פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת ה-25 הכנסת 2 ועדת הכספים 16/01/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 31 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ג (16 בינואר 2023), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> סיוע לענף גידול הבטטות בעקבות משבר נגיף הקורונה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: חנוך דב מלביצקי מוזמנים: צביקה כהן – סמנכ"ל השקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר מועמר חאג' יחיא – מנהל תחום ביטוח חקלאי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר גלעד קצב – אגף תקציבים, משרד האוצר בתיה הררי – ראש תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל גיא דוד – ענף מגדלי הבטטות טל בן שלום – חקלאי בענף הבטטות ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיוע לענף גידול הבטטות בעקבות משבר נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוסקים בסיוע לענף גידול הבטטות בעקבות משבר נגיף הקורונה. יש מכתב שקיבלתי מגיא דוד עם פירוט הבעיה הזאת. גיא, בבקשה תסביר לוועדה מה הבקשה שלך. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> ענף הבטטות בישראל חווה טלטלות קשות – מקורונה לשנת שמיטה, ומשנת שמיטה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הם הסכומים שמגלגל ענף הבטטות? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני לא יודע לאמוד את זה, זה משתנה לשנה לשנה, אבל כ-12,000 דונם, נכון ללפני שנה, מניבים סדר גודל ממוצע של 60,000,65,000 טון גולמי, כשממנו יש לגזור איזה שהוא אחוז פחת מסוים. מרבית התוצרת משווקת בתוך הארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין ייבוא של בטטות? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אין ייבוא של בטטות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> במגזר החרדי, בגלל שנת השמיטה ניסו לייבא אבל לא הצליחו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה כסף אנחנו מדברים? על איזה סדרי גודל מדובר? << אורח >> אילנה דרור: << אורח >> מדובר על מחזור של 35 מיליון שקל בשנה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני מכיר מספר אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מכיר? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> עולה לנו לגדל סדר גודל של 2.20,2.30 למיקס, שזה תחשיב הגידול של משרד החקלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה יוצא סך הכל? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אם אתה מדבר על סדר גודל של כ-50,000 טון, אתה מדבר על משהו כמו 130 מיליון שקל רק עלות. אני לא מכיר את הנתון של ה-30 מיליון, אין לי מושג מאיפה הוא. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אנחנו מייצרים בין 50,000 ל-60,000 טון. אם עלות הייצור היא 2.5 שקל והמחיר שהחקלאי יכול לקבל נע בין ארבע לארבע ומשהו שקל, אז אנחנו באזור ה-150 מיליון שקל ערך ייצור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה ה-35 מיליון? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יכול להיות שהיא התייחסה לסיפור של התעשייה. השוק המוסדי בבטטות מהווה 35%, אחוז מאוד גדול. כשזורעים בטטות יוצאות גם גדולות וגם קטנות. אני מקבל הוראה לא לקנות בטטה גדולה. הבטטות הגדולות הולכות לשוק המוסדי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, הייתם פה בדיון בשנה האחרונה, נכון? << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כבר דיון שלישי שאני מגיעה אליו. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> שורש הבטטה הוא חבלבל שמייצר כל הזמן בטטות, לכן הבטטה האחרונה שהוא ייצר בסמוך למועד האסיף תישאר קטנה והבטטה הראשונה שהוא ייצר היא הכי גדולה. הירקוניות, הסופר מרקטים דורשים גודל שנע בין 150 גרם לכ-650,700 גרם. הגדלים מעל וסוגי הב' בתוך התחום הזה הולכים לשוק מוסדי, אם זה קייטרינג, בתי קפה, אולמות אירועים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם תעשייה? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השוק המוסדי הוא 35%? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> סדר גודל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאר מיועד לצרכנים המקומיים? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כן, מה שאתה רואה ב"אושר עד", ב"יש חסד" ובעוד רשתות. בתקופת הקורונה הדרך לצרוך את התוצרת הייתה אך ורק דרך הרשתות כי השווקים היו סגורים, ואז הרשתות פנו אלינו כדי שנגדיל את הייצור. הבעיה היא שהם רצו לקבל רק את הבטטה עד 650 גרם, לא עד 900 גרם. ניסינו בכל מיני ורסיות לשווק את אותן בטטות עד 900 גרם ולא הצלחנו. כשניסינו משלוחים עד הבית זה היה סוג של כוסות רוח למת. בסוף התחלנו לזרוק. תוצרת שאתה מאחסן טובה לשבוע-שבועיים. אין אפשרות לשמר קדימה, בטח לא בטטה שזה גידול חד עונתי שאתה עושה פעם אחת לכל השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי לא קנה מכם בתקופת הקורונה? המוסדיים לא קנו? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> הם היו סגורים. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> מלונות, מסעדות, הכל היה סגור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היכולת לשמר? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> ברגע שאנחנו אוספים מהאדמה אנחנו יודעים לשמר אותה בקירור לאורך שמונה-תשעה חודשים, אבל בשנייה שהוצאנו מהמקרר והפכנו אותה באמבטיית השטיפה של בית האריזה, מאותו רגע - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אם אתה מפשיר אתה לא יכול - - << אורח >> גיא דוד: << אורח >> זאת לא הפשרה. אם אני בא לנקות בטטה מלכלוך מסוים והיא פצועה או חולה היא תדביק את כל מי שבאמבטיה וחיי המדף יתקצרו לשבוע, 10 ימים. ככל שאנחנו נכנסים לתקופת האחסון כך חיי המדף פוחתים ומה שלא נמכר באותו יום פשוט נזרק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאורך כמה זמן אתה מעריך שהפסדתם על התוצרת הזאת? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> בשנה הראשונה של הקורונה זה היה אסטרונומי. אחרי שפנינו לקרן נזקי טבע הגיע תורג'מן לבית האריזה. כשהוא ראה את הקטסטרופה הוא אמר שזה לא בתחום אחריותו והמליץ לנו להביא שמאי כדי להתחיל לתעד כי היה מדובר באסון בטטה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> החקלאות בקורונה לא נסגרה. מי שנפגע בקורונה היו גידולים ספציפיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה החקלאות לא נפגעה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כי בקורונה אכלנו יותר. מי שנפגעו בעיקר הם שני סוגים של גידולים: גידולי הייצוא וגידולים שהבסיס שלהם הוא יותר השוק המוסדי ולא יכולים לעשות הסבה. את תפוח האדמה אם לא אכלנו במסעדה אכלנו בבית, אבל בבטטה לא יכולנו לאכול בבית את ה-900 גרם כי לא מכרו לנו וזרקו אותה לפח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם חוץ מהבטטה יש עוד משהו? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בשוק המוסדי פחות. יש משהו שדומה לו בייצוא, אם זה תבלינים, דגי נוי, פרחים, גידולים יחסית קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ניסו לפצות אותם? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אנחנו עושים מסלולים ירוקים לחקלאות, כי החקלאות לא יכולה להיות מפוצה כמו כל מוצר אחר. כשמס רכוש עשה מסלולי פיצוי לקורונה ובאתי ואמרתי לאמיר דהן: בוא נעשה מסלול ירוק לחקלאות, אז הוא אמר לי: צביקה, אין מסלולים ירוקים, יש מסלול אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת את זה גם פה בוועדה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> נכון. המסלול האחד הזה לא מתאים לחקלאות. המסלול הזה היה מסלול שמתאים להוצאות קבועות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על איזה מסלול אתה מדבר? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> מסלול הקורונה הרגיל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> של ההוצאות הקבועות? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כן. הבעיה בחקלאות היא ההוצאה השוטפת, כי אתה שם בטטה באדמה, שם מים, יש לך עובדים זרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בהגדרה של רשות המסים היא לא יכולה להיחשב כהוצאה קבועה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> רשות המסים נתנה פיצוי עבור הוצאות קבועות שלא התאים לחקלאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אני שואל? כי באוגוסט 2020 רשות המסים שינתה גישה, היא התחילה לחשב חלק מההוצאות הקבועות כהוצאה שוטפת. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הם לקחו אחוז מסוים מהמחזור שהיה בהתאם להוצאות הקבועות. כל ההוצאות בחקלאות מתות. אפילו לעובדים הזרים, שזאת הוצאה קבועה, אתה משלם כדי שלא ילכו הביתה. בחנות נעלים, למשל, העובד שיצא לחל"ת קיבל מהחל"ת כך שהפגיעה של החנות הייתה השכירות והארנונה שאלו הוצאות קבועות. בחקלאות הוא שילם על הכל, הכל הלך לו. בתחילת הקורונה היו שני ענפים שמצאנו אותם הכי פגועים: התבלינים והפרחים. משרד האוצר הצליח לייצר לנו 30 מיליון שקל ואנחנו תמכנו בשני הענפים האלה על ההתחלה של הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם הבטטה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הבנו שיש לנו עוד חמישה-שישה גידולים קטנים יחסית שנפגעו מהקורונה, אחד מהם זה הבטטה. הכנו עבודה שהצגנו למשרד האוצר, אבל התחלפה הממשלה וזה לא הסתייע. היו פה דיונים על כך שצריך לייצר סכום מסוים לגידולים הנוספים שנפגעו וזה לא צלח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במרץ היה דיון בוועדה עם אלכס קושניר. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> חיובי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה קרה? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> הגענו לוועדה והסברנו שהבטטה לא עמדה בקריטריון של האוצר בגלל שהשנה שלנו היא לא קלנדרית פר הוצאה, אנחנו עובדים פר דונמים. אלכס קושניר הסכים להכיר לנו בזה ושלח את אילנה לעשות עבודת חקר, אבל עד שאילנה הצליחה לגייס את כל הנתונים הנדרשים הממשלה התפרקה. בממשלה הקודמת שהייתה, שאז היה באוצר מורגנשטיין ובחקלאות היה מועמר, הגענו לישיבה אצל ישראל כץ ונאמר לנו חד משמעית שצריך לסייע, רק שאז נפלה הממשלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה הבטיחו לכם? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> הבטיחו לנו שיפצו אותנו כמו שפיצו את הענפים האחרים. אתה יכול להרים טלפון עכשיו לשר ישראל כץ, הוא יגיד לך את זה. יש חקלאים שלא שרדו. אנחנו בירידה מתמדת של הגידול. עכשיו התפרסמו נתונים שיווקיים של שנה שעברה - מחציתם שייכים לעונה הבאה - שמראים על ירידה של קרוב ל-20% במועצת הצמחים. זה משהו לא נורמאלי, חייבים לעצור את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צביקה, מה אתה מציע לעשות? זה משהו קפקאי. אין ויכוח שצריך לפצות אותם? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> שמתי עבודה מסודרת שהכנו באמצע 2021, ולא מדובר רק על בטטות, יש עוד גידולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עוד? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יש דגי נוי, יש סלרי. כל הסלרי הלך לרוסיה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> דגי נוי זה תחום קטן מאוד, הוא כמו פרחים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מי צריך לאשר את ההמלצות שלכם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> על איזה סכום מדובר? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> 42.8 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר, בקשה. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> כמו שצביקה אמר, ענפי החקלאות הוגדרו כענפים חיוניים שפעלו במהלך הקורונה. כחלק ממענקי הקורונה הענפים החקלאיים זכאים למענקים האלה והם יכולים להגיש בקשה לפי הקריטריונים. הקריטריון הוא לפי הפדיון של החקלאי. לפני שנה-שנה וחצי התחילו לפנות אלינו ענפים יחד עם העבודה של משרד החקלאות. היו על זה כמה דיונים ברמת אגף תקציבים, והנושא הזה גם עלה בזמנו ללשכת מנכ"ל. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אגב, יושב כאן חנוך שנכח באותה פגישה אצל ישראל כץ, הוא יכול לאשר את הדברים. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> אני לא מכיר פגישה אצל ישראל כץ. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כי לא נכחת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני מאשר, זה אכן היה ככה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> הובטח שישלמו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא קיבלנו מלשכת השר איזו שהיא התחייבות להקצות מענקים. מבדיקה של הענפים החקלאים שצביקה דיבר עליהם עולה שהפדיון שלהם לא ירד או נפגע. זה נכון שבשוק המוסדי הייתה ירידה, אבל הם עדיין מכרו לשוק הקמעונאי והפדיון שלהם לא ירד. יש גופים חקלאיים שיש להם כמה סוגים של גידולים שיכול להיות שחלק מהגידולים נפגעו וחלק גדלו כך שברמת הפדיון שלהם הם לא נפגעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי צריך להגיד האם יש הפסד, האם יש עלייה, האם עסק עובד בסדר? מי צריך להגיד את זה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם מי בודק את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי קובע? מי אומר לכם שיש הפסדים או יש רווחים? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> עמדת המשרד היא שאין מקום להקצות מסלולים ייעודיים לענפים ספציפיים. בדיון שהיה בוועדת הכספים בחודש מרץ שנה שעברה עמדת שני המשרדים הייתה שאין מקום להקצות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "עמדת שני המשרדים"? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> עמדת משרד האוצר ועמדת משרד החקלאות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא נכון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בדקתם את העבודה שנעשתה על ידי החקלאים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמענו עכשיו מה שאומרים מגדלי הבטטות. מי אומר לך שהם מפסידים, שבתקופת הקורונה הייתה אצלם התמוטטות כלכלית וצריך לסייע להם או שהם לא מפסידים כי יש כל מיני גידולים שמאזנים את זה? מי אומר לכם את זה? אתה לא חקלאי וגם לא משרד החקלאות, אתה האוצר. מי אומר לך? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש מסמך של משרד החקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לשם אני רוצה להגיע. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> הדיונים שהיו לפני בערך כשנה היו ביחד עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות, עם צביקה ומועמר, על בסיס העבודה המקצועית שהם הכינו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוא אומר פה שלא, הוא אומר ההיפך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צביקה ומועמר, מה עמדתכם בעניין? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> אני לא חושב שצביקה ומועמר היו בוועדה במרץ. המשנה למנכ"לית שהייתה טענה שאין מקום להקצות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפעמים המנכ"ל לא נתן לסמנכ"ל להגיד מה הוא חושב במשך שנה אז על מה אתה מדבר? היו גם כאלה שפעלו בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד במלא נושאים. המצב של ענף הבטטה הוא בטטה, הוא על הפנים. איך יודעים את זה? כי תראו מי בא לדיון. כשיש נושא חשוב או נושא תקשורתי באים הרבה אנשים, אבל כשיש נושא לא תקשורתי ולא חשוב אנשים לא באים. הרייטינג של הבטטה הוא על הפנים. אתם צריכים לגדל דור חדש שמוקיר את הבטטה. צריך לעזור להם כי משבר החקלאות הוא אדיר. אני, היושב ראש, אם הייתי במקומך הייתי עושה סדרה דחופה של דיונים על המשבר בענף החקלאות, גם בהטלה וגם בצומח. פה יש מקרה פרטי של הזנחה רבת שנים שאפשר באופן ספציפי לעשות בו תיקון. יש פה טענה לפגיעה ממוקדת, אפילו עם בסיס משפטי נגד המדינה. הם מכינים עתירה נגד המדינה על העוול הזה, אבל אז המדינה תדון איתם שנה-שנתיים ותגיע איתם לפשרה על 20 או 30 מיליון שקל. אפשר לעשות את הפשרה הזאת היום, אפשר להקל עליהם כדי לשמור על הענף הזה. המדינה החזירה לעצמה עכשיו מלא מענקי קורונה, היא קיבלה כמה מיליארדים החזרים, לכן היא יכולה מול ההחזרים האלה לפתור בעיות היסטוריות שנולדו בתקופה הזאת. אם אנשי החקלאות נותנים המלצה לסייע, האוצר לא צריך לבלום כי יש לו את מקורות המימון לתקופה מיוחדת. הממשלה הייתה נדיבה בקורונה, היא פתחה את הכיס לרבים, לכן היא יכולה לפתוח את הכיס גם לבטטה. צריך לפתור את הבעיה הזאת ספציפית ולקיים סדרת דיונים. דיון על מצב החירום בחקלאות בוועדת כספים זה צו השעה עוד לפני חוק ההסדרים, עוד לפני תקציב המדינה, כי המצב קשה מאוד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מסכים עם כל מילה של חברי ביטון. החקלאות זה לא דשא סינתטי. החקלאות שומרת על המדינה, שומרת על נכסי המדינה, על קרקעות המדינה, לכן המדינה צריכה לשלם להם. אני חושב שצריך לבחון את ההמלצות של משרד החקלאות ולסייע. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושבים פה שני אנשים יקרים שההורים שלהם היו חקלאים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נדיר שצעירים עושים חקלאות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> האבות של טל ושל גיא הלכו לעולמם בשנתיים האחרונות ועד הרגעים האחרונים הם היו בשדות, יום יום משגיחים על מה שקורה בשדה עצמו, לא באיזה משרד. אני חושבת שזה מה שעבר לדור שלהם ומה שהם יעבירו ומעבירים לילדים שלהם. עצוב לי להיות בדיון שלישי על הנושא. מדובר על משהו שנמתח המון זמן. דווקא בעולם של החקלאים יש פוליטיקה יותר גדולה מהפוליטיקה, יש מאבקי כוחות בפנים. בגלל מאבקי הכוחות הפנימיים והפוליטיקה הפנימית לא מוכנים להביא נתונים או תוקעים את הנתונים. אני חושבת שכל עוד הם מוכיחים שיש הפסד וגם יש שלושה שרים שאמרו שהם נדרשים לקבל מענקים – בואו, הגיע הזמן לשחרר את הדבר הזה. אני לא מדברת ספציפית עליהם, אני מדברת על ענף שלם, לדעתי על כמה מאות חקלאים או עשרות חקלאים בתוך התחום הספציפי הזה. אולי הגיע הזמן סוף כל סוף לקבל הכרעה בעניין הזה כי זה נמתח המון זמן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> גלעד, אתה מגיע לדיון היום עם המלצה שלילית, כשיש מסמך של משרד החקלאות שאומר ההיפך ממה שאתה אומר. למה הבירור הזה לא מתבצע קודם? למה לא מגיעים מוכנים? איך אתה בתור נציג אגף תקציבים בא עם הדבר הזה לוועדה? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> יש איזו שהיא אווירה רעה בחקלאות, אווירה כללית שאני לא רוצה לייחס רק לגוף פוליטי כזה או אחר. אנחנו רואים שממוצע הגילאים הוא 63, כאשר בשנה הבאה הוא לא יהיה 64, הוא יקפוץ ל-66,67. מי שיוצא ממעגל הייצור אינו חוזר. אנחנו היום עומדים בפני פתחה של עונה נוספת, כשכבר בעונה הזאת אנחנו רואים ירידה של כ-15%,20%. המשמעות היא שאנשים אחראיים לא יסכימו לסכן עוד מעבר למה שיש להם ויאלצו לצמצם את שטחי הגידול, דבר שיגרום למחירים לעלות. אסור לנו לתת לזה לקרות. מה שהיום כסף קטן כפיצוי, מחר זה כסף גדול על המדף. יש בעיה כללית בחקלאות. לפני כשבועיים, כשנפגשתי עם מיכאל ביטון כאשר העניקו לי צעיר חקלאי מבטיח, בתור בדיחה אמרתי שזו לא חוכמה כי זה כמו לומר שזאת הבת הכי יפה שלי כשיש לי רק בת אחת. הייתי שמח שיקיימו דיונים בשאר הסוגיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה שאתה מדבר על הענפים האחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בישיבה במרץ אמרה אירנה אטינגר, המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, שכמו ענף הבטטות יש ענפים אחרים שטוענים, וחלקם בצדק, שהם נפגעו, ושמשרד החקלאות בזמנו הציג בפני משרד האוצר מתווים שונים לפיצויים שונים אבל בסוף מה שהוחלט זה ללכת על פיצוי לענפים מוטי ייצוא - התבלינים והפרחים. סיכם יושב ראש את הדיון בכך שהוא ביקש נייר ממשרד החקלאות לגבי הנושא של הפיצוי למגדלי הבטטות כדי לשבת עם משרד החקלאות ומשרד האוצר על מנת לראות אם יש הצדקה לפיצוי. בא משרד החקלאות ואומר עכשיו שיש לו נייר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה אותו נייר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנייר הזה אומר שמגדלי הבטטות זכאים לפיצוי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> החזירו לאוצר מעל מיליארד שקל ענקי קורונה, תקציב שהם לא תכננו נכנס בחודשים האחרונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החקלאים הם אנשים שמשקיעים את כל כולם בחקלאות ובלעדיהם אין ביטחון, אין את הנושא החברתי-כלכלי. אתם יכולים להגיד שירדו מגדלי הבטטה, שלא תיתנו להם, אבל זה לא בסדר. הוועדה כאן מבקשת לתת פיצוי למגדלי הבטטות בהתאם לנייר של משרד החקלאות. אמרה המשנה למנכ"ל שיהיה נייר. אני רוצה תשובה בתוך שבוע, אחרת אקיים עוד דיון ואולי נחליט שמה שמשרד החקלאות אומר לא מתחשבים בו ושאתם מחליטים. אתם יכולים לבוא ולהגיד: אנחנו מורידים עכשיו את הבלו על הדלק ואין לנו כסף לתת למגדלי הבטטות, שזאת גם אמירה, אבל המציאות הזאת היא מציאות שאנחנו לא יכולים להסכים איתה. אנחנו גם לא יכולים להסכים להתנהלות הזאת. אנחנו דורשים פיצוי למגדלי הבטטות. אין ספק שהאנשים נפגעו, שהחקלאים האלה נפגעו בקורונה, לכן מגיע להם פיצוי. תחליטו על סדר גודל של פיצוי. אני רוצה תשובה בתוך שבוע. אם לא תהיה תשובה או שתהיה תשובה שלילית, נחליט מה אנחנו עושים עם הדבר הזה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני מקבל כרגע הרבה ווטסאפים ממגדלים שאומרים שהם אנשים שמשלמים מיליוני שקלים מס הכנסה כל חייהם ושבחיים הם לא ביקשו סיוע מהמדינה. צריך להבהיר שהאנשים האלה הם אנשים גאים ומבחינתם בקשת עזרה משולה לסוג של נזקקות וחסד וזה גבול אדום לעבור אותו. הם ביקשו להבהיר שזה פשוט אבסורד שכשהם פעם פונים לעזרה מוצדקת אנשים עושים את כל מה שניתן לעשות כדי לא להצדיק את העזרה. מה שיקרה זה שאותם אנשים יחדלו מלעסוק במקצוע. אולי אותך זה פחות מעניין או יותר מעניין אבל את החברה זה מעניין מאוד. הם מבקשים ממני להסביר שוב שכל שר שהייתי אצלו, כולל קובי שהיה באותה פגישה, אמר שמגיע לנו ומפאת טלטלות השלטון הדברים נפלו בין הכיסאות. אנחנו עומדים על כך שנקבל את מה שמגיע אלינו, אחרת לא נוכל להמשיך לעסוק בתחום וחבל לנו ולכל שאר עם ישראל. לא ייתכן שעמדת גורמי המקצוע לא תישמע. כשביקשנו לקבל איש מקצוע, קיבלנו איש שהתמנה לתפקיד מספר חודשים או שבועות לפני כן ולא היה לו רקע והכשרה. מיותר לציין שזאת הייתה משרת אמון, שזה היה איש פוליטי. גם לדיון הזה לא קיבלנו אנשי מקצוע, שזה דבר שהוא מבחינתי לא ראוי ולא מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא קיבלתם? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> פניתי בשביל לעדכן את אנשי המקצוע בליקויים שונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה אנשי מקצוע? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> ממשרד החקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד החקלאות פה. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> לפגישה עם קושניר הם לא הגיעו, לא נתנו להם להשמיע את קולם. איך מקבלים החלטות בלי לשמוע אנשי מקצוע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו רוצים שמגדלי הבטטות ימשיכו להיות חקלאים, ימשיכו לגדל את הבטטות, אנחנו רואים בזה חשיבות רבה. אין ספק שאנשי המקצוע אומרים שצריך לפצות אותם. תשבו עם משרד החקלאות על גודל הפיצוי ובתוך שבוע תתנו לי תשובה מה אתם מתכוונים לעשות. הם חייבים לקבל פיצוי. לא יכול להיות שמדינה מתוקנת תעמוד מנגד, כשברור לחלוטין על פי מה שקבעו אנשי המקצוע שהם איבדו את כלכלתם, הם איבדו את פרנסתם. את מה שעשינו בענפים אחרים אנחנו צריכים לעשות גם עכשיו. כמו שאמרו פה החברים, יש עכשיו כסף שחזר לאוצר ממענקי הקורונה, ייעדו כסף לפיצויי קורונה שלא בהכל השתמשו. אנחנו מבקשים בתוך שבוע לקבל תשובה. החלטת ועדת הכספים, בעקבות מה ששמענו מאנשי משרד החקלאות, היא שיש לפצות את מגדלי הבטטות. אנחנו מבקשים מכם בתוך שבוע לקבל החלטה מה הוא הפיצוי שיינתן למגדלי הבטטות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חזק וברוך. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני רוצה להודות לכולם << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35. << סיום >>