פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 ועדת החינוך, התרבות והספורט 09/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 583 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר-היום: << נושא >> הסרת חסמים בתכנית לקידום ההשכלה האקדמית בקרב קהילת יהודי אתיופיה- פיקוח על תכנית המלגות במל"ג << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה סולומון – מ"מ היו"ר אכרם חסון צגה מלקו חברי הכנסת: מיכאל ביטון פנינה תמנו מוזמנים: אייל ניצני – סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה אלמו אבנט – מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה אבישי כהן – מנהל אגף תעסוקה רב-גילית, משרד העבודה האימאנוט גושה – סטודנטית ודוברת בוועדה, התאחדות הסטודנטים ראם אשל – מנהל קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים אושרית טמסות – סמנכ"ל חינוך, מכון פויירשטיין רועי בכר – מנהל פיתוח אסטרטגי, מכון פויירשטיין אורי זיו – ממונה תחום אוכלוסיות ייחודיות ומכינות, המועצה להשכלה גבוהה ישראלה מולה – סטודנט, ארגוני סטודנטים ניגיסט באיו – מובילת קשרי קהילה ליוצאי אתיופיה במכללה האקדמית ת״א יפו, אגודת הסטודנטים אביב מולה – סטודנטית, אגודת הסטודנטים בתאל טגן – פעילה בתנועה, תנועת המילואימניקים דוד מהרט – מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה הלינה באייך מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסרת חסמים בתכנית לקידום ההשכלה האקדמית בקרב קהילת יהודי אתיופיה – פיקוח על תכנית המלגות במל"ג << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא הסרת החסמים תוכנית קידום ההשכלה האקדמית בקרב קהילת יהודי אתיופיה – פיקוח על תוכנית המלגות במועצה להשכלה הגבוהה. זהו דיון שני שנעשה בנושא הזה ואני שמח לנהל אותו ועל הנוכחות של האנשים כאן וגם בזום. אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד, הוא דיון של שקיפות ושל התייחסות לרחשים של סטודנטים יוצאי אתיופיה שלומדים כעת בעקבות המתווה החדש שיצא. הייתי רוצה לעשות דיון שבאמת נפיק ממנו את המרב, נוציא ממנו את המקסימום כדי ליצור מצב שבו המענים לשטח יהיו כאלה שיאפשרו לסטודנטים להצליח בלימודיהם, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה כלכלית, כך שהחסם הזה ירד מסדר-היום. אני רוצה לומר כמה נקודות, אחר כך לשמוע אולי חלק מהסטודנטים ואחר כך לשמוע את גורמי המקצוע, גם את הממ"מ אם יש לו מה להוסיף. חשוב לי מאוד בדיון הזה לשמוע את הסטודנטים כדי להבין מה מפריע, מה מעכב, מה גורם לחסם בלימודים, כדי שנוכל לאפשר לגורמים המקצועיים לתקן את המתווה שהוצע. אחת, אני רוצה להבין מה היה הרקע המקצועי לשינויים שנעשו כעת; שתיים, אני רוצה להבין מה המלגה הממוצעת לסטודנט בכלל; שלוש, אני רוצה להבין מה חשיבות המלגות לתואר שני, אני מבין שזה נכנס, להבין מה החשיבות של זה, ממה זה נובע ולתת לזה איזושהי קדימות; ארבע, לבנות תוכנית בסיס מלגה לכלל הסטודנטים ועליה לעשות איזושהי תוספת של סכום כדי לייצר תיעדוף או אפילו הסללה, או מציאות שבה המל"ג אומר – אם המדינה הייתה זקוקה לסטודנטים במקצוע כזה וכזה, בוא ניתן תיעדוף. אבל זה חייב להיות באיזושהי נקודת מינימום שממנה אנחנו מתחילים. אלה הנושאים שאני רוצה לדון בהם בדיון הזה, אני רוצה שהדיון יהיה ענייני ומקצועי. אנחנו בסוף רוצים להגיע לתוצאה טובה שבה המתווה שיתוקן בקרוב יהיה מתווה שיאפשר לסטודנטים באמת להצליח בלימודיהם וכמובן שהחסם הכלכלי והמלגות לא יהיו חסם שלחלילה יפגע בהתקדמות שלהם. מצטרף אלינו חבר הכנסת מיכאל ביטון. אנחנו נשמע את הסטודנטים, אחר כך את חברי הכנסת שהגיעו ואחר כך את גורמי המקצוע. אני מקווה שנוכל להגיע לעמק השווה בעניין הזה. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> היי, קוראים לי אביב מולה, אני בת 28, אני סטודנטית שנה ב' בפקולטה למשפטים פה באוניברסיטה העברית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר לפני שאת ממשיכה – אני נפגשתי עם אביב בלשכתי וראיתי באמת כמה היא משקיעה. באמת, היא השקיעה המון במתווה הזה וניתחה אותו לעומק, לפני ולפנים, ובאה להציג לי את זה. זה באמת מעסיק אותה ברמה האישית וגם ברמת הקהילה. כל הכבוד שהגעת לכאן. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אני גם קצת מתרגשת, אולי אני אגמגם, פעם ראשונה שלי בפורום כזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו איתך. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אני בת 28, אחת מהאחיות שלי פה, אנחנו בסך הכול 11 נפשות בבית. את המסע שלי באקדמיה התחלתי בגיל 25 אחרי שעבדתי שנים בחברות ביטוח – ביטוח ישיר, פרנטר, במלא מקומות, עבדתי בארגונים גדולים. אחרי שנמאס לי לעבוד בחברות שאני פשוט מספר במערכת ואומרים לי מה אני צריכה לעשות, כמה זמן יש לי הפסקה לאכול, וגם בשביל להתפנות – עם כל הכבוד – אני צריכה לבקש אישור מהאחמ"ש. בדקתי מה צריך לעשות, התקשרתי, חיפשתי באינטרנט מכינות. שיחה של 45 דקות עם מנהלת של תוכנית יואל באוניברסיטת בר אילן שינתה לי את החיים. התחלתי את המכינה, סיימתי את המכינה עם ציון כמעט מושלם – הייתה חסרה לי חצי נקודה – והתקבלתי לאוניברסיטה העברית, שם כרגע אני לומדת שנתיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה את לומדת? << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אני לומדת משפטים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הכבוד. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> תודה רבה. אני באתי לפה נטו לדבר על המל"ג, על המלגה, על כל התנאים החדשים שעשו. אני זכאית כיום בהתאם לתנאים הקודמים למלגה. זאת אומרת שאני מקבלת 10,000 שקלים כל שנה תמורת X שעות. בשנה א' עשיתי 40 שעות התנדבות, בשנה ב' זה 60 שעות התנדבות ובשנה הבאה אני לא אמורה לעשות התנדבות, כי ביטלו את חובת ההתנדבות. זה דבר מבורך כי הרבה סטודנטים התלוננו על זה, כי היה קשה מאוד לשלב את זה עם הלימודים. אני גם עמדתי בתנאי סף, כי כשאתה מגיע מבית של 11 נפשות, בין אם אתה רוצה או לא רוצה, אתה עומד בכל תנאי סף כלכלי, ועמדתי בזה. אחותי, לצורך הדוגמה, לא עומדת בזה כי מגיל 28 בודקים את השכר שלך. זאת אומרת שאתה צריך להיות – סליחה על הביטוי – עני מרוד בשביל לקבל את המלגה הזאת. גם על זה הרבה אנשים התלוננו. היום פשוט שינו את כל המלגה. הציגו את זה ברשת כביטול חובת ההתנדבות וביטול תנאי הסף כשבפועל הם לקחו את כל המקצועות וסיווגו אותם לפי תחומים, א' ב' ו-ג', יש טבלת ניקוד חדשה בהתאם לתחום הלימוד. אם אתה לומד א' אתה מקבל 60 נקודות, אם אתה לומד ד' אתה מקבל אפס נקודות. אנחנו מדברים על מלגה סוציאלית, זאת אומרת – אין לנו כסף לשלם את שכר הלימוד. איך זה הגיוני שהניקוד הכי גבוה שסטודנט יכול לקבל על המצב הסוציו-אקונומי הגרוע ביותר הוא 40 נקודות בעוד מי שהולך ללמוד תחום בסיווג א' – 60 נקודות? יש פה פער של 20 נקודות שאני לא מצליחה להבין, ובאתי לפה כדי להבין מה קורה. אם ניקח שני סטודנטים מאותה שכונה באותו מצב סוציו-אקונומי, אחד ילך ללמוד ברמת סיווג א' ואחד ילך ללמוד ברמת סיווג ד' והם נלחמים על המלגה האחרונה – כי הם גם הגבילו את המלגות ל-680 מלגות בלבד בתואר ראשון לבעלי הניקוד הגבוה ביותר. מי שיקבל את המלגה זה מי שהלך ללמוד רפואה ולא מי שהלך ללמוד פוליטיקה, ממשל – כל התארים שצריך ללמוד בשביל להגיע לחדרים כאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. את מעלה כאן שתי נקודות: אחת, כל עניין הסיווג לרמות או תחומים, שלכל אחד יש ניקוד אחר בתוך המלגות. שתיים, הגבלה של כמות הסטודנטים שיכולים לקבל את המלגות האלה. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> כן. הרי אם המטרה היא להגדיל את מספר הסטודנטים בתואר ראשון איך הגבלה ל-680 מלגות עולה בקנה אחד עם המטרה הזאת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, תודה רבה. בבקשה. אנחנו כמובן גם ניתן לפעילים המרכזיים – דוד ואבי – להציג אחרי זה, בסדר? נשמע את הסטודנטים קודם כול. << אורח >> האימאנוט גושה: << אורח >> נעים מאוד, אני אמונה האימאנוט גושה. אני סטודנטית שנה ב' למשפטים. אני הגעתי לפה היום כי אמרתי לעצמי – אוקיי, לקח לי קצת זמן לקלוט את המתווה הזה, משהו לא הסתדר לי, אני קוראת אותו שוב ושוב, אחר כך גם שוחחתי עם אביב, ואמרתי לה – אביב, מה קורה פה? אני לא מבינה את המתווה הזה. והיא אמרה לי, תקשיבי, אמונה, זה קצת יותר גדול מהבנה בסיסית. עכשיו, כמו שהיא אמרה, יש תיעדוף למקצועות מסוימים, סבבה. אנחנו יודעים שמבחינת הסללה למקצועות STEM – מותר, הכול בסדר. אנחנו בעד לעודד מקצועות כאלה. עם זאת צריך להבין שאין לנו ייצוג יתר בשום מקצוע, לצערי הרב. כשאנחנו אומרים שמקצוע כמו משפטים מסווג בדרגה ג', מה אנחנו בעצם אומרים? יש לנו מספיק שופטים, יש לנו מספיק פעילים חברתיים, הכול בסדר, לא צריך את זה. או שאנחנו אומרים שקידום נוער זה לא חשוב. בתור אדם שעסק בפעילויות חינוכיות לנוער ולילדים, זה חשוב כל כך לקדם את הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו תכף נשמע גם את גורמי המקצוע, מה הביא אותם למתווה הזה. ייתכן שיש איזשהו היגיון בתוך הדבר הזה, אנחנו נרצה לשמוע אחרי זה גם מה גורם ליצירת מדרגות של תיעדוף בתוך תחומי הלימוד ולמה זה מוגבל ל-680 ולא מגיע ל-4,000. יש לנו 5,000–6,000 סטודנטים פוטנציאליים לסיפור הזה, ואנחנו כרגע נמצאים בתוך תחום קטן של 680, כשאני מבין שבשנים עברו היה 3,800 בערך. כלומר, יש לנו דלתא גדולה מאוד, ברור לנו שאנחנו מפסידים אנשים בדרך. אתה רוצה לענות על זה עכשיו? בבקשה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> 680 זה בשנה א'. סך הכול מלגאים יש לנו סדר גודל של 2,500 וזה לפי מי שמגיש, בעיקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כלומר, אם יגישו יותר תהיה להם אפשרות לקבל יותר? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> המגבלה של 680 בשנים האחרונות – מעולם לא הגענו אליה. עכשיו, עשינו כמה צעדים שאני אסביר בהמשך, קודם נשמע את הסטודנטים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד כמה דברים, חברים. בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, קודם כול, תודה שאתה ממשיך את הנושא הזה. הנושא הזה הגיע לוועדה שלי גם ביוזמה של פנינה שנכנסת, גם ביוזמה של צגה, שלך, של כל מי שאכפת לו משוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית. וזה לא צריך להיות טיפול של חברי כנסת עולים מאתיופיה, זה צריך להיות טיפול של כל אדם במדינה הזאת שרוצה לתקן אותה. בעקבות דיון שעשינו בוועדה שלנו המל"ג-ות"ת יצאה לעשות עבודה ולחזור אלינו עם תשובות על מלגות מרום שבאמת עוררו המון שאלות. ד"ר מאיה לוגסי, מנכ"לית המל"ג-ות"ת, השיבה לנו בצורה מפורטת מה התיקונים שהיא הולכת לעשות במלגות מרום במכתב מ-19 באפריל. זה כלל את ביטול דרישת ההתנדבות שדיברנו עליה, הרחבת תמיכה לתואר שני, גובה המלגה הוגדל בתואר הראשון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוגדל לכמה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כתוב מספרים, כי זה תלוי בתקציב. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> ל-100% שכר לימוד. כל מה שאתה צריך לשאול תשאל אותי, אני יודעת את כל הנתונים בעל פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. עכשיו חבר הכנסת מדבר, לא להתפרץ, בסדר? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תנאי הסף הנוגע להכנסה לנפש יבוטל, זה היה דבר חשוב מאוד. ותנאי הקבלה לשנה א' יבוטל. המלגה תעודד השתתפות מוקדמת בתוכנית הישגים, לייצר זיקה. שם ראינו, גם את אמרת, שמפגש עם מישהו אחד משנה את החיים, מישהו שמלווה אותך ומסביר לך מה אתה יכול לקבל ומה ההזדמנויות. במכתב הזה לא מופיע הדירוג לפי מקצועות STEM. לדעתי, מי שלומד משפטים – בשבילי זה STEM. גם אפשר להתפרנס מזה כמו STEM וזה גם משפיע על המדינה. לכן הייתי שולח שוב את המל"ג-ות"ת לבדוק את הדירוג הזה בין המקצועות. אני רוצה שיותר יהיו גם בעולם הטכנולוגי וההייטק, אבל אדם שהלך למשפטים – אלה לימודים קשים ואין סיבה שגובה המלגה יפגע בו. אני כן חייב לציין שהמל"ג-ות"ת עשתה שינויים דרמטיים במלגות מרום אחרי הרבה שנים. אי ניצול 680 המלגות שעמדו לרשות הדבר נבע מהמגבלות האלה. המגבלות האלה פותחות את הניצול ואנחנו אמרנו – גם אם זה יותר מ-680 תרחיבו את המספרים. שתי נקודות אחרונות: יש ספר של מוטי גיגי שנקרא – דור ראשון להשכלה אקדמית. אתם דור ראשון לאקדמיה, אני דור ראשון, משה, צגה, פנינה, אכרם, כולם – ההורים שלהם לא זכו להיות באוניברסיטה, וזה מסע קשה להיות דור ראשון לאקדמיה, לנצח ולהשיג את התואר. אני עובד עכשיו על מקרה נפלא של אם חד-הורית שבגיל 50 הצלחנו לשלב אותה בלימודי תואר ראשון בחינוך, ומה שמונע ממנה את התואר זה האנגלית. אנגלית כחסם שמשבית את האנשים שמתייאשים מלימודים באקדמיה בגלל הסף באנגלית. לפני כמה שנים נחשפתי לסוגיית הנגישות של צעירים אתיופים לאקדמיה. בראשית שנות ה-2000 בבאר שבע, כשהייתי סטודנט, ליוויתי צעיר אתיופי שהיה צריך לעשות בגרות בספרות עברית במכינה – שזה הכי קשה, גם לקרוא ספרים, גם לשחק עם המילים ולדייק. והאושר הכי גדול, הייתי איש פר"ח, ארבע השעות שלי היו לעזור לו לעשות בגרות בספרות. והוא עשה בגרות, אבא לילדים. אבל גילינו שבכל בן גוריון בראשית שנות ה-2000 היו רק 14 סטודנטים אתיופים וחלק נושרים מהתואר. 14 סטודנטים מתוך 15,000 סטודנטים, זה מה שהיה. עשינו תוכנית נפלאה עם קרן קראון משיקגו וליווינו גם שם וגם במכללות עם ימית אזולאי בסטארט-אפ באר שבע, ועשינו משהו שובבי – זאת אומרת, לא נתנו לסטודנט 10,000 שקל, נתנו לו 30,000 שקל, כדי שייתן לאימא ואבא גם 15,000 שקל, שלא ידאג מהפרנסה של ההורים, וליווי אישי ושיעורים פרטיים. זאת אומרת, גם כשאנחנו נותנים מלגה צריך לזכור שהליווי, הייעוץ, ההכוונה, האפשרות לשיעור פרטי, הבקרה היום-יומית על הסטודנט שהוא לא נופל בין הכיסאות, השלמות של אנגלית – כל המעטפת הזאת תגדיל את המספרים שיגיעו לאקדמיה. אנחנו מחויבים לדבר הזה ונפעל עוד לשפר את הסל למען צעירים אתיופים באקדמיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה על הדברים האלה. אני שמח שחבריי חברי הכנסת גם הצטרפו, צגה מלקו, אכרם חסון ופנינה – שבאמת נמצאת בלב הנושא הזה בצורה חזקה מאוד-מאוד. אני רוצה לעשות איזשהו פינג-פונג, בסדר? גם לשמוע את הסטודנטים וגם לשמוע את חברי הכנסת כדי שבאמת נוכל למצות את הדיון הזה. חשוב לי לומר, גם על הדברים שאמרת קודם לכן, חבר הכנסת מיכאל ביטון: בסוף צריך איזשהו מינימום – גם כשעושים תיעדוף בין המקצועות כי יש למדינה איזשהו רצון לקדם נושאים מסוימים, גם אז צריך איזשהו מינימום הכרחי שנותן רשת ביטחון לסטודנט. בשיח שאני עשיתי מדובר על 10,000 שקלים, זהו המינימום ההכרחי ומשם אפשר לקפוץ לכל מיני מקומות. עכשיו, בואו נראה איך זה מתכתב במציאות עם סך כול הסטודנטים. אכרם חסון, אתה רוצה לומר משהו עכשיו או אחר כך? << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> מה שנוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה הגעת לפניהם, אתה יכול לומר. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב לכולם. קודם כול, אני מברך על הדיון. אני מתחבר לדיון כי אני גם בן מיעוטים ובמשך השנים אנחנו כל הזמן גם נלחמנו כדי לתת לבני העדה הדרוזית תיעדוף, כדי שיוכלו להיכנס למוסדות להשכלה גבוהה מכמה סיבות, למשל האנגלית היא שפה שלישית אצלנו ואצל אחינו היהודים היא שפה שנייה. שפת האם שלנו היא ערבית ולא עברית, וכאשר אתה בא לבחון אותי, אתה בוחן אותי כאילו שאני בבליך, בריאלי בחיפה, או אני בעירוני ה' בתל אביב. נקודת הזינוק אף פעם לא הייתה שווה ונשארנו מאחור יותר מ-50 שנה. ולכן אני מתחבר אליכם, אתם חוזרים עכשיו על אותו מצב שהיה לנו כאן. אני אומר, גם הדור הראשון שמשלם מחיר כבד מאוד – קראתי קצת חומר וסטטיסטיקה, 25% נושרים זה הרבה. והמצב הכלכלי, אתה לא יכול לצפות מאדם שעלה, חדש, התרבות שלו שונה והשפה שלו שונה, שמצבו הכלכלי יאפשר לו ללמוד כמו אזרח ישראלי מבוסס הרבה שנים כאן ומסודר מבחינה כלכלית. אדוני היושב-ראש, חשוב גם לך לדעת: ב-2012 טענתי כאן שבוחנים אותנו לפי כל מיני מבחנים שהם לא אפקטיביים ואף פעם לא הוכיחו את עצמם. למשל, אני אמרתי שצריך לבטל את הפסיכומטרי; הפסיכומטרי זה לא מדד או אינדיקציה שאומרת שיש לי ראש על הכתפיים ואני יכול ללמוד, כי אם 25% מהפסיכומטרי זה אנגלית וזה שפה שלישית שלי, מראש אני נכשל בדברים האלה. לכן גם אני תמכתי בשיטה הבריטית שאומרת – אפשר לתת לכל סטודנט להיכנס לאוניברסיטה, התוצאות של שנה ראשונה יחליטו אם הוא ממשיך או לא ממשיך. אבל תן לו לשים את הרגל בפנים, אל תחסום אותו מבחוץ. דבר שני, גם ציון פסיכומטרי 700 או 750 – היום הרבה צעירים מביאים את זה בארץ וזה לא מוכיח שהם רופאים יותר טובים מהרופאים בתקופה שלנו. יש לנו רופאים ישראלים שלא עברו פסיכומטרי והם היום שם עולמי, והם מקדמים את הרפואה ותומכים בה ופיתחו המדינה. לכן הגיע הזמן שאנחנו גם נטפל בכל המכלול, אבל מאחר ואנחנו מדברים על אחינו האתיופים, אנחנו חייבים לתת את כל התמיכה, את כל העזרה, את נקודת הזינוק השווה, אפליה מתקנת. בסופו של דבר אני מאמין שאתם תהיו אזרחים גאים, אנחנו נהיה גאים בכם, אתם תקדמו את המדינה וביחד המדינה שלנו תהיה באמת מעצמה גם בנושאי ההשכלה, גם בנושאי החינוך וגם בנושאים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני אתן לה עכשיו, ואת אחריה, נעשה פינג-פונג. אני רק אתן תיקון סמנטי קל – אנחנו יוצאי אתיופיה ולא אתיופים, אנחנו מקפידים על זה מהסיבה שאנחנו יצאנו מגלות אתיופיה והגענו לכאן. אנחנו ישראלים אבל יצאנו מגלות אתיופיה כמו שהוא יצא מגלות מרוקו. לא הוא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע מה הדרוזים עושים לי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדרוזים זה לא קשור, הם חיו פה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני אומר – קהילה דרוזית או משהו הם לא אוהבים, הם אומרים – עדה דרוזית. עכשיו, מרוקאים לא אוהבים שתגיד להם – עדה מרוקאית, כל אחד מעדיף משהו אחר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, אל תגיד להם. תגיד להם יוצאי גלות מרוקו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הדרוזים אומרים – אתה תגיד לנו העדה הדרוזית, נכון? הם לא אוהבים קהילה דרוזית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יפה, יש גם קהילה אתיופית, אומר כאן דוד מהרט, שהם לא יהודים, ולכן הם קהילה אתיופית. אנחנו קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ואנחנו גאים בכך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יותר נכון – אנחנו ביתא ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ביתא ישראל, זה בכלל. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נחזור לנושא, זו רק הייתה הערה קלה, בבקשה. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> אני הכנתי פיץ' של שלוש וחצי דקות, מדדתי את זה בשעון. תאפשרו לי לסיים את הדברים שלי ואני אשמח, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קיבלת ארבע דקות, בואי נראה שתעמדי בזה. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, בוקר טוב, תודה למכובדים ולמכובדות וליו"ר הוועדה על ההזדמנות להציף קולות מהשטח. אני רוצה לבחון יחד אתכם את תהליכי העומק והמדיניות בהתאם לצרכים שלנו. תודה נוספת לאביב ואמונה, הסטודנטיות החלוצות שלנו שפעלו בטיקטוק, בפייסבוק ובאינסטגרם, הציפו והעירו את הנושא ודרכן הגעתי לוועדה, תודה רבה לכן. אני ניגיסט באיו, אני מאוד מתרגשת. אני עולה חדשה מ-2006, אז אני כבר לא עולה חדשה, אני יודעת עברית וכולי, אבל אני כן עולה חדשה במונחים של לקלוט כל מיני תהליכים ושינויים במדינה, ורכישת השכלה לא הייתה משהו טבעי עבורי. אני אתחיל מזה שאני שגרירת רוטשילד, תוכנית שפועלת למנהיגות בחברה הישראלית וכחלק מזה התמחיתי במרכז לקשרי קהילה באקדמית תל-אביב–יפו, שם אני לומדת. אני אעזוב את הפיצ'ים: אין אצלנו יוצאי אתיופיה במכללה, אם אני הולכת במסדרון הסיכויים שאני אראה אתיופית שלומדת מערכות מידע הוא בדיוק 1%, שזאת אני. יחידה במינה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה? << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> באקדמית תל-אביב–יפו. אני לומדת מקצוע STEM ואני אמורה לבוא לפה ולשמוח כפל-כפליים כמוכם, שכביכול מתגמלים אנשים שבאים ללמוד את המקצועות שאני בחרתי ללמוד. אבל אתם צריכים להבין את החסמים שקדמו בכלל לאקדמיה שלי: אני עשיתי שש פעמים פסיכומטרי, עשיתי מכינה, מכון פוירשטיין, שאני לא רואה אותם פה, דחו אותי פעמיים ולא המליצו עליי לשום לימודים. אמרתי להם, אם אתם לא ממליצים עליי אני אלך להשלים בגרויות, אני אעשה עוד מכינה ועוד מכינה, אני אבוא. אתיופים לא יודעים רק לרוץ, הם גם יודעים לטפס. ובאקדמיה יש קירות, לוחצים, אטומים שלא מקשיבים. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו איתך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא לוקחים זמן על הכפיים. כמה שאתם רוצים. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> זה מהמלגה של שגרירי רוטשילד, אנחנו שם בפיצ'ים מאוד מתוזמנים, בטדים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחלה את, ניגיסט. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> בכל אופן, מה שאני באה להגיד זה שלא תראו אנשים כמוני במכללה. לא מזמן עשיתי יום ציון ליהודי אתיופיה במכללה, הנשיאה והדיקנית וכולם הגיעו, וכמעט ולא היו סטודנטים יוצאי העדה. דווקא מי שהגיעו והרעיפו אלה הסטודנטים ממוצא לא אתיופי. זה רק מעיד כמה שבמכללה שלי אין ייצוג, שאלה דווקא מקצועות STEM. ואני חושבת שאתם מפספסים פה נקודה עמוקה, שזה בעצם החסמים. מה מוביל אותי לבוא ללמוד מקצוע שכל כך קשה לי ללמוד אותו, שהוא כל כך לא נגיש לי? אני עכשיו הוצאתי נניח 87 במדמ"ח, שזה ציון מאוד מכובד והיה לי קשה להוציא אותו, זה מועד מיוחד וזה בין הציונים הכי גבוהים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא יודעים מה זה מדמ"ח. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> אתם לא יודעים מה זה מדמ"ח, וטוב שלא תדע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מדעי המחשב, אוקיי. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> אבל מה שאני באה להגיד – זו שקדנות. והשקדנות לא באה לידי ביטוי, כמו שחבר הכנסת היקר אמר, בפסיכומטרי. אני לקחתי את עצמי בידיים, מימנתי שיעורים פרטיים, הלכתי לתלמידים הכי טובים ואמרתי להם – אתם תשבו איתי ותסבירו לי את החומר. הלכתי לדיקנט, אמרתי להם שאני צריכה שיעורי עזר, תביאו לי מנחים, תביאו לי עזרה. אבל אתם חושבים שזה התחיל עכשיו בתור סטודנטית? אני מכיתה ד' הולכת למתנ"ס ואומרת למעצבת הגרפית – את עוזרת לי בשיעורי הבית, וגם תביאי לי סנדוויץ' על הדרך. אני מגיל קטן יודעת לבוא ולהקיש בדלת, אבל זה לא משהו שילדים אתיופים צריכים ללמוד לעשות אותו. אתם המבוגרים האחראים, אתם קובעים מדיניות, אתם קולטים עולים חדשים, אתם אלה שצריכים לקרוא את הצרכים מהשטח. וכשאתם מנחיתים עלינו הוראות מלמעלה בלי לקלוט מה הצרכים שלנו מלמטה – זה קצר בתקשורת. מה כן צריך, מה אני מציעה, מה החזון שלי: תבואו לאותם ילדים שקשה להם. האחים הקטנים שלי, כשאני יוצאת לאקדמיה אני לא יכולה לעזור להם בשיעורי הבית. אחותי מתקשרת אליי ואומרת לי שהיא הידרדרה בלימודים, מה אני יכולה לעשות עם זה? אני באה למנהלת שלה, אולפנת הדר גנים פתח תקווה, ואומרת לה: רעות, לאחותי עדי קשה, היא עוד שנייה נושרת לפנימייה, תעזרי לי, אני לא רוצה שהיא תפנה לפנימייה. ומה היא אומרת לי? תעזרו לה אתם בבית. אבל אימא לא יודעת לקרוא עברית, ואישה לאישה מלכה נופל שם. זה כל כך מתסכל אותי שבכל ערוץ שאני פונה ומפרסמת, הדרישות הכל-כך מינימליסטיות שלי להצליח במדינה נופלות דווקא בדרגים שלכם, בדרגים שאמורים הכי לדאוג לנו שאנחנו הלכה למעשה נצליח. שורה אחרונה, בבקשה תתחילו מהבסיס, שאלה בתי הספר. שם צריך להשקיע STEM מהיום הראשון, לא מהיום ה-100. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, וואו. באמת, תודה רבה. אני חושב שאף אחד לא יישאר פה אדיש לשמע הדברים האלה שאמרת כאן, מהבסיס ומהחוויה האישית שלך, זה באמת מעורר השראה לשמוע אותך. תודה. כשמך, את ניגיסט, את ממש מלכה. תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. זו גם הזדמנות להגיד תודה לצבי סוכות, היושב-ראש הקבוע של הוועדה שמרגע שביקשנו שנינו לכנס את הדיון הזה לקח לו ימים בודדים לכנס את הוועדה. תודה גם לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון, מי שדן בנושא הזה בפעם הקודמת אחרי הרבה מאוד שנים שאני חושבת שהנושא הזה בהרבה מובנים הונחת מלמעלה, כמו שאמרת. אני חושבת שאנחנו נשמע פה בהמשך גם קולות ואני חושבת שזו דרישה שחוזרת על עצמה מזה למעלה מעשור, אם לא יותר, בהרבה מאוד רבדים אחרים – שאין דרך לשפר את המציאות אם זה נעשה מלמעלה כהנחתה, כהחלטות שהציבור לא שותף להן. לצערי, בדיון שעשינו אצל מיכאל ביטון בוועדה להסרת חסמים, אכן הייתה הדרישה להסיר את תנאי הסף והקריטריונים הסוציו-אקונומיים, שגם הם – אני אומר את זה לפרוטוקול קבל עם ועדה – נעשו במחטף. יכול להיות שהמל"ג יגידו שזה לא היה במחטף, אני אומרת לכם שזה היה במחטף, בדצמבר 2018, דבר שרבים בכו עליו. עם זאת, הגעתם לוועדה, כששאלנו שאלות ברורות – כמה סטודנטים נדחים כתוצאה מהתנאי הסוציו-אקונומי, נאמר לנו: 70–80 בשנה. עכשיו אני מטילה ספק גם בנתונים שניתנו לנו, כי אם מדובר ב-70–80 שנדחים מדי שנה, לא כל כך הבנתי למה היה צריך את הדירוג הזה. מלכתחילה דרשנו להסיר חסמים ולהעניק לכולם את שכר הלימוד האוניברסיטאי. היום מקבלים 10,000, שזה לא השכר האוניברסיטאי, שכר הלימוד עומד על כ-13,000 שקל. הדרישה הייתה לתת 13,000 שקלים לכולם בלי התניה. הלכתם, עשיתם שיעורי בית. יש ועדה, לצערי אין פה – יש פה נציגים של הוועדה, אורי? חוץ מהמל"ג? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צר לי שהחברים של הוועדה לא נמצאים פה, כי מי שלוקח על עצמו תפקיד ציבורי לייצג קהילה צריך לדעת על מה הוא חותם, והם חתמו, הם ישבו על התוכנית, תקן אותי אם אני טועה, אורי. ואותם בני קהילה היו צריכים לבוא לפה ולומר מדוע הם חשבו בצורה מסוימת. אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, ואתה גם נגעת בזה: אנחנו לא נקבל הנחתה שיורדים מ-10,000 שקלים – למרות שרצינו 13,000 שקלים. רוצים לתמרץ? הבסיס הוא 10,000 שקלים לתואר ראשון ושני, מפה תעלו כלפי מעלה. עכשיו, איפה יש עודפים? אני יכולה להגיד לכם, הישגים כשלו בעיניי. יש נציג של הישגים? ירצו לשכנע שהם לא כשלו, כמה הם מקבלים מדי שנה, 6 מיליון? ים כסף, התקציב מאוד גדול. שם אתם עדיין יכולים, במקום שיהיה את הישגים שלא מצליחים להגיע לסטודנטים ואחר כך נשמע אותם, לתת שובר לכל סטודנט שצריך הכוונה, לקחת את התקציב ששמים להישגים, כי כבר אמר מבקר המדינה ב-2013 שהכספים הצבועים של יהודי אתיופיה לא נועדו כדי שעמותות וארגונים ישגשגו. גם ה-15% תקורה, תקנו אותי אם אני טועה, של פר"ח – מי נציג פר"ח פה? הם לא הגיעו. זה ממש חשוב להם, כל כך חשוב להם שהם לא פה. 15% תקורה? מה זה לעשות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק מבקש בשני הנושאים האלה תשובות. אם מישהו כאן שומע אותנו, תשובות לשני הנושאים האלה. גם לגבי הישגים – כמה כסף מושקע שם ומה הנתונים, וגם הנושא השני, הסבסוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. 15% תקורה זה לא דבר שמתקבל על הדעת. אני אומרת לכם, הכספים הצבועים שאנחנו נלחמנו עליהם בדרך החדשה ונלחמתי, אני אישית, וגם משה בשנתיים האחרונות, כדי שיהיו כספים שמצליחים לגרום למוביליות ומקדמים את הקהילה ונמצאים שם באמת כדי לתת את מה שהחברה, בהרבה מאוד דברים, גם הזיקה. החברה הישראלית, כשאנחנו מדברים על העדפה מתקנת, זה כי יש מציאות מקולקלת. אבל לא בשביל שכל מיני ארגונים יעשו עושר על חשבון מלגות של צעירים. לכן הדרישה היא מאוד ברורה: לעצור מידית את המתווה שדרך הסטודנטים עשו וובינר – אגב, לא הבנתי למה לא הוזמנו לוובינר כחברי כנסת – אבל הצגתם את זה לסטודנטים שהם מאוד פיקחים, יש פה את אביב, אמונה, ישראלה, ניגיסט מפתח תקווה, שאני גאה בך, מעירי, ואתם לא תדלגו על הקולות האלה. אנחנו נעצור, ואם צריך שכולם יקבלו, אתם תיקחו את השומנים מהתקורה ומהישגים. אבל התוכנית כפי שהיא מוצגת עכשיו היא ממש בכייה לדורות, ואני לא מוכנה לקבל כל מיני טיעונים – שהתרגלתם שנותנים, ועד מתי ניתן לכם. אנחנו רואים את הפערים. כשאנחנו נגיע לשוויון מלא מבחינת הנתונים האובייקטיביים מול האוכלוסייה הכללית, תיקחו מה שאתם רוצים. עד אז – ואמרתי את זה לאורך כל השנים, על אף שהעלילו עליי עלילות – עד שאנחנו לא מגיעים בהשוואה בנתונים, אין דבר כזה שעוצרים. אלה כספי ציבור ויש אינטרס ציבורי ראשון במעלה, אכרם תקן אותי אם לא, שקבוצות מיעוט יהיו במקום שהן יכולות להתקדם בלי חסמים. בוודאי שאנחנו יודעים שהחברה שלנו היא חברה מדירה לא אחת, היא חברה מפלה לא אחת, היא חברה שטורקת להם את הדלתות גם אחרי שהם משיגים תואר. אנחנו לא מלינים על הכול, יש גם התקדמות בהרבה מאוד רבדים, אנחנו מדברים על קהילה פורצת דרך בכל קנה מידה וגם קנה מידה בין-לאומי. אבל נגמר, ב-2015 הייתי בטוחה שעם הדרך החדשה נגמר האירוע שמנחיתים החלטות. ואם, אורי, אנחנו נשמע אותך ותגידו שלא הנחתתם, שיבואו חברי הוועדה הציבורית ויגידו איך הם אישרו דבר כזה, הם יצטרכו לתת דין וחשבון לציבור. אבל מזל שיש כנסת ומזל שיש את ועדת החינוך ומזל שיש את הוועדה להסרת חסמים, כי במקור המטרה הייתה באמת להסיר חסמים ולא לבנות משהו שגורם ליתר חסמים. אני חושבת שההנחיות מהוועדה הזאת צריכות להיות מאוד ברורות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נגיע לזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אתנצל שמעת לעת אני אצטרך לצאת לוועדת הכנסת, אתם יודעים שיש שם את הדיון על הסרת החסינות של טלי גוטליב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני אומר משפט, אני אתן לעוד סטודנטית לדבר ואחר כך נשמע את נציגי הקהילה. לאור זה שהדיון הזה עלה מהשטח, גם אני התוודעתי וקראתי דברים, ואני יודע להגיד לכם שחברתי פנינה עוסקת בזה שנים רבות – לכן גם התייעצתי איתה לפני שבוע מה הנתונים – ובאמת, הדאגה שלה לכך שלא יהיו חסמים, ודאי לא כלכליים, כדי שיוצאי אתיופיה יצליחו לקבל תארים מתקדמים, היא משמעותית מאוד לאורך השנים וישר כוח על העבודה הזאת. אין לי ספק, אגב, ככה אני נוהג להסתכל על זה, שכל הנוגעים בדבר מתכוונים להיטיב את המציאות. אנחנו כרגע עושים דיון על גבי מתווה קיים כדי לראות איך אנחנו מסירים חסמים, לא כדי להגיד למה אתם עשיתם כך וכך, אלא המטרה היא באמת – צדיקים גמורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים טוב. המטרה היא להוסיף טוב. סטודנטית, ואחר כך חברת הכנסת צגה. << אורח >> ישראלה מולה: << אורח >> אני ישראלה, אני אחות של אביב. אני לומדת משפטים שנה ב' בקריה האקדמית אונו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא הלכה בעקבותייך. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> ההיפך, זה בדיוק מה שרציתי להגיד. << אורח >> ישראלה מולה: << אורח >> אני הלכתי בעקבותיה. בכל מקרה, אני באתי בתור נפגעת גם במתווה הקיים וגם במתווה שרוצים להעביר. אני גם בשנה שעברה לא קיבלתי את המלגה וגם לפני שנתיים לא קיבלתי את המלגה. אני הגעתי עד לפנינה, אם אני לא טועה גם אליך הגעתי עם מייל. שלחתי לכם הודעות. אני ואחותי מתחילות מאותה נקודה. בנוסף לזה – אביב עוד עשתה מכינה, אני עשיתי מכינה של 30 פלוס, כי גם לי לא הייתה תעודת בגרות, השלמתי את זה. המכינה הזאת גם עולה כסף וגם שם אין שום סבסוד. נכון לכרגע אני מימנתי גם את המכינה, את שנה שעברה ואת השנה הזאת – ושנה הבאה במידה המתווה יעבור. גם אם הוא עובר, מה אני מקבלת? קמצוץ, כי כמו שאמרנו, משפטים זה ג'. כמה מגיע שם? 6,000 שקלים? אני אמנם לומדת באונו, שם שנת לימוד עולה 35,000 שקל. יש לנו איזשהו סבסוד, אבל הוא לא קשור למלגת מרום, זה דרך המכללה עצמה, יש לה סבסוד לבני העדה שאנחנו משלמים 14,000 שקלים במקום 35,000. מה זה אומר שאני גם את ה-10,000 לא קיבלתי? פשוט בשנה הבאה אני עדיין אשלם את כל הסכום ככה או ככה. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו על המשפטים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, חכי, אנחנו נאפשר. חברת הכנסת צגה מלגו, ולאחר מכן דוד מהרט. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב לכולם. תראו, קודם כול אני כל כך שמחה להיות פה, במיוחד לראות את הסטודנטיות הצעירות שמשתתפות פה. אני אספר את הסיפור בקצרה: קודם כול, איך השתלשלות הדברים ממינהל הסטודנטים, משרד הקליטה לאן שהגענו. תיכנסו לפרוטוקולים ותקראו את זה. חבר'ה, סטודנטים, אתם יכולים לדעת את זה. אני מסתכלת בשני מישורים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אגב, הוגש דוח, בדוח מופיעה כל ההשתלשלות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, אבל אני נותנת להם כל פרט ופרט, ייכנסו – מי היה בוועדה, איך העבירו את זה, מה הוחלט, איפה אנחנו עומדים. אתם צריכים לחקור את זה לעצמכם, אני מאמינה שבדקתם. מי שלא בדק שיבדוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אגיד לך שאביב הייתה אצלי בלשכה וסקרה בפניי את הכול. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אני יודעת הכול, זה מה שרציתי להגיד. אבל חשוב שנדבר על השינוי העדכני, ולא על מה שהיה בגלגול, מה שהיה בגלגול לא רלוונטי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אביב, לא להתפרץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> חברים, בואו נעשה סדר. אני הקשבתי, תקשיבו לי. אני מסתכלת בשני מישורים: במישור הממסד ובמישור הקהילתי. הממסד – אני בין העולים הראשונים, או נגיד עולים חדשים, על פי דין כמו עולה בכל המדינה שעלה וקיבל שכר לימוד בחינם מהמדינה. זה היה, מי שעולה חדש וסיים תיכון היה מקבל שכר לימוד. אני בוגרת תיכון באתיופיה, אני משוויצה בזה, למרות שבהתחלה אמרו שהרמה שלנו מאוד נמוכה – באתיופיה רמת בית הספר גבוהה מאוד. לגבי אנגלית, אנחנו מכיתה ז' עד כיתה י"ב למדנו את כל המקצועות באנגלית, ככה מערכת החינוך באתיופיה. אני יכולה להגיד לכם, יושב לידי בשולחן דוד מהרט, אחד מהם גם. כשרצו להוציא ממינהל הסטודנטים למועצה להשכלה גבוהה – באנו ונלחמנו. אמרנו כמה זה מסוכן, כמה חבר'ה אמרו, לא רק אני ודוד, כל מי שקיבל שכר לימוד. אבל מה? נציגי הקהילה אמרו, לא, אנחנו כמו כולם, אנחנו 40 שנה. זה התחיל בקושי. ואחרי זה, כשזה עבר למל"ג – אנחנו ציפינו שלפחות, אם לא יהיו תנאים יותר טובים, שזה יישאר אותו דבר. אבל עכשיו אני רואה שגם זה מידרדר. חבר'ה, אני אומרת לכם את זה: אני מבקרת את הממסד וגם את הקהילה. הקהילה נתנה יד להעברה ממינהל הסטודנטים למועצה להשכלה גבוהה והמועצה להשכלה גבוהה לא ממלאת את תפקידה. אני אספר לכם אפילו שב-2020 גדי יברקן שהיה חבר כנסת קיים דיון בזום על התנאים, ועד היום המצב מידרדר. לכן גם אנחנו, הקהילה – נכון שרוצים להתקדם וללמוד, אבל גול עצמי, פגענו בעצמנו. גם את העניין הזה צריך להפסיק. לגבי ועדות – אני חברה בוועדת החינוך. כמה פעמים קיימנו דיון, היושב-ראש יוסי טייב, נציג של מל"ג – מל"ג הקים לו משהו גם בנושא אתיופים שיהיה שם. האמת, הקימו לפני זה כשהעבירו. נציגי הקהילה שלנו לא מגיעים לוועדות. איך אנחנו נשאל אותם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך אנחנו פותרים את העניין? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שנייה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך, אל תקטע לי את המחשבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את מדברת כבר חמש דקות, אין לי בעיה לתת לך לדבר, אבל בסוף אנחנו רוצים להסיר את החסמים. אנחנו לא עסוקים כרגע בהיסטוריה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים לסטודנטים האלה ונותנים להם מענה מהיר, כי זה לא יעזור לנו, אנחנו כולנו מכירים את ההיסטוריה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> היסטוריה זה דבר חשוב, מי שלא יודע את העבר לא יודע את ההווה ולא את העתיד - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק לא לשכתב את ההיסטוריה, צריך לומר אותה בצורה מדויקת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, צגה, פנינה, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה להפריע לי כשאני מדברת? סליחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מעיר לה, שנייה, תקשיבי לי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייבת להשלים את הדברים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת צגה מלקו, אני מנהל את הדיון, תקשיבי לי שנייה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה אני לא יכולה להשלים את הדברים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי דיברת חמש דקות, יותר מכולם, ואני רוצה לכוון - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מדברת, מה אתה רוצה, להוריד את הסרטון? אני באה להגיד מה שיש לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא נגדך, תקשיבי שנייה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, אבל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תני לי להשחיל שנייה הערה ואז תמשיכי. אני אתן לך להמשיך, אני רק מבקש, כדי שנוכל לשמוע את כולם ולתת פתרון למציאות, יש חסמים משמעותיים בקבלת מלגות מרום. אנחנו רוצים לפתור את זה. אם תוכלי להביע את עמדתך בנושא הזה זה יקל עליי כדי לקדם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יופי, אני אגיד לך. למה אני נלחמת על זה? למה אני מתעקשת כשאתה מפסיק אותי? כי יש לנו נציגים במועצה להשכלה גבוהה. הם לא מגיעים לישיבה. אם הם לא מגיעים, למה יש ועדה? אם הם לא באים לפה והם לא שותפים בקבלת ההחלטות. נציגי המל"ג, אני אומרת לכם את זה: אם הם לא שותפים לקבל החלטות, אני רוצה לשמוע מכם, מבני העדה שלי שיושבים שם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לשאול את יואב קיש, שר החינוך מהמפלגה שלך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הם צריכים להגיע לפה, חבר'ה, לשמוע. באמת שיתפו אותם או לא? אם שיתפו אותם, איך קיבלו את ההחלטה הזאת, אנחנו רואים שההחלטה הזאת פוגעת. לכן, חבר'ה, אנחנו שותפים לזה, בני העדה. או שותפים או שלא, לא רק לפגוע ואנחנו 40 שנה, יכול להיות שנהיה גם עוד 40 שנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. דוד מהרט, בבקשה, מנכ"ל נאקו"ג. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזה דיון חשוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק לפרוטוקול לומר שדוד מהרט שנים רבות עסק בחינוך, גם במרכז ההיגוי של עולי אתיופיה כמנהל וגם היה יועץ של כמה שרי חינוך, כך שהוא מכיר את הנושא הזה לפני ולפנים. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> נכון. אני מכיר אותו. אני אגיד בפתיח הדברים: ההישג של בני הקהילה באקדמיה – לדעתי אין לו אח ורע בעולם. כמות בני הקהילה שהם אקדמאים שהוריהם לא רק שהם לא אקדמיים, אפילו לא היו בבית ספר יסודי, הוא הישג חשוב מאוד. ואני חושב שאנחנו והחברה הישראלית וכולנו יכולים וצריכים להיות גאים. דבר שני, נכון, באמת לא צריך לחזור להיסטוריה רחוקה, אבל אני מסכים עם מה שאמרה ד"ר צגה מלקו. אני חושב שהייתה דרישה של בני הקהילה שלא ידעו איך המנגנונים והמערכות עובדות, ומה המשמעות וההשלכות של המעבר ממינהל הסטודנטים למל"ג. אנחנו הזהרנו ואפשר לקרוא את זה בפרוטוקול. ואם לדבר עכשיו על ההווה, אני חושב שיש פה תפיסה פטרונית של המל"ג, ואני מצטער שגם בני הקהילה שותפים לתפיסה הזו, כי יש פה תפיסה שלא באה לתקן את הבעיה מהשורש אלא לעשות עיקוף. אני אסביר למה אני מתכוון: זה שאנחנו רוצים שבני הקהילה ילמדו מקצועות STEM – ברור, גם אני רוצה. גם אני כארגון נאקו"ג ומלגת אמץ סטודנט – אנחנו חושבים שצריך לתת עדיפות מסוימת, כי מישהו שלא הולך ללמוד הנדסה בטכניון כנראה יצטרך ללמוד יום ולילה. אבל הדרך של המערכת לתקן את זה היא לא בזה שנגיד שלמי שהולך ללמוד מקצוע STEM מגיעה מלגה יותר גדולה, כי הביטוי של STEM הוא ביטוי להישגי הבגרות של בני הקהילה. כמות בני הקהילה שמקבלים בגרות שמאפשר להם להיכנס למקצועות STEM, בגרות איכותית, היא 54% לעומת 75% בחברה הישראלית. כלומר, הדרך לתקן את זה היא לא לתת להם מלגה גבוהה יותר ותלכו ללמוד STEM, כי אני אולי רוצה ללמוד מקצועות STEM אבל הבגרות שלי לא מאפשרת לי להיכנס למקומות האלה. הדרך לתקן היא לא באופן הזה, אלא להגדיל את הבסיס. דבר נוסף: רוצים לעודד? בבקשה. תנו בסיס, את המלגה הבסיסית. המלגה הבסיסית צריכה לפחות למלא את כל שכר הלימוד. במינהל הסטודנטים בני הקהילה קיבלו גם דמי קיום בנוסף לשכר הלימוד – לפחות תתנו את הבסיס. למה אמרתי פטרון? דבר שני, שלפחות היה בתוכנית הישנה, אני לא יודע מה עשו עכשיו בתוכנית החדשה: גם בתואר שני, נכון, אנחנו רוצים שיהיו הרבה בני קהילה חוקרים ומרצים באוניברסיטה, והדרך לעשות את זה היא דרך תואר שני עם תזה. אתם רוצים לעודד? מצוין. מה עשו? אמרו, בשנה הראשונה בתואר הראשון אנחנו ניתן מלגה לכולם. אבל בתואר שני, אם אתה לא הולך למסלול עם תזה אתה לא תקבל כלום. לעומת זאת, אם תלך למסלול עם תזה תוכל לקבל אפילו עד 40,000 שקל שכר לימוד. זה עיוות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - לא נכון. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> שנייה, לפחות שש שנים זה היה ככה. כלומר, אתם רוצים לעודד? תנו למי שממשיך בתואר שני בלי תזה את שכר הלימוד, 13,000–14,000 שקל. אתם רוצים לעודד? תנו 25,000–30,000. אבל יש פה איזשהן תפיסות – אנחנו נכתיב ונשנה את המציאות באופן הזה. לכן אני חושב שמה שצריך לעשות היום זה: אחת, לתת לפחות מלגה מלאה לכולם בלי להכניס שיקולים של מצב סוציו-אקונומי, של משפחה וכל המבחנים האלה, ובלי להכניס מבחנים של מקצועות כאלה ואחרים. תנו את הבסיס לכולם. אתם רוצים לעודד? תנו אקסטרה, זה חייב להיות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לעדכן את שכר הלימוד, גם. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אני מדבר על שכר לימוד מלא. הבסיס הכלכלי של בני הקהילה, עם כל הכבוד, גם של כאלה שעובדים – זו קהילה שיש לה מוטיבציה ורצון להשתלב ולהצליח, אבל הגב הכלכלי גם של אלה שההורים שלהם עובדים לא כזה גבוה כדי שיוכלו לממן את כל שכר הלימוד. דבר אחרון שאני רוצה להגיד: אחד הדברים שקרו בעבר כשאחוז בני הקהילה הזכאים לבגרות היה נמוך, הדרך שתיקנו את זה הייתה במכינות קדם אקדמיות עם שכר לימוד מלא ומלגת קיום. דחפנו את כל הצעירים והצעירות – תלכו. אני עבדתי באגודה לקידום החינוך והיא שנים ניהלה את המכינות הקדם אקדמיות. הייתה יצירת קשר, פנינו לפני שחרור מהצבא ולפני שחרור משירות לאומי ואמרנו להם: הבגרות שלכם לא איכותית, לא טובה, או שיש לכם בגרות חלקית? לכו למכינות קדם אקדמיות, תשלימו. ככה תיקנו את העיוות הזה. אם היום אתם רוצים לעשות את זה צריך לצאת לשטח, לעודד את בני הקהילה שילמדו. אבל כדי שזה יקרה צריך להבטיח להם לפחות שכר לימוד מלא. כי אם הם ילכו ללכת לעבוד להשלים ולממן את עצמם, את דמי הקיום שלהם וגם את שכר הלימוד, כנראה הנשירה – אגב, מכון אדוה מצא שאחוז הנשירה בקרב בני הקהילה הוא 25% לעומת 15% בציבור הכללי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נתון של איזו שנה? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> פורסם השנה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של הסטודנטים? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה יודע להגיד מה הסיבה? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> ההסבר שהם נותנים הוא הסבר כלכלי. לכן אני אומר, וקודם אמרו לי – יש את הדרך החדשה, אי אפשר לכנס אתיופים ביחד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי אמר את זה? זה לא נאמר בשום מקום. דוד, אתה הרבה שנים בעסק. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> זה נאמר, פנינה, נציג המל"ג אמר לי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> שאי אפשר לכנס כנסים לאתיופים לפני שחרור להסביר להם על השכלה גבוהה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף נשמע אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אנחנו עשינו כנסים לפני זה, לפני השחרור וסוף השירות הלאומי, ואין שום בעיה שייכנסו לאולם אלף סטודנטים וישמעו על הזכויות שלהם. אם יש אתיופי שמפריע לו לשבת עם אתיופים בלבד כדי לשמוע על הזכויות שלו – באמת יש לו בעיה, ואני לא חושב שצריכה להיות שום מניעה. העניין של הדרך החדשה – לקחו את זה רחוק ממה שהתכוונו בני הקהילה. בני הקהילה התכוונו שלא תחריגו אותנו בתוכניות ואל תבדילו אותנו, אבל אף אחד לא אמר לא לכנס אותם ביחד. אגב, בחתונות בדרך כלל אנחנו נפגשים לבד, גם בחג הסיגד וגם ביום הזיכרון לנספים של בני הקהילה, ואין לנו בעיה עם זה. תבואו, אבל זה לא מפריע לנו להיות גם לבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אבי יילאו, ואחר כך אני אשמח לשמוע את גורמי המקצוע ואנשי המשרדים. אחר כך אנחנו נחזור גם לשם, אנחנו נעשה פינג-פונג כמו שנשמע את כולם, בסדר? בבקשה. << דובר >> אבי יילאו: << דובר >> תודה יושב-ראש הוועדה. במקרה הגעתי לפה היום ממש בהתראה קצרה בעקבות הסטודנטיות המופלאות האלה, אביב, אמונה, ישראלה וניגיסט, שבאמת זיהו נכון את מה שקורה כאן. זה לא משהו ייחודי, אגב, לאורך השנים מתנהל פה שיח מלמעלה שלא מבין את הצרכים של השטח, וזאת בעיה עמוקה מאוד. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן, אבל ברור לכולם שהחסם הכלכלי הוא-הוא הבעיה הגדולה. והדיון מתקיים כאן תחת הכותרת – הסרת החסמים, לא – העמקת החסמים, לא – יצירת חסמים נוספים. עד שכבר רוצים ללכת אקדמיה ומגיעים לאקדמיה, הם אומרים – פוס משחק, נעצור רגע אחד, עכשיו אנחנו נחליט איזה מקצוע אתם תלמדו. ואם אני לא רוצה? אני מבין, אגב, שהממלכה רוצה להעדיף מקצועות מסוימים, הגיוני. אבל תתקצבו את זה ביותר. יש כאילו תקציב קטן, פעם 25 מיליון שקלים ופעם 40 מיליון שקלים, ועכשיו עם זה תארגנו את השחקנים מחדש, תריבו ביניכם. אם אני רוצה עכשיו ללמוד רפואה וחברתי רוצה ללמוד משפטים היא לא תקבל ואני אקבל. למה? למה לא שהיא תקבל וגם אני אקבל, אם זה חשוב? אם אנחנו אומרים שההשכלה היא לא רק בשביל שתהיה לנו תעודה בבית, אלא שהיא תאפשר לנו להשתכר, תאפשר לנו מוביליות חברתית. שנצא מהפריפריה, לא רק הגיאוגרפית, אלא התעסוקתית שאנחנו נמצאים בה – למה להעמיק את הקשיים? למה להערים קשיים? אני חייב להגיד משהו, אני יושב כאן מתחילת הדיון ושומע. אנחנו לא איזושהי אוטונומיה נפרדת, הקהילה האתיופית. אנחנו לא, ואסור לנו להתייחס לזה ככה, אסור לאפשר לזה שהופכים כל פעם – אני שומע ואני נחרד מזה – כאילו עכשיו אני לא מסכים עם דוד ואנחנו רבים אחד עם השני. לא, יש פה מדינה, יש פה משרד חינוך, יש פה מל"ג, הם צריכים לתת לנו את התשובות. אני מאסתי בזה שכל פעם מאשימים וטופלים את האחריות על בני הקהילה. כלומר, זו הפכה להיות איזושהי טקטיקה שהיא בלתי נסבלת. אנחנו חלק מהעם הזה, אנחנו חלק מהמדינה הזאת, אנחנו משלמים מיסים, אנחנו לא משלמים מיסים לרשות המיסים האתיופית. אנחנו משלמים מיסים, מגיע לנו. למה אנחנו מאפשרים את השיח הזה בכלל? למה אנחנו כל פעם נופלים לבורות האלה שהם חופרים לנו, ואנחנו נופלים לתוכם שוב ושוב? אסור שזה יקרה. שורה תחתונה, יש חסם, והינה, קראתי גם את המחקר של מרכז אדוה שהצביעו – יש פער, לצערי הוא עדיין קיים, הוא מצטמצם, אבל הוא עדיין קיים. ואנחנו רואים את החסמים האלה, שהחסם המרכזי הוא החסם הכלכלי, עדיין יש פער בין התארים הראשונים, גם שם עדיין יש פער, בטח בתואר השני ובטח בתואר השלישי וכן הלאה. צריך להשקיע יותר, המדינה צריכה להכניס את היד שלה לכיס עמוק, להוציא כספים. אם 25 מיליון שקלים זה לא מספיק תגדילו את זה ל-50 מיליון שקלים, ואם זה לא מספיק תגדילו את זה ליותר. יש קופה והקופה הזאת צריכה לשרת אותנו, לא כל פעם יתנו לנו איזה תקציב צבוע לקהילה האתיופית, ובזה אנחנו נאבק אחד בשני, זה אסור. אני אומר לכם, כחברי כנסת, ואני מסתכל עליכם, מיכאל ביטון, אכרם חסון, אני אומר בסוף – המאבק הזה, זה שאני פה זה לא כי אני סטודנט. זה לא חונה אצלי. ביום-יום שלי, בעבודה הקבועה שלי, זה לא חונה אצלי. אבל זה לא המאבק שלהם, זה המאבק שלנו. כי בסוף מה שקורה באקדמיה משפיע עלינו בחיי היום-יום שלנו. ובשביל זה אני אומר שצריך להבין שהמשחק הזה לא יכול להיות משחק שבו הנערים ישחקו לפנינו. אסור שזה יקרה. צריך לוודא שהמדינה, הממלכה, משרד החינוך, המל"ג – אני אשמח לשמוע את התיעדופים ואת הקריטריונים שהם עושים כאן, אבל בשורה התחתונה צריך להגדיל בכל הרובד, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי. צריך להגדיל, ואם צריך להשקיע כסף, שישקיעו את הכסף. אני אומר שוב, במילה – אני רוצה להגיד תודה לאביב לאמונה, לניגיסט ולחברות האלה שבאמת מתעקשות ובאות. זה הדור, זה העתיד. בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות זה אנחנו נגאל גם את העם הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט, דברים חשובים מאוד. נאמרים פה כמה וכמה דברים, ואני אומר בקצרה ואשמח – אורי או מישהו אחר, לתת לנו להבין מה עומד לפנינו, איך אנחנו מסירים את החסמים האלו. שאלתי בתחילת הדיון, אבל פחות חשוב לי לשמוע מה הרקע לשינויים. חשוב לי שנעשה שינויים בהתאמה לצרכים שעולים כאן. יש כאן קריאה עמוקה, גם של ותיקי הקהילה גם של הסטודנטיות וגם של נבחרי הציבור, צגה, פנינה ואנוכי, וכמובן מי שאיתנו כאן, מיכאל ואכרם. אנחנו מבינים דבר אחד מאוד ברור: איזשהו מינימום הכרחי של סכום מסוים שיסיר את החסם הכלכלי כנקודת פתיחה, 10,000 שקלים או שכר הלימוד השנתי, 13,000 שקלים, זה צריך להיות הבסיס. על גבי הבסיס הזה אנחנו מבינים כולנו – גם אני, אני גם קובע מדיניות – שלעיתים מדינה צריכה להחליט להשקיע במקום מסוים יותר כי היא צריכה אותו יותר, מקצוע מסוים וכן הלאה. יש בזה חשיבות. אבל ביחס לקהילת יוצאי אתיופיה ובכלל לאוכלוסיות כמו קהילת יוצאי אתיופיה ברור לחלוטין שנקודת הכניסה, הבחירה להיכנס לאקדמיה, תלויה קודם כול ביכולת הכלכלית שלי. אחר כך יש כמובן את המוטיבציה, ראינו פה את ניגיסט המלכה, מה היא עשתה כדי להמשיך – אבל לא כולם כאלה, אי אפשר שכולם יהיו עם מוטיבציה - - - << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> סליחה, כולם כאלה. זו הנקודה, הם רק צריכים את התנאים כדי להיות ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני אומר שלא כולם כאלה במובן הזה שגם כשאין לי כסף אני בכל זאת הולך על זה. לא כולם, יש כאלה, אנחנו יודעים להגיד בפירוש, הוא אמר גם קודם כאלה, לא כולם צורכים את השירות הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משה, עכשיו סימסו לי – שזה משהו הזוי – הסעיף התקציבי בדרך החדשה הוא 100 מיליון כולל המל"ג. עכשיו סימסו לי שהולכים לקצץ מבלי שהקהילה יודעת מהתקציב של החינוך, עזבו רגע מל"ג. מ-60 מיליון זה הולך להגיע קרוב ל-50 מיליון. אני אומרת לך, זה משהו שצריך לבקש גם דין וחשבון משר החינוך. אני מקווה שיש פה נציג של שר החינוך? הוא יושב-ראש המל"ג, צריך לזכור את זה. דודי שוורץ הוא הסגן, יושב-ראש המל"ג זה שר החינוך ואנחנו צריכים גם לפנות אליו, שייתן דין וחשבון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמו שאמרו כאן קודמיי, אנחנו לא מחפשים להאשים, אנחנו מחפשים פתרונות. זה מה שמעניין. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, שיפתור את האירוע, הוא צריך לשלוח יד לכיס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פנינה, שנייה, אני רוצה לשמוע גם את אורי וגם את האחרים שידברו כדי שיתנו לנו תשובות. מה שלי חשוב כאן, כמו שאמר אבי בסוף דבריו, זה לא לראות מי אשם בנושא הזה אלא להבין איך אנחנו מסירים את החסמים, איך מייצרים נקודת פתיחה שווה לכולם ומהנקודה הזאת אפשר לעשות כמובן הרבה מאוד פעולות שמסלילות או מייצרות מצב שיש מקצועות מסוימים שלומדים יותר. אני אשמח לשמוע את אורי, בבקשה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> שלום, תודה רבה, אני שמח להיות פה. אני אגיד גם שהמטרה שלי היא לקצר, כי באתי לפה בעיקר בשביל להקשיב. את האמירה שלנו נתנו בהחלטה, אנחנו באנו לפה כדי להקשיב ולשמוע את הפידבק. בהתאם לפידבק ששמענו אנחנו גם נכנס את הוועדה ונדון בדברים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סליחה, אורי, הייתי רוצה לשמוע את השינויים שעשיתם. מה היה בעבר ומה השינוי, כי אנחנו התכנסנו בעקבות זה. לא שאתה באת להקשיב וללכת לוועדה לדבר – אנחנו גם נשאל פה ונקבל תשובה, סליחה שאני אומרת את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שהמהלך וההחלטה נעשו אחרי תהליך לא קטן של שיתוף ציבור, שיחות עם ארגונים שקשורים, שיחות עם סטודנטים, שיחות עם חברי הכנסת. << אורח >> ישראלה מולה: << אורח >> עם מי בדיוק? אנחנו לא ראינו את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, ישראלה, לא להפריע, בבקשה. הוא איתנו כאן, הוא בא לשמוע, הוא בא לתקן, בואו ננסה לשמוע איך מקדמים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני גם אגיד שחלק מהמנגנון המבני שבו יש לנו ועדה מייעצת שמורכבת רובה מהקהילה נועדה כדי שההחלטות יהיו יחד עם הקהילה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שאלה אחת: הוועדה שרובה מהקהילה – למה הם לא מגיעים לוועדות? זו לא פעם ראשונה שדיברנו על זה, אורי. גם בדיון הקודם שאלנו למה הם לא מגיעים, הם צריכים לבוא לתת לנו תשובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת צודקת. שקיפות, יש שאלות שעולות. המטרה שלהם היא לשרת את הקהילה, ואם הם לא מגיעים ומתעמתים בקשר לקהילה, זה לוקה בחסר. חשוב לי גם, אם יהיה דיון נוסף, אני אבקש שהם יגיעו לדיון, ישמעו את השאלות, יענו ואולי גם יוכלו לשנות את המתווה החדש. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משה, ברשותך, חשוב לי לומר, אני רוצה לקחת את הדברים שלך, היושב-ראש, וגם את הדברים החשובים מאוד שאמר אבי. בסוף אני מאמינה שאנחנו יכולים לצאת מהפורום הזה עם תוצאה טובה, שתיטיב עם הקהילה. זו השורה התחתונה. עכשיו, תסביר לנו – אחת, מה התוכנית אומרת; שתיים, באיזה שלב היא נמצאת מבחינת קבלת ההחלטות; שלוש, איך אנחנו משנים ועוצרים. כי ברגע שיש דחייה של הציבור, והציבור לא רוצה את זה וגם נבחרי הציבור – צריך לראות איך מעלים את זה על דרך המלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אגיע לזה. קודם, למי שפחות מכיר, אני אספר את השינויים האחרים שעשינו, בסדר? כדי שיהיה את ההקשר, ואני אגיע ואענה על זה. בעיניי, השינוי שעשינו – ולא סתם פרסמנו אותו כמהפכה, אני אומר גם למי שמקשיב מהבית – בעיניי זו מהפכה בכל מה שקשור לסיפור הכלכלי. אייל הוא חבר טוב, הוא ממשרד הקליטה, הוא יודע שמשרד הקליטה נתן שכר לימוד פלוס בערך 5,000 שקל דמי קיום. היום במל"ג סטודנטים יוצאי אתיופיה – כי בנינו עכשיו את ההחלטה נכון, אנחנו מסתכלים על התמיכה הכלכלית לסטודנטים יוצאי אתיופיה בשלושה מערכי מלגות ביחד: פר"ח, מיל-go ומרום. ובתוך הדבר הזה סטודנט יוצא אתיופיה יכול לקבל עד 34,000 שקלים. אנחנו עושים את זה לא בשובבות כמו מיכאל ביטון, אלא בממלכתיות. אנחנו מבינים שתפיסת השינוי שלנו חייבת להיות ששכר הלימוד לא מספיק. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> הם לא מכירים את מיל-go, סליחה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> מיל-go זה מה שנקרא עד לפני שנתיים או שלוש – קרן הסיוע לסטודנטים. אנחנו מבינים שכדי שסטודנטים יצליחו ושהמוביליות דרך האקדמיה תהיה אמתית – ושוב, מברך אתכם שבאתם, אני מקווה שאת המגדלור של להגיע לאקדמיה וגם של המנהיגות הרבה צעירים יקבלו מכם. תיאוריית השינוי שלנו אומרת שחייבים לפנות כלכלית לא רק בהיבט של שכר הלימוד אלא גם בהיבט של המחיה, וזה בדיוק המהלך שעשינו לאפשר עד 34,000 שקלים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה שכר הלימוד עכשיו? עדכנתם את זה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> 12,000 שקלים. הוא כל שנה משתנה בהתאם למדד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בפעם הקודמת השארתם אותו על 10,000 ולא עדכנתם את שכר הלימוד, אפילו שלשאר האנשים זה היה מעודכן. אני אגיד לך, אורי, למה אני אומרת את זה: דנו בכמה דיונים פה ולא קיבלנו תשובה לגמרי. היה 10,000 למרות ששכר הלימוד הגיע ל-13,000, לא עדכנתם את זה אפילו. אני שואלת, אורי, שאלה אחת, תענה לי: האם מעודכן או לא? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> עודכן, אני כבר אסביר איך, כי אני חושב שזו ליבת הדיון. גם הדברים האחרים, אני חושב שהראינו אחרי השיחה עם חברי הכנסת שהרבה מהדברים שהם העלו דרך פניות שהגיעו אליהם מימשנו. ואני חושב שגם ברמה העקרונית, חברת הכנסת, הדיון הוא בעיקר על השאלה של גובה המלגה ביחס לתחום הלימודים. יש פה הרבה שיקולים, אנחנו לא מסתכלים על מרום בהיבט הזה לבד, אלא על זה שמתוך 34,000 שקלים שסטודנט יכול לקבל – חלק מזה ניתן, יש את מיל-go שהוא על סמך המצב הכלכלי, אז הוא נותן משהו שהוא בתיעדוף נוסף. יש - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אורי, אפשר לפשט את זה שנייה. השאלה היא פשוטה, הסרתם את החסם הכלכלי? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן, את תנאי הסף הסוציו-אקונומי הורדנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה, עכשיו למה בחרתם לרדת בתקצוב כלפי מטה בתיעדוף מקצועות ולא כלפי מעלה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> במרום לבדה הגבול הוא תמיד גובה שכר לימוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, גובה שכר לימוד, אבל תיתן לכולם, זה מה שביקשנו. תמצאו תקציבים אחרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, פנינה, אורי, מה שאנחנו מבקשים זה ככה: קודם כול, אתה אומר שבסך הכול סטודנט יכול להגיע לסכום גבוה יותר, 34,000, זה בסדר, זה מבורך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> פשוט העלו דברים על המעבר ממשרד הקליטה וכן הלאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. אבל השאלה היא – אני יודע שאנחנו קוטעים אותך, אבל אתה בעל העניין פה, אתה מכיר את התחום. מבורך שעליתם בסך הכול הכללי, אבל אם אנחנו אומרים, ואמרו כאן גם אנשי המקצוע וגם הסטודנטיות, שבסוף בכל מקצוע שלא יהיה יש מינימום מסוים שאם אני לא מגיע אליו אני בכלל לא לומד, אני לא מגיע לאפשרות להתקדם. ולכן הבקשה היא – בתוך ה-34,000, תעשה לנו פילוח של הדבר הזה, שהמינימום יהיה 10,000 שקלים או שכר הלימוד השנתי, וממנו תעלה בכל מקצוע, בכל תחום ובכל תמיכה שתרצה. אבל לא יכול להיות מצב שיש תחום מסוים שמקבל 5,500 שקלים ואז אותו סטודנט אומר לעצמו – אין לי סיכוי, אני לא הולך על זה, אני הולך למפעל, אני הולך לעשות דברים אחרים. אנחנו רוצים שהמינימום יפגוש את המוטיבציה המינימלית של הסטודנט להתחיל ללמוד. אחרי שהוא ידרוך, זה אחרת. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אדוני היושב-ראש, המינימום צריך להיות שכר לימוד מלא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בטוחה, ואני אסביר, אבל יכול להיות שיש מצב שאין תקציב. גם אם הם יתנו את מה שהם נותנים היום אבל לכולם זה כבר יהיה טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, שנייה: אני רק אומר, אנחנו לא בכדי אומרים 10,000 שקלים, אני מבין, הייתי רוצה להתחיל במינימום של שכר לימוד, אבל אני מוכן להסתפק במה שנותנים היום. למה? כי זו נקודת מוצא שאני מכיר. לכן אני אומר, בואו נתחיל בה. הלוואי שזה היה 13,000 שקל שנתחיל ממנה ומשם תיקח דברים נוספים שאתה רוצה לתגמל. בבקשה, אורי, תמשיך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ברמה העקרונית, זו בדיוק ההחלטה של הוועדה ושל ות"ת, הרעיון שיש מינימום שכולם מקבלים עם איזושהי דיפרנציאליות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מינימום, זאת בדיוק הבעיה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה המינימום? יש הבדל בין מה שהמינימום היום - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תנו לו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, משה, אבל זה חשוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פנינה, תני לו שנייה לסיים שנוכל לשמוע את הכול. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> המינימום בהחלטת הוועדה זה מה שרמה ד' מקבלים, זה 6,000 שקלים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא המינימום שמקבלים היום. זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, המינימום חייב להיות מה שהיום אתם נותנים לכולם. לא יכול להיות שמפה תרדו למטה, הרסתם הכול, יש לכם 25% נושרים. איך הם ישרדו? זה לא מה שנאמר גם בוועדה של מיכאל ואתה יודע את זה, וגם לא בפגישה שישבנו אתכם. גם מיכאל אמר לנו שיהיה מינימום. מינימום זה מה שנותנים היום, מפה – לעלות. אין בעיה. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> זו אותה שמיכה שסוחבים ימינה ושמאלה. היא לא גדלה. כל עוד התקציב לא גדל לא יהיה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> צגה רוצה להעיר, אחרי צגה תנו לו בבקשה חמש דקות רצוף לדבר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה: אל"ף, האם למה ששיפרתם ושיניתם בהשוואה למה שהיה יש חומר, יש מצגת? אם יש לך, נשמח. אם לא, תקשיב לי, אנחנו יושבים כמה פעמים, אני בכנסת רק שלוש שנים וחצי, לפני זה הייתי עיתונאית. ברדיו טחנו את זה, דיברנו בכנסים, מה לא. גם הייתי מרצה בקריה האקדמית אונו, אני לימדתי תקשורת שם. אני מכירה את זה. במקום לשפר, להתחיל מנקודת המינימום שצריכה להיות שכר לימוד מלא, מה שאתם עשיתם – למשל, אבי רוצה ללמוד רפואה ואני רוצה ללמוד ארכיאולוגיה. מה זה משנה? אולי לחזק אותו יותר כי הוא לומד יותר שנים, אבל למה אני פחות משכר לימוד בסיסי? לכן, כל פעם אני אגיד לכם, חברים: בתור חברת ועדת החינוך, כשאתם באים אתם מורחים והולכים. אני רוצה שתפסיקו את זה. באמת, נמאס לי. נמאס לנו, לכולנו. אנחנו רוצים תשובה ברורה כדי להיטיב עם הדור הצעיר. הדור השני והשלישי. הינה, אתם רואים את הסטודנטיות, חלקן מהדור של ילדיי. אני מבקשת, חבר'ה, אל תמרחו אותנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. עכשיו 11:20, עד 11:25 אף אחד לא מדבר. אנחנו נותנים חמש דקות רצוף לאורי. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> סליחה, התחלתי לענות על השאלות האלה ואז הסיטו אותי למוקד שלשמו התכנסנו. קודם כול, הביטול של דרישת ההתנדבות זה הדבר שמבחינתנו מאפשר לאנשים לעשות גם את מרום וגם את פר"ח ולהגדיל משמעותית את היכולת שלהם לא לעבוד בעוד חצי משרה או משרה לצד המלגות אלא שהמלגות יאפשרו להם לממן גם את שכר הלימוד וגם אותם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כל כך ברור, איך ביטול התנדבות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תנו לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אביב מולה: << אורח >> רגע, פנינה, אני באמת רוצה לשמוע את מה שיש לו להגיד. אני רושמת לי הערות, אני רוצה לשמוע את מה שהוא יגיד ואנחנו נוכל להגיב אחר כך, תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אביב, תודה רבה, לא לדבר יותר. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי, מה השאלה, אביב? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא הבנתי. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אין שאלה, אני רוצה שהוא יסביר את התנאים של המתווה, כי כשאני עליתי לזום בוובינר שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות, אני רוצה שהוא יסביר לי את התנאים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. מי שיש לו שאלות שירשום לעצמו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> מה שראינו זה שמרום היא מלגה שלא נותנת הרבה ערך מוסף ביחס לזה שכל הסטודנטים זכאים לפר"ח. כמעט אף סטודנט יוצא אתיופיה לא עושה גם וגם כי בכל אחת מהן יש התנדבות, ורצינו לאפשר את הגם וגם הזה. ובעיניי – עם 3–4 שעות בשבוע אנשים יכולים להגיע ל-34,000 שקל. זה מכסה לא מעט מההוצאות, לא רק את שכר הלימוד. הדבר השני שאני חושב שהוא מאוד משמעותי זה הסיפור של תואר שני: בתואר שני גם הרחבנו את התמיכה לכל שנות התואר, ברוב התארים זה שנה שנייה, ברפואה זה גם שנה שלישית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מבורך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בלי תזה גם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נו, חברים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> גם בלי תזה. יש טיפה הבדל בגובה של המלגה, אבל בגלל שהגובה של המלגה בתואר שני הוא 16,000 ולא 12,000 העלינו את זה לכולם ל-13,000 ובמחקרי היא תהיה מלאה, 16,000. זה היה 10,000 לפני השינוי, גם הדבר הזה דורש תקציב. ביטלנו את תנאי הסף הסוציו-אקונומי, זה עוד סדר גודל של קצת פחות מ-100 סטודנטים שיקבלו כל שנה את המלגה, במצטבר זה כמעט 300 סטודנטים נוספים שנכנסים לתוך המלגה. אפשרנו, תמיד היו לנו עוד כמה עשרות שלא ידעו על המלגה בשנה א' ולא יכלו להגיש בשנים מתקדמות, גם הם ייכנסו לתוך המלגה. נראה לי שאלה הדברים העיקריים לשאלות שלך, אני מגיע לסיפור של תחומי הלימוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה הבנת את זה? שאם לא הגשת בשנה ראשונה כי לא ידעת, בשנה השנייה אמרו לך – לא הגשת בשנה הראשונה לכן לא יכולת לקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, וזה תוקן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל התיקונים האלה מעולים. הבעיה היא בנקודת המוצא. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כל התיקונים האלה – בסוף הסיפור פה הוא תקציבי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אורי, אני אכוון אותך, פשוט אנחנו - - - << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני עונה על השאלה ששאלת. מוקד הדיון בעיניי היא בין תקציב למדיניות. זאת אומרת, בהינתן התקציב הקיים איך אנחנו עושים את האיזונים הנכונים. עכשיו, מה שאמרת, המינימום לכולם ומה שנותנים מעל לסטודנטים במקצועות מסוימים – המצב לפי ההחלטה הוא שהמינימום עומד על 6,000 ואז יש מדרגות של בערך 2,000 שקל. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תעלו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני חושב שאם היה לי יותר תקציב, מן הסתם שהפערים - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך. יש לך בתקורה, יש לך בהישגים, זה עניין של תיעדוף - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא יכול להגיד שאין תקציב, יש תקציב. נמאס לי מהבלוף הזה, יש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל פנינה, אני אעיר את ההערות האלה ואם יש דברים שלא הערתי תוכלי להוסיף, בשמחה רבה. אני רק אומר, בסוף – אם אתה בא ואומר שברור לכם כמל"ג שנקודת הפתיחה צריכה להיות 10,000 שקלים אבל השמיכה קצרה ולכן אנחנו חייבים לעשות שינויים – תאמר את הדברים האלה ונוכל לחשוב על הדבר הבא. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יופי. אנחנו אומרים שבעינינו יש כספים, פנינה העירה על כך קודם לכן, יש כספים נוספים סביב ההחלטה הזאת. בוא נעשה איזשהו ריענון של הכספים שמושקעים בהישגים או במקומות או בתקורה של פר"ח שהציגו כאן ונראה איך אנחנו עושים את זה. למה? כי זו הצלת נפשות. בסוף אנחנו יודעים מכלי ראשון, אנחנו מכירים את האנשים האלה, הם הילדים שלנו. אנחנו יודעים שחלקם לא מגיע לאקדמיה בגלל החסם הכלכלי. ולכן לי עדיף שבן אדם ייכנס, יטעם מהדבר הזה ואז הוא יתאמץ יותר. כשהוא לא נכנס הוא אפילו לא יודע מה הוא מפסיד. ולכן ההתחלה של 6,000 שקלים מסירה, לפי המספרים שאמרת, לפחות 2,000 איש, וזה המון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק מסירה, הם הולכים ליפול חזק ולא ילכו ללמוד. אבל משה, הינה. יושבות פה הסטודנטיות. מישהי מכן יכולה להצביע אם היא קיבלה הישגים? << אורח >> האימאנוט גושה: << אורח >> אני ספציפית לא רק שלא קיבלתי, אלא גם לפני כן יש המון אנשים שכבר יודעים מה הם רוצים. אין שום סיבה שאני, אמונה, שמגיל צעיר חיה את עולם בתי המשפט וידעתי שאני ארצה לעסוק בתחום הזה בדרך כזו או אחרת – אין שום סיבה שירדו לי 1,500 ש"ח בעקבות זה שלא עשיתי ייעוץ. זה קנס לכל דבר. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> הם קונסים את מי שלא הולך להישגים, ויש עניין של צבירת נקודות. אני רוצה שתסביר לי עכשיו, בתור סטודנטית שנה א' תשפ"ז שהולכת ללמוד משפטים, כמה כסף אני אקבל עכשיו לעומת הזכאות הקיימת שיש לאמונה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אוקיי. את מתחילה עכשיו שנה א'? << אורח >> אביב מולה: << אורח >> כן, בוא נעשה סימולציה. אני מתחילה עכשיו שנה א' בתשפ"ז ואני לומדת משפטים. הכול התחיל מזה שראיתי שמשפטים זה ברמת סיווג ג', זה היה בהתחלה משחק של אגו, באמת. כי אני לומדת בעברית והקושי שאני חווה – איך המל"ג יכול לבוא ולהגיד לי שמשפטים זה לא תואר חשוב? איך זה הגיוני? אם עם 10,000 שקלים אנחנו אומרים שיש אחוזי נשירה של 25%, מה ייתן לתת 6,000 שקל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, אורי, ואחר כך רוני, בסדר? << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> אני אשמח, יש לי גם שאלה לאורי אחר כך. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> אני אומרת, בואו נעשה סימולציה ונראה מה קורה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני רגע אגיד – בהישגים, החל מאוקטובר האחרון אין יותר תקציב ייעודי צבוע ליוצאי אתיופיה, העברנו אותו והוא אמור להיות מופנה למרום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאיפה הכסף הזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה תקציב צבוע היה להם? בואו, קצת שקיפות. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> נדמה לי 2 ומשהו מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מלא כסף. 2 מיליון זה היה כל אלה שדחינו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה לא מכסה את כל הבעיה. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> בגלל זה הם קונסים עכשיו סטודנטים שלא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, אביב. קודם כול, הכסף חוזר לקופה וחוזר ללופ? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר שאת פורצת לדלת פתוחה, כן. אבל זה לא מספיק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. עכשיו, למה זה 15% תקורה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני משער שבעקבות זה שמשנה הבאה לא תהיה התנדבות, מערך ההתנדבות ירד והם יצטרכו פחות תקורה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הנוהג לדעתי הוא 5%. למה התקורה כל כך גבוהה? זה אלפי שקלים. אני אומרת לכם, אתם צריכים לצאת למכרז. לי אישית למשל אין בעיה שהעולים ביחד יפעילו את זה, אבל לא ייקחו תקורה מטורפת כזאת. אבל לא יכול להיות מצב שאנחנו נותנים לפר"ח – ואגב, זה ארגון שאני מאוד מכבדת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמה הוא לוקח בשאר המקומות? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה לא 15%, אחרי שההתנדבות תרד זה ירד עוד יותר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כן 15% עד היום, אתם אומרים שאתם תורידו את זה. אני אומרת, הגיע הזמן שתצאו גם למכרז. אולי פר"ח הם חלק מהכישלון, כי כל פעם שערערו הערעורים לא הגיעו אליכם, ואני אומרת לך, יש לי סטודנטים שכואב הלב המכתבים שהם פונים אלינו. פר"ח כשלו, מרום כשל בתפעול. ואני אומרת לך, היו שלושה תנאים: תפעול נכון, מנגנון משומן, לעלות ולפתוח מעל גיל 28, אתה מכיר בדיוק את הקריטריונים. ושלא תשנו את הקריטריונים, תחזרו לבסיס, פשוט מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני חייב להגיד – תראה, אני שמח מאוד לשמוע את פנינה בלהט, אבל מצד שני היא לא מאפשרת לאחרים, אני רוצה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השילוב ביניהם יביא את הניצחון. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> משפט אחרון: מצד אחד, אנחנו לא רוצים שיישאר תקציב, לכן עשינו הרבה מאוד מהלכים פה שכל אחד מהם עולה כסף, אוקיי? כי אנחנו לא רוצים שיישאר. מצד שני אנחנו רוצים שכולם יקבלו. עכשיו, אם אני כרגע, יחד עם כל המהלכים האלה גם נותן 12,000 לכולם - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה תקציב נשאר, אורי? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כרגע לא הולך להישאר כסף, יש גם סטודנטים שאולי לא יקבלו, אנחנו מנסים לאזן את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמה התקציב עצמו? 25 מיליון? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תקשיב, אני רוצה לקבל תשובה. אם אתה יכול לשלוח את החומר כתוב, מסודר, אני מוכנה לקבל. זה לא ככה בפינג-פונג, אני באמת רוצה לדעת מה היה התקציב ומה עכשיו חסר. אולי חסר קצת כסף, לפנות לשר החינוך ולהגדיל את התקציב. כדי לדעת את זה אני רוצה נתונים. תקשיב לי, אנחנו משחקים בדור העתיד שלנו, העתיד של הקהילה. לכן, אם אתם הורדתם 2.5 מיליון שקל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הם לא הורידו, הם העבירו את זה מהישגים חזרה לתוכנית מרום. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, את ה-2 מיליון יכולתם לתת למכינות, ליואל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, יש לנו כמה דקות, תנו לו לדבר. השאלות ברורות, התשובות טרם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה כסף? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר בצורה פשוטה: מצד אחד אנחנו רוצים שכל הכסף ינוצל, מצד שני אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו יותר מדי נדיבים ובסוף סטודנטים לא מקבלים מלגות. << אורח >> ניגיסט באיו: << אורח >> אבל זה נשמע ממלכתי מדי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, תנו לו, לא להעיר בבקשה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם עכשיו אנחנו נותנים לכולם 12,000 או אפילו איזשהו מתווה של 10,000, 11,000, 12,000 – יהיו בסוף סטודנטים שלא יקבלו מלגה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? לא נכון, אמרתם אתם שאתם דוחים 70–80. תקשיב לי טוב, אני זוכרת את המספרים שאמרתם לי, אמרתם שאתם דוחים בשנה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל פנינה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו נקודה חשובה, משה, מבטיחה שאני שותקת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רוצה לנהל את הדיון הזה ולאפשר - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל משה, אני שותקת, שנייה, תקשיב, זו נקודה חשובה. אם הם טוענים שהם לא יצליחו להביא לכולם אם הם ילכו למתווה הזה, זה לא נכון, כי בדיון הקודם אמרו לנו שהם דוחים 70–80. עשיתי חישוב, אם נותנים להם 10,000 שקל זה פחות ממיליון שקל. אם לקחת את הכסף של הישגים והסטת את זה בחזרה למרום זה אמור לא רק לכסות את זה, זה מכסה את זה פלוס אקסטרה למקצועות שאתה מתעדף. מה, אני לא יודעת חשבון? אלא אם כן רימו אותנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשובה על זה, רוני. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אורי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, אורי. רוני, אני מחכה לתת לך, כי ביקשת, אבל תכף נסיים, בסדר? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> יש דברים שאני יודע שאני יודע ויש דברים שאני יודע שאני לא יודע. הדברים שאני יודע זה שאם אנחנו נותנים כל שנה לעוד 80 זה מיליון למחזור, אבל במצטבר זה בערך 3 מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין, יש לכם את התקורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כשהרחבנו לשנה ב' בתואר שני אנחנו נותנים פה עוד - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד 2 מיליון, אני אגיד לך, אני הייתי נותנת דרך אייל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פנינה, בבקשה, לתת לו לסיים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> עוד 200 כפול 10,000 זה עוד 2 מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הינה, בבקשה, מספרים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם העלינו קצת את המלגה לתואר שני זה עוד סדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים או מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, 2 מיליון, דיברנו על זה כבר. תואר שני זה 2 מיליון, אלה שאתה דוחה זה בערך מיליון, זה 3 מיליון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> פנינה, אני יודע לאן את רוצה להגיע, אבל בואי נשמע את הכול ממנו ואז תשאלי על זה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר, אין לנו שום סיבה להשאיר כסף שלא ינוצל בסוף השנה. אני אומר, המתווה המדורג הוא קודם כול מתוך הבנה שאין לנו יכולת תקציבית לתת 12,000 לכולם גם אחרי השינויים שאת אומרת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 10,000. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אנחנו נראה, הוועדה תדון בזה. אבל אני אומר שזה חושף אותנו לסיכון. אם עכשיו אין התנדבות ובגלל זה יגיעו אלינו עוד 200 מועמדים שירצו את המלגה כי קודם הם לא רצו – לא יהיה לנו תקציב עבורם. יש פה סיכונים שאנחנו לוקחים והוועדה תנהל על זה דיון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם אומרים – בואו נכסתח את עצמנו כדי שלא נגיד שאנחנו נותנים לכולם ואז לא יהיה לנו תקציב. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא, אנחנו מנסים לתת לכולם ושלא יישאר תקציב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, מה שהוא אומר זה שהם רוצים לתת וחסר להם כסף. אנחנו עושים סימולציה, ביקשה ממך קודם אביב. אני רוצה, אורי, בסופו של דבר, להגיע לאיזשהו מינימום שדיברנו עליו קודם, כי אנחנו חושבים כולנו שאם המינימום הזה יתקיים אנחנו נדע להביא עוד כסף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל כמה כסף חסר? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא חסר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, תכף נראה. אני אומר לך ותחשוב על זה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משה, אבל לא חסר כסף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, אני מבין, בשביל זה אני רוצה לשמוע את זה ממנו. אני מבין את החשבון שאת עושה, בואי נראה עכשיו איך זה מתכתב עם המציאות. בסוף יש לנו שלוש נקודות, אני רוצה שתחשוב עליהן ובינתיים אני אתן לדובר הבא לדבר. אחת, אחרי שדיברנו עם הקהילה, עם הבנות האלה ועם עוד הרבה אחרים, ופניות שהגיעו לצגה, לפנינה ואליי, וכמובן לאנשי המקצוע, כולנו מבינים שהמינימום הזה של 10,000 שקלים הוא מפתח משמעותי מאוד. אחר כך אפשר לדבר על הרבה דברים. הוא עדיף אפילו על תגמול לתואר שני. כי ברגע שאדם נכנס פנימה, דורס רגל – עדיף. תשים את זה בראש מעייניך. מזה אני רוצה שתגזור מה זה אומר כלכלית. דבר שני, אם הנושא של ההתנדבות הוא חסם, כי עושים גם בפר"ח וגם במרום ואנחנו מבקשים להוריד באחד מהם – תגיד מה המשמעות של זה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הורדנו במרום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יפה, בסדר גמור, תגידו מה המשמעות של זה. דבר אחרון, ברגע שנבין מה המספרים העתידיים – כי לפי מה שאני קראתי יש לנו בין 5,000 ל-6,000 סטודנטים פוטנציאליים שרוצים ללמוד והחסם הכלכלי מוריד מהם. כרגע יש 3,800 בקירוב ומתוכם 680 מקבלים מלגת מרום, אם המספרים האלה מדויקים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אדייק, כי זה החשש המרכזי שלי. יש 1,000 סטודנטים יוצאי אתיופיה חדשים בשנה, למרום היו מגישים 600 שמקבלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בכל שנה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> היה 680, כל מי שהגיש ומילא את הדברים זה קיבל. אני חושב שיכול להיות שזה יגדל, כי הגדלנו את האטרקטיביות של המלגה, הורדנו את ההתנדבות. סיכוי טוב שהמספר הזה יגדל ואני רוצה לדעת שיש לי גם מענה לתת להם, זה איזשהו סיכון - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין. לא צריך לפחד מזה, צריך לפתור את זה כלכלית. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אבל אני אומר – הסיפור פה הוא תקציבי. את יכולה להגיד שהוא לא, אבל הוא כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר גמור. אנחנו רוצים מהוועדה הזאת, כחלק מהמסקנות מהדיון הזה – אם נבין בבירור, תשלח לנו איזשהו מסמך, שחסרים 10 מיליון שקלים וזה יפתור את כל הבעיות – נשיג את הכסף הזה, אנחנו נריב על זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, יש כסף. רוצים לקצץ עכשיו מהילדים, יוצאי אתיופיה בחינוך, מ-60 ל-50, שייקחו את זה, לכו תכניסו יד ותיקחו את זה לפה. אבל לקחת את זה לגמרי? << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> זה לא נהיה אטרקטיבי יותר, זה נהיה פחות אטרקטיבי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דוד, שנייה. רוני, בבקשה. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> אני קודם כול שמחה להיות פה, אני מצטערת שזו הסיטואציה. אני רוני מוהר מתוכנית יואל, אני עוסקת בקידום יוצאי אתיופיה בהיקפים קטנים אמנם, אבל הרבה מאוד שנים. המידע שיש לי על המתווה הזה הוא מעמיק מאוד, כולל נתונים מהמל"ג ומהלמ"ס. בהנחה שבתשפ"ה קיבלו 600 סטודנטים שנה ראשונה זה 6 מיליון, נכון? נעשה את זה פשוט. אם אני לוקחת את אותה פרופורציה של עדיפויות, שבתשפ"ז יירשמו סטודנטים חדשים באותה פרופורציה של רמות העדיפות, סך כול המימון מטעם מלגת מרום יהיה פחות מ-5,700,000. זאת אומרת, ירדנו ב-300,000 מהמצב הנוכחי של 600 סטודנטים. חשבון נורא פשוט, יש אחוזים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> מספיק שאת לוקחת את 100 הסטודנטים הנוספים שעד היום לא קיבלו בגלל תנאי הסף ואת כבר עוברת מעל. אל תעשי לנו את העבודה. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> לא, אני באמת לא רוצה לעשות לכם את העבודה, אני רוצה לעשות אתכם את העבודה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ביקשנו? בסך הכול שיתנו לאלה שנדחו עד עכשיו והפכו את זה לאללה יסתור ולהקתו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו היא ממחישה את זה דרך מספרים, שנייה אחת. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> תנו לי עוד משפט. אמר בצדק אורי, זה הישג שהורידו את ההתנדבות – 40 או 60 שעות – אבל העלו את אחוז שיעור הלימודים כדי לקבל מלגה. עד עכשיו זה היה 60% כדי לקבל מלגת מרום מלאה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של נוכחות? << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה בכלל מתנים את זה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא הנוכחות. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> זה עניין של קורסים. את צריכה לקחת יותר קורסים, מ-60% זה עכשיו 70%. יש עומס אקדמי יותר גדול. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> דבר שני, מלגת פר"ח מחייבת הרבה יותר שעות התנדבות ביחס עלות–תועלת. המשכורת שאני מקבלת פר שעה מפר"ח היא הרבה יותר נמוכה ממה שהיה במרום. נגיד שזה טוב שביטלו את ההתנדבות, בוודאי, אבל צריך לזכור שהעלו את המחויבות האקדמית ב-10%. זה גם משמעותי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא צריך להשתמש בטרמינולוגיה של ביטול התנדבות – ביטול כפל התנדבות. בבקשה, זה מראה אותנו כאנשים שלא רוצים להתנדב. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> נכון, את צודקת. במלגה הקיימת זה היה 40 שעות התנדבות תמורת 10,000 שקלים בשנה הראשונה, שנה ב' וג' 60 שעות תמורת 10,000 שקל. בפר"ח אני צריכה לעשות 90 שעות בשביל 7,000 שקל. איך אתם אומרים לי שזה פתרון לביטול ההתנדבות של 60 שעות מבחינת הערך שאני מקבלת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> עכשיו, אני חישבתי בהנחה שהמינימום ברמה ד' יהיה 10,000, 11,000, 12,000, 13,000. אני לא אומרת 12,000 לכולם, גם זה לא המון. זה 7,800,000 בנתונים הנוכחיים, 600 סטודנטים. אבל אם אני אומרת מדורג - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל בשנתי זה נותן לו כפול שלוש, נכון אורי? או כפול ארבע. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> עכשיו, אם אני עושה פרוגרסיבי מ-10,000 עד 13,000 לרמה א' זה כולה 7 מיליון. העליתם מהמצב הנוכחי בלי תוספת סטודנטים, שזאת המטרה שלנו, אני מזכירה. אחוז הסטודנטים הוא 1.6%, צריך להגיע ל-2.4%, יש לנו עוד דרך ארוכה. צריך להתחיל מ-10,000 בהנחה שבעתיד תגייסו עוד כסף, כמובן, ואפשר יהיה להתחיל מ-13,000. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להתחיל ממינימום 10,000. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> ולעלות פרוגרסיבית לשאר הדרגות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואפשר, את אומרת, לפי התחשיב שלך. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> יש לי עוד שני דברים: אמרת, אבי, שלא יאשימו את הקהילה ושלא מגיעים למספיק סטודנטים. אני לא מאשימה את הקהילה, אבל הקהילה צריכה להיות שותפה בלהביא את הסטודנט הבא. הישגים לפי הנתונים האחרונים שלהם מ-2023 - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הם שותפים, אבל לא רואים אותם, לא שומעים אותם, לא מזמינים אותם לוועדה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא מדברת כיואל כרגע. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> הישגים מגיעים – לפי הנתונים האחרונים שלהם, מ-2023, לכ-50% משנתון. מ-3,000 סטודנטים צעירים שמשתחררים מצה"ל מגיעים 1,700. הקהילה צריכה להיות פעילה. אני, אבי, לא יכולה להגיע לאחיין שלך. האחיין שלך, אני מניחה, גם לא צריך אותנו, כי אתה תפמפם לו את הצורך ללמוד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הם יגיעו, פשוט להגדיל את הסיוע הכלכלי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, היא מדברת על החשיפה כרגע, שלב קודם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תעשו קמפיין, תיקחו סרטונים, ההישגים בכלל לא מוכרים מספיק בקהילה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - אם אין סיוע כלכלי הם לא יבואו, זה קשה, זה המפתח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, זה תלוי אחד בשני. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו אחרון, לגבי הוועדה: אל"ף, בוועדה יושבים אנשים טובים, לא מספיק נציגות מהשטח. הבנות האלה יכולות להיות משקיפות, הן לא יכולות להיות חברות ועדה, אבל הן ייצגו ויבדקו באמת. אני רוצה להגיד נתון קטן: המתווה האחרון הוצג לוועדה ביום ראשון, אני לא זוכרת את התאריך. הישיבה הייתה שבוע לאחר מכן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את חברה בוועדה? לא הבנתי. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> לא, אני לא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. את בקיאה בזמנים, בגלל זה. << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> אני מחוברת לוועדה מתוך הצורך לעשות ולפעול. המתווה הזה מסובך ביותר, אני קראתי וקראתי והצלחתי לנתח אותו, לא כי אני חכמה אלא כי זה פשוט מתווה מורכב נורא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, את אומרת שזה הוצג להם? << אורח >> רוני מוהר: << אורח >> ושבוע אחר כך הם היו צריכים להחליט. זה קשה מאוד. ואם לא מציגים את כל התמונה יש - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, הוועדה הציבורית לא גיבשה את זה? לא עברה סעיף-סעיף? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כמקובל בנוהלי המל"ג, הוועדה קיבלה את החומרים שבוע מראש ודנה על זה סדר גודל של שעתיים–שלוש שבהן הם שאלו את כל השאלות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אורי, מישהו אחר גיבש, נתנו את זה לוועדה ואמרו – תעירו את הערותיכם, תוסיפו או תורידו, ואחרי שבוע נקבל על זה החלטה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, זה דיני נפשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, יש לי כמה דקות, אני תכף מסכם. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אתקן, הוועדה דנה בזה גם לפני כן ונתנה לנו את ההמלצות הכלליות שלה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני שמעתי שהוועדה התכנסה אולי פעמיים בשנה, וזאת הבעיה. אני, תאמין לי, בודקת ועושה שיעורי בית. כשוועדה ציבורית מתכנסת פעמיים בשנה כשזה פת הלחם וקורת הגג שלהם אם אנחנו לא נותנים להם כמה אלפי שקלים – בעיניי זו בעיה. זה צריך להיות אירוע כזה, וזו סיבה מספיק טובה לעצור. באירוע כזה צריך לדון חודש, להזמין את הנציגים, לעשות שיתוף ציבור, לשמוע את הערות הכנסת והערות הציבור, ורק אחר כך. ואני אומרת לך אמיתי, אורי, ואני בטוחה שהרצון שלך טוב, כי יש פה גם שינויים – אני יודעת שהמקום שלכם הוא מקום טוב כי בסוף אתם תתנו מימון לתואר שני, אתם מבטלים כפל התנדבויות ואתם הולכים לעשות שם עוד דברים שבעיניי יכולים לעזור. אבל תהיו קשובים, אפשר. השמיכה לא כל כך קצרה. תלכו מ-10,000 כלפי מעלה, אנחנו ניתן לכם את הגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה אחת. צגה, קצר בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תשמעו, חברים, אני חוזרת על הדברים, אבל יחד עם זאת אני רוצה לצמצם. מה המטרה שלנו? בסך הכול שכמה שיותר צעירים יבואו לאקדמיה. כדי שיבואו לאקדמיה אנחנו יודעים מה המכשול, אחד הדברים זה מכשול כלכלי, זה ידוע. עכשיו, אני אומרת, תקשיבו, יש את הוועדה, יש את זה, יפה מאוד. אבל אנחנו לא חשופים לזה, לא שמענו, אין שקיפות, איפה השקיפות? מה נעשה? בסופו של דבר המצב הידרדר, חבר'ה, ממינהל הסטודנטים למל"ג. המל"ג בעצמו היום מקטין את מספר הסטודנטים בתנאים שהוא נותן. לכן – סליחה, אדוני היושב-ראש, אני מסכמת – אני רוצה לקבל את כל הנתונים כנציגת ציבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אדרוש את זה גם בסיכום, אין בעיה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> גם חברי הוועדה. חברי ועד, כשאתם אומרים – בני העדה, תשמעו, יש דבר אחד היום - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> די, אבל אנחנו חייבים לסיים. יש לנו עוד דקה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מקימים ועדה, אומרים – בני העדה שותפים. אני רוצה להגיד לך, הם לא שותפים. אם הם היו שותפים היינו רואים אותם, הם היו מגיעים לוועדה, היינו שומעים. שנית, תשלחו לנו חומר, אני מבקשת חומר. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אשמח להתייחס. לא דיברתי בכלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. דוד. << אורח >> דוד מהרט: << אורח >> אני רוצה להגיד משפט קצר לחברי הוועדה בני הקהילה: או שאתם חברי ועדה ותהיו אחראיים למלא את התפקיד שלכם, או שאתם עלה תאנה. ואם אתם עלה תאנה, תתפטרו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אין אף אחד, לא מגיעים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה. משפט. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> דקה, ממש דקה, כי לא דיברתי והייתי ממש סבלנית. אני חייבת לציין שלא קיבלנו פה תשובות. אורי, אני הגעתי במיוחד לדיון הזה מתוך ציפייה לקבל תשובות, ואני מצטערת, אני חייבת להגיד את זה, זה אולי ישמע בוטה, אבל מי שמכם לעשות הסללה מהסוג הזה על הגב של הקהילה? מי שמכם להחליט למישהו, לצעיר, מה ללמוד ומה לא? שארכיאולוגיה יותר חשוב ממשפטים או ממינהל עסקים? ועברתי על הדירוגים. מי שמכם? ואתה אומר שהיה שיח עם ארגונים וגופים. אני רוצה שתהיה שקיפות מוחלטת מי הארגונים והגופים שהעזו להעלות את דעתם שזה לגיטימי לקצץ בתקציבים, שזה לגיטימי להסליל סטודנטים מה ללמוד ומה לא ללמוד. אנחנו חייבים להבין מי הם, ויש פה חשש גדול מאוד של אינטרסים שעומדים מאחורי זה, כי זה לא הגיוני שהסטודנטים אומרים – זו החלטה שלא מתקבלת על הדעת. חברי הכנסת מבינים שזה לא מתקבל על הדעת, אבל נאמר לנו שנעשה שיח עם גופים וארגונים. או שזה שקר או שיש פה דברים שאנחנו צריכים לחשוף אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> רגע, נקודה אחרונה. אני חייבת להגיד שהאמירות הללו של חוסר בתקציב זה פשוט זלזול באינטליגנציה שלנו. אף אחד לא טרח להביא לדיון כזה חשוב מספרים של כמה כסף חסר, האם הייתה פגישה עם משרד האוצר? חבר הכנסת משה סולומון וכמה חברי כנסת שהיו חלק מהעניין של הדרך החדשה והצליחו להעביר תקציבים – רוצים לבוא ולהגיד שבאמת חסרים לנו 7 מיליון שקלים שנותנים לכל מיני גופים וארגונים, כל מיני אוכלוסיות בציבור? אנחנו מתים בצבא, אנחנו משרתים את המדינה, אנחנו עובדים גם בעמדות מפתח, אבל בתחילת הדרך לא מסוגלים לתת 2,000–4,000 שקלים נוספים לסטודנטים שבסך הכול רוצים השכלה? אתם חייבים לחזור הביתה ולחזור אלינו עם הנתונים האמתיים שמשקפים את רצון הציבור. ואם ההחלטה הזאת תעבור זה יהיה כשל לדורות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, רק התייחסות קטנה להעלאת העומס? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני מסכם עכשיו, יש לנו מחויבות לזמנים, בסדר? אני מסכם ואם יש דברים נוספים תשלחו לי בכתב, אני אשמח להעביר את זה בצורה מסודרת. כולם דיברו כאן, השתדלתי לאפשר לכולם. אני מסכם כעת את הדיון החשוב הזה, ואני שמח מאוד שמי שהשתתף כאן הביע את עמדותיו ואמר את הדברים שלו. אני שמח שגם המל"ג היו פה קשובים להבין את המציאות כאן. דברים פה נאמרים מכאב, נאמרים כי אנחנו מבינים מה ההשלכות של זה. זה לא גוף שני ושלישי, זה גוף ראשון ולכן הדברים יוצאים מן הלב ואני מבקש לשים לב למה שאני מבקש לסכם כרגע. הוועדה קובעת כי יש חשיבות רבה בגיבוש מתווה מתווה שירחיב את מגוון ההזדמנויות העומדות בפני סטודנטים מקהילת יהודי אתיופיה מתוך מטרה לקידום שוויון הזדמנויות ולצמצום פערים חברתיים וכלכליים. דבר נוסף, הוועדה קוראת למל"ג לבטל את כללי המגבלות והחסמים הכלכליים במתווה המלגות הקיים – מה שכרגע המתווה שאנחנו מוציאים – ולהבטיח מתוך מלגת לימודים מלאה. אני לא אבקש מלאה, אני אבקש כרגע להגיע ל-10,000 שקלים לפחות, בסדר? ללא תלות במצב סוציו-אקונומי או כל שיקול כלכלי אחר, התנדבות וכן הלאה. אנחנו מבקשים שהמינימום ההכרחי לסטודנט לכניסה לספסל הלימודים האקדמיים יהיה 10,000 שקלים. משם נוכל לצעוד קדימה. אני מבין שיש לזה משמעויות כלכליות, אבל כרגע זו הדרישה שלנו. דבר נוסף, הוועדה מבקשת לקבל מהמל"ג דיווח מפורט על התקציב המיועד לתוכנית המלגות, לרבות אופן הקצאתו וניצול יתרות, כולל מה שאמרת קודם לכן, סגירה של הישגים, או מה שאמרה פנינה קודם לכן על כל מה שקשור לתקורה של פר"ח. איגום של כל המשאבים ולהבין מה תמונת המצב הכלכלית שיש לנו, כי שנוכל אנחנו, כחברי כנסת, לעמול בסוגיה הזאת. לא לחשוש, תציגו בפנינו את כל הדברים האלה. נקודה נוספת היא תוצאה של הדברים האלה: אני מבקש לעצור כרגע את מימוש המתווה החדש. זה אומר שאתה עוצר את זה וממשיך את מה שהיה קיים קודם לכן. אנחנו ממשיכים בו וברגע שאנחנו נצליח להגיע לאיזושהי הסכמה שזה לא יוצר חסם אלא הזדמנות לסטודנטים יוצאי אתיופיה – נוכל להמשיך אותו. קרי, לשנה הקרובה – אנחנו ממש בפאתי השנה הקרובה – להמשיך במתווה הקיים, 10,000 שקלים וכל הדברים האחרים. אני יודע שזה אומר שמלגת ההתנדבות במרום כן יורדת, אבל אם תחליטו להשאיר – תשאירו מצדי, אני מעדיף להשאיר סטטוס קוו, מה שהיה עד כה – לחשוב ביחד בשיתוף ציבור, להבין שנייה מה הוא המתווה הנכון, ואז נוכל להמשיך כך שכולנו נהיה שמחים, גם הסטודנטים המדהימות האלה יוכלו למשוך אחריהם עוד צעירים רבים ובא לציון גואל. תודה לכל מי שהשתתף. אני מודה ליושב-ראש ועדת החינוך, חברי צבי סוכות, שאפשר לי לנהל את הדיון הזה וגם לקבוע אותו בזמנים מאוד לחוצים. אנחנו נבקש ברגע שהדברים והחומרים יגיעו – אפשר לדרוש תוך שבוע–שבועיים את החומרים הקיימים? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> בהתאם למקובל, כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה מקובל? שבועיים. אנחנו נבקש – יש מצב שאתה יכול לעשות את זה תוך שבוע? אני אגיד לך למה, כי אם אני רוצה לעשות דיון יש לי זמן, כי אחרת אנחנו בסוף הכנסת וזו בעיה. אפשר לדרוש – אני לא רוצה להכביד עליך, כן? כי אתה באמת מוכוון לסיפור כאן. אבל השאלה אם אפשר תוך שבוע לקבל את הנתונים שכבר קיימים אצלך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני מעריך שכן ואני אשתדל לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוא נסגור עד יום חמישי הבא, נקבל את החומרים ואז נראה איך אנחנו מתקדמים משם. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:52. << סיום >>