פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 30/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 555 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 11:21 סדר היום: << נושא >> הנדסת אקלים, פיקוח והשפעות על בריאות הציבור והסביבה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר חברי הכנסת: לימור סון הר מלך מוזמנים: ד"ר משה בן ששון – מנהל תחום, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ד"ר עמיאל וסל – מנהל אגף חוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה ד"ר איזבלה קרקיס – מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות ד"ר יהודה טרואן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת שירי ספקטור בן ארי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר יעקב ליבשיץ – מנהל חטיבת השירות ההידרולוגי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ד"ר עמיר גבעתי – מנהל השירות, השירות המטאורולוגי אהוד אבני – מנהל שותף, גרינפיס שיר אדלר – עמותת שמיים כחולים שלי בנדל רולינגס – עמותת שמיים כחולים אברהם מוטולה – מייסד וחוקר בכיר, מכון דע לפני מה בקי כהן קשת – הפורום למאבק בעוני היידי מוזס – שדלנית, ישראל עצמאית גבריאלה גוסק – ישראל עצמאית יונתן גורדון – ישראל עצמאית אלפרד שורץ – עו"ד, חבר וועד, ישראל עצמאית אריה סוכובולסקי – עו"ד, פעיל חברתי רות מכנס סוכובולסקי – עו"ד, פעילה חברתית פרופ' איילת שביט – יועצת חקלאית אלונה הלמן – פעילה חברתית דני בטיטו – פעיל חברתי טוביה בר שקד – אזרח רייצ'ל בר שקד – אזרחית מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הנדסת אקלים, פיקוח והשפעות על בריאות הציבור והסביבה << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו בט"ו בתמוז תשפ"ו, ב-30 ביוני 2026. היום אנחנו פותחים את הוועדה בדיון בנושא הנדסת אקלים, פיקוח והשפעות על בריאות הציבור והסביבה. לפני שאנחנו ניגש לדיון, חשוב לי להבהיר ולהסביר כמה דברים. ועדת הפנים היא ועדה שדואגת לשלטון המקומי, לשלטון האזורי, לאזרחי מדינת ישראל, והיא גם ועדת הגנת הסביבה. תפקידה של הוועדה הזו הוא גם לפקח על משרדי הממשלה השונים, בוודאי שגם על המשרד להגנת הסביבה, ולוודא שאנחנו כאן כנבחרי ציבור כאן בכנסת משאירים לילדים שלנו ריאות ירוקות, שטחים ירוקים, שטחים פתוחים, ואנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי לשמור עליהם ולשמור על הסביבה, כפי שאמרתי, בוודאי עבורנו וגם עבור הדורות הבאים ועבור הילדים שלנו. צד נוסף, הכנסת היא גם מקום שבו הציבור ואזרחי מדינת ישראל מוזמנים להגיע ולהביע ולהשמיע ולשמוע. זה המקום של הציבור, זה המקום של החברה, זה הבית של עם ישראל, של אזרחי מדינת ישראל. ולכן, ככל שיש נושאים שעולים על סדר יומה של הכנסת, ככל שיהיו נושאים שיש בגינם שאלות ותהיות, זה המקום, זה המקום להציף את הנושא, זה המקום לבדוק, זה המקום לשאול את משרדי הממשלה, זה המקום לשמוע את הציבור, את ארגוני החברה האזרחית, זה הבית שלכם. אני מאוד שמח שהצפתם בפניי את הנושא הזה. אנחנו רגילים כולנו לשמוע על שינויי אקלים, על ההתחממות הגלובלית ועל הניסיונות של כולנו להילחם בגורמים באמת לשינויי האקלים, והפיקוח על מה שנעשה במשרדי הממשלה, בוודאי על מה שנעשה על ידי אותם גורמים שבסופו של יום נשלחים על ידי הממשלה לבצע את אותן המשימות, בין אם זו הגנה על הסביבה או דברים כאלה ואחרים. והיום אנחנו באמת נמקד את הדיון בנושא שינוי האקלים והמעגלים שסובבים סביבו. אנחנו נעשה איזשהו סדר בדברים. אנחנו נפתח עם חברת הכנסת לימור סון הר מלך שמכבדת אותנו כאן בנוכחותה, לאחר מכן נשמע הסבר מיהודה מהממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולאחר מכן את נציגי הציבור שהגיעו הנה ויציפו בפנינו את הנושאים השונים סביב שינויי האקלים, וכמובן לאחר מכן את משרדי הממשלה, ככל שיש פה גם נציגים מהאקדמיה, ונתקדם במעלה הדיון. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כול, אני רוצה להודות לך באופן אישי על זה שאתה באמת מציף סוגיות שקשורות באמת לאוויר שאנחנו נושמים, שהילדים שלנו נושמים, שבאמת אתה שם סוגיות שאני חושבת שהרבה שנים היה איזה רצון להגדיר את האנשים שהתעסקו איתם משוגעים או לא מחוברים או קונספירטיביים. והאנשים האלה, ואני אומרת שבזכותם, לדיון הזה אני קוראת "אמת מארץ תצמח", שבזכות אותם ארגונים אזרחיים, אותם אנשים שלא הסכימו לקבל כמובן מאליו את המציאות כפי שהיא, בזכותם אנחנו כאן. אני חושבת שבמהלך השנים שלנו כאן ראינו את הארגונים האלה מייצרים שינויי עומק, באמת מתוך דאגה אמיתית לבריאותנו, לבריאות של אזרחי מדינת ישראל, ובכלל האנשים שיושבים פה, זה לא רק זה, אלא הבריאות של האנושות כולה. אני כתבתי כמה דברים, אני אשמח להניח אותם, באמת מתוך ההיכרות של הדברים. אני באמת רוצה להודות גם למי שהובילו את הדיון החשוב הזה, גם הארגונים האזרחיים, גם האנשים פה, היידי מוזס, יונתן שגב. בפתח דבריי קודם כול לומר תודה רבה על העשייה שלכם, ובאמת, מסירות נפש כזאת ראויה לעורר השראה בלב כל אחד ואחד מאזרחי ישראל. "ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה", הפסוק הזה בתחילת ספר בראשית מגדיר את אחת החובות הגדולות ביותר שהוטלו על האדם. הקדוש ברוך הוא הפקיד בידינו עולם שלם, והאחריות שלנו היא לשמור עליו, לשמור על האדמה, על המים, על האוויר, על בעלי החיים ועל הבריאה כולה. זו שליחות מוסרית, ציבורית ולאומית. במשך דורות ידעו אבותינו להודות על הגשם, להתפלל על הטל, לברך על האילנות ולראות בטבע שותף לחיי אדם. היחס הזה, היחס המכבד הזה מחייב גם אותנו. חברה שמכבדת את החיים היא חברה שמכבדת גם את הסביבה שבה החיים מתקיימים. מדינת ישראל היא מעצמה עולמית של חדשנות, מחקר ופיתוח, אין כמעט תחום שבו לא הטבענו חותם – ברפואה, בחקלאות, באנרגיה, במדעי החיים, במים, בחלל ובטכנולוגיה. ההישגים הללו מעוררים גאווה גדולה, והם גם מעניקים למדינת ישראל אחריות גדולה. ככל שהיכולות שלנו גדלות, כך גדלה גם החובה לוודא שכל פעולה נעשית בזהירות, באיזון, באחריות, בשקיפות ותחת פיקוח ציבורי הולם. אחד הנושאים החשובים ביותר הוא איכות האוויר. האוויר הוא המשאב היחיד שכולנו חולקים בכל רגע נתון, אין אדם שיכול לבחור לנשום אוויר אחר, אין ילד שמסוגל להגן על עצמו מפני אוויר מזוהם. לכן, האחריות מוטלת על המדינה ועלינו כמחוקקים. לפני כשנה וחצי פרסמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות דוח מקיף ועדכני, שנכתב בידי ד"ר אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות. הדוח מציג תמונה שמחייבת כל אחד מאיתנו לעצור לרגע ולהקשיב. על פי הדוח, בשנת 2023 הוערכו בישראל 5,510 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים, לחנקן דו-חמצני ולאוזון. הדוח גם מלמד שבשל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, האוכלוסייה חשופה במשך חלקים גדולים מהשנה לאבק מדברי ולריכוזים גבוהים של חלקיקים באוויר, ובשל תנאי האקלים שלנו קיימים גם ריכוזים גבוהים של אוזון. דווקא משום שתנאי הפתיחה שלנו מורכבים יותר, האחריות שלנו גדולה יותר. אנחנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו כדי להפחית את מקורות הזיהום שבשליטתנו. המשרד להגנת הסביבה עצמו מציין כי זיהום אוויר הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לבריאות הציבור, וכי יש להמשיך ולהפחית פליטות מתחבורה, מתעשייה, מייצור אנרגיה, מחקלאות וממקורות נוספים. אלה יעדים שכולנו יכולים להתלכד סביבם. לכן, כאשר המדינה מקדמת מחקרים, מפתחת טכנולוגיות חדשות או בוחנת פתרונות בעלי השפעה סביבתית, חובתנו לוודא שהכול נעשה באופן מסודר, מבוקר ושקוף. במדינה דמוקרטית אין תחליף לאמון הציבור, ואמון הציבור נבנה באמצעות שקיפות, אחריות ופיקוח. דווקא משום שאנחנו מעודדים מחקר וחדשנות, אנחנו צריכים לעודד גם ביקורת מקצועית, בקרה מדעית ושיח ציבורי פתוח. אין שום סתירה בין קדמה לבין פיקוח, אין שום סתירה בין חדשנות לבין אחריות. להפך, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר, כך חשוב יותר שמנגנוני הפיקוח יהיו חזקים יותר. אני סבורה שהכנסת צריכה לוודא שכל משרדי הממשלה העוסקים בנושאים שקשורים לסביבה עובדים בתיאום מלא, משתפים מידע, מקיימים מנגנוני בקרה ברורים ומציגים לציבור את המדיניות באופן גלוי. כאשר מדובר בנושאים שיש להם השפעה אפשרית על הסביבה, על בריאות הציבור, על משאבי הטבע, השקיפות אינה מותרות, היא חלק בלתי נפרד מאמון הציבור. ראוי גם לבחון האם הכלים העומדים כיום לרשות הגופים המפקחים אכן מספיקים, האם מערכי הניטור מתקדמים דיים, האם קיימים מנגנוני דיווח מסודרים, האם המידע נגיש לציבור, האם רשויות המדינה מחזיקות בכל היכולות הדרושות כדי לזהות בזמן השפעות סביבתיות ולהגיב עליהן במהירות. במדינת ישראל, אני רוצה לומר, יש פה אנשים, יש פה מדענים בעלי שם עולמי שחקרו את הסוגיות האלה, שהביאו אותן לקדמת הבמה, ואני חושבת שהם ידעו להסביר טוב יותר באמת מול איזה נזקים אנחנו ניצבים, והם ידברו על זה בצורה יותר מפורטת, אבל אני רוצה לדבר על האחריות שלנו. במדינת ישראל קיים חוק אוויר נקי, הוא ביטא בשעתו תפיסה חשובה של הגנה על בריאות הציבור, אולם המציאות מתפתחת, המדע מתקדם והטכנולוגיות משתנות. תפקידנו לבחון מעת לעת האם גם הכלים החוקיים שלנו צריכים להתעדכן כדי להבטיח רמת הגנה גבוהה יותר על האוויר, על הסביבה ועל בריאותם של אזרחי ישראל. אני קוראת לממשלת ישראל להמשיך ולחזק את מערכי הניטור, להרחיב את איסוף הנתונים, להעמיק את המחקר, לפרסם את המידע לציבור באופן נגיש וברור ולוודא שכל פעילות בעלת השפעה סביבתית משמעותית תתבצע בשקיפות מלאה ובפיקוח מקצועי. ככל שהידע יהיה יותר פתוח, כך יתחזק אמון הציבור וכך נוכל לקבל החלטות טובות יותר. שמירה על איכות הסביבה אינה שייכת לימין או לשמאל, היא אינה נושא מגזרי, היא נוגעת לכל אזרח במדינת ישראל. כולנו רוצים שילדינו ינשמו אוויר נקי יותר, ישתו מים נקיים יותר ויגדלו במדינה המצליחה לשלב בין קדמה לבין אחריות. אני רואה בדיון הזה הזדמנות חשובה לחזק את המחויבות של מדינת ישראל לשקיפות, לפיקוח מקצועי, לאחריות סביבתית ולבריאות הציבור. איננו מבקשים לעכב את הקדמה, אנחנו מבקשים להבטיח שהיא תמשיך להתקדם מתוך אחריות, מתוך זהירות ומתוך מחויבות מלאה לאזרחי ישראל. כך נשמור באמת על הבריאות שהופקדה בידינו וכך נקיים את הציווי העתיק והנצחי, לעובדה ולשומרה. סליחה על הדברים הארוכים, אבל פשוט הנושא הזה הוא נושא שלא נגעו בו עד עכשיו בכנסת ישראל, ולכן הייתי צריכה לדייק את כל הנקודות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. אנחנו נעבור לשמוע את הממ"מ. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. יהודה טרואן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו התבקשנו לכתוב לקראת הדיון הזה בזמן מהיר איזה מידע ראשוני, כך שהוא לא ממצה, הוא מופיע בפורטל למי שקרא. לא מתיימרים לכסות את כל הנושא, אבל אני אציג פה, לעשות איזשהו יישור קו על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הנדסת אקלים. הרקע להנדסת אקלים, מה שנקרא הנדסת אקלים, זה ההתחממות הגלובלית, ההבנה שככל הנראה האנושות לא מצליחה לעמוד ביעדי הסכם פריז, להגביל את ההתחממות, רחוק מכך, וייתכן שיהיה צורך באילו שהם אמצעים טכנולוגיים, גם טבעיים, גם טכנולוגיים, כדי לנסות להתמודד עם הבעיה. יש שני אפיקי פעולה מרכזיים בתחום, אחד מהם מושך את רוב האש, מעלה את רוב החששות, ושניהם בוסריים יחסית. התחום שמעלה את החששות המרכזיים הוא מאוד בוסרי, מאוד ראשוני, נציג אותם עכשיו. הסוג הראשון הוא סילוק גזי חממה, בעיקר פחמן דו-חמצני מן האטמוספירה. הפחמן הדו-חמצני הוא גז חממה, כלומר, הוא קולט את הקרינה שמוחזרת מהשמש לאטמוספירה, לא נותן לה להשתחרר לחלל, וגורם להתחממות של כדור הארץ ולעליית הטמפרטורות שאנחנו כולנו מכירים, למשבר האקלים, עם כל התוצאות הנלוות של סערות ושריפות וכולי, לא ניכנס לזה כרגע. מי שעושה את הפעולה הזאת בטבע באופן טבעי אלה צמחים, עצים בראש ובראשונה, שלוקחים את הגז פחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה, מפרקים אותו לחמצן שמשתחרר, ולוקחים את הפחמן ומטמיעים אותו בתוך גוף העצים, בשורשים שלהם. זה פתרון אחד. ועל הדרך הזאת, בנוסף לעצים, שזה חלק מהפתרון, חלק ממה שמתכוונים כשמדברים על הנדסת אקלים, יש גם טכנולוגיות שיודעות לשאוב מהאוויר את הפחמן ולהטמין אותו בקרקע למאות ואלפי שנים, לטהר את האוויר מגזי החממה במטרה להוריד את הריכוז שלהם ולהתמודד בדרך הזאת עם עליית הטמפרטורות. הסוג השני שמושך את רוב הביקורת, שהוא גם עוד יותר בוסרי מבחינה טכנולוגית, הוא שינוי קרינת השמש, מה שנקרא SRM, או Solar Radiation Management או Modification. Management זה ניהול, Modification זה איזשהו שינוי. זו איזושהי דקות שאולי שווה להתעכב עליה, שקשה מאוד לנהל את הנושא הזה, בגלל זה מעדיפים לא את המילה Management בשנים האחרונות, אלא Modification. התערבות אנושית, אבל אין לנו את היומרה לנהל את האירוע הזה לגמרי. המודל מעולם הטבע - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רק אני רוצה לשאול, כל הדברים שאתה אומר זה חלק מהסכמי אקלים או משהו דומה? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> לא, זה לא חלק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> או שזו התערבות שלנו, עצמאית לחלוטין? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> הנושא, אני אגע בזה אחר כך, של היעדר רגולציה בתחום. הנושא של פחמן, של להוציא פחמן בין בצורות טבעיות, עצים ודרכים אחרות, ובין בטכנולוגיות, זה חלק מההתחייבויות של מדינות במסגרת הסכם פריז. יש איזושהי שאיפה להגיע למה שנקרא נטו אפס פליטות, כלומר שסך הכול הפליטות שאנחנו נייצר בעולם יתקזזו עם שאר הפליטות, עם ספיחה של עצים למשל, ושנגיע למצב של ייצוב המערכת. אם כיום אנחנו סביבות 430 PPM, חלקיקים למיליון חלקיקים של גזי חממה באוויר, פעם היינו 300, בעידן הטרום-תעשייתי, להגביל את זה, שזה לא ימשיך לעלות, אלא לאזן את זה. וכדי לעשות את זה, לא מספיק להוריד את גזי החממה, יהיה גם צורך בצורה אקטיבית להוריד, כולל עם טכנולוגיות - - - זה חלק מההיגיון, מהרציונל של ההסכמים הבין-לאומיים, אבל זו הטכנולוגיה הפחות בעייתית. לגבי הטכנולוגיה היותר בעייתית שתכף אני אציג אותה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עד כמה היא אפקטיבית? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יש הרבה מאוד פערי מידע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש מחקרים? יש פערי מידע? אוקיי. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יש פערי מידע לגבי הטכנולוגיה היותר עתידנית שאני תכף אציג, אבל אני חושב שזה מעלה את מרב החששות וסופג את רוב הביקורת, גם בקהילה המדעית, מבחינת חוסר הידיעה והסיכונים שכרוכים בזה. ברשותך, אני אמשיך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רק נאמר שכמו שארצות הברית בחרה לצאת מארגון הבריאות העולמי, כך היא גם בחרה להיפרד מהסכמי האקלים הבין-לאומיים. רק נניח את זה פה. יכול להיות שיש אילו שהם - - - << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יכול להיות, אני אגיד בהקשר של הטכנולוגיה, התכוונתי לגעת בזה בסוף, אבל מבחינת הרגולציה בארצות הברית, יש חובה על כל פעילות שנכנסת תחת הקטגוריה של הנדסת אקלים לדווח ל-NOAA, לארגון פדרלי, רגולטור פדרלי, וגם יש הרבה מדינות שקבעו שהן אוסרות באופן קטגורי על הנדסת אקלים בתחומן. כן, בהחלט יש חשש, גם באיחוד האירופי יש הרבה חשש. מדינות העולם חוששות מזה, גם כאלה שתומכות בהסכם פריז וגם כאלה שכבר לא בהסכם פריז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו נראה עוד מעט באמת אנשי מחקר. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יש איזשהו קונצנזוס שיש כאן ממה לדאוג. זה מעורר דאגה, ללא ספק, הדאגה במקומה. גם הקהילה המדעית, אני חושב, מזהה הרבה סיכונים. דיברנו על הוצאת פחמן מהאטמוספירה, הסוג השני הוא ניהול קרינת השמש. הדוגמה מעולם הטבע לתופעה הזאת היא אפר געשי אחרי התפרצויות של הרי געש, שמתועד בהיסטוריה שהתפזר הרבה מאוד אפר שמיסך את קרינת השמש וגרם להצטננות היסטורית בטמפרטורות של כדור הארץ. כשהאפר שקע, הטמפרטורות חזרו למצב הנורמלי שלהן. המחשבה היא שבעזרת איזשהו מיסוך, עצירה של קרינת השמש מלהגיע, הפחתה בשיעור מסוים, אפשר יהיה להוריד את הטמפרטורות. יש כל מיני טכנולוגיות בתוך התחום הזה, אחת מהן היא הלבנת עננים באוקיינוסים. אם העננים יהיו לבנים יותר, יש תופעה כזאת עם סירות ששטות מלמטה וגורמות להלבנה יותר קרינה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ובמה אנחנו משתמשים פה? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> כרגע לא משתמשים בשום דבר, לא בישראל ולא בעולם, ככל שידוע. יש עוד שיטה של מראות, שזה בכלל עתידני. אין כיום מראות, ככל שאנחנו יודעים, שהצליחו לשגר לחלל כדי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת אומרת, אתם אומרים שבישראל לא מבוצעת כל פעולה מהסוג הזה, היא לא מבוצעת. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> לא רק בישראל, בכל העולם אין פעולות עדיין, זו טכנולוגיה שהיא מאוד עתידנית. רוב המחקר בתחום הוא מודלים מתמטיים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה כן? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יש קצת ניסויי מעבדה, אין עדיין בדיקות שטח, ממה שאני ראיתי, בקנה מידה נרחב של הדבר הזה, בגלל כל החששות שיש לגבי ההשפעות שאני תכף אגיע אליהן. הסוג השלישי, שהוא באמת מושך הכי הרבה אש, זה מה שנקרא SAI, Stratospheric Aerosol Injection, שזה ניסיון באמת לחקות את אותו הר געש שדיברנו עליו מקודם עם האפר, לפזר חלקיקים שימסכו את הכניסה של הקרינה מהשמש לכדור הארץ ויצננו את הטמפרטורות. למה ניהול הקרינה מעורר את רוב החשש וההתנגדות, בייחוד ה-SAI הזה, החלקיקים באטמוספירה? יש כמה סוגיות. אחת, הוא מטפל בסימפטומים בלבד ולא בבעיית היסוד, הוא לא מפחית את גזי החממה, כולל בעיות של התחמצנות מי הים למשל, שנגרמים מפליטה של גזי חממה, אלא הוא רק מין פלסטר שכזה, אם תרצו. הוא גם התערבות מאוד זמינה ומהירה, אבל היא מסוכנת, יש בה כל מיני סיכונים. יש הרבה מאוד פערי ידע, ואני תכף אתעכב על זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נשמח ללמוד. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> הפתרון של הוצאת פחמן הוא פתרון איטי לטווח ארוך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה משהו שאנחנו רואים אותו? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> אבל הפתרון הזה שמדברים עליו הוא מין פתרון לעת חירום, אם הטמפרטורות יעלו מאוד ונצטרך לצנן את כדור הארץ, אז נשתמש בזה. למה הדבר דומה? אני אשתמש באנלוגיה, לא לתפוס אותי במילה, זו אנלוגיה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה? אין שימוש בדבר הזה? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> אין שימוש בדבר הזה. האנלוגיה שאני רוצה להציע, בזהירות, כי היא רק אנלוגיה, זה מצב של חולה שיש לו כולסטרול מאוד מאוד גבוה ובעיות לבביות והוא הולך לרופא, והרופא אומר: קודם כול אתה צריך לאכול כמו בן אדם, תעשה דיאטה ותעשה התעמלות. אחר כך אנחנו יכולים לתת לך תרופות שיורידו במשהו, יעזרו לך להוריד את הכולסטרול. אם כל זה לא יצלח, אז נצטרך לעשות ניתוח מעקפים, לב פתוח. לא מומלץ, יש בזה הרבה סיכונים. באותה מידה, דרך המלך מבחינת הקהילה המדעית והבין-לאומית היא להפחית פליטות, לעשות אנרגיה ירוקה, התייעלות אנרגטית, כל מה שאנחנו מכירים. זו צריכה להיות רוב העבודה כדי לייצר כדור ארץ בריא לנו ולילדים שלנו. בנוסף, יש את אותו כדור שמוריד את הכולסטרול, משהו שיעזור לנו להוריד את הפחמן הדו-חמצני ואת יתר גזי החממה, זו תפיסת הפחמן והטמעתו בקרקע, זה בסדר. בקצה יש אנשים שמדברים על אותו ניתוח או אותה התערבות מז'ורית, על ניתוח לב פתוח שכדאי להימנע ממנו, וזו טכנולוגיה שעוד לא קיימת. זה כל הנושא הזה של מיסוך. זו טכנולוגיה שלא קיימת, יש הטוענים שכדאי לקדם ולפתח את הטכנולוגיה הזאת למקרה שנצטרך אותה בעתיד. כי נכון שהיא מסוכנת, אבל יש פה איזשהו עניין של ניהול סיכונים, ויש כאלה שחושבים שלא ונרתעים. בכל מקרה, יש סיכונים אמיתיים שאני אמנה אותם בקצרה עכשיו. סיכון אחד שאני חושב שכדאי מראש להגיד, זה שכל התערבות - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח להבין באיזה סוג של הנדסת אקלים כן משתמשים, באיזו טכניקה, טכנולוגיה. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יש כבר, וזה נמצא בחיתולים, הנדסת אקלים של שאיבת פחמן מהאטמוספירה. יש כמה מתקנים כאלה שפועלים בקנה מידה קטן. הם יקרים, הם גם בעצמם צורכים אנרגיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פה בישראל? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> פה בישראל? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> ככל שאני יודע, אין בישראל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אני שאלתי על פה בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עצים. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> יש עצים. יש את המערכות הטבעיות, יש עצים, יש מנגרובים, יש כל מיני פתרונות. כל עץ שנוטעים עוזר לספוח, זה לא בקצב הנדרש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כולנו מבינים שאנחנו לא מדברים על עצים, כי זה פתרון טבעי מצוין, אנחנו מברכים על זה. פוטוסינתזה וזה, זה נפלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו נקדם אותו. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> אני אגיד במאמר מוסגר שיש גם איזושהי בעייתיות עם העצים, זה סיפור קצת יותר מורכב. גם חסרים שטחים ברמה העולמית כדי לייצר את זה, גם צריך חקלאות, דברים אחרים. גם אם נמצא את השטחים וניטע מיליוני עצים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שומעת שאתה הרבה מדבר על הרמה העולמית. הדיון הזה, עוד פעם, זה לא שלא אכפת לי מהעולם, מאוד אכפת לי, והאנושות יקרה לליבנו, אבל אנחנו רוצים להבין בדיון הזה מה קורה פה במדינת ישראל. בסוגיה הזאת זה מה שאנחנו מבקשים להבין. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> בסדר גמור. אני אגיד כשנדבר על הרגולציה. נדבר על מה הבעייתיות בטכנולוגיה הזאת. אחת מהבעיות היא שהאקלים הוא מאוד לא צפוי. הוא צפוי, אבל הוא מערכת מאוד מאוד מורכבת. תקנו אותי פה, אני לא פיזיקאי ולא מדען. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רק שנבין מי איתנו. איזבלה, אותך אנחנו מכירות מוועדת הבריאות; ואתה? << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי. << אורח >> יעקב ליבשיץ: << אורח >> ד"ר יעקב ליבשיץ, מנהל השירות ההידרולוגי. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> מהשירות המטאורולוגי בוודאי יסכימו עם האמירה שמערכת האקלים היא מערכת כאוטית. מי שזוכר פה פעם שדיברו על תיאוריות כאוס ואפקט הפרפר לפני שנים. מערכת כאוטית, מאוד קשה לנבא אותה, וכל התערבות בה יכולה לגרום לכל מיני תוצאות לא צפויות. זה אחד מהחששות המרכזיים. למשל שאיזושהי התערבות שלמשל תהיה טובה לארצות הברית יכולה לגרום באותו זמן לעצירת המונסונים במזרח הרחוק ולרעב ולשיטפונות במקומות אחרים בעולם. מי יהיה אחראי על הנזק הזה? יש פה איזשהו היבט אסטרטגי, שאם את מדברת לגבי ישראל, מה קורה בישראל, יש פה עולם גדול שאפילו אם ישראל - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לדעת אם יש שימוש בהנדסת אקלים אפילו במדינה אחרת שיש לה השפעה על מה שאנחנו נושמים. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> כרגע אין שימוש בטכנולוגיה הזאת של מיסוך הקרינה, של ניהול הקרינה. ככל שאני יודע, זה לא קיים. זה איזשהו רעיון. יש פיתוחים, יש אפילו חברה. חברת הכנסת, דיברת אתמול ובהתחלה גם על הפיתוחים הישראליים. יש חברה שהיא אחת מהמובילות בתחום הזה, חברה ישראלית, הייתה על זה כתבה בסוף השבוע באחד העיתונים, שהיא עומדת בחוד החנית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איזו חברה? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> קוראים לה סטארדאסט, לדעתי, נכון? בנס ציונה. עם מדענים שחלקם מהוועד הישראלי לאנרגיה אטומית, אם אני לא טועה, שעוסקים בפיתוח כזה. יכול להיות שיום אחד החברה שלהם תרוויח הרבה מאוד כסף, תביא כבוד לישראל, יכול להיות שלא. יש שאלה איך יעשו את הניסויים, האם אפשר לעשות ניסויים בשטח, פשוט עכשיו להעלות מטוסים. אין עדיין מטוסים שמגיעים לגבהים שצריך. את החלקיקים האלה צריך לפזר בגובה של 12 קילומטר ומעלה בסטרטוספירה, רצוי ב-20 קילומטר עד כמה שאני מבין, בגבהים מאוד גבוהים. אין כיום טכנולוגיה, זה לא מעשי שתעלה את החלקיקים ותפזר אותם. כרגע הטכנולוגיה הזאת לא קיימת, אבל היא כבר מתחילה לעורר דאגות, וניגע בזה גם ברמה של האיחוד האירופי, יש להם החלטות בנושא הזה ובמדינות אחרות. השאלה מה קורה אצלנו. מצד אחד יש פוטנציאל גדול, ומצד שני יש המון סיכונים שלא כולם ידועים, כי המדע עוד בחיתוליו, גם המדע וגם הטכנולוגיה. דיברנו על השפעה לא מכוונת על דפוס האקלים, שיש לזה היבט בין-לאומי. זאת אומרת, גם מדינות אחרות יכולות לפעול אצלן וזה יזיק לנו או שאנחנו יכולים להזיק למדינות אחרות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סליחה, אני רק רוצה לראות שהבנתי עד עכשיו. אתם אומרים שכל השימוש בהנדסת אקלים שהיה פה במדינת ישראל זה שתילה של עצים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככל הידוע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככל הידוע לי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעטים מאוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אנחנו שומעים בקשב את יהודה מהממ"מ, וכל מי שנוכח פה ידבר. רק אני מבקש להקפיד על דבר אחד – אין פה קריאות גנאי לעבר פקידי מדינת ישראל, בוודאי לא לעובדי הכנסת ובוודאי לא לאורחים הנכבדים שהגיעו הנה. אני לא נוהג להוציא אורחים, בוודאי מכובדים, שיגיעו הנה כדי להביע, לשמוע ולהשמיע, אבל זלזול זה משהו שאני לא מוכן לקבל בוועדה שלי. ככל שאתם רוצים שיכבדו אתכם, אתם יכולים לשאול את השאלה בצורה עניינית, תקבלו תשובה עניינית. אתם לא חייבים להסכים איתה, אבל זלזול לא יהיה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אנחנו נשמע אותם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה ששאלת הייתה עניינית ומקצועית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, לא, לגמרי, הייתה לי כוונה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. הגיחוכים פה, אני מדבר על הגיחוכים שהיו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אומרת גם, בסוף יהיה להם את הזמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל מי שיושב פה ידבר, אין פה מישהו שהטריח את עצמו להגיע לכנסת ויצא מפה בלי שהוא יצליח להביע את מה שנמצא על ליבו, אבל שזה ייעשה בצורה מכובדת בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בהחלט. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> אוקיי, אני אחתור לסיום. אני חושב שאני מתקרב לסקירה הקצרה שלי, או שהשתדלתי שהיא תהיה קצרה. קודם כול, אמרנו, השפעה לא מכוונת על האקלים, אנחנו לא יודעים לצפות בדיוק מה יהיה כשתהיה ההתערבות הזאת, זה יכול לגרום לדברים לא מכוונים, לא רצויים, לאו דווקא יהיה הפיך. זה לא שאפשר ללחוץ על השאלטר ולהפוך את זה, זו אפילו אחת מהבעיות, אני אגע בזה בסוף. לגבי אותן טכנולוגיות מדוברות, עתידניות, של פיזור חלקיקים בסטרטוספירה, קודם כול, מה זה יעשה שם למעלה? זה יכול לפגוע באוזון, והחלקיקים עצמם בתגובות כימיות, וכשיהיה פחות אוזון אנחנו נהיה חשופים ליותר קרינה אולטרה סגולה למשל. זו בעיה מסדר אחד. וגם אותם חלקיקים ינשרו בסופו של דבר חזרה לקרקע, מה יקרה כשהם יפגשו את הקרקע? אנחנו ננשום אותם. אנחנו יודעים, דיברת מקודם גם על בעיות נשימתיות. בהחלט, זה יכול להשפיע. האם זה נבדק, איך זה נבדק, איך אפשר לאמוד את זה, מה יהיה טבע החלקיקים? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נשתה אותם, נאכל אותם, האדמה תספוג אותם. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> זו בעיה אחת, גם זה יכול להשפיע על הקרקע, על החמיצות של הקרקע, כל מיני תופעות מהסוג הזה. יש גם מה שנקרא Termination shock. כלומר, שבגלל שלא טיפלנו בבעיית השורש של הפחמן הדו-חמצני, ריכוז הפחמן הדו-חמצני וגזי החממה, העולם עדיין בפוטנציאל להתחמם מאוד ברגע שתהיה קרינה. מסכנו, גילינו שיש בעיה, זה מעורר כל מיני בעיות ואנחנו רוצים להפסיק, יהיה קשה להפסיק, כי אם נפסיק, פתאום תהיה קרינה והופ, אנחנו נעלה בהרבה מעלות מעבר, בצורה מאוד מאוד חדה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חוקי הטבע. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> וזה גורם לבעיה משלו. כלומר, עלולה להתפתח תלות בטכנולוגיה הזאת, זה גם אחד מהסיכונים שמצביעים עליהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו לא רק תלות, זה יותר חמור. ככל שאתה תשתמש בטכנולוגיה הזאת בהיקפים יותר גדולים, הצורך, הרגישות, כל פעם תצטרך להעלות את המינון של השימוש, ככה עובד הטבע. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> איזושהי התמכרות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, זו התמכרות, בדיוק. זו לא רק תלות, אלא גם התמכרות. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> לסיכום, אני חושב שצריך להדגיש שוב פעם שהמדע בנושא, ובטח ב-SAI שדיברנו עליו עכשיו, הוא מאוד מאוד בוסרי. גם הטכנולוגיה לא קיימת ולא מושמשת, המחשבות הן לעתיד, יש פערי ידע גדולים מבחינת מה יהיו ההשפעות, גם הסיכונים. וגם הרגולציה לא מאוד מפותחת בתחום, ברמה הבין-לאומית אין רגולציה, הרגולציה שקיימת היא מאוד ראשונית, מדינות מתחילות לבדוק את התחום. למשל, באירופה יש קריאה לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת, בנציבות האירופית, ויש עמדה של הפרלמנט האירופי שאוסר, יש לאסור את השימוש ב-SRM ולמנוע פריסה של הטכנולוגיה הזאת בכלל. בארצות הברית יש חובה, כמו שאמרתי, לדווח על הפעילות לסוכנות הפדרלית, ה-NOAA, ובמספר מדינות גם יש כבר איסור גורף על הנדסת אקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה יש חובה? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> זהו, זה מביא אותי לשאלות, מה מצב הרגולציה בארץ? אני מניח שהיא לא קיימת, אבל האם יש כבר מחשבה על רגולציה שצריך, נשקלת איזושהי מסגרת רגולטורית, גם לשימוש, ואפילו ברמה של המחקר והפיתוח, אילו ניסויים אפשר לעשות בשטח או דברים מהסוג הזה? ככל שלמשל אותה חברת סטארט-אפ תרצה לעשות ניסויים, מה המגבלות? אני לא יודע. וגם שאלה, האם זה תחום שהמדינה מעוניינת להיכנס אליו, לקדם בו מחקר ופיתוח, גם בשל החשיבות האסטרטגית שיכולה להיות לו, גם פוטנציאל כלכלי? האם מישהו בחן את זה, העמיד את הניתוח של הסיכויים מול הסיכונים הכבדים וניסה לבחון את התופעה? אנחנו יודעים שיש כבר ועדות באירופה שבודקות את הדבר הזה, מומחים, האם הדבר הזה גם על השולחן אצלנו? עד כאן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד משהו. אני משערת שיש לכם את שיתופי הפעולה ביחס לכל הפיתוחים האלה עם כל מי שמפתחים אותם בעולם, אבל השאלה היא אם יש איזשהו מבט שהוא מבט אסטרטגי שמביט על הסוגיה הזאת ממש ביחס לארצנו הקטנטונת, להשפעות שיכולות להיות, גם אם מדינה אחרת פתאום מחליטה כן להשתמש בטכנולוגיות האלה. זאת אומרת, יש איזשהו מבט שיודע? אמרת שיש הרבה פערי מידע, אבל אני חושבת שאם יש אילו שהם תהליכים כאלה שקורים, לנו חייבת להיות איזושהי יכולת להגן על - - - << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> כן, אני לא יודע למשל על תרחישי ייחוס, מה יקרה אם יפעילו את זה, אילו מודלים קיימים כדי לחזות. זאת אומרת, אפילו מדינה אחרת בצד השני של העולם תפעיל מודל כזה, דיברנו על מערכת כאוטית, איך זה ישפיע עלינו. אני לא יודע שנעשה מחקר בתחום הזה, זו שאלה לא אליי בממ"מ, אבל בהחלט לגופים הרלוונטיים. אולי מהשירות המטאורולוגי ירצו להתייחס לסוגיה הזו. בהחלטה שאלה במקומה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח. אני חושבת שאם רואים מגמות כאלה, אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. יהודה, תודה רבה על הסקירה המאוד מקצועית, לך ולשירי ולכל צוות הממ"מ על העבודה המאוד מקצועית ועניינית ועל הסקירה החשובה. שלי מעמותת שמיים כחולים, בבקשה. << אורח >> שלי בנדל רולינגס: << אורח >> שלום, כבוד היושב ראש, חברות וחברי הכנסת. שמי שלי בנדל רולינגס, ואני מובילה את עמותת שמיים כחולים. אני מבקשת קודם כול להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת על הקריאה לקיים את הדיון החשוב הזה. בשנת 2008 חוקקה ישראל את חוק אוויר נקי, כמעט 18 שנים אחרי זה אנחנו מתכנסים כאן כדי לשאול: האם ישראל עומדת בהבטחה הזאת? אני אומרת לכם מספר אחד, תתפסו חזק, 5,510. זה מספר הישראלים שנפטרו בשנת 2023 מזיהום אוויר. לא תאונה, לא אסון טבע, לא מלחמות, אוויר, הנשימה, המצרך הכי בסיסי שיש. זה לא מספר שלי וזה לא מספר של עמותה, זה מספר שפרסמו בעצמם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בדוח רשמי בדצמבר 2024. פי 15 מתאונות דרכים, יותר ממספר ההרוגים בכל שנת לחימה בתולדות המדינה הזאת. תגידו לי בכנות, מי כאן באולם שמע על הנתון הזה לפני היום? זו הבעיה הראשונה. הבעיה השנייה חמורה לא פחות, מתרחשת ממש עכשיו, מעל הראש שלנו. חברה ישראלית בשם Stardust Solutions שגייסה 75 מיליון דולר והודיעה באופן רשמי, לא לנו, לא לכם, לא לאף ישראלי, שהיא מתחילה ניסויים בסטרטוספירה החל מחודש אפריל 2026. לא ניסוי במעבדה מאחורי דלת סגורה, ניסוי בשמיים שיורד לאוויר שכולנו נושמים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תוכלי לחזור על שם החברה שהודיעה שהיא מתחילה את הניסויים האלה? << אורח >> שלי בנדל רולינגס: << אורח >> כן, בטח. Stardust Solutions. מה הם מזריקים? אנחנו לא יודעים. איפה הם מזריקים? אנחנו לא יודעים. מה ההשפעה הבריאותית? אנחנו לא יודעים. חברה ישראלית עם מנהלים שגדלו במוסדות המדעיים והביטחוניים הכי רגישים של מדינת ישראל עומדת לשנות את האטמוספירה שלנו ואף גורם אחד במדינת ישראל לא צריך לאשר את זה? חברים, זו לא תיאוריית קונספירציה, זו עובדה מתועדת בפוליטיקו, זו הודעת גינוי רשמית מארגון בין-לאומי לדיני סביבה, וזה קורה עכשיו. ערכנו סקר, שיר אדלר תדבר על זה קצת יותר בהרחבה, 397 אזרחים, שאלנו אותם שאלה: האם המדינה נותנת לכם מספיק מידע? 93% ענו שלא. 95% ביקשו דבר אחד: בדיקה בלתי תלויה. ורבים מהם דיווחו גם על תחושות גופניות: עייפות, גירוי בעיניים, קשיי נשימה, בימים שבהם הם מבחינים בשינויים חריגים בשמיים. אנחנו לא קובעים קשר סיבתי, אבל מאות אזרחים שמדווחים על אותו דבר באותם ימים זה לא רעש, זה דפוס שהגיע הזמן לבדוק אותו. הם לא ביקשו הרבה, הם ביקשו שהמדינה שלהם תדע מה קורה בשמיים שמעליהם. מדינת טנסי בארצות הברית כבר חוקקה חוק, גם קנטקי, גם בפלורידה, 30 מדינות נוספות בארצות הברית בתהליך. האו"ם קרא לפיקוח, ומעל 630 מדעני אקלים מרחבי העולם חתמו על קריאה בין-לאומית להימנע מהפעלת הטכנולוגיה הזו עד שתהיה מסגרת פיקוח מוסכמת. ישראל עדיין לא התייצבה בשורה הזו, והגיע הזמן שתעשה זאת. חברות וחברי הכנסת, אני לא מבקשת מכם לעצור מדע, אני לא מבקשת מכם להאמין באף תיאוריה, אני מבקשת מכם דבר אחד פשוט בסיסי – שתדעו ושתבטיחו שגם הציבור ידע. שקיפות זה לא איום על המדינה, זה הדבר שעושה מדינה. ואני שואלת אתכם בכנות ובכבוד, האם לא מגיע לכל אזרח ישראלי לדעת מה הוא נושם ומה קורה בשמיים שמעליו? עכשיו יש לי שאלה ספציפית לדובר הנכבד ממרכז המחקר והמידע. כשאתה אומר שפעילות של פיזור חלקיקים לאטמוספירה לא קורית בפועל, איך אתה מסביר ש-Stardust Solutions, חברה ישראלית, כבר מבצעת ניסויי חוץ, Outdoor trials עם חומרת SAI מאז 2024 לפי מקור אקדמי עצמאי, Geoengineering Monitor, ומתכננת לעבור לשחרור חלקיקים בפועל ב-2026? כשאתה אומר אין SRM מבצעי, האם אתה מתייחס לפריסה מסחרית גלובלית או גם לניסויי שדה חיצוניים? כי אלה שני דברים שונים לגמרי, וההבדל הזה הוא בדיוק מה שאנחנו מבקשים לפקח עליו. גם יש גוף ממשלתי בבריטניה שנקרא ARIA שכבר מימן ניסוי חוץ ב-SRM בהיקף של למעלה מ-60 מיליון יורו. למה אתה מניח שמה שמתרחש בבריטניה לא יכול לקרות גם בישראל כשהחברה המובילה והכי מפורסמת בתחום היא חברה ישראלית? ואם אתה צודק שזה לא קורה בפועל, למה Stardust מתכננת לבצע שחרור חלקיקים בגובה 18 קילומטר כבר ב-2026, ולמה דובר החברה אישר זאת לפוליטיקו? האם בדקת ישירות מול Stardust Solutions או שאתה מסתמך על הערכה כללית של מצב התחום בעולם? הכנסת היא כמובן המקום היחידי שבו השאלה הזאת יכולה וחייבת להיענות בקול רם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, שלי, ותודה שוב שהצפת את מספר הישראלים שנפטרים מזיהום אוויר, מספר שהוא מזעזע, בוודאי בכל דיון שאנחנו דנים בנושא. והוועדה הזאת עוסקת, לפחות מאז שאני נכנסתי לפני 11 חודשים לנהל את הוועדה הזאת, בנושא הגנת הסביבה וזיהום אוויר, - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> באופן אינטנסיבי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> - - מיגור של שרפות פסולת, ניטור ובקרה אחרי שרפות של פחם לצורך אנרגיה. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו עוד השבוע נוכל להעביר בשנייה ושלישית את החוק להסדרת משק פסולת בניין שיצמצם באופן ניכר את שרפות פסולת הבניין ואת השרפות הפיראטיות כדי, כמו שאת ציינת, להציל את אזרחינו, שלצערם הרב נושמים אוויר שהם לא יודעים שהוא לא כל כך אוויר. תודה שהצפת את הנתונים, אני לא הכרתי את כל מה שאת אמרת, תודה רבה. יהודה, אתה רוצה להתייחס או בהמשך בסוף כל הדוברים? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> כן, אני יכול להתייחס. אמרתי בפתיח שלא היה לנו הרבה זמן, אדוני היושב ראש, כדי להכין את הסקירה שלנו, והיא בוודאי איננה ממצה. לא פנינו לחברת Stardust Solutions לקבל איזשהו דיווח, מה גם שהיא לא מחויבת כלפינו כמרכז מחקר ומידע של הכנסת, כי היא חברה פרטית, אין לה חובת דיווח כלפינו בתור חברה פרטית, שהיא גם חברה אמריקאית-ישראלית, למיטב הבנתי. אני לא יודע לגבי התוכניות העתידיות שלה, שאם הבנתי נכון מהדברים שלך, הם עוד לא ביצעו, של 2026, הם מייעדים. << אורח >> שלי בנדל רולינגס: << אורח >> באפריל 2026. היה אפריל כבר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שנייה, הוא צודק בזה, זו סוגיה שקשורה לפיקוח. זאת אומרת, איך יכול להיות שכל חברה שקמה פתאום והיא יכולה להתחיל להתעסק עם סוגיות שקשורה לאקלים במדינת ישראל? << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> וזו בהחלט שאלה אם זה יתרחש בארץ או יתרחש בחו"ל, לא יודע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אחת השאלות כשאנחנו עוד מעט נגיע למשרדי הממשלה, באמת נשאל מה הנהלים ומה הפיקוח, ואיך חברה יכולה לקבל את האישורים, מי מאשר, זה לא משנה אם היא חברה פרטית. אבל אנחנו קודם כול נשמע את נציגי הציבור שהגיעו. עוה"ד אריה, בבקשה. << אורח >> אריה סוכובולסקי: << אורח >> שלום, כבוד יושב ראש הוועדה, חברים נכבדים. אני הגעתי לנושא כפעיל חברתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק תציג את עצמך, אריה. << אורח >> אריה סוכובולסקי: << אורח >> עורך דין, משרד א. סוכובולסקי, לצידי עוה"ד רות מכנס. אנחנו פעילים חברתיים, וכפעילים חברתיים נתקלנו בבעיה הזו של הנדסת האקלים. אני אתחיל מהעובדה שעל פי המשפט, הזכויות הבסיסיות של הציבור הן זכויות למים נקיים, אוויר נקי, ועל כך אין מחלוקת. כפי שכבר נאמר, הטכנולוגיות האלה, שהן היום טכנולוגיות כלל-עולמיות שמדברים עליהן באירופה, בארצות הברית, הן טכנולוגיות שגורמות לתוצאות הרות אסון לסביבה, ולמה? כאשר אנחנו משחקים עם קרינת השמש, אנחנו משפיעים גם על כמות משקעים, גם על משטר רוחות, וכמובן אנחנו מפזרים חלקיקים שהשפעתם על בריאות הציבור לא ידועה. חלקיקים שמפוזרים בגובה 10,000 או 12,000 קילומטר ירדו כעבור מספר חודשים או אפילו חודש לאדמה, ייכנסו לאנשים לקנה הנשימה, לחי, לצומח, ולמעשה יפגעו באקו-סיסטם שלנו. ואנחנו מרגישים את זה גם, לא צריך להיות מדען גדול כדי לדעת שבימים מסוימים בישראל יש תחושה של מחנק שלא נובעת מסערות במדבר. אני כבן אדם שהולך בחוץ, אני שלוש פעמים, ארבע פעמים בחוף הים, ויש ימים שאני מרגיש שהאקלים שלי הוא לא טבעי, הוא אקלים שמהונדס. ואני אגיד לכם איך אני גם רואה את זה. למשל, בימי קיץ, פתאום יש איזה הייז סביב השמש, אין עננים, אין כלום, והשמש מכוסה במעין מסך לבן. על פי מחקרים מדעיים, המסך הלבן הזה, חברים, הוא חלקיקי אלומיניום, אלה לא עננים, אלה לא חומרים טבעיים. אין סיבה שביום קיץ פתאום השמש מכוסה במעין מסך לבן, ואין סיבה שאנשים במדינת ישראל ירגישו מחנק בתקופות מסוימות. זה היה באפריל, זה היה בנובמבר, בדצמבר 2025, אני זוכר את זה טוב-טוב, וזו תופעה כלל-ארצית. עכשיו מנסים לתרץ לנו, אומרים לנו, תשמעו, אתם מדמיינים, אתם לא יודעים על מה אתם מדברים. אבל אין טוב, לדעתי, ממראה עיניים ומתחושות של כלל הציבור בארץ. ולדעתי, העניין הזה הוא גם תחום של חברות מסחריות כמו Stardust Labs שהתחילה בניסויים האלה, אין מחלוקת שבאפריל היא עשתה את הניסוי, אני לא יודע אם בארץ נעשה הניסוי או בחו"ל. שקיפות בנושא הזה אין בכלל. לא הכנסת יודעת, לא הציבור יודע, אנחנו לא יודעים מה חברות מסחריות עושות. ואם תרשו לי, אני אעשה הקבלה לתקופת הקורונה, ואני חושב שזו הקבלה נכונה. כאשר גופים מסחריים כמו פייזר וחברות נוספות השתמשו בפתרון קיצוני כנגד מגפה שלא הייתה מגפת קץ האנושות כפי שנאמר לנו, הפתרון הקיצוני הזה הביא לנו אלפי אם לא מאות נפגעים מהחיסונים, ואני יודע את זה אישית כי אני מייצג את הנפגעים מול ועדת החיסונים. באותו היקש, אם אנחנו היום לא נבחן ולא נייצר כלי מדידה, שקיפות ופיקוח על תופעה שלדעתי מתקיימת באטמוספירה שלנו, מתקיימת בישראל ובעולם, הסוף של הדבר הזה יהיה מאות אם לא עשרות אלפי נפגעים מחלקיקים שמפזרים לנו חברות תעשייתיות, חברות פרטיות באוויר. לכן הקריאה שלי לכבוד הוועדה, להתייחס לנושא הזה ממש בכובד ראש ולא לשעות לקולות שאומרים "אלה קונספירטורים, אלה תיאוריות מוגזמות", כי אנחנו כבר חווינו במהלך התקופה האחרונה שתיאוריות שחשבנו שהן מוגזמות התגלו כמציאות כהווייתה. ולסיום אני רוצה לומר שהתופעה הזאת היא תופעה קיימת, ולמה? כי ארצות הברית ואירופה לא היו אוסרות על תופעה שאינה קיימת. מדוע ליצור חקיקה שאוסרת פיזור חלקיקים באטמוספירה אם התופעה לא קיימת? החוק במדינה, בכל מדינה, נועד לטפל בבעיות קיימות. כלומר, אם יש 30 מדינות בארצות הברית, אם יש פאנלים ואמנות באירופה שאוסרות על התופעה הזאת, אנחנו אמורים להניח שהתופעה הזאת מתקיימת ויש פיזור של חלקיקים. אנחנו צריכים לבחון את הנושא ולעשות חקיקה דומה או חקיקה שתגן על הציבור מפני הבעיות הללו, שהן בעיות של כל הציבור. אלה הבעיות שלי, אלה הבעיות של כבוד יושב ראש הוועדה והבעיות של כל הנוכחים. כי אם אנחנו לא נעמוד על המשמר, הבריאות של כולנו, של ילדינו ושל נכדינו תיפגע. תודה. << אורח >> רות מכנס סוכובולסקי: << אורח >> אם תרשו לי להוסיף פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך, אריה. בבקשה. << אורח >> רות מכנס סוכובולסקי: << אורח >> שמי עו"ד רות מכנס סוכובולסקי, פעילה חברתית. אני הגעתי היום להביע התנגדות ודרישה לשקיפות בנוגע לכל פעולת הנדסת אקלים שמתקיימת בישראל. אני מביעה את התנגדותי לכל פעולה של הנדסת אקלים, שינוי אקלים, ייזום או התערבות מלאכותית באטמוספירה. ככל שפעילות זאת מתבצעת במדינת ישראל, אני מביעה התנגדות נחרצת ודרישה לשקיפות מלאה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> כבוד היושב ראש, רק במילה אחת. כל כך הרבה אנשים אומרים, יש קושי לנשום בחוץ מדי כמה ימים, אולי קורה משהו? אני גרה בעיר החטאים תל אביב, ואנחנו באמת חווים את זה כל כמה ימים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משתתפים בצערך. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> וזה פשוט סיוט. אני רוכבת סביב הים, ופשוט כל כמה ימים יש לך שמיים כחולים ועננים, ופתאום אפור, מלוכלך. זה לא כשהייתי ילדה וזה מגיע מהמדבריות, ערב פסח, אחרי שהבעלבוסטע'ס מנקות את החלונות באים, מלכלכים להן את החלונות מהמדבר. זה משהו שכולנו מבינים שקורה כאן משהו ואנחנו רוצים לדעת מה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. לכן אני חושב שעוה"ד אריה דייק את אחת הנקודות שלשמה גם התכנסנו. אסור לנו, אני לא אומר מומלץ לנו, אסור לנו בוודאי שלא לשמוע את רחשי הציבור ולהתייחס בכובד ראש לכל תרחיש. הלוואי והיו מנגנונים אחרים במדינה שהיו מתייחסים לכל הערה של תושבי מדינת ישראל, גם בגבול הצפוני, גם בעוטף עזה, בכזו התייחסות רצינית. איילת שביט, בבקשה. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> בוקר טוב. אני רוצה להתחיל בזה שאני מרגישה זכות גדולה ונס כמעט על ההתכנסות ועל היכולת להביע את הדעה שלנו. תודה לוועדה, תודה לפורום הזה. אני איילת שביט, אני ביולוגית, ואני רוצה להקדים ולומר שההתמחות שלי, אני ביולוגית בתחום של אקולוגיה ואיכות סביבה עם התמחות בהדברה שהיא ידידותית לסביבה. אני מומחית גם לאנטומולוגיה ולמזיקים ולפגעים שקורים לחקלאות והעצים והצמחים, וגם לפתרונות הביולוגיים והידידותיים לבריאות האדם, לבריאות האדמה ולבריאות האקוסיסטמה בכלל. אני רוצה לציין שאני נתתי שירות במהלך 38 השנים שאני עסקתי בזה לחברות, לפרויקטים בחו"ל, לחקלאים בארץ, לבתי אריזה. הטיסו אותי לחורים בקצה העולם, שילמו לי הרבה כסף כדי שאני אבוא ואתן חוות דעת וארשום את הדיאגנוזות שראויות בקשר לאיזושהי בעיה שפרויקט מסוים נתקל בה. אני מציינת את זה כדי שתדעו שאני מבינה ויודעת על מה אני מדברת. כי בפורום הזה יש אנשים שמתייחסים לדאטה ממעבדות, מהנתונים שמתפרסמים בכל מיני מערכות ממשלתיות כאלה ואחרות. אני מתייחסת למה שאני רואה על הצמחים, על הירקות, על הפירות. זה המקצוע שלי, קיבלתי על זה הרבה מאוד, זאת הפרנסה שהייתה לי במשך הרבה הרבה שנים. ולכן חשוב לי להגיד שמה שאני היום רואה במרחב של הטבע ושל החקלאות, שהיא לא טבע, אבל היא חקלאות שבהחלט ראוי לשים אליה לב, מדיר שינה מעיניי. אני רוצה להגיד שמה שקורה היום לחורשות, לעצים, לצמחים, יש תמותה חריגה ויש מחלות שהן חריגות. ואני הרבה עשרות שנים מתעסקת עם זה בכל תחום שאתם רוצים לחשוב עליו. אני רוצה להגיד שיש היעלמות של מינים, יש ירידה ודעיכה של מגוון מינים בכל העולם, ואלה דברים שכבר נחקרו. יש ירידה משמעותית ביבולים חקלאיים בגלל בעיות הפריה, בגלל שאין מאביקים. חברים, בלי דבורים ובלי מאביקים לא יהיה לנו אוכל. אני אגיד את זה עוד פעם בסוף, אבל אני רוצה שזה יהיה על השולחן עכשיו, לפני שאני ממשיכה, כי זו אינדיקציה שהיא מעבר לנתונים מעבדתיים כלשהם. אנחנו היינו בקשר עם מעבדות כדי לבדוק תכולת מים, כדי לבדוק כל מיני משקעים. בתכל'ס לא קיבלנו תשובות ואפילו סירוב להתמודד עם הבדיקות האלה. אני לא יודעת למה, זה לא מעניין אותי. מה שמעניין אותנו זה שהמערכת האקולוגית תהיה בריאה, משום שמערכת אקולוגית בריאה, היא נמצאת, וזה לא משנה אם זו מערכת מדברית או אקווטית או יער או חורשות או שדה לצורך העניין, שדה של עגבניות או של איזה שהוא גידול חקלאי. מה שמשנה זה שמערכת אקולוגית בריאה, יש לה באפרים ויש לה... היא ססטיינבל, היא יודעת לקיים את עצמה גם בשינויי אקלים כאלה ואחרים, בעיקר בשינויים שמתרחשים לאורך זמן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את אומרת דברים מאוד מאוד חשובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את מדברת לעניין וזה מעניין מאוד. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> אמרתי שמערכת אקולוגית בריאה היא יודעת לווסת את עצמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק. האיזונים שלה. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> היא יודעת לווסת את עצמה גם כשיש עלייה בטמפרטורות וגם כשיש ירידה בטמפרטורות, כי זאת מערכת באפר. ומערכת באפר כזאת קיימת גם באוקיינוסים, גם בכל מקום. וכשאנחנו באים ומתערבים במרכיבים של המערכות האלה – והשמש, סליחה, היא מרכיב קרדינלי – אנחנו פוגעים בצורה בסיסית ומהותית בתהליכים האלה, בתהליכים הטבעיים שגורמים למערכות כאלה להתאזן ולהיות בריאות. עכשיו אני רוצה רק להתייחס לפני שאני מסיימת לעניין של הדבורים, משום שבלי דבורים, חברים, לא יהיה לנו אוכל. עכשיו אנחנו מדברים על אוכל שהוא ירקות, שהוא פירות, שהוא קטניות. בלי האבקה, בלי מערכות ביולוגיות שגורמות להאבקה ולהפריה של האוכל שלנו, לא יהיה לנו אוכל. אפשר לדבר מהיום עד מחר על גרפים ונתונים סטטיסטיים, וכן התחילו בניסוי או לא התחילו בניסוי, העובדה היא שאני רואה דבורים מתות בתוך הפרחים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> פרופ' איילת, איפה את רואה את זה? << אורח >> איילת שביט: << אורח >> בטבע, בגינה, בכל מקום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> באיזה אזור? << אורח >> איילת שביט: << אורח >> 20 מטר מהמרפסת שלי יש כוורת, השכן שלי הוא דבוראי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם אני שומעת את זה. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> והכוורת הזאת, דבש אכלנו לפני שנתיים, והיא עכשיו התרוקנה. אני גדלתי בבית שההובי של אבא שלי היה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> באיזה אזור רק, שאני אבין? << אורח >> איילת שביט: << אורח >> אני גרה בטבעון וגדלתי בחיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה את עושה בחיי היום-יום? << אורח >> איילת שביט: << אורח >> אני ביולוגית, כרגע אני דואגת לבריאות של בני אדם בעשר השנים האחרונות, אבל עד גיל 60 פלוס עבדתי, כפי שאמרתי, 38 שנים, בייעוץ לחקלאים ולחברות בכל העולם בנושא של ניטור והדברה שהיא IPM, זה Integrated Pest Management. זו הדברה שהיא ידידותית גם לאלה שאוכלים את המזון וגם לאקוסיסטמה, וזה המקצוע שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה גורם להן למות, לדבורים? מה המקור של הבעיות שלהן? זה חלק חשוב בשיחה. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> תכף תשאל, תן לי לגמור, ואז אני אענה באמת על כל שאלה. הכוורת שממול, 20 מטר מהמרפסת שלי, נעלמה, אין דבורים. בזכות זה שאני מילדות עובדת עם כוורות, מטפלת בדבורים, דבורים לא מתות סתם, וכשהן מתות על יד הכוורת שלהן, רואים אותן. אם אלה דבורים או אם זה ורואה, לא משנה איזו בעיה או פגם, אתה רואה את הדבורים המתות. עכשיו לא רואים דבורים. אין דבורים, הכוורת נשארת ריקה. אני רוצה לפני שאני מסיימת עוד כמה משפטים. כי דבורים, יש להן מנגנונים מאוד מדויקים להתמצאות בשטח, הן יודעות לתקשר על איפה המזון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק תנסי לחתור לסיום, כי יש לנו עוד דוברים. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> הן אמורות לדעת לחזור לכוורת שלהן, לבית שלהן, והדבורים עכשיו הולכות לאיבוד. חוץ מאלה שמתות, אלה שממשיכות להסתובב עם צוף ועם אבקה על הגוף שלהן לא חוזרות לכוורת, לא רואים אותן. אני רוצה לציין רק שאלצהיימר הוא די דומה בתופעות שלו, אבל יש פה אנשים יותר מומחים ממני בתחום של בריאות הציבור. אני רוצה באמת לסיים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איילת, את פוגשת את זה בשיח בעוד מקומות? << אורח >> איילת שביט: << אורח >> בלי הפסקה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן? זה באזורים ספציפיים או שזה ממש לאורכה ולרוחבה? << אורח >> איילת שביט: << אורח >> לא, זה כללי. תראי, הניטור והבדיקה המדויקת הם בשדות, מן הסתם במערכות כלכליות, בחלקות שהן אורגניות, במטעים, בכל מיני מקומות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אורגניות? זאת אומרת, אפשר לשייך את זה לריסוסים או - - - << אורח >> איילת שביט: << אורח >> אפשר, משום שזה המקצוע שלי. אני יכולה להגיד שאחרי יומיים של אובך קשה אני רואה על העלווה כתמים צהובים ונקרוזות שאחר כך נהפכים לתמותה של העלים ופגיעה בניצנים. יש זנים של צמחים שהם יותר רגישים, יש צמחים שלחומר הריסוס המסוים שריססו או לא ריססו באובך, שהאובך הכיל, הם באופן מוחלט לא רגישים. אפילו אני יכולה להגיד על זנים של ורדים שיש ורדים שלא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, הנקודה, אני חושב, הובהרה. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> כן, אבל היא שאלה, אני עונה. אני כבר גומרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ברשותך, ממש לסיום כדי שנוכל לשמוע את כולם. << אורח >> איילת שביט: << אורח >> ממש לסיום. הנה, אני מקריאה, שאני לא אסחף. בלי דבורים ובלי האבקה ומאביקים לא יהיה לבני אדם מזון, לא לנו ולא לתינוקות שלנו. אני רוצה ממש להגיד באופן חד משמעי שעולם טבע מאוזן ופורה הוא לא אופציה, הוא משהו שאנחנו חייבים לקיים אותו. ואני קוראת מפה להפסיק עם כל הניסויים של בקרת אקלים, כי זה בנפשנו, אנחנו חייבים אוויר נקי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. שיר אדלר, בבקשה. << אורח >> שיר אדלר: << אורח >> תודה רבה. כבוד יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת, נציגי הממשלה, מומחים ואזרחים יקרים, ראשית, אני מבקשת להודות לכם על קיום הדיון החשוב הזה. עצם העובדה שכנסת ישראל מקיימת לראשונה דיון בנושא הנדסת אקלים היא צעד חשוב ומשמעותי. אני מקווה שמדינת ישראל תהיה פורצת דרך לא רק בפיתוח טכנולוגיות, אלא גם בהובלת מדיניות של זהירות, שקיפות והגנה על בריאות הציבור. שמי שיר אדלר, אני מרפאה בעיסוק במקצועי ואימא לשני ילדים ואני פעילה בנושא שלנו זה כמה שנים. היום אני מייצגת אלפי אזרחים מודאגים מהנושא, ואני ממקימות עמותת "שמיים כחולים" ביחד עם שלי פה לצידי. אני לא מדענית, אני כאן כדי להביא את קולם של אזרחים שמרגישים שקולם אינו נשמע. עד היום חתמו כמעט 10,000 אזרחים, היום הסתכלתי, זה היה 9,600 ומשהו, שהשתכנעו לגמרי כי קיימת התערבות בשמיים. על העצומה שקוראת לעצור את כל פעילות הנדסת האקלים בישראל, כמו שאמרתי, חתמו כמעט 10,000 אנשים. בנוסף, יזמתי והפצתי סקר ציבורי בקרב יותר מ-400 אזרחים העוקבים אחר הנושא במשך שנים וסבורים כי הם חווים את השפעותיו. אנשים אלה דיווחו כי בימים שבהם הם צופים בתופעות השמיים החריגות, הם סובלים בעיקר מהתופעות הבאות: 246 אנשים דיווחו על עייפות חריגה, 192 אנשים דיווחו על תחושות ערפול ותשישות, 191 אנשים דיווחו על ירידה במצב הרוח, 139 אנשים דיווחו על קשיי נשימה. מעבר לתסמינים הגופניים, רבים ממשתתפי הסקר דיווחו כי לדעתם התופעות משפיעות באופן משמעותי על איכות חייהם, על תפקודם היום-יומי. רבים מהם ציינו כי הם מתקשים לעבוד, להתרכז, לבצע פעולות שגרתיות, לנהל אורח חיים תקין בימים שבהם הם חווים את תופעות ההרעלה שהם מרגישים. אני לא באה לטעון שהסקר מוכיח קשר סיבתי, אני רק באה לומר שלמדינת ישראל יש חובה לבדוק. אני רוצה שהדברים האלה יירשמו בפרוטוקול הוועדה בכנסת כדי שעוד חמש שנים אף אחד לא יוכל לומר "לא ידענו" או שיאמרו "אף אחד לא התריע". לקראת הוועדה שוחחתי והתכתבתי עם מדענים וחוקרים בכירים מרחבי העולם, שחלקם גם שלחו לנו חומרים וסרטונים שבהם נצפה בהמשך. למרות חילוקי הדעות ביניהם בנושאים רבים, היה נושא אחד שעליו כולם התריעו בפניי – המסוכנות שבמעורבות של חברות פרטיות בפיתוח ובקידום טכנולוגיות של הנדסת אקלים. כולם הדגישו כי כאשר חברה מסחרית, כגון החברה שכולם פה הזכירו, Stardust Solutions, שכאשר הן מפתחות טכנולוגיה בעלת השפעה אפשרית על האטמוספירה, מתעוררות שאלות כבדות משקל הנוגעות לשקיפות, אחריות, פיקוח, ממשל ואינטרסים מסחריים. אני מבקשת להיות בשקט שם בצד שמאל, בקרב המדענים. מתעוררות שאלות כבדות של שקיפות, אחריות, פיקוח, ממשל ואינטרסים מסחריים. זאת בדיוק הסיבה שבגללה מתקיים כיום ויכוח מדעי ובין-לאומי רחב סביב התחום. בגללה אני סבורה שגם מדינת ישראל חייבת לנהוג בזהירות המרבית. בימים האחרונים, ממש-ממש ביום חמישי, לאחר שהוצהר על קיום ועדה זו ממש, ערכה ופרסמה חברת Stardust Solutions כתבת תדמית גדולה בעיתון "הארץ", שבה היא מציגה את עצמה כמי שבאה להציל את האנושות ואת העולם. באמת נשמע מרשים, אך אל לנו לשכוח כי מדובר בחברה פרטית למטרות רווח המפתחת חלקיק שהיא אינה חושפת לציבור. ואני רוצה לשאול את חברי הוועדה, מדוע טורחת החברה לפרסם כתבה כזו ארוכה ומושקעת על טכנולוגיה שאינה קיימת לכאורה ורחוקה מלהיות משומשת, כמו שאמרו פה בוועדה? אם החלקיק אינו ידוע וגלוי לציבור, כיצד ניתן בכלל לנטר אותו, לבדוק את בטיחותו ולהגן על בריאות הציבור? ואם מדינת ישראל יכולה להתחייב כאן לפרוטוקול, כמו שכבר שאלו קודם, שלא מתבצעת כיום כל פעילות של הנדסת אקלים בשמי ישראל, ואם כן, על סמך אילו נתונים ומנגנוני פיקוח אנחנו מסתמכים? ולבסוף, אני מבקשת להשאיר את חברי הוועדה עם שאלה אחת: השמש היא מקור החיים של כולנו. לפני שאנחנו מתחילים ומחליטים להתערב באופן מכוון במערכת שעליה נשענים כל החיים על פני כדור הארץ, האם איננו חייבים להיות בטוחים לחלוטין שאנחנו מבינים את כל ההשלכות? האוויר שאנחנו נושמים והשמיים שמעלינו שייכים לכל מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. ד"ר מיכל הרן. << אורח >> שיר אדלר: << אורח >> היא לא הגיעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אמיר אהרון? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא יכולה לעלות בזום? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ננסה לבדוק אם יש אפשרות לחבר אותה בזום. אמיר אהרון? << אורח >> שיר אדלר: << אורח >> הוא אמור להיות בזום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם בזום? << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> הבת שלו היום בהשבעה בצבא והוא בבאר שבע. הוא רצה בזום, אבל אין זום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אלפרד שורץ, בבקשה. << אורח >> אלפרד שורץ: << אורח >> שלום, שמי אלפרד שורץ, אני לצורך הדיון של היום חובש שני כובעים: האחד הוא כובע של עורך דין עם התמחות במשפט בין-לאומי וזכויות אדם, והכובע השני הוא מהנדס. אני הייתי במשך תקופה ארוכה מאוד מהנדס שעסק במכרות בארצות הברית, ובכובע הזה נחשפתי גם לבעיות של זיהום, וגם ל-Bureau of Reclamation בארצות הברית, לצורך העניין, כך שהנושא של זיהום באופן כללי מוכר לי. אבל מה שיותר חשוב הוא שעסקתי בנושאים של בקרה, ואני יכול לסכם למעשה כמעט את דבריי במשפט הבא: רבותיי, כל מי שמתעסק בהנדסת אקלים, אין לו מושג של דבר וחצי דבר במה הוא מתעסק. יש בתחום הבקרה נושא שנקרא Load variables, אלה דברים שמשפיעים על מערכת בקרה ולא יודעים מתי, כיצד יופיעו וכיצד יתפרצו, ולא ניתן לתכנן. יכולה להיות תקווה שאולי נצליח להגיב בזמן לאירוע מסוים כזה או אחר, אבל זו תקווה בלבד. Load variables זה מה שאנחנו נתקלים בו בעולם שבו אנחנו מנסים לבקר את האקלים. רבותיי, המערכת סבוכה מדי, מספר הפרמטרים שצריך להביא בחשבון רב מדי, ההשפעות ותחומי ההשפעות רבים מדי. תוציאו לכם מן הראש שאתם מסוגלים לבקר את מערכת האקלים, זה עורבא פרח, ואני אומר את זה באחריות כמי שהינו בעל מקצוע בתחום הבקרה. בתחום המשפט אני אומר לכם שכבר בעבר במשפט הבין-לאומי היו תיקים והיו דיונים שהתרחשו, אני יכול מהראש אפילו לציין את ה-Smelter case שהיה בעימות משפטי בין ארצות הברית לבין קנדה, שבו זיהום של פעילות שהייתה בקנדה זרם דרך האוויר ופגע בארצות הברית, התנהל על כך משפט. הצליחו בסופו של דבר, כמו שמקובל בפוליטיקה העולמית, לסגור את הקייס מבלי שקנדה תודה באשמה, אבל היא שילמה פיצויים. אגב, דבר דומה קרה עם נפילת לוויין רוסי שהיה בו חומר גרעיני ונפל בשטחה של קנדה, שגם שם הדברים נסגרו באותה הצורה. למה אני מזכיר את הדברים האלה? משום שאנחנו לא יכולים להשאיר לפוליטיקאים לסדר לנו את החיים סתם כך, עלינו לבקר את מה שקורה כאזרחי המדינה ואזרחי העולם. אוסיף פה לעניין שמירה על צריכת ה-CO2. בואו תתחילו מלעצור את ה-Deforestation באמזונס ובכל מיני מקומות בעולם שגורמים לכך שיש הפחתה בכמות הצמחייה במקום להתחיל לנהל את המערכת האקולוגית. תפסיקו להתערב בה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ברשותך, רק לחתור לסיכום של דבריך כי יש לנו עוד כמה סרטונים של אורחים שלא יכלו להגיע הנה ואנחנו נשמח לצפות בהם, וגם את משרדי הממשלה. << אורח >> אלפרד שורץ: << אורח >> אם הדברים שאמרתי רשומים בפרוטוקול של הישיבה, אני אסתפק במה שאמרתי עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. יש עוד מישהו מסביב לשולחן? טוביה, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אלפרד שורץ: << אורח >> סליחה, אני רוצה רק להוסיף שהמשמעות של מה שאמרתי לגבי המקרים בין קנדה לארצות הברית וכולי זה כדי להדגיש שמאורעות שמתרחשים במדינה אחת ניתנים לתביעה ולדיון על בסיס המשפט הבין-לאומי, גם הפרטי וגם המסחרי וגם הפומבי, וניתן לתבוע מדינות וגופים שפוגעים בפגיעה שהיא מעבר לגבול. תודה רבה וסליחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. טוביה, בבקשה. << אורח >> טוביה בר שקד: << אורח >> כבוד יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת וכל מי שפעל לכינוס הדיון החשוב הזה, תודה על ההזדמנות להעלות לסדר היום את הנושא שהוא בעל השלכות ציבוריות רחבות. בהמשך לדברים של שיר אני אגיד שאני פה היום באמת גם כדי להשמיע קול. אומנם אני לא חתום על העצומה, אבל אני יכול להגיד שאני האזרח הזה. שמי טוביה בר שקד, בשונה מחלק מהדוברים כאן, אינני מייצג ארגון, אינני חוקר ואינני איש אקדמיה, אני אזרח מודאג. כמו רבים מאזרחי ישראל, אני קם בבוקר, מכין את הילדים, יוצא לעבודה, מתמודד עם המרוץ היום-יומי, העבודה, הפקקים, הלחצים והמציאות המורכבת שעברה על כולנו בשנים האחרונות. רובנו עסוקים מאוד, ולכן לא תמיד פנויים לשאול שאלות על נושאים שנוגעים לדברים הבסיסיים ביותר בחיינו. בשנים האחרונות הרגשתי שיש שינויים שמעוררים אצלי שאלות לגבי הסביבה שבה אנחנו חיים, מתוך הסקרנות הזאת נחשפתי לנושא הנדסת האקלים. מהר מאוד הבנתי שקיים סביבו שילוב של מידע, מחלוקות ולעיתים גם דיסאינפורמציה, ולכן ניסיתי ללמוד את הנושא ממקורות שונים ולא להסתפק בשמועות. מה שהטריד אותי במיוחד היא התחושה שקיים פער בין קצב ההתפתחות הטכנולוגית לבין הדיון הציבורי והרגולטורי. אם אכן מתבצעים מחקרים או ניסויים בתחום, הציבור זכאי לדעת מה נעשה, מי מפקח, כיצד נבחנים הסיכונים ומהם מנגנוני השקיפות והבקרה. אני מאמין שחדשנות היא כוח אדיר, ובמדינת ישראל לא חסרים יזמים, מדענים ורעיונות פורצי דרך, וזו גאווה לכולנו. אבל דווקא משום כך, כל טכנולוגיה שעשויה להשפיע על הציבור ועל הסביבה מחייבת אחריות, שקיפות ופיקוח לצד בחינה מדעית יסודית של השלכותיה האפשריות. אני מבקש שהוועדה הזאת תהיה צעד משמעותי בדרך לדיון פתוח, מקצועי ושקוף שיחזק את אמון הציבור ויבטיח שכל החלטה בתחום ובכלל תתקבל בזהירות, באחריות ותוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה. תודה רבה על ההקשבה ועל הזמן שהקדשתם לנושא החשוב הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך, טוביה. גם הזדמנות נהדרת להודות לרייצ'ל שיושבת מאחוריך, לאחותך היקרה, שבאמת אני לא כל כך הכרתי את הנושא עד שרייצ'ל שלחה לי הודעה, דיברנו, נפגשנו גם איתך, גם עם החברים היקרים הנוספים. אני שמח מאוד שהגעתם הנה להציף את הנושא. נעבור עכשיו למקבץ מידע ששלחתם לוועדה, נצפה בסרטונים, ארבעה סרטונים קצרים ומאוד מדויקים. (מוקרן סרטון בו נושא דברים באנגלית פרופ' ויליאם האפר, להלן תרגום חופשי:) מספר דברים על הדיון שייערך בכנסת בשבוע הקרוב בנושא הנדסת אקלים יש לי חברים ישראלים רבים ולא הייתי רוצה לראות את ממשלת ישראל מבזבזת כסף רב על הצעה זו. הנדסת אקלים מנסה לפתור בעיה שאינה קיימת. אין בעיית אקלים שתדרוש פתרון של הנדסת אקלים. מרבית ההתחממות שהתרחשה, והייתה התחממות מסוימת, היא התאוששות מתקופת עידן הקרח הקטן שהחלה בסביבות שנת 1800, מאז חלה התחממות עקבית. רק חלק קטן מכך נובע מגזי חממה כמו אדי מים או פחמן דו-חמצני. בכל מקרה, הצעות הנדסת האקלים לא יעשו דבר כדי להפוך את כדור הארץ למקום טוב יותר, הן כנראה לא יעבדו, ועלולות להיות להן השפעות שליליות חמורות מאוד. אף אחד לא באמת מבין את גורלם של החלקיקים המגיעים לאטמוספירה. לכן עצתי היא להתרחק מכל מעורבות בהנדסת אקלים, לפחות מצד ממשלת ישראל. אם אנשים פרטיים רוצים לעבוד על זה, זה בסדר, אבל הממשלה לא צריכה להיות מעורבת. תודה לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר במדען לשעבר במועצה לביטחון לאומי של ממשל טראמפ. (מוקרן סרטון בו נושא דברים באנגלית פרופ' סטיבן אי. קונין, להלן תרגום חופשי:) שמי סטיבן קונין, עמית בכיר במכון הובר של אוניברסיטת סטנפורד ופיזיקאי תיאורטי בעל קריירה של 50 שנה באקדמיה, בממשל ובתעשייה. תודה לכם על העלאת הנושא לדיון. בתי מחוקקים מעטים בעולם קיימו דיון ייעודי בנושא ניהול קרינת השמש, SRM. הכנסת מקדימה את זמנה. SRM מתייחס להפיכתו המכוונת של כדור הארץ למחזיר אור מעט יותר, ככל הנראה באמצעות הוספת אובך דק של אירוסולים לסטרטוספירה, בדומה למה שקורה באופן טבעי לאחר התפרצות געשית גדולה. זוהי אפשרות זולה וניתנת ליישום מבחינה טכנולוגית לקירור כדור הארץ, וזו בדיוק הסיבה שהיא ראויה לתשומת לב רצינית ומפוכחת כעת, ולא לאחר שמשבר יאלץ קבלת החלטות חפוזות. הובלתי מחקר בנושא זה לפני כמעט 20 שנה, שבו התכנסו מדענים כדי לשאול איזה מחקר יידרש כדי להבין את ה-SRM באופן אחראי. אותו דוח סיכם את מה שאני מאמין בו עד היום: יישום כעת או בכל זמן בעתיד הנראה לעין יהיה מוקדם מדי ולא נבון. הסיכונים הם אמיתיים: התחממות פתאומית אם ההתערבות תיפסק אי פעם, השפעות אזוריות לא אחידות, והקושי הכמעט בלתי אפשרי לייחס בבירור תוצאה אקלימית כלשהי להתערבות עצמה. אני רואה ב-SRM, אם יעשה בו שימוש אי פעם, מוצא אחרון בלבד, במרחק עשרות שנים מאיתנו, אם האנושות תזדקק לו בכלל. אך הבנת הסיכונים והמגבלות שלו היא דבר שאנו יכולים וצריכים לקדם כבר כעת. משום כך, שקיפות ובקרה מדעית עצמאית חיוניות לכל תוכנית מחקר, במיוחד אם חברות פרטיות נכנסות לתחום זה. המחקר חייב להיות פתוח לבחינה, ניתן לשחזור ולתת דין וחשבון לציבור, ולא רק למשקיעים. מניע של רווח אינו פוסל את המחקר כשלעצמו, אך הוא מייצר לחצים לעבר מהירות וסודיות שמחקר אחראי אינו יכול להכיל. לפני שמאפשרים לעבודה זו להתקדם, על מקבלי ההחלטות לשאול: מי מחליט איזה מחקר יתקדם? מי נושא באחריות אם משהו ישתבש? האם העבודה מפורסמת ומבוקרת באופן עצמאי? ומה יבדיל מחקר לגיטימי מנתיב המוביל ליישום ללא אישור? תודה לכם על ההזדמנות לתרום לדיון זה. (מוקרן סרטון בו נושא דברים פרופ' יונתן דובי:) שלום רב ליושב ראש הוועדה, לחברי הכנסת, לאנשי המקצוע ולציבור הצופה בנו. שמי יונתן דובי, אני פרופסור לפיזיקה וכימיה תיאורטית במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בשנים האחרונות אני בוחן את הקשר בין מדע, טכנולוגיה, אנרגיה, אקלים ומדיניות ציבורית. הנקודה המרכזית שאני מבקש להניח בפני הוועדה היא פשוטה – כשמדובר בהנדסת אקלים, השאלה איננה רק מה הטכנולוגיה מסוגלת לעשות, אלא מי מפעיל אותה, מי מפקח עליה ומה קורה אם התוצאה שונה מהתחזית. הנדסת אקלים, למשל התערבות בעננים, אירוסולים או קרינת השמש, היא ניסיון להשפיע על מערכות טבעיות רחבות, מורכבות וחוצות גבולות. בנושאים כאלו אסור להחליף מדע בסיסמאות, אסור להחליף מדיניות אחראית בפניקה. צריך נתונים, מדידות, ביקורת עמיתים ושקיפות מלאה. גם בדוחות הבין-לאומיים העוסקים בשינוי קרינת השמש חוזרת אותה מסקנה. קיימים רעיונות ומודלים, אבל יש עדיין אי ודאות עצומה לגבי השפעות אזוריות ומקומיות על משקעים, עננות, אוזון, חקלאות, בריאות הציבור ומערכות אקולוגיות. מיעוט הניסיונות המתועדים בתחום והמורכבות העצומה של מערכת האקלים, המצומדת למרחב האנושי ולמערכות אקולוגיות מורכבות, מעלה חשש גדול שבכל התערבות כימית חיצונית, ואין ספק שהנדסת אקלים היא התערבות כימית חיצונית, ייגרמו אפקטים לא צפויים ושאינם ניתנים לניבוי, שעשויים להיות בעלי השפעה דטרימנטלית על אדם, חי וצומח, השפעה גדולה לאין שיעור מהתועלת שאולי ואולי לא תופק מהנדסת האקלים. מחקר הוא דבר חשוב, אבל מחקר אינו צ'ק פתוח לפריסה בשטח. על מדינת ישראל לקבוע כלל ברור – לא יתקיים בישראל ניסוי חוץ-מעבדתי או יישום של הנדסת אקלים, ובוודאי שלא על ידי חברה פרטית למטרות רווח, ללא הסמכה חוקית מפורשת, ללא פרסום לציבור, ללא רישום מסודר של כל מחקר וניסוי, ללא חוות דעת מדעית עצמאית וללא פיקוח שוטף של הכנסת ושל גורמים מקצועיים בלתי תלויים. ישראל חייבת להיות מדינה שמקדמת מדע ולא חוסמת אותו, אבל מדע אחראי, מדע שמתקיים באור יום, בשיתוף פעולה בין-לאומי, עם כללי אתיקה ברורים ועם אמון הציבור. השמיים אינם מעבדה פרטית. דווקא משום שהנושא חשוב, הוא חייב להתנהל בשקיפות, בזהירות ובאחריות. תודה לכם על ההקשבה. (מוקרן סרטון בו נושא דברים באנגלית דיין ויגינגטון, להלן תרגום חופשי:) לא ניתן להפריז בחומרת האיום הנשקף ממה שמתרחש בשמיים שלנו. תודתי הכנה לחברי ועדת הכנסת המכובדים ולכל המשתתפים בדיון זה כדי לטפל בנושא החמור והלא מדווח באופן רשמי של פעולות הנדסת אקלים גלובליות חשאיות. שמי דיין ויגינגטון, חוקר ראשי ומנהל של Geoengineeringwatch.org, אתר האינטרנט ומאגר המידע הנצפה ביותר בנושא הנדסת אקלים. Geoengineering Watch ביצעה בדיקות אטמוספריות באמצעות מעבדה מוטסת של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי עם מדענים בכירים בתוכה, ואספה ועיבדה דגימות של חלקיקים המפוזרים על ידי מטוסי סילון כבדים בגובה רב. המכון הפוליטכני רנסלר בניו יורק השתתף בפרוטוקול בדיקה זה. זוהו רכיבי הנדסת האקלים העיקריים, כולל ננו-חלקיקי אלומיניום, וזהו אלומיניום חופשי שאינו קיים באופן טבעי, אשר רעיל לכל סוגי החיים, ללא יוצא מן הכלל. פעולות הנדסת אקלים גלובליות אינן רק הצעה מסוכנת, הן מציאות הנמשכת כבר עשרות שנים, מאיצה ומתרחבת. פליטות מטוסי הסילון הכבדים לסירוגין בשמיים שלנו אינן עניין של התעבות, אין זה עניין של תוספי דלק סילוני או פליטת מנועי סילון. פיזורי הסילון המתמשכים והמתרחבים הם מאפיין מובהק של פיזורי מטען של הנדסת אקלים בריסוס מטוסי סילון לניהול קרינת השמש ושל פיזורי מטען מרוססים ממטוסי סילון במסגרת הנדסת אקלים. פעולות הנדסת אקלים גלובליות מבוצעות בשיתוף פעולה בין-ממשלתי. חברות סטארטאפ פרטיות של הנדסת אקלים שכלי התקשורת הממסדיים מציגים באופן סנסציוני הן הסחת דעת מכוונת בלבד, לא יותר מכך. פעולות הנדסת אקלים בין-ממשלתיות משבשות לחלוטין את מחזור המים העולמי, מסיטות לחלוטין את מזג האוויר העולמי ממסלולו, מזהמות כל טיפת גשם וכל נשימה שאנו נושמים והורסות את שכבת האוזון של כדור הארץ התומכת בחיים. קרינת שמש הפוגעת ב-DNA מפציצה כעת את פני כדור הארץ. חומרתו ומיידיותו של האיום הנשקף מהנדסת אקלים גלובלית הם הרבה מעבר לחמורים. לחיילים המשתתפים בכך נאמר שהם חלק מפעולה להצלת כדור הארץ. נרטיב זה אינו יכול להיות רחוק יותר מהאמת. חשיפת פעולות הנדסת האקלים ועצירתן הן הצו העליון. אם Geoengineeringwatch.org יכול לספק נתונים נוספים לוועדת הכנסת כדי לסייע בחקירתה, אנו נעשה את המרב. תודה שוב לכל חברי הכנסת והשותפים על ההתייחסות לנושא קריטי זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה למי שחיבר את הוועדה לאותם נציגים. רצית לדבר? בבקשה, תציגי את עצמך. << אורח >> אלונה הלמן: << אורח >> שמי אלונה הלמן, אני פעילה חברתית מאז פרוץ הקורונה. אני רוצה לדבר על החרדות שיש בציבור מהממסד, מהמדינה, ממה שקורה כאן, ממה שמסתירים, מדברים שאנחנו לא מקבלים תשובות, מדברים שאנחנו לא מקבלים בכלל כתובת מי יכול לדבר איתנו. אני אישית, למרות שאני הקמתי את מפלגת אומץ, לא הצלחתי עד היום לקבוע פגישה אחת עם אף חבר כנסת. בקשות חופש מידע נדחות, עוד 30, עוד 60, עוד 60 ואין תשובה. זאת אומרת, אני חייבת לעתור לבית משפט ולהוציא אלפי שקלים. הנושא פה הוא נושא של אמון הציבור והאם מדינת ישראל היא מדינה שדואגת לרווחה ולביטחון האישי של האזרחים. מה שקורה פה זה מצב שהאזרחים בחרדות מדברים שקורים תחת העיניים של מדינת ישראל, ואין מי שדואג לנו, אין מי ששומר עלינו, אין מי שמקשיב לנו בכלל. גם את הדיון הזה, אני נמצאת המון ברשתות החברתיות, הסיפור של מה שהולך בשמיים מעסיק את האנשים שנים. עשרות אלפי אנשים, אם לא יותר, שמסתובבים עם חרדות, שמה מרססים עלינו ומה אנחנו נושמים, ואין ממי לקבל תשובות. וזה מצב שלא יכול להיות שיש נתק כזה בין אזרחים שהם חיים תחת חרדות ופחד, לא מהחמאס, ממה שקורה פה אצלנו תחת הידיים שלנו, ואין מי ששומר עלינו. ואין לנו עם מי לדבר, ואין לנו ממי לקבל תשובות. וזה לא רק לגבי הנדסת האקלים, זה לגבי הרבה מאוד דברים נוספים, אנחנו לא מרגישים שיש כתובת. אני מאוד שמחה על הדיון הזה, אבל אני כן רוצה לומר שעצם זה שהדיון הזה קורה היום ולא משהו שמדובר כבר מזמן. ואני חושבת שנכון יהיה להרגיע את הציבור, לתת לו ביטחון, לתת כתובת, לתת תשובות שמניחות את הדעת, שמרגיעות. אנשים מסתובבים פה עם חרדות. בריאות הנפש היא בכלל לא כתובת לדברים האלה כי התגובות הן מאוד מאוד "הזויים, מטורללים", הגחכה. אין מי שמקבל, מכיל ונותן מענה נורמלי שמניח את הדעת. ואני חושבת שזה משהו שהוא חוזר על עצמו בהרבה מאוד נושאים. אין תקשורת בין העם לבין משרדי הממשלה ולבין נבחרי הציבור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אלונה, אני לא מסכימה איתך, אני ממש לא מסכימה איתך. << אורח >> אלונה הלמן: << אורח >> זה מה שאני מרגישה, לימור, זה מה שאני מרגישה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר, אני חושבת שאולי בפעם הראשונה היה לכם פה בית והייתה לכם במה וניתנה הבמה ונשמע הכול. בסדר, אם זה מה שאת מרגישה, זה מאוד מאכזב לשמוע אותך מדברת ככה. אני יודעת לפחות על עצמי ועל היושב ראש שמיום שהוא נכנס למקום הזה אין פה כמעט שבוע שאין פה דיון על סוגיות שקשורות לזיהום אוויר ומה אנחנו נושמים ומה אנחנו שותים ומה אנחנו אוכלים ובעלי חיים ופסולת בניין וכל התהליכים האלה שהוא עשה פה. להגיד שאף אחד לא מקשיב ואף אחד לא שומע זו באמת כפיות טובה, אין לי מילה אחרת להגיד לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. תודה רבה על הדברים, אלונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו תחושה שלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עם תחושות קשה להתווכח, אבל אכן אנחנו נמצאים פה כדי לשמוע את הציבור. דרך אגב, אני לא הכרתי את הנושא שהציפו, כמו שדייקתי מקודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, הרבה לא מכירים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואני אגיד את זה רק לשני הצדדים, כי אני אומר, לצערנו, המידע שיוצא מהכנסת דרך ערוצי התקשורת זה בהכרח לא הדברים האלו, הדיונים של הוועדות האלו, שהם לא פוליטיים ולא, נקרא לזה צהובים יותר. << אורח >> אלונה הלמן: << אורח >> יכול להיות באמת שאין חשיפה, נכון, יכול מאוד להיות שאין חשיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הביצה והתרנגולת. אין ספק אבל שבסוף שקיפות כלפי הציבור מייצרת את הוודאות והוודאות הזאת מחזקת את אמון הציבור, ולשם כך אנחנו פה פועלים. זאת הקדנציה הראשונה של שנינו, ומעבר לדיונים בוועדה ואני חושב שאין רגע שהצוות שלי או של לימור לא עסוק בעשרות פניות ציבור של כלל האזרחים מכלל המגזרים בהמון המון נושאים - - - << אורח >> אלונה הלמן: << אורח >> אני רק מבקשת כן לסייג כי אני רואה שלימור, מאוד הכעסתי אותך. הפעילות שלך, בוועדת הבריאות במיוחד, הסרתי את הכובע, ואת יודעת את זה. אני מדברת באופן כללי לאורך שנים. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> היא מתכוונת לחברי הכנסת מהאופוזיציה ש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה רק לכנס חזרה את הדיון לנושא שלשמו התכנסנו. יש כאן עוד נציג ציבור שרוצה לדבר או שאנחנו יכולים לעבור למשרדי הממשלה? כי הדיון כבר חורג מהזמן שהוקצה לו. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> רק את הקואליציה זה מעניין. << אורח >> אלפרד שורץ: << אורח >> יש דרך להוסיף הבהרה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמח לשמוע קודם את מי שלא דיבר בכלל. בבקשה, אדוני. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> שלום רב, שמי אברהם מוטולה. לפני למעלה מעשור אני פניתי למדענית הראשית במשרד לאיכות הסביבה, סיניה נתניהו דאז, והיא פנתה לכל הגורמים, לכל המשרדים, זה מתועד, יש את התשובה, ואף אחד לא ענה לה. והיא רצתה מאות תשובות. כמו כן, פניתי למפקדת חיל האוויר, למעלה מעשור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לאן היא פנתה? << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> היא פנתה לכל המשרדים הרלוונטיים, מביטחון, סביבה, כולם, בריאות. יש את התשובה, זה נמצא באינטרנט. פניתי למפקדת חיל האוויר למעלה מעשור, הם כבר מכירים אותי. אנחנו צופים בזה אחת לכמה ימים, רואים שובלים של קילומטרים, און-אוף. רואים שיש מצער, מתג כלשהו, רואים שזה לא סתם פתאום הגיע למקום של מזג אוויר כלשהו שמאפשר לראות את הסילונים האלה לא נעלמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתי וערב. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> כן, שתי וערב, זה בכל העולם. יש מישהי מצבא ארצות הברית שהיא ראתה שממלאים מטוסים במכלים. הרסו לה את החיים, בואו נגיד ככה. יש עוד מישהו מגרמניה גם, עשו הפגנה ורואים אותו. אני חווה הטרדות, לא משנה. למשל, רואים את סמל החטופים. שאלה פשוטה, כמו שסיפרתי לכם קודם, איך עשו את סמל החטופים? אין תשובה, לא תמצא תשובה לזה. רואים שיש התחלה, אמצע ויש סוף, רואים שזה נשלט. אני שואל מה הפליטה, זה הכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו עוד מעט נשאל. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> חבל שהיו צריכים להביא לפה לוביסטית כדי לארגן את הוועדה, ככה הבנתי. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> לוביסטית חברתית, אני מבקשת, רק חברתית. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> אני שנים שולח ולא מתייחסים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כול, אנחנו נורא אוהבים את היידי, והמקצוע שלה הוא חיבור בין חברי כנסת לציבור, לא תמיד מצליחים להגיע לכל הנושאים. אבל אני אומר עוד פעם, אני הכרתי את הנושא דרך רייצ'ל שיושבת שם, אזרחית מודאגת. והדברים הסתדרו והתחברו, ואני שמח שהגענו לדיון הזה היום. בבקשה, אדוני. << אורח >> דני בטיטו: << אורח >> שלום לכולם, דני בטיטו, פעיל חברתי, בהחלט אזרח מודאג. אני יושב פה, מקשיב לדברים, ונשמע כאילו שיש פה איזו פצצה שנפלה במרכז החדר ואף אחד לא יודע על מה מדברים. מוזר לי מאוד. יש פה אנשים שעושים פעילות שהיא בנפשנו והם קיבלו אישור ממישהו ומישהו משלם להם, וזה לא אני. אני רוצה לדעת איך מנהלים את הדבר הזה, איך לוקחים את זה למקום שהציבור ידע מה קורה פה, ולא להגיע לאיזו ועדה וכאילו מאין יש בעיה. תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו באמת רוצים להגיע לזה, כי בסוף אנחנו רוצים לשמוע את המשרדים ולשמוע באמת על מנגנוני הפיקוח, על מה יודעים, ובאמת על הסוגיה שקשורה לחברות פרטיות, מה האפשרויות ואם יש תקנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יונתן יהיה הדובר האחרון. << אורח >> יונתן גורדון: << אורח >> תודה. אני גם יודע שיש בזום שרצו ועוד שרצו להגיע היום. אני רוצה קודם כול, לפני הכול, להגיד פשוט תודה לך, חבר הכנסת יצחק קרויזר, יושב ראש הוועדה, לכנסת, לכל מי שתמך בדיון הזה, לך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על מסירות הנפש שאתם עושים. חבל לי שהתקשורת לא רואה את הדברים האלה שאתם עושים, זה פשוט דבר ענק. אנשים בסופו של דבר לא יודעים להתמודד עם מה שהם לא יודעים ומכירים, יש שם חוסר שקיפות בהרבה הרבה נושאים. ונכון, יש דעות הזויות מאוד לפה, דעות הזויות לשם, אנחנו פה בשביל לקחת אחריות, לעשות מה שאפשר, תודה על זה. בקצרה מאוד, אני מלווה את הנושא הזה תשעה חודשים, בהתחלה הנושא הזה היה נשמע הזוי לחלוטין, ברמה הכי קיצונית, והיום אני מבין שיש פה משהו. אני לא יודע מי מפעיל, מי עושה. כל הפרופסורים שהיו פה, שמיים כחולים ועוד גופים אזרחיים שבאים ופועלים בנושא הזה באים ומנגישים. אם לא הייתה הכנסת שבאה ומקדמת את זה, ואני יודע גם שחברים מהאופוזיציה תמכו בדיון הזה וגם בקואליציה, זה דבר מדהים לראות ולהיווכח לזה. מהמחקרים שהצוות המקצועי שלנו עשה, העמותה מתעסקת בנושאי ריבונות, מדינה-פרט, גם נושאים מדיניים, ואנחנו עשינו מחקר וגילינו שיש תקציבי אקלים בסביבות ה-10 מיליארד שקל בשנה מכספי ציבור שמפוזרים על הרבה מאוד משרדים, גם מבקר המדינה התייחס לזה בדוח שלו מ-2024. אלה סכומים בלתי נתפסים. אם לוקחים לצורך העניין את הסכומים של החרדים, זה עוקף אותם, בכלל לא מדברים, לא מתייחסים לזה. יחד עם הסכומים האלה, כמו שהיה פה כמה פעמים, זה נתון שחשוב להביא בוועדה הזאת. יש אלפי אנשים בשנה שמתים, שלא לדבר על המחלות, נפטרים בטרם עת מבעיות אוויר. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> כי אין פה חברי אופוזיציה שצועקים על החרדים שהם מקבלים כסף. << אורח >> יונתן גורדון: << אורח >> אני לא נכנס, זה לא נושא פוליטי. אני יודע שיש פה גם מפה וגם משם, ובאמת מה שחשוב כרגע זו הוועדה הזאת, זה להכיר את הנושא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שואלים פה בממ"מ מאיפה הנתון של ה-10 מיליארד. << אורח >> יונתן גורדון: << אורח >> אני אשלח. הנתון משותף בין המשרד להגנת הסביבה, משרד החדשנות, משרד הביטחון, שגם שם הרבה לא משותף, גם המים, גם האנרגיה. תקראו את הדוח של המבקר, זה לא ממני, זה מבקר המדינה. ב-2024 הוא כתב את זה, הוא רשום. אבל שוב, צריך את הכנסת שתעשה את העבודה שלה, צריך את המדענים שיעשו את העבודה שלהם, שתהיה שקיפות, וכמובן צריך את הממשלה שתעשה את העבודה שלה. ואגב, גם השרה תומכת בזה, אנחנו מברכים גם את השרה, את הלשכה שלה. ובאמת, אני רוצה לסיים בזה, אני רוצה שני דברים. אני חושב שזה נכון מאוד לחזק את חוק אוויר נקי בנושא הזה, ממש לחזק את החוק הזה, שיהיה פיקוח, וגם לעזור למשרד להגנת הסביבה להסדיר את זה בצורה מקצועית, את כל תחום האקלים והנדסת האקלים, שיהיה על זה פיקוח. לא ייתכן שיש תקציבים כאלה גדולים שמתפזרים, כספי ציבור לא מפוקחים, זה נורא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לעבור למשרדי הממשלה. הייתי שמח שתתמקדו בשתי השאלות שחזרו על עצמן פה במוקד הדיון. האחת, אילו פעולות של הנדסת אקלים מבוצעות במדינת ישראל? הדבר השני, מה הרגולציה שמפקחת אם ואילו ניסויים שמתבצעים או אילו פעולות שמתבצעות, והאם יש באמת חברות, כמו ששמענו, על Stardust Solutions שכן פועלת במדינת ישראל, ואיפה התחום הזה נמצא? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ומה מנגנוני הפיקוח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, מה הפיקוח ואיך הוא מתנהל. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> שלום לכולם, שמי ד"ר איזבלה קרקיס, אפידמיולוגיה סביבתית, בריאות הציבור, משרד הבריאות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איזבלה, את זו שכתבת את הדוח הזה מטעם משרד הבריאות ביחד עם הגנת הסביבה שהביא את הנתון המבעית הזה על זיהום האוויר. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> על זיהום אוויר. כן, לא על שינוי אקלים, אלא על זיהום אוויר. אני כן רוצה להתייחס עכשיו לנושא שהוצג בתחילת הישיבה על ידי נציג הממ"מ. יש שני סוגים או שתי שיטות, בגדול, שכן לפי הספרות ולפי המחקרים שפורסמו, התוצאות הראשוניות, מדובר על שתי שיטות בגדול של הטיפול תחת הכותרת של הנדסת אקלים, כששיטה אחת יותר מתמקדת בהורדת ריכוז פחמן דו-חמצני, והשיטה הנוספת מדברת על גאו-הנדסה של קרינת השמש. בשתי השיטות האלה, אנחנו כמשרד הבריאות, חשוב מאוד שניישר קו עם הארגונים הבריאותיים הבין-לאומיים וכן נתייחס לעניין של ההשפעה הבריאותית כי אנחנו מסתכלים על הפעולות האלה בעיניים הבריאותיות לטובת האוכלוסייה בישראל ולומדים מהניסיון של הגופים הבין-לאומיים ומדינות אחרות. חשוב לציין שגופים גדולים כמו ארגון הבריאות העולמי או המרכז לבקרת מחלות ברמה הבין-לאומית לא התייחסו לעניין הבריאותי, אלא יותר מדברים על תופעת מחקר שקיימת, ובעיקר בתחום האקולוגיה. הגוף שנתן התייחסות יחסית מורחבת ומאוד משמעותית זהEnvironmental Protection Agency של ארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה, שכן מדברים על המשמעות של השיטות האלה גם מבחינה אקולוגית וגם מבחינה של ההשפעות הפוטנציאליות על בריאות האוכלוסייה. כשמדובר פה על תופעות יחסית משמעותיות ורחבות, כי אין התמקדות במדינה מסוימת אחת, אלא שמדובר פה על תוצאים בריאותיים מאוד משמעותיים כאיזשהו תוצר של שיטה זו או אחרת שלא ניתן לשלוט בהם, וההשפעות האקולוגיות יכולות באופן ישיר להשפיע גם על האקולוגיה ואז גם על בריאות הציבור, וגם באופן עקיף, שאנחנו לא יודעים לצפות לתוצאות אלה ואחרות. בעיקר התמקדות במידע, מדובר על תוספת תחלואה במערכת הנשימה כתוצאה משיתוף ושימוש בחלקיקים שעלולים בסופו של דבר לרדת מגובה רב של השמיים ובאופן ישיר ובאופן עקיף להשפיע על איכות האוויר, וכתוצאה מכך גם לגרום לתוספת תחלואה באוכלוסייה במערכת הנשימה ללא קשר לגיל, מדובר על כל הגילים ובכל שכבות האוכלוסייה בעולם כולו. אנחנו גם רואים שבעקיפין, כתוצאה מתוספת של שינוי בריכוז האוזון אנחנו עלולים לצפות פה לתוספת תחלואות במערכות נוספות שונות, גם תופעה של גשם חומצי שזה עלול להיות כתוספת של תופעות בלתי נשלטות. כל התופעות האלה עלולות לגרום ל - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הייתה התייחסות, דיברה פה פרופ' איילת שביט על הסוגיה של הדבורים. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> לא מצאתי התייחסות ספציפית בבעלי חיים או בחרקים או באיזושהי מערכת ביולוגית אחרת, אני מתמקדת ספציפית בתופעות לגבי בריאות האוכלוסייה, כאשר אנחנו רואים שהמידע פה מדבר, א', כמחקר מאוד ראשוני שלא ברור איך ומה הוא יכול כתוצאה מכך לגרום לתופעות הסביבתיות ואז כתוצאה מכך לגרום לבעיות בבריאות האדם. ומבחינתנו, המידע שפורסם בערך לפני שלושה חודשים מעודכן ב-EPA, הוא מידע מאוד משמעותי ומאוד חשוב בכך שמשרד הבריאות רואה שמדובר פה על תופעה שעלולה להיות מאוד משמעותית. ואנחנו עדיין חושבים שאין מידע מספיק כדי באמת להעריך את כל התופעות הבריאותיות, המידע הראשוני דורש מאיתנו הפעלת עקרון הזהירות המונעת לטובת האוכלוסייה, ובכך לדעתנו יש מקום להבין את סוגיית המחקר באופן כללי כדי להעריך בצורה נכונה את ההשפעות הפוטנציאליות על בריאות האוכלוסייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום מרססים את השמיים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אני מבקש לא להעיר הערות. אנחנו גם ככה חורגים לא מעט זמן מהזמן שהוקצה לדיון והנושא הזה מאוד חשוב. אני חושב ששמענו את כל נציגי החברה האזרחית שהגיעו הנה, וכדי שנוכל כולנו לשמוע את התשובות של המשרדים, גם אם אנחנו חושבים שהן אינן מספקות, אנחנו רוצים עדיין לשמוע אותן. בבקשה. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה. קודם כול, אני שמח מאוד שיש דאגה ואנשים דואגים מהאוויר שאנחנו נושמים. אני חושב שזה דבר שמתחבר מאוד יפה למאמצים שהמשרד להגנת הסביבה מקדם, גם במסגרת חוק אוויר נקי וגם במסגרת חוק האקלים שאני מקווה מאוד שיקודם פה בוועדה הזאת כדי שנוכל באמת לשמור ולא להצטרך להנדס שום אקלים ושום דבר. השלב הראשון הוא באמת לפעול למיטיגציה, להפחתת פליטות. המשרד פועל ומקדם את הדבר הזה. אני מקווה מאוד שיש לנו הסכמה מקיר לקיר שהפחתת פליטות והפחתת מזהמים זה דבר שכולנו צריכים לקדם. זה ברמה של המיטיגציה. השלב שאחר כך, אנחנו עושים אדפטציה, שזה מה שאני אחראי עליו. זאת אומרת, אם אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפליטות, אנחנו צריכים להתחיל להיערך לחיים בטמפרטורות גבוהות יותר. כרגע, ככל הידוע לנו, אין שום הליך שמקודם, בטח לא בעזרתנו, לא באמצעות חוק אוויר נקי ולא בשום הליך אחר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, ד"ר עמיאל, השאלה היא האם יש בכלל אפשרות לחברות פרטיות לקדם. זה נמצא בתקנונים, האיסור? מה הפיקוח שלכם? << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> הפרוצדורה תהיה פרוצדורה של חוק אוויר נקי. אני לא אמון עליו, אגף אוויר נקי אמון על הדבר הזה, וכמו כל הליך אחר שקשור לדבר הזה, הם יצטרכו לפנות לאגף אוויר נקי ולקבל את הפרוצדורה ולקבל את האישור לזה. כרגע לא הייתה מעולם פנייה כזאת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא הייתה פנייה. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> מעולם לא הייתה פנייה כזאת. אם יש הליך שרוצים לעשות ניסוי מהסוג הזה, צריך לעבור כמו כל דבר אחר בצורה סדורה לפי חוקים שקיימים במדינת ישראל כדי למנוע דברים שאנחנו מאוד חוששים מהם, אמר פה הפרופסור השני שדיבר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה מכיר את הכתבה מ"הארץ", מהמוסף של "הארץ"? << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> אני לא מכיר את הכתבה מ"הארץ". אבל מה שאמר הפרופסור השני שהוקרן פה, חשוב לקדם מדע כדי שאם יקרה, נוכל להפעיל דברים. אנחנו לא רוצים להפעיל שום דבר שהוא לא בבקרה ולא בשום שכל, ולכן אנחנו עם יד על הדופק. אם יהיה צורך, אנחנו נתמודד עם השאלות האלה. כרגע לא ידוע לנו על שום דבר מהסוג הזה ואנחנו פועלים עם מה שיש בידינו. כרגע אני לא יודע על שום דבר מהסוג הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דוקטור, אנחנו רואים אבל שיש, גם שמענו את זה באמת ממשרד הבריאות, אנחנו רואים שיש פערי מידע ממש. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> באיזה תחום? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> של בקרת אקלים, של הנדסת אקלים. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> לא הבנתי, במה יש פערים? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השלכות, משמעויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פיקוח. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> לא, אנחנו לא יודעים את ההשלכות ולכן לא מקודם שום דבר. אני לא מבין את השאלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אוקיי, לא, אני כבר למדתי מהזמן הקצר שאני נמצאת פה שלפעמים גם כשלא מכירים את כל הנתונים וההשלכות, יכולים לקדם דברים במקביל, גם כשהמחקרים עדיין לא עדכניים, כשהנתונים עדיין לא, כשלא יודעים מה ההשלכות. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> כמובן אם קרה משהו מאחורי הגב שלנו, אנחנו לא יודעים על זה, אבל בידיעתנו, עם החוקים שקיימים אצלנו, אין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כול, אני חושבת שחלק ממה שכנסת ישראל עושה זה באמת לייצר את הסינכרונים בין המידעים שמגיעים לציבור – עוד פעם, אנחנו מדברים על מוסף ב"הארץ" שחברה מצהירה שהיא הולכת לעשות ניסויים כאלה ואחרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדברים כתובים ב"הארץ". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכתבות שהם כותבים, הם כותבים פה עכשיו שמעולם הם לא עשו ניסוי ולא הם מחליטים והממשלה היא זאת שתחליט אם יהיו ניסויים או לא. אין ניסוי ולא נעשה ניסוי. << אורח >> איזבלה קרקיס: << אורח >> וגם חשוב לציין שגם לא הייתה פנייה למשרד הבריאות. << אורח >> יונתן גורדון: << אורח >> שלי, באיזו שנה אמרו שמתחילים? אמרו באפריל 2026, הצהירו, גם בפוליטיקו, גם ב"הארץ", הם הציגו גם באתר שלהם. אלה נתונים עובדתיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אני אומר עוד פעם, אנחנו באמת הקדשנו המון המון זמן, אני בטוח שיש הרבה מאוד שאלות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הנקודה הזאת חשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה להמשיך ולשמוע את שאר המשרדים האלה. ד"ר עמיאל, אם אין לך מה להוסיף. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> הדאגה הזאת, אני מקווה מאוד שנוכל להניע אותה לכיוון של היערכות לשינויי אקלים ומניעת שינויי אקלים כדי שלא נצטרך אי פעם להגיע, גם במקרה שיהיה מחקר ויעשו את זה כמו שצריך, לא צריך להגיע לזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה שאני חושב, מה שאפשר כן לבקש ולדרוש מהמשרד, שבהתחשב בכתבות שפורסמו, כל כתבה מהאינטרס שלה, אם זו חברה מסחרית או דאגה של אזרחים שבאמת רואים או מרגישים שינוי, כן לייצר מה שנקרא פעולה אקטיבית ולא לחכות לאיזשהו מהלך או פנייה של חברה כזו או אחרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> אפשר לייצר פיקוח כמו שאתם עושים על דברים אחרים, כשאתם רואים פעילי סביבה ומגיעים לשם עם הפקחים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> צריך להבין, אמירות של חברות כאלה ואחרות או כתבות מהסוג הזה מעמיקות את החרדה הציבורית ואת אובדן האמון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לייצר פעולות אקטיביות של פיקוח. << אורח >> עמיאל וסל: << אורח >> מנהלת האגף הקודמת היום אחראית על מיטיגציה, יש פה חיבור טוב והיא מודעת לזה. יבחנו את הצורך לעשות הליך ייעודי לניסויים מהסוג הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הם לא חושפים מה החלקיק מכיל, איך אפשר לנטר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם יש אכיפה? << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, ואני איש אטמוספירה בעצמי, המומחיות שלי היא במדעי האטמוספירה. עד היום לא שמענו על Stardust, קודם כול צריך בראשית דבריי להגיד. זה היה מעניין לראות את זה, פשוט עשיתי בדיקה עכשיו בכל הפרסומים. ולא כל פרסום, כולנו יודעים שלא כל מה שכתוב בעיתונות זה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה רגע לחדד ולדייק. יושבים פה אזרחים שאני מניח שרוב עולמכם והקשב האזרחי שלכם מופנה בנושא הזה. אני אומר, אני כחבר כנסת לא הכרתי, לא הכרתי את הנושא הזה, כך שזה לא מופרך שמשרדי הממשלה גם לא מכירים את הנושא הזה. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> רציתי רק לומר בהתחלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש השירות המטאורולוגי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, לכן אני אומר. חבר'ה, ד"ר עמיר לא חדש בעולמות האלו ואני מבקש. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> אני ממש לא חדש בעולמות האלה, אמרתי שאת החברה הזאת לא שמענו. לפחות לפי מה שקשור בכל מה שהם בעצמם אומרים פה בתקשורת, כולם פה מצטטים בתקשורת שמעולם לא עשו שום פעילות בישראל ואין ניסוי. יש להם מעבדות, יש להם ניסיונות, יש להם מחקרים, הם עכשיו עושים לובי בארצות הברית, אבל הם אומרים בפירוש שהם לא פיזרו ציוד בישראל, לא היה שום ניסוי ומי שיחליט אלה הממשלות. אני אומר רק בראשית דבריי ואני אעשה את זה בתמצית ששיתוף ציבור זה דבר מאוד חשוב, שקיפות היא דבר מאוד חשוב, וצריך באמת להקשיב לרחשי הציבור, ומתחבר למה שאמר פרופ' דובי, שצריך להישען על נתונים ועל עובדות. כפי שאמר ד"ר עמיאל, אנחנו לא מכירים שום פעילות כזאת בישראל. כדי שזה יקרה זה צריך להיות בחוק, זה צריך להיות בתקנות. חברות פרטיות לא יכולות לעשות מה שהן רוצות. אנחנו לא מכירים שום פעילות באטמוספירה, אנחנו כן מכירים את ההשפעות של השקעים והאבק, מה שקרה השנה דרך אגב המון בישראל, שמונה פעמים הרבה יותר מעל הממוצע. אנחנו כן מנטרים את האטמוספירה, אנחנו כן יודעים להגיד מה מגיע מבחוץ, מה מגיע מבפנים, אבל אני יכול להגיד בביטחון מכל מה שאנחנו יודעים, עם הפעילות, סך הכול ישראל היא מדינה קטנה, זו לא ארצות הברית, אין פעילות חיצונית בלי אישור, אלא אם כן עושים משהו שהוא לא חוקי. אנחנו לא מכירים פעילות רגולטורית שנתנה אישור לריסוס באטמוספירה, וההתערבות העיקרית של בני אדם באטמוספירה היא באמת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם לא מכירים בקשה כזאת, לא הייתה. << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> לא מכירים, אין גם פרוצדורה כזאת, אין משהו שנדון. נמצא פה גם ד"ר יעקב ליבשיץ מעולם המים שיודע שכל שינוי וכל בקשה במים דורשים אישורים ובקשות. אין כזה דבר בישראל, צריך לוודא שזה באמת לא קורה ולא עובר את הרגולציה ואת המנגנונים. מה כן קורה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש מנגנון פיקוח שיכול לוודא שהדבר הזה לא קורה? << אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >> מה שכן קורה זה שכולנו מזהמים את כדור הארץ בתעשייה וברכבים, ומה שעמיאל אמר, האנושות צריך לדאוג לכך שכדור הארץ לא יתחמם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך, ד"ר עמיר. אני רק רוצה איזשהו טיפ קטן, ברשותכם. יש כאן מכובדים ומבוגרים ממני, אבל אם אנחנו רוצים לחבר, בטח את הכנסת, את הממשלה, את הפקידות הכי בכירה שהגיעה הנה לנושא שכפי שאמרתי מקודם שאתם חיים אותו, אבל אני אומר, כולנו חיים באותו מרחב. אני לא שמתי לב לזה ואני לא הכרתי את העניין הזה עד שלא הציפו אותו בפניי, אבל כדי לחבר את כולם, הצורה, בראות עיניי, איך שאני רואה את הדברים, הכי טובה, היא להנגיש את המידע, להציף אותו, לחבר את האנשים, להעביר אליהם את המידעים, לייצר קשרים של עבודה. פחות ציניות, פחות גיחוכים. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> - - - יכול להיות שאולי זה בקרבת ישראל ואנחנו סופגים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכול יכול להיות, לכן אנחנו נגיע גם לסיכום הדיון ואנחנו נבקש פעילות אקטיבית ולא רק שהדברים יומתנו לזה שהבקשות יגיעו למשרדים הרלוונטיים. ד"ר יעקב, בבקשה. << אורח >> יעקב ליבשיץ: << אורח >> שמי יעקב ליבשיץ, אני מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים. העין הציבורית היא מאוד חשובה לנו, תשומת הלב הציבורית לפעילויות אלה ואחרות שמתרחשות, דבר מאוד מאוד חשוב ואנחנו מתייחסים לזה בכובד ראש. אנחנו לא מכירים שום התערבות אקטיבית של האנושות בארץ, של בני אדם בארץ, לצורך שינוי אקלים. לא מכירים את הפעילות הזאת, אנחנו כן מכירים זיהום אוויר ואנחנו כן מכירים הרבה מאוד פעילויות אחרות שהאדם, גם בארץ, גורם לכך. אני אציין שאכן הכנסה של כמות מאוד מאוד גדולה של אירוסולים מסוגים אלה ואחרים לסטרטוספירה גורמת לירידה מאוד משמעותית בטמפרטורה בכדור הארץ. אנחנו מכירים את זה מהעבודות המדעיות שנעשו על מה שנקרא Little Ice Age, תקופת הקרח הקטנה שהתרחשה בין המאה ה-14 למאה ה-16, הייתה מהתקופות הקרות ביותר בהיסטוריה האנושית שאנחנו מכירים אותה, והיא נגרמה ככל הנראה, הגורם העיקרי לכך היה סדרה של התפרצויות של הרי געש שהזרימו כמות מאוד מאוד גדולה של אפר לסטרטוספירה, והדבר הזה גרם לירידה בקרינה ולירידת טמפרטורה בכל כדור הארץ. את התופעה הזאת אנחנו מכירים. האם נכון להיום מישהו בעולם עושה ניסיונות מסוג זה? למיטב ידיעתי, לא. אבל אני לא מכיר את כל מה שנעשה בכל העולם. למיטב ידיעתי, בארץ הדבר הזה גם כן לא נעשה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. ד"ר משה בן ששון, בבקשה. << אורח >> משה בן ששון: << אורח >> שלום לכולם, שמי משה, אני נציג של משרד המדע, אני מנהל מדעי של תחומי מים, חקלאות וסביבה באגף המדענית הראשית. אני יכול לתאר רק מה קורה אצלנו. אצלנו יש מחקרים בהחלט בנושא של אקלים, אם זה בעיקר אדפטציה, אבל גם בהקשר של מיטיגציה. למיטב ידיעתי, אין גם מחקר שממש עוסק בנושא של הנדסת אקלים, אלא בהיבט של תפיסת גזי חממה, כלומר, לא בהקשר של אפר. כלומר, הפעילות המחקרית של משרד המדע, שמשקיע הרבה מאוד כסף בהקשר הזה, היא לא בהקשר של הנדסת אקלים שאתם מדברים עליה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נציגת השלטון המקומי, רעות, נמצאת פה? רוצה להתייחס? יש פה עוד נציגי ממשלה שנוכחים פה ורוצים לדבר? << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> אני יכול להגיד משהו מטעם ארגוני סביבה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, בקצרה, כי אנחנו ממש חייבים לסיים את הדיון. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> קוראים לי אודי אבני, אני מנהל שותף בגרינפיס ישראל, זו השלוחה הישראלית של ארגון הסביבה הגדול בעולם. חשוב לי להגיד שכל הדיון פה הוא פסאודו-מדעי. בסופו של דבר, הסוגיה האמיתית פה היא קונספירציות. אנחנו כארגון סובלים מהדינמיקה הזאת מצד קונספירטורים שהם סבורים שהם מרססים את השמיים וכל מיני תיאוריות כאלה ואחרות שהופרכו בקלות על ידי המדע. אני מדבר פה לרמקול, אתם רואים בטלוויזיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעניין שדווקא ארגוני סביבה מכחישים את הדבר הזה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> רגע, אני רוצה להשלים את המשפט שלי, אני רוצה להשלים את מה שאני רוצה להגיד עד הסוף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בואו נשמע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, בבקשה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> חברים, אני מדבר לרמקול, אתם רואים אותי בטלוויזיה, כולכם משתמשים בטלפון, אתם מגיבים לי בפוסטים בפייסבוק, כל אלו הם תוצרים של קדמה טכנולוגית ומדעית. אותם מדע וטכנולוגיה מפריכים את הרוב המוחלט של הטענות שעלו פה. זו נקודת שפל לכנסת ישראל שנותנים במה לקונספירציות כאלו שהן כל כך קלות להפרכה, שפל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל שארגוני הסביבה תופסים צד כזה עלוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים. חבר'ה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> אותי לימדו בכיתה י' שגם אם כולם אומרים שמשהו הוא נכון זה לא הופך אותו בהכרח לנכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל שארגוני סביבה ככה, באמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי שאני אעיר לו יצטרך לצאת מהוועדה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> אתם דיברתם פה כמעט שעתיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אודי, אתה לא מתווכח. אני מבקש ואני אגיד את זה שוב. במשך שעתיים, עוד מעט וחצי, הדיון הזה מתנהל בצורה מכובדת, לא חייבים להסכים עם כל מה שנאמר פה. הכנסת היא בית לכלל אזרחי מדינת ישראל, אלה שחושבים כך ואלה שחושבים אחרת. בבקשה תנו לו לסיים לדבר, אתם לא חייבים להסכים. בבקשה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> מתן ביטוי לקונספירציות בכנסת ישראל מערער את הלכידות החברתית, מערער את היסודות בתפיסה המדעית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מכפיש אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיליון איש לא טועים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> באמת, לשמוע נקודת שפל מארגון שהצטרף למשט בעזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מממן אותך? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> באמת, אתה האדם האחרון והארגון האחרון שיכול לדבר על נקודת שפל. אני חברת כנסת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לימור. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> ישראל היא מדינה דמוקרטית ואני יכול להגיד מה שאני רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נקודת שפל לארגונים של סביבה, נקודת שפל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, את הטלפון שלי אני רוכש בהחלטה, את הריסוסים שלך אתה כופה עליי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אתם רוצים, אני יכול לסגור את הדיון וכולנו נלך הביתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא קונספירטורים, אנחנו חוקרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה לסיים בבקשה? לא חייבים להסכים איתו. רק תחתור לסיום. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> יש הגדרה למחקר. מדובר בקונספירציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או חשיפת קונספירציה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> מאוד קל להפריך אותה בצורה מדעית, וכל פעם שמפריכים אותה בכלים רציונליים טוענים שאתה חלק מהקונספירציה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי גם הטבח ב-7 באוקטובר הוא קונספירציה. << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> לא אמרת כלום, רק אמרת קונספירציה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי גם הטבח של 7 באוקטובר הוא קונספירציה. כי אתם רציתם להשתתף במשט. אם יש נקודת שפל זה אולי הארגון שלכם. אני עוד החזקתי וכיבדתי אותך עד שבאמת התחלת לדבר בצורה מתנשאת כמו שאתה יודע לעשות היטב. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> למה כל כך קשה לשמוע דעה שהיא - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמו שאתה בארגון השפל שלך יודע לעשות היטב. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> גרינפיס אולי שפל, אבל זה לא סותר את - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לכו תחזקו את המחבלים בעזה, את הרוצחים בעזה, את החמאס בעזה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> מה שכן, אני מאוד מברך על הדאגה של כולם לאיכות הסביבה, לאיכות האוויר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עושים לך את העבודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, חברים. תודה רבה, אודי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רק חושף איך ארגוני הסביבה לא עושים את העבודה שלהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, תודה. לימור, את רוצה דברי סיכום? בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה קודם כול, אדוני היושב ראש. זה פשוט תמיד, כל פעם, עוד אני אמרתי, בואי נקשיב, נראה מה יש לומר, אבל לשמוע באמת על נקודת שפל, אמירה מהסוג הזה על מי שמכחישים את הטבח, אולי גם זו קונספירציה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> זה לא רלוונטי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה לא מפריע לי, אדוני, אתה לא מפריע לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אודי, אתה לא נמצא בוויכוח. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> אנחנו ארגון עצמאי שפועל - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את מי שהגדיר את מה שצה"ל ביצע אחרי המלחמה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק שאתם לא מדברים על שום דבר רלוונטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לסכם ולשמוע את כולם. אודי, אני אצטרך להוציא אותך החוצה. דיברת, השמעת את קולך, תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - - אחרי טבח מזעזע שהתבצע בבני עמנו, לקרוא ללוחמים שלנו כמבצעי פשעי מלחמה. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> זה לא רלוונטי לפה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מאוד רלוונטי. אפרופו שפל, ככה נראה שפל, אדוני, ואתה לא מתערב בדברים שלי. התבלבלת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לימור, תמשיכי, אם הוא יפריע, אני אוציא אותו החוצה. אודי, אני אעיר לך עוד פעם אחת, אני אצטרך להוציא אותך ואתה תהיה הראשון מזה שנה שלמה שיצא מהוועדה הזאת. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשמר, תוציאו אותו בבקשה. חבל. אני אוציא אותו כי הוא מפריע ללימור לדבר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לדבר. באמת, לדבר על משהו כנקודת שפל כשיש ציבור גדול במדינת ישראל שמטרידה אותו סוגיה, דרך אגב, אנחנו לדיון הזה הגענו כדי לברר את הסוגיה הזאת, לא אמרנו כן, לא אמרנו לא, באנו לברר. ואני חושבת שיש חשיבות לכנסת כגורם מפקח, כגורם שמבקש ודורש, שזו המחויבות והאחריות שלו, לדרוש שקיפות ציבורית, להושיב את משרדי הממשלה ביחד כדי לקבל תשובות על סוגיה שמטרידה את הציבור. לזאת ייקרא שפל, לזאת ייקרא קונספירציה שקל להפריך אותה. אנשים מתנשאים ויהירים מהסוג שלך. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> לא אני הבעיה פה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הזילות והזלזול. אם יש בעיה היא אתה והארגון שאתה עומד מאחוריו, בוודאי. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> זה לא הארגון שאני מייצג אותו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי שגם כנראה מגדיר את טבח 7 באוקטובר כקונספירציה - - - << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> זה לא רלוונטי, זה לא מה שאנחנו אומרים. זה לא מה שאנחנו אומרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השפל המוסרי היחיד הוא הארגון שלכם. שהגדיר את לוחמינו כמבצעי פשעי מלחמה. זה שפל שקל מאוד מאוד להפריך. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אודי, אתה לא בוויכוח עם חברת הכנסת. << אורח >> אהוד אבני: << אורח >> בסדר, אבל היא מאשימה אותי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אני אתן לך רשות דיבור, תענה לה. כרגע אתה לא בזכות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מייצג את הארגון הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה דבר ראשון. דבר שני, אני רוצה לומר לכם, המשרדים, קודם כול, תודה רבה על הדברים, על הנתונים. אני חושבת שמה שאני שמעתי מכם זה באמת שביחס לסוגיות שקשורות להנדסת אקלים, בקרת אקלים, אין נתונים. גם שמענו את זה מהממ"מ, פערי המידע הם מאוד מאוד גדולים. וכולנו מבינים שזו סוגיה שהעיסוק בה הוא עיסוק שאנחנו מחויבים לאחריות וזהירות מאוד מאוד גדולה. ואני אומרת, אנחנו ככנסת ישראל, בדיוק מהסיבה הזאת ובדיוק מהסיבה שאנחנו שומעים כל מיני חברות כאלה ואחרות שמתעסקות עם הסוגיה הזאת, גם אם זה לא הגיע לידיעתכם, יש חברות שמתעסקות עם הסוגיה הזאת. אני חושבת שכשחברה מדברת על זה בתקשורת שהיא תקשורת שבדרך כלל מתעסקת בנתונים מדעיים ומשתדלת מאוד מאוד להביא את הדברים באופן הזה, אני חושבת שהמחויבות שלנו, ואני חושבת שזו גם החשיבות של הדיון הזה, זה להבין שיש פה סוגיה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום ואנחנו מחויבים להיות במעקב ובפיקוח, אני אומרת את זה גם למשרדי הממשלה, תהליכי מעקב ופיקוח על כל תהליך כזה שמתבצע. אם זה מתבצע כאן בתוך ישראל על ידי חברות פרטיות או באופן כללי, גם אם באמת אנחנו מבינים שיש אתגרים שצריכים להיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או הצבא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> או אם זה מתבצע על ידי גורמי חוץ כאלו ואחרים. אני חושבת שהמחויבות שלנו היא באמת לתת את הדעת ולפקח. ואם יש מקומות, עוד פעם, לא הצלחנו לשמוע בדיון הזה, אבל אם יש אילו שהם ואקומים ביכולת שלנו לאכוף, כי אם באמת סוגיה כזאת קיימת, אם יש אילו שהם ואקומים ביכולת שלנו לאכוף, גם שמה אנחנו צריכים לתת את הדעת. ואני רוצה לומר למשרד המדע שאולי אם באמת יש מגמות כאלה שמדוברות בעולם, אולי חלק מהמחויבות שלנו היא לחקור את זה ולהבין את ההשלכות ביחס לארצנו הקטנטונת, מה ההשלכות של מגמות כאלה ולחקור את הדבר הזה. זו סוגיה שהיא מאוד מאוד חשובה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני רוצה לסגור את הדיון. אני חושב שכולנו שמענו כאן את המספרים וכולנו מכירים אותם, של אלפי אזרחים במדינת ישראל שנפטרים כתוצאה מזיהום אוויר. אחד התפקידים המשמעותיים והחשובים ביותר של הוועדה הזו הוא באמת לפקח על משרדי הממשלה שמפקחים ומוודאים שחברות אזרחיות או חברות ממשלתיות אכן באמת שומרות על האוויר הנקי ועל אורחות החיים הבריאים של אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לפני שאני מסיים באמת להודות לך, רייצ'ל, לטוביה, להיידי וליונתן שהצפתם בפניי את הנושא. בזכותכם הצלחנו לקיים פה דיון מקצועי, ענייני, בנושא שאני לא הכרתי ונושא שמעלה פה חששות ודאגות מצד אזרחים רבים. ולכן מכאן אני פונה אליכם, משרדי הממשלה, להודות לכם קודם כול שהגעתם, פיניתם מזמנכם, שלחתם באמת את טובי המוחות להגיע הנה לדיון הזה. יש פה דאגה גדולה מאוד של ציבור גדול מאוד במדינת ישראל בנושא שהוא נושא שאפשר לבחון אותו ולבדוק אותו. אני כן מבקש מכם שתעשו פעולות אקטיביות, תלכו ותבררו ותבדקו את מה שפורסם בכלי התקשורת, את מה שצף כאן מהאזרחים, ולא דווקא להמתין לכך שחברות כאלה ואחרות יפנו אליכם לבקשה של אישורים, שתוכלו לייצר איזושהי דרך או איזשהו מתווה לפקח ולבדוק מה נעשה בהתאם למה שנאמר פה. תודה לממ"מ, יהודה ושירי, על דוח באמת מקצועי ומקיף. כן, יש לנו עוד פערי מידע שאנחנו צריכים להמשיך ולבדוק. ואני אומר לכם, לכלל הציבור, הדלת של ועדת הפנים והגנת הסביבה תמיד פתוחה עבורכם בכל נושא, גם ככל שיגידו שהוא מוזר, שהוא קונספירציה. בסופו של דבר, אני חושב שהשנים האחרונות והקרובות לימדו אותנו שאסור לנו לזלזל באף חשש של אף אזרח, ולשם כך יש את כנסת ישראל. כמו שאמרתי, שבסוף השקיפות מייצרת ודאות, מחזקת את אמון הציבור, ולשם כך בחרתם בנו, זה לא משנה מאיזו מפלגה. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:31. << סיום >>