פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 84 ועדת העבודה והרווחה 07/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 620 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו (07 ביולי 2026), שעה 10:04 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון מוזמנים: יוסי שפירא – סגן בכיר לר' רח"ל, משרד הביטחון יהודה מירון – פרויקטור, יועץ חיצוני ליועמ"ש, משרד הביטחון סא"ל לוי יטח – מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות, משרד הביטחון סא"ל יונתן אלשיך – רע"ן פרויקטים, משרד הביטחון אל"מ ענת ג'רבי – רמ"ח אוכלוסייה, משרד הביטחון סא"ל ויקטוריה חואס – ס' רמ"חית ורע"ן מבצעי, משרד הביטחון יובל זילבר – משרד הביטחון דניאל כץ – ראש אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי שרה יצחקי – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים דן אורן – ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים רום בר אב – אגף תקציבים, משרד האוצר אילת לוין – עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שירלי פינטו – ח"כ לשעבר, פעילה בקידום זכויות, נגישות ושוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות עמית יובל קורנבלום – עו"ד, מחלקה משפטית, בנק ישראל גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מירה סלומון – ראש מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי יואל ארבל – יועץ משפטי, הרשות לשירות לאומי אזרחי רחל פדור – סמנכ"ל בת עמי, רשות לשירות לאומי אזרחי אפרת רותם – עו"ס, עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ד"ר עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות יובל וגנר – יו"ר עמותת נגישות ישראל רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים וההסתדרות החדשה לירית שפיר שמש – פעילה בפורום בריאות, בית איזי שפירא צופיה שניידר – פעילה חברתית למען נוער נפגע תקיפה, הפורום לצדק חברתי שנל דונדיש – מנהלת תחומי השפעה, ארגון לינק 20 ליבי זלייט – ראש תחום בריאות וביטוח לאומי, אלו"ט ליאל פלג – עו"ד, ראש תחום רווחה, אגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה, פורום בריאות בית איזי שפירא שני פינקוס – מנהלת סניף רמת גן ומנהלת חירום, עמותת איל"ן פרופ' גיא אקוקה – עו"ד לענייני צבא וביטחון, מכון ירושלים לצדק חדווה סהר – טרום מתמחה במשפטים, מכון ירושלים לצדק לילך נתן – עו"ד, מחלקה משפטית, מכון ירושלים לצדק ד"ר עמיחי תמיר – יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים יקירה לוי צרפתי – פעילה חברתית, קולה של אמא בועז אחד העם – אגודת החירשים בישראל (אח"א) תמר גלפנד – מנהלת פורום צרכים מיוחדים ירושלים משתתפים באמצעים מקוונים: תא"ל אלעד אדרי – רמ"ט פיקוד העורף, משרד הביטחון הדס ווייסלר – עו"ד, ממונה, משרד הפנים רויטל לן כהן – עו"ד, צוות ניהול, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אתי אברהם – רכזת קהילה נגישה ארצית בהתנדבות, קהילה נגישה ארצית ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום יום שלישי, פעמיים כי טוב, כ"ב בתמוז התשפ"ו, 7 ביולי 2026. השעה 10:04. אני חושבת שזה שיא מבחינת זמן של פתיחת הוועדה. אנחנו נפתח היום, אני מקווה בדיון האחרון, בהצעת תקנו8ת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה-2024. כתוב לי כאן ייתכנו הצבעות, אבל לא יתכנו, יהיו הצבעות. הקשיבו נא, אני עוסקת בתקנות האלה כבר לא מעט זמן, אני חושבת מהיום הראשון שהגעתי לראשות הוועדה. אבל עסקו בתקנות האלה עוד לפניי, אני מקווה שלא יעסקו אחריי. באמת דנו בכל מילה ומילה ובצדק. הן תקנות חשובות, הכרחיות. או כמו שנאמר בשם התקנות, צרכים חיוניים וקיומיים. זה ברור לנו כמה זה חשוב. אפשר לפתוח כל דבר ולשבת עוד שמונה שנים ולדון על כל מילה ומילה וזה לא ייגמר. לכן צריך לעשות איזה סטופ, תוך תקווה שאנחנו בוודאי נועיל ולא נזיק. ואם חלילה משהו לא יצא כהלכה תמיד אפשר לתקן. אפשר לתקן תקנות עוד ביתר קלות מאשר מתקנים חוק. וגם חוק אפשר לתקן. לכן מבחינתי אנחנו לא נפתח שום דבר חדש. אנחנו נתרכז בעיקר בשני דברים שנשארו מעט פתוחים ואני תכף אגיד אותם. יש לנו עוד כמה תיקונים קלים שזה תיקוני הגהה שגם אותם נקרא ולאחר מכן נצביע. שני הדברים שאנחנו בעיקר נתרכז בהם היום: הראשון זה התומך הקהילתי והשני זה עניין חלוקה של מכשירי ההתראה. לגבי התומך הקהילתי אני רוצה רגע להסביר לכל מי שלא מכיר את האירוע, שבעיניי לולא זה אולי כל התקנות האלה מיותרות. בסדר? אולי אני מגזימה, אבל אני בהחלט מתקרבת למציאות. כי זה נורא נחמד לכתוב תקנות ולכתוב איך נטפל באנשים עם מוגבלות, אבל בסוף מישהו צריך לבצע את זה. ואם מישהו שיבצע את זה אז זה יישאר לנו כתמונה על הקיר מאוד יפה ומהותית ומוסרית, אבל בפועל אי אפשר יהיה לבצע את זה. אז מתחילה בכל מקרה אני חשבתי שזה יוטל עליכם, משרד הביטחון. אנשי מילואים שיבואו ויבצעו את האירוע. אני מבינה שמדובר בתקציב מאוד גדול ואופרציה לא פשוטה. אבל עדיין, שוב, אני רוצה להזכיר לכולכם, התקנות האלה חוסות תחת משרד הביטחון, כי מדובר בשעת חירום ולכן זה שייך למשרד הביטחון. לא לרווחה ולא לרשות המקומית, למרות שכולם זאת מדינה וכולנו זה בעצם גוף אחד שאמור לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. ישבנו וחשבנו ואז מצאנו פתרון מצוין וזה להכניס את הרשות לשירות לאומי, שיושבים איתנו פה רחל ויואב מהשירות הלאומי, תודה לכם. רתמנו אותם לאירוע. האירוע הזה אבל צריך להיות תחת תקצוב משרד האוצר, משרד הביטחון, קחו זאת בחשבון. אנחנו נשמע תחילה את הרשות. אנחנו נקרא רגע את הסעיף שגם עליו אנחנו נעשה כמה תיקונים, אבל תקראי את הסעיף לגבי התומך הקהילתי. ואז נשמע את הרשות ונתקדם לגבי העניין הזה. מי שירצה לדבר פשוט ירים את ידו. לא מתפרצים. כל מי שמדבר כמובן יצהיר לפרוטוקול את תפקידו, מי הוא ומה הוא. נוכל לשמוע. אנחנו תמיד יורדים לגוף העניין, חשוב שנרד. אף פעם לא לגוף האדם. תודה . << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אין לנו כרגע מספר סעיף, בגלל שבאמת מדובר בפרק חדש שנכנס בתקנות. אני מפנה אתכם לעמוד 40 לתקנות. מסומן בצהוב פרק חדש שקוראים לו "תומך קהילתי במצב חירום". אני אקריא את הנוסח. פרק ** - תומך קהילתי במצב חירום – תומך קהילתי בשעת חירום *. (א) הרשות לשירות אזרחי (להלן – הרשות) תגבש תוכנית להצבת מתנדבים בשירות אזרחי כתומכים קהילתיים ברשויות המקומיות במצב חירום (להלן – התוכנית ומתנדבים); תוכנית כאמור תגובש בשיתוף צוות מקצועי שיכלול את משרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי ומשרד הביטחון. פה יש תיקון קטן בנוסח. (ב) לצורך מימשו התוכנית יוקצה תקציב לרשות לטובת הכשרות, ולתוספת כוח אדם. (ג) התוכנית תכלול, בין היתר, סיווג של מתנדבים בעלי מסוגלות ורצון לשמש כתומכים קהילתיים, ההכשרה שיעבור תומך קהילתי, ההיערכות לקראת מצב חירום ותפקידי התומך הקהילתי בחירום; בניית תוכנית ההכשרה כאמור תעשה בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי. (ה) הרשות המקומית תעמיד בשגרה ובחירום עובד מטעמה שיהיה אחראי על הפעלת התומכים הקהילתיים ברשות המקומית, על הכשרותיהם ועל ניהול משימותיהם במצב חירום; עובדים אלו יעברו הכשרה להיכרות עם עולם השירות האזרחי והפעלת מתנדבים. (ו) התוכנית תגובש בתוך שנה מיום התחילה, זאת בכפוף להמצאת תקציב וכוח אדם כאמור בתקנת משנה (ב). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאת זה צריך לתקן גם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק, כן. (ו) הרשות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אחת לשנה, במשך שש שנים מיום התחילה, על גיבוש התוכנית כאמור בתקנה זו ועל יישומה; לדיווח הראשון כאמור תצרף הרשות העתק מהתוכנית שגובשה. (ז) בתקנה זו - "תומך קהילתי" - כהגדרתו בתקנות מאגר מידע. זה כאמור איזה שהוא מונח שכבר מוכר והוגדר בתקנות ולא בתקנות שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. רחל, מאחר שאמרת שאת צריכה לצאת מוקדם, אז בבקשה בואי תתחילי את עם מה שיש לכם לומר בנושא ואז נעבור למשרד הביטחון ומשרד הרווחה. << אורח >> רחל פדור: << אורח >> אני אפתח בתודה ליושבת-הראש, שבאמת אנחנו פה היום. קוראים לי רחל פדור, סמנכ"לית ברשות לשירות לאומי ואחראית על האוכלוסייה הכללית. שתמיד סייעת ותמכת בשירות הלאומי אזרחי. אז תודה רבה על זה. באמת רק לפני כמה ימים, ממש אולי שבוע, אולי קצת פחות, נכנסנו לאירוע וישר הבענו נכונות גדולה, כמו בכל אירועי החירום האחרונים מה-7 באוקטובר הרשות לשירות לאומי אזרחי תומכת בחוסן האזרחי וגם בשגרה אנחנו עובדים עם אנשים עם מגבלה. זה מאוד חשוב לנו ומשמעותי לנו. השירות הלאומי הוא אירוע מורכב בחירום. כי לנייד מתנדבים מתוקף החוק שלנו, ויושב לצידי, לא הצגתי אותו, יואב ארבל, היועץ המשפטי. זה אירוע מורכב ולאורך כל המלחמה עשינו את זה. אבל צריך להבין שזה אירוע. הרבה מתנדבים נשארים במקום המקורי שלהם ולכן צריך להבין איך לנייד אותם ולתת להם הכשרות מתאימות וצריך למפות אותם מתחילת השנה. להבין מי עם מסוגלות לעשות את התפקיד המאוד משמעותי הזה של תומך קהילתי, כדי שהם יידעו לעשות את זה. שאל אותי מי שיושב לצידי האם בנות שירות יידעו לעשות את זה. ואני סמוכה ובטוחה, ואני הרבה שנים בשירות הלאומי, שמתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי יידעו לבצע את התפקיד של תומך קהילתי עם הכשרה והכוונה נכונה של השלטון המקומי ושלנו שניתן את ההכשרה. אז כמו שהצגתי לאורך כל הימים האחרונים בזום שקיימנו כדי להגיע לנוסח הסופי שמקובל עלינו, הוא שאנחנו צריכים תקציב שיישב ברשות של הכשרות. כי כדי להעביר את ההכשרות צריך אותנו, את תחום הידע של השירות לאומי. צריך גם את הצד המקצועי של הרווחה בשביל ההכשרות וכמובן כוח אדם, כדי שנוכל להפעיל את זה. אנחנו מאוד מתרגשים לשבת פה היום, אני חייבת להגיד, ולקחת אתכם חלק בדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. יואב, אתה רוצה לומר כמה מילים? לא. משרד הרווחה ומשרד הביטחון, בבקשה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> דני כץ, מנהל אגף קהילה במינהל מוגבלויות, משרד הרווחה. אנחנו מברכים על ההצטרפות בעצם של הרשות לשירות לאומי. אנחנו כמשרד רווחה כמובן נתמוך ונסייע בתהליכים עצמם של הכשרת האנשים. אנחנו נכתוב את התורה וניקח חלק גם בלימוד שלה. ככל שיצטרך בהחלט אנחנו נהיה שותפים לתהליכים עצמם ולכל מה שהתבקש לצורך העניין כדי ליישם את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הביטחון, בבקשה. אחר כך משרד האוצר. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> יוסי, סגן ראש רח"ל. נראה לי שזה פתרון שהוא פתרון טוב וגם גוף עם הרבה מוטיבציה לסייע. שאני אומר פה ישר כוח שצעדו קדימה לקחת אחריות על הסיפור הזה. שוב, כמו שנכתב בתקנה, יש שנה לראות, לעשות איגום משאבים בין המשרדים השונים ומשמעויות כלכליות שצריך לנתח. אני חושב שכמשרד אנחנו חייבים לתמוך בסיפור הזה. ונתקדם משם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. תודה רבה. משרד האוצר נמצא? אולי בזום? רום אמור להיות. מצוין, זה אומר שנותן לנו קו ירוק. יש לכם כסף, הכול בסדר. לא מצחיק, הלוואי וזה היה מצחיק. כן? << אורח >> אילת לוין: << אורח >> עו"ד אילת לוין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. גם אנחנו מאוד מברכים ותודה ליו"רית ותודה לרשות על הפתרון הזה שנמצא. הסעיף שלנו היה באמת מעט יותר רחב. אנחנו באמת רוצים לצורך ההתקדמות ובאמת מברכים על זה שיהיה תומך קהילתי. כן חשוב לנו לעניין התקציב, על מנת שלא ייווצר מצב שכל שנה כל פעם מחדש יבדקו אם יש תקציב או אין תקציב ובאמת הדבר הזה יהיה וולונטרי. אנחנו מבקשים שיהיה כתוב ששר הביטחון יעמיד תקציב. וגם במקום שיהיה כתוב אולי כוח אדם, שזה דבר מאוד רחב, לסכם, הבנתי שמדובר בכמה תקנים או משהו כזה. כלומר, לצמצם ככל הניתן את הסעיף הזה ל-"שר הביטחון יעמיד תקציב למימון X תקנים לרשות להפעלת תומכים קהילתיים וכן תקציב לקיום הכשרות". כלומר, לנסות לצמצם את זה כמה שיותר על מנת שיהיה ברור שמדובר בתקציב מאוד קטן. אבל כן לוודא שמידי שנה הוא יתקבל, כי אחרת המשמעות היא שכל מה שעשינו פה והעבודה היפה שנעשתה פה ובסופו של דבר לא יהיה תקציב – אין תומך. וזה באמת מאוד חבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל אנחנו בתקנות, אני מזכירה לך, ולא בחקיקה ראשית. היכולת שלנו בתקנות להטיל היא מצומצמת. אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים. לכן שינינו את הנוסח שזה לא יהיה בכפוף ל-, וולונטרי, אם מתחשק, לא יתחשק. כמו שאמרתי בהתחלה, התומך הקהילתי הוא אחד מהדברים המרכזיים והחשובים בתקנות האלה. זה לא ליד, זה לא בערך, זה הדבר. זה כמעט רוב התקנות מיותרות כי אי אפשר לבצע אותן וזה נחמד שהן כתובות, אבל צריך גם למצוא את האדם שיוציא אותן מהכוח אל הפועל. לכן שינינו את התקנות. יהיה תקציב. אני רק רוצה רגע לסבר את האוזן, כי אני לא רואה שמישהו מהאוצר פה נמצא, רום היה אמור להגיע, אבל אולי הוא יגיע תוך כדי. אנחנו מדברים, שוב, על סך של כשלושה מיליון שקלים. אז בתקציבי ממשלה זה כלום. זה המון כסף, אני לא מזלזלת, כל שקל זה עולם ומלואו. אבל בעולם התקציבי זה כלום ושום דבר. אנחנו מדברים על כשני תקנים לרשות, תקן אחד לרשות, בעצם לשירות הלאומי שזה החרדים, אחד זה השירות האזרחי שזה בעצם השירות הכללי. כי אנחנו רוצים את שתי הרשויות האלה להפעיל במסגרת התוכנית. לכן צריך שם שני תקנים. אחר כך את ההכשרות. זה לא סכום בשמיים, ממש לא. אגב, זה סכום גבוה. מן הסתם זה יהיה יותר נמוך מזה. לכן בעיניי הנוסח הוא נוסח מספיק. אנחנו כותבים שיהיה תקציב. מי יתקצב את זה? בסוף אתם יודעים, יש לנו בית משפט עליון, שאם לא יתוקצב יש לאן לפנות ואת מי לתבוע. אבל זה בעיניי מספיק ולא צריך יותר. משרד הביטחון עצמו, חוץ מרח"ל, נמצא פה? << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> כן. עו"ד יובל זילבר, לשכה משפטית, משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, מה לכם יש להגיד בנושא זה? לא לשלוח לי מכתבים באורך הגלות, או יותר קצר? << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> כ-60 עמודים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא האירוע, אתם קצת התבלבלתם. בסדר? אנחנו היום בהצבעות, אנחנו לא בלפתוח את כל הסיפור מההתחלה. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> תודה גברתי יושבת-הראש. בנוגע לסוגייה הזאת אנחנו מברכים על הפתרון שנמצא. אנחנו חושבים שזה פתרון ראוי. אנחנו שמחים על השיח שהיה שבסוף מצאנו לדבר הזה בית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאתם גם נושאים בנטל, כמו שאמרתי לפני כן לרח"ל. כלומר, הנושא הכלכלי. שוב, אני אדחוף איפה שאפשר כדי שזה יגיע, אוצר. אבל יש פה גם משרד הביטחון שבסוף התקנות האלה, האחריות שלכם. תכף נעבור לנושא הזה, זה שלכם. בסדר? משרד הביטחון. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> אנחנו רק חייבים להבהיר, מבחינה תקציבית אנחנו עדיין לא יודעים להגיד אם יהיה מקור תקציבי, מה המקור התקציבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא מעניין אותי, יהיה מקור תקציבי. תפתור את זה לא פה. יהיה מקור תקציבי, נקודה, סימן קריאה, שמונה סימני קריאה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> קחו את החוק קודם כל ואז תעשו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה בוטנים. זה פיצוחים לשבת לצורך העניין. למרות שזה דבר בעיניי החשוב ביותר. ובאמת, אני מצדיעה לשירות הלאומי שהיו מוכנים לקחת את זה. כי אחרת אם זה היה נשאר אצלכם הסכומים היו בשמיים. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> חד משמעית. אנחנו לא חלוקים על עניין הצורך והחשיבות. מבחינה תקציבית פשוט יש כאן איזה שהיא מורכבות. אנחנו מכירים את המורכבות סביב עניין תקציב הביטחון, אבל כמו שגברתי אמרה, זה נושאים שנוכל לפתור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, זה יסתדר. בסדר. יש למישהו להגיד עוד משהו בנושא הזה? כן אסתר? << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אסתר קרמר, עמותת לשמ"ה ופורום בריאות איזי שפירא. תודה רבה באמת על הפתרון המקסים. חשוב לי לבקש שבהכשרות יהיו גם אנשים עם מוגבלות כחלק מצוות ההכשרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. תודה, חשוב. כן? << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> בוקר טוב. עו"ד ליאל פלג מאלו"ט. שוב תודה לרשות שירות לאומי שהתגייסו לדבר הזה. אני חייבת להגיד שאנחנו עדיין לא שקטים כשאנחנו שומעים פה שמשרד הביטחון לא מוכן להתחייב תקציבית לדבר הזה. בעצם אם אנחנו מעבירים בלי שום התחייבות אז הדבר הזה יכול להיות אות מתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאני אומרת, יש התחייבות. אנחנו כתבנו בנוסח יתוקצב. בסדר? יוקצה תקציב. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> השאלה היא מי יתקצב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. את צריכה לפתור את זה? את ממשלה? הממשלה תפתור את זה. הנה, רום הגיע. הנה משרד האוצר הגיע. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אז נשמח לשמוע אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבחינתי עכשיו לא אצביע על תקציב ועל מקור תקציבי. יש כאן התחייבות לעשות את זה, נקודה. מי? יש כאן משרדי ממשלה, הם ביניהם יהיו. ואם לא, אנחנו נהיה פה. אנחנו זה או אנחנו עצמנו פיזית או אנשים אחרים במקומנו. אבל הדבר הזה נמצא פה וזה יהיה כתוב שחור על גבי לבן. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> נקודה נוספת שאני אשמח להעלות. בנוסח הקודם בעצם היה סעיף שנגע במפתח תקינה, שהורד בנוסח הזה. לא עלה פה בכלל על איזה כמות של אנשים אנחנו מדברים ומה עתודה והצפי של שירות לאומי. אני מבינה גם מהנוסח שזה תלוי בהתנדבות שלהם. אנחנו דיברנו בזמנו על ארגונים, על מפתח תקינה של 1 ל-100, בדיונים אחרים עלו פה 1 ל-3,000. אלה פערים מאוד גדולים, אז אני אשמח להבין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף תשובה, לא לרשות. אני חושבת שהרשות היא כלי ביצועי במובן הזה. אם אני זוכרת נכון דיברו על כ-3,000 מתנדבים ומתנדבות. שוב, לא בטוח שיהיה אפשר להשיג ביום הראשון 3,000. יכול להיות שזה יתחיל ב-1,000. אבל הרעיון היה 3,000. אבל תכף נשמע אותם, בסדר? בשביל זה יש תוכנית. התוכנית אמורה להיות ריאלית אמיתית. אם היא לא תהיה ריאלית ואמיתית אז היא לא תהיה ריאלית. היא אמורה להגיע לוועדה, כאמור בתקנות. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> נשמח לבקש אם כחלק מהתוכנית הזאת אם יוכלו לקחת חלק גם ארגונים שמייצגים אנשים עם מוגבלות או לכל הפחות שזה יובא אחר כך לוועדה, שזה יובא לאישור הוועדה ולא רק לדיווח עליה. שיהיה אפשרות לשיתוף ציבור בדבר הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ועדה בכנסת לא מאשרת תוכנית ביצועית של ממשלה. אנחנו יכולים לאשר תקנות, אבל זה לא ברמת תקנות. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אבל כן לאפשר איזה שהוא הליך של שיתוף ציבור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש דיווח. לכן יש דיווח כל שנה. וביקשנו ספציפית שבמסגרת הדיווח גם תוגש התוכנית. וזה יעלה פה לדיון ציבורי בכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואם זה לא יעבוד כמו שצריך אז אנחנו נתקן את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה חלק מהתהליך. << אורח >> צופיה שניידר: << אורח >> בוקר טוב, תודה לכולם. שמי צופיה שניידר ואני פעילה חברתית למען נשים ונערות. אני שואלת את הוועדה, האם היא התייחסה גם לנפגעות תקיפה מינית? שהצורך שלהן הוא שונה. וזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת, אולי יש כאן תשובה. אני לא בטוחה שזה הנושא. כלומר, יש לנו פה היום את הנושא של אנשים עם מוגבלות. אם זאת או זה שהם עברו תקיפה מינית וכן הם היום אנשים עם מוגבלות, אז בוודאי שהם נכנסים פנימה. יש כאן קריטריונים, אגב, בתקנות אחרות, זה לא בתקנות האלה, שקבעו מי נכנס לתוך המאגר, מי לא נכנס לתוך המאגר. זה לא הדיון היום. לכן אני לא רוצה אפילו לענות, כי אני לא יודעת לענות. וגם אם יש לאנשים פה לענות נפתח פה שיח שהוא לא השיח של הנושא היום. לכן אני אומרת, אפשר לשאול פה את הצוות שהיה פה. לא עכשיו בדיון. אבל שוב, אם אותו נפגע כן הוכר והוא בעצם היום אדם עם מוגבלות כתוצאה מהפגיעה שלו אז בוודאי הוא חלק מהתקנות האלה. אם הוא, ברוך השם, לא עם מוגבלות, אז זה כבר לא התקנות האלה. זה משהו אחר שצריך לעזור לו, אבל זה לא האירוע. כן, בבקשה. << אורח >> יקירה לוי צרפתי: << אורח >> בוקר טוב, שמי יקירה. אני פעילה חברתית באותו ארגון, קולה של אמא. אני אמא לשלושה ילדים בעלי מוגבלויות. חשוב לי פה לציין, כמו שאמר דני מטעם הרווחה, דיברנו על תקציבים ושבאמת יש איזה דרך לטפל בתופעה הזאת שבמצבי חירום אין לנו שום מעטפת. אנחנו נתקלים פעם אחר פעם באותה תשובה מטעם גורמי רווחה שאין תקציבים. אני יושבת ושומעת את משרד הביטחון מסרב לתת תשובה על תקציב ומי מתקצב את הדבר הזה. בסוף יש פה ילדים ואנשים עם מוגבלויות אמיתיות שנופלים בין הכיסאות במצבי החירום האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה לליבך. אנחנו כבר אחרי זה. התקנות האלה מדברים על צרכים חיוניים וקיומיים בשעת חירום. יש מאגר, יהיה תומך קהילתי מתוך הרשות המקומית עצמה שבאופן קבע יהיה בתוך הרשות ויעדכן את המאגר הזה ויבדוק מה הצרכים כל הזמן. וכאשר שגרת החירום מגיעה, לצערנו, יצטרפו בני ובנות השירות הלאומי ויהוו חלק מהצוות שנקרא תומכי קהילה ויתנו מענה. הלוואי ואף אחד מאתנו לא יצטרך לנסות את זה בפועל, שלא נצטרך, שזה רק יהיה על הדף ולא נצטרך לממש את זה. אבל אם נצטרך לממש את זה יהיה הפעם, בעזרת השם, אחרי התוכנית. אנחנו נבקש מכל אויבינו וגם מהקדוש ברוך הוא שלא תהיה רעידת אדמה או משהו כזה, שלא יהיה חירום בשנה הזאת, כי צריך לגבש שנה את התוכנית. אז כולנו נישא תפילה לשמיים. אבל כאשר זה ייצא לפועל באמת אחרי התוכנית, אני מקווה ומאמינה, אני כל כך מאמינה בשירות הלאומי ובמתנדבים והמתנדבות בשירות הלאומי, כך שיהיה לך מענה. יחד עם הרשות. אבל אני לא פותחת את זה. << אורח >> יקירה לוי צרפתי: << אורח >> אני מאוד מקווה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת מכולכם, תקשיבו. היום אנחנו לא בלפתוח את הכול מההתחלה ולהגיד כמה יש צורך בזה. אנחנו מבינים. אני רוצה להתקדם. אני מבחינתי עוד שעה הצבענו וסיימנו. כן תמר? << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> קודם כל מיכל, מה שאת עושה היום זה משהו היסטורי. באמת אנשים צמאים לזה, הרשויות מחכות לזה. אני יכולה להגיד שבמלחמה הקודמת, עם ראש העיר שלי ירושלים, שהוא תמיד עונה ונותן מענה, אומר לי אין לי תקציב חירום. להביא תקציב חירום זה דבר הכרחי למדינת ישראל. אני רק רוצה להעיר הערה אחת. מהניסיון שלי כל מה שבחינם הוא לא עובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא חינם. זה לא חינם, תמר. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> לא, התנדבות היא לא עובדת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משהו. אני הוצאתי פרויקט של רכזים ובאמת הרכזים האלה זה בנושא הסעות של החינוך המיוחד. הרכזים האלה מקבלים תשלום. יש להם את האנשים עם המוגבלות בשוטף, במחשבים. מה הם צריכים. הם פונים אליהם כל שנה ושנה. ברגע שיהיה מצב חירום וזה יהיה רק לחירום הדבר הזה לא יעבוד. הוא חייב להיות מקצועי, בתשלום. גם אם אנחנו רוצים בנות שירות הם צריכים לקבל שכר אקסטרה. לי יש בן שמתנדב במגן דוד אדום אז הוא גם צריך לעבוד, אבל הוא מתנדב בזמנו החופשי. לכן התנדבות זה לא דבר טוב, הם חייבים אקסטרה שכר שהם יעבדו יום יומית בזה והם יקבלו מידע שוטף. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. אין ספק שיש רצוי ויש מצוי. הרצוי הוא שלא יהיה מקרי חירום, זה הכי רצוי שבעולם. המצוי יש מקרי חירום. המצוי שבמקרי חירום כולם ייערכו ויקבלו שכר מיליון שקלים כל אחד. נכון, זה הרצוי. המצוי אין. אין. השירות הלאומי זה לא מתנדב. יכול להיות שבין מתנדבי מד"א יש גם חבר'ה שהם עושים את זה תחת השירות הלאומי. השירות הלאומי הוא אמנם, שוב, התנדבות. אבל זה הרבה יותר מזה. כי זה מחוקק בתוך חוקים, זה מעוגן בתוך חוקים. למתנדבי השירות הלאומי יש אחריות ויש חובות ויש זכויות. גם תוך כדי השירות הם מקבלים דמי כיס על השירות הזה. כשהם משתחררים הם מקבלים מענקים. יש מעמד לבני שירות. זה לא כמו מתנדב רגיל. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אני יודעת, אני מכירה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. תמר, אני לא מנהלת משא ומתן. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אני רק אומרת שיהיה להם תוספת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תמר, תודה. מאה אחוז. תביאי תקציב. בסדר? מאה אחוז. חברים, שוב, כולכם, תנסו שנייה לנשום עמוק. לא צריך שכל אחד ידבר ויגיד את דעתו, כי חבל לנו על הזמן. כמובן שאפשר לתת תוצאה הרבה יותר טובה. אבל בסוף עדיף ציפור אחת ביד מאשר ארבע ציפורים על העץ. אני חושבת שמה שרקמנו פה באמת בעדינות אין קץ ולהביא את כולם כדי שכולנו נתכנס תחת הדבר הזה, האלונקה הזאת. ובאמת, תודות גם לצוות המדהים של הוועדה וכמובן לחברה האזרחית ויושבי השולחן פה, למשהו שהוא יכול להתקיים ולהתקיים טוב. מעולה? אולי לא. נצטרך לתקן? כנראה כן. נצטרך לשייף בצדדים? סביר להניח. אבל זה טוב. בסדר? אני מבקשת מכם, בואו ננסה להתכנס. אני מסכימה איתך תמר, הכי טוב היה אחרת. אבל בסדר, זה גם טוב. האויב הכי גדול של הטוב מאוד זה מצוין. אנחנו רוצים כן להתגבש למשהו שנוכל לעשות אותו. אני רוצה לסיים את הסבב. אז בבקשה, מי שמרגיש שהוא חייב לומר, שיאמר. אבל אם לא, יש לנו עוד נושא שהוא גם מרכזי ואני צריכה לסיים אותו. אני רוצה גם את השלטון המקומי ואני רוצה את משרד האוצר. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> שתי שאלות קצרות. יובל וגנר, יושב-ראש עמותת נגישות ישראל ומי שהפעיל את מיזם האפוד הסגול במלחמות האחרונות, לסיוע בחירום לאנשים עם מוגבלות ברשויות. שאלה ראשונה, לא ראיתי בפרק הזה הגדרת התפקיד. מה זאת אומרת? מה הוא אמור לעשות? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בתקנות מאגר מידע. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> וכמה כתוב, אתם יודעים מה כתוב שם? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. כתוב שזה מישהו מטעם הרשות המקומית שאמור לסייע ולתת מענה לצרכים של אדם עם מוגבלות - - - << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> בגדול לטייב את מאגר המידע. השאלה שנייה, אנשי השירות הלאומי שמתנדבים לכמה זמן הם מתגייסים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנתיים. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> בין שנה לשנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם מתחלפים וכל פעם מחדש יתנו להם עוד הכשרות. כל מתנדב בשירות הלאומי שיהיה בתוכנית הזאת יקבל ארבע הכשרות כל שנה. אבל הם יבנו את התוכנית. התוכנית תהיה, תוכנית משמעותית. ואם היא לא תהיה טובה אנחנו נדאג שהיא תתוקן. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> וכאן אני מגיע לעמדתי, עמדת נגישות ישראל. וצר לי להיות היחידי פה שאומר שלצערי ולהערכתי, מהיכרותי את הנושא – אין סיכוי שזה יעבוד. להעסיק כמות כזאת של מתנדבים שיתנדבו לפחות לשנתיים, עם הכשרות ולעשות את העבודה ל-259 רשויות, זה פשוט לא יקרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מכיר את הרשות הלאומית? אתה מכיר? << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> מכיר, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אני הייתי חמש שנים יושבת-ראש בת עמי, אחת משמונה העמותות של השירות הלאומי. אם היית רואה איך הם עובדים. אני חושבת שמדינת ישראל, זה העורף, זה הסיירת של העורף. בתי חולים היו פושטים את הרגל אם לא היו בנות שירות לאומי. אתה יודע מה? גם משרד הביטחון, עם הכמות שיש בנות שירות לאומי. בנות ובנים, אגב, סליחה שאני אומרת בנות. לכן אני אומרת לך שזה יעבוד ואני תמיד אופטימית. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אני הכי אופטימי בעולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר לך לחשוב אחרת. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> תשאלי אותם אם הם יכולים לגייס כל שנה 3,000 אנשים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעזרת השם. ואם לא, אז הם יגייסו 2,000. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> סליחה, יהיה לנו פה את עזרת השם, אני לא מתווכח, קטונתי. י << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ובל, אנחנו קראנו את ההצעה שלך. היא מצוינת, מאה אחוז. זה היה נראה לנו הכי יעיל, הכי נגיש, הכי מהיר, הכי מקצועי שאפשר. הלוואי ונצליח. לא נצליח, נפתח לדיון נוסף ונתקן את התקנות על פי הצעות אחרות, הכול בסדר. אבל באירוע הזה של מתנדבים שכבר קיימים. זה לא שבשעת חירום אני עכשיו מתקשרת ומחפשת מי רוצה לבוא להתנגד. זה לא האירוע. זה בנק של כוח אדם מדהים שנמצא ביום-יום, בשגרה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> תיאורטית. מיכל, זה הכול תיאורטי וצריך לגייס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא תיאורטי. זה לא תיאורטי. תכף נשמע מהשירות הלאומי, אבל זה לא תיאורטי. אני מבינה את הכאב ואת הרצון, אני לא מזלזלת, חלילה וחס. אבל אני אומרת שבמגבלות האפשר בעיניי זה הפתרון שגאון מי שחשב על זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם חשוב לציין שאנחנו שבועיים לפני פיזור הכנסת והצבעה, אם היא לא תתקיים אנחנו לא יודעים מה יקרה. וכן, את צודקת. כאחות בבית חולים הדבר הכי טוב שהיה לנו שם זה בנות שירות לאומי שעמדו לצידנו. ולא רק זה, ההכלה, הלב הענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. זה הגיל המתאים, עם כל הכוח. הן באות לשנות עולם, בסדר? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> איפה שאפשר, באמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. ואני חייבת לומר לך, דבי, שתמיד פה נמצאת. הנה, אופוזיציה וקואליציה ותמיד אנחנו עובדות ביחד למען אנשים עם מוגבלות. תודה לך שוב, דבי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה שנצליח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אני רוצה להגיד לך שאנחנו לא עושים את זה בגלל מהירות, שלא תבינו לא נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא שנייה, בבליץ של חקיקה בואו נעביר את זה. זה תקנות שאנחנו יושבים עליהן באמת לפני ולפנים, יכולות להעיד פה עדית וכל היתר. אלה תקנות שאנחנו באמת מנסים להעביר לא מעט זמן ולמצוא את כל הפתרונות שאפשר, כי הכול מאוד מורכב. אני חושבת שכן זה הפתרון כרגע הטוב ביותר שאנחנו מצאנו. בבקשה, שלטון מקומי. ואז רום ממשרד האוצר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אנחנו מצטרפים לברכות. אנחנו חושבים שזו הייתה יוזמה חשובה. החתירה למציאת פתרון ללא לאות שלכם. אנחנו מברכים את הרשות לשירות אזרחי שבאמת נרתמו למשהו שלא היה צריך להיות לפתחם אם הם היו רוצים רק להימנע מזה. והביאו תרומה חשובה ומשמעותית. אנחנו באמת מקווים שזה יעבוד מצוין, לא רק טוב מאוד. שזה יעבוד מצוין. אנחנו נשמח, אנחנו יודעים שצריך עוד יהיה לדווח לוועדה על ההתקדמות. אנחנו מקווים שנגיע לסיטואציה שנשמח לדווח לוועדה כמה התקדמנו וכמה זה עזר. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. רום, משרד האוצר. סליחה, יש עוד. << אורח >> שני פינקוס: << אורח >> אני שני מעמותת איל"ן. רק רציתי להסב תשומת לב, לראות איך מתייחסים לנקודה הזאת. ברשויות המקומיות למיטב ידיעתי יש רק את האנשים שיש להם מגבלות והם מוכרים ברווחה. זאת אומרת, צריך לחשוב איך בעצם רשות מקומית מקבלת את המידע גם על אנשים שאין להם תיק ברווחה וכן יש להם מוגבלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא. זה תקנות אחרות. תקנות שכבר העברנו ויש מאגר שבו נמצאים, מתרכזים מכל המשרדים השונים. כן. << אורח >> שני פינקוס: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. כן עדית? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> עדית סרגוסטי מארגון "בזכות". אני כמובן מסכימה עם כל מילה לגבי החשיבות של התומך הקהילתי. וכמו שאמרת, בלי זה אני חושבת שהרבה מהתקנות האלה לא יוכלו להתממש. אנחנו שמחים מאוד שנמצא איזה שהוא פתרון שנראה כרגע ריאלי. אני חושבת שכן נשמח לשמוע מהשירות הלאומי, מהשירות לשירות אזרחי, לגבי היכולת שלהם כמה אנשים הם חושבים שבמצב חירום יוכלו למלא את התפקיד. ואם ניתן יהיה בכל זאת להכניס לתוך התקנות איזה שהיא אמירה לגבי המפתח אני חושבת שזה יהיה מאוד משמעותי. כי עוד שנה, שנתיים, חמש, אולי לא כולנו נהיה כאן. סביר שלא כולנו נהיה כאן. והתורה הזאת שלמדנו והבנו יכולה להתמסמס עם הזמן. אני חושבת שככל שזה יכול להיות מקובל על הרשות והם יכולים לעמוד באיזה שהוא מפתח זה יהיה מאוד משמעותי להכניס משהו שיקבע את זה קדימה גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. רום, כן? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רום מאגף תקציבים במשרד האוצר. בלי להתייחס רגע למהות של התקנות וליישומים הספציפיים שנקבעו בהן, אני רגע שם את זה בצד ברשותכם. מבחינה תקציבית, זה גם עלה במהלך הדיון אני מבין, לפרק שעוסק בסוגיית התומכים הקהילתיים יש עלות תקציבית שמוערכת, כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, בשלושה מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשלושה מיליון. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כשלושה. בסעיף 40א לחוק יסודות התקציב קובע כי גם בעבור חקיקת משנה גם עברו תקנות בעצם נדרש מקור תקציבי מאזן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, לך תביא מקור, הכול בסדר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כרגע אין מקור לדבר הזה. והדבר הזה כאשר שר הביטחון יידרש להתקין את התקנות הוא לא יוכל לעשות את זה בהיעדר מקור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אז יש לכם הרבה עבודה. אתה ביחד עם משרד הביטחון וכל משרד רלוונטי, תלכו, תחפשו מקור, תמצאו לזה מקור. אנחנו שמענו והנה התגובה. הכול בסדר. רשות, בבקשה, אתם רוצים להגיד כמה מילים? אני חושבת שתקינה זה לא המקום פה, אבל אנחנו נשמח לשמוע מה דעתכם. שוב, אתם חדשים בסוגייה אז אני לא יודעת עד כמה אתם יכולים להתעמק ולהבהיר לנו פה דברים שאתם צריכים בעצמכם ללמוד. כמה מתנדבים יש לכם היום בשירות הלאומי? האזרחי בכלל, כולל חרדים. << אורח >> רחל פדור: << אורח >> יש היום כ-20,000 מתנדבים. אני אגיד שאנחנו גם חדשים בסוגייה וגם זה יהיה מאוד תלוי בסוג החירום שיהיה. אנחנו כמובן נמפה את כולם ואנחנו נדע ברגע שיפרוץ החירום מי יכול לפעול באיזה חירום. אבל יש לנו מתנדבים שנשארים בחירום במקום המקורי שלהם והם ימשיכו להישאר וזה משתנה מחירום לחירום. לכן להתחייב פה היום בוודאי שאני לא יכולה. אנחנו נעשה כל מאמץ להביא כמה שיותר מתנדבים לאירוע הזה בכל חירום שיפרוץ. והכשרות מאוד יסייעו לנו בזה, כי הם יהיו כבר מגויסים לזה ואנחנו שם לגמרי. להתחייב פה היום על מספרים לא נוכל. אני רוצה גם להתייחס לאלו"ט ששאלה על הארגונים. אני אגיד שאנחנו נעשה מאוד השתדלות ונתייעץ עם הארגונים. אנחנו גם מכירים את כל הארגונים, אנחנו עובדים אתכם בשגרה ואנחנו נתייעץ אתכם. אני בטוחה שהתוכנית תהיה יותר טובה בעקבות התייעצות אתכם, אז אנחנו נהיה איתכם בקשר על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מתקדמים, כן אסתר? << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> לא רק עם ארגונים למען אנשים, אלא גם עם אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עם אנשים, כן. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> זה יותר חשוב אפילו. << אורח >> רחל פדור: << אורח >> תודה אסתר על ההערה. בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן? שירלי, את רוצה לומר משהו? חברת הכנסת? היא יצאה, כשהיא תחזור אני אדבר איתה. אנחנו מתקדמים. סליחה גדעון, כן. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> גדעון זעירא, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אפשר לשאול שלוש שאלות ספציפיות על הנושא? לגבי סעיף קטן (א), כתוב פה מרכז השלטון המקומי. האם זה אומר שההקצאה תהיה גם למועצות אזוריות, ההקצאה של תומכים קהילתיים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אפשר רק להוסיף לנוסח התייעצות עם מרכז שלטון מקומי ומרכז השלטון האזורי, כמו שאנחנו עושים תמיד. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> דובר פה, עלתה הסוגייה של אוכלוסיית היעד. בהגדרה של תומך קהילתי בתקנות מאגר המידע, אם אני זוכר נכון, הכניסו את ההגדרה בגלל תוכנית שהפעילה הג'וינט בשיתוף משרד הרווחה, שכללה גם יצירת קשר עם אזרחים ותיקים. השאלה אם נדרשת הבהרה מי אוכלוסיית היעד בתוכנית הזאת של השירות הלאומי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו נסמכים על ההגדרה שבתקנות מאגר מידע, אנחנו לא מתכוונים ליצור הפרדה בין ההגדרות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> גם מאגר המידע עצמו כולל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אזרחים ותיקים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אין מה להפריד ביניהם. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> בסדר גמור. לגבי סעיף קטן (ד), שהתוכנית תכלול בין היתר, ויש פה פירוט. השאלה אם הוועדה גם תרצה להוסיף גם שהתוכנית תכלול קריטריונים להצבה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> האמת, דנו על כל מילה שם וזה כרגע מה שהשירות לאומי ביקש שיהיה בתוכנית. כמובן שתוכנית בין היתר יכולה גם לכלול היבטים נוספים שיהיה צורך לתת להם התייחסות. כרגע זו המסגרת שהתבקשנו לציין. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> שאלה אחרונה. האם יהיה איזה שהוא גורם שאמור לפקח על הפעילות של התומכים הקהילתיים? מעבר לאותו בעל תפקיד בכל רשות, אלא ברמה הלאומית? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תראה, קודם כל השירות הלאומי כשירות לאומי, בוודאי שאפשר לפקח על העשייה שלהם. ומי שנמצא ברשות המקומית, אני לא רוצה, בעיניי אין צורך ליצור פה עכשיו עוד איזה גוף שיפקח על הדבר הזה. כי יש את הרשויות המקומיות שיש פיקוח עליו ברשויות המקומיות, יש את השירות הלאומי שמפקחים על השירות הלאומי. בעיניי זה די והותר. כן, משרד הרווחה. הכול, כן. אז לכן אני לא רואה מקום ליצור פה עוד תפקיד. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> נראה לי אבל כן אולי חשוב שבמסגרת התוכנית שייקבע איזה שהוא גוף ריכוזי שהוא אחראי על הפריסה הארצית של התומכים הקהילתיים. בין הרשויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו, חברים, התוכנית, תהיה ישיבה. בשביל זה נתנו שנה שלמה. לא חודש, לא חודשיים, שנה שלמה לשבת כדי שתהיה התוכנית הכי יעילה, הכי נכונה והכי מתאימה. קדימה, אנחנו ממשיכים הלאה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו עוברים לפרק ההתרעות. אני מזכירה, אני מפנה אתכם לפרק ו', עמוד 23. זה פרק שכבר קראנו ודנו בו, אני רק רוצה לחדד כמה תיקונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה שהשירות הלאומי רוצה לעזוב אותנו, נכון? יש לכם את המשימות שלכם. אז תודה ענקית. כמו שנאמר פה, באמת תודה רבה על ההתגייסות, זה לא ברור מאליו. תמשיכו כך. באמת, עם כל הרצון, גם אתם כרצון ובוודאי תמסרי לכל בני ובנות השירות הלאומי, עם הלהב וההתלהבות לשנות עולם ולתקן עולם ולהיות בכל מקום שצריך אתכם. אני מצדיעה. אז תודה ענקית. << אורח >> רחל פדור: << אורח >> תודה ליו"ר על ההזדמנות ולכולם פה על העשייה החשובה. באמת אנחנו שמחים להיות שותפים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עמוד 23, פרק ו': התרעה. כמו שאמרתי, זה פרק שכבר נדון וקראנו אותו בוועדה. יש כמה תיקונים שאני רוצה להציג. כעיקרון הפרק קובע שיהיו מכשירי התרעה שאמורים להיות מסופקים על ידי הג"א ולהבנתנו בר נמצאים בשלב מתקדם של פיתוח. כלומר לא מדובר על איזה שהוא מכשיר תיאורטי אלא המכשירים האלה כבר נמצאים ואמורים להיכנס לתפעול בקרוב בתקווה. אנחנו כן מבהירים בנוסח, שימו לב שמה שמואר אלה תיקונים שנעשו ביחס למה שהוקרא בדיון הקודם. יש פה תיקונים שהם קטנים, כמו לדוגמה גודל הגופן המירבי שאנחנו מדגישים שזה שישה מילימטרים לפחות. תקנה 27 שמדברת על מכשיר ההתרעה, אנחנו מדגישים שהג"א ובעצם פיקוד העורך אחראים להעמיד מכשירי התרעה. אנחנו נוסיף גם תקינים, אישיים, לשימוש אדם עם מוגבלות שירידת השמיעה הקבועה שלו היא כמו שקבוע בתקנות. כלומר בעצם יש לנו פה כמה גופים שמעורבים בסיפור הזה כאשר הג"א הם אלו שאמורים לספק את המכשירים. אני מפנה לעמוד 25, פסקה (10) ששם אנחנו מדגישים שאספקת המכשיר לאדם עם מוגבלות, כלומר הקשר עם האדם עם המוגבלות שאמור לקבל את המכשיר ייעשה, פה כרגע בנוסח יש לנו שתי אפשרויות: שאספקת המכשיר לאדם עם מוגבלות תיעשה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי או על ידי גורם אחר שיקבע שר הביטחון. אבל כרגע להבנתי אנחנו נשארים עם זה שבעצם אספקה לאדם עם המוגבלות תיעשה על ידי משרד הרווחה. חשוב לנו גם להדגיש שבעת החלוקה הג"א תעמיד סיוע תפעולי. כלומר, לא יכול להיות שהחלוקה הזאת תיעשה רק על ידי משרד הרווחה, כי בהיבט התפעולי, לדוגמה אדם פותח את החבילה וחסר זה או חסר זה, צריך שיהיה אדם מטעם הג"א שאחראים לספק את המכשירים התקינים שייתן את המענה התפעולי בעת החלוקה. זה גם הוועדה ביקשה להוסיף. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> גם בשוטף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, בשוטף ברור. אבל אני אומרת, גם בעת החלוקה עצמה. אמנם משרד הרווחה הוא זה שיוצר את הקשר ומחלק לאדם עם המוגבלות, אבל חשוב שהם עדיין יישארו בתמונה בדיוק מההיבט התפעולי הזה. אבל ברור שהתחזוקה של המכשירים, התפעול, התיקון – זה הכול אחריות שלהם במובן של המכשירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> "שלהם" – משרד הביטחון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הקשר לאותו אדם עם מוגבלות שאמור לקבל את המכשיר יעשה על ידי הרווחה. כלומר יש פה חלוקה ברורה מי אחראי על איזה צד של הנושא הזה. לכן בהמשך תיקנו גם בתקנת משנה (ב) ו-(ג) שבעצם שר הרווחה הוא זה שמספק את המכשירים ומחלק אותם לאותם אנשים עם מוגבלות. לכן הוא צריך להודיע למי שנמצא ברשימות שהוא זכאי לקבל את המכשיר ואיך הוא אמור לקבל את המכשיר. ב-27א, זו תקנה שכבר הקראנו, לגבי איך מאתרים את מי שזכאי למכשיר התרעה. גם פה הדגשנו שמשרד הרווחה הוא זה שמכין את הרשימה ואמור לאתר את אותם אנשים. כמובן באמצעות סיוע שיעמידו לו הגורמים השונים, גם בהג"א, לפי התקנות לפי העברת המידע יש להם אחריות. תקנה נוספת שהוספנו ואני כן אקריא אותה כי היא לא הייתה בדיון הזה, זה הנושא של 27ב, שזה בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה. פה בעצם אנחנו מדברים על איזה שהוא מצב קצה חריג, שאדם בעצם מוצא את עצמו עם בעיית שמיעה, אבל הוא לא ברשימה של מי שזכאי לקבל את אותו מכשיר שמיעה. לכן אנחנו רוצים לאפשר לו איזה שהיא דרך לפנות ובכל זאת להוכיח את זה שהוא עומד באותם תנאים וזכאי גם כן לקבל את המכשיר. אני אקריא את הפרוצדורה הזאת. בקשת אדם עם מוגבלות לקבל מכשיר התרעה 27ב. (א) בתקנה זו - "בדיקת שמיעה מקיפה" - בדיקה של כל אלה ללא מכשיר לתיקון שמיעה, שבוצעה בידי קלינאי תקשורת: הולכת אויר (air conduction), הולכת עצם (bone conduction), ובדיקות דיבור; "גוף ציבורי" – גוף המנוי בפסקאות (1) ו-(7) להגדרת גוף ציבורי בסעיף 5 לחוק; "גורם מאשר" – קלינאי תקשורת שהוא עובד של גוף ציבורי שהמנהל הכללי של הגוף הציבורי האמור מינה לשם בחינת בקשה שלפי תקנת משנה (ב); "קלינאי תקשורת" – כהגדרתו בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, התשס"ח - 2008; "רמת סף השמיעה (hearing threshold level)" – ממוצע ספי השמיעה בבדיקת הולכת אוויר בתדרים 500 עד 4000 הרץ . 1. נוסף על האמור בתקנה 27א, משרד הרווחה והביטחון החברתי יאפשר לאדם עם מוגבלות שסבור שמתקיימים לגביו התנאים שבתקנה 27(א) והוא לא קיבל מכשיר התרעה אישי, להגיש בקשה לקבלת מכשיר התרעה כאמור. כלומר רק מי שיש לו ירידה בדציבלים כמו שקבוע בתקנות. אם יש אדם כבד שמיעה אבל הוא לא עומד בתנאי הזה הוא לא יכול לפנות. התקנה הזאת מדברת על מי שהתפספס לנו ברשימות מכל סיבה שהיא והוא יפנה. 1. אדם המבקש להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) יגיש למשרד הרווחה והביטחון החברתי את אחד מאלה: (1) תוצאות שתי בדיקות שמיעה מקיפות של מבקש כאמור שבוצעו על-ידי קלינאי תקשורת, במועדים כלשהם שונים המרוחקים זה מזה בחצי שנה לפחות; (2) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שבוצעה על-ידי קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמך חתום בידי קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון, ולפיו ירידת השמיעה של מבקש כאמור היא קבועה; (3) תוצאות של בדיקת שמיעה מקיפה של מבקש כאמור שבוצעה על-ידי קלינאי תקשורת, במועד כלשהו, בצירוף מסמכים נוספים שהגורם המאשר דרש משום שתוצאות בדיקת השמיעה האמורה לא מאפשרות לגורם המאשר להחליט בדבר התקיימות התבחין שלפי תקנה משנה (ד). 1. המשרד יעביר את הבקשה לגורם המאשר תוך 7 ימים מיום שנתקבלה אצלו; והגורם המאשר יבחן את הבקשה שלפי תקנת משנה (ג) ויחליט האם מהמסמכים שצורפו עולה שלמבקש ירידה קבועה ברמת סף השמיעה באוזן הטובה מבין השתיים, של 50 דציבלים לפחות; הגורם המאשר יעביר למשרד את החלטתו המנומקת תוך 21 ימים מיום שקיבל את הבקשה. 1. המשרד יעביר למבקש את החלטתו המנומקת של הגורם המאשר ויספק מכשיר התרעה למי שבקשתו אושרה, הכול תוך 14 יום מיום שקיבל את החלטת הגורם המאשר. (ו) (1) במצב חירום יאיץ המשרד את בחינתה של בקשה שהוגשה לפי תקנת משנה (ג) ואת הליכי הטיפול בבקשה ואספקת מכשיר ההתרעה האישי לפי תקנה זו; (2) הגורם המאשר רשאי להורות לגבי בקשה שהוגשה במצב חירום כי יצורפו לה מסמכים אחרים מאלו המפורטים בתקנת משנה (ג), אם עקב נסיבות מצב החירום יש קושי להשיגם. אלה התיקונים בפרק של ההתרעות וההסבר לגבי החלוקה של האחריות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. בסדר גמור. לפני שאני אתן לשירלי לדבר, רצית לומר משהו? << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> כן. שרה יצחקי ממשרד המשפטים. רק תיקון טכני קטן. ב-27א ככל שאנחנו משנים את הגורם שמחלק פשוט התפספס לנו, צריך להחליף את הג"א לגורם המחלק. זאת אומרת איפה שכתוב הג"א הגורם המחלק, כי הוא רלוונטי לעניין - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שוב, איפה? 27ב? << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> א רבתי. בעצם המשרד באמצעות סיוע שיעמיד לו הג"א, אז במקום הג"א, הגורם שיחלק, כי הוא רלוונטי לעניין מאגר המידע. << אורח >> דן אורן: << אורח >> דן אורן ממשרד המשפטים, ראש אשכול חברתי. מה שהייתי מציע שהיועצת המשפטית, כמובן בהתייעצות עם היועצים המשפטיים של המשרדים, תוסמך בעניין הזה לעשות תיקונים טכניים של הנוסח. כי אני לא בטוח, עברנו על הנוסח. אבל כיוון שהעניין הזה של הטלת תפקיד החלוקה על משרד הרווחה עלה רק לאחרונה - - - << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> שלא מקובל עלינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, שנייה. דן, שנייה. אני רוצה רגע להסביר מה העניין של החלוקה. אני אסביר. בוודאי שתיקוני נוסח נצטרך לעשות. קודם כל רגע נסכים על הרעיון ועל העיקרון. << אורח >> דן אורן: << אורח >> בסדר גמור, כן. אני מסכים שאנחנו קופצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רגע להגיד לכם, משרד הרווחה, ולכם משרד הביטחון ופיקוד העורף. אני רוצה רגע להבהיר לכולכם משהו. מבחינתי לגבי הנושא של המכשירים הללו האחריות קודם כל הכוללת – משרד הביטחון. אני לא מחלקת רגע איזה אגף בתוך משרד הביטחון. מבחינתי משרד הביטחון אחראי על כל התקנות הללו. גם בנושא המכשירים, הוא זה שאיתר, עשה, המציא, לא איתר את האנשים אלא את המכשיר עצמו. הוא אחראי על התקינות שלו. הוא אחראי על זה שהאזרחים יהיה להם את המכשיר ושהמכשיר יעבוד. ואם הוא מקולקל אז הם אלה שיצטרכו לתקן אותו. זה משרד הביטחון, נקודה. אין בכלל מחלוקת מבחינתי. כך גם צריך להיות בתקנות. משרד הביטחון גם אמור לספק את המכשירים האלה עד לרשות המקומית. הוא צריך להביא למחסן, הרשות המקומית תגיד תביאו לפה, תביאו לפה. זה צריך להגיע לרשות המקומית. הרשות המקומית בעזרת משרד הביטחון, כי חייב להיות בחלוקה. אני לא חושבת שהרשות המקומית, זה שלכם, אני לא אגיד להם איך לחלק. משרד הרווחה והרשות, אני לא אגיד לכם תתקשרו לכל אחד ותביאו לו עם סרט. אפשר לעשות כמו שחילקו לכולנו בשעתו את ערכות אב"כ. אתם זוכרים? << אורח >> דן אורן: << אורח >> כן, אבל אנשים זומנו למרכזי חלוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כך צריך להיות בעיניי גם במקרה הזה. אנשים יזומנו, להגיד ביום פלוני אלמוני בשעה כזאת וכזאת תגיעו למרכזי החלוקה. עכשיו, במרכז החלוקה צריך להיות כמובן הרשות המקומית, משרד הרווחה שלכם. וכמובן גם נציג של פיקוד העורף או אכ"א, תחליטו אתם. מישהו צריך להיות שם כדי להסביר או אם יש מכשיר שמקולקל. הם צריכים להיות חלק מהמערך הזה. זה חלק מהאירוע. אבל בחלוקה בסוף כשאדם ספציפי יקבל, מי שיכול להכיר אותו זה לא משרד הביטחון, זה הרשות המקומית ומשרד הרווחה. לבן בעיניי, ככה זה התהליך. לכן האזרח עצמו יקבל זה משרד הרווחה/הרשות המקומית. כמובן שאתם לא תצטרכו לנסוע, אני יורדת לכאלה רזולוציות כדי שתבינו למה אני מתכוונת. אתם לא צריכים לנסוע למשרד הביטחון למחסנים שלו לקחת את זה ולדאוג ואם זה מתקלקל אתם צריכים לשלוח את זה לתיקון. לא. בעצם מביאים את זה עד אליכם, אתם מחלקים לאזרח. כאשר לאזרח יש תקלה הוא מתקשר אליכם, כי הוא לא מכיר את משרד הביטחון. הוא יתקשר לרשות המקומית שלו ויגיד המכשיר מקולקל. הוא יצטרך או להביא את זה לרשות או מצידי שיביא את זה ישירות למחסן של משרד הביטחון. משרד הביטחון אחראי לתקן, שזה יהיה ברור. אני לא רואה איך אתם לא מסכימים לזה. אין דרך אחרת. אני אשמחו לשמוע את משרד הרווחה, תסביר לי מה לא טוב בהצעה הזאת. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> תראו, אני התבקשתי על ידי המנכ"ל שלי ינון אהרוני לומר בצורה ברורה שאנחנו לא יכולים להיות הגורם שמספק את המכשירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסביר לי מה לא טוב אצלי. המילה "מספק" זה משהו נורא גדול. אני חילקתי את זה לתתי תהליך. איפה בתהליך אתה כן ואיפה אתה לא. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אני אומר, מה שנאמר בתקנות זה שאנחנו נהיה אחראים על האספקה. על זה אנחנו לא מסכימים. אנחנו כן מסכימים להיות הגוף שמלווה, שנותן את המידע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא צריך שתקרא לי. אתה מוכן לעזוב רגע את הנייר? קראנו, היא קראה. אני עכשיו הצגתי לך את התהליך. תגיד לי, אני אציג עוד פעם, איפה בתהליך זה אתם או שאתם לא מסכימים ואיפה אתם כן מסכימים. הסברתי: מי שאחראי על המכשירים האלה זה משרד הביטחון. אם מכשיר מתקלקל משרד הביטחון צריך לתקן. משרד הביטחון אמור לדאוג גם לאספקה עד לרשות המקומית שמחלקת. הרשות המקומית היא תחליט איפה משרד הביטחון ישים את כל הערימה. יכול להיות שזה שניים, יכול להיות שזה שמונה, יכול להיות שזה 48,000, לא יודעת. מכשירים לרשות המקומית. הרשות המקומית תהיה אחראית, יחד אתכם, לחלק את זה למי שנמצא במאגר. אתם מכירים את זה, משרד הביטחון לא מכיר את האנשים. זה אומר מבחינתי, לא צריך להתקשר, זאת אומרת, צריך להתקשר לאנשים או לשלוח להם. בשביל זה יש לכם את התומך הקהילתי ויש לכם את האנשים שאתם צריכים אותם, זה שלכם. בסוף אתם צריכים לדאוג שהאזרחים שהם רלוונטיים יידעו שיש חלוקה. אתם לא צריכים להביא להם את זה הביתה, אתם יכולים לקבוע מועד חלוקה. לשלוח להם מכתבים, לדאוג שהם מכירים את זה. זה האחריות שלכם. לדאוג שביום החלוקה יהיה איש שלכם, של הרשות המקומית וגם נציג של פיקוד העורף. והם יחלקו את זה. זה האירוע. פה אתם נכנסים לתמונה. תסביר לי מה לא בסדר בתמונה שציירתי. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> קודם כל, אנחנו לא מכירים את האנשים החירשים במדינת ישראל. אנחנו משרד הרווחה, אנחנו מכירים את האנשים שפונים אלינו, שמאובחנים על ידינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מי הם? מי מכיר אותם? מי שנמצא במאגר, כל מי שנמצא במאגר. זה לא רק שלכם, המאגר הוא מאגד עוד משרדים, כמו שאמרה פה קודם הגברת שישבה פה. אתם מבחינתי המשרד שאמור להיות אחראי על האנשים האלה בשעת חירום ברמה, אני מזכירה לך, אתם משרד לא רק רווחה, אלא שירותים חברתיים. מה, משרד החינוך יהיה אחראי על זה? מי אתה רוצה שיהיה אחראי על זה? בסוף אתה מכיר את האזרח. הרשות המקומית מכירה את האזרח שנמצא אצלה ברשות. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> הרשות המקומית מכירה את כל האזרחים שגרים ברשות. משרד הרווחה מכיר את האנשים שהוא נותן להם מענים, שהוא נותן להם שירותים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לך לשכה בתוך כל רשות? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> יש לשכת רווחה בכל רשות. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> מיכל, הרווחה בקריסה ביום יום. אצלנו ברשות 12 עובדים סוציאליים חסרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תמר, אבל אני לא נתתי לך רשות דיבור. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> לא, אני רק אומרת שהם בקריסה, הרווחה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל גם אחרים רוצים לדבר ואין לך רשות דיבור. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> הם לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אז זה לא רלוונטי והוא צודק. בסדר גמור, נשמע אותך. כרגע אני מדברת. כן, בבקשה. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> רגע, אנחנו רק רוצים להתייחס שנייה. אדוני, יש לנו את סעיף 27א שהוא מקים מאגר מיוחד שמיועד לשאוב את המידע לגבי אנשים עם מוגבלות בשמיעה, ספציפית לצורך החלוקה של המכשיר שהוא קבוע, שהוא יהיה בתוך משרד הרווחה כבר. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> נו, אז אנחנו נעביר את המידע הזה. אבל אנחנו לא יכולים לקחת את האחריות להיות אלה שמספקים את המכשירים. << אורח >> דן אורן: << אורח >> המידע קיים. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> המידע ברור שאנחנו ניתן אותו. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אנחנו לא רוצים להתערב בשאלה של החלוקה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> בדיוק. אנחנו גם לא נסתיר את המידע. << אורח >> דן אורן: << אורח >> המידע קיים על פי הוראות שבתקנות האלה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אבל החיוב שלנו לספק את המכשירים היא – << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה אחראי על החלוקה. על החלוקה, לא על האספקה. אם אין לך, אם לצורך העניין משרד הביטחון הביא לך רק 12 ויש לך 15 אנשים לא אתה אחראי לספק, כי אין לך. אתה אמור לחלק. בסוף אתה קורא לאנשים, הרשות המקומית אומרת כל האנשים, שולחת להם מכתבים, שולחת להם S.M.S, דופקת להם, אני לא נכנסת לזה כי זה לא רזולוציות שאני אמורה להיכנס לזה. אבל הרשות המקומית אמורה להגיד לאנשים בואו תיקחו. אגב, היא כן אחראית במובן הזה שאם היא יודעת שיש לה 15 והיא קיבלה רק 12 היא צריכה להתקשר למשרד הביטחון ולהגיד להם ספקו לי עוד שלושה מכשירים. בסוף מישהו צריך לעשות את החיבור הזה. תראה, בסוף לי חשובה התוצאה. אני בסוף מסתכלת על האזרח ואני צריכה תוצאה. לכן אני יכולה בקלות לכתוב הכול משרד הביטחון, כי הם אחראים על הכול. אבל זה לא יקרה, כי מי שמכיר את האוכלוסייה זה הרשות המקומית. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> לא, אבל אנחנו לא בורחים מהקטע הזה שאנחנו מלווים את התהליך. אנחנו ניתן את המידע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה תתנו את המידע? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> נגיד מי האנשים שמאובחנים ומי יש להם 50% דציבלים. כל הדברים האלה אנחנו ניתן. רק שאת הנושא הזה של לכתוב שמשרד הרווחה הוא זה שאחראי לספק את המכשירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא לספק. הוא לא מספק. מי שאחראי לספק זה משרד הביטחון, לא אתה. אתה לא אחראי על הסיפוק ואנחנו נכתוב את זה ברחל בתך הקטנה. מי שאחראי לספק לרשות המקומית את המכשירים זה משרד הביטחון, נקודה. לא ברור? ברור. מי שצריך לחלק את זה מנקודת האספקה לאזרח זה הרשות המקומית ומשרד הרווחה כמעטפת. עכשיו מה זה לחלק? אמרתי לך, לחלק תבחרו אתם איך אתם רוצים לעשות את זה. אני לא אגיד לכם איך לעשות את זה, אבל החלוקה היא עליכם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה מה הבעיה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה גם אירוע חד פעמי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. ואחר כך אם משהו מתקלקל. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> זה יכול להיות אירוע מתמשך, עדית. זה לא אירוע חד פעמי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> רגע. לכל פונה יש עובדת סוציאלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אירוע מתמשך, אני מסכימה. אבל אירוע מתמשך חייב להיות תחזוקה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> התרעה היא אחריות של הג"א, לא אחריות של משרד הרווחה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לכל פונה יש עובדת סוציאלית. מה הבעיה שאותה עובדת סוציאלית? יהיה איזה מאגר קטן, נו כמה? מדף בארון? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> לא, אבל אם יש לו תקלה, אם יש לו בעיה הוא יפנה למחלקת הרווחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתן רגע שנייה לחברת הכנסת לשעבר שירלי, בבקשה. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> תודה. אז לפני שאני אגיד את הדברים, גם הרבה שאלו אותי פה איך היה בעבר? בעבר היה לנו את הביפרים שהם היו מערכות ההתרעה. אני גדלתי בצפון במלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, המפרץ, מסכות האב"כ שאתם קיבלתם. איך חילקו כולם לאזרחים? אני זוכרת, אבא שלי חירש, הוא היה לוקח אותי לנקודת החלוקה של פיקוד העורף, אגב, זה היה נקודות חלוקה של פיקוד העורף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> של כל האזרחים. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות כמובן. והודיעו מראש איפה זה נמצא, בצורה מסודרת. זה היה עם משרד הרווחה, רשויות מקומיות, מלווה של פיקוד העורף. קיבלנו את הביפר, הסבר במקום והלכנו. וזה בשנות ה-90. אז לא הסתבכו. היום זה גנון. כן אני, לא אני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ממש, ממש. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> חירשים מתקשים לקבל מידע בזמן רגיל, בטח בזמן חירום. אין הנגשה, אין S.M.S וגם מכוח החוק וביטחון אישי אנחנו לא יכולים לקבל את הביטחון הבסיסי שלנו. זה פשוט גנון. בזמן התרעות זה הצלת חיים, זה עניין של חיים ומוות. אתם לא יודעים מה זה לסבול שלוש שנים במלחמה כשאתה רולטה רוסית, אם תשמע את האזעקה או לא. וכל המשרדים פה פשוט זורקים אחריות אחד על השני. ב-7 באוקטובר ועוד לפני זה, פיקוד העורף פה יודע את זה ואלוף פיקוד העורף וגם יובל וגנר מנגישות ישראל והרבה ארגונים ועמותות שביחד עבדנו על הנושא הזה ואחרי ה-7 באוקטובר הגשנו בג"ץ בגלל שהיה חוסר לקיחת אחריות. בעקבות הבג"ץ הזה אחרי שנה ומשהו של דיונים הקימו יחידת התרעה לאומית חדשה, במילים אחרות ביפר. חזרנו אחורה 12 שנה, אבל בסדר. לא משנה, לא אכפת לי איך תגדירו את זה, העיקר שזה קיים. אבל עכשיו אנחנו חוזרים אחורה בשביל מי יחלק או לא יחלק. למה לשנות את מה שעבד טוב? מערכות התרעה לאומיות ביפר עבדו, חזרנו לזה, תחלקו עכשיו ביחד פיקוד העורף, משרד הביטחון ומשרד הרווחה ביחד עם הרשויות המקומיות. תחלקו לאזרח, זה לא סיפור. אנשים נמצאים פה בסכנת חיים. אתם מסכנים חיים של אנשים עם מוגבלויות, של אנשים חירשים. אתם משחקים פה בגנון מי ייקח את האחריות. די, חאלס, אפשר להגיע לפתרון, זה לא בעיה. מספיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה כל כך. כמו שאמרתי, פיקוד העורף יהיה גם בחלוקה. זה שפיקוד העורף/משרד הביטחון אחראי על כל האספקה. הוא אחראי על האספקה. החלוקה בפועל תהיה ברשות המקומית, שזה אומר אחריות משותפת של הרשות המקומית, משרד הרווחה וכמובן פיקוד העורף שאמור להיות שם גם בנקודות החלוקה. הוא אמור להיות שם. הוא אמור להיות שם א' כי הוא אחראי עם חסר מכשירים הוא אמור לקרוא ולהגיד תביאו. אם משהו מקולקל, אם מישהו לא מבין איך משתמשים בזה. הוא אמור להסביר, הוא מכיר את המכשיר. לכן זה לגמרי אמור להיות בעיניי אחריות משותפת של כל הצדדים האלה ביחד. אבל אספקה היא משרד הביטחון בלבד והחלוקה אמורה להיות משותפת ובלי לזרוק אחד על השני. זה יהיה בתוך הרשות המקומית, היא אמורה לעשות את זה יחד עם תמיכה של פיקוד העורף ומשרד הרווחה. אני לא רואה שום חלוקה אחרת וזה מה שיקרה. תתכנסו לזה. איך לנסח? יש לי פה את הגאון לידי שיודע בדיוק לנסח הכי נכון שאפשר ואני סומכת עלייך, ענת, שלך. אבל כן. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה, אנחנו נשמח פיקוד העורף רגע להתייחס לעניין. יש לנו את ראש המטה בזום, אם אפשר לתת לו רגע גישה לדבר ואני אשלים אותו פה בכמה דברים בעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה אלעד. << אורח >> אלעד אדרי: << אורח >> בוקר טוב לכולכם. אי אפשר לא להתייחס לזה. אנחנו כאן בשם המדינה, 30 מומחים עם מספר גופים: גם רח"ל, גם משרד החוץ. אנחנו כאן שבוע, אנחנו נהיה פה עוד שבוע. אנחנו פה עוזרים למדינה להתגבר על האסון המאוד קשה שיש פה, אבל זה לא עניין הוועדה. אז בוקר טוב לכם. בואו נתחיל מהדבר שמבחינתנו הוא הכי חשוב זה שיש אמצעי התרעה שהוא כבר מאופיין, הוא קיים והוא עומד בכל הקריטריונים שאנחנו נדרשנו להעמיד. בכל הרשימה הארוכה של הדרישות שאני לא אכנס אליהן כאן. אני אומר את זה בשביל הפרוטוקול מאחר ואנחנו כבר נפגשנו עם חברת הכנסת, יושבת-ראש הוועדה והצגנו את המכשיר. אבל כדאי שכולם יידעו שהמכשיר קיים, הוא בתהליכי ניסוי מתקדמים. פיקוד העורף יחלק אותו בזמן. עומד בעניין הזה אכן בג"ץ ולא תהיה עוד דחייה בעניין הזה. אני חושב שבתוך הדיון הזה לנו ברור שאפיון המכשיר ובסוף העמדת מוצר שהוא הולם את כל הצרכים זו אחריותנו ובזה אנחנו נעמוד ואין שום עוררין על העניין הזה. אנחנו נרצה, תכף ענת תמשיך אותי, אנחנו מבקשים שהעניין של המשאבים יהיה באמצעות איגום ממספר משרדי ממשלה מהסיבה הפשוטה שבשונה מהסעיף הקודם שדיברנו על התומכים הקהילתיים כאן מדובר על פרויקט אדיר משאבים. גם בביצוע שלו, כלומר גם הניסוי. אפיון המכשיר זה דבר מאוד יקר. לא ניכנס ללמה, זה בכלל לא משנה. אבל גם לאחר מכן, ברגע שהמכשיר יעמוד, התחזוקה שלו והאופן שבו באופן שוטף הוא מקבל ריענון ותיקון וכן הלאה, לאורך שנים, שזו הכוונה של כולנו, זה משהו שצריך לדבר עליו איך הוא נעשה באיגום ממספר משרדי ממשלה ולא רק ממשרד הביטחון. ענת, מכאן תמשיכי אותי. תודה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אני רגע אגע בתהליך, כי דיברנו פה על המון דברים, גם על אפיון, גם על חלוקה וכו'. יושבת-ראש הוועדה, דיברת על אופן החלוקה, אני אשים בזה סימנים. אני עוזבת רגע את המסמכים כפי שביקשת ואומר את זה רגע בהתייחסות. התהליך מתחיל באפיון שלו, כפי שהרמ"ט אמר. האפיון של המכשיר. אנחנו עושים גם את הבסיס של ההתקשרות. בסוף כל נושא החלוקה בתוך תשתית התקשרות שאנחנו בעצם שמים, בין אם זה הגעה לבית, בין אם זה הגעה למרכזים. המרכזים הם לא הרשות המקומית, המרכזים הם של החברה שמובילה במכרז ובעצם היא זו שתזכה ומגיעים למרכזים שלה כדי למשוך את המכשיר. יש פה אופרציה שלמה שמובילה דרך הנושא של ההתקשרות אל מול החברה הרלוונטית שתהיה. לכן רגע בעניין הזה אפיון, העמדת המכשירים, ההתקשרות עצמה, אנחנו יודעים לעשות את זה גם ביתרון היחסי שלנו, אין פה שום התנערות מיתרון יחסי של גוף. כל נושא המידע, וזה לא רק מידע, זה תהליך שלם. חלוקה היא אחת, כפי שנאמר פה. יש פה תהליך שלם של הכרה בצרכים של עוד אוכלוסייה, של מי זכאי, מי לא. לכן בעניין הזה זה הרשות הממונה, כפי שבעצם ראינו את משרד הרווחה. אני כן אומר שלעניין הסיוע בסעיפים שמשרד הרווחה הוא זה שבעצם מנהל את מאגר המידע, אין לנו, יש פה הרבה מאוד סעיפים שמדברים על סיוע בניהול מאגר מידע. אין לנו יתרון יחסי בעניין הזה, אנחנו לא הגוף המקצועי לזה. כן נושא האפיון וכן נושא התשתית ההתקשרותית. לא לנושא של ניהול מאגר מידע שאין לנו עניין להחזיק פרטים של אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אף אחד לא דיבר על זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה ששרה העירה לגבי הגורם המחלק. אנחנו נתקן את זה בהתאם. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יש פה סעיפים, הרבה מאוד שם דברים של סיוע וכו'. הדבר הנוסף שחשוב לי זה הנושא המשאבי שדיבר עליו הרמ"ט. אנחנו הוספנו סעיף בנושא איגום משאבים, מתוך מקום, הוא לא כתוב, אני יכולה להקריא אותו. הוא מתוך מקום שבא, כל המטרה, ואמרת את זה בפתח הדברים, היא להיות גורם מאפשר לעבודה המשמעותית הזאת. בעניין הזה שמנו גם פה, משרד הביטחון נמצא איתי לעניין הסעיף של איגום המשאבים כדי להביא את זה, לאפשר את זה ולהסתכל בעצם על הצורה הרחבה של יכולת המימוש של הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. אני לא מצליחה להבין מה את אומרת. את מדברת איתי על תקציב? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, עם כל הכבוד, אנחנו לא ממשלה. יש כאן את רום שהלך, הוא שאל אותי אם הוא יכול לקבל רשות ונתתי לו, כי חשבתי שסיימתי את האירוע. הוא יושב פה בוועדת כנסת. את יכולה לקרוא לו, צאו החוצה, דברו איתו. אותי זה לא מעניין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה הנוסח שהם ביקשו, שהם שלחו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה גם אחריות משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אפילו לא קראתי את זה. תקשיבי לי, ענת. התקנות האלה אתם אחראים עליהן, משרד הביטחון. באנו לקראתכם. מה זה באנו לקראתכם? בואי, אני באתי לוועדה הזאת כאשר ברור לי שאתם מביאים אנשי מילואים. זה היה ברור לי. בסדר? תשאלו אותם, אני אמרתי לא מעניין אותי, לא עוברות התקנות האלה וזה ככה קורה. הבנתי, שמעתי, הקשבתי לאדון הנכבד. בהחלט, אפילו הצדעתי כשהיינו בפגישה הסגורה. הכול טוב ויפה. יש גבול לכל תעלול. בסוף אתם רוצים עוד כסף? לכו, יש עוד מעט דיוני תקציב. תדפקו על השולחן, זה תפקיד שלכם. אני צריכה בסוף תוצאות. לכן אתם צריכים איגום, לכו תאגמו. אני מבחינתי יש תקציב גם לתומך הקהילתי וגם לכל דבר אחר. אני לא אדאג לכם עכשיו לתקציב לעשות את מכשירי הביפר, לא ביפר. לא יודעת איך אתם קוראים לזה. תדאגו לזה, זה תפקיד שלכם. כמו שאני לא דואגת לטנק. זה לא התפקיד שלי לדאוג שיהיה לכם כסף לטנק. עם כל הכבוד, באמת, זה לא הדיונים פה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מוציאים משלחת לוונצואלה, אבל לא מצליחים להביא 500 ביפרים לחירשים. זו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. לא, לא, אני אומרת לך שיש בזה טעם נפגע, באמת. אני מסכימה. אני חושבת שזה נורא חשוב לוונצואלה, אבל יש משהו שנקרא עניי עירך קודמים. יש כאן אירוע של אנשים שצריכים מכשירים כדי לשמוע התרעה. בסדר? על מה אנחנו מדברים? אז על זה אתם רבים ביניכם? זה אומר לי 'לא'. שלושה מיליון שקלים הוא אומר לי אין לי מקור תקציבי? תגידו, לאן הידרדרנו? אתם משרד הביטחון שאחראים על זה, תנו להם שלושה מיליון שקלים. הנסיעה לוונצואלה עלתה פי ארבע. כמה עלתה הנסיעה לוונצואלה, מותר לשאול? את יכולה להגיד לי? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אין לי את הפרטים. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמה מיליונים טובים בטוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל את לא מבינה כמה זה כואב לאזרח. בסוף האזרח שיושב בבית ורואה את זה אומר למען השם. למען השם, את מדברת איתי על איגום משאבים? אתם באמת הגזמתם. את יכולה לסגור, לא קוראת את זה בכלל. אמרתי את זה גם לאדון הנכבד. מה זה? תגידו לי, אנחנו פותחים עכשיו הכול מההתחלה? כל הזמן שישבנו פה זה כלום? שעות על שעות אנחנו יושבים על הדיונים. כל מילה פה חשובה. די. באמת, יש לי המון הערכה אליכם, המון הערכה. אבל יש גבול. לכו, תפתרו את הבעיות שלכם, לכל אחד יש פה את התפקיד שלו במדינה שלנו. לי יש את התפקיד לחוקק את החקיקה הזאת, לכם יש תפקיד לדאוג לתקציבים, כל אחד יעשה את עבודתו הכי טובה ואתם עושים את העבודה שלכם בצורה נהדרת. חוץ מאיגום משאבים, יש עוד משהו? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> רק בעניין הזה חשוב לי פה, כדי שזה לא יצטייר. וגם ההשוואות, אני פחות אתייחס לעניין הזה. נתתי פה את הפירוט של התהליכים. אגב, כן חשוב לי לומר כאן שבוצע פה תהליך שהוא באמת בריא. הוא בריא גם בהתייחסות, גם למצוא את הפתרונות. אני חושבת שכל המטרה של הוועדה זה בסוף גם לשים תקנות שיש להן ישימות. בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה לא ישים תסבירי לי? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> לא, הפוך. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> רגע, יושבת-ראש הוועדה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יש דברים טובים שאפשר להגיד. לא חייב ללכת רק לאזורים שליליים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני כבר באירוע. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> חשוב לי להסביר את מה שאת אומרת. הכול בא מתוך מקום, אין עוררין, לא על החשיבות, ובטח לא פיקוד העורף שחי ונושם את כל האוכלוסייה, על כלל רבדיה וכל הייחודיות שלה. לי חשוב רגע כן להגיד שבוועדה הזאת היה תהליך שהוא בריא, שהוא מתקדם. מה שהיה לי חשוב לומר זה על התשתית, כדי שנהיה על אותו עמוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז על התשתית, תראי, את הנושא של תומך קהילתי סיימנו. הנושא עכשיו של החלוקה. את מסכימה איתי שהאספקה היא עליכם. אספקה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אבל המילה אספקה, זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואי נפצח אותה. המילה אספקה בעיניי זה לדאוג שיהיו מכשירים. דאגתם, נכון? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יש אפיון, יש פיתוח של מכשיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני לא מתחילה להגיע למילים האלה. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, אם אני יכולה להתערב. אני לא מבינה מה זה קשור. ביפרים, פיתוח, אפיון, כל התהליך הזה כבר קרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך. רגע שירלי, אל תתפרצי. שנייה. אני לא מייצרת תוכנה, מייצרת תוצר. אני אפילו לא מכירה את התהליכים האלה, את יכולה להגיד לי מה שאת רוצה, זה לא מעניין אותי. המילה "אספקה" זה שיהיה מכשיר מתאים לצרכים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בכמות מספקת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמובן. תודה עדית. שיהיה מכשירים מספקים, תקינים, איכותיים, לאוכלוסייה שצריכה אותם בכמות מספקת ויצטרכו להביא אותם עד למקום פלוני אלמוני. זהו, זה מה שהצבא צריך לעשות. להביא אותם. את אומרת שהמחסנים של החברה? לא אכפת לי, זה אצלכם. זה אותי לא מעניין. אני רוצה תוצאה בסוף. התוצאה של אספקה, שהאזרח יהיה לו את מה שהוא צריך. אתם מביאים את זה עד נקודה מסוימת ובנקודה מסוימת מצטרפים אליכם לאחריות בלחלק את זה פיזית, זה הרשות המקומית עם משרד הרווחה ביחד. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מיכל, היא אמרה קודם שחלק מהמכרז של ההתקשרות עם החברה זה שהחברה עצמה מחלקת? זה מה שאמרת? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יכולות להיות כל מיני אופציות בתוך התשתית ההתקשרותית. אבל אני רגע אומר כאן למילה "אספקה". << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> צריך לשלוח הודעה לאדם החירש ללכת לקחת את המכשיר מהחברה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> המילה "אספקה" אני מסכימה גם עם כל מה שאמרת בתיאור התהליך הרעיוני שלו. << אורח >> קריאה: << אורח >> חשוב לי להגיד שפיקוד העורף, כשהתחייבנו בבג"ץ, המדינה כתבה עמדות לבג"ץ ונאמר שפיקוד העורף גם יחלק את המכשיר. כך שעכשיו אנחנו חוזרים מעמדה שכבר ניתנה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יש פה יועצים משפטיים מאחוריי שאומרים שזה לא מדויק. אבל רגע שנייה, בעניין - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני רוצה להזכיר לכולכם, אנחנו לא בג"ץ. בג"ץ זה ממש קרוב. כל מי שרוצה לדבר על בג"ץ יש פה כמה צעדים, אנחנו לא בג"ץ. משרד הרווחה, סליחה. עם כל הכבוד, אני רוצה רגע להגיד לכולכם פה, לכל הנוכחים וגם לכל העולם כולו. כשאי מקבלת מכתב ממשרד הרווחה, רשות מבצעת נפרדת, שהיא כותבת לי שהכנסת שהיא רשות מחוקקת, שאנחנו עוקפי בג"ץ. תקשיבו, פה סגרתי את המכתב שלכם. קראתי אותו וזרקתי לפח. זה פשוט לא יאמן. אנחנו לא עוקפי בג"ץ. לא, לא, זה פשוט שערורייה. מה זה עוקפי בג"ץ? אנחנו פה למען הציבור ואנחנו צריכים לחוקק חוקים, כולל תקנות. לכן יכול להיות שבג"ץ פסק מה שפסק למקרה כזה או אחר. אנחנו חושבים רגע זה ישים, זה לא ישים, זה כן נכון, זה לא נכון, ובסוף מחוקקים משהו שבעינינו הוא נכון יותר. לא יהיה טוב, לא תסכימו איתי? אתם יודעים, בג"ץ פתוח לכולכם, אפשר ללכת לבג"ץ, בסדר גמור. אבל להגיד לי שבג"ץ פסק באיזה פסק דין שאני עוקפת בג"ץ כי אני קובעת? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא אפילו לא פסק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה הדבר הזה? השתגעתם? השתגעתם לחלוטין, משרד הרווחה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> לא הייתה פסיקת בג"ץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם כתבתם את זה. אני אקרא לך את המכתב שלא קרעתי אותו, רציתי רק לקרוע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אי אפשר לכבול את החלטות הכנסת בהתאם למה שנאמר בדיון בבג"ץ. הכנסת יכולה להגיד שדרך החלוקה היא X או Y. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> גם זאת לא הייתה פסיקה של בג"ץ. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון, זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסעיף 10 "נראה אם כן כי הכוונה הנוכחית שהועלתה מהווה עקיפת בג"ץ". סליחה, תגיד לי, אנחנו חוק, אנחנו מה? חברים, סליחה, עם כל הכבוד, ויש לי המון הערכה, שלא תבינו. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, לא, אני בכלל לא בעניינים, אני גם לא מהעותרים שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא פניתי אל גברתי, אני לא יודעת מה גברתי אמרה, אבל אני רוצה רגע לומר משהו. אני רוצה להבין עכשיו, אני חוזרת חזרה לא לבג"ץ, אני חוזרת רגע לפיקוד העורף. אם פיקוד העורף אומר לי שהוא יתקשר או התקשר, לא יודעת, עם חברות שאמורות לייצר ולספק את המכשירים האלה, כולל להביא אותם ללקוח – מצוין, אני מורידה את משרד הרווחה ואני מורידה את הרשות המקומית ואני משאירה את האחריות עליכם ותעשו את זה. וזה מצוין, פתרת לי את כל הבעיות. לא, לא את הכול, יש לי עוד הרבה בעיות. אבל את הבעיה הספציפית הזאת. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אני כן אתייחס שנייה לדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירי לי רגע איפה אתם נכנסים. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אני אסביר. קודם כל, בכל מה שתיארת, גם בהקשר של זה, משרד הרווחה לא יכול להסיר, לא להיות שם. למה? כי גם חלוקה יש שמות, יש למי, מה קורה, מי האנשים. רגע. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> את הרשימה אנחנו ניתן. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> כשאומרים את המילה "חלוקה" זה לא פלואידי. קמנו בבוקר, יש מכשירים נוחתים אצל אנשים. יש רשימות, יש זכאויות, יש דברים, יש תהליך. התהליך הוא תהליך. ולכן יושבת-ראש, כשאת אומרת אני אסיר את החלוקה מהם, זה לא העניין, כי זה תהליך שלם. האופן של הביצוע, של העמדת המכשירים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש הבדל, זה שהם אחראים על הרשימות אין מחלוקת. יש רשימות. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> את הניהול של זה. רשימות וניהול של זה. מול אותו גוף שיהיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא ליצור קשר. רגע, שנייה. כאשר יש רשימה, את הרשימה הזאת מעבירים לאותה חברה. והרשימה הזאת יוצרת קשר. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אי אפשר להעביר לחברה. בגלל שזה מידע רגיש זה חייב להיות, זה לא חייב להיות פיקוד העורף, זה לא חייב להיות מבחינה משפטית משרד הרווחה. בגלל חוק הגנת הפרטיות זה חייב להיות משרד ממשלתי או גורם דומה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אז אנחנו נשלח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, יש כאן מחלוקת. חברים, לא ביחד, אני לא יכולה לשמוע. אמר פה דן, בואו נשמע את הטענה שלי קשה איתה, אבל בואו נשמע רגע. חברים, שנייה. כן, בבקשה דן. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני אתקן את עצמי. מסתבר, יהודה בדק את זה. אפשר לתת הרשאה לחברה גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> יש לנו סעיף בתקנות שמאפשר לתת הרשאה לגישה למאגר מידע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, ובמכרזים שעושים, מכרזים שמטפלים. אז אנא, אל תפריעו. רגע, אני לא יכולה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא כל האנשים רשומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אמרת את זה בהתחלה. נכון, הם רשומים במאגר. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא כולם. רק בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גברתי, אל תפריעי לי בבקשה. כולם רשומים במאגר ומי שלא רשום במאגר יש לנו סעיף שאומר מי לא רשום מה הוא יכול לעשות. הקראנו את זה מקודם. הכול בסדר. כן, בבקשה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אוקיי. אז לעניין הזה הבנו, בהקשר של משרד ממשלתי אחראי שינהל את כל האופרציה, גם בזכאויות וגם בהעברת רשימות ומה שצריך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא מכחיש את זה, הוא מנהל את זה. מי מחלק? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> הוא מנהל את זה. החלוקה, את מדברת על שיטת החלוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך הדבר הזה מגיע לשירלי? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> זה בהתאם לאותו חוזה התקשרות שיהיה. התשתית שאמרתי, ויש ניסיון מהעבר, נגעתם בזה. התשתית היא אל מול מה שיהיה אל מול החברה הזוכה. אפשר לשים הכול, הביטוי הוא משאבי. האם זה מגיע עד הבית, האם זה מגיע למרכז חלוקה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> שירלי תקבל הודעה לבוא לקחת את המכשיר מיבנה, איפה שהחברה יצרה אותו. מה הבעיה? << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> תחשוב על זמן מלחמה לנסוע עד יבנה כשאין לך אזעקה. למה אני צריכה לסכן את עצמי להגיע רחוק? << אורח >> אילת לוין: << אורח >> האיסוף אמור להיות בשגרה, לא בשעת חירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. אני לא רוצה לרדת לרזולוציות כי זה באמת לא אני. לנו ברור בתקנות ואני לא הולכת לשנות את זה, שמי שאחראי על המאגר ועל הרשימות זה משרד הרווחה, נקודה. אין מחלוקת. יש מחלוקת, משרד הרווחה? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. תודה. עכשיו יש מצד שני למשרד הרווחה, בואו נעשה את זה ביחד. אני משקפת מה אני מבינה, תקנו אותי. משרד הרווחה אחראי על המאגר, אחראי על הרשימות, על האירוע. מצד שני יש לנו את משרד הביטחון שאחראי על המכשירים ועל להתקשר עם חברה שתספק, שתעשה, שתכין, שתמסור, לא משנה מה. באמצע יש את שירלי היקרה והאהובה שלנו. איך הדבר הזה מתכנס? תסבירו לי, אני אשמע אתכם ואני אשמע אותך ואז אני אחליט. איפה דבי? נעלמה לי. בכל מקרה, אנחנו נחליט ונסגור את זה ממש עכשיו בדקות הקרובות. אני רוצה להבין איתך ואחר כך אותך איך זה מתקשר. משרד הרווחה יש לו רשימות, הוא אחראי על זה. משרד הביטחון אחראי על המכשירים, כולל להתקשר עם חברה. עכשיו תסבירי לי מה קורה כאן, איך זה מגיע לשירלי? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אוקיי. אז פה בהקשר הזה, אמרתי שוב, זה תלוי באופן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא תלוי באופן. תסבירי לי איך זה קורה. את יודעת מה קורה לתלוי – הוא נופל. מה קורה? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אבל כדי לענות על השאלות האלה צריך להבין את אופן ההתקשרות. אופן ההתקשרות שקורית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני לא יכולה להיות אחראית. אני לא אחראית על אופן ההתקשרות, אל תרדי איתי לרזולוציות כאלה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אני איתך. אבל זה מה שאני אומרת. בסוף יש משרד, אני אנסה את זה כך, בסדר? בסוף יש משרד, רשות ממונה. רשות ממונה שנקבע רגע משרד לשוויון החברתי או רווחה, סליחה. רשות הממונה הוגדרה כרגע לפי מה שזה, משרד הרווחה. << אורח >> דן אורן: << אורח >> זו ההצעה שלכם. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יפה. רווחה. כשהוא בעצם הגוף המקצועי, הוא בעצם נותן את כל המעטפת. זה שאנחנו, פיקוד העורף, נעשה את השיטה באמצעות התקשרות, באמצעות חוזה, באמצעות הרשימות שהוא יעביר ונחבר ביניהם. אנחנו נביא גם את המכשיר לקצה בהקשר של מי החברה. שוב, נושא התקציב נשים את זה רגע בצד, אמרה יושבת-הראש את מה שהיא אמרה. הנושא של המכשיר אנחנו נוודא שיש מכשיר. עכשיו החיבור הזה של המשרד, הרשות הממונה, מול החברה הזאת, יהיה חיבור מקצועי שלהם. אין לנו יתרון יחסי בעניין. << אורח >> דן אורן: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, כשמשרד הביטחון מדבר על רשות ממונה אני חושב שזה באמת נוגע לחולייה החסרה, שאת אומרת איך זה מגיע. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> יש בנוסח גורם שימנה שר הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו, זה משרד הביטחון, זה לא משרד הרווחה. << אורח >> דן אורן: << אורח >> מה שמשרד הביטחון, מה שהם אומרים - - - << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> אני אגיד לכם את האמת, שהחלוקה הזאת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שירלי, אני איתך. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> חלוקת מזון לבית ספר למסיבת סיום להורים יותר קל לחלק. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אנחנו מנסים רק לעזור פה. אני מנסה לעזור ועסקנו בזה קדימה ואחורה, תאמינו לי. בשאלה של החולייה החסרה שגברתי מדברת עליה, איך זה מגיע לאדם עם מוגבלות, אז תיקנתי את עצמי קודם בכך שאמרתי שחברה יכולה לקבל הרשאה לחלק. אבל צריך לפי התקנות שיהיה גורם שאחראי על החלוקה. זה לא חייב להיות משרד X מבחינה משפטית. אבל חייבים לקבוע בתקנות מיהו אחראי על החלוקה. זה לא אומר שהוא פיזית אותו משרד או אותו צה"ל, לצורך העניין, אותו גורם ממונה. זה לא אומר שהוא פיזית יחלק, אבל הוא זה שצריך להיות אחראי על החלוקה הזאת. התחלנו עם זה שפיקוד העורף - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דן, סליחה שאני קוטעת פה. מאה אחוז. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני רק אומר לצורך סיכום העניין, עוד משפט. שמה שמשרד הביטחון מציע זה הוא העביר ממש רק עכשיו, שמי שיהיה אחראי על החלוקה יהיה משרד הרווחה או גורם שימנה שר הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא אוהבת את ה-או. בוודאי לא כששני משרדים, כל משרד יגיד המשרד האחר ואיך נצא מזה? מה הם יעשו? אבן, נייר ומספריים, המנצח בין השניים? << אורח >> דן אורן: << אורח >> היינו במצבים כאלה בעבר. אם אין אפשרות להחליט עכשיו, כיוון, אתם לא רוצים. יש אפשרות. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יושבת-הראש, האם אני יכולה שני משפטים אחרונים? אני חושבת שעצם עניין שהחלוקה בהגדרה נמצאת במשרד הרווחה היא הגדרה נכונה, שכפי שהיא הייתה פה. זה גורם, בסוף זה להתעסק עם אנשים בפרט, בקצה, במידע הרגיש שלהם, במורכבות שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נכון. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אבל את לא צריכה לטפל באנשים, את צריכה לתת להם מכשיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר ואני אמביוולנטית לנושא אני יכולה להגיד לך בקלות למה זה לא אישי. זו חלוקה של משהו. כשאני קיבלתי את ערכות המגן שלי במלחמת המפרץ לא התייחסו אליי אישית. באתי, לקחתי ממכם. אז אני לא בן אדם? אני בן אדם בלי מוגבלות, אני לא בן אדם? << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> עוד יותר קל אם זה פחות, זה לא כל אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההיפך, בדיוק. הרי בסוף זה שמית. בסוף הייתי צריכה לבוא עם כרטיס כזה שקיבלנו, עד היום יש לי אותו בבית. והייתי צריכה לבוא איתו וקיבלתי. מי שלח לי את הכרטיס? אתם. איך אתם מכירים אותי? אגב, עשיתי שירות לאומי, לא שירות צבאי. יש לי נכדים שעוד לא עשו, בסדר? איך אתם מכירים אותם? אתם גם לא מכירים אותם. עובדה שהגעתם. התקשרתם עם משרד הפנים כנראה, קיבלתם את השמות ושלחתם. בסוף זה לא היה משהו אישי שלי, זה לא היה רשות המקומית שלי. זה אתם כאכ"א, לכל האוכלוסייה הבאתם את זה. פה מדובר בכמות קטנה יותר, הרבה פחות. לכן אני לא מבינה מה הבעיה. אני באמת לא מבינה. אני מסכימה שאם יש קלקול אז למי פונים? משהו מתקלקל. אז בשביל זה מתקשרים עם חברה שאתם נותנים בתוך האירוע אם משהו מתקלקל תתקשרו לחברה הזאת. אבל מה האירוע? << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסוף זה האירוע. את יודעת מה? הגעתי להחלטה. עזבי, חבל. למרות שאני כועסת מאוד על משרד הרווחה ועל המכתב שלו, אני חושבת שזה צריך להיות משרד הביטחון. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> משרד הרווחה חילק 2,000 כרטיסים בחינם לגן החיות, הם חילקו את זה מאוד יפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. מה את רוצה לומר? פעם אחת את אומרת ככה. תמר, תחליטי. פעם אחת משרד הרווחה אין לו תקציבים והוא קורס, מצד שני. תמר, לא צועקים אצלי. יש פה כיסא, את יכולה לבוא לדבר בשקט. בסוף צריך לקבל החלטה. אי אפשר להגיד מצד אחד משרד הרווחה קורס ומצד שני להגיד משרד הרווחה יודע. צריך להחליט בסוף. בוודאי שכולנו פה במצב הוא לא חד חד סטרי. יש כאן מורכבות שאני מבינה אתכם, שלא תבינו רגע לא נכון. בואו שבו ליד השולחן. << אורח >> לוי יטח: << אורח >> לוי, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות. יש פה איזה סוגייה שהיא קצת מעניינת, כיוון שאי אפשר לקטוע את המקטע בין החלק של החלוקה לבין הקשר התפעולי והתחזוקתי. כיוון שאותו גורם, אנחנו בנינו תשתית שמאפשרת באמצעות חברה, התקשרות מלאה על כל התהליך, לאורך כל מחזור החיים, מהרגע שאתה מפתח, מקים את התשתית בליבה ומייצר את האפשרות לייצר את המכשירים. הרעיון המסדר אומר שמשרד הרווחה צריך להיכנס אך ורק באקט, באותה תשתית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככל שהוא צריך. << אורח >> לוי יטח: << אורח >> מול החברה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככל שהוא צריך. << אורח >> לוי יטח: << אורח >> בכל מה שקשור למנגנון הזכאות והתיעדופים וסדר עדיפויות וכל השאר מול אותה חברה שאנחנו יצרנו. כי בסוף אני חייב לדעת את אותם אנשים, כיוון שאם אותו גורם - - - << אורח >> אילת לוין: << אורח >> זה מה שמוגדר בתקנון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לוי, רגע, אל תפריעו לו. הוא ישב כל כך בשקט. תנו לו. << אורח >> לוי יטח: << אורח >> אני אגיד שבסוף אותו גורם שקיבל מכשיר באמצעות אותה תשתית של אותה חברה, בין אם זה באמצעות וואוצ'ר שהוא מקבל למרכז חלופה ואופציה שיצרנו לקבל עד הבית, אותו אחד שמחר בבוקר תהיה לו תקלה הוא יתקשר למוקד שגם אנחנו יצרנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. לכן רווחה לא צריכה להיות שם. << אורח >> לוי יטח: << אורח >> לא. אבל יש אקט אחד שהוא בעייתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק את המידע. מעבירים לכם, מאה אחוז. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> נו, אז סיכמנו שהם מעבירים לכם את המידע. מה הבעיה? << אורח >> לוי יטח: << אורח >> התכוונתי, ובזה סיימתי, שהמקטע שקובע את סדר העדיפות, ראשון-ראשון, זכאים, מי ראשון, מי אחרון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, בסדר, אני מסכימה איתך. זה שלהם. אני מסכימה אתכם. הרשימות זה הרווחה, חד וחלק, אין בכלל מחלוקת. אתם צריכים למצוא את הגורם שבו למי, משרד הרווחה מעביר לענת, מעביר ללוי או למי. יש איזה קשר שצריך להיות בינו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז אני אציג איך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חלוקת המכשיר. בסוף משרד הרווחה אחראי על הרשימות, למי צריך לתת, מי סדר קדימויות וכו' זה רווחה, אין לכם שום חלק בזה. בסדר? << אורח >> לוי יטח: << אורח >> מה הבעיה שהוא ישתמש בתשתית שיצרנו בהקשר ההתקשרותי ויעבוד מול החברה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. לכן נתנו או גורם אחר. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני אעביר את הרשימה לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, בואי, תקריאי שנייה מה אנחנו רוצים לומר, ניתן לזה ונצביע. קדימה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו בתקנה 27 שקובעת את מכשיר ההתרעה. ושם, ברישה של התקנה אנחנו מדברים עדיין על הג"א שאחראי להעמיד או לאספקה של מכשירי התרעה תקינים, אישיים, לשימוש של אדם עם מוגבלות. ואז בתקנת משנה (10) אנחנו מדברים לא על אספקה, אלא על חלוקת המכשיר לאדם עם מוגבלות תיעשה על ידי שר הביטחון או גורם אחר שיקבע שר הביטחון (להלן – הגורם המחלק) ואז בכל מקום שכתוב לכם שר הרווחה אנחנו כותבים הגורם המחלק. כלומר, אותו גורם מחלק רשאי לספק בצורה מדורגת. הוא זה שיהיה צריך להודיע לאנשים שברשימות מתי הם יקבלו את המכשירים. תקנה 27א המשרד, משרד הרווחה, הוא זה שמכין את הרשימות ובודק מי צריך להיות באותן רשימות, כאשר הגורם המחלק אמור להעמיד לו את הסיוע המתאים. בתקנה 27ב ממשיך להיות משרד הרווחה שזה אדם שלא כלול ברשימה פונה אליכם ואתם מעדכנים את הרשימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> מה שלוי ניסה להגיד זה שבחלק הזה של מקביעת הזכאות וסדרי העדיפויות וכו' ועד החלוקה אין שום היגיון בזה שהרשימות יעברו ממשרד הרווחה לפיקוד העורף ואז לחברה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא קשור. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> לא, אבל זאת המשמעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא המשמעות. "או גורם אחר". << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> אם משרד הביטחון מחלק זו המשמעות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, את יכולה לקבוע שהחברה שמייצרת את המכשירים היא מחלקת, כי בהתקשרות יש לכם סעיף כזה. ואז את אומרת לו שיעביר את הרשימה. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> הוא יעביר את זה ישירות לחברה או - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב חלוקת המכשיר תיעשה על ידי שר הביטחון או גורם אחר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> או גורם אחר שאתם תקבעו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואז קראנו לזה גורם מחלק, הגורם האחר. בסדר? משרד הביטחון, הגורם האחר. ואז הכול יהיה שלהם מול הגורם המחלק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הגורם המחלק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא דרככם, לא יהיה סבב. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אבל אם זה שלהם מול הגורם המחלק זה עדיין שלהם. כי בכל זאת אי אפשר להוציא אותם מהמשוואה. אתם הולכים על השיטה, ההתייחסות הייתה לא לרדת לרמה של הטקטיקה, אבל לשם זה הולך. כי בסוף יש אמירה, בעיניי, שוב, אנחנו שמים את הדברים כדי לעשות. כי בסוף זה שעושים תשתית התקשרותית אבל עדיין המשרד הוא זה שצריך להתחבר לחברה כי הוא לא יעשה את זה דרך מישהו אחר, גם אם תגידו גורם אחר, אז אנחנו נגדיר משרד הרווחה או גורם אחר שיוגדר. נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. ענת, אני חושבת, די ענת, תקשיבי שנייה. הרשימות שלהם. אתם הכול. כל מה שדיברנו. עכשיו יש כאן עניין של החלוקה. החלוקה, אתם אמרתם בעצמכם שהחברה שאיתה התקשרתם ובניתם מנגנון היא גם יודעת לחלק. לכן שר הביטחון שאתם התקשרתם מול החברה הזאת, הוא יחלק. או באמצעות גורם שהוא יקבע שזו אותה חברה. משרד הרווחה יעביר לחברה את כל מה שהוא צריך. הוא יעביר לחברה את המידע, הוא יעביר לחברה אם יש בן אדם שלא רשום ברשימות וצריך לבקש הוא יפנה לא אליכם, הוא יפנה למשרד הרווחה. משרד הרווחה יעביר את זה לגורם המחלק. כלומר הגורם המחלק הוא לא משרד הרווחה, זו אותה חברה שאתם מחליטים שהיא תעשה את האופרציה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> משרד הרווחה מפעיל את הגורם המחלק. זה בדיוק מה שאומרת התקנה. << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אין ברירה, חבר'ה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה מפעיל? אתם מפעילים, אתם התקשרתם איתו. מה זה הם מפעילים? << אורח >> דן אורן: << אורח >> הוא פועל על פי חוזה שעשיתם איתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. אתם עשיתם איתו חוזה. מה פתאום מה מפעיל? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוא מספק לו את המידע למי לחלק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא מספק לו את המידע. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> לספק מידע, זה מה שאנחנו מנסים לחבר ביניהם. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אנחנו נעזור במה שצריך. להעביר את הרשימות, להכין את הרשימות, לתת אישורים. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> ויקטוריה חואס, ראש ענף מבצעי בייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית. מה שכולם לא מתייחסים פה, זה נאמר בין השורות ולא נאמר בצורה מפורשת. בסוף מדובר פה במידע רפואי של אנשים. הניתוק שמדברת עליו ענת, שדיבר עליו לוי, הוא מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא מידע רפואי. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> בוודאי שזה מידע רפואי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה רשימה של אנשים שצריכים מכשיר. כולם מבינים שיש להם בעיית שמיעה. << אורח >> דן אורן: << אורח >> מה קורה מאחורה זה אנחנו אחראים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> החברה הזאת עשתה, ארגנה מכשירי שמיעה. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> איך החברה אמורה לדעת כמה מכשירים לייצר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למי היא מספקת את זה? את המכשירים לשמיעה. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> החברה מספקת את זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשהיא ייצרה את זה למי היא חשבה שהיא מייצרת את זה? לאנשים שלא רואים? לאנשים שלא שומעים. << אורח >> ויקטוריה חואס: << אורח >> לא, ברור, ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז איזה מידע אני חושפת? באמת חברים, חבל לי על הזמן. בגללכם אני לא הולכת לריאיון שהייתי צריכה להתראיין ובגללכם אני אפסיד בפריימריז. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> גברתי, הדבר הזה נדון מול אשכול פרטיות בייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת, אתם לא רוצים שאני אהיה בכנסת הבאה, אני יודעת את זה. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> הדבר הזה נדון מול אשכול פרטיות בייעוץ וחקיקה ואין פה שום אישיו של פרטיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שום בעיה. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> אנחנו דנו בזה עם מומחים לפרטיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני גמרתי. אני רוצה לעבור לחברה אזרחית, באמת קצר, כי אני רוצה להצביע. בבקשה גברתי, אחר כך אתה. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> אני לירית שפיר שמש, אני מפורום לקידום בריאות לאנשים עם מוגבלות מבית איזי שפירא. אני אציין שאני גם חברת ועד של ארכון בקול, כבדי שמיעה ומתחרשים. ככה שאני באה עם שני הכובעים האלה. אני רוצה להגיד לכם, אני ככבדת שמיעה ובמקרה שלי גם כבדת ראייה, אני החיים עצמם. אתם דנים, פינג-פונג, אבל אני החיים. אני יושבת פה. אני זאת שצריכה את המכשיר הזה שאנחנו מדברים עליו. אוקיי? כי תקשיבו, בכל מבצע של שאגת אריה, נחמת לביא, ליש, תיש, כפיר, מה שזה לא יהיה, חברים תקשיבו, גם עם האפליקציות. במקלחת אין על מה לדבר, אני חירשת לגמרי. אני במיטה שלי חירשת לגמרי. אני יוצאת לרחוב, מלא רעשים. אני לא אדע מתי יש אזעקה. אני אגיד לכם, יצא לי כבר כמה פעמים שאני הייתי חטופה ברחוב. ואני אגיד לכם משהו, הטיל לא שואל אותי אם אני עם מוגבלות או בלי מוגבלות, הוא פשוט נוחת. אני אגיד ככה: אנחנו מדברים על המערכות האלה. אתם אומרים פיתוח, זה בדרך, זה בדרך. אבל מתי אני למשל אקבל מכשיר כזה? מתי אנחנו נקבל אותו? אתם מושכים, מושכים, זה החיים. זה החיים שלי ושל עוד הרבה אנשים כמוני שצריכים את הדבר הזה. כי אפליקציות זה דבר טוב, אבל זה לא מספיק. אם הרשת הסלולרית תיפול מחר אין, אין אפליקציות, אין סלולר, אין כלום. אני אגיד משהו לגבי החלוקה הזאת, שאתם רוצים להעביר את זה למשרד הרווחה. תקשיבו, ברגע שיש יותר מידי ידיים. קודם כל, משרד הרווחה לא יכול להיות קבלן שלכם. אין דבר זה. דבר נוסף, ככל שיש ידיים בסיפור הזה אז העניין הזה הולך לאיבוד. יהיו ויכוחים תקציביים. ואני אזכיר לכבוד היו"ר שהיה פה דיון מאוד מביך לפני איזה חודשיים-שלושה, לא זוכרת בדיוק מתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בואי תנסי לצמצם, כן. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> פיילוט שקראו להם טוקסי והיה צריך לחדש חוזה על ההפעלה שלהם. והיה ויכוח בין משרד הרווחה לבין פקע"ר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואי תנסי לצמצם. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> מה זה 10,000 שקלים מול החיים שלנו? אני מבקשת שהדברים האלה יהיו בחלוקה אכן ראויה, כי אתם פיקוד העורף, אתם הגורם היחיד שאחראי על כל מערך ההתרעה במדינת ישראל. הוא צריך להיות מ-א' עד ת' אצלכם. באופן שוויוני, כמו שאתם דואגים לכל מערך ההתרעה לאנשים ללא מוגבלות. גם אנחנו שם. אל תחלקו לי את זה ימינה ושמאלה. לא, אל תעשו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. כן, המשרד אומר שהם מקווים מאוד שעד סוף שנה המכשירים יחולקו. בבקשה קצר, כי אנחנו צריכים להתחיל לקרוא. ממש קצר. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> בועז אחד העם, אני מדבר בשם אגודת החירשים בישראל. אני רוצה להתייחס פה. אני חושב שהסוגייה המרכזית היא השאלה בין מאסדר למתפעל. לא רוצים, גם אני אומר למשרד החינוך וגם משרדים אחרים, אנחנו אומרים תפיסה של רגולציה ולא תפיסה של תפעול. לכן הנוסח מהבחינה הזאת צריכה להיות חלוקת המכשיר, תיעשה באחריות. וזה מאפשר את הגמישות שהם רוצים כדי לעשות את זה. מהבחינה הזאת הם לא מתפעלים אלא הם אחראים, לכן הם מאסדרים את הנושא הזה. זה נותן את הגמישות לתפעל וגם מונע בעיה משפטית בהמשך שגוף דו מהותי במובן הזה שמאצילים לו סמכויות. ואז בהקשר הזה הסמכות הזאת הופכת להיות לרועץ, כי זה גוף פרטי שמקבל סמכויות ולא נתון לפיקוח ממשלתי. לכן זו הנקודה. אני רוצה להגיד שיש לי הערה לגבי סעיף 27(4). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מתקנים את ההערה שאמרת עכשיו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רק אם אפשר גברתי, מירה סלומון ממרכז שלטון מקומי. ברגע שנאמר שגורם מחלק זה הגורם הצבאי או מי שהשר יורה על כך, ממילא יש את האפשרות גם לביצוע ישירות באמצעות החיילים וגם לביצוע באמצעות חברה חיצונית אחרת בלאו הכי. כי זו המשמעות של גורם מחלק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> ב-27(4) כתוב אם בנוסף לסוגי ההתרעות מכשיר ההתרעה האישי יציג גם מידע כתוב בשפות הרשמיות. החוק עד היום קבע בעצם שהשפה הרשמית היא עברית ומעמד הערבית לא ייפגע. אבל כיוון שיש לנו עוד אוכלוסיות אני מבקש להוסיף אפשרות ו/או במובן הזה התייחסות - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כבר עלה בדיון שהיה ויהודה, אתה זוכר, בדקנו את זה ואמרת שהתפעול יהיה בשפות רשמיות. אני לא יודעת מי נתן את התשובה הזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> תקנות נגישות השירות ככלל חלות על השפות הרשמיות במדינת ישראל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו לא שולטים בהם. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> כן, אני מבין. אבל יש לנו פשוט אוכלוסייה. אז אנחנו משאירים את זה כרשמיות. אוקיי, בסדר גמור. שתי נקודות, אני רק אומר לעניין הזה שאני שוב מחזק בהקשר הזה, חה"כ לשעבר פינטו נלחמה על הנושא של ההתרעות. הנושא הזה כבר קיים למעלה מ-20 שנים. אנחנו אומרים, אנחנו צריכים את המנהיגות שלך כדי לסגור את הדברים כבר היום והפתרון הוא למצוא את הגמישות כדי שזה יהיה באחריות. וכמו שאמרו, תחנה אחרת מרוכזת, one stop shop בעצם פותרת הרבה פעמים. תנו להם את האחריות, אבל גם את הפיקוח, כדי שהם באמת יעשו את הדברים. תודה רבה לך על המנהיגות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. כן עדית? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> שתי הערות לנוסח. ב-27(ג) בהמשך לדיון שהיה כאן לגבי פרטיות, כתוב "שר הרווחה והביטחון החברתי יודיע בהקדם האפשרי למי שנכלל ברשימות שהועברו לו לפי תקנה... שהוא עתיד לקבל את מכשיר ההתרעה האישי ואת המועד המשוער לקבלת המכשיר". אנחנו מבקשים להוסיף לבקשת האדם, פרטיו יוסרו ממאגר המידע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לבקשת האדם פרטיו יוסרו ממאגר המידע. שאם אדם לא מעונין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה זה ב-(ג), לא הבנתי? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למה דרך מכשיר ההתרעה? למה לא דרך מאגר המידע? פה אנחנו רוצים לתקנן את מאגר המידע? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא, זה לא מאגר המידע הכללי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגרוע אותו מהרשימות? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לגרוע אותו מהרשימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא פה. לא נכנסת, זה תקנות אחרות, עזבי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא קבענו איך הוא נכנס. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה עניין אחד. עניין אחר יותר קריטי, 27ב אנחנו רוצים להוסיף בסוף "על אף האמור בתקנת משנה (א)", אני לא זוכרת אם זה עדיין זה "הוגשה בקשה לאחר שהוכרז מצב חירום על משרד הרווחה להשיב למבקש לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת הבקשה", במקום "במצב חירום יאיץ המשרד מבחינת הבקשה". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא יכולה. אני לא יודעת מה יהיה במצב חירום. ואם ייפול זה, עזבי, אני לא יודעת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני כן רוצה להקריא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, בואו נקריא. בואו נתחיל הקראה, בסדר? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הקראנו הכול, רק לגבי המכשיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת שיש לך כמה תקנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. לסגור את הנושא הזה של מכשיר ההתרעה, בעקבות ההערות שנשמעו פה. פסקה (10) בתקנה 27 אנחנו רוצים לכתוב ש-"חלוקת המכשיר לאדם עם מוגבלות תהיה באחריות שר הביטחון ותבוצע על ידו או על ידי גורם אחר שיקבע (בתקנות אלה – גורם מחלק)". כלומר, האחריות היא שר הביטחון. הוא יכול לבצע, הוא יכול לקבוע גורם אחר שמבצע. ואותו גורם שמבצע את החלוקה הוא הגורם המחלק שאליו אנחנו מתייחסים. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> ברשותך בהקשר הזה אני אעיר, משרד הביטחון הוא בעיקרו הוא גוף מטה. לכן מי שיעשה את זה מבחינת שר הביטחון זה שקול להג"א. אין גוף אחר במשרד הביטחון שיידע לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומחר הוא יקום בלילה והוא יקים גוף אחר? ההיפך, שחררתי לו שיקבע מה שהוא רוצה. זה יותר רחב. ההיפך, זה נותן יותר שיקול דעת. אנחנו קוראים עכשיו את התקנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תיקונים. שוב אני אומרת, מדובר בעיקרם בתיקונים של נוסח. כן יש סעיף אחד של התוכנית איגום משאבים שזה אספקת תנאי שהייה, שאנחנו נגיע לזה, נקריא את זה, זה טיפה מעבר לנוסח. אבל אני אציג את זה. אני מתחילה לפי עמודים. ושוב, רק מה שמודגש. אני לא מתכוונת להיכנס עכשיו לסעיפים שהקראנו. אזור בטוח, שינינו את ההגדרה לאזור ציבורי מוגן. והודגש שהכוונה במקום ציבורי ובמקלטים ציבוריים. לכן זה לא יכלול כמובן מקלטים של בנייני מגורים. זה כן יכלול מיגונית. אז רק דייקנו את הנוסח בהיבט הזה שיהיה הבדל בין הציבורי לפרטי ומהו האזור הבטוח שלגביו ההוראות חלות. עמוד 2, ההגדרה "דרך נגישה". גם פה דייקנו את ההגדרה. אחר כך במקומות שמפנים לאיך צריכה להיות הדרך אנחנו מפנים להגדרה של הדרך הנגישה. שזו דרך שמתקיימות בה הדרישות שנקבעו לדרך נגישה בחקיקת הנגישות למקום ציבורי. ואולם, אם לא מתקיימות לגביה הדרישות שנקבעו כאמור או שלא נקבעו לגביה דרישות – דרך שמתקיימות בה הדרישות שבתוספת הראשונה. אני עוברת לעמוד 3, בהגדרה "יום התחילה". דובר כמובן על יום התחילה של התקנות האלה. ואנחנו מפנים לתקנה 45(א) שעוד מעט נגיע אליה, ששם מפורט, יש איזה שהוא הסדר תחילה הדרגתי. לא הכול נכנס לתוקף בבת אחת, אלא באמת לפי הצורך התפעולי ולפי היכולת גם להפעיל את זה. לכן אנחנו נגיע לתקנה הזאת בהמשך. "מיגונית ציבורית" – פה אנחנו רק רוצים להבהיר שזה למעט מיגוניות שמוצבות בבסיס צה"ל לשימוש חיילים ועובדים בלבד. פה הייתה הגדרה, במשרד הביטחון ביקשו לתקן את זה עוד. אני אבדוק איתם, אבל זה עניין ניסוחי. הכוונה היא מיגונית ציבורית, למעט מיגוניות שהן בשימוש של צה"ל. "מקום ציבורי" בעמוד 4 זה כהגדרתו בסעיף 19(ז) לחוק. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> ומה עם בסיסי צה"ל? יש חיילים או אזרחים עם מוגבלות. להם לא מגיע מיגונית? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין בעיה, זה לא הוחרג. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, רק המיגונית הציבורית הוחרגה. "מקלט" ו-"מקלט ציבורי" – גם כן, הוספנו את זה בהגדרה של אזור בטוח, אז אנחנו מוסיפים את זה להגדרה. הוספנו הגדרה של רח"ל שזו רשות חירום לאומית שמשרד הביטחון שהוקמה לפי החלטה מס' ב43 של ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי. הוספנו תקן ישראלי 1918 לעניין נגישות הסביבה הבנויה, פנים הבניין ודרישות בסיסיות. אני עוברת הלאה לעמוד 6. פה זה פרק של אספקת מים ומזון. יש פה כמה דיוקים. גם פה, דרך נגישה, כיוון שהוספנו את ההגדרה אז מחקנו את כל הפירוט לגבי התקנה הספציפית הזאת מה היא אותה דרך נגישה, כי ממילא הפנינו לתקנות הנגישות. כנ"ל מחקנו את זה גם מתקנת משנה (2). תוכנית ההיערכות תכלול הוראות לסיוע במצב חירום של תחנת חלוקה לאדם עם מוגבלות שביקש זאת במילוי כלי המים ובנשיאתם לרכב. אני מזכירה, ביקשו סיוע גם בנשיאה של הכלי למים ולכן הוספנו את זה. הוספנו גם את העניין לאדם עם מוגבלות שביקש זאת. זה עלה בדיונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> קראנו את פרק המים בפעם קודמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, היא מתקנת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תיקונים שנוספו. זה מה שמודגש. עמוד 7, גם פה מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב ייתן פטור. אז אנחנו דייקנו את זה. "אם השתכנע כי לא ניתן בתנאים הקיימים לאתר באותו חלק של היישוב תחנת חלוקה ואם מתן הפטור עלול לשבש את אספקת המים ביישוב כאמור בכללי המים". אותו דבר עמוד 8, תקנה (5). גם פה הוספנו את הסיוע בנשיאה לרכב, כמו שהעירו בוועדה. אני עוברת לעמוד 10. אותו דבר בתקנה (7). פרק ג' – מקום מוגן, אזור ציבורי מוגן, שהייה ולינה ומידע לגביהם. הוספנו סימן לגבי מקום מוגן. וסימן ב' זה אזור ציבורי מוגן, ששם נוספה תקנה שקובעת: איתור והקצאה של אזורים בטוחים נגישים 9א. גוף ציבורי שמאתר ומקצה מקומות ציבוריים לאזורים בטוחים, ייתן עדיפות, ככל האפשר, ובהתחשב בצרכים הנובעים ממצב החירום, לאיתור והקצאה של מקומות העומדים בתקנות הנגישות למקום ציבורי. זה מתקשר גם לתקנה בהמשך שמדברת על זה שגוף ציבורי שלא יכול לעמוד בתקנות האלה זה לא פוטר אותו מהחובה לספק. כלומר, עצם זה שזה לא יכול להיות נגיש, עדיין הוא צריך לספק את המקומות הבטוחים. אז זה מתקשר לזה. אנחנו כן רוצים שככל האפשר כאשר מקצים מקומות שיהפכו לאזורים בטוחים יעשו את זה ככל האפשר כך שהמקומות האלה יהיו נגישים. פה זה גם תיקוני נוסח. אני עוברת לעמוד 12. הוספנו הוראה לגבי אזור ציבורי מוגן, שהוא אזור שיש לו, צריך תשלום לדוגמה, חניונים. 1. לא ייגבה תשלום מאדם עם מוגבלות שמבקש להיכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן שמובילה לתוכו דרך כאמור בפסקה (1) לצורך הצלת עצמו או כדי להוביל ציוד שנדרש לשהייתו שם; איש צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן או פועל מטעם המקום הציבורי שבו האזור הציבורי המוגן, רשאי לדרוש שאדם כאמור יזדהה באמצעות תג נכה כתנאי לאי גביית תשלום; אדם כאמור שנכנס עם רכבו לאזור ציבורי מוגן יישמע להוראות צוות שמפעיל את האזור הציבורי המוגן כדי למנוע סיכון לציבור שנמצא בו. לעניין זה, "תג נכה" – כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. בהמשך גם זה תיקוני נוסח של אזור ציבורי מוגן. אני עוברת לעמוד 14, תקנה 14. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, שנייה. משרד הפנים בזום לגבי דרך נגישה. כן הדס, בבקשה. << אורח >> הדס ווייסלר: << אורח >> שלום. אני רק רציתי להתייחס, גם אמרתי את זה בפעם הקודמת. אני לא יודעת מה, אנחנו כרגע בשלבים מתקדמים לפני הפצה להערות ציבור של תקנות דרכים נגישות. אני לא יודעת אם ההגדרה של דרך נגישה כאן מתכנסת עם התקנות שכרגע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה את רוצה? מה אנחנו אמורים לעשות עם המידע הזהב הזה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כשיגיעו התקנות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לחכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה, לחכות? לא לחוקק את החוק? << אורח >> הדס ווייסלר: << אורח >> לא, אני רק מביאה את זה לידיעתכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תביאי לידיעתנו. הייתם צריכים להגיש את זה מזמן. << אורח >> הדס ווייסלר: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה הדס. מה אנחנו נעשה עם הידיעה הזאת אני לא יודעת. אוקיי, ידיעה חשובה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תקנה 13, התאמת נהלים זה אוחד עם תקנה 43, ששם דובר על התאמת נהלים בכלל של גופים ציבוריים לעתות חירום. פה נשאר רק תיק הפעלה. תקנה 14, פרסום מידע לציבור לגבי נגישות אזור ציבורי מוגן. פה צריך כן להכריע. אנחנו מדברים פה על מצב שגוף ציבורי מפרסם לציבור מידע ואז הוא צריך גם לכלול בתוך המידע הזה את הנושא של האזורים הבטוחים. השאלה אם את רוצה לחייב ולקבוע כבר עכשיו מה תהיה תכיפות הפרסום הזה או להגיד שככל זה מפורסם אז הוא יכלול בפרסום את העניין של האזורים הבטוחים. יהודה שנייה רוצה להעיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככל שמפורסם, במקביל צריך לפרסם גם אחרת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז זה בעצם החלופה לנוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בלי ששמעתי אותך, יהודה. בסדר? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. אז זה החלופה לנוסח שמופיעה אצלכם. זה מופיע אצלכם בנוסח. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שכן בנוסח בסעיף הקיים כן העניין של בשגרה, ואנחנו דיברנו על זה גם בדיונים הקודמים כמה חשוב שהמידע הזה כן יופיע בשגרה כדי שאנשים יוכלו להכין ולהיערך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני לא יכולה בתקנות האלה. בתקנות האלה אני לא יכולה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אבל זה היה קיים פה בנוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא נכון. בסוף זו תקנה שאני מתקנת אותה בלי סמכות. אני לא יכולה לתקן בתקנות האלה על שגרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לכן הצענו חלופה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> גם הצגת מידע נגיד באתר של פיקוד העורף של גורמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נמשיך. חברים, באמת חבל לי. אני רוצה לאשר את התקנות האלה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה נדון ארוכות התקנה הזאת. אני רק מקריאה, זה החלופה לנוסח, בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צר לי. אמרתי לכם, מושלם זה לא יהיה. אנחנו מנסים הכי טוב שאפשר. כל מילה שאנחנו פותחים אפשר עכשיו לפתוח ל-15 שעות דיון. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> נכון. אבל זה עכשיו לשנים קדימה, אז זה הזמן. << אורח >> דן אורן: << אורח >> מה שחשוב עכשיו זה להעביר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני לא מקריאה, יש לכם את זה בנוסח, חלופה לנוסח. "פרסם גוף ציבורי" – זה הנוסח שהתקבל. בפסקה (1) הסיפה זה תוספת: "ואם האזור הציבורי המוגן ישמש לשהיית או לינת הציבור במצב חירום, ללא קשר להתרעה, יותאם הפרסום כגון "אזור ציבורי מוגן מתאים גם לשינה". פה התאמנו את הנוסח. אותו דבר לגבי פתוח ביום ובלילה, בפסקה (7) שאנחנו מוסיפים שזה צריך להיות כלול בפרסום, כדי שאדם יידע. תקנה 15 זה מה שדיברתי. שאמור בתקנות 9 עד 15 לא ימנע פתיחה והפעלה של אזור ציבורי מוגן שלא מתקיימות בו או בקשר אליו, הוראותיהן, כולם או חלקן, במצב חירום. התקנות האלה. אז עלה דיון האם זה לא יוצר פה איזה שהוא פתח לא לקיים את התקנות האלה ובכל זאת לפתוח מקומות שהם לא מונגשים. לכן הוספנו שם בתקנה שכן, ככל האפשר זה יהיה מקומות מונגשים. זה בתקנה שהקראתי, לכן זה פתר את זה. אז לא צריך את הסיפה הזאת. עכשיו סימן ג'. לאורך כל התקנות הייתה לנו תקנה כזאת שדיברה על תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות. וכל הזמן דילגנו עליה. בינתיים בזמן הזה נעשתה עבודה פנים ממשלתית ובאמת נקבע כל ההסדר הזה של איך מספקים תנאי שהייה ולינה סבירים באמצעות תוכנית ממשלתית שתאגם את המשאבים ובעצם תיצור את כל התשתית כדי לאפשר את זה. אני אקריא את הפרק הזה. להבנתנו זה פרק שתואם עם כל המשרדים והגורמים, אז אני פשוט מקריאה. אני בעמוד 16, תאנה 16א. סימן ג' - תנאי שהייה ולינה סבירים לאדם עם מוגבלות אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים 16א. פנה אדם שעקב מוגבלותו אינו מסוגל לשהות בביתו או באזור בטוח במצב חירום בבקשה לעזרה לרשות המקומית, תספק הרשות המקומית בהקדם האפשרי מענה סביר בנסיבות מצב החירום, לאדם עם מוגבלות שפנה אליה, בכפוף לסיוע הממשלתי שקיבלה לפי תקנות 16ב ו-16ג והאמצעים שיעמדו לרשותה, לרבות באחד מאלה: (1) אספקת סיוע שיאפשר לו להמשיך במצב חירום לשהות בביתו באופן סביר; (2) הפנייתו לאזור בטוח שבו יתאפשרו לו תנאי שהייה או לינה סבירים בנסיבות מצב החירום; (3) הפנייתו למקום אחר שבו יוכל לקיים שגרת חיים סבירה בנסיבות מצב החירום. תוכנית ממשלתית לאיגום משאבים לסיוע אחוד לרשות המקומית 16ב. 1. רח"ל תכין תוכנית לסיוע ממשלתי אחוד שיינתן על-ידי הגופים הציבוריים שבתוספת הרביעית, לרשויות מקומיות במצב חירום לאספקת אלה: 1. סידורים ואמצעים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות במצב חירום בביתם או באזור בטוח; 1. מענים לאדם עם מוגבלות שאינו יכול לשהות בביתו או באזור בטוח, במצב חירום, ומלווה שלו. 1. התוכנית תאגם משאבים כמפורט בחלק א' לתוספת הרביעית שיעמידו גופים ציבוריים שמפורטים בחלק ב' לתוספת רביעית. 1. התוכנית תכלול את כל אלה לפחות: 1. הערכת היקפי אנשים שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים לשהות בביתם או באזור בטוח במצב חירום, בפריסה גאוגרפית, לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים שמפורטים בחלק ב' לתוספת הרביעית. 1. פירוט המשאבים למתן מענה בפריסה גאוגרפית, שגוף ציבורי יעמיד במצב חירום מהמשאבים שבידיו או באחריותו; לעניין זה, "שבידיו או באחריותו" - לפי דין או החלטת ממשלה. 1. שיטת ניהול והקצאת משאבים יעילה במצב חירום, הכוללת: 1. מרכז הפעלה שינהל את יישום התוכנית; 1. האופן שבו משרד ממשלתי מעדכן במצב חירום לגבי זמינות המשאבים שהוא יכול להעמיד לתוכנית; 1. כיצד פונה רשות מקומית בבקשה לסיוע, המידע שעליה להעביר, ולמי, ואופן הטיפול בפנייה; 1. כיצד יועברו וייבחנו פניות של אנשים עם מוגבלות שאינם מוכרים לרשות המקומית; 1. ניהול הצרכים שהעבירו רשויות מקומיות והקצאת המשאבים הציבוריים, לפי סדרי עדיפויות וזמינותם, בנסיבות מצב החירום; 1. כיצד מעמיד גוף ציבורי את המשאבים שהקצה לתוכנית לידי הרשות המקומית ומסייע לה בשימוש בהם. 1. תבחינים שבחלק ג' לתוספת הרביעית לקביעת סדרי עדיפויות ויישום התכונית, כאמור בתקנה 16ג(ד). 1. הכנת התכונית והקצאת המשאבים לפיה במצב חירום, יהיו לפי הצרכים החיוניים של אנשים עם מוגבלות ולא יושפעו מכל אלה: האם הוא מוכר לרשות המקומית או לא, האם הוא מקבל שירות ייעודי ממסגרת לשירותי יום או לא; לעניין זה, "ממסגרת לשירותי יום" – כהגדרתה בתקנות המסגרות. 1. לצורך הכנת התוכנית, יעביר גוף ציבורי לרח"ל את המידע לגבי המשאבים שברשותו או באחריותו ושיעמדו לרשות התוכנית. 1. רח"ל תכין את התוכנית בהיוועצות עם הגופים הציבוריים שמפורטים בחלק ב' לתוספת הרביעית, במרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה. 1. גוף ציבורי יבצע את ההכנות הנדרשות כדי שיוכל ליישם במצב חירום את חלקו בתוכנית. 1. המנהל הכללי של גוף ציבורי שמנוי בחלק ב' לתוספת הרביעית ימנה מקרב עובדיו הבכירים, ממונה לצורך התוכנית לפי תקנה זו; הממונה יהיה נציגו של הגוף הציבורי לצורך הכנת התוכנית ויישומה במצב חירום, לפי תקנה זו. יישום התוכנית במצב חירום ועדכונים *16ג. 1. השתכנע ראש רח"ל שבשל מצב חירום או בעת מצב חירום יש צורך להפעיל את התוכנית, יורה על כך. 1. הורה ראש רח"ל על הפעלת התוכנית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לגופים הציבוריים שבתוספת הרביעית ולנציבות. 1. מיד עם ההודעה על הפעלת התוכנית יעמיד גוף ציבורי את המשאבים לרשות התוכנית בהתאם לחלקו בה ויעדכן את מרכז ההפעלה; 1. קביעת סדרי העדיפויות ויישום התוכנית יבוצעו לפי התבחינים שבחלק ג' לתוספת הרביעית. 1. התוכנית תעודכן בתום הפעלתה, ובכל מקרה אחת לשנתיים לפחות. התוספת הרביעית, אני רק מפנה אתכם שתראו, אני לא אקריא עכשיו את כל ההוראות, אנחנו בכל זאת בחקיקת משנה. עמוד 57. אנחנו מדברים פה על סוגי משאבים. אתם יכולים לראות. מדובר על מוקד שירות, סיוע מקצועי, ציוד שהייה ולינה, דיור זמני. וגם בחלק ב' שזה גופים בעצם שיעמידו את המשאבים והם חלק מהתוכנית, שזה משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות, משרד הביטחון אגף השיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל משרדי הממשלה, בקיצור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. משרד החינוך, העלייה והקליטה, פנים, רווחה ושירותים חברתיים. לא, אבל הם כתובים ספציפית בהיוועצות מרכז שלטון מקומי. כלומר, הם לא חלק - - - << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אנחנו משרד הרווחה והביטחון החברתי, לא שירותים חברתיים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. והתבחינים זה בחלק ג', שאלה התבחינים לסיוע בקביעת סדרי עדיפויות בהקצאת המענים. זה באמת מה צריך לבדוק לגבי מצבו של אותו אדם כדי שהוא יהיה זכאי לקבל את המענים ואת הסיוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה יובל. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אני מוכח להודות כהדיוט, האם הבנתי נכון שבסוף מדובר על תוכנית לפינויים במטרה למצוא מקומות לינה חלופיים? זה במהות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם, כן. גם לאפשר למצוא מקום. הסיוע הוא יותר רחב מזה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר בקצרה. המטרה של התוכנית הזאת זה מענה הממשלתי האחוד לרשות הממשלתית כדי שהיא פעם אחת חסרה משאבים, פעם שנייה לא צריכה להתרוצץ בין משרדי ממשלה. לכן הממשלה תכין את אותה תוכנית ובעצם בתוכנית יש שלושה סוגי מענים, חשוב רגע להבין. אחד, כמה שיותר אנחנו רוצים שאנשים יוכלו להישאר בביתם, סוג אחד. סוג שני, מי שיעבור לאזור בטוח, חניונים וכו', גם שם סיוע ואם אין ברירה אז יהיו חלופות. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> יהיו חלופות מסוג מלונות? שאלה, יהודה. לא ראיתי בתוכנית הזאת התייחסות לפינויים עם רכבים נגישים לכיסאות גלגלים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש את הפרק של התחבורה, אגב, שמדבר על זה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> הפרק על התחבורה לא מדבר על פינויים פרטניים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יובל, אני אסביר. אנחנו כאן לא פרטי התוכנית, כאן רק המעטפת. יצטרכו לשבת בהובלת רח"ל ונקבל החלטות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל רוצה בזום. כן? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תודה רבה גברתי. משהו קטן. אני רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. באחד הסעיפים פה שתוקנו, תכף אני אגיד לכם איזה סעיף, לגבי אדם ומלווה. ואנחנו בסעיפים קודמים תיקנו למלוויו. כי אם יש אדם למשל אדם שיש לו ילדים, הוא לא אמור לבחור בין הילדים. אז אני מבקשת שזה יהיה בהלימה, שלא יהיה סעיף אחד שאומר מלווה ושאר הסעיפים יהיו מלוויו. סעיף 16ב(א)(2). לעומת זאת, אם תסתכלו למשל בסעיף 10ב(3) אתם תראו ששינינו ממלווה למלוויו. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> גם צריך להוסיף את זה ב-16א(3), חסר שם את המילה מלוויו. הפניה שלו ושל מלוויו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כשאומרים מלווה זה גם בלשון יחיד וגם רבים, זאת כבר פרשנות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, לא. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> למען הסר ספק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, זה בסדר. אבל מלווה, לא מלוויו ברבים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, זה צריך להיות מלוויו. כי אם זה הורה, תשמעי, זה כמו שעכשיו יש את הסיפור הזה עם תשלום למלווה ואומרים לא. אם יהיה פה אדם שיש לו ילדים קטנים ויגידו לו אנחנו יכולים לפנות רק אותך ומלווה אחד, מה הוא אמור לעשות עם שאר הילדים הקטנים שלו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפי חוק הפרשנות כזה יחיד זה רבים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל בזמן סירוב אף אחד לא יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל, הבנתי. דיברתי אליה, הכול בסדר. אני רק אומרת שזה הרעיון. מה שקורה שתמיד מתקנים, אז כבר התרגלנו לתקן, אז צריך לתקן כי לא תיקנו. בסדר, מאה אחוז. תודה רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם זה לא יהיה כתוב ברבים זה פשוט לא יקרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, כן, להוסיף את המלווים, הוספנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> אפרת רותם מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. דבר ראשון אני רוצה להגיד מברוק על העבודה של משרדי הממשלה. יהודה, אני מבינה שאתה הובלת את זה. באמת, נעשתה כאן עבודה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> כן, מגיע לו. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> ממש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, זה בסוף. בסוף נעשה מברוק לכולם ואם היה לי כוסיות הייתי אומרת לכם לחיים. אבל בואו נתקדם. יש לי מלא דברים, תכף יקראו לי ואנחנו נעצור את הכול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> גם אין זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני צריכה להצביע במקומות אחרים. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> אני מזדרזת. כמה הערות נוסח בבקשה. "פנה אדם או מי מטעמו". זאת אומרת יכול להיות שהאדם לא יפנה בעצמו, אלא מישהו, בן משפחה או אדם אחר יפנה מטעמו. האם זה אפשרי? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מניחה שאם יפנה מישהו ויגיד אני פונה בשם אף אחד לא יגיד לו פנה אדם. הכוונה היא שאותו אדם, הוא צריך להניע את זה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> הערה נוספת, הביטוי "אינו מסוגל לשהות בביתו" הוא ביטוי מאוד אני אגיד רך. זאת אומרת, המילה מסוגל היא מילה שקשה להבין מה הכוונה. אני רוצה להציע להוסיף "תוך הגנה על שלומו". זאת אומרת, אנחנו רוצים להבטיח שיש לו שם תנאי מחייה סבירים, שהוא יכול לשהות באופן בטוח וסביר בבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני מבקשת מכם. מה שתעשי עכשיו, אל תקראי את התקנות, רק תגידי את כולם מה הסעיפים וזהו. תקשיבו, אנחנו לא נצליח. אני לא אצליח להעביר את זה. אני רצינית אתכם. אתם חושבים שאני משחקת אתכם, אבל אני לא. יש לי רצון להעביר את התקנות האלה. אי אפשר כל מילה ומילה. אנחנו נתעכב פה עכשיו. כי די, אי אפשר. אם זה משהו מהותי מאוד מאוד ובלעדיו אין תקנות – בבקשה, אתם מוזמנים. ההיפך, אני אכעס עליכם אם לא תעירו לי. אבל תעשו לי טובה. בסוף האדם הסביר קורא את זה והאדם הסביר, אין אף אחד שירצה בכוונה לא להגן על הבן-אדם. כולם ירצו להגן על האנשים, זאת המטרה. נכון, יהיו תקלות. גם אם נכתוב את הכי טוב בעולם. אני מבטיחה לכם, תירגעו, יהיו תקלות. מה אני אעשה? אבל די, אני מבקשת מכם. באמת אין לי זמן. לא יהיו תקנות, פשוט לא יהיו. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> הכוונה היא לא לעכב את התקנות, אבל זה מעולם לא נדון הסעיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך. אז מה נעשה? צודקת, רגע, שנייה. את צודקת, אמרתי לה אל תקריאי. את צודקת. את יודעת כמה הערות לי יש על זה? תאמיני לי. אז מה נעשה? בואו נעשה רגע הצבעה. בואו נעשה רגע משחק, הצבעה. מי בעד שאת כל מה שהוסיפו בצהוב אנחנו לא מכניסים, זורקים. לא תהיה תוכנית לינה. אני אזרוק את זה החוצה, לא יהיה. ונצביע רק על מה שעברנו. מי בעד? אני עושה אתכם אמיתי. מי נגד? אני איתך וזה מבאס אותי. אמרתי לה למה מביאים את זה ברגע האחרון? למה? אבל בסוף אני יודעת שהם באמת התווכחו אחד עם השני לגוף העניין, קצת גם גנון מי ייקח מי, אבל בסדר, סגרתי סוגריים, תמחקו. אבל בסדר. אגב, גם זו מריבה לגיטימית. בסוף יש תקציב וכל אחד צריך עם התקציב שלו. אני באמת מוחקת את המילה גנון, זה לא פייר. אמיתי, מותר להתווכח בין המשרדים. זה נראה לי לגיטימי בהחלט. אז הם הביאו את זה ברגע האחרון. יש הערות. ההיפך, אני רוצה את עזרתכם, בסדר? במיוחד אתם, כי הם היו שותפים ואתם לא הייתם שותפים. אם יש לכם הערות מהותיות, שזה ממש מרגיש לכם שאם זה ייכתב ככה זה ייעשה יותר רע מטוב – תעירו לי, אני אתכם. אבל רק אלה. רק אלה. לא אף אחד אחר. והנה, יש לנו שתיים כאלה. תיזהרו. כן, בבקשה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אני מבטיחה רק מהותי. אני רוצה לבקש שכמו שאמרנו על תוכנית של שירות לאומי שהכנסנו גם דד-ליין לגיבוש התוכנית וגם דיווח לוועדה, אז להכניס את זה גם לפה. וגם לכאן להכניס שתהיה התייעצות גם עם ארגונים וגם עם אנשים עם מוגבלות בעת גיבוש התוכנית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> התייעצות כתובה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> לא, אבל אין התייעצות עם ארגונים ועם אנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש. טוען יובל שיש, חוק השוויון. התקנות האלה הן מחוק השוויון. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אז אני מבקשת בפנייה אישית לרח"ל שידאגו שהדבר הזה גם יקרה פה. לעניין ניסוחי וגם מהותי. בסעיף 16ב(ג)(1) כתוב שהערכת היקפי אנשים עם מוגבלות תהיה לפי מידע זמין שיספקו הגופים הציבוריים. אני חושבת שיהיה נכון פשוט לחבר את זה למאגר המידע במקום להסדיר העברת מידע בין הגופים. גם מהותית זה יותר נכון וגם כי יעכב את הפרויקט בפני עצמו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין צורך, כי מידע אגרגטיבי הוא מידע שאין עליו פרטיות וזה אותם שותפים יוכלו להעביר. אין צורך לקשור את זה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> לא, אבל יש לנו כבר את המידע הזה במאגר. בשביל מה לעכב עוד יותר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הם ייקחו מידע, סיכומים מהמאגר ויעבירו. אין שום בעיה עם זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כשאומרים מידע זמין זה כולל גם את המידע שבמאגר. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> הבנתי. אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן עדית? עוד הערה? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הערה למועד להכנת התוכנית ודיווח לכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דיווח, לא, זה לא התפקיד שלי. באמת. גם אמרה פה קודם תמר שכנראה כבר לא פה שמשרד הרווחה כבר אין לו, הוא קורס מהעומס. גם אנחנו פה בכנסת קורסים. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש זמנים קבועים בסעיף כניסה לתוקף, יהיה לוחות זמנים. דיווח לא, אבל לוחות זמנים יש בסעיף כניסה לתוקף. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> לא, לא זמן תחילה, זמן לגיבוש התוכנית. כמו שקבענו ברשות לשירות לאומי שיש להם שנה לגבש את התוכנית, גם אני חושבת שחצי שנה זה זמן מספק. באיזה סעיף? זה לא מופיע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בתחילה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> לא, לא סעיף התחילה. זה סעיף כללי לכל התקנות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הוראות ביצוע. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> גם לגבי הסעיף התומך הקהילתי יש בו הוראות תחילה שזה ייכנס לתוקף תוך שישה חודשים. אני מבינה ממה שזה אומר שכנראה שיהיה שנה וחצי לגבש את התוכנית של תומך קהילתי, שזה אולי עניין בפני עצמו. אבל אני כן חושבת שצריך להיות כתוב מוגדר, כמו שכתבנו בתומך הקהילתי, כמה זמן זה הדד-ליין לגיבוש התוכנית. שזה לא יימרח. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש דד-ליין, יש לוחות זמנים. תכף אני אמצא את זה. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> הנה, 43. "תחילתן של התקנות ב-1 לחודש השלישי שלאחר פרסומן" ואז יש רשימה ממש ארוכה ב-45(ב) בהדרגתיות. יש "תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום תחילה. הכנת התוכנית נגישות לאדם עם מוגבלות, הכנת תוכנית לסיוע ממשלתי יחול במצבי חירום ועדכונים". << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> אז רק להבין, תוך חצי שנה התוכנית הזאת קיימת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. עדית, כן? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז ממשיכים. מישהו רוצה? אתה רוצה גם? << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> רק להבין אם זה אומר שתוך חצי שנה התוכנית קיימת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קדימה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה אומר שהתקנה הזאת נכנסת לתוקף בעוד חצי שנה. זה לא אומר לגבי גיבוש התוכנית. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> לכן ביקשנו לעגן את זה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שיהיה חצי שנה לתוכנית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתם רוצים לקבוע? אז נכתוב את זה במפורש שהתוכנית תגובש בתוך חצי שנה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה יהיה חלק מהוראות המעבר. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> מעולה, תודה רבה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. עכשיו אנחנו בפרק של המיגוניות. המיגונית הציבורית שינינו את ההגדרה. עמוד 19, הסיבות. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אפשר עוד שנייה הערה קטנה לעניין של התוספת הרביעית? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, נו. אם היא קטנה אז לא צריך. היא הערה משמעותית? << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> היא משמעותית אבל קטנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, כן. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> בחלק של התבחינים בשלב 2 יש כמה שאלות שצריך לשאול כדי לדעת איך לתת את המענה הנכון לאדם. אנחנו מציעים להוסיף תבחין שמדבר על מענים, לבחון האם יש צורך במענים לבני משפחה נוספים. כמו שרויטל ציינה קודם, העניין של התא המשפחתי הרבה פעמים נופל בין הכיסאות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> קודם כל יש את 7 שזה צרכים נוספים שהם תולדה, זה יאפשר להם להוסיף גם צרכים נוספים. אתם רוצים להוסיף גם לבדוק מאפיינים של הסביבה. האם נדרש מענה גם לאנשים שמלווים את אותו אדם? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא לפתוח יותר מידי. לא בגלל שיש חשש. יש פה כל כך הרבה תבחינים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. אגב, שוב, זה מאפשר. יש פה מעין תקנת סל. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> כן, אבל לעניין המשפחות זה משהו שאנחנו יודעים ממלחמות קודמות שנפל בין הכיסאות. << אורח >> צופיה שניידר: << אורח >> אבל בדיוק בגלל זה חשוב להתייעץ עם אנשים עם מוגבלויות ועם משפחות כאלה, להבין את המורכבות ואת הצרכים באמת בזמן כזה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> יש בעיה להוסיף? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אני הראשונה בעד תא משפחתי, אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב. לגמרי. אי אפשר לתמוך באדם ובתא משפחתי שלו לא. אבל זה נכנס ל-7. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ההגדרה "סיבות הנדסיות" שבגינן נותנים איזה שהיא הקלה לגבי המיגוניות, הוספנו את זה. שוב, אני עכשיו בפרק ד', עמוד 19, תקנה 16. אני לא מקריאה, אני מפנה אתכם לסיבות ההנדסיות. יש פה שלוש סיבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקראו, תסתכלו אם יש לכם הערות. אנחנו ממשיכים הלאה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הנוסח הזה גם פורסם באתר של הוועדה, נכון? לקראת הדיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. הלאה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תקנה 17 תיקנו, זה לא מהרשות המקומית או מהנציב, זה מורשה נגישות. הטופס, תקנת משנה (ד). ורשימת המיגוניות, גם פה הוספנו מה צריך להיות נוסף באותה רשימה. "למען הסר ספק, הג"א אינו אחראי על יישום הוראות פרק זה במקרקעין בהן הוצבו המיגוניות". זה משהו שרציתם להוסיף, יהודה? כאילו כתקנה מעין החרגה כזאת. זה לדעתי תקנה נפרדת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין בעיה. זה בעריכה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עמוד 21, אנחנו בפרק של נגישות למידע ותקשורת נגישה. אני מפנה בתקנת משנה (ו). זה לגבי מרכז תקשורת עם הציבור שמפעיל גוף ציבורי. הוספנו פה את ההוראה הזאת. תקנה 22, מידע על היערכות, המלצות להכנות למצבי חירום. גם פה אם גוף ציבורי מפרסם איזה שהוא מידע לציבור לגבי היערכות והכנה למצב חירום אז הוא צריך גם בשפה פשוטה לכלול המלצות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו מורידים את "כולל מועד פרסום". נכון יהודה? << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> כן, הראשונה. זה דומה במהות לפרסום הקודם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר ככל שפורסם מידע כזה הוא צריך להיות גם לגבי אנשים עם מוגבלות. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> מילה לגבי הפרסום. נושא פרסום המידע, יש כמה סעיפים לאורך כל התקנות שנדרש לפרסם. מה שחסר בכולם זה איפה מפרסמים וכמה מפרסמים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כי אנחנו מתלבשים על פרסום, כלומר, עם גוף ציבורי מפרסם במדיה מסוימת, שם צריך להתייחס לנגישות. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> לא, פה זה שונה. כי תקנות נגישות השירות בכוונה עשו את פרק 34 שמדבר שכל הסדרי הנגישות שרשות מפרסמים במדור הסדרי נגישות באתר האינטרנט. לכל הרשויות יש גם מדור חירום. זה חייב להיות רשום. זה יהיה רשום במדורים האלה, כי זה קריטי שם. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> יובל, אנחנו דיברנו על זה וסיכמנו שאנחנו כנציבות נתקן את תקנות נגישות השירות ואת תקנה 34 ובה נוסיף את כל הרכיבים של החירום. נראה לנו שזו הדרך היותר נכונה לעשות את זה מאשר לעשות את זה פה. זה משהו שאנחנו לוקחים על עצמנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שנקרא דרך המלך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בעמוד 22 יש פה את העניין של ההגדרות של אזור בטוח, מקום מוגן, כנ"ל בתקנה 23, אני לא מתעכבת על זה. הפרק של ההתרעות עברנו עליו, הוא מתחיל בעמוד 23. הקראתי את התיקונים שעשינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, הממ"מ. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> תודה. משהו קטן לגבי 27ב בהתרעות. יש פה דרישות לבדיקת שמיעה מקיפה. יש אפשרות לגורם המאשר לקבל תוצאות של בדיקת שמיעה בצירוף מסמכים נוספים. האם זה אומר שהגורם המאשר במקרה שהנבדק לא יכול לעבור את הבדיקה הזאת, וזאת חלופה שכן יש בתקנות שירותי רווחה, שמישהו לא יכול לשתף פעולה עם בדיקה התנהגותית אז יש אפשרות. סליחה, תקנות שעדיין לא עברו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גדעון, בוא אני אעשה את זה קל. הסעיף הזה הוכן בשיתוף משרד הרווחה ומשרד הבריאות. כל מי שאחראיים על עולם האודיולוגיה וקלינאיות התקשורת. גם פה, סליחה שאני אגיד, אני מציע לא לגעת, כי זה נעשה בהסתכלות מאוד רחבה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ניתן מענה בעצם גם לבדיקה הרגילה וגם למי שלא יכול לבצע יש אפשרויות נוספות. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> שאין להם מעמד, שלפעמים אין להם מסמכים. זה להקל על התהליך. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> השאלה אם בנוסח הזה זה מאפשר קבלת בדיקה חלופית. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את זה הקראנו גם. פרק ז' – נגישות לשירותים שונים. אני מזכירה, היו לנו שלושה. היה לנו את הביטוח לאומי, את הבנקאות ואת הדואר. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> בסעיף 27א מה שאמרנו שיתוקן. איתור מי שזכאי למכשיר התרעה. בתוך הסעיפים יש סיוע הג"א, שהבדיקה של להוציא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה כאילו הגורם המחלק אמור? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> לא, לא, זה לא קשור למחלק פה בעניין הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כאילו זה משרד הרווחה מכין את הרשימה וכתוב באמצעות סיוע שיעמיד לו הג"א. והם ביקשו להוריד את זה, זה לא הג"א. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> זה לא הג"א. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> או גורם שיחלק. אמרנו שנתקן את הכול בהתאם, בכל הפרק הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, זה יהיה הגורם המחלק. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יופי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. בבקשה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> כדי שזה יהיה ברור. אני לא מדברת על הגורם המחלק, אני מדברת על סעיף 27א, המשרד, באמצעות סיוע - - - << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> הג"א, איפה שכתוב הג"א מחליפים. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> אני אגיד. "יקים וינהל מאגר מידע לצורך איתור אנשים שזכאים". זה לא קשור לחלוקה, זה לא קשור אלינו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה משרד הרווחה. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> נכון, נכון. אז צריך להוריד את "באמצעות סיוע". << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל תסתכלו על סעיף קטן (יג). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה המשרד צריך סיוע מהגורם - - -. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יהודה, סעיף קטן (יג), שאליו בדיוק מכוון הסעיף כשהוא מדבר, סעיף 27א. "באמצעות סיוע שיעמיד לו הג"א לפי תקנת משנה (יג). אז נשים רגע בצד את הג"א. סעיף קטן (יג) מדבר על כך שיועמד למשרד הרווחה סיוע ניהולי לצורך ביצוע וניהול תהליכי אישור העברות המידע". << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. כחלק מהכנת כל האירוע הזה משרד הרווחה קורס היום תחת המאגר הארצי הלאומי שהוא מכין. ופה צריך עזרה. אותו גורם מחלק צריך עזרה בירוקרטית לצורך הקמת המאגר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עזרה שהגורם המחלק מעמיד. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> רגע יהודה, אתה מערבב פה בין חלוקה לבין סיוע עם מאגר נתונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> הג"א לא צריך להיות שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שכתוב בסעיפים האלה היא צודקת, שהגורם המחלק יעזור למשרד הרווחה ברשימות. מה הקשר? << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> נכון, כי הוא צריך לדעת איזה מכשירים צריך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, מה זה קשור? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> יושבת-הראש, פתרת את זה באספקה ששינית את הסעיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, בואו נשמע מה יהודה אומר. אותך הבנתי, אני איתך, אני רוצה להבין אותו. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> אבל כבר אמרנו שאם נתחיל להעביר את זה מגורם לגורם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא השאלה. יהודה, תסביר לי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מסביר בקצרה. במקור, כדי שמשרד הרווחה יוכל להקים את המיני מאגר הזה, המאגר הספציפי לאירוע הזה צריך עזרה בירוקרטית מול אותם גורמים מאתרים. זה היה הרעיון בהתחלה שבנוסחים הקודמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא מאתר, אבל הגורם המחלק הוא לא מאתר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מסביר. לכן צריך אותו גורם מחלק, מי שיחליטו שהוא הגורם מחלק הוא - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה, אותה חברה פרטית שמחלקת את המכשירים תיתן סיוע למשרד הרווחה להכין את המאגר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה הקשר? לא הבנתי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה גורם ביצועי שמחלק. אין פה היגיון שהוא יכין את הרשימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה משרד הרווחה צריך עזרה, לא הבנתי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. כי האירוע הזה הוא אירוע עם 20 גורמים שצריך לעבוד מולם במקביל. יש לנו היום המון קשיים בהקמת המאגר. אתם צריכים רגע להבין את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, רגע, שנייה. אם אתה מערבב לי פה משהו שקשור למאגר, לא תודה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני לא מערבב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, זה מה שאתה עושה. יש את תקנות המאגר ומשרד הרווחה אחראי על המאגר והוא צריך לספק את המידע מהמאגר ולהעביר אותו לגורם המחלק. למה הגורם המחלק? אתה הופך את היוצרות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> מיכל, אני לא עושה כלום. אני מסביר לכם מה היה כאן במקור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לא היה מקור. לא, לא, לא ביקשתי ללמוד היסטוריה. אני עכשיו מקריאה את התקנות ואני צריכה לתקן אותן. אני שואלת את משרד הרווחה איזה עזרה אתם צריכים ואיך הגורם הזה יכול לעזור לכם? לא רלוונטי בכלל. יהודה, איזה עזרה צריך? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חבר'ה, אני הסברתי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי איזה עזרה צריך היום? בבקשה אדוני הנכבד, אתה נראה להוט להגיד. אני רוצה לשמוע אותך. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אני מקבל את עמדתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, שלום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו מורידים את זה מתקנת משנה (ב), כלומר המשרד יקים וינהל מאגר, שזה משרד הרווחה. תקנת משנה (יב), הסיפה בעצם, הגישה למידע שבמאגר תינתן רק לשם מילוי התפקיד לפי תקנות אלה לפי הרשאות שנתן ראש הג"א זה לא רלוונטי. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> בדיוק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מורידה את הסיפה הזאת. וכנ"ל (יג) להוריד. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> בדיוק, להוריד את הג"א. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו צריכים כן אחר כך בעריכה לדאוג שאפשר יהיה, שתינתן לך הסמכה להסדיר את נושא ההרשאות. שמי שזה יחלק - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יהודה, יש מצב שלמשרד הרווחה לא יהיה את הגישה ומשרד הביטחון יצטרך לסייע לו? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא. חברה, תקשיבו. יש אירוע פה מורכב עם פרטיות. לכן אנחנו צריכים אחר כך בהליכה לסגור, שיסמיכו אותך לסגור את נושא ההרשאות למי שיחלק את המכשיר. זה הכול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הרשאות למה? אני אחלק הרשאות בלי? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גישה למידע. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> משרד הרווחה אמור לנהל את הרשימה ולהכין אותה. משרד הרווחה אמורה להיות לו גישה. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> כן, אבל אין לו סמכות לתת הרשאות להעברת המידע לגופים שמסייעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למי יש סמכות? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להג"א יש סמכות לתת הרשאה להעברת מידע? << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> מלכתחילה זה מה שנקבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה תשובה, למי יש סמכות? << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> מלכתחילה זה מה שנקבע. אתמול אפילו עשינו על זה התייעצות ואמרנו שהגורם המחלק הוא זה שבעצם - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל עכשיו שינינו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו את הדיון הזה ניהלנו מקודם, לא הבנתי מה עשינו לפני שעה וחצי. לא הבנתי. היה כאן שדן אמר משהו ואז הוא די התנפל עליו ואז דן חזר בו. חברים, אני לא יודעת. אני האדם הסביר, אין לי IQ יותר מידי גבוה. אדם סביר. לא הבנתי מה אתם אומרים עכשיו. יש מידע, מאגר מידע, נכון? שמשרד הרווחה אין ספק שהוא יכול להיתקל בו. אתם טוענים, חזרתם לטענה של דן שמה שנמצא בתוך מאגר המידע אי אפשר להעביר לכל אחד, כי זה מאגר שיש בו מידע חסוי. חזרנו לזה, זה האירוע? כן או לא? בלי התפלספות. זה האירוע? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני לא יכול לענות, כי זה לא כן ולא לא. אני רוצה להסביר. חבר'ה, אם תתנו לי להסביר אני אסביר. זה אירוע מורכב. משרד הרווחה מאתר את המידע. הוא צריך להעביר אותו הלאה. כדי שהוא יעביר אותו הלאה צריכים אנשים שיש להם הרשאה, יקבלו את המידע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה יהודה, אתה ממש מכעיס אותי וזה לא מתאים לך. אם הוא צריך, אם מישהו צריך הרשאה זה אומר שהמידע חסוי. אוקיי, אז למה אתה לא יכול לענות לי בכן ולא? אם יש מידע שמשרד הרווחה לא יכול להעביר לכל אחד, אלא רק לכאלה שיש להם הרשאה זה אומר שהמידע הוא חסוי או חלק ממנו. אז אתה יכול לענות לי בכן ולא. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז קודם כל אתה כן יכול לענות לי. אם יש לו מידע חסוי, מה הקשר, הגוף המחלק הוא משהו טכני. זה יכול להיות מיכל וולדיגר שתחלק בגבעות שמואל וזה יכול להיות עדית שתחלק בירושלים. עכשיו יבדקו לי אם אני יכולה או לא יכולה. שאלתי מלכתחילה איפה החיבור הזה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רגע, רגע, אז תנו לי להסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק מה שאני אומרת. כל הדיון שניהלנו קודם כאילו מתייתר. אם יש בעיה שהגוף המחלק לא יוכל לקבל את המידע הזה, תודה רבה, נחזיר לרווחה והרווחה יחלק. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. אתם החלטתם שמשרד הביטחון הוא שם אחראי על האירוע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא החלטנו כלום. תסביר לי, לא החלטנו כלום. תסביר לי מה צריך להיות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רגע, אני אסביר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שינינו את הנוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי נוסח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שינינו את הגורם המחלק. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> נכון, אבל את אמרת שמשרד, את כתבת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שרה, אני עכשיו מול יהודה. תודה, די. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עכשיו אנחנו רואים טבולה ראסה, נקי. לא החלטנו כלום. כל החודשים לא עשינו שום דבר. כל הדיון מקודם לא עשינו כלום. אני רוצה שתסביר לי ברמה דה פקטו, לא דה יורו, דה פקטו איך זה אמור להתבצע. האם אפשר שמשרד הרווחה יעביר את זה לחברת X, Y, Z והיא תוכל לבצע. זה אפשרי? אתה עושה כן, זה אפשרי? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, לא צריך כלום. תתקני, תמחקי את הסעיף. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, רק צריך להוסיף שמשרד הרווחה יוכל להרשות למי יועבר המידע. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> בגלל זה הוא צריך לנהל את זה, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, מותר לו. אם צריך פה רק את המשפט, באיזה סעיף צריך להיות כתוב? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> המשרד, הוא ייתן הרשאות? << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> הוא יעביר את המידע וייתן את ההרשאות הנדרשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אם כתוב המשרד יעביר את המידע, אז זה אומר שמותר לו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו, אז לא הבנתי מה האירוע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, תסביר לי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מנסה להסביר. משרד הרווחה יש לו ביד מידע פרטי מוגן, חסוי, בדיוק כמו שאמרת. עכשיו כדי להעביר את זה הלאה הוא צריך לטפל בהעברות מידע. אם הוא רוצה לקחת חברה פרטית או מה שיוחלט אין בעיה, רק צריך שיהיה גורם שקובע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי זה הגורם הזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מסביר, או שמצד משרד הביטחון ימנו מישהו שאחראי על ההרשאות או שמשרד הרווחה. זה הכול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רווחה. הוא מנהל את המאגר, בוודאי שהוא ייתן את ההרשאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו, בסדר, אז משרד הרווחה ייתן הרשאות. לא הבנתי. בסדר, אז איך כותבים את זה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רגע. לכן אני מציע שתוסמך ענת אחר כך בהמשך לערוך את הנושא הזה של ההרשאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל היא צריכה להבין את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בעצם אתם רוצים להגיד שהגישה למידע שבמאגר תינתן על ידי המשרד למי - - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מציע שיהיה חופש. או עובד שהסמיך שר הביטחון לעניין. זה הכול. << אורח >> ענת ג'רבי: << אורח >> לא משרד הביטחון. לא, יהודה, זה לא קשור למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, ענת, בסדר. הוא אומר שמשרד הרווחה יהיה רשאי להעביר את המידע לגורם המחלק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רק לשם ביצוע התפקיד. לכן המידע יהיה באמת הכי מצומצם ופחות פוגע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שתוכלי להתקשר עם החברה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, לא רק חלוקה. לשם מילוי התפקיד. כי גם אם משהו התקלקל, הרי בן אדם שהתקלקל לו המכשיר צריך להתקשר לגורם הזה, זה לא רק לחלוקה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נתקן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל הנוגע לתפקיד שלו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר, נתקן את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלאה, תמשיכי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עמוד 30, הפרק של הביטוח הלאומי. פה רק הבהרנו לגבי הניסוח. כל מה שכתוב פה בעצם כבר מנוסח בשפה פשוטה. זה לגבי כל הפרסומים שצריכים להיעשות על ידי הגורמים האלה. לכן צריך פשוט לפרסם כמו שזה מופיע פה. כנ"ל לגבי הבנקאות. לגבי הבנקאות יש רק תוספת אחרת שהוספנו בעקבות הדיון שחשוב לי לציין אותה, בעמוד 34, בתחתית העמוד. דובר על זה שבנק ישראל צריך לפרסם מידע לגבי פעילות הסניפים. הוספנו, לדעתי זה דובר, כן הצגנו את זה, אבל בכל זאת. "פרסום מידע לפי תקנה זו על ידי בנק ישראל יכול שיהיה באמצעות הפניה לפרסומים של מידע כאמור שמפרסמים הבנקים". דואר ישראל גם אותם תיקונים לגבי השפה הפשוטה, אין צורך לחזור על זה. התיקון הבא עמוד 40 זה התומך הקהילתי. אני כן רוצה לחדד פה משהו לגבי התקציב. אני מקריאה שוב. ב-(ג) אנחנו לא כותבים "התוכנית תגובש" אלא "יוקצה תקציב לרשות לטובת הכשרות ולתוספת כוח אדם". ובתקנת משנה (ה) שמדברים על התוכנית תגובש בתוך שנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לצורך גיבוש התוכנית יוקצה תקציב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. לצורך מימוש התוכנית יוקצה תקציב תוספתי את רוצה. אני אבדוק אם אפשר לכתוב, תגידו לי אתם, משרד המשפטים, אם בתקנות אני יכולה לכתוב שזה יהיה תקציב תוספתי לרשות. נבדוק את זה. אם אפשר נוסיף, אם לא, שיהיה כתוב רק תקציב. זהו, אני לא יודעת, אני לא בטוחה שאפשר. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> רק מבחינת משרד הביטחון, כפי שאני הבהרתי, אין כרגע מקור תקציבי ולכן מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוני הנכבד, אמרת את זה בפעם הראשונה. בפעם הראשונה היא לא התקבלה, בפעם השנייה היא בוודאי לא התקבלה. חפש. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> לכן מבחינתנו התיבה הזאת של תוספתי היא קריטית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא צריך לחפש, הוא צריך למצוא לזה תקציב. לא בזלזול. חס וחלילה, התכוונתי ברצינות גמורה. לחפש, כן, צריך לחפש מקור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תוספתי לרשות, לא למשרד הביטחון. בסדר? << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> תוספתי למשרד הביטחון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, לא למשרד הביטחון, לרשות. היא זאת שמבצעת, לא אתם. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> יכול להיות, בדברים האלה אני לא יודע - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> התוכנית תגובש בתוך שנה מיום התחילה. אנחנו מורידים את הסיפה "בכפוף להמצאת התקציב". שיהיה ברור, כי אני לא יודעת אם זה מודגש מספיק. עמוד 42. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא התכוונתי להעליב אותך, אני מקווה שלא נעלבת. << אורח >> יובל זילבר: << אורח >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה לא שם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה פרק שונות. יש פה כל מיני הוראות כלליות שחלות על כל הגופים הציבוריים שמחייבים התאמות. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית. פה אנחנו רואים שמי שחייב בביצוע התאמות נגישות, אני בכל זאת אקרא את זה. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית 41א. (א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה אחראי לכך כי התאמות הנגישות יהיו תקינות וזמינות במצב חירום אלא אם כן עקב מצב החירום ועל אף שפעל ככל יכולתו באותן נסיבות, נמנע ממנו להבטיח את תקינותן או זמינותן. (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא אם כן הפגיעה נדרשת במצב חירום לצורך הצלת חיים או מניעת פגיעה ברכוש חיוני, ובלבד שייעשה מאמץ סביר בנסיבות מצב החירום להבטיח נגישות זמנית חלופית. בתקנה 43 זה לגבי תיקי הפעלה, מה שאמרתי בתקנה הקודמת. אז צריך לעדכן גם נהלים, גם תוכניות וגם תיקי הפעלה לשעת חירום. תקנת התחילה. התקנות האלה זה ב-1 לחודש השלישי שלאחר פרסומם. כלומר, עוד שלושה חודשים הן אמורות להיכנס לתוקף. אבל יש פה תחולה מדורגת לגבי כל מיני תקנות ולצד כל מספר כתוב לכם מה אומרת אותה תקנה. שישה חודשים מיום התחילה זה לגבי הפרסום בשגרה של חלוקת המים, פתיחת תחנת חלוקה במצב חירום, פרסום תחנות חלוקה למזון, חלוקת מזון, כניסה ושילוט לאזור בטוח, נגישות לאדם עם מוגבלות לשירות או טובין שמסופקים לציבור באזור ציבורי מוגן. תקנה 11 נגישות לבית שימוש, למקלחת. תקנה שאין לה מספק לגבי אספקת תנאי שהייה ולינה סבירים והכנסת התוכנית לסיוע ממשלתי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> 16א,16ב. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, אבל נמספר מההתחלה, זה כבר לא. אמצעי עזר לתקשורת עם אדם עם מוגבלות, גם זה חצי שנה מיום התחילה. מידע על היערכות, המצלות להכנה למצבי חירום. מידע לצורך הכוונת התנהגות של אנשים עם מוגבלות במצב חירום. הנגשת מידע, מידע לגבי נגישות לפי המוסד לביטוח לאומי. נגישות לשירות בביטוח לאומי. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, הצגת תומך קהילתי במצב חירום, אמצעי זיהוי, הדרכה ותרגול. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> אז את התומך קהילתי אולי נוריד נוכח העובדה שיש כבר שנה לעשות את התוכנית. אני לא בטוחה שצריך גם וגם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, זה פשוט ייכנס לתוקף יחד עם הכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה גם הצבת תוכנית. לא להוריד את זה. זה כבר ביצוע בפועל, זה לא התוכנית. זה הצבת תומך קהילתי במצב חירום. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> זה נותן עוד חצי שנה אחרי השנה. כי התוכנית נותנת להם שנה כבר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, נוריד את זה. תחילתן של תקנות אלה 12 חודשים, שזה פרסום מידע לציבור לגבי ניגשות אזור ציבורי מוגן. נגישות סניפי בנק, דואר ישראל, שירותים כספיים ניידים וחברת דואר ישראל. זה שנה מיום התחילה. ההתרעה זה שלושה חודשים מיום הפרסום הכול נכנס לתוקף ושם אתם אמורים להתחיל. לא כתוב, מועד החלוקה כתוב שהוא ייקבע על ידי הגוף המחלק. אבל כל התקנות, להכין רשימות, הכול כבר ייכנס לתוקף וצריך להתחיל להפעיל את זה. לגבי הוראות מעבר, אני אקריא. עד תום חודש מיום התחילה, רק מה שחדש. 1. עד תום חודש מיום התחילה תפרסם הנציבות את הטופס לפי תקנה 17(ד). שזה הטופס שאפשר להגיש בקשה, נכון יהודה? לגבי השמיעה אם אני לא טועה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה טופס לצורך הפטור ממיגוניות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אוקיי. 1. עד תום שלושה חודשים מיום התחילה יעבירו לראשונה גופים שנדרשים לאמצעי תחבורה כהגדרתם בתקנה 38(א), מידע לפי תקנה 38(ב)(4) שברשותם למשרד התחבורה; מבלי לגרוע מהאמור - זו התוכנית שמשרד התחבורה צריך לעשות לגבי הפינוי. (1) משרד הרווחה רשאי להעביר למשרד התחבורה סיכומי כמויות של מועמדים לפינוי מוקדם לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי תקנה 38(ב)(4), שמצוין ברשימה הנוספת כהגדרתה בתקנה 32(ח)(2) לתקנות נגישות אירועי פינוי. העביר משרד הרווחה סיכומי כמויות כאמור, ייחשב הדבר כאילו רשות מקומית העבירה לראשונה מידע למשרד התחבורה לפי תקנה 38(ב)(4); (2) לבקשת משרד הבריאות, ובהסכמת משרד הרווחה, רשאי משרד הרווחה להעביר סיכומי כמויות של חצר"מ לפי רשויות מקומיות או לפי יישובים, בצירוף מידע שבידיו שנדרש לפי תקנה 38(ב)(4), שמצויים במידע שבידיו לפי תקנה 32(ח)(1) לתקנות נגישות אירועי פינוי. 1. עד תום שישה חודשים מיום התחילה לכל המאוחר - (1) מי שבמקרקעין שבהחזקתו הוצבו חמש מיגוניות ציבוריות לפחות ישלים את הכנת הרשימה לפי תקנה 19; (2) גוף ציבורי ישלים את היערכותו לפי תקנה 20(ב) ו-(ד) [שפת סימנים ופישוט לשוני]; (3) משרד התחבורה ישלים את הכנת התוכנית כמשמעותה לפי תקנה 38; (4) מי שהוטלה עליו חובה לפי תקנות אלה ישלים לראשונה את הבחינה של נוהליו ותיקי ההפעלה שלו למצבי חירום, והעדכון אם יידרש, לפי תקנה 43. זה גם שישה חודשים. רק יהודה, חסר לי הנושא הזה של האמבולנס שהוספנו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> למעלה, בפנים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, אבל לא הקראנו את זה בתוספת, נכון? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, לא, לא. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה בעמוד 40. רגע מיכל, זה היה לבקשתך, אם את זוכרת, לגבי התוכנית של משרד התחבורה. את ביקשת שמד"א יעמיד סיוע לגבי פינוי בשכיבה של אנשים. אז גם את זה הוספנו בעמוד 40, שמשרד התחבורה יתייעץ עם מד"א על מנת שיעמידו אמבולנסים שיבצעו את הפינוי הזה. זה גם היה חשוב. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אבל איפה שם הפינוי הפרטני? << אורח >> קריאה: << אורח >> מד"א ואיחוד הצלה, לא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, תראה, מד"א זה חוק. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> התוכנית אמורה, זו תוכנית של משרד התחבורה לגבי פינוי של אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לכתוב אמבולנס וכל החברות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, זה אמור להיות הכוונה כל שירותי הפינוי. יכול להיות שבאמת צריך יהיה לשנות את זה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> מה שרשום שם בפרק התחבורה זה בפירוש (א) שימוש באמצעי תחבורה המוניים, רכבות ואוטובוסים. ו-(ב) רשום שם רק פינוי דחק ופינוי המוני. זה ממש לא - - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יובל, זה חלק מהתוכנית הממשלתית. חלק מהתוכנית הממשלתית זה גם הדיור החלופי. אנחנו לא קוראים לזה פינוי כי זה כירורגי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כולל פינוי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן, שנייה. בדרך כלל משתמשים במונח פינוי כפינוי נרחב. כאן מדובר במשהו כירורגי. אדם אחד מכאן צריך להעביר, אדם כזה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אבל זה ממש לא רשום פה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה בתוכנית. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> משרד התחבורה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, זה לא קשור למשרד התחבורה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא. אבל במשרד התחבורה, ככל שיידרש להעמיד סיוע לפינוי הזה בתוכנית של משרד התחבורה צריך יהיה להתייחס גם לפינויים האלה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הם צריכים להעמיד כלי תחבורה, הם לא עוסקים בתוכן. הם מעמידים את האמצעים כדי שהצרכנים ישתמשו בהם. זה הרעיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> איזה צרכנים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> צרכנים: משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד הרווחה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רשויות מקומיות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רשויות מקומיות, צה"ל, כל מי שיצטרך אותם. אתה מבין? זה הרעיון של הדבר הזה. להעמיד תשתית שאפשר להשתמש בה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו לא יכולים לכתוב בתקנות שאם אדם X, זה בדיוק התוכנית אמורה לעשות. לקבוע שאם אדם נדרש לפינוי מי מבצע, למי הוא פונה, באמצעות איזה רכבים מבצעים את הפינוי הזה. זה לא משהו שאנחנו נכתוב. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> נכון, אבל מה שקורה זה שאני דיברתי איתם. הם אמרו אנחנו סך הכול מקצים את התחבורה. אין להם רכבים עם מעלונים לפינויים עכשיו שדובר. בפרק הקודם לדוגמה מישהו צריך להגיע לחדר נגיד בבית מלון. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יובל, זה חלק מהתוכנית הממשלתי למענה אחוד. היא גם כן עוסקת בהסעות והיא תצטרך לטפל גם בזה. לכן יש כל כך הרבה משרדי ממשלה בתוך האירוע הזה. למשל משרד החינוך, הוא כן יכול לארגן רכבים נגישים, כי יש לו תוכנית הסעות מטורפת יומית. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> בהצלחה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> צריך לעשות פה סדר לאט-לאט. איך אומרים? צריך פה צעד-צעד להתקדם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מסבה את תשומת ליבכם שבפרק של המיגוניות את התיקונים הצגנו. בתוספת השנייה שמדברת ממש על המפרט הטכני והדרישות מכל מיגונית, אני לא מקריאה את זה. אני מפנה אתכם לעמוד 47, אלא התיקונים שנעשו לגבי השיפויים וההפרש בין הקצה בדרך לפתח מיגונית, שינוי השיפוע. שוב, הכול מופיע בנוסח. אלה תיקונים טכניים שעשיתם בעקבות ישיבות שעשיתם עם הגורמים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן, הערות שקיבלנו. נכון. אני רק רוצה לציין שאתם תוסמכו לעשות שרטוטים שנוכל להתאים לתקנה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני בשרטוטים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> סליחה, שאנחנו נוכל להתאים אותם לכל האירוע הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תראו, כל דבר שהוא לא חורג ממה שסוכם בוועדה, בוודאי שאם זה הבהרה או נוסח או שרטוט כזה ואחר זה דבר שמוסמך, אבל אנחנו לא מוסמכים להכניס פה דברים חדשים. ככל שיהיה צורך נחזור לוועדה, אבל אני מקווה שלא יהיה צורך. בואו נראה אם בתוספות. גם לגבי התבחינים של השמיעה אני רואה שיש תיקונים. זה הצגנו את התבחינים האלה. זהו, התוספות אחרי זה לגבי התוכנית. זהו. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> למיגוניות אנחנו העברנו, יהודה ראית? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בוא תגיד את ההערה ונחליט. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> זו הערה טכנית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בתוספת? << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> כן, בתוספת של המיגוניות. יש שם שרטוטים, קודם כל יהודה, סחתין על ההשקעה המטורפת בהגדרה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא אני. יש פה את יונתן אלשיך מפקע"ר שמגיע לו הרבה שאפו על כל העבודה הזאת. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> הלכתם פה מה שנקרא ברמה של תקן ישראלי פלוס פלוס. אז יפה. אבל מה שרציתי להגיד שהשרטוטים השני והשלישי עשיתם שם, הדבר הנכון היה שהדלת תיפתח במשקוף השמאלי ולא שיצטרכו לעקוף אותה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, אבל אני מזכיר, זה רק דוגמה יובל. המיגונית תהיה איך שהיא תהיה. זה ביחס לאיך שנפתחת הדלת. אם יהיה תהיה ימין או שמאל זה אותו דבר, זה שקוף. אתה מבין? זה לא מחייב השרטוט. השרטוט רק מראה לך, מציג כמדומה מה שהטקסט דורש, זה לא מגביל אותנו. חשוב להגיד את זה גם פה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אבל יש לכם - - - להוסיף שרטוט בסגנון של התמונות ששלחתי לך. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה לא ברור שהפתיחה צריכה להיות באופן שלא חוסם את הדרך למיגונית? זאת הייתה ההערה, נכון? << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> יש שם סוג של שטח תמרון שמאפשר לפתוח את הדלת. אז אם שמים את הדלת במקום - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. אבל ברור שאם ישימו את הדלת שנפתחת שחוסמת את הגישה ואת התמרון אז זה לא בסדר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אגיד, הטקסט אומר דבר פשוט: המיגונית יוצרה as is כמו שהיא יוצרה. הדרך צריכה להתאים כדי שנוכל להיכנס, נקודה. זה מה שחשוב. אני אומר, מקסימום חלק מהעריכה נסתכל על השרטוט. אלה תיקונים שתואמים לטקסט, נדבר על זה בשמחה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. נראה לי שזהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו סיימנו את ההקראה. מאחר ואנחנו מחכים לדבי שתגיע ושתצביע יחד איתי, אז אם מישהו רוצה לומר משהו, זה הזמן. אסתר, בבקשה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> רק אני רוצה לברך על התקנות האלה, שעובדים עליהן כל כך הרבה זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חכי, עוד לא הצבענו. אל יתהלל חוגר כמפתח. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> כן. אבל אני רוצה להודות ליהודה שבשיא הסבלנות יושב אחד-אחד עם אנשים ועם קבוצות לאורך הדרך. אני באמת מתרגשת שבאירוע הבא שאנחנו לא רוצים שיגיע, אבל מן הסתם יקרה ויגיע, אז כבר יהיה לנו את זה. תודה רבה לכולם ולכל מי שסביב השולחן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה אסתר, נראה לי שכולנו מצטרפים. כן, בבקשה. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> אני אצטרף לדברי אסתר. באמת תודה ליהודה על ההשקעה והסבלנות. אני אעיר שאתי אברהם מחכה בזום, היא גם רוצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז ניתן לאתי אברהם, בסדר. בבקשה, קצר אבל. כן אתי? << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> תודה רבה על זכות הדיבור. אני מצטרפת לתודות ליהודה ולכל חברי הצוות. תודה רבה. משהו קטן לגבי תבחין השמיעה. רציתי לשאול, כי נתקלתי במקרים כאלה, הבנתי שיש תבחין שמיעה מסוים עם דציבלים ובדיקה של שמיעה. במידה ויש אדם שהוא לא בקריטריונים, אבל הוא לא שומע את האזעקות. האם יש איזה שהוא מנגנון שהוא יוכל להביא איזה אישור שהוא לא יכול לשמוע את ההתרעות וגם לקבל מכשיר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה יהיה חלק מהמענה המיוחד. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> יש מנגנו לאישור חריג. << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> תודה רבה. דבר נוסף, במידה ובזמן חירום מחלקים את המכשירים, כידוע מאוד קשה לאנשים לצאת החוצה בזמן חירום. האם הם יוכלו לקבל אותם הביתה ולא בעמדת חלוקה? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אמורים לקבל אותם בשגרה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אנחנו בונים על זה שהחלוקה תהיה בזמן שגרה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כשיהיה זמן שגרה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אם יהיה זמן שגרה. << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> אבל לפעמים זה קורה גם בזמן חירום לצערנו. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אם יהיה מצב חירום אז נצטרך לתת את הדעת. אולי התומכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו שאלה שניהלנו עליה דיון באמת. אנחנו מקווים מאוד שזה יהיה ויגיע, ויגיע באמת, שלא תצטרכו להשתמש בזה. << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מצביעים על התקנות. מי בעד? פה אחד. אין נגד ואין נמנעים. הצבעה התקנות אושרו << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקנות מבחינתנו עברו. עכשיו השר צריך לטפל בזה. אני באמת חייבת, אני אתחיל עם התודות ואחר כך אתם תמשיכו ואני אזכה לסיים. אבל אני כן אומר, באמת, תודה עצומה ליושבות לצידי וגם לאלה שישבו פה לפניכן. שעשו עבודה ימים כלילות, לילות כימים, כדי שהדבר הזה ייצא וייצא בצורה הטובה ביותר, המדויקת ביותר. ובתפילה שלא נצטרך להשתמש באף תקנה מתוך התקנות שאנחנו העברנו היום. תודה רבה לכל היושבים סביב השולחן פה. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> אני רוצה להגיד משפט אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, את תגידי. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> יש פסוק בספר דברים שבסיומו כתוב "ובחרת בחיים". אני חושבת שאישור התקנות בהחלט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, בהחלט. אני רוצה להודות. אני לא רוצה להתחיל שמות, כי אם אני אשכח מישהו אז אני אחטא לו וזה לא פייר. אבל כל היושבים סביב השולחן, גם זה שיושב קצת אחורה, יהודה, ולא רואים אותו, אבל גם אותך אני רוצה להגיד תודה לך. לכל המשרדים, אלה שיושבים גם מאחור. פיקוד העורף, גם אתם מבחינתי סביב השולחן. לאלה שנמצאים בזום. כל אחד פה תרם את חלקו. וגם אם התווכחנו וגם אם כעסנו לפעמים, בסוף המטרה הייתה לשם שמיים, המטרה הייתה טובה. אני בטוחה שנצטרך עוד לתקן ולשפץ, אבל אני גם בטוחה שהתקנות האלה תקנות טובות. אמרה פה קודם הנציגה של השלטון המקומי שהן יהיו אפילו מצוינות, אז אני מצטרפת לתפילה. תודה לדבי שתמיד נמצאת פה ואף מחליפה אותי לעיתים קרובות שאני לא יכולה להיות. שוב, אני מרגישה צורך להגיע לכל אחד, לעמיחי ועדית. לכל אחד ואחד פה. עשינו היסטוריה. אני באמת מאמינה פה, בוודאי דבר שהיה נורא חשוב לי וזה התומך הקהילתי, שהייתי שומעת את עדית שנים כבר מפמפמת לי 'מיכל, תומך, תומך'. עדית, לך כן מגיע באופן אישי את התודה הענקית הזאת. על האכפתיות, על המסירות. על לראות באמת את האדם מולך ולא לוותר. לפעמים יותר מידי. אבל לא מוותרת ומתעקשת בצדק. אני באמת מתרגשת. ולמרות שזה כאילו רק תקנות ולא חוק. אבל בעיניי הן תקנות משמעותיות ביותר. יש שם דברים משמעותיים ביותר שהלוואי שנצליח לאכוף אותן ולטפל בהן כמו שצריך. ובאמת עשינו מהפכה והיסטוריה. אז תודה ענקית. אני אתן לך. אני אלך לפי הסדר, אבל מגיע לחה"כ דבי גם לומר כמה דברים. אז בבקשה דבי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ראשית, תודה לך יושבת-הראש. אני חושבת שחברת עבודה ורווחה נפלה לי הזכות. אנחנו בעוד שבועיים ניפרד מכנסת ישראל, אבל נפלה לי הזכות ביחד באמת עם שני יושבי ראש ועדה, כאשר מיכל היא הלוחמת, הלא מוותרת. ואתם כמובן. אז ראשית, תודה לכל אחת ואחד מכם שהיה כאן. זו זכות גדולה מבחינתי להבין שהוועדה הזאת מצליחה להוביל דברים. ועוד יותר לאנשים עם מוגבלויות, אבל כמובן גם ללוחמים וליתומים. החדר הזה אם הוא היה מדבר היה לו הרבה שעות של דיבור. אז תודה לכם ואמן ולא נזדקק. ואם נזדקק אז אני בטוחה שזה יהיה טוב ונכון. וכמובן שהוועדה הזאת בעתיד ללא ספק תמשיך לתת תשובות. אז תודה לכם. והכי חשוב, הרבה בריאות, אחדות. וזהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. כן, בבקשה יובל. מי שירצה, אני אלך לפי הסדר. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> קצר ואקטואלי. לפני 20 שנה עמותת נגישות ישראל הגישה את הבג"ץ נגד משרדי הממשלה והוועדה על זה שהתקנות לא עברו ב-2006. אז עברו 20 שנה. אף פעם לא מאוחר. ביום שני יש דיון בבג"ץ, אנחנו נשמח להביא סוף-סוף בשורות טובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בג"ץ מ-20 שנה כבר? << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה. אריכות ימים, כן. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> בג"ץ אומר אנחנו הבייביסיטר. בכל מקרה תודה לכל מי שעסק במלאכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כיוונו שזה יהיה כזה מדויק. לא ידעתי שביום שני יש דיון. ידעת, ענת? הצלחנו. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> הדבר האחרון, בואו נתפלל שלא יהיו עוד מלחמות ושלא נצטרך את התקנות האלה. אבל אם חס וחלילה יהיו אסונות, שנהיה מוכנים ונציל חיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמן. תודה. שירלי? << אורח >> שירלי פינטו: << אורח >> קודם כל באופן אישי, אני שמחה ומתרגשת ובטוחה שיש הרבה נחת ורוגע לאנשים עם מוגבלויות בכלל, לא רק לחירשים. במצב חירום, באזעקות, שלא נדע כמובן. אבל הידיעה שיש תקנות מוסדרות שמסדירות את הדבר הזה. תודה למשרד הרווחה, למשרד הביטחון ופיקוד העורף. יושבת ראש הוועדה מיכל וולדיגר, חה"כ דבי ביטון ולכל הגורמים פה על רוח הלחימה והעבודה והחשיבה והחזון באמת לשתף פעולה למען האזרח. דבר אחד למדתי בחיים שלי: אין דבר כזה אי אפשר. אמרו לי הרבה 'אי אפשר', אבל אין דבר כזה. וזה לא מהדלת, זה מהחלון. ואם זה לא מהחלון אז אנחנו ניצור אחד כזה. ואני מאמינה שביחד אנחנו נעשה טוב. זה למטרה חשובה, משותפת ורק ככה נצליח. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שירלי. כן, בבקשה עמיחי. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> ד"ר עמיחי תמיר, יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים. אחת התמונות היותר קשות שצפיתי בהן במהלך ה-7 באוקטובר היה של אדם שמתנייד בכיסא גלגלים ממונע יורד מהכיסא וזוחל למקלט ברקע אזעקה. וקיבלתי שאלה מה לעזאזל אתה עושה בכנסת אם זה המצב. התקנת התקנות האלה בעצם החלה בכנסת ה-20. אני חושב שענת כהן שמואל עוד הייתה בתחילת הדרך, נכון? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> אתה מסגיר אותי. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> לא כל כך הרבה שנים. בכל אופן, גם אז היה שיתוף פעולה קואליציה אופוזיציה. אילן גילון ריכז את העבודה, יהי זכרו ברוך, וגם אלי אלאלוף שהיה יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, יהי זכרו ברוך. ובכלל תודות ממני לאלי שהכריח אותי לרשום עמותה, מה שלא רציתי במשך כמה שנים טובות. בכל אופן, אין ספק שהמצב עכשיו הוא שינוי מאפס לאיזה שהיא דרגה שנצטרך לבחון אותה בפועל. אני מקווה שהפועל יחמיא. באמת בוצעה עבודה יוצאת דופן, בעיקר של ידידי יהודה מירון, המהנדס יהודה מירון מטעם משרד הביטחון. וגם שותפות אמיתית של כל ארגונים הנכים שניסו לעשות כמיטב יכולתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה עמיחי. עדית, בבקשה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> באמת זה רגע מאוד מרגש. בשעה טובה הגענו להצבעה ולסיום התקנות האלה. תודה לצוות המדהים של הוועדה, לענת ולענת ולך מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מגיע להן, תאמינו לי שמגיע להן. זה לא ייאמן באיזה שעות הן עובדות. אין לי מושג מתי הן ישנות, באמת אין לי מושג. כנראה הן לא צריכות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ישנות בפגרה. ויהודה, אנחנו נביך אותך היום עד הסוף. באמת, אין דברים כאלה. היכולת להיכנס לכל פרט ופרט עד השרטוט האחרון ועד הזווית האחרונה ולעשות את זה בשיתוף גם של משרדי הממשלה, גם חברה אזרחית, עם כל הגורמים. באמת משהו ראוי להערכה ולהערצה. תודה עמוקה, יהודה, על כל השיתוף. לאנשי משרד המשפטים, אילת, שרה, דן וכמובן משרדי הממשלה האחרים שכאן. ממש רגע מרגש ושמח. הסיפורים, כמו שעמיחי אמר, הסיפורים שנחשפנו אליהם בשנים האלה של הקשיים שאנשים עם מוגבלות נתקלו בהם במצבי חירום היו סיפורים מאוד קשים. תקווה גדולה שמכאן אנחנו יוצאים לדרך חדשה. וכמו שנאמר כבר, בתקווה שלא נצטרך את זה, בעיקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמן. תודה. כן, בבקשה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אני אצטרף כאן, לא אגיד משהו חדש על העבודה הנהדרת עם יהודה, שבאמת ככה עוד אתמול בלילה דיברנו אני חושבת עד 22:00. באמת יכולת גם לרדת לפרטים וגם לעבוד לרוחב, זה בהחלט לא מובן מאליו. וגם להגיד את הדברים כמו שהם. גם כמובן ליו"ר הוועדה שגם הדלת שלה הייתה פתוחה לנו, קשובה וחשוב לה באמת עצם זה שהתקנות באמת עברו זה לא מובן מאליו בכלל. אני חושבת שזה משהו מאוד חשוב שאנחנו אומרים כאן היום שביטחון לתושבי המדינה זה לא רק בשדה הקרב. אנחנו מגנים על התושבים לא רק בחזית אלא גם בעורף והעורף הוא לא פחות חשוב ממה שקורה בחזית. שמשרד הביטחון פה מוביל את האירוע הזה זה משהו שהוא מאוד משמעותי. ונקווה שלא נזדקק להן, אבל כנראה שנזדקק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> אני רוצה להצטרף לתודות. להגיד שבאמת זה רגע ממש מרגש וחשוב עבורנו כנציבות ועבורי אישית. אני כן רוצה להגיד קודם כל באמת המון תודה ליו"ר הוועדה על הרבה נושאים, אבל בין היתר על התומך הקהילתי. אנחנו מאוד מרוצים שהנושא הזה נכנס. המון תודה לענת. באמת, אחרי הרבה הצקות לאורך הזמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דאבל ענת. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> לשתיהן. כולל בחופש, כולל הכול. כמובן ליהודה מירון, שהיה נעים מאוד לעבוד איתך והמשך יבוא. כולם פה דיברו על העבר ובאמת יש עבר של 20 שנה. אבל אני רוצה לדבר על העתיד. יש לנו עוד תקנות שצריכות לעבור, אם זה בריאות, אם זה דרכים. אז בואו נחשוב על העתיד. כנראה שזה כבר לא יהיה בכנסת הזאת, אבל בכנסת הבאה יש לנו עוד הרבה. אז באמת המון תודה לכולם, אני חושבת שזה יום חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן דן? << אורח >> דן אורן: << אורח >> כמי שמוביל בנושא של זכויות של אנשים עם מוגבלות יותר ממחצית שנות חייו, כל שנותיי במשרד המשפטים אני רואה באישור של התקנות הקריטיות האלה משהו שהוא גם מתחייב מבחינה משפטית, מבחינת הצו המחוקק, גם הצו של בג"ץ ובראש ובראשונה מבחינת הזכויות הקריטיות של אנשים עם מוגבלות לנגישות של שירותי שעת חירום. זה באמת יום מאוד שמח ואני רוצה להודות לכל מי שהיה שותף. בראש ובראשונה חוק השוויון נתן תפקיד מרכזי לוועדת העבודה והרווחה בכך שוועדת העבודה והרווחה היא זו שצריכה לאשר את התקנות. המנגנון הזה של האישור הוא בעצם מקיים דבר שהוא אחד מהעקרונות המרכזיים של המהפכה המשפטית חברתית שמתחוללת בישראל ובכל העולם בתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. זה העיקרון שהנה, יושבים איתנו אנשים עם מוגבלות וארגונים של אנשים עם מוגבלות. ארגונים שמקדמים את הזכויות של אנשים עם מוגבלות. אחד מהעקרונות המובילים זה שום דבר אודותנו בלעדינו, nothing about us without us. על רקע מאות שנים של הדרה ושל אפליה. ובנוסף, כי זה כבר נאמר, לחובת השר להתייעץ בהתקנת התקנות עם הארגונים לפני שהתקנות מגיעות לוועדה בפועל זה שיש פה פורום שבו מתקיימות הרבה ישיבות והארגונים ואנשים עם מוגבלות באים – זה דבר שהוא קריטי וזה משפר. זה עניין, זה בעצם מה שנוצר פה זה שיתוף פעולה בין הרשויות באופן, זה קיים בכל מיני הקשרים, אבל בקשר לתקנות הנגישות זה קיים באופן מובהק. שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות ועם החברה האזרחית ועם אנשים עם מוגבלות, אנחנו ממש שמחים ומודים ליושבת-הראש, לצוות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> דן אורן: << אורח >> חברותינו בלשכה המשפטית. וכל מי שהיה שותף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני נועלת את הישיבה. לפני שאני נועלת אני באמת רוצה, משרד הביטחון - - - << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> אתי אמרה לי למסור, אתי אברהם ששמעתם אותה. תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה מיכל וולדיגר. אירוע מאוד משמעותי לאנשים עם מוגבלות. תודה . << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני מסכמת ואומרת, משרד הביטחון ופיקוד העורף, משרד הרווחה והשלטון המקומי. הנציבות ומשרד המשפטים, גדעון מהממ"מ וכמובן החברה האזרחית, כל הארגונים. הצוות הנפלא של הוועדה, הצוות הנפלא שלי. אחרונים חביבים אלה האנשים עם המוגבלות עצמם, שנמצאים פה או נמצאים בבית. אנחנו רואים אתכם, אתם חלק מהחברה, אתם תורמים לחברה, אתם משמעותיים לנו. אנחנו בהחלט רואים את המקום שלכם, הוא בינינו כשווים בין שווים. לכן אני מברכת על התקנות. אני מקווה שהשר יחתום עליהן כמה שיותר מהר, שכל התוכניות ייצאו לפועל בצורה הטובה ביותר. לו יהי. תודה רבה לכולכם, יום טוב. אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>