פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה 26/05/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 97 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום שלישי, י' בסיוון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> אשרות השהייה בישראל לדור שלישי ורביעי לחסידי אומות עולם. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: רונית אליאן – מנהלת אגף אשרות, רשות האוכלוסין וההגירה דסי צנגן – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יונת מייזל – מרכז המחקר והמידע, הכנסת רותי טואטי – מנהלת סניף ירושלים, הרשות לזכויות ניצולי השואה Svitlana Mykhasiv – נכדה לחסידי אומות העולם Vasili and Marina Dzhyvulski Oksana Fedkiv – נכדה לחסידי אומות העולם Vasili and Marina Dzhyvulski Fedir Shlepylo – נכד לחסידת אומות העולם Sygnatowicz Franciszka משתתפת באמצעים מקוונים: שרון בס מאור – נכדה לניצולת השואה פניה בס ז"ל ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אשרות השהייה בישראל לדור שלישי ורביעי לחסידי אומות עולם << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון. על הפרק היום נוהל מתן רישיון שהייה בישראל לבנים, נכדים ונינים לחסידי אומות עולם. אפתח בנימה אישית, כרגיל. כל מי שמגיע לדיונים יודע שאני מספרת שוב ושוב שמגיל 12 יש לי ממש אובססיה לסיפורים, לקרוא כל מה שאני מצליחה לשים את ידי עליו בנושא מלחמת העולם השנייה והסיפורים האנושיים. והנושא של חסידי אומות עולם הוא משהו שאני חוקרת שנים, כי זה בלתי נתפס בעיניי שאנשים סיכנו את החיים שלהם, ולא רק את שלהם, את החיים של המשפחה שלהם, קשרו את גורלם בגורל העם היהודי והצילו מנפש אחת ומאלפים. ואנחנו אלה שתמיד אומרים את המשפט "מציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". וזה באמת עולם ומלואו. אנחנו רואים את הילדים, הנכדים וכל הצאצאים, מנפש אחת שהם הצליחו להציל. אני לא יודעת אם זה רק אצלי, אבל הרבה פעמים אני תוהה מה אני הייתי עושה. האם הייתי מסכנת את החיים שלי, את החיים של המשפחה שלי בשביל להציל? מה הייתי עושה? ולכן יש לי כל כך הרבה כבוד, הערצה, הערכה לאנשים המיוחדים, האמיצים האלה. אני מדברת על זה ויש לי קצת צמרמורת. לפני שנצלול למדיניות מדינת ישראל, שלצערי לא מובנת לי, אנחנו מדברים על 61 חסידי אומות עולם שקשרו את גורלם בגורל העם היהודי, עלו ארצה, החליטו להשתקע פה, להקים פה משפחות, ועכשיו הצאצאים שלהם עומדים בפני גירוש. כדי לקבל איזושהי תמונה, דווקא אפתח בקצרה, כמה שאנחנו יכולים, בכמה סיפורים אישיים של חסידי אומות העולם. נתחיל עם Svitlana, שהיא נכדה לחסידת אומות עולם. אני רוצה להגיד תודה ליונת מייזל מהממ"מ, שהגיעה לעזור לנו ולתרגם כדי שכולנו נבין את הסיפור. בבקשה, Svitlana. << אורח >> Svitlana Mykhasiv: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האוקראינית, להלן תרגומם): << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> שלום גבירותיי ורבותיי, אנחנו מודים לכם על ההזמנה לדיון הזה בנושא החלטה על השהייה שלנו בישראל. אני רוצה להגיד כמה מילים מאיתנו. היום כואב לנו, ואנחנו מאוכזבים מאיך שהמדינה מתנהגת אלינו, מכיוון שסבא וסבתא שלנו סיכנו את חייהם ואת חיי המשפחה שלהם כדי להציל 14 יהודים וילדה בת שמונה חודשים, שהייתה שם בבית כנכדה שלהם. ידוע לכם שעל המדליה של חסידי אומות העולם כתוב: מי שהציל נפש אחת כאילו הציל את כל העולם. ולמדליה הזאת וגם לתעודת חסיד אומות העולם היה ערך לפני כמה שנים, והיום אין להן ערך. סבא וסבתא שלי החביאו במשך שנתיים וחצי יהודים, והם לא אמרו להם שעכשיו הזמן נגמר, קומו וצאו. למרות שיהודים אמרו שלא היה להם כסף, הסבא אמר: תישארו. והם הסתירו אותם עד הסוף. אתם נתתם לנו אשרות לחמש שנים, ואנחנו יותר לא נכדים לחסידי אומות העולם. הם החביאו 14 אנשים, ואנחנו רק שישה אנשים שמבקשים להחזיר לנו את המעמד של נכדים לחסידי אומות העולם. אני פונה לנציגים של משרד הפנים לקבל החלטה נכונה. אנחנו מודים מקרב לב לכל הנמצאים כאן שעוזרים לנו לפתור את הבעיה שלנו. תודה רבה על ההבנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איך קראו לסבא וסבתא? << אורח >> Svitlana Mykhasiv: << אורח >> סבא Vasili וסבתא Marina. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני רוצה מכאן לומר תודה. תודה זו בכלל מילה קטנה להגיד לזוג שסיכן את הכול והציל חיים. ותודה שהגעת לכאן היום להשמיע, זה לא מובן מאליו. מייד נפנה לנציגים של משרד הפנים, אבל קודם נשמע עוד קצת סיפורים. אני רוצה לפנות לשרון בס, שהיא נכדה של שורדי שואה שהוצלו על ידי חסידי אומות עולם. שרון, בוקר טוב, ותודה שהצטרפת לדיון של הוועדה. אשמח שתספרי לנו את הסיפור, מי הציל את סבתא. << אורח >> שרון בס מאור: << אורח >> הציל את סבתא ועוד יהודים רבים. משפחת Kaluta זו משפחה יקרה שלנו, ואנחנו בקשר איתה עד היום. המשפחה הזאת נתנה מחסה לסבתא שלי ולעוד יהודים במשך שנתיים - - - יערות אוקראינה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ננסה להתחבר מחדש, בינתיים נשמע מישהו נוסף, ומייד נחזור אלייך, שרון. חשוב לנו לשמוע אותך ממש בבירור. יש פה עוד נכד. שלום לך, Fedir, תודה שהגעת אלינו. נשמח לשמוע גם ממך, שתספר לנו. << אורח >> Fedir Shlepylo: << אורח >> (נושא דברים בשפה האוקראינית, להלן תרגומם): << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> שלום לכולם, אני Shlepylo Fedir, נכד לחסידת אומות העולם Sygnatowicz Franciszka, שהצילה אנשים כמו קלרה רייך, איזדור זיילר, חנה ריינר, רוזה מילר, מוישה חלפר, חיים לילקר. בשנת 1991 היא הוכרה כחסידת אומות העולם. תעודת חסידי אומות העולם והמדליה לא הוענקו לא לסבתא ולא לאימא שלי, שנולדה בשנת 1942. אחרי שהן נפטרו, בשנת 2018 הגעתי לישראל כדי לברר איפה המדליה והתעודה. קיבלתי את המדליה והתעודה, ונאמר לי שאני יכול להתגורר כאן ולעבוד. אבל בשנת 2022 היה תיקון בחוק שלפיו נכדים קטינים יכולים להתגורר כאן ולעבוד, ורציתי לברר אם יש בכלל דבר כזה נכדים שנולדו בשנת 2004, כשסבתא שלי נולדה בשנת 1910. בשנת 2022 הבת שלי כבר הייתה בת 19. אני מבקש מכם להעניק לי את הזכות להתגורר ולעבוד בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתה גר בישראל? << אורח >> Fedir Shlepylo: << אורח >> (אומר דברים בשפה האוקראינית, להלן תרגומם): << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> כן. הוא גר ועובד בישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ויש לו אזרחות קבועה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לעצמו גם לא? << אורח >> Fedir Shlepylo: << אורח >> לא. << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> גם לו אין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי. אז זה אומר שצריך להאריך את זה כל חמש שנים? נחזור לזה. תודה רבה. שרון בס, בבקשה. << אורח >> שרון בס מאור: << אורח >> סבתא שלי, פניה, הייתה ילדה בת 17 כשפרצה המלחמה. הייתה לה משפחה גדולה, הרבה אחים ואחיות, ומהם לא נשאר אף אחד. כולם נרצחו בבורות הרג ליד כפר רפלובקה. וכל השנים, סבתא שלי, וגם סבא, דרך אגב, שהיה מבוגר ממנה ב-20 שנה ומכורח הנסיבות הם מצאו את עצמם ביחד אחרי שהוא גם איבד את כל משפחתו – כל השנים זכרו את זה שהמשפחה האצילה הזאת מצאה את סבתא ביערות, אחרי שנה של נדודים, ונתנה לה מחסה. גם למשפחה הזאת היו המון ילדים וילדות, בערך כעשרה, ולמרות הסכנה שבעניין, הם הגנו עליה, הצילו אותה ושמרו עליה כאילו הייתה בתם במשך שנתיים, עד לשחרור על ידי הצבא הרוסי. סבתא שלי כל השנים שמרה על קשר עם המשפחה הזאת. למעשה, מרגע פירוק הגוש, כשהייתה אפשרות, בשנת 1995, היא הביאה אותם לארץ, לקבל עוד חסידי אומות עולם, ולאורך כל השנים שמרנו על קשר. וגם היום נמצאות פה ארבע בנות, בת אחת של Mariya Kaluta ושלוש נכדות שעובדות בארץ תחת הנוהל של חמש שנים שהן יכולות להיות כאן. בשנה הבאה, בנובמבר 2027, הזמן שהמדינה קצבה להן להיות פה ייתם, ואז כנראה הן יתבקשו לעזוב. הייתי מאוד שמחה, בגלל שאתם רואים שאני גם מאוד מתרגשת, להקריא משהו, ברשותכם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בטח. << אורח >> שרון בס מאור: << אורח >> שמי שרון בס מאור, ואני נכדתה של פניה בס ז"ל, ניצולת שואה. אני עומדת כאן היום בשם סבתי, אבל גם בשם הערכים שעליהם קמה מדינת ישראל. סבתי שרדה את השואה בזכות משפחת Kaluta מאוקראינה. אני מצטערת שאני מתרגשת, זה תמיד ליווה אותי, כל החיים זה ליווה אותי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה בסדר גמור. << אורח >> שרון בס מאור: << אורח >> בימים שבהם כל דפיקה בדלת יכלה להסתיים במוות, הם בחרו להסתיר אותה בביתם, להאכיל אותה, להגן עליה ולסכן את חייהם ואת חיי ילדיהם, רק כי היא הייתה יהודייה שנזקקה לעזרה. הם לא ביקשו תמורה. הם פשוט בחרו באנושיות. סבתא שלי נשאה איתה את הכרת התודה הזאת כל חייה. היא דאגה שיכירו בהם כחסידי אומות עולם, שמרה איתם על קשר עמוק לאורך עשרות שנים, והמשפחות שלנו הפכו למשפחה אחת. בשנים האחרונות לחייה, הנכדות של אותן נשים אמיצות, Anna and Mariya Kaluta, הגיעו לישראל וטיפלו בסבתא שלי במסירות, באהבה ובכבוד. עבורנו זה לא היה עוד קשר. זו הייתה סגירת מעגל אנושית ומרגשת. הנכדות של מי שהצילו את חייה היו שם עבורה עד יומה האחרון. והיום אני כאן, כי אנחנו מרגישים שמדינת ישראל שוכחת את החוב המוסרי שלה כלפי המשפחות האלה. הנוהל הקיים מאפשר רק לנכדים קטינים של חסידי אומות עולם לקבל מעמד. אבל שמונים שנה אחרי השואה כמעט אין נכדים קטינים. בפועל, המשמעות היא שהדלת נסגרת בפני הדור האחרון שנושא את המורשת של אותם מצילים. זה לא רק עניין בירוקרטי, זו שאלה מוסרית, איך מדינת היהודים מתייחסת למשפחות של אנשים שסיכנו הכול כדי להציל יהודים בזמן החשוך ביותר בהיסטוריה שלנו. אני מבקשת מכם לראות את הסיפור האנושי שמאחורי הסעיפים והנהלים, לזכור שלא מדובר בזרים, אלא במשפחות שקשרו את גורלן בגורל העם היהודי ברגע שבו העולם כולו הפנה לו גב. אני מבקשת מכם להשוות את מעמד הנכדים למעמד הבנים והבנות, ולאפשר גם לנכדים בגירים להגיש בקשה למעמד בישראל. זאת תהיה לא רק החלטה משפטית נכונה, אלא גם החלטה מוסרית, ערכית ואנושית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שרון, תודה רבה ששיתפת אותנו בסיפור. אחר כך אשאל אותך איפה אפשר לקרוא יותר לעומק על סיפור ההצלה. תודה רבה. את מוזמנת להישאר להמשך הדיון לשמוע את התשובות. << אורח >> שרון בס מאור: << אורח >> בשמחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נפנה למשרד הפנים, גם כדי שאבין יותר לעומק כי משהו לא מסתדר לי. אני צריכה בעצמי להבין את ההשתלשלות, המדינה החליטה די מזמן, בסביבות שנת 1991, שחסידי אומות עולם יכולים להגיע לארץ, ויקבלו אזרחות. אני מדברת על חסידי אומות עולם עצמם. תיתני לי את ההשתלשלות, שאבין יותר. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> עד שנת 2022 היה נוהל של חסידי אומות עולם, ששם מקנים רישיון עבודה זמני עד חמש שנים, ולאחריהן הם נדרשו לצאת ממדינת ישראל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למי? לנכדים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, אני מדברת על חסידי אומות העולם עצמם. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> סליחה, אז אדייק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תיתני לנו, בבקשה, תיאור על דור ראשון – החסידים עצמם, אחר כך ילדים ואחר כך דור שלישי – נכדים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, על כל ההשתלשלות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין. עד שנת 2022 המדיניות הייתה לגבי חסידי אומות עולם וילדים של חסידי אומות עולם, שהם יכולים לקבל א/5, רישיון לישיבת ארעי בישראל שמההתחלה מקנה את כל הזכויות הסוציאליות, ולאחר מכן רישיון לישיבת קבע בישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה מה שאני הבנתי, כמו אזרחות, שהם לא יכולים להיות מגורשים. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. יש הבדל בין קבע לאזרחות, אבל זה כן מעמד קבוע בישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בהמשך קבוע? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כן, בהמשך מעמד קבוע בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעמד קבוע זה לא אזרחות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, לא אזרחות אבל הם לא תחת איום של גירוש, דור ראשון ודור שני. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> גם א/5 זה לא תחת איום של גירוש, זה רישיון שמתחדש מדי שנה וכפוף לבדיקה שבאמת נמצאים בישראל ושאין איזושהי בעיה. רישיון קבע זה רישיון קבוע, לא צריך לחדש אותו מדי שנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אחרי כמה זמן הם קיבלו רישיון קבע? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> ככל הזכור לי, אחרי חמש שנים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. האם את יודעת כמה כאלה יש בארץ? היו? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אמרת "כפוף לבדיקה". << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כמובן שרישיון א/5 כפוף לבדיקה בשנים הראשונות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת השנים הראשונות? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כשהם הגיעו. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בחמש השנים שהם מחזיקים ב-א/5. כפוף כמובן לזה שמרכז החיים ממשיך להיות בישראל, שלא מתגלה איזושהי מניעה, פלילית וכו', אלה בדיקות תיקיות שעושים, ובהיעדר מניעה כזאת הם כן יכלו לקבל רישיון ישיבת קבע בישראל. לגבי נכדים, המדיניות לאורך כל השנים הייתה שהם יוכלו לקבל רישיון ביקור מסוג ב/1. המשמעות היא שהייה ועבודה בישראל. הרישיון הזה, גם לפי חוק, קצוב לתקופה של עד 63 חודשים, זאת אומרת חמש שנים ושלושה חודשים, ובתום התקופה הזאת הם היו אמורים לצאת את ישראל. אנחנו כן מכירים מקרים פרטניים שנכדים, כעבור חמש שנים, פנו בבקשה חריגה מטעמים הומניטריים לאפשר להם המשך שהות בישראל. במקרים פרטניים – אושרו, אבל המדיניות הכוללת - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה היה החוק תמיד? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> זה היה הנוהל תמיד, עד שנת 2022. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה השתנה בשנת 2022? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בשנת 2022 המדיניות הייתה כן לאפשר לנכדים שדרוג מעבר ל-ב/1 גם ל-א/5 ולקבע, אבל זה בתנאי שהם קטינים שהגיעו יחד עם ההורים שלהם לישראל. << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> פחות מ-18. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין נכדים פחות מ-18, לדעתי. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אפשר לחשוב על מקרים כאלה. אם חסיד אומות עולם היה בן 20 בשנות ה-40, יכול להיות שיש לו ילד עד שנת 1970, נכד עד שנת 2010, זאת אומרת כן אפשר לחשוב על סיטואציה כזאת. אבל ההגבלה הייתה לנכדים קטינים, כאשר ביחס לנכדים בגירים אין התייחסות בנוהל, מה שאומר שהם לא יכולים לקבל מעמד בישראל החל משנת 2022. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ונינים בכלל אין על מה לדבר? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מי שכן, נכדים שנמצאים בארץ, זאת אומרת נכדים שהגיעו עד שנת 2022 בהתאם לנוהל הקודם ומחזיקים ב-ב/1, ב/1 הוא כמובן עד חמש שנים. לא הפסיקו להם את ב/1. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל ברגע שזה נגמר, הם צריכים לצאת מהארץ. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אלא אם כן, עוד פעם, בקשות פרטניות, הומניטריות וכאלה. אני כן רוצה לציין שהוגשה הרי עתירה בנושא הזה, היא התבררה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, ובינואר ניתן פסק דין על ידי השופטת בר-אשר שהנוהל לא סביר ושבגלל שכמעט לא קיימת הקבוצה של נכדים קטינים, אז צריך להחיל את ההסדר שמתייחס לנכדים קטינים כיום בנוהל גם על נכדים בגירים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ומשרד הפנים מקיים את הפסיקה הזאת? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הייתה שאלה לעניין הגשת ערעור או לא על ההכרעה הזאת. לא על ההכרעה הספציפית לגבי היישום של הנוהל, אלא לגבי עצם ההתערבות של בית משפט בהתוויית מדיניות. אנחנו סברנו שזה נכון. התוויית מדיניות כזאת צריכה להיות על ידי שר פנים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שלא קיים. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> וכידוע, מאוקטובר 2025 אין שר פנים, ולכן חשבנו שאת המדיניות מי שצריך להתוות לאור הערות בית משפט – זה צריך לבוא בפני שר. בשלב הזה אין שר, ולכן כרגע ההכרעה של פסק הדין היא זאת שמכווינה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל היא מכווינה כרגע רק לגבי האנשים שהגישו לבית המשפט, או שזה חל על כולם? כי בית המשפט קבע שההתוויה לא הגיונית, אז השאלה אם זה חל על כולם או לא. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> זה כן אמור לחול על נכדים בגירים שסיימו חמש שנים של ב/1 בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק לבגירים, נכון? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> על הקטינים זה לא חל גם ככה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> על קטינים הנוהל חל ממילא. אנחנו מדברים על נכדים בגירים שסיימו ב/1 של חמש שנים לפי הנוהל. בהתאם לפסק הדין ועד לקביעת מדיניות על ידי שר פנים, הם יכולים לקבל א/5. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שאלה כדי שנבין סדר גודל, נכון להיום, בכמה נכדים שנמצאים בארץ מדובר, שזה נכון לגביהם? יש לנו ידע על זה? והאם יש גם נינים בארץ? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כרשות האוכלוסין, אין לנו פרטי מרשם של זרים, אין לנו מאגר של זרים עם קשרי משפחה, ולכן יש לנו קושי להוציא מי שוהה בארץ כנין, מי כנכד ומי כבן. עשינו איזשהו פילוח קטן, אני חושבת שגם מלי שלחה את זה. תבדקי את זה, אריאלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הטבלה של הפעם שעברה? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, יש לי אותה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> רק אציין שעשינו בדיקה, תיקוף לנתונים. נכון להיום, שוהים בישראל 59 בנים או נכדים של חסידי אומות עולם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בפעם שעברה – 61. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כן, כנראה שניים יצאו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אז 59. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 12 מהם שוהים במעמד אזרח או תושב ארעי, אבל פה אשים כוכבית, לא בהכרח שזה במסגרת של נוהל חסידי אומות עולם. יכול להיות שהם נכנסו להליכים אחרים, כמו איחוד משפחות וכדומה; 35 מהם שוהים בישראל ברישיון כזה או אחר, ב/1 או - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שהוא עדיין בתוך חמש השנים. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ו-12 שוהים בישראל ללא רישיון בתוקף. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ואלה הנכדים, מן הסתם? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> סביר להניח. רובם נכדים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ונכון לכרגע, אין מדיניות אז לא יקרה איתם שום דבר. אין עליהם כרגע איזה איום ממשי מיידי. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> בגלל שאין לנו כרגע מדיניות בשל היעדר שר אז אין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, הבנתי את הסיטואציה. אני רוצה לשאול את דעתכם המקצועית, במיוחד שלך. כי בעיניי, לפחות, וזה מה שאעשה עכשיו, אני לא מקבלת את המדיניות הזאת בשום צורה. אני חושבת שהנכדים והנינים צריכים להישאר כאן בלי שום איום, לא לחמש שנים ולא לעשר, אלא כל עוד הם רוצים לקשור את גורלם בגורל מדינת ישראל. אנחנו גם לא מדברים על מאות. אנחנו מדברים על 59, כשעל בערך 35 מהם אין בכלל ויכוח. זה שמדינת ישראל לא יכולה להכיל – כמה? אני לא יודעת אפילו להגיד, מה, 25 נפשות שרוצות להישאר כאן, שהסבים והסבתות שלהן הצילו את העם היהודי? מבחינתי, את כל העם היהודי, כי אמרנו שהמציל נפש אחת מציל עולם ומלואו – זה בלתי נתפס בעיניי שהמדינה לא יכולה להתמודד עם כמה אנשים בודדים. אני מתכוונת לעשות דיונים בזה, להעלות את זה במליאה, לכתוב מכתבים ולשבת לכל מי שייקרה בדרכי על הווריד. אני לא יכולה לתפוס את זה. אני לא מצליחה להבין את המדיניות הזאת. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני יכולה - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. אולי יש משהו שאני לא רואה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> קודם כול, לגבי אלה ששוהים במדינת ישראל, בעקבות פסק הדין, כפי שדסי ציינה כרגע, נבחן אותם פרטנית. נכון שאת אומרת 59, ומתוכם 35 במעמד זמני והיתר שוהים שלא כחוק, אבל מאוד יכול להיות שהכמות היא בגלל התיחום של הנהלים. זו אופציה אפשרית. אני לא יודעת מה השר יחליט, אבל לכשזה יוחלט, יכול להיות שיהיו יותר מ-59 במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> למה? תסבירי. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> שוב, עד היום זה היה מתוחם לחמש שנים לנכדים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו לא יודעים כמה נכדים יש בארץ? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני מדברת בעולם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אבל המדיניות יכולה להשתנות רק לגבי מי שנמצא כאן. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כרגע אמרנו פרטני לגבי המקרים שנמצאים במדינת ישראל. נבחן אותם בהתאם לפסק הדין. לגביהם, בנושא הזה. אני אומרת את זה גם לשרון, שתשמע את זה, אני מקווה שהיא איתנו, וגם ליתר שיושבים פה, ואחרי זה תתרגמו להם. לגבי הנתונים שציינת, נכון, יש רק כמות מזערית יחסית במדינת ישראל, אבל לכש־ מאוד יכול להיות שהיא לא תהיה מזערית במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בסדר, אבל אפשר לתחום את זה. זו לא בעיה, אנחנו יודעים לעשות את זה, אפילו בנוהל. לא צריך אפילו חקיקה לזה, בעיניי. לדעת להפריד. אבל כשאת אומרת "נבחן את המקרים", למעשה על אילו קריטריונים אתם מסתכלים כדי לאשר או לדחות? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> קודם כול, בהתאם לקריטריונים של הנוהל, ובהתאם לפסיקה, זאת אומרת אם הם גרים במדינת ישראל, ואין, חלילה, איזושהי מניעה פלילית או איזשהו מידע אחר שבגינו אנחנו יכולים לסרב לבקשה, אז נבחן אותה לחיוב, כמו שאומרים בלב פתוח ובנפש חפצה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> וכשנגמרות חמש השנים, זהו? אין להם אפשרות להאריך? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> עוד פעם, לגבי אלה שנמצאים בישראל, פסק הדין אמר לנו שאנחנו צריכים להתייחס אליהם כמו שהנוהל מתייחס אל קטינים. המשמעות היא שאחרי חמש שנים ב-ב/1, כשהם סיימו את ה-ב/1, הם יכולים, בהיעדר מניעה, כמו שרונית ציינה ולאחר בדיקה פרטנית כמובן, לקבל רישיון ארעי מסוג א/5, ואז, כעבור חמש שנים, קבע. אבל הנושא הזה כמובן יהיה כפוף לבחינת מדיניות על ידי שר פנים, לכשייכנס. זאת אומרת כרגע אנחנו פועלים לפי פסק הדין. כשייכנס שר פנים לתפקיד, זה יובא בפניו והוא יכריע לגבי המדיניות הלאה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ושוב, הדגש הוא לגבי אלה ששוהים כרגע במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> עליהם אני מדברת. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> בסדר, אני רוצה רק לדייק את הדברים, שלא ישתמע שהנוהל ישתנה גם לעתיד. כרגע רק למי ששוהה במדינת ישראל. לכשיהיה שר, אנחנו נבחן את המדיניות הזאת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בבקשה. << אורח >> Fedir Shlepylo: << אורח >> (נושא דברים בשפה האוקראינית, להלן תרגומם): << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> הוא שואל אם הם יכולים לקבל את א/5. יש להם כבר חמש שנים ב-ב/1, והם פנו למשרד הפנים והגישו את הבקשה, ואמרו להם שזה לא חל עליהם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בגלל ששמות המשפחה שלהם אינם מופיעים בפסק הדין, אז זה לא קשור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל אני שאלתי אם זה חל רק על המשפחות הספציפיות. שאלתי, ואמרתם שלא. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> פסק הדין לא כלל בתוכו את רשימת האנשים השוהים במדינת ישראל. זה היה פסק דין פרטני. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בגלל זה שאלתי. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> ההיקש שלנו מפסק הדין יהיה על אלה שנמצאים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז מה זה אומר? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> שהוא יגיש את הבקשה - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שיגיש בקשה שוב? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> בדיוק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז הוא הגיש. << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> הוא אומר שהוא כבר הגיש פעמיים, בפברואר ובמרץ. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בפברואר ובמרץ השאלה של הגשת ערעור עדיין הייתה תלויה ועומדת ולא הוכרעה. בגלל המלחמה גם הבחינה הזאת התארכה. בסופו של דבר, כן הוחלט שלא להגיש ערעור, ולכן זה משהו שאנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז שיגיש שוב? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז להגיש שוב. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני אשמח אפילו למהלך אחר. אם אפשר לקבל באמצעות הוועדה את רשימת האנשים שאנחנו מדברים עליהם, כדי לבחון אותם, וגם אולי בשביל למנוע איזושהי בעיה בלשכות עצמם, שידעו כיצד לפעול ולא ישיבו פניהם ריקם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נעביר. רק אגיד שיכול להיות שלי אין את כל השמות, לא אספתי את כל השמות. הבאנו איזושהי נציגות לפה שהגיעה מהציבור. לכם אולי יש, במקרה? << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> לא. אני זו שהעליתי את הבעיה יחד עם אריאלה, את הנושא של נכדים. אני זו שהבאתי את זה לדיון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין לכם את הרשימה של הנכדים? << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> לנו לא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז אנחנו ננסה להוציא איזושהי פנייה כדי שכמה שיותר יפנו אליכם ותוכלו לבדוק, ואת השמות שיש לנו גם נדאג להעביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, את השמות האלה יש להם כי זה מהפסיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, לא כולם. טניה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה נושא מאוד חשוב, ואין ספק שאנחנו וכל עם ישראל מכירים תודה לחסדי אומות העולם. בגלל שאין גבולות ברורים, ובעקבות השינוי, בעקבות זה שאין לנו שר קבוע ולאף אחד לא עברו סמכויות שיכולות – זה מאוד חשוב שתכניסו את זה לסיכום. בגלל שאין עכשיו שר והסמכויות בנדון לא הועברו לגורם ברור, נוצרה בעיה שפוגעת בגורלן של מספר משפחות, משפחות שאנחנו צריכים להכיר להן תודה ולעשות הכול כדי לתת להן ביטחון, כפי שהן נתנו ביטחון לסבים שלנו, ליהודים שהיו בסכנת חיים בזמן מלחמת העולם השנייה. אז אני מבקשת שהוועדה תכניס לסיכום לדרוש מראש הממשלה, לפני שהכנסת מתפזרת, כשעדיין יש לנו סמכויות, למנות מישהו, להעביר סמכויות למישהו ספציפי שייתן - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הסמכויות הועברו אליו, הוא יכול לעשות את זה, ראש הממשלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז לדרוש ממנו לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כי זו חובה מוסרית שלנו, של כולנו, ולא רק של חברי הכנסת ושל הוועדה. כפי שאמרת, רונית, של כולנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שאלה לגבי איזשהו מעשה אקטיבי – גם הייעוץ המשפטי. זאת אומרת מי שיפנה אליכם, אתם תטפלו, אבל השאלה היא אם יש לכם את המידע מי אלה הנכדים, כדי לפנות אליהם אקטיבית שיגישו. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני יכולה לנסות להוציא את הנתונים האלה. ננסה להוציא את הפרטים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני ממש אשמח להיות איתך בקשר, ללוות את זה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אופיר איתי בקשר, גם אריאלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> וגם לפנות לרוה"מ. אנחנו ממש נשמח שתעשו את זה אקטיבי. אני חושבת שצריך להסיר את העננה הזאת מעל הראש שלהם. יכול להיות שליד ושם יש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> יש לרשות האוכלוסין. יש פה 59 אנשים, יש להם את השמות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש לכם את השמות של 59 האנשים? זה נתון שקיים אצלכם? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> זה לא 59, תדייקו, כי, אמרתי, לחלקם יש מעמד. אנחנו מדברים על היתר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, האנשים שאין להם, יש לכם את השמות? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> שוב, לי יש נתונים מספריים. אנסה לבדוק אם ניתן לשלוף שמית את כל היתר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בסדר. אם לא, אנחנו נעזור לאתר אותם, אחד-אחד. << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> יש ליד ושם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נפנה גם ליד ושם, נפנה לכל הגורמים האפשריים. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> - - - מי נמצא במדינת ישראל וביקש מעמד. אני לא בטוחה שלהם יש את זה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> ולא מי נכד ומי - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש פה עוד מישהו שרוצה לומר משהו? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש גם נתונים לבית לוחמי הגטאות, כי הם בקשר – לא רק יד ושם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נפנה לכל מי שהוועדה בקשר, כדי לבדוק. בבקשה. << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> יש כאן שאלה מ-Oksana. היא נכדה לחסידת אומות עולם, והיא שואלת שאלה. היה לה שלוש וחצי שנים ב/1, ולא מאריכים לה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> עוד פעם, אני חושבת שהוועדה לא אמורה עכשיו לבדוק כל מקרה לגופו ולתת מענה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נעביר את השם. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אנחנו נבדוק כל מי ששוהה במדינת ישראל, הנתונים שאמרתי, עם רשימה שמית, וננסה לפעול אקטיבית כדי לקדם את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נעביר את השם שלה יחד. תספרי לנו קצת על סבתא וסבא. אפילו כמה מילים, בקצרה, מה שאת יודעת, מה שסיפרו לך. איך קראו לה? << אורח >> Oksana Fedkiv: << אורח >> היא אחותי, אנחנו משפחה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אה, זה אותו סיפור, בסדר גמור. << אורח >> Oksana Fedkiv: << אורח >> אני פה שלוש וחצי שנים – (נושאת דברים בשפה האוקראינית, להלן תרגומם): << אורח >> יונת מייזל: << אורח >> בשנת 2022 היא סורבה לקבל הארכה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בסדר. אנחנו נבדוק את זה. אני מסכמת את הדיון. מבחינתי, כן יצאה מפה בשורה טובה. אומנם בזכות בית המשפט, שקבע, ובצדק בעיניי, שהנוהל לא הגיוני, אבל אנחנו יודעים שכרגע אתם בהיעדר שר פנים, אנחנו מבינים שכרגע אנחנו פועלים על פי פסיקת בית המשפט. אבל זה זמני, ועדיין זה דורש טיפול. הוועדה ואנחנו, יחד עם חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, נפנה לראש הממשלה בדרישה ברורה לשנות – אני לא יודעת אם צריך לשנות חקיקה או תקנה, נבדוק מה דרוש. << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> צריך לשנות את הנוהל מ-18 לבגיר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נשנה את הנוהל על פי מה שנדרש. מדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי שלא תהיה מעל האנשים האלה איזושהי עננה של גירוש. אני רוצה שהם יחיו כאן בביטחון, בשלווה, ויקבלו – אפילו לא פסיק ממה שהסבים והסבתות שלהם עשו למען העם היהודי. אני רוצה להחזיר להם. אני חושבת שזו חובתנו המוסרית כמדינה חזקה היום, שבטח ובטח יכולה לקלוט ולתת פה בית לצאצאים של חסידי אומות העולם. בבקשה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נקודה משפטית. בקטע של סמכויות ראש הממשלה, אני רוצה לציין שהועברו סמכויות מצומצמות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל אתמול גם העברנו עוד סמכויות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אבל מדובר בסמכויות מצומצמות של שר פנים שעברו לראש ממשלה, לא סמכויות כלליות לפי חוק הכניסה לישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את יודעת אם עם הסמכויות שכבר הועברו – כי כבר העברנו כמה פעמים – הוא כן יכול לשנות את הנוהל? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא עברה אליו סמכות כללית לפי חוק הכניסה לישראל, שזה מה שמדובר, ולכן מהבחינה הזאת זה לא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הועברו סמכויות מצומצמות מאוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שזה גם דורש – כמה זמן אין שר פנים? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מאוקטובר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מעל חצי שנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נפלא. שייקחו את הזמן, כמו שאומרים. הכול פה מתקתק נפלא. תודה רבה לכל מי שהגיע. תודה לוועדה ולצוות המופלא, כרגיל, ולצוות הלשכה שלי. אנחנו סוגרים את הוועדה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:47. << סיום >>