פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת המשנה לענייני איו"ש 23/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 85 מישיבת ועדת המשנה (של ועדת החוץ והביטחון) לענייני איו"ש יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> נוהל השהייה או פיטורי רבש"צ ביהודה ושומרון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר מוזמנים: נועם שליסלברג – ראש היחידה לאזרחים עובדי צה"ל, משרד הביטחון אליצור טרבלסי – קצין הגמ"ר, משרד הביטחון אלון ביטון – ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי גיל מימון – יו"ר איגוד הרבש"צים מבית ההסתדרות הלאומית אוריה לוברבוב – התיישבות צעירה מנהל הוועדה: אסף דורון רישום פרלמנטרי: הילה דורון לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> נוהל השהייה או פיטורי רבש"צ ביהודה ושומרון << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוקר טוב לכולם, התכנסנו כאן היום לדיון בנושא: נוהל השהייה או פיטורי רבש"צ ביהודה ושומרון. לפני שניגע בגופו של עניין, אני רוצה להתייחס לאמירה ההזויה/מקוממת של נפתלי בנט אתמול. זה אדם שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע – אוריה, אני חושב שהיה לך איתו רומן ארוך בהתיישבות הצעירה וכביכול תמך בכל ההתיישבות הצעירה – ואנחנו רואים את האדם הזה מגיע פתאום ועושה כזה פליק-פלאק מימין לשמאל. אני חייב לומר שאני לא יודע מי האנשים שמצביעים לו, איך אפשר לסמוך על מילה אחת שיוצאת לו מהפה. בסוף אדם שכיהן אשכרה כמנכ"ל מועצת יש"ע, אדם שהוביל את המאבק להסדרה של ההתיישבות הצעירה, ופתאום מדבר על זה שהוא יפנה את אותה התיישבות צעירה. הוא אמר שהוא עשה מהפך של 90 מעלות ימינה, ומ-90 הוא הגיע ל-180 מעלות, הגיע לצד השני לגמרי, לשמאל הקיצוני. היום הוא נמצא כבר באותה שורה עם יאיר גולן. אני רוצה להגיד יותר מזה, ויש לי חדשות עבור בנט וגם עבור הציבור בישראל. בסוף הבחירות הקרובות הן על שאלה אחת מאוד פשוטה: האם מה שיקרה ביהודה ושומרון וממילא בשאר מדינת ישראל זה תוכנית בנט, כלומר פינוי כלל החוות וההתיישבות הצעירה, או שיבחרו בנו ואז התוצאה תהיה שאנחנו בעזרת השם נבטל את הסכמי אוסלו, נבנה גם בשטחי B וגם בשטחי A בעזרת השם, ונקבע לתמיד את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. השאלה שעומדת בפני עם ישראל בבחירות הקרובות היא או בנט ויאיר גולן, שהולכים לפנות את הכול ולהקים מדינת פלסטינית, כמו שהוא אמר, או אנחנו, שנחיל ריבונות ביהודה ושומרון, בעזרת השם, וגם נבטל את הסכמי אוסלו. על זה הבחירות, וטוב שיצא המרצע מן השק. היה לי חשוב להתחיל עם זה. מכיוון שאין פה הרבה אנשים, אני אתן רקע של דקה לדיון הזה. אני חושב שהרבש"צים ביהודה ושומרון זה נושא שנדון בעבר לא מעט, גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות. בכלל, הרבש"צים במדינת ישראל ובפרט ביהודה ושומרון הם אנשים שיש להם כמה מעסיקים במקביל – אם זה משרד הביטחון, הצבא, המועצה וכמובן היישוב שלהם. כולם ביחד מנהלים את הרבש"צ. הרשב"צ ביהודה ושומרון הוא מקור הידע המרכזי ועם ניסיון בגזרה שלו. החיילים מתחלפים, מח"טים מתחלפים, אלופים מתחלפים, מפקדי אוגדה מתחלפים, אבל מי שנשאר בדרך כלל שנים ארוכות ולא מתחלף בשטח עצמו זה בדרך כלל הרבש"צ. הוא יודע בדרך כלל יותר טוב מכולם מה קורה בגזרה שלו, מה נכון ומה לא נכון. יש לו את הרגישות המתאימה, וכמובן שהוא יכול ללמוד מאחרים. הביטחון ביישובים סומך בדרך כלל על הרבש"צים. הם מנהלים את הביטחון, ובסוף הם אלה שחונכים את החיילים שמגיעים להגן ביישובים, וכמובן, כיתות הכוננות, וחושבים איך לתת ביטחון ליישובים. הרבש"צים בכל הארץ, ובמיוחד ביהודה ושומרון, הם אנשים שצריכים לקבל את כל הקרדיט, שתהיה להם היכולת להיות עצמאים ולעשות את העבודה שלהם. שנית, הם זכאים ליציבות ולהבין מה קורה איתם, מי מנהל איתם, ואי-אפשר שכל אחד מהגופים שמנהל אותם יכול יום אחד להגיד: די, נמאס לי, להגיד להם ללכת מעכשיו לעכשיו בלי דיני עבודה ובלי כלום. לפני שנעבור לצבא, נשמע אתכם. מוריה, בבקשה. << אורח >> אוריה לוברבוב: << אורח >> אני באתי לדיון מנקודה קצת אחרת. קודם כול, אנחנו רואים את הרבש"צים בכל היישובים כמובילי הדרך. כולנו הלכנו להילחם בעזה, ומי שהגן על המשפחות שלנו זה הם, כיתות הכוננות, הגמ"ר ואנשים. כשאנחנו הלכנו לשם, המשימה שלהם הייתה לא פחות חשובה כדי שאנחנו נרגיש שהמשפחות שלנו בטוחות בתוך סביבה עוינת. הסיבה לכך שאני פה היא בגלל פיטורי הרבש"צים שמגיעים בעקבות כל מיני תלונות כאלה ואחרות, במיוחד ביישובים ללא גדר. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אתה מדבר על פיטורים ברבים? << אורח >> אוריה לוברבוב: << אורח >> כן, אני מדבר על פיטורים. מדובר בשני דברים: פיטורים ועזיבות, ומבחינתי זה היינו הך. לפעמים הרבש"צ מקבל מהמערכת כזה יחס, שהוא אומר: לשם מה אני צריך את הסיכון הזה? אם יש אויב שנמצא במרחק 210 מטר, והגדירו לי 200 מטר, בשביל מה אני צריך שיחקרו אותי אחר כך במשטרה, חוקרים אותי במצ"ח, חוקרים אותי בכל מיני מקומות בגלל שיצאתי ל-210 מטר. האירוע מורכב ואני מבין את המערכת קצת יותר היום. צה"ל עובד לפי תקנים, מערכות ועניינים, אבל בסופו של דבר המח"ט לא נמצא בכל השטח והוא מקבל מהמג"ד את המידע מה קורה אצלו בשטח, את תמונת המצב וכו'. אחרי זה המג"ד מקבל מהמ"פ. כשזה מגיע לאדם שמועסק על ידי משרד הביטחון וצה"ל, הרבה פעמים מתעלמים ממנו. ראינו את זה בעזה, לצערי, וראינו את זה אצל אנשים שהגיעו מתוך המילואים ומהמערכת האזרחית. מי שבסוף מכיר את השטח, את האיומים, את החקלאי שבכוח רוצה חיכוך או כל דבר אחר, זה הרבש"צ. מתעלמים ממה שהוא אומר או מהדברים האלה. כל יישוב לו את התקנות שלו, את הוואדי שלו, את הגדר שלו, והדברים ידועים לכולם. כמו שאמרת, יש פה קצינים מוערכים שמכירים את השטח יותר טוב מכולם, והם יודעים את זה, אבל יש הרבה פיטורים ועזיבה רבה. קשה להביא רבש"צים. בהרבה יישובים אין רבש"צים כי קשה להביא אנשים למקצוע הזה, בגלל הסביבה שלא תומכת במקצועיות. אני אגיד משהו קצת קשה, וזה שאם מישהו חושב שאנחנו סומכים על מישהו כזה או אחר שאומר שהכול בסדר, אנחנו יודעים את העבודה, אני אומר לכם שהתצפיתנית בשטח והאדם שמכיר את האנשים ורואה את החיכוך היום-יומי הוא לא אחד ולא שניים. מדובר ברבים. הרבה פעמים מתעלמים מהווטסאפ שלו, כשהוא חוזר ואומר על אדם מסוים שהוא עוין, ובסוף מתגלה כעוין, למרות שהמודיעין וכולם אומרים לו שלא. כדאי מאוד לשים לב לאנשים הקדושים האלה, שעושים עבודת קודש, ולהתייחס אליהם באמת כחלק מהמערכת. כמו שהמידע עובר מהמ"פ למג"ד ומהמג"ד למח"ט, והמח"ט עושה בסוף תמונת מצב, יש להתייחס לאנשים האלה כחלק מהמערכת ולהקשיב לכל מה שהם אומרים, גם אם זה מציק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. אני אוסיף שהרבש"צים הם אנשים שנמצאים 24/7 בתפקיד. אין להם באמת חופש אף פעם, אין להם באמת שעות שינה, אין להם באמת שעות עבודה. החיים שלהם זה התפקיד. הם בטח לא מקבלים שכר לפי 24/7, ובסוף גם בדיני עבודה צריך להבין איך זה עובד. אם בן אדם עובד 24 שעות, צריך להתייחס אליו ככזה. גיל, אנחנו איתך. << אורח >> גיל מימון: << אורח >> שלום, אני יושב-ראש ארגון הרבש"צים מבית ההסתדרות הלאומית. אני מאוד מתחבר למה שהבחור הקודם אמר. הוא דייק כמעט במאה אחוזים בדברים. בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים עזיבה מטורפת. לגבי יו"ש אני יכול להגיד לכם בוודאות שמספר העזיבות היה תמיד מטורף. החלפות של רבש"צים ועזיבות של רבש"צים הן כ-50%-60% מהכוח באיו"ש בשלוש-ארבע שנים, ואם מישהו היה בודק בכל כמה זמן מתחלף רבש"צ בבקעת הירדן, היה מגלה שזה קורה כל שלוש-ארבע שנים. נכון, פה ושם יש ותיקים, אבל הבעיה הכי רצינית היא שתפקיד של רבש"צ הוא עם למידה לטווח ארוך, עם ידע שנצבר ברבדים, וכשיש תחלופה מאוד גדולה, קשה מאוד להיות רבש"צ שעושה את העבודה שלו. אני אומר לכם מהניסיון שלי – אני במקצוע 30 שנה – שרבש"צ מתחיל ללמוד את העבודה שלו ולהבין היכן הוא נמצא אחרי שנה. אחרי שנתיים הוא מתחיל לספק תוצרים של רבש"צ, וגם אז הוא לא סיים את הלמידה. לוקח לפחות חמש שנים לסיים את הסבב של לימוד מה זה רבש"צ. רבש"צ זה לא רק צבא; רבש"צ זה להבין תושבים ולהבין את המורכבויות בתוך היישובים, בתוך הפוליטיקה הצבאית, בפוליטיקה האזורית, בפוליטיקה המקומית של היישוב והמועצה. אלה דברים מורכבים מאוד, ולכן הוא גם נמצא ברמת חיכוך מאוד גבוהה עם כל הגופים. כולם רוצים שהוא יסכים איתם, כולם רוצים לנהל אותו, וזה מתחיל מהצבא, שהוא הגורם המקצועי שאמור לנהל אותו צבאית. מעט מאוד מתחככים עם הצבא, כי הצבא די משאיר את הרבש"צים לעמוד מול המשימות שלהם לבד, ויש גם מחסור בכוח אדם וזאת המציאות. לכל קב"ט במועצה יש את הרצונות שלו לנהל את הגזרה עם המח"ט, ובסוף יש יישוב עם ועד הנהלה, הנהלה, ויש מקומות שיש בהם ועדות ביטחון. כל אחד חושב שהוא גנרל אם הוא היה יומיים בקורס קצינים, ויכול לנהל את הרבש"צ. אנחנו נכנסים לאירוע רב-מערכתי, שבו רבש"צים נמצאים כל הזמן בחיכוכים. אלה שלא נמצאים בחיכוכים, הם יס-מנים כאלה, שכל הזמן אומרים שהכול בסדר, הכול בסדר, ובסוף כולם נפגעים. אלה שהם דעתנים ומבצעים את העבודה שלהם, בדרך כלל יימצאו בחיכוכים כאלה ואחרים. זה גם עניין עולה ויורד כי זה קשור בהנהלה, זה קשור בראש המועצה, זה קשור בקב"ט באותה תקופה. אלה הדברים. לגבי פיטורי רבש"צים, עם כל הכבוד ויש כבוד לצבא, הוא לא הגורם המעסיק. זה מה שהוחלט, שהצבא הוא לא הגורם המעסיק, אלא הגורם שמנחה מקצועית. הם בעצמם מתנערים מאחריות כלפי הרבש"צים. הלוואי שרבש"צ היה אזרח עובד צה"ל, כי היה הרבה יותר קל לנהל את האירוע מכל הבחינות. היינו יודעים שיש לנו בוס אחד, שקוראים לו המח"ט הגזרתי, והיינו יכולים להתנהל מולו לטוב ולרע בכל הדברים. כשיש לך ריבוי מעסיקים, בסוף אתה לא יכול לפטר רבש"צ כשאתה עושה שימוע, ובעיניי זה לא הליך חוקי לבצע שימוע לרבש"צ על ידי מח"ט, עד כמה שאני מבין את החוק, אלא לעשות משהו משולב. אני מציע שבעתיד, כשבאים לדון בנושא הרבש"צ, צריכים להיות שם נציגים מהרבה מקומות. דבר ראשון, נציג מארגון הרבש"צים שיגיע לדיון הזה, יוכל לשמוע את הדברים וגם לייצג את הרבש"צ, כמובן נציג הצבא, נציג המועצה ונציג היישוב. אני חושב שזה הוגן שכולם יהיו ביחד, ואם יש בעיה, באים ומלבנים אותה ברמה שכולם שומעים. אם נותנים לרבש"צ התראה או אזהרה כדי לשפר, להתקדם או לפתור אי-הבנות, צריכים לדעת איך פותרים את זה וזה לא הופך להיות גרזן אוטומטית. קל מאוד לפטר כי נביא עוד רבש"צ, ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו עם אנשים שהשתחררו מהצבא לפני יומיים, בלי ניסיון אזרחי, וזה הדבר הכי חשוב כמעט בתפקיד. היכולת שלך מהבחינה האזרחית לדעת לתקשר עם התושבים, אי-אפשר לעשות את זה בגיל 21, אי-אפשר לעשות את זה בגיל 22. טכנית אפשר, אבל מעשית זה לא עובד כשאתה צריך לדבר עם אנשים בני 70 ו-80. כששואלים אותי מה הגיל האופטימלי, אני אומר שבין 25 ל-30 זה גיל אופטימלי שבו בן אדם יציב. בן אדם שמשתחרר מהצבא הוא לרוב לא יציב, כי הוא רוצה לצאת לטיול הגדול, הוא רוצה לצאת ללימודים, כל אחד והעניינים שלו. כך נוצר מצב שבן אדם בא, עושה תקופה קצרה ומתחלף. הרי רוב האנשים שפונים היום להיות מועסקים כרבש"צים, רובם מהז'אנר הזה – אנשים אחרי צבא, שמחפשים עבודה לתקופה קצרה, ואז ממשיכים הלאה לדרכם. אלה הדברים שהיה לי להגיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה, ואתה מוזמן, כמובן, להישאר איתנו ולהגיב כשתרצה. אלון, בבקשה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> שלום, אני מנהל אגף תיאום וביטחון של מרכז שלטון אזורי, הגוף שמרכז את 54 המועצות האזוריות בארץ. היינו כאן גם עם נועם ממשרד הביטחון וגם עם אחרים לפני כשנתיים, בסשן ארוך מאוד של כתיבת הגדרות תפקיד של הרבש"צים. היה שם גם איגוד הרבש"צים כמובן, ועוד. נעשתה עבודת מטה מאוד מאוד מקצועית ובסופה הוחלט שהמועצות האזוריות מעסיקות את הרבש"צים, או היישובים. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוועד המקומי. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> הוועד המקומי של היישוב. גם בין ועד מקומי של יישוב למועצה אזורית יש אי-אלו כפיפויות והסדרים מוכרים וידועים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בהקשר של העסקת רבש"צים? << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> בהחלט. עמדנו על כך שהרבש"צים יהיו תחת אגפי החירום והביטחון של המועצות. הסיבה לכך שעמדנו על זה היא כדי לקשור את הפן המקצועי-מבצעי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פורמלית איך זה עובד? << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אני אומר לך את מה שהצענו, וההצעה לא התקבלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עזוב את מה שהצעתם, השאלה היא מה המצב בפועל. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אני אומר את הדברים שלי כמו שאני מבין אותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה המצב החוקי היום? זאת השאלה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> המומחים במצב החוקי היום הם נועם ואליצור. הם יגידו לך מה המצב החוקי היום מהמסד עד הטפחות. מבחינתי אפשר לעצור כאן ושהם ידברו. אני אומר לך מה היה תהליך העבודה מבחינתנו במרכז השלטון האזורי. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> מאחר שזאת עובדה מוגמרת מול הרעיונות שאתם הצעתם, תציגו את הפער בין הרצוי למצוי מבחינתכם. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אני חושב שזה אחד לאחד הדברים שעולים כאן. הרי המורכבות ידועה לכולם, וברור מאליו שתפקיד הרבש"צ הוא תפקיד מורכב. הוא צריך להיות תחת ועד היישוב. יש קב"ט גזרתי וברור שיש מח"ט. ברור שאם זה לא באיו"ש, יש את משטרת ישראל כפוקדים וכן הלאה. אנחנו מדברים על תפקיד שמעצם מהותו הוא תפקיד מאוד מורכב, ואף אחד לא ניסה לטעון אחרת. ניסינו לפשט את הדברים ולהגיד שכדי להימנע ממצב שבכל יישוב תהיה אג'נדה, שיכולה להיות מאוד מאוד מקצועית, אבל יכולה להיות גם ממניעים פוליטיים, חברתיים ואחרים, הצענו שזה יהיה ת"פ המועצות האזוריות. המועצה האזורית כגוף מעסיק הרבה יותר חזקה מיישוב כזה או אחר כגוף מעסיק. היא מעסיקה עשרות עובדים, ויש שם מחלקת כוח אדם וכל מה שצריך כדי להעביר החלטות ברמה המינהלית. כרגע, כשוועד היישוב הוא זה שמעסיק, השאלות האלה עולות: מה המקום של קב"ט המועצה? מה המקום של ראש המועצה? איך מסתכלים על זה בהקשר הגזרתי-מוניציפלי, ולא רק הגזרתי-ביטחוני של המרחב? אני חושב שהסיפור שאנחנו מדברים עליו היום – לא אומרים את שמו – ממחיש בדיוק את הלבטים האלה. אם מדברים על פער, זה בדיוק מה שאמרתי ונמצא בבסיס מה שניסינו לטעון אז. כל שאר הדברים די ברורים, ואין חולק שתפקיד הרבש"צ חשוב וקריטי, אבל אין חולק על כך שהוא לא יכול להתנהל בעצמו, לבד. הוא חלק ממכלול שלם. את המכלול השלם הזה מנהלים באיו"ש צה"ל, קציני ההגמ"ר וכל מי שהחליט הרח"ט, ראש המועצה האזורית באמצעות הקב"ט ואגפי הביטחון שלו, והיישוב. את המורכבות הזאת אנחנו לא נפתור כאן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוא נישאר במסגרת הדיון, והדיון הזה לא נועד לפתור באופן כללי. בשביל זה היו פה לא מעט דיונים עם ביטון. אנחנו נתמקד במצע לדיון שיש פה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> תחת איזה חוזה תעסוקתי עובדים הרבש"צים ביו"ש? זה פשוט מאוד, זה תחת אותו חוזה תעסוקתי שעובדים הרשב"צים בכל מדינת ישראל. אין שום חלוקה בהקשר הזה בין יו"ש לבין מדינת ישראל. חלק מהרבש"צים מועסקים ת"פ המועצה האזורית עצמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מקור הסמכות ביהודה ושומרון אחר. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אני חושב שעדיף שנועם יתייחס לזה. מבחינתנו כשלטון אזורי אין הבדל בין יו"ש ליתר הארץ. לשמחתנו, דיני העבודה חלים באותה דרך על כל המדינה. אם תרצה שאשלים אחרי זה, בשמחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני קצין הגמ"ר פיקוד מרכז, ולפני שנועם יפתח אני אגיד שתפקיד הרבש"צ מורכב, לא פשוט, והוא תלוי גם באזור גיאוגרפי. לא דומה תפקיד הרבש"צים מעבר לגדר הביטחון, לא דומה תפקיד הרבש"צים בקו הירוק מול רבש"צים ביהודה ושומרון. ההתמודדות מורכבת, ואנחנו נאלצים לנהל את זה בצורה מושכלת ובטוחה, כדי שהיישובים יזכו למענה הביטחוני הנדרש באמצעות הרבש"צים. הרבש"צים הם באמת הגורם המקצועי והמבצעי הראשון שיפגוש את המחבל, וברגע זה יש לי רבש"צ פצוע מהפיגוע האחרון בצור נתן, אפי יפתח, ונאחל לו רפואה שלמה. רבש"צ שני ירה במחבל ופצע אותו תוך כדי הפיגוע בסלעית. הרבש"צים הם בחזית העשייה, צריך להעריך אותם, להוקיר אותם ולתת להם את כל המעטפת. אלון, קב"ט המועצות האזוריות, ציין קודם שהתהליך שנעשה בשנתיים וחצי האחרונות מול משרד הביטחון ומול כל הגופים, נעשה בצורה שקופה ומתואמת עם כל הלחצים. אני חושב שהגענו לאיזון העדין הזה בתהליך העסקת הרבש"צ, ותכף נפרט מה מהות החוזה ואיך הוא בנוי. קודם כול, המעטפת היא שהם מקבלים מענה גדול יותר ממה שהיה להם לפני שנתיים וחצי, ותהליך ברירת התפקידים של הרבש"צים התחיל עוד לפני 7 באוקטובר. אני חושב שהתהליך שעושים בחיל הגנת הגבולות מול הכשרת הרבש"צים, כשלוקחים אותם לבא"פ לכיש להכשרה של שלושה שבועות, מקנה להם את הכלים המבצעיים. בנוסף לזה, כל המעטפת המקצועית שהם מקבלים. יכול להיות שרבש"צ פצאל, גיל, יגיד שצריך דברים ברמה יותר גבוהה. הכול כפוף בסוף למגבלות מול מה שצריך. הסמכויות שאנחנו מקנים לרבש"צים בפיקוד מרכז הן תחת תוקף של צו השמירה ביהודה ושומרון וחוק השמירה בתחום הקו הירוק. זה מה שנותן את התוקף לפעילות הרבש"צים. לגבי יישובים ללא גדר, רוב היישובים שלנו בגזרה הם ללא גדר, וכך נראה שאין תחום מוגדר. אבל יש תחום מוגדר, ובכל יישוב כזה יש מרחב שמירה, שבו הסמכות שמוקנית לרבש"צים היא על ידי המח"ט. יש תחום שמירה, וזה פוליגון מצויר, והסמכויות מוקנות לו במרחב הזה. אני יודע שרבש"צים יוצאים מהמרחב הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הבדל בין יוצאים לבין סמכויות שמוקנות לו. לרבש"צ מותר להסתובב בעיר השכנה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> נכון, נכון, כמו אזרח לכל דבר. הסמכויות הן בתוך מרחב השמירה, בתוך פוליגון השמירה. שם הוא רשאי לעשות את כל מה שכתוב לו במסמך הסמכויות, שהוא מסמך מסודר. אנחנו נכנסים כל הזמן לתחום האפור בנושא הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הסמכויות? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אם תרצה, במפגש אני אעביר לך. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> למה אפור? אם הוא יצא מהטווח שלו, זה לא אפור. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> ברגע שהוא זולג מעבר, יש תהליך מסודר שצריך לקרות מול החטיבה, מול הגדוד, מול הפלוגה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אז הדברים ברורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם רבש"צ נסע לחתונה של בן דוד שלו, אין לו סמכויות ואין על זה חולק. אבל אם הוא נתקל באירוע פח"ע? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני מצפה ממנו לעצור ולעסוק בזה, כמוני בתל אביב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן זה אפור. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> היה והוא מזהה אירוע, הוא לא צריך לחתור למגע, גם אם זה מעבר לפוליגון שלו? << אורח >> אוריה לוברבוב: << אורח >> אם אני אחתור למגע כאזרח, אני אקבל ממך צל"ש, ואם הדבר יהיה גבולי, ובסופו של דבר תוגש תלונה מעשרה ערבים שעשיתי משהו, הרבש"צ יקבל לא רק מהאירוע מסביב אלא מהמעסיקים שלו אמירה למה יצאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אחדד את זה קצת יותר. נניח שיש פיגוע ביישוב שכן, וצריך מישהו שיחסום את הציר למטה. אין כוח צבאי, הוא יורד למטה והוא לא מחכה עד שמישהו יגיד לו לעשות את זה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה הוא לא מחכה? כי יש בלגן ומישהו בשטח אמר לו. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> גם זה ניתן להסדרה, וזה בוצע. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה לגמרי באחריותו המתבקשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא בתוך הפוליגון שלו. אבל הוא הולך לעשות משהו, שברור שהוא חלק מהביטחון. << אורח >> אוריה לוברבוב: << אורח >> הבעיה שלי היא שהרבה פעמים לא שמים דברים על השולחן. משפטים שנאמרים הרבה פעמים בכיתות כוננות ומסביב, הם: וואלה, תצאו; אני לא יכול לצאת. אם מזהים אירוע פח"עי שמתחיל להתארגן במרחק מסוים מהיישוב, יש מצב שתושבים ילכו לעשות את זה, והרבש"צ לא יוכל לעשות שום דבר. הגורם הסמכותי המרגיע של מערכת הביטחון של היישוב יכול למנוע חיכוכים אם הוא יהיה שם. זה לא יעשה הפוך. הרבה פעמים אני שומע היום אמירות כגון: אני לא יוצא, כי אחרת המערכת תשים את כל האירוע עליי. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לכל אירוע פרטני. יש תהליכים, קורים הרבה אירועים ואנחנו מתמודדים איתם. יש מח"טים בכל הגזרות, והם יודעים לנהל את הגזרות שלהם. אני מזכיר לכם שתפקידם של רבש"צים הוא הגנת היישובים. לא הגנת הצירים וכו'. חשוב למקד את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נרד תכף לפרטים הטכניים. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> דבר אחרון בהקשר הזה, הרבש"צים שלנו פועלים שעות, עובדים קשה מאוד, עובדים בתיאום עם החטיבות, ועובדים יחד עם המועצות האזוריות. צריך להיות ברור לכולם שאתה נדרש לעבוד עם כל הגופים האלה, לאור ההנחיות. אפילו אני כקצין בכיר בצבא, אם יש חריגה שאני חורג מסמכות, אני אגיע לשימוע, אני אגיע לתחקיר ואף רבש"צ לא מעל החוק בתוקף תפקידו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. נועם, בבקשה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני רוצה להתייחס בקצרה למה שנאמר. אחד, משרד הביטחון מעריך מאוד ועושה את המקסימום כדי לתמוך ברבש"צים. בשלוש השנים האחרונות שילשנו את תקציב המימון שאנחנו מתקצבים את המועצות ברבש"צים, ומשרד הפנים, באישור משרד האוצר, יותר מהכפיל את שכרם. אנחנו מעריכים את מה שהם עושים, והעבודה שהנחה שר הביטחון התחילה כמעט חצי שנה לפני 7 באוקטובר. כלומר, זה לא תוצאתי מ-7 באוקטובר. בוצעה מהפכה אמיתית גם בשכר וגם בהכשרה. בית הספר שילש את עצמו בגודל שלו, פתחנו שלוחות בכל הפיקודים, וההכשרות של הרבש"צים טובות היום הרבה יותר מכפי שהן היו. המעסיק של הרבש"צ הוא ועד מקומי. זה מה שקבוע בחוק, וזה מה שצריך להיות. אני לא מכיר את זה שמנהל בית ספר או מישהו בתוך יישוב מועסק על ידי המועצה. כרגע זה מה שהוחלט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ספציפית דווקא מנהלי בתי ספר כן מועסקים על ידי המועצות. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הם מועסקים על ידי משרד החינוך. שיהיה ברור, המח"ט לא מפטר אף רבש"צ. הוא לא המעסיק שלהם והוא לא מפטר אותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הצגת את התפקיד שלך, אז תציג לפרוטוקול כדי שיהיה ברור לכל הנוכחים. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני ממשרד הביטחון, ראש היחידה שאחראית על מימון הרבש"צים במדינה. (מלווה את דבריו במצגת) אני אכנס למצגת שקיבלתם. קודם כול, רבש"צ הוא אזרח, עובד של היישוב. הוא כפוף לוועד המקומי, הוא מועסק במכרז שבוצע על ידי הוועד המקומי על פי כללי משרד הפנים. לא צה"ל ולא משרד הביטחון מתערבים בזה. בחומרים שקיבלתם יש גם את הכללים של משרד הפנים, איך מעסיקים אותם. הוא ממונה בכתב מינוי על ידי המח"ט המרחבי, בהתאם לצו או לחוק. הוא מונחה מקצועית על ידי הצבא, והשכר משולם לו בהתאם לקריטריונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש נוהל שמסדיר את ההלימה בין ההעסקה של הרבש"צ לבין כתב מינוי מהצבא? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> כן, אני אגיע לזה. השכר הוא על פי שלושה קריטריונים. צה"ל קבע ארבעה קריטריונים לסיווג יישובים, ולמשרד הביטחון ולמשרד הפנים יש שלוש מדרגות לפי קריטריונים שקובע אמ"ץ, של איום הייחוס. אני לא אכנס לשאלה איך זה נקבע, בטח לא בשידור. משרד הביטחון משתתף במימון הרבש"צים. המימון מבוצע דרך המועצות האזוריות, והתפקיד של המועצה האזורית הוא לתווך בין המדינה לבין היישובים, וזה מה שאנחנו מבצעים. משרד הפנים מסדיר את ההעסקה בתוך היישובים. לגבי התשתית החוקית והחוזית שביקשת לקבל, התשתית החוקית למינוי העסקת רבש"צ ביהודה ושומרון הינה מכוח צו הסדרת השמירה ביישובים, תשל"א–1973. מפקד האזור רשאי להטיל בצו חובת שמירה על תושבי היישוב. האחריות על הגנת היישוב, גם בצו השמירה וגם בחוק השמירה, היא על היישוב, על הוועד המקומי. בעת מילוי תפקידם יהיו המגנים כפופים לחוק השיפוט הצבאי. כלומר, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה כשהוא מקבל את כתב המינוי מהמח"ט. בין משרד הביטחון לרשות המקומית, למועצה או ליישוב נחתם חוזה, וקיבלתם אותו, שמגדיר מדי שנה את ההשתתפות במימון מרכיבי הביטחון לרבש"צים. אנחנו לא המעסיקים שלהם. בחוזה כתוב שהרשות היא המעסיקה הבלעדית של הרבש"צ, והיא מחויבת להתקשר בהסכם העסקה בכתב עם הרבש"צ. העסקת הרבש"צ וקליטתו תיעשה בהתאם להוראות מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים. זה הנוהל שמופיע אצלכם. הרבש"צ ימלא את תפקידו ויפעל בהתאם להוראות המאפיינים שנקבעו בדרישת הממונה על השמירה. הממונה על השמירה לפי החוק הוא המח"ט האזורי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מנסה להבין איך זה עובד ביחד. כלומר, האם יש נוהל? כשיישוב בוחר רבש"צ, זה מותנה בכך שהמח"ט צריך לתת לו כתב מינוי, או שזה עובד אוטומטית? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה לא עובד אוטומטית אלא בשלבים. קודם כול, יש קריטריונים להעסקת רבש"צ, כמו שאני מניח שיש קריטריונים להעסקת כל עובד, שחייב לעמוד בקריטריונים. היישוב מקיים מכרז, יש מועמדים, בודקים עמידה בקריטריונים כתנאי סף, ומי שעומד בקריטריונים מגיע לוועדה כמו בכל מכרז שאנחנו מכירים. מי שנבחר מגיע ביחד עם נציג היישוב למח"ט, היישוב מציג את הנבחר שלו, ואם אין משהו מז'ורי שהיישוב פספס או שיש לו התרעת שב"כ, הוא יקבל את כתב המינוי. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לפעמים מגיעים אנשים שלא עומדים בקריטריונים, והם פשוט נפסלים בתהליך הבדיקה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אם היישוב בחר מישהו שלא שירת בצבא, יכול להיות שהמח"ט יגיד לו: הוא לא כשיר לבצע את התפקיד, והתעלמתם מהקריטריונים כשבחרתם. זה כבר בשוליים של השוליים. אני מקווה מאוד, לטובת היישובים, שזה בטעות והם לא באמת רוצים שמי שיגן עליהם זה מישהו שאינו כשיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע אם נתקלתם בזה עד היום, אבל נניח שיש יישוב שבחר רבש"צ שעומד בכל הקריטריונים, והמח"ט אומר: לא נראה לי שהוא מתאים. מה עושים במקרה כזה? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני לא חושב שיש דבר כזה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני מכיר מקרה אחד, ויש מעט מאוד מקרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה קרה באותו מקרה? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> בסוף המח"ט נותן לו סמכויות, והסמכויות של המח"ט הן שימוש בכוח, עיכוב אנשים. אלה כלי עבודה. המח"ט לא חייב לתת לכל מי שהיישוב בוחר, והוא בודק אותם לעומק. ב-99.9% מהמקרים, המח"טים מקבלים את עמדת היישוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לוקח את זה בכוונה למקרה התיאורטי ולא למקרה המעשי. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> יש אפשרות שהמח"ט לא יקבל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברמה החוקית, המח"ט יכול להגיד שהוא לא נראה לו מתאים? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> לא נראה לי – לא קיים. הוא צריך להסביר למה הוא לא נראה לו. זה לא עניין של תחושות בטן. יש פה תהליך והיישוב הוא המעסיק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברמה חוקית הוא צריך להסביר, אחרת אותו אדם יוכל לתבוע את הצבא. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא לא יכול לתבוע את הצבא, כי הצבא הוא לא המעסיק שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואם הצבא מנע ממנו להיות מועסק בלי סיבה הגיונית, כמו עם אלי שפירא. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אנשים חושבים שהם יכולים להיות רבש"צים אם הם לא בשירות מילואים פעיל, אבל זה אחד מהקריטריונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא מתווכחים על הקריטריונים. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> זה לא עניין אישי, רבש"צ זה לא עניין אישי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם המח"ט מסתכל על האדם ואומר: הוא לא נראה לי. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> זה לא עניין אישי. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> מה זה "לא נראה לי"? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא נראה לי. הבן אדם הזה הוא אישיות פוליטית מסוימת. אני שואל ברמה החוקית ולא מה קורה בדרך כלל. כשאני מקבל אנשים לעבודה, אני יכול להגיד שאדם לא נראה לי. זאת משרת אמון . << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אבל זאת לא משרת אמון. יש פה מכרז והוא כמו מכרז רגיל. אתה צריך לתת קריטריונים, אתה צריך לתת משקלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל מי שעושה את המכרז, זה היישוב. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היישוב הוציא מכרז, ומגיע בן אדם שעמד בכל התנאים מבחינת היישוב והייעוץ המשפטי. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> יש רשימה של עשר דיברות, והוא עומד בכל העשר. הוא מגיע למח"ט, והמח"ט מגדיר עוד סעיף שהוא על פניו - - - << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אין כזה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אין. אז לא יכולה להיווצר סיטואציה כזאת, אלא אם כן היישוב - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? יכול להיות שהמח"ט אומר: ראיינתי אותו, ישבתי איתו שעה ואני מרגיש שאני לא יכול לסמוך עליו. אני לא לוקח אותך למקרה שלא יכול להיות. הוא יכול להיות. אנחנו בסוף חיים בחברה של בני אדם, גם אתה, כולנו, וגם אני כאדם שמעסיק אנשים. אני מניח שגם תחתיך יש אנשים. אם הגעת להבנה שהוא לא מתאים לתפקיד – הסתכלתי על כל הקריטריונים וזה לא מאוד מסובך לעמוד בהם. אפילו לא צריך תואר ראשון. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא לא צריך תואר ראשון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה צריך פה? בוגר שירות צבאי, רובאי 03 ומעלה, ורק אחרי שהוא התקבל הוא צריך שליטה בשפה העברית. פרופיל 72 ומעלה. אנחנו לא מדברים על קריטריונים גדולים מדי. אתה לא מבקש אדם עם דוקטורט, עם ניסיון של הרבה שנים בתחום. ניסיון לא נדרש. לכן חשוב מי המעסיק, כי אני מניח שכשהוא מגיע לוועדה ביישוב ומראיינים אותו, השיקול המרכזי של הוועדה הוא לא הקריטריונים האלה. הקריטריונים האלה, עם כל הכבוד, עומדים בהם רוב אזרחי ישראל. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> תתפלא, אבל לא. יש אנשים שהם רובאי 02. ברגע זה יש שלושה רבש"צים בקורס השלמת הכשרת רובאי כי הם 02 ולא 03. והם משלימים. המכרז של היישוב קריטי. יכול להיות שיש שני אנשים זהים, תאומים, עומדים אחד לאחד באותם קריטריונים, אבל היישוב בחר את X ולא את Y. יכולה להיות תחושת בטן של המח"ט שאומר: אני לא סומך עליו. לכן הוא נמצא שם, ובסוף הוא אמור לתת לו את הסמכויות שלו. הוא יכול למנות אותו או לא למנות אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן היה לי חשוב לחדד את השאלה הזאת. הוא לא צריך להסביר למה, וזה מה שאתה אומר בעצם. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אם היה אירוע לא מז'ורי, וועדת חקירה החליטה שהרבש"צ לא מתאים לתפקידו בגלל כשל באירוע מבצעי, למשל חוסר חתירה למגע. מישהו יכול להחליט מבצעית שהוא לא מתאים לו יותר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מדבר על העניין מראש, על ההעסקה, ולא על פיטורים. היה לי חשוב לחדד ברמת ההעסקה האם המח"ט הוא זה שמקבל את ההחלטה האם האדם הזה יכול לעבוד או לא. יש לזה השלכות גם בדיני חוזים, אני מניח. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> לגבי ביטול כתב מינוי. ביטול כתב מינוי של רבש"צ המועסק על ידי רשות, הינו באחריות מלאה של החטיבה המרחבית. במקרה של סיום העסקה והחלפת רבש"צ, היישוב הוא זה שצריך להודיע לקצין ההגמ"ר ולמשרד הביטחון. המועצה, העירייה או היישוב יפעלו להעסקת רבש"צ חדש העומד בתנאי הסף, ובהתאם לכל דין. הרשות תפנה לפיקוד המרחבי לשם הוצאת כתב מינוי מעודכן לרבש"צ שנבחר. הסמכות לפיטורים נתונה בידי הרשות בלבד; הסמכות לבטל כתב מינוי, נתונה למח"ט. במידה והרבש"צ פוטר על ידי המועצה, העירייה או היישוב, כתב המינוי לא יהיה בתוקף. ביטול כתב מינוי של רבש"צ שנמצא בלתי מתאים או בלתי כשיר לביצוע התפקיד, יכול להיות מהסיבות הבאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה "בין היתר"? יש עוד? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> יכול להיות גם אירוע מבצעי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מסמך שכתבתם והוא מופיע באיזשהו מקום בצורה רשמית? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה כל הסיבות? למה לא הבאתם לנו את כל הסיבות? למה רק בין היתר? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> סיבה נוספת יכולה להיות סיבה מבצעית. אם רבש"צ לא הגיב בצורה מבצעית להתרעה על הגדר או לחדירה - - - << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה מבצעי. היו"ר שואל על מה שהוא לא מבצעי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה רשימת דברים שבגללם אפשר לפטר רבש"צ, לבטל לו כתב מינוי, וכתוב: בין היתר מהסיבות האלה. שאלתי מה יש שלא מופיע ברשימה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> למשל, מבצעי, ודיברנו על רפואי. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> זה גם הפוך, כי בהנחה שהיישוב רוצה לפטר רבש"צ, וזאת סמכותו, ובהנחה שהחטיבה/המח"ט מעריכים אותו מאוד, יש פה גם ויכוח אם כן או לא, אבל הסמכות נתונה ליישוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה דווקא מאוד ברור כאן. אם הרבש"צ פוטר על ידי היישוב, כתב המינוי שלו כבר לא יהיה תקף. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> בדיוק. המח"ט לא יכול להתערב בהעסקה של היישוב. אמרנו, חובת השמירה היא של היישוב, חובת ההעסקה היא של היישוב. המח"ט יכול לתת כתב מינוי או לבטל כתב מינוי, אבל הוא לא יכול לפטר או לא לפטר. זה מה שאמר אליצור. כמובן שאם הוא לא כשיר רפואית, אם הוא אינו רשאי לשאת נשק בגלל בעיה של כשירות מבצעית או של אינדיקציות ששוללות ממנו החזקת נשק, הוא נחשד או שהורשע בעבירה פלילית, או עבר על חוק השיפוט הצבאי ולא ניתן אישור אלוף הפיקוד להמשך מינויו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא צריך אישור מיוחד. ברגע שבן אדם נחשד בעבירה פלילית, צריך אישור מיוחד של האלוף כדי שהוא יוכל להמשיך להיות רבש"צ? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> כן, כי הוא לא יכול לשאת נשק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא רשום כך. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זאת המשמעות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם אדם חשוד בעבירה פלילית והגיעו למסקנה שהוא לא אשם, יחזירו לו את ההיתר. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> ברגע שיש עבירה פלילית, בדרך כלל, סוגיית הנשק שלו נחסמת. אנחנו כצה"ל סמכות רישוי להחריג למרות שיש למשטרה את תהליך הרישוי שלה. אנחנו כצה"ל יכולים להחריג, וזה בסמכות האלוף << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא כתוב כאן, אחרת כל מי שירצה לסכל רבש"צ, יגיש עליו תלונה במשטרה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא על כל תלונה יש מניעת נשק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רשום פה עבירה פלילית. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא על כל עבירה פלילית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני אומר שמניעת נשק משמעותית והיא לא כתובה פה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני לא רוצה לפרט כאן, כי זה לא המקום, אבל כשאנחנו מקבלים את האינדיקציה הנכונה, אינדיקציית משטרה, שב"כ או משרד הבריאות, זאת אינדיקציה משמעותית. זה לא המקום לפרט את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא רשום כאן שזה קשור למניעת נשק, כי על פניו בן אדם יכול להיות נחשד בעבירה פלילית, כל אדם שמישהו הגיש עליו תלונה בכל נושא. אגב, לא בהכרח המשטרה תיקח לו את הנשק. מבחינה חוקית אתה יכול לבטל את כתב המינוי. אתה לא רוצה שכל אחד שהרבש"צ של היישוב לא בא לא טוב בעין, יגיש נגדו תלונה במשטרה בלי ראיות ובלי שום דבר. עצם זה שהוא נחשד ונחקר - - - << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> התפקיד שלנו הוא לוודא שהתלונות האלה והניסיונות לפגוע לנו באנשים, יהיו מסיבות אמיתיות ולא בגלל ריבים. אנחנו מתמודדים עם הרבה מקרים כאלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מבחינת הנוהל היבש, זה מה שכתוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה פספסתי? הרבה, אני משערת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דווקא לא הרבה. דנים בשאלה מה הסמכות לבטל כתב מינוי של רבש"צ. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> מה שאתה מעלה כאן הוא שאם זה הנוהל הרשמי, יש בו סוג של אזורים אפורים, לא ברורים וחדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו יודעים שהדברים האלה קורים, מעשים שבכל יום. יש ארגונים שעובדים בזה, בהגשת תלונות במשטרה על רבש"צים. באמת. אנחנו לא יכולים לחיות במצב שמגיע ארגון כלשהו, שאומר: החלטתי לסכל את הרבש"צ הזה כי אנחנו לא אוהבים אותו, ומגיש עשר תלונות. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני לא אפרט מה הכלים שעומדים לרשותנו, אבל יש לנו כלים לבדוק תלונה, אם היא משמעותית או פיקטיבית. לכן מופיע פה שיקול הדעת של אלוף הפיקוד. מילוי תפקיד באופן רשלני, רבש"צ שלא מגיע להערכות מצב, לא עובר מסדרים, מבדקים, מבצעי ומינהלי, אין סיבה שיישאר רבש"צ. אי-שמירה על הציוד הצבאי בדגש על נשק – היו מקרים של גניבות נשקים חוזרות אצל רבש"צים – מעלה תהייה על כשירותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת סיבה מבצעית? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הייתה התייחסות לאירוע של הרבש"צ ביצהר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה היה ברקע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם לא הייתה התייחסות, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה להבין ברמה החוקית איך זה אמור לעבוד. המח"ט מבטל כתב מינוי, איך הוא עושה את זה? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא מזמן את הרבש"צ יחד עם הוועד המקומי, ומציג לו את חוות הדעת שלו, מציג לו את הבעיה. הם מקיימים ביחד דיון, כמובן יחד עם המעסיק. הוא לא עושה את זה לבד. הרבש"צ לא יגיע לסוג של שימוע כזה ללא נציג של היישוב. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה סוג של שימוע או שזה שימוע? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה שאלה בדיני פיטורים. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זאת לא שאלה בדיני פיטורים, כי המח"ט הוא לא המעסיק שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה טריק, ואם צריך שנגדיר את זה בחקיקה, ננסה לעשות את זה בחקיקה בכנסת הבאה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> איך אתה מגדיר את המפגש הזה, אם הוא לא שימוע? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לפי מה שאתם אומרים, המח"ט הוא זה שמחליט האם לבטל את המינוי. אוטומטית, ברגע שהוא מבטל את המינוי, הכסף מפסיק לעבור ליישוב ואוטומטית מתבטלת ההעסקה שלו, נכון? בסוף, מה זה משנה? אם אתה יכול לפטר עובד, מה זה משנה אם אתה עושה את זה ככה או ככה או ככה? בשורה התחתונה, אם אתה מפטר מישהו, למה שלא יחולו דיני העבודה הרגילים? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> כי המח"ט הוא לא המעסיק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דה-פקטו הוא המעסיק. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא לא המעסיק, גם לא דה-פקטו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה לא? אם הוא זה שיכול לקבל אותך לעבודה ולפטר אותך מהעבודה, הוא המעסיק. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> לא, לא. ברור לכולם שצה"ל לא קונה נשקים, הוא דורש נשקים; הוא לא קונה טילים, הוא דורש טילים. זה בדיוק אותו הדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם אני רוצה לפטר את היועץ שלי, יש דרך חוקית איך עושים את זה. יש דרך חוקית. בסוף צריך לשלוח לו שימוע שבוע מראש, לתת לו אפשרות לענות, לכתוב לו מכתב, לתת לו את האפשרות לטעון. לא סתם המחוקק שם את זה בחוק. לאף מעסיק זה לא נעים, אבל בסוף זה מה שהמחוקק רצה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> זה דיון משפטי בנושא יחסי עובד-מעביד יותר עמוק, וצריך פה נציגים של הייעוץ המשפטי יותר מאשר אותנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם העמדה של הצבא היא שהמח"ט, על בסיס הדברים האלה, לפטר מישהו - - - << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני מציע שנקיים דיון משפטי ויגיע היועמ"ש של משרד הביטחון. אני אומר לך מה הכללים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מציע שתנסה להתקשר אליו. ניקח הפסקה כמה דקות. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> לא, אני לא אתקשר אליו כי אני לא אזמן אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה היה נושא הדיון. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה לא נושא הדיון. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה נושא הדיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נושא הדיון, מה זאת אומרת? קיבלתם התראה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> זה לגמרי נושא הדיון. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> נועם הציג את כל הנתונים. יש פה העמקות, וכל המסגרת החוקית היא פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלת הבסיס, האם במסגרת החוקית בתור אדם שיש לו כמה מעסיקים - - - << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> קודם כול, אין לו כמה מעסיקים. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> רק שנייה, אני לא מקבל את ההגדרה הזאת. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> נכון לעכשיו, ההגדרה ברורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני קורא לזה כמה מעסיקים. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> גם לך יש כמה מעסיקים. יש מישהו שאין לו כמה מעסיקים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם המח"ט יכול לקבל החלטה על פיטורים של בן אדם - - - << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא לא מקבל החלטה על פיטורים של בן אדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? זה לפי מה שהסברת, זה מה שכתוב כאן. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> לא, את זה אתה הסברת, לא אני הסברתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז תעשה לנו סדר. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> יש יישובים שמעסיקים רבש"צים שלא מקבלים מימון של משרד הביטחון, ואין להם כתב מינוי. זה לא קשור. יש רבש"צים, ואני מניח שאליצור, אם ירצה, ייתן דוגמאות, שהם לא תקניים של משרד הביטחון. הם לא מקבלים מימון והם עדיין רבש"צים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואין להם סמכויות. הם אזרחים רגילים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם מקבלים משכורת? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> ללא השתתפות בשכר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נו, באמת, זה לא דומה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> במצב הקיים היום, המעסיק הוא היישוב והמח"טים ממנים ולא מעסיקים. זה המצב, זאת ההחלטה אחרי כל הבג"צים. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אבל אתה מבין את הלקונה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא, אין לקונה, אין לקונה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> בפן היבש לחלוטין אנחנו מסכימים וזה גם כתוב. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> עורך דין שנפסל הרישיון שלו, המעסיק שלו אוטומטית פיטר אותו? לא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש הליך פיטורים חוקי, וההליך הזה צריך להיות גם ביחס לרבש"צים. זהו. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> וזה באמת מתבצע כך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם בקבלה לעבודה תיארת את זה כך, וגם בפיטורים יש אדם שהוא חלק מקבלת ההחלטות, זה לא אותו דבר כמו עם רישיון נהיגה. אם אדם שעובד כנהג הסעות עשה עבירת תנועה ומשרד התחבורה שלל לו את הרישיון, אין קשר בין הדברים. לכולם ברור שאין קשר בין הדברים. משרד התחבורה לא קשור בשום צורה להעסקה שלו, אבל היות שמשרד הביטחון מעביר תקציב להעסקה של אותו אדם רק אם יש לו כתב מינוי, ברגע שמשרד הביטחון מבטל את כתב המינוי, המשמעות הישירה היא שאותו אדם מפסיק לקבל מימון למשכורת שלו. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> משרד הביטחון מעביר מימון למועצה, ואנחנו משתתפים במימון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הממונה על השמירה במשרד הביטחון, כשהוא מבטל את כתב המינוי - - - << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הממונה על השמירה הוא לא במשרד הביטחון; הממונה על השמירה זה או האלוף או המח"ט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, ובסוף הוא משרד הביטחון. מה לעשות. עד כמה שאני מכיר, צה"ל הוא בסוף משרד הביטחון. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> צה"ל הוא לא משרד הביטחון. אני לא מכיר כזה דבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מכיר שצה"ל הוא בסוף תחת משרד הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צה"ל הוא הזרוע הביצועית של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האחריות על צה"ל היא של משרד הביטחון. ככה זה עובד. אם עובד משרד הביטחון הוא זה שיכול לקבל החלטה על ביטול כתב מינוי של מישהו, ודה-פקטו יוצא שמשרד הביטחון מפסיק להעביר את השכר של אותו אדם, המשמעות הישירה - - - << דובר >> אסף דורון: << דובר >> גם אם יש מקרה שהוא לא ממומן, עצם ההפעלה כי הוא לוקח לו את הנשק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם מישהו לוקח לאדם אחר את הנשק, והוא אומר שהוא לא ראוי ולא כשיר, זה דבר אחר כי הוא לא המעסיק שלו. אם מישהו לוקח לי מחר את הנשק, הוא לא המעסיק שלי ואני יכול להגיש ערעור. אם אתה המעסיק שלי ולקחת לי את הנשק, ואצלך יש נוהל שאם לוקחים את הנשק מפסיקים לקבל כסף, בפועל פיטרת אותי. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה בדיוק מה שאתה אומר. אם יש אינדיקציות שב"כ וביטלו לו את הנשק, אתה רוצה שהוא יישאר רבש"צ? לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תקרא לו לשימוע בצורה מסודרת. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> על ידי היישוב, לא על ידי המח"ט. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שאנחנו אומרים, שיש הליך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם שב"כ או אירוע רפואי, זה לא משנה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> הוא זכאי להליך מסודר כמו כל עובד של יישוב או מועצה. אין מהרגע להרגע אתה מפוטר, לך הביתה. יש תהליך מסודר, ונועם הציג אותו כאן. מי המעסיק שלו? זה ויכוח אחר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> צריך לראות איך ההליך המסודר הזה היה ביחס לפיטורים של הרבש"צ ביצהר. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הדיון אינו על הרבש"צ ביצהר. זה לא נושא הדיון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לנו פה דוגמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבאתם פה חוזה לדוגמה של היישוב יצהר. כך יצא. נועם, אם יש לקונה בחוק, יכול להיות שצריך לתקן אותה. בסוף אני שואל ברמה החוקית, לא ברמה האנושית. אני רוצה לקחת את זה למקום החוקי. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אתה סבור שאם שב"כ פתח אינדיקציה על הרבש"צ, זה אומר ששב"כ היה צריך לעשות לו שימוע? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, לא. שב"כ לא היה צריך לעשות לו שימוע. מי שמקבל החלטה האם להעביר לו משכורת או לא, זה לא השב"כ אלא משרד הביטחון והיישוב. היישוב מחליט האם לקבל אותו לעבודה, אבל מי שנותן את החותמת שלו זה בסוף המח"ט, שגם מראיין אותך ובסוף מחליט, על בסיס ההחלטות שלו, האם הוא מתחשב באינדיקציה של שב"כ כדי לפטר אותך. זה מה שאתה הסברת לנו. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לבטל מינוי, לא לפטר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני קורא לביטול מינוי פיטורים, מפני שאתם כמשרד הביטחון מפסיקים את המימון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה אותו דבר, באמת. זה אותו דבר. אני יודעת שאתם חושבים שיושבים פה מפגרים, אבל זה לא עובד. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> גברתי לא הציגה את עצמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חברת כנסת, נעים מאוד. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> גם אם הרבש"צ קיבל חוות דעת רפואית שלא מאפשרת לו להיות רבש"צ, זה לא תהליך שימוע. זה בדיוק אותו הדבר. אתם פשוט לקחתם את זה למקרה הקיצוני. אם המח"ט חושב שהוא התרשל בתפקידו ומבצעית הוא לא יכול לשמש, מי שמפטר אותו זה לא המח"ט אלא היישוב. הוא יגיע יחד עם נציג היישוב לשמוע את חוות הדעת של המח"ט, למה הוא לוקח לו את כתב המינוי. היישוב יחליט אם הוא מפטר אותו או לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, היישוב לא יכול להחליט אם לפטר אותו או לא. הוא מפטר אותו בגלל שאתה מפסיק להעביר את המימון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא טוען שכן, אבל בפועל זה לא נכון. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נועם, אתה מפסיק להעביר את המימון. זאת סיטואציה קצת מוזרה, והיא באמת מוזרה. אני לא שופט אותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה המקור המממן. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> - - - שבוטל כתב מינוי והוא המשיך לעבוד ביישוב? נו, באמת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מכיר מקרים כאלה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה בדיוק כמו שלקחו לו את הרישיון וימצאו לו תפקיד אחר. ככה זה עובד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אשמח לשמוע על מקרים כאלה, של אדם שביטלו לו את כתב המינוי והוא המשיך לתפקד כרבש"צ. אני לא מכיר מקרים כאלה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני לא אמרתי שהוא המשיך לתפקד כרבש"צ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, הלך לעבוד במשהו אחר. אתה זה שמעביר את המשכורת ואתה זה שמקבל את ההחלטה האם האדם הזה יכול לעבוד או לא יכול לעבוד. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני לא אמרתי שהוא יכול לעבוד או לא לעבוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> במצב החוקי יש לקונה, ונצטרך לעשות תיקון חקיקה. יכול להיות, אם זאת הסיטואציה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אתה רוצה שנמשיך או להתעכב על זה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני ביקשתי מהייעוץ המשפטי להגיע לכאן וננסה להבין גם מהם את המשמעות, כי זה לא אירוע קטן. הרבש"צים, כמו שנאמר פה בהתחלה, באמת בלי קשר לאדם כזה או אחר, הם אנשים ש-24 החיים שלהם קודש לביטחון. המינימום שמגיע להם הם דיני עבודה כמו כל אדם אחר במשק. בעיניי זה המינימום. אתה לא יכול להגיד שבגלל שהסתבכנו עם איזו סיטואציה, אדם יכול להגיד: חוקית אני לא המעסיק שלך, אבל בפועל אני מחליט האם תקבל משכורת או לא. אני זה שמעביר את הכסף למשכורת שלך, ואני זה שמחליט האם תקבל את זה או לא, אבל אני לא כפוף לדיני העבודה הרגילים. זה משהו שאנחנו לא יכולים להשלים איתו. הייעוץ המשפטי יגיע? לא מגיע. אנחנו נבדוק את זה אצלנו, ואם צריך, בכנסת הבאה, בעזרת השם, בעוד כמה חודשים נביא הצעת חוק שכולם יתמכו בה. נתקן את זה ונוסיף דיני עבודה, לרבות ביטול כתב מינוי. אם זה מה שאתם רוצים ואם זה המצב, זה מה שנעשה. כן, תמשיך. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> עד כמה שאני מכיר, וגם על פי חוק השמירה וגם צו השמירה, הוועד המקומי הוא המעסיק של הרבש"צ. בחירום, ההגנה על היישוב היא בידי היישוב בפיקודו של הרבש"צ או של ממלא מקום הרבש"צ או מפקד מחלקת ההגנה. לשאלתך, אם אין רבש"צ, האחריות על הביטחון נתונה לממלא מקום הרבש"צ. אם לא, יש מפקד מחלקת הגנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי ממנה את ממלא המקום? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> היישוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואם היישוב מחליט שהוא לא מסכים, כמו האירוע שבעקבותיו הדיון הזה מתקיים? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> סליחה, לא הבנתי מה אמרת. את יכולה להשלים את המשפט? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. שאלתי על זה גם בתחילת הדברים שלי. אני שואלת אותך על הסוגיה שקשורה לרבש"צ ביצהר. שם היישוב לא מעוניין בפיטורים של הרבש"צ ולא מעוניין למנות רבש"צ. מה זה אומר מבחינתכם, שלא יהיה רבש"צ? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> קודם כול, יש עכשיו ממלא מקום רבש"צ. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אמרת שהיישוב ממנה ממלא מקום. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> לא הצגתי פה את כל עולם הרבש"צות, אבל לכל רבש"צ יש היום שלושה ממלאי מקום בפועל. שלושה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בשכר? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> בשכר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל לא בשכר קבוע. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא ממלא מקום, אבל הוא מקבל שכר גם אם הוא לא נכנס להיות ממלא מקום. גם אם הרבש"צ נמצא והוא נמצא בהונדורס, הוא עדיין מקבל שכר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשאל עוד פעם. הסיטואציה הנתונה כרגע – אנחנו מכירים אירוע כזה, אנחנו בשיאו של אירוע כזה – שהיישוב לא מעוניין למנות רבש"צ חלופי. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זכותו. הוא אחראי על השמירה ביישוב לפי החוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נועם, שאלה נוספת שקשורה למקום הקודם. בתוך כל הדברים האלה, המח"ט אחראי על 24 שעות של הרבש"צ? איך זה עובד? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוועד המקומי הוא האחראי על הרבש"צ. המח"ט הוא המנחה המקצועי. כשיש אירוע, הרבש"צ לא קופץ לאן שהוא רוצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אשאל את זה אחרת. האם המח"ט יכול להורות לרבש"צ איתמר, למשל, אל תיכנס ליישוב אלון מורה. מותר לו? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה מחוץ לפוליגון שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא כהפעלת סמכות אלא סתם, אל תיכנס כאדם. לא מבצעית. אני כמח"ט מורה לך שאתה לא יכול להסתובב באלון מורה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> המח"ט יכול להורות בכל מה שקשור לגזרתו של הרבש"צ ומה הוא צריך לעשות מתוקף תפקידו. מחוץ לזה, מה הוא עושה בחייו האזרחיים? לא נראה לי שזה קשור למח"ט. אני מזכיר לך שהריבון באיו"ש זה המח"ט ולכן, יש פה גם מינהל של הגזרה. אני לא מטפל בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא לוקח אותך למקרה ספציפי אלא שואל תיאורטית. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה דיון משפטי ואני לא משפטן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אתה אחראי על ההעסקה, ולכן אני שואל אותך. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני לא אחראי על ההעסקה, אני אחראי על המימון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מימון והעסקה זה אותו הדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נועם, בסוף שלחו אותך ולא אני הבאתי אותך לכאן. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה ממש לא אותו הדבר. את לא מכירה את החומר. אני ממליץ שתלכי ותלמדי ותגלי כמה רבש"צים יש שלא ממומנים על ידי משרד הביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נועם, לא אני בחרתי את מי משרד הביטחון ישלח לכאן. אני מעריך ומכבד, אבל לא אני בחרתי את מי הוא ישלח לכאן. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני רוצה לענות על שתי שאלות. קודם כול, לשאלתך לנועם, המח"ט לא ינחה אותו לא להיכנס ליישוב אלון מורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואם כן? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> הוא לא יכול להגיד לו מה לא לעשות. המח"ט מגדיר לו את הסמכויות במרחב השמירה שלו. יש פוליגון איתמר? זה איתמר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואם המח"ט אמר לו לא להיכנס לאלון מורה? מקרה היפותטי, נניח שהוא אמר לו: אני לא מוכן שתיכנס לאלון מורה, שלא תיסע עם רכב הביטחון לאלון מורה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> רכב הביטחון לא יוצא מהפוליגון שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? בטח שרכב הביטחון יוצא מהפוליגון. בוא, תבדוק, כל הרבש"צים יוצאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא תקין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מכיר שלרכבי הביטחון אסור לצאת מהפוליגון? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> הרכבים האלה מוקצים לטובת היישובים, הם לא מוקצים למרחב. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אלה עבירות וצריך לאכוף אותן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה על בסיס יומי, אז תעצרו את כל הרבש"צים. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אנחנו לא עושים את זה, כי אנחנו מבינים את החיים. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> רכב ביטחון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אסור לו לצאת מהפוליגון? זאת ההנחיה? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> ברור, אלא אם כן הייתה הנחיה לצאת מהפוליגון. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> דרך אגב, זה לא רכב רבש"צ. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה לא רכב רבש"צ. הוא צודק. זה רכב ביטחון וכשהרבש"צ הוא מעביר את רכב הביטחון לממלא המקום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם הוא הולך לתדלק, הוא צריך אישור? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה לגיטימי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה לגיטימי? הוא צריך אישור? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא מודיע לחטיבה שהרכב יצא. הוא צריך לעלות מול החמ"ל ולהודיע לחטיבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> על כל תדלוק הוא צריך להודיע לחטיבה שהרכב יצא לתדלק. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> גם כשהוא הולך לסופר הוא צריך להודיע לחטיבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אין לך מושג מה קורה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני חושב שיש לי מושג. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני מבין שהדיון הוא על יחסי עובד-מעביד, וזה מחזיר אותנו אחורה. לשון החוק אומרת שחלק מהתהליך הוא שהמח"ט חותם על כתב המינוי. בלי התהליך הזה אי-אפשר למנות רבש"צ. כשאנחנו פורטים את זה לפרטים ולסעיפים, יש את מה שקורה בפרקטיקה. יש פוליגון ובתוכו המח"ט מקנה לרבש"צ את הסמכויות שלו, הוא גם מגדיר לו מה הוא רוצה ממנו בשעות העבודה של היישוב – מוסדות חינוך, ליווי תלמידים, כן להגיע לצומת, לא להגיע לצומת בשעות מסוימות. כל זה בתוך התכולה של תיק הגנת היישוב. נשים את זה בצד, כי זה באמת חשוב והעניין הזה קריטי. מה הסמכויות שלו בתוך הפוליגון? יש מסמך מסדר נוסף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה קורה מחוץ לפוליגון? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> ברגע שהוא יוצא החוצה, יש מנעד אפשרויות ואפשר לדבר עליהן. אמרה גם חברת הכנסת שאנחנו יודעים בדיוק מה קורה בגזרה. נכון שלא כל הרבש"צים מקפידים על הפוליגון המוגדר והם יוצאים. יש רבש"צים שקופצים לציר מתוקף תפקידם כרבש"צ, ואנחנו פוגשים אותם בזריקת אבנים היכן שיש אירוע. לכן, גם זה צריך להתבצע בתיאום מסודר עם המח"ט, עם הגזרה עצמה, עם המ"פ ועם המג"ד משתי סיבות: אם הוא יהיה שם לא מתוקף תפקידו, אין לו מה לעשות שם. ואם הוא קפץ לשם מתוקף תפקידו כרבש"צ כי זה בין יישובים, דוגמת רבש"צ צור נתן – הוא לא נפגע בצור נתן אלא בין היישובים. היה ברור מאליו - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא קיבל אישור? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> - - היה ברור מאליו שהוא לא צריך אישור. הוא קפץ לאירוע וזה ברור מאליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה זה ברור מאליו שהוא לא צריך אישור? לפני שנייה אמרתם שאסור לצאת עם רכב הביטחון. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> רכב הביטחון נועד לשרת את היישוב, אבל אם יש אירוע, הוא הוקפץ לאירוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי הקפיץ אותו? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> מערכת ההפעלה שיש ביישוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם יש פיגוע ויש מחבל, הוא נסע ולא התקשר לקבל אישור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר לפטר את הרבש"צ גיבור ישראל ששוכב עכשיו פצוע? אפשר לפטר אותו? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא, אין צורך. זה מה שמצופה ממנו לעשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה אין צורך? אפשר? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא עולה לנו מחשבה על העניין הזה. אם הוא היה חורג מסמכותו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא חרג. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> זאת לא חריגה מסמכות. ממש לא. הוא מערך ביטחוני, הוא אמור להגיע לאירוע ביטחוני כשחבר כיתת כוננות שלו התקשר אליו והקפיץ אותו. זה חד-משמעית כן ואין על זה ויכוח. הדיון פה הוא בסוגיית המעסיקים ואיך זה מתנהל. לשון החוק מדברת על זה שבתהליך נדרשת חתימה של המח"ט בכתב המינוי, ובלי זה אי-אפשר להעסיק אותו. זהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה ברור, אבל אני שואל ברמה האמיתית. מבחינתכם, ההנחיה היא שלרבש"צים אסור לצאת מהפוליגון עם רכב ביטחון? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> הסמכויות שאנחנו מקנים להם, הן בתוך הפוליגון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, האם מותר להם לצאת עם רכב הביטחון מחוץ לפוליגון? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא, ואני עונה תשובה מקצועית. הסמכויות שאנחנו ממנים אותם ומקנים להם, הן רק בתוך תחום הפוליגון. כל מה שקורה בחוץ, הרבש"צים חלקם ביודעין לוקחים סיכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איזה סיכון? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> שהם חורגים מסמכות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה הם חורגים מסמכות? כי הם יצאו? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> כן. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הראייה המרחבית נתונה למח"ט ואם הרבש"צ קופץ ליישוב אחר, ולא מתואם עם החטיבה, יכול להיות שהאירוע הזה רב-גזרתי, וייכנסו עכשיו ליישוב שלו. מי שייתן את האחריות זה המח"ט, והוא זה שיקבע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואם הוא קפץ בלי רכב הביטחון? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אז הוא אזרח לכל דבר. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הוא יצא עם קורקינט? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל הסיפור זה רכב הביטחון? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> הראייה המרחבית נתונה למפקד החטיבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא שיש פה דברים מאוד זה, יש שיקול דעת מאוד רחב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה לא עובד ככה בפרקטיקה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אתה מבין שאם הוא יוצא בלי לדווח, הוא יכול לגרום לאסון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר לך שאין רבש"צ אחד ביהודה ושומרון שמדווח בכל פעם שהוא יוצא מהיישוב. זה לא קורה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אני חושב שאתה תתפלא, והתהליכים שקורים ברמת החטיבות אולי לא מאה אחוזים, אבל יש תהליכים מסודרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא יצא לערב עם חברים ביישוב הסמוך. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> שיעדכן שהוא יוצא – אני לא נמצא ויוסי מחליף אותי. זה חלק מתהליך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איפה הוא מסתובב? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> זה חלק מהלקחים של הפיגועים הכי גדולים שהיו לנו ביישובים – משפחת סולומון וכל מיני פיגועים שהיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור שאם הוא יוצא לשבת, יש לזה משמעות מבצעית. יצא לתדלק? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לתדלק פחות, נכון, כי זה יותר שכיח. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> יכול להיות שאם המח"ט אומר לו שאם הוא מתדלק והוא בהאזנה, סע. בסוף זה היחסים שלו עם מפקד הגזרה, והוא אומר מתי לדווח ומתי לא לדווח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אשאל את השאלה ברחל בתך הקטנה – אם אדם יצא עם רכב הביטחון, מבחינתכם זה באחריות המח"ט. אם הוא יצא עם הרכב שלו, המח"ט יכול להגיד לו: אני לא מוכן שתיכנס לשטחי B? << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אתה מדבר על משהו שלא קשור להיותו רבש"צ, אלא קשור לזה שהמח"ט הוא הריבון באזור ואומר לו: אתה לא תיכנס לשם כי אני הריבון. כשהוא נכנס לשטחי B, הוא לא רבש"צ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש דרך חוקית איך אומרים לבן אדם שהוא לא יכול להיכנס. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> זה לא קשור לנושא הרבש"צות שלו. זה לא קשור לאירוע פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עזוב את האירוע פה, אני לא מדבר על האירוע פה. << אורח >> נועם שליסלברג: << אורח >> אני אחדד. גם אנשים בעלי סיווג גבוה לא יכולים להיכנס למקומות מסוימים. זה לא הנושא, בטח לא ציבורי כי יש פה דברים מאוד רגישים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבאת פה משהו סופר-משמעותי. תענה לי על השאלה ובזה נסיים, כי אסף לוחץ עליי. בקצה, רבש"צ הוא אדם שהצבא מחליט מה קורה איתו? כי זה מה שאמרת עכשיו. אולי אסור לו לטוס לחו"ל? אולי אסור לו לעשות כל מיני דברים בחופשה שלו? הרגע אמרת שיש אנשים עם סיווג שלא יכולים להיכנס לכל מיני מקומות. יש הבדל בין רבש"צ לבין אזרח רגיל בחיים האזרחיים שלו מחוץ לפוליגון? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה לא יכול להגיד לבן אדם לא להיכנס. יש הליך מסודר. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> לא בתחום מרחב השמירה שלו, כשהוא יוצא מהיישוב לחמותו מחוץ לפוליגון, הסמכויות שאנחנו מקנים לו, לא תקפות. הוא אזרח לכל דבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם הוא עשה משהו חוקי מחוץ לפוליגון, זאת עילה לביטול כתב מינוי? << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אם הוא נסע לשם מתוקף תפקידו כרבש"צ - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה מתוקף תפקידו? הוא לא יכול לנסוע מתוקף תפקידו מחוץ לפוליגון. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אם הוא לקח את מרכיבי הביטחון, את הרכב ואת הדלק, זה אומר שהוא עושה את המהלך הזה מתוקף תפקידו. אם הוא לא היה בתפקידו כרבש"צ, הוא היה שם? לא בטוח. לכן, אם זאת ההגדרה, אז זאת חריגה מסמכות ומכתב המינוי של המח"ט. כשהוא לא במשמרת או כשהוא לא בתפקיד, או כשהוא החליט לנסוע לכינרת ולשים את ממלא המקום שלו – דרך אגב, משרד הביטחון משתתף בעלות ממלא המקום בשלושה חודשים, פי שלוש מעובד רגיל, מתוך הבנה שצריך יותר לחזק אותם. העניין הזה קריטי, כי בסוף אנחנו לא מגבילים אותם היכן להסתובב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הסיפור הוא רכב הביטחון. זה מה שאתה אומר. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> הסיפור הוא הסמכויות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין בעיה עם כל מה שהם מדברים פה על הסמכויות, על התפקיד ועל זמן התפקיד. השאלה היא האם למח"ט יש את הסמכות להכניס את האג'נדות הפוליטיות שלו ולקבוע אם אדם כאזרח – לצד זה שהוא אחראי על הביטחון הוא גם אזרח – האם בגלל הפעולות שהוא בוחר לעשות באזרחות שלו, יש למח"ט יכולת להגיד אם הוא יהיה רבש"צ או לא יהיה רבש"צ. לקבוע את זה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> אנחנו לא בודקים את האנשים שלנו בהתאם - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי זה מה שקרה, כי זה מה שקרה. << אורח >> אליצור טרבלסי: << אורח >> גם אותי בתור חייל - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי זה מה שקרה. כי מח"ט שומרון, מה שהוא עירב בפיטורים של הרבש"צ ביצהר, זה את האג'נדות הפוליטיות שלו. ובעברית מדוברת, מה שהוא אמר שם והטענות שלו היו, אם מדובר ברבש"צ התקפי שהגן ועשה ופעל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא מה שהיה שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ויש פה אדם שפשוט עירב את עמדותיו ואת הקונספציה שהוא אוחז בה ביחס לביטחון של אזרחים ביישוב יצהר. זה משהו שאני יודעת שאתם לא תרצו לענות עליו, כי כשאין טענות – לא התכוננו, לא שאלו אותנו, לא זה. זה הסיפור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר לך, לימור, שאני לא בטוח שזאת הסיטואציה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בוודאי שזה, בוודאי שזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מכיר את הנפשות הפועלות, תאמיני לי שאני מכיר אותן טוב. הרבש"צ חבר טוב שלי, חבר טוב מאוד שלי. אני מכיר את הסיטואציה ואני חושב שהאירוע פה יותר מורכב מאיך שהצגת את זה. אני אדבר איתך על זה אחר כך. הדברים שעלו בעיניי מטרידים מאוד, ולא יכול להיות שרבש"צים נמצאים בין הכיסאות. אנחנו נקבע דיון המשך בשבועיים הקרובים, ואנחנו נדאג שיגיע גם היועץ המשפטי שלכם לתת תשובות בנושא הזה. אם יהיה צורך, בכנסת הבאה נעשה תיקוני חקיקה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>