 ו-10,000 שקלים ויותר מבריחות אותה משם. המדינה שלנו, מדינת ישראל עם מיסוי ירוק מבריחה אותם לרכב הדלקי. את המציאות הזאת אי-אפשר לשנות. האנשים האלה ימשיכו להיכנס לתחנות הדלק, ולכן, אני אומר כאן לרשות המסים, ההטבה שלכם לא נכונה. צריך לתקן אותה, מה לעשות. צריך הטבה חכמה, אנרגיה ירוקה זה כמה שיותר רכבים, וכמה שיותר נסועה עוברים לתחבורה חשמלית. ואם צריך לעשות תיקונים כואבים, נעשה תיקונים כואבים ואיזונים חשובים. אבל עכשיו, להעלות את רף המחיר של הרכב החשמלי העממי, למה לעשות את זה ולפגוע בציבורים שלמים פה, שהזכות לגשת לאנרגיה ירוקה נלקחת מהם? המאבק שלנו, ואני מתנצל אדוני, יושב-ראש הוועדה, זה מאבק. המאבק הוא על זכות לאנרגיה ירוקה, ולוקחים אותו עכשיו מציבורים שלמים. אני קורא לוועדה להגיש הצעת חוק פרטית כאן של הוועדה, שהוועדה תגיש הצעת חוק, ותריץ ותאיץ את הדבר הזה, כי אי-אפשר לעשות את זה. אסור לייקר את הרכבים העממיים. אני אספר לוועדה דבר נוסף. לוקחים לנו גם מס קנייה על עמדות טעינה. קנית רכב חשמלי, לקחו לך מס קנייה על הרכב החשמלי, לוקחים לך גם על עמדת הטעינה. על זה רשות המסים כבר אמרה לנו מזמן, אנחנו נשחרר אתכם מהעול הזה. והינה, עברה כבר שנה, אני אבקש מרשות המסים, אולי בזכות הדיון הזה, חוץ מהצעת חוק פרטית ודיון ציבורי, אולי נשתחרר ממס קנייה על עמדות הטעינה שאנחנו משלמים כל מי שעובר לרכב חשמלי. אנחנו לא פרה חולבת. אנחנו רוצים לקדם את ישראל ולקדם את העולם. תודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הכול למראית עין. אתם רק מראית עין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מירי, גם את זה תרשמו להתייחסות בנושא הזה. << אורח >> מעוז אלמגור: << אורח >> רק חשוב רגע לדייק ולעשות הבדלה. לא נכון לשים את הדברים, את רכב הפלגים ביחד עם רכב חשמלי, כי זה שני דברים נפרדים לגמרי. דבר שני, עלתה פה הסוגיה של התחרותיות. חשוב להבין שרק בשנה האחרונה נכנסו 15 מותגי רכב חדשים, רכבים חשמליים. זה התחום היחיד או מהבודדים שנכנסים בו שחקנים חדשים ובהיקף כזה. וזה חלק מהסיבות המרכזיות להגדלת הכמות. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 10:49) << מנהל >> ועדיין אין לנו מה להתפאר שרק רכב אחד מתוך עשרה רכבים במהלך השנה הוא רכב חשמלי. חשוב עוד דבר לבוא ולהגיד. הנחת העבודה כאשר מתווה הטבות המס נכנס לתוקף הייתה שמחיר הרכב החשמלי יילך ויוזל. שמחיר הסוללה תרד. בפועל, רק בשנה האחרונה, המחיר הכפיל את עצמו. בארבע השנים האחרונות ריבע את עצמו ומעבר בגלל כל מיני נתונים בינלאומיים והביקוש העולמי לרכבים חשמליים. תוסיפו לזה, הביקוש הזה גם משפיע על מחיר הרכב. ולכן, במקום שמחיר הרכב החשמלי יילך ויירד – הוא הולך ועולה. ולכן, רכב חשמלי הפך להיות פריבילגיה לעשירים היום. מחיר רכב ממוצע של רכב חשמלי היום עם כל ההתפארות של ה-27,000 רכבים שעלו בשנת 2022, מעל 200 אלף שקלים. ולכן, טוב תעשה המדינה אם היא רוצה לעודד מעבר לרכבים חשמליים, אם איכות הסביבה באמת חשובה להם ובריאות התושבים, שתעודד את השכבות הנמוכות יותר. תעביר את הטבת המס הזאת לרכבים עממיים בלבד מתחת ל-200 אלף שקל, או לכל מספר שיחליטו, ואז באמת יוכלו לבוא ולהשפיע על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שאלה אליך מעוז. בתור יבואני רכב, יש לכם התנגדות שנדע בדיוק - - - על המס בלבד? << אורח >> מעוז אלמגור: << אורח >> קודם כל "טסלה" היא לא יבואן, היא יצרן. לגבי היבואנים, אין בעיה, יש לא מעט חברות ציבוריות ופשוט צריך להיכנס לדוחות הבורסאיים ולקרוא את כל הנתונים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ינון, אתה הבנת לאן שלחו אותנו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, אתה אומר, במידה מסוימת אם אנחנו לא יודעים לקרוא, אתה מוכן שנפרסם. הבנתי. תודה. << אורח >> מעוז אלמגור: << אורח >> לנו אין התנגדות. אני כיבואן מייצג אותי, אני לא מהאיגוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו נעשה עכשיו הצעת חוק משותפת של הוועדה של לבטל את סעיף הסודיות, תהיה התנגדות? << אורח >> מעוז אלמגור: << אורח >> אני כיבואן, אין לנו בעיה. << אורח >> אלירן נגר: << אורח >> שלום לכולם, אני מנהל קבוצה של מעריצי "טסלה" ישראל. אני רוצה לשים פה כמה נקודות. ב-2019, ישבנו בוועדה, והוחלט לקשור את הרכב החשמלי, יחד עם התקנה להעלות מסים על רכבי יוקרה. מאותו רגע והלאה, למעשה, הוועדה קשרה, כאשר היא לא התחשבה בתמורות שחלו בשנים האחרונות, כמו הקורונה, כמו המלחמה באוקראינה, כמו האטה כלכלית ונושאים אחרים שאנחנו חווים פה. ולכן, חדירה של 20 וכמה אלף רכבים חשמליים היא תעודת עניות דווקא למדינת ישראל, כשמדינות אירופה, אנחנו לא משמשים אור לגויים, אנחנו משמשים במקום מדינת סטרט-אפ ניישן אנחנו הולכים אחורה. אם לא הייתה "טסלה" באה ולוקחת צעד קדימה ושוברת את השוק הזה ומעירה אותו לפני שנתיים, לא היו פה רכבים חשמליים נקודה. "טסלה", למעשה, היא זעזעה את השוק גם בשקיפות שלה וגם בצורה שבה היא החדירה רכבים. בזכות זה, הייתי רוצה שאם תעלו בבקשה את הנושא הזה של רכבים חשמליים, תתייחסו גם לרכבים - - - של אותה חברה, כי הם חודרים גם לאותם שכונות, ואותן אוכלוסיות שהן יצרניות מכל המגזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסיים את הדיון. אני אאפשר למי שמבקש עכשיו ממש בקצרה, במשפט. << אורח >> נועם קום: << אורח >> אני מארגון מנהלי תחבורה. אנחנו מייצגים את ציי הרכב במדינת ישראל, סדר גודל של 320 אלף כלי רכב. כל המהפך החשמלי לנגד עינינו, ראשית, מאיכות סביבה, אנחנו רוצים לדחוף את הנושא הזה, אבל צריך לזכור כמה דברים. כשנולד המתווה בשנת 2019, אף אחד לא צפה שתהיה קורונה. לא הייתה פה ציפייה למשבר בשוק הרכב העולמי. וכמובן, שמשליך על ישראל. מחירי המכוניות טיפסו. יבוא של מכוניות הוגבל. אנחנו שבנינו תוכניות עבודה להצטייד במכוניות האלה פשוט לא קיבלנו אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן, מה המסקנה? << אורח >> נועם קום: << אורח >> בשנה האחרונה לא הייתה אספקת רכב. ולכן, הדרישה שלנו היא להקפיא בשלב זה את המתווה על רכב חשמלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את המיסוי. << דובר_המשך >> נועם קום: << דובר_המשך >> את המיסוי. להשאיר אותו על 10% כי אין פה עדיין תמריצים. יתנו תמריצים, לא יכולנו לנצל אותם. אנחנו עם תוכניות עבודה. ראינו רק אתמול את המחירים עם העלייה של 10%, כל המודל הכלכלי כבר קרס. אין כדאיות כלכלי עם כל ההטבות שיש היום לקחת את המכוניות האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. נכון מאוד. תודה רבה, אדוני. << אורח >> רחל גור: << אורח >> לובי 99. יש בעיה קשה של ריכוזיות בשוק הרכב. כמעט 80% מהרכבים החשמליים היום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם בעד או נגד? << אורח >> רחל גור: << אורח >> אנחנו בעד המס. אנחנו רוצים לוודא שהכסף באמת מגיע לציבור. באמת ההטבה מגולגלת. המדינה פה נתנה הטבה מאוד נדיבה, באמת, יחסית לאירופה ולשאר המדינות מבחינת הטבת מס. אנחנו רוצים לדעת האם זה באמת מגיע לצרכן. כי בשוק ריכוזי, לא ברור שההטבות מתגלגלות לצרכן. אם יו"ר הוועדה רואה לנכון להמשיך את ההטבה, ואנחנו בעד, חייבים להתנות את זה גם בשקיפות, שאנחנו נדע שבסופו של דבר, ההטבה הגדולה הזאת אכן מגיעה לצרכן ומעודדת את הצריכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אני מפורום קהלת. יש לנו שתי סיבות שבגללן אנחנו ממסים רכבים. הראשונה – לממן כבישים ותשתיות, ורכבים חשמליים משתמשים בכבישים, הם חוסמים אוטובוסים, הם לוקחים מקומות חנייה. הסיבה השנייה – לאזן החצנות, מה שנקרא זיהום אוויר. בשביל זה יש לנו מס בלו. אם הכנסת חושבת שהרכבים מזהמים יותר מדיי שיעלו את הבלו. ההטבה של מס על רכישת רכבים חשמליים זה דבר ראשון פגיעה בציבור שהוא באמת הציבור העני במדינת ישראל, והוא לא נוסע במכוניות חשמליות, הוא נוסע באוטובוסים, זו סובסידיה עצומה ליבואנים, לאנשים שהם עשירים. זה לא אנשים שאנחנו רוצים לעזור להם. יש פה סיבסוד. יש פה ענייניים של עידוד של פקקים, של שימוש ברכב פרטי, זה הפוך ממה שהמדינה צריכה לנסות לעשות. יש פה עיוות של התמריצים. אנשים במקום לנסוע באוטובוס, ייקחו רכב חשמלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור. אני מודה לך. << אורח >> רועי ארפי: << אורח >> אני מפורום היבואנים המקבילים של כלי רכב. כבודו, הפרדוקס הזה לא יכול להמשיך כשמצד אחד מעודדים יבוא של רכבים חשמליים, ומצד שני, מפחיתים את ההנחות. לא מדובר פה באחוזים, 20% או 30%. מדובר פה בכסף. רכב חשמלי מקבל הנחה, מקסימום הנחה החל מינואר 2023, 60 אלף שקלים. ורכב פלאג-אין 30 אלף שקלים. מה שחברי פה אמר, אנחנו מעוניינים להאריך את ההטבה גם לרכבים חשמליים וגם לרכבים פלאג-אין. אני לדוגמה, גר בבניין בלי חניון תת קרקעי, אני לא יכול לשים לי עמדת טעינה בחנייה. כל פעם אני צריך ללכת להטעין את זה בעמדה ציבורית. אף אחד לא דיבר על מה יהיה בעתיד, מה יקרה ב-2024. חברים, בסוף, אתם צריכים לתת את ההנחה ישירות לאזרח, ישירות לצרכן בדיוק כמו שקורה בארצות-הברית. שם, כבודו, נותנים 7,500$ ישירות לאזרח. תנו את ההטבה ישירות לאזרח, ובזה תהיה השקיפות המקסימלית. אבל עד אז, תעזרו לנו בבקשה, תבטלו את העלאת המס הקרובה על מנת שאנשים יוכלו להמשיך לרכוש רכבים פלאג-אין חשמלי, וגם לגבי העלויות של הרכבים החשמליים. היום מוכרים רכבים חשמליים מסין ב-160 אלף שקלים, ב-175 אלף שקלים. << אורח >> אלירן נגר: << אורח >> סליחה, מאיפה הכסף הזה מגיע כל הסובסידיות האלה? זה מס הכנסה, זה מע"מ. נכנסים לנו לכיס... << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באמת. נכנסים לכם לכיס. << דובר >> אלעד אמיל: << דובר >> אני רוצה להוסיף לגבי מה שכולם אמרו פה. המחיר הסופי לצרכן מפורסמים היום באינטרנט, כל אחד מאיתנו יכול לבוא ולהסתכל עליהם. מעל 300 אלף שקלים מתחילים לשלם על זה מס יוקרה, ולכן, היבואנים שלא מצהירים נכון, למעשה, עוברים על החוק. הם יכולים למכור פחות, הם לא יכולים למכור מעבר. אני באתי לדבר על מה שאמרו כולם, שהמדינה מדברת בשתי קולות. מצד אחד, חוק אוויר נקי 2008, מזהה בטיפול בזיהום אוויר באופן כולל. הוא כותב שיש לו נזק כלכלי גדול, ביניהם כלי רכב. החלטת ממשלה 707, אומרת עידוד רכב חשמלי. יש בתוך פקודת התעבורה קרן שמחליטים רשויות מקומיות להחזיק קרן כדי לעודד רכב חשמלי. ודוח מבקר המדינה שבעצם מדבר על 8.5 מיליארד שקל של נזק בשנה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> המדינה עושה למראית עין בלבד. << דובר >> אלעד אמיל: << דובר >> ולכן, כשאנחנו מדברים על דברי ההסבר של התוכנית הרב-שנתית, אז רשות המסים כותבת פה לצורך העניין – שיעורי המס - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מסיימים. אל תתחיל להקריא עכשיו. << דובר_המשך >> אלעד אמיל: << דובר_המשך >> אולם בשנים האחרונות גבר מאוד השימוש בהם רכבים ירוקים באופן שחיקת המס. ולכן, מה שאני בא להגיד, גבירותיי ורבותיי, אי-אפשר לבוא בטענה לרשות המסים, הם רוצים לעשות גבייה כמה שיותר. אם מסתכלים ממעוף הציבור, גם מבקר המדינה מדבר על זה. אם אנחנו נמשיך את ההטבה, אנחנו נרוויח הרבה יותר גם בכסף וגם בבריאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לסכם את הדיון. גב' סביון, הוועדה מאוחדת בדעה הזאת שצריך לעודד את הרכבים החשמליים. נכון שיש הרבה דברים שצריך לעשות, ועם כסף אפשר לעשות הרבה פעולות אחרות. אבל זה דבר שצריך היום להידחות. הוא צריך להידחות לפרק זמן שהממשלה תלמד את הנושא הזה, האם באמת אפשר להמשיך את הטבת המס הזאת, או צריך לעשות את זה בדרך אחרת. אבל בינתיים במשך שנה, שהטבת המס תישאר. אנחנו לא הגענו לאותן מדינות שמשתמשות ברכב חשמלי שלא מזהמות את האוויר. יש לי קצת טענה, הרי דיברו על כלים חד-פעמיים בממשלה הקודמת שאתם נתתם לזה יד, ואמרתם – זיהום אוויר. כמה זיהום אוויר יש מהמכוניות החשמליות? כמה יש מהמכוניות הרגילות שמשתמשות בדלק רגיל? כמה זיהום אוויר יש בכל המערך הזה שפתאום אתם אומרים שאפשר להוריד את המיסוי עליו? אנחנו כולנו סבורים, חברי הכנסת, חברי הוועדה מכל המפלגות, אנחנו פונים אליכם, ואנחנו מבקשים לדחות את העלאת המס בשנה. לבחון את הדברים האלה. לבוא ולהגיד – הכסף הזה נזקק לדברים אחרים, ואנחנו נאפשר את המציאות הזאת. אנחנו נאפשר אותה בדרכים אחרות. בכל התהליך הזה שאתם תבחנו אותו במהלך השנה הזאת, ולא לבוא עכשיו בערב פתחה של ממשלה חדשה, להגיד, היות ואנחנו מדברים על תהליך של כמה שנים, עכשיו עולה המסים, זה נראה כאילו מין מחטף כזה שיפגע בראש ובראשונה בבריאות של כולנו. יפגע בראש ובראשונה בנושא של זיהום האוויר. יפגע בנושא שאתם כולכם אמרתם אותו כל הזמן, אני זוכר, אפילו בזמן שלי כשהייתי כאן יושב-ראש הוועדה, דיברתם עליו. זאת החלטה שגויה. זאת החלטה שצריך לתקן אותה. אני לא אומר לבטל אותה, אבל לדחות אותה בשנה. זאת הבקשה והדרישה של ועדת הכספים מכם. אני מבקש שתחזרו אליי עם תשובה בתוך שלושה ימים – האם אתם מקבלים את הבקשה הזאת כן או לא. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>