פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 32 ועדת הפנים והגנת הסביבה 30/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 554 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 10:08 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: פינוי תושבים בשכונת הארגזים בתל אביב, של חה"כ עופר כסיף וחה"כ יצחק פינדרוס << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: ששון ששי גואטה – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: עופר כסיף מוזמנים: יונתן רלבג – יועמ"ש החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל שרית קליין – עו"ד, מרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל נועה מושייף – משרד המשפטים שולה קשת – מנכ"לית אחותי - למען נשים בישראל, חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו אניטה רויטר – ע' נבחרת שולה קשת, עיריית תל אביב-יפו יגאל קדושיאן – תושב שכונת הארגזים ענת קדושיאן – תושבת שכונת הארגזים אפרת קמחי – תושבת שכונת הארגזים זמירה עזריה – תושבת שכונת הארגזים אהרון שם טוב – תושב שכונת הארגזים אוקסנה שם טוב – תושבת שכונת הארגזים איה בר שם טוב – תושבת שכונת הארגזים מיכל שלומוב – תושבת שכונת הארגזים אורלי ביטון – תושבת שכונת הארגזים עופר אבינרי – מתחם חסן ערפה - יצחק שדה, תל אביב נאור יאיר ממן – עו"ד, מתחם חסן ערפה, יצחק שדה, תל אביב מוזמנים באמצעים מקוונים: אורנה אחרק פרלוק – עו"ד, שירות משפטי, מנהלת תחום מקרקעין, עיריית תל אביב-יפו מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יפית גולן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: פינוי תושבים בשכונת הארגזים בתל אביב (מס' 7250). << נושא >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בוקר טוב לכל החברים. הצעה לדיון מהיר – פינוי התושבים בשכונת הארגזים, של חבר הכנסת עופר כסיף וחבר הכנסת יצחק פינדרוס. עופר, אתה רוצה כמה מילים? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, תודה רבה. קודם כל, אני מתנצל, הייתי בישיבה בוועדה אחרת אז הייתי חייב להתעכב. כמו שהיו"ר יודע והחברים פה גם יודעים, שאני כבר הרבה שנים מנסה להיאבק פה בבית הזה על הזכויות של תושבי השכונות השונות בתל אביב, עוד מימי גבעת עמל, כפי שאני תמיד אומר, גבעת עמל זכר צדיק לברכה. ואני גם תמיד מזכיר שלפחות, עד כמה שידוע לי, שלושה אנשים נפטרו בגבעת עמל בעקבות הגירוש ושברון הלב שהם חוו, ולפחות אחד מהם נפטר לא בייסורים. וכל השכונות למעשה, שבחלקן כבר דנו, עם כל ההבדלים ביניהן, בסופו של דבר הבסיס הוא אותו בסיס. אני מכנה אותו שילוב של קפיטליזם חזירי וגזענות אכזרית. קפיטליזם חזירי, משום שמדובר למעשה בניסיון לרצות בעלי הון ונדלניסטים ולדפוק קופה, סליחה על הביטוי. וגזענות, משום שהרוב המוחלט של התושבים בכל השכונות הוא יוצאי ארצות ערב והאסלאם, מה שמכנים מזרחים. והגזענות, בניגוד למה שמנסים להגיד, תמיד אומרים לא להוציא את השד העדתי, הוא אף פעם לא נכנס חזרה. אף אחד לא מוציא את השד העדתי. הגזענות והאפליה של מזרחים לא עברה. זו אשליה. והשילוב הזה של אותו קפיטליזם חזירי וגזענות גם בא לידי ביטוי במקרה הזה שלפנינו. שכונת הארגזים, כמו שכונות אחרות, גם כן יושבה ב-1948. אני לא נכנס כרגע לכל ההקשר ההיסטורי, שהוא מורכב בפני ובעייתי בפני עצמו. המדינה לא עשתה שום דבר כדי לתמוך בתושבים. דבר לא נעשה, לא כדי להסדיר את המעמד שלהם, לא כדי שיוכלו לרכוש ולהיות בעלים. הם חיו שם בתנאים של הזנחה במשך כל השנים. הקרקע למעשה הייתה בבעלות המדינה ורמ"י, או כפי שהיא נקראה אז – מינהל מקרקעי ישראל. ובשנות ה-90 הקרקע נמכרה, והיא נמכרה במכרז ליזם פרטי כדי להקים מגדלים. וזה במסגרת בדיוק מה שאמרתי קודם, ברמה יותר כללית של נדלניסטים. היו כל מיני הליכים מינהליים, משפטיים, מאז ועד היום, שמערבים גם את היזם, גם את העירייה, גם את רמ"י, מספר התושבים. אחד מהדברים המכוערים ביותר שנעשו זה הפרד ומשול. וזה גם כדבר שהוא כלי של שליטה, על פי הגדרה, הפרד ומשול. כלומר, ליצור חיץ בין התושבים לבין עצמם, כך שיהיו כאלה שיוכלו ליהנות וכאלה שלא, ושזה יקשה על המאבק. אז אני אומר לכל מי שמעורב במעשה החזירי והאכזרי הזה – לא יעזור לכם. יש פה אנשים שנאבקים על ביתם, יש פה אנשים טובים כמו שולה ותנועת אחותי, שבמשך שנים מנהלים מאבק בשטח עם התושבים, ומגיע להם שאפו גדול, ויש גם חברי כנסת שנאבקים למען התושבים. וכפי שהעברנו השבוע בוועדה הזאת, ואני מודה גם ליו"ר שהיה חלק נכבד מזה, הכנה לקריאה ראשונה את חוק כפר שלם, וכפי שדנו גם בנושא של נס לגויים, עכשיו אנחנו מעלים גם את הנושא של הארגזים ונעלה עוד שכונות, ונעשה הכול, הכול, כדי שחוקים ברוח חוק כפר שלם יעברו לגבי כל שכונה ושכונה, כך שלא יהיה אפילו תושב אחד שימצא את עצמו מופקר ללא קורת גג או עם קורת גג לא ראויה. ואני אשמח, אדוני היו"ר, אם ייתנו באמת לשולה קשת, שמכירה את זה אולי יותר טוב מכולם, גם כן להציג את הנושא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ברור. תודה, עופר. נפתח עם שולה, רק בואו נעשה את זה שיהיה לנו שלוש דקות כל אחד, שנוכל באמת לראות איך אנחנו מקדמים את הדיון. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בהחלט. שולה קשת, עופר הציג אותי, אני גם מנכ״לית של תנועת אחותי, שהיא תנועה פמיניסטית מזרחית, ואני גם חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו. אנחנו במאבק של השכונות כבר עשרות שנים. אני יכולה רק לתת דוגמה, למשל, על ההבדלים, וזה באמת על בסיס אתני. כי אם אני לוקחת למשל את גבעת עמל, שלידה יש את שיכון צמרת, אז באותם ימים מאחורי שיכון צמרת עברו האשכנזים, הקהילה האשכנזית, המפא"יניקית, והמדינה העבירה את הבתים שהם קיבלו בטאבו. לגבעת עמל, למשל, זה לא קרה. והבעיה היסודית היא שגם בתי המשפט מכירים אך ורק בזכות הקניין, לא בזכות לקורת גג. אני חושבת שהגיע הזמן שיהיה גם חוק לזכות לקורת גג לאותם אלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה זאת אומרת בית המשפט לא מכיר? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> ברגע שאנחנו מגיעים לבתי המשפט, השופט שואל אותם זה בטאבו? הם אומרים לא, "אין מה לדבר, אתה צריך להיות מפונה. אין לך קניין על הנכס". המדינה העבירה אותם. ב-1948 הבטיחה להם שיעבירו את הבתים בטאבו, לא עשתה את זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> המדינה הושיבה אותם שם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן, בן-גוריון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> והמדינה הושיבה גם את השכנים שלהם? איך קראתם לשכונה ליד? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בשיכון צמרת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בשיכון צמרת, ולהם כן נתנו את האדמות בטאבו. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן, אז בזמנו העבירו את זה בטאבו עליהם. אבל לכל האחים והאחיות המזרחים שלנו לא עשו את זה, וזה באמת מאבק מזרחי היסטורי, והגיע הזמן לתקן את העוול. כי כבוד היו"ר וכבוד חבר הכנסת עופר כסיף, אחד הדברים, אני רוצה עכשיו להיות ספציפית על שכונת הארגזים, ואני באמת מלווה גם את שאר השכונות, ואני מאוד מאוד מודה לכם גם על הדיון הזה, ואני יודעת שיש פה גם תושבים מחסן ערפה וזה לא נגמר. יש 3,000 משפחות היום שהן בסכנת פינוי בתל אביב-יפו רבתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 3,000 זה כל החבר'ה של כל השכונות, או רק אלה בסכנת פינוי? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> רק אלה בסכנת פינוי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כולל כפר שלם, כולל הכול? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן, כן, זה המון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> באמת חשוב לציין גם את יפו, בטח. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בוודאי, גם את יפו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו מדברים על שכונות שבאו לשם, שהמדינה הושיבה אותם ב-1948 או ב-1950. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חלקם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא כל מיני חבר'ה שפלשו למקומות בשנה לא שנה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> ממש לא, זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו נגד. חשוב לי, בגלל שיצא לי בשבועיים האחרונים להתעסק, אני עם אלה שהמדינה הושיבה, לא עם אלה שפלשו בכוח, ולא עם העבריינים ולא עם אף אחד. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> גם אנחנו לא, אבל מה הבעיה? מה עושה המנגנון העירוני גם? הוא ישר קורא לכולם פולשים בגלל שאין להם את זכות הקניין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה בסדר. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, זה לא בסדר, אבל אנחנו יודעים שהם עושים את זה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> יפה, אז לא, הם חלוצים כולם. עכשיו, בואו ניקח את שכונת הארגזים, אני רוצה לתת נתונים. 341 משפחות בשכונת הארגזים. מתוך 341 המשפחות, מתוכם, לפי המתווה שנעשה, ותבינו, המתווה נעשה לאחר שגם רמ"י צ'יפרה את היזמים ונתנה להם קרקע בגרושים, וגם העירייה הגדילה להם מ-780 דירות ל-2,000 ומשהו דירות. מיליארדים של רווח. ומה מקבלים מתוך זה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שמה רצו? מה הפתרון היה בארגזים? מה הם רצו? דירה לכל בן אדם? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> הם אמרו אנחנו נותנים להם, מצ'פרים אותם בשביל שייתנו לתושבים דירה. אז בואו נראה את הנתונים נכון להיום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כמה זה שכונת ארגזים? כמה דונם? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא זוכרת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 600 ומשהו? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> כן, הוא קנה את זה, רכש ב-1.200 מיליון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מי? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> הוא רכש, היזם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> מיליון מרמ"י. רמ"י מכר לו ב-1.200 מיליון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה 1.200 מיליון? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> שקל. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> על מנת שהוא יפנה את כולם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 1.200 מיליון? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> כן, 1.200 מיליון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מיליון. לא 1.200 מיליארד. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא. הם מקבלים מתנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מיליון ורבע. תגידו, שאלה, כמה אמרתם משפחות שם? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> קודם כל יש את הארגזים דרום, שזה כבר נדון בעבר, וחלק פונו. עכשיו אנחנו מדברות על ארגזים צפון, שזה 341 משפחות. מתוכן, מתוך כל המתנות שהיזמים קיבלו, מה הם נתנו למשפחות? רק 25 משפחות יצאו זכאיות לקבל דירה פלוס 50 אלף דולר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איך הם עשו את המיפוי? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אז זהו, שום דבר לא שקוף, לא ברור. קודם כל ב-1996 עשו סקר, שמתוכו בכלל גם לא הגיעו להמון המון משפחות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא התאמצו. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> הם עושים את הסקר כמו שוק, מבית לבית מהר מהר, עם קלסר ביד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בואו רגע נדבר על עובדות. אנחנו מדברים על הארגזים, על השכונה עכשיו. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> הארגזים צפון, כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יפה. זה כמה משפחות אמרנו? עוד פעם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> 341 משפחות, מתוכן רק 25 משפחות מקבלות דירה פלוס 50 אלף דולר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עזבי אותי מזה. כמה דונם יש שם עכשיו בפינוי? << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> 600 דונם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נגמר התכנון? עשו תב״ע לשכונה ולשכונת הארגזים? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין עוד תב"ע? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני אגיד לך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, אני יודע מה אני שואל. אין תב״ע. אמרתם מי שהגדילו להם את זכויות הבנייה, נכון? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יפה, אז אנחנו יודעים בערך כמה יחידות הולכות להיבנות בשכונת הארגזים. << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> מ-850 העלו להם את זה ל-2,500. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 2,500 כל שכונת הארגזים? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא, רק שכונת הארגזים צפון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 341 זו שכונת ארגזים צפון? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יפה, 341 משפחות. בשכונת ארגזים צפון, כמה אמרתם יחידות דיור יש? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> הוא בנה תשעה בניינים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא, זה בדרום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בצפון, בואו לא נבלבל רגע. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בצפון הוא עדיין לא בנה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כמה התב"ע שלו, 2,000 ומשהו דירות? כמה אמרתם לי? הם עשו תוכנית ל-2,100 דירות? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן. מ-780 העלו להם ל-2,100 כדי שהם יוכלו לתת לתושבים דירות. רק 25 נמצאו שזכאיות לדירות, מתוך 2,100 דירות. אחר כך, 91 דירות, ויש פה נשים שהן נמצאות במתווה, שאני רגע רוצה לדבר עליו, הן נמצאות באיזשהו מתווה שהן מקבלות דירה, אבל הן משלמות עליה המון המון כסף. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מי הוציא את המכרז, המינהל? מכר לו ב-1.200 מיליון? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן, המינהל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רמ"י אמר לו קח ב-1.200 מיליון, תפנה אותם, איך שתעשה את זה לא מעניין אותנו. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זו הקרקע עם האירוע. כאילו אני עכשיו בא למכור לך איזה משהו, אומר לך תשמע יש עם זה בעיות, אני רוצה את המחיר. תעשה את החשבון אם שווה לך. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> והוא בנה תשעה בניינים ואכלס בשוק החופשי. אולי מעטים אפשר לספור על כף היד, שתי כפות ידיים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי אתכם. מי זה היזם? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> שעיה חכשורי. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא, אבל הצטרף אליו גם אלעד מגורים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר, תעצרו עכשיו רגע. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> רגע, אבל רק אני רוצה לסיים את הנתונים. 22 מקבלים פיצוי של 50,000 שקל, ו-203 משפחות יוצאות בלי כלום. מפונות בלי כלום. ולמרות שרוצים, אין למי להגיש ערר. אני כחברת מועצה ניסיתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> וכל אחת מ-200 המשפחות האלה יכולה להביא לי הוכחה שהמדינה הושיבה אותה? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן, את ההורים, את הסבא, והם נולדו שם. המתווה שהם עשו, הוא מתווה מפלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מי פה בשכונת הארגזים צפון? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> תרימו את היד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כולכם? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> אני יושב על קרקע של אבא שלי שעלה לארץ לפני 90 שנה מאיראן, ואני חזרתי לקרקע של אבא שלי לפני 35 שנה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי. הקרקע, אבא שלך קיבל אותה? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> אבא שלי, זרקו אותו שם, אמרו לו תחיה פה. לא היו לנו כבישים. עד היום לא היו כבישים, אם אשתי לא הייתה כותבת מכתבים לעירייה, לא היו עושים אספלט. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תגיד לי רגע, ואבא שלך נפטר ואתה נשארת לגור בנכס? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> לא, אני גר בדירה אחרת. אני באתי לשטח של אבא שלי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש איזה מסמך שהושיבו אתכם שם? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> איפה? היה לפני... << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז מה, סתם שמו אתכם שם? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תשמע, הדבר היה נהוג. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> ככה זה היה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם בשכונות אחרות, זה אותו סיפור. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> הסוכנות היהודית הייתה מביאה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, תעצרו רגע. מי עשה את המיפוי, עיריית תל אביב? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אפשר את עיריית תל אביב בזום? << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> היא עשתה גם את המתווה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל אני מבקש מכם, כשאני מדבר לא להפריע לי, בסדר? תנו לי רגע לשאול כמה שאלות. אורנה, בוקר טוב. מה שלומך? את יכולה להציג את עצמך לפרוטוקול? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> כן. שמי אורנה אחרק, אני עו"ד בשירות המשפטי בעיריית תל אביב-יפו, ואני מנהלת תחום מקרקעין בעירייה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, את יכולה לעזור לי? אני מנסה להבין ולא מצליח להבין. בדרך כלל אני קולט מהר דברים, אבל פה לא הצלחתי. תגידי, מתוך 341 משפחות, איך רק 70? 70 משפחות אמרתם? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> 25 מקבלות דירה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 25 מקבלות דירה, השניות מקבלים פיצוי. איך עשו את המיפוי? איך הלכתם? מה היו התנאים? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> נתחיל מזה שעיריית תל אביב היא לא הבעלים של הקרקע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מי עשה את המיפוי? לא אתם? אין בעיה, הבעלים, אני יודע שזו רמ"י. הם אמרו פה. מי האנשים שעשו את המיפוי למי מגיע? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> רמ"י עשתה, כשהיא מכרה את הקרקע ליזם, היא עשתה מיפוי בשנת 1996. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז לכם אין נגיעה לעניין, כי אתם לא עשיתם את המיפוי. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> רגע, לא. לאחר מכן ב-2016, העירייה ניסתה לסייע לתושבים בשכונת ארגזים ושימשה מתווך בין היזם לבין התושבים, ובמסגרת הזו נעשה ניסיון להכניס למעגל הזכאים, או מי שיהיה זכאי לדירה בתוספת תשלום, או לדירה בלי תשלום, להגדיל את זה, כי חלפו כל השנים האלה. זה מה שהם קוראים לו מתווה 2016, ובמסגרת הזו נעשה מיפוי של עוד משפחות. לפי הנתונים שלנו, מי שקיבל במסגרת המכרז של רמ"י הן 120 משפחות, ובמסגרת המתווה של 2016 עוד 125 משפחות, שזה אומר, כמובן, חלק מהן צריכות לשלם איזשהו סכום על הדירה שהן יקבלו, ובסך הכול זה 235. אני לא יודעת נתונים, מתייחסת לגברת שולה קשת, אבל זה הנתונים שלנו. כל השאר הם פשוט או אנשים צעירים שנכנסו אחרי מה שנקרא המועד הקובע בשנות ה-2000, 2015, לכן הם לא זכאים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, רק שאלה קטנה, אמרת לי שיש חבר'ה שפלשו ב-2000 ו...? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> מ-2000 ואילך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני לא מדבר, מי שמ-2000 ואילך לא יקבל, אבל אם בן אדם בא לשטח של אבא שלו, שהושיבו את אבא שלו שם, אז זה לא נחשב שלו? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> שוב, יש את המועד הקובע מ-1996. מי שהיה ברצף גם כל הזמן הזה, מ-1996. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא צריך להראות רצף מגורים? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> צריך להראות רצף, בוודאי, והוא גם צריך להראות שאין לו דירה נוספת. אני מזכירה שמדובר בפתרון סוציאלי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, דקה. אני חייב לשאול שאלה. החבר'ה ששמו אותם שם, הם פלשו? כאילו, זה לא היה אינטרס של המדינה? המדינה לא הושיבה אותם? אני רוצה להבין, אני לא מצליח. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אני מנסה להסביר. אני לא מדברת בשם המדינה. אנחנו יודעים שחלק מהתושבים שנמצאים שם במקום, אנחנו מדברים על לפני למעלה מ-70 שנה, הרוב, לצערנו, מטבע הדברים, כבר לא בין החיים. הם מה שנקרא, בתיהם ראש בית האב. אז המשפחות האלה כן קיבלו, כן הכירו בהן, בעיקר אם הן הופיעו באותו ספר של המדינה. ולילדים שלהן, מה שנקרא דור ב', נתנו זכאות מסוימת שעליה הם צריכים היו לשלם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כמה לשלם? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> ילדים של זכאים שהיו מעל גיל 43 ב-2015, אמורים להיות זכאים לדירת שלושה חדרים ללא תמורה, בלי שהם צריכים לשלם. ילדים של זכאים מגילים של בין 27-42, יהיו זכאים לדירת שלושה חדרים, ישלמו בהשתתפות של 750 אלף שקל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, סליחה, עזבי את זה. לא להגיב, היי, אף אחד לא מדבר. אני אגיד לך את האמת, כאילו אתם מפילים את זה על המדינה, אבל אני חושב שגם המדינה וגם מי שניהל את זה, זה בן אדם חוצפן, חסר מצפון, שניצל את הכוח שלו להתעלל באנשים חלשים שלא ידעו להתגונן, כשאומרים לי תשמע, הוא צריך לתת תוספת כספית, ומי שלא גר, ומה גר. ואם אני עוזב את המשק שלי בגורן, שגם את סבא שלי הביאו לשם ב-1951, כי לא היה מי שישב שם, הרי הם חיפשו מי ישב, הם מצאו כמה חבר'ה שיהיו גדר אנושית, ועכשיו, כי אני עזבתי בגלל ילדים או משהו מסוים, אז כאילו לא, המשק שלך כבר לא שווה וניקח לך את המשק. ואתם עוד אומרים, למי שיש דירה. אז גם ההוא שהושיב אותו שם, איפשהו דאג לשפר את החיים שלו, השקיע אולי בבית, התמזל מזלו, שזה גם אחוז קטן, אתה אומר, לא, אתה הצלחת להסתדר, אתה לא תקבל. יעני זה שהושיבו אותך שם, זה לא מספיק. עכשיו, אני אגיד לך איפה הבעיה שלכם. אתם, עיריית תל אביב, או שתתנערו מההסכם, אבל אל תגידו לי זו המדינה. אתם הייתם שותפים לאירוע. תקשיבי, אני ואת, שנינו שליחי ציבור, אנחנו עובדים בשביל הציבור. אנחנו עושים הרבה דברים. אני בלילה שם את הראש שלי על הכרית כדי לבדוק שבאמת לא פגעתי באף אחד בשום החלטה שקיבלתי, בשום רפורמה שבאה לעבור פה. אני שם את הראש, אני נותן דין וחשבון לבורא עולם, ואני באמת מאמין בלב שם שעשיתי טוב לטובת המדינה הזאת, כי אני שליח שלה ואני עובד אצלה. אני עובד אצל כל אחד פה ועובד אצל כולם. עכשיו, אני יודע שאת לא היית מעורבת בזה, אני מאמין שלא היית בכל השנים האלה אחורה, או שכן. אבל עיריית תל אביב לא יכולה לבוא ולהגיד לי זה המינהל. אתם הייתם שותפים. ואני אגיד לך משהו על עיריית תל אביב? אם זה התושבים שלכם, הייתם צריכים לשמור עליהם. הייתם צריכים להגן עליהם. והייתם צריכים להגיד לרמ"י, אנחנו לא נקדם לכם את אישורי הבנייה, אם לא כל תושב ותושב יקבל. ולא תהיה פה בלטה ובלוק לא יקום פה, אם אנחנו יודעים שהתושבים שלנו לא יקבלו את מה שמגיע להם. ובתור אחד שייצג ציבור והיה בלובי, הייתי בהתאחדות העופות ובארגונים החקלאיים, שנלחמתי מול המדינה בהרבה דברים, דאגתי לאלה שאני מייצג אותם. ואלה שאני מייצג אותם זה בדיוק כמו שהם תושבים שלכם, עיריית תל אביב. ואתם באים, ההוא יוסיף, ההוא לא קיבל, ההוא לא היה. אני אומר לך, אתם נכשלתם בתור אלה שאמורים להיות הגב שלהם. אתם הייתם אמורים להיות הגב שלהם, הייתם אמורים להיות המשענת שלהם, הייתם אמורים להשתמש בכל כוח שיש לכם כדי לשמור עליהם, ולא עשיתם את זה, ועכשיו אתם אומרים שזו המדינה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, לא. אני הבנתי את האירוע. לא רוצה לשמוע אירועים, סליחה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> יש עוד נתון שחשוב לדעת. היום העירייה רוצה לפנות אותם, היא דורשת מהיזמים, היא קרקע ששייכת לעיריית תל אביב-יפו בשכונת הארגזים. זה שהיא אומרת שאין שם אדמה ציבורית של העירייה, עוד פעם העירייה רוצה היום לפנות? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, את אומרת שהאדמה לא שלך, אבל יש פה קרקע שהיא כן של עיריית תל אביב. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אתם לא נותנים לדבר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> סליחה, דברי. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> קודם כל, בהחלט עיריית תל אביב רואה את התושבים שלה ועשתה הכול במהלך השנים כדי לסייע. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו. שקט. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> עם כל הכבוד, באמת, כל מה שנאמר פה עד עכשיו זה לא תואם את המציאות, אבל רק אני רוצה להבהיר את הדבר הזה. הדבר השני זה, נכון שיש שטחים ציבוריים, כשבונים שכונות, עיריית תל אביב צריכה לקבל שטחים ציבוריים כדי לספק את התושבים. כבר דיברה הגברת שולה קשת על שכונת הארגזים צפון, אבל שכונת הארגזים דרום כבר בנויה. ושכונת הארגזים דרום שיש בה תושבים, צריכה לקבל שטחי ציבור, ולכן צריך לפנות את שטחי הציבור עבור השכונה הזו עכשיו. זה המצב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל בכוח? כשלאנשים אין לאן ללכת? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לפנות אותם עם הסכם דרקון. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> העירייה שימשה כמתווך ועשתה ככל שביכולתה לסייע לתושבים, מה לעשות? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, אבל איך אנחנו יכולים, כשאני רואה פה אישה בוכה מולי שאין לה פתרון? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> איך? בחיים לא ביקרתם בשכונה שלנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תנו לי, חבר'ה, אני יודע לנהל. אתן מפריעות לי. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> כל הטענות של הגברת קשת, והיא יודעת את זה, וגם של כל התושבים, גם נדונו בבתי משפט וגם נדונו בפני הוועדות התכנוניות. ועדת ערר דחתה את הערר. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> איזו ועדת ערר? אין אפשרות לערער בכלל. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> הגשת ערר על התוכנית שהיא נתנה ליזם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לתושבים אין אפשרות לערער. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> נתתם לנו צו דרקוני, ונתתם לנו להגיב? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> דקה, דקה. אי אפשר. אתם רוצים שננהל דיון? די. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אנחנו פועלים על פי החוק, ושוב, אני אומרת, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לסייע לתושבים שזקוקים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, אז מה אני עושה עם הבחורה פה לידי עם דמעות בעיניים? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אני באמת לא רוצה להיכנס לעניינים פרטניים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו פה. אני לא רוצה להוציא. אורנה, אני אומר לך מהצד שלי, ומי שמייצג אנשים, היה ראש ועד יישוב, ייצגתי בכל הארגונים, אני אומר לך, באמת, תעבירי את זה לראש העיר שלך ולכל הצוות, נכשלתם בלשמור על התושבים שלכם. כישלון מטורף. אם יש פה אנשים שאין להם קורת גג, אל תבואו, תגידו לי כן החוק וכן ציבורי ולא ציבורי. אתם לא ראיתם אף אחד חוץ מלראות את ההכנסות שלכם ולשתף פעולה עם מי שצריך, כי לא עשיתם את מה שאתם צריכים לעשות, ויש לכם כוח עצום ביד כדי לשמור על האירוע הזה. לא הגיוני שתגידו לי, ההוא היה לו שטח שיוסיף עוד 700,000. אם הגדלתם את זכויות הבנייה שם ל-2,100 יחידות, שהייתם צריכים בסוף להגיד לכל אחד, לפחות קורת גג, לקבל דירה לכל אחד כדי להמשיך באירוע. וזה עדיין היה לא כלכלי, ואני, תאמיני לי, מבין בעסקים ויודע כמה כסף עושים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה רגע לחזק את מה שאמר היו"ר. מדובר פה בלא פחות מאשר רדיפת בצע גרידא. אנחנו רואים פה אנשים, אנחנו עשינו סיור בשכונה לפני כמה, שבועיים, שלושה? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> רק להגיד שלעירייה אין שום רדיפת בצע. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, עכשיו אני מדבר, אל תפריעי לי. אנחנו עשינו סיור בשכונה לפני שבועיים-שלושה. אני מציע שאולי גם הוועדה באמת תעשה שם סיור, אולי בכמה שכונות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אשמח להצטרף לסיור. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פשוט הזנחה פושעת של התושבים, של השכונה, אשפה, הרס, במשך שנים. האנשים יושבים שם, אין להם לאן ללכת. אז עכשיו באים וחלקם אומרים פולשים? אין להם זכויות על הקרקע? הוליכו אותם שולל במשך שנים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יכול שנייה? אני חייב לשמוע את המינהל. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מסיים במשפט אחד. מה שאני מבקש פה, שההמלצה של הוועדה תהיה, א', להגדיל את מעגל הזכאים, שלא יהיה אחד בלתי זכאי שימצא את עצמו ברחוב, ו-ב', שהסכום שיידרש להשתתפות עצמית יהיה סכום שהוא בר השגה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא צריך השתתפות עצמית בכלל. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומר אפילו. אני גם בעד שלא תהיה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא תהיה השתתפות עצמית. לא אמורה להיות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מאה אחוז איתך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 341 דירות, בא המינהל להגיד לי על 2,100. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מסכים לגמרי עם היו"ר, שלא צריכה להיות השתתפות עצמית, משום שהם שם, זה שלהם. אבל אני אומר שגם אם תהיה, שזה לא יהיה סכום שהוא מלכתחילה לא רק שהוא לא ריאלי, אלא שהוא בא להכשיל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה מרמ"י, לא? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> יונתן רלבג, יועץ משפטי לחטיבת שמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה שלומך? אני אגיד לך משהו, אני רוצה את התגובה שלך. תשמע, אני רשמתי פה כמה משפחות, כמה עניינים. תקשיב, שבוע לפני החוק על כפר שלם ישבתי איתכם בחוץ. אני איתכם, פושע שנכנס מתישהו, איזה בריון שהוא חושב שהוא יכול להשתלט על אדמות מדינה ולבוא לתת לו פיצוי – אני איתכם, צריך להוציא אותו בכוח ומבחינתי, הטרקטור, כשמפנים את הבית, להרים אותו ביחד עם הטרקטור. אבל אם יש פה משפחות שלא עשו את המיפוי כמו שצריך, ואני לא חושב שעיריית תל אביב עשתה את העבודה כמו שצריך, איך יכול להיות דברים כאלה? הרי בטוח יש מסמכים, את מי הביאו או לא הביאו. תקשיב, אני לא אומר לך מי בא להשתלט. אבל אם אנשים שבאו, יישבו אותם באזור, נתתם 2,100 דירות שמקימים שם, ממש נתונים שקיבלתי. אנחנו מדברים פה על 341 משפחות. לכן אנחנו יודעים מה זו תל אביב. לתת להם קורת גג לכל משפחה, היזם מרוויח וגם רמ"י יכולה להרוויח. איך נפלנו באירוע הזה? ואני אומר לך, אני נגד הפולשים. כל אחד שתוכיחו לי שהוא פולש אחרי זה, אני נגד. אבל אם היו את החבר'ה שזה, אין להם יכולת להתמודד. אני אומר לך שאני עשיתי עסקים, עשיתי כמה דברים בחיים, ואני אומר לך, לפעמים להתמודד מול ארגונים, היו דברים לפעמים שאני כבר התייאשתי, אמרתי לשותף שלי יאללה, בוא נשלם את הכסף, תשחרר אותי, מה עכשיו, הוא ייקח אותי ארבע שנים טיול? לא היה לי כוח להתמודד עם המערכת. אי אפשר להתמודד עם המערכת. אחי, זו קורת גג. אין להם יכולת. מאיפה יביאו 100, 150, 200? מאיפה הם יביאו את הכסף? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> 1.5 מיליון הם רוצים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו רגע. היכולת היחידה שהם יכולים לוותר עליה כדי להילחם איתכם, והם היו מצליחים, אני מאמין, גם בבית משפט, זה אם הם היו אומרים, או שאנחנו מפסיקים להביא ילדים, או שאנחנו מפסיקים להאכיל את הבית, או שאנחנו מוותרים על כמה דברים, לא יודע, מחשבות פרועות. באמת, זה לא נראה טוב. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> לשאלת היו"ר, מדובר במכרז פומבי שנערך לפני קרוב ל-30 שנה. זאת אומרת, המכרז התקיים בשנת 1998, ובשנת 1999 נחתם ההסכם. המתווה המכרזי הזה כבר לא יכול להיות היום, כיוון שמאז תוקן חוק, לא ניתן, בהתאם לסעיף 2ה רבתי לחוק רשות מקרקעי ישראל, להוציא מכרז מהסוג הזה היום. אבל המכרז יצא בהתאם למצב החוקי, כפי שהיה דאז. נעשה תהליך מיפוי בשנת 1995. אני מודה ומתוודה, אני לא יודע עד הסוף מה היה אופן הביצוע של אותו סקר. אחרי המכרז הפומבי, ואני מזכיר, במכרז פומבי מחיר הקרקע נקבע בשוק התחרותי ובהתאם להצעות שהוצעו, ולכן מחיר הקרקע שניתן דאז ניתן בהתאם לתוצאות המכרז. אבל לאחר המכרז הקרקע עברה בהסכם ליזם הזוכה ולפי התנאים. מאז ועד היום ההתנהלות בנושא הזה הייתה של היזם מול התושבים, ובמתווים כאלה ואחרים מול העירייה. כל מה שאני אומר עכשיו בהקשר הזה הוא למיטב הידיעה, מכיוון שהרשות לא מעורבת. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> היא מעורבת מאוד, והיא רוצה לפנות את התושבים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, אני לא מסכים להפריע לו. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> סליחה, מאה אחוז. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> הרשות לא מעורבת מכיוון שהקרקע, על פי הסכם, נמצאת אצל היזם. ליזם יש זכויות בקרקע כבר קרוב ל-30 שנה, ולכן הרשות לא מעורבת. צריך להבין את זה. עכשיו, למיטב הידיעה, אני אומר את הדברים שוב בזהירות, היו פה לא מעט הליכים משפטיים שנדונו וטענות רבות, חלקם התקבלו ונדחו. היו הליכי ערר בפני שופטת בדימוס שבחנה את הטענות. היו הליכים תכנוניים שקודמו וטענות שנדונו ונדחו. במתווה מהסוג הזה, אני לא יודע להיכנס לסוגיות הפרטניות, אבל בהחלט יש לא מעט טוענים שלא נמצאו זכאים, ושהגיעו או אחרי שנת 1996 או בשלבים כאלה ואחרים, אבל אחרי שנת 1986, כי כל מי שהגיע לפני 1986 זכאי ליחידת דיור בהתאם למתווה. לפחות, שוב, ואני אומר בזהירות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עם תוספת או בלי תוספת? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> בלי תוספת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מי שהיה מ-1986. לפני 1986. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> נכון, אבל אני אומר את הדברים למען הזהירות, כי צריך להבין, המתווה הזה כולו הוא מה שקודם ונסגר במעגל היחסים שבין היזם, העירייה והתושבים. הרשות לא חלק מהדבר הזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שאלה, אתם הוצאתם את המכרז, אתה לא היית אז, אני מאמין. אני סומך עליך שאם היית אז, לא היית נותן לזה לקרות. אתה נראה לי איש טוב. << אורח >> ענת קדושיאן: << אורח >> את היזם, אנחנו הבאנו לשכונה. את פרידמן חכשורי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם הבאתם אותו. << אורח >> ענת קדושיאן: << אורח >> כן. אנחנו תמכנו בו, כי הוא הבטיח לנו שהוא ידאג לנו. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> ואז העבריינים סחטו אותו. << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> היה עוד יזם שרצה לתת לכולם דירות בלי המכרז, ואז חכשורי נתן 1.250 מיליון שקל בשביל לזכות במכרז הזה, והוא זכה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם הבאתם אותו לבתים. איך קוראים לו? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> שעיה חכשורי. << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> הוא בן 90 פלוס, הוא לא יכול לדבר עכשיו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין לו ילדים? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> יש לו ילד שהוא לא קשור בכלל לזה. הוא עושה עבודות אחרות. הוא גם קבלן, אבל הוא לא קשור לשכונה. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> הוא בנה בניין אחד, הכניס חלק מהוותיקים, ונשאר ככה, אמר, סליחה על הביטוי, אני נשארתי עם המכנסיים למטה. התערבו עבריינים, לזה נתן 5%, לזה נתן 10%. << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> חילק שם דירות לאנשים שלא היו צריכים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, תעצרו. תנו לי רגע, אני חייב לשאול את החבר'ה. תגיד, יונתן, הוא החזיק את הקרקע, ועכשיו כשהוא הגיש את התוכניות הוא ביקש הגדלה מעיריית תל אביב. מתי עיריית תל אביב אישרה לו את ההגדלה? אתה יודע להגיד לי? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> בתמורה לפצות אותנו הוא ביקש את זה, כי הוא אמר שלא כדאי לו לפצות אותנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תאמינו לי, אני יודע מה אני שואל. יש לנו נתון מתי עיריית תל אביב עשתה לו את ההגדלה? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אני רגע בודק. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יכול לשאול את עיריית תל אביב אם יש לכם בעיה. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו בהקשר לזה שהוא אמר שאנשים לא היו בזה. הם באו ודפקו לנו בבית, אנשים בעבודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> אני יגאל קדושיאן, זו אשתי שם יושבת. אנחנו היינו בעבודה, דפקו לנו בדלת מהסקר – אה, אתה לא בבית? אז אתה לא פה. מה הם רוצים, שאנחנו נשב בבית עד שהם יבואו וירשמו אותנו? עכשיו הוא אומר לך, לא היית בבית, תוכיח שאתה גר פה. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> לא טלפון, לא מכתב, כלום. באים ככה, כמו שוק. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> זה אלף-בית. גם אני יודע שיש פה שכונות שהציעו להם לקנות את הטאבו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, חבר'ה, אתם רוצים שאני אגיע? יש לי עוד 10 דקות לגמור. אנחנו מנסים להגיע לפתרון. אתם יודעים או שאני אשאל את עיריית תל אביב? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אין לנו את הנתון הזה. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אפשר להגיב? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אורנה, תגידי. מה יש לכם להגיב? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אני אגיד לך מה יש לי להגיב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני הבנתי שכשהיזם קנה את הקרקע, הוא היה אמור לבנות עליו 700 ומשהו יחידות, ועיריית תל אביב אישרה לו את ההגדלה ל-2,100 יחידות. באיזו שנה אישרתם לו את ההגדלה? רק מתי זה קרה? אורנה, את יכולה לענות לי על זה? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> בינואר זה עלה מ-700 ל-1800. רשום. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> עכשיו אני יכולה, הייתי מושתקת. קודם כל, המושגים מאוד חשובים. עיריית תל אביב לא נתנה ליזם שום דבר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, היא אישרה לו, ועדת התכנון והבנייה. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> רגע, רגע. יש הליכים תכנוניים שהתקיימו. היזם הגיש בקשה לפי תוכנית כוללנית של עיריית תל אביב שנקראת ת"א 5000, והוא היה זכאי להגדלת זכויות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מתי זה קרה? אין בעיה, לא אמרתי שעשיתם דבר לא חוקי, רק מתי זה קרה? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> לא, אבל אני רוצה להסביר. והוא לא קיבל את מירב הזכויות לפי התוכנית של תל אביב 5000. התב"ע החדשה אושרה ב-2021. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא כבר בנה את היחידות, כאילו? כל שכונת ארגזים צפון בנויה או עוד לא? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> לא, לא. מה פתאום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא מחכה להיתרים מהעירייה? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> התנאי להיתר של העירייה ליזם, הוא שהוא יפנה אותם. זה בדיוק מה שהיא עשתה בגבעת עמל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, תעצרו. אני רוצה להיות פרקטי. היום בשכונת ארגזים צפון עוד לא בנו את הפרויקט, נכון? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה הסיבה שמעכבת אותם? בלי להרחיב במאה מילים. << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> כל עוד היזם לא יפנה אותנו כדי לבנות גן ילדים, שאנחנו תומכות חינוך, אז הם לא יקבלו אישור, ועל זה זה עומד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> על זה זה עומד. ומי מפנה אתכם, עיריית תל אביב? << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> הקבלן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הקבלן נותן לכם צו פינוי? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> הוא אומר לנו לכו תריבו עם העירייה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, תעצרו. אני לא יכול לשמוע. מה קורה לכם? בגלל גן הילדים עכשיו, הוא לא מאשר לו. << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> כן. אנחנו תומכות חינוך, זה האבסורד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, הכול בסדר. אם הוא מביא את גן הילדים, עיריית תל אביב תאשר לו. כמה דירות הוא צריך לבנות בארגזים צפון? << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> כרגע יש לו בניין בן 30 קומות, פלוס בניין נמוך, שאני לא יודעת כמה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, בצפון הוא עוד לא התחיל לבנות. הוא מחכה להיתרים, לכמה עוד יחידות? << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> 30 קומות פלוס בניין נמוך, שאם אני לא טועה שבע קומות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שבערך כמה יחידות זה? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בסך הכול, דרום וצפון זה 2,300 דירות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> את רוב הדירות הוא בנה, אכלס, הרוויח את הכסף כאילו. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> כן, שוק חופשי, תשעה בניינים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה שוק חופשי, הוא כבר קיבל את הכסף, עשה את המכה שלו. עכשיו הוא מבחינתו לא מקבל היתר עד שלא מפנים אתכם, הוא שלח לכם עורכי דין. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> ויש לו מלא מקום לבנות והוא מתעקש דווקא שם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> את קיבלת דירה? את אמורה לקבל בית? << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> לרכוש ב-750. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> אבל אין תאריך והוא לא אומר מתי הוא ייתן את הדירה. הוא החתים אותנו על חוזה עם אקדח ברקה, שכל החוזה לטובתו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל חתמתם לו? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> כי הוא אמר או שאתה חותם לי על החוזה עכשיו, או שאני מפנה אותך תוך חודש מהבית. מי לא יחתום לו על החוזה? הוא לא נתן לנו צ'אנס. וכל מה שכתוב בחוזה, הכול לטובתו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל איך? אמרתם לי שהוא בן 90, מה, הוא מחזיק אקדחים? << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> זה לא הוא, זה יוסי אשכנזי, העו"ד של תשובה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רגע, אני רוצה לשמוע את זה עם הזקן. איך השם שלך? << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> שם טוב אהרון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תגיד לי, שם טוב, ארגזים דרום פנוי, הוא בשביל לבנות בארגזים צפון צריך שאתם תפנו לו קרקע מסוימת שאמורים לבנות עליה גן ילדים, כי בלי זה העירייה לא מוכנה לתת לו היתרי בנייה. נכון? לא להרחיב. << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> בדיוק. ולא חסרה אדמה שם לבנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה האירוע. בקיצור, אתם עכשיו תוקעים אותו. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> הוא נותן לנו 2,000 שקל בחודש שכירות. הוא לא אומר מתי נקבל את הבית, ואם נקבל אותו. אין שום תאריך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ומה זה 2,000 שקל גם? כלום. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> ומה זה 2,000 שקל? אני, יש לי ילד נכה צה"ל. יש לי חמישה ילדים. הוא, יש לו ילד נכה, איפה הוא ילך עם זה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה חתמתם? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> הוא עמד לי עם אקדח ברקה. << אורח >> אהרון שם טוב: << אורח >> הוא אמר, תוך 90 יום אם אתה לא חותם, אנחנו מוציאים אותך מהבית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו. היי, נגמר לי הזמן. אני רוצה לעזור לכם, אתם קופצים. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> הוא במקרה בא אליי, הנציג של הקבלן, ואמר לי אם אתה לא חותם, אני מפעיל לך את הצו שיש לי נגד כל השכונה, צו פינוי. הוא אומר לי, אני מפנה אותך מהבית. אז אני לא אחתום לו על מה שהוא אומר? אני עם חמישה ילדים, הוא רוצה שאני אתן לו 750 אלף שקל. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תן לי רגע להזכיר ליו"ר ולפרוטוקול את מה שהיה בגבעת עמל. כשמאיימים עליהם, זה לא סתם באוויר. בגבעת עמל, במקרה ההוא זה היה תשובה, הוא שילם 1.8 מיליון, עד כמה שאני זוכר, אולי אני טועה בסכום, שילם את זה למשטרה, כן? גוף ציבורי, כדי שיפנו בכוח את התושבים. אחרי שזרקו אותם, הוא תבע מהתושבים להחזיר לו את הכסף על הפינוי. לא מאיימים עליהם באוויר, הם מכירים את זה, הם יודעים למה הם מסוגלים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, עצרו. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> רק עוד עובדה אחת. בכל התהליך הזה, שלא כחוק, שלא כדין, הם לא נתנו לתושבים ליווי משפטי שלהם. לא היה להם שום ידע משפטי, שום ליווי, שום עורך דין. הם מול היזמים, העירייה הפקירה אותם, ועכשיו היא אומרת אני לא חלק מהעניין. את חלק מהעניין, יש לך שם קרקע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי אותך. לעצור. << אורח >> נאור יאיר ממן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו שהוא מובן מאליו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, דבר. << אורח >> נאור יאיר ממן: << אורח >> אני פשוט באתי בעניין של חסן ערפה, אבל משפט אחד. עו"ד יאיר ממן, אני מייצג את משפחת אבינרי, הגעתי יחד איתו, במתחם חסן ערפה, אני מקווה שתיתן לו זמן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא יקבל עכשיו. << אורח >> נאור יאיר ממן: << אורח >> החטא הקדמון, לדעתי, זו הפרקטיקה שהיא פסולה ופה האשמה והאחריות נופלות על המדינה. שלקחת איזשהו מתחם, שאנשים באמת באו ויישבו אותו, ומכרת אותו ליזם עם האנשים ולך תתמודד איתם. אני אומר את המובן מאליו. אבל תחשוב שבמושב גורן, שאני מניח שגם שם הסוכנות באה ויישבה את התושבים, או הייתי הולך לקיבוץ, לא יודע, חניתה, או כברי, היו באים לתושבים ואומרים, אדוני, מכרנו את המושב או את הקיבוץ ליזם ולכו תסתדרו איתו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה. עופר, שלוש דקות. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> אנחנו ממתחם חסן ערפה. קודם כל, הדיון הראשון שנגע לכל השכונות, מה-21 במרץ 2023, מדובר בנושא רוחבי. כל הנכסים האלה זה בעצם נכסים של גוף שנקרא רשות הפיתוח. כל המתחמים, גם הארגזים, גם גבעת עמל, גם חסן ערפה, גם כפר שלם, בסופו של דבר תולדת הנכסים זו רשות הפיתוח. זה דבר אחד. עכשיו, אנחנו מבקשים הסדר פיצויים במתחם חסן ערפה, שהינו חלק מהמתחמים של רשות הפיתוח בתל אביב. אני אסביר. אצלנו המתחם הוא עסקי, הוא טיפה שונה, אבל עדיין זה בדיוק אותו דבר. כל הדיירים בנכסי רשות הפיתוח, החל מקום הקמת המדינה. המשפחה שלי הגיעה ב-1930 לארץ, לפני קום המדינה, הם לחמו במחתרות היהודיות. אחרי זה המשפחה המשיכה לאגף המודיעין, לשב״כ ולמוסד, לגופים כאלה. הנכס אצלנו נרכש בכסף מלא ובאישור המדינה. יש פה פסק דין עם המדינה שרכשנו את זה. ובסך הכול הבעיה הרוחבית בו, שמה שקורה, שרמ"י, לחלק מהאנשים, היא הסדירה את הבעלויות. יש אנשים, החל בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בעכו, בלוד, ברמלה, מכרו והסדירו את הבעלויות בעשרות אלפי נכסים של רשות הפיתוח. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ומה הסיפור אצלכם שלא מסדרים? << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> במקרה אצלנו, יש 350 דיירים עסקיים שלרובם הסדירו את הבעלויות בטאבו. יש לי את המסמך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז למי לא הסדירו? << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> יפה. חלק מהמקרים, פשוט רמ"י, בגלל הרשלנות שלה בהבנת מבנה בעלי הזכויות במקרקעין, שאני כמובן לא מאשים את הנציגים פה, אלא זה נעשה בעבר, לא הודיעו לחלק מהאנשים שהזכות שלהם זה להירשם בטאבו. בגלל שחלק מהאנשים נרשמו בטאבו וחלק מהאנשים לא נרשמו, נוצר פה בעצם, לא נעים לי להגיד, אבל יש פה אפליה וחוסר שוויון במקרים האלה. מה שאנחנו, במקרה שלנו, גם עסקאות נוספות כולן, חשוב לי להדגיש את זה, זה על פי הוראות למכירת נכסי רשות הפיתוח מ-1958. אנחנו נגיש את זה לוועדה, שזה קובע זכות בסעיף 17 – מכירת נכסים תפוסים על ידי דיירים, זכות קדימה ניתנת לדיירים ברכישת דירותיהם. זאת אומרת, מה שבפועל, כל הנכסים פה, על פי ההוראות נמכרו, ורמ"י אפילו מודה את זה בנהלים שלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר. עופר, אני חייב לסיים. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> בסדר. מה שאנחנו מבקשים זה הסדר, במקרה של נכסים עסקיים זה 90% משווי בעלות, כמו שנעשה במתחמים אחרים. ובנוסף, אנחנו מבקשים את הנזקים ואובדן הרווחים העתידיים החל משנת 2001, כאשר הקרקע הייתה צריכה להירשם על שמנו, כמו שנעשה במקרים אחרים ברחבי הארץ ובכל מתחם חסן ערפה בתל אביב. בהזדמנות זאת, אני רוצה להודות לחברי הכנסת, יו"ר הוועדה יצחק קרויזר, לחבר הכנסת ששון גואטה, לחבר הכנסת עופר כסיף, לחברת הכנסת קטי שטרית, שהם פה הרימו את הכפפה והם רוצים לעשות צדק עם ציבור רחב של אנשים, שלא הסדירו להם את הבעלויות בנכסים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> מצטרפות לתודות. << אורח >> נאור יאיר ממן: << אורח >> סליחה, אפשר משפט אחד? אני לא אאריך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה רגע לסכם, חייב להביא פתרון. יאללה, אחד. << אורח >> נאור יאיר ממן: << אורח >> חבר הכנסת עופר כסיף, אני לא מהבוחרים שלו, אבל הוא פועל רבות לטובת העניין הזה וכל הכבוד לו, אמר בתחילת הדרך שהמדינה לא עשתה מספיק לפתור את הבעיה של התושבים. אני רוצה להגיד משהו אחד. המדינה עשתה. יש החלטות ממשלה משנות ה-50, יש החלטת ממשלה משנת 1989, יש הוראות. פשוט יש פה מערכת שלדעתי זה קשור הרבה לרמ"י, פקידותית, שהחליטה מה כן, מה לא, לפי שום קריטריון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי, בסדר. נועה זו הכוכבת של הוועדה, בלי נועה לא נתחיל ועדה. פעם אחת הייתה בזום, לא הלך טוב. נועה, מה העניינים? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בסדר גמור, מה שלומך? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עשר. תגידי, משפטית, את במשרד המשפטים? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בהחלט. מה שאני יכולה לתרום לאירוע בשלב הזה, זה להגיד שבאמת כל האירוע הזה של העברת קרקעות המדינה ליזמים פרטיים כאשר יש אנשים שמצויים על הקרקע, בין אם הם מצויים שם כדין ובין אם אינם מצויים שם כדין, ובין אם יש מחלוקת אם הם מצויים כדין, היום כבר לא קורה. זאת אומרת, סליחה, כשהם מצויים שם לא כדין לתפיסת המדינה, זה כבר לא קורה. יש היום את סעיף 2ה לחוק רשות מקרקעי ישראל, הוא נולד בדיוק בגלל המקרים האלה, שכאשר רוצים להקצות קרקע פלושה, אז צריך אישור של היועצת המשפטית לממשלה. זאת אומרת, זה בהחלט אירוע קשה, ואנחנו מבינים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני איתך, רק אני רוצה לשאול שאלה. את ויונתן, אתם החכמים באירוע, אנחנו פחות למדנו מה שאתם. נראה לי שבסיפור של שכונת הארגזים, ואני לא בא חלילה אליכם, אתם רואים, היום אנחנו רגועים, אני חושב שאתם הפתרון, או השכל שלכם יעשה לי פתרון. נעשה שם עוול. דפקו בדלתות, הנה ההוא לא בא, זה לא בא. כמו שאמרתי ליונתן, הייתי איתכם בחוץ, אותו זמן עברתי, ומקובל עליי כל מה שאמרתם. מי שפלש ומי שעבריין וחושב שהוא בריון, אני מוכן, יש לי רישיון על טרקטור, תקראו לי, אני עולה על הטרקטור. אני מושבניק, יש לי רישיון. עולה עם הכף, מרים אותו ואת הצריף שהוא בנה, שהוא חושב שהוא כזה גבר וגנגסטר, איתכם נעיף אותו. אף אחד לא יאיים על המדינה, ואני מאוד אוהב את מה שאתם עושים. אבל מצד שני, כשאתה רואה יזם, ועיני לא צרה באף אחד בכסף שלו, אנחנו קצת מבינים מספרים, שגם אנחנו יכולים לתת פתרון לאנשים שאין להם יכולת להתגונן מול המערכת, וכמו שאומרים, תחתום, אם לא, נוציא אותך, אם לא זה, שגם יכולנו לתת להם איזו קורת גג. לא אומר לכם איזה פיצוי. אתה יודע, אנחנו ניהלנו פה על כל מיני שכונות, יש מקומות שהוויכוחים הם הרבה יותר גדולים. באמת, האנשים פה אומרים לך תשמע, אנחנו יכולים להוציא מהסוכנות, את מי הושיבו שם? הרי בסוף יש לנו מסמכים, משפחה כזו ומשפחה כזו, נדע מה הסוכנות הביאה. מי שבא, מי שעשה דאווין ובא אחרי זה, וכוחי ועוצם ידי, ילך הביתה, אני איתכם. אבל מי שבאמת היה שם, לא פייר מה שקורה איתו. אני רק שואל אותך משפטית אם אנחנו יכולים לתקוף את זה, כי אני יודע שזה היה לפני שבאתם והוציאו את המכרז, אבל אם היום יש לנו דרך איפשהו באמת להגן על החבר'ה האלה? היום אנחנו לא מתווכחים, באמת, אני שואל, מתייעץ איתכם, יש רעיון שאת חושבת שאנחנו, או יונתן, אתם חושבים שאנחנו יכולים באמת לעשות? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אגיד ככה, מה שנקרא בשלוף, קשה לי לתת לזה תשובה, בגלל שבסוף, ואני אומרת את זה בצער ובכאב, כי כאמור היום אנחנו מאוד על הדברים וזה לא קורה יותר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, לא, ברור. מעולה החוק הזה, דרך אגב. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כן. אז אני אומרת, כרגע הקרקע היא לא בבעלות המדינה. זאת אומרת, כרגע הקרקע היא בבעלות של יזם פרטי, ולכן היכולת של המדינה להתערב במערכת היחסים המאוד מאוד מורכבת הזאת, שיכול להיות שבאמת למדינה היה יד בזה, אני לא אומרת שלא, אבל כרגע היכולת של המדינה להתערב באירוע הזה היא מאוד מוגבלת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין לכם יכולת, בגלל שזה כבר יצא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לצערי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ומשפטית, אם אנחנו הולכים לבית משפט? אני אומר לך, בא לי לעזור להם, אני גם מוכן לתרום לארגון הזה מהכיס שלי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מתנצלת, אבל אני באמת לא יכולה לתת ייעוץ משפטי בהקשר הזה. אבל זה באמת אירוע מורכב, ואני מבינה את המורכבות, אני אומרת את מה שאני אומרת בכאב ובצער. ושוב, היום אנחנו דואגים שהדברים האלה לא יקרו, ואני מבינה שזה אירוע מורכב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יודע, חוקקתם את החוק, שזה מצוין שמקרה ארגזים לא יחזור. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יודע שבסוכנות, הרי אני אישית, הוצאנו מסמכים בסוכנות, מה הסוכנות בנתה לפני 1965, לפני חוק התכנון. בסוכנות יש מלא מידע, הם יודעים את מי הם הושיבו וזה. אני אומר, נלך על החוקי. בואו נוציא, נראה באמת מי מגיע לו. מי שמגיע לו, בוא ניתן לו את קורת הגג שמגיעה לו. ואני אומר לך שהיזם יכל להרוויח עוד מיליארד שקל אחרי זה לכיס, כי אנחנו מדברים פה על סכומים מטורפים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שוב, אני אומרת, כאילו, כרגע בוודאי קשה לי להגיד לך כן, בוא נלך על זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אי אפשר, את לא יכולה להגיד. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כי, שוב, היכולת שלנו להתערב באירוע הזה היא מאוד מוגבלת, אבל אדוני מכיר את הכלים. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> לשאלת היו"ר, מכיוון שבאמת האירועים הפרטניים הם מאוד מורכבים, יש פה הרבה מאוד הליכים משפטיים שהתנהלו וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. אבל בכל המקרים, אם מדובר על קושי בקורת גג, במציאת פתרונות דיור, אז המשרד הממשלתי שאמון על זה הוא משרד הבינוי והשיכון, ואפשר להעביר את השמות ולבדוק את המקרים, שוב, בשים לב למורכבות של האירוע ולזה שאנחנו מדברים כבר על תהליכים ארוכים, ולנסות למצוא פתרון בסיוע של משרד הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי. תגידו רגע, שאלה, אני רוצה לדעת. יש כאלה שבתוך כל המיפוי שעשו, שהחברה היזמית לא עמדה במילה? שהיא לא נתנה להם את מה שמגיע להם? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> כן, אני למשל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שמה את? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> אני והבן שלי, אנחנו שתי דירות, נמצאים שם על השטח. הבן שלי נשוי עם חמישה ילדים, יש לו שם דירה כמובן, ולא הכירו בו במתווה. מעבר לזה, ב-1999 עברתי משפט, הם תבעו אותי, רמ"י, ותוך כדי נכנס הקבלן, זאת אומרת שאני באתי לפני רמ"י ולפני הקבלן. וזהו, לא רוצים להכיר בנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי. ואת חתומה איתם על הסכם, כאילו? << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> כן, בכוח, דרך איומים כל הזמן. ממש. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל גם דרך כוח הם עומדים בהסכם? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> היא לא יכולה לעמוד בהסכם, כי ההסכם לטובתו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז הוא עומד בו? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> אין תאריך מתי נקבל את הבית. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צריך להבין את כל ההתנהלות. יש פה מנגנון של איומים, שגם אני מכיר אותו, אני לא אנקוב בשמות. גם אנשים, תושבים, שנלחמים על החיים שלהם, מאיימים עליהם – אם תדברו עם X, אם תפתחו את הפה, לא כדאי לכם, אנחנו נעיף אתכם יותר מהר. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> אם תצאו להפגנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איך הם יכולים להעיף אתכם? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> יש פה שתי משפחות שהחרב על הצוואר שלהן, שתוך שבועיים הן צריכות לפנות את הבית. << אורח >> ענת קדושיאן: << אורח >> נשאר שבוע. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שאם לא, יבוא יס"מ ויוציא אתכם בכוח. << אורח >> ענת קדושיאן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש צו של בית משפט כאילו? אז איך הם יכולים לפנות אתכם בלי צו? << אורח >> אפרת קמחי: << אורח >> הם באים. את חתומה על המתווה. << אורח >> ענת קדושיאן: << אורח >> יש צו מינהלי, הם לא צריכים לעדכן חתומות. באים ומוציאים אותם עם צו מינהלי מחוץ לבית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו נסיים את הדיון. אני אסכם, כי מחויבים פה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כבוד היו"ר, רק מילה. אני חושבת שיש פה עניין משפטי שכן רמ"י יכולה ללכת, כי רמ"י נתנה להם בגרושים בתנאי שיפצו את התושבים וייתנו להם דירות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, אבל רמ"י גם הביאה להם איזה מיפוי, שנכון או לא נכון, אבל הוא יכול להגיד אני נשענתי על זה. אבל מה שאני כן מציע לכם, אחת הבעיות הגדולות שלכם, שחתמתם. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> מה לעשות? מאיימים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו. תנו לי לדבר, אני חייב לסיים. הבעיה הגדולה, שחתמתם. כפייה, לא כפייה, עם אקדח, עם עבריינים, לא משנה איך. חתמתם. עכשיו אנחנו צריכים לבוא, למצוא פתרון. תשמעו, אני אציע לכם מהצד שלי, ואני אמשיך לבוא להציק ללאה, שתעשה לנו עוד דיון כדי לנסות, ובאמת אני גם אתייעץ פה לראות איך אפשר להגיע. אני באמת מציע לכם להתאגד. כל הקבוצה, תעשו אסיפה, תתאגדו. כל אחד במשהו קטן. אני אומר לכם, תעשו גיוס המונים. אני הראשון שיפרסם בקיר שלי, שאני תורם מהכיס האישי שלי לטובת האירוע הזה. ניקח אנשי מקצוע שנתייעץ איתם, איך אנחנו פוקעים אותם. הרי הוא בסוף מחויב לאירוע. הוא ממונף, חייב כסף, בנקים, הנה ריביות, הנה התחייבויות, הוא מכר חלק מהדירות בעסקת פרה-סייל. הלו, לא סתם מלחיצים אתכם. גם כשהוא בא לחתום, הוא יזם, הרי הם עושים כל מיני עסקאות בדרך. אז גם הוא, יש לו בטן ריקה, לא רק לכם יש בטן ריקה. הוא גם רוצה להוציא אתכם, הוא לא סתם מתנהג ככה, יש לו בטח מחויבויות וכל מיני עניינים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> העירייה דורשת את זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> והעירייה דורשת את זה. אז אנחנו קודם כל, תבחרו פה איזה שלושה אנשים שבאמת יובילו, תהיו אחריהם, תתאגדו, תעשו דברים שניקח עו"ד, איך אנחנו תוקעים אותם. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אבל העניין זה הזמן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, אבל גם הזמן לא לטובתו. מה יעשה לה אם היא לא תלך? מה, יביא משטרה? אז שילך לבית משפט, קודם כל שיביא צו. ייקח לו חודשיים, שלושה, ארבעה. << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> לא, הוא לילה לפני עוצר אותם. לילה לפני הם באים ועוצרים את הגברים ב-03:00, לוקחים אותם למעצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מי עושה את זה? << אורח >> יגאל קדושיאן: << אורח >> הם עושים את זה, המשטרה, איתו ביחד. ואז באים, הורסים את הבית ומשחררים אותם. זה קרה כבר בשנות ה-2000. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, בסדר. אנחנו נבדוק, אני אנסה לעקוב, אני אהיה בקשר עם עופר ואני אנסה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוא נוציא אבל המלצות בינתיים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> העירייה מאחורי כל הדבר הזה. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> אלי לוי יושב שם, הוא מאחורי כל הפרשה הזאת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יכול להעלות רגע את עיריית תל אביב? אני רוצה לסכם, אני רוצה לראות אותה ולהעביר לה. << אורח >> ענת קדושיאן: << אורח >> אנחנו לא רוצים לפגוע בשכנים אחרים שלנו, ולפנים משורת הדין, או אין לנו מושג, הם כן קיבלו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה. תעצרו, חאלס. אורנה, אני יכול לבקש בקשה? איך עיריית תל אביב עוזרת לנו שלא יפנו את האנשים האלה מהבית, ודואגת שהקבלן עוצר רגע את העניינים עד שנראה מה אפשר לעשות? ויכול להיות שאם בחשיבה מחוץ לקופסה, שכולם ייכנסו לתוך האירוע, נוכל לדאוג להם לאיזה פתרון. אבל אי אפשר להוציא את האנשים האלה. אורנה, תקשיבי, החתימו אותם. אם לא, איימו עליהם. זה אנשים שלא ידעו לבוא להתגונן. ויזרקו אותם לרחוב. הוא אומר לו אני נותן לך 2,000 שקל שכירות. תגידי, בואי אני אקח אותך לעסקה בהרצליה, לא בתל אביב. מה הציעו? אם אתה בפינוי-בינוי, איזה תנאים אתה מקבל? הם בכלל מביאים לך את הדירה, הם לא אומרים לך אפילו תיתן צ'ק. הם אומרים לך, הנה, בשכונה כזאת יש לך דירה, אתה בוחר איזו דירה לעבור לגור עד שייגמר הפרויקט. לא נתנו להם תאריכים, נותנים להם 2,000 שקל. מה 2,000 שקל? 2,000 שקל היום, לא יודע איפה אתה שוכר חדר. לא דירה עם שלושה ילדים וארבעה ילדים ומשפחה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 2,000 שקל אפילו אוכל אתה לא קונה. מה זה? כלום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה באמת לא פייר. איך את, ונראה לי שאתה הבן אדם הנכון לבקש ממנו, יש לי הרגשה, יכולה באמת לעזור לנו חוקית, כי בסוף היועצים המשפטיים, אתם הכוח כדי לעזור לנו לעצור רגע את האירוע ולנסות באמת לעזור. זו המשימה שלנו, המשימה של החבר'ה פה איתי, של היועצים המשפטיים, והמשימה שלך. באמת, בואו נראה איך אנחנו עוזרים להם. לא פייר לתת להם להשתמש בכוח ככה. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אני אמרתי קודם, אני לא אכנס לנושאים הפרטניים כי יש מענה לכל מי שנמצא איתכם שם בישיבה. יש מענה פרטני לכל אחד, ואני לא אכנס לזה. יש פסקי דין, אנחנו לא היזם, אנחנו לא יכולים להגיד ליזם איך לפעול ומה לעשות. העירייה, כמו שאמרתי, פועלת בכלים שלה. << אורח >> זמירה עזריה: << אורח >> למה את משקרת אבל? << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> אם לא רוצים לשמוע אותי, זה בסדר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, לא, לא, הם לא מפריעים לך. << אורח >> אורנה אחרק פרלוק: << אורח >> העירייה פועלת בכלים שלה מול היזם, מנסה מול היזם להגיע להסכמות שיסייעו. אבל אני בוודאי לא יכולה להגיד שיעצרו את הפינויים, או שאנחנו יכולים להגיד לה שתפסיק את הפינויים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני גם באתי מהמוניציפלי, ואני מכיר טוב טוב את האירועים. אני יכול להגיד לך שאף יזם לא היה רוצה לריב עם העירייה, ואף יזם לא רוצה לריב עם ועדת התכנון, ולא צריך לדבר, אפשר רק להסתכל בעיניים. ופה, למרות שאני לא יודע כמה זה חוקי מה שאני אומר, אבל פה, כשאנחנו עושים את זה באמת לטובת אנשים ולא לטובתנו האישית, צריך לבוא ולהסתכל לו בעיניים ולהסביר לו שהוא טועה, ותעצור לרגע. ואם תיתנו לי את הכוח, אני יודע להסתכל טוב ולהסביר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אורנה, אני רוצה רגע לחדד את מה שששון אמר. זה לא רק העניין המשפטי היבש. את יודעת, כמו שאומר השיר הידוע – החוק היבש לא נרטב אף פעם. אז תרטיבו אותו קצת. במובן הזה שתפנו אליהם, תפנו ללב שלו אם יש, ותגידו תפסיקו את הפינויים, שאנשים לא ייזרקו לרחוב. אדם אחד ברחוב זה לא שווה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, חבר'ה, תודה רבה. אורנה, תודה. אני מבטיח לעשות מה שיש. אני אומר לכם, תבחרו שלושה אנשים, לקחת עו"ד טוב, להתייעץ איתו מה פועלים מחר בבוקר. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> לקחנו עו"ד ואנחנו על זה, אבל אנחנו צריכים את ההגנה של הכנסת. תעמדו מאחורי התושבים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו נעשה את כל מה שאפשר. תודה רבה, הדיון הסתיים. תודה לנציגי הממשלה, היום היה רגוע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:13. << סיום >>