פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 43 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 16/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 332 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 11:30 סדר-היום: << נושא >> התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה, דוח שנתי 72א << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: משה סולומון מוזמנים: מירי לרנר וייס – מנהלת האגף לביקורת מערכת החינוך, משרד מבקר המדינה אלי סנבטו – רמ"ד קהילות יוצאי אתיופיה, משטרת ישראל שי איצקוביץ – ראש תחום הכשרת מדור סיור, משטרת ישראל לירון דקל – יועמ"ש יחב"מ, משטרת ישראל רם וילנאי – קצין ביקורת, משטרת ישראל אביטל חן – ראש הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי ענבר רז – רע"ן שוויון מגדרי וגיוון, שירות בתי הסוהר מאיה קזז – רע"ן טיפול שיקום, שירות בתי הסוהר ענבל גלון – מנהלת מחקר ביחידה לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים טלי סמואל – סגנית מנהלת אגף בכיר (שירות המבחן לנוער), משרד הרווחה והביטחון החברתי משתתפים באמצעים מקוונים: גדי אלבז – עו"ד, הנהלת בתי המשפט בתאל סטפנסקי – סגנית מפקדת מיטב, צה"ל שוש גזיאל – ראש עתו״ם, צה"ל מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה, דוח שנתי 72א << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הדיון היום, ב-16 ביוני 2026, א' בתמוז התשפ"ו – זו גם הזדמנות לומר לכולם חודש טוב – בנושא התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה, דוח שנתי 72א. אנחנו פתחנו באיחור כתוצאה מכך שהיה דיון חשוב בוועדת המשנה לוועדה לענייני ביקורת המדינה. אני מברכת את מנהלת הוועדה, פלורינה, וגם מודה לכם, לוועדה, שאתם עוקבים אחרי הנושאים הסופר-משמעותיים האלה שגם זכו לקבל את הבמה בדוחות מבקרי המדינה. זה היה בדוח מבקר המדינה בשנת 2021 וגם בדוח מבקר המדינה, לדעתי ב-2013, ובכל תקופת זמן מבקרי המדינה נותנים דגש ומשמעות לעניין השתלבותם של יהודי אתיופיה. אפשר גם לקרוא לזה הסוגיות הבוערות שמטרידות את בני ובנות הקהילה – אבל לא רק, זה צריך להטריד כל ישראלי בר דעת. כל מי שחפץ בחוסנה של החברה הישראלית צריך לעסוק בעניין הזה, שלא לדבר בוודאי – כנסת ישראל, משרדי הממשלה וממשלת ישראל בראש ובראשונה. אני אומר גילוי נאות – לא שיש צורך בכך – זה נושא שקרוב מאוד לליבי. הייתי רוצה לשבת כאן עם חיוך מאוזן לאוזן ולומר שמאז 2015 יש שינוי משמעותי נוכח הדבר, כמי שמלווה את זה משנת 2013, החל מליזום את דוח פלמור שכולכם מכירים שהיה אמור לעשות מהפכה. ואני עוד מקווה, אנחנו לא נאמר נואש, וכך אף אחד מסביב לשולחן הזה או מי מהגורמים שעוסקים בנושא הזה לא צריכים להרים ידיים, אלא לדאוג שאף אחד לא מרים ידיים על הילדים שלנו, ילדי ישראל כולם וילדי ישראל ממוצא אתיופי בפרט. במסגרת היחס והטיפול של גורמי האכיפה: הרבה פעמים כשמדברים על יחס יש מי שנוטה לחשוב שאלה רק תחושות, ואנחנו נסתמך על ממצאים ונתונים. נורית, שמייצגת את מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תכף תציג. במסגרת הזו צריך לזכור שיש מחד את התופעה עצמה והצורך לטפל בה פנים ארגונית, ומנגד יש לנו את בעיית האמון של הציבור, שלצערנו כמעט שואף לאפס. בדוח האחרון של מבקר המדינה רק 13% מקרב בני ובנות הקהילה שלי נותנים אמון במשטרת ישראל, וצריך להכיר, לצלול לחיי היום-יום ולהוויה של יהודי אתיופיה בישראל בשגרה ובמפגש עם משטרת ישראל – לא רק, יש פה עוד גורמים שצריכים לתת תשובות – החוויה קשה, לא פשוטה ומעיבה מאוד על חיי הקהילה. זה מה שצריך לומר. אני אספר שבשבוע האחרון טיפלתי בשתי פניות ציבור קשות מאוד של הורים שפנו אליי על ילדים שלהם שנעצרו. סיפור אחד על ילד בן 12 שנקלע לקטטה וחיכוך עם ילד אחר. לצערנו זו תופעה שאנחנו מכירים, גם כיושבת-ראש השדולה למאבק בתופעות הבריונות והחרם בקרב ילדים, וזו תופעה שמדינת ישראל חייבת להיאבק בה. אבל הסיפור הזה יצא מכלל שליטה: אחרי שהילד השני, שאינו אתיופי, הגיש תלונה, הגיעו ארבעה שוטרים על אזרחי לבית. ההורים לא היו. הם נכנסו לבית, תפסו את הילד, הוא היה מבוהל, הם הצמידו אותו למקרר, תפסו אותו מהצוואר, האחות ראתה את זה וקפצה על השוטר – זה נגמר באזיקים לשניהם, הילד היה מאחורי סורג ובריח בתחנת המשטרה במשך שעות ארוכות. כרגע הילד נמצא בצורה הזויה עשרה ימים במעצר בית בלי אישור השופט. הסיפור השני הוא על ילד כמעט בן 14. המעצר הראשון שלו היה בכיתה ה'. תיקים שנמחקו, אגב, לא הגיעו לכדי כתב אישום, שום דבר ושום כלום. לפני שבוע ימים האבא התקשר אליי, אמר לי שהוא ועוד כמה ילדים יוצאי אתיופיה הסתובבו ליד ישיבה פה בירושלים, ומי מתלמידי הישיבה אמר שנגנב לו פלאפון וראו אותם בקרבת מקום. הגיעה ניידת, עשתה עליהם חיפוש. על הילד שלו מצאו אגרופן – שהוא השתמש בזה, לא שזה בסדר – ועצרו אותו ללילה שלם, ילד עוד לא בן 14. הייתי רוצה לומר לכם שאלה סיפורים חריגים, אבל הם לא חריגים. אני מקבלת את הטלפונים האלה יום-יום במשך למעלה מעשור. אנחנו שומעים את הכאב והדמעות של האימהות ושל ההורים, ובמספרים שאתם תראו – מאחורי כל מספר יש ילד, יש משפחה. אני לא אלאה אתכם במסגרת ההישרדות, תעצומות הנפש והגבורה של המשפחות האלה. אבל המצב כפי שהוא לא יכול להימשך, ולא יכולה להיות כל פעם נקודת התפוצצות ופריצה במחאות כמו 2015 ו-2019, לא צריך לחכות לזה. לעבריינות אין צבע, אין ספק בכלל. לי יש שני ילדים בגיל ההתבגרות ואני לא מעוניינת שהילד או הילדה שלי יפגשו אף עבריין, לא מעניין אותי לבן או שחור. אבל אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על פתיחה סיטונאית של תיקים כלפי יוצאי אתיופיה. אנחנו מדברים על מעצרים קשים תוך הפרה בוטה של זכויות הילד. אני מדברת על אימהות שעצרו להן ילדים בני 11 ופתאום – פוף, התיק נעלם, אבל הילד נשאר שבור. אותם ילדים – או שהם גדלים להיות עבריינים, כי זה מה שעשו להם, תהליך עברייניזציה, או שהם נשארים שבורים. לא בכדי יש תחלואה נפשית גבוהה בקרב יהודי אתיופיה, ואני לא התפלאתי כשראיתי שמדובר בגברים צעירים. אותם ילדים שהופכים להיות חשודים מידיים ונאשמים מידיים בכל קטטה בבית הספר, מערכת חינוך שלא יודעת להאמין בהם – שלא נדבר ברחוב כשהם פוגשים שוטרים – לא משאירה להם סיכוי. אבל אנחנו לא נתייאש. אפשר להיות שותפים שלנו ואפשר להיות במקום מתגונן. אני מקווה שהדיון הזה דווקא יהיה דיון של בשורה, דיון של תיקון, לצאת מפה עם עבודה אמתית. כי את מה שהיינו צריכים לעשות – עשינו. להביא למצב שמדינת ישראל מוכנה לדון בגזענות ב-2015 – אם אתם חושבים שזה היה קל, זה לא היה קל להעביר החלטת ממשלה כזאת. הקהילה הייתה שותפה, והיה שיתוף ציבור, ונאמרו הדברים, ואנשים ישבו והשקיעו בהתנדבות מנשמתם, סיפרו, הגיעו, נתנו עדויות – כל מה שצריך. השאלה היא אם יש שותפים לעניין הזה. אני מבקשת להתחיל איתך, נורית. תציגי כמה מהנתונים בקצרה ואנחנו נתקדם הלאה. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> תודה רבה. נורית, ראש תחום ביטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ. אני אראה נתוני אכיפה של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה בשנים 2019–2023. דוח המבקר נגמר ב-2019, לכן אני אראה נתונים יותר מאוחרים מזה. אני אקדים ואומר שהייתי רוצה להציג נתונים עדכניים, כי יכלו להיות לי נתונים יותר עדכניים, כי בינואר השנה התבקשתי על-ידי ועדה אחרת לספק נתונים יותר עדכניים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על-ידי הוועדה להסרת חסמים. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> כן, הוועדה להסרת חסמים של מיכאל ביטון, ופניתי כמובן למשרד לביטחון לאומי בבקשה לנתונים. זה היה בינואר, אנחנו עכשיו באמצע יוני ולא קיבלנו את תשובת המשרד, ולכן אנחנו נסתכל עכשיו על נתוני האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה עד 2023. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף אנחנו גם נבדוק מדוע המשרד ומשטרת ישראל לא נתנו לנו נתונים. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> לפני שנסתכל על הנתונים חשוב להגיד את המספר 2.2%, זה שיעור יוצאי אתיופיה מקרב כלל אוכלוסיית ישראל היהודית, ואליה אנחנו נשווה את הנתונים שנראה. נסתכל קודם על נתוני עצורים בכלל העבירות: יש נתונים בנפרד לכל השנים, אבל הטווח די אחיד, בין 8% ל-9% מהמעצרים נעשים כלפי יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מכלל האוכלוסייה? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> מכלל האוכלוסייה היהודית. בכל המצגת הזאת נסתכל רק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חשוב שנפנים ונזכור את זה: כ-10% מכלל המעצרים הם כלפי יהודי אתיופיה, כשאנחנו כ-2% בלבד מכלל האוכלוסייה. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> הפער נהיה גדול יותר כשאנחנו מתמקדים במה שנקרא עבירות מגע. פה יש 10%–12% ממעצרי עבירות מגע כלפי יוצאי אתיופיה. מדובר בעבירות שהעיקרית בהן היא תקיפת שוטר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקיפת שוטר. עבירות מגע – אני לא סתם חוזרת, גם לטובת האנשים שצופים בנו, ויש לא מעט. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> כן. מעט הכשלת שוטר ומעט תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, אבל העיקר זה תקיפת שוטר. ייצוג יתר ניכר של יוצאי אתיופיה. הדברים ממשיכים לתוך נתוני התיקים; אמנם פה הפער קצת יותר קטן, אבל עדיין משמעותי, 5%–6% מהתיקים בכלל העבירות נפתחים עם חשודים יוצאי אתיופיה, ובהתמקדות בעבירות מגע אנחנו עוד פעם קופצים ל-9%–11%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קודם זה מעצרים בלבד שלא בהכרח מבשילים לכדי חקירה? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> יכולים להבשיל לחקירה ויכולים לא, זה פרמטר נפרד שמייצג את מה שקורה בשטח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. אנחנו כבר רואים ירידה, אנחנו מבינים שיש לפחות 3%–4% שרק נעצרים וזה לא עובר בכלל לחקירה. זה מאות אנשים, כן? שלא נתבלבל. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> נכון. זה יכול להיות אותם אנשים ויכול להיות לא, אלה פשוט פרמטרים שונים שמייצגים דברים שונים. כאן יש פרמטר אחר, לא קיבלנו נתונים, אני לא יודעת למה לא שלחו לנו, לגבי עבירות מגע, אבל כתבי אישום – שזה מייצג את המקרים שבהם יש מספיק ראיות כדי להפוך את החשוד לנאשם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה זה? פי שלוש? פי ארבע? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> יש לנו 6%–7% כתבי אישום נגד יוצאי אתיופיה, ואנחנו רואים את זה לאורך כל השנים. עוד חפירה אחת, בחלוקה לפי קבוצות גיל אנחנו רואים – גם בנתוני המעצרים, ותכף תראו גם בנתוני התיקים וכתבי האישום – ייצוג יתר לקטינים ולצעירים, כלומר בגירים בגיל 18–25. בכל הפרמטרים האלה יש ייצוג יתר ליוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשאנחנו מדברים על קטינים, בדקתם גם ילדים שלא בגיל האחריות הפלילית? כי יש לא מעט מקרים. מהטבלה שמשטרת ישראל שלחה בשנת 2024 ראינו שהם גם מפלחים ילדים בגיל 11. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> אני צריכה לבדוק אם זה מתחיל מ-12. נדמה לי שביקשנו מהם עד 18 לגבי תיקים, כלומר בלי גבול תחתון. בכל מקרה, מתוך יוצאי אתיופיה שכלפיהם יש מעצרים, תיקים וכתבי אישום, תמיד השיעור של הקטינים והצעירים גבוה יחסית לכלל האוכלוסייה היהודית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה קטינים? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> לא. החלק השמאלי זה קטינים, החלק האמצעי זה צעירים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע: 9% מתיקי המעצר של קטינים זה ליוצאי אתיופיה? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> אם נסתכל על המעצרים, 7% מכלל האוכלוסייה היהודית הם קטינים, ואצל יוצאי אתיופיה זה 9%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למרות שיוצאי אתיופיה הם מיעוט, עדיין אנחנו נראה שבכלל האוכלוסייה הנתונים הם פחותים מבחינת המעצרים. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> לא, סליחה, אני אחזור בצורה יותר מדויקת: מתוך כלל המעצרים של יוצאי אתיופיה, 9% הם של קטינים, 28% הם של צעירים והשאר של בגירים. עוד מבט אחד על הנתון הזה של חלוקה לפי גיל עם הזמן. אנחנו יכולים לראות שבכלל האוכלוסייה היהודית בשנים האלו ירד מספר המעצרים גם בקטינים, גם בצעירים וגם בבגירים. ואילו אצל יוצאי אתיופיה מספר הקטינים ירד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מכמה לכמה? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> מ-170 ל-86. ומספר הצעירים והבגירים האחרים לא ירד כמו בכלל האוכלוסייה היהודית, אלא יש לנו מגמה מעורבת, יש שנים עם ירידה ויש שנים עם עלייה. עוד מבט על העילות לסגירת התיקים יכול ללמד אותנו שני דברים, סימנתי: אחוז התיקים שנסגרים מחוסר ראיות אצל יוצאי אתיופיה הוא בכמה אחוזים גדול יותר מאשר בכלל האוכלוסייה היהודית. כלומר, ייתכן שחקרו ובסופו של דבר לא נמצאו מספיק ראיות כדי להתקדם עם התיק הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אלה תיקים שהוגשו בהם כתבי אישום? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> לא, אלה רק תיקים. אלה תיקים שנסגרו, ועכשיו אפשר לשאול למה הם נסגרו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חייבת לומר משהו: יש לי את הנתונים של משטרת ישראל, גם לכם יש את זה. מ-2019 עד 2023 נפתחו כ-30,000 תיקים, כ-30,000 מעצרים, והלכו לחקירה - - - << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> לא, אלה תיקים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אני אומרת, כ-30,000 מעצרים מ-2019 עד 2023. שליש הגיעו למצב של תיקים. זאת אומרת ששני שליש לא הגיעו למצב של תיק. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> בערך חצי הגיעו למצב של תיק, לפי סך הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר בכלל האוכלוסייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הינה, היא מראה, 46% בכלל האוכלוסייה גם מחוסר ראיות. אלה נתונים קרובים, אבל אצל יוצאי אתיופיה הם יותר גבוהים. אני אסביר מה הבעיה: כשאתה לוקח אוכלוסייה קטנה, של 2%, ופתחת תיקים אפילו ל-80% מהאוכלוסייה, ברגע שאתה משווה אותה לכלל האוכלוסייה היא הופכת להיות טיפה בים. אבל לא נשאלת השאלה האמתית שצריכה להישאל: מה קורה בתוך האוכלוסייה? אם פתחת ל-80% – סתם, אני מביאה נתון מופרך – בתוך האוכלוסייה, האוכלוסייה הזאת לא יכולה להתקיים בשלום. לכן ההשוואה לכלל האוכלוסייה היא חשובה, אבל צריך לעשות זום אין, מה קורה בתוך הקהילה עצמה, כבוד השופט. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אני בדימוס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אמשיך לקרוא לך השופט. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> אני רוצה להסב את תשומת הלב לתיקים שנסגרו בהסדר מותנה. זה נראה כמו אחוזים קטנים, אבל כיוון שאנחנו רואים פה פער בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה היהודית אני כן רוצה להתעכב על זה. סגירה בהסדר מותנה זו דרך לסגור תיק בצורה יחסית מקלה בעבירות לא חמורות כדי להימנע מכתם פלילי להמשך הדרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, רק 245 מתוך ה-7,000 פלוס נשלחו לנתיב של – שיקום, נקרא לזה? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> יש בזה אלמנט שיקומי, כן, כי אנחנו רוצים להימנע מהכתם של כתב אישום וענישה יותר חמורה. סוגרים בהסדר מותנה עם אלמנט ענישה יותר קל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פה אנחנו נגיע בהמשך למשרד הרווחה. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> כן. זה יכול להיות, למשל, שירות לתועלת הציבור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. פה יש משקל מכריע מאוד לקצינות מבחן ולהמלצות של שירותי הרווחה. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> יש לנו כאן שיעור נמוך יותר של יוצאי אתיופיה שמקבלים את הנתיב הזה. יכול להיות שזה קשור לזה שיש להם תיקים שנפתחו בשלבים קודמים של תהליך המעצר, אבל אנחנו לא באמת יודעים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני זוכרת את הנתונים, זה לא קשור לזה, זה קשור לזה שיותר נוח לשלוח אותם. אני יכולה לספר לך – אמנם שמונה שנים – הציגו לנו נתונים שהיו שולחים 80% מהקטינים לסגירה בהסדר מותנה ואפיקים של שיקום. מכלל האוכלוסייה 80% היו נשלחים ו-20% היו הולכים לנתיב הקשה יותר. לעומת זאת היה היפוך נתונים כשמדובר ביוצאי אתיופיה וערבים. אם יש נתון אחר אני אשמח לשמוע. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> נראה לי שאת מתכוונת לתיקי ט"מ, נכון? טיפול מותנה של קטינים. זה נתיב שקשור גם למבוגרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. סך התיקים. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> היה ההבדל הזה גם בתיקי ט"מ של קטינים וגם בסגירה בהסדר מותנה שתקף גם למבוגרים. אני רוצה לסכם את הנתונים: ראינו ייצוג יתר של יוצאי אתיופיה גם בעצורים, גם בחשודים וגם בנאשמים, בעיקר בעבירות מגע; ראינו נוכחות בולטת של קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה בין העצורים, החשודים והנאשמים, ושאלנו שאלות לגבי הטיפול בתיקי חקירה; דבר אחרון מהנתונים – כפי שקראנו בדוח מבקר המדינה מ-2021, זה המקום האחרון שבו ראינו שמתפרסם סקר אמון הציבור של יוצאי אתיופיה במשטרה מ-2019. אנחנו יודעים שהסקרים האלה נערכים כל הזמן, ולכן הייתי מציעה לבקש מהמשטרה את הנתון העדכני יותר. ב-2019 השיבו תשובה חיובית וטובה 13% על השאלה – עד כמה אתם נותנים אמון במשטרה. זה בקרב יוצאי אתיופיה, הנתון המקביל באותה שנה בכלל האוכלוסייה היהודית היה 56%, אז אני חושבת שצריך להמשיך לעקוב. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם שומעים את הפער? הפער הזה מספר את הסיפור, אלא אם כן מישהו יחשוב שאנחנו איזו קהילה מגלומנית שמפחדת או אנטי ישראל. ברור שלא. אנחנו קהילה מאוד ציונית שאוהבת את עם ישראל. חלק בלתי נפרד – אולי הקהילה שהכי עשתה דרך בשביל להרגיש חלק. ובסוף אנחנו מגיעים למצב שאנחנו רואים במשטרה – שאמורה לדאוג לאזרח ולשמור עליו – גורם מטריד, מפריע, פוגע, אפילו מרסק. תקשיבו, אני אומרת לכם, אין היום אימא מהקהילה שלא עושה הרצאה לילד שלה שאם הוא נתקל בשוטר כשהוא יוצא החוצה הוא עובר צד ומתקשר לאימא. אין, כולל אני. אני חברת כנסת וזו השיחה שעשיתי לילד שלי, ובסוף לצערי גם באמת עצרו אותו. עיכבו אותו 50 דקות. ערוץ הכנסת, אני מבקשת שלא לעשות מזה שום – הבן שלי מתעצבן מזה. 50 דקות, ילד בן 13, כי הוא היה בדרך הביתה. זה מספיק להיות טריגר בשביל הילדים האלה להרגיש לא מוגנים, להסתגר, תופעות קשות של ילדים שנורא מפחדים, שומעים אמבולנס וחושבים שזו משטרה. זה מה שאומר לי אבא, שכל פעם שהילד שומע אמבולנס מהחלון הוא בחרדה. אני אעביר עכשיו את המושכות לידי משטרת ישראל. אני אאפשר למי מכם שרוצה לפתוח: סר"צ אלי סנבטו, שלום לך, רמ"ד קהילות יוצאי אתיופיה, כבר בירכתי אותך על כניסתך לתפקיד, רפ"ק שי איציקוביץ, ראש תחום הכשרת מדור סיור, רפ"ק לירון דקל, יועמ"ש של משטרת ישראל, ורפ"ק רם וילנאי, קצין ביקורת. וגברתי? << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני משב"ס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נגיע גם לזה, כי אף פעם לא שמענו ולא ידענו כמה עצורים הם יוצאי אתיופיה, למרות שאני יודעת – מלאים. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא מאשימים, אתם בסוף מבצעים את העבודה שלכם, אבל אנחנו נשמח לדעת כמה אסירים יוצאי אתיופיה יש לכם. אלי, אנחנו נתחיל איתך. משטרת ישראל – שבתאי, אתה שומע אותי? – מסרבת ומתכחשת קודם כול לנבחרי הציבור של הקהילה שנמצאים כאן, נבחרים בדין. למה אני אומרת את זה? אתם שומעים אותנו שוב ושוב אומרים לכם שהתוכניות לא מספיק שיתופיות, לא לוקחות בחשבון את הדברים שאנחנו, כחברי כנסת, אומרים לכם, ובוודאי לא שקופות. יש ועדה בתוך המשטרה שאמורה לדון בענייני הקהילה. מיעוט ההתכנסות של הוועדה מטריד מאוד. אנחנו יודעים שהייתה מלחמה, ועדיין זו לא סיבה ולא תירוץ, כי החיילים שלנו גם נלחמים שכם לשכם עם כלל עם ישראל. אני רוצה שתראה לי את התוכניות. לאחרונה פרסמתם שיש תוכנית של תחנות אדומות – אגב, אני זועקת שנים לעשות תחנות אדומות ואני אשמח שאתה תפרט, תצלול ותסביר איפה יושבת התוכנית, מה שינוי המגמה ואיך אתם הולכים להגדיל את שיתוף הפעולה עם נבחרי הציבור עם הקהילה. זה נושא בטופ של מה שמטריד את הקהילה, ואתה בן הקהילה, אתה מכיר את הסוגיה. בבקשה. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בוקר טוב לכולם. ראשית, אני ביקשתי להגיע לתפקיד הזה, וכמו שאמרתי בדיון בשבוע שעבר, התחלתי את התפקיד הזה ב-15 בינואר השנה. עם הכניסה לתפקיד בדקתי את המצב בקהילה בהתייחס למשטרה, פנים ארגוני ואל מול הקהילה בחוץ. לגבי הנתונים עצמם, כן קיבלנו שאילתות דרך לשכ"ם, התייחסנו לשאילתות האלה והעברנו את זה בשרשרת הפיקוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> העברתם את הבקשה שהגישו הממ"מ לפני חצי שנה? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם העברתם את הנתונים? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> ברמה האישית שלי, של המדור, של מחלקת קהילות, סיימנו את ההתייחסות ואת המענה והעברנו הלאה לשרשרת הפיקוד. איפה זה עומד, מי צריך להמשיך להעביר את זה – זה כבר ממני והלאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משטרת ישראל, שבתאי, העבירה את הנתונים – מי נציגי המשרד לביטחון לאומי? השופט אביטל, אנחנו סומכים עליך שתדע לשלוף את מי שמסתיר שם את הנתונים כבר חצי שנה, כאילו אסור לנו כאזרחים לדעת מה קורה. מישהו לא רוצה שהנתונים האלה יתגלו. הממ"מ זה ארגון המחקר אולי הכי מכובד שיש במדינת ישראל, אבל מה שטוב בממ"מ – אף אחד לא עושה להם טובה, זה לא ארגון וולונטרי. כנסת ישראל מפקחת על עבודת הממשלה בחוק והנתונים האלה צריכים להגיע. כל עוד לא יגיעו, החזקה היא שהנתונים נשארים אותו דבר. 5,000 תיקים שנפתחים ליוצאי אתיופיה בשנה, כמו שנפתחו ב-2023, 2022, 2021, 2020 ו-2019. כ-5,000, זה הממוצע. רק כדי לעשות לכם סדר, 30,000 תיקים מ-2017 ל-70,000 צעירים. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> לגבי החלק של העבודה שאת מדברת עליה: צר לי, באמת ובכנות, שזה זלג החוצה. כי כשאני נכנסתי לתפקיד ביקשתי לראות נתוני מצב כשלוקחים נתונים גולמיים ומנתחים אותם ולנסות לייעל ולשפר את זה. אני היום הייתי אמור להציג את זה – אבל הגעתי לפה, לוועדה – לפני הפיקוד שלי לקבל את ברכת דרכם, להמשיך הלאה ולצאת לדרך מול התחנות הרלוונטיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והם נתנו לך את ברכת הדרך? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> היום אני צריך להציג להם בשעה 14:00. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומה אומרת התוכנית בגדול? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בתוכנית לקחנו נתונים גולמיים מאג"ת ובדקנו נתוני אכיפה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולל זום אין על תחנות? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אני מדבר על תחנות ליבה בלבד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תסביר לנו. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> תחנות ליבה. בהמשך לתוכנית הדרך החדשה והחלטת הממשלה התקבלה החלטה לסמן תחנות מסוימות שבהן יש הרבה אוכלוסייה מקהילת יוצאי אתיופיה, וכתוצאה מזה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה ערים לקחתם? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> יש 24 ערים ומועצה אחת, מועצה מקומית גדרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. לקחתם אותן, פילחתם ברמת התחנה כמה שנים אחורה? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אם אני לא טועה – המשך, מ-2023 עד 2025. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה לא ללכת אחורה ל-2019? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> כי זה קיים, מה שהיא הציגה לך קודם זה מ-2019 עד 2023, זה מעבודה דומה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה כבר קיים לכם ועכשיו אתם משלימים עד 2025. ואז עולה שאתם רואים תחנות אדומות. בסדר, לא להיבהל. מה לעשות, המציאות שלנו יותר אדומה ויותר קשה. הסיפור הסמנטי, אם זה יהיה נוח למשטרה שיקראו לזה כך או אחרת לא מעניין. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> מה שחשוב לי להגיד – זו עבודה פנימית שלנו, כשבמקביל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה פנימית? אני מבינה שיש עבודה פנימית, אבל - - - << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אני אתייחס להכול, בבקשה; זו עבודה פנימית שלנו, ושלי בעיקר, כדי לראות תמונת מצב. זה טרם הוצג לפיקוד ויוצג לפיקוד בעזרת השם אם נספיק היום. אם לא, מחר או השבוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואם יגידו לך לגנוז את הנתונים? שאלה קצת לא הוגנת. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אני לא יכול לתת תשובה על דבר כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אני אשאל אותך שאלה: מה אומרת התוכנית בגדול? אם אתה רואה שיש תחנות שברור ושקוף – תקשיבו, מה שקורה בירושלים, ואתם תלכו ותעשו שיעורי בית, מה שקורה בירושלים בשנה האחרונה זה ביזיון. עוצרים ילדים על ימין ועל שמאל, בני 11–12. כאילו מישהו אמר להם, אין לכם מספיק תיקים לאומניים. ירדו מהמתנחלים ואמרו בואו נפתח תיקים בירושלים. זה מזעזע. משטרת ירושלים לא יכולה להמשיך להתנכל לילדים האלה. זה כמו שראינו, אגב, באשדוד: 30% מהמעצרים זה ליהודי אתיופיה. מטורף. תחנה ש-30% מהמעצרים שלה הם יהודי אתיופיה, והם רק 4% מכלל האוכלוסייה. סנבטו, התוכנית חייבת להיות חדה, ומוטב שתביאו אותה לכנסת לפני שאתם מאשרים אותה, שנוכל לעזור לכם. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> כיוון שזה דלף, אנחנו מדברים על זה פה. אני אוהב לעבוד בצורה שיטתית ומסודרת, ולא ישר לקפוץ, ולכן פתחתי ואמרתי שצר לי שזה דלף. נוצר מצב שממקום של לעשות טוב כביכול תוקפים את זה. אני אומר, תמתינו, זה יקרה, ואני מאמין שהמפקדים גם יאשרו את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם מי עשיתם שיתוף ציבור? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בחלק של שיתוף הציבור, כמו שאת מכירה מהעבר – וגם היום, אני מניח – יש לנו צוות מייעץ - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי בחר את הצוות המייעץ? כי אתמול ראיתי סרטון. לאחד מצוות המייעצים שלכם יש ניגוד עניינים, הוא גם יועץ לשר בן גביר ותקף אותי אתמול שאני סוכנת של גזענות. אני לא אעשה פה חיסול חשבונות. איך אתם מעיזים לקחת מישהו שאומר שאין גזענות בישראל ושיודע מה המצב של הקהילה, לשים אותו בצוות מייעץ ולתת לו תעודת שוטר? תבינו את האבסורד. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> תעודת שוטר אין לו, אבל אני - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תעודת מתנדב. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> זה כבר לא שלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם נתתם לו תעודת מתנדב, אני רואה את זה כטובת הנאה. אני אפילו אלך אולי להגיש תלונה במשטרה, אם תטפלו בה. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בכל מקרה, מבחינת שיתוף ציבור, אני אומר לך שעם הצוות הזה נפגשנו כבר פעמיים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי הצוות, בבקשה? מי בחר אותם? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אל"ף, מניסיון העבר. חלקם היו גם בצוותים הקודמים ועשו עבודה מעולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאלתי שאלה, לא, סליחה. תקשיב, האינטליגנציה שלי – ברוך השם, אין הנחתום מעיד על עיסתו. שאלתי שאלה, איך אתם בוחרים נציגים? איך אתם בוחרים אנשים בלי תארים, בלי רקע במאבק באלימות משטרתית? איך אתם לוקחים אנשים שאין להם בכלל ניסיון בעבודת חינוך? איך אתם לוקחים אנשים שאין להם יד ורגל במאבק הזה למען המוגנות של בני הקהילה והילדים של בני הקהילה? על סמך מה לקחתם אותם? היופי שלהם? הלקקנות שלהם? הכסת"ח שלהם? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אני אתייחס. אמרתי ואני חוזר, מבחינתי הכול נקי, דף חלק. אני לוקח אנשים על סמך: אחת – יכולת, שתיים – הרצון שלהם להשתתף, שלוש – לבוא לעשות שינוי, ארבע – אני אומר כבן קהילה, אנחנו באמת רוצים שינוי ואני חמישה חודשים מכתת רגליים לגייס לקבע ומתנדבים מבני הקהילה במקום מישהו – לצורך העניין – לא מהקהילה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שוטרים? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> שוטרים ומתנדבים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אנחנו לא נסיט את זה לעניין - - - << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> שנייה, זה הולך לכל מיני מקומות שלא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אלה מקומות שלא נוחים, אבל אני שוב אומר: זה המיקוד. דוח פלמור, החלטת הממשלה והדרך החדשה, מה לעשות? כמי שהובילה את הדברים האלה, אני יודעת מה קבענו. שיתוף ציבור – אתם הייתם צריכים לצאת לציבור ולדאוג שזה מתפרסם. מי האנשים האלה? הם צריכים לצאת בגילוי נאות לקהילה. תאר לך שאותו צוות מייעץ יגידו לכם שהם שמים וטו ורוצים עכשיו – סתם, באופן מופרך – שאת כל הילדים יוצאי אתיופיה תזרקו למעונות סגורים. סליחה, הם מייצגים אותנו? לא. למה אני אומרת לך את זה? אחת ההנחיות שיצאו מהוועדה היא לצאת עכשיו בקול קורא חדש לנציגי ציבור שיש להם פרמטרים שאתם תגבשו ותציגו לוועדה הזאת מי יהיו האנשים האלה. שצריך לנתק כל ניגוד עניינים. אין דבר כזה שבן אדם הוא יועץ לשר וגם חבר ועדה, אין דבר כזה שבן אדם – סליחה, כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל יש שם אנשים עם אפס השכלה. איזה מין דבר זה? אתה יודע מה, שלבן אדם לא תהיה השכלה, אבל שיהיה עם רקע, זה הדבר הבסיסי. עכשיו, אני אומרת לך: יש לך את מלוא הזכות לקבל את ימי החסד שלך. עשית עבודה ואנחנו לא ראינו את התוכנית, אתה תביא אותה. אבל לא תהיה ועדה שנקראת נציגי יוצאי אתיופיה בלי שאנחנו כבני קהילה ונבחרי הציבור נכיר בהם. זה דבר בסיסי. אני לא באה להשתלח בך, סנבטו, חלילה כי משעמם לי. זה לא הגיוני. ואני אומרת לך שאני אישית הייתי ב-2015 עם גילה גזיאל שהייתה ראש אמ"ש והייתי מוכנה לשבת בדיונים האלה, הייתי חברת כנסת לשעבר. הגיעו נציגים, ואתה יודע מה קרה עם כמה נציגים? שלושה מהם התגייסו תוך כדי למשטרה. סליחה? תנאי ראשון, מי שמגיע לא יכול להיות עובד ומקבל כסף ממשטרת ישראל או מהמשרד לביטחון לאומי או כל משרד ממשלתי אחר; התנאי השני, אתה לא יכול להתגייס תוך כדי; התנאי השלישי, אתה לא יכול לקבל תעודת שוטר; תנאי רביעי, ניסיון, השכלה, הבנה באירוע; תנאי חמישי, שקיפות לציבור. זה כל מה שאנחנו רוצים, הדברים האלו נכתבים בפרוטוקול, נעבד אותם ביחד אם צריך, אבל זה נראה לי דבר בסיסי. תמשיך להציג את התוכנית. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> לפני שניגש לתוכנית, מילה אחרונה לפרוטוקול לגבי הצוות הנוכחי: זה היה באמצעות קול קורא וזה היה טרם תקופתי, נכנסתי לתפקיד וזה היה מוגמר. נכון, אני מסכים, במעלה הדרך יש כל מיני תהליכים שקורים עם כל מיני אנשים. מצד שני אני יכול להגיד שהאנשים שם הם אנשים עם רקע, עם השכלה, יש שם דוקטורים, עורכי דין וסגני אלופים בדימוס. זה חשוב לי לשים את הדברים על השולחן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא כולם, זה כן. צריך לדייק, לא כולם. אני אומרת שחלק מהאנשים – ואתה יודע טוב מאוד שאני יודעת על מה אני מדברת. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> ואם במעלה הדרך יש לכל מיני אנשים שינויים – זה קרה, וצריך לבדוק ולראות שהכול יהיה נקי וטהור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אתם צריכים לצאת בקול קורא ואתם צריכים שקיפות. תקשיב, אני אומרת לך את זה, ובזה נסכם את החלק של הוועדה: מי שלא מסוגל לעמוד מול הציבור ולהגיד – אני נציג ציבור כחבר ועדה במשטרה וקרה אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת, הוא פשוט לא יכול לייצג אותנו. אפשר להגיש נגדם תביעה. כן, לגבי התוכנית. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> התוכנית שדיברנו קודם או התוכנית באופן כללי? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שדיברנו קודם – התוכנית הלאומית שאתם רוצים לצאת איתה. בתוכנית הזאת עשיתם פילוח של 24 תחנות ותחנה אחת במועצה האזורית גדרה. בתוך זה פילחתם את הנתונים של שנים 2024–2025, נכון? תקן אותי אם אני טועה. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> חיובי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נתונים שיש לכם משנים קודמות, אגב, לא הלכו לפילוח על פי תחנות, אתם צריכים לפלח על פי תחנות את הנתונים משנת 2019 עד שנת 2023, כולל. אחרי שניתחתם את זה עשיתם תחנות אדומות. מה אתם מתכוונים לעשות עם זה? מה יהיו הכלים שלך מול תחנה שאתה רואה שיש בה מעצרים סיטונאיים של בני הקהילה? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> לפני שאענה על החלק הזה, אני אגיד שאני בודק את כל הנתונים מ-2019 עד תחילת 2026. אני מדבר על נתוני המעצרים בסך הכול, כן? אני לא נכנס עכשיו לבגירים וקטינים, יש שם כל מיני שינויים. נתוני המעצרים: אם ב-2019 זה עמד על סביבות 21%, היום זה עומד על סביבות 7%. עכשיו, זה לא אומר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> במספרים מוחלטים, מה הכוונה? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> מבחינת אחוזים אני אומר בכללי, ולכן - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, סנבטו, אני אוהבת מספרים ואני לא אוהבת אחוזים. יש לי פה נתון של 2019 עם חותמת של משטרת ישראל על המעצרים, 5,328 יוצאי אתיופיה; 2020 – 5,112; 2021 – 5,161; 2022 – 4,909; 2023 – 4,723. מה קרה בשנת 2024? כמה תיקים נפתחו? וכמה נפתחו בשנת 2025? זה מה שאנחנו צריכים לדעת. לא אחוזים. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בסדר. זה מה שאמרתי לפני כן, שמבחינת המענים שלנו התייחסנו ואני מקווה שזה יגיע למי שצריך להגיע בסוף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה תיקים נפתחו? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אני לא זוכר את זה בעל פה, ואני לא רוצה להגיד סתם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה צריך לזכור בעל פה. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> לא, אני לא צריך לזכור - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זאת העבודה שלך? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> לא, זו לא העבודה שלי, זו עבודה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה אחראי על יהודי אתיופיה? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה, אתה צריך לדעת כמה תיקים נפתחו בשנה. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סנבטו, אתה צריך לדעת. אלא אם כן תגיד לי שאתה לא רוצה לחשוף. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אני אומר, נתנו את המענים בשלוש השאילתות שקיבלנו. הנתונים נמצאים שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל למה אתה לא יכול להגיד כמה נפתחו בשנת 2024? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> כי בכנות, אני לא זוכר את המספר. באמת, מה, לזרוק עכשיו סתם – 5,000, 4,000, 3,000? אני לא אזרוק סתם. אם זה חשוב אני אבדוק ואעדכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. נורית, הד"ר לפילוח נתונים ומחקר, הנתון האחרון היה 4,725, כשהממוצע הוא כ-5,000. השאלה שלי היא מה הסיכוי שבשנת 2024 זה ירד ל-2,000 או 1,000 תיקים? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> אני לא יודעת מה הסיכוי. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> נמוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סיכוי נמוך. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> אני לא יודעת. אני כן יכולה להגיד שסביב המלחמה יכול להיות שהיו שינויים מכל מיני סוגים שראינו בהרבה נתוני אכיפה, אבל שוב, צריך להסתכל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אה, כי ישבו במקלטים, פחות ברחוב. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> היו כל מיני שינויים ואנשים היו בהלם, אחר כך התאוששו מההלם. קרו כל מיני דברים, אני חושבת שכדאי שנראה את הנתונים עצמם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. נציג המשרד לביטחון לאומי, השופט אביטל. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> רפ"ק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רפ"ק. חשבתי שאתה בא בשני כובעים, רציתי להגיד שאתה לא יכול להיות גם שוטר וגם שופט. בבקשה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אנחנו סובלים לאורך השנים מקיצוץ בתקציב שמיועד לחברה האתיופית, לדרך החדשה. את מכירה את הדבר הזה טוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. פניתי אליך לעצור את הקיצוץ. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> השנה זה הגיע ל-2.5 מיליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בכמה זה התחיל? אם אתה יכול, קצת אחורנית. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> כן, שנייה אני אגיד לך בכמה זה התחיל. למרות הקיצוץ אנחנו הוספנו השנה כספים משלנו והגענו לתקציב של 5.2 מיליון שקלים. כתוצאה מהקיצוץ של שנה שעברה שאת מכירה היטב, נאלצנו להוריד את המפקחים שיש לנו ביישובים שהגדרנו כמעניינים אותנו מבחינת הציבור האתיופי לחצי משרה. זה גרר אחריו נזקים לא מעטים, גם בסיירות ההורים בהן היה מעורב הציבור האתיופי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יוצאי אתיופיה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> יוצאי אתיופיה, צודקת. וכתוצאה מכך השנה אנחנו בסכום הזה מחזירים את כל מי שנמצא בחצי משרה למשרה מלאה. בשנה הבאה הכוונה היא לעלות ל-32 - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע. השופט אביטל, כמי שישב על מדוכת השיפוט הרבה מאוד שנים וכמישהו שאני באמת תופסת מהלך הרוח והחזון שאתה מביא לתוך התפקיד הזה שנכנסת אליו כשליחות: אתה שמעת – אני לא יודעת כמה היית חשוף לנתונים שאמרנו. אתה מכיר את המציאות הזאת, קודם כול הייתי רוצה לשמוע מה אתה חושב עליה, מה הדרך הנכונה לטפל והאם באמת הרשות שלך יכולה להוות עזר הרבה יותר גדול משנים קודמות? המצב לא טוב. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> ביקשת את הנתונים, אני מיד מתייחס לשאלה: אנשי התקציבים שלי כותבים לי שבתחילת הדרך התקציב היה 11.9 מיליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. התחלנו ב-2016, לדעתי, ב-11.9 מיליון. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לפני שלוש שנים זה הופחת ל-7.9, שנה שעברה בהחלטת ממשלה ל-2.5. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 2.5 שהאוצר מקצץ או המשרד לביטחון לאומי? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> 2.5 שאנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה כרשות. אבל המשרד לא העביר? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אני לא חושב שיש למשרד תקציבים נוספים, אבל אל תסמכי עליי כמקור הנאמן לעניין הזה. עכשיו, אנחנו למעשה עושים את התוכניות המשרדיות לעניין, כך שאני לא מאמין שיש תקציבים נוספים. ראינו שזה נמוך, יותר מהכפלנו את זה השנה בכספים שהסטנו ממקומות אחרים בתיעדוף שלנו. 5.25. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה לא מכסף צבוע של יהודי אתיופיה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> הכסף הצבוע של יוצאי אתיופיה הוא 2.5. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, והוספת על זה, הכפלת. אבל אני רוצה רגע לצאת מהמספרים, זה באמת נושא שצריך לטפל בו כי יש לנו קיצוץ. יש פה משרד החינוך? חבל שטירה לא פה, אבל אני בטוחה שהיא הייתה פה אם אנחנו היינו מזמינים. בוא רגע נעזוב את הנתונים. מה הרשות עושה כדי לסייע בעניין הזה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> נתחיל בזה שזה חשוב לנו, את ווגאי אצלנו את מכירה, וגם את אילני שאחראית על הפנימיות את מכירה, שתיהן בנות העדה. אנחנו כרגע מנסים לגייס, כמו שאמרתי במשרה מלאה, להתייצב בשנה הזאת על 22 רכזים שלנו שהם למעשה הגשר לקהילה. אנשים מהקהילה שמכירים את הקהילה ויודעים לדבר בשפה של המבוגרים ויהיו מקובלים על הצעירים, שיוכלו לדבר ולתווך לנו את הקהילה. דרך עמותות נוספות כמו עושים שכונה אנחנו מנסים יותר ויותר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לאגם משאבים נוספים. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> כן, וגם למשוך חבר'ה אלינו לפעילויות אחרות, להפנות אותם לתחומים אחרים. אם זה למקצוע, אם זה ללימודים, אם זה לדברים שאנחנו יכולים לתת להם גב ולסייע בהם. אנחנו מפתחים כרגע תוכניות מעבר לסכום הזה שאנחנו קוראים להן תוכניות מרכזיות שמיועדות לציבור יוצאי אתיופיה. אני מאמין ששנה שהבאה אני אוכל כבר לבוא עם בנק של תוכניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה, ברשותך, הנחייה נוספת: שהרשות תשקול בבקשה לקחת את אותם 20 רכזים, להוסיף אם צריך ולשים אותם בערים הגדולות שבהן נמצאים יוצאי אתיופיה. לנסות למקד את זה שהם יהיו רכזים שנמצאים בשכונות והופכים להיות כתובת כשיש אלימות משטרתית כלפי הילדים. לאתר ילדים במצוקה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> בסדר. הם שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שם הבעיה, אין להם כתובת. תראה, בסוף אם לא ישבו עם הילדים האלה – יש להם פחד. והפחד הזה גורם להם להידרדרות בלימודים או הסתגרות בבית או כל דבר אחר. אם אנחנו לא נאתר את הילדים האלה וננגיש להם שמשטרת ישראל אמורה לשמור עליהם – ואם יש בעיה, שיהיה שיתוף פעולה. תשבו עם המשטרה ושיהיה מספיק מקובל על המפכ"ל או מי – הרי אתם תחת אותו משרד – שאם רכז שלך מצלצל בפעמון ואומר שהילד הזה חווה שיטור יתר והולך ליפול בין הכיסאות; אני אומרת לך, אם כל אחד מ-20 הרכזים מצליחים להציל חמישה ילדים, אתה מבין שאנחנו פשוט מצילים נפשות? אני חושבת שכדאי להתמקד בזה, אבל אני לא אחליף את העבודה שלך. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> היושבת-ראש, אני אתן לך דוגמה. יש לנו, למשל, פעילות שנקראת – חיזוק הקשר בין הנוער למשטרת ישראל, שזה בדיוק הסיפור שאנחנו מדברים עליו היום. זה בהובלת רכז אצלנו ומש"ק מהמשטרה, ופה מתקיימים מפגשים חווייתיים, היכרות, קירוב לבבות ואפילו טורנירים ספורטיביים – היה טורניר כדורגל באשקלון שבו השתתפו בני נוער ושוטרים מהתחנה. אלו דברים שיכולים לשבור מחיצות ולהביא אותנו למצב שההיכרות תמנע אלימות או יחס לא שוויוני ומפלה. יש קבוצות למניעת אלימות ספציפית, מובלות על-ידי רכז ומש"ק. אחת כזאת הייתה עד 2025 בקריית גת, הופסקה בגלל קיצוץ ותחזור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל זה יותר אלימות בין ילדים, על זה יהיה לנו דיון בשבוע הבא בוועדה לזכויות הילד. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> וגם אותו דבר, במטרה לחזק את הקשר והאמון בין משטרת ישראל – זה נמצא אצלנו על השולחן. דבר נוסף שמציק לי זה הקטע של הפנימיות. אני מבין מאילני שיוצאי העדה לא אוהבים להשתלב בפנימיות, למרות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין, ואתה יודע למה? בוא אני אספר לך את הסיפור. אני עליתי בגיל שלוש, לדעתי גם אלי, אתה הגעת במשה? שנת 1980. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> במשה, ב-1980. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. אנחנו באנו במבצע משה. אגב, השנה חגגו 30 שנה למבצע שלמה. ובהתחלה שלחו את כל הילדים – שנות ה-80, ה-90 – 99% שלחו לפנימיות. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לא נראה לי שיצאת רע במיוחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע. אבל אני יכולה להגיד לך בדיעבד שאני מאוד אוהבת את הפנימיות, ואני עוזרת וגם השגתי תקציב של 100 מיליון שקלים לשיקום ושיפוץ פנימיות, זה לא העניין. העניין הוא שזה היה בעל כורחנו. זו הייתה החלטה פטרנליסטית. עכשיו, לפני עשר שנים פנה אליי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור שמחון. אמר לי, אני בהלם. אמרתי לו, ממה אתה בהלם? הוא אמר לי, מעל 40% מהילדים של הפנימיות אלה ילדים יוצאי אתיופיה. אמרתי לו, על זה אל תבכה, תבכה על זה שיש לך 40% במעונות הסגורים, ותכף נגיע לרווחה. היינו צריכים ללכת לתוכנית – אנחנו לא מאיישי מיטות של פנימיות, כפרי נוער, מעונות סגורים ובתי הכלא. זה לא נורמלי. לכן עשינו מגמה הפוכה בדרך החדשה – לצמצם. קודם כול, ילד שיכול להישאר בבית עם ההורים, אדרבא. אנחנו לא מדברים על מקרי קיצון. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> זה תמיד עדיף. אבל יש פנימיות שהן טובות ויש לפעמים חבר'ה שצריכים, בלי קשר ליהודי אתיופיה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אבל הייתה הוצאת יתר של בני הקהילה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> פה אני לא יכול להתווכח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והוצאת היתר הזאת הייתה מטורפת, והלכנו לתוכנית לאומית עם משרד הרווחה וצמצמנו כדי שלא ייכנסו. אתה יודע למה הייתה הוצאת יתר? כי לא רק ששלחו אותנו לפנימיות, החליטו שלכל יהודי אתיופיה יהיו תיקים ברווחה בלי לשאול אותנו. גם על זה צריך לעשות תהליך, להגיד, איך יכול להיות? ברגע שכל הקהילה היא תחת הרווחה, לכל העובדים הסוציאליים יש אפשרות להיכנס לבית בלי לשאול אותך, לא פתחת תיק. אחרי שהראית את זה לשר לשעבר מאיר כהן הוא נתן הנחייה לצמצם, הוא אמר, מה זה הנתונים המטורפים האלה? הם תחת פיקוח יתר. בפיקוח יתר ברווחה ובפיקוח יתר במשטרה – אי אפשר לחיות, אי אפשר לנשום. ולכן התהליך הוא קודם כול - - - << אורח >> אביטל חן: << אורח >> הכוונה הייתה טובה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכוונה שלך הייתה טובה. אני כן אומרת שאני חושבת שאתה צריך למקד שהם יהיו כתובת לילדים, ממש לילדים, כתובת אמתית של מדריכים מעולים, מדריכים שהם שחקני נשמה שיושבים איתם. מצד אחד הופכים להיות כתובת למוגנות פיזית ונפשית בקרב ילדים ומצד שני אתם צריכים לשים לכם כאחת המטרות שהם יוכלו לדבר אתכם אם יש גורם מדינתי שמציק להם, אם יש גורם משטרתי שפוגע בהם, אחרת לא נתקדם לשום מקום. השב"ס ואז הרווחה. שב"ס, סג"ד ענבר רז, רע"נ שוויון מגדרי וגיוון. << אורח >> ענבר רז: << אורח >> נעים מאוד. קודם כול אני אגיד שאני עוסקת בסגל ולא באסירים. מדובר בענף חדש שהוקם בשב"ס על פי החלטת הנציב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של הסגל. << אורח >> ענבר רז: << אורח >> מבחינתי של הנציב, בוודאי בתיאום עם השר, וזה בהחלט מצביע על זה שנותנים לנושא הזה חשיבות משמעותית, לא רק בסיסמות אלא בתקנים, ענף שגם ילך ויגדל. מבחינת הנתונים הכלליים, בשב"ס תמיד יש ייצוג הולם ויותר ביחס לייצוג של יוצאי העדה בחברה. אבל מבחינתי יותר חשוב – אני קראתי את הדוח. בזמנו מספר הקצינים בשב"ס עמד על 2%, היום הוא עומד על 3.4% כשמספרית זה עלה בצורה יותר משמעותית, כי מאז מספר הקצינים בסך הכול עלה. לשמחתי, בתקופה של הדוח לא היה אף קצין יוצא העדה בקצונה הבכירה וכרגע יש לנו שני קצינים בכירים יוצאי העדה וקצינה נוספת שכבר נבחרה ורק מחכה לחתימת השר, ממש בקרוב, וייתכן מאוד שבראש השנה יהיו מינויים נוספים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איוש תקנים או עמידה בהוראות החוק לייצוג הולם יושב אצלך במחלקה? << אורח >> ענבר רז: << אורח >> אני מנסה שזה ישב תחתיי. כרגע, כיוון שהענף חדש, אני לוקחת אליי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. על כמה אנחנו מדברים במספרים מוחלטים? << אורח >> ענבר רז: << אורח >> 536 אנשי סגל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתוכם כמה קצינים? << אורח >> ענבר רז: << אורח >> מתוכם 80 קצינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה, מכובד. השאלה היא בסוף האם אתם עוקבים שאין להם תקרת זכוכית וזה לא רק – אוקיי, אתה קצין, אלא דוחפים. << אורח >> ענבר רז: << אורח >> אני לא סתם ציינתי מיוזמתי את נושא הקצונה הבכירה, כי מבחינתי הצלחה תהיה אם בעוד שנתיים–שלוש אני אסיים את הקדנציה שלי ואני אוכל להציג לא רק קצונה אלא קצונה בכירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. כיוון שאנחנו קצרים בזמן אני אגיד לך – זה נושא שאולי שווה לעשות, על ייצוג הולם במשרות של משרדים ממשלתיים ומעקב אחרי הדוח, לדעתי זה ועדת הכלכלה, זה נושא סופר-חשוב. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> יש דוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש דוח מבקר המדינה גם בעניין הזה, אפשר גם לקיים דיון על זה. אבל לי חשוב לדעת כמה אסירים יש. << אורח >> ענבר רז: << אורח >> אסירים זה של מאיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פנו אליי כמה אסירים בני הקהילה, אחר כך אני אספר על מה. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני אשמח לשמוע. אני מאיה, מאגף האסיר ומטפלת באסירים. אין לי נתון על כמה אסירים או עצורים מהעדה האתיופית יש, כי אנחנו לא אוספים את הנתונים מלכתחילה, אנחנו לא אוספים נתונים של אף מוצא או עדה בתוך שב"ס. אני אתייחס ואקביל את זה לטיפול - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם אוספים נתונים על ערבים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך למה בעיניי זה לא מתקבל על הדעת: כשאני הגעתי ב-2014 לסיור בכלא אופק חטפתי בוקס בבטן. 40% מהילדים היהודים – ככה קראו לזה – היו יהודי אתיופיה. הסתכלתי עליהם, איך אפשר? אמרתי, תביאו לי נתונים. ואמרו, אין לנו. או שהם עיוורי צבעים או שהם רצו להתעלם ולראות אותם כשקופים. אבל כשאני עברתי תא-תא ראיתי כמעט רק את הילדים יוצאי אתיופיה. אז היינו 1.7% או 1.6% מכלל האוכלוסייה. 40%. ואם תגלי שיש לך 30% עצורים יהודי אתיופיה? אתם תצטרכו לשקף את זה לשופטים, למשטרה, לחברה הישראלית, לכנסת ישראל. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני אתייחס רגע לקטינים. קודם כול, אני מאוד מבינה אותך, אני זוכרת ימים בעבר שבכלא אופק יוצאי אתיופיה באמת היו כמעט הרוב של האסירים, או מחצית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. מאז זה ירד, ברוך השם. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> יש לי נתון לגבי אופק שמאוד משמח – היום יש לנו שמונה אסירים ממוצא אתיופי, לפני חודש הם היו ארבעה. הרצח בבאר שבע - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ירד מתחת ל-10%. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> זה ירד משמעותית, היום באופק יש בערך 150 אסירים קטינים. לפני חודש היינו עם 2.5%, הלוואי שגם זה לא יהיה, אבל מקביל לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל את יודעת למה הצלחנו להוריד את זה? << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> עם עבודה קשה מאוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי חשפנו את זה. אם זה לא היה נחשף ב-2014 ולא היינו מהדהדים את זה ב-2015 במחאה והמערכת לא הייתה עושה עבודה – לא היינו מצליחים להוריד את זה. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני בטוחה. אני מכירה את העבודה הקשה שנעשתה, גם קראתי את הדוח הקודם שהיה כאן. אני גם מכירה פרויקטים שלנו שהיו בתוך בית סוהר אופק כשהיו יותר נערים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שורשים. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> פרויקט שורשים שהיה מוצלח מאוד, של ברכה. לשמחתי היום המספר קטן יותר, אפילו כמעט בהלימה לאחוז באוכלוסייה, לא ידעתי שזה 2% מהאוכלוסייה. לגבי הבגירים אין לנו נתונים, אנחנו לא אוספים נתון כזה, אנחנו אוספים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו ניתן לכם הנחייה כדי שתוכלו. זה יהיה חלק מההנחיות, ששב"ס יאספו את הנתונים לגבי כמה אסירים יהודי אתיופיה יש בכלא ובמתקני הכליאה השונים כדי שייתן לנו את ההשלמה לתמונת המצב של בני ובנות הקהילה. כמו שאמרנו שאנחנו לא מאיישי המיטות של פנימיות ומעונות סגורים, אנחנו גם לא מאיישי המיטות של בתי הכלא. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> זה בסדר שזו ההנחיה, אני רק אתייחס ללמה אין לנו את הנתון הזה: מבחינתנו – אני כאשת טיפול – הטיפול באסיר נעשה לפי צורך, לא לפי מוצא ולא לפי שום נתון אחר. אני רואה את המבט שלך. כשיש רגישות תרבותית יש רגישות תרבותית לכולם, אם נדבר על ערבים, יהודים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אני לא מדברת על הטיפול שלך, אני מדברת על נתונים יבשים. אנחנו רוצים לדעת מה המצב. כשאנחנו נהיה במצב טוב ולא נתלונן, ולא נגיד לכם – תקשיבו, אתם, אחינו הלבנים, פוגעים בנו, אז אל תעשו פילוח. למה, נראה לכם שאנחנו רוצים פילוחים סתם? אנחנו לא משועממים. אבל כשאני מקבלת טלפונים מהכלא שוב ושוב מאסירים יוצאי אתיופיה – אני אסביר לך גם על מה אני מקבלת, אפרופו רגישות תרבותית: אומרים לי, סליחה, למה הערבים מקבלים בקלאוות ואני לא יכול לקבל אינג'רה? הם צודקים. למה שלא תביאו להם אינג'רה? את יודעת מה זה בשבילנו לשרוד בלי אינג'רה? אפילו אנחנו, אלה שגדלו פה. אני אומרת לכם, אני לא יכולה לשרוד חודש שלם בלי אינג'רה. לא יכולה, זה האוכל שלנו, זה האוכל המסורתי, זה אוכל מבית אימא. מי לא אוהב את האוכל של הבית של אימא שלו? אפשר להכניס להם, את זה אני בטוחה שאת יכולה לשפר, ולא רק בחג הסיגד, במידת האפשר. דבר נוסף, נאמר לי שלא נותנים להם לקרוא ספרים או לשמוע מוזיקה באמהרית. לא יודעת אם זה נכון, תבדקו גם את הנושא הזה. אני בטוחה שהאינג'רה זה נכון, החלק הזה סימן שאלה. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> פחות נשמע לי. אני לא מכירה את האינג'רה, אני עובדת סוציאלית, אני מתייחסת לתחום הטיפול ולא לתחום הקולינרי, אבל אני בהחלט אעביר את זה הלאה. אני יכולה להגיד לך שתחום החינוך מאוד רגיש גם בשילוב בחינוך בכיתות הלימוד, גם בלמצוא ספרים בכל השפות, גם באמהרית אם צריך. לגבי מוזיקה אני לא חושבת שיש משהו שמגביל אותם לשמוע איזו מוזיקה שהם רוצים. אני רוצה להשלים לגבי הטיפול: הטיפול שלנו חוצה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האינג'רה, רק על זה דילגת. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אמרתי שאני לא אחראית לתחום הקולינרי, אבל אני - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא משנה, את אחראית לתחום התרבותי, זה חלק מהסיפור. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אגב, יש לנו ימים מיוחדים שיש מאכלי עדות, לגמרי מתייחסים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, סליחה, זו התחמקות. תראי, את מאוד נחמדה. אבל סליחה, את עובדת סוציאלית, אי אפשר להתחמק ממה שנוח. אני מבקשת ממך, תבדקו שיש להם את הזכות לאכול את המאכלים שמתאימים להם. זו לא בדיחה, זו לא פריבילגיה. יש אנשים שאוכלים רק אינג'רה. גם בכלא, שיתנו להם אינג'רה. זה הנושא. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> בהחלט אמרתי שאני אעביר את זה הלאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. אני מעבירה רגע את השרביט - - - << אורח >> ענבר רז: << אורח >> אני רק אציין שבקלאוות לערבים יש אך ורק בחג. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, הבנתי, הבאתי דוגמה. אפשר להיתפס על הבקלאוות, אני אתפס על האינג'רה והם יקבלו אינג'רה. לא אמרתי עכשיו כל יום שישי, אולי באמת צריך. יש הערה מעו"ד מירי לרנר וייס, מנהלת האגף לביקורת מערכת החינוך ומערכות אחרות, אבל יש לה מתוך דוח מבקר המדינה, התשובה שנתן שב"ס לעניין יהודי אתיופיה בתוך בתי הכלא. << אורח >> מירי לרנר וייס: << אורח >> אני אציין בהקשר הזה שכבר בדוח שלנו משנת 2021 שהוזכר פה, משרד מבקר המדינה מצא ששב"ס אינו אוסף מידע על מוצאם של האסירים הבגירים ובכלל זה על שיעור האסירים הבגירים יוצאי אתיופיה מתוך כלל האסירים, והמלצנו בהקשר הזה לשב"ס לאסוף מידע על זהותם ומוצאם של האסירים כדי שתעמוד לרשותו תשתית עובדתית שלפיה יתבצע אפיון יסודי ומעמיק של צורכי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה משנת 2019? << אורח >> מירי לרנר וייס: << אורח >> הדוח פורסם בשנת 2021 על סמך נתונים משנים 2015–2019. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, מירי. אני אומר כזה דבר: אתם קיבלתם הנחייה ממבקר המדינה, אתם לא יכולים לזלזל בזה. עצם העובדה שאתם יושבים פה ואומרים שאין לכם בזמן שקיבלתם הנחייה ממבקר המדינה יירשם בפרוטוקול של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ישראל. בואו לא נזלזל, ובואו לא נזלזל במבקר המדינה. לכן אני מבקשת שעוד חודשיים ימים תגישו לנו את הניתוח והפילוח שקיבלתם גם כהנחיה ממבקר המדינה וגם כהנחיה מהוועדה לענייני ביקורת המדינה. למה? כי אנחנו צריכים לדעת מה המציאות. דבר נוסף: אני מבקשת ממך, גברתי, תלכו ותבדקו, תעשו שאלון. יכול להיות שנגלה שכל האסירים האתיופים בכלל לא רוצים לאכול אינג'רה. יכול להיות, תשאלו אותם כמה זה חסר להם, כמה זה חשוב להם, כמה זה משמעותי להם. ואם תראו שזה משהו שגורם להם לסבל אמתי, אתם תאכפו את הזכות הזאת. כמו שבן אדם רגיל שניצל, קוסקוס ולא יודעת מה, הם רגילים לאכול אינג'רה. זהו, ולא באתי לעסוק בדיון הזה בזה, רציתי בסך הכול תשובה לגבי מספר האסירים ואנחנו נקבל את זה – לדעתי אתם צריכים חודשיים, נכון? חודש זה לא הגיוני. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני לא יודעת, זה תחום הכליאה ואני יכולה להעביר את זה הלאה, כמובן. אני כן יכולה להגיד שראיתי את התגובה של שב"ס לאותו דוח והם ציינו שאין לנו אפשרות לתת את הנתונים, אף אחד לא זלזל בבקשה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, הם אמרו שהם לא ראו צורך. אנחנו נקריא את זה. כיוון שאני עורכת דין אני נתפסת למילים. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני ראיתי את התגובה של שב"ס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נמצא כי שב"ס אינו אוסף מידע על מוצאם של האסירים הבגירים, ובכלל זה על שיעור האסירים הבגירים יוצאי אתיופיה מבין כלל האסירים, כשהטיעון שלהם היה - - - << אורח >> מירי לרנר וייס: << אורח >> אני מניחה שאת מתייחסת לתגובת שב"ס לטיוטת הדוח, שאכן גם רשומה פה מתגובת הגורם הרלוונטי באגף האסירים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאין בעיה תרבותית. << אורח >> מירי לרנר וייס: << אורח >> ואין טיפול ייחודי לאסיר ממוצא כזה או אחר. פרקטית אני יכולה לציין, ונמצאים פה הנציגים של המשטרה, שגם במשטרה בזמנו כשביקשנו נתונים על כל תהליך האכיפה, גם לא היו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בהתחלה לא רצו, נכון. << אורח >> מירי לרנר וייס: << אורח >> לא היו נתונים רלוונטיים וגם היה תהליך שבו הבינו שכדי לטפל בבעיה צריך להסתכל על נתונים. כמובן שאיסוף הנתונים אפשרי פרקטית, השאלה היא האם הוא יתבצע בפועל. גם למשטרה היה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וגם קיבלו הנחיה. ברגע שקיבלתם הנחיה אין לכם מה להתנגד, אלא אם כן אתם מסתירים מציאות כלשהי. ואני דווקא חושבת שכיוון שאלה בתי כלא חשוב מאוד, יותר מאחרים, שתשימו זרקור. זה מאחורי כותלי בית הכלא. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני לא חושבת שיש כאן עניין של הסתרה, אני כן ראיתי את התגובה של שב"ס, אנחנו נעביר את זה שוב הלאה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואני בטוחה שראש השב"ס, יעקובי, לא יתנגד לזה. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> זה עניין של פרקטיקה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני בטוחה, כי כשהיו לי פניות לגבי תלונות על תקיפה של אסירים הוא היה מאוד שיתופי ורגיש, וכשצריך לומר מילה טובה אני גם יודעת להגיד מילה טובה. אנחנו עוברים עכשיו, בבקשה - - - << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני רוצה להגיד משפט אחד: אחד מהנערים באופק שכרגע עומד לפני שחרור מופנה למכינה קדם צבאית ובעזרת השם יגיע אליה, יעבור אותה וגם יתגייס לצבא, אנחנו באמת מתייחסים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המכינה של יהודית? << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> אני חושבת של סטולרו דווקא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, סטולרו זה של יהודית, יהודית המנהלת. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סטולרו איש עסקים מדהים ששם מכיסו לא מעט מיליונים, וכשצריך לפרגן אנחנו יודעים לפרגן. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> - - - להם וגם לאותו נער אתיופי, שיהיה לו בהצלחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המכינה היא לצעירים כדי לסגור להם תיקים ולשלב אותם בצבא. הדוגמה לזה היא הצעיר טביבו שהפך להיות קצין בגולני. יום אחד הוא בא אליי עם אשר סיום, מנהל פנימיית קדמה, הוא היה בן 21. ב-01:00 בלילה הם התקשרו אליי. אמרתי, מה אשר? אתה משוגע, מה אתה רוצה ממני? הוא אמר לי, תרדי למטה, יש לי איזה בחור, את חייבת לעזור לו, לא רוצים לגייס אותו. ירדתי למטה, ובאמת עשינו את המאמץ וטביבו התגייס. הוא היה בכלא אופק הרבה שנים, היו עוצרים אותו ומשחררים אותו, עוצרים ומשחררים, הוא מנתניה, הוא סיפר את הסיפור שלו, אני יכולה לספר. גייסו אותו בגיל 21, הבחור היום לדעתי רב סרן. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> פנינה, אני מקליט מילה טובה לאביחי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין על סטולרו. הוא עזר. וככה בעצם סטולרו בשיתוף פעולה עם אשר סיום, יהודית המנ"כלית ועוד שותפים, אנשים מדהימים, לדעתי גם דני לימור ועוד, הם מגייסים למכינה ומצילים את הילדים האלה. לאור שיטור היתר, הם פשוט סוגרים. חלקם באמת ילדים שהלכו בדרך פחות טובה, וגם להם נותנים הזדמנות שנייה. וטביבו זו דוגמה ומופת, למרות שלדעתי הוא לא היה במכינה הזו, לאיך צעיר שהיה בכלא אופק מחליט בסוף דרך צה"ל להגיע לדרגה של רב סרן ולהוות מודל לחיקוי לכולם. יש סיפורים מרגשים. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> מגיעה מילה טובה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגב, אני אגיד לך למה אני חושבת שאם כל אחד מאיתנו יעשה תוכנית טובה וייתן הזדמנות יהיה בסדר. אנחנו הגענו לארץ, 0% פשיעה. שמעת, שבתאי? 0%. יש לנו הורים – באמת, אין לתאר את הדבר הזה, את התעצומות שלהם, את התאווה לארץ ישראל, את אצילות הנפש והערכים. ואז, כשאת מגיעה לכלא את מגלה שהם הילדים היחידים שהם לא דור שני לפשיעה. מתקשרים אליי יום אחד ממשרד ראש הממשלה, אומרים לי: איך יכול להיות – עשינו מחקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, גם בעניין הזה וגם בעניין של עוני, ואנחנו רואים שמי שהכי פורץ את הדרך ומצליח לצאת מהעוני ולהשתקם – אמרתי להם, תסתכלו מה הבסיס: 0% פשיעה, לא גדלים לתודעת עוני, לא לתודעת מסכנות, לא לתודעת קיפוח. אבל המציאות לא פשוטה. משרד הרווחה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> פנינה, רגע, מילה טובה לאושרית, מפקדת כלא אופק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה אושרית? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לא פה, אבל מילה טובה בתוך הפרוטוקול. אם יש מישהו שעושה שיקום בכלא אופק לחבר'ה צעירים זאת אושרית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מול השופט אביטל לא מסוגלת אחרת. תודה. וגם לברכה, שהייתה עו"סית, שפתחה את הדלת. בזכות אומץ הלב של ברכה ומי שהיו בזמנו הם לא פחדו להכניס חברי כנסת, וזה עזר. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> צריך להרים גם למי שמגיע. << אורח >> מאיה קזז: << אורח >> ברכה היא ראש תחום בבית סוהר אופק היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. אני עוברת למשרד הרווחה, ואני מבקשת שיהיה שקט בוועדה. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלום וברכה. משנת 2015–2016 דרשתי שתהיה תוכנית ליווי משפחה לכל ילד שהסתבך בפלילים. ביקשתי שתצמידו מלווים מתוך הקהילה או לא, אבל שיהיו מול הסנגוריה, מול בתי המשפט, שיעזרו להם בתהליך הזה כי אני האמנתי שגורם כזה יכול גם לשקף עוול ולעזור להם לפתור את זה. אני אשמח שתספרי לנו קצת על התוכנית, כמה יש לנו וכמה חסר לנו, ואולי, השופט אביטל, תוכל לעשות שיתוף פעולה עם הרווחה בעניין הזה. בבקשה. << אורח >> אביטל חן: << אורח >> אנחנו עובדים איתם המון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיב לתוכנית הזאת, כי התוכנית הזאת יכולה לעזור מאוד. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> שלום, קוראים לי טלי סמואל, אני סגנית מנהלת אגף שירות מבחן לנוער. אני אתייחס ספציפית לשאלה שהעלית: אנחנו מפעילים את תוכנית משפחה תומכת במסגרת הדרך החדשה כשהתוכנית הזו הוקמה היא פעלה ב-11 יישובים, אותם יישובים שסימנו שבהם יש היקף יחסית גדול יותר של מופנים קטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מופנים קטינים שהסתבכו עם המשטרה. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> נכון. אנחנו מטפלים רק בקטינים, אני מדברת על שירות מבחן לנוער, כי עלו פה המון התייחסויות בהקשר של קטינים ובגירים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, רק קטינים, אני מוכנה שתתמקדי בקטינים. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> חשוב לומר שבמהלך השנים יש ירידה משמעותית בקטינים המופנים אלינו על-ידי המשטרה. זאת אומרת, לפחות קטינים נפתחו תיקים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בתהליך שיקום. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> פחות קטינים נחקרו במשטרה והופנו אלינו, או בהליך של טיפול מותנה או בהליך של תיק פלילי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה לא מלמד על מספר התיקים, זה יכול ללמד על זה שהמשטרה פחות מפנה לתהליך שלכם, לא? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> לא, כי לפי החוק במדינת ישראל כל קטין שנחקר במשטרה ונפתח לגביו הליך של ט"מ או של תיק פלילי מופנה לשירות המבחן לנוער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומה המספרים משנת 2019? תגידי לי בבקשה. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> קודם כול אני אגיד שמסיבה כלשהי לא הוזמנו לוועדה והיום בבוקר הודיעו לי שאני צריכה להגיע. יש לי נתונים שהצלחתי לשלוף שעה לפני הוועדה רק לגבי השנתיים וחצי האחרונות ואני כן יכולה להגיד. אני יכולה להגיד גם אחורה יותר: ב-2018 היו לנו 549 מופנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קטינים שהסתבכו עם החוק? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> קטינים שהופנו אלינו על-ידי המשטרה. לא לכולם בסופו של דבר הוגש כתב אישום. כפי שראית קודם, הייתה חלוקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה ברור. אבל ב-2018, 549 קטינים. יכול להיות בני 11 גם? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> לא. גיל האחריות הפלילית הוא 12–18. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. ומה קורה אם נעצר ילד בן 11? הם פשוט סוגרים את התיק ואתם לא תדעו לעולם? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> לא נפתח לגביו תיק פלילי. נערכת חקירה ואם יש צורך הוא מופנה לטיפול של עו"ס חוק נוער באגפי הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שאני מנסה לומר: יכול להיות מצב שיש לכם 100 ילדים בני 11 שנעצרים שלעולם לא תדעו עליהם? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> בגיל 11 לא יעצרו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני שוב אומרת לך, יש לי תיקים של ילדים בני 11 שנעצרו. אני שאלתי שאלה, את לא יודעת אם נעצרים בני 11. יכול להיות מצב שעצרו ילדים ולא הפנו אליכם, משטרת ישראל? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> מתחת לגיל 12 הם לא יופנו אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. האם הם מחויבים להפנות כל ילד אליכם? גם מעל גיל 12? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> כל קטין שנחקר במשטרה בחשד שהוא עבר על החוק, כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. כל קטין שנחקר ונפתח תיק ולא כל קטין שנעצר. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אם הוא נעצר ושוחרר ולא המשיך שום הליך הוא לא יופנה אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. אני לא סתם שואלת, תהיי איתי: יכול להיות מצב ש-20% מכלל העצורים הקטינים נעצרו, שוחררו הביתה ואתם לעולם לא תדעו עליהם? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אם נפתח לאותם קטינים הליך של טיפול מותנה או הליך - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני שוב שואלת: יכול להיות מצב שלא פתחו – אני לא מבינה, פלורינה, אני שואלת שאלה מטומטמת? אני שואלת שאלות כי אני רוצה לדעת מה האמת, באמת. יכול להיות מצב שיש מאות עצורים ילדים שלא הופנו אליכם? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אין לי את הנתון הזה, אם הם נחקרו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא ביקשתי ממך את הנתון; יכול להיות מצב שאם לא פתחו להם תיקים, עצרו ילדים ושחררו אותם הביתה – אם הם לא הופנו אליכם אתם לא תדעו לעולם? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. שיירשם לפרוטוקול. משרד הרווחה לא יכול לדעת לגבי נתון העצורים הקטינים שלא הופנו אליו, נכון? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. עכשיו את יכולה להביא לי את הנתונים. שלום חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שלום, שלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שלומך? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין. מחילה שלא הצלחתי להגיע עד עכשיו. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> כמו שאמרתי, בשנת 2018 – 549 מופנים; << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 2019? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אין לי משם, אמרתי מהשנתיים וחצי האחרונות. 2024 – 382 מופנים; 2025 – 372 מופנים; 2026 – נכון לחודש מאי, כשערכנו את הבדיקה, 180 מופנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מגמה לא טובה להתחיל ככה את החצי השני. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> צריך להגיע לסוף השנה כדי לראות, כי זה לא תמיד מתחלק בצורה שווה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. לפני שנגיע לסוף השנה, מה שחשוב לי ממשרד הרווחה - - - << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אני אתייחס לדרך החדשה. הדרך החדשה היום פועלת בשישה יישובים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ירדנו מ-11 לשישה? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו תוכנית מלווה משפחה? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לנו רק שש נשים שמלוות את הילדים האלה? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> היום יש לנו בשישה יישובים שש מלוות משפחה. כלל המשפחות שמשתתפות היום בתוכנית – כ-110 משפחות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> לכל קטין שמגיע אלינו שהתוכנית פועלת ביישוב שלו אנחנו מציעים לנער ולהורים את ליווי המשפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבקשת – אתם מקבלים 20 מיליון שקלים צבועים ליוצאי אתיופיה ברווחה. כיוון שאני יזמתי את הדרך החדשה והיית שותפה והובלתי אני יודעת. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אנחנו מקבלים את התקציב שצריך בתוך זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, זה לא צריך, כי צריך יותר. צריך שכל ילד, כל קטין בן הקהילה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה היא אם זה תקציבי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה תקציבי, כן. הם קיצצו מ-11 לשש נשים. ואני אומרת שכל ילד - - - << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אני רוצה לתקן - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני יודע להגיד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, אני אתן לך, משה, אני מבטיחה לתת לך את זכות הדיבור כנהוג לחברי הכנסת. כן? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אני אתייחס: היו 11 יישובים, בחלק מהיישובים הוחלט על סגירה לא בגלל בעיות תקציביות, אני רוצה שהתמונה תהיה מלאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. למה? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> היו יישובים שהיו לנו מעט מאוד מופנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חושבת שהשיטה לא צריכה להיות לפי יישובים אלא פר ילד. כל ילד בן הקהילה שנעצר או שהמשטרה מתנכלת לו או שעוצרים אותו בכיתה ה', ו', ז', ח' – צריך לקבל את הליווי הזה. קחו את הכספים המיותרים שמחולקים על גבה של הקהילה שלנו בכל מיני משרדים לא רלוונטיים ותדאגו שהם מקבלים ליווי. אני הייתי כתבת משפט פעם, הייתי באה לבתי המשפט, וכל פעם הייתי רואה הורים מבוגרים בני הקהילה הולכים לאיבוד, לא מוצאים את האולם, העורך דין של הסנגוריה לא יוצר איתם קשר, לא מבינים את השפה. פשוט נורא. הייתי צריכה לעצור ולדבר כל פעם עם הדובר של הסנגוריה, איך יכול להיות. כשיש מלווה הם יודעים מתי יש דיונים, יכולים להיות בקשר עם הגורמים ולהגיד לאותו עורך דין שיהיה איתם בקשר, ואם יש בעיה עם המשטרה הם יכולים להציל את הסיפור. ולכן התוכנית הזאת סופר-משמעותית. << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> התוכנית הזו מדהימה, היא נותנת מענה מצוין. נערכת עבודה יפה מאוד עם המשפחות, גם פרטנית וגם קבוצתיים. זו תוכנית מדהימה, אנחנו חושבים שהיא טובה מאוד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגב, אני לא חושבת שצריך לעשות קבוצתיים, לא צריך להפוך אותם לאיזו קבוצה. צריך ליווי. זאת ההנחיה. אחת, לא ללכת למקום קבוצתי, ושתיים לעשות להם הנגשת זכויות כך שיש מלווה משפחה לכל ילד. כמה תקציב יש לכם לסיפור הזה? << אורח >> טלי סמואל: << אורח >> אני צריכה לבדוק, אני לא רוצה לשלוף נתון לא מדויק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. אני מבקשת שתדווחו לוועדה בכמה תקציב מדובר למלווה משפחה. המטרה היא שתהיה את האפשרות להורים, להרים אליהם טלפון, לדבר איתם בשפה האמהרית, להגיד – אנחנו נשים לכם בן אדם שילווה אתכם בכל ההסתבכות של הילד. אני חושבת שאז יהיה לנו יותר קל לראות. כי 100 ילדים מתוך 400 זה ממש מעט וזה חוטא למטרה. ואני גם לא חושבת שזה הרבה כסף ויהיו לזה תוצאות מופלאות. דבר אחרון ממשרד הרווחה, ואז אתן את זכות הדיבור לחברי, חבר הכנסת משה סולומון: אני רואה אתכם כשומרי סף. אני חושבת שקציני מבחן יכולים להציל ילד במקרים שהמשטרה מתלבשת עליהם ובמקרים שהם טעו, בשני המקרים. המצב כרגע, שאנחנו רואים שיש פחות ופחות – אני יודעת שלא אתם בהכרח אשמים בזה. יש לי שתי אחיות עובדות סוציאליות. אבל הדוחות שלכם בהחלט מכריעים מול שופט אם הולכים לתהליך שיקומי וחלופי למעצרים ומאסרים או שהם הולכים – באמת, ברגע שנכנסים לכלא קשה לצאת מהמעגל הזה. אני ממליצה, בדיוק כמו לשב"ס: תעשו את הפילוח של הנתונים, תראו לכמה נתתם ללכת להליך – אני לא יודעת מה העגה המקצועית – לבין אלו שהמלצתם שילכו לכלא. אתם שומרי הסף של הילדים האלה, לכן זה במשרד הרווחה ולא במשרד לביטחון לאומי. אני יודעת שיש לכם משרד מעולה, יש לכם מנכ"ל מעולה – באמת, פעם לא אמרתי את זה על המשרד, פעם היו לי מאבקים קשים על הוצאת ילדים מהבית. אבל תעשו את הבדיקה הזאת, ואני מבקשת – אחת, להגדיל את מלווי המשפחות, שתיים, לעשות פילוחים כמה ילדים הופנו ולאיזה נתיב, ודבר שלישי – שתהיה כתובת לבני ובנות הקהילה, למשפחות, להורים. הינה, למשל עכשיו יש לי מקרה שהמשטרה דורשת שהילד ילך לנווה חורש. יופי לכם, המשטרה, שאתם רוצים שהוא ילך לנווה חורש אחרי שעצרתם אותו פעם ראשונה בכיתה ה', אחר כך עוד מעצר, אחר כך סגרתם את התיקים, וזהו, עצרתם אותו על אגרופן. ילד מירושלים, עוד לא בן 14. מי הם בכלל שיבקשו לשלוח אותו למעון סגור אחרי שהם עוצרים אותו פעם אחר פעם? האבא, אורי, לא יכול להגיע היום. אבל אם אתם תשמעו את הדמעות שלו והפחד של הילד – זה בלתי אפשרי. ואתם צריכים לשים את הקו האדום, להגיד לשופט – זה בלתי אפשרי. זהו, להתחשב גם בהורים. יש מערכות חינוך, יש פנימיות של חינוך, הזכיר את זה השופט אביטל. יש פנימיות מעולות כמו קדמה ופנימיות אחרות אם הם מתאימים להן. אבל אתם, אני אומרת לכם, שומרי הסף. משה סולומון, ואז נעבור להנהלת בתי המשפט, נמצאת איתנו חנית, כדי שנראה איך בתי המשפט עוזרים לבני הקהילה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד בקצרה. ראשית, תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. זה דיון חשוב מאוד, בטח ובטח כשאת מנהלת אותו, כי את מנהלת את הסוגיה הזו לעומק, לפני ולפנים, גם מהקהילה אבל גם מגורמי קבלת ההחלטות. גם מעברך כשרת העלייה והקליטה את מכירה את הנושא הזה, ולכן חשוב מאוד שאת מנהלת את זה ואני שמח על כך. אני רוצה להגיד ארבע נקודות, בקצרה: אחת, משרד הרווחה, האנשים שמגיעים אליכם בסופו של דבר, אם מגיעים אליכם, זה אחרי שנפרצו כל מעגלי החוסן הפנימיים של אותם אנשים, ואתם מכירים את זה. צריך להכיר שלעתים נפרצים מעגלי החוסן ומעגלי ההגנה המשפחתיים, הקהילתיים והסביבתיים של אותו צעיר ואין למשפחה יכולת לעשות את זה. לא תמיד זה נגרם עקב כך שהמשפחה לא רוצה או שהיא בעצמה נמצאת בין הגורמים הבעייתיים, אלא הרבה פעמים – אנחנו יודעים את זה ביחס ליוצאי אתיופיה – זו התוויה שהמשפחה מקבלת ומודלים שאנשים מקבלים. לכן לנו חשוב מאוד לראות שמשרד הרווחה מסתכל על הקהילה באופן פחות מחמיר ביחס להתבוננות ולאבחון של הצעירים האלו. זה מאוד חשוב, אני אומר באופן כללי. דבר נוסף: אני רוצה שהנושא הכספי לא יהיה הגורם שבגינו אותם צעירים או אותן משפחות לא מקבלות מענה. גם חברתי, חברת הכנסת פנינה, וגם אנוכי עוסקים בזה יום-יום. אני אומר לך עכשיו שקיבלתי את הדוח. משרד הרווחה ניצלו אמנם ניצול יפה, אבל 86% מהתקציב שהוקצב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וכמה זה? 20 מיליון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה 20 מיליון עד כמה שאני יודע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה יודע שעכשיו בחינוך הלכו לקצץ? זה גם משהו שצריך להזכיר, יש פה קיצוצים שאנחנו לא יודעים. אני אומרת לך בשקט, סיפר אביטל למשל על הרשות לביטחון קהילתי, זה התחיל ב-11 מיליון - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? הוחזר הכסף, אני דיברתי איתו בוועדה הקודמת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משה, אני לא מתווכחת איתך, תקשיב. היה 11 מיליון, היום זה 2.5. מה, יש עובדות. אני טועה? << אורח >> אביטל חן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה נתת. אבל אני מדברת על המקור, בבסיס. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק רוצה לומר שאני רוצה שנושא הכסף לא יהיה הגורם המעכב. ואם זה הופך לגורם מעכב תפנו אלינו. אנחנו פה עובדים על הדבר הזה, יום-יום, שעה-שעה. אני יודע שמשרד הרווחה ניצל 86% ולא 100%. נכון, זה ניצול יפה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה, ממה שחסר – הוא צודק, משה – תנו למלווי משפחות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, יש פה עוד 14% שאפשר לעשות איתם. הדבר הנוסף, הצגת את זה גם את, הוא הנושא שכשמגיעות ההמלצות של העובדים הסוציאליים וגורמי הרווחה בכלל כלפי צעירים יוצאי אתיופיה, הן לפעמים מחמירות יותר מהרגיל. כיוון שרואים שאין מעגלים משפחתיים או מעגלים תומכים נוספים מחמירים יתר על המידה וזה כדור שלג שאתה לא יודע איפה תפגוש. אנחנו מבקשים שתהיה מחשבה ושום שכל. נקודה אחרונה, להבין שהמטרה שלנו היא להחזיר את הצעירים האלה למעגל החברה באופן מלא. אנחנו מכירים, אני עצמי הדרכתי לא מעט נערים בסיכון במהלך חיי ואני יודע להגיד שכל פעם, קבוצה של 11 נערים, במשך שנה שלמה הצלחתי להחזיר את כולם למעגל החברה וכולם היום בתפקידים משמעותיים. תסתכלו על זה ככה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אבל משה, חשוב גם לומר – המטרה של הדיון הזה היא להגן על הילדים האלה, אני אומרת לך. אני אמרתי קודם: לעבריינות אין צבע, לבן, שחור. לא רוצה שהילדה שלי תיתקל באף עבריין, אבל זה לא הסיפור; הנתונים מעידים שהילדים שלנו מופקרים וחשופים לפגיעה קשה של כל שוטר שיקום. עכשיו, לא כל השוטרים לא טובים, לא כל השוטרים פוגעים בבני הקהילה, ברור לי. אבל אם תדעו לטפל בעבריינים על מדים שסורחים, אחד שמרביץ לילד בן הקהילה צריך לעוף מהמשטרה. לעוף – לא רוצה להגיד לאן. ברגע שתעיפו את האנשים האלה תהיה לנו משטרה לתפארת מדינת ישראל. אתה יודע, היה לנו סיפור לפני שנה, אני בשוק: שוטרת שדופקת מכות לבחור בן הקהילה. הוא לא קטין. זה פורסם גם. לא משנה, בסוף הצלחנו להוציא אותה מהמשטרה. אבל תאר לך שהוא היה מרים עליה יד. איזה סבלני. זה היה בחנייה. אם הוא היה מרים עליה יד – היום הוא היה בכלא. הוא לא הרים עליה יד. מזל שהיה איזה עובר אורח שצילם איך היא משפילה אותו, מרביצה לו. ואם זה היה קטין? אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות במקום שילדים מפחדים. לא יהיה. הילדים שלנו מהממים, הם גם מתגייסים לצבא והכי גיבורים בצבא. באמת, משטרת ישראל, תתעוררו. אני חוזרת, יש לנו את נציגי צה"ל והנהלת בתי המשפט, אבל לפני זה אני רוצה לחזור לשוטר, יש פה קצין ביקורת, רפ"ק רם וילנאי. שלום, רם. << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> היי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אהלן, מה נשמע? רם, אתה שומע את הקולות. אתה אחראי לביקורת הפנים משטרתית או שאני טועה בכותרת? << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> אני שייך ליחידה הארצית לביקורת המשטרה. יש אצלנו קצינים שעושים ביקורות פנים בתוך הארגון ויש אצלנו חוליה שעוסקת במענים לדוחות מבקר המדינה ולביקורות של המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אתה מוכן לגאול אותנו? מה עושים עם האירוע הזה? מה עושים? אנחנו ארבעה עשורים בארץ. הקהילה כבר מתריעה עשור, מה שלא אמרנו בשלושת העשורים הראשונים. המצב רע מאוד. מה אתם עושים? << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> אנחנו שלחנו לכם אתמול בערב מסמך של עשייה, מפורט מאוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשמח לשמוע, בבקשה. אל תדאגו, כל האורחים לעלייה והקליטה, אל תדאגו, אנחנו פה, גם אם נתחיל באיחור, הכול בסדר. מי שבא לדיון השני יכול לצאת לשתות קפה, מי שרוצה להישאר – שזה גם נוגע לילדים שלכם – אתם מוזמנים להישאר. כן. << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> ברשותך, יושבת-ראש הוועדה, מפאת כבודו של אלי אני אתן לו לקרוא את זה, כי זה מסמך שהוא כתב, זה מסמך שהעברנו לכם אתמול בערב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא קיבלנו. << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> העברנו את זה ללשכת המפכ"ל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עוד פעם לשכת המפכ"ל ולשכת השר מסתירים את הנתונים. << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> על זה אני לא יודע, אני אומר לך שאני אתמול - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתם מפחדים? אנחנו ניתן לכם להדליק משואה אם תחשפו מה מסתירים. << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> אני יודע מה אנחנו עושים, אני אתמול ב-18:00 העברתי את המסמך הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה מאמין שהתוכנית החדשה שלכם יכולה לעשות שינוי, ולא רק לרקוד, לאכול אינג'רה ובונה? << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> השב"ס, זה לא קשור, שהיא לא תבטל לי עכשיו את התוכנית של האינג'רה לאסירים. באמת, אתם מסוגלים ללכת בצעדים אמתיים לשיפור? << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> הפנים שלנו תמיד לשיתוף פעולה, תמיד. אני לא יודע אילו גורמים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא תמיד. אני אומרת לך שלא. או שלא הקשבת לי – אני בטוחה שאתם מאמינים באמירה הזאת, אני אומרת לך שאם רוצים לפתור את זה, אני מקווה שאתם לוקחים את כל הדיונים שהיו פה בארבע השנים האחרונות בכל מה שאנחנו מתריעים כנבחרי ציבור – צריך תוכנית אופרטיבית, לא קשור לחג הסיגד ולא קשור לנספי סודן עליהם השלום. צריך טיפול אמיתי, גם בשוטרים. אתה יודע מה? אני אשאל אותך שאלה אחרת: מה אתם עושים פנים משטרתי אם אתם יודעים ששוטר הרביץ, קילל. אתם זוכרים בזמנו את השוטרים שהייתה להם קבוצת וואטסאפ ואמרו על האתיופי – בואו נתפוס אותו עוד פעם, נביא את הראש שלו. פירקו אותו מכות, לעגו לו עם החבלות שהיו על הפנים או דיברו בצורה גזענית. מה אתם עושים כארגון? << אורח >> רם וילנאי: << אורח >> התופעות הללו בירידה ואנחנו מטפלים בנושאים האלה. כשזה פלילי זה עובר למח"ש וכשזה משמעתי זה מטופל במחלקת משמעת. זה מטופל במלוא החומרה והארגון נמצא במקום אחר ממה שהיה בדוח מבקר המדינה ב-2019. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. רפ"ק וילנאי, האם תוכלו לייצר כתובת נגישה של מי שלא הולכים למח"ש ורוצים שאתם כמטה תטפלו בשוטר, נגיד ילד שאומר – הוא הרביץ לי, קרא לי כושי. יש כתובת כזאת שבני הקהילה יכולים – באתר, לא בהכרח טלפוני. אם טלפונית אתה מוזמן להגיד את זה, כי יש הרבה מאוד צעירים שצופים בנו. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> ברשותך אני אתייחס לזה, מבחינת עיקרי תוכנית העבודה שלנו ל-2026, אבל ספציפית לשאלה האחרונה ששאלת. רמ"ח קהילות, בשביל ההבנה, הוא הממונה הארגוני למניעת גזענות בנוסף לתפקידו. על זה אנחנו מינינו רפרנטים בכל מחוז באגף מדרגת סנ"צ. כמו הסיפור של הטרדות מיניות ביוהל"מ, אותו דבר מינינו עכשיו, עשינו להם הכשרה כבר פעמיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. חדש? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> חדש-דנדש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין, זו דווקא בשורה. מתי, לפני חודש? חודשיים? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> מינינו אותם עכשיו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם התחילו לעבוד? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אנחנו מייצרים עכשיו את הנוהל המשטרתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את ההכשרה. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> לא, הכשרות עשינו כבר, זה מעבר. קיבלנו את המסמך של משרד המשפטים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של ציקי. היחידה למאבק בגזענות. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> של ציקי, בנושא המאבק בגזענות. בדיוק. אנחנו גוזרים מתוך זה נוהל משטרתי בדיוק כמו ההטרדות המיניות והולכים להיות לנו רפרנטים בכל מחוז באגף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמונעים גזענות בתוך הארגון או כלפי אזרחים? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> בתוך הארגון וגם כלפי חוץ. גם וגם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק בקשה אחת: אני חושבת שמניעת גזענות זה חשוב גם בתוך הארגון, אבל אנחנו כרגע מדברים על הציבור. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> רק מילה, השלב הבא מבחינתי, בחלום שלי, הוא שתקן כזה לא יהיה נוסף על תפקיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, חד-משמעית, אותו דבר גם לגבי הטרדות מיניות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר לך, תסתכלי, אני קיבלתי עכשיו איזושהי כתבה שהייתה ב-7 ביוני, וככה היא כותבת: האכיפה הבררנית נחשפת, תחנות משטרה נגד הקהילה האתיופית, מסמכים פנימיים. פרסם טוביה יגלניק בגלי צה"ל, מגלים אכיפה בררנית בולטת נגד בני העדה האתיופית בכמה תחנות מרכזיות בארץ, המשטרה חילקה את התחנות לקטגוריות וקבעה כי חמש מהן דורשות התערבות עומק רב-שלבית. אתה מכיר את זה? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> דיברנו על זה לפני שנכנסת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה. וילנאי, אני מאמינה בסנבטו. באמת אני אומרת לכם, צריך לתת את ימי החסד שלו. זה טוב שיש עכשיו את ממונה הגזענות. זה בנוסף לתפקיד, אבל זה טוב. אבל נראה לי שאתה צריך למקד אותם קודם כול בגזענות החוצה, כלפי האזרחים. אבל זו המשימה שלכם. חמש התחנות האלה – אתם לא יכולים לישון עד שלא תראו מה הסיפור שם. << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> אליי או אליו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מדברת לוילנאי, לשותפים שלנו. אז מה, אם אנחנו חבשה אין לנו שותפים מעם ישראל? אנחנו חייבים את השותפים מעם ישראל, זו לא בעיה של יהודי אתיופיה, אני אומרת לכם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה נעשה עם החמש האלה כרגע? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> שוב, אתה לא היית פה, דיברנו קודם על העניין הזה. אני שם את זה על השולחן, הכי גלוי: זו עבודה פנימית שעשינו לעצמנו לראות איפה אנחנו יכולים להשתפר ולהתייעל. איכשהו, בתהליך העבודה שעשינו, מסמך דלף לאינטרנט כפרסום מכרז, עיתונאי חרוץ עשה מזה אייטם. אני אמרתי לכל הסובבים אותי ואני אומר גם בוועדה: העבודה הזאת היא ממקום מצוין, לראות איפה טעינו כמשטרה ואיפה אני יכול להשתפר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. ביקשנו שהתוכנית תוגש לוועדה, זה יהיה חלק מההנחיות. התוכנית תוגש לוועדה ונוכל להביא את ההערות שלנו כנבחרי ציבור וגם אנשי מקצוע – אני בכלל בעד שתפיצו אותה לכולם, כולל לרווחה ולאחרים, כדי שיוכלו להעיר הערות ולהיות במקום מתוקן יותר. אני רוצה לעבור בבקשה לפני הסיכום – נציגי צה"ל יושבים הרבה מאוד זמן יחד עם הנהלת בתי המשפט על הזום. תראו, זה נושא שהוא עולם ומלואו, כי כל ילד הוא עולם ומלואו, והילדים המתוקים שלנו זו משימה מבחינתנו, להציל את ההווה והעתיד שלהם. בתאל, שלום לך, סגן אלוף בתאל סטפנסקי, סגנית מפקד מיט"ב. << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אה, בתאל. פניות הציבור שלי פתאום מול העיניים. מה שלומך? קודם כול, תודה שאת עוזרת בפניות ציבור, זה לא מובן מאליו. אני שמחה שאת כאן איתנו. << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האמת שדווקא מיט"ב זו סוגיה שאני לא יודעת אם אני אכנס אליה עכשיו בתפקידי האיכות של חיילים יוצאי אתיופיה, אני רק אומר אמירה אחת שכן שווה אולי לדיון שנעשה בהמשך לפלח את הנתונים, אם הם הפסיקו להיות עובדי רס"ר נהגים ושות'. הנושא הרלוונטי יותר לעניין הזה הוא נושא הכליאה, כמה נמצאים בכלא. אני יודעת שמיכאל ביטון מתכוון לקיים דיון על זה, זה בנפשו. אנחנו נחבר ביניהם, הוא ממש רוצה לעשות רק על הסיפור של הכלואים מהצבא. אני כן אומר, בתאל, היו לכם אירועים גזעניים בתוך צה"ל. גל מטפלת בפניות הציבור די מהר, אני חושבת שלכם יש קשר לזה. יש לכם יד ורגל או יכולת להשפיע? בואי תספרי לי מה התפקיד שלכם, קצר. << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> קודם כול, אני באתי על תקן מה שנקרא טיפול המלש"בים לפני השירות הצבאי בכל מה שקשור לרישום הפלילי ותהליך ההשתלבות שלהם ואישורם לגיוס לצה"ל. נמצאת איתי גם שוש גזיאל, היא ראש עתו"ם. את הסוגיה ששאלת לדעתי צריך להכווין אליה, אם יהיו שאלות על תחום הרישום הפלילי אני כמובן אענה, ותודה לכם על ההזדמנות להיות פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אחת, תעשי פילוח ותגישו בבקשה לוועדה כמה רישומים פליליים יש, כי בעיניי המשטרה פשוט פותחת להם תיקים ואז בכלל לא נותנים להם להתגייס. כמה אתם דוחים, זו שאלה טובה, תרשמי לך את זה. אני רוצה לדעת כמה אתם דוחים מקרב המלש"בים יהודי אתיופיה ועל כמה ויתרתם על לשלוח להם צו גיוס. לא כל אחד מקבל צו גיוס, נכון? או שכולם חייבים לקבל. << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> כל מי שמחויב על פי חוק שירות הביטחון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ורק אז אתם דוחים אותם? << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> אנחנו לא דוחים, אנחנו עושים תהליך בירור בשיתוף משטרת ישראל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תנסי להבין, אני לא מכירה את הטרמינולוגיה המקצועית, אני שואלת. << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> אנחנו עושים איתם תהליך של בירור, ראיונות, בודקים איתם את מצב הרישום הפלילי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש מישהו שאתם לא שולחים לו צו גיוס, או שאתם מחויבים לשלוח? << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> לא, כל מי שמחויב בגיוס מקבל צו הביתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, בעצם אין דבר כזה לפני צו גיוס. אני מבקשת לדעת לכמה צעירים ממוצא אתיופי, כולל ישראלים – רובם היום לדעתי הם ישראלים שנולדו כאן – אתם עושים בירור ומחליטים לומר להם: תודה ולהתראות, לא צריכים את השירות שלכם. בסדר? << אורח >> בתאל סטפנסקי: << אורח >> אנחנו נשלח את זה. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. ואגב, יש מכינות מאוד מיוחדות, כמו המכינה של יהודית וסטולרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הזדמנות לשנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מכינת הזדמנות לשנות, אנחנו מרימים לכם, הם גם הדליקו משואה. תודה בתאל. הנהלת בתי המשפט, עו"ד גדי אלבז, מה שלומך, גדי? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> ברוך השם, בסדר גמור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חנית בטח אמרה לך מה אני רוצה מכם. << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אני לא יכולה לראות את זה שהמבוגרים שלנו מסתובבים במסדרונות בית המשפט ואף אחד לא עוזר להם. שתיים, שופטים הם שומרי הסף הכי חשובים בסיפור הזה, בחדרי המעצרים. אני אומרת – תעשו פילוח, לא ביקשנו התערבות. ברור שאנחנו יודעים איפה הגבולות של נבחרי הציבור ופוליטיקאים בהתערבות מול בתי המשפט. יש הפרדה ברורה מאוד. אבל אתם חיים בתוך העם, וגם אתם רוצים שיהיה לכם אמון ציבורי. אני הייתי רוצה שתחשבו אתם, אם אתם רוצים נשלח לכם בהתייעצות, חבר הכנסת משה ואני, כמה שאלות. חדרי מעצרי היום הם סופר-משמעותיים בשביל ששופט ישים לב שמשהו לא בסדר. אם הובא אליו ילד בן 13–14 להארכת מעצר או לדיון, אין הורים או שהיה במעצר כל הלילה או שיש לו חבורות על הגוף, הם הראשונים שאמורים לשים את הקווים האדומים מול השוטרים. אתה מסכים איתי בזה, גדי? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> אני מסכים איתך, אבל לנו לא ידוע על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא ידוע? זה להגיד אני לא חי בישראל. מה זה לא ידוע? קראת את דוח פלמור? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> אני אומר עוד פעם: ככל שיש מידע לשופט על דבר כזה או אחר שנעשה בחדר המעצרים ברור שהוא צריך להתייחס אליו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, גדי, אני שוב אומרת: אני לא מסתכלת על המיקרו. אתה קראת את דוח פלמור? אם לא, זה בסדר. << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המצב הוא לא טוב. השער הראשוני של הילדים האלה הוא חדרי הארכת המעצר באולם הדיונים, אנחנו יודעים איך זה עובד, עוד אסיר ועוד אסיר ועוד אסיר. נגיד שבא שופט ורואה שכל פעם מביאים לו להארכת מעצר ילדים אתיופים, מה, זה לא מדליק נורה אדומה? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> אני אומר עוד פעם: לנו לא ידוע. ככל שיושב-ראש הוועדה, כמו שאמרה קודם, תרצה בסיכום הדיון להפנות שאלות מסוימות אנחנו נשמח להתייחס אליהן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, בשביל זה הדיון. אני רוצה שתפלחו בבקשה, קחו מדגם של אותם חמש תחנות אדומות, זה לדעתי רעיון לא רע. לקחת את חמש התחנות שבלטו בכמות המעצרים שלהן. לכו לאותו בית משפט שלום שבו עושים את הארכת המעצר ותבקשו לעשות פילוח של מספר התיקים ומה הסתיים. לך על הקטינים, לא על הבגירים, בסדר? לך על הילדים ממוצא אתיופי ואז תבין מה קרה. תעשו מחקר, המטרה היא ברמת המקרו. מחקר מה קרה ואיך זה הסתיים. אם יש לך שופטים שמקבלים שוב ושוב את בקשות המשטרה מבלי לעצור לרגע ולשאול – למה, מה קרה? אנחנו בבעיה. אני אתן לך דוגמה: כשהיה את המעצר של שני האחים שעצרו אותם לשעות ארוכות בלי אוכל ושתייה, בני 12 ו-13, זה סיפור שאני מדברת עליו הרבה. בבוקר המשטרה הגיעה וטענה למסוכנות של שני הילדים האלה, שאף אחד מהם לא מעורב בשום דבר, ילדים מותק. בן ה-13 הוא שחקן כדורעף ובן ה-12 הוא ילד מתוק שאין לתאר, הוא בכלל נראה בן שמונה. השופט אמר לשוטרים – איזו מסוכנות? מה אתם רואים בשני הילדים הקטנים האלה? בואו תספרו מה המסוכנות. היו להם חשדות, הם לא היו קשורים בכלל. הוא פשוט אמר לשוטרים, מה שנקרא בשפה הפחות רשמית – זרק אותם מכל המדרגות. עכשיו, אני לא מבקשת משופטים שיתערבו במיקרו. תעשו פילוח בחמש התחנות שיש בהן מעצרים, תקישו איזה בית משפט שלום קשור, תעשו מחקר, כדי שנוכל להבין מה תמונת המצב. ואז תוכלו לגזור מזה גם הכשרות לשופטים ברגישות לקבוצות שסובלות מ-Profiling. כן, גדי? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> לגבי הכשרות לשופטים, חשוב לי להגיד שיש מנהלת שמרכזת את המרכז להכשרה והשתלמויות של השופטים, אנחנו כמובן נפנה אליה את הנושא. עוד פעם, לגבי מקרה כזה או אחר, ברור שהשופט ער לדברים האלה וכמו שגברתי ציינה, ככל שאין מסוכנות ברור שלא יאריכו את מעצרו לחינם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל לצערי היו גם שופטים שלא רק האריכו, פשוט עצמו עיניים לאורך השנים, ובגלל זה כל בתי הכלא – בבית הכלא אופק, אם שמעת, היו 40% יוצאי אתיופיה. הם לא הגיעו לשם לבד, זה היה בסיוע השופטים שלא שמו לב לסיטונאות בפתיחת תיקים כלפי יוצאי אתיופיה. אבל זה דיון ארוך. אני אמרתי מה אנחנו מבקשים, חמש תחנות, לראות לאילו בתי משפט שלום הן משתייכות. אלי סנבטו, אתה מוכן להעביר אליו בבקשה את חמש התחנות שהם יעשו פילוח לראות מה קרה בבתי המשפט? << אורח >> אלי סנבטו: << אורח >> ברשותך, כמו שאמרתי בהתחלה, ברגע שיאושר לי מן הסתם זה לא יישאר אצלנו, אנחנו נשתף פעולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, המשטרה לא מוכנים כרגע להעביר לכם כי הם חוששים מהשר או לא יודעת, מהמפכ"ל, מה שלא יהיה. אנחנו נשים בסוף את ידנו על הנתונים האלה. לדעתי הנתונים הם כאלה: בלמ"ס יש לכם את מספר יוצאי אתיופיה בכל אזור. זה כנראה בית משפט שלום בראשון – יש לך? כן. בית משפט שלום בפתח תקווה למעצרים, יש לך. בית משפט בירושלים. אשדוד, לאן משתייך? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מציע לא לנחש - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, גדי? אשדוד, בדרום, לאיזה בית משפט שלום זה משתייך? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> לאשדוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לנו אשדוד, פתח תקווה, ראשון. בקיצור, לקחת את בתי המשפט שלום המרכזיים שהם באזורי המגורים המרוכזים של יוצאי אתיופיה ולנסות לעשות פילוח, להבין את הסיפור הזה. זה קשה, אבל יש משאבים של המדינה בשביל לעשות את זה. תודה. אני רוצה לסגור, יש מישהו שרצה לדבר ולא דיבר בעניין התנהלות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה ולא קיבל? כן. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> היי, ענבל גלון, אני הסגנית של ציקי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה ליחידה, אני יודעת שאתם עושים לאחרונה פעילות משמעותית מאוד. בבקשה. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> אנחנו רק רוצים להדגיש שוב את החשיבות האקוטית של העברת הנתונים. גם אנחנו העברנו בינואר בקשה למשטרה להעביר נתונים אלינו ליישום דוח פלמור, ליישום החלטת הממשלה, לכל המעקב; לא קיבלנו מענה עד כה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה לדעתך? << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> נראה לי שנאמר פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את רואה את תמונת המצב. מה דעתכם בתור גורם מקצועי שהוקם בתוך משרד המשפטים במאבק עיקש מאוד של בני הקהילה ב-2015 בזכות המחאות האלה, לכל הצעירים יוצאי אתיופיה שרואים אותנו וחושבים ששום דבר לא יוצא מהמחאות – לא, יקרים. מחאה זו נשמת אפה של הדמוקרטיה והיא הזיזה ועוד איך הזיזה. להמשיך לחשוף. אין מחטא טוב כאור השמש, וגם הקמת היחידה היא דבר חשוב מאוד. מה מבחינתך, מניפסט קצר לסיכום, את רואה בנתונים המוצגים? << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> אור השמש מחטא הכול. זה גם הדגש שלנו לתוכנית העבודה ל-2026–2027, הנתונים הם בסיס לכל דבר ועניין בעבודה הזאת, זה גם הרקע המקצועי שלי, ולכן אנחנו שמים את זה כדגש עיקרי לעבודה שלנו. לא רק בתחום של האכיפה, אלא גם בחינוך, בבריאות. זה דגש עיקרי לכל תוכנית העבודה ואנחנו עובדים קשה כדי להשיג את הנתונים האלה בפורום מנכ"לים, בוועדה המייעצת, בכל מקום זה הדגש שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רוצה להודות לכולכם על הסבלנות, לכל משרדי הממשלה. אני חושבת שזה היה דיון סופר-משמעותי. אני חושבת שאם כל אחד מאיתנו ייקח את הדברים שנאמרו פה ואת ההנחיות – תכף אני אקריא את הסיכום של הישיבה הזאת והיא תישלח גם לכל משרדי הממשלה. אני חושבת שאין מנוס אלא לעשות פה עבודת שיתוף פעולה עמוקה שכל משרד וגורם לוקח על עצמו, ולא לאט, מהר, אבל עמוק. כי אין דרך, אני אומרת לכם. המספרים לא משקרים, וכפי שאמרתי, הגענו עם 0% פשיעה. הסטייה אמורה להיות קטנה, לא כזו משמעותית באלפי תיקים. אנחנו מתמודדים היום עם הרבה מאוד צעירים מתמודדי נפש. וכשאני ראיתי שאלה בנים צעירים הבנתי, התמונה התגלתה בפניי. בפעם הבאה אנחנו נזמין גם את משרד החינוך . בכל פעם שיש קטטה בבתי ספר, אמרתי את זה על קצה המזלג, ישר מתלבשים על הילד האתיופי, וזה בדרך כלל הבנים. הם יוצאים משם והם צריכים ברחוב ובשכונות לחשוש ולפחד. מי שהצליחו לצאת מהפיקוח של הרווחה והרווחה לא הוציאו להם את הילדים מהבית והם עוד איכשהו שורדים. הם נתקלים בגזענות מהסביבה והחברים שלהם, לאף אחד אין חסינות, אני אומרת לכם. גם הילדים שלי חווים גזענות ואנחנו מלמדים אותם איך להתמודד. אבל מערכות לא יכולות לסגור עליהם, ממש לא. ואנחנו הולכים לתקן את זה, גם אם זה יהיה המאבק שלנו עד יומנו האחרון, אנחנו נעשה את זה. אני טועה? אנחנו נעשה את זה כי אף אחד לא מוותר על הילדים שלו. אל תוותרו על הילדים שלכם, כי אלה הילדים שלכם. אני מודה לכם, אני רוצה להזכיר את סיכום הדיון. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לצאת בקול קורא חדש למינוי נציגי ציבור בוועדה שיש להם את הידע והכישורים הרלוונטיים להבנה של האירוע הלאומי הזה ללא ניגוד עניינים ושקיפות מוחלטת לציבור, תוך כדי שהם מיידעים את הציבור מפעם לפעם במתרחש בוועדה עצמה. הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי, ובפרט מהרשות לביטחון קהילתי, לשים את הרכזים בערים הגדולות שנמצאים בהן יוצאי אתיופיה בריכוזים גבוהים. ואם צריך, להגדיל את מספר הרכזים, השופט אביטל. הוועדה מבקשת משב"ס להעביר בתוך חודשיים ניתוח ופילוח של כמות האסירים יוצאי אתיופיה במתקני הכליאה השונים כדי להשלים את תמונת המצב של בני הקהילה. הוועדה מבקשת, כמו כן, לבדוק האם אפשר להנגיש להם את האוכל והצרכים התרבותיים המותאמים. הוועדה תקיים דיון על ייצוג הולם של מגוון אוכלוסיות, שזה דיון אחר. משרד הרווחה – היא הלכה, אבל היא הבינה בדיוק מה ביקשתי ממנה. אחת, ביקשתי ממנה להגדיל את התקציב למספר הרכזים שמלווים בתוכנית ליווי משפחתי. הדבר הנוסף הוא לעשות לנו פילוח כמה מהצעירים הולכים לתהליכים של שיקום. הדבר האחרון שביקשנו מהם הוא להיות שומרי סף. הוועדה רואה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שומרי סף, קציני מבחן יכולים להציל ילד במקרה שהמשטרה מעורבת בו. דוחות העו"סים מכריעים בבתי המשפט כאשר עומד על הפרק תהליך שיקומי. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים שתהיה כתובת ברורה עבור משפחות יוצאי אתיופיה – זה מה שרציתי, שתהיה כתובת ברורה שהם יכולים להתלונן על תהליך של מעצר או במהלך הגשת דוחות לבתי המשפט. הוועדה מבקשת מצה"ל להעביר מענה לגבי כמות רישומים פליליים שיש למלש"בים יוצאי אתיופיה – אני אדייק: הוועדה מבקשת מצה"ל להעביר כמה מהמלש"בים יוצאי אתיופיה נדחים לשירות סדיר בצבא ההגנה לישראל. הוועדה מבקשת מהנהלת בתי המשפט לערוך בדיקה בחמישה בתי משפט השלום להארכת מעצר, שזה יהיה חופף לכמות האוכלוסייה באותם אזורים, כדי להבין מה מתרחש שם. נראה לי די סיכמנו את העניינים, תודה ולהתראות. עשר דקות הפסקה ואנחנו חוזרים, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:09. << סיום >>