פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 18 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 08/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 258 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, כ"ג בתמוז התשפ"ו (08 ביולי 2026), שעה 9:30 סדר-היום: << נושא >> היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אירנה קזימוב – רכזת בכירה תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אביבית אסרף – מנהלת תחום בכיר מדיניות הסדרה ואכיפה, משרד העבודה שרית כזמה – מנהלת תחום פרויקטים ומטה, משרד העבודה חן בכר – עו"ד, מחלקת אמנות בינ"ל, משרד החוץ זיו בילאוס – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ תאיר פרי – מתמחה ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים אורטל אקסלרוד – מנהלת תחום ותכנון אסטרטגי בל"מ, המשרד לביטחון לאומי ישראל שמרלינג – קמ"ד היעדרויות מ"י, המשרד לביטחון לאומי שלמה קנדיאטי – מנהל תחום מעסיקים, שירות התעסוקה עידן בואני – אנליסט אגף מעסיקים, שירות התעסוקה דוד קובסינאנו – יועמ״ש רשות המטרו זהר זולר – משנה למנכל מטרו, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ יאנה גרישצ'נקו – מנהלת מחלקת פרויקטים, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל איציק גורביץ' – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ הילה בן יצחק – מנכ"לית התאגידים, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה דני פיין – סמנכ"ל כספים, חברות ביצוע זרות אריאל מרנס – מנהל פיתוח עסקי ופרויקטים, שפיר הנדסה אייל מוסט – מנכ"ל עמותת דף חדש אילן בומבך – עו"ד חיצוני, עמותת דף חדש אלון פרקש – סמנכ"ל מכירות, הלשכה המרכזית לעובדים זרים רואי קסטלנובו – מנכ"ל Localz, הלשכה המרכזית לעובדים זרים רונית פרל – מנהלת האגודה הישראלית של יצרני בטון מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חנה קרליץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, היום יום רביעי בשבוע, כ"ג בתמוז תשפ"ו, 8 ביולי 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו. ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו בנושא ב-13 במאי האחרון. בישיבות הקודמות שמענו שכ-23,500 עובדים זרים צפויים לעבוד בפרויקט, 2,000 מהם מומחים זרים. הפרויקט יעבוד עם 27 רשויות מקומיות, בתקציב של למעלה מ-183 מיליארד שקלים. אחד הפרויקטים הכי גדולים בעולם, ועשרות מדינות הביעו נכונות להשתתף בו. בישיבה הקודמת הראינו אתגרים כמו: מגורים לעובדים הזרים; המחסור החמור הקיים כבר עכשיו בנהגי משאיות; הצורך ב-2,500 משאיות מדי יום לפרויקט, והעומסים בקונסוליות שעלולים לעכב את בואם של העובדים בפרויקט. חשוב לי לשמוע לפני שהכנסת מתפזרת על ההתקדמות בפרויקט המטרו, ובפרט על הבאת העובדים הזרים. אבקש לשמוע עדכון מנת"ע ומרשות המטרו מה התקדם מאז הדיון הקודם. בנוסף, הוועדה קיבלה פניות מתאגידים לעבודת עובדים זרים בענף הבניין, בעניין אופן הבאת העובדים הזרים לפרויקט. נשמע גם אותם וגם את התייחסות הממשלה. נתחיל עם נציגי רשות המטרו ונת"ע, בבקשה. << אורח >> זהר זולר: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני משנה למנכ"ל נת"ע, אחראי על פרויקט המטרו. קודם כול, תודה על ההזדמנות להגיע שוב לוועדה, מודה לכם. יש כמה בשורות מאוד מאוד גדולות וחשובות מאז הדיון הקודם בוועדה. במהלך חודש יוני סיימנו את תהליך ההגשות במיון המוקדם של השלב הראשון בפרויקט המטרו, של עבודות ההנדסה האזרחית. הבשורות הטובות מאוד שיש לי לכולנו, הן שלמרות האתגרים המטורפים שמדינת ישראל חווה בשנים האחרונות, כשאנחנו תוך כדי מלחמה מתקיימת, השוק הבין-לאומי עדיין הגיש מועמדויות. יש לנו בסך הכול 33 חברות שהגישו את מועמדותן להשתתף בפרויקט המטרו, והן מרכיבות 19 קבוצות. מתוך 33 החברות הללו, 22 חברות הן בין-לאומיות, מחו"ל, מתוכן יש לנו חברות מהודו, מסין, מארצות הברית ומאירופה. יש לנו גם 11 חברות ישראליות, קבלנים ישראלים, שמבקשים להצטרף. 33 חברות בין-לאומיות ומקומיות מבקשות להשתתף בפרויקט הזה. אני חושב שזה הישג חסר תקדים והבעת אמון מאוד גדולה של השוק הבין-לאומי בפרויקט שלנו. כנראה שאנחנו עושים משהו נכון מבחינת היכולת שלנו למשוך אותם הנה לארץ. מדובר בחברות הגדולות ביותר בעולם,tear 1 , השכבה הראשונה, העליונה, של חברות תשתית בעולם מבקשת להצטרף אלינו, וזה דבר מאוד מאוד משמעותי. חלק מהסיבות לכך שזכינו לאמון גדול מצד השוק הבין-לאומי, זה ניהול הסיכונים הנכון וחלוקת הסיכונים בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי, שאותם אנחנו מנסים לקדם. אנחנו רוצים שהחברות האלה יתמקדו בפעילות שלהן, ואנחנו מבצעים את עולם המעטפות, למשל, פינוי עודפי עפר שהפך לאירוע מאוד גדול. אנחנו לוקחים אחריות ומטפלים בזה ברמת המדינה. כל האירועים האלה, כל האלמנטים האלה, בהחלט עודדו את החברות הללו להגיע וכך אנחנו רוצים גם להמשיך. זאת אומרת, להמשיך ולעודד את החברות האלה, כי לשמחתנו-צערנו, אנחנו לא הפרויקט היחיד בעולם. יש עדיין פרויקטים גדולים ומשמעותיים מאוד ברחבי העולם, ובסופו של דבר קבלנים ענקיים מרחבי העולם עושים את השיקול הקר: איפה מרוויחים יותר? איפה הסיכון יותר נמוך? אנחנו רוצים להיות תחרותיים יותר מאשר מקומות אחרים, שוב, בגלל שיש לנו אתגרים שלא אופייניים ליתר מדינות העולם. זו בשורה אחת מאוד מאוד חשובה. באופן כללי אנחנו עומדים בלוחות הזמנים. יש לנו מכרזי קבלנים שכבר יצאו לשטח וזה אירוע משמעותי וחשוב. יש פינויי עפר שאנחנו עושים בשלושת הדיפו, בשלושת מתחמי האחסנה והאחזקה של רכבות המטרו – בראשון לציון, בסגולה ובצומת מסובים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התחלתם כבר עם פינויי העפר? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> המכרזים הללו הסתיימו. בראשון לציון ובמסובים המכרזים הסתיימו, בסגולה סיימנו שלב א' של עבודות העפר. בשלושת המכרזים הללו – בסגולה שלב א', במסובים ובראשון לציון, זכו קבלנים ישראלים וזו בשורה מאוד מאוד טובה. זאת אומרת, הפרויקט הזה הוא כבר הלכה עשויה. אנחנו יצאנו לדרך, אנחנו עובדים והדבר הזה מתקיים, חי, קיים ונושם. יש לנו פרויקט מטרו וחשוב מאוד מאוד לציין את הסיפור הזה. כאמור, אנחנו עומדים בלוחות הזמנים של הפרויקטים הללו שאנחנו מבצעים. הפרויקט הגדול, הראשון, שכולל בתוכו את המנהור שלא נעשה עדיין בממדים כאלה במדינת ישראל, וכולל בתוכו תחנות תת-קרקעיות שלא נעשו בממדים כאלה במדינת ישראל, יצא בסוף שנת 2026. המכרז הראשון של העבודות הגדולות יצא בסוף שנת 2026, ולמכרז הזה אנחנו צריכים לגבש את כל המנגנונים שלנו שתומכים בקבלנים ומאפשרים להם עבודה מיטבית. לכן יש דחיפות בכל מה שקשור להחלטות לגבי הבאת העובדים הזרים. מאוד מאוד חשוב ומשמעותי לקבל את ההחלטות האלה עכשיו, כדי שהן יופיעו במכרזים שיוצאים החל מסוף השנה הנוכחית. זה מבחינת התהליכים הכלליים שמתקיימים. מלבד זאת, כדי לקדם את החלטת הממשלה, ביחד עם משרדי הממשלה השונים בהובלת רשות המטרו, קידמנו עבודה משמעותית מול רשות האוכלוסין, המשרד לביטחון לאומי ומשרדי ממשלה נוספים ואחרים, כדי לוודא שאנחנו מציעים את ההחלטה המאוזנת והנכונה ביותר, שיכולה לעזור לנו לקדם את אחד מחמשת הפרויקטים הגדולים ביותר בעולם. תמיד צריך לזכור את הסיפור הזה, שלא מדובר בעוד פרויקט; זה פרויקט ייחודי, ראשון מסוגו שמתקיים במדינת ישראל. אין עוד מטרו במדינת ישראל וצריך להתייחס אליו כך. הוא פרויקט מיוחד, הוא איננו עוד פרויקט שעליו אנחנו מסתכלים ומתייחסים במסגרות הקיימות. במשך החודש וחצי האחרונים, מאז הפגישה האחרונה בוועדה, נעשתה עבודה בין משרדי הממשלה השונים. אנחנו היום לקראת גיבוש הטיוטה המלאה והסופית, כשהשאיפה היא, כמובן, להעלות אותה להחלטת ממשלה ולהתקדם משם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה לגבי נהגי המשאיות הזרים לצורך הפרויקט? האם הכנסתם אותם? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> כן. התפקיד שלי ובמיוחד התפקיד של נת"ע, מעבר לדחיפת הפרויקט הזה קדימה, זה לזהות כשלי שוק ולנסות לתת להם מענה מיטבי. כשל שוק, למשל, זה טיפול בעודפי עפר, שנתנו לו מענה מיטבי, בשיתוף פעולה מאוד מאוד יפה עם התאחדות הקבלנים. אני חייב להגיד שיש לנו כאן פרטנר מדהים שנותן רעיונות טובים, והרעיונות הטובים האלה גם מאומצים. טיפול בעודפי עפר הוא לא רעיון שלי, הוא לא רעיון שלנו, הוא רעיון של התאחדות הקבלנים. אנחנו אימצנו אותו וקידמנו אותו ביתר שאת, ואני רוצה להגיד מילה טובה גם מהבחינה הזו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בפרויקט הזה, בעודפי עפר, כולם קבלנים ישראלים? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> בפרויקטים שזכו כרגע, קבלנים ישראלים קיבלו את המנדט לקדם את הפרויקט, ויש בזה בשורה טובה. שוב, הפרויקט שלנו מורכב מ-11 חבילות מכרז וכל חבילה היא מיליארדים, מדובר בחבילות אדירות. הניסיון שאנחנו מבקשים לא קיים בארץ, לא מספיק. שוב, אין מטרו בארץ, יש עבודה מרובה שאנחנו נדרשים לעשות. רק כדי לסגור את המעגל הזה, כאמור, את העבודה המאומצת אנחנו עושים, אנחנו מזהים את כשלי השוק, ואחד מכשלי השוק המשמעותיים זה היעדר נהגים. כשל שוק אגרסיבי, חמור ומשמעותי, ולכן אנחנו מבקשים להכניס גם אותו לסיפור העובדים הזרים – שתהיה אפשרות לעובדים זרים לנהוג ברכבים כבדים. כן, התשובה היא שזה כשל אמיתי, הוא קיים. בסופו של עניין, חוזקה של שרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה ביותר בה, ואנחנו מאוד מקווים שזאת לא תהיה החוליה החלשה, כי בסוף נעשה פרויקט מדהים, אבל בלי לשנע חומרים פנימה והחוצה מהאתר, הפרויקט לא יתקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה לגבי החלטת הממשלה? לדעתך, מתי היא תעבור? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> אני אתן לחבריי לממשלה, כי כוחי מועט בעניין הזה. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אני מרשות המטרו. אנחנו היינו רוצים שהיא תתקדם בצורה מהירה ביותר, אבל זאת החלטה מורכבת. אני חייב לציין שהעברתי בחיי הרבה החלטות ממשלה, וזאת ההחלטה הכי מורכבת שאני נאלץ להעביר ביחד עם חבריי. יש פה באמת עבודה מקצועית, שמערבת את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, בראש ובראשונה עם רשות האוכלוסין, משרד האוצר, משרד העבודה, נת"ע כמובן, משרד החוץ ועוד ועוד משרדים. אנחנו מנסים ליצור החלטה שתיטיב עם הפרויקט, לא עם שום דבר אחר. אנחנו רוצים שההחלטה הזאת תביא עובדים ושהעובדים יהיו הכי טובים בשביל הפרויקט, הכי מיומנים והכי מקצועיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יצא לדרך? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> זה לא תלוי רק בנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במי זה תלוי? מי השותפים שצריך כדי שההצעה תצא כבר לדרך? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> יש עוד דברים שאנחנו דנים בהם. משרד ראש הממשלה מעורב, משרד המשפטים מעורב ואנחנו מנסים ליצור החלטה שתאזן בין הצרכים של הפרויקט – 16,000 זה לא מעט עובדים – לבין הרצון לשמור על זכויות העובדים הזרים. גם להבטיח שאותם עובדים זרים לא ישתקעו בארץ, וגם להבטיח שיהיו עובדים טובים לפרויקט. זו איזושהי קובייה הונגרית מאוד מאוד מורכבת. אני רוצה שבסוף תצא ההחלטה הכי טובה והכי ישימה לטובת כולם, וכשיהיה מטרו זו בשורה לכל תושבי מדינת ישראל, לכלכלה ולתל"ג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 2,000 המומחים הם בתוך ה-16,000 או מעבר להם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בתוך, בתוך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> המכרזים שנת"ע מוציאה תלויים בהחלטת הממשלה? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> בדיוק כמו שזהר אמר, כשאתה מוציא מכרז המתמודדים צריכים ודאות. ברגע שאין להם ודאות, הם לא יודעים מה קורה, הם מתמחרים את אי-הוודאות. כשמדובר במכרזים של מיליארדים ומיליארדים רבים, תמחור יתר יעלה למדינה ולכולנו המון כסף. אנחנו רוצים שתהיה ודאות מקסימלית, ובלי החלטת הממשלה, המכרזים יצאו כך שנקבל הצעות מחיר מאוד מאוד גבוהות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור עכשיו לאייל מוסט בזום, בבקשה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוקר טוב לכולם, תודה על זכות הדיבור. קודם כול, נתחיל ונאמר תודה לאתי ולדיקלה על זה שהן מצאו לנכון לכנס את הוועדה בנושא החשוב הזה, בפעם האחרונה לפני פיזור הכנסת. זה גם המקום להגיד לאתי ולדיקלה הרבה תודה על כך שהן מלוות אותנו וימשיכו ללוות אותנו, בעזרת השם. אני יושב פה ושומע את הדברים של זהר ודודו, ובאמת, חוץ מזריית חול בעיניים של הקבלנים, אין דרך אחרת להציג את זה. אתם מפרסמים מכרזים, אתם מציגים לקבלנים, כולל לפורום של התאחדות הקבלנים, שזהר היה שותף בו רק לפני שבועיים בכנס הקבלנים באילת. כרגע אתה הבן אדם היחיד במדינת ישראל שנותן להם ציונים לשבח, אבל בוא נשים את זה רגע בצד. כשאתה על הבמה, אתה מציין שיש שתי אפשרויות חלוקה של העובדים – או שזה יגיע דרך התאגידים או בהעסקה ישירה. אני שואל, באיזו סמכות אתה או דודו זורים חול בעיניי הקבלנים? אין לכם החלטת ממשלה, גם לא תהיה לכם החלטה לפני שהממשלה הזאת מתפרקת. אנחנו נפגשנו עם מירי רגב שאמרה לכם באותו רגע שהעסקה ישירה היא בניגוד לדעתה. בואו נשים רגע את הדברים על השולחן, כולנו רוצים שיהיה מטרו. הסיבה שאני יושב בזום ולא בא עוד פעם, היא כי אני לא יכול לנסוע בפקקים האלה יום אחרי יום לכנסת, זו לא העבודה שלי. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> האנשים יצאו לחופשה, כבר אין פקקים. אני אגלה לך סוד, הכבישים ריקים. לקח לי פחות משעה מגבעתיים לכאן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בסדר, אבל יש לי עוד שעתיים אחריך, אני קצת יותר צפוני. בשורה התחתונה, אתם מדברים על זה שיש כבר זוכים, יצאו מכרזים. בתוך המכרזים וגם במצגות שלכם, אתם כבר מציינים את המודלים איך יועסקו העובדים. אתם רותמים את העגלה לפני הסוסים. אין החלטת ממשלה, באיזו סמכות אתם באים ומציגים מודלים שאתם שואפים ליישם כמוצר מוגמר? אתה אמרת משהו נכון, ואני מתחבר אליו, דודו, שאתה רוצה לשמור על זכויות העובדים. איך תשמור על זכויות העובדים בהעסקה ישירה? יושבים לידך נציגי רשות ההגירה, הם יכולים לספר לך, ואם לא הם, ניתן לקו לעובד או להסתדרות לספר לך, כמה פניות מגיעות ובאיזה אחוזים, מענפים שמעסיקים היום עובדים זרים במשק. אתה צריך להבין שיש לך פה גוף רגולטורי שהמדינה הקימה כדי לשמור על זכויות העובדים, בדיוק בשביל הדבר הזה. לא כדי לכבול אותם לאותם קבלנים ספציפיים שיזכו בפרויקט, ואז מה הם יעשו כשהם יסיימו את הפרויקט? מה הם יעשו עם אותם עובדים? המדינה הקימה גוף שיכול להכיל את כל הכמות הזאת, יש מספיק מכסות, ובהחלטה הזויה שאף אחד לא מסביר אותה – הרי כשאתה בוחר לעבוד במגזר הציבורי או הממשלתי, יש לכל החלטה סדר פעולות. אתה צריך להראות איך קיבלתם את ההחלטה? באיזה פורום? מי היו היועצים? ובסוף, מה ה-Action Items ולוחות הזמנים? אבל על כל זה צריכה לבוא החלטת ממשלה שתיתן לך את הסמכות להצדיק את הדברים לאותם קבלנים. אני מאוד שמח שיש התעניינות בין-לאומית, שיש הרבה חברות ישראליות חזקות, וחבל שלא כל הפרויקט הזה יכול להתבצע בידיים ישראליות. כולנו מבינים את המצוקות, חוסר הידע והחוסר בכוח האדם בענף הזה, אבל לא יכול להיות מצב שיתעלמו מכל מה שקורה מסביב. באמת, אנחנו לא נגד המטרו. אין לנו שום רצון לפגוע במדינת ישראל, אנחנו כולנו רתומים בקטע הזה ומסתכלים אחד על השני באותה צורה. אבל העסקה ישירה היא מתכון לאיבוד שליטה, בטח בתאגידים זרים. היינו פה רק לפני שבועיים בישיבה יחד עם אתי ודיקלה, ושמענו את הנתונים הרשמיים מרשות ההגירה – חברות הביצוע הזרות עומדות על 44% ברחנים. זה אומר שאם יש לכם, לדוגמה, 20,000 אנשים, מתוכם 44% ברחנים, אתם מבינים שאתם מדברים על כ-10,000 אנשים חדשים שנוטשים אתכם כבר בסיבוב הראשון, לפני הסיבוב השני. זה אומר שיהיו פה אלפי שוהים בלתי חוקיים, בקשות מקלט, פשיעה ושוק שחור, וגם ככה אנחנו לא מצליחים להתמודד איתם אצלנו במכסה שקיימת היום. אלה דברים שצריכים לראות, וזו גם הסיבה שביקשנו ממשטרת ישראל להיות חלק מהישיבה הזאת, כי יש פה גם פן בטיחותי וגם פן ביטחוני לאזרחי מדינת ישראל מעבר למטרו. המטרו הולך לעבור במרכזי הערים וזה יהיה כמו דרום תל אביב היום. שזה יהיה רשום בפרוטוקול, כדי שאני אוכל להראות לכם שאמרתי את זה. אני גם פולני, אני אוהב להגיד שאמרתי שזה מה שיקרה. זה יהיה בראשון, בחולון, ברמלה ובפתח תקווה. אנחנו נמצא את עצמנו מוקפים בחמארות של עובדים זרים ואנחנו לא ניתן יד לבלוף הזה של גם וגם. זה גם לא בידיים שלכם, עם כל הכבוד, דרור וזהר, להחליט מה המודל, אם הממשלה עוד לא החליטה מהו, ובטח לא לשבת בפורומים, לפרסם ולדברר אותו, כי אתם חורגים מסמכות. זה בכלל לא דיון תחבורתי או הנדסי, בעיניי זה דיון על ביטחון פנים ומדיניות הגירה. הרי רק בישיבת המנכ"לים האחרונה, שהייתה ב-29 ביוני, בא ראש מינהל האכיפה – איציק אמר לי שהוא בחור נהדר, עושה את עבודתו נאמנה מעל ומעבר – ואמר בפירוש: אנחנו לא ערוכים לגדילה בכמויות. עכשיו אתה אומר שצריכים לפתוח פתח ולהביא עוד 20,000 עובדים בהעסקה ישירה, כשהאכיפה לא מצליחה להתמודד עם המספר הקיים. מי ייתן על זה את הדין? כשאתה מדבר על כשלי שוק, למה בתוך התקציב הזה של המיליארדים לא נותנים כסף להקים משטרת אכיפה? למה אתם לא מתגברים את התקנים של משטרת האכיפה שתתעסק בדבר הזה, כמו שאתם כל כך מודאגים מנושא פינוי העפר והמשאיות? צריך לדאוג גם לכשלי שוק, שאין בהם, כביכול או לכאורה, רווח כלשהו. צריך לדאוג לעשות משהו מסודר, ושוב, אנחנו ביקשנו פגישות מסודרות איתכם וגם יושבת-ראש הוועדה, אתי, ביקשה שתהיה בינינו פגישה. בינתיים אין פגישה, כי לא מוכנים שאנחנו נגיע. << אורח >> זהר זולר: << אורח >> לא. זה לא יפה, לא יפה, לא יפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יסיים את דבריו ואחר כך אתה תשלים, תתייחס למה שהוא אמר כאן. << אורח >> זהר זולר: << אורח >> אני קצת יותר פולני. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שנייה, עוד לא סיימתי. הפגישה נקבעה, ואתם ביקשתם מאיתנו להגיע אליה ללא הייעוץ המשפטי. זה נשמע לי, על פניו, מאוד מוזר, אבל בסדר, בוא נדבר על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז כן הייתה פנייה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, כרגע בוטלה הפגישה כי אנחנו לא מסכימים להגיע בלי הייעוץ המשפטי שלנו. תכף אילן ימשיך את דבריי והכול יהיה בסדר. אנחנו צריכים להבין שתופעת הלוואי של מה שאתם דוחפים לעשות, בחוסר סמכות, תהיה ריכוזי זרים בשכונות. יהיה פה תקדים שאנחנו לא מכירים ונאבד שליטה. לא יכול להיות מצב שיקימו גופים שיקלטו את הזרים, וכדור השלג הוא ברור. גם ברור לנו כשמש למה התאחדות הקבלנים כל כך בעדכם ואתם כל כך בעדה, אתם תומכים בהם והם תומכים בכם. הם רוצים להשתמש בעובד הראשון שינחת במטרו ככדור שלג לכל ענף הבנייה, ולשאר הענפים בישראל. פרויקט המטרו, סליחה, זהר, הוא לא אחד מחמשת הפרויקטים ההנדסיים הגדולים בעולם. הוא פרויקט מאוד גדול בסדר גודל ישראלי. בדיון הקודם ישב אצלנו בחור ממשרד התחבורה ובדקנו את זה. סך הפרויקטים התחבורתיים שקורים היום במדינת ישראל במקביל, לא פחותים מהמטרו, הם לא פחותים מהמטרו והם מתקיימים ללא העסקה ישירה. דיברנו על זה בדיון הקודם ואני רוצה לשים דגש על זה. אני באמת לא רוצה להאריך בדברים. ברשותכם, הייתי רוצה לעביר את זכות הדיבור לאילן בומבך. הייתי שמח לדעת איך מציגים את הדברים, ואיך העסקה ישירה מופיעה במכרזים שאתם מפרסמים לחברות הזרות והישראליות, כשאין החלטת ממשלה. זה מה שמעניין אותי לדעת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהר, אתה יכול להתייחס לטיעון שלו שלא התקיימה פגישה, או שהיא לא יצאה לפועל? מה היה שם? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> קודם כול, יש בפניי את כל הפגישות שהתקיימו בנושא הזה, לרבות, עם דף חדש, ב-28 בינואר. ובעקבות הבקשה של היושבת-ראש, אנחנו נקיים פגישה נוספת ב-29 ביולי. נפגשנו עם הסתדרות העובדים הכלליים, נפגשנו עם חברות לוגיסטיקה של עובדים זרים ולא רק עם תאגידי כוח אדם. מכל מלמדיי השכלתי, וזה פרויקט מספיק גדול כדי להקשיב לכולם. מבחינתנו אנחנו לא חוסמים ולא סוגרים את הדלת בפני אף אחד. זה כבר אישי, בסדר? מבחינתנו הדלת פתוחה לכולם ואנחנו מזמינים את כולם להקשיב, כל עוד הדיון ענייני, כמובן. הסיבה היחידה שאנחנו רוצים לעשות דיון ענייני היא כדי ללמוד, להשתפר, לזהות כשלים ולפתור אותם, זאת בדיוק המטרה לנו. כל הפגישות הללו מופיעות אצלנו, ברורות. עשינו, נעשה, אנחנו עושים, אלה פשוט מילים לא נכונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורביץ', בבקשה. אני אעשה סבב ואחר כך אני אעבור לאילן. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. קודם כול, אני כבר הצגתי בוועדה הקודמת שהתאגידים קמו, והמטרה המוצהרת הייתה לצמצם את העובדים הזרים במדינת ישראל. זאת הייתה המטרה. זה מופיע במסמך של החלטת הממשלה שהקיפה את הנושא הזה. אנחנו לא צריכים הטפות מוסר של התאגידים שיגידו איך קבלנים מתנהלים. בסך הכול יש 250,000 עובדים ישראלים בענף הבנייה, והם לא מועסקים באמצעות תאגידים; הם מועסקים באופן ישיר והפלא ופלא, אנחנו לא רואים אסון. אנחנו מבינים את המצוקה של התאגידים, שאולי היו רוצים עוד נפח עבודה, ואני יכול להבין את הנושא הזה, אבל לא צריך בגלל זה להכפיש ענף שלם. אם כבר יש הפרות כאלה של זכויות, בואו נעשה גם סיעוד באמצעות תאגידים, ותעשייה אווירית גם באמצעות תאגידים. הרי מגיעים עובדים זרים לתעשייה האווירית. למה לא גם את משרדי הממשלה? אני מניח שפה ושם הפרות זכויות של עובדים במשרדי הממשלה, אז בואו נעסיק את העובדים במשרדי הממשלה באמצעות תאגידים. בואו נפתור את כל הבעיות באמצעות תאגידים, הרי הם הופכים עכשיו להיות השוטרים ושומרי הזכויות. לא ההסתדרות, לא הקבלנים, לא המעסיקים – התאגידים. הועסקו פה 80,000 עובדים פלסטינים על ידי הקבלנים באופן ישיר, ולא היינו צריכים את התאגידים. אני יכול להבין שהם רוצים להתפרנס, אני גם לא אומר שלא צריך לתת להם שום דבר, חס וחלילה. פרויקט המטרו הוא פרויקט ייחודי, הוא צריך לעמוד בדרישות של הקבלנים ושיעמדו בלוחות הזמנים, אחרת זה לא יהיה. הדוגמה הרלוונטית היא, שאם יש מכסה של עובדים זרים שבאים במסגרת מכסת משרד הבינוי, והם נשאבים גם לתוך פרויקטים של תשתיות, מה יהיה כשיגיעו עשרות אלפי עובדים שיכולים לעבוד גם בבנייה למסחר ולמגורים, בבניית בתי ספר וכו', אבל באו לפרויקט המטרו? לאן ילך העובד? לפי מה הוא יסומן? ברור שהוא ילך לפי המקום שבו שהתאגיד והעובד ירוויחו יותר. המטרו לא יעמוד בלוחות הזמנים אם לא ייתנו לו את הגרעין הקריטי של העובדים. אני לא אומר את כולם, אבל גרעין קריטי, וכל קבלן, לא משנה אם זה קבלן ישראלי או קבלן זר, אם הוא לא יוכל לתפקד ולעמוד בלוחות הזמנים, זה לא יקרה. יש שתי דוגמאות שמוכיחות את זה: המפעל השלישי של אינטל שלא עמד בלוחות הזמנים בגלל הדבר הזה, והעתקת הבסיסים של צה"ל דרומה. התקציב של מערכת הביטחון לא עמד בזה בשל העובדה שהם נדרשו לשאוב עובדים. אני מגיע ממערכת הביטחון, הייתי אחראי על התקציבים האלה. התקציב לא עמד בזה. למה? כי נשאבו עובדים במחירים מאוד יקרים שלא היו מתוכננים. המטרו לא יהיה במצב כזה. צריך לשמור לתאגידים את הנתח שלהם, כן צריך לשמור על הגמישות שלהם, אבל להכפיש בשביל זה ענף שלם? לא רלוונטי. הסוגיה של אובדן שליטה, יגיעו למעלה מ-20,000 איש מקצה לקצה. איפה יש יותר אובדן שליטה, כשהם מפוזרים במאות שכונות בארץ? כשהם כפופים או סמוכים לכל המשפחות, נניח? או כשהם מרוכזים, כמו שקורה בחוץ לארץ, במקומות מסודרים, מוסדרים, בהם כן אפשר לפקח על הזכויות שלהם. העובד יוכל לקבל טיפול רפואי ראשוני, הוא יוכל לקבל שירותי כביסה, הסעדה וכו'. אני חושב שזה הרבה יותר רלוונטי מאשר לפזר למעלה מ-20,000 איש על פני שכונות. שוב אני אומר, אין לי שום דבר נגד התאגידים ואני מקווה אין להם שום דבר נגד הלקוחות שלנו. נראה לי שזה המצב. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אני חייב להגיב לדברי אייל מחברות הקבלנות. דבר ראשון, חזרתי ואמרתי גם עכשיו, שהמכרז עוד לא יצא. זאת אומרת, היה PQ, אבל המכרז עוד לא יצא. אמרתי וציינתי שאנחנו צריכים את החלטת הממשלה על מנת שתהיה ודאות במכרז. זאת אומרת, ברור שללא החלטת ממשלה אי-אפשר לעשות העסקה ישירה או כל דבר אחר, לכן כל מה שנאמר פה ממש חוטא לאמת. דבר שני, אני חושב שהתבלבלנו פה. באו חברות קבלני כוח האדם ואמרו: אנחנו חושבות שצריך לדאוג לזכויות של העובדים, צריך וצריך. בסוף יש משרדי ממשלה שזאת האחריות שלהם, זאת הסמכות שלהם. יש את משטרת ישראל, יש את רשות האוכלוסין ואת משרד העבודה, תאמינו לנו שהם עומדים מולנו ודורשים את כל הדרישות על מנת שזכויות העובדים יישמרו. יש פה נציגים, אתם יכולים לשאול אותם. הם בעלי הסמכות, עם כל הכבוד, ולא חברות קבלני כוח האדם. נראה לי שהתבלבלנו. אני מבין שהן רוצות להיות חלק מהדבר הזה, זה לגיטימי, אבל בואו לא נתבלבל. לממשלה יש פררוגטיבה לקבל החלטות ממשלה, לקבוע את המדיניות ולהגיד מה הכי טוב למדינה. זה פרויקט של המדינה, לא שלי ולא של אף אחד אחר. אז בואו לא נתבלבל, בבקשה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אני מהתאחדות התאגידים. קודם כול, אתם צודקים, גם נציג התאגדות הקבלנים צודק וגם אתם. אתם עושים עבודה נהדרת, אני מכירה את העבודה מולכם, היא עבודה נהדרת, ולכל אחד יש את החלק שלו. עם זאת, אנחנו חייבים להבין שהתאגידים משלמים הרבה מאוד כסף, נפתחו המון תאגידים. אתה צודק במיליון אחוז שצריך לדאוג להם. אני חושבת שהחשיבה שלך לעשות מקומות ריכוזיים לעובדים, זה יכול להיות דבר מצוין כי אנחנו יודעים בדיוק מה הבעיה היום. חס וחלילה, לא להתעלם מזה שהתאגידים משלמים הרבה מאוד כסף ולהרבה תאגידים אין עובדים זרים. בשורה התחתונה זה משהו כלכלי, אנחנו צריכים לדאוג אחד לשני לפני שאנחנו דואגים לחברות חוץ. זו החשיבה הראשונה, עם כל הכבוד. אני שמחה מאוד על המטרו, זו עזרה גדולה לכל השותפים במשק. אני לא יודעת למה המכרזים נתקעים. כולנו יודעים שאם מכרז נתקע, עד שמביאים עובד זר לוקח זמן, בין חודש לחצי שנה לכל הפחות, ואני יודעת את זה מניסיון. אני חושבת שכולנו צריכים להתאחד כדי שהמכרזים יצאו כמה שיותר מהר. שכל אחד יביא את המקום שלו, אנחנו נסתדר, הכול יהיה טוב. רק לא לשכוח שהתאגידים משלמים הרבה מאוד כסף למדינה ואתם צריכים לתת להם לעשות את מה שהם יודעים ולא לזלזל, חס וחלילה, באף אחד. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> סליחה, נכון מאוד. אבל הם לא צריכים בגלל זה להכפיש אותנו ולהפוך אותנו לפושעים. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> לא, לא, חס וחלילה, חס וחלילה. לכל אחד יש את המקום שלו. כמו שאני מאוד אוהבת לעבוד עם רשות האוכלוסין וההגירה ואני יודעת שהם עובדים מצוין, צריך לאפשר להם גם לפתוח את המכרז כמה שיותר מהר כדי שהם יוכלו לעבוד. גם שאנחנו נוכל לעבוד וגם שאתם תוכלו לעבוד בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אני סמנכ"ל הכספים של China Civil Engineering – חברת הרכבות הלאומית של סין, שפעילה בארץ כבר 30 שנה. אנחנו גם חברת ביצוע בתחום הבנייה, ובנינו את הקו האדום של הרכבת הקלה שזו הסנונית הראשונה של פרויקט המטרו. אנחנו העסקנו מאות עובדים בהעסקה ישירה, וכולם עזבו את הארץ לאחר מכן. אני רוצה להגיד שאני לא רואה דרך אחרת חוץ מהעסקה ישירה, גם מבחינת העלות שתהיה נמוכה למדינה וגם מבחינת היעילות. כלומר, אני לא רואה שום היגיון להעסיק דרך חברת כוח אדם. צריך להבין שאני רואה חשבון ישראלי, אני סמנכ"ל הכספים, יש לי היום 1,000 עובדים סינים ו-30 מהם עובדים ישראלים. אני חותם על תלוש משכורת של כל אחד מהעובדים, אף אחד לא צריך לבדוק אותי, העובדים מקבלים את כל הזכויות שלהם, כולל פיקדון וקרן השתלמות. כלומר, כולם יכולים להיות רגועים ואני בטוח שזה כך גם בחברות ישראליות אחרות. בכל חברה ישראלית גדולה יש מחלקת כספים שתדאג לזכויות של העובדים, אז לא צריך לדאוג מהבחינה הזאת. מבחינת הברחנים, זה עניין של אכיפה. אני בטוח שאם מדינת ישראל תחליט לקחת את הנושא הזה ברצינות, לא יהיו ברחנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> אני מנהלת האגודה הישראלית של יצרני בטון. אנחנו משתתפים בדיון נפרד, ואני לא יודעת למה הוא מתקיים בנפרד, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט הזה. אחד מכשלי השוק הכי גדולים שיש זה נהגים, ולנושא הזה לא נמצא עדיין פתרון, הוא מתעכב במשרד העבודה ובמשרד התחבורה. אנחנו מנסים, כבר היינו על הדרך לעשות פיילוט כדי להניע את התהליך הזה. בישראל משנעים עם משאיות עם רכב כבד, ולא יהיה חומר גלם לפרויקט המטרו כי כבר היום יש מחסור ומצוקה. כבר היום נהגים מתמודדים עם גודש בכבישים שהוא בלתי נסבל. אנחנו בשיח בלתי פוסק עם משרד העבודה, ומשום מה, נוהל רשות האוכלוסין השתנה, וסעיף נהגי הרכב הכבד שמאפשר להביא עובדים זרים גם לתחום הזה, נמחק. עד שלא תהיה החלטת ממשלה בנושא הזה, אנחנו לא נוכל להתקדם עם הפיילוט ועם הבאת העובדים הזרים כנהגים. נאמר לי ממשרד העבודה שיש הרבה עובדים ישראלים שעברו הכשרות, ביקשנו שמות שלהם שנוכל לפנות אליהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> - - - נמצאת פה נציגה, היא תענה לך. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> זה לא זז. אנחנו ניהלנו את הנושא הזה כבר לפני חודש כמעט. אנחנו רוצים עובדים ישראלים – אין, אין עובדים, והשכר הוא גבוה, זה לא שכר מינימום. אין עובדים. אם לא יפתרו את כשל השוק הזה, פרויקט המטרו ייתקל בבעיית חומר גלם. אני אשמח לשמוע ממשרד העבודה וממשרד התחבורה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אגב, זה משהו שאפשר לשנות. אפשר להביא עובדים זרים ולתת להם פה הכשרה של ארבעה חודשים, לקבל היתר 125, לדעתי. זה משהו אפשרי. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> אי-אפשר להביא עובדים זרים לנהיגה כי משרד התחבורה לא נותן להם רישיון. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> הינה, בשביל זה הם פה ואנחנו יכולים לשאול אותם. למה באמת הורידו את הסעיף הזה? הרי הכנסתם את נוהל התשתיות, אם אני לא טועה, נוהל תחבורה, ויש שם גם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> - - - הילה, סליחה, בואי נמשיך, אחר כך אני אעבור אלייך. אילן, בבקשה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה לחברת הכנסת אתי עטיה ולדיקלה על זימון הדיון החשוב הזה. אני שמעתי את הדברים שנאמרו פה, ואני קודם כול רוצה לומר לזהר זולר שאומר שהוא בא, ופתוח, ורוצה להשתפר ורק רוצה לשמוע. יש לי רעיון לשיפור שעולה לי בראש – בוא נתנהל לפי החוק, בוא נתנהל לפי החלטות ממשלה, בוא נחליט שאנחנו לא קובעים עובדות בשטח ואחר כך אומרים לממשלה: זהו, כבר החלטנו. דודו דיבר פה על מסמכי ה-PQ – אתה אומר שאין מכרז, אין גם החלטת ממשלה, ועדת המנכ"לים בראשות דורית שטיינמץ לא החליטה עוד דבר. ואתם רצים, שועטים קדימה, יוצאים עם הנחות כאילו כל מה שהיה בעבר בטל ומבוטל ואין לו שום תוקף. אני שואל: מכוח מה? איך אפשר להגיע למסקנה כזאת? איך אפשר להניח בלי תשתית עובדתית, בלי סמכות? תכף נגיע גם אליך, איציק, ידידי, תכף אני אזכיר את שמך. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אתה חייב לדייק, אתה חייב לדייק, אילן. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אתה נורא מקפיד על דיוק. אני מכיר את איציק גורביץ' הרבה שנים ואני מעריך אותו מאוד, אבל לא יכול להיות שגם אתה אומר שלא יעמדו בלוחות הזמנים. אני אומר שאין שום סיבה להניח שלא יעמדו בלוחות הזמנים, וכל מה שאתם אומרים באמת מחוסר כל תשתית עובדתית מינימלית. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> יש הוכחות. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> יש הוכחות? תכף נדבר על הוכחות. אני רק רוצה לומר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתנהג בצורה כזאת. רצים קדימה בלי שום תשתית משפטית, בלי שום חוק, בלי שום החלטת ממשלה ומניחים שכל מה שהיה קודם לא תקף. פרויקט המטרו זה פרויקט שלא היה פה עשרות שנים, אין חולק על החשיבות האדירה שלו, וכולנו תומכים בו. לא תשמעו אחרת וגם שמעתם גם את אייל מוסט מהתאגידים אומר את זה. אני מדבר היום בשם 180 תאגידי כוח אדם – דף חדש וההתאחדות של קבלני כוח האדם, ואני רוצה לומר לכם שמה שנעשה פה זה חמור מאוד, מסיבה מאוד פשוטה: ועדת אנדורן ישבה על המדוכה, והחליטה כבר לפני 20 שנה על סמך דיונים, על סמך ראיות ועל סמך תשתית עובדתית מאוד מאוד ברורה – אנחנו הרי בענייני תשתיות, אז גם תשתית עובדתית זה דבר חשוב – וגיבשה מסקנה שהדרך הנכונה ביותר והחוקית ביותר, זה לעבוד במודל הזה שבו אנחנו עובדים מזה שנים. יש מצגים, ואנשים באים ומכלכלים את התנהגותם על סמך המצגים ועל סמך מה שקורה מכוח החלטות הממשלה ומכוח החוק. העובדה שרצים קדימה ב-PQ ובמסמכים אחרים, ונותנים מצגים שונים לחלוטין, זאת התנהלות שהיא מאוד בעייתית. זאת התנהלות שאי-אפשר לקבל במדינת חוק. אני לא יכול לקבל את זה שמניחים כל מיני הנחות ונותנים מצג שכאילו, זהו, אפשר לדלג על התאגידים ויש העסקה ישירה. אחר כך יעמידו את הממשלה בפני עובדות מוגמרות – סליחה, כבר הסתמכנו. היו לא תהיה, זה דבר שאי-אפשר לקבל. ועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים עוד לא דנה בכלל בגיבוש של המסלולים, של המכסות שנדרשות לתמיכה בפרויקט המטרו. הוועדה החשובה הזאת התחילה לדון בעניין, אבל העובדה היא שמנסים ליצור מנגנון חדש, שהוא באמת חסר תקדים, של הבאה ישירה של עובדים זרים אחרי שמדלגים על יותר מ-200 תאגידי כוח אדם ישראלים קיימים. הם עומדים במלוא דרישות הרגולציה. יש פה דרישה לעמוד בכל זכויות העובדים, ואני הזכרתי בכל מיני מכתבים שכתבתי את העתירות של קו לעובד ושל ההסתדרות, וההקפדה על זכויות אדם שבית המשפט העליון מחה על זה פעם אחר פעם. ככה שומרים על זכויות אדם, ככה שומרים על זכויות עובדים. אי-אפשר שיהיה מה שאנחנו רואים פה, מתכונת שהיא מאוד בעייתית. אני מצביע במכתבים על כל מיני אינדיקציות מדאיגות. מביאים עובדים זרים – אני מבין שיש פה צפי לכ-23,500 עובדים זרים – בדרך של העסקה ישירה על ידי חברות הביצוע. שוב, זה מאוד מאוד בעייתי. אני שומע שרוצים להקים יחידה שהיא ייעודית כולה לנושא המטרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> ממש מקימים אגף חדש, מקצים משאבים, בשביל מה? עושים הפוך. קודם כול אנחנו באים, מקצים, פועלים, נותנים מצגים, אחר כך באים לממשלה: טוב, הכול כבר מוכן, בואו תאשרו. צריך להיות בדיוק הפוך, הראש של הפירמידה התהפך, צריך קודם כול ללכת בצורה מסודרת. אתם משרדי ממשלה מכובדים, אתם אנשים מאוד מאוד רציניים. זה משהו שאני לא יכול לקבל. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> - - - כל מה שאתה עד כה דיברת. אל תיתן לעובדות לבלבל - - - << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> דודו, אולי תפנה אותי להחלטת הממשלה? כי אני לא ראיתי החלטה שקובעת שמאשרים את זה. בוא, תפנה אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אין החלטת ממשלה. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אני חושב שאני אמרתי - - - << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אמרת ורצת קדימה. אמרת וזהו. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אמרתי שעוד אין החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש טיוטה. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אמרתי שיושבים על החלטת ממשלה. אמרתי שזאת אחת ההחלטות הכי מורכבות, שכל משרדי הממשלה הרלוונטיים ובעלי הסמכות מעורבים בה. אין עדיין החלטה ולכן אף אחד לא רץ לשום מקום. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> סליחה, אין החלטה? אין החלטה? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אם תשאל את משה אם הוקם אגף חדש והאם הוא גייס עובדים, לא נראה לי שהוא ייתן לך תשובה חיובית. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני שלחתי למשה נקש מכתב מאוד מפורט לפני שבועיים שעדיין לא נענה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אל תדאג, אתה תקבל. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אתה תקבל תשובה. כתבת מכתב כל כך ארוך וכל כך מפורט, שאנחנו משקיעים בו הרבה כדי להשיב כמו שצריך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו מתייחסים לכל סעיף וסעיף. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אל תדאג, אנחנו על זה לגמרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקבל מענה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בוודאי. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אבל החוכמה היא לא רק לתת מענה ולסמן וי: הינה, נתנו מענה לעורך דין בומבך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> החוכמה היא לא רק לשלוח מכתב ולסמן וי, אלא גם שלא יהיו בו אי-דיוקים. אנחנו נשיב. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> כשאני שולח מכתב, אני עושה בו שימוש גם אחר כך. אני מקווה שלא נצטרך לעשות שימוש - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הבנו שהמכתב הזה הוא קדם עתירה, הכול בסדר. אנחנו גם נשיב בהתאם, עורך דין בומבך. הכול בסדר, תקבל תשובה, אנחנו לא עונים בכנסת בצורה כזאת. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אבל זה לא צריך להיות כך, זה לא צריך להיות כך. אני הגעתי לכאן בשביל להתריע בשער בת-רבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> זה לא אמור להיות מכתב לפני עתירה, זה אמור להיות מכתב שאמור לשכנע אתכם לבדוק את הדברים בלב פתוח ובנפש חפצה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בגלל זה לא השבנו בתוך יום או יומיים, לא נפנפנו. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> זה בסדר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו בודקים. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> מה זאת אומרת, למה אתם בודקים? זאת אומרת שכל הדברים האלה - - - במכתב? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כי כתבת מכתב מפורט, עם הפניות לפסיקה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו רוצים להתייחס לדבריך ברצינות. לכן אנחנו נבדוק לעומק כל סעיף וסעיף, ונשיב לך על דבריך, בהחלט. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אם היינו עונים מייד, תוך יום, היית אומר: לא בדקתם, רק עניתם לי כלאחר יד, נכון? כמו שאמרתי לפני רגע. תן לנו להתייחס ברצינות, אנחנו מתייחסים בכובד ראש לטענות שלכם. הבאתם שם שלל דוגמאות מהפסיקה, באמת, מכתב מאוד רציני. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> נכון, אני משתדל. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו משתדלים להתייחס ברצינות, זו העבודה שלנו. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> כן, אבל אילו באמת היינו יוצקים תוכן ממשי לדברים שאת אומרת כרגע, והייתם מתייחסים ברצינות, אז קודם כול הייתם עוצרים את הפעילות בעניין הזה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> איזו פעילות? איזו פעילות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> רגע, רגע, לא, לא, איזו פעילות, אדוני? איזו פעילות? קודם דיברת על הקמת אגף, בוא תסביר לי. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני אגיד לך, את כל המצגים. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אבל יש עובדה בסיסית שאתה משמיט, אילן. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> שנייה, איציק, שנייה, זו התקפה משתי חזיתות, חכה שנייה. בוא, אני אפנה אותך. אתה שואל איזו פעילות? בבקשה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> בואו נהיה לרגע ענייניים. אתה שואל איזו פעילות? שאלה טובה אבל קצת מיתממת. תראה, אני מפנה אתכם, למשל, לסעיף 15.7 למסמכי ה-PQ. אתה רואה שיש איזה אקס-טריטוריה רגולטורית שאתם יוצרים רק בשביל פרויקט המטרו. שוב, ללא שום הסמכה וללא שום מקור בדין. קודם כול, קוראים לזהDedicated Employment Framework . זה לא עניין סמנטי, זאת איזושהי הצהרת כוונות להקמה של מנגנון העסקה מקביל, בלי קשר למערכות שמקובלות פה אצלנו במדינה. מבטיחים מסלול ירוק, נכון? זה מה שאמרתם, זהר, Fast Track, נכון? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> וזה כמובן אומר? << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> שאומרים שננפיק עכשיו אשרות והיתרים במסלול מהיר. עוקפים את כל המסננות הרגולטוריות של רשות האוכלוסין וההגירה, ותהיה מהירות, כמובן על חשבון הפיקוח. רוצים שתהיה פה יעילות לוגיסטית על חשבון זכויות העובדים, וגם על חשבון הזכויות של מרשותיי. רצים. אני רואה משהו שאין לו אח ורע, אין לזה שום תקדים. באים לכאן, מציגים מצג, נותנים את המצגים האלה לכולי עלמא, ועוקפים לגמרי את הדין. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> במה הם עקפו את הדין? << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני הרי שלחתי מכתב עם העתקים שגם אתה קיבלת אותו. אתה באמת לא רואה איך אתם עוקפים את הדין עם כל המצגים האלה? זה נראה לך תמים? אחרי שאתה בא ואומר לכולם: אני מתקדם קדימה? זו היתממות. זו היתממות בגלל שגם אתה מודה שאין החלטת ממשלה שמאפשרת את זה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אבל אין החלטת ממשלה שמדברת על עובדים למטרו. כל מה שאתה מזכיר זה בנייה למגורים, וזה מצוין בכל החלטות הממשלה. אתה מערבב. לקחת את פרויקט המטרו, שזה בנייה של תשתיות שלא מוזכרות באף החלטת ממשלה. הפכת את התאגידים לא רק על המגורים, אלא גם על המטרו וזה לא נכון. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> על מה אנחנו מדברים? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אנחנו מדברים על העסקת עובדים זרים. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> יפה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> רגע, למטרו. כל החלטות הממשלה, כולל כל הנהלים, מתייחסים לתקרה. יש לי את החלטות הממשלה, אתה קורא יותר טוב ממני, זה בטוח. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני מכיר את כל ההחלטות, הן פה אצלי. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אילן, כולן, כולן, מתייחסות לבנייה למגורים. אתה לא יכול להגיד שאם הן עוסקות בבנייה - - - << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> היא הנותנת. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אבל לא, זה לא בנייה למגורים. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> איציק, אתם לא יכולים לקחת החלטת ממשלה, שאין בעניין הזה - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> רגע, אילן. אם ייבנה משהו שלא קשור למגורים, הוא לא יהיה כפוף להחלטות הממשלה האלה. אני לא מבין, אתה לוקח פתאום משהו שהוא לא רלוונטי. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אבל אתה רק מחזק את דבריי. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אגב, זה מוצלח, כי כולם מגיבים לך. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני אסיים ממש בדקות הקרובות, כי אני מבין שהרבה רוצים לדבר. אני חושב שהמסר שאני אומר ברור. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> מעורר עניין. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אבל עובדתית, כל הזמן דיברנו על תאגידים למגורים כי זה מה שמדברים בהחלטות הממשלה. עכשיו אתה מאמץ את זה לתשתיות? << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני מסביר לך שאתה רק מחזק אותי. אני מסביר לך שכדי שיהיה אפשר להתקדם בעניין המטרו, אתה צריך החלטת ממשלה לא בעניין בנייה למגורים ולא בשום עניין אחר, אתה צריך החלטת ממשלה ספציפית. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אז למה אתה אומר שהוא פועל לא נכון לפי החלטות הממשלה? << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני אגיד לך למה. כי אין החלטת ממשלה שמאפשרת לו את זה, אתה לא הבנת מה שאני אומר. אני מקווה שאתה הבנת. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> רגע, רגע. אוקיי, אוקיי. יש מישהו שאוסר עליו העסקה ישירה במטרו? לא. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> בוודאי שיש משהו שאוסר העסקה ישירה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> איפה? איפה? << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> גם החוק וגם החלטות הממשלה עד היום דיברו על העסקה לא ישירה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> על מגורים בלבד, על מגורים בלבד. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> זה גם לא נכון. יש החלטה מ-2024 שמדברת על - - - אי-אפשר לבלבל. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> לפרויקט המטרו אתה צריך - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> לא רק זה, אילן. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני יכול להתייחס רק לשלושה בו-זמנית. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> מי שהוביל את החלטות הממשלה זה משרד הבינוי והשיכון, המכסות נקבעו לזה. אתה לא יכול לאמץ את המודל הזה ולהגיד שמשרדי הממשלה מפרים את זה, כי זה לא נכון, הם לא מפרים. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני אסכם את דבריי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תסכם. אני רוצה להפנות לזהר שתי שאלות, בסדר? בבקשה, אילן. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אחרי ששומעים את כל הדברים האלה העמדה שלי מאוד פשוטה. מצד אחד, באים, רצים, מסלול ירוק, נותנים מצגים, אנשים באים ונכנסים, יש כבר מסמכי PQ ואוטוטו מכרז. כל זה נועד כדי שבסופו של דבר, אחרי שוועדת המנכ"לים עוד לא גיבשה המלצה, הממשלה לא קיבלה החלטה, הוועדה הנכבדה עוברת את המשוכה ועושה עבודה מאוד חשובה. עוד לפני שיש את כל הדברים האלה, ואנחנו מכירים את זה מדברים אחרים, יגידו שהכול מוכן, כל התשתית. אנחנו יודעים שהחברות שאני מייצג רחוקות ממיצוי. יש לנו היום 220 תאגידים עם פוטנציאל קיבולת של 220,000 אשרות. כמה בפועל מועסקים בענף? 88,000. זאת אומרת, יש פה פער אדיר שמראה שיש תשתית רחבה, מאושרת, מפוקחת, שרחוקה ממיצוי. גם אם אני לוקח את הערכת המקסימום ששמעתי פה, של 23,500 עובדים – אגב, יש גם הערכות פחותות – אין שום הצדקה לייצר פה מנגנון חדש, הרפתקני, מסוכן ופרוץ כשיש עודף קיבולת מוסדר. אי-אפשר להתעלם גם מיתרון הגמישות והוויסות של התאגידים הקיימים. הרי אנחנו יכולים להעביר ולנייד עובדים מאתר כזה לאתר אחר בהתאם לצורך המשתנה. ההעסקה הישירה תיצור גם אבטלה מובנית בסיומו של כל מקטע, ותדחוק עובדים לעבודה פיראטית. אנחנו יוצרים פה גם רציפות תעסוקתית, גם הקפדה על זכויות עובדים, ודיבר על זה אייל מוסט בתחילת דבריו. כל הדברים האלה מובילים לכך שחייבים להתעשת ולעצור. אני מחכה למכתב התשובה של משה נקש, ואני מבין שהוא בעיצומו, אבל אני באמת מקווה ומייחל שהמכתב הזה לא יהיה רק בשביל לסמן וי ולהגיד: בסדר, הינה, זה המכתב לפני העתירה, נענה לו. המטרה שלי היא לא ללכת לעתירות, אלא לפתור את הדברים. כי אם הדברים ייעשו באופן מסודר, הוגן וחוקי, אני מקווה שלא נצטרך להגיע לבית משפט. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. זהר, בבקשה, אתה יכול לענות לנו על טענות התאגידים שמבקשים להביא את העובדים הזרים? ולמה לא משלבים אותם? אני רוצה שתי תשובות ענייניות. << אורח >> זהר זולר: << אורח >> כן. זה מתחילת הדיון, אז אני מקווה שאני אזכור את כל הטענות שעלו. אני אציין גם עוד דבר, ברשותכם. הואשמנו בזריית חול בעיניי מקבלי ההחלטות, ואני רוצה להדגיש את הנושא הזה. כמו שאמרנו, התפקיד שלנו בפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל אי-פעם, זה לזהות את כשלי השוק. לזהות את צווארי הבקבוק, ולנסות לתת להם מענה ופתרון. כך אנחנו פועלים מההתחלה ועד היום. אין החלטות שהתקבלו בתוך המכרזים שלנו שסותרות, חס וחלילה, לא דין, לא חוק, לא תקנה ולא כלל. אין דבר כזה, אין דבר כזה. כשאנחנו מזהים כשל, התפקיד שלנו זה להרים דגל, להציע פתרון ולקדם אותו. כך אנחנו פועלים ביחד עם החברים הטובים מכל משרדי הממשלה והשותפים שלנו לדרך. זאת הפעולה שאנחנו עושים ואנחנו עושים את זה בצורה שקופה, בצורה ברורה, גם לציבור הכללי ולקבלנים העתידיים שיצטרפו אלינו. כשאנחנו עומדים על במה ומספרים על הפרויקט שלנו, אנחנו בהחלט אומרים שמבחינתנו זה צוואר הבקבוק וכשל. אנחנו נדרשים בהחלטת ממשלה כדי להשיג תוצאה, ועד שלא תהיה החלטת ממשלה שום דבר לא יתקדם בכיוון הזה. במסמכי ה-PQ שלנו, המיון המוקדם, לא מצוין שום דבר לגבי מנגנונים חליפיים. אין, אין מילים כאלה, זה פשוט לא כתוב. כל דבר אחר – אני לא רוצה להגיד חוטא לאמת – חוטא למה שכתוב מהבחינה הזו, זו העובדה. ככה פעלנו אז וככה אנחנו פועלים היום. להבנתנו המקצועית, בפרויקט המטרו נדרש לחשוב אחרת. אי-אפשר לעשות מה שקיים היום במדינת ישראל. כוכבית, איך אני יודע להגיד את זה? כי זה ה-Common Practice, זה הנוהג המקובל בעולם. החברות הבין-לאומיות הענקיות הללו מביאות את העובדים שלהן לפרויקטים ברחבי העולם. כך הן פועלות, זה מה שהן מכירות. אם אני אתן להן כלל אחר שעל בסיסו הן מתקיימות, ייתכן, ואני לא יודע לענות שזה יקרה בוודאות, ייתכן שזה יגרום להן לחשוב פעמיים, כי זה יגדיל את רמת הסיכון שלהן. זה בהחלט יכול להיות. לדעתי המקצועית, אנחנו במדינת ישראל, לא יכולים לקחת את הסיכון הזה, לא יכולים. לכן ביקשנו מכל גופי הממשלה, ולכן מבחינתנו מקודמת החלטת הממשלה לפתור את הסוגיה הזאת, ולאפשר לנו לעשות את הפעולה כמו שאנחנו מבינים שנכון לעשות אותה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם השילוב שלהם? לשלב אותם. << אורח >> זהר זולר: << אורח >> אתם רוצים לענות לגבי שילוב תאגידים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דודו יענה על זה? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אני כבר עניתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשלב, לשלב. לא בסוף הפרויקט, אלא בתחילת הפרויקט. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> בסופו של דבר, יש פה חשיבה של כלל משרדי הממשלה, מה הדבר הכי נכון והכי טוב לפרויקט. בהתאם לזה תהיה החלטת ממשלה, מה שיימצא לנכון, הדבר הכי טוב, הכי אפקטיבי והכי יעיל. אני לא מכיר את התאגידים ואין לי שום דבר נגדם או כל דבר אחר. הממשלה כרגע בעיצומם של דיונים והיא תקבל החלטה. אני לא יכול להגיד עכשיו מה הממשלה תחליט, בסוף זו גם לא החלטה שלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה, או זהר, יכולים להתייחס לגבי המגורים לעובדים הזרים שיגיעו? אתם כבר נערכים? דיברתם על זה? << אורח >> זהר זולר: << אורח >> כן. אנחנו רוצים לתת פתרונות ומענה לכל אחת מהסוגיות שעלו. אחת הסוגיות המרכזיות בעולם של פרויקט המטרו אדיר הממדים הזה, היא כל עולמות הלוגיסטיקה, שכוללים בתוכם גם את הטיפול בעובדים זרים. אנחנו מקדמים עכשיו עם מינהל התכנון מתחמים אדירים ברחבי גוש דן. לא בליבת גוש דן, אלא ברחבי גוש דן, כדי לתת מענה לוגיסטי לפרויקט שלנו, לרבות אמצעים שונים, בתוכם גם מפעלי בטון וטיפול בעודפי עפר. צריך לטפל גם בדברים האלה ברמה פרויקטלית שלמה ומלאה. גם בנושא העובדים הזרים אנחנו מבקשים לטפל. באמצעות מינהל התכנון אנחנו מאתרים שטחים שבהם נוכל להקים מתקנים מכבדים וטובים של מגורים לעובדים הזרים. אנחנו עושים את זה יד ביד עם חטיבת האכיפה של רשות האוכלוסין, כדי לראות שהדבר הזה עשוי בצורה ראויה, נכונה, בטוחה ושכל האספקטים של הרווחה, כל האלמנטים של רווחת העובד נמצאים שם – שירותי בריאות, שירותי הסעדה וכל העולמות הללו. אנחנו לוקחים על זה אחריות, אנחנו מתכננים את זה מראש, ואנחנו מבקשים לקדם את זה כך שזה לא יהפוך להיות בעיה של מישהו אחר. אנחנו רוצים לטפל בתופעה הזאת ובאירוע הזה כמו בכל צוואר בקבוק אחר שאנחנו מטפלים בו בפרויקט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אביבית, את יכולה להתייחס לשאלה מה עם הנהגים הזרים למשאיות והפיילוט? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני ממשרד העבודה. אני חושבת שקיימנו פה המון המון דיונים, אמרנו את עמדתנו והיא ברורה. הסברנו גם את הנוהל שהיה ולמה הוא ירד. כל הדברים האלה כבר הונחו פה בוועדה לא מעט פעמים וחבל לחזור עליהם. מה שאני כן יכולה להגיד, זה שהנושא עלה לדיון בצוות המכין של ועדת המנכ"לים. כל המשרדים נדרשים לזה, ובין היתר, גם משרד העבודה. יש לגבי זה כל מיני עניינים שעדיין נבחנים, והתעדכנתי גם עכשיו. אלה דברים שעדיין נבחנים. הגברת פה אמרה שהיא פנתה למשרד העבודה. אני מתנצלת, אני לא באגף להכשרה מקצועית ואולי נעשו מגעים ספציפית עם האגף הזה. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> דיברתי עם מאיר דוד. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> מאיר דוד הוא ממינהל ההסדרה והאכיפה. אלה דברים שאנחנו עושים. את אמרת שביקשת לקבל שמות, אני לא יודעת אם מבחינה משפטית - - - << אורח >> רונית פרל: << אורח >> לא, זו הצעה שלכם. אמרתם שישלחו שמות למשרד הכלכלה, ואז הבנתי שיש בעיה משפטית. זה היה ברור מאליו. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן, כן. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> תפנו אתם. אתם טוענים שיש נהגים ישראלים שעברו הכשרות, ואתם דורשים מאיתנו שנעסיק אותם. אנחנו מסבירים לכם שהם לא רוצים לעבוד, ואז אני מקבלת תשובות: אבל הם עברו הכשרות, יש למעלה מ-400 או 500. זה קומץ. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אם כל שנה המשק מייצר 500-400 נהגים - - - << אורח >> רונית פרל: << אורח >> אז תנו לנו אותם, אנחנו נפנה בשמחה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אגב, בסקרים שלנו, חלק לא מבוטל מתוכם, הרוב, כן מושמים בתחום. זאת אומרת, זה לא שהם הולכים לאיבוד. << אורח >> רונית פרל: << אורח >> הם לא מגיעים להיות נהגים של רכב כבד. זו עובדה, כי חסר, יש חוסר. אנחנו פונים כל הזמן, אנחנו מנסים לקדם את זה ולתת פתרונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות האוכלוסין, יש לי שתי שאלות להפנות אליכם. בישיבה הקודמת נציגי משרד החוץ הציגו את העומסים הרבים בקונסוליות, ואי-היכולת לטפל גם בכל כך הרבה עובדים זרים לצורך הפרויקט. ביקשנו לבחון את העברת האחריות ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין, אתה זוכר? האם אתה יכול לפרט מה נעשה? מה התקדם בנושא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בנוגע לפרויקט המטרו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכלל, העומסים הרבים בקונסוליות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה משליך גם על פרויקט המטרו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בנוגע לפרויקט המטרו, זה ייבחן, מן הסתם, כשתהיה החלטת ממשלה, ונבין מה בדיוק צריך לעשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אבל באופן כללי, מה קורה עם הנושא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> באופן כללי אנחנו נערכים לדבר הזה. אמורה להתקיים ישיבה בין משרדי הממשלה בנושא כדי שנציג את המשמעויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרת שיש בעיה של תקנים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מן הסתם, אנחנו צריכים גם כוח אדם לעניין הזה, אם אנחנו מחליפים את הפעילות שעושים בקונסוליות. אבל אנחנו כבר נערכים לדבר הזה לגבי ענפים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתם אמורים להיפגש? אתה יכול לתת לנו מועד? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא זוכר אם יש תאריך, אני אבדוק ואעדכן את הוועדה. אמורה להיות ישיבה בין-משרדית בעניין הזה שנציג בה את המשמעויות, ונבין מה הכלים העומדים לרשותנו כדי לטפל בדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה יוצר עומסים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בענפים מסוימים אנחנו מתחילים כבר לעשות פעילות כדי להקל על המשק, ולאפשר התייעלות בתהליכים של הבאת עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. התחלתם לבחון עבודה על אגף ייעודי ברשות שיטפל בעובדי המטרו הרבים הצפויים להגיע לישראל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. אין החלטת ממשלה עדיין, אנחנו מחכים להחלטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא? אז אין עדיין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא עשיתם כלום? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה זאת אומרת כלום? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל עוד אין החלטת ממשלה - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יכול להקים אגף אם אין החלטת ממשלה ואם אין לי משאבים לכך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם לא מתקדמים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אין ענף כזה, עוד לא הוקם ענף כזה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין ענף כזה, אז קצת קשה לעשות את זה. אני מכיר את הטענות, ואני לא יודע על מה הן מבוססות, אבל זאת התשובה פחות או יותר לעניין הזה. בסופו של דבר, אם אני מחליט בתוך המינהל שלי שאני רוצה להקים אגף לענף כזה או אחר, או לייעל את תהליכי העבודה, אני לא צריך אישור של גורמי חוץ כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פועלים על פי החלטת הממשלה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לשפר את השירות שלנו לכל הלקוחות שלנו, ואם צריך להקים ארבעה, חמישה, או שישה אגפים, אנחנו ננסה לעשות גם את הדברים האלה. בסוף אנחנו רוצים לשפר את השירות ללקוחות שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתם צריכים עובדים, לא? אתם צריכים שיגיעו עובדים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה גם מה שאני רציתי להגיד. בסוף זו פררוגטיבה ניהולית שלנו כרשות. אנחנו ננהל את הרשות עם אגפים איך שנחליט. כלומר, אם ראש מינהל מחליט שצריך להקים עוד אגף, אז בסדר, אם יהיו תקנים יוקם עוד אגף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את חושבת שיגיעו עובדים? אנחנו מכירים את הסיפור שלהם שאין עובדים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> עובדים זרים או עובדים למינהל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> עובדים למה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים למינהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה צריכה לאשר את הצו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> את עוזרת לנו מאוד עם תנאי השכר והסכמי השכר של העובדים. אני מקווה שנצליח ביחד להביא לפה בשורה, ואז יהיה לנו יותר קל ופשוט לגייס עובדים איכותיים לעניין הזה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> בסוגיה הזאת אפשר גם לבחון מיקור חוץ של חלק מהשירותים, זה מאוד נפוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס למיקור חוץ? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לי פה הרבה יועצים. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> כן, זה בחינם הפעם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו יודעים לעשות את העבודה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו אומרים שלא כל החוכמה נמצאת בצד הזה, בחדר יש את השילוב של כולם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברור, איזו שאלה, בוודאי. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> הנושא הזה נפוץ. לא חייב להיות מרוכז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו, בבקשה, איך אתם מעורבים בפרויקט מול המדינות? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני ראש החטיבה הקונסולרית. אני אציין שכמו בפרויקטים אחרים, אנחנו מתואמים עם רשות האוכלוסין בקבלת המידע. הווה אומר, הנפקת אישורים למתן אשרות לעובדים שצריכים להגיע. אנחנו יודעים לסנכרן את זה ולסייע לרשות האוכלוסין בכל מה שקשור להצגת המסמכים המקומיים. בכל מדינה זה סט מסמכים שנראה קצת שונה, הוא גם מחייב אימותים כאלה ואחרים בצורה אחרת. אנחנו יודעים לעשות את זה, גם לבצע את הפעולה וגם לתת אישורים. במספרים גדולים זה אכן מטיל עומס עצום על הקונסוליה שלפעמים לא בנויה לזה במספר העובדים שלה. מפה מקור החשיבה להעביר את זה לרשות האוכלוסין, כדי שיתאפשר להם לפעמים לתת במקור. אגב, גם כשאנחנו עושים את העברת השרביט והעברת המטה כדי לבצע את הפעולה, הדבר נעשה בצורה אחראית עם סיוע, עם העברת הידע הנדרש איך לבדוק את המסמכים, איך לדאוג שזה ייעשה בצורה תקינה ולא יוביל לחריגות. כל זה נעשה בתיאום עם רשות האוכלוסין. כמו שהזכיר משה נקש, אני מקווה שנוכל לבצע את זה בתיאום, בישיבה מסודרת, שנעבור בה גם על הפרטים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתה מדבר על העברת האחריות? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> כן, דיברתי על העברת האחריות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. נציג המשטרה, תפרט, בבקשה, על המעורבות של המשטרה בפרויקט המטרו – סחר בבני אדם והעסקה לא חוקית. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> אני מחטיבת החקירות במשטרה, אני נמצא כאן מטעם האח"ם. אנחנו כמובן עובדים עם נת"ע יד ביד, אנחנו מגישים להם את הדרישות שלנו בהתאם לפניות שלהם. הדרישות שלנו הן בכמה מישורים: במישור של האח"מ, במישור של האג"מ ובמישור האק"מ. מדובר כאן בריבוי עובדים זרים, וזה יוצר שלל סוגיות שרובצות לפתחה של המשטרה. אנחנו הצגנו להם את הצורך בכוח האדם שנדרש למשטרה ואת הנגזרת התקציבית שלו. לגבי ההעסקה הישירה שהתכנסנו בגינה היום, אני לא מחזיק אצלי חוות דעת מסודרת לגביה. אנחנו שוקדים עליה, כמובן, תוך כדי בדיקת הנתונים שנאמרו לנו, ונאמרו גם בעל פה לגבי הזליגה. מאחר שאין לנו אימות מלא שלהם וזה עדיין בלמידה, אין לנו מענה מסודר בנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. דודו, יש לי שאלה. האם החלטת הממשלה יכולה לעבור בזמן ממשלת המעבר, לאחר התפזרות הכנסת? זה עוד הרבה זמן. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> לדעתי, לו אני נדרש לכתוב חוות דעת, התשובה היא כן. כי בסופו של דבר, החלטת הממשלה היא פרי עבודה שהתחילה עוד זמן רב לפני שבכלל הכריזו על בחירות. יש הנחייה של היועצת המשפטית שמפרקת את הסוגיה למספר שאלות משנה, ועברתי על כל שאלות המשנה. לדעתי, ההחלטה יכולה לעבור בתקופת בחירות ללא שום בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. עוד מישהו רוצה לפני שאני מסכמת? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני אתן לעורך דין בומבך, אני אדבר אחריו. אני אתמוך במה שהוא שיגיד. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אני חולק על מה שאמרת, דודו, לגבי עניין הרציפות. מה שיהיה אחר כך, מה שקובע, זה לא אם התחילו בעבודת מטה. זה לא היום הקובע וזה לא הזמן הרלוונטי. יש תנאים אחרים, אבל בוא נדבר על זה כשזה יהיה רלוונטי. דיברו כאן על נושא התשתיות, ואני רוצה להזכיר שהנוהל מדבר גם על תשתיות. כלומר, נוהל 9.4.0001 שאני מדבר עליו, שזה תנאי היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם, מדבר במפורש גם על תשתיות. יותר מזה, גם ההסכם - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> תשתיות תומכות מגורים. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> הינה, גם איציק גורביץ' מכיר היטב את ההסכם שיש - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> לתשתיות תומכות מגורים. הכוונה - - - << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אה, הכוונה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זאת לא כוונה. יש החלטת ממשלה מפורשת, היא מסבירה מהן התשתיות - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> תשתיות תומכות מגורים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בדיוק, איציק צודק. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני יכול להראות לך שני דברים. קודם כול, אם אתה, איציק, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אז ההסכם שלנו איתכם – תראה את סעיף 4.6. הוא מדבר על תשתיות, ואין פה הגבלה כפי שאתה - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> תומכי מגורים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אבל החלטת ממשלה 3516 כן מגבילה מהם סוגי התשתיות שתומכות מגורים. יש החלטה אחרת על תשתיות תחבורה, אולי עליה עורך דין בומבך מדבר. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> כן, בהחלט. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> תפריד בין שני הדברים. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> את מחברת אותי להחלטה הספציפית. אני לא מדבר על ההחלטה הזאת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, לא, ההסכם שלכם בסדר. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני לא מדבר על ההחלטה הזאת, אני מדבר בכלל, לא רק ההסכם - - - גם הנוהל לא מגביל את עצמו רק לתשתיות למגורים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> - - - תשתיות לתחבורה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> הנוהל מדבר על תשתיות באופן כללי. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה היתר אחר, זה ענף אחר. אדוני, זה ענף אחר. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אז יש החלטה כזאת של מגורים, ויש החלטה בתחבורה ויש החלטות אחרות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה ענף אחר וזה לא התאגידים, אתה צודק. אני רק אומרת, וזה לא סותר את מה שאמר איציק גורביץ', שהחלטת הממשלה ההיסטורית אומרת שההיתרים בענף הבנייה ניתנים לבנייה למגורים ולתשתיות, כשיש החלטת ממשלה שמפרטת מהן אותן תשתיות שהן תומכות מגורים. החלטת ממשלה מאוחרת יותר, מ-2024, פתחה ענף, או תת-ענף של תשתיות תחבורה, שאליו כנראה אדוני מכוון. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> בסדר. אני מניח שבמכתב התשובה שלכם אתם בטח תתייחסו באופן מקיף למכתב שלנו, וגם תתייחסו לדברים האלה, מן הסתם. נכון? אני יכול לצפות לזה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נתייחס למה שנמצא בפנינו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נתייחס למה שהעלית בצורה רצינית, כמו שהתחייבנו קודם. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> בשורה התחתונה, כמו שהוא אמר וכולם מסכימים, גם ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין יודע שאנחנו יודעים לעשות את זה. התאגידים יודעים לעשות את הדברים האלה. יש לנו את הנפח, למה לא לתת למי שיודע לעשות ויש לו את היכולות? כמו שאפרת אמרה, יש את הנוהל הזה, יש נוהל תחבורה שיצא לפני שנתיים, למה לא לעשות את זה? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> עובדה שמתוך 5,000 בנוהל הזה, המכסה ירדה ל-1,500, מאחר שהביאו רק 400 ואף אחד לא רוצה אותם. אף אחד לא רוצה אותם, זו עובדה, את צודקת. אנחנו מתחננים לעובדים הללו וזה בדיוק מה שקורה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> נכון. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> לכן, כנראה שיש פה באג, וזה בדיוק מה שיקרה במטרו. זה בדיוק מה שיקרה במטרו. מ-5,000 עובדים שהיו כשניסחנו את ההצעה בהחלטה עם המכסות וכו' וכו', המספר ירד בוועדת מנכ"לים ל-1,500, כי הגיעו רק 400 ואף אחד לא מעסיק אותם. מה כן לוקחים? לוקחים את העובדים ממגורים. << אורח >> אירנה קזימוב: << אורח >> חשוב לציין שהגיעו 300. אפשר להתייחס? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> 300? כן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עלה, סליחה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אבל איציק, ב-B2B אנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו כבר יודעים לחבר בין הספקים. גם הם יודעים לעשות את זה. נעשה שיתוף פעולה, אפשר לעשות את זה, זה משהו אפשרי. במקום להתנגח, בואו נשתף. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> העבודה הנכונה, לדעתי, זה שיעשו אפיון של אשכולות המקצועות שכן צריכים העסקה ישירה, ומה כן מתאפשר באמצעות התאגידים, זה כן יכול לסייע. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אוקיי, אפשר לדבר על זה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> אבל אי-אפשר לתקוע פרויקט רק בגלל שעושים הקשר לא נכון להחלטות הממשלה הלא רלוונטיות לפרויקט כזה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אני חושבת שאם דוחים את הזמן עד שנקבל את החלטת הממשלה, אתם מצמצמים לתאגידים את זמן הפעולה להבאת העובדים, ואז מה שיקרה זה שיביאו ישר לחברות זרות את כל העובדים. לדעתי, זו הבעיה העיקרית שלנו. צריך לקרב כמה שיותר מהר את החלטת הממשלה, כדי שאנחנו נוכל לפעול ולהביא לכם עובדים טובים, כמו שצריך, בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה, זה הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, שמענו. ואאיל, בבקשה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני עורך דין באיגוד עובדי הבניין בהסתדרות החדשה. מאז 7 באוקטובר הוקם מודל של תאגידי עובדים זרים, והמודל הזה מצליח מאוד. הוא הביא עשרות אלפי עובדים זרים במהלך השנתיים האחרונות, כמו שאמר עורך דין אילן בומבך. 80,000 עובדים הובאו, רובם באמצעות התאגידים האלה, ואני לא רואה למה לא להביא גם את העובדים למטרו באמצעות המודל הזה? יש כאן מנגנון של פיקוח, ואנחנו יודעים איפה כל עובד נמצא בכל נקודת זמן. בעניין חברות הביצוע, שמעתי הרבה הרבה טענות מהעובדים שם ומהאחראים עליהם. חלקם אומרים שהחוק הישראלי לא חל והם מתנהלים לפי החוק הסיני. נביא עכשיו חברה הודית, חברה סרי לנקית וחברה גיאורגית, ויתנהלו לפי החוק ההודי והחוק הגיאורגי בתוך תל אביב? לא תהיה כאן אחידות. לגבי הטענה של מר זולר, שאמר שחברות הביצוע מעוניינות לבחור את העובדים שלהן. הן יכולות לבחור את העובדים שלהן, אבל יביאו אותם באמצעות התאגידים, אין כל מניעה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> סליחה, אני לא מבינה את הטיעון שלפיו כל חברה תחיל את הדין המקומי של מדינת המוצא. זה לא המצב. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לא, זה המצב. אני אומר לך, יש הרבה עובדים - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אז תדווחו לנו על מקרים כאלה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> וגם את תשלחי את המפקחים שלך. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני עונה לך, אני אשמח שלא תפריע לי. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני לא - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אתה רוצה שאני אשיב לך, או שאתה רוצה לצעוק עליי? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לא, אל תשיבי. אני מעלה טענה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הרבה אי-דיוקים, בואו רק נגיד ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכמת. 1. הוועדה מבקשת עדכון מרשות האוכלוסין וההגירה על התשובה שתינתן לתאגידים בהמשך למכתב ששלחו; 2. הוועדה מבקשת מנת"ע עדכון לגבי מתחמי המגורים המתוכננים ברחבי גוש דן לעובדים הזרים, שיגיעו לצורך הפרויקט; 3. הוועדה ממבקשת ממשרד העבודה עדכון לגבי אישור הנהגים הזרים, ההחלטות שהתקבלו בנושא ועדכון על הפיילוט בתעשייה; 4. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון על הטיפול בהעברת האחריות ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין בנושא ההיתרים והטיפול בהם, בשל העומסים בקונסוליות; 5. הוועדה מבקשת מנציגי נת"ע ורשות המטרו להיפגש בהקדם עם התאחדות התאגידים ועם עמותת דף חדש, לנסות להגיע להסדר בנוגע להבאת העובדים הזרים לפרויקט המטרו, ולעדכן על כך את הוועדה תוך שלושה שבועות. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:48. << סיום >>