פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 27 ועדת החינוך, התרבות והספורט 12/05/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 563 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 12:00 סדר-היום: << נושא >> דרישה לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת לכינוס הוועדה בנושא: "בית הספר של החופש הגדול כמנוע צמיחה טכנולוגי" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת משה טור פז, עדי עזוז, סימון דוידסון, נעמה לזימי וסמיר בן סעיד). << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה טור פז– היו"ר סימון דוידסון מוזמנים: אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך איתן טימן – מנהל אגף חברתי קהילתי ורשויות המקומיות במינהל חברה, משרד החינוך נועה נוה – מנהלת אגף אקוסיסטם, משרד החינוך אורי אלמוג – אגף התקציבים, משרד האוצר ניצן מכליס – צוות חינוך, אגף השכר, משרד האוצר חגי ברק – רפרנט חינוך, אגף השכר, משרד האוצר עמית ענבר בן זאב – רכז חינוך באגף השכר, משרד האוצר רבקה בר זאב קוגמן – מרכזת בכירה פרויקטים מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אתי וייסבלאי – ממ"מ, הכנסת עינב דלח – סגנית יו״ר הנהגת ההורים הארצית פז כהן – הנהגת ההורים הארצית אוראל ישראל שמיאן – מזכ״ל מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית רונית אביב – יו"ר עמותת תומכות ותומכים זה בזו ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תאריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דרישה לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת לכינוס הוועדה בנושא: "בית הספר של החופש הגדול כמנוע צמיחה טכנולוגי" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת משה טור פז, עדי עזוז, סימון דוידסון, נעמה לזימי וסמיר בן סעיד) << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 12 במאי, כ"ה באייר, תשפ"ו. הדיון התקבל לפי דרישת סעיף 111 לתקנון הכנסת, בנושא: בית ספר של החופש הגדול כמנוע צמיחה טכנולוגי. אני וקבוצת חברי כנסת הגשנו אותו, ולבקשת יו"ר הוועדה אני אנהל את הדיון. אפתח ואומר שהמוטיבציה לדיון הזה רלוונטית מאוד. קודם כול, זו שנת לימודים שלישית קשה ומאתגרת למדינת ישראל כולה וגם לתלמידי מערכת החינוך. ישנה הבנה שהפערים שנוצרו בה בתקופת המלחמה הם אתגר ענק למדינת ישראל, ומערכת החינוך היא המופקדת על צמצום הפער הזה. בביקור שלי בקריית שמונה בשבוע שעבר, אמרו לי גם הצוותים וגם התלמידים שכשהם בחנו כמה הם הפסידו בקריית שמונה, באצבע הגליל ובסביבה, הם דיברו על 40% מימי הלימודים. במצטבר הם הפסידו יותר משנה בנוסף לכל מה שילדי ישראל צברו בתקופת המלחמה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> 170 ימים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. קודם כול, אנחנו כאן כי יש לנו אתגר חינוכי אדיר במדינת ישראל שהיא מדינה במלחמה. לצערנו, מדינת ישראל מצטיינת בהרבה דברים, אבל היא גם מצטיינת בפערים החברתיים שבתוכה. היינו רוצים לראות את בית הספר של החופש הגדול גם ככלי בשירות הצמצום הזה. אני מוסיף כאן שהייתה מוטיבציה נוספת לדיון, והיא בתי הספר של החופש הגדול. אני זכיתי להיות במערכת החינוך כשהם החלו את דרכם. למעשה, בשלב הפיילוט לפני שהם החלו לפעול. יש בהם משהו ששונה מאוד משאר מערכת החינוך. יש כמובן גם חסרונות כמובן, אבל מילת המפתח החיובית היא גמישות. יש כאן גמישות מערכתית יוצאת דופן לעומת כמעט כל דבר אחר, המאפשרת לנו לעשות דברים שאנחנו לא עושים בשנת הלימודים הרגילה. שוב, יש לזה גם חסרונות, אבל אני כרגע אתמקד ביתרונות. אנחנו חושבים שאפשר לנצל את בית הספר של החופש הגדול בתקופה שבין תשפ"ו ל-תשפ"ז, גם לקידום ההיבט הטכנולוגי, מעבר לצמצום הפערים, מעבר לצמיחה אנושית ולקשב האישי שהתלמידים מקבלים שם. כולנו יודעים שמערכת החינוך, כמו בכל מדינת ישראל ובכל העולם, עומדת בפני שינויים טכנולוגיים אדירים. לשינויים האלה קשה להיכנס היום, יש שיגידו שקשה להם מאוד להיכנס אליה. הגמישות של בית הספר של החופש הגדול היא גם הזדמנות לאפשר חלק מתהליך הכניסה הזה. אני האחרון שיחשוב שאפשר יהיה להחליף אי-פעם בני אדם במשהו אחר כדי לחנך תלמידים. אני חושב שאנחנו צריכים לבחון את הטכנולוגיה ככלי תומך, ככלי מצמיח, ככלי משלים ואולי גם ככלי שמגדיל את איכות החינוך. אני יודע שנעשים ניסיונות במערכת החינוך, ואני יודע שכל מערכת החינוך בעולם, ולא רק בישראל, עדיין לא רתמה את הטכנולוגיה ככלי מוביל ומצמיח חינוכית. הייתי רוצה לראות את בתי הספר של החופש הגדול כהזדמנות לבחון את הנושא הזה, ועל כך נרצה גם לשמוע היום. הגיעו לכאן לא מעט אנשי מקצוע ואנשים נוספים שביקשו להיות שותפים לדיון. מי שלא נרשם אצל מנהלת הוועדה – יעשה זאת. אני אפתח מייד עם משרד החינוך, אני יודע שנמצאת כאן אינה סמנכ"לית המינהל הפדגוגי. נתחיל איתך, אינה, אבל, כאמור, מי שעוד רוצה להשתתף ולא נרשם יירשם אצל מנהלת הוועדה. אינה, בבקשה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> תודה רבה לך. זה באמת נושא חשוב. אני אתן מעט רקע ולאחר מכן אתייחס למיקוד שביקשת לתהליכים שאנחנו עושים כאן. קודם כול, התוכנית קיימת מאז שנת 2014, כבר 13 שנים ברציפות, היא תוכנית גנים ובתי הספר של החופש הגדול. ככלל, היא מיועדת עד לכיתה ג' – מהגן ועד לכיתה ג'. אנחנו רואים את הצורך בכל שנה ושנה, ואכן אני חושבת ששנינו היינו פחות או יותר באותו אזור, חבר הכנסת טור פז, כשזה החל, ואנחנו יודעים כמה זה חשוב. מבחינת הצורך, כשאנחנו יוצאים לשטח עם התוכנית, כל הרשויות וההורים מצביעים ברגליים. יש לנו מספר גבוה מאוד של תלמידים שמגיעים לפעילויות הללו, מתוך תפיסה ברורה מאוד: צריך גם בחופש הגדול לעשות רצף חינוכי, גמיש, מותאם, כפי שציינת. צריך לתת מענים שהילדים צריכים וכמובן להקל גם על משקי הבית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אינה, אמרת עד כיתה ג', אבל נעשו כמה פיילוטים והרחבות מסוימות גם מעבר לזה, תתייחסי גם לעניין הזה, תודה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> קודם כול, אתן את המסגרת, כי כשאנחנו במצב רגיל כך זה פועל. מעבר לכך, בכל קיץ יש לנו את מפעלי הקיץ של מינהל חברה ונוער. הם חלק משמעותי בכך שבני הנוער פועלים ומופעלים. איתן יציג כאן את הדברים בהמשך. אמרת בתחילת דבריך שבעקבות המצב הביטחוני המתמשך אנחנו צריכים גם לתת מענים משלנו. אנחנו רואים בבתי הספר והגנים מקום לצמיחה, לצמצום פערים לימודיים ורגשיים, ולחוסן. אנחנו רואים שרצף המפגשים עם ילדים מוכרים, עם מורים מוכרים והסיוע להורים הם דברים קריטיים לכולנו, לכל מדינת ישראל. לשאלתך, אנחנו נמצאים עכשיו בשיח עם משרד האוצר. שר החינוך מוביל שיח מול שר האוצר כדי לבחון אם אנחנו יכולים להגדיל את התוכנית המאוד מוצלחת הזאת לשכבות נוספות. כבר התקיימו כמה דיונים. משרד האוצר מקשיב לבקשות של משרד החינוך, אנחנו עדיין בדיונים מקצועיים עם אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אינה, מייד נשמע אותם. תני לנו נתונים: נכון להיום, כמה תלמידים שותפים היום לתוכנית מגן ועד לכיתה ג', ומה היקף התקציב? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> מגן ועד לכיתה ג' פוטנציאל המשתתפים הוא כמיליון תלמידים. אני תכף אבדוק לגבי העלויות. לא רשמתי אותן. אני אחזור אליך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כיום התוכנית הגרעינית היא כשלושה שבועות, משעה 08:00 ועד ל-13:00, נכון? זה נשאר כמו שהוא. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון. מהבוקר ועד הצוהריים, חמישה ימים בשבוע. כאן המקום להגיד שאנחנו מתייחסים לכך בראייה אחרת. אנחנו בכוונה לא קוראים לזה קייטנה. אנחנו קוראים לזה בתי הספר של הגנים והחופש, כי יש שם מערכי שיעור שהכנו, ליווי לעובדי ההוראה, וכמובן פעילויות הפוגה, אבל אנחנו שמים עכשיו את הדגש על מקצועות הליבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שתי הערות על דברייך. קודם כול, כפי שאת זוכרת, לפני כעשור היית בביקור במנח"י, כאשר הארכנו בעיריית ירושלים את בתי הספר של החופש הגדול בשלושה שבועות נוספים. כלומר, הארכנו אותם עד לשבוע השני של אוגוסט. הפיילוטים מתקיימים כבר קרוב לעשור, כולל היבטי תמחור ומשמעויות. האם את יכולה להתייחס לכך? שנית, סוגיית כוח אדם הייתה קריטית מאוד באותו ביקור, שכאמור גם את וגם אני היינו בו. זה היה אחד מהדברים החשובים ביותר. אני אשמח לשמוע אם זה נכון גם להיום, כי רוב מי שעשה את זה אז היו אותם המורים. היו הרבה מאוד מורים ובעיקר מורות ששמחו לעבוד בבתי הספר של החופש הגדול, כי זה פרופיל המורות בגני ילדים ובבתי הספר הסודיים. שמעוני המנכ"ל היה אז מנהל המחוז, והם אמרו לנו משהו מדהים, שבמידה מסוימת הם עושים עבודה טובה יותר בבית ספר של החופש הגדול כי יש גמישות. העובדה שהם יכולים לא להיות כבולים למרוץ אחרי הישגים וכו' גורמת להם לעשות עבודה טובה יותר. האם הנתון או החוויה הזו עדיין נכונים היום או שאתם פוגשים דברים אחרים? לאחר מכן נשמע את משרד האוצר. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אחוז המורים שמשתתפים בבתי הספר של החופש הגדול הוא גבוה מאוד. כמו שאתה זוכר הוא נשאר כ-80%. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי זה טוב להם כלכלית? מה זה אומר מבחינה כלכלית? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> גם. הם מקבלים תוספת שכר. זאת לא חובה, זה רק למורים שרוצים. אנחנו רואים הרבה מורים שמגיעים לשם. בדרך כלל אלו ילדים שהם לימדו בעבר אז הם יודעים לאבחן שפלוני צריך יותר תגבור במתמטיקה. הם יודעים לכוון את שלושת השבועות האלו לדברים שצריכים באמת. לכן השנה דווקא בגלל הפתיח של חבר הכנסת טור פז, אנחנו שמים את הדגשים האלו עוד יותר. אנחנו מתאמצים ומכוונים לצמצום הפערים באמצעות משחקים, כדי לעודד בריאות ולהימנע מאורח חיים יושבני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להגיד ספורט, אל תתביישי. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אתה יודע שיש לי בן שהוא מורה לחנוך גופני. אנחנו בכלל על המפה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה הזמן שלהם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בדיוק. זה בדיוק האירוע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אמרת מיליון תלמידים כפוטנציאל. אני אשמח לקבל נתון כמה מתוכו מתממש במערכת החינוך. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נדע כשיתחיל הרישום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כמה התממש בשנה שעברה? שלושה שבועות מ-08:00 עד 13:00, שישה שנתונים שהם גן ילדים עד סוף כיתה ג'. אנחנו כאמור דנים בפוטנציאל ההרחבה, ההעמקה והכנסת טכנולוגיה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לתת הערת ביניים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רגע, קודם אתי מהממ"מ תדבר. << דובר >> אתי וייסבלאי: << דובר >> בעבר קיבלנו נתונים ממשרד החינוך תשפ"ד, היו 727,000 תלמידים << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שהם כ-72%. << דובר >> אתי וייסבלאי: << דובר >> אלו בין 70% ל-80% נרשמים. שוב, זו בחירת ההורים, וזה ניצול יפה מאוד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה ניצול יפה מאוד. משרד האוצר, בבקשה. << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> אורי אלמוג מאגף תקציבים, אתה יכול לחזור על השאלה, בבקשה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נאמר לנו שמתקיים שיח בין משרד החינוך לבין משרד האוצר לגבי הרחבת בתי הספר של החופש הגדול. אני מזכיר שהדיון הוא בשתי רמות: האחת, כל המדינה צריכה את זה ואיפה אפשר להרחיב. השנייה, על מקומות מסוימים שרוצים הרחבה, נקרא לה הרחבה דיפרנציאלית. האם אתה יכול להתייחס לשיח הזה ולמשמעויות שלו? האם יש לכם מקורות תקציביים או שאתם מצביעים על מקורות תקציביים לטובת הדבר הזה? << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> כמו שאינה ציינה, היום המודל נמצא בדיוקים ובדיונים בין משרד החינוך לבין משרד האוצר. ברגע שיגובש המודל באופן סופי תהיה תשובה על איך בדיוק הדברים ייצאו לפועל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אורי, אתה יודע כמה זה עולה היום? כמה עולה בית הספר של החופש הגדול בשנת הלימודים? << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> רציתי לפתוח עם זה. אני אחזיר תשובה על זה. לגבי השאלה הראשונה, כמו שאמרתי, ברגע שיפורסם מודל סופי נוכל לענות לגבי זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתם בוחנים גם את המודל הרוחבי וגם את המודל הדיפרנציאלי? << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> כרגע יש כמה מודלים שנמצאים בדיונים וכולם נבדקים, גם לגבי העלויות וגם לגבי ההשפעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוידסון, אתה רוצה לשאול על זה עוד משהו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל עוד מעט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני רוצה לשאול את שניכם: נכון שאמרתי שבני האדם הם תמיד לפני הטכנולוגיה, אבל יש לנו השנה הזדמנות. זאת הזדמנות פז שנובעת מזה שיש לנו אתגר בהכנסה טכנולוגיה למערכת החינוך בכלל, ובשימוש בה כגורם מצמיח. אני אחזור על זה שוב: היא לא מחליפה בני אדם, והיא לא מחליפה מורים; זאת תוספת. יש לנו כאן הזדמנות לבחון טכנולוגיה על תוכנית תוספתית שלא כבולה להישגים ולהספקים. תוכנית שיכולה להיות כאן מכפלת כוח. האם הדבר הזה קורה ונבחן? היכן זה עומד? נציג האוצר, אני אומר לך שאני במקומכם הייתי מזרים למערכת החינוך כסף. הייתי אומר: חבר'ה, הינה עוד. מעבר לכל הדיונים על הרחבת תוספת וכו', מי יכול להתייחס? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אני מאגף שכר. אנחנו לחלוטין נמצאים בשיח הזה היום. בעיניי, יש לזה הרבה מאוד השפעות על ההון האנושי בתוך מערכת החינוך, וזה לא פחות חשוב מפדגוגיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> ישנן כל מיני תנועות בשוק העבודה שאנחנו בוחנים ולוקחים בחשבון. אני מחזקת את זה שיש הזדמנות בחופש הגדול. בעיניי, זו ההזדמנות לבחון את זה במסגרת פיילוט. כלומר, אנחנו לא חושבים שכל הפתרונות כבר קיימים בתחום הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתם מוכנים לשים כאן משהו כדי שנבחן טכנולוגיה במערכת החינוך? טכנולוגיה שלא קיימת היום. << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> כמו שאמרתי לפני כן, יש כמה מודלים שנבחנים. ברגע שייקבע מודל ההפעלה שבו רוצים לצאת לדרך אז יהיה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תשמע, אין לי בעיה עם התשובה שלכם. עוד מעט נשמע את משרד החינוך. אנחנו כשישה שבועות לפני בתי הספר של החופש הגדול, ואתה יודע כמה זה לוקח להוציא קול קורא. היות ורוב הכלים הם מהשוק הפרטי או השוק הסמי-ציבורי ולא מהשוק הציבורי. אתה יודע שכדי לעשות את זה אתם צריכים לצאת כבר לדרך. לכן אני אומר לכם שיש כאן הזדמנות. חבר הכנסת דוידסון, אני ואחרים ביקשנו את הדיון הזה כדי שלא נחמיץ את ההזדמנות הזו. באנו לכאן כדי ללחוץ עליכם וכדי שלא נפספס את ההזדמנות הזו. זה מעבר להרחבה הנדרשת לתלמידים מסוימים. << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> אנחנו מסכימים לחלוטין. מודל ההפעלה ייקבע בקרוב מאוד. אני מאוד מקווה שיהיה אפשר לצאת דרך בימים הקרובים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> משתמשים גם בתוכניות גפן בקיץ? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אינה, זה מותר? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> באופן עקרוני תוכניות גפן הן עד סוף שנת הלימודים. יש דברים בודדים שהם אפשריים, אבל זה לא לשם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בהמשך למה שנשאל, מנהל בית ספר יכול לעשות את זה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, קינלי, יש לי שאלת המשך משלימה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תמשיך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם את יודעת להגיד לי שכל התקציב של גפן מיושם ב-100%. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> הדוחות עוד לא הגיעו. אתה יודע שזה הולך לפי דוחות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תספרי לי על שנה שעברה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה כן, עד כמה שזכור לי. אני יכולה לבדוק לך. אנחנו עושים בחינה ובקרה, כי חשוב לנו שהתקציבים שהועברו לבתי הספר ינוצלו. אנחנו גם רואים את התרומה של זה, ולכן זה פחות רלוונטי לחופש הגדול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואל, כי הוא לא מיושם ב-100%. יכול להיות שקרוב ל-100%. אני חוזר לאוצר, השאלה שלי היא אם הכסף שנשאר ולא נוצל, האם הדלתא שנשארת בגפן? האם את זה אפשר להעביר לתוכנית המיוחדת הזאת שבקיץ? << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> אתה שואל האם העודפים בגפן יכולים להיות המקור התקציבי עבור בית הספר של הקיץ? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, תחשבו על זה כי זה יכול להיות פתרון. << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> בסוף זה ייגזר משאלת העלות, ומה היקף המקור שצריך עבור הרחבת הפעילות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תרשום לך את זה כנקודה. << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> אני מקבל את ההערה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אינה, אני ממליץ לכם עוד עניין, בהמשך להצעתו של חבר כנסת דוידסון ומעבר למה שאתם מבקשים מהאוצר, תבחנו בתוך בתי הספר אפשרות להפעלת גפן הקיץ ותייצרו החרגה השנה. אני לא פותר להם את הבעיות, הם יביאו תקציב וזה משתלם. אבל אתם תיתנו את כל מה שאפשר להסיט. הרי גם בתי הספר היו סגורים ימים, לפעמים שבועות או פעלו מרחוק. תיתנו למנהלים או לרכז בית ספר של החופש הגדול, את האפשרות להשתמש בזה במקומות שזה יכול להיות אפקטיבי. טכנולוגיה במשרד החינוך, מי נמצא כאן מהמינהל של מירב? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נועה תדבר. אני רק רוצה להגיד שזאת לא רק הטכנולוגיה, אלא גם STEM ובינה מלאכותית. זה משהו שאנחנו מובילים בעוצמה כבר שנה שנייה, ותכף נרחיב על זה. בפירוט שלנו של הגנים בבתי הספר של החופש הגדול זה היה. נוכל להרחיב את זה גם לשכבות הגבוהות יותר ואז זה גם יהיה שם, כך אני מקווה. אני אופטימית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> נועה נוה: << אורח >> אני מנהלת את אגף האקוסיסטם בראשות מירב זרביב במינהל חדשנות וטכנולוגיה. קודם כול, אנחנו שותפים לחלוטין לחזון ששמת כאן כמנוע צמיחה אסטרטגי. כמו שאינה הזכירה, ישראל ריאלית ושל שילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך יושבים על תכניות לאומיות, זה לא משהו שאנחנו זורקים אותו אד הוק. יש לנו משנה סדורה למה שאנחנו רוצים להשיג בשתי התכניות האלה. אנחנו לגמרי מסכימים איתך שיש כאן הזדמנות גדולה מאוד, דווקא בזמן הזה שהוא גמיש. צריך להשתמש בימים האלה למנוע הזה ולהביא את כל החברות. בתקופת הקיץ אנחנו מבינים שהילדים לא בדיוק רוצים לבוא לקייטנות. אם לא נעשה משהו שיהיה רלוונטי מאוד לילדים, יהיה גמיש מאוד, ויקדם את הקשר שלהם לעולם האמיתי, הם לא יבואו. בנושא צמצום הפערים הלימודיים ורכישת כשירות של בינה מלאכותית – שמעתי כאן קודם את הילדים מדברים, הנוער שדיבר כאן לפני שהתחילה הוועדה, הם אמרו: חבר'ה, אנחנו רוצים ליצור; אנחנו רוצים לעשות דברים בעלי ערך. הכלים של הבינה המלאכותית נותנים לילדים הזדמנות ליצור ערך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נועה, יש לכם תוכנית מוכנה בקנה? משהו לבתי הספר של החופש, אני מתכוון? << אורח >> נועה נוה: << אורח >> כן, כמו שאינה אמרה אנחנו עדיין בדין ודברים, אז הכול יהיה בכפוף לכל ההחלטות שיהיו. כמו שאמרת, אנחנו מעוניינים לפנות אל השוק הפרטי והסמי-ציבורי. אנחנו מעוניינים למעשה לאפשר לכל רשות ולכל מוסד חינוך לבנות את תוכנית הקיץ המותאמת לו על פי בחירה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא צריך רק קול קורא, צריך אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לחלוטין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם זה לא יהיה גפן, לא תספיקו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש כאן גם היבט מקצועי. נועה, את יודעת, בסוף לא כל רשות יכולה לעשות את העבודה הזו אם היא לא בעניינים. << אורח >> נועה נוה: << אורח >> נכון. אני אסביר, אנחנו כמובן לא משאירים את הרשויות לבד. אנחנו מעוניינים לעשות כאן משהו הוליסטי. דבר ראשון, ליצור קטלוג שיהיה בו מגוון מענים רחב מאוד, שהרשויות תוכלנה לבחור ממנו, כנראה שחלקם יהיו גם ללא עלות וחלקם בעלות. מה שחשוב הוא שאנחנו מעוניינים לפנות בקול קורא לחברות. אנחנו מכירים כבר את החברות ואנחנו מעוניינים להציע את התוכנית לחברות הייטק, למוסדות אקדמיים, וגם למגזר שלישי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כלומר, בית הספר של החופש הגדול יכול להיות מעבדה לשינוי טכנולוגי ולצמיחה בקיץ הקרוב. << אורח >> נועה נוה: << אורח >> באמצעות המומחים שבאמת אמונים על הדברים האלה ויכולים להציע את מרכולתם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתם יודעים כמה כסף אתם צריכים? << אורח >> נועה נוה: << אורח >> אנחנו לא נדבר כאן על כסף, יש עוד דיונים, אני לא רוצה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כאן זה המקום שמדברים בו על כסף. נועה, אם את רוצה כסף זה המקום לדבר בו, זו האמת. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו מדברים עם האוצר ונעדכן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האוצר, הוועדה מבקשת תוך עשרה ימים לקבל לוחות זמנים ודיווח עם דד-ליין למה אתם מוכנים ומתי, כדי שהדבר הזה יהיה רלוונטי, בסדר? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה בהחלט אינטרס של כולנו, אין בעיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני כותב כבר חלק מהסיכום. נועה, הוועדה מבקשת בתוך עשרה ימים לקבל משהו מהפורמט שאתם הולכים להציע. לוחות הזמנים מוכתבים מזה שאנחנו היום ב-12 במאי. כולנו רוצים בעוד עשרה ימים לראות מה אתם הולכים להציע לבתי הספר כדי שנאמין, סליחה. הוועדה תתערב בזה כדי שאתם תהיו מוכנים. << אורח >> נועה נוה: << אורח >> אני יכולה להגיד שבקטלוג המענים, אנחנו מעוניינים לבקש שיהיו: בוט-קמפים לצמצום פערים, כלי פרסונלי לרכישת כשירות מלאכותית, סיורים בחברות הייטק, הרצאות השראה, וסדנאות התנסות מעשית שילדים מתנסים בהן בכלי הבינה המלאכותית הכי מתקדמים שיש באופן מושכל וביקורתי, כמובן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> באיזה תחומים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לילדים בכיתה א' עד ג'? << אורח >> נועה נוה: << אורח >> לא, אנחנו מדברים כאן רק על כיתות ז', ח' ו-ט'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה החופש הגדול. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לא, אנחנו כרגע לא באירוע הזה, זה רק אם נצליח להרחיב. לגבי הגן ועד לכיתה ג', יש שם גם טעימות של בינה מלאכותית וטכנולוגיה. זה בהחלט נמצא בלוח פעילות הגנים והחופש הגדול. אני יכולה לתת דוגמה כיצד שזרנו את זה במערכת השעות שנרצה לראות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נועה, אתם כרגע מכינים מוצרים לחטיבת הביניים? << אורח >> נועה נוה: << אורח >> אנחנו מכינים מוצרים לכלל הגילאים. כרגע עוד לא קיבלנו את התוכנית. זה ברור שילדים בגן לא יעשו vibe coding. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, אבל בכיתה א' ועד לכיתה ג' יש כבר הרבה דברים שאפשר לעשות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בטאיוואן כן. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון, לגמרי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם כאן יש. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו לא רחוקים מטאיוואן, יש לנו ילדים מדהימים שיודעים לעשות קודים, תאמין לי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הם סיפרו לי. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני רואה את זה אצל הנכדות, הן עולות עלינו בכך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גישתי בכל תחום בחינוך היא כמה שיותר מוקדם יותר טוב. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אל תתביישו להביא את הכלים האלו גם לגן ילדים ולכיתה א'. שוב, הם לא מחליפים את המורה ואת היחס האישי, ולא את הטיפול הרגשי, כל זה תוספת ותמיכה, אבל תבדקו ותציעו את המוצרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה עם כל עולם תומכי ההוראה, כל הסייעות והעזרה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זו הייתה השאלה הבאה שלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה עולם שדיברנו עליו הרבה. השאלה היא איזו מצוקה יש לקראת החופש הגדול? אני יודע שיש כאן נציגים של תומכי ההוראה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> תכף נשמע אותם. זו פעילות משותפת בגנים ובבתי הספר של החופש הגדול, זו עבודה משותפת שלנו עם הרשויות, ואנחנו כבר מיומנים בה. לא בכדי אמרתי שזו תוכנית שנמצאת כבר 14 שנה, יש לנו תהליכי עבודה מוסדרים, ובכל שנה אנחנו עולים בעוד דרגה ומטפלים במה שצריך. זאת מערכת משומנת ואני מזמינה אותך לבוא לסיור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אותי? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן, אותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לך משהו על החופש הגדול. את יודעת מה עשיתי בגלגול הקודם? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> קצת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אלו החיים שלי, בעיקר בקיץ. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אוקיי. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אינה, ברשותך, אני מנכ"לית עמותת תומכים ותומכות זה בזו למען המעמד והערך של תומכות ותומכי חינוך והוראה במסגרות החינוכיות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מצוין. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> יש לי שאלה: איזה מנגנון אכיפה יש לך או לכם כמשרד החינוך מול הרשויות המקומיות? התוכנית שאת מוציאה באמת מיושמת בשטח? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רונית, תשאלי. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> סליחה שאני הולכת להיות על תקן משביתת השמחות. הרעיון הוא נהדר אבל אין שום קשר בין הנתונים שאת מציגה לבין המציאות בשטח. אני מכירה את מערכות החינוך בשטח, גם בגנים, גם בבתי הספר ואין כוח אדם. בהמון רשויות מסתמכים אפילו על מדריכים, על מש"צים. אני לא יודעת מאיפה הבאת את הנתון הזה של 80% עובדים, אולי אלו מורים מחליפים וסטודנטים. יש לי המון חברות שהן מורות ואף אחת מהן לא עובדת בבית הספר של החופש הגדול. זאת השאלה החשובה והראשונה: איזה מנגנון אכיפה יש לכם? זה גם עניין של טרמינולוגיה, אנחנו אומרים להרחיב את הלמידה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שימי את הסימן השאלה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> סימן השאלה ברור. אני מעט מתפלאת על השאלה: "מאיפה הנתונים?". משרד החינוך עובד עם נתונים. אנחנו יודעים איך משלמים משכורות ולכן אני יודעת כשיש לי מורה. אני משלמת לכל מורה, משם הנתונים. אני עומדת מאחורי הנתונים האלו שקרוב ל-80% עבדו בבתי הספר והגנים של החופש הגדול. לגבי האכיפה, לא סתם אמרתי לחבר הכנסת דוידסון שזו מערכת משומנת, כי במהלך השנה אנחנו עובדים עם הרפרנטים שלנו גם במחוזות וגם ברשויות. יש לנו את אגף הבקרה והאכיפה שעושה בקרות שטח, ולכן כולנו יודעים, שומעים ומגיעים למפעל המאוד חשוב הזה. אני מניחה שבוודאי יש מקום כזה או אחר שאולי צריך לתקן אותו ואז אנחנו מתקנים נקודתית. זה תמיד התפקיד שלנו. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> זה הרוב ולא השוליים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רונית, תודה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני לא מסכימה איתך. ברשותך, אני אשמח לדבר על מפעלי הקיץ אם יהיה לנו זמן. בעיניי, זה חשוב מאוד בתקופה הזאת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה לגבי הקיץ: אנחנו נמצאים באירוע באמת מטורף במדינת ישראל בנושא האלימות. כמו שקינלי אמר, אני חושב שדווקא בקיץ יש הזדמנות לטפל בזה, כשלא סוגרים אותם במסגרות, כשנותנים יותר חופש פעולה הם יכולים לדמיין ולבצע דברים אחרים. איפה משרד החינוך שם את המיקוד על אלימות ומניעת אלימות בהתנהגות של הילדים ובהתנהלות שלהם בתוכניות ובתכנים שמעבירים לילדים? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> קודם כול, אנחנו תמיד עושים הכנה והיערכות לקראת החופש הגדול, גם בהיבט הבטיחות, אפילו בזהירות בדרכים. הילדים מרגישים יותר בחוץ לפעמים. אנחנו ממש דואגים להעביר את המסרים האלו גם עם הנהגת ההורים שיושבת כאן וגם עם הרצאות שאנחנו עושים להורים בנושא הזה. תכף בוודאי נשמע אותם. להבנתנו, ככל שהילד יותר פעיל כך הוא יעשה פחות שטויות. לכן אנחנו מדברים גם על הילדים הקטנים, אבל בוודאי על הילדים הגדולים יותר. בגלל זה רציתי שתשמעו את איתן, כי זה בדיוק המקום שלנו לתת לבני הנוער את האחריות להיות פעילים. זה מפעל ענק, בבקשה, איתן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מצוין. נועה, רצית לומר עוד משהו מבחינת המפרט שלכם? על דברים שאתם מכינים? << אורח >> נועה נוה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. איתן, תציג את עצמך בבקשה. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אני מנהל את האגף החברתי קהילתי ברשויות המקומיות במינהל חברה ונוער. אני אתחיל דווקא מהנקודה של דוידסון על הסיכון. יש מיזם חופים שאנחנו מובילים עם משרד הרווחה. המיזם הזה נערך בכל מוקדי הגעת נוער בסיכון שעל הרצף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בכל האזורים? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> לא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בעיר שלי, נתניה, אין וזאת עיר אללה יסתור. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אני אגיד לך איפה יש השנה ואני אגיד לך למה. קודם כול, רצינו שיהיה בנתניה אבל העירייה לא הסכימה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אפרופו השאלה של רונית, שאי-אפשר לאכוף על הרשויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני קורא לראש עיריית נתניה להתעורר. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> תגיד לו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צריכים לעשות את זה. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> השנה הוספנו את בת ים לבקשת המשטרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> כלומר, המוקדים יופעלו השנה באילת ובכנרת בשלושה מוקדים: בירדנית, בטבריה ובגולן. יהיה מוקד לחרדים בצפת, ובירושלים יהיה מוקד בכיכר החתולות. כלומר, אנחנו נותנים כאן תשתית. מי שמגיע לאילת רואה את זה כי הוספנו שם עוד. צה"ל עורך שם את נושא הגיוסים. כלומר, יש ילדים שמצליחים לשנות את מצבם בשניות, ממצב שהם לא היו מתגייסים למצב שהם מגייסים, כי צה"ל מוריד מערכת אדירה לעזור לבני הנוער. בכוונה התחלתי בזה, אבל אני רוצה להגיד לכם עוד דבר שנוגע לבית ספר של הקיץ: הוא בא לעזור לרשויות המקומיות בהחרגות. לשאלתך, לפי בקשת השלטון המקומי והסכמת המשרד, נוצר יחד עם הייעוץ המשפטי מושג שנקרא "החרגות לרשויות המקומיות" שהורידו את המספר. הרי אנחנו אחראים על חוק הקייטנות. לפני בית ספר של הקיץ היו בישראל בין 15,000-18,000 קייטנות. היום אנחנו מפעילים 3,000 קייטנות, מה קרה? אפשרנו לרשויות המקומיות להוריד עלויות באמצעות מנגנון שאומר: אם אתה ממשיך מכיתה ד' ומעלה על אותה מסגרת אז אתה פטור מהחוק. אתה מקבל אישורים שמוזילים מאוד את העלות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כלומר, אתם מעודדים את בית ספר של החופש הגדול ברשויות על ידי הקלה רגולטורית. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> בדיוק. מי שביקשה את זה זאת מיכל מנקס, והשלטון המקומי – ראשי הערים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מצוין. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> זה הוזיל להם מאוד את העלויות. אנחנו עובדים עם מינהל הפדגוגיה, ויש לנו מערך פיקוח שמחליף את בית הספר של הקיץ ועובד מול הרשויות המקומיות; הוא פועל מ-13:00 החל מה-21 ביולי, מכיתה ד' ומעלה. 12,000 מסגרות מקבלות החרגה בשנה, זו כמות אדירה. השלטון המקומי מרוצה מאוד, גם המתנ"סים וגם מחלקות, כלומר, כל המערכות שלנו. אמרת מד"צים ומש"צים. תראו, אני הייתי בדיונים כשהוקם בית ספר של הקיץ, זה נתן לנו מכה אדירה להפעלת מד"צים בקייטנות במיזם חי. הייתה החלטה של מיכל כהן שהייתה המנכ"לית, ש-20% מהצוות התוספתי של בית הספר של הקיץ יהיה מד"צים בשביל לאפשר להם מסגר ותחליף לירידה הדרסטית בקייטנות. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> הם נהדרים, רק שזו לא למידה, בוא נדייק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רונית, בבקשה, לא להתפרץ. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> תביני שזה לא בא מזה שאינה אמרה לך שאין מורים. זה בא כחלק מהבנת המשרד שמגיע להם גם לתרום. רובם תוספתיים והם לא באים במקום, אבל נתנו את האפשרות הזאת והרבה עושים אותה. אני רוצה לתת לכם עכשיו את תמונת הקיץ שלנו: אנחנו מפעילים ב-259 רשויות מושג שנקרא "ערי ילדים ונוער" ביחד עם השלטון המקומי, מחלקות הנוער, וחברת המתנ"סים. המטרה היא לייצר מצב שבו כל מערכת רשותית נותנת תכנית מה-20 ביוני עד ה-31. דרך המרת גפן המשרד העביר לרשויות כסף להשתתפות בתכניות האלה. יותר מזה, אנחנו מעמידים גם הכשרות, כלים ויוזמות שלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> איתן, זה קורה היום יותר גם בצפון ובדרום? כלומר, קריית שמונה מקבלת את מה שהיא לא קיבלה? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> בדיוק. מה שהצגתי לכם זאת התוכנית הרגילה. לגבי הדרום והצפון, יש תקציבי תוסף של תנופה ותקומה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משתמשים בהם? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> איתן, מה אתה יכול לומר לנו על ההרחבה הקיץ לאור הצרכים ולאור כל מה שאנחנו רואים? הרי בסוף, בית ספר של החופש הגדול לא יהיה לתלמידי י' עד י"ב. איך אנחנו עכשיו, אחרי הבגרויות, נותנים להם מענים נוספים שלא קיימים כרגע? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> קודם כול, תנועות הנוער וארגוני הנוער עושים מאמץ אדיר ביחד עם המדינה להוציא יותר מ-2 מיליון איש לטובת היערות. המדינה, על אף המצב, הולכת ומפנה שטחים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון, רק שבתקציב קיצצו להם 30%. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> קודם כול, אני איתך. שיקבלו כמה שיותר כי מגיע להם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> הם לא מוכנים לוותר על הקיץ בגלל הפסח שהיה. המדינה מנסה בכל דרך ביחד עם אריה מור, עם הביטחון ועם פיקוד העורף, לאפשר לכל ילדי ישראל לצאת לסמינרים. משרד החינוך מוציא את כל המד"צים והמש"צים. הוא מוציא בהיקפים עצומים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> איתן, הורדתם את זה דרומה? << אורח >> עינב דלח: << אורח >> מי משלם על זה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יצאתם מעין זיתים וירדתם דרומה? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> זה מסובסד על ידי המדינה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> וההורים משתתפים? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> כן, תמיד. זה מכרז מדינה, המדינה ממנת את זה ביחס של מצ'ינג שבין 50% ל-60%. לנזקקים נותנים הרבה יותר. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> ניהלתי שלושה סמינרים כאלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. כן. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אז את מכירה את זה בצורה טובה יותר. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אני מכירה את זה מצוין. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אנחנו כרגע מוטרדים מהאלימות שברשויות. אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות על לעבור לשיטת מחצלות, לילות לבנים ופעילויות לילה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מגרשים מוארים? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> כן. דרך אגב, תדע שאחד הדברים שמעולים לדבר זה הוא הספורט. באילת פתחו אותם לכל הלילה, ואנחנו רוצים לעודד את כל הרשויות השנה לעשות את זה. יש כאן שיתוף פעולה עם הביטחון הקהילתי יחד איתנו ועם הרשויות המקומיות. אנחנו מעודדים שגם הסמי-מקצועי, חיילים וכדומה, יקבלו אישור לעבוד בלילה. כלומר, כל הצוות שלנו שנקרא סמי-מקצועי יעשה היפוך שעות כדי שאם הנוער נמצא במרחבים המסוכנים בלילה אז שהצוות יהיה שם. לכן אנחנו נמצאים בצוותי חשיבה גדולים מאוד חשיבה עם יוזמות ואיגום משאבים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> איתן, תוכל לתת לנו באחוזים כמה זה לעומת שנה שעברה? מה היה לנו בקיץ תשפ"ה ומה יהיה לנו בקיץ תשפ"ו? האם אנחנו גדלים בפעילות? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בכמה? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אנחנו רוצים יותר מלהכפיל את זה בצפון ובדרום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בצפון אין לך כל כך תושבים. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אתה צודק, אבל בקריית שמונה יש מנהל רשת מד"צים מעולה שאומר שחלק מהיכולת שלו להחזיר תושבים היא שהוא ייתן יותר מתל אביב. אם אני ואתה נעזור לו בספורט, בתרבות ובכול ונביא לו אז לפחות האזרח יודע ששם המדינה שמה את האצבע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> איתן, אני חייב לומר לך שכשפתחנו את בית הספר של החופש הגדול, שלושת השבועות הנוספים, אמרו לנו הורים בירושלים, חלקם יושב כאן: תקשיב, שווה לי להשאיר ילדים בעיר. כי אם עד אמצע אוגוסט יש לי תוכנית אז וואלה, זה משנה מציאות. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה נכון גם לצפון ולדרום ולכל מקום שהוא. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> בהתאם לשירותים השנה. יש את נושא עמותת הביתה שעשתה מצ'ינג עם תקומה בדרום. היא חוזרת גם לדרום וגם לצפון. כלומר, יש כאן גם איגום משאבי חוץ שמגיעים להכפלות משאבים לדרום ולצפון. לא תהיה שם יוזמה שיבקשו לממש אותה ולא תמומן. השאר הוא מורכב יותר, כי הוא בנוי ממשאבים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כמה היית מרחיב בתקציב שאין לך היום? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אנחנו הגשנו בקשה לייצר את מודל חופים. זה המודל המנצח נגד אלימות והוא בעלות 100,000 שקלים ליישוב. בכל יישוב שאפשר היה לעשות את זה בינינו תוכנית וגם הגשנו אותה. התוכנית יוצרת קיץ עם ירידה של 80% עד 90% בוונדליזם ועוד. אנחנו מתחייבים לזה כי אנחנו יודעים לעשות את זה. הבעיה היא כספית, כי אי-אפשר להטיל על הרשויות לטפל בזה ללא עזרת המדינה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כמה עזרה של המדינה אתה צריך כדי להרחיב את זה? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אמרתי, 100,000 שקלים לרשות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כפול כמה רשויות? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> אנחנו סימנו כ-100 רשויות אדומות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כלומר, סך הכול כ-10 מיליון שקלים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 100 רשויות אדומות? << אורח >> איתן טימן: << אורח >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אללה יסתור. << אורח >> איתן טימן: << אורח >> חברים, המצב עם האלימות לא פשוט. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> יש לך את כל זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> איתן, תודה. עינב, תציגי את עצמך. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית. קודם כול, אני רוצה לברך על התוכנית ועל עצם העובדה שמדברים כאן על הכול: על הערכה, על הרחבה ועל העמקה. בהקשר זה אני אתייחס לשלושתם. כל דבר הוא באמת שונה, והמשמעות שלו אחרת ושונה. המספרים שנתנו כאן – 727,000 מתוך כמיליון – מסבירים כמה בית ספר של החופש הגדול קריטי להורים ולתלמידים. העלות שלו גם קריטית בגלל שהוא מאפשר להגיע לאוכלוסיות הרבה יותר רחבות. ככל שאנחנו מדברים על העמקה, העמקה בחומר והעמקה בלהגיע אל כולם, אני חושבת שצריך להגיע לכמה שיותר משפחות ותלמידים, דווקא בשביל לא לייצר פערים אצל אותם 300,000 שלא נרשמים היום. אם תהיה עמקה חשוב שהם יהיו שם ויהיו נוכחים בתוך מה שאנחנו מדברים עליו. אני רוצה רגע לדבר על הפערים: דיברתם קודם על מספרים. כבוד היושב-ראש, קינלי, אתה הצגת את מספר הימים שהם איבדו במהלך השנה הזו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, אמרתי 40% מ-7 באוקטובר. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני רוצה רגע לסבר את האוזן: בשש השנים האחרונות, תלמידי ישראל איבדו 170 ימים מימי הלמידה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אלו כל ילדי ישראל. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כל ילדי ישראל. זה אומר שאם שנת לימודים היא כ-180 ימים אז אנחנו מדברים על שנה אבודה. הם איבדו שנה אחת. נושא צמצום הפערים על כל המשמעויות שלו: חברתית, פדגוגית, רגשית, הוא המפתח ללמה צריך לעשות את זה. זו הסיבה שכולנו יושבים כאן, וזו הסיבה שאנחנו כנראה נצטרך עוד לשבת ולדבר עוד, כי צמצום הפערים הזה הוא הדבר הקריטי. אני חושבת שבית ספר של החופש הגדול העלו כאן את זה כאן וזו נקודה מאוד נכונה. הגמישות שהוא מאפשר לבתי הספר, לרשויות, לצוותים ולכולם, היא גמישות מורכבת ובעיתית יותר במערכת בחינוך הפורמלי. דווקא כאן אפשר להכניס גופים נוספים. את ציינת חלק מהם, אנחנו מדברים על עמותות ועל הכנסת מפגשים. כשמכניסים מיומנויות שונות, כמו מיומנויות למידה, צריך להבין אותן. הייתה תקופה שחברות חיצוניות היו מכניסות ומלמדות מיומנויות למידה לבתי הספר סביב כיתה ז', כי קפיצת הלמידה בכיתה ז' הייתה כל כך גדולה שהתלמידים לא עמדו בזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כמו תוכנית מיכאל. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> נכון, בדיוק. אפשר לקחת תוכניות מהסוג הזה ולהכניס אותן לבתי הספר של החופש הגדול ולהכשיר למיומנויות למידה, לשימוש בטכנולוגיות, ולתוכניות רגשיות וחברתיות. אני מצטרפת לחלוטין למה שנאמר כאן. לא רק על ידי גורמים פנימיים, אלא גם על ידי גורמים חיצוניים וגופים מקצועיים. צריך להכניס אותם פנימה ולייצר תשתית הרבה יותר מגוונת ורחבה. יהיה אפשר לעשות את זה לא רק דרך הצוותים, כי יכול להיות שיש גורמים נוספים שיכולים להיכנס לתמונה ולהקל על הצוותים ולהיכן שהם לא יכולים להיכנס. אגב, אינה יודעת שזה שיח שאנחנו מנהלים. כשאנחנו מדברים על הרחבה מדובר על הרחבה ברמת מספר השכבות. היום אנחנו מדברים על גן עד כיתה ג', ואנחנו רוצים לדבר על כיתה ד' עד כיתה ט'. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. אינה, יש לך את ההערכה התקציבית, את העלות התקציבית, לך או לאוצר? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> של גן עד כיתה ג'? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, כמה זה עולה לנו? זה סכום, זה נורא קל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כיתה ד' עד כיתה ט'? << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כן, כיתה ד' עד כיתה ט'. בינתיים, עד שאינה תביא את הנתונים, אני רוצה להסביר שיש תוכנית כזו שנקראת במשרד החינוך "תוכנית מעברים". זאת תוכנית קיימת במעבר בין גן לכיתה א' ויש את המעברים מהיסודי לעל-יסודי. אפשר להיעזר בתוכנית מעברים בשביל לדבר על תקצוב ועל איך לוקחים את בית ספר של החופש הגדול ואת התוכניות האלה ומייצרים בתוכניות מעברים את כל המעברים שצריך לעשות לתלמידים, כמו: מעברים פדגוגיים ומעברים רגשיים. הרי מה קורה היום, ההורים משלמים במעברים שבין כיתות את כל התוכניות האלה ברמה הפרטית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> או שבתי הספר מכניסים תוכניות, אבל ההורים צריכים לשלם אותן. גם אם אתה רוצה היום במעברים שבין היסודי לעל-יסודי. למשל, רוצים לעשות השלמת פערים פדגוגיים במתמטיקה, אז מכניסים בית ספר למתמטיקה, רק שההורים משלמים עליו. אז הינה, משהו שאפשר להיעזר בו – יש תוכנית מעברים, מתקצבים אותה ואפשר לקחת את התקצוב הזה ולהכניס אותו לתוך התוכנית של בית ספר של החופש הגדול. אגב, זה נעשה על ידי גורמים חיצוניים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל את מדברת רק על החופש הגדול. בואי תמצאי לי בעולמות שלי ילד שלא עושה שיעורים פרטיים במתמטיקה, בלי קשר למעברים. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> בוודאי, היום או מחר יש בגרות במתמטיקה, והילדים מוצאים את עצמם שעות על שעות אצל מורים פרטיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עינב, סליחה. היות ועוד לא קיבלתי תשובה, פניתי לחברי כדי לקבל מענה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני יכולה לתת לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הלכתי לצ'אט GPT ושאלתי אותו: מה העלות שהמדינה משלמת? אנשי האוצר תתקנו, אולי נגלה שהצ'אט לא מעודכן. עלות תוכנית בתי הספר של החופש הגדול למדינה היא בין 450 ל-620 מיליון שקלים, כאשר בתקציב 2025 הסעיף אומר, אורי, תקן אותנו אם הצ'אט טועה, שהסעיף היה 445.6 מיליון שקלים והביצוע בפועל בשנת 2024 היה גבוה יותר ועמד על 623.6 מיליון שקלים. הנתונים נכונים או שהוא צריך איזה תיקון? << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> קודם כול, הנתונים נכונים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. הינה, קיבלתם הדגמה בזמן אמת למה צריך ללמוד לעבוד עם כלי AI. << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> היה כאן ערבוב בין ביצוע לבין מאושר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יפה, הוא אמר גם את זה. הוא אמר שהביצוע בפועל ב-2024 היה 623.6 מיליון שקלים, אבל בתקציב 2025 הוא עומד רק על 445 מיליון שקלים כי אתם בטח תשלימו את זה אחר כך, זה נכון? זה הנתון? << אורח >> עינב דלח: << אורח >> זה כולל את ההכנסה? כי ההורים השנה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא. אני שאלתי על עלות המדינה, הוא השיב לי שאני צריך לקחת בחשבון גם שההורים משלמים. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> בדיוק, זה בדיוק העניין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה ההורים משלמים? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> גם אני שאלתי את החבר שלנו, את דודי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דודי מזרחי יותר טוב מצ'אט GPT. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן, זה מה שהוא ענה. לשאלתך, זה לפי מדד סוציו-אקונומי וכל אחד משלם אחרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עד 300 שקלים, זו העלות, נכון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לפי המדד הסוציו-אקונומי של היישוב? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן, של יישוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, של יישוב, זה לא אישי. << דובר >> פז כהן: << דובר >> אפשר לדבר רגע על הקטע הכספי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, פז, אני מייד חוזר אליכם. אני רוצה להשלים את הביצוע בפועל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שמרחוב לרחוב - - - << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כי יש לך בתי ספר באותה רשות שהם שונים לגמרי באשכולות שלהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חוזר, 445 מיליון שקלים הם בסעיף התקציבי; בביצוע בפועל 623 מיליון שקלים, ואת אומרת שהשתתפות הורים היא עד 450 שקלים. << דובר >> אתי וייסבלאי: << דובר >> זה בגילי 8 עד 10 זה 450 שקלים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה המקסימום ואז זה יורד. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בגילי שנה עד ארבע משלמים 75 שקלים, זה יחסית מעט כסף. גילי 5 עד 7 משלמים 300 שקלים. אלו המדרגות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, פז. << דובר >> פז כהן: << דובר >> אנקדוטה קטנה על זה: במלחמת חרבות ברזל, לפני כמה חודשים, בנק ישראל פרסם שעלות השבתת המשק הישראלי עולה למשק 250 מיליון שקלים ביום. אם לוקחים 30% מס שמשלמים בממוצע, זה אומר שקופת המדינה תרוויח 80 מיליון שקלים על יום שבו היא תכניס לימודים וההורים יהיו משוחררים, אנחנו מדברים על הכיתות הנמוכות. כשעושים תחשיב שהאוצר יתייחס גם להכנסה הצפויה לקופת המדינה, כי אי-אפשר תמיד רק להגיד שיוצא כסף כשהמשק שובת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין לי ספק שזה אצלם על השולחן, אחרת הם לא היו משקיעים בזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> טוב חברים. עינב, תשלימי. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כשמסתכלים על כל התוכניות, התוכנית של בית הספר של החופש הגדול היא קריטית ומשמעותית; צריך להאריך, להרחיב ולהעמיק אותה. המספרים מוכיחים ומעידים כמה היא תוכנית קריטית וחשובה לכולם. צריך לוודא שכמה שיותר ילדים ייכנסו אליה גם מבתים ברמה סוציו-אקונומית מורכבת שכרגע לא נמצאים בתוכנית כי היא עולה כסף. צריך להגיד את זה וגם אמרנו את זה קודם שזה לא נטול כסף. איתן, לא סתם שאלתי על נושא הסמינרים והנוער, כי נורא רוצים להכניס דברים כמו צופים ובני עקיבא אבל יש לזה עלויות יקרות מאוד. לא כולם מסוגלים לעמוד בזה וצריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. אני מתחברת כאן לכל מה שנאמר, כשרוצים להוציא נוער לעשייה בשביל למגר אלימות ולצמצם פערים חייבים להנגיש את זה פיננסית להורים בכלל האוכלוסיות – אגב חינוך פיננסי וישיבת הוועדה שהייתה כאן קודם. היום עם כל הרצון הטוב זה לא מונגש לכולם, העלות עדיין גבוהה להורים שלא יכולים להרשות את זה לעצמם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, עינב. כן, בבקשה, בקצרה. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> אני מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית, אני מאשקלון, ואני בן 17. קודם כול, אני מייצג את תלמידי כיתות ז' עד י"ב. אני אתייחס לתוכנית המדוברת להטמעה והרחבה בחטיבות הביניים. אציין שהתלמידים לא רק חוו שלוש שנים של משברים ושל חוסר יציבות מתחילת המלחמה, זה היה כבר מהקורונה בשנת 2019. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון, משנת 2020. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> אני אמשיך עם הברכות: התוכנית מוערכת ומבורכת מאוד. חשוב לי לציין שאי-אפשר לעשות העתק-הדבק של בית הספר בימי הלימודים לחופש הגדול, אי-אפשר לעשות את זה. התוכנית חייבת להיות מותאמת לחטיבות, כלומר, אנחנו רוצים להתמקד יותר במענים פדגוגיים לתלמידים שמתקשים בלימודים, לתלמידים שנפגעו במלחמה ושצריכים את העזרה הזאת. כמובן, שלא תהיה גם איזושהי חובת נוכחות לתלמידים, כי אנחנו גם יוצאים לפעילות הבלתי פורמלית. תגבורים בסגנון כבר קורים בשטח, במספר רב של בתי ספר במדינה, וזה נפלא וזה מעולה שזה מתרחב ואנחנו שמחים מאוד לראות את זה קורה. אחד הדברים המדהימים שקורים במהלך החופש הגדול הוא שאנו רואים את החינוך הבלתי פורמלי בתפארתו. זאת ההזדמנות שלנו, התלמידים והנוער, ללמוד את החינוך הערכי, להתנדב, לצאת לסמינרים, להדריך ולשקם את הקצוות של המדינה בדרום ובצפון. הדבר העיקרי שאנחנו רוצים שייצא כעיקרון ברזל הוא לא לפגוע בפעילות החינוך הבלתי פורמלי. להפך, להעצים אותו כאשר משימת מערכת החינוך צריכה לעודד תלמידים ללכת לפעילות בלתי פורמלית מחוץ לשעות בית הספר ולא רק לתוכנית המדוברת שצריכה להיות ממוקדת להשלמת פערים פדגוגיים. צריך לשמור ששום דבר מהתוכניות האלה לא ייפגע. מועצת תלמידים והנוער הארצית מובילה המון יוזמות בשנים האחרונות שמטרתן להעסיק את הנוער, להוציא אותו מהבתים ומהרחובות ולהפחית את האלימות במדינה שלנו. למשל, "צו 8 לנוער" שהובלנו ביחד עם משרד החינוך ושותפים רבים, לסיוע למשפחות המילואימניקים; מוקד החרמות "קול לכולם" מהשנה שעברה; יוזמת "לצפון באהבה" שעליה גם איתן דיבר בשיתוף עם המשרד וכמובן תוכנית "ביחד זה אחרת" שהיום, ברגעים אלו, מותנעת כבר בשנה הבאה במערכת החינוך. זאת תוכנית סיוע רגשי מנוער אל נוער להכשרת הנוער, כיצד לעזור לעצמנו ולחברים שלנו. אני אסיים בזה שאנחנו שומעים המון על הרחבת הטכנולוגיה והבינה מלאכותית וזה מבורך מאוד, אבל אנחנו גם רואים איזשהו פער בין התוכניות המצוינות שהמשרד מציג גם כאן וגם בפגישות אחרות לבין המציאות בשטח. בחלק משמעותי מבתי הספר המורים אינם מוכשרים למדיניות שמוביל המשרד. זה קריטי להכשיר את המורים לשימוש נכון כדי שגם אנחנו התלמידים נוכל ללמוד להשתמש בה בצורה נכונה ולנתב אותה להיבטים חיוביים ולא לשליליים. כמובן וכמו שנאמר כאן שהיא תשמש ככלי עזר לתלמידים ולא כמחליף למורים שלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יפה, תודה. רונית בחזרה אלייך. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אני אדגיש ואומר שאני אשת חינוך לפני הכול. אני מנתחת התנהגות ומדריכת צוותים חינוכיים, אז אני מכירה את כל העניינים החינוכיים לפניי ולפנים וזו גם נקודת המבט שלנו. דיברנו על משמעות בית הספר של החופש הגדול, ואין לנו בכלל ויכוח על כך. ההבדל הוא, וזה מה שצורם לי, שצוותי ההוראה לא מחויבים לעבוד, לעומת עובדי הרשויות המקומיות, שהם תומכות ותומכי החינוך. כאן נוצר הפער הגדול ביותר, ברגע שאת לא מכריחה. כולם כאן מדברים על המשמעות ועל הערך של הרחבת הלמידה והכול נכון, הילדים שלנו צריכים וזועקים את זה: להכריח את צוותי ההוראה לעבוד. בוא נשים את הדברים על השולחן, אף אחד לא רוצה להתעסק עם הסתדרות המורים, כי זה נוח וכי הם חזקים, אז מגלגלים את זה לאוכלוסייה החלשה יותר, שהיא בדרך כלל תומכות ותומכי החינוך. אם אתם רוצים לעשות את זה כמו שצריך, אז אם אין חובת עבודה לצוותי ההוראה, אז גם אין חובת עבודה לתומכות ותומכי החינוך. כי ברגע שאתם מגלגלים את זה לרשויות המקומיות, הם משתמשים בכוח האדם המקומי, וזה מה שהם יודעים לעשות. לצערי, הדבר נעשה באיומים ובהתעמרות בעובדות. ככה זה נעשה בשטח, מאיימים עליהן אחרת ינוכה שכרן. אני רוצה לחזור לאוצר כי דיברתי קודם על האכיפה. אנשי האוצר, האם יש לכם נתונים על ימי הלחימה? האם הרשויות שופו בגין התוספות בחינוך כמו: יוח"א, תמריץ חודשי שהתומכות זכאיות לו, ליווי הסעות, האם הרשויות שופו על החודש וחצי האלה של הלחימה, אתם יודעים לומר לי? << דובר >> אוראל אלמוג: << דובר >> אני צריך לבדוק את הנושא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, רונית. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אני אשמח שתבדקו את זה, כי בסופו של דבר רוב הכסף לא הגיע לתומכות, תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משרד המדע החדשנות. כן, אתם יכולים להתייחס. << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> אני מאגף בכיר מדע וקהילה. בשנים האחרונות, תלוי באיזה קיץ, הפעלנו קייטנות מדע. יצא קול קורא לרשויות, והן יכלו להגיש או לא להגיש, הרוב הגישו. בשנה האחרונה נעשה איזשהו שינוי וזה הפך להיות חלק מתקציב סל מדע. זאת אומרת שהם מקבלים תקציב כולל למרכזי מדעים, סל מדע, ומתוך זה הם צריכים שחלק ילך לקייטנות מדע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הם עושים את זה? זה טוב ולטובה כשזה יחד? << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> זה לא יכול להיות באותו זמן של בית ספר של החופש הגדול, זה צריך להיות מסוף יולי ואילך. הרשות אוהבות את זה מאוד, הן שמחות מאוד והתקציב שהם מקבלים עוזר להן מאוד. בסופו של דבר, מה שאנחנו יכולים לתת הוא תלוי תקציב שמאושר בסוף מול משרד האוצר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מה יש לכם השנה מבחינת התקציב? << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> השנה הם עדיין בתקציב של 2025, והביצוע קורה ב-2026. אלה שלא הספיקו עובדים עכשיו על הערכה לקיץ הקרוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> למה הם לא עובדים עם תקציב 2026 בקיץ? << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> תקציב 2026 עדיין בדיונים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> העברנו תקציב כאן בכנסת. << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> ממה שאני יודעת אצלנו במשרד ומול המנכ"ל, הם עדיין צריכים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> התקציב ביחס לשנה שעברה גדל, קטן, או שהוא אותו הדבר? << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> התקציב האחרון גדל מעט ממה שהיה לפני, זאת אומרת הוא פחות או יותר אותו דבר בכל שנה. אני מבינה שעכשיו הם מדברים על זה שחותכים אצלנו בהכול אז גם שם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בהיבט של מה שסיפרו כאן ממינהל הטכנולוגיה או חדשנות, יש אצלכם יכולת לתמוך בהיבט שלכם? כי גם אתם רואים את זה ואתם רואים את זה יותר רחב ממערכת החינוך, איפה אתם נמצאים בהיבט האיכותי? << אורח >> רבקה בר זאב קוגמן: << אורח >> אנחנו עובדים הרבה מול מינהל החדשנות והטכנולוגיה. בתוכניות ההייטק ובתוכניות דומות, יש לנו מנגנון קיים. אנחנו כל הזמן בשיתוף פעולה איתם. הדיון הוא לא על תוכנית הייטק, אבל ניקח אותה כדוגמה: אם היה שם איזשהו פער וצורך, אז באנו והשלמנו אותו עם כלים שקיימים אצלנו, כשזה אפשרי. דיברת על לוחות זמנים, אנחנו כמעט באמצע מאי וזה באמת מאוד לחוץ, מבחינת ההתארגנות בשטח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נועה, אני חוזר אלייך רגע. זה נוגע למה ששאלתי עכשיו: יש לנו איזושהי תוכנית אסטרטגית לכל נושא שילוב בינה מלאכותית וכו' בבתי הספר מבחינת תשומות, לא תפוקות? לאן אנחנו שואפים? לאן אנחנו הולכים? אינה, אולי את רוצה להתייחס? אני יודע שזה הושק בקול ענות גבורה, השאלה היא איפה אנחנו היום? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> ראשית, יש תוכנית אסטרטגית שתמשיך גם בשנה הבאה. זה חלק מהתוכנית שלנו של משרד החינוך. מי שמוביל אותה הוא מינהל החדשנות והטכנולוגיה. אם תרצו פעם לדבר על התוכנית נעשה את זה בפירוט, בוודאי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נשמח שתעבירו את זה לוועדה לקראת הדיון. נועה, את יכולה להתייחס למשהו? לאן אנחנו הולכים, ומה אנחנו שואפים לעשות? << אורח >> נועה נוה: << אורח >> התוכנית הלאומית היא לפי מוכנות והולכת לארבעה צירים, אנחנו עובדים לפי ציר ההון האנושי, תשתיות פדגוגיות ואנלוגיות. כמובן, גם נושא רגולציה ונושא החדשנות. אלו ארבעת הצירים שאנחנו מובילים. יש לנו תוכנית סדורה, וכמו שאינה אמרה, אם אתם רוצים, אנחנו נשמח לבוא ולהציג. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו נעשה את זה. אני יודע שיש היום דיון בשעה 15:00 על השינויים הארגוניים. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> על ארגון הלמידה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אינה, זה משיק לזה או שזה באזורים אחרים? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בוודאי שזה בא לידי ביטוי בארגון הלמידה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> טוב. בסדר, עוד מישהו שלא דיבר? אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כול, הוועדה מודה לכל השותפים ונעשה סנכרון של הסיכום שלך ושלי. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו מברכים על תוכנית בתי הספר של החופש הגדול. אני חושב שהיא תוכנית יוצאת דופן במערכת החינוך, בעיקר בהיבט התוספתי והאג"מי שלה. על זה אומרים במסורת היהודית: "מתוך שלא לשמה, בא לשמה". מרוב קשיים עם כל הארגונים והדברים, דווקא נולד כאן משהו יפה וטוב. הוועדה קוראת להרחבת תוכנית בתי הספר של החופש הגדול, גם ברמה הרוחבית לשכבות גיל נוספות, לאור הקשיים והחוסרים של תלמידי ישראל, ולאור הצורך בחיזוק רגשי, חברתי ולימודי. אנחנו רואים חשיבות בהרחבה רוחבית לכלל מערכת החינוך. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר בתוך עשרה ימים דיווח לגבי אפשרויות הרחבת התוכנית, כמו שהן נדונות מול משרד החינוך, בדגש על ההיבט התקציבי ומועדי היישום, כמו שאתם מבינים אותם. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר אליה בתוך עשרה ימים את פורמט הצעת ההרחבה לגבי יישום עקרונות הפעלה, תכנים, אופן והצטרפות, וכל מה שהוא מעבר לרגיל של בתי הספר של החופש הגדול. הוועדה מדגישה את ההזדמנות הטכנולוגית שיש בשנת הלימודים הזו ומבקשת לראות כיצד ינוצלו בתי הספר של החופש הגדול לסיוע בגידול ובתמיכה בהיבט הטכנולוגי. הוועדה רשמה לפניה ומציינת את האתגר האנושי שהוזכר כאן מכמה כיוונים. בסופו של דבר אנחנו עוסקים בהצמחת אנשים ולכן הטכנולוגיה תהיה תומכת, אך לא מחליפה לכל היבט חינוכי. הוועדה מבקשת לבחון את ההיבט הדיפרנציאלי, בדגש על תוכניות צפון-דרום ומבקשת להבין מה מאיגום המשאבים של תקומה, תנופה ואחרים יעשה לטובת תלמידי קו העימות בצפון ובעוטף עזה. הוועדה מבקשת להדגיש את נושא ההרחבה התקציבית שנדרשת כאן, כולל ההיבט שהוזכר על ידי מינהל חברה ונוער בהרחבה לרשויות בסכום שהוזכר של עשרה מיליון שקלים. הוועדה חוזרת ומדגישה שאומנם תקציב החינוך עומד השנה על למעלה מ-100 מיליארד שקלים, אבל אנחנו עוסקים כאן בתקציב שדווקא גמישותו ומיקודו הם היתרון שלו. לכן אנחנו חושבים שהשקעה כאן בהיבט הזה, השקעה תוספתית בקיץ תשפ"ו, היא השקעה נכונה אל מול אתגרי מדינת ישראל ואל מול אתגרי מערכת החינוך. אנחנו מבקשים מכל הצדדים ולא רק מהאוצר, לבחון כל היבט תקציבי שניתן להכניס אליו את הדבר הזה, ולראות את קיץ תשפ"ו כהזדמנות לצמיחה חינוכית, ליישום טכנולוגיות חדשות ובעיקר לצמיחה אנושית של מערכת החינוך. << אורח >> רונית אביב: << אורח >> אמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>