פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק 07/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 12 מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו (7 ביולי 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> משבר בענף ההייטק בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר מוזמנים: רחל קופר באר – כלכלנית ראשית, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר מורן משה חנציס – סגנית הכלכלן הראשי, משרד האוצר בת חן רוטנברג – מרכז המחקר והמידע של הכנסת עמי צדיק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיכה אזולאי – חבר ועד SAP, ההסתדרות החדשה אלון וינברן – מנהל חטיבה ארצית, איגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההייטק, ההסתדרות החדשה יקי חלוצי – יו"ר איגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההייטק, ההסתדרות החדשה אופיר לוי – יו"ר ועד ECI, ההסתדרות החדשה אבי רוקח – חבר ועד SAP, ההסתדרות החדשה אלכס מילר – קשרי ממשל, ההסתדרות החדשה אביבה שטיינברגר – מנכ"לית, חברות סטארט-אפ, איגודי אנג'לים ניצן פלג – Seedbiz group, חברות סטארט-אפ, איגודי אנג'לים שירלי דואק – Seedbiz group, חברות סטארט-אפ, איגודי אנג'לים מיכל שריג כדורי – פורום חברות הצמיחה, איגוד ההייטק הישראלי ניר הירשמן רוב – מנכ"ל, פורום חברות הקריפטו אורי אורן – יו"ר ועד העובדים, חברת סלקום ביאן מג'אדלה – קרן פורטלנד אלון מרכוס – פורום ארלוזורוב מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> משבר בענף ההייטק בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> 12:00, אנחנו מתחילים בישיבה, למרות שאת חלק מהמשתתפים אני לא רואה כאן. תראו, משבר בתחום ההייטק, דווקא היום ראינו בכל התקשורת ידיעה שמיקרוסופט מפטרת 4,800 עובדים, כמה מהם כנראה גם במדינת ישראל. אבל בכל אופן, כל מה שאנחנו לומדים, גם שער החליפין, גם הבינה המלאכותית, גם אי-יציבות פנימית בתוך מדינת ישראל ובאזור, כל האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם מכל הסוגים ומכל הווריאציות, או פרמיית סיכון, פרוץ המלחמה, ימי מילואים ארוכים, עוצר טיסות, כל זה ביחד גורם פה לחשש גדול בענף, בטח ובטח כשמדובר בסטארט-אפים, בטח ובטח כשמדובר בג'וניורים שבאמת כרגע נמצאים במצב לא נוח. לפני שמתחילים דיון, ואני ראיתי, כמו תמיד, כשאני פה מקיים דיון, מה שטוב, תמיד לקראת הדיון שר האוצר משחרר איזושהי הודעה, מנסה להקדים ומספר סיפורים. אני חושב שאני אמליץ בפעם הבאה שיירשם לפסטיבל מספרי סיפורים. ראיתי שהוא פה פרסם איזושהי הודעה שלא אומרת למעשה כלום, אבל העיקר שיש הודעה. בלי קשר, שמחתי גם לראות שבצורה יותר מעשית, החשבת הכללית וראש אגף התקציבים, הכלכלן הראשי באוצר, יחד עם נציגי חברות ההייטק, קיימו איזשהו דיון, וגם באוצר כנראה, לפחות בדרג המקצועי, התחילו להפנים שהמצב הוא יותר ממורכב. עוד מעט נוכל לסכם חצי שנה, מכל הנתונים, לפחות שאני למדתי בששת החודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות. בתחילת הדיון אני רוצה מהממ"מ בכנסת לתת סקירה, דוח שלכם, איך לפחות הנתונים ברמה הכי אובייקטיבית. תודה. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. צוהריים טובים, בת חן רוטנברג ועמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אתחיל להגיד שברמה המקרו-כלכלית, שנת 2025 הייתה שנה טובה יותר משנת 2024, הן בתרומה לכלל המשק, בייצוא והן מבחינת גיוסי ההון, אנחנו רואים שהייתה איזושהי התאוששות. עם זאת, בתעסוקה אנחנו רואים שיש איזושהי סטגנציה. כלומר, גם יש איזשהו קיפאון מאיזשהו שיא שעלינו עליו בשנים האחרונות, בשנה וחצי האחרונות בעיקר יש קיפאון בתעסוקה. ואם אנחנו מסתכלים בתוך התעסוקה, אנחנו רואים שהחלוקה היא בדרך כלל לתעשייה ולשירותים. אנחנו רואים שבשירותים פעם ראשונה יש ירידה בתעסוקה בשירותים ואיזושהי עלייה קטנה יותר בתעסוקה בתחום התעשייה. יש לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא באמת, כמו שהזכרת, אדוני היושב ראש, זו עליית כלי ה-AI. זה משפיע גם על יותר עלייה בביקוש וצורך לחומרה, לשבבים, למתגי תקשורת ולנושא הזה, ומצד שני, כמו שציינת, מפחית את הצורך במתכנתים, בג'וניורים, מה שיכול להקשות גם אחר כך על שילוב של עוד אוכלוסיות במשרות תחיליות בשוק הזה. והסיבה השנייה, היא יכולה להיות קשורה גם לסחורות עצמן, ופה אנחנו רואים שהייתה איזושהי קפיצה בייצוא הביטחוני עצמו בסחורות. זה בסך הכול התמונה המקרו-כלכלית של הענף. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראי, מה שאני רואה ומה שבולט, בגלל שער החליפין, השכר של עובד ישראלי בתעשיית ההייטק קפץ לדעתי בממוצע 1,500-1,400 דולר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 20%. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> שזה תמריץ שלילי לבעלי חברות פשוט להעביר את התעסוקה מכאן למדינות אחרות. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> צודק לגמרי, גם ציינו את זה בדוח. כלומר, גם התיסוף של השקל מקטין את הכדאיות להעסקה של עובדים ישראלים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אגב, תראי, לגבי שער החליפין זה סיפור אחר, אבל אין ספק שפה נדרשים צעדים יותר אמיצים, גם מצד בנק ישראל, גם מצד האוצר. ראיתי שמוכנים כבר לשקול תשלום מיסים בדולרים וכולי, אבל זה לא רק זה. צריך להבין שגם המדיניות הראסמית של ארצות הברית, של הפדרל רזרב, זה כמה שיותר להוריד את שער הדולר, כנראה גם מול מטבעות. זה לא משנה, פרנק שווייצרי, אירו, גם שם יש פיחות בדולר. פשוט רוצים להוריד את גובה החוב האמריקאי. וגם לדעתי הגידור, מה שאני רואה כרגע, קפיצה בכל ההפרשות לגידור מצד המוסדיים, זה גם הגיע לסכומים שכבר, ויכולים עוד להגדיל את זה עם כל האי-ודאות, שזה גם ישפיע לרעה. אבל אם אני מסכם חצי שנה ועוד לא ראיתי נתונים באמת סופיים, גם מבחינת התעסוקה, מבחינת האנשים שמחפשים מקום עבודה בתחום ההייטק, גם מבחינת ההשקעות, בעיקר בסטארט-אפים, זה יותר ממטריד. רשות החדשנות פה, אני רוצה אם יש לך כמה הערות. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> (מוקרנת מצגת) הבאנו כמה נתונים. צוהריים טובים, אני רחל קופר באר, הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות. הבאנו כאן כמה נתונים מהדוח השנתי האחרון שלנו, שהוא, צריך להגיד, הסתכלות במה שנקרא מראה אחורית, אבל הוא כן עוזר לנו להבין את הכלים שיש ואת האמצעים שיש להייטק להתמודד עם המצב הנוכחי ובאיזה אקלים אנחנו נכנסים למציאות של ייסוף שער השקל. חלק מהנתונים, התייחסנו אליהם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> סליחה, מתי יהיו לכם נתונים חצי שנתיים של 2026? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> יש נתונים שאנחנו מסתכלים עליהם ועוקבים אחריהם באופן תדיר, אפילו ברמה החודשית, צריך להגיד שהם נוטים להיות תנודתיים. זאת אומרת, בטח נתוני תוצר הם ודאי לא קיימים. גם אם נסתכל על נתוני ייצוא חודשיים, אלו נתונים שהם, מה שנקרא, ארעיים והם נהיים סופיים רק כעבור, לאחר סוף השנה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> ובתחום ההשקעות מה את מזהה? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> בתחום ההשקעות אנחנו כן הבאנו כאן נתונים של הרבעון האחרון והרבעון מצוין. זאת אומרת, צריך להגיד, גם בהשוואה לכמה וכמה שנים האחרונות, אנחנו בדרך כלל מסתכלים רבעון אל מול רבעון, כלומר, בשנה החולפת יש כאן גידול, הבעת אמון בהייטק הישראלי מבחינת ההשקעות והמציאות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> טוב, בואי נרוץ. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> זה מבחינת המסגור של הדיון. הכותרת היא המשבר בהייטק, אני לא יודעת לגבי כותרת של משבר או לא משבר, אני לא אשפוט ברגע זה, אבל כן להגיד שהדיון כאן נוגע בצורה עמוקה לכלכלת ישראל ולא רק להייטק. ההייטק תרם 50% מהצמיחה של התוצר בשנת 2025. אין גידול משמעותי במועסקים, אבל כן צמיחה בתוצר. אני חושבת שזה מעיד ומלמד שבניגוד למה שחשבנו בעבר, שהמשוואה של גידול בתעסוקה שווה גידול בתוצר של ההייטק, פעם ראשונה אנחנו רואים שהמציאות היא - - - << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> זה לא חופף. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> זה לא בהכרח. זאת אומרת, יש כאן איזשהו ביטוי לעלייה בפריון. וכמובן, חלק משמעותי מהייצוא של מדינת ישראל. כשאנחנו חופרים פנימה, ואני חושבת שבת חן הזכירה את זה, אנחנו מסתכלים על מה מקורות הגידול בתוצר בשנה האחרונה, אנחנו רואים תרומה משמעותית דווקא לענפי החומרה: ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי. זה באמת מרמז על עולמות של העולם הביטחוני ועולמות השבבים. עדיין ההייטק, צריך לזכור, רוב רובו של התוצר הוא בעולמות התוכנה. זאת אומרת, כשיש דרמה בענף התוכנה, זה כן משפיע. גם עם מקורות הצמיחה של השנה האחרונה, וזה מאוד חיובי, אנחנו מגוונים את מקורות הצמיחה של הענף ורואים כאן תרומה גם לתחומים נוספים. בהמשך למה שדיברנו על הגיוסים, אז גם אמון גבוה בשנת 2025, גם חוסר ודאות גיאופוליטית עדיין ליוותה, מלווה, שנת שיא של אקזיטים, גיוסי הון בהשוואה בין-לאומית ברמה מאוד גבוהה, וגם חברות רב-לאומיות נמצאות וממשיכות להיכנס. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כשאנחנו מדברים על הייטק, את מדברת על סייבר, את מדברת על פיתוח תוכנה, מה בדיוק שם? איפה את מזהה? כי כרגע, לפחות ההתרשמות שלי, שזה בעיקר בעולמות של הביטחון וסייבר וכל הדברים האחרים. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> של מה מרכיב את ההייטק הישראלי, זו השאלה? << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן, איפה הגידול? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> מה שדווקא הצגתי בשקף הקודם, הצמיחה של שנת 2025 בעיקר קרתה בעולמות החומרה דווקא. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן, אבל בעולם התוכנה איפה זה? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> בעולם התוכנה אנחנו מדברים על חלק נכבד של סייבר כמובן. יש איזשהו גידול בדיפנס, אבל דווקא שם זה לא הנתח המשמעותי, רואים גידול בזה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> לדוגמה, גם ל-AI צריך סייבר. אמרנו ש-AI מחליף מתכנתים, וסוכני AI שמופעלים על ידי החברות במקום להעסיק עובדים, אבל אפשר להשתלט עליהם, אפשר לכתוב פרומפטים לא נכונים. ולכן יש עכשיו חברות ישראליות שמפתחות סייבר לכלי AI. שהתחום יהיה מוגן. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> כאן זה גיוסי ההון שהתייחסתי אליהם קודם, אנחנו באמת רואים שהרבעון השני של 2026 גם במגמה מאוד חיובית. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אבל החיוביות בקצב נמוך יותר מ-2025. ב-2025 היה גידול של 64% בגיוסי הון ובשני הרבעונים הראשונים של 2026 הצמיחה אומנם קיימת, אבל 34%. כלומר, יש ירידה. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אני חושבת שההשוואה לרבעון השני של 2025 היא מעט מטעה, כיוון שהיה שם סבב גיוס אחד מאוד משמעותי של 2 מיליארד שקלים, חברה אחת. אני לא יודעת מה ללמוד מזה על המגמה. וגם, אני אגיד עוד משהו, אנחנו עוד לא רואים את מלוא הנתונים. זאת אומרת, אנחנו יודעים את מה שידוע לנקודת הזמן הזאת, בדרך כלל סבבים מתגלים, הרבה מהם, באיחור. לאתגרים, אני אגיד חלק מהנתונים, אני ארוץ על זה קצת יותר מהר. זה נתון מוכר, הייטק מוטה ייצוא. בניגוד ליתר ענפי המשק, 80% מהתוצר של ענף ההייטק נשען על הייצוא, גם ההכנסות של החברות אותו הדבר. ואנחנו כמובן מבינים שבייסוף חד של שער השקל זה משפיע באופן משמעותי מצד אחד על עלויות ההעסקה בישראל אל מול מקורות ההכנסה של החברות, וזה אני מבינה נושא הדיון גם. שאלת על איפה ההייטק, הוא באמת רובו עדיין בפינטק, סייבר, תוכנה ארגונית. בתוך תוכנה ארגונית וסייבר וגם פינטק יש AI, כן? בכל המקומות האלה יש AI, הן ככלי עבודה, הן כחלק מהותי במוצר, וגם חלק מהם זה ממש פתרונות ייעודיים בעולמות ה-AI. מה שחשוב כאן זה שאנחנו רואים את הקושי ההולך וגדל של חברות בתחילת הדרך לגייס כסף. הרבה כסף אומנם ממשיך להגיע, אבל הוא מגיע בסבבים גדולים יותר. זאת אומרת, ברגע שההייטק הישראלי צמח, משקיעים מעדיפים להשקיע במקומות שבהם ההשקעה היא ודאית יותר, בחברה שהיא כבר בצמיחה, שסיכויי ההצלחה שלה גבוהים, ואנחנו רואים גידול בסבבים המאוד גדולים וירידה בכסף שמופנה לסבבים בהתחלה והסבבים הראשוניים. וכשמסתכלים על הנושא של העובדים בענף, אנחנו רואים פעם ראשונה ירידה בעובדי המו"פ. אני שמה בצד את סך העובדים בענף, בהייטק. ב-2025 באמת לא הייתה עלייה משמעותית בכל העובדים, אבל יש כאן איזושהי מגמה משמעותית של שינוי בתמהיל. פעם ראשונה, וזה לאורך יותר מעשור, מ-2012 שאנחנו עוקבים אחרי הנתונים האלה, תמיד יש עם העלייה בתעסוקה בענף עלייה בעובדי המו"פ, פעם ראשונה אין. וזה יכול להיות הודות באמת לבינה המלאכותית, שמשנה משהו באופי העבודה בחברות תוכנה, איזשהו טשטוש גבולות אולי בין משרות מוצר לתוכנה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כשאת אומרת פחות עובדי מו"פ, זה מו"פ בכל התחומים, לאו דווקא, זה מו"פ גם בתחום הביולוגיה, בתחום הפיזיקה, מה זה כולל? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> שאלה מצוינת, כי התמהיל כאן, כלומר, החלוקה לא אחידה. דווקא בתחומים שהם יותר מה שנקרא תעשיית ההייטק, ייצור תרופות, כלי טיס, המו"פ עלה, ובעולמות התוכנה היה העיקר. זה מושפע, אמרנו, גם מההיבטים של שינוי בתמהיל התעסוקה שנובע מבינה מלאכותית, וגם אנחנו מכירים את הלחצים המקומיים שהם לא בין-לאומיים, לא משותפים לעוד מדינות, גם המצב הגיאופוליטי, וכמובן שער החליפין שהשתנה. אומנם אנחנו רואים את זה בצורה חדה בשנה האחרונה, אבל צריך גם להגיד שב-2025 שער הדולר נמוך יותר ביחס ל-2024. כאן אנחנו רואים את השינוי בתמהיל לאורך הזמן. אמרנו, עובדי מו"פ תמיד עלו, פעם ראשונה החלק היחסי שלהם קטן, ולעומת זאת, עובדי מוצר בגידול משמעותי. זה אולי לא בהכרח אתגר, כי מה שאני מציגה כאן זו דווקא תמונה מאוד חיובית של ההייטק. חברות ישראליות צומחות בחו"ל. זו בשורה מעולה. גם אנחנו הסתכלנו לנסות להבין מי הן החברות שצומחות, אלה בעיקר חברות שמגיעות לרמת בשלות מסוימת, גודל מסוים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> למה זה כל כך משמח שחברות בחו"ל צומחות? כי בסוף אתה לאט-לאט מאבד פה גם את העובדים וגם את הקניין הרוחני. ברגע שהוא רשם חברה בדלאוור, לאט-לאט הוא מוצא סיבה גם לעבור לשם, וגם בסוף הוא רושם קניין רוחני גם בדלאוור. אני לא חושב שזו דווקא מגמה משמחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חלק מדרישה של משקיעים אמריקאים, לפתוח שם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן, זאת הבעיה. זה שזו דרישה זה ברור, אבל אני לא אומר שזה משמח, אני לא רואה בזה מגמה חיובית. אלו הן עובדות, אבל לראות בזה מגמה חיובית, אני די מסויג. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> הם נשארים בחו"ל או שהם מקימים שם חברות? << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אני אסביר. אחת, אני מפרידה בין מגמה בהעברת IP החוצה, שלא לזה התכוונתי, וגם מגמה של רישום חברות בחו"ל, שצריך גם בהחלט לתת את הדעת. כאן מדובר בשינוי מאוד מאוד איטי. אנחנו הסתכלנו על נתונים החל מ-2019 עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2026, ורצינו לראות האם בעקבות מציאות ביטחונית, אירועים כאלה ואחרים מקומיים, אנחנו מזהים תגובתיות שפתאום מעבירים העסקה בצורה מאוד משמעותית לחו"ל. ומה שראינו, תנועה מאוד איטית, שהיא מתואמת עם גודל החברה. המשמעות היא שחברה ששוק היעד שלה הוא בחו"ל, מאוד הגיוני שהיא תקים תפעול, תמיכה, שירות לקוחות, שיווק. יש המון פונקציות שהגיוני להקים ליד. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראי, השאלה, אם המו"פ נשאר כאן, אם ה-Headquarters נשאר כאן, וגם אם קניין רוחני רשום כאן או באיזושהי מדינה אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שעושים, הם עושים שרוול מסוים ומשאירים את - - - << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן. סליחה, אנחנו לא בדיון במליאת הכנסת, אחד-אחד. כשאני מסתכל, אותי מעניין איפה נמצא המטה של החברה, איפה מרכז המו"פ נמצא ואיפה רושמים את הקניין, אלו שלושה פרמטרים. אם בזה יש בריחה, זה מאוד מטריד. אם חברה, בגלל שוק מסוים, השוק העיקרי שלה בארצות הברית ופותחת שם סניפים, זה אחד, אבל שלושת הדברים האלו נשארים פה בארץ, אין שום בעיה. ברגע שמתחילים להזיז מחקר ופיתוח, רישום הקניין או מטה מתחיל לזוז לשם, יש עם זה בעיה. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> זו באמת גם עבודה שאנחנו רוצים להבין יותר טוב את הדינמיקה הזו, ועד כמה הקולות שאנחנו שומעים מהשטח, אנחנו מצליחים לראות אותם בנתונים, מבחינת מגמות ברישום חברות. הדגש הוא כמובן איפה הקניין הרוחני ואיפה החברות ממשיכות לצמוח, גם מבחינה תעסוקתית. הנקודה המדאיגה שאולי אפשר לראות כאן, זה שכן רואים גידול במו"פ ובניהול מחוץ לישראל, בפרט משרות ניהוליות שעוברות לארצות הברית. אני עדיין קצת זהירה אם להגיד שמה שראינו לאחור הוא מדאיג. אני חושבת שהשאלה המרכזית היא איך לאור זה שחברה, יש לה כבר מרכז פעילות וקל לה להעסיק בחו"ל - - - << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אוקיי, תודה. מי פה נציגי האוצר? מאיפה אתה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני צח בסול, אני מאגף תקציבים במשרד האוצר, אני הרפרנט של מו"פ והשכלה גבוהה, מתקצב את רשות החדשנות ומשרד המדע. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראה, מה שמעניין אותי מצד האוצר, מה קורה בתחום ההשקעות בסטארט-אפים החדשים, כי חברות מבוססות, מטבע הדברים, יודעות להסתדר כבר לבד. אותי מאוד מטריד הסיפור של הסטארט-אפים וגיוסים, גיוס ספציפית לסטארט-אפים. ולדעתי, בלי התערבות של הממשלה, הם כולם יעברו מכאן. אם לא תעמידו סביב מיליארד וחצי שקלים לסטארט-אפים ישראליים, אני מאוד חושש שנאבד אותם. אני חושב שהמינימום, אני לא יודע, אתה יודע, התקציב, מה שאישרנו ב-30 במרץ, הוא כבר לא רלוונטי, ולדעתי, יש שם אובדן שליטה על התקציב. אבל בכל אופן, אם רוצים לדאוג להמשך צמיחה בכל התיקונים שיצטרכו להביא, חייבים לשריין מיליארד וחצי שקלים כהשקעה או כהלוואה עומדת בכל פטנט אחר, אבל חייב לעמוד מיליארד וחצי שקלים עבור סטארט-אפים ישראליים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אתייחס ממש בקצרה למה שאמרת. דבר ראשון, ממש לא מזמן פורסמו הנתונים של IVC שמנטרים את נתוני הגיוסים בהייטק הישראלי, ואנחנו כבר רואים התאוששות בחציון הראשון. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> הייטק כלל לחברות ותיקות או לסטארט-אפים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אני מדבר על גיוסים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אותי מעניין גיוסים ספציפית לסטארט-אפים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו מדברים על גיוסים. בוודאי לא נתקיל את רחלי, אני לא יודע אם נמצא פה השקף של השקעות בסטארט-אפים, קשה להתקיל את רשות החדשנות שמגיעים מוכנים. אבל אנחנו רואים שרמת ההשקעות בשנת 2026 כבר מתייצבת ועוברת את רמת ההשקעות שהייתה לנו ב-2018, 2019, 2020, לפני העלייה בקורונה והתיקון אחרי זה. ברמת ההשקעות אנחנו רואים שהגרף נראה יחסית טוב. בהתייחסות לנסיבות הנקודתיות שסביבן הוועדה הזאת התכנסה, של שער הדולר, גם יש את הצוות שעסק ועוסק בנושא ועכשיו בודק פתרונות ארוכי טווח, וגם יש את המתווה של שר האוצר שהוכרז כבר לפני סדר גודל של שבועיים ואפשר לתת רגע את העיקרים שלו. אבל מלמעלה, כדי שתכירו, מדובר על כמיליארד וחצי שקל, שמתוכם מיליארד שקל הולכים לתעשיית ההייטק ועוד 600 מיליון שקלים לענפי ייצוא נוספים שנפגעים בצורה מאוד מאוד משמעותית מההתחזקות של השקל. מעל כל הדבר הזה צריך לומר שהתחזקות השקל, א', היא תופעה מאוד רחבה, ומעורבות פיסקלית היא לא זו שתפתור אותה בטווח ארוך. כלומר, מדובר בבולמי זעזועים. ובהיבט השני של זה, מדובר בחוזק של הכלכלה הישראלית, שכן הביקוש לשקל הוא יותר גבוה מהביקוש למטבעות אחרים. אם אני חוזר רגע לענפי התמיכה שלנו בהייטק, בימים האלה אנחנו יושבים כאגף תקציבים ביחד עם רשות החדשנות ועם גורמי תעשייה על מנת לכתוב ולנסח, למסגר בצורה נכונה את ערוצי התמיכה השונים לסגמנטים השונים של חברות שנפגעות. כי ברור שהפגיעה משתרעת על ספקטרום מאוד מאוד רחב, מחברות הזנק שהן מאוד מאוד צעירות ומעסיקות עובדים בודדים וסופגות את הפגיעה הזאת בשער החליפין, ועד חברות רב-לאומיות שברור שהמתווים אליהן הם פחות אפקטיביים, וחברות צמיחה שבהן יש עשרות עובדים בודדים, שגם עבורן המתווים אמורים להיות שונים. זו בגדול הצורה שבה אנחנו תופסים את הדבר הזה כאוצר, עוד פעם, מתוך תפיסה שההייטק הוא מנוע צמיחה, אבל השאלה היא אילו מענים ניתן לתת שהם באמת מענים אפקטיביים ולא כאלה שמחליפים כסף פרטי שבכל מקרה קיים בשוק, או מחליפים שיווי משקל חדש שאליו השוק יתכנס ככל ששער החליפין הוא תופעה שבאה לכאן כדי להישאר. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> קחו בחשבון שבעוד שנה כל הסיפור של הורייזן ייגמר סופית. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה אירוע באמת נפרד. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כן, לא, אבל זה אירוע שהשפיע. אנחנו מדברים על תעשייה, על מנוע הצמיחה הכי חשוב, ונהנינו לא מעט מהתמיכות של הורייזן, זה הולך ונגמר. וכל מה שניסיתי לבדוק, גם דרך הקשרים שם בבריסל וגם במשרד החוץ שלנו, אני מאוד מאוד מסופק אם יהיה אפשר להמשיך להחיות את זה. הנחת העבודה חייבת להיות שכל הסיפור של הורייזן נפסק. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רק אגיד עוד פעם, אנחנו כאוצר עובדים על זה, א', בצורה מאוד מאוד צמודה עם רשות החדשנות ועם ות"ת, שהיא הגוף שמתקצב את האקדמיה. שתי חלוקות שצריך לעשות כאן. דבר ראשון, רוב התקציב בהורייזן הוא תקציב למחקר בסיסי יישומי, וחלק יותר קטן ממנו הולך לסטארט-אפים. מסכים איתך שזה חשוב גם ברמה של שיתוף פעולה בין-לאומי, אבל הורייזן, ה-Main mass שלו נמצאת בעולמות האקדמיה. ישראל היא מדינת האסוציאציה מהחזקות ביותר באיחוד האירופי ועם כל האתגרים שיש, גם אתגרים גיאופוליטיים, אנחנו לא מקבלים כהנחת עבודה את זה שישראל לא תהיה בהורייזן, אלא הפוך, אנחנו עושים את כל המאמצים על מנת שישראל לא רק תיכלל בהורייזן, אלא תיכלל בכמה שיותר תוכניות ותחזק את מעמדה כמדינת אסוציאציה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראה, אני גם רוצה פה דגש מבחינת התכנון שלכם שזה לא קשור לשער החליפין. המחקר הבסיסי, בלי מחקר בסיסי אין גם, אתה יודע, את כל הסטארט-אפים. יש הבדל גדול, ואני ראיתי בכל הסטארט-אפים, מישהו בא והוא סיים דוקטורט במדעי המחשב בטכניון מסתם איזשהו טאלנט שהוא למד בעצמו והוא יודע שם לאלתר. אין תחליף למדע ולמחקר בסיסי, זאת התשתית. יכולים להיות כל מיני יהלומים פה ושם, אבל אתה חייב מחקר בסיסי כתשתית, בטח ובטח לסטארט-אפים, ובשום פנים ואופן לא לוותר על המחקר הבסיסי, המדע הבסיסי, זאת התשתית. אוצר, מישהו רוצה להוסיף משהו? << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> מורן משה חנציס, סגנית הכלכלן הראשי. להוסיף קצת על מה שרחלי אמרה וקצת מה שצח אמר. אנחנו עוסקים הרבה בשאלה של איך נראית ההתפתחות של חברה ישראלית, של מיזם ישראלי, ומנסים לחשוב על מה משיא את הערך עבור החברה ומה משיא את הערך עבור מדינת ישראל. יש הרבה חפיפה בין שני הדברים האלה. כשרחלי אמרה בצדק, אנחנו רואים מגמה חיובית של התרחבות של חברות ישראליות בחו"ל, וזה בעיקר באמת בארצות הברית, השוק הישראלי מוגבל, אפילו הטאלנט הישראלי מוגבל. יש איזושהי גדילה שחייבת להיעשות בחו"ל. אנחנו כן חושבים המון על מה נדרש כאן, ודיברנו קצת על הסיוע שלנו בהקשרים של הקושי עכשיו סביב הייסוף. ובאמת מתוך הסיוע להייטק, מרבית הסיוע ילך באמת לסטארט-אפים, מתוך הבנה שיש נכסים ישראלים שאנחנו נאבד אותם אם לא נעזור לחברות עכשיו בשוק הזה שהן חוות כדי להתאושש. אבל בסופו של דבר, המשק הישראלי עבר כנראה איזשהו שינוי מבני, ואנחנו לא יודעים איפה נמצא שער החליפין. החברות הישראליות בעצמן יצטרכו לעבור איזושהי התאמה, ככל הנראה בגובה השכר שמשולם לעובדים הישראלים, וזה חלק מהמחשבה הכללית הרוחבית שאנחנו צריכים לעשות על מה נדרש כדי שההייטק הישראלי ימשיך להיות תחרותי. אנחנו רוצים להבטיח את היכולת של ההייטק הישראלי להיות תחרותי, כשמבינים שמרבית מהערך נעשה סביב המחקר ופיתוח ואנחנו רוצים כמה שיותר מחקר ופיתוח כאן. אנחנו רואים את העובדים יוצאים נשכרים, את מדינת ישראל יוצאת נשכרת מההתרחבות של הדבר הזה, אבל כן גם התעשייה תידרש לאילו שהן התאמות לסביבה החדשה שאנחנו נמצאים בה. מעבר לתוכנית הסיוע לטווח הקצר שצח דיבר טיפה על המספרים שלה, אנחנו הקמנו צוות חשיבה, גם משרדי, ושותפים לו גם רשות המסים וגם רשות החדשנות, וגם אנחנו בשיח מול התעשייה בכל מיני קונסטלציות כדי לראות מה אפשר לעשות באמת לשמר את התחרותיות של ההייטק הישראלי לאורך זמן לאור השינוי המבני הזה שעברה הכלכלה. אנחנו עוסקים בזה הרבה, וכמו שגם צח וגם רחלי אמרו, אנחנו מסתכלים על הנתונים האחרונים, אנחנו לא מבוסמים מהם, אבל אנחנו כן לוקחים את הנתונים כאיזושהי עוד הוכחה לאיתנות. טוב שאנחנו עוזרים פה במשבר הזה, אבל כן יש איתנות להייטק הישראלי, לפחות החברות הגדולות יותר, הן מבוססות כאן, ויש להן סיבה להיות כאן, מה שמקבלים במדינת ישראל, ואני בטוחה שבתעשייה יודעים לדבר. לא לעולם חוסן, אבל מה שהטאלנט הישראלי מספק, גם בפער מחירים קטן ביחס לארצות הברית ופער מחירים גדול ביחס להרבה מדינות אחרות שמתחרות איתנו. יש כאן משהו מיוחד, וזה ממשיך למשוך חברות לכאן, גם בהשקעות וגם בפעילות מו"פ כאן. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראי, כשאני רואה היום כותרת שהיא כותרת בכל העיתונות הכלכלית בעולם, מיקרוסופט מפטרת 4,800 עובדים, מה קורה עם התעסוקה? יש לך נתונים יותר עדכניים, כמה פוטרו, כמה עובדים חדשים הגיעו לתעשייה, מה קורה גם עם הג'וניורים וגם הכול, בעיקר בני 50 ומעלה? כי התעשייה הזאת היא נורא דינמית, נורא גם אכזרית. לפחות שם יש שתי קבוצות שצריכות להטריד אותנו. א', זה כמו שאמרתי, ג'וניורים, וגם כל, אפילו מגיל 55 ומעלה, אלה שתי קבוצות שכדאי מאוד לשים לב. אם יש לכם שם קצת נתונים באופן כללי על תעסוקה, אנחנו נשמח לשמוע. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נתוני הפילוח לפי גילאים הם לא משהו שנמצא כאן מול העיניים שלנו, אבל בנתוני התעסוקה הכלליים, חשוב לראות שבסקר כוח האדם האחרון של הלמ"ס אנחנו רואים עלייה במספר המועסקים בהייטק אוברול מסך המועסקים במשק, וגם עלייה ראינו עכשיו ממש החודש בשכר הממוצע. על מנת לראות תופעות שהן יותר נקודתיות כמו שאתה מדבר עליהן צריך באמת לצלול לפילוח הקוהורטות עצמן. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. << אורח >> רחל קופר באר: << אורח >> אני אשמח להוסיף לזה עוד זווית. כשאנחנו מסתכלים על תעסוקה, אני אגיד נתון, נצטט נתון אחד מתוך דוח של שירות התעסוקה שפורסם הבוקר, ששם דווקא כשמסתכלים על הפילוח לפי גילים לא רואים עלייה בדורשי עבודה בקרב הג'וניורים ממש, כן באיזושהי שכבת ביניים. ואני חושבת שזה אחד המאפיינים של התקופה של השינויים התדירים שאנחנו רואים פה מבחינה טכנולוגית. זאת אומרת, מי שעכשיו נכנסים לשוק התעסוקה, יכול להיות שהם דווקא מגיעים עם כלים הרבה יותר מותאמים, כי הם עוד לא השתלבו, עוד לא יצרו הרגלים, ויכול להיות שהם צריכים להתאים את עצמם בצורה טובה למה ששוק העבודה צריך. לעומת זאת, יש איזושהי שכבת ביניים שכנראה יותר מתקשה, ושם אנחנו נראה אנשים שאולי מחפשים תעסוקה במקומות אחרים. וגם זה, להגיד שאנחנו לצד הצטמצמות בתוך ההייטק עצמו, יכול להיות שאנשים מפוטרים מההייטק, אבל כן אנחנו רואים גידול במשרות טק בענפי משק אחרים, וזה לכלכלת ישראל דבר חיובי. יש גם את הזווית הזו. אבל בהחלט השינויים התדירים שמביאים לירידה בתעסוקה או להצטמצמות של חברות גדולות מעמידים אנשים בזה שהם יצטרכו למצוא את הדרך להתאים את עצמם, או אולי אנחנו נראה את זה בגידול בתעסוקה בחברות קטנות, או בזה שאנשים ישתלבו במקומות אחרים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> שתביני, כשמיקרוסופט מפטרת 4,800 אנשים, אני מניח שחלק יהיו גם בישראל. אני לא יודע באיזה היקף. סניף מיקרוסופט פה בארץ הוא השלישי בגודלו או שני בגודלו מחוץ לארצות הברית. אם זה סניף שני בגודלו מחוץ לארצות הברית, אני מניח שאולי כמה מאות ימצאו גם פה במדינת ישראל במכה כמה מאות מחוץ לעבודה, וכמה מאות אנשים כאלו זה גם אתגר. מיקרוסופט זה בטח סימן לבאות. אני לא יודע, כל החברות הרב-לאומיות שיש להן פה סניפים גדולים, מה יקרה שם, אבל חייבים להיערך לזה, כי זו רק סנונית ראשונה. תעברי היום על כל העיתונות הכלכלית בעולם, זה הנושא, אחד הנושאים החשובים. לא יודע מה ההשלכה, מה יקבלו הנחיות פה בארץ, אבל שווה מאוד פה גם באוצר לעקוב אחרי הסיפור הזה עם כל ההשלכות. אני רוצה לתת פה לנציגי התעשייה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> יקי חלוצי מההסתדרות. << אורח >> יקי חלוצי: << אורח >> צוהריים טובים, תודה על ההזמנה. יקי חלוצי, אני יושב ראש איגוד עובדי ההייטק בהסתדרות, אנחנו מייצגים כמה אלפי עובדים בתעשייה, גם בענף החומרה וגם בענף התוכנה. הגל הוא, יש טרנד של פיטורים והוא ברובו גלובלי. זאת אומרת, יש את שער הדולר, אבל הרבה השקעות עוברות מעבודה לתשתיות, ל-AI, הכסף הפך להיות יקר יותר, גיוסי המסות שהיו אחרי הקורונה כשהכסף היה זול הולכים ומתמוגגים וצריכים להראות למשקיעים תוצאות. ובהיותו גל גלובלי, יש פה איזשהו שינוי שאנחנו יכולים להתייחס אליו, אבל אני רגע אומר, אנחנו צריכים להתייחס לעצמנו. אני חושב שההשוואה באופן כללי, וזאת הערה ראשונה לעצמנו, היא טובה וחשובה, אבל ההשוואה צריכה להיות בין-לאומית. זאת אומרת, הדבר המרכזי שאני למד מהשטח, לא בהכרח נתונים, זה שהמסקנה הדרמטית היא שאנחנו צריכים להיות יותר טובים מאחרים. יפטרו, יהיו גלים, יהיה AI, יהיה גיוס בשקל, זאת אומרת, אלה תנועות שהן קורות, אנחנו צריכים להיות יותר טובים מאחרים. ויותר טובים מאחרים זה לא בהכרח, לדעתי, הטבות מיסוי. בראש ובראשונה כוח אדם, כוח אדם, כוח אדם, כוח אדם. אם בהיבט של יכולת לייצר השקעות בריסקילינג, אפסקילינג של עובדים, גם מפוטרים, אבל גם כאלה שנמצאים עכשיו בתוך התעשייה, זה משהו שצריכים ליצור עבורו שולחן עגול של מעסיקים, ממשלה וההסתדרות, ויכולת לייצר מערך מסיבי רציני של ריסקילינג ואפסקילינג, בין היתר, קודם כול גם למפוטרים. התעשייה, ישראל הפכה להיות האב של הייטק בעיקר, וזה מה שאני שומע מחברות רב-לאומיות, בעיקר בגלל כוח אדם, בעיקר בגלל שהם מסתכלים - - - << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> איכות, איכות כוח אדם. << אורח >> יקי חלוצי: << אורח >> איכות, איכות, איכות, לגמרי, לגמרי, ואני שומע את זה גם כן ממנהלים גלובליים. הדבר השני, וזה יותר בשדה שלנו, כמו שציינתי, יש אלפי עובדים שמאורגנים בתעשייה הזאת, זה עדיין פרומיל. מה אני כן יכול ללמוד מהאירוע הזה? התארגנות עובדים בהייטק, התארגנות עובדים בענף הזה והסכמים קיבוציים מייצרים איזשהו איזון בריא יותר. זאת אומרת, אני רואה עובדים באירופה, אני רואה עובדים שיש להם הגנות, שדרך אגב המדינה נותנת להם או ארגוני עובדים נותנים להם, וזה אומר שבגלים מסוימים הגלים הם פחות חזקים, נגיד את זה ככה, ויותר מאוזנים. זה יכול להתבטא ביכולת לייצר בתוך הסכמים, כמו שאמרתי מקודם, הכשרות ולימודים לעובדים שמפוטרים וחבילות פרישה שהן מהוות איזשהו ביטחון תעסוקתי, אפשרויות של פרישה מרצון. זאת אומרת, אנחנו מקטינים את הזעזוע. הדבר המרכזי אבל שאני רוצה להגיד על זה, למדנו לייצר שותפות אינטרסים של ארגון עובדים והנהלה מקומית בחברה גלובלית. זאת אומרת, אם נסתכל לדוגמה על חברת Ribbon שמיוצגת אצלנו, מפתחת ציוד אופטי, ברגע שיש לנו שותפות אינטרסים עם ההנהלה המקומית, שזו חברה אמריקאית, חברה גלובלית, אנחנו יודעים לייצר יחד איתם, הם יודעים להשתמש בנו, אנחנו יודעים להשתמש בהם, אנחנו יודעים לייצר יחד איתם, לשמור על המשרות כאן. זאת אומרת, יש פרויקטים מסין שפותחו כאן בארץ בגלל אותה שותפות אינטרסים, בגלל שיש ארגון עובדים, בגלל שיש התאגדות, ובגלל שיש הנהלה מקומית שרוצה לשמור את המשרות כאן. הזעזוע הזה יכול להיות יותר מתון בהיבט הזה. תודה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. הנציג של הפינטק, אתה רוצה משהו לומר? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> כן, של הקריפטו. אני ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> פינטק-קריפטו, כן. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, אדוני היושב ראש, לגבי הנושא הבא. דיברו כאן על מיליארד וחצי שקלים, ואני רוצה רגע לדבר על דברים שלא דורשים השקעה כספית, אלא שרק דורשים הסרת חסמים. אנחנו צריכים להסתכל על תעשיית הקריפטו. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> קודם כול השפעת שער החליפין על התעשייה שלך, על הענף שלך. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> קודם כול, היא משפיעה, אבל היא משפיעה בצורה זהה על כל ההייטק הישראלי. אנחנו רואים שהמצב שבו תעשיית הקריפטו הישראלית הייתה כבר תחת לחץ ותחת סטרס גדול מאוד, התחזקות השקל גורמת לכך שהעסקת עובדים בישראל נהייתה הרבה יותר קשה, וכשזה מתווסף לבעיה שאי אפשר להכניס כספים למדינת ישראל, כשזה מתווסף לבעיות האחרות, זאת אומרת, להיעדר הרגולציה, שתכף אני אדבר עליה, זה גורם לבריחה מואצת של החברות. אנחנו כל יום שומעים על עוד חברה ועוד חברה שעוזבת את ישראל. אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. תשמע, בזמן שבארצות הברית עובדים קשה כדי לשמר את החברות בארצות הברית, מחוקקים את ה-GENIUS Act, גורמים לכך ש-Stable Coins, מטבעות דיגיטליים יציבים, הופכים להיות מערכת התשלומים אולי הכי גדולה בעולם, וה-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית בכל התבטאות שלהם אומרים, אנחנו רוצים למשוך את היזמים האמריקאים לחזור לפתח בארצות הברית, בישראל אנחנו תקועים. הממשלה שבה אתה היית שר אוצר העבירה את החלטה 204. לצערי הרב, ההחלטה הזאת, שהייתה החלטה מצוינת, הדברים שבה כמעט ולא יושמו. אם אנחנו מדברים על זה שחקיקת ה-Stable Coins שאתם דיברתם עליה אז, רק עכשיו התפרסם תזכיר חוק בעניין הזה. אם אנחנו מדברים על חוק נכס דיגיטלי שעבר בוועדת שרים לחקיקה ומאז לא נודעו עקבותיו, חוזרים של רשות שוק ההון לא עברו וכן הלאה. בואו נחשוב רגע על היזם הישראלי, אם הוא אומר לעצמו, בארצות הברית עובדים כל כך קשה כדי לגרור אותי לארצות הברית, להביא אותי, לגרום לי לפתח שם, וכאן בישראל אני נתקל עדיין בבעיות הבנקים, שלמרות שבנק ישראל אמר שיהיה שינוי לנב"ת 411, ואנחנו יודעים שזה נמצא בקנה, זה עדיין לא פורסם. אם קוראים לו ומושכים אותו ומדברים איתו ודואגים לזה שהוא יוכל לעבוד בארצות הברית, מה האינטרס שלו להשאיר את הדברים כאן בישראל? אנחנו בקשר גם כמובן עם מורן, סגנית הכלכלן הראשי, וגם עם החבר'ה מאגף תקציבים, נמצא, ושאר החברים, אבל צריך לומר את הדבר הבא. צריך שרפורמת קריפטו תעבור במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כבר בממשלה הבאה, ומדוע? כי אחרת אנחנו מאבדים לחלוטין את התעשייה הזאת, תעשייה שהופכת להיות אולי המקום להעברות בנקאיות בכל רחבי העולם, התשתית הפיננסית לעולם, וגם המקום שבו מייצרים נכסי עולם אמיתי, Tokenized Assets. אנחנו צריכים להבין שכאן לאו דווקא צריך השקעה כספית גדולה, אבל כן צריך לפתוח את הרגולציה, וזה לא דבר שעוד אפשר להתעכב איתו, צריך להעביר את זה במכה אחת בממשלה הבאה, כבר בחוק ההסדרים הקרוב. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תראה, זה דיון אחר, אבל בהחלט מה שאני מציע, בטח לכלכלן הראשי, לעשות השוואה, שימוש בתשלומים המסורתיים, אמצעי התשלום המסורתיים, לעומת תשלומים או היקף פעילות בקריפטו וב-Stable Coins, מדינת ישראל מול המדינות המתקדמות האחרות, מה היחס בין. אני חושב שמה שניר דיבר, באמת אנחנו פה רואים שימוש הרבה יותר רחב בכל האמצעים החדשים הדיגיטליים בעולם הנאור מאשר במדינת ישראל. פשוט תעשו השוואה, מה ההיקף באחוזים של השימוש בכל האמצעים הקלאסיים מול כל האמצעים החדשים. אני חושב שיש שם מקום לשיפור. ואין ספק, זה פחות השקעה, אלא יותר הסרת החסמים. אבל אם אני רוצה לחזור עוד פעם לנושא של שער החליפין, מה שצריך להבין, זו לא תופעה שהולכת להיעלם. גם המדיניות האמריקאית לא הולכת להשתנות, להפך, רק במקרה הטוב יימשך, אם לא יחריפו את הצעדים, כי עדיין היקף החוב האמריקאי הוא גדול מדי. השקעות בגידור בארץ הולכות וגדלות, גם בהשוואה לקודם, וגם היחס, הגירעון שלנו, יצוא-יבוא, הוא עדיין, כמה? 130 מיליארד שקל בשנה, סדר גודל? אני חושב שזה גם לא מוסיף. ובטח ובטח כשאמרנו שבעוד שנה יש לנו בעיה עם הורייזן, בעוד שנתיים כל ה-MOU, הסיוע הביטחוני האמריקאי הולך גם להיעלם, שזה גם בקטנה, 3.8 מיליארד דולר בשנה. אתם חייבים להכניס לכל הקומפיוטר את כל הנתונים האלו כדי לפחות לתת איזושהי יכולת להיערך למציאות החדשה. כי כולם כאילו חושבים שעוד מעט הכול מתייצב ואנחנו חוזרים. מה היה הממוצע, 3.5, שער החליפין בעשור האחרון, משהו סביב 3.5, אנחנו היום 3, זה לא הולך להשתנות. פה חשובה מאוד ההיערכות שלכם, וכרגע לפחות בתחום המחקר, אני אומר גם לממ"מ בכנסת וגם לכם, זה תמיד טוב שאפשר להשוות, שנוכל לראות את כל ההתפתחויות האלו ולהבין איך אנחנו מתכננים את חיינו כאן בטווח של העשור הבא. עוד מישהו? בבקשה. << אורח >> מיכל שריג כדורי: << אורח >> מיכל שריג כדורי, פורום חברות הצמיחה. אני רוצה רגע להתייחס למסגור של השיחה ואז בתוך זה גם אולי קצת לשער החליפין ולנושאים שהעלית כמובן, כבוד היו"ר. אני רגע שמה בצד חברות הזנק, חברות סטארט-אפ, שזה באמת יצור קצת אחר, ובמשפך הן נמצאות בשלב מאוד מאוד רגיש ומגייסות בדולרים, זה אירוע אחר, ובאמת הן יכולות בלייף-סייקל שלהן למות למרות שהמוצר מאוד טוב והחברה מאוד טובה, מתוך התנודות שראינו ומתוך הבעיות שיש. שמה בצד רגע את אותן חברות. הסגמנט שאני מגיעה ועומדות מאחוריי 25 החברות הישראליות הגדולות בתחום ההייטק הוא סגמנט הצמיחה, אלה היוניקורנים כמו שאנחנו אוהבים לקרוא להם וכולי. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> זה גם בעיקר ההכנסות בצד המסים. << אורח >> מיכל שריג כדורי: << אורח >> נכון, אלה החברות עם המאות והאלפים של העובדים פה, שהמטה פה, שההנהלות פה, שקבלת ההחלטות מתקבלת בעברית במסדרונות, ושהרבה מאוד מהשליטה על עתיד החברה ואיך היא מתנהלת ומה היא עושה, וגם מייצרים את האדוות, הרבה מהאדוות, אם זה נדל"ן ואם זה ספקים ועסקים קטנים, בינוניים וכולי. בסוף, נאמר כאן, אנחנו רוצים לעזור להייטק הישראלי לשמור על התחרותיות שלו, ואני רגע רוצה שנדייק אם אנחנו מבינים את זה נכון. ההייטק הישראלי יהיה תחרותי. חברה, בטח כשאני רגע מסתכלת על חברות צמיחה, הן תחרותיות, הן יודעות מה הן צריכות לעשות. אנחנו לא צריכות שיגידו לנו מה לעשות, איך לשנות את השכר של העובדים, ואיך לשמור על התחרותיות ואיך, פשוט תישאל השאלה אם ישראל תשמור על התחרותיות שלה אל מול הסגמנט הזה, האם חברות יבחרו לצמוח פה ולגדול פה ולהעסיק פה. ובשביל שהן ישמרו על התחרותיות שלהן, והן יודעות איך לעשות את זה, בתוך התמהיל המשתנה הזה, ו-AI משפיע עליו הרבה, אנחנו צריכים להניח שההייטק באופן כללי, וזה גלובלי, אמרו את זה כאן חבריי, העוגה הולכת וקטנה במספרים אבסולוטיים פר חברה. כלומר, כל חברה תעסיק פחות Headcount בשביל לצמוח, כי היא מצליחה לצמוח עם פחות עובדים. ואז יש כאן שתי שאלות: האם יהיו פה מספיק חברות חדשות שיצוצו ואז העוגה הכללית תגדל, ושתיים, האם התמהיל בתוך אותם עובדים, שאולי הוא קטן יותר, יהיה תמהיל שייטה לטובת ישראל. לצורך העניין, אם ניקח חברה של 1,000 עובדים, ואני עכשיו מחליטה שאני מפטרת 300 בגלל AI, בגלל בעיות אחרות וכולי, כמה מתוך ה-300 אני אפטר בישראל? כאן נכנסים אלמנטים של שער הדולר, של תחרותיות, של כדאיות ושל האיכות של ההון האנושי. האם מדינת ישראל תצליח לשנות את המגמות שקשורות בשינויים הטכנולוגיים? כנראה שלא. האם היא יכולה לגרום לזה שהתחרותיות של ישראל, ובתוך שולחן קבלת ההחלטות, בבורד, בהנהלות, נאמר כאן קודם, ההנהלות מבקשות שנהיה בארצות הברית, למה? זה נובע מהרבה מאוד דברים שהם כן צריכים להיות חלק מהעבודה של הממשלה. אנחנו בפורום לא מאמינים באמירות של "ההייטק יצמח פה, רק אל תפריעו", לא. הצמיחה והאופן שבו הגענו לאן שהגענו במדינת ישראל הם שילוב כוחות, גם של איכות בהייטק, אבל גם של הרבה מאוד מהלכים, מה שנקרא, גם להפריע וגם לא להפריע, שקרו פה. אם אני עוברת על ראשי הפרקים, אנחנו צריכים סביבת מס טובה. זה לא אומר רק הטבות. אנחנו נכנסים לעידן של Pillar, Pillar 2, שבו יש איזושהי האחדה של מס מינימלי בעולם, או לפחות במדינות המתקדמות, ארצות הברית הצליחה קצת לצאת מזה. איך בתוך עולם של Pillar אנחנו שומרים על כדאיות להיות בישראל או איזשהו יתרון תחרותי? זו שאלה. זה לא רק בהטבות, זה גם בעבודה של פקידי השומה, בוודאות, ביציבות, במקצועיות, אם יש תחושה של חוסר ודאות או שכל יומיים אנחנו מרגישים שמשהו יכול להשתנות, וכמובן-כמובן הסביבה העסקית. וחברי בהקשר של קריפטו דיבר על זה, רגולציה מאפשרת, אם זו רגולציית הסייבר שנמצאת פה. זאת אומרת, התמונה צריכה להיות רחבה מזה. גם שער הדולר, אם אנחנו מסתכלים עליו, ואנחנו נתנו נתונים לאחרונה, ממש שבוע שעבר פרסמנו נתוני אמת על 10,000 עובדים מתוך שבע חברות צמיחה, ממש הסתכלנו במשכורות של עובדים אחד-אחד ועשינו איזושהי עבודה אגרגטיבית. אנחנו מבינים ששער הדולר, הוא לא יחזור להיות מה שהוא היה, וכנראה אנחנו לא נראה אותו שוב ב-3.8, וזו גם אולי אנומליה בכלל שהוא היה שם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> 3.5, 3.4. << אורח >> מיכל שריג כדורי: << אורח >> בדיוק. אבל אנחנו כן צריכים להבין איפה הנקודה שבה העובד הישראלי חוזר להיות תחרותי, זאת אומרת, ה-ROI על העובד הישראלי אל מול שער הדולר הופך להיות תחרותי. ואנחנו הסתכלנו אל מול ארצות הברית, שזה, שוב, בנתונים שלנו הוא הרבה יותר קרוב ל-3.2, 3.25. זה המינימום בשביל להשוות, בשביל שהעובד בארצות הברית יעלה לי אותו דבר כמו פה. זה פעם אחת, כן צריכה להיעשות. ושתיים, אם אנחנו מסתכלים, בסוף ישראל היא אנומליה. כלומר, אנחנו מסתכלים גם על יפן, על מדינות באירופה. ארצות הברית כמדיניות מחלישה, זאת אומרת, טוב לה שהדולר חלש. אבל בישראל זה בצורה תקדימית ובאמת יוצאת דופן. כבוד היו"ר דיבר על בעיות מבניות ודברים שקשורים במוסדיים ועידוד הפרשות לפנסיה והרבה מאוד דברים, חלק מוניטרי, חלק פיסקלי, יצוא, יבוא. באמת, קטונו מלהגיד למדינה איך לעשות את העבודה שלה. אבל בסוף, בשביל שהמדינה תחליט איך היא שומרת על התחרותיות שלה אל מול החברות. החברות, בסוף יש להן ברירה, בטח ההייטק, שבניגוד ליצואנים אחרים הוא מאוד מאוד נזיל, הוא כמו מים, הוא ילך לאיפה שנוח לו לזרום בשביל לשמור על התחרותיות שלו. ואז ישראל צריכה לשאול את עצמה מה היא צריכה לעשות בשביל לשמור על התחרותיות שלה. וכאן כן נדרשת יצירתיות ונדרש אומץ. נעשו כמה צעדים בתוכנית האחרונה שפורסמה, שהיא באמת יותר מוכוונת חברות הזנק וסטארט-אפים. לסגמנט הזה של הצמיחה, הישראלי, לא מספיק צעדים, כי באמת שם נדרשת עבודת עומק יותר מורכבת. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. מה שתמיד חובה, לא רק לצפות מהצד השני של השולחן, תמיד תעבירו גם מסמך שלכם, מה ההמלצות שלכם, מה אתם מצפים, אילו צעדים. גם אתם צריכים להעביר תוכניות מקבילות שאפשר להשתמש בהן או אולי להבין קצת יותר טוב את הצד השני, אבל לא להסתפק רק ב"מצפים". תעבירו תמיד תוכניות במקביל. כמו שפה עושים מחקר ותוכניות, זה חייב לבוא גם מהצד השני של השולחן לכאן. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> חד משמעית. מיכה אזולאי, חבר ועד SAP. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אם אין מה להוסיף, זו לא חובה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> לא חובה. לי נרשם שאתה רוצה. << אורח >> מיכה אזולאי: << אורח >> יש מה להוסיף, אבל לא משנה, לא נטריד את כולם. אני רק רוצה להגיד, פשוט אני חווה את זה בשוק, אני עובד בחברת SAP. חברת SAP היא חברה גרמנית גלובלית, אנחנו סייט אחד. דיברו פה על הפיטורים. היו לנו כמה גלי פיטורים, אני חבר ועד, היו לנו כמה גלי פיטורים. אני יכול להגיד שב-SAP הייתה את הפגיעה בסייט בישראל את הפגיעה הכי נמוכה בעובדים בעקבות הוועד. הצלחנו למצוא פתרונות ממש מעולים לעובדים שנשארו ונותנים תפוקה. עובדים יצאו עם פרישות מרצון. כלומר, יש ערך מוסף מאוד גדול לוועד ולהסתדרות בחברות כמונו, וזה כלי שאפשר לנצל אותו לטובת מה שאנחנו רואים כרגע, הצונאמי שמגיע כרגע. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> כמה היום אתם מעסיקים? << אורח >> מיכה אזולאי: << אורח >> 880 עובדים יש לנו פה. אני יכול להגיד שמ-2017, כשחתמנו את ההסכם, מ-2014, כשהקמנו את הוועד, עברנו משהו כמו ארבעה גלי פיטורים די גדולים בעולם. אנחנו ב-2019 חתמנו על הסכם פרישה מרצון ש-96 איש יצאו מרוב שההסכם היה כל כך טוב, 36 משכורות קיבלו חלקם. יצאו לנו 46 עובדים במקום 114 איש שהיו מועמדים לפיטורים, זה ב-2019. עוד גלים שהיו לנו אחר כך, על ידי שיחות והסכמות, באמת בהסכמות, לא באילוצים, מצאנו פתרונות. אני חושב שיקי התייחס לזה כשהוא אמר שהייתה פה שותפות אינטרסים שלנו ושל ההנהלה להשאיר פה את הסייט, והצלחנו להשאיר פה עובדים טובים מאוד שנותנים עדיין תפוקה ומרוצים מהם. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו? << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> צוהריים טובים. שמי אופיר לוי, אני יושב ראש ועד Ribbon, מה שנקרא ECI טלקום לשעבר, ספינת הדגל של ההייטק של שנות ה-90. מי שמכיר, היינו 6,000 עובדים, היום אנחנו 500. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> ישבתם שם בפתח תקווה. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> נכון, עדיין. היום נרכשנו על ידי חברה אמריקאית, אנחנו משהו כמו 530-520 עובדים. בחברה יש הודים, סינים, וייטנאמים, אמריקאים, יש שלל סוגים של ארצות שקיימים אצלן מהנדסים. כשאני מסתכל איך ההייטק נולד, אנחנו יודעים, זה 1987, פרויקט הלביא, תחילת הדרך, שנות ה-90, העלייה מרוסיה, השילוב הזה, התמהיל הזה התחיל את הצמיחה של ההייטק. אני לא הייתי מסתכל על הגרפים שהוצגו פה בקלות ראש. אני חושב שמה שאנחנו רואים פה, כמו שהיה תמהיל נכון בשביל להתחיל את ההייטק, אני חושב שכרגע יש תמהיל נכון שתהיה קריסה, קריסה די רצינית מהנתונים שאני רואה וממה שאני חווה. בשביל שהדבר הזה ישרוד צריכים, לפי דעתי, להתמקד בשני דברים. דבר ראשון, ידע, נאמר פה, ודבר שני, כסף. אצלי בחברה מהנדס הודי מתחיל מרוויח 3,600 דולר לשנה. זה לא מתקרב למשכורת חודשית של מהנדס ישראלי. אין לנו פה יתרון כלכלי על פני זרים. וגם אנחנו קצת יהירים, כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול ושאר העולם לא יודע. להודים יש פצצת אטום, הסינים שיגרו חלליות לירח, לחלל, אני לא הייתי מזלזל במהנדסים ממדינות זרות. אני חושב שאם לא תהיה פה התערבות מסיבית, שהנהלות בחו"ל יראו שיש התערבות, ואם הם משאירים פה כוח עבודה הם מקבלים הטבות מס או מקבלים, נקרא לזה מענקים, אם לא יהיה פה מהלך כלכלי שישתלם באמת, כל כדור שלג מתחיל בכמה פתיתים קטנים. אנחנו כרגע בתחילת הפתיתים, אנחנו יכולים להגיע פה למצב קטסטרופלי. הנתונים הראו, 50% מהמשק, מה שהוצג פה, 50% מהכנסות האוצר מגיעות מההייטק, זאת אומרת, כמה מאות אלפי אנשים. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> יותר מ-50%. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> זה הרבה יותר מ-50%. כי אם לי לא תהיה פרנסה, אני לא אלך לסרט ואני לא אקנה רכב ואני לא אקנה בית, וה-50% האלה הם התחלה של הגל הגדול של הצמיחה של הכלכלה במשק. ובסופו של דבר, במדינה הזאת יש רק את ההייטק ואת המוח הישראלי, ואם זה יתפורר לנו, אנחנו בצרות צרורות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. אלכס. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. אלכס מילר, קשרי ממשל, ההסתדרות הכללית. יש פה כמה דברים שאנחנו נגענו בהם אבל לא באמת התמקדנו. כמובן שיש את כל הסיבות שציינתם על הנושא של הפיטורים, גם AI, גם כל הנושא של שקל וכולי, דולר, אבל יש עוד סוגיה שאולי נחשפנו במסגרת הדיון שהיה על SAP. אומנם עכשיו יש באמת התקדמות בכל מה שקשור למשא ומתן, אבל הייתה תחושה שספציפית הפיטורים בישראל היו סביב איזשהו לחץ בגלל המלחמה ובגלל מה שקורה כאן. אנחנו גם שמענו הצהרות של מנהלים אחרים של SAP במדינות אחרות, היה לפחות, אני חושב במצרים מישהו שם, אחד ממנהלי SAP שאמר שהוא תומך בחמאס וכולי. אנחנו באמת עוברים את הדברים האלה ואנחנו מרגישים שיש גם בחברות הבין-לאומיות איזשהו לחץ כלפי ישראל בכל מה שקשור למה שאנחנו עוברים כאן. רשות החדשנות לא ציינה את זה, אבל יש כמות גדולה מאוד של אנשי הייטק שעזבו את ישראל בגלל המלחמה, נכון? אתם פרסמתם איזשהו דוח, אני חושב ב-2024 או 2025, כמה אלפים, קרוב ל-10,000 שעזבו את הארץ, ואנחנו מבינים שבחו"ל משתמשים בזה. נותנים הטבות מס, אני יודע שעוזבים לדובאי, ושם מוותרים בכלל על התושבות של ישראל, הישראלים שעוברים לשם, בגלל הטבות מס, ומנצלים את זה. אין פה איזושהי אמירה. תראה, אדוני היושב ראש, יש פה תחושה כללית במדינת ישראל שיש אי-יציבות תעסוקתית בתחום הזה, ובמידה שלא תהיה איזושהי אמירה שתבוא ותגיד שאנחנו הולכים להילחם באירוע הזה בצורה מסיבית ולא כיבוי שרפות כמו שאנחנו מרגישים, בסופו של דבר ינצלו את זה. ואנחנו צריכים לעשות הכול בשביל שלא ייווצר מצב שכל פעם שיש איזשהו לחץ בין-לאומי על חברה כזו או אחרת, תצאו מישראל, תקימו איזשהו סייט במקום אחר. אנחנו שמענו, ויכול להיות שזו באמת אמירה לא פשוטה לשמוע, אבל יש פה חרמות שעושים על המוצרים שמייצרים אותם ביו"ש. ומחר בבוקר תבוא חברה בין-לאומית ותגיד, כל חברה שיש שם מישהו שגר ביו"ש שעובד שם, אנחנו לא מוכנים לעבוד עם החברה הזאת וזה גם יהיה חרם אנושי על העובדים בתוך החברות האלה. תשמע, אי אפשר להרשות דבר כזה. צריכה להיות פה אמירה כללית של מדינת ישראל, גם בין-לאומית, על כך שאנחנו שומרים על העובדים שלנו, שלא ניתן לאנשים לצאת. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אלכס, כתושב יו"ש אני כמובן נגד חרמות על תושבי יו"ש, אבל זה לא כרגע נושא הדיון. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אני יכול להגיד לך שבסוף זה הולך לשם. אנחנו שומעים כשאנחנו נמצאים בחו"ל. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> אלכס, תודה. תראה, יש פה אי ודאות כללית, וקודם כול אי ודאות ביטחונית ומדינית. אני לא חושב שזה שייך לשולחן הזה, אבל אי ודאות ביטחונית, מדינית, פוליטית, פנימית, זה ישפיע. אם אין לך ביטחון שהטיסה תצא גם בחודש הבא ואתה לא יודע אם פה לא תתפוצץ רקטה כזאת או אחרת, ואם אתה לא יודע איזה ממשלה תהיה בעוד חצי שנה, יש פה אי ודאות. אתה יודע, פרמיות סיכון קפצו פי שלושה, פי ארבעה. פשוט באמת יש פה הרבה גורמי אי-יציבות כללית, אבל זה לא נושא הדיון. מה שכרגע אני מאוד מוטרד, באמת, קודם כול חברות רב-לאומיות גדולות, אנבידיה, מיקרוסופט ואחרות, מה המדיניות שלהן, עד כמה זה יפגע בנו. ויש פה הרבה מה לעשות גם בתחום הזה. אין ספק שאולי שינוי מדיניות בתחום המס, ופה התחילו, דיברנו פה בוועדה על כל מיני שינויים, גם אותן ערמות של כסף שמרכזים היום המוסדיים, איך בכל זאת בלי לסכן את העמיתים, מספיק שחצי אחוז ישקיעו בהייטק ישראלי, זה יפתור לנו את כל הבעיות, לא צריך משקיעים זרים. אבל כדי שהמוסדיים, כמה הם מרכזים, המוסדיים? מעל 3 טריליון שקלים. תעשה חשבון, חצי אחוז, שזה לא יסכן את העמיתים, זה פה מכסה שלוש פעמים את כל הדרישות, בטח של חברות ההזנק. צריך פה להיות יצירתיים, אבל כל הנושא של האי-יציבות כרגע וחוסר הוודאות, זה דיון אחר לגמרי. << אורח >> ניצן פלג: << אורח >> ניצן פלג, בעלים של חברת Seedbiz וקהילת היזמות של ישראל. אנחנו בדרך כלל באים לכאן לייצג את הקול של מה שציינת, מה עם החבר'ה של הסטארט-אפים הצעירים. קודם כול תודה רבה לרשות החדשנות על שיתוף הפעולה. רציתי דווקא לרשות החדשנות להביא מהשטח שלגשת אליכם היום ליזם, זו נהייתה החלטה אסטרטגית. זאת אומרת, גם בנוגע למאצ'ינג, המאצ'ינג לפעמים מצריך לגייס כסף, שהכסף הזה מצריך מהם לפתוח את החברה בארצות הברית. זאת אומרת, זה כבר נהיה שיקול אסטרטגי לגמרי, וזה פחות טוב. אני חושב שבנושאים של המאצ'ינג אולי יכול להיות איזשהו ליווי כלשהו גם למאצ'ינג, במיוחד לאנג'לים הישראליים, כי הם היחידים שיכולים לעשות את המאצ'ינג באיזשהו אופן, ללא כל דרישה כלשהי לאיפה להקים את החברה. כל מה שקשור לעידוד ההשקעות גם בחברות ישראליות, זה משהו שמאוד מאוד חסר. אנחנו עובדים עם חברות מאנגליה, חברות מארצות הברית, מעודדים את המשקיעים שם לשים כסף בחברות. ואין מה לעשות, זה מתבטא במס תמיד, וזה משהו שגם לוקה פה בחסר. לא יודע מה הרשות לניירות ערך עובדת בימים אלו, אבל זה משהו שחייב לבוא באמת במקשה אחת עם הרשות לניירות ערך, האוצר, ואני חושב שגם הרשות לחדשנות יכולה להועיל בדבר הזה. אנחנו רואים שאתם עושים התפתחות מאוד גדולה לחומרה, וזה מצוין. אם יהיה מפעל יצרני פה בשדרות זה לא פחות טוב מכל דבר טכנולוגי אחר. וזהו, אנחנו נמשיך להגיע לכאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. << אורח >> ביאן מג'אדלה: << אורח >> ביאן מג'אדלה, שותפה בקרן פורטלנד. קרן פורטלנד עוסקת בהרחבת הגבולות הגיאוגרפיים והחברתיים של ההייטק הישראלי, ואנחנו עושים את זה באמצעות איתור והכשרה של טאלנט מקומי מצוין, מחויב לתעשייה המקומית. אנחנו עושים את זה באמצעות או הקמת האבים שנמצאים בפריפריה, וחלקים גם אנשים שעובדים בחברות עצמן, ואני חושבת שיש שתי נקודות מרכזיות. קודם כול, אנחנו בשבע השנים האחרונות הצלחנו לשלב כ-400 ג'וניורים בליבת העשייה, ב-R&D, במו"פ, אלו התפקידים שאנחנו מסתכלים ובודקים כל הזמן ומפתחים עבורם. ואני יכולה להגיד שאנחנו השתמשנו, זאת אומרת, הנגשנו למעסיקים, לא אנחנו משתמשים, בתמריצי מעסיקים של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה בכ-30 מיליון שקלים. מישהו יכול לנחש כמה זה תרם לכלכלה הישראלית? 520 מיליון שקל, ותוספת של 200 מיליון כל שנה, אוקיי? זה חוזר לכלכלה הישראלית. אנחנו בודקים כל הזמן את ה-ROI, אנחנו לא עובדים בלי לבדוק איך זה משפיע וכולי. זה לא רק השמות וספירה לשם הספירה, אלא באמת הסתכלות יותר רחבה של איך זה משפיע על הכלכלה הישראלית. שתי נקודות מרכזיות. אחת, זה תמריצים, תמריצים, תמריצים. אני גם צועקת את זה בוועדות שונות של ועדת המדע, שגם עוסקת בשילוב של אוכלוסיות מהפריפריה וכולי. וזה הנושא, אני חושבת שגם לפני ההיחלשות של באמת שער הדולר, מעסיקים העדיפו להעסיק במדינות Off-shore. לבוא למעסיק, להגיד לו, הוא רוצה עובד מחויב וטאלנט, הוא מחפש עובד טוב, וכשאנחנו באים למעסיק ואומרים לו, אוקיי, יש פה 30% מעלות ההעסקה, נגיד בשנה או שנה וחצי, תלוי בתמריץ, גם התמריצים קוצצו באופן ניכר, ירדו משנה וחצי לשנה. פתאום הוא חושב, אוקיי, למה שאני אעסיק מישהו מחו"ל? אם יש לי עובד שהוא ישראלי, מקומי, והוא מחויב לי כמקום עבודה, כמעסיק, אני אקח אותו. בזמן הזה, בתום תקופת התמריץ הוא כבר מבין איזה עובד מצוין יש לו, לא צריך לשכנע אותו, הוא עובר להעסקה ישירה. כשנכנס הנושא של שער הדולר, הנושא הזה של ה-30%, 20% הולכים על ההפרשים של הזה, כבר לא רלוונטי גם התמריץ, שקודם כן הצלחנו לשכנע מעסיקים. הבעיה הייתה קיימת קודם, כי העדיפו עובדים זולים יותר בחו"ל, עכשיו גם זה, הבעיה מעמיקה יותר. הנושא הזה של תמריצים, אנחנו משתמשים בתמריצים 4.81, 4.85, באמת שיקום הצפון, אנחנו נכנסים גם לתחום הזה עכשיו. הנושא השני זה הנושא של העדפה במכרזי מדינה. יש הרבה פרויקטים לאומיים שהמדינה יכולה באמת לתת העדפה, כמו המעבר לענן וכולי. אלו שתי נקודות שאני חושבת שהן מאוד מרכזיות בדיון הזה, ואנחנו גם נשמח להשתלב באמת בוועדה הבין-משרדית כמומחים בתחום הזה, לבחון את הנושא של תמריצים בצורה מאוד מעמיקה ולתרום מהניסיון שלנו, של קרן פורטלנד. תודה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> אורי אורן. << אורח >> אורי אורן: << אורח >> שלום, תודה רבה. אני אורי אורן, יושב ראש ארגון עובדי קבוצת סלקום. סלקום מונה את חברת סלקום, גולן ודינמיקה, ומה שחשוב לי להאיר את עיניכם שאנחנו מדברים על הייטק, אבל הייטק זה קצת יותר מורחב. סלקום מחזיקה כ-400 מהנדסים ואנשי תוכנה, וכשמתחילים לדבר על פיטורים בענף הזה, גם חברות התקשורת וגם חברות נוספות חוות את זה. זה לא נגמר אך ורק בהייטק, זה מתחיל גם כן לזלוג למקומות אחרים. הנקודה הנוספת שאני רוצה להעיר, אני רוצה להתחבר למה שיקי ציין פה, זו לא בושה לעובדי הייטק להתאגד, וברגע שמתאגדים זה לא אומר שלא מתקיימת התייעלות באותן חברות. התייעלות מתקיימת, רק ההבדל המהותי הוא שבמקום לשים את החברה באמצע בשלב ההתייעלות שמים את העובד באמצע בזמן ההתייעלות. והיציאה שלהם היא הרבה יותר מאורגנת, הרבה יותר מסודרת, בין אם זה עם מצנחי יציאה או עם דאגה לעובד על מנת שהוא יצא בצורה הרבה יותר מסודרת. כי מתכנת בגיל 50 שמפוטר ממקום העבודה, הסיכוי שלו למצוא עבודה חלופית קטן מאוד כבר היום, וצריך לחשוב על פתרונות, איך עוזרים להם גם בשלב היציאה. אני בהחלט רוצה לנצל את הבמה פה גם לתת לעובדי ההייטק הזדמנות להבין שהתאגדות זו לא בושה, הפוך, זה יכול לתרום מאוד. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. מי אחרון הדוברים? << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> תודה רבה. אלון מרכוס מפורום ארלוזורוב. ככל שהממשלה מתכננת להשקיע 1.5 מיליארד דולר בהייטק, אני מציע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקל. << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> שקל. הייתי אופטימי. אני כן חושב שצריך לעשות את זה בהתייעצות עם המעסיקים והעובדים, בדיאלוג. הרבה פעמים יש פה מספר משרדים ממשלתיים שעוסקים באותו ענף ואין איזה דיאלוג משמעותי. אנחנו מציעים להקים קרן ענפית על הסכום הזה ולהקצות אותו בצורה הוגנת בין החברות הגדולות לקטנות, תוך התחשבות בכל האקו-סיסטם מלמעלה. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. << אורח >> מורן משה חנציס: << אורח >> רק להגיד שהתקיימו עשרות שיחות בין הנציגים, הצוות שהקים שר האוצר לתת מענה על רקע הייסוף, עשרות שיחות בינינו לבין נציגים של התעשייה, כל סוגי החברות. << יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >> תודה. מכיוון שהבעיות, כולל בשער החליפין, זה לא משהו שהולך וייעלם, זה יישאר כאן, והבעיות של השקעות זרות ופיטורים בעולם, לא רק כאן, זה ילך ויחריף, לו אני הייתי היום שר האוצר, דבר ראשון, הייתי חושב איך אני משכנע את המוסדיים להשקיע בהייטק ישראלי בצורה מבוקרת ואחראית. חצי אחוז מכל מה שהם מחזיקים היום, לפחות 15 מיליארד שקל. המוסדיים משקיעים בכיף, ממש ברצון רב, מחפשים כל פרויקט בתחום התשתית, להשקיע בתחום התשתית. ושם באמת עשו עבודה טובה, ותשאלי היום את כל המנהלים בכל המוסדיים, אם יש פרויקט בתחום התשתית, יש לך תחרות מי ישקיע. יותר מ-50% מהכספים האלה לא מוצאים כתובת בארץ. חייבים פה לבנות מסלול שזה יהיה אטרקטיבי. ואני אומר לך, חצי אחוז, 15 מיליארד שקל, זה פותר לך את כל הבעיות של כל ההשקעות בכל מה שמחפשים במדינת ישראל. ולכן פה כן חייב להיות מאמץ מרוכז של כל הגורמים, כולל רשות המסים, איך אנחנו בונים איזשהו מסלול שיביא לכאן את מנהלי הקרנות של המוסדיים למסקנה שכדאי להם להשקיע פה בארץ. ברגע שהבאנו חצי אחוז מכל הכסף הזה להשקעה בהייטק הישראלי, אנחנו נסתדר. זה גם יגדיל את התעסוקה בארץ, זה יגדיל את כמות החברות, זה ישאיר כל הטאלנטים ואת כל חברות ההזנק פה בארץ. זה חייב להיות אולי הפתרון האולטימטיבי. כי כרגע המגמות בעולם הן גם כאלו שאני לא רואה יותר ודאות, לא רק פה, אלא באזור כולו, בעולם כולו. והרצון של הגורמים הבין-לאומיים, עדיין בארצות הברית משקיעים פה בהיקפים מכובדים, אבל אני רואה פחות ופחות משקיעים מאירופה ומהמזרח הרחוק. חייבים פה לחפש אלטרנטיבה, ואין אלטרנטיבה יותר זמינה ממוסדיים במדינת ישראל, הכול זה רק עניין של בניית מסלול נכון. שם חייב להיות מאמץ, ומאוד מקווה שנוכל לממש את זה. אבל לא צריך לחפש, צריך תמיד מתחת לפנס, לא לחפש כרגע במזרח הרחוק, זה לא יבוא. תודה רבה לכולם, ונקווה שכבר ניפגש כשתהיה ודאות לפחות פנימה במדינת ישראל. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:14. << סיום >>