פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 30/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 172 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 10:46 סדר היום: << נושא >> תחזיות עדכניות להכנסות מהיטלי רווחי יתר מנפט וגז << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מוזמנים: גל כץ – צוות מקרו ותחזיות, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר נדב פודולר – משרד האוצר שלומי פיליפ – מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה כלכלית, רשות המסים לינור דויטש – מנכ"לית, לובי 99 אריאל פז סוויצקי – מנהל מחקר, לובי 99 אופיר פאר – לוביסט ציבורי, לובי 99 אמיר פוסטר – מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רכזת תחום פרלמנטרי: הודיה מלכה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תחזיות עדכניות להכנסות מהיטלי רווחי יתר מנפט וגז << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוקר טוב לכולם, סליחה על העיכוב. אני פותח את הדיון בנושא תחזיות עדכניות להכנסות מהיטלי רווחי יתר מנפט וגז. מציגים את הנושא, מי? משרד האוצר? רשות המסים. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אנחנו נציג היום את תחזית הכנסות הקרן לאזרחי ישראל מהיטל רווחי נפט וגז, לא כולל היטל ממשאבי טבע אחרים כמו משאבי האשלג, ברום, מגנזיום מים המלח, הפוספט ונחושת ממכרות תמנע, את זה אנחנו לא כוללים בתחזית היום. אנחנו נסקור את סוגי המסים שחלים על ענף משאבי הטבע, יותר נכון גם משאבי הטבע בכללם ובפרט הנפט והגז, ואת ההבדלים בין היטלי ששינסקי 1, ששינסקי 2, מה שנקרא, כלומר, נפט וגז מול משאבי הטבע האחרים. נמשיך במנגנון של קביעת שיעור ההיטל. הכול ממש בבריף מאוד קצר מכיוון שכבר עמדנו על זה בדיוק לפני שנה. אולי נתמקד יותר בהתפתחות שהייתה במשק הגז העולמי והישראלי בשנה האחרונה וניגש ישר לאחר מכן לתחזית היטל רווחי נפט. סוגי המסים שחלים על ענף הנפט והגז ומשאבי הטבע הם, כמו שאתם יודעים, מס הכנסה כמובן, נקבע על ידי רשות המסים, היטל, נקבע גם כן על ידי רשות המסים, אבל בעוד שמס הכנסה הולך לתקציב המדינה, הכספים שנגבים מההיטל הולכים לקרן לאזרחי ישראל, ותמלוגים שהולכים גם כן לתקציב המדינה, אבל אם זה נפט וגז גובה אותם משרד האנרגיה, ואם אלה משאבי הטבע האחרים, גובה אותם החשב הכללי במשרד האוצר. לגבי ההיטלים, ההיטלים כאמור הם היטלים שהולכים לתקציב הקרן לאזרחי ישראל, גובה אותם רשות המסים. הייתה ועדה בשנת 2010, ועדת ששינסקי הראשונה, שהמליצה להטיל היטל רווחי יתר על הפקת משאבי הנפט והגז, ובעקבות זה בשנת 2011 נחקק חוק מיסוי רווחי נפט, שכיום הוא נקרא חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. ראו כי טוב, בשנת 2015-2014 התכנסה ועדת ששינסקי השנייה, ובעקבות זה נחקק ב-2015, לקראת 2016, היטל רווחי יתר ממשאבי טבע אחרים, כאשר כל משאבי הטבע מוסו החל משנת 2016, למעט האשלג שקיבל גרייס של שנה ומוסה החל מ-2017 לגבי רווחי היתר. (מוקרנת מצגת) זה מודל היטל רווחי יתר, שוב, אני אקצר מאוד כיוון שכבר בשנים האחרונות כל פעם סקרנו אותו, ובייחוד גם סוף-סוף שלא התחלף יושב ראש לוועדה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיושב הראש מכיר את המודל. אני רק ארחיב. כמו כל מודל מס, היטל רווחי יתר מורכב מהכפלה של בסיס מס בשיעור מס. בסיס המס כאן הוא רווחי הנפט, הם נקבעים כהפרש בין תקבולים שוטפים לתשלומים שוטפים. המודל הוא על בסיס מזומן ולא על בסיס מצטבר, כפי שנהוג בדרך כלל בחשבונאות ובמסים שמסתמכים על החשבונאות. רווחי הנפט מוכפלים בשיעור ההיטל. שיעור ההיטל נקבע על פי מקדם ההיטל, שנקבע, בהתאם להמלצות ועדת ששינסקי, מתבסס על R-factor, שזה יחס מסוים שאם עוברים את היחס הזה נקבע שיעור היטל שהוא גדול מאפס, הוא למעשה קופץ מאפס ל-20 כשהיחס מגיע ל-1.5, או במילים אחרות, אם התאגיד כיסה ב-150% את השקעות ההקמה של המאגר עם הצינורות והאסדה יחד, מתחיל שיעור היטל מ-20% ומגיע עד כדי 46.8% כששיעור מס החברות הוא 23%. כששיעור מס החברות הוא 18% שיעור ההיטל מגיע למקסימום של 50%. מעל יחס של 2.3 אנחנו כבר נמצאים בשיעור היטל קבוע של 46.8%. מהו היחס הזה? היחס הזה, במונה מכניסים את סך כל רווחי הנפט המצטברים מתחילת ההפקה המסחרית ועד שנת החישוב, שנת הגשת הדוח. זאת אומרת, אם אנחנו נמצאים היום בשנת 2026 ומגישים, יותר נכון את הדוח של 2025, רווחי הנפט במונה, רווחי הנפט המצטברים יכללו את כל רווחי הנפט שהיו במהלך השנים, בכל אחת מהשנים שדווחו בעבר, מסכמים את זה במונה, ובמכנה שמים את ההשקעות המצטברות. פה, בניגוד לרווחי הנפט שמצטברים לאורך כל השנים במונה, ההשקעות המצטברות ננעלות שנתיים לאחר תחילת ההפקה המסחרית וכל ההשקעות שאחרי התאריך הזה עולות למונה ומופחתות מהמונה באופן של הוספתן לתשלומים שוטפים. ההשפעה של זה היא שבעוד שאם אתה מכניס הוצאה במכנה כשאתה בתקופת ההקמה מקיים את המאגר, את האסדה, את הצינורות, הרי שהאפקטיביות של זה היא ב-150%, לעומת אם אתה אחר כך, כבר כשיש הפקה מסחרית ואתה שנתיים מעבר, ההשפעה של זה היא רק 100% במודל. בשקף הבא אפשר לראות את המודל בצורה גרפית כששיעור ההיטל הוא אפס עד יחס של 150%, כלומר 1.5. אם לדוגמה במונה יש 6 מיליארד דולרים ובמכנה יש 3 מיליארד דולרים, היחס הוא 200%, כלומר שתיים, כלומר אנחנו מעבר ל-1.5 ואנחנו נמצאים בשיעור היטל שמעל אפס, ולכן במקרה הזה אנחנו נמצאים בין 20% ל-46.8%. אם נעבור את ה-230%, אנחנו כבר נגיע לשיעור היטל קבוע של 46.8%. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת שההשקעה נחשבת כשנתיים לאחר הקמת אסדה, הבנתי נכון? או שממשיכים להגיש? לאחרונה שמעתי שיש כל מיני השקעות שהגישו אותן, נוספות. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אם ניקח את תמר לדוגמה, שהתחילה להפיק במרץ 2013, תמר במקרה קיבלה גרייס של ארבע שנים בעקבות המלצות ועדת ששינסקי, אבל ניקח את זה כדוגמה. הרי שכל ההשקעות של תמר החל ממרץ 2017 נחשבות כהשקעות במונה. ככל שהן השקעות בישראל ולתפוקה ישראלית, אולי תכף נדבר על השקעות לייצוא, אבל השקעות לייצוא, יש פה חריג של מתווה הגז שחל על שלושה מקרים מאוד ספציפיים שפורטו במתווה הגז. כל שאר המקרים, זה נתון לרולינג, פקיד השומה יאשר או לא יאשר את המתווה. ולכן הדגש פה הוא שאם מדובר בהשקעת הקמה שהיא לצורך ייצור הכנסות שהן בישראל, או לייצוא שהוכרו במתווה הגז, ההשקעות האלה יוכרו. אם זה קרה בתקופת ההקמה או בתקופת ההרצה, שזה בתקופה של שנתיים אחרי תקופת ההקמה בשאר המאגרים, או ארבע שנים לגבי תמר, הם ייחשבו במכנה מקדם ההיטל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זאת אומרת, זה גמיש, זה לא משהו שהוא קבוע. אתה אומר משהו קבוע, בעצם הוא גמיש. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> זה קבוע, לא, זה מאוד קטגורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל תמר ארבע שנים, ושמעתי לאחרונה שהוטלו עוד הוצאות, השקעות. זה המונה אתה אומר, המונה זה - - - << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אני אחדד. יש פה עניין של קודם כול איפה אנחנו שמים את ההוצאה כשאנחנו כן מתכוונים להכיר בהוצאה. זאת אומרת, בואו נצא מנקודת הנחה שאנחנו מכירים בהוצאה. אם לא נכיר בהוצאה, זה עניין אחר, נדבר על זה, אלה השקעות לייצוא, אבל נניח שכרגע אלה השקעות שהן מוכרות. כרגע השאלה היא מתי הן קרו. אם הן קרו בתקופת ההקמה או בתקופת ההרצה, הרי שהן ייכנסו במכנה מקדם ההיטל, יהיה להן פקטור של 150%. לעומת זאת, אם זה קרה אחרי תקופת ההרצה, כלומר בשאר המאגרים מעבר לשנתיים אחרי תחילת ההפקה המסחרית, ההשקעות האלה, למרות שהן השקעות, הן ייכנסו כתשלומים שוטפים ולאחר מכן מצטברים במונה של מקדם ההיטל, ויפחיתו את המונה, אבל האפקט של זה יהיה ב-100%, לא ב-150%, בגלל שזה במונה. לעניין ייצוא, אמרתי, יש את מתווה הגז שפירט שם שלושה מקרים מאוד ספציפיים, של לדוגמה הקמת הצינור השלישי של תמר, מהשדה של תמר לאסדה. השדה של תמר נמצא 90 קילומטר מערבית לחיפה, האסדה של תמר נמצאת כ-20 קילומטר מערבית לאשקלון. זאת אומרת, יש פה איזה צינור אלכסוני שאנחנו יכולים לראות אותו בשקף הנוכחי שהוא מוביל למעשה את הגז ואת הקונדנסט מהמאגר ועד האסדה, שמה נעשה ריפיינינג, כלומר, זיקוק של הנפט והגז הטבעי. לגבי ההתפתחות של משק הגז הטבעי בישראל, אני הצגתי את זה בפעמים קודמות, אנחנו לא נחזור על זה, רק אגיד שלוותיקים בישראל בענף זכור עוד שבשנת 1958 התגלה מאגר ראש זוהר ליד ערד, בדרום ים המלח. אז זה היה מאגר קטן, הוא כמובן התכלה, אבל הוא חוזר מדי פעם לשיח מכיוון שהממשלה, משרד האנרגיה, רוצים לשמור יתירות, לשמור איזה אחסון של גז טבעי, לא רק במאגרים עצמם, שאם יש איזו תקלה או משהו הכול מושבת, אלא רוצים איזה מין מחסן קטן של גז טבעי בחצר של מדינת ישראל, ממש בשטח הטריטוריאלי ולא במים הכלכליים. ולכן מדברים מדי פעם על המאגר הזה, אבל זה מאגר מאוד קטן וצריך להשקיע בו הרבה כספים כדי שבכלל יוכלו להשמיש אותו, כרגע זה לא פיזיבילי. גם מדברים על מאגר ים תטיס, אבל גם שמה זה לא פיזיבילי, כי כמו שאתם זוכרים, המאגר התכלה בשנת 2012. למזלנו, בשנת 2013 במרץ התחיל מאגר תמר להפיק גז טבעי, והיה איזה גרייס של המדינה, שחברת החשמל שרפה הרבה דלקים מזהמים. דובר על כך שים תטיס שהתכלה, החברות יוכלו להחדיר אליו חזרה גז טבעי כדי לאחסן שמה את הגז למקרי חירום. אלא שבשנת 2012 או 2013 המאגר הוצף במי ים ולכן כרגע היום גם המאגר הזה אינו פיזיבילי לאחסון. אתם יכולים לראות פה, גם קיבלתם את החומרים מהממ"מ. בקצרה, יש שלושה מאגרי גז שמפיקים היום גז: לוויתן – סדרי גודל של 600-550 BCM, תלוי את מי שואלים, את משרד האנרגיה או את התאגידים. פה באמת גם ההבדל שלנו בתחזית שנגיע אליה, זה למעשה העיקר של המינימום ומקסימום שאנחנו מציבים בתחזית. מאגר לוויתן הפיק בשנת 2025 11 BCM, כלומר, 11 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי. מאגר תמר – 10 BCM, ומאגר כריש – קרוב ל-6 BCM, סך הכול כ-26.8 BCM שהתחלקו בגדול חצי-חצי בין המשק המקומי לבין הייצוא. המשק המקומי, כמו שאתם רואים, 14.4, אבל ייצוא זה למעשה 12.4 BCM. מה שרואים פה זה מה שקרה פיזית, איך הגז עבר מאיזה צינור. אנחנו למעשה רואים שחלק מהייצוא למצרים נעשה דרך ירדן. כלומר, קו ייצוא ירדן-צפון שמועברים דרכו 6.8 BCM, זה למעשה לא הכול לירדן, כלומר לא הכול לחברת נפקו, חברת החשמל הלאומית של ירדן, אלא חלק מהגז הזה יורד למצרים בצינורות בירדן ונשאר בירדן רק 3.5 BCM, ולמצרים סך הכול מיוצאים כ-8.9 BCM, ככה ב-2025. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הסיבה של הצינור הארוך מול חופי חיפה ועד לתמר? << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> מכיוון שים תטיס הוקמה בדרום ישראל, כלומר, המיקום של השדה של ים תטיס היה מול חופי אשקלון, ושם הוקמה גם האסדה, הרי שכבר אמרו, אם יש אסדה בים תטיס, בואו נשים לידה גם את אסדת תמר ונעביר בצינור תת-ימי בעומק של כ-1.7 קילומטר את הצינור מהמאגר של תמר לאסדת תמר, שהיא בסמוך לאסדת ים תטיס. אסדת ים תטיס כאמור לא פעילה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> אדוני, אם אפשר רק לחדד את העניין הזה ספציפית. אמיר פוסטר, איגוד הגז הטבעי. באותה תקופה היה צורך כמה שיותר מהר לפתח את המאגר. לא הייתה תוכנית מתאר עדיין בחלק הצפוני, ותוכנית המתאר בחלק הדרומי כבר הייתה מוכנה, כמו שנאמר, כי הייתה שם אסדת ים תטיס. היה הרבה יותר מהר לפתח ולעשות צינור של איזה 120 קילומטר, שזה היה אז הצינור הכי ארוך בעולם שמחבר בין מאגר גז לאסדה כדי להביא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, זה נראה. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> זה היה כדי לעבור את הכול, כי אין מה לעשות, תמ"א, לוקח איזה חמש שנים לבנות, כן? והיה צריך להביא את הגז כמה שיותר מהר, עשו ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה העלות של כזה דבר? בערך, מישהו יודע פה בחדר? << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> לא, אבל תראה, זה 120 קילומטר למטה, הציר הזה היה 70 קילומטר. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> פריסת צינור, הייתי אומר, בסביבות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 120 קילומטר. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> בסך הכול יכול להגיע למיליארד דולר, פריסת צינור כזה, לדעתי, תקן אותי. << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >> לא זוכר, אלה גם מחירים כבר של לפני, כמה? 15 שנה? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> זה לא משנה, כבוד היו"ר, אל תדאג, זה הוכר להם כהוצאות מס והכסף בסוף חזר אליהם במקומות אחרים. הכול בסדר, לא צריך לדאוג להם. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> יש פה שילוב של הקמה של בארות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני שואל בגלל ההוצאה, בגלל ההשקעה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> זו הוצאה מוכרת. לא משנה כמה, זו הוצאה מוכרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> זה לא מדויק. אמרתי שמה שהכיר מתווה הגז בשלושה מקרים ספציפיים, אנחנו הולכים בגישת הפלוס-פלוס, כלומר, מכניסים את ההשקעות, בין אם הן קרו בתקופת ההקמה או בתקופת ההרצה במכנה, ואם הן קרו לאחר מכן במונה. אבל מעבר לשלושת המקרים האלה, צודקת, חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע אומר שהשקעות שהן לייצוא, הן לא למשק המקומי, המחיר של הגז שמועבר יהיה המחיר שהיה ממש לפני המעבר שלו למתקן ייצוא. מהו מתקן ייצוא? מתקן ייצוא יכול להיות צינור שהולך לייצוא, מתקן הנזלה שממנו מנזילים ומעבירים את ה-LNG למדינות העולם השונות שרוכשות את ה-LNG, או כל מתקן זיקוק אחר. זאת אומרת, כן חל ששינסקי, רק על גובה המחיר של הגז הטבעי בנקודת היציאה למתקן הייצוא. ופה רצינו, במתווה הגז הכוונה הייתה לכלול את כלל המחיר הסופי, כלומר, במחיר לצרכן הסופי, מחיר לייצוא. כלומר, אם ניקח דוגמה, אני חושב שאמרתי את זה גם פעם קודמת, מחיר ייצוא הוא, סתם אני זורק, עשרה דולר ליחידת חום, MMBtu, והמחיר בנקודת היציאה מישראל הוא שישה דולרים, וההשקעות, לדוגמה, סתם, ההשקעות שאנחנו מוסיפים בגין הייצוא הן תוספת של מיליארד שקלים. נניח שמיליארד השקלים האלה, הוסכם במתווה הגז שהם ייכנסו במונה כהפחתה מהמונה – גם ההכנסות במיליארד שקלים, לדוגמה תמר, כל ההשקעות שלה היו במקרה מיליארד שקלים – ההכנסות השנתיות כל שנה מהייצוא הן גם מיליארד שקלים. אנחנו נכניס את מלוא ההשקעות בברוטו כל שנה. כלומר, בהקבלה למחיר יחידת חום, עשרה דולר ל-MMBtu, שישה דולר MMBtu. יש בזה יתרונות שאנחנו כוללים את כלל ההכנסה ברוטו במודל וממסים, מצד שני, יש את החיסרון, חיסרון שבהחלט צריך לקחת אותו בחשבון ולוקחים אותו בחשבון כשבוחנים ברשות המסים את הרולינג, שיש דחייה של גביית ההיטל לשנים הבאות וגם הפחתה בהיטל כתוצאה מהכרה בתשתיות ההקמה של אותם צינורות או כל תשתית אחרת לייצוא. אבל כל מה שהוא לא נכלל בהסכם, במתווה הגז, הוא נתון לרולינג. מתווה הגז, שלושת המקרים האלה הם רולינג שצורף כנספח ב' למתווה הגז. כל שאר המקרים מובאים בפני רשות המסים ברולינגים ובוחנים את זה, האם ללכת בגישת הפלוס-פלוס או בגישת המינוס-מינוס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא נתקדם, תכף קוראים לי פה לעוד דיון, יש לי הצבעות. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אוקיי, אנחנו נדלג על כל התנודתיות שהייתה בעולם בשנים האחרונות בגלל המלחמות ובגלל שאירופה ויתרה על הגז הרוסי. מה קרה בישראל בענף בשנה האחרונה? הייתה מלחמת שאגת הארי, 40 יום, שבעקבות המלחמה נסגרו מאגרי לוויתן וכריש לכחודש וחודש ושבוע בהתאמה. מצד אחד יש ירידה בכמות המופקת, מצד שני הייתה עלייה במחירים, ככה שבסופו של דבר, וגם להערכות התאגידים, לא הייתה איזו השפעה מהותית בסופו של דבר על ההכנסות ב-2026, ואנחנו רואים באמת ירידה הדרגתית חזרה לכיוון של 60 דולר, היום זה בסביבות ה-70 דולר לחבית ברנט. סיום פרויקטי ההרחבה, במקרה בחצי השנה האחרונה, גם תמר וגם לוויתן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני צריך שתזדרז כי יש איזו בעיה בוועדה אחרת. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> עד מתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חבר בהרבה ועדות בכנסת, יש לי כל הזמן. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> חמש דקות? כמה זמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אוקיי. תמר ולוויתן סיימו את ההקמה של הצינור השלישי של כל אחת מהן, ויש לזה השלכות גם על התחזית, תכף נראה. ומכר בנפרד, חיכינו, חיכינו. גם אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת ואטורי, שהמחוקק צפה פני עתיד וב-2011 כבר הכניס בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע את סעיף 18 שנתן אפשרות למכור גז בנפרד בתוך אותו מאגר. זאת אומרת, ב-19 במאי 2026 חתמו ניומד ורציו על הסכם למכירת גז בנפרד משברון. שלושת השותפים האלה הם שותפים בלוויתן. בנפרד משברון, שברון לא בהסכם הזה. מכירה לספקית חשמל פרטית, דליה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת היחידי שקלע בהכנסות בערך בסכומים היה נתניהו. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> במסגרת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, אותם מוכרים גז בנפרד יצטרכו להגיש דוח רווחי נפט ודוח מקדם היטל, שהוא יהיה נפרד מהדוח של השותף המדווח שמדווח לכולם על כלל העסקאות המשותפות. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> אני רק אעיר אולי. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> זה יתחיל רק ב-2030, ההסכם הוא מ-1 בינואר 2030 לאספקת גז לטובת שתי תחנות כוח שיוקמו עד 2030 בצפית ובאשכול באשדוד. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> כן, אני רק אעיר שהם מקדימים למעשה בכמה שנים את החובה שלהם למכור בנפרד. יש להם חובה מ-2030 למכור בנפרד והם מקדימים את זה במספר שנים. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אוקיי, אבל המכר עצמו ייעשה החל מ-2030. הגענו סוף-סוף לתחזית הכנסות מהיטל רווחי נפט וגז לשנה זו. השנה, ביחס לשנה קודמת, יש עלייה של בין מיליארד דולר ל-3 מיליארד דולר במקסימום ובמינימום בהתאמה, ביחס לתחזית של שנה קודמת. אתם יכולים לראות שב-2032 כבר אנחנו מגיעים למיצוי. אם אתם זוכרים את המנגנון, את המודל של היטל רווחי נפט, אנחנו מגיעים למעשה ל-46.8% היטל מקסימליים, וזה למעשה המיצוי של ההיטלים מתמר ולוויתן. כאשר ב-2034 אתם רואים שיש איזו ירידה, זה בגין השקעות שצפויות להיות מבוצעות, במקרה בשלושת המאגרים תמר, לוויתן וכריש, בהתאם לדיווחים שלהם לבורסה, כך שאכן יש איזו באמת ירידה מסוימת זמנית בגבייה של ההיטלים. אבל אתם יכולים לראות שבאופן כללי יש פה בהחלט עלייה, בעיקר בגלל ההערכה הנוספת של הגדלת כמות הגז הטבעי במאגרים בכ-4% עד 6% וגידול במחירי הגז הצפויים בשנים הבאות בכ-2%. פה זה במספרים. פה ראיתי לנכון להראות לכם גם את ההיטלים בסך הכול יחד עם משאבי הטבע האחרים. כלומר, היטל רווחי יתר בגין נפט, גז ויתר משאבי הטבע. בסך הכול ההיטלים שנגבו בפועל הם ממש קרובים ל-10 מיליארד שקלים. אני מעריך שכמובן בחודש הבא אנחנו כבר נעבור את המספר הסמלי הזה, כאשר מתוכם החלוטים קרוב ל-8 מיליארד, ואוטוטו, אנחנו מעריכים שבחודש הבא כבר אנחנו נגיע קרוב ל-9 ומשהו מיליארד שקלים חלוטים של היטלי נפט, גז ומשאבי טבע אחרים. בסביבות 75% מההיטלים שנגבו הם היטלים שנגבו בגין רווחי נפט וגז יתרים, היטלי רווחי נפט וגז, והשאר זה מים המלח. בהיטלים החלוטים זה גם די דומה, קצת פחות, 70%. אני אסיים בקרן לאזרחי ישראל ממש בקצרה כיוון שנדב ירחיב על זה יותר. אמרתי, כל הכספים של ההיטלים עוברים לקרן לאזרחי ישראל, שזה נשוא הביקורת של הוועדה הנוכחית, ולכספים האלה מצטרפים גם הרווחים שהקרן צוברת במהלך השנים, אבל יורדות ההעברות לתקציב המדינה שבעשר השנים הראשונות לקיומה של הקרן הן 3.5% מהיתרה של שנה קודמת, אבל בשנים הבאות זה יהיה ממוצע של עשר השנים האחרונות. זאת אומרת, אם אנחנו רואים ששיעור תשואה שנתי על ההשקעות, באמת שיעור מרשים ביותר של בין 11.5% ל-18.4%, גם אם נניח ששיעור התשואה יהיה 10%, ש-10% משיעור התשואה יעבור לממשלה, זה באמת מעל ומעבר למה שאני מניח שהניחו בעבר. אני רוצה בסיום להודות לרו"ח רימה ברנר ולאנליסטית איה איוב על ההכנה של התחזית, ההיטלים מרווחי נפט וגז, ולאחל לכם המשך יום נעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תחזית מרשימה. שווה להיכנס לכנסת שוב פעם להיות יושב ראש הוועדה. כולם אומרים לי, איזה שר אתה רוצה להיות? אני רוצה להיות שר הגז. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אני מעריך שאתה תהיה לפחות יושב ראש עוד חצי שנה מהיום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. נדב פודולר. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> אני נדב פודולר מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. אנחנו, גל ואני, שעבדנו על התחזית הזו, שייכים לצוות מקרו ותחזיות. הצוות שלנו אחראי על עריכת התחזיות הכלכליות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך חמש דקות, תגיד את הדברים הכי חשובים שיש. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> חמש דקות? אני לא יודע אם יש כל כך טעם. זה בטוח ייקח יותר מחמש דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> אם יש עוד שאלות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, דבר מהר, עזוב את ההקדמה. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> בקיצור, כמו שאמרתי, אנחנו אחראים על עריכת התחזיות הכלכליות של משרד האוצר, בכלל זה תחזית הכנסות, תחזית התוצר, תחזית אינפלציה, ואנחנו גם עושים תחזית לקרן לאזרחי ישראל ולהכנסות ממנה וממגזר הגז באופן כללי. אני אנסה לעבור על זה באמת זריז. כאן יש לנו איזושהי תמונת מקרו של השנים האחרונות. אפשר לראות כאן את ההשפעה של הקורונה ואחר כך את ההשפעה של המלחמה שהתחילה ב-7 באוקטובר בשנת 2023. באופן כללי, דיברתי על זה שאנחנו עושים תחזיות, זו תקופה מאוד סוערת ומורכבת לעשות בה תחזיות, כשמגזר הגז יכול לספק איזושהי יציבות בחלק מהשנים. נניח בתקופת הקורונה, בגדול, המגזר הזה עבד כרגיל, בניגוד לשאר המשק. לעומת זאת, בתקופת המלחמה, שאפשר לראות את ההשפעות שלה כאן בצמיחה הרבעונית, גם אסדות הגז הושבתו באופן חלקי, וככה לא זכינו להשפעה המייצבת הזו. סך הכול האומדן שלנו לתרומה לצמיחת התוצר בין שנת 2020 ל-2025 כתוצאה מהייצוא היא של 0.6%. זה מתוך צמיחה כוללת בשנים האלה של 23%. שוב, זה רק מהייצוא ורק לצמיחה. אני רק אגיד בסוגריים שבשנים 2024-2023 הייתה לנו ירידה בייצוא הכללי ודווקא עלייה בייצוא הגז, כך ששם זה ממש עזר לנו לווסת את הירידות האלה. מעבר לזה, כמובן שיש עוד תועלות שלא מכומתות כאן של הפעילות של ענף הגז, כמו למשל יציבות של מחירי האנרגיה, שגם שלומי הזכיר, שיכוך של האינפלציה, כי מחירי האנרגיה מתגלגלים למחירים של שאר המוצרים במשק, תמיכה בשער החליפין של השקל, שכרגע זה בספק כמה זה דבר טוב, אבל זה גם דבר שקורה, עצמאות אנרגטית וזיהום מופחת בהשוואה לדרכים אחרות להפקת חשמל. כאן אנחנו רואים את הגודל של רזרבות הגז העולמיות, את הנתח של ישראל בתוך רזרבות הגז העולמיות. אפשר לראות שכמה שאנחנו מעצמה אנרגטית אזורית אצלנו ואצל השכנות שלנו, בהשוואה העולמית אין כאן המון גז ויש יותר גז במדינות שהן לאו דווקא מדינות מאוד ידידותיות לישראל. על סוגי ההכנסות ממשק הגז אני לא אעבור שוב כי שלומי כבר הציג את זה, אני רק אגיד שאנחנו מנסים לחזות את כולן. כנ"ל לגבי היטל רווחי היתר, ששלומי גם נכנס לזה, כי אין לנו הרבה זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לכבוש את איראן ואז יהיו לנו הרבה רזרבות. << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >> אגב איראן, אם אפשר להפריע, יש להם 33,000 BCM בעתודות הגז, לנו יש כ-1,000 BCM. להם יש עוד 200 מיליארד חביות נפט. סך הכול שווי כל הנפט והגז והחביות האלה, לפי חישוב שלי, הוא 26 טריליון דולר במחירים של היום. זאת אומרת, אפשר להפציץ להם עוד 25 פעמים ויהיה להם, פשוט צריך לדעת את מה להפציץ. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> כשאנחנו מדברים על תחזית של גודל הקרן לאזרחי ישראל להרבה שנים קדימה, יש לנו הרבה מאוד גורמים של אי-ודאות בעריכת התחזית. אנחנו יודעים שהיא מאוד רגישה למחירי הגז. המחירים שחשבנו שיהיו לפני למעלה מעשור הם לא המחירים שאנחנו רואים היום. יש לנו אי-ודאות לגבי מועד הפיתוח של המאגרים שאנחנו יודעים עליהם, לגבי שער הדולר כמובן, שבזמן האחרון ראינו שיכול להיות מאוד תזזיתי. אחוזי התשואה על הקרן, עוד רגע אני אגע בזה. היקפי היצוא, הביקוש המקומי. המודל שלנו מבוסס בעצם על מה שאנחנו יכולים לחזות לגבי רווחי החברות. אנחנו יכולים לחזות את ההכנסות שלהם, אבל חשוב מאוד להבין גם מה יהיו הרווחים שלהם שעל בסיסם מחושב ההיטל. מעבר לזה יש גם משאבים פרוספקטיביים שאולי עוד נמצאים בסביבה שלנו, מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות וסיכונים ביטחוניים, שזה דבר שתמיד אומרים, אבל בשנים האחרונות ראינו כמה הוא רלוונטי. אלה בגדול ההנחות שלנו לפני שגל תציג את תוצאות התחזית. את הביקוש המקומי אנחנו לוקחים לפי תחזיות ממשרד האנרגיה. קצב ההפקה של המאגרים זה לפי התחזית של חברות הגז, כשהיצוא נגזר משני הנתונים האלה. את הרווחיות של החברות ביחס להכנסות, מה שהזכרתי לפני רגע, אנחנו אומדים לפי דוחות כספיים. אנחנו מניחים שלא יהיה גילוי ופיתוח של משאבים נוספים. שער הדולר שלנו לטווח הארוך הוא כרגע 3.3, מבוסס על ממוצע של השנים האחרונות, ושיעור התשואה הממוצע שאנחנו מניחים הוא 3.5%, כמו מה שהתקבל בעשור הראשון. זה בהשוואה לתשואה ריאלית ממוצעת של 9.7% שהתקבלה בשנים שהקרן פועלת בינתיים. תוכלו לראות עוד רגע כשגל תציג איך זה משפיע על ההעברות מהתשואה של הקרן. זו תחזית ההפקה שהתבססנו עליה. היא כוללת את שלושת המאגרים ששלומי הזכיר, טיפה התעדכנה משנה שעברה. אפשר רק לראות שיש כל מיני תנודות קטנות בהפקה, הן מאוד משפיעות גם על התחזית של ההכנסות. << אורח >> גל כץ: << אורח >> אני גל, אני בכלכלן הראשי בצוות מקרו ותחזיות יחד עם נדב, אני אמשיך את המצגת מכאן. זאת תחזית התפתחות ההכנסות ממשק הגז. אנחנו נתחיל בתקבולים. אפשר לראות כמובן שרווחי יתר הם הגבוהים ביותר, באופן הגיוני מאוד. יש איזושהי תזוזה קדימה בגלל הפקות של מאגרים נוספים שהתווספו, כמו לוויתן, שמתחיל עם רווחי היתר כבר ממש בשנים הקרובות, וההתכנסות הזאת שאנחנו רואים החל משנת 2040 היא בעקבות הפחתה הדרגתית של מאגרי הגז, של ההפקה. תחזית התפתחות ההכנסות, עכשיו זה התזרים לממשלה – גם כאן, מס חברות ותמלוגים, אפשר לראות שהם מתמתנים. והכנסות ריבית, מפני שהן נגזרות מהקרן, יש עלייה לאורך השנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, זה בלי ההיטל. << אורח >> גל כץ: << אורח >> זה בלי היטל והקודם עם. זה נגזר מהקרן שנגזר מההיטל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה ריבית? לא הבנתי. זה העברות - - - << אורח >> אופיר פאר: << אורח >> זה הכנסות לתקציב המדינה. זה כולל את התמלוגים שמגיעים לתקציב, את מס חברות שמגיע לתקציב, כי היטל רווחי היתר מגיע לקרן לאזרחי ישראל, וההכנסות מהריבית שגם מגיעות לתקציב בהתאם לחוק מיסוי רווחי יתר. << אורח >> גל כץ: << אורח >> יש כל שנה העברה של 3.5%, וזה הדבר הזה, ופשוט הקרן גדלה, לא שיעור הריבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החל מ-2033. << אורח >> גל כץ: << אורח >> נכון, החל מ-2033 יש עלייה, בגלל שזה נהפך לממוצע, ואז הירידה ב-2037 היא בגלל שהממוצע חוזר לפי ההנחה שלנו להיות 3.5%, סתם בגלל חישובים שלנו, אבל זה כמובן ישתנה בשנים הקרובות כשיהיה לנו עוד מידע. זה השקף הקודם שראינו, פשוט כאחוזי תוצר. אנחנו רואים שהיום, בשנת 2026, אנחנו עומדים על 0.2% תוצר סך התזרים לממשלה, כאשר בשיא אנחנו נגיע לכמעט רבע אחוז. זה מה שיש לי כאן. וזה נותן איזושהי קונטרה לשקופית הזאת. כאן אפשר לראות את נטל המס באחוזי תוצר. הממוצע בעשור הקודם היה 22.5% תוצר. כלומר, ה-0.25% הזה מאחוז התוצר שאנחנו רואים זה החלק מתוך ה-22.5%, כלומר, זה יחסית קטן, זה קיים, אבל זה יחסית קטן מסך נטל המס. נטל המס הכולל זה כל המסים. זה לא קשור, אנחנו פשוט מראים שסך התזרים לממשלה יהיה בשיא רבע אחוז מתוך 22.5%. זה בסך הכול נתח קטן מזה. גודל הקרן כאחוז מהתוצר, זו קרן הגז לאזרחים. היום אנחנו עומדים על 0.5% תוצר, כאשר בשיא אנחנו נגיע לכמעט 3.5% תוצר. זה כמובן בתרחיש הבסיס, יש לנו עוד תרחישים נוספים שאנחנו נראה בהמשך וזה יהיה קצת שונה. כאן אפשר לראות השוואה לעולם. אנחנו כרגע איפשהו בין מקסיקו לקולומביה, אבל זה עתיד להשתנות. שוב, עדיין אנחנו ממש לא במקומות האלה וזה כתוצאה פשוט ממחסור, אין הרבה BCM בישראל. יש לנו כמה תרחישים לתחזית, שני תרחישי הפקה: תרחיש הפקה מתוכננת, שזה תרחיש הבסיס שעליו דיברתי הרגע, ותרחיש הפקה גבוהה. אנחנו לוקחים את שני התרחישים האלה מחברות הגז, הם מפורסמים לכולם, כולם יכולים לראות את זה. ומחירי בסיס ומחירים גבוהים, שם אנחנו מנסים, גם משהו שקשה לחזות אותו, מנסים להבין מה יהיו המחירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחירים גבוהים. << אורח >> גל כץ: << אורח >> מחירים גבוהים זה עלייה ממוצעת של מחירי הייצוא ביחס לאיך שזה היה בשנים קודמות, אנחנו פשוט מקדמים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השוק המקומי? << אורח >> גל כץ: << אורח >> שוק מקומי, אנחנו לא מניחים עלייה. בממוצע השנים האחרונות לא רואים עלייה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> החוזים הולכים להסתיים ב-2030. << אורח >> גל כץ: << אורח >> מה הולך להסתיים? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> הרבה חוזים מסתיימים. << אורח >> גל כץ: << אורח >> כרגע אין לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לובי 99, תשאירו לכם זמן לדבר, בסדר? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> פשוט עד שאנחנו מקבלים מידע סוף-סוף, ואטורי, מקבלים מידע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זה טוב, תרשמו את הכול, תדברו אחר כך. אם לא, בסוף תדברו איתי בשיחה אישית אם זה יתקדם ככה. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> לא, זה נכון, אף אחד לא יודע לאן הולכים המחירים. אנחנו רוצים להיות יחסית שמרנים. זאת אומרת, בהחלט יכול להיות שהמחירים יהיו יותר גבוהים ואז בהתאם כמובן שגם הקרן תגדל, התקבולים יגדלו, הכול יהיה טוב ונשחה בכסף. - התחזית היא ריאלית, בלי קשר לאינפלציה. בקיצור, לקחנו הנחה יחסית שמרנית לגבי מחירים ורק מחירי הייצוא. << אורח >> גל כץ: << אורח >> נעבור לתרחישים. סך ההפקה, יש הבדל בין תרחיש בסיס לתרחיש גבוה, הבדל של 100 BCM. נניח בשנה אנחנו כרגע הוצאנו משהו כמו 15-14 BCM סך הכול, השתמשנו שימוש למקומי, נקווה שנגיע לתרחיש הפקה גבוהה. גודל הקרן כאחוז מהתוצר – אנחנו קודם ראינו את תרחיש הבסיס, את הקו הכחול שמגיע בשיא ל-3.5%. התרחיש הכתום זה במחירים גבוהים, מה שאמרנו שאנחנו מעלים באחוז בממוצע שלנו, שיוצא לנו, רואים איזשהו פער ביניהם. הקו הירוק זה הפקה גבוהה, הוא קצת זז, פשוט איך שהחברות פרסמו, ההתפלגות היא טיפה שונה, זה מתפזר, חלק מהשנים יש פחות, חלק מהשנים יש יותר. אנחנו גם פרסמנו עד 2050, התחזיות שלהם נמשכות גם שנים קדימה. וזה גם סך התזרים לממשלה, כמו שראינו קודם. הקו הכחול, גם, אותו דבר בדיוק, תרחיש בסיס, בערך בשיא אנחנו נגיע ל-0.25%, וגם כאן הפקת בסיס, מחירים גבוהים, אפשר לראות איזשהו הפרש יחסית קבוע, והפקה גבוהה, אגב, הוא קצת זז, אבל בסך הכול זה מה שיש לנו, אנחנו לא מצליחים להגיע ליותר מ-0.5%, זה נשאר באותם טווחים. שקופית אחרונה. זו התחזית שלנו לשנת 2050 במיליארדי דולרים, תרחיש הבסיס שלנו הוא 57.3 מיליארד דולר בתרחיש בסיס, כאשר מחירים גבוהים – 61.1 מיליארד דולר, ובהפקה גבוהה עם מחירי בסיס אנחנו על 62.8 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תגידו, יש לכם איזה גרף שמראה כמה הכנסות בערך כל שנה אלינו, לוועדה? << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> אנחנו יכולים להעביר את זה. << אורח >> גל כץ: << אורח >> יש את זה גם במיליארדי דולרים במצגת בהתחלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מיליארד, הלוואי והיה במיליארדי דולרים, אני מדבר על הכסף שנכנס לוועדה לחלוקה, זה מה שמעניין את אזרחי ישראל. << אורח >> נדב פודולר: << אורח >> כן, יש לנו תחזית, זה מופיע כאן ואנחנו יכולים גם להעביר את זה אם אתם רוצים. אפשר לקבל את התוצאות, כן, אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. לובי 99, שלוש דקות. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> אני אעבור בקצרה על המצגת. (מוקרנת מצגת) אני אריאל פז סוויצקי, מנהל מחקר בלובי 99, עוקב אחרי נושא הגז כבר כמה שנים ותמיד רואה את התחזיות שהן תמיד מאוד אופטימיות. אנחנו עשינו ניתוח מעמיק של התחזיות מול המציאות, ושם התמונה קצת פחות אופטימית. פה אנחנו רואים גם לגבי מאגר תמר, שהוא המאגר הוותיק ביותר, וגם לגבי משאבי הטבע האחרים, שאנחנו נמצאים רחוק ממה שחזו בצורה משמעותית. בתמר, אם מסתכלים על זה בדולרים, התחזית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו תחזית? אולי אתה עמדת להגיד. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> זו תחזית מ-2013, היא הייתה תרחיש הבסיס שלנו. הם חזו שעד 2025 יעברו למדינה גם בשלושת זרמי המס כ-12 מיליארד דולר, בפועל זה היה פחות מחצי מזה. אנחנו רואים גם שהפער הוא מאוד שונה בין סוג ההכנסה. זאת אומרת, אם ההכנסות היו בפועל נמוכות בכ-30% בגלל שהייתה הערכת יתר של כמה הם הולכים למכור ולהכניס, אנחנו רואים שהפער במסים האחרים, כמו מס הכנסה והיטל רווחי יתר, הוא הרבה הרבה יותר גבוה. ולעומת זאת, הכנסות הגז שגם ירדו, הן ירדו פחות לעומת התחזית. ואנחנו חושבים שחלק משמעותי מזה זה גם הירידה בהכנסות לעומת הצפי, אבל גם שכל סוגיית ההכרה בהוצאות מתרחשת בין רשות המסים לבין חברות הגז בלי ביקורת ציבורית. ולדוגמה, שלומי דיבר על המכנה והמונה. חברות הגז עצמן, יש פה מצגת שלהן שמציגה שעלות ההקמה של מאגר תמר הייתה כ-3.1 מיליארד דולר, לזה אפשר להוסיף את עלויות החיפושים, אבל אנחנו דלינו את מקדם ההיטל והבנו שהם מסמנים במכנה בערך 4.7 מיליארד דולר. כלומר, היה פה זינוק בהוצאות המוכרות בגלל ההכרה בתקופת ההרצה, היוון וכולי. כן חשוב להגיד שמקדם ההיטל הוא דוגמה לפרט שאני הייתי צריך איכשהו לדלות אותו מתוך הדוחות הציבוריים, זה לא מידע שהוא פומבי, לכן זאת מבחינתי הערכה. פה זה קצת התפקשש, אבל הסיפור של תשתיות ייצוא זה סיפור שהוא מאוד משמעותי. הסתכלתי על התחזית של רשות המסים לא מ-2013, מ-2021, תחזית יחסית עדכנית. הם צפו שישולם 410 מיליון דולר, 420 מיליון דולר בשנה. אנחנו היינו ב-2024 וב-2025 בתרחיש המינימום של רשות המסים. בפועל גבינו הרבה פחות מזה, 230 ו-300 מיליון דולר, וזה בגלל ההכרה בתשתיות ייצוא. מאגר תמר הקימו את פרויקט ההרחבה שלהם ב-650 מיליון דולר, וזה כבר נגס ישירות בגביית הכסף לקרן העושר ב-2024 וב-2025. אבל זה מעט לעומת מה שצפוי לנו עם לוויתן שכבר בשלב א' אישרו 2.34 מיליארד דולר, ובסך הכול הולכים להקים פרויקטי הרחבה לטובת ייצוא של 16 מיליארד שקלים. החוק, כאמור, איננו מכיר בתשתיות ייצוא, אבל בג"ץ הסמיך את רשות המסים להחליט איך אפשר למקסם את תקבולי המס. אבל איכשהו כל ההחלטות של רשות המסים זה רק להכיר, להכיר, להכיר בהכול. אנחנו עשינו ניתוח כלכלי של הנושא הזה והבנו שלפחות במקרה של תמר, ברוב שיעורי ההיוון היה יותר נכון לא להכיר בהשקעות האלו בתשתיות ייצוא. אנחנו ביקשנו מרשות המסים את המתודולוגיה שלהם, איך הם עושים את הניתוח הזה, גם בבקשת חופש מידע שכרגע אנחנו מחכים שהיא תגיע. בסוף, הדיווחים של רשות המסים, הם מספרים על מספרים שנראים מאוד יפה, 8.8 מיליארד שקלים פה בדיווח, אבל הם לא משווים את זה לעומת התחזיות והם לא אומרים מה חלק המדינה, ופה לדעתנו הפער. עכשיו אני אתן למנכ"לית להמשיך. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני אעשה את זה גם בצורה, כל הגרפים מבלבלים, בואו נעשה את זה מאוד מאוד פשוט, כבוד היו"ר. נכנסו עד היום בקרן העושר 2.8 מיליארד דולר. נשמע מלא כסף, מהמם. מהגז בלבד, כן? מתוך זה היו אמורים להיות 6.5 מיליארד. תעשה את הפער של מה היה אמור להיות לעומת מה שעכשיו. כל מה שאנחנו רואים פה תחזיות קדימה, מהמם, מה לעומת מה שהובטח, מה שהיה אמור להיות לעומת מה שקורה בפועל? גם אני, גם אתה וגם רשות המסים, כולנו, אני מניחה, רוצים אותו דבר, וזה שהציבור יקבל את חלקו. לעומת זאת, מה שאנחנו רואים שקורה בפועל זה שלא רק שהציבור לא מקבל את חלקו, אם אחרי משה מקריית שמונה ויעל מאילת רודפים עד חורמה על אחרון השקל של רשות המסים, איכשהו אנחנו רואים שיצחק תשובה ועידן עופר ומי שיש לו גדודי לוביסטים, רואי חשבון, עורכי דין שכל היום יושבים על הגב פה של רשות המסים, שנמצאת בתת-תקצוב. ואנחנו מאוד אוהבים, אתה יודע, יושב פה שלומי, אנחנו עובדים מול שלומי, לדעתי אנחנו חופרים לו, מכירים אותו שנים, מותק, באמת מותק, אנשים טובים, אנשים שרוצים לעבוד. אבל תחשוב שכל היום, זה לא באג, זה פיצ'ר, יש לך תאגידי ענק מאוד מאוד חזקים שכל היום יש אנשים שעובדים בשכר כל היום, מיטב האנשים, כדי לדאוג שתהיה עוד פרצת מס ועוד כסף פחות שנשלם, ובואו תכירו לי את זה, ובואו תכירו לי בזה, והנה עוד הוצאה. וכך נוצר מצב שאנחנו יושבים היום ב-2026, שהציבור, היה אמור להיות שיהיה לו עכשיו 12 מיליארד דולר, ויש לו פחות מחצי. הכסף הזה, של משאב ציבורי, גז זה משאב ציבורי, הוא שייך לציבור, וכשמכירים שוב ושוב בעוד הוצאה מוכרת ועוד הוצאה מוכרת, וזה פיתוח של לוויתן, וזה עכשיו משאירים, ובג"ץ הסמיך את רשות המסים, כן או לא, הדבר הזה שאתה עושה פה דיון, אתה יושב פה על דיון ואתה אומר למה אנחנו שואלים אותו שאלות, כי אין שקיפות. אנחנו בלובי 99, הארגון היחיד, היחיד, 100% מימון המונים שמתעסק כל היום, יושב פה דוקטורנט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אמרתי למה אתם שואלים שאלות. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> לא, אני רק אומרת, אני לא אומרת שאתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי תשמרי לך זמן דיבור כי תכף אני חותך אותך. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני רוצה שתבין, א', תראה כמה חשוב שאתה עושה את הדיון הזה, כי אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות. אצלנו בקשות חופש מידע שוב ושוב, אומרים לנו, בתחום של המיסוי אין שקיפות, זה סוד מסחרי, זה אינטרס של חברה. למרות שבכל העולם, במדינות ה-OECD מקובל שיש שקיפות שנוגעת למשאבי טבע. יש גם תקדים, אנחנו עובדים גם מול חשכ"ל על נושא תזכיר ים המלח הבא, והם הסכימו איתנו והכניסו, בתזכיר ים המלח הבא הולכת להופיע שקיפות לגבי חלק הממשלה, Government take, בתוך הכסף שמשלם מי שיקבל את הזיכיון, בין אם זו תהיה כיל או מישהו אחר. וכמו שעשו את זה בים המלח צריך לעשות את זה גם עם הגז. לא יכול להיות שהציבור, שאנחנו צריכים להוציא מהדוח הזה, להוציא מהדוח ההוא, לבדוק, להשוות, כל היום לחפש רסיסי מידע כדי להבין האם הציבור קיבל את הכסף או לא. יושב פה, הנה, אני רואה את אמיר פוסטר כבר קופץ, יושב פה, יכול להיות שיגיד לך - - - הנה, א', ב', ג', שילמנו. מדהים, בואו תראו לנו. איך יכול להיות שיש את הפער הזה? איפה המיליארדים? איפה הם? אני רוצה שתוכיחו לי שהכסף הזה לא הלך בגלל שכל היום ישבו לכם לוביסטים וכל היום ישבו לכם רואי חשבון וכל היום עשו לכם חישובים. תראו שהכסף הזה אכן הלך ולא הכרתם לשווא בפרצות מס שלא מוצדקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הדברים ברורים. אני רוצה לעשות דיון המשך על הנושא הזה, אני רוצה לבקש את כל הנתונים, מה שהיא דיברה כרגע, מה שאני דיברתי גם – אני אמרתי את זה אולי יותר בקטנה, הרחבת, תודה רבה – על הנושא הזה של ההשקעות שנעשו על ידי היזמים. כי במקרים אחרים אנחנו יודעים איך רשות המסים עובדת. כשמדובר בבעלי עסקים קטנים, אתה יודע, מוצצים לו את הדם, יושבים עליו, לא נותנים לו. והם באמת מעמידים צוותים שלמים שבאים – ולא עשינו פגישה לפני – שיושבים ותמיד מנסים להוציא מרשות המסים. תמיד יש לנו עוד השקעות, יש לנו עוד זה. אני יודע שלאחרונה הוגשו כל מיני דברים, בגלל זה שאלתי על השנתיים שאמרת וארבע שנים שאמרת, שזה נראה לי, הלוואי וזה היה ככה, ארבע שנים ושנתיים לגמור את הסיפור הזה. תמיד יש, איך קראת לזה? מונה ההשקעות. ולכן אנחנו מתעקשים על זה כוועדה. תקשיב, אם אני עכשיו לא הולך לוועדה השנייה תולים אותי. קודם כול לוקחים לי, דבר ראשון, את הוועדה, אם אני לא הולך עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מילה אחת שתפתיע אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנה, מילה אחת, היא פה בדלת, עשתה לי ככה. תקשיב, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, אנחנו נעשה דיון נוסף. אנחנו לא נסיים את זה, לא בדקה, לא ב-20 דקות. לכן אני אעשה דיון נוסף, אני רוצה יותר פרטים על הנושא הזה, אילו הוצאות הם הכריזו עליהן כרגע, מה רשות המסים אישרה להם וכך נעלם כסף מהציבור. אני רוצה להגיד שהשנה השקענו, כדי שתבינו כמה דברים חשובים, הוועדה הזאת עושה עבודת קודש שאנחנו עושים פה בוועדה, נתנו 65 מיליון שקלים מהכספים של הקרן לשיקום חיילי צה"ל שנפגעו במלחמה, כולנו פה יד אחת למען חיילי צה"ל. זה לא שאני לבד או נטלי ואנחנו מושכים. לא, אתם איתנו, אני יודע שגם אתם. כל אחד מאיתנו מכיר איזה חייל שנפצע במלחמה. בסופו של דבר, המלחמה של כולם פה, כולל לובי 99, על הנושא הזה, כל שקל הולך לדם שלנו, לחיילים שנפגעו במלחמה. מה שמשרד הביטחון לא נותן אנחנו ניתן פה מהוועדה. זה סכום, אני חושב הכי גבוה, אני בטוח, הסכום הכי גבוה שנתנו עד עכשיו, 65 מיליון לחיילי צה"ל, 40 מיליון ללימודי סייבר ו-AI בפריפריה, גם הם יצטרפו ליחידות טכנולוגיות, לא תהיה פה אפליה במדינת ישראל. ואנחנו עושים את הדברים האלה שאף משרד ממשלתי לא עושה את זה. יושבים פה שרים בממשלה ואומרים, אנחנו רוצים כסף לזה וזה. אני אומר להם, למה לא עשיתם את זה עד היום? זה התפקיד שלכם כמשרד. נתנו 40 מיליון לתעסוקה בנגב ובגליל כדי לחזק את האנשים שיחזרו לגור. קריית שמונה ריקה, קו העימות, יש לנו בעיה מאוד קשה שם, העוטף בדרום. הדברים האלה מאוד חשובים, לכן כל שקל שנוכל לתקן ולנסות למשוך, וזו העבודה שלכם, אתם עושים עבודה טובה, בואו תגידו לנו אילו השקעות הם הגישו. אנחנו רוצים לפקח על הדבר הזה, זה התפקיד של הוועדה. הכספים הולכים שקל-שקל, יושבים פה, לפעמים גם כן ויכוחים מאוד קשים, אבל הדבר הזה מאוד חשוב למען אזרחי ישראל, למען הילדים של כולנו, שהם בסוף מקבלים. הכסף מגיע לילדים שלנו, לעתיד, לחינוך, רוב ההשקעות שלנו בחינוך. נתנו 50 מיליון לבתי חולים, לשפר נקודות שאף אחד לא חשב עליהן, אנחנו עושים את זה פה בוועדה. קודם כול, תודה רבה לשלומי ולנדב פודולר ולגל כץ על העברת הנתונים, על המקצועיות ועל הסדר, איך שהעברתם את הדברים. אני שמח שרואים את הרווחים, התחזיות הגיעו לשיאים חדשים למען תושבי מדינת ישראל, אני מבקש לדייק את זה. בדיון הבא אנחנו נעשה דיון על פיקוח על הנושא הזה של ההשקעות ואיך זה מתגלגל לשנים, אני מבקש לראות גרפים. כמובן שככל שההכנסות הולכות וגדלות לקרן, כך תושבי מדינת ישראל מרוויחים. תודה גם על הליווי והעבודה שנעשית בנושא בלובי 99, תודה רבה לכם. אני אשב איתך, אל תדאג, יש לך שיחות איתי לפעמים, היום אנחנו נשב לבד. יהיה דיון המשך, אתה תדבר ראשון בדיון הבא, בסדר? סליחה. תודה רבה לכם. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:43. << סיום >>