פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 09/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 243 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 12:39 סדר-היום: << נושא >> תמונת מצב על ניצול המכסה הכללית להעסקת עובדים זרים בכלל ענפי המשק ושאלת הצורך בעדכון המכסה << נושא >>. נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה בר מיוחס – רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה נטע בן ישי – מנהלת אגף הכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות דנה שטרית – מנהלת תחום ביטחון המזון, משרד החקלאות אביבית אסרף – מנהלת תחום בכיר מדיניות אכיפה והסדרה, משרד העבודה חן בכר – מחלקת אמנות, משרד החוץ דנה רוטשילד – היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, החטיבה החברתית, משרד המשפטים משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה נועם גרינברג – חוקר, ממ"מ שלי לוי – חוקרת, ממ"מ נטלי ביאנקו סופר – מנהלת חטיבה בעובדי הבניין, ההסתדרות ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית רונן סולומון – מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה גיל לידג'י – יו"ר איגוד מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים ורוניקה רוזנברג – מנכ"ל ארגון חברות הניקיון בישראל אריה אשד – מנכ"ל, איגוד המוסכים צביקה קן תור – יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר דובי אמתי – יו"ר נשיאות המגזר העסקי שירן הלוי – יועמ"ש נכחו (באמצעים מקוונים): אורי יצחקי – מרכז בכיר, כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אלי יפרח – סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ מיכל ארן – אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף האסטרטגיה והכלכלה בהסתדרות ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמונת מצב על ניצול המכסה הכללית להעסקת עובדים זרים בכלל ענפי המשק ושאלת הצורך בעדכון המכסה << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים. היום יום שלישי כ"ד בסיוון תשפ"ו, 9 ביוני 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: תמונת מצב של ניצול להעסקת עובדים זרים בכלל ענפי המשק ושאלת הצורך בעדכון המכסה. מטרת הדיון היום היא לקבל תמונת מצב ברורה, עדכנית ומבוססת נתונים. אבקש לשמוע היום: מהי המכסה הכללית שאושרה להעסקת עובדים זרים בישראל; כמה עובדים נכנסו ועובדים היום בישראל; כמה היתרים נוצלו; כמה מכסות נותרו בלתי מנוצלות; באילו ענפים קיימים פערים משמעותיים בין הצורך בשטח לבין מספר העובדים המאושרים בפועל; באילו ענפים יש יתרת מכסה שלא מנוצלת במלואה; האם קיימת היום עבודת מטה ממשלתית לעדכון המכסה בהתאם לצורכי המשק בעת הזו ועוד. יש לבחון אם המכסה מתאימה לצורכי המשק, מאחר ששוק העבודה השתנה באופן משמעותי מאז פרוץ מלחמת תקומה. לצד כך, קיים צורך ברור בהבאת עובדים לענפים השונים, כולל ענפים שנוספו מאז פרוץ המלחמה בשל מחסור חמור. מחסור זה נוצר בשל אי-כניסת הפלסטינים והקושי בגיוס עובדים ישראלים למקצועות השונים. חשוב לזכור כי עדכון מכסות להעסקת עובדים זרים אינו יכול להיעשות כפתרון אוטומטי וללא בחינה מסודרת, לצד בחינת צורכי המעסיקים והמשק. עלינו לוודא שמדיניות ההעסקה שומרת גם על זכויות העובדים הזרים, תנאי העבודה, מגורים ראויים ומניעת גביית דמי תיווך אסורים. יש לפקח על הנושא באופן אפקטיבי ולזכור כי העסקת עובדים זרים אינה באה במקום השקעה בעובדים ישראלים במקומות שבהם ניתן וצריך לשלבם. נתחיל עם חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיציג סקירה בנושא, בבקשה. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> תודה רבה גברתי היושבת-ראש. אני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסמך שהגשנו לוועדה לקראת הדיון היום מבקש לבחון את מימוש המכסה הכללית לעובדים זרים בישראל ואת המכסות הענפיות לעובדים אלו בכל אחד מהענפים שנקבעה להם מכסה. אני מזכיר שבהחלטת הממשלה 1752 ממאי 2024 נקבעה לראשונה מכסה מאוחדת לכלל העובדים הזרים בישראל. כלומר, לפלסטינים, לירדנים ולזרים אחרים, בגובה 3.3% מאוכלוסיית המדינה. מכסה זו תקפה לכל הענפים, כולל אלו שאין בהם מכסה ענפית, ובעיקר מומחים ועובדי סיעוד ביתי. במסגרת ההחלטה הוקמה גם ועדת המנכ"לים, שמוסמכת בין השאר לקבוע את המכסה הכללית ולבצע את ההקצאות לכל ענף. כצעד ראשון השווינו בין המכסות שהיו ערב מלחמת חרבות ברזל בענפים שבהם היו מכסות כאלה, לבין המכסות שהיו בתוקף בענפים אלו בתחילת אפריל 2026. מצאנו שסך המכסות בענפים אלו הוא כ-242,000. כלומר, בהשוואה למצב ערב המלחמה יש גידול של 1.7%. אעיר כי כיום אין ענפים חדשים שבהם יש מכסה לעובדים זרים. חלק מהענפים עברו סידור מחדש, למשל המכסה בתת-ענף השיפוצים שהייתה קודם חלק מהמכסה הכוללת לענף הבנייה, כיום היא מכסה נפרדת. אמנם הנתון הכללי, כפי שהצגתי, דיבר על גידול של 1.7% במספר המכסות, אבל הסיפור מורכב יותר כשמסתכלים על כל ענף בנפרד. למשל, אם נסתכל על ענף הבנייה ועל המכסות לחברות ביצוע, המכסה כיום היא יותר מפי שניים מזו שהייתה לפני המלחמה. לעומת זאת, מספר המכסות להעסקה ישירה בתאגידי בנייה ירד בכשליש. אם לוקחים בחשבון גם את תת-הענף, כמו השיפוצים שהיו כלולים בתוך המכסה להעסקה בענף הבניין ערב המלחמה, הירידה מצטמצמת בכרבע. אם נסתכל על ענף הבנייה בכללותו, ללא הבחנה בין צורות העסקה, מדובר בירידה של כ-12% במכסות לעובדים זרים. אנחנו מדברים על כ-17,000 מכסות כיום לעומת כ-134,000 לפני המלחמה. הדבר השני שבחנו הוא מספר העובדים הזרים בישראל כיום, מימוש המכסות, המכסות בכל ענף והמכסה הכללית. עשינו זאת על בסיס נתוני רשות האוכלוסין לינואר 2026. נתונים אלו כוללים עובדים זרים חוקיים ולא-חוקיים, וגם אומדן של המועסקים הפלסטינים והירדנים. אעיר כי כמובן ייתכנו שינויים בנתונים אלה בהתאם להגעת עובדים זרים נוספים מאז שקיבלנו את הנתונים הללו בתחילת השנה. אם מסתכלים על המכסות בכל ענף, כאמור, יש כיום מכסות לכ-240,000 עובדים זרים בענפים שבהם יש מכסה ענפית. בענפים אלה מועסקים כ-148,000 עובדים זרים, כלומר שיעור מימוש של כ-61% מהמכסות הענפיות. עם זאת, יש שונות גם בהיבט זה בין הענפים. למשל, נכון לינואר השנה לא הגיע אף עובד לעבוד בעתיקות, אך בחקלאות היה 75% מימוש של המכסה. בתאגידי הבנייה שיעור המימוש עמד על 78%. יוצא אפוא שאין ענף שבו יש מימוש מלא של המכסה. << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> למה? << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> שאלה טובה. << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> מה המחקר אומר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפרוטוקול, שם ותפקיד. << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> אני יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי. << יור >> ניגר << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> ברשותך, אנחנו נעלה כמה שאלות בעוד כמה דקות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשיב לו אחר כך. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> אני אענה תוך כדי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> יש לנו מספר שאלות על דברים שאנחנו לא יודעים, נגיע אליהם בהמשך. כמו שאמרתי, בחנו גם את מימוש המכסה הכללית, שלפי ועדת המנכ"לים היא כ-335,000 עובדים ב-2026. לשם כך יש לקחת בחשבון גם את העובדים הזרים בענפים שיש להם מכסה, כמו שאמרתי, המונים 148,000 עובדים, לצד עובדים בענפים שאין בהם מכסות, והם כ-87,000 מומחים ועובדי סיעוד ביתי. בסך הכול אנחנו מדברים על כ-236,000 עובדים זרים בישראל. אם נשווה את זה למכסה הכללית, אנחנו מדברים על כ-70% מימוש של המכסה הכללית. יש לקחת בחשבון מצב שבו כל המכסות הענפיות ימומשו באופן מלא. כלומר, אם ניקח את 242,000 עובדים זרים בכל הענפים שיש להם מכסות ואת 87,000 עובדים בענפים ללא מכסות, אז אנחנו מדברים על כ-330,000 עובדים זרים בישראל. כלומר, מעל 98% מימוש של המכסה הכללית. כיום, לוועדת המנכ"לים יש כ-5,000 מכסות כדי לתת מענה על כלל הצרכים שעולים. הוועדה כבר מסרה לנו שיש ביקוש מעבר למספר הזה ושלא ניתן לתת לו מענה במצב הנוכחי. לכן, כפי שיושבת-הראש הזכירה, עולות מספר שאלות, ובעיקרן: האם יש צורך בהגדלת המכסה הכללית או בשינוי ההקצאה בין הענפים במשק? כאמור, מצד אחד יש הקצאה כמעט מלאה של כל המכסה הכללית. מצד שני, כפי שאמרתי, אין ענף שבו שיעור מימוש עולה על 80% מהמכסה. אני אחזור לשאלה שנשאלה. מאז הכנת המסמך נראה שחסרים מספר נתונים שיאפשרו הצגת תמונת מצב מלאה של המכסות לעובדים זרים. אלו נתונים שיכולים לעזור לנו לתת מענה על השאלה הזאת ולהבין מהו מספר ההיתרים שחולקו, נתון שלא עמד לרשותנו. עוד נתון שלא עמד לרשותנו הוא מספר העובדים בחו"ל שנמצאים בהליכי קליטה. ייתכן שנדרשת עבודה פרטנית בכל ענף, שכן עשוי להיות שוני ביניהם, לצורך הבנת המקומות שבהם קיים חוסר מימוש. היה לנו קושי להבין מהו מספר העובדים הפלסטינים והירדנים בישראל. קיבלנו אומדן בנוגע לעובדים אלו מרשות האוכלוסין, אבל האומדן הזה לא בהכרח מתיישב עם נתונים אחרים שקיבלנו. בהקשר לכך יש גם שאלת השב"חים שלא התייחסנו אליה במסמך. ציינו שגם זה דורש התייחסות. מכאן עולה שאלה: אילו כלים יסייעו באיגום הנתונים הנדרשים ובשיקופם באופן רציף ונגיש, מצד אחד עבור ועדת המנכ"לים ושאר מקבלי ההחלטות ומצד שני עבור הציבור הרחב וגורמי הפיקוח, ובהם גם ועדה זו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה, אני מעבירה לך את רשות הדיבור כיוון שאתה צריך לצאת לוועדת הכלכלה << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> תודה גברתי, היושבת-ראש. ראשית, אני חייב לומר שהממשק שיש לנו מול רשות האוכלוסין וההגירה הוא עבודה שוטפת. אני חושב שהם עושים עבודה טובה, אבל יש כאן בעיה. הינה, המספרים כרגע הם בין 60% ל-70% מימוש. אני מכיר את מה שקורה בשטח ויש דרישה לעובדים, שלא לדבר על הצפון. שם אין כרגע עובדים בכל התחומים. נשאל שאלה פשוטה: מהו באמת צוואר הבקבוק שבגללו לא מצליחים להגיע לכאן עובדים. יש לי חילוקי דעות עם רשות האוכלוסין, אולי גם עם הממשלה. לא בחנתם את הדרך להביא עובדים; היא לא G2G אלאB2B . לדרך האחרונה יש יתרונות הרבה יותר גדולים מאשר ל- G2G. יכול להיות שצריך לבחון את זה ולשאול את השאלות כאן בוועדה אם B2B יאפשר לנו להביא יותר עובדים. אני סובר שכן. יש לנו גם בדיקות שאנחנו מכירים. אני לא בטוח שמר משה נקש יחלוק עליי, אבל מבחינתי שייתן את התשובות. אני חושב שלפחות 50% מחוסר מימוש המכסות צריך לעבור ל-B2B, זו העמדה שלנו במגזר העסקי; זה קורה אבל לא מספיק, ולכן מבחינתי זה הפתרון. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> צביקה קן תור: << אורח >> גברתי, אם יורשה לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << אורח >> צביקה קן תור: << אורח >> שמי צבי קן תור ואני נציג לשכת עורכי הדין. אני רוצה להעיר בקשר למה שנאמר כאן. יש שלוש קטגוריות, לא שתיים: יש G2G; ויש B2B שאלו חברות עסקיות ותאגידי כוח אדם שמביאים עובדים. אם לדייק את מה שאמרת בז'רגון המקצועי זה נקרא: employer to employee -E2E. זאת הקטגוריה שאליה התייחסת, והניסיון בעולם מראה ש-E2E היא לא רק הדרך היעילה ביותר, אלא היא הדרך האפקטיבית ביותר למנוע trafficking, סחר בבני אדם, תשלום דמי תיווך לא-חוקיים ושוחד בדרך. כי ב-B2B במקרים רבים מאוד וגם ב-G2G השוחד אמנם יורד למספרים קטנים יותר, אבל הוא נשאר והוא עובר לנציגי מדינה במדינת המוצא. למדינת ישראל אין אפשרות אפקטיבית לפעול שם, ואין לה אפשרות להגיב. ברגע שגורם שעובד במדינת המוצא לוקח הלוואה בשוק האפור או בשוק השחור של 5,000, 7,000 או 10,000 דולר כדי להגיע לארץ, זה מכביד עליו בישראל וגורם לו להיות ברחן. זה מעודד אותו לשלם שוחד לנציגי מדינה, כפי שאנחנו רואים ב-G2G, ואז שולחים נבחנים פיקטיביים ומגיעים לארץ נהגי מוניות וחקלאים בתור עובדי תעשייה ודברים אחרים. לכן, E2E בעולם היא הדרך הטובה והיעילה ביותר לעשות את הדברים. מנימוקים אלו אני רוצה להצטרף לקריאה להקצות מסלולי employer to employee –E 2E ולחייב את המעסיקים לקיים את כל דיני העבודה במדינת ישראל וזכויות אדם. זה לא בא על חשבון זה; זה בא כדי לעודד את זה. לכן אני חושב שזאת הדרך הנכונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה לשניכם. << אורח >> צביקה קן תור: << אורח >> ברצון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לרשות האוכלוסין, אתה רוצה להתחיל או שנשאל שאלה ותיתן לנו תשובה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהי המכסה הכללית המאושרת היום בכלל ענפי המשק להבאת עובדים זרים? כיצד היא נקבעה ומתי? כמה עובדים זרים מועסקים כיום בפועל בכלל הענפים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שאלת המכסה הכללית צריכה להיות מופנית לוועדת המנכ"לים, היא צוינה כאן גם על ידי הממ"מ. אם אני זוכר נכון, המכסה היא כ-335,694. 3.3% מהאוכלוסייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אתה יכול לפרט איך היא נקבעה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> היא נקבעה על פי החלטת ועדת מנכ"לים ועל פי החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. אתה יכול לדבר על ניצול המכסה בכל ענף לפי הטבלה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו יכולים לראות את הטבלה ששלחתי לכם. היום הם כבר כ-245,000. ייתכן שעברנו את המספר הזה לפני כיומיים-שלושה, כי בכל יום נכנסים מאות. בסביבות 245,000 עובדים זרים נמצאים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה כולל כמובן גם את הלא-חוקיים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כמובן, זה כולל את כולם. כמו שכתוב בצד, צריך להוסיף לזה גם את העובדים הפלסטינים וגם את העובדים ירדנים. זה סדר גודל המכסה המנוצלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס לאלו ענפים ייצאו את המכסה ולאלו ענפים מבקשים את התוספת? בעיקר את מה שאתם רואים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הינה, ניתן לראות את זה כאן. הנתון נאמר ידי הממ"מ, אין טעם שאני אחזור על אותם דברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין מכסה שמנוצלת במלואה. יש שלבים למימוש מכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להגיד מה הסיבה שהיא לא ממומשת במלואה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש שלבים למימוש מכסה; זה לא שאומרים: יאללה, יש מכסה. מחר בבוקר מעלים כאן מטוסים ומביאים עוד עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כמה דרכים להביא עובדים זרים, כמו שאמר גם ידידי, דובי, יש B2B ויש G2G. יש ענפים שיש בהם B2B ויש כאלה שאין בהם. בסופו של דבר, בשביל לממש מכסה צריך שהמעסיקים יפנו אלינו כדי לקבל היתרים, בהתאם להמלצות או בהתאם לקריטריונים שקבועים בנהלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול תקוע. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אפשר לסיים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. האם אתה יכול להתייחס גם לוועדה הבין-משרדית? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין בעיה. אני אסיים את המשפט. יש תהליך ראשוני שבו המעסיקים מגישים לנו בקשות, והם מקבלים את ההיתרים. לאחריו יש עוד שתי דרכים עיקריות להבאת עובדים:G 2G ו-B2B במסגרת G2G מגישים את הבקשות דרכנו. במסגרת B2B המעסיקים מאתרים את העובדים בחו"ל ואחר כך מגישים אלינו את הבקשה להזמין את העובדים משם. אלו תהליכים שלוקחים זמן; גם למדינה לוקח זמן, וגם למגזר הפרטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בערך כמה זמן? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה את שואלת? תכווני אותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהרגע שהגשתי את הבקשה כמה זמן זה לוקח? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בקשה להזמין את העובד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה תלוי, בכל ענף זה שונה, בכל מדינה זה שונה, אין מספר אצבע שאני יכול לזרוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי שנה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ממש לא, אפילו לא קרוב. אם נעשה כאן דיון עם צעקות אז אני גם יודע לצעוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בלי צעקות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אסיים ואז תגיד מה שאתה רוצה. אם אני צריך להתייחס לדברים אני אתייחס. אמרתי שזה תלוי בענף ובמדינה; יש מדינות שבהן יש לנו מאגרים והם מחכים להזמנת עובדים, למשל: הודו וסרילנקה בענף הבניין. יש מדינות שאנחנו צריכים לגייס מהן עובדים. אנחנו עובדים עכשיו על גיוס עובדים לענף מלונאות, תעשייה, מסחר ושירותים. במסלול הפרטי, אלו תהליכים שלוקחים זמן, כי המעסיק צריך לאתר את העובד בחוץ לארץ. אחרי שהוא מאתר אותו ואוסף את המסמכים, הוא מגיש אותם לנו ואנחנו מטפלים בבקשה. הוא מטפל בתיאום הטיסה ומביא את העובד לארץ. אלו דברים שלוקחים זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> נקש, יש כאן טעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אל תתפרץ. תציין שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני מאיגוד לשכות המסחר. יש כאן טעות בטבלה: במסחר ושירותים אלו 31,000 עם המסעדות. אם שמתם את המסעדות בנפרד, מדובר בכ-29,000. << יור >> משנק << אורח >> משה נקש: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם קיימת עבודת מטה ממשלתית לעדכון המכסה בהתאם לצרכי המשק בעת הזאת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> עדכון המכסה קורה בוועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם העובדים הזרים הלא-חוקיים בכל ענף נכללו במסגרת המכסה לענף? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם יש עובדים זרים לא-חוקיים בחקלאות שעובדים בניקיון, הם תופסים חלק במכסת ענף החקלאות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. עובד זר שהגיע לענף מסוים שייך לענף אליו הוא הגיע. העובדים לא יכולים לעבור בין ענפים. עובד הופך להיות לא חוקי אם הוא הולך לעבוד בעבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה קשור לפיילוט עשיתם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. תכף נדבר על זה גם, ברשותך. גברתי היושבת-ראש, עובד זר שהגיע לענף מסוים, ברישיון שלו רשום ומצוין באיזה ענף הוא נמצא. מבחינתנו הוא נספר כחלק מהענף הזה, ואין מעבר בין ענפים. עובד שייך לענף לשמו הוא הגיע, גם אם הוא הופך להיות עובד לא-חוקי. << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> היו כאן מספר דיונים בראשות היושבת-ראש. משה, ברגע שיש ברחן, נקרא לו ברחן לא חוקי, המעסיק לא יכול לקבל עוד עובד אם מיצה את כל המכסה שלו, ואז הוא נמצא בחוסר. אני יודע שיש בעיה קשה מאוד, גם אצלכם, בהיבט כוח אדם ואכיפה. כשאתה מסתכל על תמונת המצב, אנחנו נשארים בלי עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו דיון בשבוע, אתה מוזמן. << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> אני אגיע לדיון הזה. אני מציין את זה כנקודה למחשבה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> דובי יודע שהוא מתפרץ זה פתוחה, ושהנושא הזה כבר במחשבה. אבל כמו שנאמר כאן, יש דיון על הנושא הזה, אנחנו נתייחס שם לכל הדברים. << דובר >> דובי אמתי: << דובר >> דבר שני, אתם חייבים לעשות מאמץ. אני יודע שאתם עושים אותו. אם צריך סיוע כזה או אחר, אפשר לבקש אותו אפילו מיושבת-ראש הוועדה, כדי לקצר את הזמן שמרגע השלמת הבקשה ועד שהעובד מגיע. נכון שזה תלוי בטיסות, במצב הביטחוני ובמצב המדיני, ועדיין. אתם עושים עבודה טובה, אבל אפשר לעשות אותה עוד יותר טובה, תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה ממש השתפר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> צפויה להיות גם פגישה במשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני הולכת להצביע בוועדת הכספים, שלוש דקות הפסקה ואני באה, סליחה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:02 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נועם, בבקשה, רצית לשאול את נקש שאלה? << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> כן. אפשר לראות את השקף? רציתי לשאול אם מבחינת הפלסטינים והירדנים יש לכם נתונים. בדקנו מול המינהל האזרחי את מספר הכניסות. רצינו לדעת אם הנתונים שלכם איכשהו מתכתבים עם מה שקיבלנו מהם, כי יש להם נתון של מכסה של כ-8,000 עובדים מאושרים. האם אתם מכירים את הנתון הזה? איך זה מתכתב? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. יש מכסה של 8,000 עובדים מוחרגים; המתפ"ש יודע כמה נכנסים, אני לא יודע לציין כאן כמה. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> יש לכם דרך להביא את זה לידי ביטוי? כי זה אמור להיות בתוך המכסה הכללית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מן סתם, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הפלסטינים הם בתוך המכסה הזאת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כתבנו את זה שם. נגיד מעטרות יש 3,600. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בצד שמאל של הטבלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 3.3% כוללים את זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כוללים את הכול, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלו גם הירדנים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, גם הירדנים, את הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באמת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כל עובד זר שהוא לא ישראלי. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> יש לכם עמדה בנוגע לאילו ענפים כדאי לבחון מחדש את המכסה מבחינת חוסר הניצול ולאו דווקא מבחינת חוסר ביקוש? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זו שאלה שנבחנת במסגרת הדיונים הממשלתיים בוועדת המנכ"לים, זאת לא עמדה של רשות האוכלוסין; אנחנו חלק מוועדת המנכ"לים, ואת עמדתנו אנחנו מביאים שם, כמובן. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> סליחה, יש לי עוד שאלה: האם יש לכם נתונים לגבי ההיתרים שחולקו על ידי כל הענפים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, אם כי הסיפור הזה קצת שונה. יש ענפים שההיתר פרטני ויש ענפים שאלו היתרים ממכסה כללית, למשל, בתאגידים. כל תאגיד מבקש כמות מסוימת שיכולה לחרוג מהמכסה הכללית. בפועל הם לא מביאים את הכמות שיש להם או שמביאים עד למכסה. זה מעט מורכב להתבסס על הנתון הזה. יש ענפים שבהם המכסה היא כללית, יש ענפים שבהם ההיתר פרטני ואז זה מעט שונה, אבל אנחנו יודעים את המספרים. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. באיזה ענפים מספר ההיתרים שחולקו נמוך מהמכסה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני חושב שכמעט בכולם, אבל אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> בכולם? באיזה פערים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני חושב שכמעט בכולם, צריך לבדוק את זה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> מה הפערים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא יודע, אין לי כאן את המספרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נבקש מהם שישלחו לנו. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> זה נתון שצריך לדעת אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. ועדת מנכ"לים, הוא מבקש להעלות אותו בזום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אורי יצחקי. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אתם שומעים אותי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. צוהריים טובים. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אני מתנצל שאני לא אצלכם בלייב, הנסיבות הן בריאותיות. תודה על האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראשית, רפואה שלמה והחלמה מהירה. אני אפנה לך כמה שאלות: אילו ענפים מיצו את המכסה ומבקשים תוספת? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> כמעט כפי שנאמר כאן על ידי נקש, אין ענפים שמיצו את המכסה במלואה ושכל העובדים הזרים שחילקנו להם היתרים נמצאים בארץ. יש ענפים שאנחנו יודעים שרוב ההיתרים שהוקצו להם ניתנו. הם מבקשים הגדלה של המכסה, בין היתר בענף הבניין, בענף התעשייה, ובענף המסחר ושירותים. נוסף עליהם גם ענף המטרו, שנדון בהחלטת ממשלה נפרדת. זהו ענף שגם צריך תוספת מכסה. לאחרונה קיבלנו בקשות שעדיין נבחנות בנושא תחבורה ציבורית ונהגי משא. אנחנו עדיין לא יודעים מה התכלית והאם יש בהם צורך, אבל גם הם הגיעו לידי הוועדה. שאלו קודם מהי המכסה, המכסה היא 335,874. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט על השינויים במכסות לענפים השונים שאושרו לאחרונה בוועדת המנכ"לים, ועל העברת מכסות מענף לענף? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> בדיון האחרון של הוועדה ב-28 באפריל 2026, התקנו חלק מהמכסות. מכסת ענף החקלאות עמדה טרם הוועדה הקודמת על 95,000 עובדים. אנחנו הורדנו את המכסה ל-57,000 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> יצרנו מעין חישוב שבכל אחת מהשנים הבאות נקבע מכסה לענף. זאת אומרת שב-2029 המכסה שלו תעמוד על 57,000 עובדים, ב-2027 המכסה שלו תעמוד על 62,000 עובדים, וב-2028 המכסה תעמוד על 65,000 עובדים. הסיבות לכך הן נתונים שקיבלנו ממשרד החקלאות לגבי אופי המימוש בענף. בענף התחבורה נתנו מכסה של 5,000; לא הצליחו לממש את כולה והמכסה הופחתה ל-1,500 עובדים זרים. חולקו עוד מכסות בענף התעשייה ובענף המסחר ושירותים בוועדה הקודמת. עדיין לא, זה בבקשה שהם הגישו לוועדה הקודמת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחזור על המשפט האחרון? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> באותה ועדה הוחלט להגדיל את המכסה בענף התעשייה ב-3,000 עובדים ובענף המסחר ושירותים ב-4,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם בוועדת המנכ"לים ידונו על הגדלת המכסה בחודש הקרוב או בדיונים הקרובים? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> לגבי הגדלת המכסה, צריך לציין שההחלטה להגדיל אותה היא החלטת הממשלה. כרגע מתקיימים על זה דיונים בממשלה. עמדת משרד ראש הממשלה בנושא היא שיש צורך בהגדלה של כחצי אחוז, בדיוק בגלל הסיבות שציינו כאן קודם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעיקר באיזה ענף? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אחוז? או חצי אחוז? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אמר אחוז. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שיחזור על זה עוד פעם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא היה ברור. לא הבינו כאן, כמה החוסר. בכמה צריך להגדיל? באחוז? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אנחנו מאמינים שצריך להגדיל בכחצי אחוז, כ-50,000 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה ענף? בכל הענפים? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> המכסה הכללית לכל הענפים. כפי שאמרתי, אנחנו רואים בעיקר בקשות בענפי הבניין, התעשייה, המסחר ושירותים. כרגע יש שתי סוגיות שקשורות בכך ומתנהלים עליהן דיונים. הראשונה היא סוגיית העובדים הלא-חוקיים. והשנייה היא הבקשה לתוספת תקנים ושיפור במספר הפקחים של הרשות לאוכלוסין. זאת סוגיה שעלתה כאן בדיון והיא חשובה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טיפול בעובדים לא-חוקיים ותוספת תקנים לפקחים. כולם רציניים ורושמים כאן את הדברים, כל הכבוד. תודה רבה לך והחלמה מהירה. משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> נעים מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעים מאוד. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אני רוצה גם להתייחס למה שנאמר כאן, קודם כול, כמו שהוצג, מימוש המכסות בארץ עומד כיום על 72% מסך המכסה הכוללת. על רקע נתונים אלה חשוב לקחת בחשבון כי לכל הגדלת המכסה יש השפעות משקיות רבות. דבר ראשון, לפי החלטה 1752 שעיגנה את שיעור העובדים הזרים בתוך אוכלוסיית ישראל, נקבע יחס בין סך העובדים הזרים לבין צורכי כוח אדם שמשרדי הממשלה צריכים לטיפול בעובדים אלה. ככל שיוחלט על הגדלת המכסה, יש צורך בהגדלת כוח האדם עם תוספת תקנים ובמקור תקציבי שיידרש בשביל להגדיל את התשלום עבורם. ראוי לציין שעדיין לא הצליחו לגייס את כוח האדם הנדרש לסך העובדים הקיימים במשק כיום. אני לא מתייחס אל מי שייכנסו עד סוף מיצוי המכסה, ולא אל מי שהיא נדרשת להגדיל, אלא אל מי שהיום צריך, ואל כמות העובדים הזרים שקיימים כרגע. נתון חשוב נוסף: עובדים לא-חוקיים, באופן היסטורי וקבוע, מהווים כ-15% מסך העובדים הזרים במשק. ראינו את זה גם קודם, בנתונים שנקש הציג. ככל שיוגדלו מכסות העובדים הזרים, כך תגדל כמות העובדים הלא-חוקיים, ויגדלו עלויות הטיפול בהם. העלות לגרש אותם תעלה בהתאם. עובדים לא-חוקיים יוצרים הפסדים למדינה בדמות עבודה שחורה ולא מדווחת; סכנה שיישארו לאחר תום ויזת העבודה שלהם ויהפכו למהגרים לא-חוקיים, כולל כל ההשלכות הרוחביות בנושא. ככל ותגדל המכסה יגדלו גם ההשפעות השליליות על המשק שעובדים זרים מביאים איתם, עקב גדילת אוכלוסייה באזורי ריכוז גדולים וציפוף מהיר יותר של המרחב, בעיקר באזור העירוני. בכלל זה, עומס על תשתיות ציבוריות, עומס על תחבורה, עליית מחירי דיור במרכזי העיר ועוד. בהינתן עובדות אלה, עובדים זרים הם משאב שיש להיעזר בו במסורה. לכן אנחנו ממליצים לא לדון כעת בהגדלת המכסה, כל עוד לא מוצה כל הפוטנציאל במכסה הקיימת. כיום ניתן לבצע הסטות בין הענפים, כפי שכבר ציינו בוועדת המנכ"לים. ניתן להסיט בין הענפים, בין ענפים עם מימוש נמוך לבין ענפים שמוכיחים כי ביכולתם למצות את המכסה שיש להם. כל זאת לפי נוהל מסודר שנקבע בוועדת המנכ"לים ונערך מעת לעת, אותו ציינו עכשיו. זו עמדתנו ואנחנו מתנגדים להגדלת המכסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד העבודה, בבקשה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לענות על אותה השאלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, תתייחסי אליה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני ממשרד העבודה. כמו שבר ציין, יש כמה קשיים שאנחנו רואים היום. זו גם עמדת שר העבודה. למשל, טיפול בעובדים לא-חוקיים בישראל, ויצור מנגנון שימנע או ימגר את התופעה הזאת. מדובר בכ-45,000 עובדים לא-חוקיים בישראל מתוך המכסה. בנושא משאבי הפיקוח והאכיפה צריך להוסיף עוד תקני אכיפה ולשפר את תנאי המפקחים. אלו דברים שעדיין לא נפתרו. אנחנו חושבים שעד שלא ייפתרו את הדברים האלה, לא נכון יהיה להגדיל את המכסה. אנחנו מתנגדים לדון בהגדלת המכסה כל עוד שתי הסוגיות האלו לא ייפתרו. כיום תקני הפיקוח והאכיפה לא ממומשים לא רק במשרד העבודה אלא גם ברשויות נוספות. עמדת משרדנו היא שעד שלא פותרים את הבעיות האלה, אנחנו לא חושבים להתקדם. במקביל, הצגנו בוועדת המנכ"לים ובצוות המכין שאנחנו חושבים שבאופן ראשוני נכון לעשות הסטות מענפים שאינם ממומשים לענפים שחסר בהם. אלו דברים שכבר התחילו לקרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אם יש ענף שמממש כמו שצריך או נמצא באחוז מימוש גבוה ויש ענף שהמכסה שלו קפואה, אז נכון להסיט. המכסה אינה לצמיתות. אפשר להעביר מכסות כשרואים שחסר ניצול בענפים מסוימים. התחילו לעשות את זה בוועדת המנכ"לים, אלו דברים שנעשו כדי לתת מענה לענפים שמצד אחד חסרות להם מכסות והם צריכים מכסות אבל אין להם מענה במכסה הכוללת, עוד לפני שמגדילים להם במכסה נוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה שדנה ממשרד המשפטים דבר, בבקשה. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אני מהיחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, החטיבה החברתית במשרד המשפטים. אני אסביר את עמדתנו המקצועית בהיבטי סחר בבני אדם. גם אנחנו סברנו שנכון להתנגד כרגע להגדלת המכסה בהיבטי מניעת סחר, עבדות מודרנית ותופעות שליליות אחרות שאנחנו רואים בשטח, לצערי. בוודאי טרם הסדרת נושא האכיפה שעלה כאן ובהיעדר משאבים לנושא ולטיפול בו באופן רוחבי. אני אזכיר כאן שהעלינו חלק מהדברים בוועדה בעבר. לצערנו, אנחנו רואים תופעות תיווך לא חוקי שנמצאות בעלייה בהקשרים של סכומים שנגבים וגם חברות שפועלות באופן לא-חוקי בחלק מהענפים. צריך לתת מענה לסוגיות המוביליות של העובדים הזרים. זה נושא שמעלה קשיים בחלק מהענפים. לצערי, יש לנו עלייה ניכרת בהיקפי הקורבנות שהוכרו כקורבנות סחר בשנת 2025. דיברו כאן על האכיפה של חלק מהגופים. אני רוצה לומר שזה משליך לא רק על הגופים האלה. זה משליך גם על משטרת ישראל שעוסקת באכיפת התופעות האלה וגם על משרד הרווחה שמפעיל מקלט לקורבנות סחר. המקלט מלא כרגע עד אפס מקום בעובדים זרים. קיימות תופעות שונות של שלילת חירות. לצערי, אנחנו נתקלים בהן בעולמות האלה, למשל, עיכוב דרכון ודברים אחרים שהזכרנו כאן בעבר. אלה דברים שהם מעבר להיבטים ספציפיים של חלק מרשויות האכיפה, הם נוגעים באופן רוחבי גם לרשויות אחרות. אני רוצה להזכיר את הדוח של מחלקת המדינה האמריקאית שפורסם באוקטובר, אנחנו מחכים לשמוע את הפרסום העדכני ולראות את הדירוג שלנו בשנה הנוכחית. בשנה שעברה אנחנו נשארנו בדירוג שלTier 2 , תוך ביקורת על הנושא הספציפי הזה, של עבדות ועבודת כפייה, אכיפה, והיבטי מניעה בתחומים הספציפיים של עובדים זרים. לכן, בצירוף כל ההיבטים האלה, אנחנו חושבים שכשמרחיבים את המכסה באופן משמעותי, חייב להיות איזשהו איזון ומענה גם בהיבטי המשאבים. אני רוצה להזכיר שכותרת החלטת ממשלה 1752 היא ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקת עובדים זרים. לצערנו, כרגע, חלק ממנה לא מתקיים. בעינינו, כמו שעלה כאן וגם בוועדה מספר פעמים, זה חייב לבוא לידי ביטוי לפני שאפשר יהיה לעשות איזשהו שינוי. זו העמדה שלנו בהיבטי סחר, יש כמובן עמדות נוספות ורלוונטיות במשרד המשפטים. הנושא הוא לא רק בתחום הסחר. יש את עמדת שר המשפטים, שהוא גם שר העבודה, והיא כבר צוינה כאן. יש את עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה, שגם לוקחת חלק בדברים האלה. השיקולים הם רבים ונוספים, למשל: שאלת השוהים לא-חוקיים, היקף מיצוי המכסה הקיימת, עמדות חלוקות שיש כאן למשרדים ביחס לשאלת התשתית העובדתית והיבטים נוספים. אני הצגתי בעיקר את ההיבטים שלנו, אבל צריך לומר שזה רחב יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. שרה, בבקשה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> צוהריים טובים, אני ממשרד הכלכלה. אנחנו תומכים בהגדלת האחוז הנדרש למכסה הכללית. זה לא סוד שבענפי המסחר, השירותים והתעשייה יש דרישה לכמות גבוהה מאוד של עובדים. בענפי המסחר ושירותים כלולות גם המסעדות. המענה שניתן היום לא מתקרב למיצוי ושמירה על פעילות רציפה של אותם העסקים. אנחנו נשמח מאוד אם יצליחו להגדיל את האחוז למכסה הכללית ושנוכל בכך להגדיל גם את הכמות של אותם ענפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלי יפרח, בבקשה, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> חיכיתי בסבלנות, כבוד יושבת-הראש. אני לא רוצה להוסיף יותר מדי על מה שנאמר כאן, אבל נראה לי שדי הקיפו את הנושא, גם המשרדים הממשלתיים. למשרד החוץ גם יש עמדה בנושא, והיא לא שונה מאוד מהעמדה שהוצגה כאן על ידי המשרדים הממשלתיים האחרים, כמעט מאותם טעמים. מאחר שאני הולך להקריא, כי אמרת שכולם כותבים, אז אני מניח שזה יהיה גם לפרוטוקול, ואנחנו נהיה ברורים למדי. שיובן מראש שאנחנו לא מתנגדים, אבל אנחנו סבורים שבשלב הזה אין מקום להגדלת מכסת העובדים הזרים כל עוד המכסה הקיימת טרם נוצלה במלואה. הגדלת המכסה בטרם מוצא הפוטנציאל הקיים מחייבת בחינה זהירה ומבוססת נתונים. אפשר היה לשמוע כאן את נציגת משרד המשפטים, ואני אחזור על הדברים לטובת הפרוטוקול. להגדלת המכסה עשויות להיות השלכות רוחב משמעותיות, בהן הגברת הסיכון לתופעות של סחר בבני אדם – ולא אפרט מעבר למה שנאמר – גביית דמי תיווך בלתי חוקיים ופגיעה בהגנת זכויות העובדים הזרים. סוגיות אלה מחייבות בחינה מעמיקה טרם קבלת ההחלטה. אני אתן דוגמה: המדינות המשגרות מוטרדות מאוד. בתחילת חודש הבא אני אמור לפגוש את המנכ"ל לעניינים קונסולריים מתאילנד. הסוגיה הראשונה שהוא רוצה לדבר עליה היא השימוש בסמים של עובדים זרים כאן וכיצד אנחנו אוכפים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעיקר בענף החקלאות או בענפים נוספים? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> מרבית העובדים מתאילנד הם בענף החקלאות. אנחנו מדברים על אכיפה והוזכר כאן, כל עוד לא ניתן לבצע אכיפה מלאה, קיימת בעיה בהגדלה. אפשר היה לראות בטבלה שהוצגה על ידי רשות האוכלוסין שכשאנחנו מדברים על 44,000 עובדים זרים לא-חוקיים, אנחנו מדברים על מספר גדול מאוד. יש ערים שלמות במדינת ישראל שלא מגיעות למספר הזה. העובדים הזרים מסתובבים, ואיננו יודעים מאין הם, מה הם עושים ובאיזה אופן הם מועסקים. אנחנו לא נכנסים לעניין הזה. אנחנו רוצים להגיד שמשרד החוץ נדרש בסופו של יום לתת תשובות למדינות המשגרות. אנחנו הכתובת עבור המדינות המשגרות. עובדה שהשיח הזה מצדיק את זה שאין בעצם תשובות. נכון להיום, כל עוד אין תשובות, עמדתנו היא לא להגדיל את המכסות מן הטעמים שאמרנו. בנוסף, יש לבחון את השפעת הגדלת המכסה על מסלול הבאה בילטרלי של עובדים זרים. למסלול הבילטרלי יש יתרונות משמעותיים מאוד, ובהם הגברת הפיקוח על הליכי הגיוס, צמצום הסיכון לגביית דמי תיווך בלתי חוקיים וסחר בבני אדם – את זה כבר אמרנו – וחיזוק שיתוף הפעולה עם מדינות המוצא. יש לא מעט בקשות להגדיל את מכסת ההבאה במסלול הפרטי. אני חזרתי ואמרתי כמה פעמים, כאן בפורום הזה שמדינות לא רוצות לשגר את העובדים שלהן במסלול פרטי. הן מבינות בדיוק כמונו שיש כאן בעיית פיקוח ואכיפה. הן רוצות שכולם יבואו הנה, יעבדו, יחזירו את הכסף הביתה ויחזרו בשלום לארצם ולא יישארו כאן, בדיוק כפי שאנחנו לא רוצים. ולכן מסלול G2 Gהוא המסלול הנכון; אנחנו מאמינים בו כי הוא הוכיח את עצמו יותר מכל. לסיכום, ההחלטה על הגדלת המכסה צריכה להתקבל רק לאחר עבודת מטה בין-משרדית מקיפה, שתבחן את כלל ההיבטים הרלוונטיים, הכלכליים, המדיניים, החברתיים והמשפטיים. את המסקנות יש להביא לוועדת המנכ"לים לקבלת החלטה, רק לאחר שיש לנו את כל המידע הדרוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, תודה. נקש, אפשר לשאול שתי שאלות: איזה מסלול הוא יותר מהיר, B2B או G2G שפחות או יותר נקבל רקע. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה תלוי באיזו מדינה ובאיזה ענף. כמו שאמרתי, יש ענפים עם מאגרים מוכנים ואפשר לתאם טיסות בלוח זמנים קצר יחסית. יש ענפים שבהם זה לוקח קצת יותר זמן. אמרתי גם קודם, ואני אגיד גם עכשיו: ב-B2B יש פער זמן שאנחנו לא רואים; הוא לכאורה סמוי לנו מן העין. זה הזמן שהמעסיק הולך לחו"ל ומנסה לאתר עובד. אם סופרים את זה בלוח הזמנים, יכול להיות שזה אפילו ארוך יותר מ-G2G. צריך להבין בדיוק באיזה ענף ובאיזו מדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה נוספת, אתה זוכר שהיינו אמורים לקיים דיון בעניין בחינת העברת הטיפול בהיתרים ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין? המנכ"ל שלך אמר שהוא ייזום דיון בוועדה הבין-משרדית. אתה יכול לשתף אותנו מה קורה עם זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הנושא הזה עדיין בדיונים ממשלתיים. אנחנו הסברנו שיש לזה משמעויות. לצורך קידום הנושא הזה אנחנו נצטרך בין היתר כוח אדם ולא קיבלנו אותו כרגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת, אבל אמור להתקיים דיון בוועדה הבין-משרדית? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמור להתקיים דיון בנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמח לקבל עדכון. רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה, בבקשה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> תודה, גברתי. אני לא יודע למה אנחנו דנים כאן על הגדלת המכסה, כשאנחנו רואים כאן טבלה שגם היא לא נכונה; זה לא 244,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כשאתה אומר "לא נכונה" תגיד בדיוק מהלא נכון ותכווין כדי שהם יתקנו ויתייחסו. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נכון. אני אכווין: אם החלטת הממשלה היא מדברת כרגע על 3.3%, עזבו את ההגדלה, אנחנו מדברים על 335,000 כמו שאמר נציג משרד ראש הממשלה. זו הטבלה שצריכה להופיע, ולא ה-244,000, נכון ליוני 2010. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אחר כך תתייחס לזה. תאמר את מה שיש לך לומר והוא יתייחס. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> רגע, יש לי הרבה דברים לציין כאן, לצערי הרב. קודם כול, יש כאן הרבה כשלים ואנחנו מבינים למה לא מגיעים עובדים בפועל. כמו שאמר דובי אמתי: איפה כל העובדים? יש כאן הרבה בירוקרטיה. אנחנו מתחילים עם משרד החוץ שיש לו עומס על השגרירויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אמרתי לפני רגע שיש דיון ברמת הממשלה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני מציין את כל הבעיות כי נשאלה השאלה "מאיפה הבעיה?". הבעיה השנייה היא בנושא קבלת ההיתרים במשרד הכלכלה. כשיוצאת הקצאה אנחנו לא רואים שאתר משרד הכלכלה עובד עליה ומטפל בה בצורה מיידית. הם נותנים לנו פרק זמן קצר מאוד להגשה, ואז כולם מעלים לאתר באטרף ובפניקה את כל מה שיש להם, בתוך שלושה-ארבעה ימים, שבוע או מה שנותנים לנו. בגלל זה רואים בענפי התעשייה שיש התנפלות של כולם במכה אחת ועל הכול, אני מאמין שגם במסחר שירותים זה קורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בסדר, שרה תתייחס גם. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> לגבי G2G, אנחנו מבינים שזו עמדת הממשלה וגם ראינו את ההחלטה האחרונה, למרות שאושר B2B או E2E, איך שלא יקראו לזה. יש הרבה כשלים, בייחוד בתעשייה, ואנחנו צריכים עובדים מקצועיים. לצערי, ראינו חתול בשק גם בבנייה וגם בתעשייה. אני יודע שזה מועדף על ידי משרדי הממשלה. אם אתה מחפש עובד בקטגורה ד' אין בעיה. קטגוריה ד' אצלנו היא עובד כללי שיכול לעשות כל דבר, אבל עובד מקצועי או מפעיל מכונה חייב להיות מישהו מקצועי. הוא לא יכול לספר סיפור: עבדתי על מכשיר CNC בהודו או בסרי לנקה, לא משנה כרגע איפה וכשהוא מגיע לישראל הטכנולוגיה היא שונה לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> מכשיר CNCבהודו ובסרי לנקה שונה לגמרי מהטכנולוגיה בישראל ובמערב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, קולטים מומחים, יש ועדת חריגים. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נכון, אני יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת הבאה פרטית, זה לא קשור להבאה בילטרלית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהבאה בילטרלית מגיעים רק מקטגוריה ד'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק עובדים לא מקצועיים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה מה שאני מכיר, מה הבעיה? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> בסדר, אני מסביר שוב פעם, גם כשמגיעים העובדים הכלליים אנחנו לא תמיד מבינים מה רוצים מהם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הרגע אמרת שאלו עובדים פשוטים. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נכון, עובדים פשוטים בקטגוריה ד'. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה מה שבקשתם. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני אסיים, אל תפריע. המחסור חריף, וכפי שגברתי בטח יודעת, בשבוע שעבר גם משרד הביטחון התיר לנו, למפעלים שעובדים מול התעשיות הביטחוניות, וגם למפעלים הביטחוניים הגדולים, להעסיק עובדים זרים. המפעלים האלה עובדים 24/7. יש בהם מחסור חריף מאוד בידיים עובדות. נכון שיש רובוטיקה והכנסנו הרבה מחשבים, אבל עדיין יש מחסור מטורף. לכן אני חושב שצריכים דחוף להביא כמה שיותר מהר אנשים. הינה, הטבלה חזרה וכולם רואים אותה. צריך לאמוד את זה כמה שיותר מהר. זה לא 234,000 אלא צריך לתקן את זה ל-335,000 ולהוציא מיידית אנשים לענפים שהם חסרים בהם. אמרנו שחסרים אנשים בתעשייה, אם יש ענפים אחרים שיש בהם עודפים או שלא משתמשים בהם, אפשר להסיט, או לבחון הסטה. נושא הפיקוח ושיפור תנאי העובדים וכד', חזר על עצמו כמה וכמה פעמים. לצערי הרב, אני חושב שזה סתם סיפור. אפשר לומר: בואו ולא נאפשר לעולים חדשים להגיע לישראל או לא נאפשר ילודה, כי ככל שיש יותר אנשים תמיד יהיה מישהו שיעשן סמים. חבר'ה, זה סתם. זה נכון שכשיש יותר עובדים זרים צריך פיקוח אז מביאים מפקחים, יש מפקחים, יש משטרה וכד'. אם זה מטריד את ממשלת תאילנד, זה בסדר, כי יש לנו פיקוח של המשטרה ושל בתי המשפט. האמינו לי, עובד זר שמגיע לישראל יחשוב פעמיים אם לעשות עבירות פליליות. אם הוא עושה, אני יודע שזה קורה, הוא בדרך כלל מוצא את עצמו על המטוס חוזר לארץ המוצא וזה פחות נעים לו. לצערי, צריכים לזכור שהמחסור הזה הוא לא רק באזור התעשייה עטרות. יש שלושה אזורי תעשייה ברשות הפלסטינית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא תחת המכסה הזאת. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני לא יודע תחת מה הם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מעבר לקו הירוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רלוונטי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> העסקת פלסטינים היא לא דרכנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתוך ענף תעשייה יש רק את המכסה של עטרות. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> בסדר, תודה. זאת אומרת שכל בר-דעת מבין שיש לנו בערך 150,000 שב"חים שמגיעים בדרך לא-דרך לישראל. אני לא יודע איך הם מגיעים, ואז מדברים איתנו על אכיפה, מה עדיף? לפקח על תאילנדי שאולי מעשן סמים במקום עבודתו ואנחנו יודעים איפה הוא נמצא, או לרדוף מרדפים אין-סופיים אחרי שב"חים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו דיון על השב"חים בשבוע הבא. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני גם אשתתף בו. כל בר-דעת מבין שאת המחסור ממלאים. אין דבר כזה באר ריקה, תמיד ייכנסו לשם מים. בסופו של דבר העסק צריך את העובד ולא יעזור כלום. גברתי, אני לא אאריך כי יש כאן עוד דוברים. יש כאן בעיה שצריך לדעת איך לפתור אותה. אני לא יודע אם הגדלת המכסה היא הסוגיה עכשיו. בוא ננצל את מה שקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, זה נכון, צריך למצות . << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> בדיוק, תודה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יושבת-הראש, סליחה, אפשר לשאול את הממ"מ שאלה קטנה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הצגתם מספרים. כולנו יודעים להסתכל עליהם. זה חשוב, נכון, ונותן תמונת מצב. האם במסגרת בדיקת המצב טרום המלחמה לעומת המצב היום מבחינת כמות העובדים נלקחו בחשבון גם כל מיני נתונים על תפוקות עובדים? אני אתן דוגמה, הרי אתם משווים עובד פלסטיני שהיה בענף הבנייה לעובד זר בענף הבנייה. כולנו יודעים שעובד פלסטיני עבד הרבה פחות שעות מעובד זר. זה מה שמשרד השיכון אומר, לא אני. הם הגורם המקצועי. הם אומרים שהתפוקות והתחלות הבנייה גדלו מאז שיש עובדים זרים. למרות שלכאורה הצגת טענה שיש היום פחות עובדים, או כמעט אותו דבר, לעומת המצב בענף הבנייה. בתפוקות עצמן נראה שעובד זר מפיק הרבה יותר מאשר עובד פלסטיני, האם הדברים האלה נבדקו על ידיכם? << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> אנחנו התייחסנו רק למספרים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז לא. << דובר >> נועם גרינברג: << דובר >> לקחנו אחד לאחד. לא כתבנו את זה, אבל לא התייחסנו לתמהיל העובדים שהשתנה כמובן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה חשוב, תבדקו. נראה לי שהתפוקה של עובד זר שעובד כאן 12 שעות ביום או 236 שעות בחודש בענף הבנייה לעומת פלסטיני שעבד כאן כ-150 שעות בחודש היא פי שניים. יש לזה משמעות רבה, גם לשכלול נושא התפוקות. << אורח >> דנה שטרית: << אורח >> לא כולם החליפו פלסטינים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון, אבל היו כאן 100,000 פלסטינים. << אורח >> דנה שטרית: << אורח >> היה מחסור והם החליפו אפס, כי לא היו עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יכולים לבחון את מה שהוא העלה? << דובר >> שלי לוי: << דובר >> רגע, בבקשה. אני רוצה לוודא שאנחנו מבינים אחד את השני. ההשוואה שלנו הייתה מספר המכסות לפני המלחמה ביחס לאפריל 2025, לא ביחס למספר העובדים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הצגתם כאן מספרים של עובדים שהיו כאן לעומת עובדים קיימים. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> לא. הצגנו את מספר העובדים נכון לאפריל 2026. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא רק מכסות אלא גם עובדים בפועל. את דיברת על 234,00 עובדים שנמצאים בישראל. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> אנחנו דיברנו על מכסות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא רק. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> מספר המכסות שהיו לפני המלחמה ביחס לאפריל 2026. דיברנו על כמה עובדים בפועל יש, חוקיים, לא-חוקיים ופלסטינים בינואר 2026. לא דיברנו על מה שהיה לפני המלחמה, לכן עניין התמהיל לא רלוונטי. זה לא משהו שהיה חלק מהבדיקה שלנו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני חושב שזה רלוונטי מאוד, כי יש כאן סוגיה. אם אני זוכר נכון, ואני חושב שאני זוכר, אתם הצגתם את זה גם בנתונים. אפשר לחזור להקלטה. אתם דיברתם על מספר העובדים שנמצאים בפועל. אני אומר שהעובדים שבפועל היום תורמים יותר למשק מאשר העובדים שהיו כאן בפועל, העובדים הפלסטינים. אולי גם בתעשייה יודעים את זה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> מספר העובדים בפועל הוא נכון לינואר 2026. לא השווינו אותו לתחילת המלחמה. ההשוואה לתחילת המלחמה היא רק במספר המכסות. שוב, זאת נקודה רלוונטית לעניין הדיון אבל היא לא חלק מהמסמך שלנו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כדאי לבדוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אגש להצביע. נצא לשתי דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:34 ונתחדשה בשעה 13:37.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. נשמע את מיכל ארן ממשרד הבינוי בזום, שלום וברכה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> שלום, אני מתנצלת. אני בבית מנסיבות אישיות, תודה על ההזדמנות. עלו כאן כמה דברים שברשותכם ארצה לציין: אני אתחיל בשאלת התפוקות. שאלו קודם על עניין תפוקות עובדים זרים ועובדים פלסטינים שהיו קודם. זאת שאלה שהיא במקומה והיא מעסיקה אותנו. עם זאת, אני רוצה להגיד שגם טרם שביעי באוקטובר היה במחסור בענף הבניין. יש לנו בקשות להגדלת המכסה עוד טרם האירוע הזה. זאת אומרת שאת המחסור בכוח העבודה לענף זיהינו עוד קודם. לא פתחנו עם מצב מיטבי, ועכשיו אנחנו רק מנסים לחזור למצב המיטבי. על אף העלייה בגידול בהתחלות בנייה, אנחנו סוחבים גיבנת. אין לנו מספיק יחידות דיור כדי לצמצם את הצרכים שקיימים בזירת הביקוש באוכלוסייה. אנחנו נצטרך הרבה מאוד מאמץ כדי להמשיך ולשמור על קצב התחלות הבנייה לאורך תקופה ארוכה מאוד, על מנת להצליח לצמצם את הפער וגם לעמוד בגידול האוכלוסייה בישראל ללא קשר. האמירה הזאת הוצגה בוועדת המנכ"לים. ענף הבניין הביא הכי הרבה עובדים ביחס למחסור שהיה, נכון לרגע זה. מאז שאני נמצאת בתחום העובדים זרים, אני רגילה שבדרך כלל נקודת המפנה האם לדון בהגדלה היא ניצול של 80% ואף פעם לא ניצול של 100%, למה? כי תהליך הבאת העובדים הוא תהליך ארוך. הוא כרוך בתהליכי מיון ובעוד אלמנטים נוספים. צריך גם לאותת לשוק שאנחנו הולכים עכשיו לפעולות הגדלה. זה לא נכון לומר שנישאר עכשיו על 80% ונפעל לייצוב של 100% ורק אז נדבר על גידול במכסה וזה יהיה טוב. לא, אנחנו צריכים לייצר למשק אופק, גם במסלול הבילטרלי וגם בפרטי. מן הסתם המשרד תומך במסלול הפרטי וחושב שצריך לחיות לצד המסלול הבילטרלי ולגדול בהתאם ובהלימה. השורה התחתונה היא שאנחנו צריכים עוד עובדים. באנו עם הדבר הזה גם לוועדת המנכ"לים, הצגנו בפניהם את הצורך הקיים וקיבלנו את הסכמת ועדת המנכ"לים לעלות ל-130,000 עובדים. זה מספר שנמצא פחות או יותר בהלימה גם למה שאמר ה-ממ"מ, מבחינת הירידה שצוינה קודם. על אף ההסכמה העקרונית אנחנו כרגע תקועים. אנחנו תקועים בגלל שאין גידול במכסה הכללית או בגלל שכשעשו הפחתה ממכסה אחת לגורם אחר ענף בניין לא קיבל איזה סוג של עדיפות. נכון היום זה נמצא בוועדת המנכ"לים. בכל פעם שאנחנו מציעים את הדבר הזה עולה סוגיית הנוטשים, העובדים הלא-חוקיים וכד'. זה נכון שיש כאלו בענף הבניין, אני לא מנסה לטעון אחרת. כשיהיה הדיון המיוחד נבוא מצוידים עם נתונים ועמדות משלנו בקשר לספירה. אנחנו חושבים שאפשר לעשות הסתכלות עם הפרדה ברורה יותר, גם בתוך העובדים הלא-חוקיים, למי הוא באמת ברחן שצריך לצאת נגדו בפעולות כאלה ואחרות. אנחנו בעד שהמדינה תסתכל על מי שמוגדר עכשיו לא חוקי בטווח ביניים ומה המשמעות של כך נכון לרגע זה, בהקשר המצב והשנה הנוכחית. אני נמצאת בסיטואציה שביקשנו הגדלה של המכסה, קיבלנו אישור עקרוני ואופרטיבית, אנחנו לא מבינים איך הדבר הזה הולך להתקיים. זה דבר שאנחנו רוצים לדון בו גם בוועדת מנכ"לים. אני רוצה לשים אותו גם כאן על השולחן, ברשותכם. אני רוצה לאתגר את ההנחה ש-80% מימוש לא מספיקים, ולהגיד שזה לא נכון. כדי לאותת לשוק, וכדי להיערך למיונים עתידיים ולהבאת עוד מכסות ועוד הסכמים בילטרליים עם עוד מדינות, צריך לייצר אופק. 80% מימוש גבוה מספיקים כדי לייצר את האופק המדובר על הפרק. אלו הדברים שהיה חשוב לי להציג, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה רבה. משה יפרח, בבקשה. האם יש לך מה להוסיף בעניין הגדלת המכסה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> צוהריים טובים, אני סמנכ"ל שירות התעסוקה. בשונה מוועדות קודמות ונקודתיות על ענפים שונים, אני אתייחס פחות להגדלת המכסה לפי ענפים כאלה או אחרים. במידה ותהיה החלטה להעביר מענף לענף הייתי רוצה שנהיה שותפים ושייקחו בחשבון את המידע שיש אצלנו לגבי היצע וביקוש. מעבר לכך, אין לנו אמירה לגבי המכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, ורוניקה. נעשה את זה לפי הסדר. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. המחסור בענף הניקיון ידוע, 45,000 עובדים. נכון להיום, המכסה שניתנה לענף הניקיון עומדת על 3,450; חלקה מומש, חלקה עדיין בתהליך בשל התהליכים המתמשכים מול הרשות, לצערי. אנחנו מודעים למחסור בכוח אדם; הם עושים עבודה נפלאה ואני תמיד משבחת את שיתוף הפעולה והעבודה המסורה והמקצועית. יחד עם זאת, זה המצב. דווקא במסגרת תרשים הזרימה, תהליך בחירת העובד בהבאה פרטית על ידי המעסיק הוא מהיר מאוד; זה לא מה שמעכב את התהליך. זה תהליך ראשוני של העברת השמות, שיוך העובדים והמעבר לתהליך הבא של קבלת מכתב – מול השגרירויות. אלה החסמים מהותיים; צריך לראות באמת איך משפרים ומייעלים אותם. הם כרגע מהווים חסם גדול מאוד. לגבי המסלולים שצוינו כאן בהקשר למסחר ושירותים. הבאה בילטרלית היא תהליך חדש וראשוני של רשות, לכן אי-אפשר להתייחס אליה. כל עוד אין מענה והביקוש כל כך גבוה יש לאפשר את ההבאה הפרטית במקביל, כי אנחנו עוד לא יודעים איך זה יתנהל. צריך ללמוד דרך ניסוי וטעייה ולאפשר את שני מסלולים כדי שלא יהיה איזשהו חסם. התהליכים ארוכים מאוד ומתמשכים, זה לוקח לפחות חצי שנה אם לא יותר וזה הרבה. מעסיקים משוועים לעובדים, אין עובדים ישראלים, יש עסקים שמדממים ואי-אפשר. כל זאת בידיעה שהעובדים הזרים עולים יותר, אבל אין ברירה כי חייבים לתת מענה ושירות מיטבי, מקצועי ואיכותי למשק. אני תמיד מעלה את החשיבות לבריאות הציבור, בטח בבתי חולים ובמוסדות אחרים. בוודאי שצריך לתת עדיפות להסטת מכסות לא מנוצלות; צריך לבחון את זה, ואת מה שלא מומש להסיט ולאפשר. במקביל צריך להגדיל, כי אין לזה שום קשר. בגלל שהתהליכים מתמשכים והחסמים הקיימים כרגע לא ייפתרו ביום אחד. אנחנו מנהלים על זה דיונים רבים, לא דיון אחד ולא שניים, כבר מספר דיונים, הדברים לא נפתרים וצריך למצוא פתרון. בינתיים, צריך לאפשר את הזרימה ואת ההבאה. לגבי ייעול מנגנוני האכיפה, אני חושבת שזה סופר חשוב וקריטי, בוודאי כדי לפקח על כל נושא האכיפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זאת בעיה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> נכון, אבל עצם זה שעדיין זה לא מוסדר, אין מספיק תקנים, ואין מספיק פקחים, זה לא יכול להוות חסם להבאת העובדים. צריך לראות איך פותרים את זה. נושא הטיפול בעובדים לא-חוקיים הוא לא תקין ומחייב טיפול. המצב הזה לא נולד היום; הוא קיים כבר תקופה ארוכה. צריך לעשות את הכול במקביל ובוודאי לאפשר הגדלת מכסות, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, קודם ניתן למיכל לדבר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. אני לא מקלה ראש בשיקולים שהעלו המשרדים, ולא במה שהעלה משרד העבודה ולא במה שהעלה משרד האוצר וגם לא במה שהעלו המשרדים האחרים. שורה תחתונה, החוויה היא שכולם בסוף אומרים לא, בלי לפתור את אותם שיקולים. זאת אומרת, שאם בסופו של יום אנחנו מדברים על זה כאן כבר שנתיים, אצלך, גברתי. את דואגת ליזום דיונים, וגם אם הם לא מביאים לפתרון, הם מביאים לאיזשהו שיח. אנחנו כאן כבר שנתיים בדיונים גם על בעיית האכיפה וגם על בעיית התקנים ברשות האוכלוסין. אפשר להמשיך ולהגיד לא, או להגיד שאלה הסיבות. אם המשרדים עסוקים רק בלהגיד לא ולא לפתור את הסיבות, אז אנחנו לא מתקדמים. בינתיים, כמו שאמרה ורוניקה, העסקים מדממים כי אין עובדים. לדוגמה, בתעשייה יש מחסור של 14,000 עובדים. לפי הנתונים כאן, נכנסו 6,300 עובדים אם אני לא טועה; בסך הכול הוקצו 18,200 ועוד 3,000 שאני לא מחשיבה אותם כי הם עוד לא הוקצו; אני מפחיתה מזה 4,000 עובדים, פחות או יותר, מאזור עטרות והקו הירוק. זה אומר שיש בערך משהו כ-8,000 או 7,000 עובדים בכניסה ארצה, כבר חודשים ארוכים. אגב, מעל חצי שנה בחלק לא מבוטל מהמקרים. זה חייב לקבל פתרון. אי אפשר להשאיר את זה כך, להישאר במסגרת הדיונים ולהגיד שיש שיקולים ללמה לא אבל לפתור אותם. בסופו של דבר אנחנו צריכים מדיניות מאוזנת. אנחנו לא יכולים רק לחשוב על החשש הברור של סחר בעובדים, אנחנו לא יכולים לחשוב רק על השיקולים האחרים, צריכים לחשוב על המשק. משרדי הממשלה חייבים לחשוב על המשק, על המגזר העסקי ולתת לו פתרונות. לגבי ההקצאה של משרד הכלכלה, אני מאוד תומכת בהקצאה הזאת. אני חושבת שצריך לעשות את זה בתדירות יותר גבוהה. הם פותחים את זה למשך מספר שבועות ומאפשרים לכולם להגיש. זאת שיטת first in, first out-FIFO; בלי לקחת שיקולים, היא ממש לא שיטה שאפשר לעבוד איתה. אנחנו אומרים שאפשר וצריך להגדיל את מספר המקצים, ככל שיש. אגב כך צריך להגדיל את המכסות, כמו שנאמר כאן. השיטה שמביאה את זה למשך שלושה שבועות לציבור, הציבור מגיש את הבקשות, ואחר כך נשקלים כל השיקולים, לא בצורה של FIFO, זה דבר נכון מאוד. אני רוצה לשאול שאלה: מי יכול לענות כאן מהמשרדים? כשמדברים על פוטנציאל הסטות, מה בדיוק הפוטנציאל? << אורח >> אריה אשד: << אורח >> אני רוצה להוסיף על השאלה שלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בהמשך. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מה בדיוק הפוטנציאל? הוא נותן לנו גם מענה למה אנחנו באמת צריכים, ואם אפשר להמשיך לעמוד ולהתנגד כמו שמציעים כאן, או שאין ברירה וכן צריך להגדיל את המכסה, כפי שמציע משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. בבקשה. << אורח >> אריה אשד: << אורח >> אני מנכ"ל איגוד המוסכים. בהמשך למה שנאמר כאן לגבי הסטות, אולי נציג משרד האוצר יסביר איך עושים הסטה של איש מקצוע, אם זה בתחום ה-CNC או בתחום המוסכים. כשאתה מביא אותו כאיש מקצוע באופן נקודתי ולא על מכסה כללית של עובד שיכול לקטוף עגבניות בשדה א' או ב', לעשות עבודות שונות או לסדר מדפים בסופר, מבלי לפגוע באף אחד. ההסטות אולי נחמדות מבחינה סטטיסטית, אבל אם אנחנו מדברים על עובדים מקצועיים, אין לזה שום משמעות. כולם דיברו כאן על תאגידים גדולים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את העסקים הקטנים. אני מייצג הרבה מאוד עסקים קטנים שהם מביאים אחד, שניים ושלושה עובדים, והם לא מקבלים תעדוף בקבלת העובדים; הם נשחקים בקבלת העובדים עד שאלו מגיעים מחו"ל, אם זה מתאילנד, הודו או מכל מקום אחר. אני חושב שהם צריכים לקבל תעדוף בהקצאה או תעדוף במימוש, לפני תאגידים גדולים שמביאים בין 20 ל-100 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כשתסיים, שרה תתייחס לזה. את יכולה להסביר לגבי התעדוף? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני אדגיש את זה, צריך לזכור שמכסת מסחר ושירותים, נכון לעכשיו, היא 31,000 עובדים כולל המסעדות ועדיין לא נותנת מענה. בהקצאה האחרונה, הייתה לנו הגדלה של המכסה, והיינו צריכים לעשות חיתוך וקיצוץ בביקוש של אותם מעסיקים. הלוואי שהייתה לנו את הכמות לתת את זה ביד רחבה ובהיתר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אומרת על כך ועדת מנכ"לים כשאתם מביעים את המצוקה ואת המחסור? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני בטוחה שכולם מבינים את זה כאן. צריך לזכור שגם ענף המסחר ושירותים אלו עבודות שישראלים היום לא באים אליהן, בין אם אלו עבודות ניקיון ובין אם אלו עבודות מוסכים. אין היום ישראלים שמגיעים לעבוד במקצועות האלה ובתחומים האלה. יש מחסור כבד מאוד בענף הזה, שבכלל קוראים לו ענף מסחר ושירותים אבל זה ענף שהוא על מנעד רחב של מקצועות, ענפים ותתי-ענפים שנכנסים בתוכו. זה לא פשוט לנו לעשות תעדוף בין תתי הענפים יש שם את שירותי ההסעדה המוסדית ואולמות אירועים, שירותי הניקיון, המוסכים. יש שם גם את המסחר הקמעונאי והסיטונאי שהוא תת ענף גדול מאוד. אנחנו צריכים לעשות תעדוף וחלוקה בתוך תתי הענפים, וגם לנו זה לא פשוט, כי אנחנו רואים את הביקוש והמחסור. אנחנו צריכים לעשות איזושהי הבחנה איפה יש מחסור גדול יותר ואיפה המחסור הרבה יותר קריטי. אנחנו מתייחסים לכל תת ענף באופן אחר, לדוגמה, בענף המוסכים ההבאה היא אך ורק פרטית. כמובן שמדובר במקצועות ייחודיים ומקצועיים מאוד שהבאה בילטרלית לא תיתן להם מענה. אנחנו צריכים להסתכל על כל תת ענף בתוך הענף הגדול הזה. << אורח >> אריה אשד: << אורח >> בתוך התת-ענף הזה יש את היבואנים שמקבלים כמובן מכסות הרבה יותר גדולות ויש את העסקים הקטנים יותר, שמגישים לאחד שניים או שלושה עובדים. לפעמים הם נדחקים בגלל העובדה שהם לא עומדים בקריטריון של ה-25%. לפעמים הם עומדים בפני שוקת שבורה, כשהם לא יכולים להביא אפילו עובד אחד, אחרת העסק ייסגר. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא היה מצב שמישהו הגיש לנו בקשה, עמד בזכאות ולא קיבל אפילו עובד אחד. אין מצב כזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> השאלה אם הם עומדים בזכאות מבחינת הישראלים שהם מעסיקים, זה מה שאתה אומר, נכון? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> בדיוק. יש כאן התנאים. הם קובעים או שיש מינימום של ארבעה עובדים ואז יש 25% על כוח האדם הישראלי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אין לו ארבעה עובדים? << אורח >> אריה אשד: << אורח >> לא תמיד יש לו. לפעמים זה עסק משפחתי. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> או שהוא העסיק בעבר עובדים פלסטינים והכמות של אותם עובדים פלסטינים נחשבת לו לכמות הזרים שהוא רשאי להעסיק, אלו התנאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עושים? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אין הרבה מה לעשות, גם עסקים קטנים שמגישים על ארבעה עובדים אנחנו מכירים בהם והם מקבלים עובד אחד, לכל הפחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר להעלות את זה לוועדת המנכ"לים בשנית? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו צריכים לזכור לשמור על האיזון של כוח האדם הישראלי באותם עסקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין להם בעיה, הם לא מגיעים. מי יבוא למוסך? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אבאהמזכירה יכולה להיות ישראלית, בעל המוסך והעובד במוסך יכולים להיות ישראליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זאת עבודת כפיים, עבודה פיזית. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אלה הקריטריונים שהוא מעסיק בעסק. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו מסתכלים על כלל העובדים הישראלים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אולי תוציאו נוהל מסודר? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, זה כלל העובדים הישראלים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא. הנוהל אומר ש-25% מכלל המועסקים אצל המעסיק יכולים להיות זרים. לא בודקים אם יש לו ארבעה זגגים ועליהם הוא מקבל זגג, אלא אם הוא מעסיק ארבעה הישראלים במגוון תפקידים - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בוודאי, על כל מי שהוא מעסיק בבית העסק. זה הנוהל, אני לא מחדשת לכם. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> מסתכלים על כלל המועסקים הישראלים באותו העסק. זה כתוב בתוך הנוהל, זה כתוב בקול הקורא שאנחנו יוצאים איתו, זה מופיע גם על טופס הבקשה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אם אנחנו מדברים על מעסיק שאין לו בכלל ישראלים, אז שיתחיל להעסיק עובדים. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. שרה, מתי אתם אמורים להוציא את הקול הקורא? בשבוע הבא? << אורח >> אריה אשד: << אורח >> אפשר לשאול שאלה את נציג משרד האוצר? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לעניין התעשייה, התייחסו קודם גם לתעשייה. בתוך ענף התעשייה יש מקצועות. הענף מחולק לארבע קטגוריות ולמקצועי ולא מקצועי; כל המקצועות שציינת לדוגמה, אלו עובדים מקצועיים. עובדים מקצועיים מגיעים בהבאה פרטית בלבד, אין כאן הבאה בילטרלית. אם המעסיק לא ממיין נכון את העובדים שלו בהבאה פרטית, זאת כבר האחריות שלו. לעניין הקולות הקוראים, אנחנו ממש יוצאים לקול קורא של כמה ימים, לפחות שבועיים. בענף תעשייה אנחנו מוציאים קול קורא היום או מחר, והוא יצא על 3,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, זאת תעשייה? מה עם המסחר? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> מסחר ושירותים יצא גם השבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן יש להם להגיש? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יהיו להם לפחות שבועיים וחצי להגיש עד סוף חודש יוני. << אורח >> אריה אשד: << אורח >> בפעמים הקודמות זה לא היה זה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא היה מצב כזה; אני לא מכירה את זה בכל הזמן שאני נמצאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפרח, ביקשת לדבר? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> רציתי להוסיף משהו. דיברו כאן על עובדים מקצועיים. לנו בשירות התעסוקה ברור שהמנדט, האינטרס והחובה שלנו הוא בנושא העובדים הישראלים. יצאנו בקולות קוראים ואישרנו לא מעט תקציבים לתעשייה ולאיגוד המוסכים, יש לנו פרויקטים בצפון. אישרנו תקציבים למעסיקים לגייס עובדים ישראלים לא-מקצועיים ולהכשיר אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא מצליחים לגייס, נכון? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> קודם כול, כן. הם מגייסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת כמות לא גדולה. מדברים על היקפים של כמה אלפים. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> קודם כול, בחצי השנה האחרונה הגישו בקשות למעלה מ-800 עובדים. זה בנוסף למה שיצאו במשרד הכלכלה ב-1.8, גם שם יש לא מעט בקשות לעובדים ישראלים. ככל שהתקציב יהיה יותר גדול בנושא מימון או סבסוד מעסיק כחלק מהעסקה של עובדים ישראלים, כך נראה שיש לזה ביקוש וגם הצלחה. אותם מעסיקים, הן מהתעשייה באופן כללי והן האיגוד המוסכים עוד הרבה מעסיקים, קלטו עובדים ישראלים והכשירו אותם תוך כדי עבודה. התגמול היה לפי מדרגות, לפי השכר שהם משלמים. בחנו את זה גם לאורך זמן, כלומר אחרי שנה. הייתה איזו אמירה שאחרי חצי שנה הם כנראה יפטרו את העובדים האלה. המעסיקים האלה מחזיקים את העובדים והם רוצים גם את המסלול הזה. זאת אומרת שהאמירה שהולכים רק לנתיב עובדים זרים היא לא נכונה. ככל שיהיה תקציב להכשרה של עובדים ישראלים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר שיהיה אפשר גם לשמר אותם. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> חד-משמעית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה תקציב של שירות התעסוקה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> זה תקציב שקיבלנו משירות התעסוקה והוא תקציב ייעודי לצפון; חלקו לשם וחלקו לכל הארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עבור המוסכים? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> בין היתר לאיגוד המוסכים. הם גם הגישו בקשה ואישרנו להם. יש להם לא מעט בקשות. אני יודע שהם כבר קלטו עובדים. בתעשייה אנחנו עושים את זה כבר כמה שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בעיקר בצפון? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> בשני הקולות הקוראים האחרונים היו 6 מיליון שקלים לצפון ו-7 מיליון שקלים לכל הארץ. מימשנו וחילקנו את הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עושים מאמצים. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> חילקנו את כל מה שקיבלנו. כמובן, ככל שיהיו תקציבים נוספים, נחלק אותם. אני מחדד שוב, יש תקציב לא קטן שמשרד הכלכלה הקצה גם לטובת הצורך הזה. בסופו של יום, יש עובדים ישראלים שאפשר לקדם אותם. מן הסתם זה יכול לבוא על חשבון העובדים הקיימים כשאתה מקדם אותם לעבודה מקצועית. דיברנו על העובדים המקצועיים. אם אנחנו רוצים להכשיר עובדים ישראלים, אז אני חושב שיש לזה ביקוש ויש לזה היתכנות. אנחנו כמובן בעד הכשרת עובדים ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה, אנחנו גם בעד. << אורח >> אריה אשד: << אורח >> אגב, זה לא בא על חשבון, אלא בד בבד; צריך גם עובדים זרים וגם הכשרות מקצועיות. כי המחסור בענף הוא גדול מאוד. היום המחסור גדול יותר כי חלקם בתחום הביטחוני, למשל. חלק מהפעילות צה"ל מוסתת לשוק האזרחי לטיפול. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> חד-משמעית. << אורח >> אריה אשד: << אורח >> בייחוד בצפון אבל גם בדרום. אני מדבר על כמויות גדולות מאוד של כלי רכב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גבירתי, האם יוכלו להשיב על פוטנציאל ההסטות? מה הפוטנציאל של ההסטה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי משרד רוה"מ ידע להשיב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אורי יצחקי שבזום? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> צוהריים טובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צוהריים טובים, תודה. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> ועדת המנכ"לים רואה צורך בהסטת המכסות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהענפים מתקבעים על מכסה. צריך לומר ביושר שנשאלנו לגבי פוטנציאל הסטות, לפחות לפי עמדת משרד ראש הממשלה, הפוטנציאל הזה כרגע נמוך מאוד ברוב הענפים, בעיקר באלה "שמחזיקים במכסה גבוהה". כמו שצוין כאן, עדיין מתקיימים תהליכים להבאת עובדים; להביא אותם זה לא דבר שקורה מהיום למחר, אז לא בכל הענפים שאחוז המימוש בהם נמוך מ-100% אנחנו יכולים לוותר על המכסות, כי אין תהליך להביא את העובדים האלה. בשל כך, לפי עמדתנו, פוטנציאל ההסטה יחסית נמוך. כוועדה אנחנו ממשיכים לקיים על זה מעקב ונמשיך כמובן לתקן את המכסות ככל שיהיה בכך צורך. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה דבר חשוב כי חלק מהמשרדים אומרים: אנחנו מתנגדים להגדיל את המכסה הכללית, כי יש עוד הרבה מכסות לא ממומשות שאפשר להשתמש בהן. כשאומרים: בואו תסיטו; הם אומרים: לא, זה צריך להישאר, כי אנחנו עדיין חושבים שזה יהיה מומש. צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה הסטה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> שרדי כן, לאחרונה הייתה הסטה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אין בעיה, אבל שאלו האם מכל מה שלא מומש יש פוטנציאל להסית למכסות שחסר בהם? והם אומרים: לא. נכון? אם זה לא כי מבינים שהולכים לממש את זה ואלו תהליכים וכו' – אני לא שומע אותך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אם יש במסחר 8,000 או 10,000 עובדים, אז צריך לקחת מהם ולהעביר לענפים אחרים? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני אתייחס למסחר ושירותים. אתה יודע טוב מאוד, כמוני, שלא. בסדר, << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אני נותנת לך פשוט הדיבור. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> תודה רבה. אני מאיגוד לשכות המסחר, כמה דברים על המכסה הכללית ואחרי זה על מכסת מסחר ושירותים. קודם כול, זה נאמר כאן בכל דיון אבל צריך להגיד את זה בטח בדיון כזה: המחסור בידיים עובדות הוא הבעיה מספר אחת של המשק היום; זוהי בעיה מספר אחת של המשק ,בכל פורום ובכל ענף. המחסור במשלחי-יד ספציפיים, בעיקר בבלתי מיומנים ובמשרות קצה. זה הדבר שהכי כואב כמעט לכל עסק בישראל שזקוק לו ברמה היומיומית. בגלל זה אנחנו כאן וזה הדבר הראשון שצריך להגיד. דבר שני, עלו כאן טענות גם מצד משרד האוצר אבל גם מצד משרדים אחרים ואני רוצה להשיב להם. קודם כול, על עניין המימוש. אני אתן דוגמה מהמכסה שלנו: מכסת מסחר ושירותים עומדת היום על 29,000 אם אני שם את המסעדות בצד. באים משרדים מסוימים ואומרים שיש בארץ באזור 10,000 עובדים, אז למה אתם מבקשים עוד מכסות? צריך להסתכל על הדברים כהווייתם, כי זו טענה דמגוגית. מכסת מסחר ושירותים גדלה ב-4,000 לפני כשבועיים ועוד 4,250 עובדים מוקצים להסכם בילטרלי שעובדים עליו כרגע, אז כבר אנחנו שמים 8,000 בצד; עוד 13,200 הוקצו רק לפני עשרה חודשים והתחילו להביא אותם. זה אומר שמתוך מכסה שבפועל עומדת על 29,000 הגיעו לארץ 10,000 עובדים, כשהעובד הראשון הגיע לארץ במרץ 2025. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> במאי 2025. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> סליחה, במרץ חולק ההיתר הראשון, ובמאי 2025 נחת כאן העובד הראשון בענף, לפני שנה וחודש. זה אומר שבתקופה של 13 חודשים הגיעו לכאן 10,000 עובדים בענף שלראשונה מתמודד עם אירוע הבאת עובדים זרים. כולכם יודעים כמה זה פרוצדורה מסורבלת וקשה. בשתי המלחמות שהיו לנו עם איראן הייתה סגירה של נתב"ג ואזהרות מסע של מדינות מסוימות לישראל. לבוא ולהגיד: יש לכם רק 10,000 עובדים בארץ, מה אתם מבקשים? זאת פשוט טענה שלא צריכה להיאמר. כולם כאן יודעים את זה וחבל שהיא נאמרת, וזה נכון לעוד ענפים. לכן לומר: תממשו את המכסה הקיימת, היא טענה שבעינינו קצת לא רלוונטית, זה הדבר הראשון. דבר שני, מדברים כאן כל הזמן על אחוז המכסה לעומת שוק התעסוקה. כמו שנקבע בהחלטה 1752 אחוז המכסה הוא 3.3%; אנחנו נמוכים ביחס למדינות המתקדמות בעולם. מדינות מתקדמות שאנחנו רוצים להידמות להן בהיבטים כלכליים כאלה ואחרים, כולל במדיניות הגירה, כולל בשמירה על מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, עדיין עומדות על אחוזים גבוהים הרבה יותר, בואכה 10%. אני לא מדבר על דובאי וכד', אני מדבר על מדינות שיותר קרובות אלינו, אחוז העובדים הזרים בהן גבוה יותר מ-3.3%. גם אם נגדיל את המכסה ב-0.5%, כמו שראש הממשלה רוצה ואנחנו תומכים בזה, עדיין לא מתקרבים לשם. אז תנוח דעתם של גורמים כאלה ואחרים בממשלה. דבר שלישי, עלו כאן טענות מצד משרד האוצר על "החצנות שליליות" בדיור ותחבורה. גם אלו טענות שאין להן אחיזה במציאות, לצערנו. משרד האוצר התייחס לצפיפות דיור רגילה של אזרחים ישראלים ולא לצפיפות דיור של עובדים זרים. לא אני אומר את זה, גם משרד העבודה אומר את זה, עובדים זרים בממוצע גרים בין שבעה לשמונה עובדים בדירה. בצפיפות דיור שכזאת, גם אם יגיעו לכאן עוד 50,000 עובדים, זה לא אירוע שמקריס את שוק הדיור בישראל. לגבי התחבורה, אם יש לכם עובדים זרים שנוהגים במרצדסים, אני אשמח לשמוע על זה. רוב העובדים הזרים מתנהלים או ברגל, בהסעות או באופניים חשמליים. לומר שיהיה כאן עומס בכבישים כי פתאום יגיעו עוד כמה עשרות אלפי עובדים זרים, זה טיעון הזוי, גם ההתנגדויות של המשרד הממשלתי שעומד מאחוריהן ותוקע לנו פתרון דחוף מאוד למשק, חבל שכך. דבר אחרון לגבי התקנים והאכיפה הנדרשת. בהחלטת ממשלה קבעו מפתח לכמה תקנים שיתווספו למערכי האכיפה של עובדים זרים על כל מכסה של עובדים זרים בישראל. אם נגדיל את המכסה, תגדל כמות התקנים והאכיפה. אם יש קושי בגיוס הפקחים, זאת לא בעיה שצריכה להיות על המשק. צריך לפתור את העניין הזה וברור שזאת בעיה גדולה, הכול בסדר, אבל אנחנו באירוע הזה כבר שנתיים. לא ייתכן שזה משהו שמהווה התנגדות כל פעם שאנחנו מבקשים להגדיל את המכסה ולתת מענה. עד כאן לגבי המכסה הכללית. שני דברים לגבי המכסה של מסחר ושירותים. קודם כול, בשני הקולות הקוראים האחרונים, היחידים שהיו במסחר ושירותים, התקבלו 37,000 בקשות לעובדים זרים בקול קורא הראשון, ו-45,000 במכסה השנייה, אחרי שחולקו כ-6,400 במכסה הראשונה. זה מראה על ביקוש עצום וחסר תקדים לידיים עובדות בענף הזה. אנחנו חושבים שהוא צריך להילקח בחשבון גם בהגדלת המכסה, והיא כמו שאמרנו עומדת על 29,000 אבל הביקוש - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אמרת 31,000. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זו הייתה טעות, מדובר ב-31,000 עובדים, כולל המסעדות, ואת המסעדות שמו בנפרד. צריך לתקן את הטבלה: אלו 31,000 כולל המסעדות. מסחר ושירותים הם 29,000 עובדים, והביקוש הוא הרבה יותר גבוה מזה. הוא גם יותר גבוה מ-45,000 כי לא כולם מגישים. לצורך העניין, אני באופן אישי מקבל שיחות רבות, עשרות שיחות בשבוע על חברות שלא הגישו בכלל לאף קול קורא ועדיין צריכות עובדים. הן רואות שזה עובד ונותן שירות טוב מאוד גם למעסיק אבל גם לצרכן בקצה. זה דבר שאנחנו חייבים לקחת אותו בחשבון ולתת לו מענה. אנחנו חייבים להגדיל את המכסה. לא ייתכן שלא יינתן מענה, כי יש פתרונות לכולם, ואפשר לעשות את זה בצורה שאף אחד לא ייפגע. זה כולל כל משרד ממשלתי שאמון על האינטרסים שלו וזה בסדר גמור. צריך לתת פתרון למשק, תודה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני רוצה לחזק את מה שאלישע אמר ולהגיד לו תודה, וגם להסביר כאן שזה משהו שמאפיין את ענף מסחר ושירותים, במיוחד את המוסכים, כמו שאמרו קודם. בהקצאה הראשונה חלק מהמעסיקים לא מימשו את ההמלצות שלנו, למרות שרובם מימשו. צריך לזכור שזו ההקצאה הראשונה ושהרבה אנשים שקיבלו את ההמלצות שלנו לא מימשו אותן כי הם ישבו על הגדר. הם חששו, כי זה היה משהו לא ידוע; העובדים הזרים היו תחום חדש. עכשיו כשרואים שזה עובד; רואים את קצב ההבאה שלהם, רואים את התפוקות של אותם עסקים המעסיקים עובדים הזרים מקבלים, ורואים את הרמת ראש מעל המים. אנחנו משערים שהביקוש עכשיו מצד אלה שלא קיבלו בעבר יהיה גבוה הרבה יותר. אנחנו מקבלים הרבה פניות כאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה מאוד. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו רואים את זה מהשטח, שאלו שלא מימשו את ההמלצה מתחננים שנחדש להם ונחייה להם את ההמלצה שתוקפה פג כבר. הם מתחננים כי הם מבינים עכשיו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דרך אגב, לכמה זמן אתם נותנים את ההמלצה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> ההמלצה שלנו היא ל-30 יום. במשך הזמן הזה הם יכולים לפנות לרשות האוכלוסין ולהמיר את זה ליתר. כשיש להם את ההיתר ביד, הוא לתוקף יותר ארוך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנו, תודה. חנן אתה רוצה לדבר? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חנן נמצא בזום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כול ואאיל ואחר כך אביתר. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני מאיגוד עובדי הבניין של ההסתדרות החדשה. גברתי, אנחנו רואים את הטבלה, את המכסות ואת המימוש. המימוש לא מגיע ל-70%. יש ענפים שבהם המימוש הוא פחות משליש אפילו. לכן, קודם כול, לפני שאנחנו דנים בהגדלת מכסות, צריך לראות למה המכסות אינן מתממשות? איזה חסמים קיימים? מה מונע מלממש את מלוא המכסות המאושרות? אני רואה שבמסחר ובשירותים, שחברי מדבר עליו, יש 29,000 והמימוש הוא 10,000. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, הוא הסביר שבמאי 2025 הגיעו העובדים הזרים הראשונים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> נשארו 19,000. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אבל אתה לא יודע כמה כאלה בדרך. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני הסברתי. אתה רוצה את הפירוט שוב? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לא. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה לא מדויק; להגיד שהמכסה לא ממומשת זה לא המצב. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> זה לא סופר את כל אלה שנמצאים בדרך וממתינים לאישורים. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> יש הרבה בתהליכי גיוס. יש מכסות שלא חולקו עדיין. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> התעשייה היא דוגמה מצוינת לזה, כי שם מוצתה כל המכסה. למעשה, חילקו אותה לכל התעשיינים, ונכנסו 6,000. כמו שעשינו, אמרנו: אם יש 21,200 ו-3,000 עדיין לא נכנסו אז יש 18,200; אני מורידה עוד 4,000 פלסטינים מהחשבון אז אני פחות או יותר 13,000 או 14,000. אם נכנסו 6,000 זה אומר שיש לנו 7,000 בצוואר הכניסה למדינת ישראל. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> וזה סוגר את המכסה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> כן, זה סוגר את זה. לכן אמרנו שזה חסם משמעותי מאוד. רשות האוכלוסין עושה כל מה שהיא יכולה. אני שותפה לדברים שנאמרו ויש לנו באמת עם מי לעבוד. מצד שני, יש כאן כמות עובדים גדולה מאוד שנכנסת ארצה, ויש גבול למה שהמשרד יכול לתת. אם בסופו של דבר נכנסו ארצה הרבה פחות מאלה שהם בצוואר הכניסה ארצה, אז זה בהחלט מחייב עבודה. כמו שאמרנו, אם בסופו של יום אומרים: לא צריך להגדיל את המכסה, כי יש את הבעיות האלה והאלה, אבל אף אחד לא מטפל בבעיות האלה והאלה. בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על אותם שני דברים כשנתיים. מדברים על בעיית האכיפה ובעיית התקנים ואנחנו לא מצליחים לשפר את זה. אי-אפשר רק להגיד לא, חייבים לפתור את הבעיות או להגדיל את המכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם מנסים ומשתדלים. הם עושים את הכול. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הכי טוב לעשות את זה יחד. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לכן, גברתי, ברגע שמגדירים מכסה, יש לדאוג גם להגדרת תקני הפיקוח וטיפול בעובדים הזרים האלה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו מכירים את זה. דנו בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם הנוכחים כאן ואחר כך נעלה את הנוכחים שבזום. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אני רכז מקצועות הבנייה בהסתדרות הלאומית. קודם כול, יש לי שאלה: האם ה-44,000 ברחנים שדיברו עליהם לפני זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בשבוע הבא דיון על הברחנים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> בשביל להמשיך, אני רק רוצה לדעת האם יש את האחוזים? מאיזה ענפים הם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, יש לך טבלה. יש לך כאן את החלוקה, רשום שם: לא-חוקי. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא לפתור את עניין האכיפה שתהיה אפקטיבית. ברור שיהיו לנו פחות ברחנים ויהיו יותר עובדים. הרי, כשאתה אמור לקבל עובד והוא בורח לך, הם צועקים שחסר להם, ואחרים אומרים: יש לכם. בסופו של דבר מישהו צריך לקבל החלטה מה עושים עם האנשים הקיימים. אנחנו נתקלים בברחנים האלו. קודם כול, צריך לא לשכוח שאנחנו אזרחי מדינת ישראל. אנחנו צריכים לחשוב מה יהיה כאן בעוד עשר שנים עם האנשים שמשתקעים כאן, ואין להם זיקה למדינה. זה חייב לבוא בשילוב. אם יש נושא אחד במדינת ישראל שאין ויכוח בין העובדים למעסיקים, הוא עניין הברחנים. אנחנו שומעים בכל פעם ופונים לכל רשות, והם אומרים: אנחנו לא יכולים; אין לנו כוח אדם. המשטרה עונה לנו: זה לא בסמכותנו. חבר'ה, לאן נפנה? בואו דברו תכל'ס ותתחילו לעבוד. תטפלו בבעיית הברחנים, תעיפו אותם, ותמלאו את הטופס. אלו שיבואו יעבדו וידעו שהם לא יכולים לברוח, כי הם יאבדו כסף. כך כבר פתרנו חצי מהבעיה כאן. אם העובד בא למוסך ועבד במשך חצי שנה עד שנה והוא הביא את המסמכים, צריך להביא אותו למוסך. אם העובד ראה שבעבודה שחורה הוא מרוויח יותר בענף השיפוצים אז הוא ילך לענף השיפוצים, זה פשוט. המוסך איבד את העובד הבודד שהיה לו ואותו גורם מענף השיפוצים קיבל אותו, או לא הוא אלא מישהו אחר. בסופו של דבר זה גם פוגע בקבלנים, כי הוא לא מקבל את העובד הזה, וגם אם הוא קיבל, מישהו יותר זול תופס לו את המכסה. לכן צריך לפתור את עניין הברחנים, יש לנו את היכולת לעשות זאת, אם זה נמצא בחוק. זה לא מתקדם, כמה זמן אנחנו כבר מדברים על זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנתיים לפחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא ונראה בשבוע הבא איך לאן יתפתח הדיון. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> זה פשוט. כל פעם זה מתפתח ומתפתח. תפתרו כבר את העניין הזה. אני לא קורא להם ברחנים, הם עבריינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלו נטישות. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> זה עבריין, הוא פוגע לנו בהכנסות, בכלכלה ובכל דבר שיש. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> בהקשר זה אפשר לראות בטבלה שיש ענפים, כמו חברות ביצוע, שיש להן את אותה כמות כמו מסחר ושירותים – אפילו למסחר ושירותים יש יותר. תסתכלו על הכמות של הלא-חוקיים שנמצאים כאן, לעומת הלא-חוקיים שנמצאים במסחר ושירותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נטע, אביתר ואחר כך אני מסכמת. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אני מנהלת אגף הכשרה המקצועית במשרד התיירות. צריך להגיד שהמצב אצלנו הוא מעט שונה, גם בטבלה שמוצגת כאן. צריך לציין שנקש לימד אותי לספור את הירדנים בתוך אחוז המכסה שלי, ואז אני על 82% מימוש. בשבוע שעבר כבר הצגנו לוועדה את קצב ההתקדמות שלנו. אני מקווה, בעזרת השם, בלי נדר, טפו טפו, שעד סוף השנה אנחנו נהיה על 100% מימוש מכסה. זה מביא לידי ביטוי שני דברים: הראשון, את האופטימיות האמיתית שיש לאנשי התיירות שהתיירות תחזור ושמאחורי כל ההיתרים הממומשים האלה יהיה גם אדם וצורך וכו'. צריך להתייחס למאפייניו של כל ענף ולהגיד שפיתוח מלונאי, גיוון מקומות הלינה ותוספת מקומות לינה לא יפסיקו להיות חלק ממטרות משרד התיירות. תפקידנו לייצר כאן את התשתיות הפיזיות המלונאיות שיאפשרו הגעה של כמה שיותר תיירים שיתרמו למשק. על זה אין ויכוח. לשם כך אני אצטרך עובדים זרים, כי העובדים הזרים הם אלו שמאפשרים תעסוקה של ישראלים. בלי עובדים זרים בחדרנות, אנחנו לא יכולים להפעיל את המלונות, ובלי המלונות אי-אפשר להכניס כסף מתיירים. לכן, אני כן מבקשת מכל הנוגעים בדבר להמשיך ולהתייחס ספציפית למאפייניו של ענף. ענף המלונאות החליף את כל העובדים הפלסטינים שלו; הוא עובד רק עם G2G; יש לו רק מקצוע אחד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לכם את מזרח ירושלים? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> מזרח ירושלים רלוונטי רק למקצוע אחד. יש לי עובדים ממזרח ירושלים ויש לי עובדים ירדנים. גם על זה נעשתה עבודה כדי להוריד את אגרות המעבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כשאת אומרת מקצועות, על איזה מקצועות את מדברת? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> חדרנות וניקיון אלו מקצועות; אין לי גיוון כמו מקצועות הניקיון והבניין, שם יש שפע, ברוך השם. בינתיים, יש רק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגדירו את העובדים האלו כמומחים, נכון? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> זה לעניין האגרות. כפי שזה כבר הוגדר, כולנו יודעים את עמדת משרד התיירות לגבי האגרה שלנו. נדבר על זה בהזדמנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. עכשיו אביתר, בבקשה. לאחר מכן נסכם. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> שלום גברתי, צוהריים טובים. קודם כול, הקשבתי לכל הדיון, לכל הדברים שנאמרו. נאמר מספר פעמים שקיים חסם בתוספת תקנים שאינה מאוישת. יש כאלה שאמרו שזה לא יכול להיות חסם להגדלת המכסה. אנחנו חושבים שעצם העובדה שחלפו שנתיים מהחלטה 1752 להגדלת התקנים והם עדיין לא אוישו ושבמקביל הוכפלה כמות העובדים הזרים, אלה כבר בעיות לכשעצמן. להגדיל יותר מזה ולחשוף את העובדים הזרים ובכלל את המשק לכל התופעות האלו בהעדר האכיפה, זה גם כן בעייתי מאוד. אנחנו חושבים שכן, זה קודם כול אמור להיות חסם לפריצה ה-3.3%. צריך לעשות כל מה שניתן כדי לאייש את אותם התקנים, בין היתר אני יכול להגיד שהיו כאן גם כמה דיונים בנושא. במנהל אכיפה וזרים יש איזשהו משא ומתן שמתנהל בין ההסתדרות לבין האוצר. כרגע יש גם חילוקי דעות בינינו, על טיב ההסכם. צריך לבוא גם לשם וללחוץ שההסכם יהיה הסכם טוב, שיאיישו את העובדים בקצה, זו הנקודה הראשונה. נקודה שנייה, דיברו כאן הרבה על עניין המחסור, שיש לי מחסור בענף הזה ומחסור בענף אחר, ובאמת הרבה מעסיקים דיווחו על מחסור. לפחות מהנתונים ומהדוחות ומהפרוטוקולים שמתפרסמים מוועדת המנכ"לים המחסום הוא אך ורק על משרות פנויות. אנחנו חושבים שצריך להסתכל יחד בצורה יותר רחבה: האם המחסור הוא מוכרח ואובייקטיבי? איך בודקים את זה עם עוד פרמטרים, ולא רק על פי מכסות פנויות, אלא גם על פי איוש מכסות. מבחינת שוהים לא-חוקיים, דן ציין שהם עבריינים וברחנים וכד'. קודם כול, לכל עובד זר יש את הזכות לעזוב את המעסיק שלו, כמובן בהתאם להיתר. צריך לציין שהרבה פעמים כשהם עוזבים את המעסיק ונקלטים אצל מעסיק אחר, המעסיק אומר להם: אל תדאגו, נדאג לכל הטופסולוגיה ובסוף, בפועל, זה לא קורה. הרבה פעמים הברחנים הם לא אלה שעוזבים את המקומות העבודה והם לא באמת שוהים בלתי חוקיים בגלל המעסיקים ולפעמים זה בגלל בעיות אחרות. זאת מנטרה שחוזרת על עצמה כל הזמן, ואני חושב שאנחנו שנתיים וחצי במלחמה. בהתחלה הסכמנו על זה שצריך להגדיל את כמות העובדים הזרים, אבל צריך להתחיל לבחון את עניין הגדלת שיעור התעסוקה במשק, ולבחון עוד דברים נוספים. לצורך העניין, שירות התעסוקה אמר שבכל נושא ההסטות צריך לשמוע גם את דעתם לגבי ההיצע והביקוש בענפים השונים. אנחנו אומרים שגם סביב ההסטות צריך להיות בשיח איתנו. לפעמים המחסור נוצר גם בגלל שהשכר נמוך או בגלל שהשכר נשחק לאורך השנים. נקודה אחרונה, בסופו של דבר, העבודה הזולה של העובדים הזרים היא סוג של התמכרות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> חייבים להפסיק עם הנרטיב של עבודה זולה, זו עבודה יקרה, זו עבודה יקרה, אני ממליצה לכולם << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, אני גולשת לדיון הבא. תגיד את מה שיש לך לומר ואני צריכה לסכם. << אורח >> צביקה קן תור: << אורח >> עובד זר הוא עובד יקר, ולא עובד זול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה ,אביתר, אנחנו צריכים לעבור לדיון הבא. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> נקודה אחרונה – עובד זר הוא קודם כול עובד צייתן שעובד 12 שעות ויותר ולא מבין את השפה. בסופו של דבר, היכולת שלו לייצר שיח או איזשהו מיקוח מול המעסיק היא נמוכה מאוד. לגבי זה יש הרבה הפרות. בגלל זה העובד הזר הוא יותר זול מהעובד הישראלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. משה יש לי שאלה ונעבור לסיכום. מה היחס בישראל של העובדים הזרים הלא-חוקיים ביחס לעולם? האם מישהו חקר את הנושא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. אנחנו לא חקרנו את הנושא. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה אצלכם נקש? מי יכול לדעת נתון כזה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> את הנתון? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אתם אמרתם שבישראל יש 15% << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, הממ"מ ידעו לענות ולתת לנו מידע. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, הממ"מ יכול לחקור את זה, 44,000 או משהו כזה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> שווה להבין כמה אנחנו ביחס לעולם באחוז הלא-חוקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מסכמים: הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה נתונים על הענפים שבהם מספר ההיתרים שניתנו נמוך מהמכסה ונתונים על היקף הפער. כמו כן, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה עדכון על בחינת העברת הטיפול בהיתרים ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין. הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה בבקשה לקחת בחשבון את כל הנאמר בדיון היום, הן מצד נציגי הממשלה והן מצד המעסיקים בבואם להחליט על הגדלת המכסה הכללית של העובדים הזרים. נבקש לקחת בחשבון את בקשת שירות התעסוקה להיות שותף בהחלטות להעברת המכסות מענף לענף. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל את עמדת המשרד על כלל אגפיו לעניין עדכון המכסה הכללית של עובדים זרים. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לקבל נתונים על תמונת המצב של העובדים הירדנים והפלסטינים ועל מספר העובדים הזרים שנמצאים בתהליכי קליטה. נבקש מה-ממ"מ לחקור את מצב השהייה הלא-חוקית של עובדים בישראל ביחס לעולם, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:24. << סיום >>