פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 37 ועדת החינוך, התרבות והספורט 15/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 591 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, ל' בסיון התשפ"ו (15 ביוני 2026), שעה 12:35 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: פגיעה בזכויותיהם של מדריכי תוכנית קרב למעורבות בחינוך, והפרת ההסכמים הקיבוציים במסגרת מכרז חדש להפעלת התוכנית << הלסי >>, של חה"כ נעמה לזימי, חה"כ עדי עזוז, חה"כ עופר כסיף, חה"כ יעל רון בן משה, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין וחה"כ יוסף טייב נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר יוסף טייב – מ"מ היו"ר נעמה לזימי – מ"מ היו"ר משה טור פז חברי הכנסת: עופר כסיף מוזמנים: אפרת לוי שרעבי – ממונה ייעוץ משפטי - קשרי חוץ השכלה גבוהה, משרד החינוך חנה ללוש – מנהלת אגף בכיר יסודי, משרד החינוך סיון צוק – ממונה תוכניות ייחודיות בחינוך היסודי, משרד החינוך לירז דמביץ כהן – יועצת משפטית, החברה למתנ"סים סימה (שמחה) כהן – סמנכ"לית פרויקטים ותוכניות לאומיות, החברה למתנ"סים בת שבע חג'בי – יו"ר, ועד עובדי קרב דקל אזולאי – יו"ר, ועד עובדי קרב ויוי ויץ – ייעוץ משפטי לאג"מ, ההסתדרות הכללית עמיחי סטינגר – מנכ"ל, האגף להתאגדות עובדים, ההסתדרות, מנכ"ל, הסתדרות המעו"ף רות לוי – ראש חטיבת החינוך, הסתדרות המעו"ף אלירז שרשבסקי – מנהל חברה מטעם, קרן קרב משתתפים באמצעים מקוונים: דן פיקמן – אגף התקציבים, משרד האוצר ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: פגיעה בזכויותיהם של מדריכי תוכנית קרב למעורבות בחינוך, והפרת ההסכמים הקיבוציים במסגרת מכרז חדש להפעלת התוכנית (מס' 7119). << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך בנושא הצעת דיון מהיר בנושא פגיעת זכויותיהם של מדריכי תוכנית קרב למעורבות בחינוך והפרת ההסכמים הקיבוציים במסגרת מכרז חדש להפעלת התוכנית, דיון מהיר של חברת הכנסת נעמה לזימי וחברי כנסת נוספים, אני גם חתום על זה. בבקשה, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. וגם אני רוצה דווקא לפתוח ולומר איזה מדהים שהגיעו לכאן עובדי ועובדות תוכנית קרב, ממש מראה על המסירות, ממש. כמובן הוועד וכולם, באמת תודה שאתם כאן. (מחיאות כפיים) לפני שאני אגיד, אני אספר לך שאין הרבה שיעורים שאני זוכרת מהיסודי, אוקיי? אנחנו זוכרים יותר חוויות ילדות ומורים שנגעו בנו והכול. אני ממש זוכרת שיעור העשרה שלי של תוכנית קרב על כתב גזר, כתב עברי עתיק, ספציפית זה זכור לי. כל דבר שפותח את עולמנו, וזה אומר הרבה שבסוף אנחנו זוכרים את החוויות, את ההעשרה, את התוכן. ובסוף, מה זו תוכנית קרב? תוכנית שמאפשרת לילדים וילדות להרחיב את היריעה, את האופק, להסתכל, לחלום, לחשוב מעבר לתוכנית הלימודים הקיימת, אלא קצת יותר, לתת את רוחב היריעה. אנחנו פה, אתה ואני, יוסי, נלחמנו בתחילת הקדנציה שלא יפגעו בספריות הציבוריות, ואמרנו, היכולת לתת לילדים, לכל ילד וילדה, להגשים, לחלום, לחשוב, לראות מעבר. אגב, בעיניי זה לא שונה. אם אנחנו מצרים את רוחב היריעה ואת העולם, בטח של ילדים בפריפריה, כשלנו, המקום הזה כשל. אנחנו צריכים לתת יותר, לא פחות. מה שקורה כאן, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה, משרד האוצר ביולי 2015 הגיע עם מסמך הסכמות שהמדינה התחייבה למעבר של עובדי התוכנית להעסקה רציפה של 12 חודשים. בהמשך לכך, ב-2019 האוצר התחייב לשאת ב-90% מעלות שיפור התנאים ונחתם הסכם קיבוצי שמעגן את תנאי העסקתם של עובדי התוכנית, לרבות זכאות להעסקה רציפה במשכורת חודשית, זה צריך להיות ברור לכולנו. אני שנים פעילה למען זכויות עובדים, נגד העסקה שהיא לא רציפה והעסקה שהיא מפלה או קבלנית ובכל דרך אחרת, זה העולם שאיתו הגעתי לכנסת, יש לומר. וכמובן זה כרוך בהכרה בוותק ודמי הבראה והפרשות לקרן השתלמות ופנסיה. יש משמעות גם להעסקה רציפה, גם להכרה, להכול. בסוף האנשים האלה גם זכאים לוודאות תכנונית פיננסית, כלכלית, מקצועית. לאחר כל זה, מה שהתחייבו לו ב-2015 וב-2019, משרד החינוך פרסם מכרז חדש להפעלת התוכנית שמפר בצורה ממש בוטה וחד משמעית את ההתחייבויות הללו, ובעצם מעמיד את המפעל הזה בפני סכנה, מפעל ההעשרה המפואר הזה, בפני סכנה. ואני רוצה לומר, גם פוגע בעובדי ועובדות המקום הזה. אמרה לי פה גברת, 30 שנה עובדת קרב בדימונה. קודם כול, אני מצדיעה לך, חשוב לי. (מחיאות כפיים) אבל איך אנחנו בתוך כל מה שקורה נותנים ככה לשברים הללו לחדור בין לבין? יש פה כאוס, ואז גם זה קורה. אני ממש מבקשת, יוסי, שזה מסוג הדברים, שכמו שעשינו אופוזיציה-קואליציה כדי לשמור, גם נעשה את זה כאן. אלה הרגעים שלנו פה שאנחנו מבינים את טובת הילד והילדה. אני חושבת שזה בדיוק כמו המאבק הקודם שהובלנו ביחד וגם מאבקים אחרים כמו זכויות מילואימניקים באקדמיה וכאלה. המקומות שבהם אנחנו פה עושים ביחד לטובת המדינה. אני ממש מפצירה גם שזה לא יהיה דיון לסמן וי כי יזמנו, אלא דיון אמיתי, שגם נגיע להבנה נדרשת. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק אגיד, דברים חשובים. וכשאנחנו באמת רואים עוולות, אין אופוזיציה וקואליציה, למרות חילוקי הדעות בינינו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. ועשינו את זה כמה פעמים יחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, ונמשיך לעשות את זה, וגם בנושא הזה אני אגיד בצורה הכי ברורה שיש, לא ייתכן שמגיעים להבנות, מגיעים להסכמות וחותמים הסכמים, ואז בהינף יד זורקים אנשים שעושים עבודת קודש כלפי הילדים שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומפעל שלם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ומרשים לעצמם לפגוע באנשים, אני לא מגדיר אותם כחלשים, אבל מה לעשות, שאין להם את הלובי החזק שיכול להילחם על הזכויות שלהם. ואנחנו, הנה, אני מודיע קבל עם ועדה, אנחנו הלובי שלכם פה, אנחנו נפעל, ואנחנו לא ניתן לפארסה הזאת להתנהל פה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה לנעמה על היוזמה ששמחתי להצטרף אליה. אשתי לפני הרבה מאוד שנים לימדה תקופה בקרן קרב, היא לימדה תולדות האמנות, שזה התחום שהיא למדה. קודם כול, אני מציין את זה כי אשתי כרגע בחו"ל ואני נורא מתגעגע, תסלחו לי, להגיד שזה הכי חשוב, אבל מעבר לזה, התרומה של קרן קרב באמת לא תסולא בפז. וראיתי את זה גם אחר כך, כפי שאמרתי, אשתי אומנם לימדה, אבל אחרי זה גם הבן שלי למד. והזכרתי את תולדות האמנות, איפה היום מלמדים את התחום הזה? וזה כדוגמה כמובן. אנחנו לצערי חיים בתקופה, וזה די גלובלי, זה לא רק בישראל, שיש כמעט זלזול, אולי אפילו לא כמעט, בתחומי הרוח. מי שחושב שהצעירים שלנו יתפתחו לאנשים טובים, לאזרחים טובים, לתורמים, רק על ידי זה שישקיעו אותם, לפעמים תרתי משמע, במתמטיקה ואנגלית, לצורך העניין, אני לא אומר את זה מתוך זלזול, חס וחלילה, אני אומר רק, ולא ירחיבו את האופקים שלהם בתחומי הרוח כמו אמנות לגווניה, כמו ספרות, כמו קולנוע, מוזיקה, מחול, רשימה ארוכה. אני אשמח, תוסיפו מה שאתם רוצים. ארכיאולוגיה, סביבה, תחומים בלי סוף. אם זה ביקורתי. הכול דרך אגב, הכול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשבתי שתגיד זהות יהודית, תנ"ך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכול, יש הכול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יודע שיש, אני רציתי לשמוע את זה ממנו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם כבר העלית את זה, אני את רוב החיים שלי מבחינה מקצועית העברתי בתור מרצה באקדמיה. אחד מהקורסים שלימדתי הרבה שנים דרך אגב נקרא דת ופוליטיקה במסגרת של חוגים במדע המדינה. מה שהיה חשוב לי זה ללמד באמת, דרך אגב, על כל מיני דתות, לא רק על הדת היהודית, אבל, וזה מה שצריך, אם כבר אמרת את זה, הייתי בדרך וחיזקת אותי, אולי התרומה הכי גדולה של קרן קרב זה גם שלא מדובר על לימוד, מדובר על חינוך, זה לא אותו דבר. זאת אומרת, זה לפתח מחשבה עצמאית, זה הדבר הכי חשוב, וזה מה שכל כך חסר לנו גם בישראל, בעיקר בשנים האחרונות. אם מלמדים למשל יהדות, ואני בעד, לא צריך ללמד את זה כתכתיב. צריך ללמד את זה בצורה ביקורתית כדי שאנשים ידעו ששבעים פנים לתורה אומר שיש ויכוח בין שבעים הפנים. לצערי, הלכנו לאיבוד עם זה. במקום ללמד שבעים פנים מלמדים פנים אחד ואומרים שזאת חזות הכול. זה ההפך מחינוך, וזה ההפך ממה שקרב עושים. וזה לטובת החברה, לטובת הפרט ולטובת החברה. ואי אפשר להגזים ולהפריז בתרומה האדירה של קרן קרב, לכן הפגיעה בתנאי ההעסקה היא כפולה, קודם כול, פגיעה במדריכים עצמם. ונאמר כבר, אני לא אחזור על זה, הפרה בוטה של מה שכבר הוסכם עליו. זה ממש סוג של הפרת חוזה. הדבר הזה הוא לא יעלה על הדעת. אני מדבר עכשיו ערכית, לא משפטית. עוד דבר ערכי שלא יעלה על הדעת זה עצם זה שאנשים שעובדים כל כך קשה ומשקיעים ולומדים בעצם, וזה בוז, יש בזה בוז כלפיהם, יש בזה השפלה. זה לא רק שתנאי השכר וההעסקה שלהם נפגעים, שזה חמור בפני עצמו, זה בעצם לומר להם, אתם לא שווים מספיק. אי אפשר לסבול את זה. וכמובן שהדבר השלישי, והוא מתחבר לפתיח הארוך שלי, זה שגם מי שייפגע בסופו של דבר אלה גם הילדים. כי מי שעובד בתנאים לא טובים, הוא לא יהיה מרוצה באותה מידה, גם אם הוא מאוד אוהב את העבודה שלו, הוא יהיה מודאג, לצורך העניין אם הוא מסיים את החודש, וזה יפגע גם בילדים, מעבר לפגיעה הבלתי לגיטימית, בלשון המעטה, בתנאי ההעסקה עצמם, זה גם יפגע בילדים. לכן יש פה לפחות שלוש סיבות להחזיר את הדברים כפי שהיו, אם לא לשפרם, לפחות שלוש סיבות. אני מסכם. סיבה אחת היא עצם ההפרה של החוזה, שתיים, זו הזכות של המדריכים, ולא חסד, הזכות של המדריכים לתנאי ההעסקה שלהם הם ראויים. ושלוש, העתיד של הילדים. שלוש סיבות לפחות שכולן מצדיקות מתן מענה הולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מצטרף לדברי קודמיי ואני אוסיף עליהם ככה. קודם כול, בעיניי, תוכנית קרב היא חלק מהנשמה היתרה של מערכת החינוך. כל מי שמבין, כל מי שפעם עבד בחינוך יודע את זה. הייתה לי הזכות גם כמנהל בית ספר, גם כמנהל מנח"י, גם כמורה במערכת, כולם ידעו שקרב זו נשמה יתרה. כשרצית להגדיל את הנשמה היתרה, הגדלת את קרב, ככה זה עבד. והייתה לי הזכות להיות חלק מההסכם של 2015 בכובעי במנח"י, ואמרתי אז למי שהייתה מנכ"לית משרד החינוך, אם נילחם על קרב, כל המערכת תרוויח. וגם בהסכם הקיבוצי של 2019, שהייתה לי אליו איזושהי נגיעה, אני חושב שהייתה בו התקדמות יפה. והעובדה שעכשיו פוגעים, זו לא רק פגיעה בקרב, זו פגיעה בכל מערכת החינוך, ואני רוצה לומר על זה משהו. מי שחושב שקביעות נוקשה נוסח משרד החינוך היא האידיאל, כמו שני חבריי משמאלי, לא רק משמאלי הפיזי, בוודאי שצריך להילחם על קרב, אבל גם מי שלא חושב ככה וחושב שלגמישות יש ערך במערכת החינוך, לגמישות תעסוקתית, חייב להילחם על קרב פי עשרה. אני לא חושב שקרב זה האידיאל. אני מדבר על מודל ההעסקה של קרב, הוא לא האידיאל. אבל בתוך התווך הזה בין קביעות נוקשה לבין קרב יש מרחב אדיר. והמשמעות היא שבקרב צריך להשקיע יותר. אנחנו צריכים יותר קרב במערכת החינוך, ובוודאי להילחם על הסכמי 2015 ו-2019, שהם המפתח להכול, ואני הייתי רוצה לראות הסכם עתידי מיטיב עוד יותר. (מחיאות כפיים) ובזה, אני אומר לכם את האמת, בזה אנחנו צריכים לדחוף. אנחנו צריכים, אדוני היושב ראש, קואליציה ואופוזיציה, להילחם על הסכם טוב יותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יפה. אגב, כמו עם הספריות, עשינו טוב יותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה כדאי לנו, אני אומר שוב, ולא משנה אם אתה מהשמאל הכלכלי או מהימין הכלכלי, להיטיב עם קרב מקדם את כולם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ועופר אמר את זה יפה בסוף, מקדם את התלמידים. על זה אנחנו נילחם. תודה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. תעלו בבקשה את נציג האוצר. קודם כול אני רוצה לומר שבדיונים כאלה משרד האוצר צריך להיות נוכח. אני לא יודע מי נתן להם את האישור, אני לא יו"ר הוועדה, אני רק ממלא מקום, אבל בכובעי כיו"ר ועדת החינוך לשעבר לא הייתי עובר לסדר היום על זה שנציגי ממשלה לא נמצאים, ודאי בדיון חשוב כזה, שהלב הפועם בסוף של הדיון הוא נציגי האוצר. עד שיעלו, יש פה נציגים של משרד החינוך? בבקשה, אם אתם יכולים לתת לנו הסבר קצר לגבי המכרז שיצא, האם הוא אכן לא לוקח בחשבון את אותם הסכמים שהיו ב-2015 ו-2016, ולאחר מכן נחזור לנציגי האוצר, בבקשה. << אורח >> חנה ללוש: << אורח >> תודה. אני חנה, מנהלת האגף לחינוך יסודי. אני רוצה קודם להגיד תודה ולהצטרף לדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת לגבי החשיבות והמשמעות של תוכנית קרב גם לנו כמשרד. אני אומר שגם אנחנו כמשרד, כשנכנסנו לגפ"ן היה לנו מאוד מאוד מאוד חשוב לשמור על התוכנית דווקא מתוך האמונה והתרומה הגדולה של התוכנית. אני אומר שאנחנו יצאנו במכרז חדש, ובמכרז אנחנו כתבנו שמי שזוכה אמור לפעול על פי ההתחייבות מ-2015, והחברה למתנ"סים זכתה במכרז, והם צריכים לעמוד בכל התנאים של המכרז. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה קרה בדרך? << אורח >> חנה ללוש: << אורח >> עוד לא קרה, אנחנו עוד לא סיימנו לחתום על ההסכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, כי יש טענה שהמכרז אכן לא עומד בתנאים האלה. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> אם אפשר, אני רגע אבהיר. שלום, עמיחי סטינגר, מנכ"ל הסתדרות המעו"ף מההסתדרות הכללית, אנחנו מייצגים את עובדי קרב. אני אקח אותנו קצת אחורה. אני, בעוונותיי, גם מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, ולפני 11 שנים, אולי קצת יותר, אולי קצת פחות, נכנסו אליי למשרד נציגים של מדריכי תוכנית קרב, וסיפרו לי שהדבר המרכזי שהם רוצים, אני מתחבר פה למה שאמרו חברי הכנסת המכובדים לפניי, זה שתהיה להם איזושהי מידה של ודאות. כי מה הייתה מתכונת ההעסקה לפני עשר שנים, ולאן רוצים להחזיר אותנו עכשיו? מדריך של תוכנית קרב שמגיע לבית הספר ובית הספר עכשיו יוצא לשבוע גדנ"ע או לכמה ימים של טיול והשעות שלו מתבטלות, השעות האלה לא ישולמו, ובקיץ רצף ההעסקה מתבטל וכל סוף חודש - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותך, אני רק אומר, לא שהנושא לא חשוב, חשוב מאוד, והייתי רוצה להמשיך לנהל אותו, אבל אני פשוט חייב זמן נוכחות בוועדת הכנסת על דיון שמחייב נוכחות ח"כים, אני עולה חזרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין מי שיחליף? אתה רוצה שאני אחליף בינתיים? אני אשמח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אוסיף אחוזי נוכחות ואני ארד חזרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אני יכולה להחליף בינתיים, יוסי, זה נושא בקונצנזוס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צבי פה, הנה, הוא כבר נכנס. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> בקיץ לוקחים את כל אותם עובדים, ומדובר פה במאות ויותר מ-1,000 עובדים. אלפים של עובדים, 2,000 עובדים, וזה דבר גמיש, הוא משתנה, ופשוט היו מפטרים אותם, שולחים אותם לקבל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הייתי אפילו מדגיש שזה נותן מענה ליותר מ-260,000 ילדים, אני חושב שזו הנקודה. << מנהל >> (היו"ר צבי ידידיה סוכות, 12:52) << מנהל >> << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> נכון. במאות בתי ספר ברחבי הארץ, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. ואז הם באו אלינו והתאגדו. וההסתדרות, יחד עם ועד העובדים, הגיעו עד למצב שבו נחתם אותו מסמך הבנות בין משרד האוצר לבין ההסתדרות, ובעקבות מסמך ההבנות הזה שסידר, וזה הלב והבסיס של כל שיטת ההעסקה מאז, סידר שני דברים: אחד, את רצף ההעסקה של 12 חודשים, שתיים, את העניין של המשכורת החודשית, שמעובדים שעתיים מעביר חלק גדול מהעובדים להיות עובדים במשכורת שהיא משכורת חודשית, ואת החוסר בשעות במהלך חופשות כמו פורים, חנוכה וכן הלאה. ואז, לפני שנה וקצת יצא מכרז שהתעלם ממסמך ההבנות של 2015. בעקבות פנייה של ההסתדרות, עתירה של ההסתדרות לבית המשפט המחוזי, לקח משרד החינוך ואמר, אנחנו מכניסים את מסמך ההבנות למסמכי המכרז, ומי שזוכה, כמו שאמרה נציגת משרד החינוך, יצטרך לעמוד בתנאים האלה. נכון, ובזה אני אומר את זה, יש לנו טרוניה גם כלפיהם, אנחנו לא מצליחים להבין, כי מצד אחד אומרים, אתם צריכים לעמוד בדבר הזה, אבל אנחנו כמדינה לא מתקצבים את זה יותר, כי ב-2015 גם סוכם, כמו שאמרה חברת הכנסת לזימי, סוכם שהמדינה תישא בעלות הזאת, אבל המדינה משיקוליה לא הכניסה את ההתחייבות של נשיאה בעלות, אבל בפירוש באה ואמרה, ההתחייבות כלפי העובדים שרירה וקיימת. ואנחנו יצאנו לדרך, החברה למתנ"סים שמעסיקה את העובדים האלה עשר שנים, כלומר, היא לא שחקן חדש פה בשולחן, היא משלמת את המשכורות בעשר השנים האחרונות או ב-12 השנים האחרונות, ניגשה למכרז וזכתה בו. כשאנחנו הגענו לישיבה הראשונה נאמר לנו פה על ידי נציגות החברה למתנ"סים שמה שהיה לא יהיה. השכר יקוצץ, על זה אנחנו יכולים להתווכח ואנחנו נתווכח, אבל בראש ובראשונה נאמר לנו שמשרד החינוך במכרז, לא רק שלא מתקצב, הוא לא מאשר, שימו לב, הוא לא מאשר העסקה חודשית, הוא לא מאשר העסקה בחופשים, הוא לא מאשר שעות סל שהיו הפתרון לחופשים במהלך השנה, הוא לא מאשר. מישהו פה, אני רוצה להיות עדין, לא הבין כמו שצריך, ויש פה אולי אי הבנה, כי אני לא רוצה ללכת רחוק ולהגיד פה דברים קשים, כי זה לא מה שנאמר לנו. בבואנו לחדש את ההסכם הקיבוצי, לי ולנציגי העובדים שאני אשמח אם ידברו, ולחבריי מההסתדרות, זה לא מה שנאמר. נאמר, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, אתם תקבלו שכר רק על עבודה בפועל, בית הספר יוצא לשלושה ימים חופש, זו בעיה של המדריכה, אנחנו לא נשלם על העסקה בקיץ, בקיץ אתם תלכו לקבל את השכר שלכם בלשכת העבודה, נוציא אתכם לחל"ת, נחזיר אתכם אולי אחרי החגים, אם נהיה נחמדים אולי נחזיר בספטמבר. זה מה שנאמר לנו. וכששאלנו איך יכול להיות שאתם מסכימים לזה, אמרו לנו, אנחנו לא יכולים לחרוג, זה מה שמשרד החינוך אמר לנו. אני אשמח אם נוכל את נציגי העובדים בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בשמחה רבה. רק אני אתנצל שלצערי לא הייתי בתחילת הדיון. אנחנו רצים פה בין הצבעות ואני תכננתי והיה לי מאוד חשוב להיות בהתחלה, ולצערי, הייתי חייב להיות בהצבעה בוועדה אחרת. הגעתי קצת באיחור, אבל למדתי את הנושא. << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> תודה רבה. צוהריים טובים. שמי דקל אזולאי, אני מה שנקרא רכז יישובי בקרב, אני מתכלל את העבודה בקרב באזור שלי, אזור באר שבע. אם דיברנו קצת, מה שנקרא, צדדים פוליטיים, דרום הר חברון מצד אחד, שדות נגב ואזור אשכול צד שני או מצפה רמון בצד השלישי. הצגתם את זה בצורה נפלאה, אני לא חושב שאנחנו היינו מסוגלים. אתם מכירים את הנושא טוב, אתם מכירים עד כמה העובדים שלנו הם עובדים ותיקים, מנוסים. כשמדברים על מדריכי קרב, שהשכר שנקבע הוא בסביבות ה-50 שקלים, אתם רואים אותם, לא מדובר בילדים בתחילת דרכם, מדובר באנשים עם תארים, עם ניסיון, מדובר בעובדים שהפכו את קרב בשלושים השנים האחרונות לבית, זה לא סתם. זו פריפריה כי רוב קרב עובדת בפריפריה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> ואני אגיד משהו מעבר לנסיעות או הרצף התעסוקתי, גם מקוצצות הנסיעות. זאת אומרת שקרב, אם היא הוגדרה לפני שנים "קרב על גלגלים" או תוכנית על גלגלים, היא לא תהיה קיימת יותר. כל אזור של מועצות אזוריות שנוסעות מאות קילומטרים, מדריכה שנוסעת עשרות קילומטרים להגיע לגן, לתת את הפעילות ועוברת הלאה, לא תעשה את זה יותר, כי עם כל הכבוד, היא לא אמורה לשלם לתוכנית, התוכנית אמורה לשלם לה. יש פה מצב שבו יש כרסום הולך וחוזר בתוך העניין הזה של תנאי ההעסקה. אנחנו רואים את זה משנת 2015, גם בירידה בשכר. ובואו, סליחה על זה, אני אפרוס את זה פה, האם יש כאן מישהו בגיל 40 או 50, כי זה הגיל הממוצע של עובדי קרב, שיסכים לעבוד ב-50 שקלים ללא רצף תעסוקתי? שמה הוא אמור לעשות בקיץ? אם יש לכם את התשובה שהיא תשובה מכבדת ותגידו, אני היום הולך לעבוד במשרד החינוך בתנאים האלה, שאפו, אוקיי? אלא אם כן יש לכם מקורות מימון אחרים. אבל הסיפור הוא מעבר לכולנו. אני דווקא רוצה להעביר את זכות הדיבור ליו"רית השותפה שלי, כי ככה אנחנו עובדים, שיש רכזים ויש מדריכים וכולנו עובדים כקו אחד, לספר לכם עליה ולא על אף אחד אחר. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> לי קוראים בת שבע, אני יושבת ראש ועד העובדים כבר בערך חמש שנים, אבל אני בוועד מאז ומתמיד. אני עובדת 32 שנה בקרב, ואיתי, בואו נגיד מהוותיקים, לפחות עוד 1,000 עובדים יחד איתי, שבאים לעבודה עם אש בעיניים. הרבה כאלה אחרי 30 שנה מתעייפים וכבר לא בא להם ובאים בלי חשק ואנחנו רואים את זה ומכירים את זה ממקומות אחרים, אנחנו באים עם המון אש בעיניים, לעבוד, להעשיר את הילדים. אני קצת פחות צנועה, כן? אבל אני מדריכה מאוד מוערכת בבתי הספר שלי, אני מרימה את כל האירועים של בתי הספר, אני במקרה מורה למחול, ואיתי כל הקבוצה הנפלאה שגם עובדת במחול או בכל תחום אחר, אם זה תיאטרון או אם זו אמנות או כל תחום אחר, ויש הרבה תחומים בקרב. והיום זה למכור אותנו. לא אהבו את המשפט הזה בישיבה כשאמרתי, אבל מוכרים את כל הוותיקים. יכול להיות שפה יבואו ויגידו לכם, קרב נשארת. היא נשארת, אבל הוותיקים לא נשארים, הוותיקים לא יישארו. אלה שיישארו אולי אלה כאלה שחוששים מאוד להישאר בכלל בלי פרנסה, אבל ללכת היום אחורה עם השכר השעתי של 30 שנה אחורה, אם היום הגעתי לסכום מסוים ואני צריכה לחזור ל-30 שנה אחורה עם ים השעות שאני נותנת מעבר למשרה שלי, אני מעידה לגביי, אבל אני יודעת שיש עוד הרבה כמוני, כי אני מכירה את השטח, לחזור לחצי מחיר זה פשוט לבייש אותנו. ושלא נדבר שהם טוענים שההסכם הוא לא במכרז. אני לא משפטנית, אבל אני יודעת שנלחמנו שנה קודמת שהחברה למתנ"סים ימשיכו עוד שנה, נלחמנו בשבילם. אולי הם יגידו שלא, אבל אני יודעת מה דיברנו עם עורכי הדין. נלחמנו שהחברה למתנ"סים ימשיכו, וקיבלנו את הסטירה, עם שכר מאוד נמוך, שלא האמנו שזה השכר שיוצע, קיבלנו את התשובות על העלות של השכר השעתי ממש מאוחר מדי, כי בהתחלה זה היה אמור להיות נובמבר, ופתאום זה הפך להיות עוד קצת ועוד קצת ודחייה, וקיבלנו אחרי פסח אולי את הנתונים המדויקים של השכר השעתי, שלושה ימים להגיב האם אני רוצה להמשיך או לא. ואני לא רוצה להראות את הטלפון שהתפוצץ אתמול ממדריכים שבאמת לא יודעים מה לעשות, שבאמת לא יודעים מה לעשות, כי אנחנו הרגשנו שמוכרים אותנו. וגם הצעה שהגיעה, כביכול מפתה, עם כיסוי סל השעות, היא הצעה מבזה, היא עבודה בעיניים, ואמרתי את זה בישיבה, וגם אמרו לי, למה את אומרת את זה? אבל להציע את כלל השעות שבית הספר מציע, סתם אני זורקת, 15 שעות, ולהגיד לי, אין בעיה, 14 שעות שלך, השעה היא הסל. לא, השעה היא לא הסל. אתם לא יכולים לקחת את השעה הקבועה של כיתה במערכת שבית הספר דורש ולהגיד לי, זה הסל. ובהסכם יהיה שם את שבוע פסח, השבוע של חול המועד, את סוכות שקיבלנו מהמדינה קבוע. מי שנתן אותם בעשר השנים האחרונות זו גם החברה למתנ"סים, הם מכירים את ההסכם הזה יותר טוב ממני, ופתאום היום הם טוענים, ההסכם לא בפנים, ואתם לא יכולים, זה מכרז חדש. עוד פעם לחזור לנו על מכרז חדש, ההסכם לא בפנים, החופשים לא בפנים. זה למכור אותנו, את הוותיקים, אלה שעברו השתלמויות במשך 30 שנה או 20, את אלה שנתנו את הנשמה בתוך מערכת החינוך. משרד החינוך שלא רצה לוותר אף פעם על העבודה שלנו בקייטנות. אני במקביל, כהשלמת שעות, גם עובדת כמנהלת קייטנה, בשעות שיש מעבר. אין לכם מושג כמה מדריכי קרב תורמים בקייטנה הזאת. והיום אומרים לי, לא, משרד החינוך אמר עד 30 ביוני, בלי הקייטנות. עד היום נלחמתם שנהיה בתוך הקייטנות, גם מדריך שלא רצה, התעקשנו שכולם יעבדו בקייטנות וייתנו את המיטב, והיום מוכרים אותנו. אני עוד מעט בת שישים ושתיים, אוקיי? לאן אני הולכת כשיש לי עוד ארבע שנים פנסיה? ואיתי עוד הרבה מדריכים, חלקם עוד שנה פנסיה, חלקם עוד חמש שנים פנסיה. לאן שולחים אותנו? באמת אני שואלת, לאן שולחים אותנו? קיבלנו את המכתב ואנחנו ממש לא יודעים מה לענות, כי מצד אחד אומר, לא מגיעה לי סטירת הלחי הזאת ולא מגיע לי לעבוד בעלות הזאת של 50 שקלים לשעה, ומצד שני, יש את הפחד למדריכים ששלחו לי הודעה אתמול: מה אני עושה? איך אני נשאר בלי משכורת? איך אני נשאר בלי פרנסה למשפחה שלי? ואני אוסיף ואגיד, למרות שאמרתם, הילדים שנפגעים, בתי הספר שרוצים אותנו, הוותיקים, הם לא מסתכלים על תוכנית קרב, אותם לא מעניין אם קוראים לזה קרב או קוראים לזה, לא יודעת, שושנה. הם מסתכלים על המדריך הוותיק שהם רוצים שיישאר באותו בית ספר. המנהלת שלי רוצה אותי, רוצה את טליה, רוצה את אושרת, היא לא רוצה מדריכה אנונימית עכשיו שתגיע לעבוד שאולי עוד שנה תחליף מקצוע כי היא איזה סטודנטית איפה שהוא, או אולי פתאום לא יסתדר, ולהתחיל מההתחלה לבנות את המדריכים שהמנהלים כבר בנו ויושבים כבר שנים. אני בבית הספר הנוכחי עובדת 26 שנה. היום להגיד למנהלת, תצאי את החוצה, כי את לא רוצה לעבוד בשכר שמציעים לך, ונביא איזו מישהי חדשה. ואמרו לנו בישיבות, אני מצטערת שאני אומרת את זה, אמרו לנו בישיבות, חד משמעי, לא תרצו, נקבל אחרים. נקבל אחרים, ככה מכרו אותנו. וזה עצוב, זה עצוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אני כן רוצה שנשמע את האוצר. שתבינו, קבענו את הדיון הזה להיום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צבי, אני יכולה להגיד לך משפט? היה פה יוסי, אמרנו משהו כאן, בדיוק כמו שעשינו עם הספריות הציבוריות, היה פה מאבק, רצו לקצץ ולהרוס, הצלחנו קואליציה-אופוזיציה למנוע את הדבר הזה ואפילו הגדלנו את התקציב ושיפרנו את החוק, עשינו ממש עבודה מדהימה. גם פה אני אומרת, צבי, זה נושא שצריך להיות פה בקונצנזוס לפתור אותו, לא דיון לסימון וי, אלא להביא לפתרון. כי היו פה הבנות, היה פה מסמך, 2015, 2019, יש פה אנשים שעושים עבודת קודש בפריפריה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם אין פה קואליציה-אופוזיציה, כולנו באירוע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באמת, רק חשוב לי לשים את זה, כי לא היית פה, היה פה יוסי והסכמנו על זה, זה חייב להיות ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין שום בעיה. בואו נשמע את האוצר, דן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שלום לכולם. ראשית, אני מתנצל שאני לא נמצא איתכם, אנחנו מחוץ למשרד. אני אגיד שהנושא של קרב אכן אוגם לתקציבי הגפ"ן, לא נפגע התקצוב ממשרד האוצר עבור הנושא הזה, אלא להפך, הגפ"ן מאפשר ליותר רשויות לקחת את התוכנית וליותר בתי ספר לקחת את התוכנית. פרטי המכרז, אני לא יודע להתייחס אליהם, זה נושא שהוא הרבה יותר מקצועי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה צריך להתייחס אליהם. מי אם לא אתה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הוא הרבה יותר מקצועי של משרד החינוך, אלה בסוף מכרזים של משרד החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, דן, היו לך הבנות, היו לאוצר. אל תיתן תשובה לקונית, זה לא בשביל זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעמה, תני לו לסיים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו לא תשובה לקונית. בסוף אנחנו לקחנו תקציב שהיה מיועד לקרן קרב, זה במסגרת הרפורמה המבורכת, ואני בטוח שגם אתם חושבים, של הגפ"ן. התקציב הזה אוגם לתוך המסגרת, הוא עבר לבתי הספר, בתי הספר יכולים לרכוש תוכנית קרב, ולהפך, הרפורמה מאפשרת להרחיב עוד את התוכנית הזאת מעבר למה שהיא הייתה קודם כי יש המון המון משאבים בבתי הספר שיכולים לנצל את זה עבור התוכנית. בנוגע לתנאי המכרז בין החברה למתנ"סים או המכרז שמשרד החינוך הוציא, זה אירוע שמשרד החינוך צריך להתייחס אליו מכיוון שאנחנו לא קיצצנו שקל מהמסגרת התקציבית, להפך, לאורך השנים הגפ"ן הורחב והורחב ויש המון המון תקציב שיכול להגיע לתוכנית קרב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דן, אוקיי, אני מבינה מה אמרת, רק יש לי שאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא צבוע לקרב, זה לא עוזר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אני ארצה לשמוע את זה מהחינוך, בדיוק, אבל אני רוצה רגע להבין. אתה אומר, אנחנו לא פגענו בתקציב קרב, אנחנו עומדים בהכול, זה עבר לרפורמה של הגפ"ן. איך אנחנו מוודאים שבתוך הרפורמה של הגפ"ן מגודרת הפעילות של קרן קרב? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסוף, כל הרעיון בגמישות הניהולית הוא לתת גמישות לבתי הספר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לכן זה אומר שזה גם משאיר בלי ודאות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אבל זה מאפשר לתוכנית מצוינת כמו תוכנית קרב לפעול מול בתי הספר ומול הרשויות, כי יכולים לרכוש אותה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הבעיה היא לא פה, הבעיה היא בתנאים של המכרז, דן. אם התנאים של המכרז בסוף פוגעים במורים ומפירים את הסכם 2019, גם אם הם יהיו מעולים, והם מעולים, אנחנו יודעים את זה, עדיין המורים ייפגעו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דן, על מי האחריות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התנאים של המכרז, וזה אני אומר, אני אשמח לשמוע, אני לא מכיר את הפרטים של המכרז של משרד החינוך, זה אירוע שנמצא בליבת העיסוק של - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, דן, השאלה היא כזאת, אני אמקד את השאלה. כשאתם בסוף הולכים ומעבירים את הכסף מאיך שהוא היה עובד פעם, ישירות אליהם, לדרך הגפ"ן, מי אחראי לוודא שזה ממשיך לעבור באותה צורה, שזה מגיע לאותן מטרות? כי הרי לבוא ולהגיד שזה מגיע רק לשיעורי העשרה בלי אותם תנאים שהיו למורים זה כאילו להתחמק מהמחויבות שהייתה לכם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> הכסף מתחלק לכל בתי הספר, פשוט מאוד, והוא לא מגיע למדריכי קרב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני שואל אותו על מי האחריות. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> הוא לא מגיע. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הרעיון בתוכנית הגפ"ן הוא הרבה מאוד תוכניות שמשרד החינוך הפעיל דרך גופים כאלה ואחרים ותוכניות שהוא הפעיל בעצמו בצורה חיצונית למערכת, באמצעות קולות קוראים או באמצעים אחרים, או באמצעים מכרזיים אחרים שהוא הוציא, התקציב מועבר ישירות לבתי הספר שיכולים לרכוש בהם מגוון תוכניות שונות. זה משנה את השוק, וכרגע תנאי השוק הם שונים. לגבי פרטי המכרז והיחס בין ההעסקה של החברה למתנ"סים מול המדריכים, זה בליבת העיסוק של משרד החינוך כרגולטור של הנושא. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> לקחו 50 מיליון שקלים לשנה למדריכים ופיזרו אותם לכל בתי הספר, זה הכול, זאת הנקודה. לקחו 50 מיליון בשנה, שזה כבר כמעט 200 מיליון שקל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרי מה קרה כאן? הייתה הבנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, מה הסיפור, כולנו מבינים, השאלה על מי האחריות, זה מה שאני מנסה להבין, דן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, גם אם זו אחריות משרד החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל שבמשרד החינוך אין עוד תוכניות כאלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני שואל את אגף תקציבים, שאתם חתמתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל צבי, תבין מה קורה כאן, ככה גומרים תוכנית. אתה אומר, אני את הכסף העברתי, לקחתי את זה ככה, שמתי רוחבי, לא עמדתי במזכר ההבנות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מבינים מה קורה, אנחנו מנסים לראות איך פותרים את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משרד החינוך, איפה הוא? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפי המסמך של ההתאגדות של עובדי התוכנית, למעשה, החברה למתנ"סים העבירה לא מזמן לוועד של העובדים את השינויים. מעבר לפגם בעצם האיחור, ואני לא אכנס לכל מה שכתוב במסמך, אבל מסתבר שהייתה פה מריחת זמן מכל הכיוונים, גם מכיוון משרד החינוך, ואחרי זה גם מצד החברה למתנ"סים, זו הבעיה בפני עצמה. הביאו אתכם, סליחה שאני אומר את זה כך, בפני שוקת שבורה, כי גם מרחו את הזמן, ועכשיו, ברגע שהחברה למתנ"סים העבירה לוועד את הנתונים, היא הודיעה את הדברים שרשומים פה: הורדת שכר, מעבר מהחזר נסיעות ברכב להחזר נסיעות באוטובוס, מוזל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ותק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ותק לא מחשבים, גם מי שיישאר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק, ואין רצף. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> לא, אני אוסיף. גם מי שהחליט להישאר, הם טוענים שהוותק לא בפנים למרות שזו אותה חברה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עוד יותר גרוע. זה ברור לגמרי שיש פה כתובת. הכתובת היא החברה למתנ"סים, ודרך החברה למתנ"סים, שהיא זכתה במכרז, זה משרד החינוך, והם צריכים לתת את הפתרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד החינוך לא מעביר את הכסף הזה. 50 מיליון שקלים שהוא לא מעביר לחברה למתנ"סים, והוא משאיר את המכרז. אין מה לעשות, צריך להציע את ההצעה הכי נמוכה, כי אין כסף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, אבל עוד לפני שאני מדבר על העברת הכסף אני מדבר על עצם המתווה שהתקבל, כי גם אם הכסף יועבר, לפי מה שכתוב פה, הוא לא יגיע לאן שהוא צריך להגיע, זאת הבעיה גם כן. אני חייב להגיד משהו שאמרה בת שבע. הדבר הזה שעובדים בכלל, ולענייננו מורים בפרט, וזה גם באקדמיה היה נהוג מאוד, מה שנקרא מורים מן החוץ. זה קצת צומצם, אבל עדיין קיים. שלמעשה לא נותנים לבן אדם באמת משרה. אני חייב לספר לכם שאני הכרתי בזמנו מרצים עם תואר שלישי שבקיץ היו צריכים לעבוד בעבודות מזדמנות כי לא הייתה להם פרנסה כי כתב ההעסקה שלהם היה רק לסמסטר, ואותו דבר רוצים לעשות פה. הדבר הזה, חייבים לחסל את סוג ההעסקה הזה. את סוג ההעסקה הזאת חייבים פשוט למחוק לחלוטין, זה לא יעלה על הדעת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך. << אורח >> חנה ללוש: << אורח >> אני כבר הגבתי, אבל אני אחזור ואומר שכמו שאמר דן, תוכנית קרב אכן נכנסה לגפ"ן, ורשויות ובתי ספר יכולים לבחור. אני חייבת לומר שבשלוש השנים האחרונות שהתוכנית בגפ"ן יותר ויותר רשויות הצטרפו לגפ"ן. ואני חוזרת ואומרת שאנחנו כמשרד הוצאנו הבהרה רשמית למכרז ב-21 במאי שכל מי שזוכה במכרז מחויב לעמוד בהסכם ההבנות שנכתב ב-2015. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי, מצוין. - - - החברה למתנ"סים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל, 2015 כתוב, המדינה מתחייבת. אם את אומרת למפעיל - - - << אורח >> חנה ללוש: << אורח >> אני אומרת, המכרז - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אבל הוא מקבל כסף מהמדינה, המפעיל, לא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל המדינה תשפה את המפעיל באופן מלא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? המפעיל זוכה במכרז, זה כסף שהמדינה משלמת. שיביא מישהו אחר שכן מוכן לזכות. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> עו"ד ויוי ויץ מההסתדרות. איך אפשר ביד אחת להגיד אתם חייבים? איזו מין תשובה זאת? אני יושבת פה בשקט, אבל באמת יש גבול כמה אפשר. מצד אחד, ביד אחת אתם טוענים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סליחה, עוה"ד ויוי ויץ מההסתדרות, יש גבול כמה אפשר, בשביל זה צריך לבקש. החברה למתנ"סים פה? תגובתכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה הסיפור, הם לא מעבירים. << אורח >> סימה (שמחה) כהן: << אורח >> קודם כול אני אומר שאני מצטרפת לדברי הפתיחה שנתנו כאן מכובדיי, והחברה למתנ"סים שימשה כבית מקצועי למפעל החינוכי החשוב שנקרא קרב, ואנחנו כמובן מכירים בחשיבות הרבה של מתן השירותים האיכותיים, ובראשם בהעסקת המדריכים ותשלום שכר נאות ובהעסקת מדריכים איכותיים, ואנחנו אכן נמשיך להתחייב לכך. נאמר שהמכרז האחרון, מכרז 1125, אותו פרסם משרד החינוך, היו בו שינויים לא מבוטלים, אני אומר כך, שבאמת הצריכו אותנו לשבת על המדוכה, ולמעשה, אם אני אומר, השינוי המרכזי שבעטיו כולנו התכנסנו הוא שינוי בתנאי ההעסקה או במודל ההעסקה וצורת ההעסקה. החברה למתנ"סים הגישה הצעה שאנחנו חושבים שהיא מהווה הצעה מאזנת בין העסקה הנאותה, ואנחנו כמובן נתחייב לכך, לבין מחיר גמיש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 12 חודשים? << אורח >> סימה (שמחה) כהן: << אורח >> וההצעה הזו נבחרה כהצעה זוכה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש הסכם, יש הסכם שנחתם איתם, אי אפשר להפר אותו ככה כלאחר יד. << אורח >> סימה (שמחה) כהן: << אורח >> רגע, אני אגיע גם לזה. אנחנו הקשבנו בסבלנות, אני אגיע גם לזה. ראשית אני אומר, יש תנאי מכרז אותם קבע משרד החינוך ואנחנו מחויבים להם ואנחנו נפעל על פי התנאים על בסיס ההצעה שהגשנו ונבחרה כהצעה הזוכה. באשר לעניין ההסכם, מה שצורף כחלק בלתי נפרד מהמכרז למכרז הוא סעיף 12 במסמך ההבנות שכל עניינו הוא שמירה על רצף ההעסקה. אנחנו מחויבים לשמירה על רצף ההעסקה, אנחנו נמצאים במשא ומתן פעיל מאוד עם הוועד ועם ההסתדרות, היו לנו לא מעט פגישות, ואנחנו כמובן פועלים להגיע להבנות כשהאמירה הברורה היא שאנחנו מחויבים לשמירה על רצף ההעסקה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מחויבים למה? לא שמעתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לרצף ההעסקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא רק רצף ההעסקה, יש כאן הרבה מאוד דברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מוציאים לחל"ת וקוראים לזה רצף, זאת האמת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לחזור רגע למשרד החינוך. ההבהרה שאתם הוצאתם למכרז, היא כוללת את כל התנאים שהיו ב-2015 שסוכמו בהמשך? את כולם? לא רק רצף ההעסקה, את כולם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צבי, רגע, אם אפשר לשאול על זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, אני צריך לשמוע את התשובה שלהם. כולן מופיעות בהבהרה, לא רק רצף התעסוקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל השאלה של צבי היא על ההבנה שיש את רצף ההעסקה שהוא בתשלום. הסיפור הוא לא אם פיטרתם אותם והחזרתם או האם הם קיבלו את השכר שלהם 12 חודשים. אם אתם משתמשים עכשיו בטרמינולוגיה של רצף העסקה כדי להצדיק את היעדר רצף ההעסקה, כי מבחינת מועסק, זה שהוא מקבל שכר 12 חודשים, לא שאת משאירה אותו בחוזה 12 חודשים בלי שמשלמים לו, נכון? הרי זה הסיפור של רצף העסקה. ולכן אני אומרת לך, צבי, שעשרה חודשים זה לא רצף. (מחיאות כפיים) מה, אתם עושים טובה שלא מפוטרים? זה נשמע למישהו הגיוני? למשרד חינוך זה דבר הגיוני? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רק אני מבקש בלי כפיים, לא עושים את זה בכנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה שאני זה, אבל באמת, רצף העסקה, להגיד לעובד הקבלן הזה, אנחנו עושים עליך מניפולציה כפולה – אתה גם עובד קבלן, אתה גם בלי ודאות, וגם אני קוראת לזה העסקה הוגנת שלא משלמים לך כסף. זה לא נורמלי. לפחות תגידו אין רצף ההעסקה, אין, מפוטר. מה זה? (מחיאות כפיים) << אורח >> חנה ללוש: << אורח >> משרד החינוך הוא לא צד ישיר ביחסי עובד מעביד, ומי שזוכה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא לא צד ביחסי עובד-מעביד? אם כך, למה התחייבתם לזה? אני רוצה להתעקש, אני מצטערת, אבל זה חשוב, כי חיכינו לדיון הזה, הוא גם נדחה, היה איראן, היה הכול. מצד אחד משרד החינוך אומר, תשמע, אני מכיר ברצף העסקה, אני מכיר ב-12 חודשים, מצד שני, אני אומרת לך, שילמת לו 12 חודשים? משרד החינוך הוא לא המעסיק. מה זאת אומרת? תלאימו, אין בעיה, לא צריך, תלאימו, עובדי משרד חינוך, שיהיה מעסיק, תלאימו את השירות, מה הבעיה? גם מפריטים, גם נותנים את זה לספק חיצוני, וגם קוראים לאי תשלום של חודשיים "רצף". אני גם לא מקבלת את הדבר הזה, אם המשרד - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל השאלה אם זה נמצא בפנים. נעמה שאלה פה שאלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אגיד לך, צבי, מה הבעיה. אם המשרד אומר ככה במסמך ההבנות: המדינה מתחייבת למעבר של עובדי תוכנית להעסקה רציפה בת 12 חודשים – את מכירה באחריות שלך לעובדים, למה לא בתשלום? מה זאת אומרת? מכירה או לא מכירה? ואם אתם רוצים שנעשה הכרה, בואו נקדם פה על רמת השירות שיש לעובדי משרד החינוך, ואז לא תהיה להם בעיית ותק, לא בעיית הפרשות פנסיוניות, לא יעלימו, אין בעיה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה הדבר שהיה צריך להיות מלכתחילה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה. לא צריך את החברה למתנ"סים לזה, לא צריך, משרד החינוך. מה הבעיה? מפריטים, הגורם המפריט השני, החברה למתנ"סים, שהיא לא גורם רשותי, היא גורם שעובד עם המשרד, גם היא צינור בדרך, והמשרד צינור נוסף שקוראים לרצף העסקה עם חודשיים בלי שכר תנאי העסקה הוגנים. אני לא מבינה את זה, זה מקומם אותי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה ברורה ואנחנו בזמן קצר. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> סליחה, אדוני היושב ראש, אני רק אגיד, וזה דבר חשוב. החברה למתנ"סים היא לא שחקן חדש. זאת אומרת, העובדה איך מפורש רצף העסקה, ככה היא מעסיקה עשר שנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא נולד במכרז הזה, ברור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא רק זה, היא חברה ממשלתית של משרד החינוך היום עם פטור ממכרז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר'ה, השאלה ברורה, היא נשאלה בצורה הכי ברורה שיש. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני אשמח לענות. עו"ד אפרת לוי שרעבי מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. במסגרת המכרז שפרסמנו היה לנו שלב מענה לשאלות ספקים, היו לנו כל מיני שאלות שנשאלו על ידי גופים שונים, בין היתר היה לנו הליך משפטי גם עם ההסתדרות. אנחנו הוספנו בדיוק את הדברים, העתירה נמשכה, ואנחנו הוספנו במסגרת המענה לשאלות הספקים את ההתייחסות הספציפית הזאת. המטרה שלה היא שהספק שמגיש הצעה ייקח בחשבון את כל מה שנאמר. זאת אומרת, כשאתה מגיש הצעה, היא כוללת בתוכה את המחויבויות שלך. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> אני יכול לעזור לך עם השורות? הקבלן מחויב לדאוג לרצף תעסוקתי במשך 12 חודשים בשנה, כפי שנקבע בהסכמות. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> בסדר גמור. ואת מי היא מחייבת? את הקבלן. יפה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם כוללים את החודשיים או לא כוללים את החודשיים? השאלה הייתה מאוד ברורה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> השאלה היא מאוד ברורה. יש פה רצף שהתחייבו ב-2015 ששר האוצר דאז חתם עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. אבל עד לפני שנתיים הרצף הזה פורש בתור זה שמקבלים משכורת 12 חודשים, נכון? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> יש להם הסכם קיבוצי שאנחנו לא צד לו. אנחנו כמשרד מחויבים להסכמות האלה שב-2015 שר האוצר התחייב אליהן ולכן אנחנו הכנסנו את זה ממש ככתובו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל בהסכם הזה שהיה הם קיבלו משכורת שנה שלמה, נכון? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> בהסכם הקיבוצי? אנחנו לא צד להסכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה לא צד? כשאתם הוצאתם מכרז - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קיבלנו שנה שלמה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו, כשאנחנו משלמים - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת אומרת, את אומרת כזה דבר. יש להם הסכם עם גורם אחר, אנחנו אלה שמעסיקים אותם, אנחנו לא חלק מההסכם. מאוד הגיוני. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני כנראה לא מסבירה את עצמי נכון. כשאתה ספק במכרז, כל מכרז, אתה יודע מה התנאים שמופיעים במכרז, שאתה עושה את הבדיקה שלך עם האנשים שלך, אם אתה מציע הצעה שהיא גם כלכלית לך וגם אתה תוכל לעמוד בכל התנאים שנאמרים שם, וזה לא התנאי היחידי, זאת אומרת, בכל מכרז יש תנאים רבים, הצעת המחיר שלך צריכה לקחת בחשבון את הדברים. אני יכולה גם להגיד פה בפני חברי הוועדה וכל המוזמנים, אנחנו קיבלנו מהספק שהתמודד במכרז הזה מכתב עם תלונות על ההתנהלות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> התקדמת הלאה, אני חוזר לשאלה הפשוטה שנשאלה. האם במכרז יש התחייבות, אתם דורשים שישלמו להם על שנה שלמה? זו השאלה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו דורשים שיהיה רצף תעסוקתי, אני אומרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה מסובך לענות? כן, לא. האם אתם דורשים במכרז שישלמו על שנה שלמה או לא? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> הם צריכים להעסיק אותם 12 חודשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לשלם להם שנה שלמה או לא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לשלם להם 12 חודשים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הבדל בין להעסיק ללשלם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תענו לפרוטוקול, זה לא מכבד. יש פה עובדים, תענו להם לפרוטוקול, לשלם להם או לא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באמת, השאלה הכי פשוטה שיש. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> הם צריכים לשלם להם במשך 12 חודשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יפה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני אציין שהתוכנית פועלת בזמן שבתי הספר פועלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, זה מה שמופיע במכרז, שהם צריכים לשלם להם שנה שלמה? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא המרכיב היחיד שיש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני שואל שוב, זה מה שמופיע במכרז? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> זה מה שמופיע במכרז, שהם צריכים לדאוג לרצף. האם רצף זה אומר שצריך לדאוג לשכר שלהם? צריכים לדאוג לשכר של העובד במשך 12 חודשים. הוא עובד שלהם. עכשיו זו החברה למתנ"סים, באותה מידה זה היה יכול להיות גוף אחר שהיה זוכה במכרז והוא לא צד להסכם הקיבוצי, וזו הייתה המחשבה. הרי ההסכם הקיבוצי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כלשכה המשפטית של משרד החינוך, האם כשהם מפרשים את זה בתור זה שהם שומרים אותו כעובד אבל לא משלמים לו משכורת חודשיים, זה נכנס בתנאים של המכרז? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני יכולה להגיד שאנחנו לא נכנסנו במסמך של המכרז וכתבנו "תשלמו לו 12 חודשים", "תוציאו אותו לחל"ת". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני שואל אותך בפרשנות שלך כלשכה משפטית של משרד החינוך. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני אומרת, בפרשנות שלנו, מבחינתנו, כשאנחנו דיברנו על זה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם עומדים בתנאים כשהם לא משלמים חודשיים? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים, עוד לא חתמנו איתם אפילו על הסכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אני שואל שאלה, לו יצויר, תיאורטית. לפי המכרז שלכם, נניח שזה לא הם, מישהו אחר זכה במכרז, שאלה תיאורטית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מסתכלים פה החברה למתנ"סים, לא הבינו את זה ככה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם בפרשנות שלך כלשכה משפטית אפשר לא לשלם חודשיים ועדיין לעמוד בתנאי המכרז? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> לא, הם צריכים לשלם להם 12 חודשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, עכשיו ענית תשובה ברורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם השכר שמועבר, זה דבר חשוב, אגב. הכסף עובר ל-12 חודשים? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> הכסף עובר לתוכנית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא, לא. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אני רוצה להגיד משהו. אנחנו נעשה את הדבר הזה כי צריך להסביר את זה, שכר שעובר כצינור מגולם על פי מספר עובדים? אנחנו בעתירות הרי על סיפור של תשלומים למורים, את יודעת את זה טוב מאוד. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> הייתה לנו עתירה, היא נמחקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת. אני לא מכירה את העתירה שהייתה לך, אני מכירה את העתירות שיש לי בבג"ץ על תשלום למורות. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אבל הם לא מורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אני מתעקשת על זה. אתם לא מעבירים באהלן-אהלן, אתם מעבירים על בסיס כמות מורים ותלושים. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> לא, אנחנו משלמים לתוכנית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את לא יודעת כמה מורות יש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לה מושג. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> בית ספר רוכש בגפ"ן תוכנית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נורא. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> מה זה אין לה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את אומרת שאת לא יודעת כמה תלושי שכר יוצאים? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו לא המעסיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אין לכם שום פיקוח על כמה שכר יוצא? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> בית ספר רוכש תוכנית העשרה לבית הספר, לתלמידי בית הספר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה מה את אומרת, אבל את אומרת שהתלוש שיוצא, אין לכם שום פיקוח על התלוש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה לא אצלם. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> את שואלת אותי מה הבקרה? מה השאלה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא אצלם, הם לא מעסיקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל אתה לא יודע, יש פה איזה פער. יש פה אנשים, מפרנסים משפחה, הם עובדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מועסקים על ידי החברה למתנ"סים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מועסקים על ידי החברה, אבל הם מבחינתם, למרות שצריך לוודא הפרשות פנסיוניות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, בשביל זה התכנסנו, איך זה קשור למשרד החינוך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש רואה חשבון מלווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם הוציאו את המכרז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הנה, הגעתי לזה. למה הגעתי לזה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, צריך להבין איפה הפער. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי כשאנחנו רצינו בעתירות שלנו, מה לעשות, כי אנחנו מגישים על לימודי ליבה, את יודעת את זה, כשאנחנו רצינו להבין, רואה החשבון המלווה הצליח בנס להשיג לנו מספרים, ואם הוא לא יצליח להשיג מספרים, הכסף נעצר, כמו שאת יודעת. גם פה אני רוצה לדעת. יש רואה חשבון מלווה, רואה החשבון המלווה יכול לדעת למי יוצא שכר, אחרת יש פה פתח לשחיתות מטורפת, ואני מאמינה שמשרד החינוך לא כל כך רוצה שחיתות מטורפת, נכון? אנחנו מסכימות פה על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בקרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי, בבקשה. הגעתי לנקודה ואני מתעקשת על זה. משרד החינוך, שיש לו את הבקרה ויש לו רואה חשבון מלווה, שזה מאוד חשוב, יכול לדעת אם העסיקו עשרה חודשים או 12 חודשים, כי גילום השכר, ההפרשות וכל הדבר, הוא נגזרת של מספר החודשים שמעסיקים, ולכן אין שום בעיה. אם קשה מאוד לכתוב כל כך ברור כמו שהאוצר אוהב לכתוב ומשרד החינוך אוהב, כל כך קשה פתאום לכתוב ברור, אבל עדיין אין בעיה לכתוב "12 חודשים שכר וכלל התנאים". משום מה נדמה שקשה, אבל אני יודעת שהמשרדים האלו, גם האוצר והחינוך, יודעים להיות מאוד דווקאיים בהמון המון נושאים, מסתבר שבשכר לא. האם אפשר בבקשה את הדווקאיות של משרד החינוך ושל האוצר להחיל גם על הדבר החשוב הזה של פרנסה, של לקיים את הבית, של להרים את הראש, זכויות בסיסיות? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להוסיף עוד משהו לפני שאתם משיבים למה שאמרה נעמה. הגיע הזמן שמשרד החינוך לא יסתכל על הנושא הזה מהחור של הגרוש. כי אתם הפכתם, לפי מה שכתוב במסמך שאני מחזיק מולי, הפכתם את המכרז ואת כל תפיסת העולם שנראית מאחורי היחס שבמקום לעודד שכר גבוה אתם הולכים לכיוון של כל המוזיל זוכה, זה שורש הבעיה. כי ברגע שאתם הופכים, העסקה בכלל, אני הייתי יכול לדבר עכשיו בכלל על הנושא של העסקת עובדים בכל תחום, אבל קל וחומר ובטח בענייננו, במה שקשור לחינוך. במקום להסתכל גם על הזכויות של העובד ככזה בכלל, הוסיפו על זה את העובדה שמדובר בעובדי חינוך עם כל החשיבות האדירה שיש לזה, והזכרנו קודם, על הילדים, ואתם הופכים את זה לפירמה, כאילו זו חברה בשוק. לא, חינוך זה לא שוק, חינוך זה צורך וזכות. ואם אתם מתייחסים לחינוך ולמי שעוסקים בו כעוד סחורה, אתם לא עושים את עבודתכם נאמנה, נהפוך הוא. ולבוא ולהגיד שכל המוזיל זוכה, וזה לא רק 12 החודשים בשנה של תעסוקה או של שכר, זה לא רק 12 החודשים של השכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 26 שנה עבדתי בפריפריה חברתית, נתתי לב ונשמה, לב ונשמה. אומרים לי, 30% השכר שלך יורד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמו שאומרת הגברת פה וכמובן צודקת במאה ואחד אחוז, אני רוצה להוסיף, זה לא רק הנושא של שכר 12 חודשים, אלה גם הדברים שאמרנו קודם, בין אם זה הנושא של הנסיעות, בין אם זה הנושא של גובה השכר. לא יכול להיות שאתם מסתכלים על זה כאילו זה עוד סחורה, זו לא סחורה. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> אני אוסיף עוד משהו. המכרז הקודם היה השכר הגבוה ביותר, ואז נלחמנו על להכניס את ההסכם, כי לא רצו להכניס את ההסכם. מה עשו ברגע האחרון? עקצו אותנו, הפכו מי יציע את הנמוך ביותר. והחברה למתנ"סים, למרות שהיא המעביד שלנו הרבה שנים, בשביל לזכות נתנה את הנמוך ביותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שקורה במכרזים, כי ככה זה עובד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. כמו שנאמר קודם, זאת המגפה הקשה של ההפרטה. זו הפרטה גם במובן של הסרת אחריות וגם במובן של פגיעה בזכויות העובדים, ובמקרה הזה גם של מה שמקבלים הילדים. יש בזה כמה נדבכים של פגיעה. חלאס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, אני לא מאשימה פה את החברה למתנ"סים על ההקשר של המכרז הנמוך ביותר, כי ככה בנויים מכרזים, לצערנו. במקום שיהיו עוד קריטריונים תומכים שיתנו לזה קונטרה, אנחנו מתעסקים בדבר הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לעשות פה סדר בדיונים, חברים. חברת הכנסת לזימי, יש לנו חצי שעה לדיון ואנחנו רוצים גם לשמוע את הקולות של האנשים וגם לנסות באמת לפתור את הבעיה. אני כן רוצה לשמוע מכם, החברה למתנ"סים, תשלימו את מה שניסיתם להגיד כי עצרנו אתכם באמצע. << אורח >> לירז דמביץ כהן: << אורח >> שלום לכולם, צוהריים טובים. עו"ד לירז דמביץ, אני היועצת המשפטית של החברה למתנ"סים. אני מצטרפת לדברים שנאמרו בפתיחה, תוכנית קרב היא תוכנית דגל מבחינתנו, אנחנו מוקירים את התוכנית, אנחנו אוהבים את המדריכים, אנחנו חושבים שהפעילות הזאת היא חשובה, ערכית ומשמעותית לילדי ישראל, בפריפריה במיוחד, חד משמעית, על זה אין מחלוקת. יחד עם זאת, אנחנו בסופו של יום זכיין. אנחנו פועלים במסגרת המתווה, במסגרת הכללים שהגדיר לנו משרד החינוך במכרז. משרד החינוך במכרז החדש, על חלק מהדברים דיברו, אבל חשוב לי רגע להניח על השולחן כדי שכולם יכירו את התמונה המלאה. המשרד קובע ששנת פעילות של תוכנית קרב תהיה עד 30 ביוני. המשמעות בפועל היא שאנחנו, גם לו רצינו, אנחנו לא יכולים להפעיל את התוכנית הזאת אחרי 30 ביוני, כך מגדיר המכרז. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הבעיה היא המדיניות והמכרז ומשרד החינוך. << אורח >> לירז דמביץ כהן: << אורח >> ברשותכם, אני אשלים עוד שתי נקודות. זה דבר אחד. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> גם ב-2019 זה היה ככה, רק בשביל לסבר את האוזן. גם ב-2019 התוכנית פעלה עד 30 ביוני. << אורח >> לירז דמביץ כהן: << אורח >> אבל אז היה לנו אישור להפעיל אותה גם במסגרת בית הספר של הקיץ. ביקשנו את האישור הזה גם עכשיו, אני מאמינה שאם הוא יתקבל, בוודאי אנחנו נשמח להפעיל. זו שנת פעילות. מעבר לזה, באמצע שנה, דיברו פה על חופשות של מוסדות חינוך, לוח החופשות של משרד החינוך. בעבר היה מה שנקרא סל שעות, דיברתם על זה. זה ירד, משרד החינוך ביטל את האירוע הזה, אין תקציב לסל השעות, ולכן אנחנו לא יודעים להפעיל את זה במסגרת סל שעות. והנושא האחרון שעלה מקודם, המשרד לא מתקצב יותר את התוכנית באופן ישיר. זאת אומרת, כל התקציב מגיע דרך הרשויות, ואם תסתכלו על מסמך ההבנות, השורה התחתונה שם למטה אומרת שהתשלומים לא יכולים להיות מושתים על ההורים, אלא רק דרך תקציב ממשלתי. כשהכול מגיע דרך הגפ"ן, אנחנו פועלים לפי ההזמנות, בקיצור, מה שמצליחים לשווק לרשויות. צדק נציג האוצר קודם שאמר, זה גם מגדיל את הפוטנציאל, כי יותר מוסדות יכולים לבחור לרכוש את השירותים האלה, אבל גם יכול לקרות הפוך. זו ההתייחסות שלנו. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> וגם על הגב של העובדים הציעו לבתי הספר במחיר נמוך מאוד. אם עד היום בתי הספר רכשו אותנו, סתם אני זורקת מספרים כרגע, ב-200 שקלים לחוג, לשעה, היום הם מוכרים אותנו ב-120. איך יהיה להם כסף לתת לעובדים? << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> ובואו, יש הבדל מאוד משמעותי בין המקום שבו בית הספר עובד לבין לדאוג לעובד. אף אחד לא אמר להציע 200 שקל ואז זה יגולם בתוך הסך הכול כדי לתת את הרצף התעסוקתי, אף אחד לא אמר לחברה למתנ"סים לעשות את זה. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> דקל, אנחנו רק רוצים לדעת מי אחראי, כי משרד החינוך אומר פה דבר, אדוני היושב ראש, מה שהיה מבחינתנו הוא שיהיה. באה החברה למתנ"סים, אומרת, לא, מה פתאום, הכללים הם כללים חדשים, ככה אמר לנו משרד החינוך. אנחנו רוצים לדעת, אחרי כל המילים החמות, שהן באמת מחממות את הלב והכול בסדר, את הטפיחה על השכם כבר קיבלתם, חברים, אבל אנחנו לא באנו לפה בשביל טפיחה על השכם, באנו לפה בשביל העתיד התעסוקתי של המדריכים והמדריכות האלה. ואנחנו רוצים לדעת, אם החברה למתנ"סים טוענת שהיא לא מסוגלת לעמוד בתנאים שאומר משרד החינוך, בבקשה שתגיד את זה. ואם התנאים שמשרד החינוך אומר הם לא התנאים שמשרד החינוך אומר, בבקשה שמשרד החינוך יגיד את זה. ואם אין כסף לזה, בבקשה שמישהו יביא כסף לזה. אבל אנחנו לא נוותר. כי אנחנו נבקש שמישהו ייקח אחריות על התוכנית הזאת ועל ההתחייבויות של המדינה ושל החברה למתנ"סים להסתדרות ולעובדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שעל הפרטים כולם מסכימים פחות או יותר, בסוף צריך לראות איך אנחנו פותרים את זה. האירוע, לפחות להבנתי, הוא שבסוף, בחלק מהרפורמה של הגפ"ן, לא חשבו עד הסוף על המשמעויות בהקשר של קרן קרב. העבירו את הדבר הזה לסוג של מכרז, המכרז, בסוף, מצד אחד, משרד החינוך רוצה שיהיה לכמה שיותר אנשים, בצדק, בסוף אתם רוצים שתגיע לכמה שיותר אנשים האפשרות לבוא ולהיעזר בזה, לכמה שיותר ילדים, לכמה שיותר בתי ספר. כמו שאמרתם, גם אתם רואים את זה בנתונים, שמאז המכרז ניגשים יותר ויותר בתי ספר. מהצד השני, כשזה מגיע לחברה למתנ"סים בתנאים של המכרז זה לא יכול להתכנס לסכומים האלה וגם להביא להם את מה שהם היו רגילים לקבל במשך כל השנים. זה האירוע, בסוף השאלה היא איך אנחנו מתקדמים מכאן. זו המסגרת, אם נחזור שוב ושוב על הפרטים זה לא יעזור. אני מציע, אם יש פה פתרונות, לשם צריך להתכנס. << מנהל >> (היו"ר נעמה לזימי, 13:37) << מנהל >> << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> אני רוצה רק לדייק משהו קטן. הנקודה הזאת של הכסף הזה שעבר ואוגם לגפ"ן ולקחו את הכסף הזה, שהוא מיועד רק, בהסכמות שמשרד החינוך מודה בהן, הוא מכניס אותן למכרז, לקחו את הכסף הזה ואיגמו אותו לכל בתי הספר, ובהסכם, שוב, בסוף לא כתוב שזה לא ייפול על הרשויות ועל ההורים, אבל זה כן נופל על הרשויות וההורים, כן. כי אם אתה מחלק את הכסף הזה לכל בתי הספר, אין יותר כסף, הכסף הזה מחולק לכולם. בית ספר שלוקח קרב צריך להשתמש ביותר כסף לטובת מדריכי קרב בגלל שאין לו כסף אחר. אין פה שוויון בין בתי הספר, כי הכסף הזה חולק לכולם, לכן הוא לא נשאר לטובת המדריכים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה שאתה אומר, יש פה שני דברים. קודם כול, אנחנו מבינים שבגלל אופן חלוקת הכסף בתוכנית החדשה, זה משאיר בסימן שאלה בכלל את רכישת התוכניות של קרב. בנוסף לזה, פגיעה בשכר, בהתחייבויות לרצף תעסוקתי, ויש פה צבר של דברים שפשוט הופכים את זה ל - - - << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> הנקודה שאני רוצה לדייק פה היא שמשרד החינוך, יש פה באמת העברת האחריות, בסדר, מה שהחברה למתנ"סים, משרד החינוך שהכניס למכרז את סעיף 12, המשפט האחרון בסעיף 12 אומר שעלות התוספת של תנאי ההעסקה, של החל"ת וכל זה, לא תיפול על הרשויות וההורים. מה קורה משנת 2022? כל הכסף הזה שהיה עובר ישירות כ-50 מיליון בשנה לטובת מדריכי קרב עובר ללא יודע כמה בתי ספר יש במדינת ישראל, לכולם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אפילו לא יודעים לומר לנו כמה מדריכים יש. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> ברור שזה נופל על הרשויות וההורים, כי ההורים שלוקחים קרב צריכים להוסיף כסף, כי אין להם את הכסף הזה, הנוסף, כי הכסף הזה מחולק לכולם. משרד האוצר לא מכבד את ההסכם, חשוב מאוד להכיר את זה, להבין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> ועד היום עדיין קרב עלו לבתי הספר יותר זול מכל תוכנית אחרת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> היום כשהמנהלת רוצה לקחת אותי באופן פרטי זה מאוד יקר לה, לעומת קרב, שהיא יכלה ליהנות ממני ומעוד 1,700 מדריכים יחד איתי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת אומרת, מעבר לזה שזה לא הגון ולא הוגן, את אומרת שזה גם בסופו של דבר אפילו לא יעיל. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> נכון. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> ממש, בול. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת אומרת, העולם שכולו טוב, בקיצור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה לשאול לגבי המשא ומתן את ההסתדרות עכשיו, מה מצב המשא ומתן ומה אנחנו יכולים לעשות? << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> אנחנו במבוי סתום במשא ומתן, כי אנחנו אמרנו, באמת לקח לנו זמן עד שהחלטנו להגיע לכאן, אבל בגדול, אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים לדבר על הכול, יש דבר שאנחנו לא נדבר עליו. העובדים שלנו יועסקו 12 חודשים ולא יועסקו ככותרת, כמו שאמרת נכון מאוד, גברתי היושבת ראש, יקבלו שכר 12 חודשים, וכשבית ספר יוצא לחופשת פורים ואז יורדים להם 8 שעות, הם יקבלו דרך להחזיר את 8 השעות האלה בחודש העוקב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אגב, מה היה בסבבים? << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> בסבבים של מה? של המלחמה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איראן וכן. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> לא נתנו לנו לעבוד בזום. << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> היינו צריכים לחכות לאישור ממשרד החינוך כדי לעשות פעילות זום כי היא לא הייתה מצוינת במכרז הקודם. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> זמן מסוים לא איפשרו לנו, נכון. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> אנחנו בהסתדרות כרגע במבוי סתום לגמרי במשא ומתן, כי כשדיברנו עם החברה למתנ"סים, ואת זה אמרה מקודם בת שבע, יושבת ראש הוועד, אמרו שסל שעות, זה יהיה משהו מדומיין, תהיה שעה שצבועה בסל שעות, אבל היא לא באמת, היא שעה שאתה עושה אותה בפועל, ולכן היא רק צבועה ואין לה שום משמעות. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> תרחיב על זה שהם לא מקבלים על לא עבודה, הם עובדים בשעות האלה, אף אחד לא מבקש חסדים. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> נכון, אנחנו עובדים את השעות. היה בסך הכול שבועיים שבהם הם היו לא עובדים, בסך הכול הם היו עובדים בקייטנות, הם היו עושים השתלמויות וימי היערכות, ובעצם העובדים היו עובדים. מרגע שהחברה למתנ"סים אומרת לנו שהדבר הזה, כמו שהיא אמרה כאן, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, על הדבר הזה אין לנו איך לדבר, משרד החינוך לא מאשר, משרד החינוך אומר שזה רק עד 30 ביוני, אבל אנחנו מכירים שהתוכנית - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, משרד החינוך אמר פה כמה דברים. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> נכון, זה מה שנאמר לנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מצד אחד הוא אמר, תשלום 12 חודשים. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> ואז אנחנו מבחינתנו ירדנו מהישיבה ולא המשכנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משרד החינוך אמר, תשלום 12 חודשים, נאמר לפרוטוקול. אומרים לנו גם שרואה החשבון המלווה יודע לעקוב אחרי דבר כזה כדי שהוא יקרה, אבל אומרים גם בחברה למתנ"סים, המכרז, הפרשנות שלו היא לא כזו, וגם לא כספית. יש פה פער שהוא פער שחייב להבין, אני רוצה לקבל באופן רשמי, אני חושבת שזה פער שמשרד החינוך צריך להשיב עליו. הגוף המתווך אומר, המכרז לא בנוי ככה. משרד החינוך אולי אומר פה בדיון לפרוטוקול, 12 חודשים, תשלום מלא, נאמר, אפשר גם לפקח על זה. אבל אומרים בחברה למתנ"סים, זה לא המכרז, זה לא מה שקורה. ויש פה פער שהוא העניין. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> זה כתוב שחור על גבי לבן, נעמה. יש פה הבהרה 15 למכרז, בשתי פסקאות: בהתאם לכתוב במסמכי המכרז, יובהר שוב כי התוכנית תפעל החל מ-1 בספטמבר עד 30 ביוני. הקבלן מחויב לדאוג לרצף תעסוקתי במשך 12 חודשים בשנה, כפי שנקבע בהסכמות. המשרד היה מוכן, לפנים משורת הדין הוא התייחס לזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אבל מה הפרשנות של החברה למתנ"סים לרצף התעסוקתי? שלא מפטרים אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פירשו את זה חל"ת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אי-פיטורים, תודה רבה על האי-פיטורים. הרצף התעסוקתי לכל אדם צריך להיות מפורש כרצף שמאפשר להתפרנס בכל משך הזמן. פה מצאו איזושהי פרצה עמומה, רצף תעסוקתי – אין פיטורים, אין גם שכר. זה משהו שהוא לא ברור. אני רוצה לפנות למשרד החינוך, ואני מבקשת שנשים את זה בסיכום הדיון, משרד החינוך, עליו להבהיר, כפי שהוא הבהיר לפרוטוקול, את המכרז. אתם פוגעים בשוויוניות של המציעים? תסתכלי עליהם. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, לא, לא, תסתכלי על האנשים שכאן. "השוויוניות של המציעים". אתם לא תתפרנסו חודשיים, אבל השוויוניות של המציעים. תקשיבי, אני לא מקבלת את זה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> יו"ר הוועדה, אני יכולה להשיב? אני מרגישה שאולי לא שמעו אותי, אולי לא הסברתי את עצמי נכון. היום, כמו שאמרתי קודם, אנחנו סיימנו את ההליך המכרזי. אנחנו קיבלנו פנייה בדיוק עם הטענות שעולות פה, אנחנו מחכים להתייחסות שאנחנו אמורים לקבל אותה מהחברה למתנ"סים. הטענות שעלו פה, אנחנו לא רואים אותן בשלב הזה מכיוון שאת כל הטענות שהעלו לעניין כמו שחברי פה הקריא ודייק וציטט, כל מה שנכתב בהבהרות זה בעקבות שאלות שהועלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אפרת, את הדיון אני מנהלת עכשיו עד שצבי יחזור. אפרת, בואי נעשה פה רגע סדר, בסדר? את אמרת לפרוטוקול, 12 חודשים בתשלום. את שומעת פה ממקבל המכרז, לא כך. את אומרת לי, תתפוצצו. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני לא אמרתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה את אומרת? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> קודם כול, לא אמרתי תתפוצצו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, בואי נחסוך את זה, מה את אומרת? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני אומרת שככל שעולות פה טענות ואנחנו הבהרנו אליהן שיש טענות בדבר אי-קיום, שוב, אנחנו אפילו עוד לא התחלנו להפעיל את זה, כן? אבל הם טוענים עכשיו טענות מקדמיות עוד לפני שנחתם משהו שהם כנראה לא הולכים לעמוד בתנאים שהם מחויבים אליהם. ואני אמרתי לפרוטוקול גם שאנחנו ביקשנו את ההתייחסות של החברה למתנ"סים לטענות האלה שהועלו. אני לא יודעת את מה שעכשיו נאמר פה, שאנחנו אמורים לקבל את ההתייחסות. אנחנו צריכים לוודא שהספק, שבמקרה הזה זו החברה למתנ"סים, יעמוד בתנאים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה צריכים לוודא? נאמר פה עכשיו בשולחן בפיקוח פרלמנטרי בכנסת לעיני כל, נאמר, חודשיים. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו נצטרך - - - מהחברה למתנ"סים שהם אכן עומדים בתנאים שהם מחויבים אליהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, את מתכוונת לעמוד על הנקודה של תשלום מלא ל-12 חודשים. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> מה זה תשלום מלא? הבן אדם עובד? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בעלי מורה. תשלום מלא. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> הם לא מורים, קודם כול, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, אבל אני יודעת, כשיש חופש גדול לא מפטרים אותו, הוא שומר על ותק ומקבל שכר. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> לא אמורים לפטר אף אחד ממי שאמור להיות תחת ההסכם מ-2015. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כאילו הם עבדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא כאילו, הם באמת היו עובדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה להתעקש על הנקודה פה, חברים, כי זה חשוב גם לפרוטוקול ולזה. נאמר פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אמרתי שהם בחופש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא מבקשים להיות כמו המורים, גברתי יושבת הראש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא ביקשו. חברים, הכול טוב, אני מתעקשת פה רגע, בסדר? את אומרת, אתם תקבלו מהחברה למתנ"סים התייחסות לזה שהם מפרשים את רצף ההעסקה רק באי-פיטורים ולא בתשלום, נכון? אתם מתכוונים, כפי שנאמר לפרוטוקול בדיון, כפי שהמכרז בעיניכם מגלם, שיש תשלום גם ולא מדובר להיות בלי יכולת לפרנס את המשפחה חודשיים שלמים. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני עוד פעם אחזור. הצעת המחיר שהספק, במקרה הזה החברה למתנ"סים, היו צריכים לגלם את כל הדברים האלה שנאמרים פה, ואם היה משהו לא ברור, היה את השלב ששאלו שאלות, ושאלו שאלות, ולכן צריך לעמוד בתנאים האלה. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> ואתם הייתם צריכים לבדוק שבהצעה שלהם הם באמת יכולים לעמוד בתנאים האלה, עשיתם את זה? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> למה את חושבת שהם לא עומדים בתנאים האלה? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> כי הם לא עומדים, הם אומרים לנו את זה בישיבות. אני יודעת שהם לא עומדים, אני לא חושבת, גם הם מודים בזה שהם לא עומדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בינתיים מוציאים מכתבי פיטורים, יש מכתבי פיטורים. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אם החברה למתנ"סים תתכבד ותכתוב שהם לא עומדים בתנאי המכרז, אנחנו נתמודד עם האמירה הזאת. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> כי הם טוענים שהם מבחינתם עומדים, הם טוענים שהחופשות לא בפנים. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> הם פשוט טוענים שאת אישרת להם את זה, את באופן אישי, זה מה שהם טוענים, שאת אישרת להם שהוצאה לחל"ת היא רצף תעסוקתי. זה נאמר לנו בישיבת משא ומתן מוקלטת. << מנהל >> (היו"ר צבי ידידיה סוכות, 13:49) << מנהל >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, עכשיו הדברים הובהרו, נכון? הובהרו לפרוטוקול בצורה, אני חושב, מאוד ברורה. בסדר, אנחנו נראה לאן זה יעבור. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> כשאמרתי לך על המלחמות, לקח לנו המון זמן עד שקיבלנו אישור ממשרד החינוך. בשנה האחרונה זה עבר לוועדי הורים, זה אומר שהרבה מדריכים לא עבדו בתקופה הזו בכלל, כי זה לא אושר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הפער ברור. בסוף, החברה למתנ"סים, אנחנו נצטרך לעשות פה דיון מעקב ולראות איפה הדבר הזה עומד בעקבות מה ששמעתם פה עכשיו. << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> אדוני היושב ראש ביקש הצעה לשורה תחתונה. מבחינתנו, העניין של הוותק התעסוקתי או הרצף התעסוקתי הוא חצי מהדרך, יש פה עניין של המרוץ אל התחתית מבחינת השכר, שאני חושב שמשרד החינוך פגע בו. ההצעה שלנו, בואו נתחיל מההתחלה, תנו לנו עוד שנה, נעשה את המכרז הזה כמו שצריך, נשב עם ועדי העובדים. (מחיאות כפיים) << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> נעשה את הסדר ונצא לדרך חדשה בלי לפגוע באף אחד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עדיף, שלא יקבלו שכר? מה עדיף? << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> לחזור למכרז הקודם, חד משמעית. << אורח >> דקל אזולאי: << אורח >> לא בילדים, לא בהורים, לא במורים ובאף אחד, כולל הפריפריה. תודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואז יהיה אפשר לא לפגוע בעקרון השוויוניות ולהדגיש שרצף תעסוקתי משמעותו שמתפרנסים. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> כרגע צריך לחזור לקודם. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי. יש מכרז, המכרז נסגר, השאלות נשאלו, העתירה כנגדנו הוגשה, היא נמשכה, כל התהליך הזה כבר היה. << אורח >> עמיחי סטינגר: << אורח >> היא נמשכה בגלל שהתחייבתם להמשיך את מה שהיה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו לא מפרסמים מכרז חדש עכשיו. המכרז, הוא הסתיים, אנחנו סיימנו את כל התהליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל מבחינתך הרי, מה שנאמר כאן עכשיו, אני אומרת מה שאתם אמרתם, מבחינתך, יש פה הפרה, אוקיי? נגיד, נקרא לזה הפרה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אבל אני אמרתי שאם הם לא עומדים בתנאי המכרז - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הם אמרו לך, אין, לא קורה, אומרים לך פה בריש גלי. יש פה סכסוך עבודה, יש פה משא ומתן. היא אומרת לך, לא משלמת להם חודשיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפרת, האירוע הוא כזה, בסדר? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> האירוע הוא שאם יש ספק שלא עומד בתנאים, הוא יגיע לוועדת המכרזים, וועדת המכרזים תצטרך להתעסק בעניין הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, עכשיו בואו נפעיל רגע את מה שאנחנו שומעים פה בדיון. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> צריך לבטל אותו ולחזור לקודם ואחרי זה לשבת שוב. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> הם ביום רביעי צריכים לתת לנו תשובה לוועדה, החברה למתנ"סים. אנחנו נשמח לעדכן את הוועדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. אנחנו ביקשנו. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו נשמח לעדכן את הוועדה בתשובה שלהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יפה, ועדיין. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> נשמח לעדכן את הוועדה בהחלטת ועדת המכרזים כשתהיה החלטת הוועדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני שואל עכשיו אותך כמשרד החינוך. נניח שתבינו עכשיו שהתוצאה של המכרז, נניח שהם רוצים לרדת מהמכרז, נניח שהם יבואו ויגידו, תשמעו, אם זו המשמעות, אנחנו מושכים את ההצעה, אנחנו לא התכוננו, זה מעלה לנו את הסכומים בעוד ועוד ועוד. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> יש ספק נוסף שיתמודד מולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות. לא יודע אם גם אם הוא ירצה. יכול להיות שגם אתם, הרי לפחות ממה שהם טוענים, אתם בחדרי משא ומתן אמרתם דברים אחרים ממה שאתם אומרים כאן. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו לא בחדר משא ומתן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני יודע, אנחנו עכשיו פה בדיון ועדה. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו, לא דיברו איתנו ולא אמרו לנו שום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ישבנו עם החברה למתנ"סים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, סליחה, איתם, לא משנה. הם הבינו אחרת, זה לא משנה, יכול להיות שגם הספק האחר הבין אחרת. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו נזכיר לפרוטוקול שאנחנו לא חלק מהמשא ומתן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. אם תצליחו למצוא ספק שגם ישאיר להם את השכר שהיה להם וגם ישאיר להם, אני מבין שזה קשה מאוד. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אנחנו לא צד לזה, אדוני. עוד פעם, אני מרגישה שאני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו כחברי הכנסת, אנחנו צד לזה. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> אבל אתם הצעתם את המכרז לעלות הנמוכה ביותר. אני לא מבינה איך את לא צד כשאת הוצאת מכרז עם ההצעה הנמוכה ביותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה אנחנו צד לזה? כי אנחנו רוצים שזה יקרה. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> אנחנו רוצים שהם יעמדו בתנאי המכרז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אפרת, אני כיו"ר ועדת החינוך, וחברת הכנסת לזימי שיזמה את הדיון הזה, אנחנו רוצים שהתוכנית הזאת תמשיך לפעול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו בסוף לא לבד. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> בלי הרעת תנאים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה מחוקק וכולי. יכול להיות שזה יתנהל אחרת, יכול להיות שמשרד החינוך רוצה, אני לא יודע, יכול להיות שיש לכם שיקולים אחרים, אני לא נכנס לזה עכשיו. בהנחה שכולנו רוצים שהתוכנית תמשיך לפעול, אני יוצא מנקודת ההנחה שגם משרד החינוך רוצה שהתוכנית תמשיך לפעול. יכול להיות, אולי לא, אבל אני מניח שכן, יוצא מנקודת ההנחה שכולנו סביב השולחן הזה רוצים שהתוכנית תמשיך לפעול. והיה אם התוכנית הזאת לא יכולה לפעול בתנאי המכרז שהוצאתם, למה? כי בסוף כולם יעזבו כי הם פתאום מקבלים פחות כסף, וכי לא יהיה להם תמריץ להמשיך, כי לא יודע, כי פתאום יראו שזה לא עובד, נניח, בהנחה כזו. אני מניח שהתוצאה תהיה שאתם תצאו למכרז חדש. לכן אני אומר, נחכה לתשובות מהם, עומדים בזה, מצוין, לא עומדים בזה, צריך לראות איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה. גם חלק, וזה לא קיים במכרז היום, צריך בסוף גם לחשב מה המשמעויות שבסוף מורידים להם את השכר, מה המשמעות של הדבר? גילוי נאות, לא מכיר אף אחד ואף אחת ממי שיושב סביב השולחן, זה לא אירוע אישי, בסוף זה עניין שכולנו מסכימים שהתוכנית הזאת עושה הרבה מאוד טוב, אנחנו רוצים שהיא תמשיך לפעול. ובשביל שהיא תמשיך לפעול, בבת אחת לבוא ולהגיד לאנשים, חבר'ה, השכר שלכם יורד בצורה משמעותית, זה אירוע שאנחנו כמדינה פחות עושים אותו, בכלל במשק, בטח באירועים כאלה. בגפ"ן יש היגיון שבן אדם הופך להיות עצמאי והוא כבר לא שכיר, זה כבר עולם אחר, אבל זו לא הסיטואציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מדויק, אבל לא משנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל זו לא הסיטואציה. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> ובאמת הייתי שמחה לשמוע ממשרד החינוך מה הם חשבו כשהם אמרו מי יציע את השכר הנמוך ביותר, אני באמת מנסה להבין את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא מה שהם אמרו. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> במכרז אמרו ההצעה הנמוכה ביותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההצעה הנמוכה ביותר, זה לא בשכר. << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אני רק אומר שאנחנו מאמינים מאוד באיכות של קרב, ומאוד חשוב לנו שאיכות, בעיקר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שמעי, אבל המילים האלה לא עוזרות להן עכשיו. אני מאמינה לך שאת אומרת את הדברים האלה מהלב, אבל זה לא עוזר להם. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> לא, אני גם מאמינה, הם באמת מעריכים, זה אמיתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני באמת מאמינה להם. << אורח >> חנה ללוש: << אורח >> היה לנו מאוד חשוב להכניס את התוכנית בקרב, והבחירה, מאוד חשוב לנו שבתי ספר יבחרו את קרב. אתם יודעים שזו בחירה של בתי ספר ורשויות, ומאוד חשוב לנו ואנחנו משווקים את קרב. זה מה שאנחנו עושים. וכמו שאמרה אפרת, אנחנו גם רואים אתכם גם, המדריכים, ולכן עשינו הבהרות, וכמו שאמרנו, אנחנו נראה איך החברה למתנ"סים מגיבה על ההסכם שנכתב ואנחנו נפעל בהתאם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתי נעשה פה דיון מעקב? << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> מה עם הכסף? מה עם הכסף של ה-50 מיליון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מוכנה גם לחצי שעה להוסיף לזה, צבי. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> אני אגיד שוב, אני יודעת שאתם מעריכים מאוד, אני יודעת. אני יודעת שאתם מעריכים, אני מאוד מעורבת בקרב, אני מאוד פעילה בקרב, אני מכירה את ההערכה שלכם. מצד שני, באמת, המדריכים, בהורדה של השכר, בלהציע את השכר הנמוך ביותר, אלה שהרשויות ובתי הספר בוחרים בהם כל שנה לא ירצו להמשיך, ואני אומרת את זה בכאב, עם המון כאב. כי 50% מהמדריכים נפגעים בשכר. ה-50% שאולי מרוויח, ותמיד מנסים להגיד לי, יש 50% שמרוויחים, אלה בעיקר החדשים, או השעתיים, שאני לא מזלזלת בהם לרגע, כי הם חלק מהעובדים, בדיוק כמונו. אבל כל הוותיקים, שאותם בתי הספר רוצים, אם אני עובדת 26 שנה באותו בית ספר, הם רוצים אותי, הם רוצים אותו, הם רוצים עוד מדריכים פה, אותנו הם רוצים. אבל ב-50% לרדת? באמת, שוב אני מנסה להבין איפה הייתה המחשבה שהמכרז יהיה מי מציע את הנמוך ביותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היות שאנחנו ממש צריכים לסיים את הדיון, רק שני דברים. את רוצה את להגיד את זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אכן יש פה טוהר כוונות, ואני מאמינה והכול, אנחנו צריכים לדרוש ומשרד החינוך צריך לדרוש כרגע להקפיא את מכתבי הפיטורים והשימוע. זה צריך להיות ברור לכולם, אחרת אין פה שום טוהר כוונות. אם יש פיטורים ושימוע בעקבות - - - << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> אין לנו סמכות להגיד דברים כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למי? << אורח >> אפרת לוי שרעבי: << אורח >> למעסיק שחתם על הסכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החברה למתנ"סים, אתם ממשיכים עם השימוע לפיטורים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא צודקת, החברה צריכה להפסיק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, קיבלנו. אנחנו צריכים לתת תשובה היום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם שמעתם את העמדה של משרד החינוך? אוקיי, שמעתם את העמדה, לפי זה כנראה שאסור לכם להוציא מכתבי שימוע ופיטורים, על פניו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה שנאמר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אז זה פוגע להם בכל הוותק והרצף. << אורח >> לירז דמביץ כהן: << אורח >> לא, רגע. אני אתייחס בקצרה, כי אני מבינה שהזמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממש קצר. << אורח >> לירז דמביץ כהן: << אורח >> ראשית, לגבי הוותק, הוותק יישמר, ודיברנו על זה גם במסגרת המשא ומתן. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> היום את אומרת את זה, לא אמרתם את זה עד היום. << אורח >> לירז דמביץ כהן: << אורח >> את זה אמרנו כבר. עובד שהיה עובד שלנו בעבר וימשיך להיות עובד שלנו בעתיד, הרצף שלו לעניין חופשה, מחלה, הבראה, כל הזכויות שנצברות, הוותק יישמר, זה אחד. הדבר השני, מה שאנחנו הוצאנו, המכתבים שהעובדים קיבלו, אלה מכתבים שמודיעים על שינוי בתנאי ההעסקה בהתאם למכרז החדש, והמכתבים האלה עומדים בעינם. זה לא היה שימוע לפיטורים, זו הייתה הודעה על שינוי תנאי ההעסקה שהחל מ-1 בספטמבר 2026, החל משנת הלימודים הקרובה. << אורח >> אלירז שרשבסקי: << אורח >> צריך להחליט תוך שלושה ימים אם אתה ממשיך בתנאים האלה. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> תוך שלושה ימים. קיבלתי הודעה שתוך שלושה ימים. זאת אומרת, אתמול ב-20:00 הייתי צריכה להודיע אם אני מסכימה להמשיך בצורה המבזה הזאת או שאני פשוט אומרת להתראות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואז נותנים לך ברירה, או לצאת לחל"ת או שאנחנו מפטרים אותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם יכול להיות דיון של חצי שעה, כי אתה צריך לקבל תשובות. << אורח >> בת שבע חג'בי: << אורח >> ואני בטוחה שהם גם לא קוראים את ההערות שהמדריכים כתבו בתשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אל תכנסו פה לאירוע אישי מולם, זה לא מכבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לי בעיה איתן, אני רק אומרת שזה מבזה לשלוח מכתב, תוך שלושה ימים תחליט אם אתה נשאר או לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, גם לא הן הבעיה, יש פה פער. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נתחיל בזה. הוועדה רואה חשיבות בתוכנית קרב שמאפשרת הרחבת אופקים והעשרה מעבר לתוכנית הלימודים, זו פעילות ערכית ומשמעותית לילדי ישראל. הוועדה רואה בחומרה ובדאגה את הפגיעה בתנאי ההעסקה של מדריכי התוכנית. הוועדה קוראת למשרד החינוך לוודא קיומו של מנגנון בקרה לבחינת תנאי ההעסקה של עובדי תוכנית קרב, בעצם לכל המכרז, לראות שהדבר הזה באמת קורה. הוועדה קוראת להקפיא את פיטורי העובדים והשימוע, לפחות עד לדיון המעקב. הוועדה תקיים דיון מעקב בשבוע הבא, אנחנו נעדכן באיזה יום. אני ארצה לשמוע את התשובות. ואני כן קורא לכם, ממש קורא לשלושת הצדדים כאן, שבו ביחד, נסו עד דיון המעקב הבא להגיע לאילו שהן הסכמות בסיפור הזה, ואנחנו בעזרת השם ניפגש בשבוע הבא. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>