פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 325 הוועדה למיזמים ציבוריים 30/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 66 מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר רם בן ברק מיכאל מלכיאלי מטי צרפתי הרכבי אלון שוסטר חברי הכנסת: משה טור פז מיקי לוי יוליה מלינובסקי יסמין פרידמן גלעד קריב אלעזר שטרן מוזמנים: יהודה אבידן – מנכ"ל המשרד לשירותי דת ראומה צמח-לוי – מנהלת אגף בכיר תקצוב ובקרה, המשרד לשירותי דת אלעד טובי – לשכה משפטית, המשרד לשירותי דת רפאל יוחאי – מנהל תחום אכיפה, הרבנות הראשית לישראל אורית משמוש – ממונה ייעוץ משפטי, הרבנות הראשית לישראל יוסף שלוש – יו"ר ארגון הרבנים בהתיישבות במועצות האזוריות, חבר מועצת הרבנות הראשית יערה למברגר – ראש האשכול האזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מרגנית לוי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עדי כהן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אילה בן חמו – מ"מ היועצת המשפטית לרבנות הצבאית, צה"ל סטיבן רוזן – רע"ן אסדרה, הרבנות הראשית, צה"ל דוריה גנות – אגף התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – אגף התקציבים, משרד האוצר סימה ארז – אגף שכר, משרד האוצר רוני מר – הלשכה המשפטית, משרד האוצר אביתר דוק – רכז שלטון מקומי, אגף שכר, משרד האוצר מירה סלומון – ראש מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אביחי יוסף – מנהל החטיבה הדתית, ההסתדרות החדשה יניב שפירא – יו"ר ועד ארצי של משגיחי הכשרות, ההסתדרות החדשה שמעון חגי – חבר ועד ארצי של משגיחי הכשרות, ההסתדרות החדשה אביב חצבני – מנהל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים הגר שרן – מנכ"לית התאחדות המלונות ניר קפלן – סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות מוריה הלמן – קשרי ממשל, פורום קהלת אורית לביא נשיאל – ייעוץ משפטי לעמותת צהר אשר סבג – חבר הנהלת רבני צהר עוז ווינט – מנהל מחלקת הכשרות, מועצה מקומית שוהם מאיר בטיטו – יו"ר מועצה דתית עמק חפר גיא אדרי – יו"ר מועצה דתית, קצרין יוסף יצחק שלוש – יו"ר ארגון הרבנים בהתיישבות אוהד וייגלר – מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, עמותת עתים עמיחי פילבר – לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת תומר בן צבי – מנהל מחקר, כושרות ייעוץ משפטי: גלעד קרן אביגל כספי רעות בינג מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026, מ/1957 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלום לכולם ובוקר טוב, אנחנו ממשיכים את הדיון ברפורמת הכשרות. רק למען הסדר, מזכיר את הנקודות שנותרו לנו פתוחות. בדיון הקודם הצגתי את הנקודות שלי, גם בנושא ועדת הערר ששינתה את שמה לוועדת ההשגות, גם בכל הנושא הדיווח לכנסת, השקיפות והדיגיטציה. הייעוץ המשפטי לוועדה, ואני מבין שגם משרד המשפטים, הכינו התייחסויות לדברים הללו ואנחנו ננסה לסכם את הנוסח היום. יש כמובן את הנושא המרכזי של כל מודל ההעסקה והעלות התקציבית כן או לא - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> וגם העלות התקציבית הציבורית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמובן, שאנחנו נדון בו בהרחבה היום, והדבר השלישי זה כל תיקוני הנוסח שעלו כהערות במהלך הדיונים. אנחנו נעבור היום על הסדר של כל הדברים ונציג את הנוסחים המתוקנים בכל אחד מהסעיפים שדנו בהם. רק בראשית הדברים, לפני שאנחנו נכנסים לתוכן, כיוון שאתמול היה בעיניי אירוע שהוא אירוע חמור מאוד, רב שאני לא מכיר אותו התבטא באופן איום ונורא ביחס לרמטכ"ל וצה"ל ואני חושב שראוי לגנות את הדברים באופן חד ובלתי משתמע לשתי פנים. אני מקווה שאני מדבר כאן בשם כל חברי הכנסת והיושבים סביב השולחן. גם אם יש ביקורת על הרמטכ"ל, זה בסדר גמור שיש ביקורת על הרמטכ"ל, בוודאי שלא להתבטא באופן שהדברים נאמרו אתמול. אני מקווה שהדברים נאמרים על דעת כל החברים כאן בחדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני מצטרף כמובן לדברי הפתיחה שלך. גם אני מקווה שהדברים שלך נאמרו על דעת כל הנוכחים פה, חברי הכנסת שנוכחים, אני מוכרח להגיד שאני ממש לא בטוח, לצערי הרב. לא רק שהדברים לא מקובלים על כל היושבים בחדר, אלא מי שנותן פה את הטון בדיון ומי שהגיש את הצעת החוק הזו זה, בדיוק באותה רוח דברים, אותם אנשים שמחזיקים מאותה מועצת חכמי תורה שעל פניו אי אפשר להתעלם מהעניין הזה שהחוק הזה משרת את אותם אנשים, או שהם ההוגים של החוק הזה, או של כל מערכת הכשרות. אדוני, אני קראתי את מה שכתבת ואני באמת מקווה שזה יתקבל. חלק מהדברים אין ספק שנותנים פתרון, יש בהם גרעין של פתרון לבעיה הכי קשה שיש בחוק, זה נושא ההעסקה, ואני דרך אגב יכול להגיד שלדעתי בלי הנושא הזה בכלל לא היינו יושבים פה. זאת אומרת לא לפי מה אתה מציע, אלא אם הם היו יודעים בסוף שזה מה שיהיה הם בכלל לא היו מביאים את החוק הזה. אני כבר אמרתי, אני מתעקש על זה, זאת מערכת לאורך שנים מושחתת, ילדים של עסקנים שמנהלים חברות ענקיות, העסקות כפולות של משגיחי כשרות שהרבנות או העסקים משלמים להם ובאותו זמן הם נותנים גם כשרות לבד"צ בית יוסף או לבד"צים אחרים. אני חושב שיש קשר ישיר בין מעמדה של היהדות במדינת ישראל לבין השחיתות שעוטפת את המוסדות שמרוויחים מזה כסף. אני רק יכול להגיד נתון אחד – אני הייתי בטוח שעצרו את המנכ"ל, לא ידעתי שהוא פה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם אוויל מחריש לחכם ייחשב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מודה לך על הדאגה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני דרך אגב רוצה שכולם יתחתנו בישראל כדת משה וישראל. אני כמובן בעד לאפשר לכל אחד בסוף איך שהוא רוצה, אבל הייתי רוצה שיתחתנו כדת משה וישראל. לצערי הרב עקב מה שעשינו, מה שהמדינה, מה שבעיקר תנועת ש"ס עשתה ליהדות במדינת ישראל, זה שהמתחתנים כדת משה וישראל, המספר שלהם הרבה יותר גרוע. אני רוצה טיפה על העקרונות. אנחנו מדברים פה ומתעקשים, גם בתוך ההצעה של החוק הזה על חלוקה גיאוגרפית, קטנה מאוד דרך אגב. אני רק רוצה להזכיר, אני לא בטוח שהזכרתי את זה כאן, גם כשדיברנו על חוק גיור ב-2014 עם הרב דרוקמן זצ"ל, ואמרנו שלא יכול להיות שרב ברמת גן שמוסמך ברמת גן על ידי הרבנות הראשית לגייר לא יכול לגייר בגבעתיים. אז הרב דרוקמן הציע, נענה, הציע, לא משנה איך, לחלק את המדינה נגיד לשישה מחוזות ובתוך המחוזות יוכלו לתת כשרויות - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גיור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גיור, סליחה. גם לא באותו דבר. אני חושב שעצם הפתיחה, ואנחנו מקבלים כל הזמן פניות, עצם זה שמשגיח יידע, והרבנות הראשית תהיה רגולטור לצורך העניין הזה, אבל משגיח יידע ובעל עסק יידע שהוא לא אסיר בידיים של משגיח אחד, לא משנה מה יהיה ומה הוא דורש, לדוגמה 14 ילדים בליל הסדר, אורחים שהוא יביא, בתמורה לזה שהוא ישגיח או שהוא השגיח או שהוא נותן כשרות, אז כשיבואו אנשים – אני אזכיר לך שגם כשיש גופי התנדבות שמזמינים חיילי מילואים ומשפחותיהם לסופי שבוע או לחגים, אף אחד לא חולם שלוחם או מפקד לוחם יביא איתו עשרה או 12 או 14 אנשים לאותו סוף שבוע על חשבון עמותה, על אחת כמה וכמה על חשבון המדינה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה. מה שאני שואל, גם בד"צ בית יוסף לדוגמה, אין לו סניף בכל מועצה דתית, הוא יושב בירושלים עם המרצדסים, לא יודע איזה מכוניות עכשיו יש לו, וזורק את הכשרויות בכל הארץ. אם בד"צ בית יוסף או הרב לנדאו, לא משנה מי, או העדה החרדית, יכול לשבת במקום אחד ולתת את הכשרויות במקומות אחרים, למה אנחנו לא יכולים לאפשר את זה למועצה הדתית, למשגיחים של המועצה הדתית, לרבנים? אני לא מצליח להבין את זה. דרך אגב, גם כשרות צהר, לא ישב אותו משגיח כפוף לאותה מועצה מוניציפלית. אותו אחד, אתה הכשרת אותו, אם אתה רוצה שהרבנות הכשירה אותו, נתנה לו סמכות שיוכל ללכת ולתת כשרות בכל מקום. דרך אגב זה מאוד הגיוני, חוץ מאשר אנחנו רוצים לתת המון תפקידים וכמובן להרבות שחיתות בישראל. בשורה התחתונה, אני חושב שאנחנו שבויים כאן כולנו, גם אתה דרך אגב, גם אני במידה מסוימת, במה שהתקבע פה לאורך שנים שמראש הוא רקוב. אין ספק שאנחנו לא דורשים מה שאנחנו דורשים במחדלים מהצבא, מהשב"כ, לא משנה ממי, שיפיקו לקחים, שיעזבו את התפקידים שלהם, נכשלו בתפקידים שלהם. זה אותם אנשים, זאת אומרת אלה האנשים שהביאו את המצב של השחיתות, של הרבנות, של היהדות במדינת ישראל, לאן שהיא נמצאת היום. לכן עצם זה שאנחנו כאילו דנים איתם כאילו גם הם ימשיכו, לא משנה איזה תקנות ניתן להם לבצע, אני חושב שזאת בעיה קשה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני שמח שמנכ"ל משרד הדתות נכנס, כי הנושא עוסק בו. אני מייצג את חברי חבר הכנסת טור פז ששלח מכתב בהול דחוף ליועצת המשפטית של הכנסת וליועץ המשפטי של הוועדה וליועצת המשפטית למדינה שבו דרישה שמנכ"ל משרד הדתות לא יישב בדיונים בוועדה מכיוון שהוא נמצא בניגוד עניינים, האחד, מכיוון שבני משפחתו והוא חולשים על נתח ענק - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא קראת את המכתב של היועמ"שית של משרד הדתות. תקרא את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תעיר לי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני כן אעיר לך כי אתה מדבר שטויות. אחת. שתיים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדבר שטויות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> דבר שטויות. אם אתה רוצה לדבר שטויות, זו זכותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. מלכיאלי, הבנתי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שזו תהיה הכותרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קודם תשרת, אחר כך תעיר לי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> קודם תדבר לעניין, אחרי זה אני אגיב לך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קודם תשרתו, אחר כך תדברו איתי. יתרה מכך, בעקבות המכתב שנשלח והתחקיר שבוצע בערוץ 13 חזקת החפות עומדת לו, חלילה וחס, אבל עקב החקירה שנפתחה ועקב זה שהוא מצוי בניגוד עניינים, הוא לא יכול לשבת בדיוני הוועדה ולהתערב בכל הנושאים האלה. מה עוד שבתפקידו הנוכחי כמנכ"ל משרד הדתות, מוחרתיים הוא הופך להיות מנכ"ל הרבנות הראשית. משהו פה לא מסתדר ביושרה. אני הייתי בכלל מצפה ממך, יהודה, לקום ולהגיד: אתה צודק, או עזבו, למען הנראות, למען הכשרות - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני מבין שאתה מאלה שלוחמים למען שלטון החוק ואתה מאלה שסומכים על היועצת המשפטית לממשלה והיועמ"שים, אתה לא יכול לדבר כפול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני עכשיו לא ידבר ולא יקטע אותי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אתה הפנית דברים למנכ"ל, מה זאת אומרת? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני לא סיימתי . << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אתן לך תשובה אחת ברורה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה מדבר אליו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא סיימתי ואחרי שאני אסיים זכותך כיושב ראש לתת - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יכול לדבר כמו פרא אדם ולא לצפות שיענו לך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מלכיאלי, תיזהר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, אני לא איזהר. אתה תיזהר במה שאתה מדבר, כי אתה מדבר כמו פרא אדם. אתה והחבורה שלידך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה משתמט, לא משרת - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתם לא מבינים את החוק, אתם לא קראתם את החוק ועדיף שתשתקו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> - - אתם מושחתים, החוק הזה מושחת, החוק הזה יעלה 110 אלף מיליון שקלים אם אנחנו - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מיליארד. אתם לא יודעים לקרוא בלי ניקוד. אתם עמי ארצות בהבנת הנכתב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תקשיב טוב, אתם לא עושים עלינו רוח. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתם לא מבינים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתם מושחתים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כן, תחזור, תחזור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה יעלה לציבור 600 מיליון שקלים - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ככלב השב אל קיאו, ככסיל שב על איוולתו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. מרתק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תפריע לי. אתה יכול לא לקבל. ואדוני המנכ"ל ימתין עד שאני אסיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מיקי, לגופו של עניין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לגופו של עניין אני ארצה לשמוע גם היועץ המשפטי של הוועדה, לטעמנו הוא בניגוד עניינים גם כי הוא עובר ל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הייעוץ המשפטי לוועדה בניגוד עניינים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה לשמוע, לא שמעת - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רציתי לוודא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא שמעת את החלק הראשון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, שמעתי היטב, אני רק רציתי לוודא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אמרתי שאני ארצה לשמוע את היועץ המשפטי של הוועדה. האם יש כאן ניגוד עניינים? האם ראוי שהוא יישב פה כמי שחולש על אימפריית כשרות ויש לו עניינים בעניין הזה, יש לו אינטרסים? הייתי מצפה גם ממך, יהודה, לבוא ולהגיד ואלאק, למען הנראות, עזבו אותי, תמשיכו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הייתי מצפה ממך לקרוא את החוק לפני שאתה תוקף. ולא ואלאק ולא וואלה, תקרא את החוק ואחרי זה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, תקשיב - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חבר הכנסת מיקי לוי, שמענו, רק מילה אחת אני רוצה לומר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אאפשר לך, המנכ"ל, להגיב ואז הייעוץ המשפטי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני באמת חשבתי שאתה מאלה שלוחמים כל היום, שלטון החוק, מעמד היועמ"ש לממשלה, מעמד הייעוץ המשפטי, שלפחות אלה שנותנים לך את דפי המסרים בנושא הזה גם היו מעבירים לך את חוות הדעת הכתובה שנמסרה כבר שלוש פעמים לשלושה גופים שנמצאים פה, שמנסים כל הזמן להכפיש ולהכפיש. רק ליידע אותך, הלוחמים הגדולים ביותר נגד החוק הזה זה כל הבד"צים, כולל צהר, זה בסדר גמור, הם הנפגעים העיקריים בכל החוק הזה. אם היית מבין את החוק היית מבין שהם לא הנהנים, על אף כל מה שאתמול כתבו עוד פעם. אני לא אגיד לך על החקירה כיוון שכמו שאתה יודע, כאיש משטרה לשעבר, ומבין שאם נחקרתי ואחרי זה חזרתי לעבודה וללא שום הגבלות, אזי החוק מתיר. היועץ המשפטי גם של הוועדה וגם של המשרד הוציא חוות דעת ואני מצפה ממך לכבד את מעמד הייעוץ המשפטי ולקבל את הדברים. הם לא עובדים אצלי ולא עובדים אצלך, הם כתבו חוות דעת שנכתבה בצורה מכובדת, תכבד גם את המעמד הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלנו אותה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה לא קיבלת כי לא ביקשת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לבקש, צריך לקבל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה שנתן לך את המכתבים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תגיד לי 'כי לא ביקשת', אני לא צריך לדעת שיש חוות דעת, צריכים למסור לי הודעה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אתה לא - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תחנך אותי, יהודה, לא אתה ולא מלכיאלי המשתמט הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש חוות דעת, כיוון שאני לא - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מסתכל על פניהם של המשתתפים כי אני רואה שהם נהנים מאוד מהדיון הזה, החיוכים מסגירים, כאילו ממש אנחנו באולפן הפטריוטים, ואף על פי כן אנחנו התכנסנו פה לדון בנושאים אחרים, אף שבאמת הסוגיה מרתקת. היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, סליחה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, שנייה, הוא ביקש, אני רוצה שהוא יגיב. לא אשכח אותך, גלעד קריב, אל תדאג. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה תודה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מגלעד לגלעד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, נא להפריד. זה לא לעניין. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אתייחס לסוגיית ניגוד העניינים. אנחנו קיבלנו בשבוע שעבר מספר פניות שנוגעות לניגוד העניינים של הנהלת המשרד ואני אענה במרוכז, יחד עם הפנייה של חבר הכנסת טור פז וחבר הכנסת מיקי לוי היום בדיון. הסדר ניגוד העניינים נקבע על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד לשירותי דת בשיתוף משרד המשפטים, לנו כייעוץ המשפטי לכנסת אנחנו לא עוסקים בניגוד העניינים של פקידי ממשלה באופן כללי ובניגוד העניינים של מנכ"ל המשרד, אין לנו דרך לבחון את הסדר ניגוד העניינים שלו, אם הוא עומד בו או לא. היועצת המשפטית למשרד ענתה בכתב לפניות שהוגשו בשבוע שעבר שמנכ"ל המשרד לא חורג, לדעתה, מהסדר ניגוד העניינים שנקבע עבורו בהקשר של הצעת החוק הזו, אנחנו לא שמענו - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא בא להיות הבוס שלך, נכון? הוא בא להיות מנכ"ל - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה אתה מפריע? אני רוצה לשמוע את התשובה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בא לי להפריע. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו רוצים לשמוע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, מותר לי להתפרץ. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה המשנה באבות אומרת על התפרצות באמצע? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מותר לי, מה לעשות? זו קריאת ביניים, מקובל בבית הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הפניות הוגשו במקביל גם למשרד המשפטים, למשנה ליועצת - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלתי שום הסדר ניגוד עניינים. והיועצת המשפטית, אם אתה לא עשית את זה, אז זה לא מופנה אליך, זה מופנה אליה, גלעד. מה שנאמר כאן, כי אתה קבעת? לא, מסתבר שלא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו לא קובעים את הסדרי ניגוד העניינים של - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל את ההסדר שלו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> או שתיתן לנו כמה מילים, כי הוא בא מחר להיות הבוס שלך, נכון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מיקי, תנו לו רגע להשלים את הדברים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> משפט אחרון. הפניות הופנו גם, לזיכרוני, למשנה ליועצת המשפטית לממשלה שאחראי על התחום הזה, אנחנו לא קיבלנו ממשרד המשפטים עמדה שונה מהעמדה שהוצגה על ידי הייעוץ המשפטי למשרד בהקשר הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לשאול אותו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, אני רוצה לשאול. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתם לא מנהלים את הוועדה, מה זה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מלכיאלי, אני לא שואל אותך, אתה לא מבין? אל תעיר לי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוקר טוב, חבר הכנסת גלעד קריב. אגב אני רואה שהיום קמת קצת ש"סניק. לפי הכיפה. כל יום אתה משהו אחר, אני לא מצליח לעקוב, פעם אתה קווניק, פעם אתה ש"ס, עוד רגע אתה לייט. לייט עוד לא ראיתי אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך, אתה מבין, יש כאלה לא מבינים. אני הולך עם כיפה שחורה, אומרים לי: אה התחרדת? שתדע שאנשים בציונות הדתית שלא רצו ללכת עם כיפות סרוגות בצורה מסוימת הלכו עם כיפות סרוגות בכל מיני צבעים, כולל שחור, דווקא אלה מהאגף השמאלי. אתה מכיר, לא רוצה פה להגיד שמות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תקיים על זה דיון נפרד אחר כך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, זה דיון. הכיפות, מה הן נראות ומה מייצגות זה דיון אחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. תודה קודם כל על הדברים שלך בהתייחס לאותה הכרזה באמת גסה ואומללה של אחד מהדוברים אתמול בהפגנה, אחד הרבנים. ההפגנה היא כמובן דבר לגיטימי, ההסתה היא לא לגיטימית. אני מבין שהרב אמר, חבר הכנסת מיקי לוי, ששמו ידוע, וגם הרב יזדי? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, אריה יזדי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וכמובן באופן לא מפתיע בדיקה פשוטה מראה שהכולל שהוא עומד בראשו מקבל 10 מיליון שקל תמיכה מקופת הציבור. גם בזה אנחנו נצטרך לטפל. יש הבדל בין מתיחת ביקורת, שהיא דבר לגיטימי, ואתה יודע את עמדתי, המדינה צריכה לא רק לחיות בשלום, אלא להבין שיש בזה גם ערך, בזה שגם גופים מתוקצבים או אנשים שעומדים בראש גופים מתוקצבים יכולים לבקר פעילות שלטונית, זה בסדר גמור. יש הבדל בין העברת ביקורת לבין מה ששמענו אתמול, ואז ברמה כל כך עמוקה של צביעות, גם ליהנות ולהתפרנס מכספי המדינה ששולחת את הרמטכ"ל הזה להוביל את חיילי צה"ל להגן. אבל מכיוון שאתה פתחת בדברים אז אני חייב לומר שההגינות מחייבת גם להתייחס לדבריו של הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק יוסף, שעמד גם הוא בהפגנה ובעצרת בעניין הגיוס. אני לא יודע אם מדובר באותה הפגנה, אני מקווה שלא, כי אז הוא היה צריך למחות על דבריו של הרב יזדי, אבל אמר הרב יצחק יוסף שחיילים מתים עכשיו בגלל הגזרות על בני תורה. אני באמת חייב לשאול מה עובר בראשו של רב שעל פניו מעורב בצורכי ציבור ומעורב בבריות, בכל זאת היה רב ראשי במדינת ישראל במשך עשר שנים, מנהיג תנועה, שמעז לעמוד ולומר באופן פומבי, כשברור לו שזה יגיע לאוזני משפחות שכולות. אגב יש משפחות שכולות שאין לי ספק שהן מצביעות לתנועת ש"ס, שהוא היום נחשב כמנהיגה הרוחני. מה אמורות לחשוב משפחות שכולות, כולל כאלו שקמו משבעה בשבוע שעבר, כשהרב הראשי לשעבר, נשיא בית הדין הרבני הגדול, אומר שחיילים נופלים עכשיו בשדה הקרב לא בגלל שהם יצאו חושים לפני אחיהם להגן בגופם ובנפשם על החיים של כולנו, אלא בגלל שבבית הזה עסוקים בשאלה של גיוס בני ישיבות. איך אפשר לקבל דבר כזה? שאדם שנשא באחת מהמשרות הציבוריות הבכירות במדינת ישראל, שמעורב עדיין בצורכי ציבור, לפני שנכנסת, אדוני היושב ראש, היו לי חילופי דברים עם חבר הכנסת מלכיאלי, על עניינים, אני אפילו לא חוזר עליהם בפומבי כי הם יותר קשורים ב – הייתי אומר דוק של רכילות יש בהם, אז אני לא מדבר על הדברים האלה, אבל אני שואל אותך, אדוני, חבר הכנסת טל, האם יעלה על הדעת שרב ראשי לשעבר במציאות הזו שבה משפחות יושבות שבעה, יעמוד ויאמר שחיילים נופלים בשדה הקרב בדרום לבנון בגלל הגזרות בעניין גיוס בני ישיבות? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה לעזור לך לעשות פיליבסטר, את התורה של היהדות הרפורמית אני לא מכיר. ביהדות האורתודוקסית, והרב יצחק יוסף, הראשון לציון, כאחד ממנהיגי הדור, שדיבר הרבה מאוד על הכבוד גם לחיילי צה"ל, יש גם אמונה שהתורה היא מגנה על עם ישראל והיא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אולי, אולי - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ואם אצלכם ביהדות זה פחות - - - בזה, אז תלך. אפשר להתחיל לקיים על זה דיון, אבל זה לא הדיון עכשיו, חבל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת מלכיאלי, יש הבדל במסורת שלנו - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לי יש מסורת של 3,000 שנה, אני לא יודע מה יש לך. לי יש ממשה רבנו עד היום, אני לא יודע איפה אתה נכנסת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מציע לך, בהפטרה לפני כמה ימים קראנו את דברי הנביא מיכה, והצנע לכת עם אלוהיך, אל תיקח על עצמך, אתה לא אפוטרופוס לקדוש ברוך הוא, לא אפוטרופוס לתורה. קצת צניעות - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הצניעות ממשה רבנו עד היום נמצאת ביהדות האורתודוקסית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא נציגו של משה רבנו ולא נציגו של אלוהים, קצת צניעות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עד עכשיו המשכתי כדברי היושב ראש, למדתי ממנו, איך צריך להגן על כבודם של חיילי צה"ל והמשפחות השכולות. עכשיו לגוף הדברים. אני לא רוצה לדבר באופן כללי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל, גלעד, בקצרה קצת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר, החקיקה חשובה, רפורמה, הכול בסדר, שום פיליבסטר. דעתי לגבי הביטול של הרפורמה שנעשתה היא ידועה וברורה, אז אני רוצה להתמקד בכמה דברים יותר נקודתיים ובעצם להעלות כאן כמה שאלות. קראתי את חוות הדעת של משרד הדתות לגבי תהליך הרגולציה, היא נראית לי קצת מוטית ומסמנת את המטרה. זו לא הכוונה בדוח רגולציה. בדוח רגולציה, כשבוחנים חלופות ובטור אחד של חלופה אחת הכול שלילי, אין שום נקודה חיובית, והחלופה השנייה שאליה מכוון התיקון הכול חף מבעיות, אז ברור שהנייר לא שווה את המילים שמודפסות עליו, שלא היה פה שום תהליך רגולציה אמיתי או RIA אמיתי. לכן אני מבקש לדעת, אדוני היושב ראש, מה הייתה המעורבות של רשות האסדרה בבחינת תהליך ה-RIA. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הם היו פה והציגו את עמדתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, אני אעבור עליה בפרוטוקול, כי דוח הרגולציה של המשרד הוא בעיניי לא רציני. הנקודה השנייה שאני מבקש לומר, אדוני, שאני מבקש חוות דעת קצת יותר רצינית לגבי הנושא התקציבי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו נדבר על זה, אמרתי שזו הסוגיה המרכזית שאנחנו נדון בה היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר השלישי שאני מבקש להבין היא הסוגיה, לא התקציבית, אלא הסוגיה התעסוקתית. אני אתן דוגמה למה שלי לחלוטין לא ברור, איזה דין משמעתי חל על משגיחי הכשרות. הרי יש פה דגם שמצד אחד אומרים לנו שהם לא עד הסוף עובדי מדינה או עובדי מועצות דתיות בהקשר הזה שמעמדם כמעמד עובדים בשלטון המקומי, אבל יש פה גם דגם של העסקה במיקור חוץ. האנשים האלה מפעילים סמכות שלטונית, אז אני מבקש להבין מה כל מנגנון הדין המשמעתי ואני אבקש כאן התייחסות של משרד המשפטים לכל הדין המשמעתי שחל על האנשים האלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מעלה שאלות, ידידי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אבל אתה מדבר כבר עשר דקות, גלעד. אמנם אתה מדבר רגוע היום, שזה מעולה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רגוע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מעולה, אבל דבר גם קצר, רגוע וקצר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברי כנסת לא נמדדים בזה שהם מדברים קצר, אלא אם הם מדברים עניינית. אז אני מעלה שאלות שנוגעות למין העניין, כל מיני שאלות. תן לי להעלות שאלות, אני אפילו לא מתיימר לדעת את התשובות. שאלה אחת, אני רוצה להבין את כל מערכת הדין המשמעתית שחלה על העובדים הללו, על משגיחי הכשרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גלעד, כדי שהדיון יהיה דיון ענייני, אנחנו עכשיו בשלב הערות הפתיחה. בשלב הערות הפתיחה, אפשר התייחסויות גם בנושאים שהם לא כרגע מונחים על השולחן. אנחנו עכשיו עוברים על כל החוק מראשיתו ועד קצהו, ואז בכל סעיף תתייחס לנקודות, אין שום בעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכיוון שעשיתי את שיעורי הבית שלי, למרות שאני לא פה בכל הדיונים, כי ברוך ה' עסקינן גם בדברים חשובים אחרים, אז דווקא אני לא מעוניין בהצהרות כלליות, אני אומר כמה נקודות. תן לי לסיים, אני לא אאריך לחינם, ייצא שכרך בהפסדו, כמו ברפורמת החלב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה רוצה לעצבן אותי בכוח, הא? אתה רוצה שאני לא אהיה רגוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר הנוסף שאני מבקש להבין הוא ההיבטים התעסוקתיים. אני אומר מראש כבר שאני אבקש חוות דעת של ייעוץ וחקיקה בתחום של דיני עבודה, כי אני חושב שאנחנו לוקחים כאן קבוצה גדולה של עובדים, נכון שיהיה כאן הסכם קיבוצי, אבל הסכם קיבוצי לא פותר את הלימבו הזה שלא ברור מה – אני יודע מה זה עובד בגוף פרטי, אני יודע איזה מערכת של דיני עבודה חלה עליו, אני לא מצליח להבין איזה מערכת של דיני עבודה תחול כאן על העובדים. יופי שיהיה הסכם קיבוצי, אני בעד הסכם קיבוצי, אבל אלה עובדים שבחלקם הגדול יועסקו על ידי גופים שלטוניים. אני לא מדבר על מיקור חוץ, מיקור חוץ זו מערכת אחרת של דינים. אותם עובדים שיועסקו על ידי המועצות הדתיות, האמירה הזאת שיש משק כספי סגור, כל הכבוד לה, אני חושב שהיא לא מחזיקה מים, אנחנו ניכנס פה לדיון עם האוצר, היא לא מחזיקה מים מהבחינה האוצרית, ואני אראה שזה סתם אמירות באוויר. אבל תעזבו רגע את הכסף, גם אם המדינה נותנת כסף, אתם כרגע אומרים שיש פה משק כספי סגור, אז מה קורה, כשהמקור התקציבי נגמר אז קמה עילה לפיטוריו של האדם? איפה זה קיים בשירות הציבורי? איפה קיים בשירות הציבורי מצב כזה שאדם - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה המצב היום בשטח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל המצב היום בשטח, חבר הכנסת מלכיאלי, שם את משגיחי הכשרות בקטגוריה תעסוקתית מסוימת. כדרך אגב אני, להבדיל מדוח הרגולציה של משרד הדתות, לא התבקשתי, אבל אני יודע גם לפרט את העיוותים שקיימים במצב הנוכחי, כולל גם בזכויות העובדים וגם בהקשר של ההקפדה בכשרות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> והחוק הולך להסדיר את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הוא לא מסדיר את זה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אז בוא נצלול לחוק ונדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר לך מה אני רוצה - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זאת הקדמה, בוא ניכנס לחוק ונדבר על זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, אז עוד שנייה ניכנס. אני מבקש לדעת את כל ההיבט התעסוקתי על ידי ייעוץ וחקיקה בתחום דיני עבודה. שתי הערות קצרות. אחת, לא דין רגולטור שמגיע לבית עסק לבצע ביקורת שנתית, אוהד, אנחנו יודעים למשל שכיבוי אש מבצע ביקורות, אבל כיבוי אש לא מתהלך ב-ד' אמותיו של העסק הפרטי כל יום, הוא מגיע פעם בשנה לבצע ביקורת כרגולטור, או רישוי העסקים של המועצות, פה אנחנו מדברים על סיטואציה אחרת. אנחנו כולנו רוצים שבעסק שבוחר להיות בהשגחה, שהמשגיח לא יופיע פעם בשנה ועוד פעם לפני פסח, נכון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני רוצה רגע לדבר על זכויותיו של בעל העסק. לפעמים יש גם עניינים – אבל, ידידי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל באמת אתה כבר כמעט 20 דקות מדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואני אמרתי משהו לא ענייני עד עכשיו? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, כי זה לא קשור עכשיו לסעיף. אמרתי, בוא נצלול לסעיפים ונדבר בכל סעיף, ואז בשמחה, אין בעיה, אני אשמח לשמוע את ההערות שלך בסעיף הרלוונטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל בצורה לא קנטרנית אני רוצה להשלים. אם יש נושא שהחוק לא מתייחס אליו, רק תאמר לי מראש, שאני אדע לבוא. מתי אני יכול להעלות נקודות שהחוק לא מתייחס? החוק לא מתייחס לשאלת מעמדו של בעל העסק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כל הדברים שהעלית אלה דברים שהחוק מתייחס אליהם, כל מה שהעלית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הנקודה שעכשיו אני מעלה, החוק לא מתייחס. אין לי בעיה, לא באתי לעשות לך פיליבסטר בשלב הזה, אל תדאג. ב-40,000 הסתייגויות שתקבלו, זה השלב של הפיליבסטר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מעולה, מצוין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני רוצה לשאול, אני מבטיח, אני אמצא גימטרייה בשביל קרעי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, קרעי זה לא פה, קרעי זה בוועדה אחרת, אתה מתבלבל. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> במורשת של קרעי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה לעסוק בשאלת זכויות בעל העסק? תאמר לי, אנחנו נעשה על זה דיון. עכשיו אתה רוצה שאני אעלה את הנקודה או אחרי? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אחרי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק מבקש שיירשם לפרוטוקול שאני מבקש שיתקיים דיון במעמדם של בעלי העסק לאור המתווה המיוחד, ואני כמובן גם מבקש לפרוטוקול שהייעוץ המשפטי יבהיר שלשון החוק כמובן מאפשרת גם העסקה של משגיחות כשרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה רואה, אתה מעלה דברים שכבר דנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל למה אתה כועס עליי? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא כועס, אתה כבר מדבר 20 דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש משהו שהוועדה ביקשה ממר רפי יוחאי, עשר שנים אחרונות קנסות שניתנו, ועדיין לא קיבלנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוהד, משפט אחד, לגבי הסדר ניגוד העניינים, מה שקראתי כאן בתחום הכשרות, על מה שאסור לו לעסוק - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ביקשנו את זה כבר לפני שתי ישיבות ואמרת שאין בעיה ועדיין לא קיבלתי את הרשימה של הקנסות בעשר השנים האחרונות. אם אתה לא מתכוון תגיד שאתה לא מתכוון להביא לנו, אבל היה יושב ראש הוועדה שאמר שתמציא את זה לוועדה. אם אתם לא מתכוונים להמציא, אז, גברתי, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוהד, משפט, רק לראות שזה לא סותר את זה. כתוב בתחום הכשרות על מה אסור ליהודה אבידן להתעסק, אני מקריא מהסדר ניגוד העניינים: בכל עניין הנוגע להליכי הסמכת מועצה דתית תל אביב-יפו, מועצה דתית רמלה, כמועצה דתית מוסמכת לתת שירותי השגחה בהתאם לתיקון מספר 3 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ב-1983. מה שאני שואל, האם החוק הזה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מבטל את האפשרות לתת הסמכה למועצה הדתית ולכן זה לא רלוונטי. אם תקרא את חוות הדעת ותמתין בסבלנות, תבקש את חוות הדעת הכתובה, אתה תקבל תשובה על כל סעיף וסעיף שכתוב שם, לא השאירו שום דבר, לא לפרשנות, לא לגחמות שלי ולא כלום. אז תמתין, במקום לקרוא את ניגוד העניינים. תקרא את ההמשך של ניגוד העניינים שזו חוות הדעת שיצאה מהיועץ המשפטי שנותנת לך תשובה על הכול. אתם לא מכבדים את מוסד היועץ המשפטי, אתם מדברים שפה אחת ובשפה שנייה תוקפים. תקבל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי ואחרי זה תתקוף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה אתה מתרגש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כי אתה תוקף ברמה האישית, אתה יורד לרמות בזויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ולכן אני עונה לך באותה צורה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בזויות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן, בזויות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ארגון כושרות, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה בזויות? לא הבנתי מה זה בזויות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תסתכל בערוץ הכנסת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נעצרתי, לא נעצרתי, עזוב. אתה מדבר בשפה אחת ו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה לכולם. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> הוזכר פה הרב דרוקמן זצ"ל, אז אני מקריא מתוך החלטה של מועצת הרבנות הראשית לישראל ביום א' בשבט, שהרב דרוקמן חתם עליה, על פי ההלכה ובהתאם להחלטת מועצת הרבנות הראשית אין לרב דין כשרות שלא במקום כהונתו או במקום כהונת מרא דאתרא מלבד מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל והעושה כן פורץ גדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור שזה כך היה. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> לא, ציינת שהרב דרוקמן חשב כך. גם על הגיור הוא כתב פה, אבל אני הזכרתי כשרות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמרתי לך מה אני דיברתי איתו. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> בפעם אחרת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי לך, אני יודע את זה, אני מכיר מה הרב דרוקמן חשב על הרבנות הראשית, כשישב שם עוד הרב קוק, אני מכיר את זה. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> לא ישב פה הרב קוק כשהוא חתם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך מה הוא חשב, תאמין לי שאני יודע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו עכשיו חוזרים על החוק מהתחלה ונעבור על כל הנקודות והתיקונים שהוכנסו לאורך הדרך. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עד עכשיו היינו מאוד עדינים, אבל אני רק רוצה להבין אם אנחנו חוזרים עכשיו על כל התיקונים מאפס לפני שדנו באירוע המשקים הסגורים שלא דנו בו, ולא בפעם הראשונה. אנחנו לא חוזרים על התיקונים בו, אלא לא דנו בכלל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וזה הנושא שאני העליתי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא הוקרא ולא התקיים דיון ולו פעם אחת. האם אנחנו חוזרים עכשיו על כל התיקונים של כל הדברים שכבר הוקראו והתיקונים שלהם, או חוזרים למה שעוד לא הוקרא פעם אחת? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אמרתי, אנחנו נתחיל לחזור על כל התיקונים, על כל הסעיפים שהוערו לגביהם הערות ועכשיו אנחנו רוצים לשמוע נוסח מתוקן, ואז אנחנו נדון בהרחבה בנושאים של סעיף 20 שטרם הוקרא וההסדר הכספי לגביו ואחר כך גם בנושא של ועדת השגות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רק מזכיר ליושב ראש שנושא של משק הכספים, ההלימה להכנסות, היה בוועדת שרים פעם אחת, ירד פעם שנייה לאור דרישת היועץ המשפטי של משרד האוצר, נתן חוות דעת מאוד ברורה, זה הנוסח שהוסכם עליו בממשלה עם היועץ המשפטי של האוצר ואנחנו לא משנים אותו בנושא הזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הנוסח כרגע שנמצא בנוסח הוועדה הוא לא הנוסח אחד לאחד ממה שהיה בוועדת שרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה הנוסח שיהיה מבחינתנו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לכן אני רוצה להבין על איזה נוסח אנחנו דנים. אני מאמינה שאחרי הדיון תהיה לא מעט עבודה פנים ממשלתית, יהודה, שנצטרך לעשות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בעזרת ה' אחרי שהחוק יעבור אנחנו נעשה עבודה פנים ממשלתית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לכן הצעתי שנקרא אותה לפחות פעם אחת כדי שנוכל, בהינתן זה שאני מבינה שהיום הכוונה היא להתקדם, שנוכל לעבוד ולא להגיע לזה בסוף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הבנתי. אוקיי, בסדר. << אורח >> רוני מר: << אורח >> אנחנו נמצאים כאן בדיון, כשתעלה השיחה על הסעיף הזה נוכל להגיד בדיוק מה אמר היועץ המשפטי של משרד האוצר ומה לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקיי, בסדר, מקבל את בקשתכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא הדיון שאנחנו מנהלים עכשיו? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נתחיל מזה ואז לשאר העניינים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עכשיו התיקונים של החוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, היא ביקשה ש - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך על התיקונים? עוד לא התקיים הדיון העקרוני בעניין המשק הסגור, כל הסיפור התקציבי לא נידון כאן. היושב ראש אמר שהנושא התקציבי יידון עכשיו, זה לב הדיון, אז מה עוברים לנוסח? יש לי המון המון שאלות על העניין התקציבי שאני רוצה לשאול את נציגי האוצר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, עכשיו לא שואלים את נציגי האוצר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מה עושים עכשיו? לא אמרת שאנחנו עכשיו מקיימים דיון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, בוקר טוב, אמרתי לכם לבוא היום שמחים. אני רואה שיש אנשים שמחים מדי. אנחנו 50 דקות בתוך הדיון, אני רוצה שאנחנו נתחיל, נעשה בצורה מסודרת. קיבלתי את בקשת משרד האוצר, אנחנו נתחיל קודם כל מהנושא התקציבי, כיוון שאני מבין שיש השלכות אחר כך על נקודות אחרות, כדי שנסגור את הדברים מכל הכיוונים ואחר כך נתקדם הלאה לשאר הנושאים. אז אנחנו בסעיף 20. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה סעיף שעוד לא הקראנו למעשה. אנחנו נקריא אותו ואז נפתח את כל הנושא לדיון. בעמוד 16 בנוסח שלפניכם. החלפת סעיף 2יד והוספת סעיף 2יד1 20. במקום סעיף 2יד לחוק העיקרי יבוא: "תשלום בעבור שירותי השגחה ותעודת הכשר 2יד. (1) רשות כשרות מקומית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, לפי העניין. (2) שכרו של משגיח ישולם על ידי רשות כשרות מקומית או מי מטעמה. (3) מלבד התשלום האמור בסעיף קטן (ב) לא יינתנו למשגיח בעבור ביצוע תפקידו זה כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, ממי שאינו רשות הכשרות המקומית או מי מטעמה. (4) רשות כשרות מקומית או מי מטעמה לא ייתנו למשגיח שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי תוצאות שירות ההשגחה שיבצע. וכאן יש את סעיף 2יד1 שאנחנו מבקשים להוסיף. אנחנו הסברנו בדיון הקודם שזה סעיף שבעיקרון היה בהוראות המעבר, אנחנו סברנו שיש לקבוע אותו כסעיף מהותי. אופן העסקת משגיחים 2יד1. (1) משגיח יפעל מטעמה של רשות כשרות מקומית. (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2יד, מועצה דתית שלא העסיקה משגיח ערב תחילתו של תיקון מספר 5, לא תעסוק משגיח כשרות כעובד המועצה אלא אם נחתם הסכם קיבוצי שיחול לגבי המועצה ואשר יבטיח שהעסקת המשגיחים על ידי המועצה תהיה בהלימה להכנסות המועצה הדתית מפעילותה בתחום הכשרות ושיאושר לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. כאמור זה סעיף שהופיע כהוראת מעבר, אנחנו סברנו שצריך לקבוע אותו באופן ישיר כהוראה מהותית בחוק. אנחנו לא התייחסנו פה לשאלה כללית של האם כל ההסדר הוא יהיה כמשק כספים סגור או לא. כרגע, כפי שהוצע בהצעה הממשלתית, העניין הזה של משק כספים סגור, כן או לא, הוא מתייחס רק לסוגיה של ההעסקה הישירה של המשגיחים על ידי המועצות הדתיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני הוא גם ממלא מקום היושב ראש? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, אני הבייביסיטר שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה רבה, בכינון ישיר מה שנקרא. אתה יודע מה זה כינון ישיר? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא. הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא מפתיע אותי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גלעד, היית שריונר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל מי לא יודע מה זה כינון ישיר? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני. הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אמצא לך איך אומרים את זה בארמית בבלית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כולם כבר מצביעים, רגע, שנייה. אני אאפשר, מבטיח שאני לא אשאיר אנשים שצריכים לדבר בסוגיה הזאת ולא יקבלו את הזמן. בנחת, לא צריך להיות בלחץ. יש לנו יום ארוך, לילה ארוך, אנחנו פה בלי הגבלת זמן, הכול בסדר. אני אגיד כמה דברים. העקרונות, כפי שאני רואה אותם, אני מדבר פה כרגע גם על דעתו של שר האוצר כפי שהוא רואה את הדברים. כמובן שאנחנו רוצים לנתק את כל זיקת המשגיח והמושגח, אנחנו חושבים שהמציאות הנוכחית שבה המשגיח מקבל את התשלום שלו מבעל העסק זו מציאות לא בריאה שמייצרת ניגוד עניינים מובנה וזה דבר שהוא לא טוב. אני עוד לא מדבר על כל שאר הנקודות שעולות גם מהנוסח שכרגע מופיע כאן, על כל מיני טובות הנאה ודברים אחרים שיכולים להיגרר כתוצאה מהמודל הנוכחי שבוודאי לא מוסיפים טוב, בריאות ותקינות למערכת. את הדבר הזה אנחנו בוודאי רוצים לתקן. לצד הדבר הזה אנחנו דואגים משני דברים. קודם כל הנושא של התייקרות פוטנציאלית של כל מערך הכשרות, שאנחנו רוצים למנוע אותו. זאת אומרת ברגע שאנחנו מסדירים את נושא ההעסקה של משגיחי הכשרות, הדבר הזה בוודאי בהינתן שישנן מועצות דתיות שמנוהלות בצורה טובה יותר ויעילה יותר ויש מועצות אחרות שמנוהלות בצורה פחות יעילה ופחות טובה, בין אם בגלל היבטים ענייניים שקשורים למי מנהל את האירוע וכמה מקצועי הוא, ובין בגלל אילוצים אובייקטיביים, רשויות כשרות שצריכות לתת כשרות במועצות אזוריות, שהמרחקים הם יותר גדולים וכו', זה מייצר הרבה מאוד מורכבויות שבסופו של דבר אנחנו דואגים שברגע שאנחנו מסדירים זה בהכרח מייצר התייקרות, שאנחנו אותה מנסים למנוע ושלא תקרה. בנוסף חלק ממה שאנחנו רואים כעיקרון יסוד בחוק הזה זה שאם אנחנו מייקרים את מעמדה של רשות ממלכתית, אז חלק ממה שאנחנו רוצים שיהיה זה שיהיו תעריפים אחידים, שתהיה שקיפות, כמו שכבר דיברתי כמה וכמה פעמים, שהסטנדרטים יהיו אחידים וברורים לכולם. ככל האפשר. ברור שמיד יגיד לי המנכ"ל שיש שונות בין בעלי העסק, ואני מבין את הדבר הזה, ובכל זאת שהסטנדרטים יהיו כמה שיותר אחידים, שהתעריפים יהיו אחידים וברורים, שטווח השעות וכל סוג עסק יוגדר מראש, כך שהמוצר הזה שנקרא כשרות ממלכתית יהיה מוצר ברור. כמו שלצורך העניין אדם יודע שלא משנה אם הוא גר בקרית שמונה או גר בתל אביב, כשהוא צורך חשמל והוא משלם על חשמל אז הוא משלם תעריף אחיד והוא יודע מה המוצר והוא יודע מה הוא מקבל והוא יודע כמה הוא משלם, גם אם לצורך העניין לוקח יותר קילומטרז' של חוטי חשמל ועמודי חשמל עד שמגיעים אליו, ובסופו של דבר אנחנו מסדירים משהו שהוא ממלכתי. כך צריך להיות העיקרון. עוד פעם, ככל האפשר במגבלות האובייקטיביות גם בנושא הזה. אנחנו כן דואגים שעוד לא פיצחנו את הנושא של ההסדרה, של איך מעסיקים את משגיחי הכשרות. אני כן רוצה לבקש כאן גם מנציגי האוצר לנסות להציע נוסח שייתן מענה לדבר הזה מתוך הבנה שאנחנו כרגע לא נוכל עכשיו להכניס את ההסדר ללשון החוק, אבל אני כן רוצה להגדיר איזה שהוא לוח זמנים סביר והגיוני שבו אתם תבואו עם הצעה בעניין הזה. צריך להביא איזה שהוא הסדר של השר לשירותי דת באישור של שר האוצר, או הרבנות, שיביא הסדר לכל הנושא הזה בתוך טווח זמן הגיוני וסביר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תפרט, אדוני, מה זאת אומרת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מלכיאלי, מה קרה? תאמר תודה שאני לא בדיון על חוק-יסוד: לימודי תורה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רק שואלת אם להתייחס לליבת הבעיה או ל – << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אפשר להוסיף כמה שאלות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראשית אני רוצה להזכיר שבלי שום קשר לנושא של חקיקה פרטית שדורשת תקציב - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא חקיקה פרטית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה ממשלתית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם באמת בשלב שאתם חושבים שאני צריך שאתם תזכירו לי אם זה חקיקה ממשלתית או פרטית? לפחות את זה תן לי קרדיט. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קיבלת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה להזכיר שלמרות שזאת לא חקיקה פרטית שדורשת נושא תקציבי, תקנון הכנסת ביחס לכל הצעת חוק מחייב הצגת הערכה תקציבית, ולכן אני אומר עוד פעם, יש לי טענות לגבי ההערכה הזאת ואני רוצה לשאול את נציגי האוצר, כיוון שאני טוען שבהגדרה להצעה הזאת תהיה עלות תקציבית די דרמטית. אני רוצה להבין לגבי סעיף 2יד1, שעליו אנחנו מדברים, אני רוצה לדעת אם יש תקדים בחקיקה להכנסת הנושא של הסכם קיבוצי שהוא תוצר של משא ומתן בין ארגון יציג של עובדים לבין המעסיק. אני לפחות לא מכיר כזה סעיף, ואני מבקש מייעוץ וחקיקה וגם מהגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר להתייחס לנקודה הזאת. האמירה שניתן להעסיק אדם ושזכויותיו כעובד יהיו בהלימה להסכם קיבוצי והמשמעות של הסעיף היא שההוראה בהסכם הקיבוצי גוברת על הסדרים קוגנטיים, זה דבר לא הגיוני, לכן אני רוצה להבין. יש פה נציג הסתדרות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש להבין את העמדה שלכם. לדעתי אם אתם מסכימים לנוסח כזה אתם פותחים פה פתח איום ונורא בהקשר של זכויות עובדים במגזר הציבורי. אז אני גם את ההתייחסות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, כבר הייתה התייחסות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תחליט, אם קוראים סעיף אז שואלים שאלות על הסעיף, אם הדיון הוא כללי, שלח אותי לפרוטוקול. אני לא מצליח להבין את הוראות הסעיף הזה. או שאפשר הוראת מעבר, אי אפשר כהוראת קבע. ההוראה הזאת לדעתי לא עולה בקנה אחד עם דין העבודה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, עוד שאלה לגבי הסעיף הזה. אני מבקש לדעת האם הסעיף אוסר העסקה צולבת, האם המשגיח שעובד בחצי משרה במועצה הדתית, בחצי הזמן השני שעומד לרשותו יכול לעבוד בגוף שמעניק תעודת השגחה פרטית, כי זה הסעיף שמסדיר את נושא ההעסקה. אני לא רואה פה התייחסות לנושא הזה, אז אני מבקש לקבל התייחסות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ואני אוסיף ברשותך, מי שעובד משרה מלאה במקום מסוים, יכול לעבוד במקום נוסף? כי אז יש בעיה עם ה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה נשאלה, בסדר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שמעת את התוספת? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, העסקה צולבת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את זה אני מבקש ואני אומר, אם זה הסעיף שמסדיר את נושא ההעסקה אני מבקש שיתקיים על גב הסעיף הזה שאלה לגבי זכויותיו של בעל העסק לבקש החלפה של המשגיח ומה חובת המועצה הדתית לעשות את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רק מילה אחת אומר לך, תזכרו דבר אחד תמיד, בסוף יש גוף אחד שזו המועצה הדתית. מי שרוצה בונוס משלם על עצמו. אחד שרוצה עכשיו בד"צ העדה החרדית ומחליט העסק שהוא רוצה, ההעסקה שלו זה לא מעניין אותי, אנחנו לא מממנים את זה, הוא מממן את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יהודה, אני לא שאלתי את השאלה הזו. אם היית קשוב אתה בוודאי היית מבין את השאלה. אני לא שואל מה זכותו של בעל העסק לקחת עוד קומת כשרות במסלול השגחה פרטית. שאלתי שתי שאלות, אחת, האם למשגיח כשרות, שמועסק ישירות או בעקיפין במיקור חוץ על ידי המועצה הדתית, מותר במקביל לעבוד כמשגיח כשרות בגוף אחר שנותן השגחה, לא כשרות. השאלה השנייה, שאולי אתה תאמר לי שזה לא בסעיף הזה, זה בסעיף אחר, אז נדחה את הדיון, אני העליתי את השאלה מה קורה כאשר בעל עסק לא מסתדר עם המשגיח, לא בגלל הקפדה. אני רוצה להבין את המנגנון ואת הזכות שעומדת לו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד האוצר, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשק הסגור זה פה? כי לא ראיתי סעיף משק סגור כאן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היא תיתן תשובה לזה. יש שם. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אסביר מה שהיה ונוכל להתפתח משם. באמת כרגע אין סעיף שמדבר על משק סגור, אלא מדבר על אופן ההעסקה ולא על ניהול כספי הכשרות, זה מה שנסגר בממשלה. הרעיון שמוצג פה הוא בהמשך למודל שהמשרד לשירותי דת הציג בממשלה והסכמנו עליו הוא שנושא הכשרות ינוהל כנראה במועצות הדתיות במעין משק סגור, כלומר ההכנסות שהמועצות יקבלו בעזרת אגרות שנקבעות כפי שדיברנו בדיון הקודם, הן אלה שיממנו באופן מלא את כל העסקת המשגיחים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך מקבלים את זה בחקיקה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה גם מה שאנחנו שאלנו את עצמנו, הפתרון שמצאנו הוא להתנות את תחילת ההעסקה בהסדר תעסוקתי שמאפשר את הגמישות בהתאם למצב ההכנסות בפועל של המועצה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה יהיה בין מועצה חזקה ללא חזקה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אני לא בהתחלה, אני בהמשך, מה קורה אחרי שנה ואחרי שנתיים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הכוונה היא שההסכם שייחתם יאפשר מרגע תחילת ההעסקה והלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה יקרה אם תסתיים תקופת ההסכם הקיבוצי לחמש שנים? האנשים כבר עובדים חמש שנים במועצה הדתית ועכשיו יש ויכוח, אתם יודעים, מותר לעובדים להתאגד, לדרוש זכויות. איזה עוד חוק במדינת ישראל, שקשור בהעסקה של אלפי אנשים, בנוי בפרטץ' הזה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש פה שתי סוגיות שהן קשורות אחת לשנייה, אבל הן כן חיות במקביל. אחת זה סוגיית גמישות ההעסקה, שכמו שחבר הכנסת קריב אמר, אנחנו פותרים אותה במובן שאומרים שחייבת להיות גמישות העסקה. זה לא כתוב במפורש, מה שכתוב זה שזה ייקבע בהסכם קיבוצי. גם את זה שיקפנו, גם בממשלה וגם פה, שבסוף יש בזה מורכבות, זה לא בלי חורים, אבל זה כן אומר בהגדרה שאי אפשר להעסיק לפני שנחתם שיש איזה שהיא רמה של גמישות העסקה. העולם השני זה מה ההשפעות המשקיות והכלכליות בעולם שבו גם יש גמישות העסקה. בעולם המשפטי של האם אפשר ולא, אני אתן גם לאגף שכר וגם לייעוץ המשפטי אצלנו להתייחס לגופו של עניין של מה אפשר ואי אפשר בעולמות ההסכמים הקיבוציים, אבל בואו נניח שיש גמישות מלאה. עסק בעיר מסוימת נסגר, ברגע שאין הכנסה אין הוצאה, המשגיח שם קוד הולך הביתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת כל משגיחי הכשרות בקרית שמונה, בגלל שיש מלחמה ואין מסעדות, שיילכו לעזאזל הביתה. איזה יופי אתם דואגים למשגיחי הכשרות. ענקים אתם. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו הדוגמה שהתחלנו איתה. שוב, בתוך השיח אמרנו שיש שתי סוגיות שצריך גמישות, אחת כשעסק נסגר, אבל שנית זה כשמשק נסגר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גלעד, אתה חושב שבמציאות הנוכחית שבה המשגיח מקבל את התשלום שלו מבעל העסק מצבו טוב יותר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גלעד, לידיעתך, רק להרגיע אותך, בעיר צפת, בעיר אילת, גם הייתה מלחמה, אתה מכיר שבצפת הייתה מלחמה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל המשגיחים עובדי המועצה הדתית, שמעת על קריסה של המועצה הדתית? שמעת משהו? שמעת בעיה? לא, ואני אומר לך למה, כי אנחנו לא בנים חורגים לאלוקים, גם כשיש מלחמה המשק יקבל פיצוי כספים מהאוצר ואנחנו מתנהגים כמו כל המשק. אנחנו לא נהיה אנשים חורגים. אני מציע לך ללמוד גם את הדברים האלה ולשמוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יהודה, סליחה, אתם פשוט עושים עבודת חקיקה לא רצינית. מה לעשות, כהרגלכם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גלעד, היא באמצע. רק שאלת הבהרה, אתם אומרים שאין התייחסות לנושא של העסקה גמישה, אבל לפחות לפי הסעיף - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה יש. פשוט עלו שאלות של מה מותר ומה אסור, אמרתי משפטית צריכים להתייחס, אבל בוא נניח שזה פתור, שזה כבר נמצא בתוך החוק ופתור, עכשיו השאלה של מה ההשפעות הכלכליות, לא התקציביות, הכלכליות, של יצירת דה פקטו 130 משקים סגורים, כי יש 130 מועצות דתיות, כל מועצה דתית בסוף, מה זה אומר שהיא משק סגור? זה אומר שההוצאות שלה יכולות להתבסס רק על ההכנסות שלה, אבל מה ההכנסות, כלומר האגרות והתעריף השעתי של משגיח, וגם ההוצאות, כלומר הסכם השכר ומספר המשגיחים, כל זה נקבע ברמה הארצית. המדינה קובעת מלמעלה את החוקים ובסוף כל משק סגור כזה יש בו שונות. לכן ברמה הכלכלית יש בתוך ה-130, זה נכון אגב בכל תחום שיש לנו משקים סגורים ברמה המקומית, בין אם זה רשויות מקומיות, בין אם זה תאגידי מים, בין אם זה בתי חולים, בין אם זה כל דוגמה של משקים שמתנהלים ברמה המקומית, יש שונות גם בחסרונות לקוטן ויתרונות לגודל, אבל גם שונות באיכות ניהול. זה בסדר, עוד לא פגשתי 130 גופים שמתנהלים אותו דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה קורה בין מועצה חזקה למועצה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ואז מה קורה? אחת משתי אפשרויות, או שהאגרה תיקבע לפי הממוצע, במשהו שמייצר את זה שיהיה לך מועצות מסוימות שהן גירעוניות ומועצות מסוימות שהן בעודף, או שהאגרה תתיישר לנמוך ביותר, כלומר למועצה החלשה או הקטנה. אגב זה לאו דווקא אשמתה, יכול להיות שפשוט יש לה מעט עסקים והיא בסוף מנהלת חמישה עסקים, היכולת שלה של גמישות הסטת כוח אדם היא מאוד נמוכה. יש שונות, נצטרך להתיישר למועצה הכי חלשה ברמה כלכלית, האגרה בהכרח זה אומר שהיא תצטרך להתייקר, והמשמעות של זה, אגב זה גם ראינו ואני אתייחס גם להצעה שראינו שעלתה בתור הצעת היו"ר, שאומרת שאז בסוף נוצרים עודפים וצריך לדון מה עושים עם העודפים האלה. ברמה הכלכלית, שאינה תקציבית, המשמעות היא שמייקרים את עלות הכשרות לעסקים כדי בסוף להתיישר למועצה החלשה או הנמוכה ביותר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זו הנקודה הבעייתית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד פעם תסבירי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אסביר את מה שהיא אמרה. אמרנו שאנחנו רוצים לייצר משק כספים סגור ואמרנו שאנחנו רוצים לייצר תעריפים אחידים, כדי שיהיה ברור לצרכני הכשרות ובעלי העסקים וכו' מה מגרש המשחקים. ואז היא אומרת, כיוון שיש שונות גדולה בין מועצות דתיות, הן בגלל איכות ניהול, הן בגלל פיזור גיאוגרפי וכו', יש שונות, אז אם אתה רוצה לייצר תעריף אחיד ושכולם יצליחו לכסות את ההוצאות שלהם תהיה חייב להתיישר לפי המועצה החלשה ביותר ואז בהכרח תהיה התייקרות. זו הנקודה שאותה היא מעלה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש רק בעיה אחת, שאין שום קשר בין הדברים שנאמרו למציאות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שנייה, אני אתן לכולם להגיב, אני רק מבקש עכשיו שתמר תסיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא למדתי כלכלה. עוד פעם, התעריף יהיה נמוך בגלל המועצה החלשה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הפוך, התעריף יהיה גבוה. אם אני רוצה תעריף אחיד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת אני אצטרך לקבוע תעריף גבוה מראש כדי שהכי חלש יוכל לעמוד בזה ואז במקומות אחרים יהיה עודף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל באופן כללי בארצי זה ייקר את כל העלויות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה החשש, בדיוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זה החשש? זה יקרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אמרנו שאנחנו לא מוכנים שזה יקרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל מה שקורה, שעסק בפריפריה, שהוא עסק חלש, בקושי מתקיים, ישלם כמו מסעדה בתל אביב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, ולכן אנחנו רוצים למנוע. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אשמח לעוד הבהרה אחת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בהקשר הזה, ברשותך, אנחנו מכירים מהעולם של השלטון המקומי מונח שנקרא מענקי איזון, האם פה לא עומד על הפרק, שאם המועצה היא משק כלכלי סגור והיא גירעונית, כי אין לה מספיק הכנסות והיא גירעונית כי - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין אפשרות כזאת בחוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז יכול להיות מצב שידרשו רשויות מקומיות למלא את החסר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין מושג כזה. לא בחוק, ולא באפשרות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יהודה, בפעם הבאה אתה לא תהיה מנכ"ל משרד הדתות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא קשור אליי, עוד לפניי ואחרי שאני אהיה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חוק שירותי הדת לא מאפשר לתת מענקי איזון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מי שמכיר איך מתנהל תקציב של מועצות דתיות בחוק מבין שאין מושג כזה. גם אין מושג כזה מועצה חלשה ולא חלשה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אתייחס בקצרה. אני אענה במשפט לשאלת חברת הכנסת. להבנתי לא נשאל על מה קיים היום בחוק, אלא מה המנגנונים שיכולים לפתור. מתמטיקה פשוטה, אכן ככל שמשהו מתייקר מישהו ישלם. יש שלושה גופים, כמו שאמרת, שיכולים לשלם, או המדינה, או הרשות, או העסקים. העסקים, שוב, ברמה הכלכלית, זה בסוף הציבור, או המשגיחים, למרות שמשגיחים, אני מניחה פה, זה אירוע – התחלנו את הדיון בזה שלמשגיחים יש הסכם שכר אחיד ושהמשגיחים זה לא שאלה פה, כאילו ההעסקה שלהם גם לא גמישה וגם לא ברמת שכר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, נאמרים כאן משפטים עם סיסמאות בלי שום בסיס. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אתן לך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מתנצל, אבל הדברים שנאמרים כאן אין להם שום קשר למציאות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יהודה, אני אתן לך, אני מבטיח שאני אתן לך גם להתייחס. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קודם כל אנחנו כולנו עובדי ממשלה ואני מבקשת גם ממך, גם בבמה הזאת, ל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, את לא יכולה, תמר, לומר דברים כאלה לא קשורים בכלל למציאות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו לא התפרצנו לדבריך, אני מבקשת שאתה לא תתפרץ לדברינו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יהודה, מה זה? בחיאת, מה קרה לך? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יהודה, תן להם כבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יהודה, לא מתאים לך, מה זה? בסוף אתה תהיה חבר כנסת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חס ושלום. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה שיקוף המצב, מה שהחוק הנוכחי בחר, המדיניות היא להגיד שזה לא תקציבי, כלומר זה לא יהיה מענקי איזון, אין מנגנון שמביא מענקי איזון למועצות דתיות. לא כתוב שזה לא יהיה הרשות, אבל ההבנה היא שגם זה לא יהיה רשות. לא יהיה סבסוד לא מהמדינה ולא מהרשויות המקומיות. כלומר ככל שאכן תהיה התייקרות היא תתבטא באגרות, כלומר תתבטא בעלות לעסקים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לצד זה, אני אשמח לסיים את התייחסות האוצר, לצד זה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תמר, מה קורה עם תקציב ייעודי לגירעון מובנה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברי הכנסת, תודה. אני מבקש - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היא לא סיימה. תמר, את אמרת שזה יתבטא בעלות לעסקים, זאת אומרת שיוקר המחיה – תסיימי את המשפט. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברי הכנסת, תודה. אני חושב שאני הצגתי את החשש לא פחות מכם, את הדאגה שלנו מנושא ההתייקרות. אני מבקש, תנו לתמר להשלים את הדברים ואחר כך כל אחד מן הגופים הרלוונטיים יוכל להתייחס, לדבר ולהשיב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אגב, יהודה, אם אנחנו אומרים בסדר, זה לפי הייעוץ המשפטי, מאחוריי, מלפניי ומצדדיי יש יועצים משפטיים, אני חושבת ששומרים עליי היטב, יראו גם שיש גם אפשרות רביעית, שבאמת לא ציינתי, כי הנחתי שהיא לא באפשרויות, שבה גם יהיה הקטנת שירות. כאילו אפשר להקטין את השימושים אם רוצים להקטין את המקורות. את זה הנחתי שלא יקרה, כי אנחנו בסוף משמרים כשרות כמו שהיא היום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איך יהיה הקטנת שירותים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא תהיה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני רוצה להזכיר שבחלק אחר בחוק דיברנו על תקן כשרות אחיד וטווח שעות וכו' ולכן זה קצת מורכב, הקטנת שירות עקב - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רק משלימה פה. אם הבנתי נכון את תמר, היא דיברה על התייקרות, אז גם יש רבדים של הקטנת עלויות, יש הוצאות שהן קשיחות ויש הוצאות שהן גמישות יותר. בהקטנת עלויות, אני לא כלכלנית, אבל אני מניחה, וכך למדתי מאגף התקציבים לאורך השנים, יש גם חלופה שאתה בוחן מה גמיש ואתה יכול להקטין את העלות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא רק זה, יש החלטת ממשלה מה-15.5.2024 של תקצוב מועצות דתיות בגירעון מובנה. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> זה לא נכנס במסגרת ההחלטה הזאת. אני העברתי את ההחלטה אז אני מכירה אותה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אומר רק משפט, אני חושבת שדווקא תאהבי אותו, חשוב לי להבהיר, אני לא יודעת האם באמת יהיה צורך לייקר את האגרה מעבר לאגרה הקבועה בחוק היום בגלל שלא נעשתה עדיין - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בהכרח כן. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני לא יודעת להתחייב על זה, לא בוצעה עבודת המטה הנדרשת שעברה מועצה מועצה ובחנה איזה אגרה תידרש כדי להתיישר ל - - - << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> רק נגיד שכבר היום יש מועצות דתיות שמעסיקות משגיחים באופן ישיר ופועלות במשק סגור. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא הבנתי את המשפט האחרון, כשהממשלה מציעה הצעת חוק ומציעה בין היתר שהסיפור הזה יתנהל כמשק כספים סגור, לפחות זאת הכוונה, גם אם לא נכתב באופן מפורש, לא נעשתה עבודת מטה שבודקת האם זה ייקר את האגרות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אכן היא לא נעשתה ברמת - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת לדברים של הממשלה, למרות ש - - - אבל נדמה לי שבהערות על ה-RIA, זאת הייתה ההערה שלי, לא נעשתה בדיקה - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עכשיו אנחנו שומעים את זה מהממשלה עצמה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה בפתיח לומר קודם כל, להבדיל ממה שנאמר כאן, אין דבר יותר טוב מהמציאות. אני עוד פעם חוזר ואומר, קחו את העיר אילת, היא עיר מלאה מלונות ומסעדות, קחו את העיר צפת, שהיא פחות, היא מועצה דתית קטנה, פחות עסקים כאלה, עברה מלחמה, קחו את העיר עכו, שונה לחלוטין במרקם, קחו את העיר רעננה, קחו את העיר פתח תקווה, קחו את העיר גני תקווה ועוד ערים, במציאות של היום כל המעסיקים האלה מועסקים דרך המועצה הדתית. באף מקום לא שמענו שהיו מחירים אחרים, באף מקום לא שמענו שמתלוננים על ההשגחה, באף מקום לא שמענו את הבעיות האלה. אנחנו יודעים איך המציאות הולכת לעבוד, לא בכדי רשמנו, ונמצא כאן נציג ההסתדרות, להבדיל מכל אלה שלא עשו עבודה, אנחנו כן עשינו עבודה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בכל המקומות האלה יש משק סגור? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בוא נבהיר את הנקודה, משק סגור זה לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גם במקומות האלה שם, לא רק שזה לא משק כספים סגור, אבל צריכים לסגור דבר אחד, כולם מדברים כאן על החוק הקיים, בהבנה שהייתי פותח לכולם, מתקן את החוק הזה ונותן לכולם עכשיו שיתחילו לעבוד, מה חשבתם אז? שאז פתאום לא יהיו מחירים אחרים? מחר אם גוף פרטי יצטרך לתת את הכשרות, אין לו להעסיק את כל המשגיחים? אין לו להעסיק עכשיו רבנים? אין לו להעסיק הנהלת חשבונות? יש לנו פלוס אחד שלמועצות האחרות אין, למועצה הדתית יש כבר את הגרעין, יש לה את כל הליבה, יש לה את הרב שמקבל עלות בצורה אחרת. כלומר הפוך, אם יש סיכוי בעולם שהכשרות לא תעלה, זה כל עוד שזה נמצא במסגרת המועצות הדתיות. אני רוצה להזכיר, המועצה הדתית זה לא גוף שעובד על בונוסים ותמריצים ודברים כאלה, זה גוף ממשלתי מפוקח, אין מושג כזה שיושב ראש המועצה הדתית יכול לקלוט תקנים בלי לעבור אישור של המשרד. נמצאת כאן מנהלת אגף תקצוב ובקרה של המשרד שעוקבת, ברמת רבעון אנחנו יודעים מה קורה למועצות הדתיות, אתם יודעים למה? כי את רואה החשבון אנחנו מעסיקים דרך המשרד. הבקרה שלנו על המועצות הדתיות לא קיימת באף גוף במדינה, אבל זה המצב הרגולטורי היום שיש לנו מועצות דתיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר שבשטח זה ממש לא מרגיש ככה, מניסיון. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> המשגיחים היום, יש משגיחים שלא מועסקים על ידי המועצה הדתית, זו בדיוק הבעיה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ודאי, את צודקת, איפה שיש תקלות בשטח זה על מנת להגיע למצב שאנחנו נגיע לערים כמו שהזכרתי שאין תלונות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> החוק משנה את המצב הקיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הוא לא משנה. אני לא משנה כי הוא כבר קיים היום. אני מסביר לך, אם אני עכשיו מחליט שאני עובד דרך חברת כוח אדם, אז אני הולך כמו לרחובות וכמו לפתח תקווה, שהם מעסיקים דרך חברת כוח אדם ולא ראינו שהמחירים התייקרו. ואם אני רוצה עכשיו דרך עובדי המועצה הדתית, אז אני מראה, כמו באילת וצפת ורעננה ועכו וגני תקווה ובעוד מקומות שכן מועסקים ולא קרה כלום. נמצאים כאן ההסתדרות, מה חשבתם, שאנחנו דיברנו באוויר? אנחנו כבר שנה וחצי מדברים עם ההסתדרות על כל הגורמים שלהם, ונכון שאולי חלק מאנשי ההסתדרות לא מכירים את כל הפרטים, אבל לא ניהלנו את זה באוויר, גם ההסתדרות יודעת שיש לה שתי מטרות, ההסתדרות לא באה להגן רק על העובד, היא גם באה להגן על המשק. היא יודעת שיש לה שתי מטרות, פעם אחת לדאוג שאנחנו לא נצטרך להעלות את יוקר המחיה, ותיכף תשמעו את זה גם מהם, ופעם שנייה לדעת שכל ההסכם הקיבוצי, לי יש חרב חדה מונחת גם על ההסתדרות, ולא סתם כתבנו מי מטעמה, ולא סתם כתבנו שנתיים, ותיכף אני אספר לכם איך נוהל עבודת המטה הולך לעבוד. גם ההסתדרות יודעת שאם היא לא תביא הסכם קיבוצי שהעיקרון שלו, יותר מהכול, שנביא גמישות בהלימה גם להכנסות וגם לכמות העסקים, לא נוכל לעשות הסכמים קיבוצים, ומה יקרה אז? כולם יילכו למי מטעמה, שזה חברות כוח אדם. לא היא רוצה, לא אנחנו רוצים ולא אף אחד, ולכן גם ההסתדרות מודעת לזה. כבר דיברנו איך זה יעבוד, כבר דיברנו על כך שהם יודעים שזה חייב להיות הסכם גמיש. איך חשבתם שזה הולך לעבוד? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - RIA. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מירה, אני לא זוכר שהיה RIA על החוק הקודם, החוק שעבר כאן עם מתן כהנא, אף אחד לא יודע מה המשמעות של יוקר המחיה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה היה וולונטרי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה וולונטרי, כשרות גם היום זה וולונטרי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מירה, סליחה, די. הגזמת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה להזכיר לכם, כל הכשרות במדינת ישראל היא וולונטרית, אל תבלבלו את המוח. << אורח >> רוני מר: << אורח >> החוק הקודם זה במסגרת חוק הסדרים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רוני, הבוס שלך נתן את הסעיף איך הוא ייראה וכך הוא ייראה. אנחנו נצמדים ליועץ המשפטי של משרד האוצר. מה חשבתם שמחר בבוקר אנחנו הולכים ולוחצים על כפתור? אין אפשרות בחוק לאף ראש מועצה דתית לקלוט עובדים. בניגוד לכל הסיפורים שאומרים, כבר חמש או שש שנים, כמדומני, אין אף מועצה דתית גירעונית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לפי דעתי המועצה הדתית עכו גירעונית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> על מה אתה מדבר? ממש לא. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> היא לא גירעונית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא ממש לא גירעונית. אנחנו נמצאים כבר ארבע או חמש שנים, תיכף ראומה תוכל להסביר דברים גם כן, אף מועצה דתית לא נמצאת בתוכנית הבראה. גם אלה שיש להם חשבים מלווים - - - << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> משנת 2009 לא היו תוכניות הבראה במועצות הדתיות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה רק מראה על דבר אחד, שאגף הפיקוח יודע לעשות את העבודה, אבל העבודה שהולכת להיעשות היא עבודה שפרויקטור מתחיל הולך לעבור מועצה מועצה בארץ, למדוד את העסקים, לראות כמה הם משלמים היום, לא בעוד שבוע, ואני מדבר על אלה שמשלמים כחוק. אחד שיציג בשחור, מבחינתי זה לא קיים, ואם עד היום הוא משלם 200 שקל בשחור ולפי הכללים הוא ישלם 500, אם הוא יצעק הוא יידע שבפעם הבאה לא משלמים בשחור. אם אדם שילם למשגיח ולא עשה את ההפרשות והתרגום שלו היום הוא שהוא צריך לשלם עם הפרשות, אף אחד כאן, אני מקווה, בכל החדר הזה, לא מצפה שאנחנו ניתן גיבוי לעסקים שלא נתנו הפרשות, לעסקים ששילמו בשחור והיום הם טוענים שזה עולה יותר יקר. אני מאוד מקווה שעל זה לפחות יש לנו הסכמה מלאה שהדבר הזה צריך לעבוד מסודר. מבחינתי התפקיד שלנו יהיה בשנים האלה לעבור מועצה מועצה, מיפוי מלא, של העסקים, כמה הם משלמים היום, לתרגם את זה לעלות המעביד כפי שהוא מחייב היום, כולל הפרשות, זה נכנס לקופת המועצה. הפלוס שלנו שכבר יש לנו את המפקחים שלנו, את הרב שלנו, יש לנו את הרבנים שלנו, יש את הרבנים שנמצאים ועובדים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול שמענו את הרבנים שלך, עדיף שלא. 'הרבנים שלנו', עדיף שיסתמו. אגב היית שם, מלכיאלי, נכון? נהנית? היה כיף? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אנחנו כבר הקדשנו לזה זמן בדיון הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רק לאחר שרואי חשבון, שכבר יש לנו תקציב לדבר הזה, שמועסקים רואי החשבון, יעברו מועצה מועצה, הוא יוכל לקבל אישור רק לפי ההלימה להכנסות, כמה תקנים מאושר לו להעסיק משגיחים. הוא לא יכול להגיד: יש לי 500 עסקים, 500 משגיחים, אין דבר כזה. זה מועצה מועצה שתעבור את הבדיקה, כפי שכבר היום, ואז ועדת תקנים של המשרד צריכה לאשר. לא בגלל החוק הזה, כי זה החוק, ראש מועצה דתית לא יכול להוסיף תקנים אלא בהלימה להכנסות המועצה, ללא שום קשר עכשיו לרפורמה, ורק לאחר ועדת תקנים. גם האגרות, צריך לעשות הבדלה בין האגרות. אחרי זה תמר לא תבין על מה אני מדבר. ראומה, אני בעיקר מדבר לתמר, מנסה לשכנע אותה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יהודה, אני רוצה לחדד את השאלה. בסוף חוקי הפיזיקה של הכלכלה לא משתנים כשמגיעים לעולמות של מועצות דתיות ובסוף, אין מה לעשות, כשאתה מייצר 130 משקים בהכרח יהיו יעילים יותר, יהיו יעילים פחות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה זה אין דבר כזה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ברגע שאתה מגדיר משקים סגורים יש דבר כזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני שואל את השאלה לא בשביל לקנטר, אלא באמת כדי להבין. לי חשוב שאנחנו לא נייצר כאן במהלך הזה התייקרות של נושא הכשרות. לצד זה שאני רוצה לעשות שינוי, חשוב לי שאנחנו נייצר אחידות ושקיפות בתוך המערכת. ואז אני שואל, באמת כדי להבין, לא בשביל לקנטר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אסביר, גם ראומה תיכנס לזה טיפה יותר. אתה צודק אם היינו ממציאים את הגלגל, אם לא היית יודע איך המבנה של כל הניהול הכספי והתקנים ועבודת המועצה הדתית, אתה צודק. המציאות היא שונה, אנחנו מביאים כאן חוק על דבר שפעם אחת כבר יודעים איך הוא עובד, יודעים איך הוא עובד כי הוא עובד כבר. זה לא שעכשיו לקחתי מועצה אחת בארץ ואמרתי הנה, זה עובד, אני מדבר איתכם על מגוון מועצות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בכמה יש? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עוד פעם. אם העיר אילת היא חתך של כמות מלונות ומסעדות וחנויות, זו דוגמה אחת שזה עובד מצוין, מצד שני את לוקחת - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רק לעניין הזה, יש מושג בכלכלה שנקרא biased selection, שאומר שיש גריפת שמנת. אם אנחנו נותנים אפשרות, מה שיקרה לרוב זה שמי שיכול לאפשר לעצמו יעשה. אגב כמו משקי בית, משק בית שיכול לקחת משכנתא לקנות בית, ייקח משכנתא ויקנה בית, זה לא אומר שכל מי שלא לקח משכנתא וקנה בית מסוגל לעשות את זה. אתה מדבר על מועצות שבחרו וולונטרית, ומשרד הדתות, אין לנו מילה רעה על הפיקוח ועל התהליכים התקציביים המאוד משמעותיים שהם עושים בעולמות ה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל בשביל זה אחרי שנתיים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רגע, יהודה. אתה אומר שאתה לוקח מעט, לכן שאלתי כמה. פעם אחת שמעתי ארבע, פעם אחת שמעתי 15, בוא נניח שיש 15, יש 15 מועצות שבחרו לעשות את זה ומתנהלות. אגב פה השלטון המקומי אמר, בצדק, לא - - - << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> היו כאלה שרצו יותר, פשוט בגלל הרפורמה ובגלל ההקפאה מנענו את המצב הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אמר השלטון המקומי? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הם אמרו שגם היום איפה שזה כן מתקיים אין דבר כזה משק סגור. יכול להיות איך שהוא שההכנסות מכסות את ההוצאות, לי זה לא ברור איך כששעת אגרה היא 45 שקל וממוצע שכר הוא איפה שהוא סביב ה-80-70 שקל לשעה עם עלות מעביד. לא יודעת. אז או שמישהו מסבסד את זה ואנחנו פשוט לא רואים את זה כי לא אנחנו ולא השלטון המקומי ברמת מקרו מנהלים את התקציבים, לא יודעת, אבל יכול להיות שזה עובד, עובד בחזקות, זה עובד במי שבחרה לעשות את זה כי זה עובד לה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אין מושג כזה חזקות. ניקח את גני תקווה למשל, שזו מועצה דתית לא חזקה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> שנייה, יהודה. מחר בבוקר 130 מועצות יצטרכו לעשות את זה, הן יהיו חייבות, זה מה שהחוק אומר, גם אם יש לך עשר חלשות – שוב, אני לומדת ממנגנונים אחרים של מקומי, בין אם זה רשויות מקומיות ובין אם זה בתי חולים, לרוב - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז תקראי את החוק, החוק אומר ש - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יהודה, לא, אז אני אקטע כל משפט שאתה אומר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון, בחוק לא כתוב שהם חייבים מועצות דתיות, כתוב או מי מטעמה, לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כתוב שמועצה דתית, אתם אומרים, לא אני, תהיה משק סגור. גוף הכשרות בתוך המועצה הדתית, לכל מועצה דתית יהיה גוף כשרות שהוא משק סגור. משקים סגורים, יכול להיות שחלק יודעים לעשות את זה, הכול בסדר, כי מי שעשתה את זה היא אילת, כמו שאמרת, יש לה הרבה מלונות, הרבה עסקים, עובד להם טוב. שוב, זה פיזיקה, ככל שאתה קובע את כל הכללים ברמת השלטון המרכזי, אומר להם מה ההכנסות שלהם ומה ההוצאות שלהם, אבל אומר כל האחריות היא ברמה המקומית, תהיו מאוזנים כשאתה לא נותן להם שום כלי, לא לשלוט בהוצאות שלהם ולא לשלוט בהכנסות שלהם, בהגדרה יהיו כאלה שמצליחות, ויכול להיות שהיום בחרו באלה שמצליחות, מעולה, בהגדרה יהיו כאלה שלא מצליחות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תמר, אני אמרתי מקודם, את לא שמעת, כי דיברת מקודם שם, זה לא שעכשיו המועצה הדתית קולטת מה שהיא רוצה, אין דבר כזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יהודה, אתה חוזר כל הזמן לפרסונלי, אם משרד הדתות יודע לפקח או לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל, שנייה, תמר, אני רוצה להסביר לכם עוד פעם. פעם אחת, זה לא שמועצה דתית עושה מה שהיא רוצה, אין מושג כזה מועצה דתית חלשה וחזקה. אין מושג כזה, כן, תתפלאי לשמוע, כמעט אין מושג כזה, כי בסופו של יום גם מועצה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תנו לו להשלים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> די, נו, זה לא קשור. גם מועצה דתית שהיא חזקה, היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בכספים שלה, יש לה הצעת תקציב. היא לא יכולה להעסיק כמה עובדים שהיא רוצה, אין הפקרות, ולכן גם כן בעודפים שיש לה היא צריכה לקבל אישור מאיתנו איך משתמשים בעודפים. אין מושג כזה, מועצה דתית חלשה. יש לנו מועצות דתיות חלשות מאוד שיש להם משגיח אחד שמועסק דרך המועצה הדתית והכול בסדר. אתם צריכים להבין את המנגנון שהולך להיות כדי להבין שבשביל זה החוק נתן שתי אפשרויות, פעם אחת הוא נתן אפשרות, מי מטעמה, כשהמועצה הדתית לא יכולה, כי אם מחר מגיע לראש אגף כוח אדם ולראומה, לאחר העבודה שהפרויקטור אומר, רבותיי, זה המצב, הוא לא יכול, בשביל זה יש מי מטעמה, ופעם שנייה יש דבר יותר גדול, שהחוק אומר שהשר רשאי להסמיך מועצה דתית אחרת לתת את הזה כי היא לא יכולה לעמוד בזה. אם אני יודע שמחר יש, כמו שאת אומרת, לטעמך, מועצה דתית חלשה שלא מסוגלת לנהל את זה ואני יכול לגרום לה לבעיה, אני יכול להצמיד אותה למועצה דתית חזקה שהיא תנהל את כל האופרציה, הרב ימשיך לתת את הכשרות, אבל הוא יסתמך על כל האופרציה של אותה מועצה דתית חזקה. כי החלשה, לטעמך, לא יכולה. בשביל זה זה כתוב בחוק, את זה אנחנו מונעים, זה הפלוס שלנו שאין לאף אחד. זה לא חוק שהוכן בהפקרות, זה לא חוק שהוכן ללא מחשבה. אני באמת אומר לכם, כל כך הרבה מחשבה הושקעה כאן כדי למנוע את הקולות האלה ולכן אנחנו רוצים להיות עקב בצד אגודל גם בנושא הזה. אני מציע לשמוע את ראש אגף תקציבים ובקרה שלנו, איך הדברים האלה מתנהלים כדי שתבינו שאין כאן אפשרות ליפול, אין אפשרות להתרסק ואין אפשרות גם להיכנס לגירעונות כי אנחנו צופים, ברמת רבעון אנחנו יודעים מה קורה לכל מועצה דתית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב. אני הבטחתי לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, כי היא צריכה לצאת, ואחר כך נעשה עוד התייחסויות של כולם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי עוד שאלה משפטית, אני מבקש לשאול. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצטערת על חוצפתי, שאני ביקשתי, פשוט יש עכשיו בוועדת חוקה חוק הבחירות, שגם קשור לכולנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל תהיי הגונה, לומר שאת באמת מתנצלת ומצטערת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אמרתי. אני אנסה להיות קצרה מאוד. קודם כל אני רוצה לברך את יו"ר הוועדה על זה שהוא רוצה שקיפות, פיקוח, מנגנוני בקרה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> באה לברך ויצאה – << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אותך אני לא אברך על החוצפה שהייתה אתמול. את יו"ר הוועדה היום אני אברך על הרצון. אני לא יודעת מה יקרה בסוף, אבל בינתיים הרצון הטוב שלו, אני רוצה לברך אותו על זה, כי אי אפשר להשאיר את הכשרות בנחלה של עסקני הדת. אנחנו מדברים על שירות המדינה, אז שירות המדינה צריך להיות מפוקח ובבקרה. מפקח כשרות כשהוא בא לעסק חייב להציג תעודה, יהודה, חייב. חייב, אתה מבין? לא יכול להיות מצב שבא מפקח כשרות ולא מציג תעודה. זה משהו בעולם אחר, אלא אם כן אין לו תעודה, יכול להיות שהוא מתחזה. אז שוב פעם, אני מאוד בעד. אם הדברים האלו ייכנסו לחוק אני אשמח להשתתף בדיונים איך להתאים את זה, כי קיבלתי כמה הערות לגבי כמות האנשים בוועדת ערר כזו או אחרת, זו כבר שאלה פחות חשובה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מבטיח לך שכשאנחנו נגיע ליישום - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אתה לא יו"ר הוועדה, אני מדברת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אני רוצה להגיד לך מילה טובה, יוליה. אין לי ספק, ואני אומר לך את זה כל עוד שאני אהיה במשרד והחוק הזה יעבור, אני מבטיח לך שאנחנו ניעזר בידע העצום שלך, אני מבטיח לך שאני אשב איתך שעות להשתמש בידע שלך ובניסיון שיש לך בנושא הזה ואני בטוח שהעצות שאת תיתני לי יהיו זהב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי זה יהיו הנחיות, יהודה. זה לא עצות, אנחנו במצב אחר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> סיכמנו משהו, את זוכרת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השרה הבאה לענייני שירותי דת, ידידי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אתה לא מעודכן, גלעד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה או יוליה או גלעד, תבחרו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני לא נושא את עיניי לשירותי דת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אתם לא מכירים את הסיכום. הוא אמר, השרה הבאה, כשהסיכום היה שאם היא שרה אני המנכ"ל שלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יהודה, תן לי להשלים. קודם כל, אדוני היושב ראש, אם אנחנו כבר מדברים על שירות שניתן על ידי המדינה, ואנחנו רוצים שזה יהיה שירות טוב, יעיל, במחיר סביר, הוא צריך להיות גם מפוקח וגם זה לא עסק פרטי של אף אחד, ובוודאי לא שום מפלגה, אז אני מאוד מברכת אותך. והנקודה השנייה שאני רוצה לשים על סדר היום, אולי במסגרת החוק, הסיפור של בשר. אני כל פעם חוזרת לאותה נקודה, הסיפור של הבשר עולה למשק הישראלי, ואני הגשתי על זה הצעת חוק שאומרת דבר כזה, היום הסמכות הבלעדית בנושא הבשר זה הרבנות. אני חלילה לא מתערבת בשיקול הדעת ההלכתי איך לשחוט ומה עושים ומה בודקים, אבל אני רוצה לפתוח משק בשר לארגונים בין-לאומיים שכבר היום הם מוכרים בארץ, שהם כבר עושים את השחיטה בחו"ל, שכל יהודי מאמין נוסע לחו"ל ואוכל את זה, כולל הרבנים הראשיים וראשי מפלגות. אני רוצה שאותם גופים בין-לאומיים שכבר היום מוכרים ונמצאים ברשימת הרבנות יהיו מוסמכים גם לעשות יבוא. באישור הרבנות, אני חלילה לא עוקפת. החוק הזה נולד בחטא, כי זה היה שוחד שרבין נתן לש"ס בדמותו של חוק בשר ומוצריו, הוא התקבל ב-1994. יכול להיות שאז חשבו אחרת, אבל כרגע מה שקורה, שוק הבשר מייקר את המשק הישראלי בעלות עודפת, לפי משרד האוצר בין 550 ל-770 מיליון שקל בשנה. זו העלות העודפת שכולנו, כל אחד מאיתנו, משלמים. כפי שאמרתי, אני גם לא בטוחה שמה שבסוף קורה בשחיטה בחו"ל על ידי אותה קליקה, 640 איש, זה גם כשר. גפני בחיים לא יקנה בשר בהשגחה של הרבנות, לא גפני ולא פינדרוס ולא יעקב אשר, הם לא ייגעו בבשר הזה, רק אם זה בד"צ העדה החרדית. אז השחיטה בחו"ל, על ידי ארגונים בין-לאומיים, אגב היא גם גלאט, היא גם יותר זולה, כי הצוותים שלהם כבר בחו"ל ולא צריך לשלם יותר מ-300,000 שקל בחודש לראש צוות שחיטה ו-120 לבודק פנים. אז יכול להיות שמכל הדבר הזה שאנחנו פה מדברים ומתווכחים יכול לבוא דבר טוב, אדוני היושב ראש. אנחנו מכירים את הארגונים האלו, ואני לא פוגעת בסמכות הרבנות ואני מכירה את המומחיות ואת ההערכה שלהם, אבל אותם ארגונים לגמרי כבר עושים את זה ואפשר לפתוח את השוק ולעזור לציבור הישראלי ולהפסיק לשמור על אותה קבוצה מאוד קטנה שמחזיקה את כולנו בגרון. אז אני מבקשת, ואני אעביר לך את זה דרך הוועדה באופן רשמי, להוסיף את הצעת החוק הזו לחומרי הוועדה, ואם הוועדה והיושב ראש תראו לנכון, יכול להיות שזה גם ייכנס לנוסח, ואז מצד אחד יכול להיות שיש פה עלות תקציבית או לציבור, אבל יכול להיות שאנחנו גם נביא בשורה לציבור הישראלי. תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק משפט. נוצר כאן פער שהעלה האוצר בשכר עבודה בין 45 שקלים ל-70 שקלים שמקבל המשגיח בפועל, מאיפה הכסף? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> כבר היום קיימות מועצות דתיות שמשלמות למשגיחים שלהם לפי התקנות שקבועות באגרות וכבר היום המשק הזה עובד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, אז האגרות עולות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, החבר'ה שיושבים מאחורה, אני מבקש, פעם אחרונה שאת מתפרצת. די, מספיק, הגזמת לגמרי. את כל שנייה מתפרצת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אוהד, נציגת השלטון המקומי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אז מה אם היא נציגת השלטון המקומי? לא הבנתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא קשור לשלטון המקומי? אנחנו עוסקים רק ב-60% מהמימון המועצות הדתיות. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> הדיון כרגע הוא לא על אופן המימון של המועצות הדתיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש כאן פער בשעת העבודה, את חייבת להגיד לי, אחרת זה יבוא מאוצר המדינה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תן לה לענות. שאלו, תן לה לענות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מלכיאלי, כנראה שלא הקשבת, אני מנסה לתת לה לענות. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אני רק אגיד, נציגת הרשויות המקומיות מדברת על אופן המימון של המועצות הדתיות, הוא מוסדר בחוק ואכן הרשויות המקומיות נאלצות להשתתף בחלק מהתקציב של המועצות הדתיות, זה בחוק שירותי הדת היהודיים, זה לא חלק מהדיון פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תקציב המועצות הדתיות מהיכן מגיע? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> חלק המדינה וחלק הרשויות המקומיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, אמרתם משק סגור. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> לא, מה זה משק סגור? משק סגור זה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז השכר יעלה על חשבון משלם המיסים הישראלי. על מה אתם מדברים? אתם מבלפים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה אתה אומר לה מבלפים כשלא הבנת את המינוח? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מיקי, די, נו. אני לא מצליח להבין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה יושב ראש הוועדה, אתה חייב לתת דעתך על העניין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני נותן את דעתי, אבל אני לא מצליח לשמוע אותה, איך אני אתן את דעתי על משהו שאני לא מצליח לשמוע? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, חברי הכנסת, דיברתם שעה, אבל עכשיו ראומה מדברת ואחר כך נציגי הציבור שהגיעו לכאן. אחר כך אתם תוכלו לשאול עוד שאלות. אני אתן גם לך, אני אמרתי נציגי הציבור, מה אמרתי כרגע? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אני רק אסביר שמנגנון התקצוב נקבע בחוק ועל בסיס החלטות ממשלה והוא מרכיב את מחזור ההכנסות של המועצות הדתיות. לכל מועצה בתוכה יש מגזרי פעילות, ההצעה פה היא שמשק הכשרות ינוהל כמגזר נפרד שההכנסות שלו יממנו את ההוצאות, ואז לצורך העניין זה לא ימומן באמצעות התקציב השוטף של המועצה הדתית ולכן זה לא יבוא על חשבון תקציבה השוטף. זה מה שאומר משק סגור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למעט שיש בעיה אחת - - - << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> גם בתי עלמין, אני רק אגיד, מנוהלים במשק סגור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא אומר שהעלויות לא עולות, זה רק אומר שמישהו מכסה אותן. משק סגור זה לא סיסמת קסם, גם הבית שלי מנוהל כמשק סגור ועדיין כשההוצאות עולות מישהו צריך לשלם אותן. את אומרת את זה כסיסמת קסם, זה לא מרגיע אותנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> המועצה הדתית, מישהו משלם אותה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יהודה אבידן אומר את זה, כי גם הוא יודע לנהל משק סגור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חבר הכנסת טור פז, היום כל הקבורה בישראל היא בחינם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל הקבורה בישראל היא בחינם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כן נכון, אתה לא יודע מה שאתה מדבר. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> כל תושב במדינת ישראל זכאי לקבורה בחינם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה מקשיב לרב יזדי, לא מעוניין לשמוע ממך. אתם יודעים הכול, אבל אתם לוקחים מקופת הציבור, הכול. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> סיסמאות אנטישמיות אפשר להוציא, אבל לא לשקר את הנתונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שמענו, אני מזכיר לך שיו"ר המפלגה שלך הוא היחיד שישב בכלא פעם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני מזכיר לך שאתה מדבר שטויות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ישב בכלא פעמיים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> להזכיר לך, זה לא עולה שקל ואתה סתם מסלף פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בוא נזכור, היחיד שהורשע פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש רק שיירשם בפרוטוקול שיש פער בין ההכנסות עבור השכר של המשגיחים, לצורך העניין 45 - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תן לי לסיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זכותי לסיים, הוא יגיד לי לא נכון. אני שמעתי את האוצר אומרים שהוא מקבל 40 או 45, אינני זוכר, ומשלמים לו 70. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מי אמר את זה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה מגיע הפער? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> זה לא מה שקורה בפועל, אז אני לא יודעת אם זה נאמר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> 45 שקלים, זה המחיר לשעה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, שנייה. הבא בתור שמדבר בלי רשות דיבור יוצא החוצה. די, נמאס לי, איבדתי את הסבלנות למה שקורה פה. אני לא יודע מה קורה פה היום, אי אפשר לנהל פה דיון. מספיק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה דיון ייצרי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז תתגברו על יצריכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, עכשיו רק ראומה מדברת ברצף ומסבירה את כל הסוגיה. בבקשה. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אני רק אגדיר שוב שיש את מנגנון התקצוב שהוא קבוע בחוק והוא קובע את מחזור ההכנסות של המועצה הדתית. ההצעה היא פה בעצם שההכנסות ממשק הכשרות יכסו את ההוצאות ממשק הכשרות ללא קשר לתקציב השוטף של המועצה הדתית. אני רק אזכיר שהמועצה הדתית היא גוף שהוא מפוקח, היא גוף שמגיש דוחות כספיים, הוא גוף שמדווח לנו כל רבעון על כלל הביצועים שלו. המועצה הדתית לא יכולה לקלוט שום תקן לשורותיה בלי לקבל קודם כל אישור תקציבי ואז אישור של התקן עצמו בהתאם לתקינה המאושרת של המועצה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה נהדר המשק הסגר, אבל הפער, את לא מדברת על הפער. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אני אסביר שכבר במועצות הדתיות שהיום פועלות ומעסיקות את המשגיחים, ויש לנו כאלה שמעסיקות את המשגיחים – אני רק אסביר שוב, כל המועצות הדתיות בארץ גובות אגרות פיקוח, כלומר את האגרה השנתית, ומעסיקות מפקחים ובחלק מהמועצות הדתיות הן גם מעסיקות את המשגיחים בעצמן. היום בתקנות של האגרות קבוע כמה אנחנו משלמים לשעת השגחה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראומה, להזכיר את דוח מבקר המדינה בנושא מועצות דתיות שנכנסות לגירעון? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אני אתייחס. הדוח שאתה מדבר עליו יצא בשנת 2022 אחרי שמבקר המדינה עבד איתנו, בעקבותיו יצא חוזר מנכ"ל שהגדיר למועצות הדתיות מה הם אמורים לעשות עם העודפים שנוצרו להם, אם על זה אתה מדבר, וההוצאות האלה חזרו לאותם שירותים לציבור ולא להוצאות שהן הוצאות רגילות ושוטפות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ראומה, מחילה, אני פשוט לא מצליח להבין. בסוף, כמו שאמרתי קודם, חוקי הפיזיקה של הכלכלה לא משתנים בעולמות של מועצות דתיות ולכן אני שואל, בהכרח יהיו מועצות דתיות חזקות, מצליחות, מנוהלות היטב, רווחיות, הן בגלל איכות ניהול, הן בגלל הפיזור הגיאוגרפי וכו' וכו', בהכרח, ויהיו מועצות דתיות לא יעילות, הן בגלל איכות ניהול פחות טובה או בגלל פיזור גיאוגרפי או אחר שמקשה על הדבר הזה. אני לא מצליח להבין, תנו לי תשובה, איך הדבר הזה מתכנס כאן - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יכול להוסיף שתי שאלות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע. וכמו שאמר פה קינלי טור פז, ואני מסכים איתו, בסוף התשובה משק כספי סגור היא לא איזה משפט קסם שפותר את כל הבעיות הכלכליות בעולם. זה לא עובד ככה. ואז אני שואל שוב פעם, בסוף האגרה פר שעת השגחה היום, תקנו אותנו אם אנחנו טועים, אם משהו אנחנו מפספסים כאן, האם יש היום אגרה קבועה שהיא התקן לשעת השגחה? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה האגרה? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> 44 שקלים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה עלות השכר הממוצע של משגיח לשעה כולל עלות מעביד וכו', בגדול? פר שעה. אנחנו מדברים עכשיו עלות, כולל עלות מעביד לשכרו של משגיח כשרות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה שהיושב ראש אומר לך, שאין שום סיכוי לעשות פה משק סגור - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אני לא צריך עזרה, גלעד. אני רוצה להבין. << אורח >> אביתר דוק: << אורח >> אני אתייחס. עלות של משגיח בהעסקה היום תחת המועצה הדתית, סדר גודל של 70 שקלים לשעה, כולל עלויות מעביד, זאת אומרת סדר גודל של 12,000 שקל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הבנתי, אז חוזרת השאלה, איך הדברים הללו מתכנסים? יש פיזיקה בעולם, אני לא מצליח להבין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר להוסיף שאלה? מכיוון שאתם הבאתם - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה השכר שאתם החלטתם, 12,000 שקל? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה אני אחדד, יש הבדל בין העלות של שכר שהעובד רואה לבין עלות מעביד. << אורח >> אביתר דוק: << אורח >> זה עלות מעביד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ואני אדגיש על המצב הקיים, שהמצב הקיים, כמו ששמעתי שגם היועץ המשפטי הבהיר ליו"ר, במצב הקיים אין משק סגור, יש את התקציב של המועצה הדתית. המועצה הדתית היום היא בממוצע 60% תקציב שלטון מקומי, 40% תקציב מדינה, וזה נבלע בפנים. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> לא נכון. אני רק אתקן, זה לא מדויק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש - - - << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אבל אני מנהלת את התקציבים של המועצות הדתיות, אני יודעת איך זה עובד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין, אני רוצה להוסיף לך שאלה. המטרה שלנו זה גם להבין דברים, לא רק להביע את העמדה. את עומדת על היכולת לנהל משק כספי סגור, אני אצא מנקודת הנחה שיסבירו ליושב ראש ולנו איך זה מסתדר מספרית שההוצאות השוטפות זה משק כספי סגור, אבל אני רוצה להבין את הדבר הבא, מחר בעל עסק מגיש תביעת נזיקין נגד המועצה הדתית מכיוון שהיא מעסיקה את משגיח הכשרות, משגיח הכשרות פגע לו בעסק. זה משק כספי סגור? כי בחוק זה לא כתוב, אין דבר כזה. אתם יכולים להכניס בחוק הלימה, העסקה, אבל מחר אני בעל עסק, נפגעתי ממעשה הונאה של משגיח הכשרות, תבעתי את המועצה הדתית במיליון שקל, זה משק כספי סגור? איפה זה כתוב בחוק? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ואם מישהו תבע על מקווה? מה זה קשור? תביעות זה משהו אחר. בית העלמין, תביעה, זה משהו אחר. כל דבר במדינה, אם יש תביעה, אנחנו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה כבר קופץ לרמה הבאה, אני את הרמה הבסיסית עוד לא הבנתי. מצטער, הקבצה פרח, לא הבנתי, אתה מוסיף כבר את פעמון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מוסיף מכיוון שיש פה מעשה שהוא לא מחזיק מים משפטית וכלכלית. בוא נאמר שאני משגיח כשרות, אני עובד במועצה הדתית, עכשיו אני הגשתי תביעה על ש - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, הבנתי את השאלה שלך, אבל אני רוצה קודם כל להבין את הרמה הבסיסית, אני עוד לא שם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בסיסי, כל הטענה של משק כספי סגור בגוף מדינתי היא מופרכת. אם אני אשאל עכשיו את האוצר אם הם יכולים לתת לי דוגמה אחת של מערכת שמתנהלת ככה במשק כספי סגור שאי אפשר לגלגל – מחר יגישו עיקול נגד חשבונות המועצה הדתית, אז מה, זה לא יעוקל? לכן כל זה אחיזת עיניים. אין דבר כזה - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> יש, יש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להזכיר לך שהיום העסקים - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הקבורה עובדת היום ב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> העסקים היום משלמים למשגיחים, מעבר ל-45, אם אתה משלם לפי החוק, אם אתה משלם את ההפרשות ועלות מעביד וכל הדבר הזה, זה אומר שהוא משלם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אתה משלם לפי שעה, לא הבנתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, לא, לא. דקה. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> יש תעריף פר השגחה ויש עלות מעביד. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא הובהר פה, האגרה הרלוונטית כיום רק להעסקה על ידי מועצות דתיות, זה במיעוט המקרים. אנחנו מדברים על זה כאילו זה הסטנדרט בשוק. העסקה פרטית, הסכום הזה של 45 שקלים, אין פיקוח על המחירים, אין פיקוח על השכר. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אם זה בשוק הפרטי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בשוק הפרטי אני מדברת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הרוב זה השוק הפרטי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שעכשיו יהיה לכולם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין, יהודה, 45 שקלים אגרה, זה המלצה? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> זה לא המלצה, זה רלוונטי רק כאשר ההעסקה היא דרך המועצה הדתית. אם בית העסק מעסיק - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שיהיה לכולם עכשיו, לפי ההצעה שלכם. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> זה הרציונל, שיהיה אחידות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה שינוי דרמטי מהמצב הנוכחי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, למה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אפשר גם לעדכן את גובה האגרה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומי ישלם אותה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם היום בעל מסעדה משלם 60 שקל - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> צריך להגיד את העובדה הברורה הזאת, הוועדה מכירה ודאי ומגיע אליה, המון אגרות מתעדכנות באופן תדיר, אגרות גם צריכות להתעדכן באופן תדיר בהתאם לנסיבות, לצרכים, ההתייקרויות וכו' - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אם ההעסקה הישירה גבוהה ב-50% נגיד, כי יש בה עלויות מעביד שאין בהעסקה לא ישירה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יהודה, אני לא שואל אותך, אני שואל אותה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה לא נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אם ההעסקה הישירה היא יקרה וכל העסקה ישירה היא יקרה, כמו שדרך אגב גם העסקה לא גמישה היא יותר יקרה מהעסקה גמישה, אלה כוחות השוק, אז זה שיש לנו משק כספים סגור לא עוזר, כמו שאמרתי קודם, כי מישהו צריך לשלם אותו, השאלה היא עכשיו מי ישלם, האם הממשלה, האם הרשות המקומית או האם העסקים באמצעות אגרה מוגדלת. מישהו פה הולך לשלם יותר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה מכיר מושג כזה, אדם שלא משלם עלות מעביד? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אולי תשמע את העסקים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל, אדוני היושב ראש, האם אתה מכיר מושג כזה, אדם שמעסיק לא משלם מס הכנסה, לא משלם ביטוח לאומי, לא משלם הפרשות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש עלויות מעביד, בדיוק ככה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה עלות המעביד לעסק. אבל אם היום אנחנו מעבירים את כל המשק לפי מה שהוא משלם היום - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> איך אפשר להעביר לפי מה שהוא משלם היום? אתה עכשיו קובע בהצעת החוק שהאגרה היא רק לפי שעות ההשגחה הקבועות בתקן, אתה לא יכול לעבור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש טווח. זה מה שהיום קיים. גם היום זה קיים. אנחנו לא הולכים לקבוע טווח - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל היום זה המיעוט ואתה הופך את זה ל-5,000 איש. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> לא, זה לא 5,000 איש. היום יש 5,000 שעובדים בחלקיות משרה. ברגע שזה ירכז את זה ל-100% משרה זה אמור לרדת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא אמור לרדת, זה יכומת במשרות פחות מ-5,000. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> השאלה אם אתה מדבר באחוזי משרה או שאתה מדבר בתקנים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היום המחיר לא - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> המחיר הוא קבוע, שעת ההשגחה תיקבע גם לפי מה שמשולם היום בפועל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה תקנים יש? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> 3,000. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היום יש מחירים שונים במקומות שונים, זה לא המצב שיהיה אחרי הצעת החוק. אחרי הצעת החוק המחיר יהיה מחיר זהה בכל המקומות לפי אגרה שתיקבע. יכול להיות שהאגרה תהיה יותר גבוהה או יותר נמוכה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל כבר היום הוא זהה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המחיר לא זהה היום. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> היום אם אתה מעסיק דרך מועצה דתית - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היום שעת ההשגחה היא זהה, האגרה היא זהה, אבל כל עסק נבחן בפני עצמו. אם מסעדה בתל אביב יכולה לקבל שלוש שעות השגחה ומסעדה בירוחם שעתיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המחיר מורכב משעות ההשגחה ומחיר שעה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המחיר לשעה היום הוא קבוע? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא קבוע, אבל זה לא אומר שהוא לא יתעדכן, כי אם אנחנו מעבירים את כולם אלינו ואם היום בעל עסק שילם למשגיח, כיוון שיש לו גם את עלות המעביד, שזה לא נמצא אצלנו, הרי הוא משלם לו, כמו שאומרים כולם כאן, יש עלות מעביד, יש פנסיות, כל הדברים האלה, זה המחיר שייחשב ואז האגרה תתעדכן בהתאם למחירים שמשלמים היום בשוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ואז אני שואל, האם הדבר הזה מייצר התייקרות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, כי זה מה שהם משלמים היום. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> צריך להבין שבעל עסק פרטי שמשלם היום, הוא לא מחויב לשעת השגחה שרשומה באגרות, הוא משלם בפועל הרבה יותר ממה שרשום באגרות, כי הוא משלם את עלות המעביד עצמה שזה היום משלמים למועצה הדתית והמועצה הדתית משלמת את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל אם היום לבעל עסק נקבעו עשר שעות השגחה והוא משלם 60 שקל לשעה למשגיח, ומחר לפי האגרה - - - << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> בעלות מעביד? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עלות מעביד, ומחר האגרה היא 45 שקלים לשעה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אבל זה מה שאמרה לך יערה מקודם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הוא אומר מצב שהוא משלם שכר מינימום היום ואז עלות המעביד שלו - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היום האגרה, כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, היא רלוונטית לחלק קטן מ – << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתם לא מצפים עכשיו שגם את מה שהם משלמים אנחנו נממן. בסוף בסוף אנחנו לא הולכים לפגוע בעסקים, אבל כשאתה מתרגם את כל מה שמשלמים היום ואתה הולך עכשיו לעסק, שהם כולם משלמים עלות מעביד, פנסיות, הפרשות והכול, זה מה שהולך להתעדכן, והאגרה תתעדכן בהתאם למצב הנוכחי שקיים היום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רוצה לשמוע קצת את היושבים כאן, נעשה לפי סדר, נשמע את כולם. בבקשה, גברתי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני רוצה להסביר לכם כמה דברים שאולי מהצד שלכם אתם לא רואים אותם. קודם כל אין יום שלא מתקשר אליי מנכ"ל משרד התיירות ואומר לי: תורידו את המחירים, תורידו את המחירים. החוק הזה זו אחת הסיבות שאני לא יכולה להוריד את המחירים. אני רוצה להסביר משהו בעניין של החוק, אילת זה סרט אחר לגמרי. באילת אין מע"מ, באילת זה עובד יפה, כי גם באילת על הלינה והשהייה של המשגיח מתחלקים כל המלונות, כי הוא עובר ממלון למלון, כל שבוע הוא במלון אחר כי הכול קרוב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ממש לא קרוב. הרבנית, מחילה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני מתחלקת בעלות שלו, אני אומרת שאין לי בעיה עם אילת. את אילת שימו רגע בצד. אתם דורשים לפי החוק הזה שאנחנו נפטר בעצם את המשגיחים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, גם בחוק הקיים, אם אנחנו לא עושים חוק עכשיו, זה מה שהולך להיות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אענה. גברתי, את הנושא הזה כבר העליתם כמה פעמים. לפי הבג"צ אתם צריכים לסיים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כבוד היושב ראש, לא לפי הבג"צ, לפי החוק הנוכחי. לפי הרפורמה הקיימת, היא אמורה לפטר את כולם, להעביר אותם לתאגידים. זה לפי החוק, בנושא הזה לא השתנה המצב שלכם. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל תנו לי לדבר עד הסוף. אתה מכריח אותי עכשיו לשלם לו פיצויים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> החוק הקיים היום, עזבי את החוק שאנחנו מביאים. גם אם אני לא מביא את החוק עכשיו, זה אותו דבר הולך להיות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני באה לתקן את זה, גם באתי לתקן את החוק הקודם. גם לפי החוק הקודם - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את מחויבת לפטר את כולם, לשלם להם פיצויים והם צריכים לעבור לתאגיד גדול. זה החוק. אני לא מדבר על הבג"צ, אין חוק עכשיו, לא הנחנו אותו, מושכים אותו, את צריכה לפטר את כל המשגיחים ולשלם להם פיצויים והכול. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא מקשיבים עד הסוף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> דברי, בבקשה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני מבקשת שבחוק הזה לא יהיה עניין שפיטרתי אותו, אלא שהוא התפטר או המשיך, כמו שקולטים מאבטחים וכו', המשך העסקה. אנחנו נעביר את הפנסיות שצברנו לו ולא נצטרך לפטר אותו. זה גם טוב לו דרך אגב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רציפות תעסוקתית. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> כן, רציפות תעסוקתית, זה יחסוך ממני לשלם לו - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר למה לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים ומשרד האוצר, אשמח שתתייחסו אחר כך לנקודה הזאת. זאת בקשה הגיונית. כיוון שדורשים מכם לסיים את ההעסקה, זה לא הבקשה שלכם, לייצר איזה שהוא מנגנון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> דבר שני, אני רוצה לשאול, יש לנו משגיחים שכמובן אנחנו מעסיקים 24/7, לגבי שישי-שבת, שאנחנו סופגים עלויות של לשכן אותם אצלנו במלונות, אני רוצה לדעת מי ישלם עבור זה. דבר שלישי, החוק נותן לך אפשרות, גם לרבנות או מי מטעמם. ברגע שזה הופך למי מטעמם זה הופך להיות חברת כוח אדם ויש לי עלויות נוספות על זה. אני רוצה שתהיה אפשרות או מהרבנות או מרבנות אחרת שהשר קבע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא עולה לך יותר כי האגרה היא אותה אגרה בהקשר הזה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, זה עולה לי יותר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> האגרה היא אותה אגרה בכל מקרה, את משלמת את האגרה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זאת אומרת שאתה אומר שאני לא אשלם לו יותר כי אני לוקחת מכוח אדם? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> כי האגרה תיקבע באופן רוחבי, זה לא שתשלמי אחרת - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל זה לא מצוין בחוק, אני רוצה שזה יצוין בחוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מצוין. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לגבי האגרות, האגרות מתייחסות לדוגמה, כל 150 חדרים אנחנו משלמים 13,000 שקל אגרה חודשית. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> שנתית. זה אגרת הפיקוח. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> באילת זה חודשי. תנו לי לדבר. אל תגיד לי אין מצב, כי לי יש נתונים. אני רוצה לדעת, יש לי שאלה, מה שיקרה פה שיעלו אגרות, ומספיק אנחנו סובלים את זה במקומות אחרים, כי יש דבר אחד, שזה אגרה, והאגרות יעלו לי יותר מלהחזיק משגיח במשרה מלאה. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> אבל צריך לחדד שאגרת הפיקוח היא לא עבור המשגיח, היא עבור המפקח, וגם היום את משלמת את זה וגם היום המועצה הדתית מעסיקה את כל המפקחים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא נכון. אני מעסיקה את המפקחים, על מה את מדברת? << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> את מעסיקה את המשגיח ואנחנו מעסיקים את המפקחים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. מר חצבני. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> כמה התייחסויות בבקשה. אחת, ציין פה חברי אבידן שאחרי שהחקיקה הזאת תעבור הם יעשו את כל בחינת העלויות מול המועצות הדתיות. לנו קצת קשה עם העובדה שמסיימים פה הליך חקיקה ולא קבוע בחוק שהנושא של גובה האגרה יחזור חזרה לוועדה הזו או לוועדה אחרת לקביעת גובה האגרות והיקפי הפיקוח וההשגחה, זה ייקבע אחר כך בנפרד. הדבר הזה חייב לחזור לפה. דבר שני, אני מאוד אוהב השוואות. כשהקימו את תאגידי המים במדינת ישראל תעריף המים טס למעלה, אנחנו רוצים להבטיח שזה לא יקרה גם פה. ואני אומר שוב, אני בטוח, יהודה, שאתם מה שנקרא שואפים לשם. דבר נוסף, כשהקימו את התאגיד הווטרינרי ולקחו את זה מהערים וכן הלאה, גם שם בסוף גובה האגרות שאנחנו משלמים עלה משמעותית למעלה, האם השירות השתפר? התשובה היא לא. מה כן יש שם היום? היום יש שם נוהל סדור להפחתת היקפי פיקוח, בצורה מסודרת, הליכים שבהם אתה יכול להפחית את היקפי הפיקוח בשני תנאים שדיברנו עליהם בעבר, האחד, מהי מורכבות העסק כמובן, וזה כבר מופיע בתיקונים שנקרא אחר כך, אבל שתיים, אמצעים תומכים נוספים. עלה פה בדיונים קודמים, יש מצלמות, אין מצלמות, יש תהליכים נוספים, אין תהליכים נוספים, העסק כן מעסיק איזה שהוא נאמן שיודע לרכז את העבודה ולהיות קמב"ץ בשביל המועצה הדתית, אנחנו קוראים לזה נאמן כשרות, תבחרו לזה שם אחר, מה שאתם רוצים. דבר שלישי, יש פה נקודה שהיא בלאק ספוט. ההסכמים הקיבוציים שחלים במלונות, בתעשייה ובענפים אחרים שונים פר הסגמנט הרלוונטי ובהתאמה גם יש תנאים מיטיבים לעובדים, מה יחול באותו הסכם קיבוצי שייסגר עם ההסתדרות? הוא יהיה המיטיב מבין כולם? הוא יהיה משהו אחר? ודבר אחרון, אדוני היושב ראש, שוב, דיברתם עליו ואני רוצה גם לדייק אותו. הנושא של משק סגור שבו יש רשות שהיא מאוד חזקה, רווית עסקים, ואז ייתכן שהיא נמצאת באקסטרה ומחלקת דיבידנדים כן או לא, משתמשת בכסף בהקצאה כזו או אחרת, לעומת מועצה דתית אחרת שתהיה ענייה בעסקים או שהניהול הוא פחות מיטבי, יו ניים איט, החשש שלנו שבסוף, אם תיקחו את זה למכנה המשותף הנמוך ביותר, שזה אומר שצריכים להבטיח את האיזון של המועצה החלשה ביותר מאי אילו סיבות, גם מטעמים אובייקטיביים, בסוף כל העסקים במדינת ישראל ישלמו משמעותית יותר, ואלו דברים שחייבים להתייחס אליהם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל ענינו על זה, אמרנו את זה שאין דבר כזה, אין מושג כזה חלשה ולא חלשה, לא בודקים את זה לפי הדבר הזה. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יהודה, מהניסיון שלי - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עזוב ניסיון, אתה אומר דברים של ניסיון שלא קיים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> יהודה, היתרון, באמת אני אומר, אני מכיר את הרגולציה שחלה על מפעלי תעשייה במדינת ישראל לעילא ולעילא, על סמך הרגולטורים השונים, בגלל זה לקחתי דוגמאות של תאגידי מים, תאגיד וטרינרי וכן הלאה. גם תאגידי המים מתנהלים כמשק סגור ויש תאגידים סופר רווחיים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל, חצבני, גם היום אנחנו לא משלמים את הרגולציה. אני רוצה להזכיר לכם שהחוק הזה היום ממשיך את המצב הקיים. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אתה אומר שאתם לא משנים את הרגולציה, אבל דה פקטו מחר ייקבע סטנדרט באמצעות תקן, וזו תהיה הרגולציה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> משנים את המצב לגבי 90%, אתה מתיישר עם 10%, זה מה שאתה אומר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> המצב משתנה, גם בגובה האגרה, גם באופן ההעסקה וגם בנושא של התקן. אי אפשר להגיד, אנחנו לא משנים, זה ישתנה, גם אם אתה אומר בעולם שלי סידרתי את כל התושב"ע והכול היום בכתובים. יכול להיות שאתה שואף לשם וזה בסדר גמור, רק אני אומר שבסוף לנו בראי החקיקה הנוכחית יש הרבה מאוד נקודות, בלאק ספוט, שאנחנו לא רואים אותן כרגע. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל, יהודה, אם לא יהיה לך מספיק תקנים? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה מילים פה על מילת הקסם יוקר המחיה. כשמדברים על כשרות תמיד מדברים על יוקר המחיה. צריך להיכנס באמת למספרים כדי להבין כמה זה מגוחך וכמה זה מצחיק. דיברה פה עכשיו מנכ"לית התאחדות המלונות, אגרת הכשרות הכי גבוהה שיש היא באמת למלון של 251 חדרים, זה 14,832 שקלים לשנה. זה אומר שזה 1,236 שקלים לחודש, זה אומר שזה לכל חדר לחודש חמישה שקלים, זה אומר שאת משלמת 16 אגרות ביום לחדר על אגרת כשרות. אלה המספרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תאמינו לי שהוא יודע מה הוא אומר. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני מדבר על האגרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יופי, עכשיו תוסיף על זה את העלויות האחרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל היא משלמת היום על משגיחים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תנו לעמיחי לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא מדבר כאילו זה מעט. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני מתייחס למספר שהיא דיברה עליו. עכשיו בוא נדבר על משגיחים, בוא נגיד שדוכן פלאפל, משגיח הכשרות שלו - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> למה? דבר על המלונות. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אבל את משלמת את השכר שלהם, את משלמת שכר הרבה יותר גבוה ממה שמשלמים לפי ההסכם הקיבוצי, אז בטוח לא תשלמי יותר אחרי השינויים האלה. אבל אני רוצה לדבר על הטענה הזאת, כדי להוריד אותה פעם אחת מהשולחן. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל נתת דוגמה את המלונות, תמשיך עם המלונות, שיבינו מה המלונות משלמים. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני מוכן לדבר איתך גם על כמה המלונות משלמים, עשיתי על זה חישובים, זה מופיע במחקר של הממ"מ של הכנסת, המספרים הם מספרים מגוחכים. בואי ניכנס אולי למחירים של כמה המלונות גובים ונראה כמה אחוז מכל חדר הולך לכשרות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> דיברת על יוקר המחיה, נכון? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> נכון. כשאת מפרסמת בערוץ 2 זה לא משפיע על יוקר המחיה? את משלמת הרבה הרבה יותר ממה שאת משלמת על כשרות, את יודעת מה ההבדל? שאם לך אין תעודת כשרות בן אדם כמוני לא ייכנס. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> איך אתה בכלל יכול להשוות בין הדברים? תגיד לי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה? הוא דיבר מאוד לעניין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, ממש לא לעניין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו טענה של שכונת חיים, מלכיאלי. זה לא משפיע על איכות החיים? תגיד לי, על מה אתה מדבר? זו טענה שאין לה - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מה זה הדבר הזה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם אין לך כשרות אין לך לקוחות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל סליחה, מה הקשר? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל לא מתפרצים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה, רק ליהודה אבידן ולך מותר? לא, לא, לא. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה כמו שאני אגיד לך - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עדיף שתתפרץ כשהרב יזדי מדבר. אז תתפרץ. כשאתה שומע את הרב יזדי אז תתפרץ. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה, תודה. קינלי, די. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אדוני היושב ראש, זו חוצפה של טענה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה חוצפה של טענה? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אגיד לך למה, כי אני לא אבוא לרבנות ואגיד להם: למה אתם מפרסמים את הקמפיין - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איפה פרסמו? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא הבנתי. כמו שהקשיתי עליהם אני גם אקשה עלייך - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני לא אבוא לשום גורם – חוצפה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, רגע. אני לא מבין למה זה חוצפה. אף אחד לא מכריח אותך לקחת כשרות, כפי שאף אחד לא מכריח אותך לפרסם בתקשורת, את עושה את הדברים האלה כי את מאמינה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> די עם התירוץ הזה, באמת, אוהד, אף אחד לא מכריח אותה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אתה רוצה לעשות רשימה של רגולציה למה המחירים ככה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם מכריחים אותה עכשיו לקחת איזה כשרות, ואם היא רוצה לקחת כשרות אחרת מישהו ייתן לה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ממש לא, היא לא חייבת כשרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם מכריחים אותה איזה כשרות לקחת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יסמין, את בקריאה ראשונה. די, אני לא רוצה להתחיל עם זה. אף אחד לא מכריח אותך לקחת כשרות, אף אחד גם לא מכריח אותך לפרסם בערוץ 12, גם לא 2, ב-2 כבר אין, אי אפשר, את עושה את זה כי את כנראה מאמינה שזה יביא לך לקוחות, זה הדבר היחידי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אתה מתבלבל בטענה שהוא אמר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אולי הפרסום בערוץ 12 זה מייקר? הטענה הזאת צודקת. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל, אדוני היושב ראש, אתה לא מדייק את מה שהוא אמר. הוא השווה את מחירי המלונות, בגלל שאני מפרסמת בערוץ 12 והכשרות זה בסך הכול כמה אגורות. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני לא השוויתי כלום - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זו חוצפה מצדך, אתה לא מכיר את הרגולציה, אתה מסתכל בעין קצרה. אני עוברת פה ועדה ועדה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואתה מתנהג בזלזול. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אל תתנהג אלינו בזלזול, אדוני, כי אנחנו בינתיים גם גוף שמעסיק. אני לא מדברת אליך בזלזול. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אל תדברי אליי בזלזול ותעני לעניין על הטענות - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> סליחה, אתה לא טענת שום דבר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, תודה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, אני רוצה להגיד עולה מילה אחרונה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אבל עכשיו הוא מדבר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אנחנו עוברים פה ועדה ועדה, כל ועדה עם הרגולציה שלה, ואחר כך תתפלאו למה מחירי המלונות כאלו. החוצפה להשוות את זה ל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מבין למה זאת חוצפה. עד עכשיו ניסיתי הפוך, להגן על עמדתך, אבל - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא אתה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, בסדר, אבל אני חושב שהטענה שלו היא טענה במקומה, גם אם את לא אוהבת לשמוע אותה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני רוצה להמשיך. נעבור ממלונות לעסקים הקטנים שבסוף באמת בעסקים הקטנים, שמה לכאורה יכול להיות העמסה. בוא נגיד שדוכן פלאפל ישלם 1,500 שקל לכשרות, זה אומר שהוא משלם 50 שקל ליום. יש לו משגיח גם ביום שישי וגם במוצאי שבת. בשונה מלמשל תשלום שמשלמים לכיבוי אש או לרישוי עסקים או לדברים כאלה, תעודת הכשרות הזאת מכניסה אנשים. אני לא איכנס לאכול במקום שאין בו תעודת כשרות. ברגע ששמת תעודת כשרות ב-50 שקלים ליום, באים אליך הרבה יותר מבן אדם אחד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עמיחי, אין במדינה כולה חנות פלאפל שמשלמת 1,500 שקל. ספר את העובדות, חנות פלאפל משלמת בין 500 ל-700 שקל, עכשיו תתרגם את המספרים. עכשיו תסביר שזה עולה חצי שקל או שקל ליום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואיפה האגרה? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כולל גם משגיח שבא לעבוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לעבוד, תיכף אני אראה לכם תמונות איך הם עובדים. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> בקיצור אנחנו מדברים פה על סכומים שהם לא סכומים גדולים. אפשר לזרוק את הסכומים הכלליים של המשק ואז זה נשמע מספרים מאוד מאוד גדולים. דרך אגב יושבים פה בעלי עסקים, דיברתי איתם לפני כן והם מוכנים גם לשלם יותר אם הם יקבלו כשרות יותר נורמלית ויותר מסודרת ובלי בעיות שיש להם עם משגיחים וכו'. אז הנושא הזה של יוקר מחיה נבחן בכל טענה, על כל עסק לבוא ולהתמודד איתה ולהיכנס למספרים ולהראות שאין בה שום דבר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אתה פשוט לא נותן את כל הנתונים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קיוויתי לקבל תשובה לשאלות ששאלנו קודם, על איך אנחנו מוודאים שהמודל החדש שמסדיר את העסקתם של משגיחי הכשרות לא ייצר התייקרויות. אנחנו חושבים שהשאלה והחשש הוא במקומו ואנחנו רוצים לוודא את הדבר הזה. אתה רוצה להתייחס לזה? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני אגיד שמה שצריך זה קודם כל, כמו שיהודה אמר, לעשות מיפוי, אי אפשר לקבוע את הדבר הזה בלי נתונים, ברור שצריך לעשות כל מיני התאמות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איך אפשר לחוקק את זה? איך אפשר להצביע על חוק כזה? איך אפשר להתקדם? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, בגלל החשש שלך יש שלושה דברים שיכולים להרגיע אותך. פעם אחת שאנחנו צריכים שנתיים זמן כדי להכניס אותם, כדי לעבור מועצה מועצה, מיפוי וכל הדברים האלה. הפעם השנייה, ההסמכה של השר להסמיך מועצה אחרת אם מועצה חלשה לא יכולה, ופעם שלישית זה הנושא של הלימה של ההכנסות. ועוד דבר, קביעת תקן של הנושא הזה. קביעת התקן יכולה להיות מפוקחת ואין לנו בעיה, אנחנו יודעים לטפל בדברים האלה. חשוב שבנושא הזה אנחנו לא יכולים לפרוץ דבר שלא קיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שנתיים זה מופיע בחוק? לא ראיתי את השנתיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בהוראת מעבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה בהקשר של מה שדיברנו אתמול? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה השינוי? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הוא קיים גם לפני זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על כל החוק? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. לא קשור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר שאתמול דיברנו על זה שנושא האחדת הזמנים בחוק הוא משהו דרמטי. אוהד, אני רוצה אחר כך כשיסיימו להתייחס לנושא הכסף שוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יסמין, את רוצה לדבר עכשיו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אחת, ראשית הערה קצת לא קשורה, אבל בדיוק ברגעים אלה אני מקבלת סרטון של משאית מלאה בעגלים שהתהפכה בסדום, העגלים שאנחנו אמורים לפקח עליהם. כמובן שהם פצועים מאוד ומרימים אותם עם מנוף, לאף אחד לא אכפת מהמזון שעליו אנחנו מפקחים, אבל זו הערת ביניים. אולי לי ולמטי אכפת. דבר שני, אני מבינה את האירוע הכלכלי, אני עדיין לומדת אותו, בגלל זה הגעתי לכאן, כדי להבין אותו יותר לעומק, אבל בסוף מדובר פה בחוק של שליטה, בחוק שמצמצם בחירה של אנשים. אני אולי לא מכירה את הסעיפים בחוק הרבנות, לא מכירה, אבל אני מכירה את השטח והניסיון שלי בשטח במקומות שונים היה מזעזע, אדוני. יהודה, גם אמרתי לך את זה בדיון קודם. בשלושה מקומות שונים הניסיון שלי, ויעיד על כך חבר הכנסת ארז מלול שפניתי אליו במצוקה שיעזור לעסק שפנה אליי, שכל מה שהם ביקשו זה להחליף משגיח, משגיח שישן בזמן העבודה, מצולם בסרטונים, משגיח שלא מגיע בזמן, משגיח שמחבל, שלא עובד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זו בדיוק מטרת החוק, להעביר אותם. הם לא מועסקים על ידינו. את צודקת, יכולים להיות מקרים לא טובים, אבל - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה על ידי הרבנות, על ידי המועצה הדתית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הוא לא עובד המועצה הדתית, זו הבעיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא היה עובד של המועצה הדתית במקרה הזה הספציפי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> באיזה עיר זה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא אגיד, אני אגיד לך אחר כך, אם תרצה. במשך חודשים על גבי חודשים. כל מה שביקשנו זה להחליף אותו. עכשיו החוק הזה גם לא מאפשר להחליף. אם כבר אתם מחוקקים חוק שהוא באמת בעיניי לא ראוי, אבל אתם מתעקשים עליו, אז לפחות שתהיה האופציה שמי שלא רוצה, עסק פרטי לא רוצה, הוא רוצה במקום בבאר שבע רוצה להעסיק מישהו מבני שמעון, למה אתם מונעים את זה ממנו? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> משגיח יכול לבוא ממטולה לאילת, אין לי בעיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל כרגע זה מה שמופיע. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הרבנית, תעשי הבדלה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת דרך המועצה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> על מה את מדברת, על הרב או על המשגיח? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על המשגיח. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> משגיח יכול להיות מכל עיר לכל עיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה מי מעסיק אותו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בוא תסביר לי למה לא יכולתי להחליף. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את מה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את המשגיח. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חבל שלא פנית אליי, הייתי עוזר לך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני פניתי לחבר כנסת מש"ס שיעזור לי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את מערבת פוליטיקה בעבודה. כשיש בעיות פונים למשרד, לא פונים לפוליטיקאים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם באים לכאן לדיונים, הכול כתוב, אני מביאה לך רשמים מהשטח. אם אני נתקלתי בזה לא פעם אחת ולא פעמיים, אלא שלוש פעמים, אז כנראה שזה קורה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני בטוח שנתקלת בעוד משרדים עם רשמים מהשטח ולא ציינת את המשרדים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שנייה רגע. אדוני יושב ראש הוועדה, יש פה דיונים עד 12 בלילה, אין לי מושג למה אתה קוטע, אני פעם ראשונה מדברת פה, אני יושבת כאן כבר שעה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא קטעתי אותך, אני מדבר עם מטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרת 'בסדר, בסדר'. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני דיברתי עם מטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אני מתנצלת. הרשמים מהשטח, חשוב שיישמעו פה. אני לא פעם אחת ולא פעמיים נתקלת בבעלי עסקים, לפחות בדרום ובנגב, שנתקלים באטימות, באדישות ובחוסר מקצועיות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יסמין, אם היית מגיעה לוועדה הקודמת היית שומעת ויכוח סוער כאן ואנחנו עדיין - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכולה להגיע לכל הדיונים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את צודקת. אני ארגיע אותך. היושב ראש, יש איזה שהוא רעיון שלא מקובל עלינו, אני מקווה שזה לא ייצא כאיזה שהוא מנגנון של ועדת ערר, ועדת השגות. אם היית בדיון הקודם היית שומעת את הוויכוח הסוער, שאם יצליח היושב ראש בהחלטה שלו אז הבעיות שלך כבר לא היו קיימות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היושב ראש יצליח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. והדבר השלישי שרציתי לומר, ואני מניחה שעוד נדון עליו, אני לא יודעת אם התחלתם לדון עליו, לצערי אנחנו לא יכולים להיות כאן כל השעות, אבל בנושא הבחירה החופשית, אני מנסה להבין למה אם אני רוצה לעסק שלי תעודת כשרות, אבל אני רוצה תעודת כשרות של מישהו אחר, למה אתם לא נותנים לי את האופציה הזאת? למה כל כך קשה לכם לקבל את זה? כל מה שאתם עושים בסוף זה רק יוצרים אנטי לאנשים חילוניים. החוק הזה לא בא בחלל ריק, הוא בא עם עוד שלל חקיקות שגורמות לאנטי. אנחנו יודעים את זה. מחר בבוקר ב-8 וחצי בבוקר מצביעים על הפרדה מגדרית בתואר שני ויחד עם חוק-יסוד: לימוד תורה ויחד עם עוד חקיקות שרק יוצרות אנטי, איפה האחריות שלכם? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תזכירי לי לדבר איתך אחרי הוועדה לגבי הפרדה מגדרית, אני בטוח שאחרי השיחה שלנו את תתמכי בחוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אין סיכוי כזה, אני יושבת בדיונים שם כמה שבועות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יהודה, יש לך הרבה השפעה, ותאמין לי - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את לא מכירה את העובדות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה דיון מרתק, רק לא לכאן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יסמין, את לא מכירה את העובדות. רק תכירי את העובדות והכול ישתנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת שאני רק אישה, אבל אני ישבתי בדיונים האלה מאות שעות, האמן לי שאת כל העובדות אני מכירה וכנראה אפילו יותר טוב ממך. אני רוצה לסכם במשפט. בסוף יש לכם אחריות כנבחרי ציבור, וגם לך ולכל היוזמים של החוק, לכלל הציבור ולא רק לציבור שבחר בכם, אלא לכולם. אתם מייצרים פה אנטי, אתם מעמיקים את השסע וחשוב שתיקחו את זה לתשומת ליבכם ותחשבו על זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה למה אתה עושה פרצוף, כאילו אתה לא יודע שמה שאני אומרת הוא נכון. אני גם אומרת את זה באמת בצורה כאילו שתחדור ללב אולי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אגיד לך למה אני עושה פרצוף, כי את מדברת בלי שום קשר לא למציאות ולא לעמדות שלי. אם יש כאן מישהו שלאורך כל ימי הדיונים הארוכים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא לעמדות שלך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרת שאת פונה אליי, את אומרת שאת רוצה לחדור ללב שלי, אז אני אומר, אם יש פה מישהו שדיבר על האינטרס הציבורי הרחב ושלא יוציא תחת ידיו חוק שלא ישים את הדבר הזה נגד עיניו, זה אני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את מעבירה עליי ביקורת שאני לא מצליח - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא העברתי ביקורת עליך, אני העברתי גם על מי שמחוקק את החוק הזה. בסוף אני אומרת את זה בצורה מאוד מנומסת ובנפש חפצה באמת שתהיה כאן חשיבה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם ככה אז מצוין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא צריך כל דבר שאני אומרת לתפוס – << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, חס וחלילה, לא כל דבר את אומרת אני קפצתי, קפצתי על הדבר הזה שפנית אליי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא כל דבר שאני אומרת שתחשבו שאני מנסה להכניס אצבע לעין, ממש לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, לא, לא, יעידו כאן חברייך, כולל חברייך מהסיעה, שהגנתי על עמדתם לכל אורך ימי הדיונים בלא מעט פעמים, אני מנסה לנהל פה דיון ענייני. << אורח >> אשר סבג: << אורח >> אנחנו באופן עקבי תמיד מדברים על זה שתחרותיות זה משהו שיכול להוריד מחירים, שיכול גם לייעל כלכלית את כל הסיפור הזה של הכשרות ולכן אני חושב שכן צריך לאפשר בחוק למועצות דתיות שהוכיחו את עצמן כמנהלות כשרות בצורה טובה יותר ממקומות אחרים, לאפשר להם גם להתפשט למקומות אחרים ולקחת גם את המקום של מועצות שמתקשות בדבר הזה. אני חושב שזה ייתן מענה, חלקי אולי, למה שדובר פה קודם על עליית מחירים. גם דבר שדרך אגב כבר מתבצע עכשיו זה מועצות דתיות שמשתמשות בגופים פרטיים לתת את הכשרות אצלם במקום, הם סוג של קבלן משנה שנותן כשרות באותו מקום. יש כמה מועצות כאלה שעושות את הדבר הזה, יש גופים פרטיים שיודעים לנהל את עצמם כלכלית הרבה יותר טוב מגופים ממשלתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רק כדי לבחון את התזה הזאת שאתם הצגתם כבר כמה פעמים, אני רוצה לשאול שתי שאלות פשוטות. א', האם כשרות צהר הורידה את מחירי הכשרות עבור השירותים שהיא נותנת? באופן מערכתי, לא בית עסק פה או בית עסק שם או בית מלון אחד שחולק משגיח כשרות עם בית מלון, אלא האם באופן סיסטמתי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוהד, אתה מאמין ש - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, תנו לי לשאול שאלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק נכון לצהר, זו שאלה שאתה הערת עליה בתחילת הדיון, אני מזכיר לך את נושא התחרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני שואל את השאלה משני הצדדים שלה, כי אני מנסה להגיע פה למשהו אמיתי וענייני ולכן אני לא עושה פה הנחות, לא לצד הזה ולא לצד הזה. אני רוצה להגיע למשהו ענייני, ולכן אני שואל, האם צהר בצורה מערכתית, כניסתכם לשוק הורידה את עלות הכשרות לבתי העסק? שאלה ראשונה. שאלה ראשונה, האם האומדן הכלכלי שלכם עומד לכשעצמו או שגם כדי להחזיק את האומדן הכלכלי הנוכחי אתם עוסקים בפילנתרופיה שמחזיקה למעשה את הדבר הזה. כי אם אני מייצר פה מודל כלכלי, לא כולם הם צדיקים כמו צהר שמגייסים פילנתרופיה לצורך החזקת מערך כשרות, ואני רוצה לייצר מודל כלכלי בר קיימא. << אורח >> אשר סבג: << אורח >> אז קודם כל באמת גוף הכשרות של צהר הולך וגדל והוא נתקל כל הזמן בהתנגדות ומה שנקרא מנסים כל הזמן להצר את צעדיו על כל צעד ושעל ולמרות זאת הוא יותר ויותר רווחי, הפילנתרופיה הולכת וקטנה ואנחנו חושבים שכרגע אנחנו לא מספיק גדולים כדי להוריד את מחירי הכשרות, אבל אם אנחנו נפתח את השוק לעוד גופים שיתחרו זה בזה אז כן, המחירים יירדו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, המחירים לא ירדו. << אורח >> אשר סבג: << אורח >> לא ירדו, כי אנחנו היחידים בשוק כרגע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא ירדו ואתם מגייסים פילנתרופיה כדי להחזיק את זה. << אורח >> אשר סבג: << אורח >> לא, אבל זה מודל שעובד, אנחנו מדברים על מודל שעובד בכל הכלכלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוהד, תן להם הגנת ינוקא ותראה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> חבר הכנסת טל, יש לי דוגמה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אני לא מבקש דוגמאות, אני רק שואל. העלית פה טענה. << אורח >> אשר סבג: << אורח >> המודל הכלכלי הזה עובד בכל מקום, כאשר יש תחרות והשוק פתוח זה עובד, המחירים יורדים. זה הוכיח את עצמו בהרבה מקומות. אנחנו עדיין לא מספיק גדולים כדי לעשות את זה. אני חושב שאם יאפשרו, דרך אגב לא רק לצהר, גם אם יאפשרו למועצות דתיות חזקות לתת כשרות במקומות אחרים, במקומות חלשים יותר, אז כן, זה יוריד את המחירים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ה-OU למשל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. את רוצה? בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בוא נתחיל מכך שהסעיף שהוקרא כעת, למעשה סעיף 2יד לחוק, לא מתייחס בכלל ליכולת של רשות כשרות מקומית מסוג רשות מקומית, כלומר רשות כשרות מקומית שהיא לא מועצה דתית, לא עוסק בכלל ביכולת שלה להיפרע מהצורך במתן שירותי הכשרות ובהעסקת משגיחים, בכלל, זאת משום שסעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת מדבר על אגרות שמועצה דתית רשאית לגבות. אין התייחסות בכלל לרשויות כשרות מקומית שהן לא מועצות מקומיות וליכולת שלהן לקבל את התשלום בעד הדבר הזה. אז נתחיל מכאן. אני מזכירה שוב, ההגדרה של רשות מקומית, לכאורה כל רשות מקומית בישראל, לרבות רשויות מקומיות ערביות, אבל את זה רגע נשים בצד, קודם כל נדבר על מה שכתוב פה. שנית, כאשר מדובר ברשות כשרות מקומית מסוג מועצה דתית, אין שום התייחסות בחוק שקובעת שהעסקת המשגיחים תתנהל כמשק כספים סגור, שום דבר לא קבוע בחוק. יש התייחסות לכך שהסכם קיבוצי שייחתם ייצר הלימה להכנסות. הלימה להכנסות, קורלציה, לא בהכרח חייבת להיות מלאה, היא לא חייבת להיות שלמה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הייעוץ המשפטי כבר העיר את ההערה הזאת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ובכל זאת גם אנחנו צריכים להעיר אותה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אבל אין צורך לחזור על נקודות, הדברים ברורים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא חושבת שהם היו ברורים כשנאמר פה לא אחת ולא שתיים שיש משק סגור, אז הנה אנחנו גם מבהירים את הנקודה הזו שמשק כספים סגור לא כתוב כאן. משק כספים סגור גם לא כתוב בחוק שירותי הדת ולא קיים במועצות דתיות שמעסיקות היום משגיחים. אני חושבת שנאמרו דברים מאוד מאוד ברורים על ידי משרד האוצר, זה לא משק כספים סגור. מי שמממן את הדלתא בין ההכנסה מהאגרות לבין העלויות בפועל זה המועצה הדתית היום שבתקציבה משתתפת - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא נכון. התשובה היא לא נכונה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> התשובה היא נכונה, שבתקציבה משתתפת הרשות המקומית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אל תלמדי אותי מה יש במועצות הדתיות ואני לא אלמד אותך מה יש בשלטון המקומי. אני אומר לך שהתשובה היא לא נכונה, מה שאמרת עכשיו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואני אומרת לך שהתשובה היא כן נכונה. אנחנו יכולים להמשיך ככה לנצח, אבל העובדות הן כהווייתן. לפי חוק שירותי הדת באופן ארצי על כל שקל שהמדינה שמה הרשויות המקומיות, השלטון המקומי בכללותו צריך לשים שקל וחצי. על כל שקל שהמדינה שמה בתקצוב של המועצות הדתיות הרשויות המקומיות צריכות לשים שקל וחצי. הרשויות המקומיות לא שולטות באיך הן יתקצבו את המועצות הדתיות, הן לא יכולות להחליט מה הן עושות. בחוק תקציב אחד המדינה מחליטה להעלות את הסכום כדי לצמצם את הפערים שנוצרים בתוך העלויות של המועצה הדתית, הרשויות המקומיות צריכות לתקצב פי אחת וחצי. יש הסדר ייחודי שמתאשר מדי שנה לתקצוב דיפרנציאלי בתוך המועצות הדתיות פנימה, כל רשות מקומית צריכה לתקצב הסדר מצ'ינג אחר, אבל ההסדר הכללי הוא על כל שקל יהיה שקל וחצי. אגב הסכמים קואליציוניים, אחד ההסכמים הקואליציוניים הראשונים שנחתם כשהממשלה הזאת קמה, בכנסת ה-25, היה לשנות את יחסי התקצוב כך שהמדינה תשים 75% מהעלויות של המועצות הדתיות והרשויות המקומיות ישתתפו ב-25%. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אנחנו תמכנו, האוצר התנגד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו המשמעות של הסכם קואליציוני. אנחנו בתום ימיה של הממשלה הנוכחית, ההסכם הקואליציוני הזה לא יושם. שינוי ותיקון של חוק שירותי הדת לא תוקן, אנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה שבה ככל שהמדינה תצטרך להוסיף תקציבים, על כל שקל שהיא תשלם הרשות המקומית תצטרך לשים שקל וחצי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הנה עוד נתון לא נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מדבר אנחנו לא אומרים לא נכון, תן לגברת לדבר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, אין לי בעיה שיגידו שזה לא נכון, החוק כתוב שחור על גבי לבן. אני לא חושבת שאני ידועה כמישהי שאומרת דברים שהם לא נכונים, נדמה לי שאני דווקא מאוד משתדלת לדייק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז הנה הפעם הפתעת, הצלחת להפתיע. היום פעם אחר פעם את אומרת דברים לא נכונים. לכל כלל יש יוצא מן הכלל, מירה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת כחברה בוועדה הזאת לשמור על כבוד הדוברת. אי אפשר להיכנס לדבריה, אלא אם כן אדוני היושב ראש עושה את זה או חברי כנסת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אי אפשר, אני כמנכ"ל המשרד מכיר קצת יותר טוב ממירה סלומון מה קורה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זכות דיבור מקבלים מהיושב ראש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם אם מישהו סבור שאני אומרת דברים לא נכונים אני מבקשת להשלים את דבריי. אני מזכירה לוועדה, והנושא הזה עלה גם עכשיו וגם בדיון קודם, שהאגרה שמשולמת כעת, האגרות לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת, הן אגרות שנקבעות באופן ארצי בלא פיקוח של ועדה פרלמנטרית. המשמעות של הדברים היא שהרשויות המקומיות שוב, המועצות הדתיות בוודאי, כיוון שכמו שאמרנו, סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת חל רק על מועצות דתיות, המועצות הדתיות בוודאי. לא מובטח להן שבאמת הכסף שהן יכולות לגבות יכסה את העלויות שהן נדרשו להוציא. הדבר הזה לא מקובל עלינו, אנחנו חוזרים על הבסיס של הבסיס של הבסיס של הדברים שאמרנו. ראשית, לא מקובל עלינו שיהיה צורך לחייב רשות מקומית או מועצה דתית להעסיק משגיחים, לא מקובל עלינו שהעסקה שכזאת תהיה שלא במשק כספים סגור, ולא מקובל עלינו שלא תהיה לנו גמישות ביכולת לשנות את המצב כתוצאה מכל שינוי נסיבות שהוא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב. משרד המשפטים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אשאל שאלה ואז תעני על שני הדברים. בהקשר לעניין האגרות שדיברה עליהן מירה, אתם כתבתם בסעיף 2יד שרשות כשרות מקומית, גם מועצה דתית וגם רשות שאין בה מועצה דתית, תגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לפי חוק שירותי הדת היהודיים. האם הכוונה שלכם שרשות מקומית תגבה את האגרה או שהיא תקבע לעצמה את האגרה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לזה רציתי להתייחס כי באמת תוך כדי דבריה של מירה גם רציתי להפנות ל-2יד וגם למשהו שאולי כדאי לחדד ולהבהיר ולא קיים בהצעת החוק. 2יד מתייחס לרשות כשרות מקומית, שכמו שאמרת זה גם מועצה דתית וגם רשות מקומית, המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, לפי העניין. אבל סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים מתייחס רק למועצה דתית. אני עוד אציין שהסעיף הזה תואם מול משרד הפנים ומקובל עליהם ומקובל עליהם שהשר לשירותי דת יקבע את האגרות שיחולו גם לגבי רשות מקומית ולא רק לגבי מועצה דתית. החלק שצריך להשלים, שאני מבינה שיכול להשתמע מ-2יד, אבל זה לא מספיק בעיניי וכדאי להבהיר ולקבוע סמכות, זה שהשר יקבע בתקנות, תקנות של אגרות, את האגרות שיחולו גם לגבי רשות מקומית, בדומה למה שקבוע בחוק שירותי הדת היהודיים. אני יכולה להקריא את 7(ב) מחוק שירותי הדת היהודיים, זה יבהיר: המועצה תקבע אגרות עבור שירותי הדת שהיא מספקת בהתאם לתקנות שיקבע השר בהסכמת שר האוצר. אז הסיפה שאומרת 'בהתאם לתקנות שיקבע השר בהסכמת שר האוצר' צריכה לחול גם לגבי רשות מקומית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, הרישה צריכה לכתוב שזה לא רק המועצה אלא גם - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אתה צודק שהתיקון הוא ברישה, אני אומרת שהסיפה זה מה שחסר לנו ב-2יד, כי שאר התוכן נמצא ב-2יד, אבל אין לנו פה הסמכה לקביעת תקנות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> במילים אחרות אומרת הממשלה שמה שיקבע השר לעניין אגרות במועצה הדתית יחול גם לעניין רשות כשרות שאינה מועצה דתית. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה שאנחנו נצטרך זה להחזיר את הנושא הזה של גביית האגרות גם להחלטה בכנסת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> באותו עניין, היות שיש לנו היום רשויות עם מחלקות דת ורשויות שבהן זה כמו מחלקה עירונית או מועצה דתית. צריך לעשות את ברירת המחדל כל הזמן, מה המשמעות לזה ומה המשמעות לזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ושוב, לפי הנוסח, להחריג את הסיטואציה שקיימת במועצות דתיות, כך אנחנו יוצאים נפסדים, כיוון שמועצה דתית שהעסיקה משגיחים עד עכשיו וקיבלה באופן גירעוני את עלויות ההעסקה שלה לא תיהנה, במרכאות, מההסדר החדש, וזה גם לא תקין, כיוון ששוב הרשות המקומית נדרשת לממן את ההפרש. את הדלתא בסוף הרשות המקומית יחד עם המדינה, כשהרשות המקומית היא לרוב הגורם המממן יותר, כי על כל שקל שהמדינה שמה השלטון המקומי צריך לשים שקל וחצי, את ההפרש הזה הרשות המקומית צריכה לממן, אין לזה הצדקה רק בגלל שיש מועצות דתיות שהחליטו להעסיק. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> אני רוצה לשאול פה שאלה שבעיניי היא קצת תעלומה. אנחנו לא מדברים בחוק על שינוי מהותי, זאת אומרת להוסיף יותר משגיחים או להוסיף יותר מפקחים, אבל כן אומרים שיהיו פה עלויות גדולות. אני רוצה לשאול מי מממן את העלויות האלה כיום, מי משלם את העלויות האלה? דיברו על 44 שקל שעת השגחה, עלות מעביד זה 70 שקל, מי משלם את זה היום? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה מה ששאלנו גם אנחנו. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> אני רוצה להגדיל אפילו קצת את השאלה. יש מספר לא מועט של מועצות דתיות שמעסיקות את המשגיחים על ידי חברות כוח אדם. חברת כוח אדם, כידוע, היא לא באה בהתנדבות, יש לה נתח רווחים בין 10% ל-20%, מי משלם את ה-10%-20% האלה? הרי להעלות את האגרות הם לא יכולים בעצמם, אז מי משלם את זה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה מועצות כאלה יש? << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> אני חושב שבין 10% ל-20% מהמועצות הדתיות מעסיקות דרך חברות כוח אדם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה הנתון, המשרד לשירותי דת? << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> כן, אני יכול לתת לכם אחר כך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז מה התשובה? << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> אני רוצה לגלות לכם שיש ספונסר מאוד מאוד גדול לכל ה – אני מעריך את הדאגה לכל המגזר העסקי ולציבור וליוקר המחיה, קוראים לספונסר הזה המשגיח. המשגיח מקבל שכר שלא ראוי ולא מכבד אותו בעבודה שלו והכול מעמיסים על גביו. אוי ואבוי אם יירד משהו ממשלם המיסים או מהציבור שישלם יותר עבור הכשרות. אני לא אומר עכשיו מי צריך לשלם ומה, אבל אני רק רוצה להעלות את הנקודה הזאת שהמשגיח בסופו של דבר מקבל את השכר שלו בצורה נמוכה ועם תנאי העסקה שלא קיימים. זה נאמר פה כבר בעבר בוועדה, אנחנו נתקלים במשגיחים בגילאי 60 ואפילו 70 שעדיין עובדים ואין להם פנסיה, למה? כי אף אחד לא יכול לאכוף עשרות אלפי עסקים שישלמו באמת את כל התנאים הסוציאליים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זו אחת מהסיבות של התיקון הזה. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> אני קיבלתי גם הוכחה לעניין הזה, מי משלם את כל הדברים האלה, באחד הדיונים פה בוועדה שאלת, אדוני היושב ראש, את נציגת האוצר האם יהיו עלויות נוספות לחוק הזה והיא אמרה כן, בהעסקת המשגיחים, את אמרת שיהיו זכויות סוציאליות. לפי מה שאני יודע, זכויות סוציאליות זה חוק במדינת ישראל, כל אחד חייב לשלם אותן וגם היום משלמים, אבל אין שום אכיפה - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> תפריד את זה, לא לכולם, אצלנו יש הסכם קיבוצי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש הפרש בין השוק הפרטי לשוק הציבורי, צריך לומר, חלק מעלויות המעביד הן שונות, חלק מהמחויבויות לפנסיה והשתלמות הן שונות מהמגזר הציבורי. אם הם יהיו זהים לעובדי רשות מקומית, אז יש גודל העלות בין 10% ל-20%, אפרופו האחוז שהשתמשת בו. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> פה אני רוצה לומר משהו, אנחנו בעבודה שלנו בהסתדרות חרדים ודואגים תמיד לזכויות העובד, אבל בד בבד אנחנו דואגים שלעובד יהיה מקום לעבוד בו, ואם העובד יקבל, לצורך העניין, שכר גבוה מדי הוא יקריס את בית העסק ולא יהיה לו איפה לעבוד. אנחנו מגיעים להמון הסדרות בהמון מקומות שאמורות להיטיב גם עם המעסיק וגם עם העובד. לצורך הצעת החוק הזאת היה לנו מספר ישיבות במשרד לשירותי דת בשביל לקבוע איזה שהם גבולות גזרה בנוגע להסכמים קיבוציים. אני יכול להגיד שההסתדרות, וזאת העמדה של ההסתדרות, אנחנו לא נאפשר העסקה בשום צורה בלי הסכם קיבוצי. משגיח לא יכול לעבוד בצורה שהוא עובד כיום, הוא חייב לקבל תנאים סוציאליים נורמליים. אני לא מדבר על שכר גבוה ולא שום דבר אחר, תנאים סוציאליים ואת המינימום. אנחנו נשתדל להתגמש ככל הניתן, וכבר יש איזה שהן הבנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רוצה לחדד, היום זה לא ניתן בצורה סדורה לכל משגיחי הכשרות? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> למעט התעשייה במלונות. << דובר >> קריאה: << דובר >> זו אמירה חמורה על העובדה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל אני לא מבין למה אתם עונים לי כשאני שאלתי אותו את השאלה. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> אני יכול להגיד שקודם כל אין שום בקרה ושום אכיפה, לא על חברות כוח אדם ולא על עסקים פרטיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל אז, אדוני, שאלתי מתחדדת יותר, כיוון שאנחנו היום מבינים שהמצב – ושוב אני אומר, אני יכול לספר מעדות אישית, אבא שלי שהיה משגיח כשרות במועצה דתית, אני זוכר שאני בתור ילד הייתי רואה את תלוש המשכורת שלו, 7,500 שקל. זו הייתה המשכורת שלו. בתור ילד חשבתי שזה המון כסף, לא הבנתי כמה שזה זעום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולא הלכת לסופי שבוע בבית מלון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> פחות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, הוא צעיר, כשהוא היה ילד זה לא כל כך מזמן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא היה לפני כל כך הרבה שנים, אבל אני שואל, אם אנחנו עכשיו לוקחים את הנושא הזה ומסדירים אותו, אז אם אתה אומר שהיום לא מקבלים את כל התנאים הסוציאליים כמו שצריך באמת, אז בוודאי שאנחנו בסופו של דבר נייצר פה מערכת שתייקר את העלות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כלומר כבודו רוצה לתת פרס ל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אני לא רוצה לתת פרס. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מחילה, זה לא יכול להתייקר, כי אם אדם עבד במקום שאין לו ברירה או בשחור, או לא הפרישו לו, אין לו את האמצעים של מי שיעמוד מאחוריו ויתבע, הסכם בלי הפרשות, אז עכשיו אני אתן לו פרס על זה? מה אני אומר לו היום? אבל לא, זה לא מתייקר, כי אותה שעה שהוא נמצא, אני מתרגם אותה לפי חוק, אני לא משנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל, יהודה, עלויות המעביד משתנות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, היא לא יכולה להשתנות. הפוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הן ישתנו, עלויות המעביד עולות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היום אני מודיע לך שהמלונות משלמים יותר מאיתנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא מאמין. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא נכון, אני אצטרך לשלם על כל עובד 1,500 שקל יותר. תסתכל במה ששלחתי לך. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> הכסף הזה, או שהוא לא משולם, זאת אומרת בעל העסק לא מפריש זכויות סוציאליות, ופה בחוק הוא יצטרך להפריש זכויות סוציאליות, כי זה החוק, לא קשור לשינוי או משהו כזה. פה אפשרות אחת. או אפשרות שהוא מעביר את הכסף לחברת כוח אדם וחברת כוח אדם לא נותנת לו את הזכויות הסוציאליות, משאירה את הכסף אצלה ולוקחת אותו כנתח של רווח. לא מתחדש פה כלום, זה עניין הכי הגיוני, אבל מה שכן חייב להתחדש פה, שאי אפשר יותר לקחת את המשגיח להיות השעיר לעזאזל שכולם רוצים שלא יעלה יוקר המחיה, אבל המשגיח, הוא מסכן, יחיה בתת תנאים. אני רוצה להגיד עוד משהו, בכל הסכם קיבוצי שייחתם ההסתדרות היא צד בעניין וצריך לנהל איתה גם משא ומתן. דיברו פה על ועדת הסדרה, ועדת משמעת, ועדת ערר, אני חושב שההסתדרות חייבת להיות צד ולשבת בשולחנות האלה. אנחנו מגיעים ממקום מאוד מאוד פרגמטי וגמיש כדי לאפשר - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסיכוי שאני אתן מקום להסתדרות בוועדה שאני מקים הוא בערך שווה לסיכוי שמלכיאלי ימנה את גלעד קריב להיות רב ראשי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא ועדה לפיטורים של עובדים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תלוי באיזה מדינות, יש מדינות שכן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> המדינות שבהן אין לי בעיה שההסתדרות תיכנס בצורה נוספת. לא אישית כמובן. << אורח >> אביחי יוסף: << אורח >> לא, ודאי. אני רוצה לחזור על האמירה שלי, כל העסקה, וזה צריך להיכתב גם בלשון החוק, כי זה כיום כתוב רק על העסקה דרך המועצה הדתית, כל העסקה, גם דרך מי מטעמה, חייבת להיות דרך הסכם קיבוצי. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אני אוסיף רק משפט אחד. היה פה הרבה דיבור על משק סגור ועל העניין הזה, זה מזכיר לי קצת את הבדיחה שרצה עכשיו, ששידורי המונדיאל בכאן 11 הם בחינם. הם בחינם כי אנחנו משלמים על זה הרבה מאוד כסף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כסף של אחרים. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> ואני מאוד אוהב את שידורי המונדיאל והם עושים אחלה עבודה, ועדיין לבוא ולהגיד שמה שקורה פה יכול להחזיק את עצמו, זה פשוט לא מחזיק מים. מה שיקרה בפועל זה שהשירותים שיינתנו בתחומים אחרים, אם זה מקוואות או עירובין או כל תחום אחר, יהיו פחות טובים. גם אם דיברנו על זה שאפשר להפחית עלויות בחוץ, אז גם אם בכשרות אפשר או אי אפשר, בתחומים אחרים בוודאי שאפשר. מה שיקרה זה שהשירות לתושבים ייפגע. יש את הדוגמאות, ונזרקו פה שמות של מועצות דתיות שעובדות טוב, נכון, לא במקרה, המועצות הדתיות שהחליטו ללכת על המודל הזה כבר עכשיו בצורה, נקרא לזה חצי וולונטרית, זה המועצות שהבינו שהן יכולות להשיא רווח מהנושא הזה. זו הנקודה שחשוב לזכור, משק סגור לא עובד כשהמדינה והשלטון המקומי שמים על זה מאות מיליונים כל שנה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איך אדם מרשה לעצמו להגיד שהוא מנהל את המשרד, מכיר כל מועצה, כל אחד מה שהוא עושה, לא יאומן פשוט. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא חושב ככה, מה לעשות, יהודה, לא כולם חייבים לחשוב כמוך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קודם כל כאלה שעוד לא דיברו ואחר כך אני אתן התייחסויות נוספות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לומר, במקרה בדף היומי של היום יש עיסוק בסימני טהרה בעוף ובין השאר מוזכר שם כלל ששני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים. מה בעצם זה בא לומר? יש כמה דרכים לקחת את הדבר הזה. אני חושב שכששני כתובים באים כאחד, אתה לא מתייחס אליהם כשניים, אתה מתייחס אליהם כאחד. זו אחת הדרכים להבין את הסוגיה שם. כלפי מה הדברים אמורים? אחד הדברים שחסרים לנו כאן, גם בנושא הכשרות, זאת תחרות. אוהד, אני מכיר אותך, אתה מאמין בתחרות. גם אתה יצא לך לאכול בארה"ב, לא אכלת כשרות של הרבנות הראשית לישראל, אכלת OU, או K, או כמה אפשרויות אחרות. העובדה שאנחנו בחוק שמובל על ידיך מצמצמים את התחרות בכשרות ולא מגדילים אותה היא קודם כל פחות טובה לכשרות ושנית, היא גם פחות טובה למחיר, אין דרך לעגל את זה, כי אנחנו מאמינים בשוק חופשי. אני גם לא מההסתדרות, לא מהחדשה ולא מהישנה ואני מאמין שבמקום שיש תחרות, אם היא הוגנת והגיונית, ואמרתי בהקשר של צהר שהם לא קיבלו הגנת ינוקא, אבל אני חושב שאם תהיה תחרות הגיונית בכשרות והמשרד יהיה רגולטור תהיה יותר כשרות וגם יהיו פחות עלויות. ואז גם OU בארה"ב וגם צהר וגם ארגונים נוספים יוכלו לתת כשרות, זה דורש רגולציה, אבל אני חושב שזה יותר טוב. שתיים, כמו שכבר אמרתי, החוק הזה פוגע בתחרות הפנימית, אותה תחרות שאפשרה לשוהם לתת ברמת גן ורמת גן לתת בשוהם, וגם זה פוגע. העובדה שהרבנות מרשה את זה במקרים יוצאי דופן, למשל כשיש רשות שאין לה יכולת לתת כשרות. כלומר אין לי איסור קטגורי שרשות אחת תיתן לשנייה, אנחנו רק לא רוצים שהם יתחרו. אז אני טוען, וגם אתה חושב ככה, שתחרות וכשרות זה דבר אחד וזה חסר לי בחוק הזה. להיפך, זה הורס את זה. אני אזכיר בכל זאת, למרות שאמרתי את זה גם קודם, סוגיית הזמנים בחוק צריכה להסתדר, בעיקר בגלל שיש פה שוק שצריך להתרגל, וכשאני אומר שוק אני לא חושב רק על מלונות ועסקים, אני חושב על הצרכנים. כבר הזכרתי את הקושי שאדם בא לעסק, יום אחד יש לו כשרות מסוג אחד ועכשיו הכשרות הזאת מאיזה שהיא סיבה לא תוספת, אז נגיד המקום הזה כרגע אין לו תעודת כשרות, אני מכשיל אותו. לכן הוראות המעבר מאוד חשובות פה בחוק הזה. אני מברך, אמרת את זה כלאחר יד או כתגובה למשהו, אני חושב שנכון בכל חוק היום להגדיל את הפיקוח הפרלמנטרי, לכן אני קורא להכניס לחוק את הפיקוח הפרלמנטרי. נקודה רביעית, הטיעון שהעסקת מדינה או רשות היא פחות טובה מעמותה או מעסק, בעיניי הוא לא טיעון נכון. אני בא, כידוע לך, מתחום החינוך, למעט בביטחון, אני חושב שכמעט בכל תחום עדיף שהמדינה לא תהיה המעסיק. אני חושב שעדיף לנו בחינוך שלא המדינה תעסיק מורים, עדיף לנו גם בכשרות שלא המדינה תהיה המעסיק, וגם לא רשויות מקומיות במקרה הזה. כלומר העסקה מדינתית לא תורמת ובהרבה מקרים מפריעה, דרך אגב לכולם. אני רוצה להתמקד עכשיו בנקודה חמישית ואחרונה בהיבט הכלכלי. אנחנו לא מצליחים, ונכון שאתה נמצא פה בכל הדיונים ואני יש לי עוד כמה ועדות לחלוק את זמני בהן, אבל הסיפור הכלכלי פה לא מסודר. לא השתכנעתי, לא מדבריו הבטוחים בעצמם של המנכ"ל וגם לא מדברי הנציגה כאן. לא הבנתי, לא רק לא השתכנעתי. קודם כל העסקה ישירה. העסקה ישירה היא בהגדרה תמיד יקרה יותר, כלומר אם עכשיו תהיה פה העסקה ישירה של עוד 3,000 משרות ו-5,000 עובדים על ידי רשויות מקומיות או על ידי מועצות דתיות, היא תהיה יותר יקרה מהמקבילה שלה. יבוא האיש מההסתדרות החדשה ויאמר סבבה, אני שמח. לפעמים אני אוהב לדאוג לעובדים, אבל יש פה דאגה, אנחנו מעלים את העלות. כמה אנחנו מעלים את העלות? לא קיבלנו תשובה, אבל אני יודע לחשב כלל אצבע שאם יש פה 3,000 תקנים ואין היום מועסק במשק, אפילו קצת מעל שכר המינימום זה לפחות 120,000 שקל בשנה, אז יש פה שוק העסקה ישיר של לפחות 360 מיליון, יש להניח שיותר, באזור החצי מיליארד. כמה מתוך זה תהיה עלייה או לא עלייה, לא קיבלנו פה תשובה ולא נחה דעתי ממי שאומר בכלל זאת. לאור זאת עוד יותר לא נחה דעתי וגם לא דעתך, אני רואה, מהפער הכלכלי, מי הולך לשאת בו. זה בסדר לומר המדינה, זה בסדר לומר רשויות מקומיות, זה בסדר לומר הצרכנים או העסקים, אבל זה צריך להיאמר. הוועדה פה לא קיבלה תשובה להבנתי כמה עלויות נוספות יהיו ומי ישלם אותן. נקודה בתוך הנושא הזה, מועצות דתיות. היו בהיסטוריה הקרובה של ישראל מועצות דתיות שנכנסו לגירעונות גדולים. זכורה לרע המועצה הדתית בעיריית ירושלים שבשיא החוב שלה עמד על 47 מיליון שקלים. בסוף את הכספים האלה מישהו משלם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> האחרונה זה לפני 18 שנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ונזכיר גם את בית שמש. המועצות האלה, בסוף מישהו שילם אותן, בין אם זה עסקים, בין אם זה המדינה, בין אם זה הרשות המקומית, לכן ענייננו פה, כאמור הפיקציה הזאת של משק כספים סגור, אין לה על מה לסמוך, אנחנו רוצים לדעת איך הדבר הזה ממומן. עוד בהקשר הזה, עלות כשרות, היה פה איזה דיונון, זה לא רק אגרות, יש פה פעם אחת את נושא האגרות, זה הכסף הקטן, פעם שנייה זה ההעסקה, זה כבר לא כל כך כסף קטן, 360 מיליון, אולי חצי מיליארד, אפשר לגלם את זה, אבל הכי חשוב, אני חוזר לנקודה הראשונה, תחרות. כשהעסק לא משוכלל, כשעסק לא עובד כמו שצריך, בסוף זה מתגלגל על הציבור בין כמס ישיר, כלומר הכשרות עולה לו יותר, בין אם כמס עקיף, הוא משלם למדינה יותר. לכן בעוסקנו פה בכשרות וכמי שצורך את הכשרות הזאת, להבדיל מהרבה מבעלי הדבר פה, אני רוצה שהעסק הזה יהיה כשר טוב והוא יעלה אופטימלית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. דוברים שלא הספיקו עדיין לדבר, לפי סדר של מי שרשומים. << אורח >> גיא אדרי: << אורח >> כמה דברים. קודם כל, יש פה הרבה חובשי כיפה באולם אז אני אגיד, אנחנו די מבינים שהרבנות הראשית היא הגורם שמנחה והיא הגורם שאין לנו עוררין על זה שהוא צריך לתת את נושא הכשרות והוא זה ששם את זה על השולחן, על הדבר הזה אין עוררין. רוב הדיון פה הוא דיון על איך מעסיקים את המשגיחים. דיברו פה מההסתדרות, יש סיפורים טראומטיים של משגיחים שעובדים עם שישה-שבעה תלושים בשישה-שבעה עסקים שונים. רמת ההעסקה הזאת, אני מקווה שגם כל החברים פה מסביב מבינים, גם המנכ"ל דיבר על זה, כולנו מסכימים עם זה ששיטת העסקה כזאת לא יכולה להחזיק מים לאורך זמן, בטח לא בשנת 2026 במדינת ישראל. אני אצלי, כמו שהמנכ"ל גם אמר, יש אצלי מעסיקים, אנחנו מעסיקים. הנושא הזה של משק סגור, צריך להבין אותו, אנחנו מתעסקים במספר דברים במועצה דתית, אם זה קבורה, אם זה עירובין, אם זה עוד כמה דברים, נושא הכשרות הוא נושא שמנוהל בצורה נפרדת. היום יש לי מנהל מערך כשרות, הוא מנהל את המערך, הוא עושה את הדבר הזה מבחינה כלכלית, הוא מנהל ממש לחלוטין גוף נפרד בתוך המועצה הדתית והוא יודע לנהל את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ואתה יכול לקלוט את העובדים גם בלי אישור? << אורח >> גיא אדרי: << אורח >> אני לא יכול להזיז את העט שלי מצד לצד בתוך המשרד בלי שזה עובר אצל המנכ"ל, או אצל ראומה או אצל צחי. עוד צריכים לדבר פה במשרד, אבל לקח לי חצי שנה לקלוט מזכיר למועצה הדתית, בגלל שלקח זמן עד שאישרנו את התקן ועד שהבנו מאיפה הכסף ואיפה שהדברים קורים. הכול עובד בצורה מאוד מאוד מכנית. אני בא מהשוק העסקי, לקח לי הרבה זמן ללמוד את הדברים האלה, הדברים מאוד מאוד מכניים, הכול מאוד מבוקר, הכול מאוד מסודר. אנחנו בדיוק עכשיו בתהליך של לסגור את התקציבים, הכול מאוד מעוגן, אין דבר כזה שמשהו זז בלי שזה עובר דרך המשרד. צריך להבין, בסוף כשרות זה עולם וולונטרי, כל עסק שרוצה כשרות היום יש לו משגיח כשרות בעסק, הוא משלם את המשגיח, זה לא משהו שאנחנו באים וממציאים מחדש, הוא כבר שילם את המשגיח. אני יכול לספר לכם שהיו משגיחים ברוב העסקים שלא מועסקים דרך המועצות הדתיות, מקבלים שכר עבודה לשעה של 45 שקל. אני יכול להראות לכם קבוצות של משגיחי כשרות, זה סדר הגודל שמדובר, 45 שקל לשעת עבודה העובד מקבל. איך משלמים לו? אני מקווה שכולנו מבינים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה הנטו או ברוטו? << אורח >> גיא אדרי: << אורח >> הנטו לעובד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כלומר הוא מקבל על ברוטו ועלות מעביד על זה. << אורח >> גיא אדרי: << אורח >> בוודאי. אנחנו מקווים. עוד פעם, אמרת יפה שאנחנו מבינים שהשוק עובד בצורה מאוד מכוערת ולרעת העובד בסופו של דבר, חלק מהמטרה שלנו פה זה לדאוג לעובדים האלה המסכנים שבאמת אנחנו רוצים שיקבלו את השכר שלהם כמו שצריך. אז אם היום השכר הוא 45 שקל בהרבה מאוד מקומות, זה השכר נטו, תעשו את החישובים לעלות מעביד, אנחנו מדברים פה על 80 ו-90 שקל לעלות מעביד ואני עדין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, עלות מעביד זה עוד 35%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על הברוטו. הוא אמר נטו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> עלות מעביד היא 70 שקלים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> 45 נטו, עלות מעביד על זה זה עוד 35, גג 37%. הממונה על השכר נמצא כאן מאחורה, הוא יגיד לכם אם אני אומר דברים נכונים או לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 45, נטו או ברוטו, זה תלוי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נמצא פה אביתר, תשאלו אותו, הוא יגיד לכם, עלות מעביד על נטו של 45 - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בערך 80, הוא צודק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. למה אתה אומר? אביתר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, 45 נטו זה 60 ברוטו בערך. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> לא, חברים, יש לי נתונים. אתם לא צודקים. << אורח >> גיא אדרי: << אורח >> הדבר הזה, העליתי אותו בשביל נקודה מאוד משמעותית. לא נרד לנקודה של המספר, כי זה לא משמעותי, המשמעות היא שיש - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, אבל המשמעותי זה השינוי. << אורח >> גיא אדרי: << אורח >> השינוי, זו בדיוק הנקודה. המשמעותי פה שהכסף כבר נמצא פה, הוא מסתובב, הוא עובר מהעסק למשגיח, הוא עושה את התנועה. מה שאנחנו אומרים פה הוא דבר מאוד פשוט, ויסלח לי החבר מצהר, צהר ישבו אצלנו, ניסו להציע לעסקים אצלנו את מרכולתם, דיברו על מספרים שהם הרבה יותר גבוהים ממה שאני יכול לדמיין שמתי שהוא מנכ"ל המשרד יאשר לנו לגבות על שעת השגחה. עוד פעם, אני שם פה את הדברים, אנחנו מערכת עובדת. כן, יש מועצות דתיות יותר חזקות, יש יותר חלשות, דיברת על זה, אדוני היושב ראש, אני מסכים, אבל בסוף בשביל לטפל בפצע ביד לא צריך לכרות אותה, אפשר גם לטפל בפצע. ישבה פה ראומה בכיסא הזה בדיוק, העבודה שהם עושים והדרילדאון שהם עושים לתוך המועצות הדתיות זה משהו שאני מהעולם הפרטי לא דמיינתי דברים כאלה. אנחנו רואים את הדברים האלה אצלנו. רק משפט אחרון, בסוף אנחנו, המועצות הדתיות מביאות לשוק את המוצר שהוא מחבר בין הרב, שהוא עובד אצלנו, שהוא נמצא אצלנו יום יום, לבין ההשגחה שהיא יכולה להיות אין-האוס מה שנקרא, אנחנו יכולים לעשות את הדבר הזה בצורה הכי זולה, היא משתלמת לעסקים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, יש אנשים שעוד לא דיברו. באחת אנחנו רוצים לצאת להפסקה, לכן אני מבקש, דוברים אחרונים, אנא בקצרה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מופיע בניסוח שההעסקה של המשגיח תהיה כעובד מועצה, אלא אם נחתם הסכם קיבוצי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, הפוך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא יכול להיות עובד מועצה רק אם ייחתם הסכם קיבוצי. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> סליחה, כן, לא תעסיק משגיח כשרות כעובד מועצה אלא אם נחתם הסכם קיבוצי. אני רק שואלת איפה אנחנו יודעים פה מה המחיר של ההסכם הקיבוצי הזה, כי יש הסכמים קיבוציים מסוגים שונים, ואנחנו רוצים להציע העסקה בדומה לסייעות תומכות חינוך במסגרות שונות, סייעות רפואיות, שם המודל הוא הרבה יותר גמיש, יש גמישות בהעסקה, יש הצמדה לילד, יש כל מיני תנאים שם שאפשר להפעיל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה במסגרת המשא ומתן בהסכם הקיבוצי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו באמת שאלה טובה, אני פונה למשרד המשפטים גם כן ומשרד האוצר - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> איך אנחנו יודעים שזה מופיע בנוסח החוק? כי שום דבר פה לא מופיע מה מחיר ההסכם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה למה אנחנו קובעים בחוק הסכם קיבוצי, לכאורה זה טיפה מוזר, לא? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בלי לפרט מה מחיר ההסכם. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני רוצה גם להזכיר שפרטי ההסכם ייקבעו על ידי הממונה על השכר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני יכול לומר שכבר כשישבנו עם ההסתדרות כן עלה מה שהיא אומרת כרגע, המודלים האלה של סייעות, כי גם שם ילד מפסיק, אז מה עושים עם הסייעת? גם על זה דיברנו. כל מה שאת אומרת כרגע, המודלים האלה כבר נדונו, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס למשא ומתן ולהגיד לכם אותו עכשיו, בשביל זה קיבלנו שנתיים זמן, בשביל זה אני צריך את הממונה על השכר. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל ההערכות התקציביות הן שונות לחלוטין, אם העובד מקבל קביעות, העלות התקציבית היא אחרת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסופו של יום השיחות שלי עם ההסתדרות היו בשביל להכין את הרקע למשא ומתן שבסופו של יום נתכנס עם הממונה על השכר - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה ברורה, אני לא בטוח שאפשר לכתוב את מה שאת מציעה, אבל אני גם לא משוכנע שנכון לכתוב הסכם קיבוצי בלשון החוק כשאנחנו לא יודעים מה זה ההסכם הקיבוצי הזה, מה הוא מכיל וכו'. יכול להיות שצריך להבהיר שאנחנו רוצים לייצר מודל העסקה גמיש, אבל לא יודע, לא נשמע לי שזו הדרך הנכונה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה אקוטי שיופיע ויהיה מפורט מה מחיר ההסכם הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, בוודאי שצריך להבהיר שאנחנו רוצים פה מודל העסקה גמיש בהבהרה - - - << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אתן גם לאגף שכר, אבל זה לא שהכנסנו את זה מרצון, זה קצת מאילוץ. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כי דיברנו על איך מתנהל הדבר הזה כדי שזה לא יהיה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל כשאת רוצה לשלוט על כל המדינה, כלומר שיהיה לך אחד, שלא אילת תעשה משהו אחד, מטולה משהו אחד, את רוצה להביא איזה שהוא הסכם שיכול לחייב את כולם, כי כולם מאוגדים היום ולכן האינטרס הוא של האוצר לא פחות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מפנה לממשלה על משרדיה את בקשתי לשנות את הנוסח של הדבר הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כי איך אני כותב בלשון החוק הסכם קיבוצי כשאני לא יודע מה זה ההסכם הזה? << אורח >> אביתר דוק: << אורח >> אני אגיד שזה קרה בעבר, זאת אומרת גם ברפורמה של רשות מקרקעי ישראל הייתה איזה שהיא התניה שזה ייכנס לתוקף כשיהיה הסכם קיבוצי, העניין הוא שאנחנו צריכים שההסכם הקיבוצי יהיה בהלימה למשק הסגור הזה, זאת אומרת הוא ייבנה בהתאם להלימה של המשק הסגור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, כתוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ככה מקובל לכתוב בלשון החוק, הסכם קיבוצי? << אורח >> אביתר דוק: << אורח >> זה לא דבר נהוג, קרו רפורמות בעבר שזה קרה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא אומר שזה לא מקובל, אבל זה לא בלתי אפשרי. << אורח >> אביתר דוק: << אורח >> אנחנו גם רוצים אפילו להביא את ההסכם הקיבוצי לאישור הוועדה, להציג אותו לוועדה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תיכף, אני אדבר על זה גם בסיכום. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כמובן שכמי שעוסקים בחקיקה הרבה זמן, זה לא ניסוח שגור, זאת אומרת זה לא ניסוח שנמצא בדברי החקיקה הרגילים. היינו מעדיפים, מבחינת דרכי ניסוח חקיקה, לא לכתוב בדרך הזו. אמרה נציגת האוצר אילוץ, כי ניסינו לבטא את העיקרון וזו הדרך שבסופו של דבר חשבנו שמבטאת את העיקרון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז אני כן מבקש לנסות לבטא את העיקרון בצורה אחרת שתהיה יותר הגיונית וגם תבהיר את מה שביקשת את להבהיר, את הגמישות וכו'. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ואני אוסיף שגם ככה יש כל כך הרבה נעלמים פה שלא ברור מאיפה הם מגיעים והתוספת היא מתבקשת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, דוברים אחרוני אחרונים. << אורח >> רוני מר: << אורח >> הבנו מה אתה אומר ואנחנו נעשה בדיקה לגבי הנוסח, אני כן אגיד שחשוב לנו מאוד, לאור כל הדברים שנאמרו כאן, לא להגביל את אגף השכר ואת המשרד כשבאים לדון בהסכם הקיבוצי הזה בהוראות שנקבעות בחוק, אחרי זה יגבילו את ההתנהגות בהסכם הקיבוצי. לכן העדפנו לעשות בנוסח הזה, שלא כולל עקרונות בחוק, אלא מסדיר יותר את המנגנון. מה שאתה אמרת אולי היום בבוקר לגבי התקנות העתידיות, יכול להיות שזה איזה שהוא מנגנון שאולי דרכו אפשר להכניס דברים, אבל כן חשוב לנו להשאיר את ההסכם הקיבוצי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, בסדר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> סוף סוף אני יכול גם להסכים עם היועץ המשפטי של האוצר, עוד מקרה נדיר. << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בוועדה הראשונה, על כל הפעילות של המשגיח, אבל אני רוצה לתאר לכל יושבי השולחנות פה, מי שמכיר יותר ומי שמכיר פחות את עבודתו של המשגיח. המשגיח הוא קטליזטור של בית העסק, המשגיח מקדם את בית העסק, כי הן באולמות והן במלונות ומסעדות - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יניב, לעניין, לא עוד פעם. חברי כנסת, אין לי ברירה, אני חייב לפעמים לתת להם לדבר על דברים לא קשורים. << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> עולם העבודה מחולק לשלושה, משגיח נניח מתחיל לעבוד בשמונה ומסיים בארבע, אבל הוא לא מסיים בארבע, הוא מקבל גם טלפונים בשעות המאוחרות כשהמסעדות פתוחות עד שעות הלילה המאוחרות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כמו כל השוק, ברוך ה' היום כולם עובדים כל היום. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה מודל ההעסקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה, הדיון עכשיו הוא לא על איכות חייהם של משגיחי הכשרות. << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> אבל עוד דבר אחד, אני רוצה להגיד לשלטון המקומי, עלו בעבר הצעות לסגור את המועצות הדתיות ולהעביר את עובדי המועצות הדתיות לרשויות המקומיות. היום אתם מתקצבים 60% מהמועצות הדתיות, בעבר כשרציתם לסגור אותם הייתם מתקצבים 100%, איפה הבעיות? אנחנו מדברים על משק סגור, מדברים לסגור את הכסף בהלימה להכנסות. רבותיי, אתם צריכים להבין שאנשים עובדים 50 שנה וצריך להסדיר את ה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה פשוט לא נכון מה שנאמר כאן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הפנטזיה לסגור את המועצות הדתיות נגוזה. << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> אני יודע, גם זה לא משתלם להם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא נגוזה. לא רק שלא נגוזה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא רק שהיא נגוזה, השנה פעם ראשונה אחרי 20 שנה הקמנו מועצה דתית חדשה ומונחות לפתחנו עוד חמש בקשות של הרשויות המקומיות - - - << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> עוד דבר אחד, בתי מלון משלמים על פי הסכמים קיבוציים עם ההסתדרות, לא ביקשו מכם דבר, ביקשו מכם את מה שאתם משלמים היום על אותו בסיס של הסכם קיבוצי, תעבירו למועצה הדתית. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה לא נכון, יש לי את הנתונים. << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> אותה העסקה, לא ביקשנו לא ימינה ולא שמאלה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא נכון, עולה לי עוד 1,300 שקל בחודש לעובד. זה לא נכון מה שאתה אומר. << אורח >> יניב שפירא: << אורח >> תהיו עם לב למשגיחי הכשרות ש-50 שנה קיימים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה של שעה, נחזור לכאן בשעה 14:05. אני מבקש, לפני שכולם קמים, הדיון הזה יכול להימשך ללא סוף, לכן אנחנו נעצור אותו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אתה אמרת שנתייחס לאחר דבריו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אחליט איך לנהל את הדיון הזה, תודה רבה. אני מבקש מחברי הממשלה, זו הצעת חוק ממשלתית, בסופו של דבר אני חושב שניכר, לפחות לגישתי, שהנושא הזה של מודל העסקה איננו סגור, איננו מהודק, איננו ברור לכל הצדדים, לכל היושבים כאן, איך אנחנו עושים אותו באופן כזה שגם שומר על רמת הכשרות הגבוהה, גם שומר על המשגיחים וגם דואג לכך שלא תהיה התייקרות של נושא הכשרות במדינת ישראל. אשר על כן, אני חוזר לתחילת דבריי, אני מבקש שהנוסח שיוצג עכשיו ישקף את זה שאתם תלכו לעבודה. אני מבין שאנחנו לא נוכל להגדיר עכשיו בחוק את המודל עצמו, אבל אני כן מבקש, ואני פונה גם ליועץ המשפטי כאן בוועדה, שאנחנו נגדיר בחוק משך זמן שבו אנחנו שולחים את המשרדים לעשות את עבודתם, להגיע לאיזה שהוא מודל העסקה מוסכם, מגובה בנתונים, שנותן את המענה לכל הנקודות הללו. אני מבקש לחדד את הניסוח באופן כזה שהדבר הזה יובהר, ייתן מענה לכל הנקודות שאמרנו, גם לאופן העסקת המשגיחים ודאגה לרווחתם, גם לדאגה לכך שלא יהיה יוקר מחיה וגם – מה עוד אמרתי? בקיצור, כל מה שאמרתי קודם. << דובר >> קריאה: << דובר >> והכול צריך לבוא לידי ביטוי בתקופת המעבר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יפה מאוד. ואני מבקש גם שבלשון החוק יובהר שכל נושא האגרות יובא לאישור הכנסת כדי שאנחנו נוכל לפקח גם על הדבר הזה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:07 ונתחדשה בשעה 14:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלום, צוהריים טובים, אנחנו ממשיכים את הדיון. אנחנו נחזור שוב פעם לתחילת החוק, נעבור על כל הסעיפים ועל כל התיקונים, כל הנקודות שעלו לאורך ימי הדיונים ונכריע לגבי הנוסחים ונתקדם משם. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אני רוצה להבין אם כשמדובר ב'מי מטעמה' הכוונה היא גם לבד"צים שיוכלו לעבוד במיקור חוץ? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את שואלת שאלה על סעיף, אנחנו לא שם עכשיו. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אבל זה הסעיף שדיברנו עליו קודם לכן. זו הייתה שאלה משלימה לדיון הקודם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מצליח להבין, יש סדרי דיון. כל פעם זה איזה שהוא עימות בינינו. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> זה לא עימות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תכבדי את מה שאמרתי, יש סדרי דיון, אנחנו עכשיו מתחילים הקראת סעיפים והתייחסות לכל סעיף. כשנגיע לסעיף שאת רוצה לדבר עליו, בשמחה רבה אני אתן לך זמן דיבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אולי אני אגיד כמה מילים לפני? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לך אני מאפשר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה התייחסות לפני שנכנסים לסעיף. תוספת קצרה שלא ידעתי קודם. נתת לי שעה לאכול, חשבתי על עוד משהו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מלכיאלי, מאחר שאני אהיה כאן עוד הרבה שעות וימים - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לך שנים בעזרת ה', למה ימים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אמן. לא, לגבי החוק הזה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> במיקום בכנסת בקואליציה או אופוזיציה, על זה נדבר אחר כך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מלכיאלי, אתה עושה לי פיליבסטר עכשיו? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן חשוב לי לומר כמה דברים, שגם נשמעו פה מסביב לשולחן. אחת זה על החיפזון של החקיקה. אדוני, הרפורמה הזאת שמובאת בשלהי הכנסת כשיש לה ארומה וריח של בחירות באוויר, אני חושבת שזה לא ראוי גם לשם שמים וגם לשם הכשרות. זה היה נכון לעשות את זה בחקיקה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מטי, מתי חשבת שיש חוק שאנחנו מעבירים אותו שהוא ראוי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לומר לך, בוועדת הפנים למשל חוק להעברת פסולת בניין היה חוק ראוי. חוק האקלים שלא הבשיל בקדנציה הזאת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני שמח שמצאתם חוק שעבר בקדנציה הזאת שמצא חן בעיניכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד הרבה חוקים שהם ראויים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חוק יתומים ואלמנות, חוק סטודנטים במילואים. חסרים לך חוקים טובים שעברו? עברו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל החיפזון הזה בעיתוי הזה, תחת העננה שרובצת מעל ההסכמים והדילים היא לא במקומה ומעבר לחיפזון, בבוקר הייתי בהסדרת מעמד העריקים, לתת חנינה גורפת לכל העריקים החרדים, ובמקביל יש חוק-יסוד: לימוד תורה וכו' וכו' - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מלא דת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, רק מלא משתמטים. דת זה סבבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא, אני בעד - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> להשתמש בה כקרדום לחפור בה זו הבעיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם גלעד קריב חושב כך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מעניין, גם הרב שעמדת לידו ואמר שהרמטכ"ל הוא חולירע גם חושב ככה ואתה לא אמרת מילה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא עמדתי לידו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עמדת ממש שם וגם אחר כך היית על הבמה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא. אתה טועה עובדתית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא טועה עובדתית. אז בוא תלמד אותנו מה היה שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני גאה ביהדות שלי, אני גאה בשייכות שלי לעם היהודי, אני בחרתי לגור במדינת היהודים. זה בכלל לא הדיון, הדיון הוא לא על דת, הדיון הוא על החיפזון של החקיקה שאני חושבת שיהיה בעוכריכם, החקיקה תצא לא מספיק טובה ולא מספיק נותנת מענה ליהודים במדינת ישראל. החוק הזה, זה נאמר, מחזיר את הריכוזיות לרבנות ולמונופול הרבני, ואני לא מבינה, כיהודייה חילונית, למה אין לי חלופות שמתאימות לי. אלפיים שנה היהודים הסתדרו בלי הרבנות הראשית, בכל מיני הכשרים. סבתא שלי הייתה מבחינתי משגיחת הכשרות הטובה ביותר, טובה מכל כשרות אחרת. אני באמת חושבת שנכון היה, והרפורמה שאתם מנסים לבטל נתנה חלופות של כשרות ואין רק כשרות אחת. לראיה, היום בכל מוצר יש שתי כשרויות, אחת של בד"צ ואחת של הרבנות, ועוד, לא רק, ושל חתם סופר ושל זה. זאת אומרת כל הכשרויות האלה בגלל איזה שהוא מונופול ואיזה שהיא ריכוזיות, ואני חושבת שצריך לפתוח את התחרות ולאפשר - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הפוך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה מציאות שתיפסק הכשרות של בד"צ או של חתם סופר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל מילא הוא לוקח בד"צ, למה הוא מוסיף על עצמו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חבר'ה, סליחה, היא תגיד מה שהיא רוצה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מוכנים להפסיק גם את הבד"צ, אם זה בסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שבכל מקום, וזאת הייתה המדיניות גם של הממשלה הזאת, שאין תחרות יש השלכה גם על יוקר המחיה, גם על המוצרים, גם על טיב השירות, גם על יעילות השירות, גם על אדיבות השירות, לכן אני לא חושבת שמדינת ישראל צריכה לקבוע כשרות אחת, אלא צריכה לאפשר את האלטרנטיבות. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם בבתי המשפט אין תחרות אגב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יצרתם להם תחרות, לא משהו התחרות, אבל יצרתם. תחרות מצ'וקמקת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בבתי המשפט יש ערכאות וגם בבתי המשפט אתה יכול לבחור ללכת לאיזה בית משפט. אם אני רוצה לתבוע את אדוני אני יכולה לתבוע אותך באזור מגוריך, באזור מגוריי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> פיצול היועמ"שית, שלא יהיה הכול באותו מקום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שנדבר על פיצול היועמ"שית, על איזונים ובלמים של רשות מבצעת שפועלת בבריונות כבר הרבה שנים. אבל אני רוצה עוד משהו ברמה העניינית. בוועדת השרים נאמר מפורש, זאת הצעת חוק ממשלתית, שאין השלכה על תקציב המדינה. לפי חוות הדעת גם של אגף התקציבים וגם לפי מה שעולה כאן, יש משמעות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איפה שמעת שאגף התקציבים אמר את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן איזה חוות דעת שנכתבה ל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איפה שמעת את אגף התקציבים אומר את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אראה לך את המכתב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא מה שנאמר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נאמר שזה יעלה כסף ונאמר ש - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, זה לא מה שנאמר. הפוך, אני מחמיר בדיון הזה ואני רוצה לוודא – לא משנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוהד, אתה לא יכול לומר שסוגיית העלות התקציבית נחה דעתך, כי היא לא נחה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא אמרתי שנחה דתי, הפוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. לא הוכיח פה, להיפך, בכל מה שאמר כאן מנכ"ל המשרד לשירותי דת הוא רק מוכיח שיש עלות תקציבית. ולא רק זה, מחשיד שיש יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אצטט מהמסמך של אגף התקציבים שאומר, ניתוח כלכלי לעניין השפעת היעדר התחרות בכשרות על יוקר המחיה. זאת אומרת להיעדר התחרות בשוק יש השפעה ישירה על עלות הכשרות הנובעת משני מרכיבים, הראשון כפל כשרות בעיקר במרבית עסקי המזון, שנית, עלות רגולציה שנגזרת על הבד"צים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מטי היקרה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מוערך ב-600 מיליון ₪, ההסכמים הקיבוציים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש הבדל בין עלות תקציבית לבין עלות משקית, יש הבדל בין הדברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, על מי זה ישתרשר? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> תמר השתמשה בזה הרגע הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אשראי שכיוונתי לדעת גדולים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את מאגף התקציבים? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל זה ברור שזה יעלה כסף לכיס שלך ושלי. כי אנחנו יודעים שלכשרות במדינת ישראל, דיברנו על זה גם ברפורמה של החלב, יש נתח מרכזי בעלות מוצרי המזון, וגם למונופול שאנחנו יודעים שהוא יקר. יש בגדול את העניין של הבלעדיות על המועצות. שמעתי שאתם לא חושבים שיש בלעדיות למועצות הדתיות המקומיות, אני חושבת שזה יוצר תלות בין העסקים למועצות הדתיות, שזו סוגיה מורכבת. אני בעד מנגנון של השגות ותלונות, אם אנחנו רוצים באמת שתהיה כאן הגינות ושלא תהיה ערלות לב בעניין. יש איזה הכרזה של שר הכלכלה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אני חושבת שגם מה שטוב לאמריקה טוב לישראל. אני לא כל כך מבינה אם יש כשרות שהיא בחו"ל, למה צריך לתת את המנדט לרבנות לתת כשרות למוצרים מיובאים שכבר זכו לכשרות? הסוגיה של הסכמי ההעסקה, הנושא של שכר אחיד, הנושא של גמישות בהעסקה, משוב, וגם עוד סוגיה שהייתי שמחה לשמוע, אדוני, זה ההשלכות של הרפורמה הזאת על הפריפריה. בפריפריה גם בגלל הגודל הגיאוגרפי והמרחקים בין העסקים, זה לא מישהו שאחראי עכשיו על שכונה בירושלים, אלא יש הרבה ניידות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל דימונה זו שכונה אחת קטנה בירושלים, דווקא יותר קל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> המנכ"ל, לא להפריע לה בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המנכ"ל קיבל רשות דיבור, נתת לו, שמעתי אותך מאשר לו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, לא קיבלתי, מתנצל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קראתי נייר עמדה של כנרות עמק הירדן, שאומר שהעסקה של משגיחי הכשרות על השטח הגיאוגרפי המאוד גדול, יש לו עוד השלכות ועוד הוצאות נלוות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משפט אחרון, אדוני, אני קוראת לגנוז את החקיקה הזאת לאלתר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, מי בעד? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לנו רוב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מטי, אני רואה בך ידידה אמיתית, יש לנו קילומטרז' ביחד בוועדות, יש הרבה מה לומר על כל מה שאמרת. הדברים שהעלית אלה דברים שהתייחסנו אליהם בהרחבה לאורך הדיונים ולכן אני לא אפתח את כל הדיון מחדש, אני רק אומר את מה שאמרתי, לצערי הרב אני רואה שאנשי יש עתיד מעבירים את המסר אחד לשני, כמעט כולם, אני אומר הלוואי הלוואי הלוואי שהייתם נחרצים כל כך ומחויבים כל כך למאבק במונופולים בנושאים נוספים כמו שאתם מחויבים למאבק במונופולים בנושא דת ומדינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה חושב שלא, אוהד? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כי לאורך כל הדיונים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מופיעה בכל הוועדות האלה בכלכלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אגיד לך את האמת, חוץ מרון כץ מהמפלגה שלכם, כל מי שהיו בבנקאות, במשק החלב, בביצים וכו', בכל הסוגיות, לא פגשתי איתכם איתי באף אחד מהדיונים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק ביצים, אתה יודע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במשק החלב פגשת אותי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בכל הדיונים שהיו, חוץ מרון כץ לא פגשתי אף אחד. מה לעשות, הלוואי, אבל לא משנה, זה לא הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוהד, זה לא נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במשק החלב פגשת אותי והתבטאתי נגד הריכוזיות של הרשתות, תבדוק כמה הייתי בוועדת כלכלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אבל רצית לחזק את המונופול של מועצת החלב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוהד, חשוב לי להגיד כי ההערה שלך ממש לא במקום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוהד, אני חברה בוועדת כלכלה, נלחמת במונופולים כבר חמש שנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הדיון בוועדה הזאת נולד בחטא, זה לא מיזם ציבורי, אנחנו נלחמים בריכוזיות של המשק, אבל לא זאת הוועדה שבה נלחמים בריכוזיות במשק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, התפרסם בזמן ההפסקה על ישיבה בינך לבין השר סמוטריץ'. עמיאל ירחי מפרסם על פגישה שהתקיימה בלילה בינך לבין השר סמוטריץ' ובכירים באגף התקציבים כדי להכריע בעניין החוק על כך שהחוק לא יגרור עלויות כלכליות כבדות על המשק בזמן בחירות ושזו נקודת מחלוקת בינך לבין ש"ס. תגובתך על העניין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אני לא מתייחס לפרסומים זרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד נקודה אחת שהתחדשה לי בהפסקה, רלוונטית לדיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא עכשיו. קינלי, די, נתתי לך לדבר באריכות. אני אתן לך לדבר, אבל לא עכשיו, עכשיו אנחנו בסעיפים. היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו נעבור על הנוסח כפי שהופץ בשבוע שעבר לקראת הדיון הקודם. אני אגיד רק שלגבי חלק מהתיקונים שמופיעים בנוסח יש הצעות שלנו בהתאם לבקשת הוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה בתיקוני היושב ראש? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, נוסח החוק. חלק מהתיקונים שמופיעים בנוסח זה הצעות שלנו בעקבות בקשת הוועדה שהייעוץ המשפטי יציע נוסח לסעיפים מסוימים, חלק מהתיקונים הם פשוט ניסוח של סעיפים שהוועדה אמרה את עמדתה בנושא, הכריעה בנושא או בעקבות הדיון, ואנחנו ניסחנו אותם כבר. אנחנו נעבור דבר דבר ונסביר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי קודם, למה מחקתם את כל ההגדרות בסעיף 1? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא אנחנו החלטנו, זו ההצעה הממשלתית, זה סעיף שכבר נדון והוסבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה הם נמחקו? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה הוסבר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא פותחים מחדש, דנו בזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דנתם בלמה מחקתם? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא אנחנו מחקנו, זאת ההצעה הממשלתית שמחקה. ההצעות שלנו מצויות ב'עקוב אחר שינויים'. הגדרת מוצר. הוועדה ביקשה מאיתנו להציע נוסח שמגדר את ההגדרה של מוצר שהייתה רחבה מאוד מאוד מאוד. אביגל תסביר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה שמוצע כרגע, צריך להזכיר לוועדה שמצרך זה דברים שאוכלים אותם - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או שאוכלים או שבאים במגע עם הפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אעזור לך, מאכלים ומשקאות, ולעניין אטליז בשר ומוצרי בשר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, ועד היום החוק התייחס רק לדברי מאכל וההצעה הייתה להרחיב את החוק שיחול גם על מוצרים, השאלה מה זה מוצר. מה שמוצע פה זה: הוא אינו מצרך וייעודו לשימוש במגע עם גוף האדם או במגע עם מצרך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קרם הגנה למשל? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. זה יכול להיות כל דבר - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, תלוי מי, לפי הספרדים לא צריך, לפי האשכנזים יש כאלה שמקפידים. אם הוא רוצה כשרות, הכול וולונטרי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> באופן וולונטרי יהיה אפשר לבקש תקן לאותו מוצר שהוא לא מצרך, שהוא לא מאכל או משקה, אבל זה רק אם מישהו מעוניין בכך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מזון לבעלי חיים למשל, לכלבים וחתולים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש. אני רק מחדד, אנחנו חוזרים על תיקונים. הדיון הזה כבר התקיים, ביקשנו לערוך שינויים בנוסח וגידור של ההגדרה והיועצת המשפטית מציגה עכשיו את הנוסח שהם מציעים, אנחנו לא פותחים את הדיון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה משמעות הנוסח הזה? מה הוא מכיל ומה הוא לא מכיל? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הנוסח המוצע הוא מאוד מאוד מאוד רחב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המקורי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, גם הנוסח הזה הוא נוסח מאוד רחב עדיין, זה היה הנוסח שהגענו אליו בהסכמה עם המשרדים, אבל הוא נשאר מאוד מאוד רחב. ההצעה שלנו הייתה לקבוע את המוצר כמשהו יותר מצומצם והשר לשירותי דת אחר כך יקבע מוצרים ספציפיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה לא להפוך? שמועצת הרבנות תקבע ואחרי זה שהשר יאשר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפני כמה שנים סגרו את משרד הדתות, הסמכות הועברה למישהו אחר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עורכת הדין כספי, רק נציין שבחוק העיקרי אין הגדרת מוצר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, התייחסויות לתיקון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו הצענו את מה שמופיע לכם בכחול, שהוא מצמצם מהכול, כמו שהיה שבעצם מוצר זה כל מה שהוא לא מצרך. אנחנו אומרים שזה יהיה משהו שהוא לא מצרך ושהייעוד שלו הוא לשימוש במגע עם גוף האדם או במגע עם מצרך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ושוב, זה אופציונלי, כמו שאביגל הסבירה, זה לא שזה חייב כשרות. סתם, נייר אפייה נגיד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או תבנית נירוסטה, שיש כאלה שמקפידים בפסח, בד"צים כאלה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה נועד כדי לתת סמכות לעשות את זה ככל שיהיה ביקוש לזה בשוק. זה בשונה מהחלקים שנוגעים במזון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש הגדרה שאם נגיד עסק רוצה תעודת כשרות הוא חייב להשתמש רק בשם קוד נייר אפייה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, זה הבהרה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש לנו חוב לוועדה. באחד הדיונים הקודמים נשאלה שאלה לגבי היבטים צרכניים של חוק הגנת הצרכן. בדקנו את העניין גם עם הרפרנטית שעוסקת אצלנו בהגנת הצרכן וגם עם הרשות. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> בגדול נשאלנו האם גוף אחר שהוא לא רב מוסמך לפי החוק יוכל לתת הכשר למוצרים, אז אמרנו שאין איסור בחוק. נשאלנו איך זה מתיישב עם חוק הגנת הצרכן והאם זה יכול להיחשב הטעיה אם יהיה רשום רק 'כשר' והתשובה שקיבלנו היא שזה יכול להתפרש גם כהטעיה אז צריך להיבחן כל מקרה לגופו, אבל שעקרונית הפרשנות של המונח כשר, כיוון שהמונח הטבוע הוא כשרות מטעם הרבנות, אז ציון המילה רק 'כשר' בלי להבהיר של מי יכול להיחשב הטעיה, וזה ייבחן כל מקרה לגופו. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כיוון שזה פרט מהותי. אחד היסודות המשמעותיים שבוחנים מבחינת הטעיה היא האם זה פרט מהותי ואנחנו רואים את הנושא, וגם הרשות להגנת הסביבה בחנה את זה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קחי את הטלפון הכשר, אם מישהו כתב 'כשר', האם יכולים לתבוע אותו על זה אם זה לא מוגן? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם לצורך העניין נייר אפייה, עכשיו ייקבע לו תקן ויהיה גוף אחר שהוא לא הרבנות שירצה – כמו שהיום לחלק מהדברים יש כל מיני גופים שנותנים הכשר למוצרים שהם לא מצרכים, אז אם מחר בבוקר, אחרי שהחוק יעבור יהיה תקן והרבנות תוכל לתת כשרות, אבל יהיה גוף אחר שירצה לתת כשרות גם על הדבר הזה, הוא עלול להסתכן בכך שהוא יעבור על איסור הטעיה בחוק הגנת הצרכן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה חלק ממערך הכשרות. אם זה בתקן, אז זה מצרך שהוא חלק בלתי נפרד ממערך הכשרות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא בדיוק, יהודה. כן אמרנו שאחד התנאים פה זה שצריך להיקבע תקן של מועצת הרבנות הראשית לגבי המוצר הזה, המוצר המדובר, אבל זה לא נמצא באותו מקום כמו מוצרי המזון. מוצרי המזון נמצאים תחת, כמו שאמרת קודם מערך הכשרות, אז אנחנו רואים את זה בדרך אחרת, זה פשוט שירות שמאפשרים לתת ככל שהציבור מעוניין בשירות הזה. זה כמו תו תקן וולונטרי במכון התקנים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אז הם שואלים האם גוף כשרות אחר שהוא איננו רבנות גם יכול לתת כשרות על מוצרים? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אז אמרנו אין איסור על פי החוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפי חוק איסור הונאה בכשרות אין איסור. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם הוא יטעה אז הוא חשוף לחוק הגנת הצרכן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא יכול לתת, אבל כדי שיעמוד מאחורי זה משהו - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לדוגמה אם תהיה הבהרה שזה לא כשרות של הרבנות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רואה פה בעיה אחרת. אנחנו מאוד בעד כשר, אנחנו לא בעד שהמושג 'כשר' יתפרס למקומות שהוא לא נמצא בהם היום, גם אם יהיה מיעוט בציבור שעכשיו יצרוך את זה, כי זו בדיוק הדרך, אתה יודע, כמו הבדיחה על הרבנית שהחליפה אסלה בערב פסח. אנחנו לא רוצים עוד רבניות שיחליפו או יותר נכון ציבור שיחשוב שהחלפה אסלה בערב פסח זה כשרות. לכן בעיניי להרחיב את האפשרות לקרוא כשר לכל דבר זה לא דבר טוב לעם ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל עכשיו מלאימים את המונח 'כשר'. אם סבתא שלי רוצה לכתוב לי כשר על הסנדוויץ' שהיא הכינה לי אז אסור לה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אוהד, תפילין ומזוזות, מחר בבוקר גם יתחילו לתת להם כשרות. זה לא טוב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אבל, כבודו, היום החוק כבר חל על כשרות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חוק אחר, לא החוק הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, אז מה ששאלת כרגע כבר יש חוק. יש חוק על מזוזות ועל ספרי תורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני עכשיו חושש שפתאום עכשיו יחליטו שדגלי ישראל בלי חותמת כשרות זה לא - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> דגל פלסטין לא תוכל לתת כשר, אני אתבע אותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, למרות שאגב - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אורית, עכשיו אורית. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> לא הגענו לסעיף המהותי, אנחנו רק בסעיף ההגדרות. הסעיף המהותי גם קובע תנאי של תקן כשרות. כל עוד מועצת הרבנות הראשית לישראל לא קובעת תקן כשרות למוצר לא יוכלו לתת בגינו תעודת הכשר. זה שירות וולונטרי, כמו שיערה אמרה, שמסדיר מצב קיים, מציאות שקיימת גם היום. גם היום הרבנות הראשית אפילו נותנת תעודות הכשר למשחות שיניים, לתוספי מזון, לוויטמינים, לתרופות. תרופה לא נחשבת מצרך בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, זה וולונטרי וזה לא יהיה חלק מאיסור ההונאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם יש דרך לגדר את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אורית, לעניין ההגדרה. אני עכשיו לא נכנס לסעיף המהותי, אני נכנס רק להגדרה ונא להתייחס רק לזה כרגע. הציע פה הייעוץ המשפטי את הנוסח: מוצר הוא אינו מצרך וייעודו לשימוש במגע עם גוף האדם או במגע עם מצרך, נקודה. אתם, אני מבין, מבקשים להוסיף משפט נוסף, מוצר צריכה, צריך להוסיף את המילה ו/או, להבנתי, תקנו אותי אם אני טועה, ו/או מוצר צריכה אחר שיקבע השר באישור מועצת הרבנות הראשית. אני שואל למה צריך את הדבר הזה? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> מפאת קוצר הזמן עדיין לא ליבנו מספיק את הסוגיה הזאת ולא חשבנו על כל האפשרויות של מוצרים שצריך לגביהם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עדיף לצמצם. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> לכן רצינו את האופציה שיישאר פתוח לקבוע מוצרים אחרים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מבין, אבל הבקשה שלנו בוועדה הייתה לגדר את זה. אנחנו מבינים שאתם רוצים להרחיב, אתם הבאתם מראש מושג רחב, אנחנו ביקשנו לצמצם. אני רוצה לקבל את עמדת היועץ המשפטי, אני לא רואה צורך להוסיף את המשפט הנוסף הזה שמטרתו להחזיר אותנו אחורה ממה שביקשנו כבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושש ממכשירי חשמל, מקוסמטיקה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אבל שיקבע השר זה דווקא בתקנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מוצר הוא אינו מצרך וייעודו לשימוש במגע עם גוף האדם או במגע עם מצרך. זהו, פשוט. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> מוצר צריכה אחר שיקבע השר זה אומר בתקנות, זה אומר שיש על זה את הפיקוח הרגולטורי הנפרד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא מספיק. גם בכנסת מחוקקים שטויות, אז עכשיו נשאיר לכל שר זה? לא טוב, הכנסת צריכה להגביל. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> הוא יצטרך לעבור גם את הכנסת. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אבל מה הווא אמינא לכשרות למשהו שאפילו לא נוגע - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ממש לא צריך, לא צריך הווא אמינא למסמרים, למרות שאולי אני עושה ככה ואז אני תוקע אותו בקיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה. אנחנו משאירים את זה כפי שהציע נוסח הייעוץ המשפטי לוועדה בכחול, את המשפט שבאדום ומודגש בצהוב אנחנו מוחקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול למה סמלי כשרות נמחק מהחוק? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה הוסבר ארוכות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הנקודה הבאה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בפסקה (2) הוספנו הגדרה, זה משהו טכני לגמרי, הגדרה של מה זה מועצה דתית. ובפסקה (3) אנחנו מחקנו את המילים 'או סימונו' בעקבות תיקונים שיבואו בהמשך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של 'או סימונו' שאתה מוחק אותו? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> עלתה שאלה מה קורה עם מוצרים מיובאים. ברגע שבהגדרה של ייצור מצרך היה גם הסימון של המצרך לכאורה נוצר מצב שבו מצרך צריך לקבל פעמיים את האישור, פעם אחת ברגע שהוא מיובא דרך המנגנון של הרבנות הראשית, ואז אם אנחנו מסתכלים על זה כמקום הייצור שלו בישראל אז הוא גם צריך לקבל את אישור הרבנות המקומית. ההוספה של הסימון הייתה בגלל שרצו למחוק את הסעיף שנוגע ליבואן. ההצעה שלנו היא להישאר עם הסעיף של היבואן שהייתה בחוק הקודם ולא לגעת בעניין הסימון, בגלל שזה יכול ליצור כפילות ואין בעיה אמיתית להשאיר את הסעיף של היבואן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ברשות כשרות מקומית בהגדרה כתוב 'מועצה דתית שהוקמה לפי סעיף אחד לחוק שירותי הדת היהודיים'. מן הסתם לא צריך את זה אם יש כבר הגדרה של מועצה דתית, אבל המועצה הדתית לא הפנתה לסעיף אחד דווקא, אלא בכלל לפי החוק. למה יש הבדל והאם יש משמעות להבדל? לעניין רשות מקומית, אין הגדרה בחוק איסור כשרות לרשות מקומית, לכאורה זה יכול להיות לפי חוק הפרשנות גם איגוד ערים, גם ועד מקומי, צריך לייצר הגדרה ואנחנו דיברנו על זה בדיונים המוקדמים יותר, גם בזמן שעקבתי אחריכם מרחוק, אתם דיברתם על זה, הייעוץ המשפטי לוועדה, יש רשות מקומית שכל תושביה אינם יהודים, האם מצופה שההגדרה תהפוך אותה לרשות כשרות מקומית על כך המשתמע מכך? לא זה מה שחשבתם שנכון, אבל אמרתם שאתם תחדדו את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון, החלטנו שיותר נכון לחדד את זה בסעיף המהותי, אבל כשנגיע לזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל יש כאן הגדרה של רשות כשרות מקומית ולכן - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, אבל כרגע הצענו להשאיר אותה כפי שהיא ולחדד את זה בסעיף המהותי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ובמועצה הדתית לא קיבלתי תשובה, יש סיבה להפניה לסעיף אחד כאן? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה נוסח. אנחנו לא מחקנו את זה כרגע כי זה עניין של נוסח. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה ברור היה לי, השאלה שלי הייתה האם יש סיבה לזה שכשהגדרתם מועצה דתית הפניתם לחוק בכללותו ולא לסעיף אחד? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אמרנו שאין סיבה, זה עניין נוסחי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סעיף אחד לחוק צריך להיות מוגדר למעלה, יתוקן ל - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> או שזה יהיה סעיף אחד או שבשניהם זה יהיה לפי החוק, אנחנו נבדוק את זה, איך יותר נכון לכתוב את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה יחודד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא צריך להיות הבדל בהקשר הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה ברור, שאלתי אם יש משמעות לפער בין הפניה לסעיף אחד לבין כלל החוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההגדרה הבאה הייתה הגדרה של עובד ציבור. הגדרנו שזה לא יהיה כל עובד ציבור, אלא עובד מועצה דתית או עובד רשות מקומית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל ביניהם מבחינת מעמד? להיבטים של החוק הזה אני שואל, האם העובדה שאדם הוא עובד מועצה דתית או עובד, אני מניחה שזה המחלקה הדתית? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אולי נחדד שהגדרה הזאת רלוונטית לסעיף של הרב המוסמך, היא לא רלוונטית לרשות כשרות, אלא רק לרב המוסמך שהוא חייב להיות עובד ציבור, ועכשיו מחדדים שזה לא רק עובד ציבור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא חייב להיות או עובד מועצה דתית או עובד רשות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ספוילר, יהיה לנו עוד תיקונים מוצעים בעניין הזה בהמשך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין מצב שהמועצה הדתית והרב הוא באשכול? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין מושג כזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כמו שאמרתי, בהגדרה של רשות מקומית, בהיעדר הגדרה של רשות מקומית זה יכול לכלול גם איגוד ערים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זה מה ש - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אמרו לך שיסדרו את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, נאמר לי שבסעיף ה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אמרו לך מקודם שזה טכני ויסדרו את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה שייך למועצה הדתית, לא להגדרה של רשות מקומית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יערה, תסבירי את מה שאמרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קיימת מועצה דתית כנרות עמק הירדן, זה אשכול. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, היא מועצה אזורית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, מטי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> להשלמת התמונה, בהמשך יהיה לנו סעיף גם על דינים שיחולו על אותו רב מוסמך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר. פסקה (9). << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האם ב-(9) יש נפקא מינה פה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ב-(9) אנחנו אמנם הצענו לדייק את ההגדרות של רב אזורי ורב יישוב, אבל במחשבה שנייה אנחנו מציעים למחוק את מה שאנחנו הוספנו ולחזור לנוסח המקורי, כי בכל מקרה כתוב זה מי שמכהן כדין. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אבל מה זה כדין? יישוב יכול לבחור, אם הוא בעצמו הרב של היישוב הוא יכול - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא לא יכול, זה העניין, זה לא כדין. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אני לא יכול לבחור מישהו? אין לו סמכויות, מבחינה מעשית, רב לא יכול לבחור? ברור שהוא יכול. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> החליט עכשיו יישוב מסוים למנות בעצמו רב, פרסם מכרז, עשה הכול. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> חלק גדול מרבני היישובים שנבחרו עכשיו הם - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> נכון, אבל אני לא מעניין אותי אם הוא חותם על – זה לב הטענה עכשיו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בא מושב, ממנה לעצמו רב. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> ברור. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> יש רב שאנחנו מינינו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא ברור? למה הכול אתם צריכים להיות בשליטה? לא הבנתי. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> לא הבנתי את הטענה, הוא לא עובד ציבור, הוא עובד שלנו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> חבר'ה, אתם לא באירוע. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> מה? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אתם לא באירוע. סליחה, מחילה. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> הרבה מרבני היישוב שנבחרו עכשיו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם לא באירוע של מדינת ישראל, זאת הבעיה. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> הם לא - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מזכירות היישוב מעסיקה אותו. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אני לא מבין איפה אתם חיים, באמת אני לא מבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אתם ביניכם? אדוני יושב ראש הוועדה - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ידוע, שנים כבר אין תקנים, אנחנו מעסיקים רבנים בלי תקן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה, אתם מדברים ביניכם, אנחנו רוצים להבין, האם אפשר אחד אחד? כי אני לא הבנתי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כדאי לך לא להבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> להיפך, כדאי לך להבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם אפשר שהוא יסביר רגע למה הוא מתכוון כדי שנרד לסוף דעתו בלי שיעצרו אותו? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> רב יישוב, יש לו יכולת לכהן בשתי פונקציות, יש עם תקן של המשרד לשירותי דת ויש מבחינה וולונטרית על ידי הקהילה שבה הוא נמצא. יש יישובים שלא קיבלו תקן מסיבות כאלה ואחרות במשך שנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שכונות גם. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> תקציבים של רבני שכונות זה - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> יישובים שאיבדו את התקן שלהם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש תקן לרב שכונה, בוודאי שיש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו העברנו חוק על רבני שכונות, יש תקן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תנו לו לדבר. שקט. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> בהרבה מאוד קהילות הם בוחרים את הרב, והוא כדין, אי אפשר להגיד שהוא לא מכהן כרב היישוב כדין. שוב, אין לו תקן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איפה הבעיה? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> הוא כדין, הוא עבר את ההליך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מי כדין - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע, תנו לו לסיים, אני מנסה להבין את הבעיה. מה זה כדין או לא כדין? הוא החליט שזה הרב שלו, לא הבנתי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר לדבר רק ברשות דיבור? די נו. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אני לא בא להציע כלום, אני פשוט באתי לשים את זה על השולחן, אני באמת לא בא להציע שום דבר. מה שאני בא להגיד זה שיש מציאות כזאת וצריכים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יופי, ואיפה הבעיה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אני גם מנסה להבין אותו, אבל תנו לו להשלים משפט. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> מה שאני בא להגיד זה הדבר היחיד, זה סעיף לא שלי, יש משמעות להאם המינוי אושר או לא אושר. אם מורידים את זה צריך להבין מה המשמעות, כי יש הרבה רבני יישוב, וזה מצחיק שאני מחזיק נראה לי את האינטרס שלכם, אבל אם הוא לא – בקיצור, יש משמעות לזה שהוא - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לכן, הפוך, אתה מחזק שצריך את התוספת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צריך להוריד. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו חשבנו שהתוספת היא נכונה, להיפך, רצינו להודות על טיוב הנוסח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לכן חוזרת השאלה לאנשי הייעוץ המשפטי לוועדה למה אתם חוזרים בכם מהתיקון שהצעתם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת גם להתייחס. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, די. גברתי, די. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תגידו, למה כל מילה שהיא מוציאה אתם מתנפלים עליה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כי זו בדיוק הנקודה, כי אין מידע שאנחנו רוצים לדעת ש - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל היא זאת שמייצגת את השלטון המקומי. מי ייצג אותם? מלכיאלי ייצג את השלטון המקומי? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אתחיל להוציא אנשים, אם ככה זה יעבוד אז אני אוציא אנשים. די, אתם לא נותנים להשלים משפט. אני עכשיו מדבר אז עכשיו את לא מדברת, את לא ברשות דיבור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כל מה שעשיתי זה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, גברתי, את לא מדברת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איך היא תבקש רשות דיבור? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זה מה שעשיתי, ביקשתי רשות דיבור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, את לא מדברת עכשיו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה ברור, אני מבקשת - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יופי, אז תעצרי את עצמך, אני לא רוצה להוציא אותך. הייעוץ המשפטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים. מדהים ומשפיל הייתי אומרת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, את בקריאה ראשונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה? ממש אתה מבהיל אותי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מבהיל אותך, את בקריאה שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, מעניין למה דווקא עליה אתה נופל, היא הבעיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את בקריאה שלישית. צאי החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לקרוא שלוש פעמים ברצף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> צאי החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, זה - אני לא אצא כי לא קוראים שלוש פעמים ברצף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תצאי החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבל על הזמן, לא קוראים – גברתי היועצת - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תצאי החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה תחכה שאני אדבר עם היועצת המשפטית כי יש לי זכות כזו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אני מבקש ממך לצאת החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, בבקשה החוצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חוות דעת משפטית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, את מוכנה להתייחס אליי? תודה. האם מותר לקרוא שלוש פעמים ברצף? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא קראתי לך ברצף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה קראת ברצף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קראתי לך ואת המשכת לדבר, קראתי לך והמשכת לדבר. תצאי בבקשה החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם זה מותר, כן או לא? למה את לא עונה לי? תעני לי, בבקשה. האם זה חוקי לקרוא שלוש פעמים ברצף? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, אני - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת, למה אתם לא עונים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני עונה. אם תיתני לי לענות אני אענה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אי אפשר לקרוא שלוש פעמים ברצף, לא היינו מרוכזים, אז לא שמעתי מה קרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא קרא לי שלוש פעמים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, אז את בקריאה שנייה. עוד פעם אחת את תצאי החוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לגבי הסעיף של רב מוסמך, האמירה כאן הייתה שרוצים לחזור למצב שהיה לפני התיקון הקודם, ובמצב ההוא, אם אני מבינה נכון, ההגדרה הייתה כזו לרב קיבוץ, רב מושב וחשבנו שנכון להיצמד להגדרה שהייתה אז, כי אם זה הרעיון, לשמר את המצב, אז היה נראה לנו שהתוספות כאן יכול להיות שהן מרחיבות, מצמצמות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני חושב שהחידוש של השיח כאן עם הייעוץ המשפטי ועם כולם כאן מראה שהנוסחה שהיא הביאה, החידוד הזה, הוא קריטי והוא חייב. אם זה היה הרעיון, שכל אחד יחליט ביישוב למנות רב ולעשות מכרז של עצמו, לא משנה מה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה, מעולה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> רק להסביר, לא מדובר בתהליך מכרזי, מדובר בתהליך וולונטרי קהילתי פנימי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הם יכולים להמשיך, אבל ללא כשרות וללא כלום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוהד, דווקא אני הייתי אומר שהמקור היהודי תמיד נתן מקום לרב קהילה. זה שאנחנו עכשיו במדינת ישראל, ברוך ה', ואנחנו מאוד שמחים על זה, אבל אם יש קהילה שעכשיו הסמיכה את הרב שלה וזה קורה בקהילות מכל הגוונים הישראליים, כולל החרדים ביותר או הליברליים ביותר, כי יש תוקף לדבר הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו בעד שימשיכו למנות רבנים, אבל אין קשר לחוק הכשרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה אנחנו? אתה לא נבחר ציבור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו כמשרד, אני מייצג את המשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה, אבל אתה לא נבחר ציבור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוהד, תמיד בקהילה היה משמעות למה הקהילה עשתה, למה אנחנו משנים את המעמד של רב קהילה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כל קהילה יכולה לבחור לעצמה רב, למנות אותו כאוות נפשה, השאלה אם אתה נותן לו סמכויות מנהליות, זאת השאלה. כיוון שהדבר הזה, ברור שאין כוונה לאפשר לכל קהילה וולונטרית שממנה לעצמה רב, מלך, נשיא או ד"ר לשם כבוד, השאלה מה עומד מאחורי הדבר הזה מבחינת הכרת המדינה. ברור שאין כוונה שכל אחד שממנה לעצמו מלך, אז המדינה צריכה להכיר בו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוהד, אתה יודע מה המעמד הרשמי של הרב לנדו? המעמד שלו זה שהקהילה קיבלה אותו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק העניין. אם אתה עכשיו בא ואומר, עד שמדינת ישראל לא תכיר ברב לנדו אז הוא לא יכול לתת כשרות, זה בעיה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הרב לנדו לא נותן כשרות בעיר בני ברק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הרבה רבנים נותנים כשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה, אין רב שלא הוסמך כדין ונותן כשרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. רוצה לומר משהו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן. אני אפתח ואומר שאני לא מוסמכת לייצג את המועצות האזוריות, להן יש את מרכז השלטון האזורי שמייצג את עניינם, ועדיין כאשר מדובר ברב עיר למשל, הגדרה שקיימת כבר עכשיו בחוק איסור הונאה בכשרות, המינוי של רב עיר לא מאושר על ידי השר לשירותי דת או המשרד לשירותי דת או הרבנות הראשית, יש תעודת כשרות שהוא צריך לעמוד בה והוא נבחר באופן שהוא נותן ביטוי גם לרצון של הציבור שבחר בו. יש הסדר שמעוגן בחקיקה בעניין של בחירה של רב עיר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חברי מועצה בוחרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מייצרים פה הסדר שההסדר לא מעוגן בחקיקה - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עוד פעם את טועה. פעם רביעית היום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תנו לה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל לא יכול להיות שהיא אומרת דברים שאין להם קשר. אני מודיע לך, בתקנות של משרד הפנים מופיע הליך בחירה של רב יישוב ורב אזורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה את זה, למה הוא לא צריך לבקש רשות דיבור? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אל תגידו לי שאין. כשאין מועצה, זה בחוזר מנכ"ל מופיע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, האם לא צריך לבקש רשות דיבור? למה היא כן צריכה והוא לא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חשבתי שאני ברשות דיבור - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא פעם רביעית מטעה, היא בביטחון עצמי מופרז אומרת דברים שאין לה קשר. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> לא נכון, זה מוסדר בחוזר מנכ"ל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, בתקנות משרד הפנים. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> רק אם אין מועצה דתית. כשיש מועצה דתית זה חוזר מנכ"ל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה, איך אנחנו אמורים לדעת מה נכון ומה לא אם אנחנו לא מצליחים ל - - - << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> זה חוזר מנכ"ל, רק בשבוע שעבר פרסמתם את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח להשלים את דבריי. התפרצו לדבריי, אמרו לי שאני טועה ומטעה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השלימי את דברייך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההסדר של רב יישוב ורב אזורי לא מעוגן בחקיקה בחלק ניכר מהמועצות האזוריות ושם אין הסדר ולמעשה דווקא במקום שבו אין הסדר החוק כאן נותן יותר זכויות, משנה את המאזן בין הציבור המקומי לבין המשרד לשירותי דת באופן שמה שמעוגן בחקיקה יוצר איזון אחר. אז לתשומת לב הוועדה כשאנחנו מדברים על רב יישוב ועל רב אזורי. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני רק רוצה להביא דוגמה מהחיים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא צריך דוגמאות. התייחסות של משרד המשפטים. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אני חייב תגובה. מה שאומר כאן יהודה, הוא צודק לחלוטין, היא טועה ומטעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תסביר. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אני חייב להסביר את הדברים. לדעתי מה שכתוב קודם בחוק, המילה 'כדין' זה כולל את התוספת, אבל יהודה אמר נכון, שכיוון שיש כאן דיון על הדבר הזה לכן צריך הבהרה. ומה שנאמר, שרב שנבחר על ידי עירייה הוא יכול לתת כשרות, לא קיים בעולם דבר כזה, אין במדינת ישראל. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם לא במועצות אזוריות. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אלא אם כן הוא רב אזורי שהוא מכהן בעירייה כמו - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קודם כל זה לא נכון, בעולם זה קיים היום. ב-OU הוא לא רב אזורי. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> חותמת כשרות מכוח רב אזורי - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הרב שלוש, אני אתקן - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, רגע, רגע. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> יש לו הסמכה כדין. אם זה לא כדין, אם זה לא שהוא עבר את המשרד לשירותי דת לצורך העניין, את התקן שנותן המשרד, אין לו שום סמכות לתת כשרות ולא רישום נישואים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה פשוט לא נכון וגם לא מה שאמרתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מירה, נתחיל ברבני עיר. מודיעין, שוהם, הליך הבחירה של רב העיר בשוהם הוא בדיוק כמו תל אביב, אחד על אחד. ההליך הזה מתחיל במשרד - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא רב אזורי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שנייה, אני עניתי על רב עיר, כי את אמרת שרב עיר, העירייה בוחרת אותו. זה לא, יש הליך, גוף בוחר שהמשרד מנהל אותו, מוביל אותו ועושה אותו. התקצוב של מקום כשאין מועצה דתית, המשרד משתתף בעלות כמו רב אזורי והמועצה משלימה, אבל הליך הבחירה הוא כדין, כמו תל אביב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> דיברתי על הליך הבחירה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תני לי לסיים, אני נותן סקירה, מסביר את הכול. לגבי רבנים אזוריים ורבני יישוב, במקום שאין מועצה דתית מעוגן בתקנות הליך הבחירה של רב יישוב ורב אזורי כאשר כמעט באף אחד מהם אין – אולי חבר אחד מתוך הוועדה קשור למשרד לשירותי דת במקום שאין מועצה דתית, בכל ההליך הזה, זה מופיע בתקנות, חוזר מנכ"ל של המשרד לשירותי דת - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חוזר מנכ"ל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> במקום שיש מועצה דתית, התקנות זהות באותו דבר, בקורלציה כמובן למקום שיש מועצה דתית ורב אזורי, זה כבר מעוגן למעלה מ-20 שנה באותן תקנות, הליך הבחירה ברב יישוב, דרך אגב, הוא 90% בידי היישוב והמועצה האזורית, אין למשרד מה לומר, אולי נציג אחד, נציג ציבור, שגם הוא מקרב היישוב בהתייעצות. אותו דבר ברבנים אזוריים, אין בכלל למשרד מה לומר, רק לרבנות ולמועצה האזורית ולמועצה הדתית, כך שהדבר הזה של לומר כאילו אנחנו משנים את הכול, לא, לא השתנה כלום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> דורשים פה אישור על ידי – זו בדיוק הנקודה שהצפתי בפני הוועדה. סוף סוף הגעת לנקודה שהצפתי בפני הוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יופי, אז אני אענה עכשיו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יהודה, תן לה להשלים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עוד מילה אחת ואני אסיים. רב אזורי, במקום שאין מועצה דתית, לא יכול לקבל רב אזורי אם אין את האישור של המשרד. כשאין מועצה דתית הוא לא יכול למנות, לא רב יישוב ולא מועצה אזורית. כשאין מועצה דתית, המועצה האזורית או היישוב לא יכולים למנות רב אילולא האישור של המשרד. ואגב, בניגוד למה שאתם חושבים, אנחנו מממנים את הסיפור הזה, זה לא נופל על היישוב אפילו, ולמרות זאת הדרישה באה מהמועצה האזורית או מהיישוב, לא מאיתנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמו שאמר פה הבחור הזה, יש רבני יישובים בלי תקן והם מממנים את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, מה לעשות? קופת המדינה מוגבלת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני שוב אבהיר, לא דיברתי על תקציבים, דיברתי על האיזון שבין הרצון של המשרד לשירותי דת להשפיע על הליך הבחירה של רבנים לבין המקום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איך אפשר? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מאוד אשמח להשלים את דבריי. האיזון הזה, כשמדובר ברב עיר, מוסדר בתקנות בצורה ברורה ולכל אחד, לבני המקום יש את המקום שלהם ולמשרד לשירותי דת יש את המקום שלהם. כשמדובר ברבני יישוב ורבנים אזוריים, שהרגע גם מנכ"ל המשרד לשירותי דת דיבר על הצורך של בני המקום להביא את איש אמונם שיורה להם הלכה, וזה לא בכל מקום בתקנות, כפי שנאמר כאן - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקום שאין מועצה דתית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נאמר כאן בצורה ברורה, ולכן אמרתי, בחלק ניכר מהמועצות הדתיות זה לא מעוגן בחקיקה. אני חושבת שלא הטעיתי, הרב שלוש. באותם המקומות - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הטעית, א', זה מעוגן בתקנות ו - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להשלים את המשפט שלי. באותם המקומות, כשהצעת החוק עכשיו מדברת על כך שהמינוי אושר על ידי המשרד לשירותי דת, מופר האיזון שקיים היום בלי שתהיה לזה הכרה בחוק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה הקשר? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו החלטה של הוועדה לקבל, אבל לתשומת ליבכם. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> אני רוצה להבהיר משהו. ההבהרה הזאת נוצרה על ידי הלשכה המשפטית במשרד לשירותי דת. התיקון לחוק לא משנה מצב קיים, אנחנו רק ביקשנו להבהיר שהמינוי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, אנחנו מורידים את המשפט הזה ומשאירים את 'כדין' וזה הכול. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי ככה החליט יו"ר הוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אתה רואה את השיח שהיה, מחר יגידו לך - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, מחר בבוקר אין משרד לשירותי דת, כדאי לכם שזה לא יהיה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יתקיים מחר הליך באופן עצמאי, כדין מבחינתי, זה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הדבר הראשון שנעשה זה לסגור אותו, נכניס אותו למשרד רוה"מ חזרה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר גם בפנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בתוך משרד רוה"מ, כמו שהוא היה, יותר טוב, תאמינו לי. נוותר על תפקיד השר. אתם כולכם תמשיכו לעבוד, זה בסדר, תהיה לכם יותר עבודה, לא פחות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני אשמח להתייחס. בעקבות הערת הייעוץ המשפטי לוועדה רצינו שלא יהיה ויכוח על מה זה המילה 'כדין'. לכאורה המילה 'כדין' אמורה להספיק, אבל רצינו שלא יהיה אי בהירות בעניין הזה. מה התכלית בכלל של להכניס את המילה 'כדין'? אנחנו מדברים פה על סמכויות שלטוניות, אמר אדוני קודם סמכויות מנהליות, אני חושבת שזה ממש סמכות שלטונית שנותנים פה לרב המוסמך ולכן, זה מה שהזכרתי קודם, שנחיל עליו דינים מסוימים שגם חלים על עובדי ציבור ועובדי מדינה. אנחנו חושבים שזה לא קשור לשאלות כלליות של מי רב של אדם, בהקשר הספציפי הזה של מי רב שיש לו סמכות שלטונית צריך לתחם את זה. לדעתנו זה יוצר בהירות מה זה כדין כדי שלא יהיו ויכוחים בעניין הזה אחר כך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל באמת נאמר כאן, בעיניי נכון, אני עונה לכם, לפעמים הניסיון לייצר הבהרת יתר מניח שיש בעיה. עד היום לא הייתה הגדרה כזאת, היה 'כדין' וזה הכול. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפילו המילה 'כדין' לא הייתה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> וזה אף פעם לא עורר שאלה, הפוך, הניסיון להביא יותר מדי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הפוך, אתה מוסיף, בג"צ יוריד. אם אין משרד לשירותי דת אז אין - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> העניין הוא שבהגדרות בחוקים אחרים זה מופיע, ברב יישוב שהתמנה על פי זה וזה, יש הגדרות, כאן אין את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, רשות נטולת הכשר לעניין זה, מועצת הרבנות הראשית, רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא טה טה טה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל לך להגדרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה ההגדרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה הגדרות של החוק הזה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> היועצת המשפטית ממרכז השלטון המקומי, מירה, התייחסה להבדל מרב עיר, אכן יש הבדל ואנחנו לא נשנה פה או נסדיר מחדש את כל הדינים. הייתי שמחה שזה היה מסודר יותר, יש הבדל בין ההסדרה של רב עיר לבין שאר הכשירויות לרבנים אחרים, ולכן היא צודקת כמובן שרב עיר מוסדר בתקנות ויש פרוצדורה אחת, אני לא חושבת שזה נועד לעשות היררכיה, כוונתנו היא לא לעשות היררכיה, פשוט כמצב עובדתי - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רק הבאתי בפני הוועדה את המידע. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בסדר, אני לא מתווכחת איתך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני נתקפת מכל כיוון על זה שאני מטעה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני לא תוקפת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא את, חלילה, פשוט זה להביא מידע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לכן לעמדתכם כן כדאי להוסיף את ההבהרה הזאת למרות כל מה שהעלינו כאן? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו חשבנו שזה מבהיר יותר, אנחנו לא מנסים פה לשנות את דרך ההסמכה של רבנים, לא מסדירים פה ועושים סדר בעולם ה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אלא רק רוצים לחדד את המציאות כדי להוציא את הספק. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, כדי שיהיה ברור את מי שאפשר להסמיך ולתת סמכות שלטונית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, בסדר. אין לכם התנגדות, נכון, להוסיף את המשפט הזה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שעדיף להוריד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אמרת קודם שאת רב העיר, יש רוב לרשות המקומית לבחור? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא הדיון, מטי, מה זה קשור? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> נקיים שיח על זה אחר כך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מבטל את דעתי בפני דעת הייעוץ המשפטי, אתה רואה מה זה, קינלי? משרד המשפטים אמר, אני מתיישר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה בוחר פה בין יועצים משפטיים, זו פרקטיקה ידועה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, וידאתי עם הייעוץ המשפטי שלי קודם כל שאין להם התנגדות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני חייב להגיד משפט, שרוב הנוסח פה זה בעקבות שיח ומפגשים של שעות ארוכות מאוד מאוד מאוד שעשינו גם עם משרד המשפטים וגם עם המשרד לשירותי דת וגם עם משרד האוצר ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא. עמוד 3, בפסקה (15), תיקון טכני לחלוטין, בהגדרת תנאי הכשר. אנחנו מפנים לסעיף המהותי הרלוונטי בהוראות ליישום תקן הכשרות, אנחנו מפנים לסעיף 2ב(1), שהוא הסעיף שקובע את הסמכות הזאת. פסקה (16), אנחנו כותבים פה משהו יותר כללי, זו תעודה שבהגדרת תעודת הכשר, תעודה שניתנה לעוסק על ידי רב מוסמך לפי חוק זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מתייחס לרב, לעוסק או לתעודה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה היה בעקבות הערה של נציגי צה"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אני שואל האם זה מתייחס לתעודה, לעוסק או לרב? בהגדרת תעודת הכשר במקום האמור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> תעודה שניתנה לפי חוק זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר מדובר על התעודה לפי החוק. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה, יש אפשרות שיש חוק אחר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סליחה, זה על ידי רב מוסמך לפי חוק זה, כרב מוסמך יכול להיות צבא, יכול להיות מועצת - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר 'לפי חוק זה' מתייחס לרב המוסמך. ואז אני שוב שואל, יש רבנים מוסמכים שלא לפי חוק זה? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> יש תעודות נישואים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, הוא שואל על ההסמכה של הרב. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> לכן הוספנו את 'לפי חוק זה'. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תעודת נישואים לא דורשת רב מוסמך. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, זה מתייחס לתעודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בהגדרת תעודת הכשר, במקום האמור בה יבוא 'תעודה שניתנה לעוסק על ידי רב מוסמך לפי חוק זה'. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 'לפי חוק זה' מתייחס למה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מתייחס לרב לכאורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל שוב, יש רב מוסמך לא לעניין חוק זה? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> הונאה בכשרות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> רישום נישואים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אולי אפשר לבחון את זה בשלב הנסחות, הכוונה הייתה להתייחס לתעודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז אולי צריך לדייק את זה בניסוח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הכוונה היא לתעודת ההכשר, ושוב אני שואל, יש תעודת הכשר לא לפי חוק זה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זו הפניה לסעיף ספציפי בחוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר אתם רוצים להדגיש, רק התעודה שאנחנו מדברים עליה כאן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפני כן זה הופנה לסעיף ספציפי ואנחנו אומרים כל תעודת הכשר לפי החוק הזה, גם אם לא בסעיף הספציפי. << דובר >> קריאה: << דובר >> יכול להיות שיש תעודת הכשר לתפילין ומזוזות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 2. אנחנו הוספנו פה, בעקבות דיון שהיה בוועדה, בעקבות החלטה שהוועדה קיבלה, להחזיר את הסעיף שנמחק, שהרבנות הראשית יכולה להסתייע ברב מחוץ לישראל או בתאגיד שעוסק בהשגחה על הכשרות. אמרנו שזה המצב בפועל, הוחלט שמחזירים את זה לנוסח כדי שזה יהיה ברור שזה לא נמחק בגלל שאין סמכות כזאת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קיבלנו את ההערה שלכם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה סעיף שכבר נדון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר אם הרבנות עכשיו מסתייעת במרא דאתרא של מקסיקו כי הוא נותן שם כשרויות, זה מה שרציתם להשיג פה, נכון? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה כבר המצב הקיים, אנחנו משאירים את המצב הקיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, רק רציתם לדייק שזה המצב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בנוסח הכחול זה נמחק והוסבר לנו שלמרות שזה נמחק זה עדיין יהיה המצב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר רוצים לאפשר מפורשות לרב שהוא מחו"ל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> להסתייע בו. מי שחתום על הכשרות זה הרבנות, אבל - - - << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה גם גופי כשרות ותאגידים, לא רק רבנים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בסוף יש סמכות לגורם המנהלי, הוא יכול שמישהו אחר יסייע לו, זאת אומרת הוא לא מתפרק לגמרי ומעביר לאחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? למה לא לכבד בעצם את מה שטוב לאירופה טוב לישראל? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא בדיון עכשיו. את כל הדיון דנו, רק הייתה בקשה של חברי הוועדה לתיקון והתיקון הזה נוסח. זה הכול. אנחנו לא פותחים את הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אגב אין חברי ועדה מהקואליציה? כי לא ראיתי, חוץ ממך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש חברי ועדה מהקואליציה. הנה, למרות שאני לא בטוח איפה הוא. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אנחנו בהגדרה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם הוא היה בקואליציה הוא היה שר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, הוא משטח ההפקר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, הוא יקבל מה שהוא רוצה והוא יהיה בקואליציה יפה מאוד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כרגע הוא לא בקואליציה כי הוא לא שר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה זמן אתם לא בקואליציה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מיולי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, מאז שהרב יזדי אמר את מה שהוא אמר, זהו, הוא כבר לא בקואליציה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני יכולתי להתקזז איתו, עם אוהד. זה מה שקרה פה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הערה קטנה. לקחנו את נוסח 2ב(א), מה שהיה במקור, בשני שינויים. בעצם העברנו את הסעיף של ההסתייעות של הרבנות הראשית, זה היה במקור בסעיף קטן אחר, בנוסח הצעת החוק זה נמחק, החזרנו את זה בכל זאת. יש שם שני שינויים. דבר ראשון, במקור התאגיד זה היה תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, 'או בתאגיד שעוסק בהשגחה על הכשרות', בחוק המקורי זה היה תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר מותר להיעזר פה ברב של צהר אם רוצים? זה מה שאת אומרת? << דובר >> קריאה: << דובר >> זו המטרה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> קינלי, אני מבקש לא - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הרב הוא מחוץ לישראל, התאגיד, לא כתוב איפה הוא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב, אם יש OU בישראל אז אפשר להיעזר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו לא בוחנים איפה התאגיד עצמו התאגיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התאגיד יכול להיות בארץ. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בפסקה (2), דיברנו בוועדה על עניין סדר הקדימויות מבחינת מי נותן את תעודת ההכשר. אנחנו אמנם לא כתבנו את זה במפורש, אבל מבחינת סדר ההופעה של הסעיף תיקנו שהרב המקומי שמכהן במקום שבו הם מצויים, הוא זה שיופיע ראשון. העברנו אחר כך את חבר מועצת הרבנות הראשית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה עונה למירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה לא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> או עובד ציבור שבידו אישור בכתב מאת הרבנות הראשית שהוא רב בישראל לעניין חוק זה או מועצת הרבנות הראשית. אנחנו שינינו את הסדר, בהתחלה מועצת הרבנות הופיעה ראשונה, למרות שבפועל זה ברירת המחדל האחרונה, מועצת הרבנות הראשית. שזה ייתן קריאת כיוון שמבחינת הסדר הנכון של הדברים קודם כל זה הרב המקומי המכהן ואם אין רב מקומי אז הרב שמועצת הרבנות הסמיכה לכך ואם לא, אז מועצת הרבנות הראשית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולמה אי אפשר להסתייע פה? למה בזה לא ניתן להסתייע? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו שאלה שהיה עלייך לשאול בזמן הדיון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל פה כשכתוב רב בישראל לעניין חוק זה, איך זה מתכתב עם מה שאמרנו קודם? כשכתוב פה שהוא עובד ציבור, יש פה שלושה תנאים, הוא צריך להיות עובד ציבור, הוא צריך אישור בכתב מהרבנות הראשית והוא צריך להיות רב בישראל לעניין חוק זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מהנדס העיר בתל אביב לא יכול להיות פתאום אדם שנותן כשרות מטעם המועצה המקומית, הוא צריך לקבל הסמכה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה זה רב בישראל לעניין מקום זה? זה רב שקיבל הסמכה מהרבנות הראשית? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ודאי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, זה מה שהובהר שלא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה לא? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההבהרה בדיון ההייתה שזה לא כל רב שהוא קיבל סמיכה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, רב שהוסמך על ידי מועצת הרבנות. לא אדם שיש לו תעודה, לא כל אדם שיש לו תעודה יכול להיות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בשונה מהתנאי של המשגיח לצורך העניין, שזה מי שיש לו יורה יורה, כאן לא מספיק רק - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, אמרנו, מי שהסמיכה מועצת הרבנות. יש הבדל בין תעודה לבין הסמכה, זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמו מי שלמד משפטים לבין מישהו שהוא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מורה עם היתר הוראה. לכן אני שואל, יש לרבנות רשימה של רבנים לעניין כשרות? יש דבר כזה? כתוב כאן, רב בישראל לעניין חוק זה, אני מנסה להבין האם יש רב בישראל שלא לעניין חוק זה שהוא לא יכול להיות עונה לקריטריון הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם הוא לא הוסמך והוא רק רב, הוא לא יכול להיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא שואל אם יש רשימה של רבנים מוסמכים לכשרות שאם עכשיו אין רב מקומי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לו תעודת יורה יורה והוא נחשב לרב, אבל אין לו הסמכה מהרבנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין רב מקומי ואני צריכה כשרות, אני נכנסת לאתר הרבנות ואני רואה רשימה של רבנים שיש להם הסמכה, אני יכולה לפנות אליהם? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זה מועצת הרבנות מסמיכה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, מועצת הרבנות, לא אני מסמיכה, האם אני - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> היא רוצה לדעת אם הרב מוסמך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מר אבידן, אם אני ברשות שאין לה רב מקומי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא מספיק רשימה, כי יכול להיות בן אדם שיש לו הסמכה, לא חידש אותה, אז יכול להיות שהדברים לא בתוקף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל כמה זמן צריך לחדש תעודת הסמכה? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> איזה הסמכה עושים ליורה יורה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, למה שלא תהיה רשימה במועצה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה לא יעזור הרשימה, דבר אחד - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שמתעדכנת. הסמכה לכשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסופו של יום ההחלטה מי הרב המוסמך היא נתונה בידי מועצת הרבנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פר מסעדה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא פר מסעדה, זה פר עיר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה ספציפית, אני הייתי ראש רשות, מועצה אזורית, בלי רב ובלי מועצה ובלי כלום, ועכשיו רוצים לפתח עגלת קפה והוא רוצה תעודת הכשר לעגלת קפה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש לך רב, את לא יודעת אפילו. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לך רב אזורי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תמיד היה לך רב אזורי. מעולם לא הייתה דקה שלא היה לך רב מכהן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, היה רב יישוב ביישוב - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אין קשר, היה רב יישוב שיכול לתת כשרות, תמיד היה לך מישהו שהוסמך על ידי מועצת הרבנות שאמר אתה המוסמך למועצה אזורית אשכול לתת - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא היה לי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מבטיח לך שאת טועה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא היה לי. אבל אם אין לי רב מקומי, האם אני יכולה - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> יש פתרון לזה עוד מעט. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דווקא לאור הדיון שהתפתח פה אני מציע שיוגדר או פה במפורש או שתהיה הגדרה מה זה רב לעניין חוק זה. שוב, הבאתי את הרב לנדו, האם עכשיו הוא - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר הוא לא רב לעניין זה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה התהליך שהוא צריך לעבור? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לעבור הסמכה של מועצת הרבנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, למה לא יכולה להיות רשימה מתעדכנת של רבנים מוסמכים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ושבסוגיית השקיפות שעליה עמדת תהיה הרשימה הזו באתר. << אורח >> ראומה צמח-לוי: << אורח >> חברת הכנסת, זה נמצא, באתר זה קיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אומר ש – אני אומרת, מאחר שזה רב שהמועצה הסמיכה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל רב שהוא יורה יורה הוא מוסמך לעניין זה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא יכולה להיות רשימה מתעדכנת של רבנים מוסמכים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מה כן? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מועצת הרבנות חייבת לבחור מישהו מתוך - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צריך שתהיה לזה רשימה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שני שלבים, יש כביכול הרשימה ויש את התהליך של ההסמכה, עכשיו השאלה היא מי נמצא בכל אחד מהשלבים האלה, האם בשלב הרשימה נמצא כל מי שיורה יורה לצורך העניין, הוא בעל הסמכה, או שגם הרשימה היא מורכבת מרבנים מסוימים לעניין חוק זה ש - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, עוד פעם, מי שמחליף את הרבנים זה רבני ערים מכהנים או רבנים אזוריים ונותנים להם את ההסמכה להיות שם. יש כאלה מקומות חריגים שלמשל יש רב עיר שהוא היה בעיר מסוימת והחליט בגיל 60 לפרוש ועדיין הוא עובד, הרשות המקומית החליטה להעסיק אותו, היא יכולה לפנות למועצת הרבנות ולומר: את הרב יעקב, תשאירו אותו, אנחנו רוצים שתיתנו לו את ההסמכה. זה פעם אחת. פעם שנייה, אם זה עובד מועצה דתית, אדם שהוא רב שכונה במועצה הדתית או שהוא מנהל מחלקת כשרות, אם יש לו הסמכה של כושר לרב עיר או רב אזורי או רב שכונה שיכול לתת הסמכה לכשרות, יכולה מועצת הרבנות להסמיך אותו לתת כשרות במקום אחר. אין לקחת עכשיו רשימה ולבחור. זו הייתה המטרה שכתבנו מקודם שהוא יכול להיות עובד הרשות המקומית או המועצה הדתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואם הרב בפנסיה? מה קורה אז? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נראה לי שהדברים ברורים. הצעה, משרד המשפטים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> באמת התחיל פה הדיון וגם אנחנו התלבטנו מה זה רב לעניין חוק זה, ופתאום הבנו שאנחנו לא בטוחים מה התשובה לזה ואנחנו מציעים להבהיר את זה. כמו שאמרתי, זה נושא שמוסדר לא מספיק טוב בחקיקה, אבל יש תיקון שעבר בוועדת חוקה לפני שנה-שנתיים, בעקבות הבחירות לרבנות, אז בחוק הרבנות הראשית לישראל, סעיף 7(8), יש הגדרה של רב, אני יכולה להקריא אותה. גם שם התחבטנו באיך מגדירים רב, אני חושבת שזה אחד המקומות היחידים שבהם רב מוגדר. רב, מי שמוסמך לרבנות ("יורה יורה") מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך אשר נערכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או מי שיש בידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב או רב שכונה, שניתנה לפי חוק זה. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> יפה מאוד, אז לאו דווקא עובד ציבור, גם רב בפנסיה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זו נקודה אחת, תעשה הבדלה בין מי הרב לבין מי עובד ציבור, זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז את מציעה להבהיר את זה גם בנוסח הזה כאן? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כדאי, זה לא ברור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז זה יהיה במקום הסיפה 'לעניין חוק זה'. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נבהיר את זה בנוסח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ושוב אני אומר, אוהד, - - - << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> ורב בפנסיה שהוא עבד כל השנים ונתן כשרות, למה לא ימשיך לתת כשרות? אני חוזר על השאלה שנשאלה בעבר, מדוע רב בפנסיה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אעזור לך. ככל שמועצה אזורית תחליט להעסיק אותו מעבר לחוק, גיל 72 או 71, והיא תפנה – אנחנו צריכים שהוא יהיה רשות מקומית, אני כמועצה דתית לא מוסמך מעל גיל 72. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> הוא עבד, הוא עדיין מקבל את הפנסיה שלו מהמועצה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שאלת, אני עונה לך. אם אני כמועצה דתית לא יכול להעסיק אותו והרשות המקומית מחליטה מחר להעסיק אותו ומועצת הרבנות תסמיך אותו, היא יכולה בהחלט, כי הוא חייב העיקר להיות עובד רשות או מועצה דתית. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> זה אני יודע וזה עבר במועצת הרבנות, אבל לא צריך את זה לכאורה לרב שהוא נתן 30 שנה כשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה החוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרב שלוש, אני לא יכול שיהיה את הדיון עכשיו - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עד שאתה תגיע לפנסיה אנחנו נתקן את החוק, הרב שלוש, אני מבטיח לך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לך עוד 20 שנה, מה אתה דואג? << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> - - - לכבוד הרבנים שיצאו לפנסיה ושאני רואה שזה ביזיון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לנו אכפת רק ממך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הלאה, תודה רבה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת רשות דיבור על הסעיף הזה, על משהו אחר ממה שדיברנו עד כה. תיבת המילים 'או מועצת הרבנות הראשית' שבסוף ההגדרה היא צריכה להיות מושמטת, נכון? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, מועצת הרבנות הראשית - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שבסוף, ה'או מועצת הרבנות הראשית'. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון, היא עברה מההתחלה לסוף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל כתוב 'בידו אישור בכתב מאת הרבנות הראשית' - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא קשור לאישור, זה קשור לזה שהיא נותנת את התעודה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו נחדד את זה בניסוח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקיי, בסדר, נחדד את זה בנוסח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסעיף 4, בפסקה (1), בסעיף שהוצע במקור על ידי הממשלה נכתב שמועצת הרבנות הראשית תקבע תקני כשרות רגילים המבוססים על דיני כשרות בלבד. העניין הזה לא הופיע בתקני כשרות המחמירים יותר ולכן אנחנו מציעים להשמיט את המילים 'רגילים' כך שכל התקנים יהיו מבוססים על דיני כשרות בלבד. שלא יובן בטעות שתקני הכשרות הרגילים מבוססים על דיני כשרות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת הגדרה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. בפסקה (ב) שמדברת על פסקה (2) לסעיף 2א, אנחנו הוספנו בסיפה של הפסקה 'תקן כשרות לא יכלול הוראות בנוגע לשימוש במוצרים שקיבלו תעודת הכשר'. בעקבות הערת היושב ראש, כך שלא יתנו תעודה בשימוש מסוים במוצר מסוים אם הוא קיבל תעודת הכשר או לא קיבל הכשר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ב-(ב1) אנחנו מציעים פירוט של מה יכלול תקן כשרות בנוסף למה שהציעה הממשלה במקור, אני אקריא את הפסקה. (ב1) מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), תקן כשרות יכלול פירוט של שני סוגי עוסקים לפי מאפייני פעילותם ובכלל זה, רמת עיבוד המזון והיקף הפעילות של אותו עוסק ויקבעו בהתאמה הוראות לעניין מספר שעות ההשגחה הנדרשות לפי סוג העוסק ויכול שיקבע טווח שעות השגחה או הוראות לעניין השגחה צמודה; << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה כתוב פה? לא הבנתי מה כתוב פה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו רוצים שיובהר שתקן הכשרות יהיה תקן מפורט שידבר על סוגי עוסקים ויהיה אפיון לפי סוגי העוסקים, רמת עיבוד מזון שנדרשת, היקף פעילות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה זה רמת עיבוד מזון בכשרות? איך זה קשור לכשרות? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוסבר לנו פה מספר פעמים שהשאלה אם - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן, אבל כשאתה כותב דברים כאלה בחוק אתה מסנדל. אתם מגזימים בכל קנה מידה. אני אומר לכם עוד פעם, מדברים בחוק, אתם מקבעים דברים כאן שמחר כל סטייה היא תקיפה, היא בג"צים, אתם מזמינים כאן עכשיו 500 בג"צים, לא אחד. תנו לתקנות גם כן לעבוד, תנו לעשות דברים אחרים. מה שאתם עושים כרגע זה פשוט דבר איום ונורא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל זה מה שסיכמנו כבר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זה מה שכפיתם עם הרצונות שלכם ואנחנו מתקפלים ואני אומר לכם שזו בעיה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אפשר לכתוב אולי 'הפעולות הנדרשות'. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה זה לכתוב בחוק רמת עיבוד מזון והיקף הפעילות של כל עוסק? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המטרה היא שטווח שעות ההגדרה יהיה כמה שיותר - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה עכשיו מדבר על טווח שעות, אני מדבר איתך קודם כל על רמת עיבוד מזון, מה אני אכתוב, שלעבד אותו בבלנדר פעמיים או שלוש פעמים? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> עיבוד מזון זה כל תהליך שאתה עושה על חומרי גלם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם בן אדם עכשיו עשה שלוש פעמים את הבצק בבלנדר, האם זה בסדר? אם הוא עשה ארבע זה נגד התקן? לאן אתם רוצים לרדת, לאיזה רזולוציות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל בית העסק צריך לדעת מה מצופה ממנו בתקן כשרות. איך בית העסק יידע מה תקן הכשרות שלו? הוא צריך לדעת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עיבוד המזון לא קשור לכשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תלוי מה הוא מכין, אם הוא מכין את זה מקמח מלא זה יותר קשה לעיבוד, ואם זה קמח - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקיי, תוריד את עיבוד המזון. אם המילים שמציקות לכם זה 'עיבוד המזון' - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, מציק לי כל הסעיף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקיי, לא נורא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה לא נורא? תעביר את זה לתקנות, אל תכתוב את זה בחוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשאתה תהיה מחוקק תשנה את זה, יהודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כבר דיברנו עליו, כבר רבנו עליו ובסופו של דבר גם הסכמנו עליו, אז אתה חוזר בך עכשיו מהסכמות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני כופה עליי את ההסכמות ורוצה שאומר רוצה אני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה היה בישיבה הלילית עם סמוטריץ' או - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אי אפשר להתעלל בי עד הסוף, גם לכפות עליי וגם להגיד רוצה אני? זה מוגזם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה מה שאני מבקש, אני מתחנן שלא יעשה את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד לדרעי שידבר עם סמוטריץ' ואין מה לעשות, חביבי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הכוונה היא בסך הכול, להבנתי, לגדר את - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היועצת המשפטית, רגע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כשאנחנו מדברים על רמת עיבוד המזון זה יכול להיות משני הכיוונים, זה יכול להיות מזון שמצריך עיבוד יותר ממושך ולכן שעות ההשגחה הן שעות רחבות יותר. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אפשר לרשום הפעולות הנדרשות לעשות בעסק, זה הכול. התקן יגיד שבחומוס צריך לברור אותו ובאורז צריך לעשות ככה ובירק צריך לשטוף, ומזה הרב צריך לגזור את השעות שלו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת הכוונה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> זה נורא מסובך לניסוח. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אז מה הנוסח שאמרת? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אם מסתכלים היום על תקנות האגרות ביחס לתעודת הכשר אז רואים שיש שם קטגוריות, בית אוכל, כמה אנשים הוא מאכיל, אם זה לא בית אוכל, אם זה מפעל, ממש מתייחסים בכל אחד קטגוריות ספציפיות, ולכן המחשבה הייתה שבתקן זה גם יהיה ככה, התקן יהיה מפורט לפי נגיד רמת עיבוד המזון, כמה פעילות. כמו שהיום כתוב כמה אנשים הוא מאכיל, רמת פעילות, כל מיני כאלה דברים, ואז תהיה טבלה כזאת וטווח השעות יהיה ספציפי לאותו סוג פעילות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אביגל, אתם כרגע הולכים לעשות פעולה בדיוק הפוכה ממה שצריך, ואני אסביר לך את זה. הרי בסוף כשאני אקבע את התקן, ככל שנכנסים יותר לרזולוציות, ולא לחינם אנחנו באגרות הצלחנו להגיע למצב של איזה שהן שעות ואנחנו אומרים מסעדה ככה, מלון מ-50 חדרים עד 201 חדרים, או מפעל גדול. למשל עכשיו אנחנו גילינו כשל בשוק סיטונאי, גילינו את זה, לקח לנו כמה חודשים, עשינו עבודה והחלטנו לצמצם, למה? כי לא דומה שוק סיטונאי עם 200 מטר ל-5,000 מטר. זה היה עיוות, אז צמצמנו את זה. ככל שאתם יורדים לרזולוציות, גם בסוף מחר בתקן אנחנו נכניס לעצמנו טווח. לא סתם באגרות לא הכנסנו את הדברים האלה, כי אנחנו משאירים בסוף איזה שהוא מקום לעבוד בו. אתם מכניסים דבר כרגע שזה יגרום – כשעושים את התקן, לקחת כמה שיותר טווח כדי לא ליפול אחרי זה בתביעות. מה שהציע כרגע עמיחי, היקף הפעילות או היקף - - - << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> הפעולות הנדרשות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה נותן את הפעולות הנדרשות לכאן ולכאן ומכניס את כל הדברים האלה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> גם הפעולות הנדרשות בבית מלון הן הרבה יותר מהפעולות הנדרשות במסעדה או בדוכן פלאפל. זה לגמרי משקף את ההבדל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ולא קשור, גם כאן יש עיבוד מזון וגם כאן יש עיבוד מזון. עיבוד המזון הוא חלק קטן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם אני מוריד את עיבוד המזון אנחנו בסדר? אני מבין שאתה לא שמח מזה. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> גם טווח השעות הוא בעייתי בין מקום של יהודים לבין אזור ערבי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, יש לך טווח. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אני יודע, אבל אתה לא יכול לקבוע, יש מקום שאתה צריך 24 שעות בגלל שזה בשר ובמקום לא יהודי - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין בעיה, אבל עוד פעם - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מחדד שוב פעם את המטרה של כל העניין, אנחנו ביקשנו לייצר הבנה בשוק מה הציפייה ומה התקן ומה ההגדרה ומה טווח השעות ולכל סוג עסק אני רוצה לייצר כמה שיותר בהירות. אם מה שמפריע לך זה המילים 'רמת עיבוד מזון' שאני מבין שזה מסבך פה את העניינים וזה לא ברור עד הסוף, אני מוכן את זה להוריד, אבל אני רוצה שהמהות תישמר ותוגדר בלשון החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שזה מאפייני פעילותם והיקף הפעילות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מציע לכם לטובתכם, תורידו את המשפט האחרון. << אורח >> שמעון חגי: << אורח >> הנושא הזה של לעשות אחידות באותו מקום, אני חולק עליו ואני אסביר גם למה. אותו ריבר, אני בעצמי נתקלתי במקומות שהייתי, אותו ריבר, הבעלים פתאום החליט שהוא לא עושה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אני לא שומע. << אורח >> שמעון חגי: << אורח >> אותו ריבר לדוגמה ברובע היהודי, אותו ריבר נמצא בקניון מלחה. אותו ריבר, אותם מוצרים, אותו מקום, אותם פרודוקטים. המקום ברובע היהודי, שאז נתקלתי בזמנו, החליט לחסוך בהדברה, אין הדברה. חלק מהדברים שאנחנו מקפידים עליהם, אנחנו צריכים הדברה, אנחנו צריכים שטחים נקיים, אנחנו צריכים שהכול יהיה נקי, מחסנים נקיים, אריזות בתוך הקופסאות, כל מה שצריך. יש בעלי עסקים שחוסכים מטבע הדברים בכל מיני עלויות ובכל מיני הוצאות, כמובן הדברים האלה אנחנו נלחמים עליהם הכי הרבה, הנושא של הדברה. מקום שלא עושה הדברה, השגחת הכשרות בו היא הרבה יותר שעות. אותו מקום, אותו ריבר, אותו עסק. עוד מקום קרה בחורף האחרון - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בלי שמות, בבקשה. << אורח >> שמעון חגי: << אורח >> אני לא מביא שמות. בעל מסעדה שהחזיק שני סעיפים של מסעדות, עוד סניף בשרי, מלחמות על מחירי שכירות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זו אמירה עקרונית נגד תקן. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> 'הפעולות הנדרשות' בדיוק משקף, כי לכל עסק יש את הפעולות הנדרשות באותו עסק ומזה נגזר שעות השגחה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא צריך דוגמאות כי זה דיון שדנו בו בהרחבה והכרענו שאנחנו כן רוצים תקן. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> צריך להשאיר מקום ל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אביב חצבני נמצא איתנו בזום. חצבני, כמה שהוא עצבן אותי בחוק החלב, הרבה פעמים הוא אומר דברים שדווקא משמחים אותי, אז בוא ניתן לו ונראה מה הוא אומר. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אנחנו כמובן תומכים בעובדה שהתקן יהיה לפי סוג פעילות העסק, אנחנו דיברנו על העובדה שיש שונות בין מפעל, מסעדה, בית אוכל, מלון וכן הלאה. אז הסעיף הזה בראייה שלנו הוא נדרש. הוא גם כמובן משפיע על הנושא של רמות העיבוד. פה אני חלוק על חבריי, כי בסוף מה לעשות לעבד מוצר מזון ארוז במפעל ברמת המורכבות שלו זה הרבה יותר משמעותי בהשוואה לעיבוד נניח במסעדה וכן הלאה, ומצד שני האמצעים הטכנולוגיים שיש ברשותנו כמובן עולים, כי בסוף התהליך הוא טכנולוגי, יעיל וכדומה. אז אנחנו תומכים בסעיף כמו שהוא כרגע מנוסח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל אין לך התנגדות שנוריד את המילים 'רמת עיבוד המזון'? << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> רמת עיבוד המזון, מבין כל מה שרשום, זה מה שנקרא בפנוכו. ברגע שאתה נותן את זה לפי מאפייני פעילות העסק אתה מתייחס גם לרמת עיבוד המזון, גם אם לא תכתוב את זה התקן יהיה חייב להתייחס. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הסתבכתם, תסבכו אותו עד הסוף, למה אני אתרום לכם? אם אני לפחות אוכל אותה כאן, אני אשאיר כמה מילים שאני מזהה אותם לטובתנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז כל המילים שהוא מזהה לטובתו אני מבקש להוריד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא יכול, כי אתם גם מכים אותי, שגם אם אני אגיד כן - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יהודה אבידן, אתה אמרת לטובתנו, למי התכוונת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לטובת מערך הכשרות התכוונתי, אבל אני לא יכול לומר - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קינלי, יש לי תחושה שהוא עושה לנו תרגיל בהפוך על הפוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם אני חושב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא. אני יודע מתי, זה לא עכשיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה מתי מגיע הסיפור של הבד"צ. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> די, מספיק, לא מכובד. תאמין לי, במקום דף מסרים, שב איתי חמש דקות, אני אתן לך הסבר, תבקש סליחה ותתנצל, לא קרה כלום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יהודה, רמת ההתנשאות שלך מתחרה רק בזאת של מלכיאלי. אין דבר שיותר מעצבן מאנשים שבטוחים שהשמש זורחת להם אתה יודע מאיפה. אתה יודע מה? אולי אתה תשב חמש דקות ואתה תגלה את האור. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה מפריע, די. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קינלי, איך אתה מסתדר עם יושב ראש המפלגה שלך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מסתדר איתו מצוין, השאלה איך אתה מסתדר עם בצלאל סמוטריץ', זה אני עוד לא הבנתי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סיכמנו שאנחנו מורידים את רמת עיבוד המזון ואת ההוראות לעניין השגחה צמודה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה להוריד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם רוצים שתשאיר. אוהד, תשאיר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הורדנו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא מבין, למה להוריד את המילים 'השגחה צמודה'? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> את המילים 'השגחה צמודה' אני ביקשתי להוסיף, יש מקרים שבהם נגיד מפעל לעיבוד בשר, יש מקומות שבהם נצרכת השגחה צמודה ולא ייקבע טווח שעות, אלא אנחנו נגיד שבכל שעות פעילות המפעל צריכה להיות השגחה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה טווח השעות, זה 24. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> השאלה אם חייבים לקבוע טווח או שיש אופציה לא לקבוע טווח ולקבוע - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> טווח השעות זה 24 שעות, זה עדיין טווח שעות. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> לא, 24 שעות זה לא טווח. 24 שעות זה חד ערכי. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> לכן הוספנו את המילים 'השגחה צמודה'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> טווח יכול להיות בין שעתיים לארבע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו מבהירים. יש הבדל בין השגחה צמודה שנקבע שלסוג עסק מסוים צריך השגחה צמודה ובין טווח שעות שהוא אפס עד 24 שאנחנו סבורים, וכך נמסר לנו גם על ידי משרד המשפטים, ואני אשמח אם הם יגידו את עמדתם בדיון, וגם על ידי המשרד לשירותי דת או הרבנות, שלא יכול להיות שייקבע טווח שעות שהוא אפס עד 24 או משהו דומה לכך. יכול להיות שייקבע השגחה צמודה, אבל לא יכול להיות שייקבע טווח שהוא כל כך רחב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, זה לא יהיה סביר. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אנחנו מסכימים כמובן, טווח של אפס עד 24 הוא לא ייחשב טווח סביר, זה צריך להיות טווח שמתחשב במה שכתוב בסעיף, מאפייני הפעילות של בית העסק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז אנחנו משאירים את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בעמוד 5, בפסקה (2) שמתקנת את סעיף קטן (ג), זה תיקון טכני. דיברנו על כך שלגבי תקני הכשרות היותר מחמירים אפשר לקבוע מספר תקני כשרות, לא חייב להיות תקן אחד. זו הבהרה של הנוסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת, זה למועדים ולימי חול? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה שלוש רמות כשרות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מהדרין, מהדרין מהודרת ומהדרין - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש כשרות רגילה, מהדרין, מהדרין - - - << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אני רוצה להעיר בקצרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, תשבי בשולחן. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אתה עושה את זה בכוונה? אין פעם אחת שאני מבקשת את רשות הדיבור שאין לזה הערה מקדימה. אני יושבת פה מאחורה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כי תשימי לב שאת תמיד בחריגה. תראי, כולם יושבים סביב השולחן. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אני יושבת מאחורה כי אין מקום סביב השולחן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז בבקשה, את רוצה לדבר, אני לא אמרתי לך לא לדבר, אמרתי בסך הכול תשבי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא ביקש ממך לשבת בסך הכול, הוא לא רוצה שתעמדי. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אתה כל הזמן עוזר לו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, מה לעשות? אני המנכ"ל כאן, הוא מעביר חוק שלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה המנכ"ל לא כאן. אדוני לא המנכ"ל כאן, כאן זה כנסת ישראל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה לעזור לו, תגידי לי מה לעשות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הלוואי שהוא כל הזמן היה עוזר לי, הוא גם לא כל הזמן עוזר לי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כאן זה כנסת ישראל, אתה לא המנכ"ל כאן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני עוזר הנהג המשמש של אוהד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אל תעזור לי ואל תדאג לי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יצא המרצע מן השק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו זה היה לא פייר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תן לנו לסכסך קצת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהוא המנכ"ל כאן, בכנסת ישראל הוא המנכ"ל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אמרתי נהג, לא אמרתי המנכ"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התחלת המנכ"ל. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אני אשמור על ענייניות ואני חושבת שצריך לתקן הזה להוסיף שתקן הכשרות יהיה מבוסס על דיני הכשרות בלבד. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כל החוק. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> לא, בסעיף הספציפי הזה, כשאתה מדבר על תקן כשרות רגיל ועל תקן כשרות נוסף, אחד או יותר, למען הסר ספק צריך להיות מוגדר ככשרות שתהיה מבוססת על דיני הכשרות בלבד ולא על שום דבר אחר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון, אנחנו מסכימים. הסברתי שתיקנו את פסקה (1), מחקנו את המילה 'רגילים', כך שיהיה ברור שכל תקני הכשרות מבוססים על דיני כשרות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה בחוק המקורי, זה משהו שלא שונה מהחוק המקורי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מה שהסברתי קודם לגבי התיקון שלנו לפסקה (1), אנחנו מסכימים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בחוק המקורי תקן כשרות זה תקן כשרות מועצה או תקן כשרות ועדת רבנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף הבא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף קטן (ט) בתוך סעיף 2א. פה הוספנו לגבי מועדים לעדכון התקן. אני אקרא את כל פסקה (2) בנוסח החדש שלה. (2) בהודעה כאמור בפסקה (1) יצוין מועד תחילת תוקפו של תקן כשרות או סמל תקן, לפי העניין; מועד כאמור ייקבע בשים לב למהות התקן, העדכון או השינוי של התקן, להיקף ולסוג ההתאמות הנדרשות מעוסק לשם עמידתו בהוראות התקן המעודכנות, בהוראות חוק זה לעניין סעיף 9, ואם מדובר בעדכון או שינוי, גם למידת הדחיפות ביישומם למניעת הונאה בכשרות, ושלא יהיה מוקדם ממועד פרסום ההודעה."; זה בעקבות ההוראות של הרבנות הראשית, אנחנו העלינו את זה שהמועד, צריך לקבוע מתי הוא ייכנס לתוקף, והעניין של הדיוק, שיכול להיות מועדים שונים, זה בעקבות בקשה של הרבנות הראשית. זה חל גם לגבי התקן עצמו וגם לגבי סמל תקן, אם נקבע סמל תקן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הייתה הערה גם לגבי מתי נכנס לתוקף הצורך בסימון לפי סמל התקן החדש שהשתנה, אז אנחנו הכנסנו את זה לתוך הסעיף הזה, שגם בהקשר הזה המועד ייקבע בשים לב לסוג ההתאמות הנדרשות מעוסק לשם עמידתו בהוראות התקן - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קיבלנו, מקובל עלינו. גם התאחדות התעשיינים ביקשה את כמדומני. בסדר גמור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> (3) עוסק רשאי לפעול על פי תקן כשרות שעודכן לפי פסקה (1) עוד לפני מועד תחילת תוקפו כאמור בפסקה (2). כלומר ההוראות שקבענו בפסקה (2) לגבי מועדי תחילה, עוסק רשאי, מרצונו הוא יכול לפעול לפי העדכון עוד לפני שהעדכון נכנס לתוקף. זה גם היה בעקבות הערה של הרבנות הראשית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כדי לא לעכב אותם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם הוא רוצה וזה מתאים לו עסקית. הוראה דומה נקבעה בהקשרים גם של רפורמות - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, לקחנו את זה מהרפורמה ביבוא ששם אם עוסק בוחר לפעול לפי נגיד אסדרה אירופית והאסדרה האירופית עודכנה עוד לפני ש - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רק שהיושב ראש לא יגיד שאנחנו לא גמישים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת רשות דיבור על זה. האם יכול להיות מצב שתקן כשרות מעודכן יכול לשנות את הסדרי ההעסקה של הרשות המקומית, של רשות הכשרות המקומית, זה לא משנה עכשיו אם זה מועצה דתית או רשות מקומית ולא מועצה, האם יכול להיות שהאפשרות שניתנת לעוסק לפעול על פי תקן לפני המועד שבו הוא נכנס לתוקף מצריך, מחייב, את רשות הכשרות המקומית לשנות את ההסדרים שלה ביחס לאותו עסק במובחן מאיך שהיא עובדת ביחס לעסקים אחרים? האם יכול להיות מצב כזה? כי אם כן אנחנו מתנגדים. יש מועד חדש והמועד החדש נכנס לתוקף, לפני כן אי אפשר שרשות הכשרות המקומית תפעל במספר הסדרים שונים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> האם זה לא קורה לך למשל בחוק התכנון ובנייה שעכשיו עושים החמרת דברים, מוסיפים לך דברים וזה משנה לך את ההעסקה, את אומרת שאת לא מוכנה לקבל את זה? הרי בסופו של יום מחר נוצר מוצר, אין לי מושג מה, טכנולוגיה ששינתה את מערך הכשרות והרבנות התאימה את עצמה למודרניזציה שיש היום במדינה והתקן טיפה הוחמר, כמו שזה יכול לקרות בכיבוי אש, כמו שזה יכול לחול כרגע בנגישות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא יודעת למה אתה לא משיב לשאלה שלי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אני עונה לך, יכול להיות בהחלט שמחר תקן הכשרות, ולכן הוא לא מופקר, הרבנות לא יכולה לקום בבוקר לשנות תקן, היא צריכה לעבור תהליך מאוד רציני, היא צריכה לעבור תהליך עם ההתקנות ועם הכול, וככה זה עובד, אבל בהחלט יש מצב במדינה שהתקן יכול להשתנות, כמו כל דבר במדינה, ויכול להשליך גם כן על ההעסקה. לא רק אצלך, גם אצלנו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> עם כל זה לא התווכחתי, למרות שאני לא מבינה מה הקשר לדיני התכנון והבנייה, אני שאלתי על פסקה (3), בפסקה (3) מדובר על כך שעוסק רשאי להקדים את המועד. הרי יש סיבה לכך שהתקן משתנה במועד נדחה, כדי שאפשר יהיה להיערך לכניסה שלו לתוקף. כאן יש מצב בפסקה (3) שעוסק מחליט להקדים את המועד ביחס לעסק שלו ולכן אני אומרת, אנחנו מתנגדים ליכולת הזו להקדים את המועד אם ההשלכה של זה היא עלינו, כי יש סיבה לכך שנקבע - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם התקן השתנה והוא הוחמר, גם ההשלכות של אותו אחד - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת לסיים משפט. לא משנה אם הוא הוחמר או הוא הוא הקל. אני מבקשת להשלים את הנקודה. אנחנו לא יכולים להיות בסיטואציה שבה כלפי עסק מסוג אחד אנחנו פועלים בדרך א', כלפי עסק מסוג שני אנחנו פועלים בדרך ב', יש תקן, הוא מוסדר, יש לו מועד תחילה. אם יש לזה משמעות עלינו ועל האופן שבו אנחנו מספקים את שירותי הפיקוח על הכשרות, אנחנו לא יכולים לאפשר לעוסק להחליט שהוא מקדים. באמת כל ההשוואה לדיני התכנון ובנייה לא רלוונטית, כל המענה לא רלוונטי למה שאמרנו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אולי לא הבנת דבר אחד, שאם התקן משתנה והוא מוחמר, אז גם השעות - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שייקבע במועד מסוים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שנייה, אז גם שעות ההשגחה שלו משתנות ולכן גם הוא יצטרך לשלם יותר כסף. אם הוא ישלם לך יותר כסף זה יכסה לך את העלות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני צריכה להסדיר את האופרציה כי אני עכשיו צריכה לתת שירותי כשרות באופן מקומי ואנחנו לא יכולים שהחלטה בנושא הזה תהיה בידיים של העוסק ולא בידיים שלי, כשאני אחראית על האופרציה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תעשי הבדלה בין תקן כשרות לבין התארגנות בעסק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לכן שאלתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אני אענה לך, כי יכול להיות שמחר תקן כשרות אומר זה התקן של הכשרות שלך, זה לא אומר שבלחיצת כפתור הרב נותן לו כשרות היום, למה? כי כדי לעשות את זה הוא צריך לעבור את הרב, שהרב בוחן עכשיו את המקום שלו, בוחן את המשגיח, ולכן ככל שהוא רוצה להקדים הוא חייב להיות מתואם יחד עם הרב, לדעת ש - - - << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אבל הרב לא מספיק, זה מה שהיא אומרת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה תלוי ברב במקום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אנחנו אומרים שהקדמה לא יכולה להיות בהחלטה של העוסק, היא חייבת להיות באישור של רשות הכשרות המקומית כיוון שהיא זאת שמפעילה את האופרציה. אני מתעסקת רק בפסקה (3), רק בהסדר של פסקה (3). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכתוב בפסקה (3) באישור רשות הכשרות המקומית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ובתיאום עם הרשות המקומית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, באישור, כי אני צריכה להפעיל את האופרציה, אם זה משליך עליי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> טוב, פסקה (3) עוסק רשאי באישור רשות הכשרות המקומית לפעול על פי תקן כשרות שעודכן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תמיד זה חייב לבוא ככה, בכל מקרה התקן למעלה הוא אחד - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אין מניעה שזה ייקבע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסדר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> האישור הוא רק על ההקדמה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> על ההקדמה, ענייננו בפסקה (3). מלכתחילה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוסכם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בנורמה זה עובד אחרת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין סיבה להמשיך להתווכח גם כשמסכימים. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> ברגע שכותבים באישור, זה גם במקרים שבהם אין השפעה על הרשות. ברגע שכותבים באישור יש להם את הסמכות שלא לאשר גם אם אין השפעה עליהם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא צריך להיות כתוב 'באישור' בעיניי. בעיניי צריך לקחת את ההערה המהותית, צריך לקחת פה בחשבון, 'ואם יש השפעה כך וכך באישור'. אחרת זה נותן זכות וטו לרשות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אין שום בעיה. אמרתי מלכתחילה רק אם יש השפעה עלינו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איך אתם מציעים לנסח? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מי יחליט אם זה מתקיים או לא? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אוהד, אם לעסק יותר נוח להתארגן יותר מהר כי הוא צריך להחליף ספקים, כי הוא צריך זה, למה להתערב לו? איך זה יכול להשפיע על הרשות? על המועצה הדתית? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם יש לזה השלכה על רשות הכשרות המקומית, צריך את אישורה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני סוגר עכשיו עם ספק אחד ואני מתקשר עם ספק אחר כי אני - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל העוסק לא יודע אם יש לזה השפעה או אין לזה השפעה אז איך הוא יפנה לקבל את האישור? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, העוסק לא יכול לדעת, הוא לא מבין מה המשמעות של זה עבור הרשות המקומית. הוא רוצה מעצמו, בסדר, אבל יש מועד שבו זה מחייב, עד המועד המחייב - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל כל תקן שהרבנות נותנת צריך לעבור דרך הרב, אני לא מבין את זה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אם הוא מתחיל להשתמש בתקן הזה לפני שהתקן נכנס לתוקף הוא צריך אישור של הרב, אחרת הוא לא ייתן לו תעודת כשרות אם הוא יחשוב שזה לא מתאים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, אין תקן שלא עובר דרך הרב. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> יש לנו הצעה, אולי בסעיף (2) אז המועצה, כשהיא מעדכנת את התקן היא תבדוק אם יש השלכה על הרשויות והמועצות הדתיות, ובמקרה שכן, אם יש השלכה, אז יכול להיות שהיא תקבע שעוסק לא יהיה רשאי לפני הזמן. המועצה תגיד אם עוסק יהיה רשאי לפי סעיף (3) או לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם היא קבעה שיש לזה השלכה אז זה יהיה באישור רשות הכשרות המקומית. תנו לשוק להתפתח. אנחנו לא נגד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אין תקן כשרות שלא משנה כמה הרבנות תאשר אותו מהיום עד אמריקה שלא צריך לעבור דרך הרב, בסופו של יום, כשהרב בוחן את תקן הכשרות הוא בוחן גם את שעות ההשגחה, האם יש לזה השלכה. כשהוא בא עכשיו לעסק ואומר: באתי עכשיו מהרבנות, יש לי תקן חדש, זה כמובן שהוא בא לרב, למפקח שם, והם בודקים, אם לדבר הזה אין השלכה על השעות, לא ישתנה, אם יש לו השלכה על השעות הם אומרים לו: אדוני, אין לך כשרות, אתה צריך להוסיף שעות. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> יהודה, זה לא מה שכתוב בנוסח, לפי סעיף (3) זה לשיקול דעת העוסק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא יכול להקדים ולהשתמש, אבל זה לא מחייב את הרבנות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא לפי הנוסח כעת. כעת זה בידיים ובשיקול הדעת של העוסק. אנחנו מאוד שמחים שמהותית יש בינינו הסכמה, באמת, אבל זה לא מה שעולה מהנוסח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וגם השאלה אם זה לפי הרמ"א או לפי מרן. צריך לכתוב את זה? כדאי שיכתבו את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני בעד לפי הרב משאש בכל דבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, באמת, צריך שזה יהיה כתוב? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז מה מציעה מירה בשביל לחדד את זה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו אומרים ככה, ברירת המחדל היא שנקבע מועד שלוקח בחשבון את כל הדברים. אם, במקרה חריג, זה לא המקרה הרגיל, מישהו רוצה להתחיל לפעול לפי התקן לפני המועד שנקבע פה, אז יבקש אישור ויקבל אישור. זה לא נראה לי אירוע מסובך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חושבת שההצעה של משרד המשפטים הייתה הצעה נכונה, אם יורשה לי לומר, שכאשר נקבע התקן אז הגורם שקבע את התקן, הלוא היא מועצת הרבנות הראשית, היא גם תקבע האם יש בזה השלכות לרשות כשרות מקומית, ואז אם היא קבעה צריך את האישור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, היא לא מכירה את העסק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מעניין שנציגות משרד המשפטים שמלוות את המשרד לשירותי דת מציעות את זה, אבל לא יודעת אז לא יודעת. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> למשל אם התקן משנה את מספר שעות ההשגחה, אז יש לזה השלכה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל הם לא יוכלו לדעת. בסופו של יום התקן - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אין בעיה, אז שיקבל את אישור רשות הכשרות המקומית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מחיקת סעיף (3) פותרת את הבעיה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר לכתוב אחינו האשכנזים בני ישראל הולכים ביד רמה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר למחוק את סעיף (3) וזהו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מחיקת פסקה (3) פותרת את הבעיה, אבל אז אתה לא מאפשר לעסק שרשות הכשרות המקומית יכולה לספק לו את השירות, אתה מאפשר לו להקדים את התקן. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> השאלה אם יהיו הרבה תרחישים כאלה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בגלל שהם לא יהיו הרבה אז עדיף להשאיר את זה באישור הרשות המקומית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> באישור רשות הכשרות המקומית ואז מי שיכול להקדים יקדים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו רצינו לבוא לקראת העסקים, אתם רוצים להכביד עליהם תכבידו עליהם, הכול בסדר. אני אומר לכם שזה לטובת העסקים. הדינמיקה מדברת אחרת, החיים מדברים אחרת, אתם נמצאים כרגע בחוק שאתם לוקחים כל מילה ועושים אותה בדווקנות שאני לא מצליח להבין אותה. אתם לא רוצים, תורידו את זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני לא הבנתי למה מועצת הרבנות הראשית, היא משנה את התקן, היא יודעת - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא יודע על מה את מדברת, תלוי מה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, הלאה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פעילות רב מוסמך 2ב. רב מוסמך יהיה רשאי לעשות את הפעולות האלה: (1) לתת לעוסק הוראות בכתב ליישום תקן כשרות; הוראות כאמור יינתנו בשים לב לסוג העוסק, לחומרי הגלם שבהם ייעשה שימוש על ידי העוסק, לאופן הטיפול במצרך, למידת עיבודו, לטכנולוגיות המשמשות את העוסק, למבנה שבו פועל העוסק ולמאפיינים נוספים של העוסק; << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה בעקבות ההערות של הוועדה, ההוראות ליישום שדיברנו עליהן קודם, ההוראות ליישום של הרב המקומי, הן גם יינתנו בכתב, כך שיהיה ברור לכל עוסק הוראות היישום ופירטנו את סוג ה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קיבלנו את ההערה. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אגב זה מיותר לחלוטין. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה חייב להיות בכתב, אחרת איך אתה יכול לערער על זה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסדר, רבותיי, הסכמנו, קיבלנו את הגזרה, נעשה את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> SMS זה בכתב? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן. כתב כיום זה גם SMS, גם אי-מייל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הודעת מייל, הודעת ווטסאפ, כל הדברים האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל דבר שהוא מתועד. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> זה מתאים יותר לערים שיש גם מנהל מחלקת כשרות ומפקחי כשרויות ויש מזכירות שעושות את כל הכתב הזה, אבל ברבנים אזוריים שאין להם שום מישהו מתחתם, הרב יצטרך יום יום לכתוב מעסק לעסק הוראות בכתב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, לא הבנת. ההוראות הן בכתב כשאתה מקבל פעם ראשונה את התקן. מעבר לתקן, אתה נותן לו הוראות, אתה לא משאיר דברים בעל פה. הוראות, פעולות מיוחדות, דברים, אתה לא יכול לעשות דברים בעל פה ולהגיד - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, הלאה. 2ג. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 2ג מדבר על פעילות רשות כשרות מקומית. כאן הערנו בפעם הקודמת וניסינו לעשות בזה סדר. היה כאן איזה שהוא משהו מעגלי, עכשיו אנחנו בפסקה (2) מפנים להוראות סעיף 2ז, שעוד מעט נגיע אליהם ונבין את התהליך גם מבחינת הרצף כדי שיהיה ברור מה בא לפני מה. זה יחסית שינוי טכני. זה לגבי רשות כשרות מקומית. התיקון הבא הוא בסעיף 2ד, זה סעיף 8. זה סעיף שמתייחס לנושא ניגודי העניינים. כאן העלינו בדיון הקודם הערה, שעלתה מכמה כיוונים, שצריך לתת מענה לנושא של ניגוד עניינים בין מישהו בעל שליטה או יש לו חלק בתאגיד שמעסיק משגיחי כשרות, ככה שלא יהיה ניגוד עניינים בין הפעילות שלו בהיבטים של התאגיד של ההשגחה לבין פעילות שלו באולי תאגיד אחר שהוא גם בעל שליטה בו או יש לו עניין בו, שהוא לא קשור לשירותי ההשגחה, אבל בסוף יש קשר בין הדברים והאמירה הייתה שגם את הקשר הזה צריך לכסות מבחינת ניגוד העניינים. כאן יש הצעה שמשרד המשפטים דייק לנו, אם תוכלו להסביר את המענה שניתן לזה. אולי אני אקריא: (א) הגדרות זיקה ויחסי תלות יימחקו. זה מופיע בנוסח המקורי, מחקנו גם את ההגדרה זיקה, כי היא לא מופיעה בחוק, זו טעות כנראה מהחוק הקודם. (ב) אחרי ההגדרה 'עניין אישי' יבוא: 'נושא משרה' כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999. (ג), שזה התיקון המהותי, בהגדרה 'קרוב', אחרי פסקה (4) יבוא: (5) גוף המעסיק בעל תפקיד, יחיד שהוא בעל עניין בגוף כאמור שהוא תאגיד ונושא משרה בו. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אז אני אגיד שאנחנו מציעים להתייחס לבעל עניין ולא לבעל שליטה, שזו הגדרה שהיא רחבה יותר, ואנחנו מציעים לשלב את זה בהגדרת קרוב. במסגרת החלופות שיש בהגדרת 'קרוב' הצענו להתייחס גם לגוף שהוא מעסיק בעל תפקיד. אני אסביר שמעסיק זה יחסי עובד-מעביד, אז אנחנו מדברים על אותו גוף או חברה שמעסיקה בעל תפקיד, על יחיד שהוא בעל עניין בגוף כזה, מדברים על מי שהוא בעל עניין באותה חברה למשל, אנחנו אומרים יחיד שהוא בעל עניין בגוף כאמור שהוא תאגיד, כי בעל עניין זה מונח שרלוונטי רק לתאגידים. אנחנו מדברים גם על נושא משרה באותו תאגיד. נושא משרה, מציעים להפנות להגדרה בחוק החברות, ולעניין אישי כבר יש הגדרה למיטב זיכרוני שהיא מפנה להגדרה בחוק ניירות ערך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רק אני מקווה שאתם מבינים שיש לנו בערך איזה 100,000 משגיחים שמחכים בתור לעבוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמרת 5,000, איך הגעת ל-100,000? לא צריך שכל מצביע של ש"ס גם יקבל עבודה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מצאתם 98,000 כבר, עכשיו אתם בגירעון 3,000. זה מזכיר לי את הסיפור של נציגי הציבור של הגוף הבוחר, תפסלו תפסלו תפסלו, אל תשאירו שום דבר ואני אביא לכם את כל ה – לא הבנתם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני מודה שלא הבנתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ככל שאתם יותר פוסלים ופוסלים ופוסלים, אתם לא משאירים בסוף עובדים לתחום שגם ככה נמצא במצב על הפנים, שאין הרבה ביקוש. זה לא אנשים שהם בעלי משרות של 15 ו-20,000. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו מדברים על אדם שהוא בעל עניין בתאגיד. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אדרבא שיחתמו על ניגוד עניינים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בוא נדבר על הסיטואציה, מדובר על תאגיד או חברה שהיא מעסיקה את המשגיחים והחברה הזאת, יש בה בעל עניין ויש לו גם עניין באותו עסק שהם מפקחים עליו. זו הסיטואציה שאנחנו מנסים למנוע בסעיף הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מעולה, אחלה. הסעיף הבא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כאן בנוסח של הצעת החוק הממשלתית הממשלה הציעה למחוק את סעיפים 2ה ו-2ו, שהם מתייחסים לחובת דיווח ושמירת מסמכים, זה סעיף 2ה, ו-2ו מדבר על סירוב בלתי סביר. בעקבות הבקשה של היושב ראש וההערות שעלו מה שהמוצע כאן זה להחזיר את חובת הדיווח, כך שרשות כשרות מקומית תדווח למועצת הרבנות הראשית באופן שהורתה אחת לשנה על כל אלה ובעצם זה שואב את הנוסח כאן, שזה מספר תעודות ההכשר שייתנו לעוסקים, מספר תעודות ההכשר שבוטלו או הותלו, אירועים חריגים וכו'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באופן שהורתה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז זה לעניין הדיווח, בעצם מוצע להחזיר כאן את חובת הדיווח. הדבר השני שמוצע להחזיר זה סעיף קטן (ב), זה את החובה לתעד ולשמור את המסמכים: רשות כשרות מקומית תתעד את פעולותיה ותשמור מסמכים הנוגעים לפעילותה בהתאם להוראות שקבע השר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מבקש דבר קטן. אתה עושה כאן דבר, מבקש דברים, הכול בסדר, אנחנו מנסים לכבד את זה, אבל אני חושב שזה הזמן שלך להוסיף לנו כמה תקנים על כל מה שאתה מבקש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עליי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כדאי להכניס את זה. זה עדיין לא הגיע ל-5 מיליון, לא נוכל לעמוד בזה. תמר, זה בסדר. לא היסטריה, אנחנו לא נעבור את הסכום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חלק ממה שחשוב לי בכל נושא הדיווחים זה שזה יהיה גם באופן דיגיטלי. אני רוצה להבהיר את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני כבר מודיע שלרבנים אין פייסבוק ואין אינסטגרם ואין טוויטר, לא תמצאו את זה שם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה אמרת שיש מערכת דיגיטלית שעובדת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו יודעים שירת הים, מעבר לזה לא יודעים כלום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יצוין באופן מקוון. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> היושב ראש, האם יש שיניים למועצת הרבנות הראשית לכל הנהלים הללו כשיש בעיות לעצור אותן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תסביר. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> האם מועצת הרבנות הראשית, אגף הפיקוח, האם יש לו סמכות כשלא מקיימים נהלים לתת הוראות לעצור דברים? אולי נשאל את רפי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> האם יש לנו סמכות להדיח רבנים אזוריים? בעיקרון כן. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לא, עזוב רבנים. השאלה אם יש לו סמכות לכפות את נוהלי הכשרות של החוק הזה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו שאלה טובה. משרד המשפטים. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אותי מעניין הוראות הכשרות שבחוק, שהרבנות הראשית קובעת תקן ונהלים הרבה פעמים אתה רואה שאתה פונה אליהם לאגף ואין להם סמכויות לבצע את פעולות האכיפה הכשרותיות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני מפרידה בין השאלה של כמה תקנים וכמה כוח אדם ומשאבים יש לבין האם יש סמכויות. להבנתי יש סמכויות, אורית תוכל או הרב יוחאי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, מה שביקשת מהרב רפי יוחאי זה משהו אחד, ואם אני הבנתי אותך זה משהו אחר. אתה שואל אם עכשיו נקבע תקן כשרות והמועצה הדתית לא מוכנה לעשות את זה? על זה אתה שואל? או הרב לא מוכן? << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לא שהרב לא מוכן. האם כשמגיעים לבעיית כשרות כשרותית ופונים לרפי יוחאי שיסייע או שייתן קנס למקום, אני לא יודע אם יש לו סמכות. נשאל אותו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בוודאי שיש. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> למיטב ידיעתי אין לו סמכות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרב שואל שאלה טובה. כדי שתהיה משמעות אמיתית לדיווח צריך שיהיה גם סמכות ושיניים לבצע אכיפה במקרה של בעיות. אנחנו נמשיך עם השאלה הזאת מיד אחרי ההפסקה, אבל זה לא מבטל את זה שבוודאי שצריך שתהיה חובת דיווח כי זה כבר מזיז את כל המנגנון. חברים, השעה 16:00 נחזור לכאן בשעה 17:00 בכפוף לכך שהמליאה תסתיים עד השעה 17:00, אם לא אז עשר דקות לאחר סיום המליאה, לפי המאוחר מבין השניים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:01 ונתחדשה בשעה 18:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלום, ערב טוב לכולם. אנחנו ממשיכים את הדיונים. נציגת התאחדות המלונות בישראל ביקשה לומר את דברה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לפרוצדורה, אדוני, מתי מסיימים? יש לנו נכדים לטפל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה יהיה מאוחר. תלוי בכל מי שיושב כאן. אין לי הערכה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו כללי על החוק, עם כל השיחות עם גורמי המקצוע פה, אני חושבת שיש להפריד מהחוק את המלונות מכמה סיבות. יש כמה דברים. קודם כל כל עניין ההטבה לעובד שאי אפשר לתת אותה, יש בעיה כי העובדים של הרבנות, המשגיחים, חייבים לישון במלונות. זה נחשב הטבת עובד. אין מה לעשות עם זה ואין איך להוריד את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שזה לא יהיה על חשבון העסק. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה תגיד למנכ"ל משרד ה – << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מה שאומר החוק, לא צריך להגיד לו. זה מה שאומר החוק שהוא הציע. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, יש לו הצעה אחרת עכשיו. אדוני היועמ"ש, תקשיב לו כי היו שיחות בהפסקה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה הוא מחויב - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תנו לה דקה וחצי ברצף ואחר כך תגיבו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אגיד לך מה הבעיה. משגיח כשרות צריך להגיע למלון, הוא עובד 24 שעות, הוא לא יכול לחזור הביתה, זאת אומרת בשבת וחג אני צריכה לשכן אותו במלון. כל עוד הוא היה עובד שלי זה היה בסדר, אני גם שילמתי לו את השכר, יכולתי לזקוף הטבה, יכולתי לעשות הכול. ברגע שהוא עובד הרבנות וכתוב בחוק שאסור לו לקבל חוץ משכר שום הטבה, וברשות המיסים מה לעשות זה נקרא הטבה, ואין ברירה הוא חייב לישון אצלי, וגם בני משפחתו בחג חייבים לישון אצלי, המשפחה הגרעינית, אז יש צורך לעשות תיקון, או באגרה, או פשוט להוציא את המשגיחים במלונות מהחוק הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נחה רוח טובה על מנכ"ל המשרד לשירותי דת והוא רוצה להציע פתרון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא יכול לומר שהפתרון הזה הוא רעיון שלי לבד, גם התייעצתי עם חברים שמבינים. אנחנו חושבים שאין בעיה, במקום שאני קובע עכשיו למלון את כמות השעות ואת האגרה אני יכול לומר שזה כולל את החדר והאגרה שלה, למשל על שבת, משולמת 500, שזה כולל החדר, ואז אני אומר לה שזה לא הטבת מס, כי זה חלק מהאגרה. היא לא משנה את הסטטוס שלה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל ההסתדרות לא תיתן לך, אדוני. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עזבי את ההסתדרות, אל תכניסי דברים שלא קשורים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> דרך שעות ההשגחה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה להסביר לכם עוד פעם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם אני מבין נכון, הכוונה היא שתשולם אגרה יותר גבוהה וההטבה תבוא מטעם המשרד. המלון הוא לא זה שייתן את ה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, גלעד, תרגום אונקלוס הוא יותר בעייתי. היום בפועל מה שקורה, המשגיח מקבל לצורך העניין 500 שקל, אבל הוא נשאר במלון 24 שעות. היו לנו דיונים במס הכנסה לפני כשנה, כשחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי היה שר והמחיר לשבת, לא אומרים שכיוון שהוא נמצא 24 שעות אתה משלם לפי 24, זה המצב. משגיח מגיע לשם, מקבל את החדר, לגבי ההסדר שלו עם המלון, אנחנו לא מתערבים בדברים האלה, הם נמצאים שם ומקבלים 600-500, מה שהוא מקבל לשבת בדרך כלל, זה השכר של המשגיח בשבת, הוא מעין מחיר סמלי. אומרת, בצדק, הגר, אם אני עכשיו נותנת לו חדר יגידו לי שזו הטבה ואנחנו אומרים שלא, אנחנו יודעים לאכוף את זה בצורה אחרת. אנחנו אומרים דבר אחר, כשאני בא לקבוע לו על אמצע השבוע, אין בעיה, אני אומר לו, אתה צריך משגיח בוקר ומשגיח ערב, כמו שקרה עד היום. לגבי שבתות, במקום שאני אחשיב לך את ההעסקה של 24 שעות, מבחינתנו זה 500 שקל האגרה שלך והלינה. באותו רגע הלינה הופכת להיות חלק מההעסקה ולכן היא לא הטבה שמחר יגידו לו שהוא חייב על זה מס או משהו. הדבר הזה, יכול להיות שצריך לבדוק את זה עכשיו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים, מה אתם אומרים על הסידור הזה? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא דנו בזה קודם, אבל בעיקרון המשגיח יכול לקבל רק שכר מהמועצה הדתית או מי מטעמה, כך שהוא לא יכול לקבל את זה מגורם אחר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא טובת הנאה, במקום שאני אקבע לו עכשיו - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כל דבר שהוא שווה כסף - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אין לו ברירה, אין לו טובת הנאה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש ברירה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין. למה אתה אומר שיש ברירה? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אז תחריגו אותנו, זו הברירה. שבענף המלונאות, בגלל השונות הרלוונטית יש להחריג אותנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא תלוי בו, יש רשות מיסים, צריך לשבת עם פקיד השומה ובלעדיו שום דבר לא יקרה בעניין הזה והוא יהיה חייב במס. אני אומר לכם את זה כסגן שר האוצר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יכול להיות שאין ברירה והוא חייב לישון שם, אבל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל היום אנחנו לא משנים את הסטטוס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל הטבה חייבת במס. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני לא יכולה לתת לו את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> את לא, מי ש - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני חייבת לתת לו את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אחד אחד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש הבדל בין הבעיה הפיזית שהוא צריך לישון שם לבין מי נושא בעלויות של השינה הזאת. כשאת אומרת שאת חייבת לתת לו את זה, את מתייחסת לצד הפיזי. אני אומר, גם אם פיזית הוא חייב לישון שם, לפי החוק מי שאמור לשאת בכל ההוצאות האלה זאת המועצה הדתית, זאת רשות הכשרות המקומית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כנגד אגרה במשק סגור. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> השאלה אם האגרה תהיה יותר גבוהה בהקשר הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל שנייה, רבותיי. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא, אבל אז המלון לא יכול לתת את החדר בחינם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא לא נותן את החדר בחינם. נכון, המלון לא ייתן את החדר בחינם, מי שצריך לשלם על החדר הזה זו המועצה או רשות הכשרות המקומית. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה חלק מתנאי ההעסקה שלו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קודם כל אני רוצה לומר לכם, החוק הנוכחי הוא אותו מצב, אותה בעיה, כלומר אם - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם זה בעיה זה כבר בעיה היום, זה לא בעיה אחרי החוק. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל היום הוא עובד שלי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתם מבלבלים, החוק של מתן כהנא בדיוק אותו מצב, צריכים - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> נכון, אדוני, אבל הוא לא נכנס לתוקף. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> בגלל שיש צו שכל שנה מתחדש שלא הכניס לתוקף את סעיף 2 ואת הסעיפים הרלוונטיים וזה מאפשר להמשיך להעסיק את המשגיחים באופן ישיר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, במחילה מכבוד הסוגיה, שהיא סוגיה חשובה שצריך לדון בה, אבל אני לא רוצה עכשיו לשעבד את כל זמן הוועדה לעניין הזה. אני מציע שתנסו לשבת מחוץ לחדר גם עם נציגי משרד המשפטים וגם עם נציגי המשרד ולראות איך מוצאים פתרון לנקודה הזאת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אני רוצה להסביר כאן, זה כמו ששואלים אותי כרגע מה לגבי הפיצויים או דברים כאלה. החוק של מתן כהנא הוא באותו מצב בדיוק, כלומר זה שעכשיו הוא אומר שזה לא נכנס לתוקף, נכון, השר לפני שעה חתם על עוד חצי שנה, אבל גם זה היה נגמר בעוד שנה, כי כבר הגענו לחמש שנים. כלומר הדברים האלה הם עובדתית גם היום. כלומר גם לפי חוק מתן כהנא היינו צריכים להוציא את זה, ואז מה קורה? יש שתי אפשרויות, שאני לא משנה את הסטטוס, או שאני אומר עכשיו למלון: אדוני, נגמרו הסיפורים, החוק מחייב אותנו לניתוק משגיח-מושגח ולכן אתה עבור שבת צריך לשלם לפי כמעט 24 שעות, אין מה לעשות, זה המשגיח, תשלם 10,000 לשבת. אפשרות שנייה, תשלם את זה בשווי כסף. את אומרת לא, בסוף הוא משלם את זה. אם הוא משלם את זה בתור חדר או משלם את זה בתור כסף זה ההסכם שלו עם המועצה הדתית. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אבל זה המון כסף. זה הבדל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה לא משנה, גם היום אתה עושה את זה, גם היום אתה נותן את החדר הזה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל היום הוא עובד שלי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה קשור הוא עובד שלך? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> קשור מאוד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל הוא לא יהיה עובד שלך בעוד חודש. אני לא מכניס את עלות החדר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני יודעת, אבל מה שאני ואתה דיברנו בחוץ, הם לא ייתנו לזה יד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מי? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה מה אומר היועץ המשפטי, שזו הטבה לכל דבר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא הטבה, אתם קוראים לדבר לא נכון, זה שווי ההשגחה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסדר, אז תקרא לזה שווי ההשגחה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לכן אמרתי, אל תיכנס לי לעסקים, אתה נותן לו עכשיו במבה, אני אומר לך: אתה צריך לשלם לי 100 שקל פלוס במבה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני לא מכיר מנגנון של תשלום אגרה באמצעות שווה כסף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יתרה מזה, בני משפחתו נכללים בהטבה, זה עושה את העסק יותר גרוע. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא בני משפחתו. עוד פעם, אבל זה כבר היום נמצא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא חשוב שזה נמצא, זה לא חוקי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה לא חוקי? למה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> היום זה על בסיס הסכמי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גם זה יישאר בסיס הסכמי. כשאני עושה הסכם עכשיו עם המלון - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> תוציאו את המלונות מהחוק הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין דבר כזה להוציא מהחוק, אי אפשר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איך? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> בזה שזה הסקטור היחיד - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל יש פסק דין של בג"צ שצריכים לנתק את - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אם היום אתה הולך לבג"צ זה חוק חדש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אתם מטעים, אתם כל פעם חוזרים על זה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> יש פסק דין של בג"צ שקבע שצריך לנתק את הקשר בין בית העסק לבין המשגיח. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אבל פסק הדין היה מלמעלה, במקרו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל יש הבדל במלונות ואני אגיד לך למה, א', את לא יודעת אם היה כתוב למעט מלונות, אם בג"צ מאשר את זה או לא. דבר שני - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, בג"צ התייחס למי שמפקח והגוף שעליו הוא מפקח. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל הרבנות מפקחת עליי, אז אפשר לעשות - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, יש רציונל שהוא רלוונטי גם למלונות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> רגע, יש לי פתרון. אפשר לכתוב בחוק - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בתחום הזה כמו בכל תחום אחר המפוקח לא יעסיק את המפקח. זה עיקרון מאוד מאוד בסיסי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל רגע, שנייה, יש לי רעיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, חברים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל יש לי פתרון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כשכולם מדברים לא שומעים את אף אחד ואז הדיון הוא חסר כל תוחלת ולא מקדם לשום מקום. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אנחנו יכולים להוסיף שלרבנות יש סמכות בלעדית להחליט האם העובד הזה מפוטר או לא מפוטר, כמו מכוני בקרה, כי הם לא רוצים שמי שמעסיק אותו יפטר אותו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, אני מבין את הבעיה שאת מעלה והיא צריכה לקבל מענה. אני לא יודע לפתור אותה כרגע פה סביב שולחן הוועדה עם כל כך הרבה משתתפים כשיש לנו דברים אחרים שמונחים אצלנו היום. אני מציע לכם לתפוס את הנציגים הרלוונטיים של המשרדים הרלוונטיים, לשבת איתם, לנסות לחדד את הסוגיה מבחינה מקצועית, מה הפתרון ותבואו עם הצעה. אני לא יכול עכשיו לעשות את הדיון המקצועי הזה בסוגיה הזאת כאן בוועדה. אני מבין את הבעיה שלכם, יש לי אמפתיה לבעיה הזאת, אבל צריך לראות איך פותרים אותה מחוץ לחדר הוועדה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> בשביל זה יש שנתיים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, הוא מאשר את החוק ככה. סעיף 20. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תיכף נראה מה קורה עם סעיף 20. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> את החוק את חייבת לאשר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה צודק, עמיחי, הנוסח ש - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא צודק, אם אתה אומר שאסור לתת הטבה אז אסור לתת הטבה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם בתקנות שאנחנו נעשה של המשגיח-מושגח ייכתב שם במפורש וייסגר הנושא הזה יחד עם משרד האוצר ויחד עם משרד הזה, שהעלות של החדר לא נחשבת הטבה והיא נחשבת חלק מההעסקה, אז זה ייפתר שם. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, זה בסדר, אפשר לתת הטבות במסגרת העסקה - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, אסור. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא נכון, אפשר לתת הטבות כמו רכב ותנאים אחרים, זה לא קשור, פשוט זה צריך להינתן - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מהמעסיק, לא מהגוף המפוקח. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> מהמעסיק, נכון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני לא מעסיק שלו. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> את לא יכולה לתת, נכון, אבל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה לא הטבה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. לא, אני אמרתי הרגע שאנחנו עוצרים את הדיון בסוגיה הזאת, מרתקת ככל שהיא - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אבל אנחנו לא מעקבים את ההתקדמות של הדבר הזה כי זה לא ייפתר עכשיו, זה ייפתר בתקנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה מה שאני אמרתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף הבא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הסעיף שדיברנו עליו, 2ה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> חובת דיווח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לך, אדוני, שתבקש מהיועץ המשפטי שייצור קשר מחר עם היועץ המשפטי של רשות המיסים כדי לנסות ולבדוק. זה לא יילך, זה ייתקע. שמע מה אני אומר לך, הייתי שם, הייתי אחראי על רשות המיסים, אני יודע את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הדיווח, אדוני יושב הראש, רשות כשרות מקומית תתעד את פעולותיה, אמרנו שתתעד באופן מקוון את פעולותיה ותשמור מסמכים הנוגעים לפעילותה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק מה שאני רוצה לומר, למה בהתאם להוראות שקבע השר ולא בהתאם להוראות של מועצת הרבנות הראשית? זה משהו שהעתקתם, עשיתם העתק-הדבר, אבל אני רגע שואלת, אולי - - - << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> זה מנהלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מנהלה, זה יותר מתאים למועצה, לא? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אפשר שהמשרד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, אבל אתה רואה, למה להכניס גורם פוליטי? או המשרד או מועצת הרבנות הראשית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המשרד זה אומר השר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה המסמכים האלה? סעיף קטן קודם, רשות מקומית תדווח למועצת הרבנות הראשית, הדיווח הוא למועצת הרבנות הראשית, וגם תתעד את כל פעולותיה. למי יהיה חובת הדיווח? למה התיעוד הזה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסוף כל העסק הזה מתנהל דרך או תוכנה של שירת הים שקיימת היום, או תוכנה אחרת שיש עוד גופים כאלה שנותנים את התוכנות, הכול מתועד שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל במהות, התיעוד הזה למי הוא מיועד? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הכול מתועד שם. קודם כל שיהיה תיעוד שאנחנו לא חיים בחלל ריק. דבר שני, זה חלק מההתקשרות שיהיה בהסכמות וזה מה שהסכמנו עם היושב ראש, אנחנו כמשרד ראשי מושכים את כל החומר הזה ונפרסם אותו בכל האמצעים שביקשו. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> ומה עם התשובה לשאלה שנשאלה לפני כן על אכיפה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש אכיפה מלאה. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> נמצא פה האיש של האכיפה ואומר שאין לו שום סמכות לאכיפה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איפה אין לו סמכות? בחוק הונאה בכשרות אין לו סמכות? << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אין לו סמכויות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> על דברים מנהליים אין לו סמכות, על דברים של הונאה בכשרות כן יש לו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> איפה זה מופיע בחוק? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> יש עוד מקום לתגבר את הנושא של האכיפה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם אתה רוצה עכשיו עוד תקנים תדבר איתי אחרי זה, לא עכשיו, אין קשר. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> הוא מדבר על סמכויות, שאין לו סמכות להטיל קנסות על כאלה שעוברים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה אתה אומר? יש לו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> איפה? זכויות אכיפה, אין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שנייה רגע, חברים. אומר פה היועץ המשפטי, אתה מעלה פה שאלה נכונה, צריך לראות איך אנחנו נותנים לה מענה, אבל בוא נעשה את זה בסעיף הרלוונטי. זה סעיף דיווח, תיכף נגיע לסעיף הפיקוח, ואז שם תעיר את הערתך הנכונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה הוחלט לגבי השאלה שלי, למה השר? לגבי התיעוד, בהתאם להוראות שקבע השר. << דובר >> קריאה: << דובר >> ההוראה הזאת הייתה גם בחוק הקיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אבל אני שואלת בכל זאת, למה השר ולא מועצת הרבנות או - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו מפעילים את זה, לא מועצת הרבנות. מועצת הרבנות קובעת תקנים, מי שעושה את כל התפעול זה המשרד לשירותי דת, לכן זה אנחנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז הכנסנו שזה יהיה דיגיטלי? באופן מקוון, מצוין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז למה הדיווח הוא רק למועצת הרבנות הראשית ולא במסגרת המערכת שלכם גם למשרד? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> על איזה סעיף את מדברת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על (1) ו-(2). (1) רשות הכשרות המקומית מדווחת למועצת הרבנות הראשית ו-(2) מתעדת על פי הוראות השר. טכנית נראה לי יותר מדי גופים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הם לא מדווחים לשר, השר קובע איך לתעד את ה - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה נכון שיש כאן שאלה האם הדיווח צריך להיות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, האם הדיווח הוא למועצה או למשרד. כרגע מדווחים למועצה ולא למשרד. אתה אומר 'אני המתכלל' אז למה לדווח למועצה ולא למשרד? ואז המשרד יכול להפיק איזה דוח שהוא רוצה, כולל לפי ההוראות של - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עמיחי, רוצה לומר משהו על זה בקצרה? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> הסעיף הזה נכנס כדיווח לממונה כשהממונה היה אחראי על כל התפעול, הדרך הנכונה היא שהדיווח יהיה למנכ"ל המשרד כי בסוף מנכ"ל המשרד צריך שהמידע יהיה אצלו, אליו פונים, הוא צריך לדעת מה קורה בכל הרשויות והמועצות הדתיות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז השר, זה מה שכתוב. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, כתוב מועצת הרבנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת, או זה או זה, אני לא קובעת, אני לא מכירה את הפרוצדורה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אורית, יש בעיה שזה יהיה לשר? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> מספר תעודות הכשר אין בעיה, מספר תעודות הכשר שבוטלו אין בעיה, כי ממילא יש חובת דיווח על כל תעודה ותעודה שמבוטלת לעדכן את המועצה, אבל למשל אירועים חריגים, פירוטם, אופן הטיפול בהם, זה ענייני כשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זה לא בהכרח. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, זה עניינים מנהליים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אורית מקריאה מהחוק הקיים שהסעיף שתוקן כאן מתחבר יחד עם החוק הקיים וזה התוכן של הדיווח. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני חושב שאפשר להוסיף גם את השר וגם את הרבנות הראשית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שיהיה גם וגם? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הם מכינים אותו, זה לא - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בשליחה, היא תהיה לשתי הקבוצות, לשר ולרבנות הראשית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אגב אפרופו הוועדה שלך, רשות התאגידים רוצים גם פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מחוק מספר תעודות ההכשר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זה לא מחוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בהצעה הממשלתית זה נמחק, אנחנו מציעים עכשיו להחזיר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ואנחנו מדווחים אחרי זה אליו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו שינינו רק את הרישה של הסעיף. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש משהו בניסוח, אלעד הסב את תשומת ליבי, שכתוב 'באופן שהורתה'. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> במקום 'באופן שהורתה' זה יהיה 'באופן מקוון'. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, באופן שהורתה, לפעמים צריך לתת הוראות בעניין, אז אולי באופן שהשר יורה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בדיוק, באופן שהורה השר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> השר הוא גם על מועצת הרבנות, אז זה מתאים, אין בעיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הורתה המועצה אלא הורה השר. אבל אני מבינה ש-2ה(א) חזר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> את רואה שמחקנו את סעיפים 2ה ו-2ו, בטלים. מחקנו את הביטול והשינינו רק את הרישה. 9א זה הביטול של 2ו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בעצם השארנו רק את הביטול של ו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז למה הוספתם את זה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כי תיקנו את הרישה של הסעיף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מטי, יישר כוח גדול על תשומת הלב לפרטי הפרטים, כל הכבוד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה רואה מה זה ועדה אחראית? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לי ניסיון ארוך עם מטי צרפתי, היא חברת כנסת רצינית ויורדת לפרטים, אני באמת אומר, כל הכבוד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עוברים לסעיף 11. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התיקון הבא הוא בסעיף 11, בסעיף 2ז שמתייחס לתנאים למתן תעודת הכשר. כאן עלתה הערה בדיונים הקודמים שזה צריך להיות ברור שאם עסק עומד בתנאים מסוימים הוא מקבל תעודת הכשר ולכן תיקנו את זה בנוסח, אני עוד מעט אקריא. והדבר השני שעשינו זה, שוב פעם, מבחינת הכרונולוגיה של התהליך, הבהרנו שהתהליך הוא כזה שקודם כל הרב בודק שאכן מתקיימים תנאי ההכשר והעוסק צריך להסדיר התקשרות לצורך קבלת שירותי השגחה, ואם הוא עשה את שני אלה הוא יכול לקבל תעודת הכשר. זה לא היה ברור בנוסח הקודם שהשתמע ממנו שהוא כבר צריך לקבל שירותי השגחה. "תנאים למתן תעודת הכשר 2ז. (1) רב מוסמך ייתן תעודת הכשר לעוסק לאחר שמצא כי מתקיימים בעוסק תנאי ההכשר שנקבעו לגביו בהתאם לתקן הכשרות שביקש העוסק לפי סעיף 2א(ג) ולאחר שהוסדרה התקשרות לקבלת שירותי השגחה על ידי רשות כשרות מקומית בהתאם לתנאי ההכשר. (2) תעודה כאמור תונפק לעוסק באמצעות הרבנות הראשית או באמצעות רשות הכשרות המקומית שבתחומה הוא מצוי או באמצעות המועצה הדתית שהוסמכה לפי סעיף 2י(ב) עד (ד). (3) לתעודה יצורף העתק של ההוראות בכתב שניתנו לפי סעיף 2ב(1). אני רוצה להגיד עוד שני דברים שהוספנו כאן. הדבר הראשון זה בעקבות הערה שעלתה כאן שהיה חשש שאם עוסק מבקש תקן כשרות רגיל, אז הרב לכאורה יוכל בתנאי ההכשר להוסיף תנאים שמגיעים מתקן מהודר, ולכן הובהר כאן בנוסח שהתנאים שהרב יכול לקבוע הם רק לפי התקן שאותו ביקש העוסק. הוא לא יכול להוסיף על גבי התקן משהו מתקן מהודר. זה דבר ראשון שהוספנו. הדבר השני, גם בעקבות הערה שעלתה, שתנאי ההכשר יועברו לעוסק ויהיה לו העתק של תנאי ההכשר, כך שהוא יודע בדיוק מה מצופה ממנו ומה הוא נדרש לעשות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו שאלה לייעוץ המשפטי לוועדה. לפני כן כשדיברתם על רשות כשרות מקומית ועל רב מקומי יצרתם את התעדוף מהדבר הוא הכי שכיח, שזה רשות כשרות מקומית, עד למה שהכי פחות שכיח שזה הסמכה של הרבנות הראשית. כאן עשיתם הפוך ואני לא יודעת למה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שם זה ברירת מחדל וכאן זה לא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה היה הנוסח הממשלתי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, כי ציינתם ששיניתם את הסדר כדי למנוע בלבול וכדי להבהיר שיש ברירת מחדל ויש את החריגים לה, כאן זה נעשה הפוך. הדבר השני, מתי אנחנו דנים בשאלה של ההגדרה של הטיוב של רשות כשרות מקומית בסעיף המהותי. עברתי קדימה, אחורה, לא מצאתי סעיף מהותי שמדייק את הסוגיה של רשות מקומית בלא מועצה דתית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 2י. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סעיף 2י זה המקרים שבהם מעבירים - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> טייבנו את הסעיף, אנחנו נגיע לזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו נסביר את ההצעה של הממשלה ואם צריך נחזור. אם זה לא מספיק טוב, נחזור להגדרה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> בזמנו באחת מהוועדות הקודמות דיברנו על זה שצריך להחריג את התעודות שמועצת הרבנות נותנת ליבוא ויבוא בשר מתחולה של שירותי השגחה באמצעות רשות כשרות מקומית. אני חושבת שכאן זה המקום הנכון להחריג. ההצעה שלי לנוסח, על גבי הנוסח המוצע של הייעוץ המשפטי של הוועדה, זה בסעיף 2ז(א) יהיה כתוב: רב מוסמך ייתן תעודת הכשר לעוסק לאחר שמצא כי מתקיימים בעוסק תנאי ההכשר שנקבעו לגביו בהתאם לתקן הכשרות שביקש העוסק, לפי סעיף 2א(ג), ולעניין תעודת הכשר שניתנה לפי סעיף 2(2), שאלה תעודות ההכשר של רבנים מקומיים, לאחר שהוסדרה ההתקשרות לקבלת שירותי השגחה על ידי רשות כשרות מקומית בהתאם לתנאי ההכשר. זאת אומרת שהסיפה הזאת של הסדרת התקשרות לקבלת שירותי השגחה, שלא רלוונטית לגבי תעודות שהרבנות נותנת ביבוא לא תחול כאן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בהקשר הזה עדיין עולה השאלה, כי אנחנו אומרים רב מוסמך ייתן תעודת הכשר אחרי שהוא מצא כי בעוסק מתקיימים תנאי ההכשר, וכשאת מדברת על יבוא זה לאו דווקא שבעוסק מתקיימים תנאי ההכשר. העוסק פה זה היבואן ולפי דעתי מה שאתם בודקים זה האם תנאי ההכשר מתקיימים במצרך. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> כן, נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> חוץ מזה שאנחנו לא מוסמכים לפי סעיף 2 לאשר בכלל ליבואן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה בעיה, כי זה ממש מדבר - - - << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> צריך לחדד את העניין של ההגדרה של עוסק, תעודות שהרבנות נותנת ביבוא ויבוא בשר לא יכולות לקיים את התנאי של לאחר שהוסדרה ההתקשרות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, השאלה אם התעודות האלה ניתנות לעוסק, כלומר ניתנות ליבואן, או שהן ניתנות למצרך - - - << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> הן ניתנות ליבואן עבור מצרך מסוים או כמה מצרכים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה מה שנבחן זה האם מתקיימים בעוסק תנאי ההכשר. איזה תנאים תבחנו ביחס לעוסק? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> ביחס למוצר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, זה ביחס למוצר, ולכן אני אומרת שהסעיף הזה הוא לא מתאים. יכול להיות שבסעיף של היבואן נעבה את סעיף 7. אני צריכה רגע לראות האם אולי שם נוסיף הוראה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> לא, אבל זה צריך להיות בתנאים למתן תעודת הכשר. תנאים למתן תעודה כן צריכים להתקיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה שמחלקת יבוא עושה היום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> צריך להוסיף סעיף קטן נוסף להתייחס – << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> ליבואן, בסדר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תעודה שקשורה ליבוא של מצרך. זו החלטה מהותית ואנחנו - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איזה החלטה? הם ינסחו את זה יחד עם הייעוץ המשפטי של הרבנות, מקובל עלינו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מצוין, מעולה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> יש לי גם הערה לסעיף 2ח, לנוסח הממשלתי, נח לחוק המקורי. יש שם את הפרטים שתעודת הכשר צריכה לכלול, מה צריך להופיע על גבי תעודת הכשר. יש שם בין היתר את פרטי רשות הכשרות המקומית שנותנת את שירותי ההשגחה ופרטי המשגיח ופרטי הקשר עימו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שם הרב המוסמך וחתימתו. כך זה כתוב. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> שם הרב המוסמך זה בסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המשגיח ובכלל זה פרטי הקשר עימו, וגם פרטי העוסק, שמו וכתובתו, דרכי יצירת הקשר עימו. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> נכון, יש הרבה פרטים שרלוונטיים לכל התעודות, אבל שני הפרטים האלה, פרטי רשות כשרות מקומית ופרטי משגיח, לא רלוונטיים לתעודות שניתנות לפי סעיף 2(1), ליבוא ויבוא בשר. פשוט להחריג את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ב - - - אתה שם את השם של המשגיח והמפקח. בתעודה של היבואן על הבשר אתה לא שם את שם המשגיח ושם הרב, אלא שמים את השם של ה – << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אז פשוט להוסיף סיפה לפסקאות האלה, 'למעט אם ניתנה תעודת ההכשר לפי סעיף 2(1), ב-(4א) וב-(6). << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גלעד, אביגל, מקובל? אם העיקרון מקובל עליכם אז תסגרו את זה עם אורית ואנחנו מבחינתנו נתקדם, לא נעכב את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יכול להיות שאנחנו נצטרך לדייק. זה נכון שתעודות כשרות ניתנות גם למפעלים, אבל המטרה העיקרית, נראה לי, של תעודת כשרות זה בשביל הצרכן, שהוא מגיע למקום העסק והוא יכול לראות - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גם במפעל אנחנו רושמים את השם של הרב ושל המשגיח, אבל ביבואנים, אחד שמביא בשר, לא רושמים את זה, וזו הכוונה, לעשות הבדלה בין יבואן שמביא מוצר, ששם לא רושמים את השם של המשגיח או השם של הרב, לעומת בכל מוצר, לא משנה אם מפעל, מלון, הכול, שם כן מופיע השם של הרב בתעודה והשם של המשגיח, ולפעמים גם המפקח, אנחנו בדרך כלל מקפידים להוסיף גם את השם של המפקח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בחוק הקודם שהתדיינו בו סיפרו לי, לא ידעתי, שמשגיחים נוסעים ממש להשגיח בחו"ל, ברפתות, במפעלים וזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין שום קשר, לא דנים עליהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה פה מי המשגיח, מה חותמים, מה מאשרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא בחוק הזה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> כשמועצת הרבנות הראשית, כשמחלקת יבוא אצלנו ברבנות הראשית, נותנת תעודת הכשר למוצרים מיובאים שמגיעים לארץ היא מסתייעת בגופי כשרות שהם שולחים את המשגיחים שלהם לחו"ל. ההשגחה נעשית על ידי גופי כשרות פרטיים, לא על ידינו בחו"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואז הם שם סוגרים את העניין וזה מגיע כבר עם ההכשר? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה מגיע עם אישור השגחה. תעודת ההכשר ניתנת על ידי מועצת הרבנות הראשית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל לא אמר שר הכלכלה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל? אז אם באירופה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גם הוא בעצמו החריג את כל נושא הכשרות. נושא הכשרות הוחרג במה שטוב לאירופה טוב לישראל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם באירופה זה יכול להיות למה לא בארץ? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ועם זאת כאן אמרנו שזה כן נכנס. גופים שמוכרים יקבלו פה את האישור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהחוק הזה צריך לכלול גם את חו"ל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא כולל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם בחו"ל יש השגחה פרטית - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רק מי שהסמיכה מועצת הרבנות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כן, אבל הגופים המוכרים מוכרים גם כאן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רק מה שהסמיכה מועצת הרבנות, לא כל מה - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> נכון, וגופים שהם לא מוכרים ברבנות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא יודע. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> רק שלא יהיה איסור לייבא אותם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, אני הבנתי מהזמן הקצר שאני כאן שבארץ זה הרבנות על הכול, זה החוק, ובחוץ לארץ זה גורמים פרטיים. האם אתה לא מודאג מזה שאנחנו מקבלים יבוא שהוא לא מספיק כשר על ידי זה שהרבנות היא לא זו שאחראית על זה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בגלל זה זה לא אוטומט שכל אחד מקבל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עשינו על זה דיון ארוך, וחוץ מזה שמסתייעים בגופים פרטיים, זאת אומרת הסמכות היא של הרבנות הראשית והם מסתייעים בגופים פרטיים. השאלה נשאלה, היה על זה דיון ארוך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזור על ההצעה שלי מהדיון הקודם, ההצעה שלי אומרת שאם ייכנס בחוק הזה שלא יעלו מספר המשגיחים בעקבות החוק, כמו שאמרו שהם לא יעלו, ולא יעלה שכר המשגיחים בעקבות החוק אלא יישאר כמו שהוא, אנחנו נתמוך בחוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה שלא יעלה שכר המשגיחים, אגב? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יעלה כמו שעולה בזה, לא באופן אוטומטי. אם בשירות הציבורי יעלה השכר אז יעלה גם להם, אבל לא יהיה עכשיו סידורים מיוחדים. אם אתם תהיו מוכנים להכניס בחוק הזה שמספר המשגיחים שיש היום יישאר קבוע גם בחמש השנים הקרובות - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מנסה להבין את העיקרון שאתה מנסה להציג, כי אני מוכן לעשות משא ומתן, אני רק שואל, מחר בבוקר ירצו עוד 20 בעלי עסקים במדינת ישראל לקבל כשרות, אז נגיד להם לא לא לא, אנחנו לא יכולים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי במקביל 30 נסגרים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם יהיה יותר נפתחים מנסגרים, הם יבואו לוועדת הכנסת והוועדה תאשר להם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה לא הסכם ארצי. אין קשר. יכול להיות שבאילת ייפתחו עוד 100 עסקים וייסגרו 20. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הטענה שלכם כל הזמן אומרת שאתם רוצים לייעל ולא יוסף אף תקן. אם לא יוסף אף תקן - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה קושר עכשיו את אילת במטולה, מה הקשר אחד לשני? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> תלך על 5,000 משגיחים לפי מספר העסקים היום וזה יהיה המפתח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה אומר נעשה את הנוסחה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתם לא רוצים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מוכן. הוא מציע פה מפתח ל - - - << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> היום יש 15,000 עסקים, יש 5,000 משגיחים, לפי מה שאתם אומרים, זה אומר שלושה עסקים למשגיח, זה יהיה המפתח. אם יהיו 18,000 אז יהיו 6,000 משגיחים, אם יהיו 12,000, יהיו 4,000. לך על זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שלושה מרכיבים, אחת זה כמות המשגיחים, שתיים זה השכר ושלוש, לא יעלו עלויות הכשרות. זאת אומרת כמה שעולה היום לקבל רישיון לכשרות יהיה גם בעשר השנים הקרובות, אותם מחירים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רם, בגילך ואתה כזה נאיבי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, רם, זה היה הדיון היום, כל הבוקר, בדיוק על הנקודה הזאת שאני אמרתי שאני לא מוכן שתהיה התייקרות בכשרות כתוצאה מכל המהלך. אנחנו על זה בדיונים ארוכים, אנחנו מנסים להגיע לנוסח בהקשר זה. אז מצוין, אז אני שמח שאתה מצטרף לקריאתי וככל שדעתי גם תתקבל אתה תתמוך בחוק. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אבל אני אציין ש-25 שנה שכר שעת משגיח היה 39 והיום, אחרי 23 שנה לערך 44. חמישה שקלים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> 45. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> 45-44 מ-39, אני לא יודע בידי מי זה נמצא, אבל לא יהיו לנו משגיחים מחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם עובדים 30 שעות ביום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף הבא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עמוד 10, סעיף שעניינו ביטול, התליה או סירוב לחדש תעודת הכשר. אנחנו מציעים להוסיף גם בסעיף (א) וגם לסעיף קטן (ד) שזה יהיה בהודעה בכתב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה המקום לוועדת השגות, לא? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, יש סעיף נפרד שהפצנו לגבי ועדת השגות. בסעיף קטן (ג), לגבי מה שנקרא זכות הטיעון, השימוע אפשר לקרוא לזה, של העוסק, אז נטען ששבעה ימים זה זמן קצר מדי, אנחנו מציעים לקבוע 14 יום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הסיפור הזה של שבעה ו-14, תלוי גם מה הסוג של ההפרה. אם יש הפרה שאני רוצה להוריד אותה מיד, אני לא יכול לחכות 14 יום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מוסדר בכל מקרה. יש דברים שהם מיידיים ויש דברים שאין בהם צורך מיידי, רק בהם – << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אוקיי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסעיף קטן (ה) בעמוד 11 אנחנו מציעים להוסיף ש'ככל שהוחלט, כאמור בסעיף קטן (ד)', אנחנו רק העברנו את זה מקום, פסקה (2) שנמחקה, זה תיקון טכני, לא שינינו שום דבר בהקשר הזה. בסעיף קטן (ו), בפסקה (6) הוספנו שהודעה תינתן גם לעוסק עצמו בכתב באמצעות רשות הכשרות המקומית מיד לאחר קבלת ההחלטה על ידו ויודיע על זה לנשיא מועצת הרבנות הראשית. בהחלטה המקורית היה חסר ההודעה לעוסק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל היום נצטרך לשבת ולכתוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לכתוב וגם לפרסם וגם לדווח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם סעיף קטן (ז) זה העברה טכנית של המיקום של הסעיף מפסקה (1) ו-(4), זה שילוב של הדברים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (ז). גם כאן אין תוספת או שינוי מהותי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> סעיף 2י הוא סעיף שבאמת ערכנו בו מספר שינויים בעקבות דברים שעלו בוועדה, אני קודם אקריא ואז אני אסביר. "שירותי השגחה 2י. (1) רשות כשרות מקומית תיתן שירותי השגחה, תנפיק תעודות הכשר ותפעל בהתאם להנחיות רב מוסמך לפי סעיף 2ג (בסעיף זה – "מתן שירותי כשרות") בתחום הרשות המקומית שבה היא הוקמה, לעוסק שביקש זאת, למעט למצרך מיובא והכול בהתאם לתנאי ההכשר. (2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית לתת שירותי כשרות בשטח מסוים שאינו בתחומה (בסעיף זה "מועצה דתית נעברת") בהתקיים אחד מאלה: (1) בשטח שבו נדרשים השירותים כאמור לא פועלת מועצה דתית והרשות המקומית הודיעה לשר כי אין בכוונתה לתת שירותי כשרות; (2) קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת מתן שירותי הכשרות למועצה דתית אחרת; (3) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית שאינה סמוכה למקום שבו נדרשים שירותי הכשרות, ובלבד שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן שירותי הכשרות על ידי המועצה הדתית שאינה סמוכה, ובהתחשב ביכולתה ובהתאמתה של המועצה הדתית הנעברת לתת שירותי השגחה גם במקום שאינו סמוך לתחומה. (4) השר רשאי להסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית לספק שירותי כשרות לעוסק שפועל ברשות מקומית הסמוכה לתחומה אם נוכח כי מאפייניו של העוסק והמומחיות הנדרשת לשם מתן שירותי הכשרות לאותו עוסק מצדיקים מתן שירותי כשרות שהם בתחום מומחיות של מועצה דתית אחרת או אם לעניין אותו עוסק הוסמך רב שאינו הרב המקומי לתת תעודת הכשר. (5) לא יסמיך השר מועצה דתית נעברת, אלא לאחר שהתייעץ עם מועצת הרבנות הראשית ועם הרב המוסמך ולאחר שנתן לרשות הכשרות המקומית שבתחומה נדרשים השירותים ולמועצה הדתית הנעברת לטעון את טענותיהן. (6) בסעיף זה "רשות מקומית" – לרבות שטח גלילי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה זה שטח גלילי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שטח גלילי, שהוא לא שייך לשום שיפוט מוניציפלי, הוא יכול להיות סתם חוות בודדים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נתב"ג זו דוגמה מצוינת לשטח גלילי. חירייה דוגמה מצוינת לשטח גלילי. שירות הכשרות בחירייה מאוד חשוב. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הסעיף בנוי לפי הכלל והחריגים. אנחנו אומרים, קודם כל הכלל זה מקומי, מי שנותן את שירותי ההשגחה זה רשות הכשרות המקומית, למעט מצרך מיובא, שזה מה שאמרנו שנשאר בסמכות הרבנות. אז הכלל זה מקומי. יש מקרים שבהם חורגים מהכלל של מקומי, דבר ראשון זה התרחבות למועצה מקומית סמוכה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה המדרג שביקשנו לייצר, שלא ישר מעבירים את זה ל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה סמוכה? זה צמודת דופן? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ניתן לה להסביר ואז תשאלי שאלות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כשמעבירים למועצה דתית סמוכה זה כפוף לאחד המקרים הבאים, אחת, זה קשור להאם יש שירותים באותה רשות מקומית, שזה יכול להיות שבכלל לא פועלת מועצה מקומית והיא לא רוצה לתת את השירותים האלה, והאופציה השנייה זה שיש רשות כשרות מקומית, אבל, זה משהו שהוא יותר ביוזמת השר, קיימים טעמים מיוחדים שמצדיקים את זה שזה יועבר למועצה דתית אחרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זה טעמים מיוחדים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כבר דנו בזה בדיון שעבר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה שהוסבר, הדוגמה שניתנה בדיון הקודם, ניתנה דוגמה שיותר אולי מתאימה לעוסק, אבל היא דוגמה שהם אמרו, נגיד שיש רשות מקומית שיש בה רק עסקים מאוד קטנים ויום אחד מקימים בה מלון, והרב המקומי לא יודע לתת כשרות למלון ולכן זה מועבר למועצה דתית סמוכה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את מבינה שזה פרוץ? מה זה סמכות השר? פעם זה להרחיב את זה לבית מלון ולהעביר את זה למועצה אחרת, פעם אחרת זה מקטנה לגדולה או מגדולה לקטנה. זה נורא פרוץ, אתם חייבים לדייק את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה הבעיה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שזה פרוץ. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה זה פרוץ? אין לשר שום תמריץ לקחת את סמכות מתן הכשרות לאותה מועצה דתית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גופים גדולים. בגלל שאנשים - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אנחנו מזכירים לך שהיום הם יכולים ללכת לכל אחת שהם רוצים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אין דבר כזה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> היום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי הרב המוסמך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הם יסיימו להסביר את הסעיף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז דבר ראשון הבנייה מחדש של הסעיף נעשתה בדיוק מהמקום הזה שלדייק, לפני זה הסמכות הייתה לשר בצורה יותר רחבה ואנחנו רצינו - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חברים, עדיין לא דייקתם את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, יכול להיות שצריך להוסיף עוד - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לדייק את זה, כי אז הסמכות פרוצה, היום זה הוא, מחר זה אני. אני לא רוצה להיות שם, אבל נגיד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא הבנתי איפה הבעיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני גם לא בטוח שאני מבין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד לך מה הבעיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית הבינה היטב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא הבנתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נניח שיש לרשות מקומית מסוימת מערך משגיחי כשרות וראש רשות שהשר לא חפץ ביקרו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא לא יכול לעשות שום דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול להחליט שהוא מעביר את - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איך הוא יכול? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה. ההחלטה להעביר מרשות לרשות יכולה להיות בכמה מצבים. פעם אחת לאחר שאנחנו מחליטים שבעוד שנה וחצי מתחילים להעביר את המשגיח-מושגח ומתרשמים שמועצה דתית X לא מסוגלת להפעיל את המערך הזה, ואז אנחנו אומרים שקרית ים, לצורך העניין, סתם אני אומר, חס ושלום, כי זו מועצה נהדרת, לא יכולה להפעיל. אז יש לי או את קרית ביאליק או את קרית מוצקין הסמוכים, הם הסמוכים. השר בוחן, מה זה השר? בסוף הוא מקבל המלצה מקצועית מאגף המועצות הדתיות, שאומרים לו: אדוני, לצערנו אתה לא יכול לקחת לא למוצקין ולא לביאליק, שניהם לא יהיו מסוגלים, לכן אני ממליצה לך ללכת לחיפה, שזו עיר גדולה. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה, היא אומרת לו: אדוני, אתה יכול רק בקרית ביאליק, כי היא הסמוכה ואין סיבה שלא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל, אדוני, למה בקרית ים, למה היא לא יכולה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא קטנה מאוד לצורך העניין, אין לה מערך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז תבנה מערך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה לא רוצה להגדיל את מספר המשגיחים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש מערך, הוא לא מתפקד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חבר הכנסת בן ברק, כיוון שאנחנו לא רוצים לעשות העמסה, כי זה הולך להיות משק כספים סגור, זו קופה בהלימה להכנסות, ואנחנו רואים שלא נוכל לזהות. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה שבה במועצה דתית יש תקלות ובעיות ואז מחליטים להעביר את זה למועצה סמוכה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> פשוט לא מתפקדת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא מתפקדת, התגלו שם בלגנים, בעיות, וההמלצה היא להוציא משם ולתת למועצה דתית סמוכה. המועצה הדתית הסמוכה, ככל שהיא יכולה כן, ואם היא רוצה לא לתת למועצה הסמוכה השר צריך נימוקים מיוחדים למה הולכים למועצה אזורית אחרת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היתר מכירה למשל. הדוגמאות שהרב שלוש נתן. בשביעית למשל יש היתר מכירה, אנחנו סומכים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> דבר לאט, אנחנו לא – << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> יש הלכות, מישהו שמתיר מאוד מאוד, איזה קולא מסוימת. בא הרב המקומי, אומר לא, אני לא סומך על זה. למה? ככה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה קיים גם היום. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> קיים, אז מה הרבנות אומרת לו? בוא בוא בוא אליי אתה, הוא ייתן לך את זה, הוא אומר בסדר, בהבנה. זה קולא, זה עוזר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הרי לא תפרק את המערך - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אתן לכם עוד דוגמה, תיכף השלטון המקומי גם ידבר על זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רם, זה מנגנון שאמור להקל. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> זה יכול להיות גם החלטה לתקופה מסוימת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל, נאמר קרית ים לא מתפקדת בגלל בעיות - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> - - - בצורה מסוימת, שיש לו אינטרס להעביר - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא לא יכול להעביר סתם. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> הוא יכול גם להעביר לשלושה חודשים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא בא והסתכסך עם קרית ים והוא רוצה להעביר אותה לביאליק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מי הסתכסך? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מבין את השאלה, חבר הכנסת לוי שואל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בשביל זה יש טעמים מיוחדים. מה חשבתם, שהשר לא נתקף משפטית? אני מודיע לכם, ונמצאים גם הייעוץ המשפטי שלנו וגם משרד המשפטים, אין מושג כזה השר מה שהוא רוצה. הלוואי שלשר הייתה סמכות הכי קטנה שבעולם, אין דבר כזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מכירים את המעמד של היועצים המשפטיים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר ככה, אבל הם מסכימים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כי הם לא מכירים מה זה המשרד לשירותי דת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אה, הם לא מבינים. הם מסכימים איתי שצריך לדייק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא צריך לדייק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לדייק? שכל החוק יהיה פרוץ. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא פרוץ. כשאומרים טעמים מיוחדים ואומרים נסיבות, בסוף זה נבחן משפטית האם זה נכון או לא ובחוות דעת ואלף ואחד דברים. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> אפשר להגביל את זה בזמן גם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או שכן או שלא, תלוי לפי הנסיבות. << אורח >> תומר בן צבי: << אורח >> אבל השר חייב להתייעץ עם מועצת הרבנות. זה עוד סייג. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה ודאי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין משהו, אני באמת רוצה להבין, יש בקרית משה את המועצה הדתית והיא לא מתפקדת כראוי בגלל כל מיני בעיות, אתם אומרים אוקיי, אנחנו יכולים להעביר לרשות צמודת דופן או אחרת גדולה כדי שהיא תיקח על עצמה את האחריות. זאת אומרת אתם משאירים מחלקה בקרית משה שאנשים יושבים ליד השולחן, לא עושים כלום. הרי לא תפטרו אותם, אתם לא יכולים לפטר אותם, אתם בונים איזה שהוא מערך, תוסיפו עוד עשרה תקנים כדי לקחת את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, לא, לא. אני אדייק לך. אני לא מפטר את המשגיחים, אני מעביר אותם לאחריות המועצה הדתית הסמוכה. מערך הכשרות שלהם יכול להמשיך לעבוד, אבל בסוף הם מקבלים מנהלים אחרים, מקבלים הנהלה שמתפקדת. זה כל ההבדל. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אנחנו מדברים על משגיחים שהיום לא בהכרח מועסקים בכלל על ידי המועצה הזאת. זאת אומרת התהליך הזה גם יכול לקרות לפני שהתחלנו להעסיק אותם ואז בכלל אין את הבעיה שחבר הכנסת בן ברק מדבר עליה. זה לא מחויב המציאות היום שבמועצה שהשר יראה מטעמים מיוחדים שהיא לא מצליחה לספק את השירותים האלה יש משגיחי כשרות תחתיה בכלל, כי היום רוב המועצות לא מעסיקות את המשגיחים האלה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה מה שאמרנו, כשאנחנו בונים עכשיו את המערך הזה של ההשגחה אנחנו מזהים מראש שבקרית ים יש בעיה, אנחנו עוד לא מכניסים אותו לבעיה של המשגיחים וכל המערך הזה, מראש אנחנו מוציאים אותו משם. שאלתם מה זה למשל גלילי, נתב"ג. לצורך העניין אנחנו יודעים שלוד לא מסוגלת לעשות את זה, או יהוד למשל, אז בסוף זו הבחינה של השר האם לוד היא המתאימה או לא מתאימה. אבל זו הסמוכה, זו ברירת המחדל שהוא חייב לבדוק אותה, אם הוא לא עושה אותה הוא ייתקף משפטית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי העלה פה נקודה שאני חושב שכן צריך להתייחס אליה, איך אנחנו בכל זאת מצמצמים את המקרים שבהם נוטלים סמכות ממועצה דתית אחת לתת את הכשרות ומעבירים את זה למועצה אחרת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תחליטו מה אתם רוצים, אתם הכנסתם את זה על מנת שלא יהיה מצב שמחר מועצה דתית שכושלת תגרום שיהיה יותר יוקר מחיה, יעלה יותר. אנחנו עושים את הדברים האלה ואתם אומרים לצמצם את זה. תחליטו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי לדייק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איך לדייק? מה אתה רוצה לדייק? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תן לוועדת ההשגות לטפל בזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הסמכות של השר, באיזה נושאים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, ועדת ההשגות היא ממונה בעצמה על ידי השר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היא לא יכולה לדון בהחלטות של השר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים, זה לא פעם ראשונה בהיסטוריה שדנים בנטילת סמכות על ידי השר מרשות מקומית או תאגידי מים, כל הדברים האלה, יש מנגנון שכבר קבוע בחוק? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אני יכולה לבדוק, אבל זה הסדר די ייחודי. אבל אפשר לבדוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לחשוב על כמה סיוגים, גבירותיי ואדוני היועצים המשפטיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, זה לא מקובל. בתכנון ובנייה, כשיש ועדת תכנון שהיא נכשלת לא מעבירים את הסמכויות לוועדה אחרת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בטח שכן. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> בסעיף קטן (ה) יש מנגנון היוועצות, לא עושים את זה אלא אחרי שמתייעצים עם ארבעה גורמים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת למה (ה) לא מופיע מיד אחרי 'על אף האמור בסעיף קטן (א)'. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> לא יסמיך השר מועצה דתית נעברת אלא לאחר שהתייעץ - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, נראה לי סביר. יש פה גם חובת היוועצות. נשמע לי סביר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשאול את המנכ"ל, בחובת ההיוועצות הוא מתייעץ עם מועצת הרבנות ועם הרב המוסמך, אין כאן התייעצות עם הרשות המקומית. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש. יש זכות טיעון לטעון את טענותיהן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין ראש רשות, יש ראש מועצה דתית. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההעברה היא רק למועצה דתית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא מעביר לעיר שאין בה מועצה דתית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל נגיד שאני ראש עיר ואתה עכשיו מלאים לי את שירותי ההשגחה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין לראש העיר שום קשר למועצה הדתית, זה לא החלק שלו. יש מועצה דתית שמנוהלת כגוף עצמאי לחלוטין ללא התערבות של העיר. הפוך, אנחנו עושים הפרדה מוחלטת. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> שוחחתי עם חברותיי ממשרד המשפטים, שאני מקווה שיש הסכמה, אנחנו חושבים שהמנגנון הראוי, בטח ל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה חוזר לנקודה הקודמת? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא, זה הפתרון, להסמיך את השר או את המנכ"ל של המשרד לקבוע הסדרים פרטניים בענפים פרטניים לפי ה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה קשור לסעיף? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> כן, זה בסעיף הזה, כבוד היו"ר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה מי נותן את הכשרות. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אז שפה תהיה גם סמכות לקבוע הסדרים ספציפיים בתקנות לענף המלונאות או לענפים ספציפיים לפי המאפיינים הרלוונטיים, וככה זה לא תוקע לכם את החוק, זה לא עושה כלום וזה מאפשר לנו להמשיך איתכם את השיג ושיח סביב התקנות. ואנחנו זורמים איתכם, אנחנו לא תוקעים את זה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> זה ועדת ההשגות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אתייחס לסעיפים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מירה, קיבלת תשובה לגבי השאלה שלך? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז אני אסביר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח לקבל תשובה לשאלה שלי, אבל אני אתייחס לסעיפים לפי הסדר. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> גם אנחנו לא קיבלנו תשובה. כבוד היו"ר, אם משרד המשפטים יאמרו שהם בעד? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> והיועמ"ש מסכים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, היועמ"ש לא מסכים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה זה לא מסכים? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> למה? מאיזה סיבה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההצעה שנתתם היא הצעה מאוד מאוד רחבה שאני לא מבין מה המשמעות שלה, אם אפשר לקבוע את כל החוק בצורה שונה לגבי עוסק מסוים, זה פתוח מדי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא זה מה שאמרנו, אמרנו שבסעיף הזה תינתן - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הם הציעו שכשרוצים להעביר מועצה דתית אחרת - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא מה שהם אמרו. תסבירו את עצמכם שוב. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> סעיף קטן (ד), אנחנו מבקשים, בגלל המורכבות של האירוע הזה, על מנת שתוכלו לקדם את החוק כי אין פתרון כרגע, לכתוב שבסמכות השר או המנכ"ל, מה שאתם רוצים, לענף מסוים הסדרים בתקנות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> על כל החוק? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא. סעיף (ד). אני מדברת על סעיף (ד) כרגע. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היא אומרת שכשאתה רוצה להעביר למועצה דתית אחרת, אז השר אחרי זה יתקן תקנות - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה זה אומר? אני לא מבין מה זה אומר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה נדמה לי לא הסעיף המתאים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> כתוב מי ייתן את הכשרות. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אתם רוצים שהסמכות למתן תעודות כשרות תהיה בידיים – אני לא מצליחה להבין. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אם בהרצליה יש חמישה מלונות ורק שלושה רוצים לעבור למקום אחר - - - << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא רוצה לעבור למקום אחר. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא עוברים למקום אחר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> הסעיף אומר שמתן שירותי כשרות יהיה - - - << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> העניין הוא כזה, עוד פעם, בגלל שיש לנו בעיה של הענף, לאור המורכבות שאמרנו עם השבתות וכו', כדי לפתור את זה ולא לעכב את החוק, להסמיך את השר או את מי מטעמו לקבוע הסדרים ספציפיים בתקנות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> חוק חדש. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> להחריג את המלונות. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא, בתקנות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> כמו שאנחנו רוצים לעשות עם השכר - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל שנייה, אין חוץ מהשכר שום בעיה עם המלונות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> יש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> יש לנו עם הפיצויים, יש לנו עם השבתות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא יהיה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> מה זה לא יהיה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא יהיה. תמשיך הלאה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, אני לא הבנתי מה זה קשור לסעיף. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אגיד לך מה זה קשור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, הלאה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא קשור. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> זה סעיף החרגות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא יעזור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתם מנסים דרך הסעיף הזה לעשות לי דין על איך מחריגים את בתי המלון? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא, לקבוע הסדרים אחר כך, תקבע - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא יהיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה מה שכולנו פה הבנו. מילא אני לא מבין כלום, אבל גם היועץ המשפטי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אז למה אתה אומר כל פעם תסדירו את זה בתקנות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה שדיברנו בתקנות זה לגבי ההסדר של השכר בהעסקה, שם זה יהיה בתקנות, גם הנושא של השבתות ייפתר שם, נקודה. זהו, זה מה שדיברנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב. מירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מתייחסת לסעיפים לפי סדרם, לא לפי סדר החשיבות של ההערות. בסעיף קטן (א) יש את 'בהתאם להנחיות רב מוסמך לפי סעיף 2ג', לא ברור למה זה רב מוסמך כשמדובר ברשות הכשרות המקומית ולא רב מקומי, וגם לא ברור האם התכוונתם שזה רב מוסמך שפועל בתחום הרשות המקומית או שרשות הכשרות המקומית תיתן שירותי השגחה בתחום הרשות המקומית. צריך לדייק את הדברים כדי להבין מה רציתם לומר כאן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו שאלה של הבנת הנקרא, זה בדיוק הנקודה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תסבירי עוד פעם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אסביר בשני משפטים. יש הגדרה ספציפית לרב מקומי, שרב מקומי הוא בדיוק הרב המוסמך כשמדובר ברשות כשרות מקומית, אבל כאן התייחסתם להנחיות של רב מוסמך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רב מוסמך יכול להיות גם במועצה דתית וגם ברשות מקומית. זו ההסמכה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הדבר השני, בהתאם להנחיות רב מוסמך בתחום הרשות המקומית שבה היא הוקמה, זאת אומרת האם הרב המוסמך בתחום של הרשות, או שירותי ההשגחה זה ברשות שבתחום שבה היא הוקמה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רב מוסמך הוא המוסמך לתת שירותי השגחה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> למתן שירותי השגחה ולא לרב המוסמך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תיארתי לעצמי ולכן צריך קצת לחדד את הנוסח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מספיק ברור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסעיף קטן (ב) מדברים על כך שגם כאשר רשות כשרות מקומית לא רוצה לפעול או מצדיקים את הטעמים להעביר אותה, אז מועצה דתית צריכה לתת שירותי כשרות בשטח מסוים שאינו בתחומה. אנחנו שוב מדגישים עד כמה חשוב שיהיה כאן משק כספים סגור, משום שאחרת אתה מייצר הגדלה במועצה דתית אחת שהרשות המקומית משתתפת במימון שלה עבור מתן שירותים לרשות אחרת. לכן אנחנו שבים ומדגישים עד כמה חשוב משק כספים סגור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה אנחנו נפתור דרך הסדרת העיסוק שלהם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מדגישים שוב כמה זה חשוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מבין. אגב, סליחה שאני עוצר אותך, למיטב זיכרוני אני גם ביקשתי להגביל את זה בפרק זמן. אני רואה שפה כתוב 'לתקופה שיורה'. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון, בהצעה המקורית לא היה תקופה בכלל ולא היה ברור אם כשהשר מעביר את הסמכות למועצה דתית - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם זה לנצח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לקבוע לחצי שנה עם יכולת הארכה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לכן זה תקופה שיורה, ובסוף כל תקופה כזאת כמובן הוא צריך לבחון מחדש האם - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה לומר למה אנחנו לא קובעים תאריך. ישנם מקרים שהוא יכול להעביר את זה לשנה, ישנם מקרים מראש שיעביר את זה לשלוש שנים ויש מקרים שהוא יעביר את זה לחמש ושבע שנים, תלוי. אם זה כשרות ארצית למשל, שאני עושה מערך גדול, אנחנו לא עושים את ההעברה הזאת כל שלוש שנים וחמש שנים, מראש אנחנו מאחדים את כל המגזר הלא יהודי, ששם אין שירותי כשרות, ואנחנו מחליטים שמטעמים מיוחדים אנחנו נותנים את זה למועצה אחת שמנהלת את זה. אתה לא עושה את עכשיו לפרק זמן של שלוש שנים, כי זה מערך עצום. לעומת זאת יכול להיות שמקרה בודד של משגיח או של רב או תקלה באיזה עסק - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז זה משהו נקודתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נקודתי. ולעומת זאת גם יכול להיות שמראש אנחנו מזהים מועצה דתית שאנחנו יודעים שבשלוש השנים הקרובות לא ישתנה מצב הסוציו שלה או הדברים האלה, ולכן שם זה יהיה לשלוש שנים. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אפשר להגביל את זה למקסימום ולחדש. נגיד לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים ואחרי זה הוא יחד את זה שוב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא במקרה של הכשרות הארצית. לכן אני אומר שצריך לעשות הבדלה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> גם בכשרות הארצית, אתה אולי תרצה להעביר - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> במערך זה לא עובד ככה, לא מעבירים את זה כל שלוש שנים. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אבל אחרי ארבע שנים אתה יכול לחדש את זה עוד פעם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נתחיל עכשיו לנהל את המלחמות, למה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא הבנתי את הקושי עם תיבת המילים 'לתקופה שיורה', הרי כל מקרה ונסיבותיו. יהיו מקרים שהתקופה שתורה תהיה קצרה ויהיו מקרים שהתקופה שיורה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, זה בדיוק מה שהסברתי ליושב ראש, את צודקת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מודעת לכך, אני פשוט לא הבנתי מה הקושי בתיבת המילים, 'לתקופה שיורה', כי כל מקרה ונסיבותיו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז זה בסדר? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא הערתי על זה, אני לא מבינה מה הקושי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסוף ההחלטה של השר לגבי התקופה היא גם כפופה למבחני סבירות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, למבחני סבירות, זו החלטה מנהלית, נכון מאוד. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אולי כדאי להוסיף שהוא יכול להאריך את התקופה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא יכול להחליט שוב פשוט. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, אבל אם הוא נגיד מראש אומר שנתיים ואחרי שנתיים מסתבר - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אז אחרי שנתיים הוא יכול להורות שוב, אם הבעיה עדיין קיימת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין משהו שמגביל אותו כאן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני גם לא הבנתי מה הקושי עם תיבת המילים הזאת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש פה אירוע שמירה אומרת שמשהו של היועץ המשפטי בהקשר הזה הוא טוב, אם הבנתי נכון. תעצרו הכול. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש הרבה דברים שהייעוץ המשפטי לוועדה עושה טוב מאוד, אני לא מאמינה שזה נאמר עכשיו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה היה בצחוק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בהתייחס לסעיף קטן (ג) אנחנו לא סבורים שיש הצדקה לייצר מדרג בין פנייה לרשות כשרות מקומית סמוכה או רשות כשרות מקומית שאינה סמוכה. אנחנו הבנו את ההסבר שנאמר ביחס להעסקה של משגיחים. אני מזכירה שוב, ההעסקה של משגיחים היום היא לא על ידי רשות הכשרות המקומית לרוב, אנחנו יודעים שיש למשל מועצות אזוריות שחולשות על שטחים מאוד נרחבים. אם ניקח למשל את מועצה אזורית אילות, שהיא מאוד מאוד מאוד גדולה בשטחה, לעומתה רשות מקומית – שוב, מה זה סמוכה בסיטואציה שכזאת? כשיש מועצה אזורית אחת שהיא רשות על שטח כל כך גדול, לעומתה המרחב מנתניה לתל אביב, האם זה נחשב סמוך או לא סמוך? אנחנו לא רואים סיבה למדרג הזה. לדעתנו צריך פשוט להתייחס לסוגיה העניינית ולמי היא מוכנה לעשות את זה ואיך לפנות, ולאו דווקא מה סמוך ומה לא סמוך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רק מזכיר שהמדרג הזה זו הייתה בקשת הוועדה, זה עלה פה בדיון. זו הייתה בקשת הוועדה לייצר את הדירוג הזה כדי, עוד פעם, לגדר את האירוע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וגם בדיון של הוועדה המקורי אנחנו הצגנו את העמדה הזו, אנחנו פשוט מנסים להבין, יש מועצות אזוריות עתירות שטח - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, לא הפקענו את שיקול הדעת מהשר לקבל החלטה, אבל אמרנו שצריך - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לכן יצרנו מדרג היררכי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, אנחנו חושבים ש - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מגדיר מרחק לסמוך אז מה זה לא סמוך? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המונח סמוך זה מונח שהוא מאוד מקובל בעניינים של רשויות מקומיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בעניין סעיף קטן (ד), זה אותו עניין של המדרג. המומחיות שנדרשת לשם מתן שירותי הכשרות, כמובן כמובן כמובן, אני מבינה כך ואני רוצה לוודא שזה כפוף לסעיף קטן (ה) ולזכות השימוע שיש בסעיף קטן (ה). כל הסעיפים, כולל גם סעיף קטן (א). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בעניין סעיף קטן (ה) וזכות השימוע, אנחנו אמרנו כבר, לדעתנו צריך לאפשר זכות שימוע לרשות המקומית גם ברשות כשרות מקומית שבתחומה פועלת מועצה דתית, וזאת בוודאי כל עוד אין משק כספים סגור מעוגן בחוק, אבל גם אם יש משק כספים סגור שמעוגן בחוק, זאת משום שמדובר במועצה דתית שפועלת בתחומה של רשות אחת וראוי לשמוע את הרשות המקומית שהיא חלק מההסדר, ראוי לשמוע אותה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מועצה דתית היא בפני עצמה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הסוגיה של שימוע היא עדיין - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בחברה כלכלית זה גם עובד ככה? בחברה למתנ"סים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, זה יותר רחוק מחברה כלכלית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל תנו לה להשלים ואז תשיבו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אני שוב אומרת, בוודאי אם אין הסדרה ועיגון של משק כספים סגור, שזה אסון, אבל גם אם יש הסדרה ראוי לשמוע את הרשות המקומית שבתחומה פועלת רשות הכשרות המקומית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ברוב המועצות הדתיות יש לרשות המקומית נציגים בתוך ההרכב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז על אחת וכמה ראוי לשמוע את הרשות המקומית. הרגע הצדקת את מה שאמרתי, חבר הכנסת מלכיאלי. מאחר שברשות מקומית פועלת המועצה הדתית שבה יש לרשות המקומית איזה שהם יחסים איתה, ראוי לשמוע אותה, וזה גם הנעברת וגם זו שעוברים איתה. בעניין סעיף קטן (ו), בתשובה לשאלת היועץ המשפטי לוועדה, אנחנו לא חושבים שיש כאן הסדר שהוא ברור מספיק. לפי חוק הפרשנות רשות מקומית כוללת גם איגוד ערים, גם אשכול, זה סוג של איגוד ערים, גם ועד מקומי, אין כאן הבהרה מהי רשות המקומית לצורך - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כשאמרתי שקיבלת תשובה זה לגבי הרשויות הערביות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז בהגדרה של מה זה רשות כשרות מקומית ומה זה רשות מקומית, צריך לקבוע עירייה או מועצה מקומית ולא מעבר לזה. ולא ברור לנו למה רק בסעיף הזה רשות מקומית היא גם כוללת שטח גלילי ולמה לא רשות מקומית לאורך כל החוק הזה אמורה לכלול שטח גלילי. למה רק לצורך הסעיף הזה? כשקובעים מה זה הגדרה של רשות מקומית צריך לחשוב גם כן על הנקודה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי נותן שירותי כשרות לשטח גלילי שהוא לא במסגרת ההעברה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זו התשובה, כיוון שאין בשטח גלילי רשות מקומית ואין בו מועצה דתית, אז התשובה לשטח גלילי זה תמיד נעברת. ולכן זו התשובה גם לשאלתה של מירה, למה בסעיף הזה היינו צריכים להתייחס לשטח גלילי ולא בסעיפים אחרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז שטח גלילי זה תמיד נעברת ואז נותנים את הדעת על זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן וצריך לתת פה פתרון מיוחד. ואם כבר התחלתי לדבר, לגבי המדרג, אני חושבת ששכחנו שיש תכלית מאחורי המדרג, זה לא מקרי שזה נעשה. יש היגיון מסדר בחוק שהוא מדבר מקומיוּת, בסוף יש אזור מסוים, יש בו רשות מקומית או מועצה דתית שהיא באותו אזור. הסעיף הזה הוא סעיף שהוא מלכתחילה חריג, זה שמעבירים את זה מחוץ לאותו מקום, צריך לזכור, אנחנו נמצאים כבר בחריג, ואז יש לנו חריג מדרגה ראשונה ואז חריג לחריג. למה הסמוך הוא המדרגה הראשונה? יש כמה שיקולים, אבל בין השאר יש הנחה שהמקומיוּת היא אולי קיימת באותו אזור, אבל היא קיימת, ואולי במידה פחותה, במקומות קרובים. הרשויות הקרובות מכירות יותר, סמוכות יותר לעניין וגם מבחינת פיקוח וזמן נסיעה. פרקטי, זמן הנסיעה, בזבוז הזמן. כל העניינים האלה כמובן מתגלגלים לעלות ולכן זה לא מונע להגיע למדרגה השנייה כשיש תכלית אחת, אבל אם יש תשובה מדהימה והולמת ברשות הסמוכה, למה לא לתת לזה עדיפות? לא הבנתי בהתייחסותך למה לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני השבתי והסברתי. קודם כל לעניין החשיבות של הפיקוח המקומי והקרבה של הפיקוח המקומי, אני מזכירה שהמשגיחים בתאגידים ארציים, המפקחים אמנם עדיין יצטרכו להשגיח על המשגיחים, אבל זה הפחות, המשגיחים הם בתאגידים ארציים יכולים להיות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני לא יודעת, הם יתמחרו את זה. האגרה תוכתב לפי - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אין לזה שום משמעות מיוחדת, שעל זה אגב דיברתם כל העת. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> - - - האגרה לא תאושר לפי נסיעות בכל הארץ, אם אותו תאגיד ירצה לקחת את זה על עצמו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זה חלק משיקול הדעת המנהלי שצריך להפעיל השר כשהוא פונה, הוא צריך לשקול גם את האפשרות הזו, להבנות לו את שיקול הדעת באופן היררכי שאומר קודם כל תפנה לקרוב אליך, ורק אם קיימים טעמים מיוחדים תפנה למי שאינו קרוב אליך. לדעתנו זה לא דבר שהוא נכון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כבר דיברנו על זה בסעיף עצמו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וגם הסברתי שבוודאי במועצות אזוריות מרחקי הנסיעה הם מאוד מאוד גדולים באופן שלא באמת מדבר על מה זה סמוך ומה זה לא סמוך. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם הם גדולים אז על אחת כמה וכמה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז זה לא באמת סמוך ולא סמוך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מירה, יש בחוק אפשרות, בחבל אילות, כשזה יגיע למצב שצריכים לבדוק וחבל אילות יגיד שהוא לא מוכן, אז יש אפשרות חלק לאילת וחלק לבקעת הירדן. בשביל זה השר נמצא, מטעמים מיוחדים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל לכן אל תבנה לעצמך את שיקול הדעת, ואני מסבירה שיש גם רשות ארצית - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זהו, תודה. אנחנו דנו בזה, החלטנו שאנחנו כן רוצים להבנות את שיקול הדעת באופן הזה, זו הייתה ההכרעה. היה על זה דיון שלם, זו הייתה בקשת הוועדה וזה מה שכתוב. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 16, בסעיף שמתייחס לתעודת הסמכה למשגיח. כאן יש שני תנאים, אחד שהוא עבר בחינה בכתב, שכאן נוסף דיוק באיזה תחום הבחינה, בתחום דיני הכשרות, תקני מועצת הרבנות הראשית לישראל ונהליה, או שהוסמך לרבנות ("יורה יורה") מטעם הרבנות הראשית לישראל וכו'. הנושא השני הוא נושא שנשאר פתוח, הוא התנאי שמועצת הרבנות הראשית השתכנעה כי הוא אדם הראוי להשגיח על ענייני הכשרות וכו'. כאן הוועדה רצתה לבדוק אפשרות שייקבעו איזה שהן אמות מידה או משהו שיבהיר בצורה יותר ברורה מה הקריטריונים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי פסקה (2) אני מזכיר שהוועדה שקלה לכתוב שאמות מידה שייקבעו יפורסמו, גם מנכ"ל המשרד ביקש בעקבות שיחה עם הרב הראשי להמתין עם הסעיף הזה, אז סימנו את זה בצהוב, אבל אנחנו צריכים להכריע בזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, זו הבקשה של הרב הראשי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, כשאתם רוצים להוריד את אורח החיים, אנחנו לא יכולים להוריד את אורח החיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההצעה של יושב ראש הוועדה שאמות המידה יפורסמו. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> יש חוות דעת הלכתית של הרב הראשי לישראל, של הרב קלמן, בנושא הזה שמסבירה למה צריך את התנאי הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הייתה שאלה אם צריך את התנאי שלא, אבל לגבי פרסום של אמות המידה, אתם אמרתם שיהיו אמות מידה שיפורסמו ואז אמרתם שאתם רוצים לבחון את זה בעקבות שיחה עם הרב הראשי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בדקתי עם הרב הראשי והוא כתב חוות דעת בצורה מאוד ברורה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שלא יהיו אמות מידה שיפורסמו? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תלוי על מה. אם מישהו חושב עכשיו שאנחנו נפסול מישהו ששירת בצבא, התשובה היא לא, אין דבר כזה, זה לא חלק מאמות המידה ולא כלום, זה לא חלק מהבדיקה של אורח החיים גם כן. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> כל ועדת מועצה שפועלת תוקם כדי לבדוק האם משגיח הוא ראוי ואורח חייו מתנהל על פי ההלכה כנדרש, כדי לבחון את זה תוקם ועדת מועצה. כמו שיש ועדת מועצה של רבני עיר שבוחנת את השאלה הזאת למועמדים שמבקשים כושר לרב עיר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא חייב להיות ועדת מועצה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה נשמע הגיוני והרב הראשי הוא בוודאי הסמכות, אבל זה צריך להיות שקוף. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא יכולה להסמיך למה שהיא רוצה, היא לא צריכה מתוך חברי המועצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא סעיף שפוגע בזכות העיסוק. למה אני לא יכולה להיות - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה עם משגיחות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משגיחות, כבר דנו בזה וזה הועבר, אבל השאלה פה היא שאלת אורח החיים. משגיחות, היה לנו דיון ארוך על זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ראיתי בטלוויזיה בדיון הקודם על הסיפור הזה שיהיו שתי מועצות דתיות והשר מחליט להעביר ממועצה דתית למועצה דתית בטענה שהמועצה זה, אז ככה, חברים, אני מכירה את העולם הזה, השתתפתי ולקחתי חלק פעיל בבחירות של רבני ערים, של רבנים ראשיים, אין יותר סבוך מזה. רמת היחסים האישיים שם זה לא דומה אפילו למה שקורה פה בכנסת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל בקצרה, זה סעיף שכבר דנו בו פעמיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יכול להיות שחברי הכנסת פשוט לא מודעים עד הסוף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אבל אני לא יכול לחזור הלוך חזור הלוך חזור. כיוון שאני מכבד אותך אני אאפשר לך, אבל תעשי את זה בבקשה בקצרה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רצתי במיוחד בשביל הדבר הזה. יש עכשיו סיפור, יש רב - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, עזבי רגע סיפורים, מה הטענה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה מפקיד את זה בידיים של שר בלי פרמטרים אובייקטיביים על פי מה הוא צריך להחליט, אתה נותן את זה לסחטנות פוליטית וללחצים אישיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז בשביל עשינו כמה פעמים, גם גידרנו את זה, גם הבנינו את שיקול הדעת של השר, גם הכנסנו חובת היוועצות. עשינו פה עוד כמה דברים כדי לגדר את הסיכון הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ראש העיר לא קשור לאירוע, נכון? לפי מה ששמעתי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זו בעיה. אני היום שרה, אני מסוכסכת רצח עם ראש העיר או עם הרב המקומי, כי הוא לא עושה מה שאני רוצה, הוא לא ממנה לי את המשגיחים שאני רוצה, הוא לא משתף איתי פעולה פוליטית, מה אני יכולה לעשות? אני אטען שהוא לא מספיק טוב, שהוא לא יכול לעמוד בזה מקצועית, אני אמציא אלף ואחד דברים, כי זה שיקול דעת, נכון? ואז בסוף אני אקבע את המצב שאני לוקחת סמכויות מרב מקומי לרב אחר שהוא טוב לי ויש לי כבר כמה דוגמאות בראש שאני יכולה לדמיין מה יכול להיות. אתה נכנס פה, כי לא סתם שירותי הדת בישראל הם פוליטיים עד הקצה וכל בחירה של רב עיר היא פוליטית לחלוטין. אז אתה חייב שיהיה שם גם אפילו שיקול דעת גם – כאילו מילה לראש העיר. כי בסופו של דבר - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא על רב. רק אני אדייק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הרב הזה לא מתאים לי, אני חושבת שהוא לא מספיק, אז אני לוקחת – הטענה ששמעתי ממנכ"ל משרד הדתות שאנחנו עושים הפרדה, אם אתה עושה הפרדה איך היום ממנים - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת יוליה, כשהיית בטלוויזיה וראית את הדיון, בדרך כנראה פספסת חלק, מחילה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איך ממנים היום יושב ראש מועצה דתית? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שנייה, הדיון פה הוא בכלל לא על הרב, הוא על המנהלה, אז מה זה קשור לזה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודעת, אז יהיה רב שהוא לא מתאים לי אז אני אקח ממנו את כל הסמכויות, מלכיאלי, אז אני ארוקן אותו מתוכן, ואז אתה אומר - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל הרב יישאר נותן את חוות הדעת הרוחנית והדתית שלו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הרבנים בסוף נהנים מזה שיש להם את הסמכות לתת כשרות לעסקים בתוך התחום שלו ואז אתה תבוא למועצת מטולה, שיושב ראש העיר שם לא טוב לך, הרב אולי פחות חרדי ממה שאתה רוצה, ואז אתה תגיד: לא, אתה לא יכול, אז הכשרות תהיה על ידי קרית שמונה, נכון? נכון. כי אנחנו מכירים מה קורה שם, אנחנו מכירים את הרב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> את עושה נאום פוליטי עכשיו? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קשור. אני לא עושה נאום בחירה, אף אחד לא רואה את זה, זה בינינו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני רואה שהגעת לפה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ראיתי בטלוויזיה ורצתי. יש לי או זה או שמחה רוטמן, מה אתה בוחר? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אני הרבה יותר נחמד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בוחרת פה, שמחה כבר זרק אותי פעמיים. תחשוב על זה, אוהד, אני באתי מהשלטון המקומי, האמירה של יהודה שאין קשר בין ראש העיר למועצה הדתית ורב, חרטא בפיתה, כי תמיד תמיד יושב ראש מועצה דתית זה תפקיד שהוא נסגר בהסכמים קואליציוניים אחרי בחירות, ככה זה עובד. כשבוחרים רב עיר זה תמיד בתוך הקואליציה. רעות, את ישבת על זה, את יודעת את זה, זה לא בחלל ריק. אז לפחות אם אתה רוצה לקחת סיפור של כשרות מאותה מועצה דתית מקומית, תשאל את ראש העיר, הוא גם מממן את זה ב-40%. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יוליה, עשינו על זה דיון ארוך מאוד, גם עשינו פה צעדים, תיקנו את הנוסח הקודם שהיה. בסוף יש פה רשות מנהלית שאם מועצה דתית מרגישה נפגעת מהחלטה של השר שהיא החלטה פוליטית או אישית או אני לא יודע מה, יש לה למי לפנות, היא יכולה להגיש עתירה בעניין הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בג"צ? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא רק לבג"צ. וגם אני אומר, גידרנו את שיקול הדעת, הבנינו את שיקול הדעת באופן - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> קודם כל יש ייעוץ משפטי של המשרד וגם של משרד המשפטים שמנחים את השר בהקשרים המשפטיים של - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל עכשיו יש חוק של שמחה רוטמן שזה לא מנחה ושר יכול לקבל החלטה מה שהוא רוצה. תקשיבו, זה לא עובד ככה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> יוליה, אנחנו יושבים פה שעות ודנים בזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני. אם לא הייתי מכירה את כל התחום הזה וגם מתוך ה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יוליה, אבל כיוון שדנו בזה וגם תיקנו אותו, אני מרגיש שסך הכול הגענו למשהו שהוא סביר, אז אני לא רוצה עוד פעם לפתוח את הדיון מחדש. אני לא מתעלם ממה שאת אומרת, אני אומר שהחשש הזה כבר עלה כאן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא חשש, זה ניסיון, גם מוניציפלי וגם מבפנים. אתה רוצה, לפחות תשאל את ראש העיר. אמרו לי שהוא מחוץ לתחום, אבל ראש העיר מממן את המועצה הדתית ב-40%, אז למה הוא מממן אותה אם הם לא ממלאים את תפקידם? אתה יודע שיש היום רבנים מקורבים לש"ס שבו זמנית הם עושים כשרות בשלוש רשויות מקומיות והכול סבבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תחשוב על זה, יש משהו בדבריה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אני לא אמרתי שאין משהו בדבריה, הפוך, אני אומר שיש משהו בדבריה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם לא היה מצ'ינג של הרשות המקומית, ניחא. אם לא היה מצ'ינג זו הייתה אוטונומיה, אבל יש מצ'ינג. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני בעד לבטל את המצ'ינג. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק, אבל כל עוד יש מצ'ינג יש לרשות המקומית סיי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בואו נבטל את זה, תגישו הצעת חוק, אני אתמול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה יש מצ'ינג? אתה יודע, אם עושים נעברות, שהרשות המקומית שממנה זה מועבר לא תשלם את המצ'ינג. היא צודקת, לפחות הרשות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אמרנו, משק כספים סגור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה חוזר לסיפור של משק כספים סגור, נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מעביר את הסמכויות, שהרשות שזה עובר ממנה לא תשלם כסף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הבנתי, אבל גם על זה ענינו קודם ואמרנו שזה חלק מהעניין שיוסדר באופן ההעסקה. דיברנו על הסיפור של משק כספים סגור וזה יוסדר, זה חלק ממה שאמרנו שצריך גם כן להיות מוסדר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רק נגיד שיכול להיות שכשיגיע הסעיף של משק כספים סגור יכול להיות שנצטרך לחזור - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שצריך להתייחס לנקודה הזאת, בסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי מצד אחד אתה מעביר לי את הסמכויות ו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, קיבלתי, קיבלתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה לייעוץ המשפטי. מה שסומן בצהוב. אני שואלת, זה לא פוגע בחופש העיסוק? אם אני רוצה להיות משגיחת כשרות - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא יכולה כי את לא עומדת ב - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא נכון, הם פתחו את זה, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אורח החיים, יבדקו את אורח החיים שלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה אני לא יכולה להיות? הרי בסוף זה מקצוע, למה אני לא יכולה להיות משגיחת כשרות? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כמו שגבר לא יכול להיות בלן במקווה נשים, אי אפשר הכול. יש דברים שיש בהם מגבלה הלכתית וככה זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו בכנסת ישראל. זה חוק. אנחנו מחוקקים חוק, מה זה מגבלה הלכתית? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא אומרת, כפי שגבר לא יכול להיות בלן במקווה נשים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה זה משהו אחר? זה אותו היגיון, למה זה משהו אחר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אישה יכולה להיות משגיחה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסיפור של השגחת נשים, כבר דיברנו עליו. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> יש בתי אוכל של נשים ונשים מעדיפות שיבואו אולי משגיחות כשרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל על זה דיברנו כבר והבהרנו את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת האם אני כאדם חילוני, למה אני לא יכולה להיות משגיחת כשרות? אני אעשה את זה מצוין, אני אדם מאוד רציני. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, אי אפשר לעשות כאילו שלא קיימנו פה כבר דיונים בסוגיות הללו. די, אנחנו לא פותחים כל נושא מאפס. עכשיו הנקודה שמונחת על השולחן זה איך אנחנו הופכים את הנושא הזה של אורח חיים למשהו שקוף שיש בו קריטריונים מסודרים שייחשפו לציבור. אני לא מבטל את העיקרון, אני רק רוצה שהוא יהיה ברור וחשוף לציבור. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> הסיפור הזה של אורח חיים דתי, זה לא שמשגיח בא והוא צריך להוכיח אורח חיים דתי, כמו ברישום נישואין להוכיח יהדות, הסיפור הוא בדיוק הפוך. בא משגיח, אם הרב טוען שהוא לא עומד באורח חיים דתי, אז מתחילה הבעיה שלו, או לחילופין אם מישהו שרוצה להתנכל לו או לא יודע מה, הולך להשטנקר עליו ו - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מצטער, הפרשנות שלך לסעיף הזה היא פשוט הפוכה ממה שכתוב. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> נכון, ולכן רציתי לומר שאם הרציונל של החוק הוא - - - אז צריך להיות פירוט. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, אני אומר בפרקטיקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עזוב פרקטיקה, אנחנו מדברים על לשון החוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כאן כתוב שאי אפשר לתת לו את ההסמכה אלא אם מועצת הרבנות השתכנעה שיש לו אורח חיים על פי ההלכה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> וצריך להגדיר על פי מה היא משתכנעת. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> נכון, ואתה יכול לקחת את ההסמכה אם השתכנעת שהוא נתן נתונים לא נכונים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, אתה לא יכול לתת לו מראש. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל זה מנוסח הפוך, עמיחי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל בודקים את זה במסגרת ההסמכה, לא? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מדובר באדם שהוא לא בהכרח - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב יכולה להיות משגיחה ביקב? כי ביין יש השגחות מהודרות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> נאמר פה קודם שיש חוות דעת של הרב הראשי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, לפי מה שממורקר כאן בצהוב, משגיח כשרות יכול לבוא אך ורק מהמגזר החרדי, האם אני מבין נכון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, המגזר הדתי. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> הסעיף הזה מחולק לשני תתי סעיפים, האחד עוסק בקריטריונים מנהליים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אני לא שומע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> פה זה תפיסת עולם דתית, שהוא אדם דתי. אני לא יכול להיות משגיח, אני גם לא מבין בזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להיות, אבל לא משנה, זה לא רק שהוא – הוא חייב להיות חרדי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חרדי ליטאי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא צחוק. על פי מה שכתוב כאן, לא יהיה אף אחד מהמגזר שלך משגיח כשרות, אתה מבין את זה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מפני שאף אחד מהמגזר שלך לא עומד – מועצת הרבנות הראשית, אתה לא תשכנע אותם שאתה אדם ראוי להשגיח כשרות אם אורח החיים שלך לא מתנהל על פי ההלכה כנדרש. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה אתה אומר את זה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה באמת תמים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא תמים, אבל אני חושב שאתה קצת מגזים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם אתה לא רואה את זה אז אתה - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה זה השטויות? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה זה השטויות? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כי זה לא נכון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה ועוד איך נכון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה פוליטיקה? אתה רוצה נאום? תעשה נאום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה פוליטיקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, משרד המשפטים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רק מבקש, משרד המשפטים, ערב טוב, והייעוץ המשפטי של הרבנות, אני מבקש שאתם תתייחסו עוד מעט לסוגיה הזאת, אז תהיו מוכנים. כן, בבקשה. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> התחלתי לומר שהסעיף הזה מורכב משני תתי סעיפים, האחד עוסק בקריטריונים שהם קריטריונים מנהליים, מדובר בתעודה שהתקבלה מאת מועצת הרבנות הראשית, או הסמכת יורה יורה, כל הדברים האלה, אדם שעמד בבחינות וכו' וכו', והסעיף השני הוא סעיף של שיקול דעת והוא סעיף אפריורי. כלומר אני לא מבינה למה צריך את שתי ההתניות האלה בתוך הסעיף הזה, די בכך שאדם עמד בבחינה בכתב של מועצת הרבנות הראשית בתחום דיני כשרות וכו'. אם תמצאו שאורח חייו הוא לא תואם את מי שאמור להיות משגיח כשרות אז תפעלו נגדו, למה צריך מלכתחילה שמאן דהו ישתכנע? במה הוא ישתכנע? מה צריך לשכנע? אם אני באה עם תעודה ואם אני באה עם כל מה שנדרש כדי שאני אוכל להיות משגיחת כשרות, מה אני צריכה לשכנע עוד מישהו? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את אומרת בוא נהפוך את הדיפולט. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> בן אדם יחתום על תצהיר שהוא - - - << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> למה צריך תצהיר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא אני מחליט ולא כלום, בסוף - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני הבאתי תעודה ועברתי הסמכה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לרבנות הראשית, אנא התייחסותכם. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אני חוזרת על מה שאמרנו בפעם הקודמת, שהדרישה הזאת היא לא דרישה טריוויאלית, יש פה פגיעה בחופש העיסוק. זו דרישה שהיא לא טריוויאלית והיא פחות מקובלת, למרות שבתחום הזה יש כמה תפקידים שזה כן נדרש מהם, כמו כשירות לרב עיר, כשירות לדיין, זה בתוך העולמות האלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אורח החיים? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> כן, בודקים את אורח חייו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה גם לא בסדר. תשנו את זה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> בסדר, אני מציגה את זה. במסגרת הבחינה של הנושא אנחנו קיבלנו את העמדה ההלכתית - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אני לא מצליח לשמוע תשובה. יוליה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, גם שם זה בכשירות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה נבחר. רב העיר הוא נבחר. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> שם זה נבחן בתנאי הכשירות. קיבלנו חוות דעת מפורטת הלכתית של הרב הראשי שמסבירה למה זה תנאי שנדרש מבחינה הלכתית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל הרב הראשי הוא אינטרסנט בעניין הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, אי אפשר ככה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לכן חשבנו שלמרות הקושי אין פה מניעה משפטית, אבל אני אגיד שהתוספת הזאת לגבי אמות המידה, לנו היה ברור שזה צריך להיות מיושם בצורה שוויונית. לא התייחסנו לאופן היישום בחוק, זה יכול להיות באופן שהרבנות תבחר, בין אם זה ריאיון, תצהיר, אבל היישום צריך להיות שוויוני לגבי כל המועמדים וצריכה להיות שקיפות ולסירוב צריכה להיות חובת הנמקה לפי כללי המשפט המנהלי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את מרגישה שצריך את מה שאמרת עכשיו לעגן בנוסח או שהנוסח עכשיו מספק? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אנחנו חושבים שהחובה הזאת קיימת בכל מקרה. עלתה הצעה לעגן את זה בנוסח ואנחנו לא התנגדנו, אבל זה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוהד, אתה מבין שאף אחד מהמגזר שלך לא יהיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איזה קשקוש, איזה הבלים. על סמך מה אתה אומר את זה? למה שנאת החינם הזאת? למה? זה לא נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כי הוא לא על פי ההלכה. אולי אפשר להציע, 'ואורח חייו דתי'? אפשר? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא מתנהל על פי ההלכה. לא, הפוך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אורח חייו דתי, זה יותר פלורליסטי, אלה חובשי כיפות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא. הפוך. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> חבר הכנסת לוי, אורח חייו שמתנהל על פי ההלכה לא מחייב שיוך מגזרי, או כיפה על הראש או כיסוי ראש, ולכן נראה לי שמה שנכון לעשות זה באמת להוסיף בנוסח לשם הרגיעה והחששות המובנים או לא, חובת הנמקה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> חובת הנמקה ממילא קיימת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את רוצה להציע נוסח שהכול יהיה על פי אמות מידה שוויוניות? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדם, אם הוא עמד בכל הקריטריונים והקריטריונים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אורית, את רוצה להציע נוסח בדבר הזה שירגיע את העניין? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> חובת הנמקה ממילא חלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא חובת הנמקה, מה שהיא אמרה, קריטריונים שוויוניים. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אפשר לוותר על הסעיף הזה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> למה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ככה. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> שזה אומר מה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ככה. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> מה זה ככה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ככה זה ככה. צריך להפעיל את הראש, להבין מה הסעיף הזה, כמה הוא חשוב. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> לא, אני מפעילה את הראש. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אז תפעילי עוד הפעם. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> חבר הכנסת מלכיאלי, אם אתה חושב שאתה תעליב אז יהיה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אורית, תנסחו ביחד איזה משהו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לסמן אצלנו שהיא אמורה לתת לנו נוסח? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, אמרתי, שתציע נוסח. חברים, ב-20:00 ניפגש שוב, הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:45 ונתחדשה בשעה 20:08.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, אנחנו ממשיכים בדיון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לחזור, ברשותך, לממש דקה ורבע לעמוד 16, סעיף קטן (2). אני מוטרד שכתוב 'מועצת הרבנות הראשית השתכנעה כי הוא אדם הראוי להשגיח'. אני מבקש מאדוני, בראשית א', פסוק כ"ז, ויברא אלוהים את האדם בצלמו, זכר ונקבה ברא אותם. בתיקון אני מבקש להכניס אדם ואישה, או איש ואישה, כדי שהרבנות הראשית לא תמנע ממשגיחה להתמנות ותגיד רק אדם. לכן אני מבקש שיהיה כתוב אדם ונקבה ואיש ואישה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש חוק הפרשנות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כדי שלא יהיה ספק. יבואו אחר כך ויגידו, סליחה, כך החוק אומר. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש חוק הפרשנות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, חברים, זה צריך להיות בגופא. אני הולך לבראשית א' פסוק כ"ז, בצלמו זכר ונקבה ברא אותם. דבר שני, צריך לרכך. מועצת הרבנות הראשית, עם כל הכבוד אנחנו נותנים לה יותר מדי כוח וצריך לראות איך מרככים את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים התייחס לזה. כן, בבקשה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> ביקשתם שאני אציע טיוב, אני חושבת שאפשר להוסיף בסיפה, בהתאם לאמות מידע שתקבע. מועצת הרבנות הראשית השתכנעה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל אמרנו שצריך את עיקרון השוויון בעניין הזה, על פי אמות מידה שוויוניות וכו'. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> כל אמות מידה צריכות להיות שוויוניות, כל אמות מידה שהרבנות קובעת, כל אמות מידה שמשרד כלשהו קובע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שהרבנות קובעת, מחר אמות המידה יהיו רק לגבי אדם זכר גבר, זה אמות מידה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אני חושבת שהטענות האלה הן טענות שעולבות ברבנות הראשית שלא בצדק. הרבנות הראשית - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שזה נתון לפרשנות, אדם זה גבר. בראשית א' פסוק כ"ז. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רק מבקש שאת הסיכום שיש לכם עם נציגת משרד המשפטים, תכתבו את כל הדבר הזה, כמו שהיא הציגה. היא הציגה את זה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה לא שאנחנו חושבים שזה לא יהיו שוויוני, זה בוודאי יהיה שוויוני ובוודאי יתכוון גם לנשים, אבל אני לא חושבת שצריך לכתוב משהו בהתייחס דווקא לרבנות הראשית כי לא מאמינים ברבנות הראשית ולא סומכים על הרבנות הראשית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ברור שזה מגיע משם, אוהד. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> צריך להתייחס לרבנות הראשית בדיוק כמו שמתייחסים לכל משרד ממשלתי אחר ואותם כללים מנהליים חלים עלינו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ולכן את השינוי הזה לא צריך לכתוב. צריך להשאיר אותו כמו שהוא, טיפה אמון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקיי, הסעיף הבא. די, מיצינו את העניין. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אני רוצה להעיר על הסעיף הזה. יש כאן אי הבנת הנקרא לדעתי ואני חייב להעיר על הסעיף. בסעיף (1) כתוב שהוא עמד בבחינה שנערכה בכתב בתחום דיני הכשרות, תקני מועצת הרבנות הראשי ונהליה או שהוסמך לרבנות יורה יורה. איני מבין מדוע צריך יורה יורה למשגיח כשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, או או. אחד שיש לו תעודת רב שכונה לא צריך לעבור הסמכה למשגיח כשרות. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> זה פשיטא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה מה שכתוב. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לא צריך את זה בכלל. אוהד, אתם פשוט לא מבינים בהבנת הנקרא, אני מצטער, כאן לא יושבים רבנים ואני כאן רב ואני אומר את עמדתי. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> כבוד הרב, התנאים האלה נקבעו על ידי הרב קלמן. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> בסדר גמור, אני רוצה להוסיף מילה. אני הערתי על זה במועצת הרבנות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אחד שיש לו יורה יורה צריך לעבור מבחן עוד פעם? << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לא, אני רוצה לומר שאפילו מישהו שיש לו יורה יורה, שזה אומר איסור והיתר בלבד, לא שישה מבחנים שהוא צריך לעשות אותם בחמש שנים, אלא אפילו מבחן יורה יורה שעושים אותו בשנה, מי שלמד יורה יורה לא יכול להיות משגיח כשרות? על מה אתם מדברים בכלל? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מה שכתוב שם. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אז הוא יצטרך לגשת גם לבחינה של משגיחי כשרות. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> יורה יורה, במה שכתוב כאן בסעיף, פירוש הדבר שש בחינות ברבנות הראשית ואני רוצה לומר שמספיק שלמד יורה יורה, שזה איסור והיתר, שזה תערובות בשר וחלב ומליחה, שזה עיקר יורה יורה, ומי שעבר את זה יכול להיות פעמיים משגיח כשרות, כי המבחן הוא פי שלושה ממבחן כשרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> להבנתי מי שהוסמך לרבנות לא עובר את המבחן, כי כתוב או. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> מיותר לחלוטין שצריך שש בחינות. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> הוא לא עובר את הבחינה למשגיח כשרות, הוא כן עובר בחינות כדי לקבל את ההסמכה. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> הוא לא צריך הסמכה בשביל זה, אפילו תעודת משגיח שלומדים אותה בשלושה חודשים, כל שכן איסור והיתר - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה מספיק? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה להציע הצעה. מי שעמד בבחינה שנערכה בכתב ומי שיש לו יורה יורה, או, להוסיף גם כן, עבר את המבחנים של איסור והיתר, אלה יהיו פטורים. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה לאו דווקא, כי המבחן עכשיו זה מבחן אחד, עוד מעט זה יהיה שני מבחנים. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> מספיק מבחן אחד, לא צריך יותר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם יורה ויורה מחר יהיה שני מבחנים, אם איסור והיתר יהיו שני מבחנים, הוא יצטרך לעבור שני מבחנים. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> נכון, זה אמור להיות עכשיו שניים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרב שלוש, לא צריך לצעוק. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> צריך בשביל זה את האישור של הרב הראשי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם איסור והיתר מחר יהיה שלושה מבחנים הוא יעבור שלושה מבחנים, אבל אם זה היום מבחן אחד, האיסור והיתר בהחלט עונה על הצרכים של מעל משגיח הכשרות. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה עניין הלכתי, אני חושבת שצריך את האישור של הרב הראשי. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אני גם כאן נמצא ואני הערתי על זה במועצת הרבנות ומועצת הרבנות התלבטה בספק שלי, לא קיבלה הכרעה. כשאת אומרת הרב הראשי, הרב הראשי לא אמר את דבריו בהחלט בישיבה ואת זוכרת את זה. הוא אמר אני מציע ו - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אני אומרת שיכול להיות שאפשר לפתור את זה בזה שכתוב בחינה שנערכה בכתב על ידי מועצת הרבנות הראשית בתחום דיני הכשרות, זה נחשב בחינה בתחום דיני הכשרות, לא צריך להכריע בזה עכשיו. נראה לי לא נכון לכתוב איסור בחינה כזו או אחרת, כי מחר הרבנות תערוך בחינות אחרות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל זה מוגדר כאיסור והיתר. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא יודעת, מחר תקראו לזה משהו אחר, אתה מעגן בחוק משהו שהוא לא קבוע, שיכול להיחשב בחינה בדיני כשרות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע להחליף את ה'יורה יורה' ב'רואה יורה'. בזה אני מבין יותר טוב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מדייק. הרב קלמן, נשיא מועצת הרבנות והרב הראשי לישראל, אמר שמי שעבר איסור והיתר ייחשב כאילו יש לו את התעודה הראויה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כן, ודאי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקובל, חד משמעית. אז אנחנו אומרים לצורך הנושא הזה, מי שיש לו את ההסמכה, או יורה יורה או שעבר את המבחנים באיסור והיתר יחשבו שהוא מוסמך למשגיח כשרות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה מנטרל את השיוך לאיזה שהיא קבוצה או מגזר ושם את הידע ההלכתי במרכז וזה מה שחשוב כאן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הרי אין ספק, מה שאומר הרב שלוש הוא נכון, המבחן של משגיח כשרות הוא בערך 1% מהמבחנים באיסור והיתר. איסור והיתר כולל בתוכו את כל דיני הכשרות ב-99% ולכן מה שאומר הרב קלמן, שמבחינתו משגיח כשרות, ההסמכה שלו או יורה יורה או איסור והיתר, ייחשב כאדם שמוסמך להיות משגיח כשרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לפיכך אני מציעה שיהיה כתוב שמועצת הרבנות תיתן תעודה המסמיכה אדם שישמש כמי שעומד בכל אלה: אחת, הוסמך לרבנות יורה יורה או מה הוא אמר, איסור והיתר, שתיים, עמד בבחינה בתחום זה וזה בנפרד, שלוש - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אתם אומרים את אותו דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת אותו דבר, אבל הניסוח פה קצת מסורבל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו נוסיף איסור והיתר והחשש של היועצת המשפטית, שאם מחר הרבנות תקרא לאיסור והיתר איסור וריקוד, זה עדיין נחשב איסור והיתר. זה שנחליף את המילים זה לא - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> יהודה, אני אומרת שגם ככה כתוב בחוק שבחינה בכתב על ידי מועצת הרבנות הראשית בתחום דיני הכשרות, זה נחשב בחינה בכתב בתחום דיני הכשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, היום תחום דיני הכשרות זה מבחנים שמיועדים למשגיחים בלבד, הם מאוד מאוד - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> קורס קצר מאוד. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> זה נכנס בעינינו ואני לא חושבת שנכון להשתמש במונח שלא מעוגן בחוק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם זה נכנס ואתם אומרים שזה ברור לפרוטוקול שמי שעובר איסור והיתר זה נקרא מבחן בתחום דיני הכשרות, אין לי בעיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איסור והיתר זה לא תחום דיני הכשרות, זה משהו גדול, יש שם גם כשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא מכניס את כל דיני הכשרות בפנים, אבל הוא הרבה יותר רחב. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> נו בסדר, זה עדיין נכנס, זה דיני הכשרות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עד היום מי שהיה מגיע עם איסור והיתר היו מחשיבים אותו? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה נותן איזה עומק הלכתי וכתפיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הנה התשובה למה היא לא נכונה, כי יורה יורה לא נבחן על הנהלים, פטור מהנהלים, איסור והיתר לא נבחן על הנהלים. כשכתוב כאן תחום דיני הכשרות ונהליה, זה לא יכול להיכנס לאיסור והיתר ולכן איסור והיתר מקבל מעמד כמו יורה יורה ולכן אנחנו כן מכניסים איסור והיתר בנפרד וזה בנפרד. אם אני קורא את הסעיף אי אפשר להכניס את זה שם, ועכשיו תקראו עוד פעם ותגידו לי אם אני טועה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אורית, יש מקום בחקיקה שמדובר על הבחינה של איסור והיתר? זה שנכתוב את זה, צריך להבין מה זה הדבר הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זאת אומרת? מה זה יורה יורה? יש מקום בחקיקה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, יש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש שישה מבחנים. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, יש מקום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> גם איסור והיתר הוא חלק מהמבחנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בקיצור, מבחינתכם להשאיר את זה ככה זה מה שאת אומרת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אני אומר לך למה לא. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, צריך להוריד פה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בן אדם שעובר יורה יורה לא נבחן על הנהלים. למה אנחנו אומרים שאדם שהוא ברמה של מבחנים מאוד נמוכים אני שולח אותו להיבחן גם על הנהלים? כשאדם עובר יורה יורה הוא לא נבחן על הנהלים והוא לא צריך את זה, כשאדם עושה מבחנים של איסור והיתר שהם כמעט שווי ערך למבחנים של יורה יורה אני לא שולח אותו לעבוד על הנהלים. הסעיף הזה, אלא אם כן תשנו - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתם צריכים להגדיר מה זה המבחנים של איסור והיתר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> המבחנים של איסור והיתר מוגדרים ברבנות, הם חלק ממערך הבחינות הידוע. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז ברגע שאנחנו מזכירים פה יורה יורה אנחנו יכולים לכתוב: מבחן בתחום דיני הכשרות שהוא מבחן שרלוונטי, נכתוב את זה בצורה חקיקתית, לדיני הכשרות שנעשה לצורך הסמכה ליורה יורה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתם עושים טעות, כי לא המצאנו את המושג הזה עכשיו, מבחן באיסור והיתר, הוא חלק ממערך המבחנים שמחויבים בחוק כדי לקבל הסמכה לרב עיר או לרב אזורי. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> על זה הצבענו שלשום, על המבחנים הללו של איסור והיתר. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> הם לא מחויבים בחוק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה אתם אומרים לא? אי אפשר לקבל רב עיר, הוא חייב להיבחן על איסור והיתר. הוא לא יכול להיות רב עיר בלי איסור והיתר, זה חלק ממערך הבחינות של הרבנות. הרבנות מגדירה 12 מבחנים כדי להיות רב עיר. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> תכתוב מבחן על דיני איסור והיתר, ואז זה לא משנה איך יקראו למבחן, הדינים הם אותם דינים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, זו הכוונה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> לא, אבל אם הרבנות תקבע שני מבחנים הוא צריך שני מבחנים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, גם ארבעה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אבל אם הוא נבחן על דיני איסור והיתר זה מספיק גם מבחן אחד. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, מה שהרבנות תקבע שנכלל בתוכו דיני איסור והיתר, זה מה שהוא יצטרך להיבחן. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אם אתם רוצים, מסימן סט ביורה דעה עד סימן קכה. זה יוגדר יותר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם מפצלים את איסור והיתר אז אין אפשרות לקבל איסור והיתר בלי לעבור את שני המבחנים שיחליטו מחר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> צופי ערוץ הכנסת, אני מתנצל על השעמום המוחלט. אם אתם צופים בזה, אז אתם בבעיה קשה מאוד, לא יודע מה עובר עליכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוהד, זה צופה, זה לא צופי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה אבא שלו, אני מתנצל בפניך, אנחנו נשתדל לשפר את העניין בהמשך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו נוסיף כאן, שהוסמך לרבנות יורה יורה או שעבר את המבחנים של איסור והיתר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף הבא. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> על 20 אנחנו צריכים לדלג, אנחנו בסוף של הסוף אנחנו מבטיחים להחזיר לוועדה תשובה, לפי מה שיו"ר הוועדה ביקש. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> הבטחת לי זכות דיבור על סעיף 2יד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרגע אמרנו שאנחנו מדלגים עליו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל לא מדברים על הסעיף הזה עכשיו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרגע אמרנו שאנחנו מדלגים על הסעיף הזה, אנחנו נחזור אליו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עמוד 18, סעיף 24, הסעיף שעוסק במרשם העוסקים. בעקבות ההערות שנשמעו בוועדה אנחנו מציעים שבנוסף למרשמים שיהיו בכל רשות כשרות מקומית יהיה גם מרשם אחד מאוחד שהמשרד לשירותי דת יפרסם באתר האינטרנט שלו, רשימה מאוחדת של כלל העוסקים המופיעים במרשמי רשויות הכשרויות המקומיות, כך שמי שרוצה לעשות חיפוש על בית עסק יכול לעשות את זה בחיפוש אחד ברשימה אחת מאוחדת באתר המשרד לשירותי דת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הלאה, 2לד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תיקון סעיף 2לד, דיברנו על זה בדיון הקודם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זו הייתה הבקשה של היושב ראש ואני מתנגד לה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תן לו להסביר לפני שאתה מתנגד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש סעיף קיים בחוק שאתם לא מציעים למחוק, שמדבר על - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו דורשים את 80 התקנים שהאוצר הבטיח בסעיף הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> 100. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קודם כל זה 80 לפי מדרגות ומה שנמצא ב - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר קודם להסביר לעם ישראל על מה אנחנו מדברים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 2לד הקיים בחוק היום, שהממשלה לא הציעה לתקן בהצעה הממשלתית, אומר שהשר רשאי להסמיך מקרב עובדי מערך הפיקוח על כשרות מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולם או חלקם, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה. הסעיף הזה מתחיל כבר בעובדי מערך הפיקוח שלא ברור מה זה מערך הפיקוח. אנחנו הצענו להחזיר סעיף שנמחק, סעיף 2כט שנמחק, שהקים את מערך הפיקוח הזה, להתאים אותו כמובן להסדר החדש ולקבוע סעיף מקדים לסעיף הזה שאומר שהרבנות הראשית תפעיל באמצעות עובדיה מערך לפיקוח על הכשרות בהתאם להוראות חוק זה, סעיף שאחרי זה יתאים לסעיף הבא אחריו שאומר שמקרב העובדים האלה יוסמכו מפקחים שסמכויותיהם יהיו כך וכך. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> נקודה מהותית על הסעיף הזה. הסעיף הזה מדבר על היחידה של אכיפה בכשרות. בחוק הקודם היה ממונה אחד שהוא היה ממונה גם לאשר את המועצות הדתיות המוסמכות וגם את גופי הכשרות הפרטיים. אני חושב שנכון להכניס פה אחרי המילה 'פיקוח', שיובהר שזה פיקוח הלכתי, אחרת אתה נותן לו סמכות מעל מנכ"ל המשרד לפקח על כל העבודה של המערך הזה. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> הפעילות של הפיקוח נעשית על מקומות שיש בהם כשרות כחוק ונעשית גם פעילות במקומות שאין בהם תעודת הכשר ומוצגים ככשר ומכשילים את הציבור. סמכות הפיקוח חייבת להינתן בכל מקרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד פעם, לא הבנתי. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אני לא חושבת שיש כאן בעיה כי כתוב - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, לא הבנתי מה הרב אומר. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> מה שעמיחי מנסה לומר, שהפיקוח יהיה הלכתי, אבל יש פה גם נהלים ויש גם הונאה בכשרות, איפה זה בא לידי ביטוי? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה אומר דווקא לא לצמצם את זה. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> לא. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> התקנות שמבוקש זה: הרבנות הראשית תפעיל באמצעות עובדי המערך לפיקוח על הכשרות. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> על רשויות כשרויות מקומיות ועל שירותי ההשגחה שהם נותנים. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אם אין משגיח במקום, זה חלק מהנושאים שבהם רפי יוחאי מתערב. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> הם אומרים לפקח על קיום ההשגחה, לא על המועצות הדתיות. על המועצות הדתיות המשרד מפקח. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אם אין משגיח במקום? אם המשגיח נפקד ולא ממלא את התפקיד שלו או - - - << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> יש את ההשגחה ויש פיקוח על רשויות הכשרות, זה היה בחוק הקודם. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> בתחום הכשרות. זה בסדר, כל עוד זה בתחום הכשרות. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> זה מה שאני אומר, שזה יהיה פיקוח הלכתי. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה לא רק הלכות, זה נהלים, תקנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי תקני הכשרות. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, אני לא חושבת שיש סיבה לצמצם. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני עבדתי ארבע שנים במשרד והמכשלה העיקרית - - - << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> מדובר כאן רק בסעיף שנותן את סמכויות הפיקוח, שמסדיר סמכויות פיקוח. אחר כך יהיה אפשר לבנות באמצעות מזכר, מה שמשרד המשפטים אמר - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה פשוט מסדיר את הסמכות באופן כללי ואחר כך יפרטו. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אחר כך במזכר או בסעיף הבנות אפשר לפרט את ה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הסעיף הזה שחוזר בעצם מאפשר גם לאוצר למלא אחר ההתחייבות שלו בחוק, זה לא משתנה מהחוק הקודם לנוכחי, שמאפשר לו לתקצב עד 80 תקנים בשלב הראשון לצורך פיקוח ומערך הפיקוח של הרבנות. אני מצפה לשמוע מילה מהאוצר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בשמחה אני אתייחס. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה קיים בחוק, התקנים האלה זה לא תוספת, הם קיימים בחוק הקיים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אתקן. התקנים לא מופיעים בחוק, הם אכן נשמרו בתוכנית הרב שנתית כשהחוק עבר לכשהחוק ימומש. אפשר לשמור כסף, ואם השימוש משתנה, אנחנו לא מקצים אותו גם אם השימוש הוא אחר. ככל שתהיה הבנה, וזה הממשלה צריכה להגיע, אגב שוב הגיעו כממשלה שאין פה משמעויות. ככל שהממשלה תבין שיש משמעויות וצריך עוד מפקחים או עוד משגיחים או מה שלא צריך, אז לממשלה יש מקור ממנו להקצות. היא לא מחויבת להקצות אותו בכלל, להיפך, אם עכשיו היינו אומרים אחרת, אם היינו משנים את החוק באופן מוחלט - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה שאת אומרת זה ש ה-40 מיליון לא התאדו, נצטרך לחזור אחרי זה להגיש תוכנית איך מוציאים אותם. תודה רבה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נכון, הם נמצאים בתוכנית הרב שנתית, הם יוקצו לפי צורך ולא לפי - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקובל. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אני הייתי ארבע שנים במשרד בתפקיד של מנהל תחום כשרות, המכשלה העיקרית שלי, ומופיע על זה פרק שלם בדוח מבקר המדינה, זה חוסר הבהירות של חלוקת התפקידים בין הרבנות הראשית למשרד. מבקר המדינה מתייחס לזה, מתייחס לכשלים של זה. צריך להבהיר שהרבנות הראשית היא מפקחת מבחינה הלכתית על הדברים האלה. הנוסח פה, תקרא אותו, היא מפקחת לפי חוק זה, החוק הזה קובע משק כספי סגור ו - - - << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> זה חוק פלילי. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, מופיע הכול בחוק הזה וכתוב לך שהרבנות הראשית תפקח פיקוח על הכשרות - - - << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> אבל סעיפים (3), (4) ו-(5) זה חוק פלילי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל משק כספים זה לא בתחום האחריות שלהם. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לכן צריך להבהיר את זה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> משק כספים זה לא כשרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו מדברים על כל ההוראות של החוק, זה לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אולי החידוד היחידי שצריך לומר, שהם לא מתעסקים בנושאים מנהלתיים, אבל משגיח שלא נמצא במקום אז אין כשרות, אבל הוא לא יכול לבדוק עכשיו את משק הכספים הסגור, הוא לא יכול לכתוב דברים שהם האם המחלקה יושבת כאן או כאן. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אבל זה לא סמכויות שלו. סטנדרטים, זה נמצא בעשרות ומאות חוקים, לא בדקתי, בטח מאות, זה סמכויות כניסה למקום, זה לא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי תשנו את זה לפיקוח לעניין הכשרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מעיר פה נכון היועץ המשפטי לוועדה שהסעיף הזה הוא תוספתי על סעיף 2לד(א) שמקנה לשר, השר רשאי להסמיך מקרב עובדי מערך הפיקוח על הכשרות מפקחים שנתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, טה טה טה. זה רק סעיף שפותח ומציג את זה שבכלל יש מערך כזה, זה הכול. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסוף השר מחליט מה חלקן ומה כולן, אם בסוף השר מחליט שהוא נותן עכשיו אחרי שהחוק הזה עובר, הוא מנחה את הרבנות מה התפקיד שלהם, מנחה את אגף הבקרה מה התפקיד שלהם, זה בדיוק הסעיף המקורי מלמעלה. אנחנו קוראים חצי מהסעיף ולכן זה לא מסתדר לנו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הסעיף הבא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 2לט שמופיע לכם שבכוונת היו"ר לפרסם, אנחנו מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה הצענו היום נוסח נוסף, נוסח מעודכן, של ועדת ההשגות. אני מציע שנדון בזה אחרי שנסיים את שאר הדברים שנשארו לנו פתוחים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא ייכנס פה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו נחליט איפה הוא ייכנס. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את כל הדברים המעניינים אנחנו שומרים לסוף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הסעיף הבא זה תיקון סעיף 4, שזה ההתייחסות ליבואן. דיברנו על זה מקודם ואמרנו שהכוונה להחזיר את סעיף 7א שנמחק בהצעת החוק ו - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ובלבד שזה לא חל על בשר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז אני אקריא את 7א ואני אגיד מה מתוכו נכנס. יבואן לא ישווק בישראל מצרך מיובא תוך הצגתו בכתב ככשר אלא אם כן מתקיימים לגבי המצרך תנאים אלה. יש פה שני תנאים, (1) המצרך קיבל תעודת הכשר ו-(2) לעניין מצרך מיובא שמקבל תעודת הכשר מגוף נותן הכשר, זה לא רלוונטי ברגע שמורידים את הגופים נותני ההכשר. לכן אנחנו דורשים שברגע שיבואן מייבא והוא מציג את זה ככשר, זה צריך להיות רק אם הוא קיבל תעודת הכשר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבטלים את 7א ו-7ב. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, מחזירים אותם. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> חשוב להבהיר שלעניין תוצרת בשר, יבוא בשר, יש את חוק בשר ומוצריו ששם כתוב: לא ייבא אדם בשר. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> צריך גם להוסיף את הסעיף הזה לעונשין. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> צריך להכניס אותו גם לעונשין וגם למערך הפיקוח, לסעיף 2לו. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זו הייתה טעות שסעיף 7א נשמט מהעונשין, הדבר לא מאפשר גם לקבוע תקנות עבירות מנהליות ולאכוף אותו בקנסות מנהליים. אין מודל אחר של עיצומים כספיים ואין מודל גם של עונשין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> את אומרת שהוא לא היה בסעיף של העונשין? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הוא לא היה בסעיף העונשין. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> הוא לא היה כי הייתה כוונה לקבוע עיצומים כספיים ולא להכניס לעונשין. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בשורה התחתונה, כיום בחוק בהיעדר מנגנון זה הפך להיות בעצם סעיף לא אכיף. הוא לא נמצא בעונשין, אין מנגנון אכיפה אחר, אין יכולת לקבוע עבירות מנהליות. בתחילה בהצעת החוק הממשלתית חשבנו לתקן את זה בדרך אחרת. בעקבות ההערות שעלו מנציג ארגון קהלת הבנו דרך ההערה שיש תרחיש שהוא לגיטימי שלא לקחנו אותו בחשבון, שלא רצינו לאסור אותו, ולכן במקום להציע נוסח חלופי אנחנו חוזרים לנוסח הקיים של 7א, פשוט צריך לתקן ולהוסיף אותו לסעיף העונשין ואז יהיה אפשר לקבוע תקנות עבירות מנהליות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> הכוונה לסעיף בתזכיר המקורי? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> כן. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מעולה, מצוין, זה הנוסח המדויק מהתזכיר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, זה הנוסח של החוק היום. 7א רבתי כמו שהוא בחוק היום פשוט לא יימחק. הצענו בהצעה הממשלתית למחוק אותו, הוא לא יימחק. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> הוא יעבור התאמה. אני יכולה להקריא את הנוסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אמרתם שגם 7ב חוזר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא רק 7א. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 7א רבתי? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אני אקריא לכם: יבואן לא ישווק בישראל מצרך מיובא תוך הצגתו בכתב ככשר, אלא אם כן ניתנה לגביו תעודת הכשר. זה הנוסח של הסעיף. זה ביחד עם לתקן גם את הפיקוח וגם את העונשין. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם אנחנו לא שמים את העונשין אין לזה משמעות דה פקטו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשתעודת הכשר, לפי ההגדרה שאנחנו קבענו, תעודה שניתנה לעוסק על ידי רב מוסמך לפי חוק זה. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> ביבוא זה מועצת הרבנות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> במקרה של יבוא זה מועצת הרבנות שהחליטה מי יהיה גוף כשרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במי היא מסתייעת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אורית, אפשר לחזור על הנוסח שוב? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> יבואן לא ישווק בישראל מצרך מיובא תוך הצגתו בכתב ככשר, אלא אם כן ניתנה לגביו תעודת הכשר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם הבוסים שלי מרוצים אז הכול בסדר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תיקון קטן שנשמט פה, אמרנו אותו בדיון, רק שיהיה ברור שהוא גם בנוסח, בסעיף 10א צריך לתקן גם את כותרת השוליים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אמרנו את זה פעם שעברה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי תיקון של סעיף 12 בעמוד 20, אני מציע שנדון בזה אחרי שנדון בסעיף של ועדת ההשגות, כי זה סעיף שעוסק בוועדת הערר שקיימת היום ובסוף צריך שהסעיפים האלה יהיו מתואמים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה לא ועדת ערר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> קוראים לזה ערר. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> נכון, אבל לא ועדה. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> רק אם אנחנו כבר מדברים על תוספת לסעיפי הפיקוח, אז יש סעיפים שאני לא יודעת למה הם לא נמצאים שם. סעיף 7, סעיף 9 וסעיף 10. סעיף 2לו מפרט את הסעיפים הספציפיים שעליהם מפקח יבצע פעולות פיקוח בעניינם, ויש סעיפים בחוק שלא נכנסו לשם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם לא הצעתם להכניס אותם עד היום. אז מה אתם מציעים? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> צריך לבדוק למה הסעיפים האלה לא נכנסו, לדעתי זו טעות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הממשלה לא בדקה את זה כשהגישה הצעת חוק ממשלתית? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> נכון, זה כנראה נשמט. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> איך אני אפקח על הסעיפים הללו אם אין לי סמכות פיקוח עליהם? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> איזה סעיפים? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אמרתי, סעיפים 7, 9 ו-10. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל ב-2לו יש רק (א), (ב). ב-לו אין תתי סעיפים נוספים. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> ברפורמה, לא יודעת למה לא הכניסו אותם. הם כן נמצאים בסעיף העונשין, אבל הם לא נמצאים בסעיף הפיקוח. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני לא מבינה את סעיף 2לו, כי יש סעיפים כלליים שמדברים על פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, שזה אמור להיות הכי רחב שיש. צריך לנסות להבין אם יש משמעות אחרת לסעיפים האלה. לדעתי צריך למחוק אותם, הם ממש לא ברורים והם גם סעיפים מאוד חריגים, אני לא מכירה כאלה סעיפים בסמכויות פיקוח. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני חושבת שצריך להשאיר את הסמכות הכללית שמאפשרת – << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> מה מאפשרת? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> להשאיר את הסמכות הכללית. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> סעיף 7 לא רלוונטי לפיקוח, כי 2לו(ב) אומר: מפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח כי מי שאין בידו תעודת הכשר אינו מפר את הוראות סעיפים כך וכך. אותו שוחט, אין בידו תעודת הכשר. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> אבל הוא שוחט ומציג את זה ככשר. סתם אדם שוחט ואומר שזה כשר, שיעשה מה שהוא רוצה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא מוכר את זה בחנות? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> בטח. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> זה יהיה סעיף 2לו(ב). << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> לאנשים, מציע למכירה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני שואל אותך, הוא מביא לחנות? הוא שלח את זה לאטליז, לאטליז יש - - - << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> זה לא ייכנס אבל יש שחיטות פיראטיות ואנשים כותבים על זה כשר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל עוד פעם, איפה הוא מוכר את זה? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> לציבור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איך בציבור? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> בווטסאפ, שולח: בשר בזול, כשר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז מי שקונה אצלו מטומטם. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> אבל בוא נקנוס אותו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה אתה רוצה להיכנס לחיים של הבן אדם? לא הבנתי. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> אבל תכשיל את הציבור בבשר טרף. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל בהכשר של מי? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> אין הכשר, הוא כותב 'כשר'. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל למי שמישהו יקנה את זה? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> עמך ישראל. למה לא לאכוף את זה? זו טובת הציבור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בבית שלו, אני אגיד לו מה לעשות? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> לא, אבל כתוב 'כשר'. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כל זמן שכתוב 'כשר' אז יש פה הונאה. << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> סתם אדם שוחט, מה זה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם הוא מוכר בחנות אין לי בעיה, אבל הוא לא מוכר בחנות. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> מה ההבדל אם הוא שוחט או אם הוא עוסק? ואם הוא יצואן שכותב ש - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא החליט לשחוט גמל, מה אני אעשה לו? << אורח >> רפאל יוחאי: << אורח >> הוא מציע למכירה ב – << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם הוא כותב 'כשר', בלי שום קשר הוא אדם זייפן, זה למשטרה. לא קשור. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> שלמי שכותב 'כשר' יהיה אפשרות לפיקוח להיכנס לחנותו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה בחוק, אדם לא יכול לכתוב את המילה 'כשר' בלי אישור. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אבל שיהיה מותר לו להיכנס. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לאן להיכנס? << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לחנות לא כשרה שרושמת 'כשר'. << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> בעצם לא יהיה אפשר לפקח עליו. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> הוא מצלם מסמכים ורואה שכתוב 'כשר', אם לא, אין לו ראיות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל עצם זה שכתוב 'כשר', אם בכל מקרה כל המושגחים על פניו אמורים לעבור דרך הרבנות הראשית, אם יש עסק שלא מופיע ברבנות הראשית וכתוב לו 'כשר' בחוץ, זה בפני עצמו מספיק בשביל לומר שיש פה הונאה ולהיכנס. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הסעיף הזה לא היה בכחול, קשה לנו להתייחס להערה הזאת. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> יכול להיות שגם יש לו גלילים בתוך החנות ובחוץ לא רשום כלום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא פותחים עכשיו סוגיות כאלה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה סוגיות חדשות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו מתקדמים, פחות עבודה לרפי יוחאי. הלוואי שתעמוד במה שיש לך גם בלי הסעיפים האלה. מישהו ששחט עכשיו פרה ורצה למכור את זה ככשר ומישהו קנה את זה ממנו, הבעיה היא אצל מי שקונה, לא אצל זה ששוחט. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הסעיף האחרון שנשאר לנו להציג - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה סעיף של החלת דינים על רב מוסמך, אני אקריא אותו. "החלת דינים על רב מוסמך רב מוסמך, דינו, בפעולתו במתן תעודות הכשר, כדין עובד המדינה לחיקוק חוקים אלה: (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969." זה בהמשך לדברים שנאמרו על כך שאחד התנאים להסמכה של רב כרב מוסמך לתת תעודת הכשר, התנאי שהוא עובד ציבור, כאן זה השלמה לעיקרון הזה שאומר שעל הרב המוסמך יחולו דינים שחלים על עובדי ציבור בהיבטים האלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה צריך את זה אם בסעיף 18 לחוק המקורי כתוב חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. הרי כל החוקים האלה הם חוקים תקפים לעובדי ציבור, אני לא מבינה למה צריך את הפירוט הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> להבנתי לא כל רב מוסמך בהכרח חלים עליו כל הדינים האלה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם הוא עובד מועצה דתית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם כתוב עובד מדינה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> האם חלים על כל רב שיכול להיות רב מוסמך כל הדינים האלה? אני מזכירה שיש כל מיני אפשרויות למי הוא - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה להבין, אתם הולכים להוסיף על רבני ערים עוד חוקים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אלה חוקים תקפים. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> את כל החומרות שיש בכל החוקים שמו פה על הרב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אני שואל, האם אתם הולכים כרגע להוסיף על רבני ערים עוד חוקים? << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> לא, הכוונה פה להחיל על רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה אותו כרב נותן הכשר, להחיל עליו. בגלל שהוא ממלא פה תפקיד ציבורי, מחילים עליו כדין עובד המדינה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אלעד, את זה אני הבנתי, אבל אם הוא עובד מועצה דתית אז לא חל עליו כל הדברים האלה, כי יש לו את החוק כעובד מועצה דתית, הוא רב מוסמך היום מתוקף תפקידו כרב עיר. רב עיר מכהן, אתה מוסיף עליו משהו מעבר? << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> לגבי רבני התיישבות, חל עליהם התקשי"ר. אז כן, חל עליהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא מחויב עליהם על פי דין כעובד מדינה? << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> לגבי רבני התיישבות, חל עליהם התקשי"ר, אז חלות עליהם גם ההוראות האלה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה כבר נמצא בפנים. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> לגבי רבני שכונות, חלה עליהם חוקת העבודה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אומר עוד פעם, כל הרבנים המכהנים היום, רב שכונה, רב יישוב, רב אזורי, רב עיר, אלה לא מוסיפים עליהם עוד. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> יש הבדל בדינים שחלים. קודם כל יש רבנים שהם עובדי המועצה הדתית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא חל עליהם כל זה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> זה לא נכון, חלק מהדינים חלים עליהם. אנחנו רצינו לעשות אחידות בדינים שיחולו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני שאלתי שאלה ואתם לא עונים לי. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> חלק מהחוקים כן חלים על עובדי המועצה הדתית. אני יכולה לעבור איתך אחד אחד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא שמעתם אותי. האמינו לי, אני מבין. יש כאן רשימת מכולת (1) עד (6), האם החוקים האלה חלים היום על רב עיר מכהן או על רב יישוב מכהן, או שלא כולם ועכשיו אני מוסיף תוספת? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> רוב החוקים האלה כן חלים כבר על עובדי המועצות הדתיות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אל תגידי לי רוב, תגידי לי הכול או תוספת, כי אם יש אחד מהם שהוא עכשיו תוספת, אתם לא מחילים כרגע שום דבר על רבנים מכהנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואם יש ממילא לא צריך להוסיף. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל הסעיף הזה נולד אך ורק לאחד, שאם אני מסמיך היום חבר מועצת הרבנות שהוא לא עובד כרב עיר והוא לא רב אזורי ואני מסמיך אותו לכשרות יחולו עליו ששת הסעיפים האלה. הסעיפים האלה לא חלים על רב אזורי, שכבר יש לו את החוקים הכלליים, לא על רב יישוב, כי יש לו את החוקים הכלליים, לא על רב עיר ולא על רב שכונה, אלה יש להם את החוקים שלהם ואנחנו לא מוסיפים עליהם. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא נכון, יהודה, רוב החוקים פה כן חלים. אפשר לעבור אחד אחד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אם זה חל עליהם אז אני לא כותב אותם. אם זה לא חל עליהם אני לא מוסיף את זה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> למה? אבל הוא לא חייב להיות רב עיר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אני עניתי, הרי בסוף מה המאגר שאמרנו, תחזרי חזרה סעיף למעלה, אמרנו שמי שיכול להיות רב מוסמך זה רב עיר או רב יישוב או רב אזורי או רב שמועצת הרבנות הסמיכה. סליחה, אמרנו עובד מועצה דתית או עובד רשות מקומית - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, הוא לא צריך להיות רב, הוא צריך להיות בעל כשירות לכהן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל הוא חייב להיות עובד רשות מקומית או עובד מועצה דתית או חבר מועצת הרבנות. אם הוא עובד הרשות המקומית, חלים עליו כל הכללים, אני לא מוסיף עליו. אם הוא עובד מועצה דתית, חלים עליו הכללים, אני לא מוסיף עליו. ואם הוא חבר מועצת הרבנות, כל ששת הסעיפים האלה חלים עליו אם הוא לא עובד כרב אזורי או רב עיר, כי במועצת הרבנות יש את הרב שלוש, שכבר חלים עליו הכללים כרב אזורי ויש את הרב וייס או הרב רוז'ה שהם לא עובדי המועצה הדתית והם לא עובדי רשות מקומית. כשאני מסמיך אותם, (1) עד (6) חל עליהם, וזה הדיוק בנושא הזה. אני מבקש שזה ידויק ויובן טוב טוב. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אז זה אומר שלא תהיה אחידות בדינים שחלים על הרב המוסמך. אנחנו רצינו ליצור אחידות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין אחידות, את לא מוסיפה כרגע שום גרם של סעיפים על רב עיר מכהן או על רב שכונה או על רב אזורי או על רב יישוב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רק בפעולה שלו כ - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, לא, לא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, כן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רב עיר היום מוסמך לתת כשרות בכל מקום שמסמיכה אותו הרבנות, הוא רב עיר, חלים עליו הכללים. אני לא מוסיף עליו עוד כללים בגלל שנתתי לו עכשיו מחיפה את נשר. רב אזורי, בגלל שעכשיו בדרום השרון נתתי לו את לב השרון, אני לא מוסיף עליו כללים. זאת לא המטרה, כל המטרה של החוק הזה הייתה אך ורק בגלל שהכנסנו את חבר מועצת הרבנות, ששם הם לא עובדים, רצינו להחיל עליהם את הכללים. אז שיהיה ברור שהדין הזה חל רק על חבר מועצת הרבנות שהוא לא עובד מדינה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> קודם כל חוק העונשין חל גם ככה על עובדי מועצות דתיות. יש פה עניין מדיניות, מה רוצים להחיל על הרב הזה, אפשר לסמוך על זה שגם ככה חלק מהדינים חלים, חלק לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אני אומר לך, אנחנו כמדיניות לא מוכנים בשום אופן להוסיף תוספות של עונשין על אף אחד, ואני אומר לך למה גם כן. את תיכנסי מכאן, ינסו עכשיו להכניס אותנו בדלת האחורית, את הנציבות, על דיני משמעת של רבני ערים, ואנחנו מכירים את ההיסטוריה בדבר הזה ולא יהיה. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את אומרת ככה ואני אומר ככה ולכן - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> לא, אנחנו לא החלנו שום דבר שקשור למשמעת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עדי, בואי נסכם שהסעיף הזה חל אך ורק על חבר מועצת הרבנות שאינו עובד מדינה, כי ישר יש עליו את כל הכללים והחוקים שחלים בחוק היום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בכל מקרה הסעיף אומר שרב מוסמך, דינו כדין עובד המדינה לעניין חוקים אלה. אז ברור שאם הוא עובד מדינה אז דינו - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, עובד מועצה דתית, אני לא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא כעובד מדינה לפי כל דין? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בדיוק את זה רציתי למנוע. עובד מדינה, חלים עליו כללי משמעת של הנציבות, רבני ערים לא. אתה לא מכניס לי מהדלת האחורית דיני משמעת על רבני ערים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא קשור לדיני משמעת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם עובד מדינה אז כן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לעניין חיקוקים אלה, יש פירוט של חיקוקים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עוד פעם, אנחנו לא מכניסים כאן את הדבר הזה, לרב עיר יש כבר את הכללים בחוק, אתה לא מוסיף עליו, זו גם לא הייתה הכוונה, גלעד. כל הכוונה הייתה אך ורק - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הסעיף הזה לא היה במקור, זה סעיף שעכשיו - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, כי כשדיברנו על זה הכוונה הייתה לפתור את הבעיה של חברי מועצת הרבנות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שהם לא רבני ערים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין. יש כאן כל מיני תפקידים וכל מיני היררכיות, משגיחים ורב כזה ורב כזה ורב כזה, למה לא יכול להיות כתוב שבהוראות חוק זה לכל בעלי התפקידים, כל מי שנמצא בתוך הקלחת הזאת, דינו כעובד ציבור וחלים עליו כל חוקי עובד ציבור לפי כל דין. המשגיח והרב המקומי ורב היישוב ורב זה ורב זה, כל התפקידים שפה, למה להתחיל לעשות איזה שהם – כולם צריכים להיות נקיי כפיים ודרך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא שואלת שאלה טובה, תשובה? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> התשובה היא שזה הרבה יותר רחב. יש תבנית שהיא מקובלת מבחינתנו במינויים מהסוג הזה ואלה הדינים שחשבנו שצריך להחיל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בחוק המקורי כתוב רק את חוק העונשין. בחוק המקורי כתוב: רב מוסמך - - - כעובד ציבור כמשמעו בחוק העונשין. זה מה שכתוב בחוק המקורי, ב-13. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> ההגדרה היא מחוק העונשין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו הם מוסיפים חוק העונשין וחוק זה וחוק זה. אני לא מבינה, כי אם מציינים חוקים אז האם הוא פטור מהחוקים האחרים? בסוף כל עובד ציבור כפוף לכל החוקים על פי כל דין שחלים על עובד ציבור. כולם צריכים להיחשב כעובדי ציבור וחלים עליהם כל החוקים שחלים על כל - - - << אורח >> עדי כהן: << אורח >> נגיד בהיבט של משמעת, לרבני עיר יש דין משמעתי שונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה החוק. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> יש סעיף נפרד לשין משמעתי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש הסדר ספציפי אחר. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אז לדוגמה את זה לא צריך להחיל. לא רצינו חבילה שלמה של - - - << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> זה לא מתייחס פה לדין המשמעתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שרב עיר, לא חלים עליו כל הסייגים שחלים על עובד ציבור, על עובד ניקיון? זה לא בסדר. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> אני נותנת דוגמה. יש הסדר ייחודי משמעתי לרבני עיר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מעמדו של רב בישראל, עם כל הכבוד, הוא לא כמו מעמדי. אנחנו קצת רוחשים כבוד לרבנים, המעמד שלהם הוא לא כמו המעמד שלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הם מחויבים בכל דין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ודאי, מה זאת אומרת? רבנים, לצערי היו גם כאלה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לנו הצעה איך אנחנו פותרים את העניין הזה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> פשוט, סעיף זה יחול אך ורק על חבר מועצת הרבנות שאינו מכהן כרב עיר. כל הדברים האלה יחולו עליו, זהו זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני מרגישה שאולי לא הובנה כוונתנו. הבטחתי בבוקר ספוילר שיש סעיף שיבוא בהמשך, זה הסעיף. יש פה בעלי תפקידים שממלאים תפקיד שלטוני, יש פה רב מוסמך שממלא תפקיד שלטוני. הייתה פה שאלה, זה אנשים שגם אם הם בכובע אחר שלהם, בתפקיד אחר שלהם, חלים עליהם הדינים האלה, פה הם מקבלים תפקיד נוסף, אחר. ביום יום חל עליו הדינים כעובד ציבור ועכשיו הוא מקבל תפקיד נוסף. כל מה שרצינו זה ליישר קו ולשים איזה שהוא מינימום, זה לא משהו מאוד מכביד. זה נחשב החבילה המינימלית של דינים שחלים על עובדי ציבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שהיא מקובלת בחקיקות אחרות? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן, יש תבנית שמשרד המשפטים כתב, הייעוץ המשפטי של הכנסת בטח מכיר, תבנית בענייני מינויים, זו תבנית שנעשתה בהידברות עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, שהיא תבנית מין סטנדרט, שלא כל חוק יצטרכו לחשוב מחדש מה צריך. התבנית הזאת רלוונטית למשל כשיש נציגי ציבור במועצות או כל גוף ששמים בו נציגי ציבור, מחילים עליהם קומפלט את הסט הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אסביר לך, יערה, מה פספסת כאן. רב עיר היום, יש את הכללים והחוקים. כשהוא הולך עכשיו להיות רב מוסמך מחיפה לנשר הוא לא מקבל תוספת שכר, זה החוק שלו, הוא מחייב אותו להמשיך לעבוד, אנחנו רק מסמיכים אותו. בגלל ההסמכה הזאת אני לא מחיל עליו עוד דינים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יהודה, אתה מניח שזה חל עליו, יש לך פה הנחת יסוד. אני צריכה את זה כדי שזה יחול עליו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, זה בדיוק מה שאני אומר לך, את לא מכניסה עכשיו שום תוספת להחלת דינים על רבני ערים, רבני שכונות, רבני יישובים ורבנים אזוריים, כי להם יש כללים היום מה חל עליהם. הדבר היחידי שהכנסנו, כל הסעיף הזה שהסכמתי עליו היה בשביל דבר אחד, בגלל חברי מועצת הרבנות הראשית שאינם עובדי מדינה, שהם לא עובדים, לא ברשות מקומית ולא במועצה דתית, ולכן כיוון שהרבנות הראשית רוצה להסמיך אותם אני מחיל עליהם את כל הדינים ש - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אבל יש לך הנחת יסוד שאני רוצה לשים אותה על השולחן, אתה מניח שאותו רב עיר הולך לעשות את התפקיד הנוסף והוא נושא איתו את כל הכללים שחלים עליו כרב עיר. אני שמה סימן שאלה, אני לא יודעת להגיד מוחלט, אני שמה סימן שאלה אם ההנחה הזאת נכונה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן, למה לא? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> למה לא? זה מהבירור שאנחנו עשינו, כי הוא הולך ועושה תפקיד נוסף בכובע אחר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זו אותה הסמכה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור להסמכה, השאלה אם זה חל עליו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה סייגים אחרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קודם כל זה לא מה שנאמר כאן. אם את קוראת את החוק, כל רב היום שמקבל הסמכה, גם אם הוא לא הולך לעשות את התפקיד, רק התמנה כמרא דאתרא את מוסיפה לו את כל החבילה הזאת כי הוא נהיה רב מוסמך. אם עכשיו התמנה רב בתל אביב, אוקיי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו עומדים מאחורי ההצעה שמופיעה בנוסח. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם אנחנו מסכימים על התכלית, נמצא איך לנסח. בתכלית אתה אומר שאתה רוצה שיחולו עליו הדינים, אני פשוט מניח שהם חלים עליו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, את עושה - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, מה שאומר המנכ"ל זה שאם לא חלים עליו הדינים, הוא לא רוצה שיחולו עליו דינים שלא חלים עליו היום. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> השאר זה מדיניות, זה לא חוקים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אבל אני אומרת יותר מזה, מה שחל עליו אני מעלה שאלה אם יחול עליו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זאת אומרת? היום אני עובד ציבור, היום אני עובד בעיר תל אביב, אני רב העיר, חלים עליי כללי משמעת, יש לי דינים שחלים עליי כל החיים, מאיפה הוספת את זה עכשיו? למה יש לנו בכלל ספק שרב העיר תל אביב, עובד המועצה הדתית, פתאום אין לו כללים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> השאלה עלתה מלכתחילה שעלתה מהייעוץ המשפטי של הוועדה, בעקבות השאלה שעלתה, שהיא הייתה אכן שאלה טובה, עשינו בירור ראשוני במשרד המשפטים והתברר שיש פה ספק אם הוא נושא איתו את אותם דינים שהוא נושא. בבוקר הוא רב העיר תל אביב, אחר הצוהריים הוא קיבל נוסף - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה לא מה שכתבתם. אתם הכנסתם אותו כבר בתל אביב, את החבילה, ברגע שהוא נהיה רב מוסמך. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> לא, רק לעניין תעודת הכשר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה רק בביצוע תפקידיו כרב מוסמך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל כל רב עיר מקבל הסמכה כרב מוסמך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה התפלפלות למיטיבי לכת חבל על הזמן. כתוב פה, רב מוסמך, דינו בפעולתו במתן תעודת הכשר, בנושא של תעודת הכשר, כדין עובד המדינה. זה נורא מגודר. אני לא מצליח להבין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, כל רב עיר - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שנייה, אם אתם אומרים שהדברים האלה חלים עליו בכל מקרה, אני לא מבין מה החשש, מה הדאגה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל רב עיר ביום שהוא מתמנה הוא מתמנה להיות רב מוסמך לתת תעודת הכשר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לעשות משהו נוסף בנוסף להיותו רב עיר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, מה פתאום? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז למה היא אומרת ואם הוא עושה משהו נוסף? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, עכשיו החלטנו שאין לנו רב עיר בנשר ואנחנו לוקחים את הרב של חיפה, אתה הרב המוסמך לתת תעודה גם שם. הוא עדיין לא מקבל משכורת, אבל הוא חותם על התעודה, הוא הרב המוסמך לתת כשרות. זה לא הופך אותו לדבר שאתה אומר לו: עכשיו אתה משיל מעליך, יוצא מהעיר, אין עליך כללים בחיים, תהיה עבריין. לא, כי הוא נשאר עובד מדינה ביום, בלילה, בשבת ובמוצאי שבת. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מה הבעיה לאסור עליו לקבל מתנה בתפקיד הנוסף? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא קשור, היום זה חל עליו? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בכל מקרה הוא לא יכול. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יערה, אתם לא מכניסים עכשיו דברים חדשים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שנייה לפני שאת אומרת מה הם לא עושים, אני רוצה להבין את הדילמה. אני לא מצליח להבין את הדילמה. אומר המנכ"ל, כמו שאני מבין נכון, הוא מכהן כרב עיר, הדינים האלה חלים עליו, מה עכשיו עוד להוסיף עליו? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה מה שאני מנסה להסביר. בתפקיד הנוסף - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה הנוסף? זה לא הנוסף. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בבוקר הוא רב העיר תל אביב, הדינים חלים עליו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא בבוקר, עדיין בבוקר, גם בבוקר הוא חותם על תעודת כשרות בעיר נוספת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא רב מוסמך גם בבוקר, לא רק בלילה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יהודה, רגע, אני עכשיו שואל, אני רוצה להבין. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אתה אומר שגם בבוקר, אתה מחליף כובע כל הזמן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מחליף. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מבחינת סמכות הוא מחליף. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כל עיסוקו הוא במתן כשרות או בחיפה או בנשר, בגלל שעכשיו הוא נותן גם בנשר, אבל הוא עדיין עושה את זה על פי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אותן אמות מידה, אותם חוקים, אותם קריטריונים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אתם רוצים את זה יותר פורמליסטי? אני אסביר את זה יותר פורמליסטי. הוא מועסק בחיפה, הוא עובד של המועצה הדתית חיפה. החוקים האלה, כתוב בהם שהם חלים על עובד מועצה דתית. הוא לא עובד של המועצה הדתית נשר, אז כשהוא בנשר הוא שם לא כעובד של המועצה הדתית נשר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הוא לא עובד ה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, יהודה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כשהוא בנשר הוא לא בכובע של עובד המועצה הדתית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הוא בכובע של רב העיר חיפה, כי אילולא זה הוא לא היה מקבל את ההסמכה. הוא לא יכול לקבל שום דבר אחר אלא באותו כובע. אבל שנייה אחת, יערה, ההחלה הזאת של רב מוסמך מתחילה ב-00:00 ונשארת עד למוחרת, ולא משנה מה הוא עושה. כי זה לא שאמרת עכשיו שההחלה הזאת חלה רק אם הוא קיבל עוד תוספת עבודה. בהיותו רב מוסמך, באותה שנייה שהוא התמנה, את מחילה את כל החבילה הזאת. גם אם הוא בעבודה אחת. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> על הפעולות שהוא עושה בכובע של - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם יהיה כתוב מחוז חיפה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מה האינטרס של הוועדה שלא לעשות? רוצים לאפשר את הפעילויות האלה? זו החלטה של הכנסת, אתם רוצים לאפשר את הפעילויות האלה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אנחנו לא משנים את הסטטוס של הרבנים פה, זו לא המטרה. רוצים לשנות את הסטטוס של הרבנים? תבואו ונדבר בצורה אחרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בגוש דן זה בסדר, שתל אביב ייתן סיוע לרמת גן כשאין שם רב? כי כתוב גוש דן. אז השאלה אם יהיה כתוב כאן גוש חיפה או מחוז חיפה. אני סתם אומר. כדי לבוא ולהגיד, כי הוא עובר מצד לצד, לכאורה כשהוא מגיע לנשר אין לו את הכסות של המועצה הדתית חיפה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש לו, כי המועצה הסמיכה אותו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוא מגיע כרב של חיפה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ולכן הסמכויות שלו בחיפה, זה מה שהיא אומרת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אולי אני אנסה להסביר במונחי משפט מנהלי. כשרות מנהלית מפעילה סמכות אז אנחנו כל פעם מחפשים מבחינת משפט מנהלי את מקור הסמכות המנהלית. מה שיערה, להבנתי, דייקי אותי אם לא הבנתי אותך נכון, מנסה להסביר זה שכשהוא פועל כרב מוסמך הוא מפעיל את הסמכות המנהלית של הרב המוסמך ולכן בסעיף המוצע הוא מאוד גדור, שימו לב, כתוב שם 'בפעולתו במתן תעודת הכשר', לא אוניברסלי. ואז כשהוא מפעיל את הסמכות המנהלית הזאת, מחילה מחברי הוועדה, בעיניי לפחות חשוב למשל שחוק שירות הציבור (מתנות) יחול עליו כשהוא נותן תעודת הכשר. ואם אני מבינה נכון, ממילא זה גם חל עליו לשיטת המנהל הכללי, ולכן אני אומרת, למען הסר ספק, כי זה באמת איסור שלדעתי אין מחלוקת כאן בקרב חברי הוועדה שצריך לחול. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. אז השאלה אם זה חל עליו במציאות הנוכחית או שצריך את החבילה הזאת כדי לוודא את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הנה, ברוך שכיוונתי לדעתם של גדולים, מה שבאתי לומר זה מה שהיא אמרה כרגע בדיוק. הסעיף הזה יחול במלואו על עובד כמו חבר מועצת הרבנות שאינו חבר מועצה דתית. לעניין רבנים מכהנים יחולו עליהם בהטלת התפקיד אותם כללים שחלים עליהם בתפקיד הקודם, כלומר מה שחל עליו בעיר חיפה, כשהוא מחליף את הכובע שלו לנשר, יחול עליו גם כן, דיני המשמעת, בכללים והכול. מה שחל על רב אזורי בדרום השרון, יחול עליו בלב השרון. לכן ככה פתרנו את הבעיה, לא הרחבנו והחלנו את כל הכללים לאדם שהוא לא עובד המדינה. אנחנו לא פותחים כאן דבר אחר וככה פתרנו את הבעיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה לא מוסיף עליו, אז אתה מעתיק את זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה שאומרת מרגנית כרגע, שבעצם ברגע שהחלפתי רשות אני כאילו עובד בחוסר סמכות ולכן הכללים שחלים עליו בחיפה יחולו עליו בנשר, מה שחל בתל אביב יחול ברמת גן. אם היו נותנים לי תשובה ברורה, הכול בסדר, אנחנו לא מוסיפים על רבנים כללים. הדברים האלה, החבילה הזאת היא בסדר לחבר מועצת הרבנות שהוא לא רב מכהן וזה בסדר גמור, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מקובל עליכם? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תדייקו את הנוסח. << אורח >> עדי כהן: << אורח >> שיחולו עליו בתפקידו כרב מוסמך הדינים שחלים עליו בתפקידו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> רב מוסמך שקיבל מועצה אחרת יחולו עליו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתם הבנתם את ההסמכה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אדייק את זה. רב מוסמך ש - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, עזוב, אם אתם הסכמתם והם הבינו, הלאה. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> אדוני היו"ר, שובר את השתיקה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מנהל עמותה יכול להיות מנהל מחלקת כשרות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, מיקי, סגן אלוף בצה"ל. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מנהל עמותה שלא קשור לכשרות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תן לו, עד שהוא מבקש רשות דיבור אנחנו מצדיעים. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> חיכינו לראות על מי זה יחול וההסכמה להבנתנו היא שזה יחול על חבר מועצת הרבנות הראשית שאינו רב עיר. כזה יש אחד בצה"ל, קוראים לו הרב הראשי לצה"ל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, יש כמדומני חמישה או שבעה כאלה, אני יכול להתחיל למנות לך אותם, הרב וייס, הרב רוז'ה, הרב יגאל כהן, הרב יעקב שפירא, אני לא זוכר את כל השמות. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> לא, אמרתי בצה"ל, בצה"ל יש אחד כזה, קוראים לו הרב אייל קריים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חלים עליו דיני המשמעת של צה"ל. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> נכון, ולכן גם הסעיף הזה לא אמור לחול עליו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בוודאי שלא, רק אחד שהוא לא עובד מדינה. הוא חבר מועצת הרבנות, אבל זה לא יכול לחול עליו. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> צריך גם אותו להחריג מהסעיף הזה, כי יש עליו דינים אחרים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, תחריג אותו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא חל עליו, כי חלים עליו דיני המשמעת של הצבא. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> נכון, אבל אם הסעיף הזה חל על חברי מועצת הרבנות הראשית - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שאינם עובדי מדינה ואינם עובדי רשות - - - << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> שאינם רבני עיר, הרב הראשי של צה"ל הוא בדיוק נופל בקריטריונים האלה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, שאינם מכהנים כעובדי מדינה. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> אנחנו מסכימים שזה לא אמור לחול על הרב הראשי לצה"ל? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, כן. ככה הוא מדבר כשהוא מסכים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יהודה, אני חוזר על השאלה, מנהל עמותה מרוויח כסף מהעמותה, הוא מנהל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה העמותה עושה? מחלקת מכשירים רפואיים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי את השם שלה, חזון עובדיה, עמותת חסד, הכול בסדר, הוא המנהל שלה וממנים אותו גם למנהל מחלקת הכשרות בחיפה, למעשה הוא מקבל שתי משכורות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הוא לא יכול. מנהל מחלקה בעיר כמו חיפה זו משרה מלאה. כמו כל עובד מדינה בעולם - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ומנהל העמותה זה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> דקה, כמו כל עובד במדינה. כל אדם שרוצה לעבוד בעבודה נוספת, זה לא משנה אם הוא עובד המשרד לשירותי דת, המשרד לביטחון פנים או עובד המועצה הדתית, צריך להגיש בקשה לאישור עבודה נוספת ויש כללים וחוקים ודינים. אנחנו לא שונים מאף גוף אחר במדינה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נא בדיקתך, אני אומר לך שמנהל העמותה הזה עובד גם כ - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מותר להם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה, הוא אומר שאסור לו לקבל כסף. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא אמר לך שמותר לו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אומר שאסור. תשמע מה המנכ"ל שלך אומר. המנכ"ל שלך אמר שאסור לו לעבוד בעבודה נוספת אלא אם כן היא אושרה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אמרתי אם קיבל אישור לעבודה נוספת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איך זה קשור לסעיף? לא הבנתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אותו סעיף, רב של חיפה, עובד גם בנשר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מקבל שכר על זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, הסכמתי לזה, מנהל עמותה, יש לי גם את השם של העמותה, יכול להיות גם מנהל מחלקת הכשרות בחיפה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל מה זה קשור? אנחנו מדברים עכשיו על רבנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אמר שאסור לעבוד בשתי עבודות, זה אותו דבר. אנחנו נגיש שאילתה, תיתנו לנו תשובה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה לא צריך שאילתה, ווטסאפ, כפרה. תשלח לי ווטסאפ עם הפרטים ואני אתן לך תשובה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> למעשה על כל שאר התיקונים שמופיעים בנוסח עברנו עליהם בדיון הקודם, מה שנשאר לנו כרגע פתוח זה שלושה נושאים. יש לנו את כל הסיפור של ועדת ההשגות והסיפור של סעיף 12, ערר, והיחס ביניהם, יש לנו את סעיף הדיווח לכנסת, שלגבי שני הנושאים האלה אנחנו הפצנו נוסח מעודכן מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, והנושא שפתחנו בו היום, סעיף 20, וכל העניין של העסקה במשק כספים סגור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מילה אחת. אנחנו הסכמנו בפעם שעברה, וזה מקובל על משרד המשפטים, בסעיף 43(ג) מועד תחילתן של הוראות סעיף 2כח, זה לגבי המרשם, הסכמנו שיהיה שנתיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> איפה אתה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> סיכמנו שכיוון שאנחנו רוצים שזה יהיה שנתיים ולא שנה, לגבי המרשם, וסיכמנו את זה בפעם שעברה בוועדה, אני לא רואה שזה תוקן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו לא שינינו את הדברים שסוכמו בפעם שעברה כי זה נוסח שהופץ כבר לפני הדיון הקודם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אני רוצה שזה יהיה ברור שסיכמנו על שנתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מסוכם עם משרד המשפטים? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> והוראות התחילה, לא אמרנו שנעבור עליהן גם כן? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, אנחנו עברנו עליהן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא אמרנו שנעבור עליהן שוב? כיוון שדיברנו על זה שצריך מארג והלימה ויחס בין ההוראות והוראות המעבר. לא דיברנו על זה שוב, בייחוד אחרי שנבין מה ההסדר של ההעסקה? לפי מה שאני יודעת זה נושא שכן נשאר פתוח, למרות שהוא הוקרא ולובן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא מושפע מהסיפור של הסדר ההעסקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה הנוסח שהייעוץ המשפטי ניסח בצורה טובה ביותר את השיגעונות שלי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> איום ונורא. נראה לי שהוא זרם איתך והוסיף כהנה וכהנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, הפוך. חכה, אתה עוד לא הצלחת להתעצבן באמת. יש לי פה עוד כמה דברים שחסרים על מה שאני ביקשתי, אבל תיכף ניגע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה שעשינו פה, לקחנו את העקרונות שהיושב ראש הציע וניסינו לעשות את זה בהתאמה לנוסחים משפטיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מיכאל, תהיה מרוכז, עכשיו כל מילה צריך להציל אותנו כאן, זה עכשיו הזמן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, יותר קל להדיח את היו"ר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תהיה מפוקס. עוקצים בלי סוף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הקמת ועדת השגות ותפקידיה 12א. השר ימנה ועדה שתפקידה להחליט בהשגות של עוסק על החלטות לפי חוק זה, שאינן הלכתיות בעיקרן, כמפורט להלן: (1) מתן הוראות ליישום תקן כשרות על ידי רב מוסמך לרבות לעניין - - - זה נשאר פתוח. לא סגרנו את זה. (2) החלטת רב מוסמך לבטל, להתלות או לסרב לחדש תעודת הכשר שנתן או להתנות תנאים לתיקון ליקויים; (3) החלטות של רשות כשרות מקומית בעניין שירותי השגחה, אגרות או תשלומים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש נושא עקרוני שבא לידי ביטוי בייחוד ב-12א(2) שזה היחס בין ההסדר המוצע לסעיף 12 לחוק. אנחנו לא יכולים להתעלם שיש כבר סעיף בחוק, כותרתו כאמור 'ערר', במהותו הוא גם השגה שהיא ההשגה ההלכתית למועצת הרבנות הראשית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> וזו לא הייתה הכוונה שלך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רק שמה על השולחן שאנחנו צריכים לא לשכוח את סעיף 12 ואת היחס ביניהם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> את מדברת על כפילות שיש. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היושב הצהיר כבר לפני כמה דיונים שהוא רוצה - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שלא תהיה סמכות מקבילה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הרב מלכיאלי, זו לא הייתה הכוונה שלו. לפחות בוא נציל את זה, שאין כפילות כאן. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה להגיד, בכל מקרה צריך לדבר על היחס ביניהם, שלא יהיה ברור מתי הולכים לשם, לא ברור מתי הולכים לשם. 12א(2) בעיניי מחדד דוגמה לקושי הזה, כי החלטת רב מוסמך לבטל את תעודת ההכשר זה בדיוק המהות שנכנסת בתוך סעיף 12. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בתיקון הנוכחי יש הרחבה משמעותית של האפשרות להתלות, לבטל, לחדש. בחוק הקיים - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> עשינו הבניה, אפשר להגיד. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא רק הבניה. זה בסדר גמור, גם נתתם את ההסבר לזה שזה בהרבה הקשרים מופיע ככה, אבל כרגע העילות לביטול, התליה וכו' הן הרבה יותר רחבות מרק הלכתי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> במהות בעינינו זה נכנס לתוך התחום שסעיף 12 עוסק בו. להכניס את זה פה זה עוד יותר - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לי שאלה. סעיף 12 מתייחס לגוף נותן הכשר, נדמה לי שזה נמחק, לא? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, תיקנו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני רוצה להשלים את ההתייחסות. כמובן שאני מצטרפת להערות של יערה, אבל גם בעיניי לפחות צריך לתקן את סעיף 12 במובן הזה של להתאים את השפה שלו כך שלא יהיה פער בין סעיף השגה של 12א וסעיף ערר שמהותית כולנו מבינים שזה השגה בסעיף 12 הרגיל. ואני רוצה להציע לוועדה את הנוסח שאנחנו חשבנו להציע ואולי זה יקדם קצת את הדיון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא הבנתי, אתם משתפים פעולה עם הוועדה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, כן, כן, הם משתפים פעולה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זו הצעת חוק ממשלתית, אני לא חושב שמשרד המשפטים יכול לשתף פעולה על הראש שלנו. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אדוני, מה התעוררת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא מקובל, אי אפשר ככה, לפחות תתאמו איתנו על זה. משרד המשפטים מתאם מעל הראש שלנו ממשלתית יחד איתך? לא הבנתי איך זה עובד. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה לא מתואם, אנחנו מעירים הערות לנוסח שהוצע על ידי הוועדה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא מתואם, זה נוסח שאנחנו חשבנו להציע. על החלטה לפי סימן ג' לפרק ג', שזה כל הסימן שעוסק בתעודת הכשר, כל ההוראות שמופיעות שם לעניין תעודת הכשר, ועל החלטה לפי סעיף 2ב(1), שעניינה העיקרי הוא הלכתי, ניתן להגיש השגה למועצת הרבנות הראשית לישראל בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה. המועצה תקבל החלטה בהשגה בתוך 100 ימים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה מה שכתוב היום. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> החידודים כאן הם שכללנו את כל ההוראות שעניינן תעודת הכשר בסעיף הזה כדי לעשות איזה שהוא חיתוך והוספנו את התנאי שהעניין העיקרי צריך להיות הלכתי, כי זה, להבנתנו, הרציונל שצריך לחול, שענייני הלכה הולכים למועצת הרבנות הראשית לישראל ויתר העניינים הולכים לוועדת ההשגות שהוועדה תדון בה בהמשך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התנאי הזה חל על שניהם? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן, אנחנו נרצה כמובן לעשות את ההתאמה גם בסעיף של ועדת ההשגות. והוספנו מועד להגשת השגה למועצת הרבנות הראשית שכיום בסעיף 12 אינו קיים. היום אפשר נגיד גם בחלוף שנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה שאת עושה זה לחדד את שני הדברים כשני מסלולים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל למה אי אפשר להסתפק ב-12 לבד? למה צריך ועדה על ועדה? אני עוד לא מבין את זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא ועדה על ועדה, אני כרגע מדברת על ועדה אחת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו זה מחדד שזה שני נושאים שונים, שני כיוונים שונים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, מצב שבו לא יהיה ברור לאן פונים הוא מצב שיוצר הכי הרבה חיכוך. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> מה יקרה אם יש מצב שיש בו גם עניין הלכתי וגם עניין נוהלי? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא ועדה על ועדה, כי יכול להיות שמישהו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בדיוק, נכון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל בשביל זה יש ועדה לפניות ציבור במשרד, בשביל זה יש לכם את - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> די כבר, יהודה, עברנו את זה, אני לא פותח את זה עוד פעם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל אתה עושה כפילויות. יש לנו אגפים במשרד, יש לנו עובדים, אנחנו משרד ממשלתי, אנחנו לא גוף זר. אני לא מצליח להבין את זה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מתייחסים אלינו כמו איזה חאפר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חס וחלילה, לא חאפר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה אני אעשה עם כל בעלי התפקידים אצלי במשרד? מה, אני אפטר אותם? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מרגנית, הפניתם לסימן ג', אבל סימן ג' נמחק. לאיזה סעיפים אתם מפנים? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> תפנו לסעיפים המדויקים כי אנחנו לא יכולים להבין - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תסבירו לוועדה לאיזה סעיפים אתם מתייחסים כי סימן ג' כבר לא קיים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בסדר גמור. מה שהקראתי כמובן זה נוסח מוצע לתיקון לסעיף 12, לא 12א. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> מה קורה אם יש השגה, גם השגה מנהלית וגם עניין שהוא קשור לכשרות? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> א', יכול להיות גם וגם, ויכול להיות שייפנו פעמיים. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> העוסק צריך לפנות גם וגם? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, כי המהות היא אחרת, אבל גם יכול להיות שתהיה פנייה לוועדת ההשגות והלב יהיה הלכתי והיא תצטרך להעביר את זה לוועדה ההלכתית. כיוון שהלב הוא אחר, בחלק מהמקרים אני מסכימה איתך, יהיה גם וגם, אבל אנחנו מניחים שבהרבה מהמקרים זה לא או עניין התנהלותי, או עניין הלכתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> ומה ההרכב ההלכתי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה בעצם לפי הכלל שיילך הטפל אחר העיקר. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> עוסק יידע לעשות את זה? יידע להבחין בין הטפל לבין העיקר? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בסוף אנחנו רוצים, להבנתי, שעניינים הלכתיים יידונו לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> הרבה נהלים שייכים גם להלכה וזה יתערבב. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל למן הרגע שהוועדה הביעה את רצונה, כך אני מבינה, להקים ועדת השגות, צריך לעשות איזה שהוא חיתוך. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו מנסים שתהיה פה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה רבה למנכ"ל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יהודה, אתה יודע יש בסוף הרבה מאוד דברים הם אישיים, אתה יודע את זה, זה החיים, אין מה לעשות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, לא, לא, אני לא פותח את הדיון המהותי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הדבר היחיד שמפריע לנו, ששוכחים שאנחנו משרד ממשלתי, שאנחנו גוף מבוקר, אנחנו גוף מתוקצב, אנחנו גוף מסודר. לוקחים אותנו ועושים מה שלא עושים לאף גוף במדינה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מאחר שהדיון המהותי כנראה לא יתקיים כאן אז אני רוצה לשאול טכנית, האם 100 ימים זה זמן הכרחי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> 100 ימים זה המועד שקבוע היום ולא רצינו לגעת בזה, כי זה המועד שקבוע היום, אבל המועד שהוספנו הוא המועד של 30 ימים לעניין הגשה ההשגה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ניסינו לברר בעניין והתשובה שקיבלנו זה שזה גם צריך להיות תואם ל - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ללו"ז ההתכנסות של הוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מוריה, בסופו של דבר מועצת הרבנות לא מתכנסת מהרגע להרגע. לבקש אחרי הדיון הזה כינוס תוך שלושה חודשים זה דבר הכי הכי מינימלי שאפשר לדרוש, להכין אותם, להביא את זה כמו שצריך. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ומה עושה בינתיים בעל העסק שלושה חודשים? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה שני דברים שונים, יש - - - << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> יש הליך מנהלי סדור מאוד ארוך שצריך לעבור עד שמגיעים למועצה. קודם כל צריך לתת זכות טיעון גם לרב נותן ההכשר וגם למועצה הדתית, אחר כך - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה מובן והגיוני, אני שואלת מה קורה עם בעל העסק עד שהוא יקבל החלטה? << אורח >> אורית משמוש: << אורח >> אחר כך צריך להעלות את זה לוועדת כשרות, היא מגבשת את ההמלצות, ועדת כשרות מתכנסת כמה פעמים בנושא הזה, רק אחר כך זה עובר למועצה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז רק בשביל לחדד, ההליך השני לפי סעיף 12 זה באיזה מקרים פונה מי ובאיזה נושא. תחדדו את זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> פה זה ממש על הלב ההלכתי, ולכן נזכיר, מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון מבחינה הלכתית ולכן אנחנו גם חושבים שהגוף שנקוב היום בסעיף 12 הוא הגוף המתאים להכרעה בסוגיות הלכתיות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד פעם, תחדדו, לפי סעיף 12 מי הוא הפונה ובאיזה נושא, כדי שנבין את ההבדל. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הפונה הוא, אני מניחה, בדרך כלל העוסק, נכון? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הנושא הוא בעצם כל האירוע של תעודת ההכשר וכל השגה שהעניין העיקרי שלה הוא עניין הלכתי, זה בכוונה מנוסח ככה, אנחנו מבינים שזה נוסח שהוא לא עושה קאט קליר, אבל אנחנו כן רוצים להשיג תוצאה שבה עניינים הלכתיים יידונו לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל ולא לפני ועדת השגות. היינו שמחים למצוא איזה שהוא פתרון יצירתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, כדי להרגיע אותך, בחמש השנים האחרונות היו אולי עשרה מקרים שהגיעו למועצת הרבנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מעולה, אז אין סיבה לדאגה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסך הכול זה 130 יום? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, חברים, מטי. אני רוצה רק להבין על מה אנחנו מדברים. אותם עשרה מקרים שאתה מדבר עליהם, מי פנה, תן דוגמה, שנבין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקרים שאו שסירבו לתת להם תעודה, או שהורידו להם את התעודה על מקרים חריגים שלא נפתרו בשיח עם הרבנות המקומית, גם לא עזרו תיווכים אחרים, נתנו להם זכות שימוע. אלו מקרים חריגים מאוד. אין כמעט מקרה שמגיעים למועצת הרבנות, הדברים יודעים להיפתר בצורה אחרת לגמרי. איך אומרים? דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. בסופו של יום זה בעיקר כשיחידת האכיפה כשהיא מגלה כשלים מאוד מאוד רציניים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> יהודה, אדרבא, אם באמת ברוך ה' יש כל כך מעט מקרים שמגיעים לוועדה אז אני מבינה את הצורך ב-100 ימים, הגיוני, גם יש תהליך, שוב, כמו שציין הרב יוחאי, אין התייחסות בחוק לסמכויות אכיפה, אז לא ברור לי מה קורה בינתיים עם בעל העסק עד שהחלטה מתקבלת בעניינו. היה פיקוח, יש הערות, מה קורה איתו בינתיים? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה שהוא פנה וסירבו לתת לו זה לא אומר שהוא עבר עבירה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בגלל שזה לא מצוין אז אין לי שום מושג. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מה זאת אומרת לא מצוין? למשל אכיפה באמצעות עבירות מנהליות, זה בתקנות עבירות מנהליות, זה בסט נפרד, זה לא אומר שזה לא קיים. צריך לראות את היריעה המשפטית בכללותה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם לי יש עכשיו עסק, מפעל בשר, מי שאחראי עליי החליט לפסול לי את הזה ואני חושב שהוא פסל את זה ממניעים לא נכונים, אני עכשיו הולך לערער, מה קורה ב-100 ימים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אבל בוא תפריד את המניעים הלא נכונים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אתה לא שם. זה לא הוועדה הזו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, זה הוועדה שלי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זו ועדת ההשגות שעוד מעט נדבר עליה, שם נדבר על מענה מיידי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לוחות זמנים קצרים. אני בכל זאת מציע, ברשותכם, שנקריא את כל ההסדר, כי אחרת זה לא נגמר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לגבי 12, הצעת התיקון התקבלה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מבקש שזה יתואם איתנו כי אנחנו לא מסכימים לדבר הזה, אנחנו לא יודעים מה הצעתם, עוד לא הבנו, אני מבקש שזה יעבור דרכנו בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שש"ס לא תתמוך בחוק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> האמת, לפי מה שהיושב ראש עושה לנו עד עכשיו לא יודע מה נשאר מהחוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יהודה, צריך לסגור את זה עכשיו, לא מוחרתיים. זה היום נסגר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ודאי, עוד דקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לנו יש זמן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני מביא לתשומת ליבך שהיה לנו חודש מהגיהינום והיום התחלנו, אני התעוררתי בחמש, עשיתי הליכה, עשר, אני מניח יהיה בסדר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ככל שנסיים עד עשר בשמחה רבה. בואו נמשיך להקריא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> רק צריך לתקן את 12א בהתאם לעניין פסקה (2). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שמה אתם רוצים שיהיה כתוב בה? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> צריך להשאיר רק את הסיפה, להתייחס לתיקון ליקויים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כי כל הרישה אמורה להיות ב-12. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל, שוב, יש תנאים שלא קשורים לדברים הלכתיים. יש תנאים שלצורך העניין שהטענה היא שהוא לא שילם אגרה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה ממש כתוב בצורה מפורשת, זה אחד התיקונים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה ייכנס לך ל-(3), כתוב לך במפורש. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בוא נוודא שזה נכנס. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, שירותי השגחה, אנחנו הגדרנו את זה כמשהו אחר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסעיף של הביטול והתליה וכו' - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני אומרת, בעניין הזה כתוב אגרות ותשלומים. (3) זה לא רק אגרה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא הבנתי, מה מצפים? אדם לא רוצה לשלם אגרה ולא רוצה לשלם השגחה, מאיפה אני אממן לו משגיח? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, הוא טוען שהוא שילם אגרה ואמרו לו ש - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה משהו אחר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה (3). << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה לא (3), יש הבדל בין החלטה של רשות כשרות מקומית לבין החלטה של רב מוסמך. החלטה של רב מוסמך, לפי החוק גם כן שמדברת בביטול והתליה, זה לא החלטה של רשות כשרות מקומית. אלה שני גופים נפרדים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הרב לא מטפל באגרות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו לא דיברנו על טיפול באגרות, אנחנו דיברנו על התליה וביטול של תעודת הכשר בשל אי תשלום אגרה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> דיברתי עם הייעוץ המשפטי, לא איתך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבינה ובכל זאת אני מגיבה גם אם לא דיברת אליי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסדר, לא מקובל עליי שאנחנו - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אפשר לכתוב ב-(2) עילה של אי תשלום אגרה, אפשר להפנות לזה, אבל זה צריך להיות מצומצם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים שזה רק - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל, יערה, אם ה - - - נגיד נעשית בגלל - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל ברישת הסעיף כתוב שאינה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, היא מדברת, היא באמצע משפט. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל בשביל זה אמרנו שהרב שמקבל את התלונה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל, יהודה, היא באמצע משפט. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> שני דברים. אחת, יכול להיות שצריך למחוק את התשלומים כי אנחנו רק בעולם של אגרות. יצאנו מעולם התשלומים ולכן למחוק תשלומים. דבר שני, לגבי התליה, סירוב לחדש וכו' שנובעים לא מדברים הלכתיים אלא מדברים יישומיים, נגיד לא מתקיימים - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> התעודה ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי, מטעה או הלכתי. זה יכול להיות דברים שלא קשורים להלכה בשום צורה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אז השאלה היא האם יש כאלה החלטות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. הסעיף שאתם הצעתם בחוק הזה אומר שיש כאלה החלטות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בדיוק, אנחנו הערנו את זה על הסעיף המהותי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מקריא את הסעיף המהותי שאתם הצעתם פה בהצעה הממשלתית. הוא אומר: אחת העילות לביטול או התליה של תעודת הכשר על ידי רב מוסמך זה למשל שתעודת ההכשר ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי. זה לא קשור לענייני הלכה בשום צורה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אתן לך דוגמה למשל, הוא אמר שהעובדים שלו במטבח כולם יהודים, זה מידע כוזב, אבל זה משליך על הכשרות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ברור, אבל השאלה אם זה מידע כוזב או לא היא לא שאלה הלכתית, היא שאלה אם הוא נתן מידע כוזב או לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה משליך על הכשרות כי אני לא יכול לתת לו תעודה, כי הוא עושה בישולי עכו"ם כשאסור לו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בסוף כשאנחנו קובעים סעיפי השגה אנחנו צריכים למפות את כל סוגי ההחלטות. לדעתי אם ניקח את הסיפור של תעודות ההכשר ונתחיל לפצל את זה, זה לא יעשה שכל. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה רק יעשה בלגן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ייצא שכרנו בהפסדנו במובן זה שבאמת יכול להיות שזה יתפצל יותר מדי. לדעתי את כל האירוע של תעודות ההכשר צריך להשאיר ב-12 ואת היתר לשים בוועדת ההשגות. אם צריך לדייק את הנוסח לעניין שעניינה העיקרי הוא הלכתי לעניין תעודות ההכשר, אז נדייק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רק אני אגיד שאני מבינה את האמירה שמאוד קשה לעשות את ההבחנה הזו, אבל צריך לזכור שהמנגנון לפי 12 הוא מנגנון יותר כבד, ממושך, והנושא של תעודות ההכשר הוא לב העניין. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> צריך להפריד, בעיניי, תגידו אתם גם מהשטח, בין תעודת הכשר, בסוף זה נקודה מסוימת, לבין שירותי ההשגחה שנמשכים און גואינג. ההנחה שלי שהחיכוך ורוב העניינים והדברים שוועדת ההשגה תדון בהם הם יותר דברים שעולים משירותי ההשגחה. בסוף אירוע של ביטול, התליה, סירוב לחדש תעודת הכשר הוא אירוע יחסית נדיר ולכן ההערה שלך, שהיה בה טעם אם היה בזה הרבה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יערה, אני רוצה לומר, אם הבנתי נכון את כוונתך, היושב ראש, זה לא מונע מאדם - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, אבל לעומת שירותי השגחה, שירותי השגחה זה יום יומי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> דקה. החשש שלך, אם אני מבין נכון את מה שאתם רוצים, ואני קורא כאן את המסמך, אני בעצם יכול לפנות לוועדה, מה שאוהד רוצה, גם בנושאים הלכתיים. בסופו של יום אני יכול ליפול באותו רגע בתנאי הסף כי זה נושא הלכתי כשאני עכשיו משיג על האגרות ואני מגיע לוועדה של אוהד, הרב רואה שזה אגרות, הוא לא פוסל את הפנייה. מתי הוא פוסל את הפנייה ואומר לו: אדוני, לך לסעיף 12? כשהוא רואה שזה נושא הלכתי ולכן אין שום מניעה לפנות לוועדת הערר הקטנה, המציקה הזאת, בכל נושא שבעולם. בסופו של יום בגלל זה נמצא הרב שם, שהוא אומר: אדוני, זה נושא הלכתי, לך מפה לשם, זה לא נושא הלכתי, אתה הולך. עוד פעם, תירגעו בדיוקים כי אנחנו לא צריכים אותם, הדיוק הזה מיותר מהסיבה שהוועדה הזאת פתוחה לדון גם על ריקוד סמבה. הוא יכול לא לדון בה, הוא יכול כן לדון בה. לכן אין מה לדייק, אין חסם כאן לא להגיע. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני רק אומרת שאם הוועדה רוצה ללכת לפי המנגנון שהציע כרגע המנהל הכללי, שזה אפשרי בהחלט, אז כן צריך - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא אני הצעתי, זה הצעות שלו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> סליחה, מחילה, התכוונתי לחיתוך שבין סעיף 12 לבין סעיף 12א, אז הייעוץ המשפטי צודק שכן צריך להגדיר לו סמכות עניינית, את ענייני תעודת ההכשר, ולהוסיף את החגורה של עניינה העיקרי הוא הלכתי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זה מה שכתוב. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חברים, אני מדברת על ההצעה שלנו. הבנת מה אמרתי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אם הולכים לפי הכלל שאומר שיושב ראש ועדת ההשגות, ולי לפחות אין התנגדות לזה, אני חושבת שגם לחברותיי אין, אבל הן תבענה את עמדתן, אם הולכים לפי הכלל שאומר שיושב ראש ועדת ההשגות יוכל להחליט שמדובר בהשגה שעניינה הלכתי ואז זה עובר למסלול של סעיף 12, אז צריך לכלול מלכתחילה בסמכות של 12א את האפשרות בכלל להגיש השגה על זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, הבנו. זה הרחב יותר. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> שתי הערות קטנות, אם אפשר. אחת, כבר קיים בוועדת הכשרות, כל מי שיש לו השגה עובר לוועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית לישראל. קיים. שתיים, אני לא יודע, בלשון שאלה, כתוב כאן נציג ציבור שימנה שר הדתות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לא הגעתם לזה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה חבר מועצת הרבנות, קצת לפחות תהיה איתנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הקואליציות והאופוזיציות פה, הכול משתבש, זה טרלול מוחלט. בואו נקריא את כל ההסדר ואחר כך נסביר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הרכב ועדת ההשגות 12ב. (1) זה הרכבה של ועדת ההשגות: (1) מי שהוא בעל כשירות לכהן כרב עיר שאינו מכהן כרב עיר, אשר ימונה על ידי נשיא מועצת הרבנות הראשית, ו הוא יהיה יושב ראש הוועדה; (2) עובד בכיר במשרד לשירותי דת שעיסוקו בתחום הכשרות, שימנה השר לשירותי דת; (3) נציג ציבור שימנה שר האוצר; (4) נציג ציבור שימנה השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית; (5) - - - זה פתוח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תיכף נגיד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איפה רשות הטבע והגנים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת שיש נציגת ש"ס בקק"ל. אולי הגברת הזאת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם בדיחות, לפחות שיהיו מצחיקות. בדיחות לא מצחיקות לא מתקבלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להביא דוגמה לבדיחות מצחיקות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> האמת שעברת את הבחינה והצלחת, אבל עכשיו אנחנו בהקראה. חברים, לא להפריע לייעוץ המשפטי בהקראה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> (2) תקופת כהונתו של חבר ועדת ההשגות תהיה חמש שנים. (3) המוסמך למנות חבר ועדה ימנה לו ממלא מקום קבוע. (4) (1) בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "ניגוד עניינים" של חבר ועדת השגות – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "קרוב" של חבר ועדת השגות – כל אחד מאלה: (1) בן משפחה של חבר ועדת ההשגות; (2) אדם שלחבר ועדת ההשגות יש עניין במצבו הכלכלי; (3) תאגיד שחבר ועדת ההשגות, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (4) גוף שחבר ועדת ההשגות, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו; (2) לא ימונה לחבר ועדת ההשגות ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה. (3) חבר ועדת ההשגות לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (4) נודע לחבר ועדת ההשגות כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ט) או (י), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש ועדת ההשגות; היה חבר ועדת ההשגות האמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך לשר. סדרי עבודת הוועדה 12ג. (1) המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה. (2) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה. (3) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה וסדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה. (4) ועדת ההשגות תפרסם את החלטותיה וכן תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה; ואולם הוועדה רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו לא יפורסם אם לדעתה אין למוסרו מטעמים המנויים בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, או שאין היא חייבת למוסרו מטעמים המנויים בסעיף 9(ב) לחוק האמור. תוקף החלטת הוועדה 12ה. קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה. הגשת השגה 12ה. (1) עוסק רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות על החלטות כאמור בסעיף 12א בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, אלא אם כן החליטה ועדת ההשגות להאריך את התקופה האמורה. (2) הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטה ועדת ההשגות אחרת. סמכויות ועדת ההשגות 12ו. (1) ועדת ההשגות תחליט בהשגה שהוגשה לה על החלטה כאמור בסעיף 12א לא יאוחר מתום 14 ימים מהמועד שבו הוגשה לה, ובלבד שנתנה הזדמנות למקבל ההחלטה להגיב על ההשגה כפי שתורה; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. (2) קיבלה ועדת ההשגות את ההשגה, בחלקה או במלואה, מהטעמים האמורים בסעיף 12א, תורה על תיקון ההחלטה, ורשאית היא להורות, בין היתר, על ביטול או השבת האגרות. (3) ועדת ההשגות רשאית להתלות את תוקפה של החלטה שהוגשה לגביה השגה עד לקבלת החלטתה בהשגה. (4) ועדת ההשגות תמסור את החלטתה המנומקת בכתב לעוסק, למקבל ההחלטה ולרשות הכשרות המקומית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתוך כמה זמן? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אמרנו מקודם מה הזמן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עכשיו מגיע הסעיף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פעולת הגורם מקבל ההחלטה בהתאם להחלטת ועדת ההשגות 12ז. קיבלה ועדת ההשגות השגה כאמור בסעיף 12ו(ב), יפעל מקבל ההחלטה בהתאם להחלטת ועדת ההשגות בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה. בירור תלונות 12ח. ועדת ההשגות תברר תלונות שהוגשו על ידי עוסקים בנוגע לפעילות רשות כשרות מקומית או משגיחים מטעמה. בנוסף לזה יהיה תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים כך שהעתירה על החלטת ועדת ההשגות תוגש לבית משפט. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה לא להכניס גם את רבני הערים לניגוד עניינים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא קשור עכשיו. מיקי, תהיה איתנו בעניין. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההסדר שמוצע פה, לעניין חברי ועדת ההשגות, הסעיפים שאנחנו מציעים פה הם סעיפים סטנדרטיים של ועדת ההשגות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות לגבי הסטנדרטים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה זה סטנדרים באמת? איפה זה עוד נמצא? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בלא מעט חוקים, למשל חוק ותשתיות לאומיות ובחוקים אחרים. המבנה הוא אותו מבנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה, וצריך רוב, המניין החוקי יהיה רוב חבריה. זאת אומרת שלושה אם יש חמישה חברים - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שלושה שאחד מהם היושב ראש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא כתוב, שהיושב ראש חייב להיות. לא ראיתי את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, זה לא כתוב, זה לא מה שאני רוצה גם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> חייב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, שנייה. עם זה יש לי בעיה, זו בדיוק הבעיה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה כתוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה. כתוב, 12(א). << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, סליחה, זה כתוב, אבל לי יש בעיה עם זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעצם יכולים להיות שלושה, יכולים לקבל החלטה נגיד שניים מתוך השלושה שזה הרוב באותה ישיבה ספציפית. נשאלת השאלה, אני חושבת שאולי צריך שהיא תתקבל ברוב, אבל לא פחות משלושה. שניים לא מגיעים ויש שלושה, אז שניים מחליטים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה לא? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הכוונה היא לרוב חבריה מתוך חמישה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, רוב מבין הנוכחים בישיבת הוועדה. ישיבת הוועדה יכולה להיות של שלושה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אציג את החשש שלי שהוא קצת הפוך ממה שאת אומרת. אני דואג, א', מה קורה אם השר לא ממנה את הוועדה. אני רוצה שזה לא יהיה משהו שתלוי ברצונו הטוב, אלא שזו תהיה חובה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כתוב השר ימנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, ואם הוא לא ממנה? או אם לא ממנים את אחד מחברי הוועדה? אני לא מוכן שהמנגנון הזה ייתקע, מבחינתי זו רכבת שחייבת לעלות על המסלול וחייבת לנסוע. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> צריך לציין את הזמן שהוא נדרש למנות. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> צריך לתלות משהו במשהו, לא יקרה X עד שהוא ימנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה זה לא יקרה X? << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> תקבע בחוק שמיום כינונו של החוק בתוך כך וכך, שבועיים, שלושה, חודש, חודשיים, הוא צריך למנות. תקבע לזה לוח זמנים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בסדר, אבל זה לא פותר לך את זה שהוא יכול לא למנות. את רוצה להיכנס לפינה הזאת? ראינו כבר עתירות כאלה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ראינו את שר המשפטים עכשיו, שנתיים הוא לא מינה את הוועדה. החשש שלו הוא מוצדק מאוד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אומר יותר מזה. החשש הראשון שלי שהשר לא ימנה, זה אחת. שתיים, גם אם השר ימנה ועדה, מספיק שלא ימנו את אחד מהאנשים או - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לזה יש פתרון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע, אתם תציגו את הפתרונות, אני אשמח לשמוע. או לצורך העניין שמסיבה כזאת או אחרת לא יכנסו את הוועדה, או היושב ראש לא יכנס את הוועדה. מבחינתי הייתי רוצה שברגע שיש נציג אחד בוועדה, שהוא יכול לכנס את הוועדה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> באיזה ועדה יש דבר כזה בעולם? יש יושב ראש לוועדה, מה זה יושב ראש? אני יכול לכנס את הוועדה כאן בלעדיך? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הוועדה תהיה מחויבת להתכנס כל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא בטוח ששלושה חודשים זה מספיק, צריך יותר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כל חודש. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש תבנית בעניין הזה. ישבו עשרות אם לא מאות שעות, הסעיפים האלה חוזרים על עצמם בהרבה ועדות, זו לא ועדת השגה ראשונה והם דומים לוועדות ערר. נעזרנו לשם השראה בלבד בתבנית הזאת ויש בה תשובות לרוב השאלות ששאלת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני אפנה. תשובה לעניין של חבר שלא מונה היא בסעיף 12ה רבתי שכותרת המשנה שלו זה 'תוקף החלטות הוועדה', כתוב שם, כפי שאפשר לראות שהקיום, הסמכויות ותוקף ההחלטות לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> השאלה היא מה קורה כשאין ועדה, לא מה קורה כשחסר חבר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הוא שאל כמה שאלות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ועדיין צריך שלושה מתוך החמישה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הסעיף הזה, מניסיוני האישי, גם התגלה כמאוד פרקטי בכל מיני הקשרים, אבל הרוב זה הסטנדרט הנמוך, יש ועדות שדורשות יותר מזה, שני שלישים, יש וריאציות שתראו בחקיקה יותר גבוהות. אני חושב ש'רוב' זה נחשב על הצד הנמוך שדורש. בסוף מה שאמרת על חבר אחד, בעיניי זו תוצאה קשה חבר אחד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון, ולאחרונה הוגשה עתירה לבג"צ בנושא ועדת ההשגות של רשות אחרת ששם התקבלה עמדת המדינה שהתבססה על סעיף 20 לחוק הפרשנות שקובע שפעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם, זו הייתה עמדת המדינה, כי היה חסר שם נציג אחד. מי שמעניין אותו, זה ועדת ההשגות של רשות מקרקעי ישראל, ועמדת המדינה התקבלה במובן זה שההחלטה שהתקבלה בהשגה הייתה כשרה כי היא התקבלה בידי רוב חברי ועדת ההשגה. זה מתכתב עם חוק הפרשנות וכמובן עם עמדת המדינה, כפי שהצגתי. אני לפחות קוראת 12ג(א) המוצע, שמציע לכתוב: המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגה יהיה רוב חבריה, כך שמדובר ברוב חבריה של הוועדה, לא ברוב החברים הנתון. זה צריך להיות שלושה מינימום, להבנתי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> את מחמירה את מצב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את מחמירה לי את הבעיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היושב ראש חושש שמישהו יברח באמצע, ימות, יתאבד - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, חס וחלילה, לא צריך למות ולהתאבד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה שאת עושה, את גורמת שצריך רוב מהחמישה. אומר היושב ראש, לא, תני לי רוב מהשלושה, מהארבעה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> את נותנת ליותר מדי אנשים סמכות לבטל את הוועדה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מבינה, אבל תבינו שכשהכנסת, אתם הוועדה, אתם תאשרו ואחר כך הכנסת תאשר בעזרת ה', אם הכנסת - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מרגנית, שנייה. יש להבחין בין 12ג(א) ל-12ג(ב). 12ג(א) אומר מה המניין החוקי לקיום הוועדה והוא אומר שזה צריך להיות רוב חבריה, שלושה מחמישה. בא סעיף קטן (ב) ואומר, נניח שהיו שלושה, ההחלטה תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כלומר שניים ואחד. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ההבדל, אם אתם רוצים בין קוורום לבין – << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הקוורום הוא שלושה ואם יש שלושה אז שניים מחליטים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ואמרתם לי שאם השר לא ממנה, זה מה שאמרתם ב-12ה רבתי הראשון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שאם חבר מסוים לא ממונה, זה לא פוגם ב – << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> גם היו"ר? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בדיוק, מה עם היו"ר? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, היו"ר חייב להיות ממונה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> רוב חבריה ובהם יושב הראש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לכן אני שואל, אם לא ממנים את היושב ראש, אז כל האירוע נתקע? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כתוב מפורשות 'ימנה', השר חייב למנות. אני רוצה להציע שאם זה כל כך חשוב לך, החוק ייכנס לתוקפו רק לאחר שימונו בעלי התפקידים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה מה שאמרנו, שלא ניתן לאכוף כל זמן שלא ניתן לערער על ההחלטה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> להתנות את כניסת החוק לתוקף בהקמת הוועדה. זה אחלה רעיון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כל חברי הוועדה מתו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה זה קשור? העיקר שהוא מינה. אחרי שהוא מינה נכנס סעיף 12ה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש לנו תקופת בחירות, אנחנו אומרים שהחוק לא יוכל להיכנס לתוקף - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שימו לב גם שגם 12ה רבתי הראשון, הסיפה שלו קובע 'ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה'. כלומר אם חס וחלילה לא עלינו כולם ימותו, הסעיף הזה לא מגן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לי רעיון אחר אולי. הבנתי את הבעיה. אפשר יהיה להפקיע מהשר את יכולת המינוי ולהעביר לשר אחר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ממשלה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בעיקרון אפשר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ממילא כל הסמכויות של כל השרים אצל ראש הממשלה, יש כאן שרים בכלל? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כתוב כאן 'השר ימנה', זה די מחייב. זה לא רשאי למנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, אף פעם לא שמענו שהטילו חובה על שר למנות ועדה שלא מצאה חן בעיניו והוא לא מינה. לא נשמע כדבר הזה, מי יכול לתאר בכלל? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אבל עולה פה עוד נקודה, למשל תקופת בחירות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש לנו שתי הצעות. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אולי תוכלו לענות על זה? עלתה פה תוך כדי שאלה משמעותית, למשל אנחנו נכנסים לתקופת בחירות ואי אפשר למנות את היו"ר הזה, אבל החוק כבר רץ. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בגלל זה החוק נכנס לתוקף מיד. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> ואם אנחנו נכנסים אחרי זה לעוד תקופת בחירות? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> עד הקמת הממשלה לא יהיה ועדת השגות? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> זה אירוע. אני מדבר ליו"ר, עמדתך ברורה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתם יודעים למה ועדת ההשגות היא כרגע לא אקטואלית? אני גם אסביר לכם למה זה לא כל כך קיים. כל המטרה של ועדת ההשגות כרגע היא להתחיל לדון על התקנים החדשים, על הכללים החדשים, על האגרות והכול. ובעיקר זה יהיה תקף כשאנחנו נעביר את משגיחי הכשרות ויתחילו הבלגנים. כרגע צילום מצב, לא משנים את משגיחי הכשרות, לא משנים את התקנים. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> לא צריך ועדת השגות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, צריך, כי אתה מבטל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, לכן אני אומר שהדחיפות והבהילות היא לא בדיוק כרגע הקטע בגלל שאין איזה שינוי מצב דרמטי שעושים. אני כן אומר לכם שאם תיפול ההחלטה, אנחנו לא אנשים שמפרים חוקים, לא השרים ולא הרבנות ולא מועצת הרבנות. אם זו ההחלטה שמועצת הרבנות תקבל אותה, היא תעשה אותה, ולכן אני לא חושב שצריך להתחיל לשנות סדרי בראשית. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> לא, אבל גם אם השר ירצה וכל כוונתו הטובה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה ההצעה של משרד המשפטים? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> היו לנו שני רעיונות. רעיון אחד, לא מינה השר תוך X יום ידווח לוועדה, יבוא בפני הוועדה. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה, עם יותר שיניים, לא מינה לאחר X זמן, לא יודעת להגיד כמה חודשים, תועבר הסמכות לממשלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למועצת הרבנות הראשית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, מה פתאום? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> הוא ניסה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לצהר. רוצה? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> לא, למי בממשלה? אני רוצה נבחר ציבור נבחר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני, לפני זה אני רוצה להעיר כאן מספר הערות קטנות. לגבי עובד בכיר, אני מבקש שזה יהיה עובד במשרד לשירותי דת בתחום הכשרות, כי ההגדרה של עובד בכיר בשירות המדינה היא הגדרה אחת ומנהל אגף אצלי, שהוא אחראי על הכשרות והנישואים, לצורך זה לא יוכל בגלל המילה בכיר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא לא בכיר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, כי מנהל אגף כשרות הוא מנהל אגף ויש מנהל אגף בכיר, זה משהו אחר. לכן אני אומר, אנחנו מבקשים שזה יהיה עובד מהמשרד לשירותי דת שעיסוקו בתחום הכשרות. מקובל עלינו בנושא הזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אולי נציג את כל ההרכב, ברשותך, המנהל הכללי, שאנחנו מציעים. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אני רק רוצה להעיר, אפרופו ההערה של המנכ"ל שאמר: אנחנו אנשים שמקיימים את החוק, במשך יותר משלוש שנים המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לא מקיימים את החוק חרף החוק הקיים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין לי מושג על מה את מדברת. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> ברור שאין לך מושג כי אתה מאיץ פה את הליך החקיקה אך ורק משום שיש בג"צ תלוי ועומד של צהר ואתם לא רוצים לקיים, לא את החוק ולא את פסיקת בג"צ, וזה כל האירוע. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא קיבלנו תקנים מהאוצר, מה לעשות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מקריאה את ההרכב שאנחנו מציעים לוועדה, אני מקווה שזה יניח את דעתה של הוועדה ואת דעתו של המנהל הכללי. רב בעל כשירות של רב עיר שאינו מכהן כרב עיר, לפי הצעת נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל והוא יהיה יושב ראש הוועדה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אותו דבר כמו (1). << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו רוצים שהשר ימנה ואז זה לפי ההצעה. זה ניסוח שכן מקובל במינויים כאלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא הבנתי, השר ממנה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן, לפי הצעת הנשיא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני לא הולכת בהכרח לפי הסדר שכתוב בנוסח הייעוץ המשפטי, אני מקריאה לכם. משפטן עובד מדינה שימנה השר לשירותי דת בהסכמת נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל ושר המשפטים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה משפטן? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בדרך כלל בוועדות כאלה שהן כוללות מספר אינטרסים וזכויות על הפרק אתה שם משפטן כדי שיידע את כללי ה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלתי מה זה משפטן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> משפטן זה בעל תואר במשפטים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק תואר, לא עורך דין. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איך שר המשפטים נכנס לאירוע? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> להשכלה ולהסמכה כעורך דין, אנחנו לא קבענו כאן מספר שנות ניסיון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> משפטן לא חייב להיות עורך דין. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני משפטן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתם באתם להציק לי, לסרבל את כל העסק. לא הבנתי. גם כל ההסכמות האלה הבלתי נגמרות על כל אחד מהמינויים, זה עוד מנגנון שיסרבל את הדחיפה קדימה של האירוע הזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל ביתר הנציגים אין כל כך הרבה, אז אולי אני אקריא את הכול ואז נדון. השלישי זה עובד המשרד לשירותי דת, בעל ניסיון של חמש שנים בתחום הכשרות. זה כדי לתת מענה למונח בכיר, שלא יודעים איך מגדירים את זה, כי זה לא היררכיה צבאית וכן הלאה, שימנה השר לשירותי דת. הרביעי זה נציג ציבור שהוא כלכלן או רואה חשבון שימנה שר האוצר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא. נציג ציבור שימנה שר האוצר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אוקיי, רק אני אקריא את החמישי. החמישי זה נציג ציבור שימנה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה? זה בסדר ההצעה שלהם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה מוכן לא להתערב לי בחיים? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> למה לא עובד משרד האוצר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם יש לו תואר בהיסטוריה, מה הוא יועיל? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ומה כלכלן יועיל בהשגות האלה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חזקה על שר האוצר שימנה אדם שעניינו שיקול כלכלי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש פה שאלת מהות, מה ועדת ההשגות עושה, היא לא הלכתית. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם לא רוצים השכלה פורמלית, אפשר שיש לו ניסיון בעריכת עסקים. מישהו שיביא את הצד העסקי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ההשגות בהגדרה לא הלכתיות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ההשגות הן לא הלכתיות, זה השגות על הנטל הכלכלי, מי בתוך ההרכב יודע להביא את הצד הזה, הכלכלי. מקובל בוועדות כאלה שיש בהן בסיס כלכלי, שיהיה מישהו בעל רקע כזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מה גם שכל העניין היה שיח בין הפגיעה בעסקים – << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל מה שאתם אומרים כרגע, שאם מחר הכלכלן הזה לא יגיע לוועדה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> דקה. אם המטרה שלו היא לתת ערך מוסף של כלכלן או רואה חשבון והוא לא הגיע לוועדה ולא השתתף, אז ההחלטה פגומה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, שלושה אחרים מגיעים וזה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אפשר לחזור על זה כמה פעמים אבל זה לא נכון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל התארים האלה מיותרים, נציג ציבור שימנה שר האוצר, בטוחני שהוא ימנה אדם ראוי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, אמרתם את עמדתכם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני לא חושב שצריך להגביל את שר האוצר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני גם לא חושב. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אז למה צריך להגביל את שר הדתות ואת ראש מועצת הרבנות הראשית? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> האוצר זה המקום הכי פריבילגי ואנחנו לא יכולים להגיד מילה, אם לא, לא נקבל כסף. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הנציג החמישי, נציג ציבור שימנה השר לשירותי דת בהסכמת נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל. אני רוצה רגע להגיד לעניין המינוי של שר האוצר, מה שחשוב, לפחות למשרד המשפטים כאן, זה כמו שיערה אמרה, לאו דווקא כלכלן או בעל תואר בניהול עסקים. מה שחשוב, אנחנו התרשמנו שהוועדה מוטרדת מהאיזון שבין הפגיעה בעסקים לבין ענייני הכשרות וההלכה. זה לא עניין של הגבלת שר האוצר, חס וחלילה, אלא זה עניין של הכוונת שיקול דעתו לכך שהכנסת ראתה לנגד עיניה את הצורך בנציג שלהם בוועדה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז איך היית מציעה לנסח את זה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יערה הציגה נוסח של בעל ניסיון בניהול עסק. אנחנו הצענו כלכלן או רואה חשבון, אבל אם זה לא טוב לוועדה – << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מצוין לוועדה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני באופן אישי לא מאמינה גדולה בהכרח רק בהשכלה, גם אנשים שיש להם ניסיון יכולים להביא איתם ערך מוסף, אז יערה למשל דיברה על בעל ניסיון ב – איך אמרת את זה? תמשיך כבודה, ניהול עסק? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בניהול עסקים, בעריכת עסקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בניהול עסקי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, שר האוצר יכול למנות עכשיו למנהל מחלקת כשרות של ירושלים אדם בעל ניסיון עתיר, אז מה, הוא לא יכול לתרום? הוא יכול למנות את מנכ"ל הרבנות לשעבר או את מנכ"ל הדתות לשעבר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני חולקת מהותית על מה שנאמר, בסוף השאלה היא מה מטרתה של ועדת ההשגות הזאת. אם אני מבינה נכון, היא לא יכולה להשיג על שום דבר הלכתי, היא לא גוף הלכתי. יש גוף הלכתי אחד, כך הבנתי, במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היא גוף שאמור לתת מענה לבעלי עסקים ולכן האוריינטציה שלה בהגדרה חייבת להיות כזאת, שנותנת מענה לעסקים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שר האוצר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא רק שאנחנו נציג אחד מתוך ארבעה או חמישה, עוד לא הבנתי, כל היתר הם נציגים בהגדרה של מוסדות דת. אפשר של מגזר עסקי, אין פה שום עניין, חשוב להגיד, שזה יהיה אוצר, צריך להיות נציגות שרואה עסקים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ולכן רואה חשבון או כלכלן ראוי בעיניי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קודם כל הנציג החמישי, לפחות לפי הרשימה שלי, זה אדם שהוא יועץ משפטי, אז אתה מכניס פה גם את האלמנט הזה, לא כולם אנשי דת. ושתיים, אני חושב שחזקה על שר אוצר, לא משנה אגב מי יהיה שר האוצר, שהאינטרס המוסדי שלו הוא להביא מישהו ש – אני לא חושב שלהגביל אותו באם הוא בעל ניסיון או שהוא בעל השכלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה כן. עזוב את שר האוצר הנוכחי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, כל שר אוצר, זה לא משנה. מחר חס וחלילה ליברמן יהיה שר אוצר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עזוב את שר האוצר הנוכחי, יש שני מינויים בכירים שלא עברו עכשיו, אחד זה מנכ"ל רשות העתיקות ואחד רמ"י. לכן ההערה שלה, שצריך להביא אדם בעל השכלה בתחום הריאלי, לא יעזור כלום, אדם שמבין – אם לא יהיה מישהו עם אוריינטציה ריאלית, אדם שיודע לראות מספרים, חברים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוועדה לא חושבת כך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא חושב כך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, הוועדה. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> בעולם מתוקן משרד הכלכלה אמור להיות יותר רלוונטי. בעולם מתוקן, אני לא מדבר על פרסונות, ובצורה כזו או אחרת גם בהצעה שעכשיו הוקראה על ידי משרד המשפטים, רוב מוחלט של הנציגים הם ממונים באישור או על ידי המשרד או הרבנות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה תחום העניין שלהם. את מי אתה רוצה? את מועצת הצמחים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין לי בעיה, אבל תגדיר את האנשים. עוד פעם, חברים בסוף ישימו מישהו משווק בשוק ויש לו אוריינטציה עסקית. מה, אנחנו השתגענו? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה רע במשווק בשוק? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כי הוא לא יודע כלכלה, הוא יודע מתמטיקה ברמה של אחוזים בקושי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> חוכמת החיים שלהם יותר טוב מה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עזוב אותי מחוכמת החיים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> הצעה נוסף לנציג נוסף, חמישי, רב צבאי לשעבר או בעל הכשרה של רב צבאי לשעבר, מי שכיהנו בעבר כרב ראשי בצה"ל או כראש מחלקה ברבנות הצבאית או כרב פעיל פיקודי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הפוך, הנציג החמישי היה יותר באוריינטציה המשפטית, פחות רבנית עוד פעם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> משפטית פחות חשוב, חשוב - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> חשוב ההבנה במאטריה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוהד, אולי התאחדות התעשיינים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, מה פתאום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מבקשים, כפי שביקשנו גם לפני כן, נציג של השלטון המקומי בוועדת ההשגות. בנושא ההערה המוקדמת של יושב ראש הוועדה על הסוגיה הזאת, שגם כאשר מתמנה ועדת השגות לא בהכרח היא חייבת להתכנס, ואז יכול להיווצר מצב שלא מתכנסים כמו שצריך, אפשר גם לקבוע כינוס של הוועדה לפי דרישת 30% מחבריה. אפשר לייצר מענה והסדרה גם לסיטואציה שבה הוועדה לא התכנסה או יושב ראש הוועדה החליט לא להכניס נושא לסדר היום. הדבר הזה, כפי שידוע לייעוץ המשפטי לוועדה, מאוד קיים ומקובל בשלטון המקומי, שכאשר למשל ישיבת מועצה, יושב ראש הרשות לא מכנס את ישיבת המועצה, יכולים שליש מחברי המועצה לדרוש כינוס ולהכניס לסדר היום גם את הנושא הזה. זה יכול לאזן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אולי צריך להגדיר שנגיד שניים מתוך חברי הוועדה - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין התנגדות לזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אזכיר שארבעה מתוך חמישה ממונים על ידי או משרד הדתות או הרבנות ורק גורם אחד אינו, בעיניי חייב שהכינוס יהיה אחד. ככל שהאיזון משתנה סביר שיהיה שניים. כרגע יש וטו מוחלט, בגדול, לרבנות ולמשרד הדתות. וטו לא על החלטה, אלא על כינוס. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> את חושבת שכל הרבנות באותה דעה. זה ממש לא ככה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה ממש לא יאומן, אתם מדברים על עבריינים? לא הבנתי. זה לא מכובד. אתם מדברים כאילו יש רוב עכשיו למשרד לשירותי דת, אנחנו מוקצים מחמת מיאוס? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> צריך להתכנס לתוך הנושא שאנחנו מדברים עליו, בסוף רוב ההשגות פה זה השגות על נהלים של המשרד, על עבודה של מועצות דתיות, ולכן לא יעזור פה כל מיני זה. זאת אומרת הרלוונטיות של מישהו שניהל עסק שלא מכיר איך המערכת הזאת עובדת לאורך השנים, זה לא ממש עוזר. אם רוצים היטב כלכלי אז אפשר להכניס את מנהל אגף תקצוב במשרד שהוא מבין את ההיבט הכלכלי, מנהל תקצוב ובקרה במשרד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא רואה חשבון? הוא כלכלן? << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> כן, הוא רואה חשבון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין איזון, אני לא מסכים לזה, אני רוצה איזון גם בוועדה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אבל לא סיימתי. אם רוצים איזון, אז נציג ציבור של שר האוצר, מה זה משנה אם הוא כלכלן או לא כלכלן? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא מדובר על עיסוק. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> משנה האוריינטציה שממנה הוא מגיע. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מדובר שיהיה בקבוצה הזאת גם מישהו שייצג את בעלי העסקים. הוא לא יכול לבוא מהמועצה. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לכן זה יכול להיות נציג ציבור של שר האוצר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה ניגוד עניינים, כי האינטרס שלו הוא לטובת בעלי העסקים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מעולה, מישהו צריך לייצג אותם. זה ממש לא ההגדרה לניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה שכשיש לו נגיעה אישית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש לי הערה אחת, אדוני היושב ראש. כיוון שאנחנו טיפה יותר רציניים בנושא הזה ומרגע שמתקבלת החלטה אנחנו מתכוונים לקיים אותה, 14 יום לא שייך, צריך 14 ימי עבודה או 21 יום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד לא הגענו לשם. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> חשוב לומר, המנכ"ל, ניגוד עניינים זה לא כשיש מישהו שמייצג את העסקים בהרכב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רוצה ככה, אני רוצה להישאר עם ההרכב כפי שכתב אותו והציג אותו היועץ המשפטי לוועדה. אני שוב פעם מקריא. הכול כתוב ומופיע בפניכם. מי שהוא בעל כשירות לכהן כרב עיר שאינו מכהן כרב עיר אשר ימונה על ידי נשיא מועצת הרבנות הראשית והוא יהיה יושב ראש הוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> את המילה 'בכיר' הורדנו, נכון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, אמרנו שמורידים את המילה בכיר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שיש לו חמש שנים ניסיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא אמרתם שלוש? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חמש כי זה התרגום של בכיר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה המינימום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> במשרד לשירותי דת שעיסוקו בתחום הכשרות שימנה השר לשירותי דת. נציג ציבור שימנה שר האוצר, נציג ציבור שימנה השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית והיועץ המשפטי של הרבנות. ואז אוטומטית ממונה היועץ המשפטי של הרבנות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או מינוי אחר מטעמו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> או נציגו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> למה לכבול את שיקול הדעת של שר האוצר שהוא לא יוכל לקבוע עובד? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> נציג או עובד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כרגע הוא הקריא נוסח שהוא לא נציג או עובד, אלא רק נציג. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אז נציג ציבור עובד המשרד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> או עובד, לא אכפת לי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם הוא רוצה מישהו מתוך המשרד הוא יכול. חשוב לי לציין שיכול להיות שכל מנגנון הערר, שהוא להבנתי בסיס לדרישת היו"ר, בסיס לאיזון, כל המנגנון שנוצר בחוק שהוא נותן כוח מונופוליסטי, אי אפשר להתעלם מזה, לרבנות - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה כן נכון. נגיד שאני טועה בהכול, אני אסיים משפט. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל תראה את בעלי התפקידים, היא צודקת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יכולים להיות חמישה מתוך חמישה, זה מה שאני מנסה להגיד. יש בהגדרה ארבעה מתוך חמישה אנשים שבסוף מייצגים גוף שמערך האינטרסים שלו, וטוב שכך, זה שמירה על הכשרות במדינת ישראל ולא שמירה על מתן האפשרות לעסקים, וזה בסדר, כמו שמשרד הבריאות אחריותו לדאוג שלא יהיה סלמונלה ולא אמור להיות לו אכפת ממחירים, ובשביל זה יש עוד גורמים בממשלה. יצרנו מצב שלא רק שארבעה מתוך חמישה הם רק באוריינטציה כזאת, גם החמישי יכול להיות. גם החמישי, כתלות במי הוא שר האוצר, יכול להיות. יכול להיות שיש לך קוורום מוחלט שרואה רק את - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תמר, היועץ המשפטי של הרבנות לא מקובל עליכם? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היועץ המשפטי של הרבנות, כבודו במקומו מונח, אבל הוא לא אמור לדעת לשקול שיקולים עסקיים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הוא צריך להיות היועץ המשפטי של הוועדה. יש פה בלבול בעיניי, היועץ המשפטי של הרבנות אמור ללוות ולהיות הייעוץ המשפטי של הוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא בהכרח. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה להשלים משפט. אנחנו מדברים על זה כל היום, מסתובבים מסתובבים, אבל בסוף זה לא מחלחל שיש פה בסוף מודל מסוים. אתם תעשו מודל חלש, מודל לא מאוזן, זה יגיע לבית משפט וזה יקבל את המשקל שזה יקבל. אתם מנסים להמציא פה משהו שהוא לא בתזות. מקובל לעשות פה משפטן ולעשות מישהו עם ניסיון. אתם רוצים שהיועץ המשפטי של הרבנות הוא זה שילווה כיועץ משפטי, כמו שהוא עושה הרבה תפקידים, אתם גם בזה סוטים, זו לשכה משפטית מאוד קטנה. היה פה תקופה שלא היה יועץ משפטי לרבנות הרבה זמן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל, יערה, מי שמלווה את הייעוץ המשפטי של הוועדה זה המשרד, זה לא הרבנות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין בעיה, עוד יותר טוב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כי זה תחת המשרד, לא תחת הרבנות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> עוד יותר. אנחנו מנסים לתת פה הצעות פרקטיות - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מהרגע שההרכב כפוף ליועץ המשפטי אז היועץ המשפטי מחייב. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מעבר לכך, אם הוועדה תקבע, למיטב הבנתי בעולם המינויים נציג ציבור סתמי ללא הכוונת שיקול דעת, מינוי נציג ציבור סתמי ללא ניסיון או השכלה עלול להביא לכך, להבנתי הצרה, שיצטרכו לצקת לזה פרשנות שלא בהכרח תעלה בקנה אחד עם מה שהוועדה ראתה לנגד עיניה, ואז אתם תבואו ותגידו שהכנסת עשתה ככה והמפרשים, ולא ננקוב בשמם, עשו אחרת. ולכן אני מציעה לוועדה לשבת רגע ולחשוב מה היא רואה לנגד עיניה מבחינת ניסיון/השכלה בנציגי הציבור ולקבוע זאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ומי מגן על העסקים? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני בעד כלכלן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני גם, אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להציע שנציג הציבור שימנה שר האוצר יהיה כלכלן או רואה חשבון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה להגביל אותו? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה מאוד כלכלנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה איך ננסח את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נציג ציבור, כלכלן או רואה חשבון שימנה שר האוצר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> גם אם הוא יהיה אחד מתוך חמישה, יהיה לו אפס כוח, הוא לא יכול לכנס והוא לא יכול - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כדי שבעלי העסקים הבינוניים והקטנים לא ירגישו חשופים בצריח, אני מציע שנציג הציבור יהיה מלהב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, הוא רק קול אחד, לא צריך לפחד ממנו, אבל יהיה להם פה בוועדה הזו. זה עסק כלכלי, הוא אחד מול ארבעה. ממילא יש לך נציג ציבור, מה אכפת לך? יהיה לך שקט מבעלי העסקים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שהוא יהיה החמישי? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה שהוא יהיה החמישי, מישהו מתוך העסקים הקטנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? אחד מלהב, בעלי העסקים הבינוניים והקטנים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל למה לתחום את זה בלהב? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה להב? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה לא מלהב? מחר יעשו לך הפגנות, למה לא מלהב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> למה כן מלהב? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני כסגן שר אוצר עבדתי איתם ושיתפתי איתם פעולה ויצא מזה רק טוב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל זה מאוד מצמצם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש להם רואה חשבון, כלכלנים, מה הבעיה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל למה לא נציג מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע בדיוק מה קורה במשרד הכלכלה. תסתכלי מה קורה בתחום העסקי, תסתכלי מה קורה עם הסל, על מה את מדברת? זה משרד לא מתפקד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד משהו לשיקול דעת הוועדה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> העסקים לא מאמינים למשרד הכלכלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ואני רק רוצה להבהיר שאני אומרת את זה ממקום של ייעוץ אמיתי, חס וחלילה, לי אין אינטרס כאן. בסוף הליך של השגה קלאסי הוא בדרך כלל דרג בכיר יותר מהדרג שקיבל את ההחלטה המקורית. מה שעושים כאן, וזה לא שזה לא אפשרי, זה בהחלט אפשרי, אבל מקימים ועדת השגות שהיא לא הדרג הבכיר יותר מאשר הדרג שקיבל את ההחלטה הראשונה, אלא היא איזה שהיא ועדה שאמורה לשקלל כל מיני איזונים ושיקולים שונים, ולכן אני באמת חושבת שהוועדה צריכה לבטא את זה בהרכב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז מה את מציעה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מציעה שנציגי הציבור יהיו, נציג הציבור שמינה שר האוצר יהיה או בעל השכלה כלכלית, או לחלופין מה שהציע חבר הכנסת מיקי לוי, שבעיניי זו הצעה טובה, או לחלופין לקבוע איזה שהוא רף של ניסיון. מה שיניח את דעת הוועדה, אבל שתהיה הכוונת שיקול הדעת במינוי ושכן יהיה בינות חברי הוועדה משפטן, איזה שהוא ביטוי למשפטן. אני חושבת שעדיף לא אקס-אופיציו מהייעוץ המשפטי לרבנות הראשית. במחילה, אני חושבת שיש כאן מרכז כובד של רבנות ראשית ומשרד לשירותי דת ואני חושבת שהוועדה צריכה לקבוע הרכב מאוזן יותר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא יכול היה להיות הסבר בהיר יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול שיהיה יועץ משפטי מטעם העסקים הקטנים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ייעוץ משפטי מטעם העסקים זה לא - - - צריך נציג כלכלי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בואו נחשוב על זה קצת, נסתכל רגע על הסעיפים הבאים, הערות נוספות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי הערה. אני רוצה לשאול, לגבי 12ג(ד), תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה, אז הנושא של התיעוד, תתעד, באופן מקוון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איפה יפרסמו את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא כתוב באתר. איפה זה יפורסם? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה אמור להיות מפורסם באתר המשרד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם יש דיון עכשיו על משה דגים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> יהיה דיון על משה דגים או מישהו אחר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, זה ודאי, איפה יפורסם? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> באתר המשרד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל זה לא כתוב. זה חלק מההערות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> דיון שיהיה על כולם, פרסום, הכול בחוץ? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אולי למחוק את השמות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שיהיה כתוב באתר שמשה דגים, ההוא טען שהוא גנב, הוא טען ש - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אפשר בלי שם העסק. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הפרסום חייב להיות, וכך זה תמיד, ללא פרטים מזהים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אז מה כתוב בפרסום? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משחירים את שם בעל העסק. אנחנו אמרנו שאנחנו רוצים שיהיה פרסום של הדברים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> שיהיה פרסום של ההחלטות ושל הפרוטוקולים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יושב ראש הוועדה אמר בפעם הקודמת את התמצית של ההחלטות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, תמצית ההחלטות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ברשות הוועדה, אם אפשר כמה הערות על הסעיף הזה של הפרסום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> צריך לנסח את זה, שתמצית ההחלטות תפורסם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני חושבת שנכון יותר לקבוע שהוועדה רשאית לפרסם, בסוף אני מזכירה שמדובר בוועדה מנהלית עם שיקול דעת מנהלי, אני חושבת שנכון לתת לה את שיקול הדעת לעניין הפרסום. לדעתי עדיף לכתוב רשאית לפרסם ולא תפרסם. אני מסכימה כמובן עם ההערה של חברי הכנסת מקודם שצריך לכתוב שזה יפורסם, אני נוהגת לומר באתר המרשתת, ברור לי שיכתבו כאן אתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת. ואני חושבת שצריך להוסיף כאן לסעיף, תוך השמטת פרטים מזהים. הגם שזה מובן מאליו, זה צריך לדעתי להיות בהוראה החוקית. כן הייתי מציעה לוועדה לשקול האם להוסיף איזה שהיא הכוונה של פרסום החלטות בעלות חשיבות ציבורית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תמצית ההחלטות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> תמצית זה גם טוב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם ככה את אומרת שזה רשאי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא ידעתי אם הוועדה תקבל, אז בסדר. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> במידה שיש ליווי משפטי לוועדה, כמו שנאמר קודם, אז ראוי שהייעוץ המשפטי יהיה חלק מההחלטה הזאת של ה'רשאי' במידה שזה לא חובה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחד מהנציגים חייב להיות משפטן, כזה שיתמוך בכל – << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מזכירה שיושב ראש הוועדה רצה פרסום של תמצית ההחלטות כדי שהעסקים ילמדו אחד מהשני. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בגלל זה כל כך חשובים הפרוטוקולים, כמו שמקובל בוועדות אחרות, ועדות תקינה, תכנון ובנייה, דברים כאלה. זה מקובל בחוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני חושב שסיכמנו, אמרנו והדגשנו וגם סיכמנו, שהיא חייבת לערוך פרוטוקולים, אבל לפרסם את תמצית ההחלטות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תוך השמטת פרטים מזהים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תוך השמטת פרטים מזהים, כמובן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ואתה לא רוצה, אדוני היושב ראש, להפוך את זה לרשאית לפרסם? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> יש לה שיקול דעת לא לפרסם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא רוצה להשאיר את זה לשיקול דעת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם זה התמצית של ההחלטות אז – << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז אין סיבה שלא. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ואיך ניתן לגשת לפרוטוקולים? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ורק, אדוני יושב הראש, אם אפשר להוסיף פרסום באתר המרשתת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה מרשתת עוד פעם? דברו עברית. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מרשתת זה עברית תקינה ויפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת. 12ו(ה), ועדת ההשגות תמסור את החלטתה המנומקת בכתב לעוסק ולמקבל ההחלטה. תוך כמה זמן ממקבל ההחלטה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> באופן מיידי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז תכתוב. כי אחר כך הוא צריך לממש את ההחלטה 14 יום. יש כאן פער, לא ברור לי תוך כמה זמן היא אמורה אחרי שהיא קיבלה את ההחלטה להעביר את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היא מקבלת החלטה, היא תוכל להעביר אותה. ללא דיחוי. לא צריך לכתוב את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תמסור מיד עם החלטתה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא אומר שזה הנוסח המקובל. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בשם אריאל רכניץ, ראש מחלקת רגולציה בקהלת, הוא מבקש לשאול מה לגבי השגות שנדחו, האם הן צריכות להיות מפורסמות? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, לא משנה, את כל החלטותיה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זה צריך להיות מצוין. תמצית כל ההחלטות, מעולה. וגם במידה שלא מפרסמים, אז צריך לעשות לפי קריטריונים לפי חוק חופש המידע. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אולי כדאי לתת שיקול דעת לא לפרסם במקרה שמי שפנה לוועדה מבקש לא לפרסם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, אני אמרתי שאני לא רוצה להשאיר את זה לשיקול דעת. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> לא, במקרה שיש בקשה של מי שפנה, הוא חושב שזה יכול לפגוע בו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל השם שלו לא מופיע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרנו, תוך הסתרת פרטים אישיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם זה הפלאפל היחיד בעיר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש תשובה בנוסח שהציעה הוועדה, יש את הסיפה, יש שיקול דעת של הפניה לפי חוק חופש המידע וזה נותן מענה להבנתי גם לסיטואציה הזאת. לכן הנוסח שהציעה הוועדה בסיפה נראה לי נכון, אם אנחנו מוסיפים ללא פרטים מזהים, זה נותן מענה שלם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל הסיפה מתייחס לפרסום פרוטוקול ויושב ראש הוועדה כבר הכריע שלא יפורסם - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, לא פרסום פרוטוקול. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה, לקרוא אני יודעת. לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו לא יפורסם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אמרו שישנו, מירה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרתי, לא לפרסם פרוטוקול, לפרסם תמצית החלטות, לא בשיקול דעת אלא בחובה ותוך הסתרת פרטים אישיים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש לנו עוד שלושה דברים שרצינו להעלות. אחת, חסר בנוסח שהוצע כאן סעיף של תגמול. זה רלוונטי לנציגי הציבור. זה סעיף שאומר שהם יקבלו תגמול לפי הוראות החשב הכללי. זה מקובל, זה לא משהו חריג. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ואז זה ייהפך להצעה תקציבית שיגידו לך 120 מיליון. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> דבר שני שחסר לנו כאן, זה הסעיף שהיה עליו ויכוח בהקשר אחר, סעיף החלת הדינים שכאן הוא רלוונטי, מכיוון שיש לנו שני נציגי ציבור. כל מיני דינים שחלים על עובדי מדינה לא חלים על נציגי הציבור, בהמשך לדיון הקודם שהיה, חוק שירות הציבור (מתנות), חוק העונשין, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית) וחוק הבחירות לכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מקובל בכל מקום שכתוב נציג ציבור. מוועדות קודמות אני מכירה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון. והדבר השלישי שנבקש מהוועדה להוסיף, וכמו שהייעוץ המשפטי הציג, תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אמרנו את זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אמרתי, אבל אני רוצה לדייק את - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מרגנית, דיברת על 21 במקום 14? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, זה הסעיף הבא. זה בעצם להסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטה של רשות לפי חוק איסור הונאה בכשרות למעט החלטה של שר והחלטה של מועצת הרבנות הראשית לישראל. ובסעיף 12ז, שזה הסעיף של המועד לקבלת החלטה, אנחנו חושבים ש-14 ימים זה רעה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא 12ז. 12ז זה מהרגע שהתכנסה הוועדה והיא קיבלה החלטה לפרסם את ההחלטה. אנחנו מדברים על זמן לכנס את - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, מקבל ההחלטה יפעל על פי ההחלטה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מה משמעות המילים 'מקבל ההחלטה'? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> 12ו(א), טעיתי בהפניה, שקבוע שם שמוצע לקבוע מועד של 14 ימים לקבלת ההחלטה. מהניסיון שלי, אני רפרנטית של התחום הזה מאז 2012, למעט כמה דברים שעשיתי בדרך, 14 ימים זה, בהשאלה, גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. ועדת ההשגות, לדעתי, לא תעמוד בה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה את מציעה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו פחות אוהבים לכתוב ימי עסקים בהקשרים של רשויות מנהליות, בכל זאת זו סמכות מנהלית שלטונית, ולכן אנחנו מציעים לוועדה להגדיל את סך הימים לכל הפחות ל-21 ימים. אם זה היה תלוי בי אני הייתי קובעת 30. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אסביר לך, אדוני היושב ראש, עכשיו ערב חגים, נכנסתי לחגים, אני לא עומד בזמנים. אנחנו חייבים טיפה לפני ואחרי החג כדי לדון בזה. 14 יום אתה נכנס לבעיה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בחגים יש פתרון, כי אומרים שהוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז אתה מתחיל עכשיו - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפשר 21. מעבר ל-21 יש את הסעיף של ההארכה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אמרו לך שעדיף 30. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 21, בוא נעשה את זה 21. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> 12ה(ב), הגשת השגה לא תתלה, אני מנסה להבין מה זה לא תתלה. זה סעדים זמניים? אם יש החלטה אז ברור שזה או זה או זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה שהגשת השגה זה לא אוטומט עוצר את הבעיות שלך בחיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, עצם הגשת ההשגה לא אומר שמשהו נעצר, כי יש סעיף שאומר שאפשר גם לתת החלטה שאומרת בינתיים תעצרו עד שנקבל החלטה. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> יש לי עוד הערה. 12ז, מה זה אומר שמקבל ההחלטה יפעל בהתאם להחלטה? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מי זה מקבל ההחלטה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקבל ההחלטה זה אנחנו, זה המועצה הדתית, או מי שנתנו לו שם, הוא חייב לפעול תוך 14 יום. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> צריך לדייק את זה ולהגיד שזה המשיג. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> לא ברורה העברית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא המשיג, זה זה שמתלוננים עליו, זה המושג. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הרשות שקיבלה את ההחלטה, מושא ההשגה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה היה מובן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, מרוב שהיה מובן לא הבינו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כבוד היו"ר, אני מבקשת לחזור, מאחר שהוצאת את הפרוטוקולים מהפרסום, אז רק שהסמכות להחלטה מה כן ומה לא יפורסם לא יהיה על ידי הוועדה לבדה, אלא יחד עם הייעוץ המשפטי לוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שאלה, חוק חופש המידע, גובר על זה או לא גובר? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אם מגישים בקשת חופש מידע - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתם לא יכולים לומר שלא נפרסם פרוטוקולים, ועוד שעה, יש כאן אנשים שכל רבע שעה מגישים בקשה לחופש מידע, אז מה עשינו בזה? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אנחנו בטח לא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל חוק חופש המידע מאפשר לך לא למסור תרשומות פנימיות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> דקה וחצי אחרי זה עתירה. אז תכניסו את זה לחוק בבקשה, שיהיה ברור בחוק. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אדרבא, אנחנו ביקשנו שהכול יהיה גלוי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אבל מה שהוחלט שלא גלוי, כתוב בחוק שלא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משהו שחשוב לי גם שיופיע כאן. בסוף הוועדה דנה ומה שחסר לי פה זה הסנקציות, מה הסמכויות שלה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה מה שאמרנו, שאין אכיפה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה אמרנו? איפה אמרנו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא סנקציות, אדוני, אלא סעדים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בנוסח שביקשנו נמצא שהתלונה של בעל העסק מוצדקת, היכולת להעביר את הכשרות שלו לרשות כשרות אחרת, דיברנו על זה, הטלת סנקציות על מועצה דתית שפעלה או גוף כשרות שלא עמד בהוראות, או על משגיח כשרות שחרג מתפקידו, בסוף זו המטרה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אנחנו לא נמצאים בשירות המדינה. עם כל הכבוד, משגיח שסרח יש נציבות שירות המדינה. אתה לא יכול לפטר משגיח, אתה לא מטיל קנסות, זה לא הוועדה, עם הכבוד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אתה עושה לו חיוב אישי במסגרת ועדת השגות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה את אומרת? מה עוד? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, אני שואלת אם זו הייתה הכוונה של יושב ראש הוועדה. אני לא אמרתי, אני חושבת שזה לא הגיוני. אם כבר אנחנו שואלים מה עמדתנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את לא מסכימה איתי? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שצריך להטיל סנקציות וקנסות על העובדים או ועדות? השר לא מינה ועדה, יש עליו סנקציות? יש הבדל בין סעדים לבין סנקציות. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> יש ועדת משמעת של רבני ערים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא מדובר רק על רבני ערים. אדוני, הסנקציות ברורות, ברגע שהתקבלה החלטה מנהלית ועובד שפועל לא לפי הכללים, חלים עליו כללי המשמעת והוא יועמד לדין. אותו דבר ראש מועצה דתית. על כל אחד ואחד שם יש כללים. לכן אין מה להוסיף מעבר ל – אנחנו מדברים כאן על עובדים שהם רשות ציבורית, מדברים כאן על אנשים שחלים עליהם כללים, לכן אין מה להוסיף. אני לא מטיל סנקציות, לא כספיות ולא שום דבר אחר. אין דבר כזה, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מכל מלמדיי השכלתי, אני מוכן לשמוע וללמוד. בסוף המטרה שלי כאן מכל האירוע הזה היא לתת סיוע לבעל עסק שנפגע כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של הגוף נותן הכשרות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז כסף הוא יקבל לקבל בחזרה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אקח את השאלה לקצה, אם יש מועצה דתית שמגיעים עליה שוב ושוב השגות ומבינים שבמועצה הדתית עצמה יש בעיה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה בדיוק התפקיד שלנו כמשרד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רגע, יש פה שאלה וזה חוזר לבסיס של החוק וצריך לשים את זה על השולחן, אתה מפקח על המועסקים של עצמך, יש מורכבות, ולכן הוועדה אמרה בוא נייצר משהו מקביל. גם המקביל הזה, צריך להגיד שוב, רובו ממונה על ידי הרבנות ומשרד הדתות, הוא לא אירוע חיצוני, השאלה מה קורה אם יש מועצה דתית - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> המדינה כולה ממונה על ידי משרד האוצר, אין תפקיד במדינה שמשרד האוצר לא מעורב, אז מה? אומרים שזה לא בסדר? כל אחד ושומר הסף שלו, די, מספיק, זה לא הגיוני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואם השר לא ממנה את הוועדה, מה הסנקציה עליו? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מתייחסים אלינו כמו עבריינים. יש גבול. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה הקשר בין הרבנות למועצה הדתית? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני שוב שואל, הגיש בעל עסק תלונה, נמצא שהתלונה שלו צודקת, הרב לצורך העניין לא מוכן לתת לו תעודת כשרות כי, לא יודע מה, איזה שיגעון, רבו, לא הסתדרו, הסתכסכו, לא אוהבים אחד את השני. אני בסוף רוצה שהוועדה תוכל לאפשר לו קבלת כשרות ממועצה אחרת. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש תשובה בסעיף 2י. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני רוצה לחדד את השאלה של היושב ראש. צריך להבחין בין תפקיד של ועדת ההשגות כוועדת השגות לבין התפקיד שלה כתפקיד של בירור תלונות שמופיע בסעיף 12ח. אתה מכוון לעניין של בירור תלונות, שוועדת ההשגות תברר תלונות שהוגשו על ידי עוסקים בנוגע לפעילות של רשות כשרות מקומית או משגיחים מטעמה, ואז אתה אומר, ברגע שביררתי תלונה על פעילות של משגיח ספציפי או רשות כשרות ספציפית ומצאתי שהתלונה הייתה מוצדקת, מה קורה אז? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> במקרה הזה כרגע בנוסח אין - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה אין? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש. כתוב ב-12ז, קיבלה ועדת ההשגות החלטה כאמור - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 12ז לא מדבר על תלונה, 12ז מדבר על השגה. שוב, לגבי השגות לדעתי הנוסח נותן פתרון. לגבי תלונות ב-12ח, שזה תפקיד שהוא טיפה שונה מהתפקיד של השגות, במקרה הזה אכן לא כתוב מה ההשלכות של תלונה שנמצאה מוצדקת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש יושב ראש לוועדת ההשגות, יושב ראש ועדת ההשגות הוא מישהו מתוך המערכת, אם יושב ראש ועדת ההשגות מקבל תלונות נשנות, מקבל את אותו אחד כל פעם שמתלוננים עליו, הוא יציף את זה למעלה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> צריך להגיד שגם בנושא הבא שנדון עליו, שזה הדיווח לכנסת, אנחנו הצענו להוסיף שיהיה גם דיווח על בירור התלונות. אנחנו קישרנו את זה לסעיף של הדיווח לכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שבבירור תלונות, היא תברר תלונות ואולי תיידע את מנכ"ל המשרד, ואז שיקול הדעת הוא שלך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בוודאי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נקודה ראשונה, כשדיברנו על סעיף 2י שמדבר על הסמכה של מועצה דתית אחרת, סמוכה, רחוקה, וכשעשינו גם את ישיבות ההכנה הרבנות הראשית אמרה מניסיונה בעבר, ניסינו לחשוב מה התרחישים שיכולים להיות שזה מתעורר בהם והיא נתנה ממש דוגמאות מהעבר שבה רב התעקש, לא הסכים, היה ברור שהוא לא ייתן השגחה שירותי השגחה אחר כך, שהוא לא ייתן את ההכשר, ואמרו שבמקרים כאלה הוסמכה רשות אחרת. זאת אומרת 2י, אחת הדוגמאות שניסינו לחשוב על תרחישים מתי הסעיף רלוונטי, מתי טעמים מיוחדים, לפני שדיברנו בכלל על ועדת השגות, זו אחת הדוגמאות שהרבנות נתנה. לכן בעינינו זה נותן מענה, הסעיף שנמצא בחוק נותן מענה. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אבל אין קשר בין הדברים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> למה אין קשר בין הדברים? אני חושבת שיש קשר, אני חושבת שאם יש בעיה במובן של שירותי השגחה 2י זה המענה ושירותי ההשגחה יכולים להינתן על ידי מועצה אחרת. אם הבעיהב ברב המוסמך אפשר להסמיך רב אחר. יש את הכלים בתוך ההצעה עצמה לתת את המענה לזה. אנחנו חושבים שזה נותן מענה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מה שאפשר לעשות לעניין הזה זה להוסיף סעיף קטן לסעיף 2י שיאמר כך: מבלי לגרוע מהאמור – כרגע זה בסעיף קטן (ה) כי כבר מיקמנו את זה, אבל מבלי לגרוע באמור בסעיף קטן (ה) ועדת ההשגות שלפי סעיף 12א רשאית להמליץ לשר לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף זה ובלבד שבבסיס המלצתה עומדת החלטה בהשגה שהוגשה לפי סעיף 12א. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסוף זה ככה עובד, ההפניה צריכה להיות למנהל הכללי, תפקידו ליישם את ההחלטות, כי בסופו של יום, תזכרו שאנחנו צריכים לעמוד מול המועצות הדתיות, רשות כשרות. התפקיד שלי לדאוג שיהיה יישום, וזה התפקיד שלנו, עזבו את השר, עזבו את הדברים האלה, אלה ההפניות שעושים פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד פעם, סליחה, מה הצעת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שבסוף ברגע שתתקבל החלטה אני מחובתי לדאוג ליישם את ההחלטות מול רשות הכשרות הארצית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה רוצה שאני אסמוך עליך? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו כן חשבנו שמועיל להפנות לזה ב-2י ולהשתמש בסעיפים האלה. בנוסף רציתי להתייחס למה שקודם אמר גלעד, שיצא, לגבי הכובע האחר שדיברנו, על הטיפול בתלונות. לגבי הכובע הזה, ההסדר הוא רזה יחסית ואנחנו חשבנו שנכון לקבוע הסמכה לתקנות. הסמכות לבירור תלונות היא קצת שונה מסמכות ההכרעה בהשגה, אנחנו צריכים לנסח סעיף הסמכה שיאפשר לשר לצקת תוכן לתפקידיה וסדרי הדיון שלה בבירור תלונות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל זה לא רק סדרי דיון, האמירה כאן שחסרה סנקציה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש גם סנקציה על ועדות בכנסת? לאן אתם רוצים להגיע, למה סנקציות? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה מתחומים שטיפלתי בהם בעבר, חשמל ומים. יש סעיפים כאלה גם בתחומים אחרים. סעיף 108, אני אומרת מהזיכרון, לחוק תאגידי מים וביוב, את הסעיף מחוק משק החשמל אני לא זוכרת בעל פה, בשניהם יש סעיפים שמדברים על סמכות לברר ולדון בתלונות של צרכנים. למשל רשות המים דנה בתלונות לגבי תאגידי מים וביוב. יש גם דמיון מסוים שאני רואה בין תאגידי מים וביוב, שהם מקומיים ואזוריים, לבין העיסוק שאנחנו מדברים בו עכשיו, שהוא גם עיסוק מקומי. למיטב ידיעתי הפעילות שם היא פעילות שבסך הכול מבוצעת בצורה מוצלחת ונותנת מענה לציבור. כתוב שם בצורה רזה, לא כתוב שם סנקציות. מה שהם עושים בדרך כלל, הרבה פעמים חלק מזה הוא, אפשר להגיד מעין גישור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מצליח להבין מה קורה פה שמשרד המשפטים יותר מדי מצדד במשרד לשירותי דת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חבר'ה, זה לא קשור. יש הבדל מהותי ברמת המשפט המנהלי בין סמכות לברר תלונות לבין סמכות הכרעה בהשגה או לחלופין סמכות קבלת החלטה מנהלית. בשתי הסמכויות האחרונות אלה סמכויות שלטוניות של קבלת החלטות, של הפעלת סמכות שעושה אסדרה וכן הלאה. הסמכות של בירור תלונות זו סמכות שהיא לא קיימת בכל מאסדר, היא קיימת רק איפה שקובעים אותה באופן מפורש והיא באמת סמכות שהיא יותר וולונטרית באופייה במובן של לגשר בין הצרכן שמתלונן לבין בעל הסמכות שעליו מתלוננים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה איתך, אפשר להוסיף: תברר תלונות ותדווח למשרד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה מה שהצענו. בסופה של סמכות בירור תלונות אין סנקציה או סעד אכיפתי. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> אנחנו קצת נסחפים פה להקמת בית משפט וכו'. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא בית משפט, אני מנסה שבסוף יהיה סעד לבעלי עסקים. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> יש נציב תלונות על שופטים, פונים אליו, הוא מברר והוא נותן החלטה, החלטה כזאת וכזאת, הולכים לוועדה לבחירת שופטים שתממש אותה. הם צריכים להחליט לתת את העובדות, מה קרה, הם אומרים המשגיח הזה סרח, המשגיח הזה – ואז המשרד מברר את זה ומטפל בזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מתחברת למה שאמרה נציגת משרד המשפטים, אני מזכירה דוגמה אחרת, מודל אחר שקיים, הכובע השני של מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור. התפקיד שלו זה באמת לקבל את תלונות הציבור, תפקיד שהוא הרבה פעמים גישורי באופי שלו, כפי שאמרה נציגת משרד המשפטים, ולאחר מכן הוא מדווח לגורם שכן רלוונטי לסוגיות של העסקה, כן רלוונטי לסוגיות של בירור התלונה לעומקה לגורמים שמוסמכים. ההרכב של ועדת ההשגות, בוודאי בנוסח הנוכחי, ובכלל, בכל הכבוד, לא רלוונטי לשאלות של משמעת, לשאלות של העסקה, זה לא ההרכב הרלוונטי לקבלת החלטה. זה כן רלוונטי לקבלת פניות, לנסות לברר את זה מול הגורמים המוסמכים ולהעביר את המסקנות ואת הממצאים לגורם שכן מוסמך לטפל בסוגיות של משמעת ושל העסקה וכו' וכו'. זו דעתנו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מי זה הגורם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה ועדת המשמעת, זה - - - תלוי מי הגורם שמתלונן. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אני חושב שהפתרון כרגע, אם אני מנתח את מה שהיו"ר כיוון אליו, קצת או אפילו הרבה נחלש לאור האופי שמאוד מאוד מנסים לצמצם את הגישוריות ואת כל העולם הזה. מה שרציתי להגיד בנוגע למה שיערה אמרה, זה נכון שיש בחוק את האפשרויות איך לטפל בהם, אבל אף אחד לא מעביר לשר ואומר: התקבלה החלטה, השר יפעל בהתאם לסעיף זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה מה שהצענו. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> לכן אני אומר, צריך לחבר את הנתיב הזה. אין פה שני הליכים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אני רק מבקשת להבין, הוצעו פה תקנות, לא הבנתי למה ולמה לא בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> וכאמור יש פה הרבה מאוד סמכויות למשרד וראוי שיהיה איזה שהוא מישהו ש - - - << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> לקראת סיום הדיון אני עומד ממש נבוך ומתבייש מהצורה שעושים את המערך הדתי שצריך להגביל אותו ומה יהיה ומה יהיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זאת ההרגשה, נכון. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> אם הייתם יודעים כמה עד שמסירים כשרות מבעל עסק, שמשתדלים, שמתאמצים, שהולכים איתו כך, שהולכים איתו כך. כל כך הרבה ניסיונות לתת ונותנים ועוד פעם ועוד פעם. זה יותר מדי לא מכובד ולא מכבד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרב, אני מבין מה שהרב אומר, ואף על פי כן, מה לעשות, ששמענו יותר מדי סיפורים על אירועים שאני לא רוצה לתאר אותם כאן, אבל אירועים מאוד מאוד בעייתיים. << אורח >> יוסף שלוש: << אורח >> כמו שהוא אמר, עשרה אירועים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל אנחנו לא פותחים את הדיון העקרוני. אני לא עושה פה דיבייט על האירוע הזה. מטי, דעתך נחה מהפתרון שהגענו, שידווח לשר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ידווח ויפורסם אבל, לא? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מבחינת הנציג הנוסף, הנציג החמישי שיהיה, ההצעה היא שיהיה נציג נשיאות המגזר העסקי בהסכמת שר האוצר ונשיאות מועצת הרבנות הראשית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יופי. אני, ברשותך, מסרתי את הטלפון לרועי, מחר הוא במקרה בכנסת בכלכלה, הוא ירים לך טלפון ויבוא להיפגש איתך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> למה צריך את הסכמת הרבנות בנושא? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אמרתי מועצת הרבנות, לא נשיא מועצת הרבנות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> למה הסכמת מועצת הרבנות הראשית נדרשת? אני רוצה לשמוע את היו"ר מסביר. הנציג היחיד של המגזר העסקי, גם הוא צריך להיות בהסכמת המועצת? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כן, התשובה שהיא שכן. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> למה? מאזן הכוחות פה נשאר מופרך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מקובל שיהיה בהסכמה, למה? מה, הם חייבים לאשר אותו? מה זה הדבר הזה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שיהיה בהסכמה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למה על משרד האוצר אתה לא שואל? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני גם אומר על משרד האוצר. לא בהסכמת משרד האוצר ולא בהסכמת הרבנות. הנציג שהם יבחרו. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כשמדברים על דרישות של הסכמה והתייעצות מסתכלים על היבט של מומחיות. השאלה אם הנציג החמישי לא מספיק, גם אדוני אמר קודם על לא להכביד בהסכמות - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בלי הסכמת, נציג של המשרד. אני לא מבין מה העניין הזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לפי הצעת הנשיאות או משהו כזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה בהסכמה? הוא הנציג של המגזר העסקי, נקודה, הם יבחרו אותו ונגמר הסיפור. למי צריך את ההסכמה שלכם או של האוצר? לא צריך אף אחד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם לא האוצר? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> חבר הכנסת מלכיאלי, בסוף אנחנו רוצים להביא מגוון של כיוונים ועמדות, ולעשות את זה בהסכמה זה פשוט מופרך, עם כל הכבוד. לא מנהלים דיונים בהסכמה. הפלטפורמה היא מקום לדון, ביחד יגיעו להסכמה על ההחלטות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל המטרה היא, לא הבנת, קודם כל למנות רב להתאחדות התעשיינים ואז להגיד להם, אם לא תביאו אותו לא תקבלו. זו ההסכמה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> שמעתי מה אמרת ואני לא מסכימה איתך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נו ברצינות, תהיו רציניים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אז תהיה רציני, בבקשה, כבוד המנכ"ל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין, יש נציג לעסקי, הם יבחרו את הנציג שלהם והוא יהיה הנציג. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> מה עשינו פה? עשינו עוד מועצת רבנות ראשית עם - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, אלה גופים שמתכנסים. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> יש פה חמישה נציגים בהסכמת הרבנות הראשית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא נכון, גופים שמתכנסים ודנים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו קודם כל לא שינינו, גם לפי דעת משרד המשפטים, שגב' מרגנית הקריאה לפני כמה דקות, דובר שיהיה משפטן, שיהיה בהסכמת מועצת הרבנות, שר הדתות ושר המשפטים. לא שינינו מעמדת משרד המשפטים, החלפנו את המשפטן. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא, אם אני הייתי אומרת את ההרכב, שום דבר ממה שאנחנו הקראנו זה לא ההרכב שאנחנו היינו מציגים. ניסינו להציע פה נוסח - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל מה את אמרת? יערה, מה שאת אמרת זה שצריך שיהיה אדם בעל רקע עסקי. זו המילה היחידה ששינינו, במקום משפטן, רקע עסקי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נשיאות המגזר העסקי, שאני לא יודע מה זה אגב. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> נשיאות המגזר העסקי זו התאחדות של כל בעלי העסקים. אנחנו גם שם, התעשיינים שם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כולם שם, פונים אליהם ובהסכמה ממנים בן אדם. זו הכוונה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל למה בהסכמה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כי זה מה שביקשתם. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> שיהיה ברור, זה לא הנוסח שמשרד המשפטים היה חושב שזה נוסח - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, דיברנו על ההסכמות. הקריאה מרגנית מקודם, משפטן עם הרבנות הראשית ומשרד המשפטים. לא שינינו, החלפנו את זה בסך הכול להתאחדות התעשיינים והייעוץ המשפטי של המשרד מלווה את עבודת הוועדה. זה מה שאמרנו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בגדול הקמת ועדה שכל חבריה בהסכמת המשרד לשירותי דת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם הכוונה היא לתת לנשיאות המגזר העסקי נציגות פה, אז אני לא מבין מה המשמעות של הסכמה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נכון, זה לא מקובל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נכון, אבל אנחנו רוצים לוודא - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל אם אתם שולטים במי - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה שולטים? מה, אנחנו אנשים זרים? לא הבנתי. אתם מבקשים דיווחים לוועדה, אתם מבקשים אלף ואחד דברים, למה - - - מה אתם עושים פה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתעקש? אם - - - אז למה אתה מתעקש? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כשאתה מביא כל דבר לוועדה בחזרה, מה המטרה שלך? לשלוט. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתעקש? אני לא מבין. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> המטרה שלנו זה להרפות קצת את השליטה של המערכת ולתת מקום למגזר העסקי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לשלוט, למה אתה מתנגד לזה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם אתם רוצים שהוועדה שם תיראה כמו ככה? אז - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא תיראה ככה. אה, אתה רוצה להחליט על מישהו שיסכים איתך מראש? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לי אין דעה בזה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כשאדם מגיע לנהל דיון הוא לא עושה את זה עם נציג הצד השני שבוחר לו את הנציג. זה לא הגיוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> המגזר העסקי יבחר את נציג המגזר העסקי, נקודה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> נכון, בהסכמת משרד האוצר ו - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בלי הסכמה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בלי שום הסכמה, בן אדם מייצג עם מי שהוא רוצה להיות מיוצג על ידו. זה הכול, זה פשוט מאוד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתם תבחרו שם? זו המשמעות של הדבר הזה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתם רוצים גם שם שיהיו קרבות? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> המנכ"ל אמר, הם רוצים לשלוט. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתם לא רוצים לתת להם - - - זה גם בסדר, אבל אם אומרים - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני אמרתי לך מראש, את הוועדה הזאת היושב ראש רצה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל אם אומרים שזאת נציגות המגזר, אני לא מבין את המשמעות של האישור השמי של הנציג שהם יציגו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא יהיה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה שאתם תחליטו מי כן ומי לא כל הזמן. די, חאלס. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> חלק מהמגזר העסקי, אפשר לקבל החלטה שפונקציה מסוימת במגזר העסקי תמיד חברה. לדוגמה נשיא התאחדות התעשיינים, נשיא לשכות המסחר, אחד מהם תמיד נציג. לא פרסונלית אלא פר תפקיד. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> שאלה חצי משפטית, אם אחד מגורמי הווטו לא מסכים, אז אין מינוי? << דובר >> קריאה: << דובר >> אין מינוי. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ככה זה נראה, זה בדיוק מה שאמרנו, שהמשרד לשירותי דת שולט בהרכב הוועדה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> עד שימצאו מישהו חרדי שהוא במקרה גם במגזר העסקי ואז הוא יהיה חבר בוועדה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> נגיד אם היה פרוטוקול בוועדה והיה קשקשת כמו עכשיו, אז שם זה לא היה מופיע בפרוטוקול, בניגוד לדיון כאן שהקשקשת כן נכנסת לפרוטוקול? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד לא הכרענו בזה, אני לא יודע. אתם צודקים, כרגע זה לא רציני. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כרגע יש ועדה שההרכב שלה נקבע על ידי המשרד לשירותי דת, כולו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אני שומע את הטענה. אנחנו נכריע בזה עוד מעט. סיימנו את הסעיף הזה אחרי כל ההערות, נשאר לנו הנושא של ההרכב, נכריע בו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הנושא של הדיווח. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהדיווח לכנסת הוא דבר מיותר לחלוטין. לצערי הרב הכנסת, זה לא מעניין אותה מה שמדווחים לה. המשרדים לא מדווחים וכשמדווחים אף אחד לא קורא את זה. כל השורה הריקה הזאת, ידווח לכנסת, לצערי הרב - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> חבר הכנסת, כיועצת פרלמנטרית לשעבר אני קובלת על האמירה שאף אחד לא קורא את החומרים. יועצים פרלמנטריים עושים עבודה חשובה, בלעדיהם שום דבר לא היה קורה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך, את יודעת כמה המשרדים צריכים לדווח לוועדות בכנסת? עשרות, מישהו עושה עם זה משהו? << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> זו שאלה אחרת, אבל אנשים עושים את העבודה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שורה ריקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה שהייעוץ המשפטי יציע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזו ועדה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ועדה של הכנסת, כתבנו את זה ככה כרגע, כי - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בואו נתקע את מבקר המדינה, שידווחו למבקר המדינה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוועדה לביקורת המדינה. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> לא הבנו למה מתייחסים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עברנו לסעיף 16ג, הדיווח לכנסת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בעיקרון ועדת הפנים היא הוועדה שקבועה בחוק איסור הונאה בכשרות. יש הוראת שעה ספציפית לכנסת ה-25 שהעבירה את כל הסמכויות לוועדת החוקה, באופן עקרוני בתום הכנסת ה-25 זה אמור לחזור אוטומטית לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז בוא נכתוב ועדת הפנים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מקריאה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה שלא ידווחו למבקר המדינה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע נו, רם, מיקי עייף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מבקר המדינה לא טוב, כי הוא לא - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתם עושים לעצמכם פיליבסטר. אני באמת בשיא כוחי. מוריה הלמן שפעם הייתה יועצת פרלמנטרית שלי, גילוי נאות, יודעת להעיד שאני בשעות האלה רק פורח. אני עייף בבוקר, אבל דווקא ב-1, אחת, שתיים בלילה אני פורח. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> גם אנחנו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> דיווח לכנסת 16א. (1) השר ידווח לוועדת הפנים אחת לשנה על אופן יישומו של חוק זה ובכלל זה בעניינים אלה: (1) שימת רשויות הכשרות המקומיות, בחלוקה למועצות דתיות ורשויות כשרות שאינן מועצות דתיות; (2) פירוט המקרים בהם הסמיך השר מועצה דתית לתת שירותי השגחה -זה יהיה כאן שירותי כשרות- בשטח שאינו בתחומה ולעוסק שאינו בתחומה לפי סעיף 2י; (3) פירוט אופן העסקת המשגיחים על ידי רשויות הכשרות המקומיות, מספר המשגיחים המועסקים והיקף העסקתם; (4) פירוט הכנסות רשויות הכשרות מאגרות; (5) מידע אודות פעולות הפיקוח שבוצעו לפי חוק זה, לרבות בעניין יבוא מצרכים ושחיטה מחוץ לישראל. (2) יושב ראש ועדת ההשגות ידווח לוועדת הפנים אחת לשנה על פעילות ועדת ההשגות ובכלל זה גם על כל אלה: (1) נתונים אודות מספר ההשגות שהוגשו ומספר ההשגות שהתקבלו. (2) מספר ופירוט התלונות שהוגשו ואופן הטיפול בהן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה שחסר לי כאן, אמרנו את זה כשביקשתי את סעיף הדיווח, שאחד הדברים שחשוב לי זה התחום של בשר והיבוא. אם אנחנו כבר מסדירים בחוק, אם הגישה הכללית של החוק אומרת שאנחנו רוצים לנתק את זיקת המשגיח והמושגח ואמרנו שאחד המקומות הבעייתיים ביותר שבו הדבר הזה מתקיים זה בנושא הזה של יבוא הבשר, דיברנו על זה והדבר הוצג פה, על אותה גילדה קטנה שמשולמת על ידי אותם יבואנים, אני רוצה שגם הדבר הזה ייכנס לסעיף הדיווח. ההגדרה מבחינתנו שאנחנו רוצים שהתחום הזה יוסדר. ואגב, לא הייתה התנגדות, אתה בעצמך אמרת שהדבר הזה הוא נקודה כואבת שחשובה גם לכם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה מדבר על פיקוח, לא על הסדרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. בעיניי זה ניסוח חסר, על תהליך ההסדרה של הדבר הזה, איפה זה עומד. אני רוצה טיפה יותר בשר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מצטער שאני מעיר לך, אבל לקבל הסברים זה מזמינים דיון בוועדה ומזמינים את מנכ"ל הרבנות ואת מי שאתה רוצה ונא למסור לנו דיווח על איך התקדמת, אחת, שתיים, שלוש. זה סוג אחר של דיווח, זה לא אחת לשנה. מה שאמרת כרגע זה לכנס את הוועדה לדיון בנושא איפה עומד כל הבלגן - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> באופן חד פעמי אני מסכים עם יהודה, תקבל דיווח עם מספרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה יכול, אבל לא חד פעמי, אתה יכול חמש פעמים בשנה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים עם יהודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תתכנס לדון בעניין, ישימו ת"ת אצל אריאלה ובזה תגמור. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה לא צריך חד פעמי, אתה יכול כל חודש לעשות את זה, ולכן אין קשר לדיווח. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כבוד היו"ר, אני מבקשת להכניס בפרוטוקול שפורום קהלת מסכים עם יהודה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לקבוע, אדוני היושב ראש, שפעם או פעמיים בשנה אתה עושה חיתוך מצב ומבקש לשמוע הסברים בוועדה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה יכול מעקב כל חודש גם כן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לדיווח שבדרך כלל בא באקסל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל זה בהחלט נושא כואב שאנחנו מתכוונים לטפל בו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל תהליך של הסדרה הוא בדיון בוועדת הכלכלה ולא בוועדת הפנים, אם אני מבינה נכון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ועדת הפנים זה הוועדה שמוסמכת לבקש - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אבל הסדרת הבשר - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא קשור להסדרה, הוא רוצה לקבל דיווח עומדת ההסדרה, איפה אתם מתקדמים, וזה בהחלט התפקיד של אותה ועדה שאחראית על אותו משרד. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> ביחס ליבוא בשר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא קשור, לכל מה שקשור למשרד. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> יבוא בשר שיושב בדרך כלל בסוגיות יבוא בוועדת כלכלה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי סעיף 16ג(ב). יושב ראש ועדת ההשגות ידווח לכנסת. אני רוצה לשאול, מאחר שזה כנראה בהתנדבות, היושב ראש - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא מקובל שהיושב ראש מדווח, המשרד ידווח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא המשרד, המשרד לא צד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ודאי שכן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז מה שאני רוצה לשאול זה, יושב ראש ועדת ההשגות או אותו עובד חבר הוועדה מהמשרד לשירותי דת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה להסביר, בסוף היושב ראש זה לא דמות שמתחילה עכשיו לנהל את כל הדברים האלה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא חתום על זה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש בסוף יועץ משפטי לוועדה, מנהלים פרוטוקולים, מי שמגיע לוועדה זה המשרד שתחתיו עובדת הוועדה הזאת. אפשר להזמין גם את היושב ראש לאותה ועדה כדי למסור דברים, אבל זה לא מקובל כי יש משרד שמעביר לכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאחר שהוא מתנדב בהגדרה, נכון? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא. כשרוצים להגיד שהמשרד ידווח כתוב השר ידווח, ברור שהשר לא בעצמו אוסף את כל הנתונים. מקובל הוא שראש הגוף שמדווח הוא זה שחתום על הדיווח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אפשר שהוא ישלח את העובד הבכיר של משרד - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא דיברנו על לשלוח, זה להעביר דיווח, זה לא להגיע לשום מקום. זה להעביר דיווח בכתב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מקובל בהחלט. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> הסעיף שדילגנו עליו, סעיף 16ב, אין שינויים, אבל לאור השינויים לסעיף 12א אנחנו מבקשים שסעיף 12א יופיע גם בסעיף 16ב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תרגום. << אורח >> סטיבן רוזן: << אורח >> שכל ועדת ההשגות לא תחול על תעודות הכשר שהונפקו על ידי רב מוסמך שהוא מטעם צה"ל. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בעצם סעיף 2(3) זה סוג של רב מוסמך בצה"ל ולהחריג אותו מוועדות ההשגות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר. חבר'ה, אני רוצה להוציא את הוועדה להפסקה כדי שנסגור את הפינות שנותרו לנו. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> כשכתוב אחת לשנה, נגיד למשל בנוגע לאירועים של 2026, זה אומר עד 31 בדצמבר 2027? למשל בחוק שירותי הדת יש דד ליין, עד יולי צריך לתת תאריכים, פירוט על השנה הקודמת. פשוט אם אתה אומר עד ה-31 בדצמבר לשנה הבאה זה יוצר פער של שנתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא יודע, זה הייעוץ המשפטי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה אתה מציע? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> עד סוף מרץ של השנה העוקבת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מצוין. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> דווקא במרץ בתוך תקופת תקציב? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קיבלת. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> היו"ר, למה בזמן תקציב? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל בחודש עברי, לא לועזי. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> השאלה השנייה זה בנוגע לסעיף 16ג(ב)(5). בנוגע לכל הסעיפים לפני זה, כתוב פירוט פירוט פירוט, ובנוגע ל-(5) כתוב מידע אודות פעילות הפיקוח. דווקא בתחומים האלה הרבה יותר חשוב הפירוט על הדברים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קיבלת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> פירוט, מה אכפת לך? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יתחיל כל הסיפור הזה בעוד שנתיים ואני אסביר לך גם למה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה דיווח שאתה - - - << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אני רק מציינת שצוין פה דיווח על מספר תלונות שהוגשו ומה שהתקבל, לא צוין מבין הפניות שנדחו איזה מהן נדחו על הסף ואיזה מהן נדחו בדיון. מן הראוי שזה יצוין. << אורח >> עמיחי פילבר: << אורח >> ועל איזה הוגש ערעור. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> בהינתן שיש אפשרות, כשהתלונות נדחות על הסף צריך לציין את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברך מימין קיבל שתיים מתוך שתיים, אז זה במקום, תתקזזו. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> אנחנו אמנם חברים ועם זאת ההערות שלנו שונות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוועדה יוצאת להפסקה. ב-23:30 ניפגש שוב. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:13 ונתחדשה בשעה 00:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לילה טוב לכולם. בשעה טובה ומוצלחת הצלחנו להגיע להסכמה על הנושא של מודל ההעסקה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> איך? לא שמעתם אותנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו אנחנו נציג אותו. כדי שאנחנו גם נהיה הגונים וישרים מכל הכיוונים והבחינות אנחנו נתכנס אליו מחר שוב בשעה 10:00 לדיון קצר. מ-10:00 עד 11:00 נעשה דיון, אנחנו רוצים להיות מסודרים ומכוסים מכל הכיוונים ובהתאם להמלצת הייעוץ המשפטי לוועדה אנחנו נקיים על זה דיון מחר בשעה 10:00, כך שאפשר יהיה לשמוע התייחסויות בצורה מסודרת. אנחנו נציג את הסיכום עכשיו ונסגור את כל שאר הפינות שנשארו לנו, או לא יודע, מה עוד נשאר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין, אוקיי, מצוין. וסיכום לגבי הנושא של הנציגות בוועדת ההשגות. ככל שיישאר לכם כוח ננסה להתייחס לנקודה של איגוד בתי המלון. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> והנוסח של התייעצות עם הרב הראשי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אפשר להמשיך עכשיו ולחסוך לנו את הנסיעה לפה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לגבי בתי המלון, הנושא שנסגר, יחד עם הייעוץ המשפטי ועם כולם, בתקנות יקבלו התייחסות ותיפתר הבעיה שם. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, זה לא מספק אותי ואני אגיד לכם למה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא הדיון עכשיו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני לא מכיר סיכום כזה שמדובר עליו בהצעת החוק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, חבר'ה, די. תציגו בבקשה את הסיכום שהגענו לגבי מודל ההעסקה ונתקדם משם. תציגו את הדברים קודם באופן מהותי, אחר כך תקריאו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אגיד ממש מלמעלה בשני משפטים, לבקשת היו"ר שביקש מאיתנו או להבין מה המנגנון הכלכלי עכשיו שלא יעלה את מחיר הכשרות או לקבוע שהשרים יקבעו אותו בהמשך. אנחנו מציעים סעיף שעושה שני דברים, אחת, הוא אומר ששר הדתות באישור שר האוצר יקבע כללים ומנגנון כלכלי לעניין איך שירותי ההשגחה יינתנו. זה רק לעניין שירותי השגחה. ואומר שכשייחתמו התקנות האלה, כשהתקנות האלה ייכנסו לתוקף, אז העסקה ישירה יכולה להיות רק בהתאם להסכם קיבוצי שיאפשר את הגמישות בהתאם למה שייקבע בתקנות. בנוסף לזה כמובן שאם אין תקנות, כי צריך לפתור את משגיח-מושגח בכל מקרה, אם אין תקנות אז הדיפולט הוא העסקה לא ישירה, כלומר גמישה באמצעות מי מטעמה, מה שנקרא מיקור חוץ. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או מיקור חוץ או מי מטעמה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין הבדל, מהותית מי מטעמה כולל - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מי מטעמה כולל כל רעיון שיוסכם עליו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שגם כפוף להסכם קיבוצי, נכון? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא, מי מטעמה לא כפוף להסכם קיבוצי. אני מציעה שנקריא נוסח וככל שיהיו שאלות נבהיר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל, אדוני, זה עלויות יותר גבוהות לנו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אותו דבר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא נכון, מיקור חוץ זה עלויות יותר גבוהות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא את, אנחנו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתם משלמים אגרה, האגרה היא אגרה זהה, זה לא משנה אם זה מיקור חוץ או מי מטעמה או בעצמה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא נכון, האגרה זה משק סגור, האגרה צריכה לממן את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> האגרה שתיקבע היא אותה אגרה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל השכר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל אני מסביר שאתם לא משלמים שכר. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> בטח שכן, זה משק סגור, האגרה מממנת את הפעילות. << אורח >> רוני מר: << אורח >> יגיד המשרד בצורה מפורשת, אבל גובה האגרה בסוף ייקבע אחרי עבודה מקצועית וכלכלית שיעשה המשרד והוא אמור לכלול את כלל ההוצאות שיש לגוף כשרות כדי לבצע את שירותי ההשגחה שהוא אמור לתת או נותן. הדבר הזה מוכפל בסוף במספר שעות ההשגחה שיש בתקן, בחוק, וזה משולם למועצה הדתית ולגוף הכשרות המקומית. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל מה עם השכר של העובד? << אורח >> רוני מר: << אורח >> השכר של העובד משולם על ידי גוף הכשרות המקומי, הוא לא קשור לאגרה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה תלוי במה המנגנון הכלכלי שייבנה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל הם מחייבים אותנו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא, חשוב לי להבהיר, זו בדיוק השאלה שעלתה וצריך גם להגיד - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, הדיון על זה יתקיים מחר, אנא הקריאו את הסעיף. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל, אדוני, זה לא שעה דיון, יש פה דברים מהותיים ש - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, אנחנו דנו בזה דיון ארוך לכל אורך שעות היום. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, אמרתם לנו אחר כך אחר כך אחר כך. אני לא יכולה לצאת מפה בהבטחה שזה ייפתר בתקנות, ממש לא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא אמרנו שזה ייפתר בתקנות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה מה שאמר כבוד המנכ"ל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אבהיר שלא יכול לקרות שום דבר לפני שיש תקנות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, יש הבדל, כי אם יש תיקון בחוק הראשי יש השפעה על התקנות. אני לא יכולה לקבל את החוק כמו שהוא ולחכות לתקנות, כי לפי החוק כמו שהוא אתם גורמים לי לעבור על החוק. אני אסביר לך למה. היום כשאני משכנת את משגיח הכשרות הוא עובד שלי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, זה לא הדיון עכשיו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> על זה אני מדברת, אני לא יכולה לצאת אם לא - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את יכולה, הסברתי את זה עשר פעמים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה שהסברת לא הקשבת. אבל תקשיבו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, עם כל הכבוד, יש פה אירוע הרבה יותר גדול מבתי המלון, לא כל האירוע עכשיו יילך לבתי המלון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הניתוק משגיח-מושגח היום בחוק, הוא לא משתנה, מודל ההעסקה רק יהיה יותר טוב כי בחוק הנוכחי הקיים את צריכה למועצה מוסמכת או לתאגיד ואללה יסטור מה היה קורה לך. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אין לי בעיה, אז אתה תשלם על ההוצאות האלה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אין דבר כזה, זה לא מה שכתוב בחוק. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מה זה אין דבר כזה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא מה שכתוב בחוק היום. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני אצטרך לשלם את החדר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לדעתי הכול מתבסס פה על חוסר הבנה. כל מה שזה עושה, זה אומר, אגב לא משנה גם ממה שהיה מהבוקר וגם בדיוק הדיון שהיה הבוקר, זה אומר לא משתנה שום דבר, המציאות הנוכחית הקיימת היום, שהיא משגיח-מושגח, מתקיימת עד שיש הבשלה של המנגנון הכלכלי, אבל אם אחרי שנתיים - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, לא, לא. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני לא יכולה לסמוך על זה, חבר'ה, באמת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זה לא? אבל זה החוק. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, אתה לא מבין מה שאני אומרת, זה החוק, החוק אומר לא לתת להם הטבה, תפתור לי את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הפתרון, אמרתי אותו השנייה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בעוד שנתיים בכל מקרה, לא משנה מה הפתרון שיהיה פה, בכל מקרה בעוד שנתיים את לא יכולה לתת שום שכר או טובת הנאה למשגיח, נקודה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> איפה הוא יישן בשבת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לכן אמרתי לך, הנושא ייפתר בתקנות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא יישן בשבת איפה שהמעביד שלו ישלם לו ויקבע שהוא ישן. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אוי באמת נו, אתה יודע שזה לא נכון מה שאתה אומר, אין להם אפשרות אחרת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אבל בשביל זה צריך לדון במודל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לכן אמרנו, זה בתקנות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אז אני מבקשת לכתוב את זה בחוק הראשי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא מתעקשת עכשיו לפתור את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם המשרד יחליט שהוא צריך לישון במלון הוא ישלם על המלון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אני רוצה שזה ייכתב בחוק הראשי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה כתוב. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, זה לא כתוב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כתוב בחוק הראשי, חד משמעית - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חבריי, הייעוץ המשפטי ממשרד האוצר, אנא להקריא. << אורח >> רוני מר: << אורח >> תמר דיברה על שני סעיפים, אני מתחיל בסעיף ההסמכה לתקנות. זה נוסח שלא מופיע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא לא מופיע ולכן אנחנו נדון בו מחר. << אורח >> רוני מר: << אורח >> אני גם לא ממספר אותו כי הוא יישב בסוף בסעיף הסמכה לתקנות שהשרים יקבעו. השר, בהסכמת שר האוצר, באישור ועדת הפנים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן מתן שירותי השגחה על ידי רשות כשרות מקומית ובלבד שבכל מקרה לא יועסק משגיח ישירות על ידי הגוף המושגח ולא יקבל ממנו כל הטבה כספית כאמור בסעיף – אני לא רוצה עכשיו להגיד את המספרים, ובכלל זה בעניינים אלה: (א) כללים דרך כלל או לקבוצת רשויות או לרשות כשרות מקומית מסוימת אשר יתייחסו בין השאר למאפייני הרשות ולהתנהלותה של רשות כשרות מקומית ובכלל זה התנהלותה התקציבית. (ב) המודל הכלכלי לפיו תפעל רשות כשרות מקומית אשר יבטיח כי מתן שירותי השגחת כשרות על ידי רשות הכשרות המקומית תהיה בהלימה להכנסותיה מהאגרה האמורה, בסעיף, היום זה 2יד(א), אבל עוד פעם, אנחנו נתאים את המספר לנוסח. לסעיף הזה תיכנס עוד הוראת תחולה שמחייבת את השרים להוציא את התקנות האלה תוך שנתיים מיום פרסומו של התיקון כדי שזה יסתדר עם לוחות הזמנים של כל האירוע הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעניין הזה תגמול כספי או שווי. << אורח >> רוני מר: << אורח >> כן, או כל הטבה כספית אחרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא כספית, אני אומרת שווי כסף. << אורח >> רוני מר: << אורח >> מה שיהיה כתוב ב-2יד1, כל ההוראות שכתובות בחוק לגבי איסור על מתן הטבות בכל צורה שהיא כמובן רלוונטיות גם לכאן. הסעיף השני מחליף את סעיף 2יד1(ב) בנוסח שהוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה ואני קורא: (א) מערך שירותי ההשגחה של רשות כשרות מקומית יתנהל במודל כלכלי שיבטיח שהוצאות רשות הכשרות המקומית לא יחרגו מהכנסותיה מהאגרה האמורה בסעיף, היום זה 2יד(א). (ב) רשות כשרות מקומית, גוף מתוקצב אחר כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, או גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק האמור, לא יעסיקו משגיח כשרות אלא אם התקיימו התנאים הבאים: (1) הותקנו תקנות לפי סעיף ההסמכה, שקראתי לפני רגע, ו-(2) נחתם הסכם קיבוצי או הסדר אחר, בהיעדרו של ארגון יציג, אשר יחול לגביהם, ויאושר לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב אשר יאפשר את הגמישות התעסוקתית הנדרשת בקשר להעסקת עובדים לצורך פעולה בהתאם למודל כלכלי, כאמור בסעיף (א). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשות כשרות מקומית, גוף מתוקצב או גוף נתמך, יוכל להמשיך להעסיק משגיח כשרות שהועסק על ידו ערב כניסתו של תיקון מספר 5 לתוקף. יש הוראת מעבר שאומרת שהאיסור על העסקה לפני שנכנסות התקנות וההסכם הקיבוצי, אפשר יהיה לעשות - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כלומר אילת שמעסיקה, ימשיך להעסיק. << אורח >> רוני מר: << אורח >> שאלות? הבהרות? הסברים. << אורח >> אלעד טובי: << אורח >> הבהרה, האגרה שאתה מתייחס אליה, מתייחסת לאגרה של המשגיח, כי זה לא מובהר בנוסח. יש אגרה גם של תעודת הכשר. << אורח >> רוני מר: << אורח >> ההערה של הייעוץ של המשרד נכונה. כתבתי פה סעיף, יכול להיות שדברים ישתנו בגלל הסדר, אבל חד משמעית הכוונה היא לאגרות שייקבעו על שירותי ההשגחה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אלה האגרות שאנחנו עושים כרגיל. << דובר >> נציג משרד האוצר: << דובר >> לפני המלונות נשמח להבהרה על הפרוטוקול לגבי סעיף 2יד(ב). כרגע הנוסח כותב: שכרו של משגיח ישולם על ידי רשות כשרות מקומית או מי מטעמה, כשבעצם הסעיף הזה לא מתווה את התוצאה של התקנות שיובאו על ידי שר הדתות בהסכמת שר האוצר. בעצם שיטת ההעסקה פתוחה עד עבודת המטה שתתקיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זו הכוונה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הבהרה שמה, שזה לא סדר הדברים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> שזה לא כובל את שיקול הדעת של השרים. << דובר >> נציג משרד האוצר: << דובר >> לא כתבו את התוצאה של עבודת המטה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> - - - התוצאה כרגע האם זה יהיה המועצה הדתית או גוף מתוקצב או כל דבר אחר. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש פה שתי חלופות העסקה, אחת חלופה של העסקה ישירה, יחסי עובד-מעביד, חלופה שנייה היא חלופה של התקשרות ומיקור חוץ. מיקור חוץ זה יכול להיות בכמה דרכים, חברה או אדם כעוסק מורשה, יש כמה חלופות של מיקור חוץ שאפשר לעשות, אבל בגדול שתי הדרכים, העסקה ישירה או מיקור חוץ, החוק לא מביע העדפה לאחת מהדרכים. זה יכול להיות אחת מביניהן או כל שילוב ביניהן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או שתיהן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אחדד גם שזה לא רק שאלה של הבינארי של איך מעסיקים, אלא כל המנגנון, יכול להיות שיהיו מנגנונים שונים. עבודת המטה נדונה ותובא לחזרה לאישור הכנסת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יכול להיות שיהיו שלושה מודלים, יכול להיות ארבעה ויכול להיות אחד או שניים, זה לא בהכרח שבוחרים אחד. << דובר >> נציג משרד האוצר: << דובר >> אני אחדד, התקנות יקבעו את המנגנון הסופי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> המודל הכלכלי יכול להיות במודל אחד, שניים, שלושה או ארבעה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ההעסקה מותנית בתנאים מצטברים עיקריים, ההסכם הקיבוצי והתקנות, שיתייחסו בין השאר לעניין הזה. רק מבחינה היסטורית, כי הנושא הזה מסתובב הרבה זמן, לאורך השנים היו הרבה דוחות, יש דוחות שהמליצו על העסקה ישירה, יש דוחות שהמליצו על מיקור חוץ דווקא כעדיפות. זאת אומרת היו לאורך השנים ולכן העניין ייבחן עכשיו והחוק לא מסליל בהכרח לדרך אחת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מצוין, והדבר הובהר לפרוטוקול מכל כיווני וצדדיה של ממשלת ישראל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אגב זה לא עוסק שום דברי הסבר, בבג"צים זה לא עוזר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני מבקשת שיהיה כתוב בחוק הראשי, אנחנו גם ניסחנו משהו, אם היועצת המשפטית תאשר את זה, שתהיה סמכות בתקנות לשר הממונה, או בהתייעצות שר האוצר, או מה שאתם אומרים, לבדוק את אירוע המלונות. מחר-מוחרתיים זה חברי כנסת אחרים או מנכ"ל חדש, אני לא יכולה לסמוך על זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברי כנסת אחרים בוודאי יהיו, מנכ"ל חדש – << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא יודעת. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה? הדחת אותי? אין מלונות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> חס וחלילה. עוד שנתיים אני לא יודעת מה יהיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את מבקשת בקשה שאין תוקף. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה מילים זה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל למה זה מילים? יש לך פה הערות שכתוב שלשר האוצר יש סמכות - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, אין מה לעשות, זו המציאות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, זה לא אין מה לעשות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן, אני מתנצל, אין מה לעשות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אתה מביא אותי למצב שאני צריכה לעבור על החוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, את לא תעברי על החוק. אנחנו מסבירים לך שהמודל הזה ייקבע. הוא לא נקבע מחר בבוקר, בשביל זה אנחנו הולכים פה לתהליך שיקבע את המודל הכלכלי וייתן מענה לכל הבעיות, כולל הבעיה שאתם מעלים. אנחנו לא מתעלמים ממנה, אבל אני לא יכול לכתוב את זה עכשיו בלשון החוק כרגע. אין מה לעשות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל לשון החוק, יש לך פה הערות, בסמכות שר האוצר להחריג ובסמכות שר האוצר – אז תוסיפו משפט. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> רק משפט. אולי אני אציע לך את הנוסח, כן כן לא לא, בשביל שלא יהיה פה איזה שהוא ספק. אנחנו חושבים שבסעיף 2יז, 2יז זה ב-15, על אף האמור בסעיף זה השר רשאי לקבוע הסדרים שונים בענפים בהם מתקיימת פעילות רציפה אגב שינה בבית העסק בהתאם למאפיינים הייחודיים של הענף. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מה הבעיה לכתוב את זה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה זה אומר הסדרים שונים? << אורח >> הגר שרן: << אורח >> בעל מאפיינים שונים שזה כולל 24 שעות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה זה הסדרים שונים? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם יש לי מפעל למשל, מרוחק, נמצא בקצה העולם ואני כדי לתת שם שירותי השגחה מצריך לבקש משגיח והוא לא יכול לנסוע חמש שעות בחזרה ומעמידים לו שם מלונית קטנה והוא ישן שם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה צריך להעמיד לו, אתה המעסיק שלו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מי זה אני? אין בעיה, אבל מה שאתה עושה כרגע, אתה מייקר את ההשגחה כשלא צריך אותה ואנחנו רוצים למנוע את זה. רבותיי, אין מלונות במדינת ישראל אם אין משגיח. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שאמור להיבנות בתקנות, זה ממש הליבה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מה הבעיה לכתוב את זה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> שוב, אפשר גם להגיד את זה לפרוטוקול בצורה מפורשת שזה ייפתר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תמר, אני הסכמתי איתכם ועם כולם, אבל אומר היועץ המשפטי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל אני לא רוצה לפתוח דיון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אומר הייעוץ המשפטי שלא ניתן בתקנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יהודה, אני לא פותח עכשיו דיון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר לא בסדר, אחלה, אני לא פותח את זה עכשיו לדיון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל אתה אומר בתקנות והיועץ המשפטי אומר לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש עוד 50 נקודות שאפשר להסדיר באירוע הזה, לכן אמרנו שאנחנו הולכים לתקנות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל היועץ המשפטי שלך אמר שזה לא יהיה בתקנות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יותר זול לה לשלם את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, אנחנו מחר ממשיכים את הדיון. עם כל הכבוד, 12 וחצי בלילה, אני לא מחזיק פה את כולם עכשיו כדי לסגור את נושא הלינה בבתי המלון של משגיחי כשרות, עם כל הכבוד. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אין בעיה, אז אפשר להישאר עם היועץ המשפטי שלך? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, היועץ המשפטי שלי גם צריך לישון. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> כבוד היו"ר, רק תיתן את הסמכות לשר שהוא - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז מחר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אומר אוהד, זה נושא גדול. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לכם מעכשיו ועד מחר בעשר בבוקר לשכנע את נציגי הממשלה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לשכנע את מי? כי המנכ"ל אומר X והיועץ המשפטי אומר Y/ << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נציגי הממשלה. די, זהו, די. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה לא בסדר מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, את יכולה להחליט שזה לא בסדר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא פתרת בעשר שעות, תפתור בשעה? << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אני מבקשת הבהרה מהמנכ"ל בקשר לתיבה 'מי מטעמה', האם הכוונה היא שאפשר יהיה להעסיק בד"צים? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, ודאי שלא. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> מה זה ודאי שלא? << דובר >> קריאה: << דובר >> ודאי שלא. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה גופים פרטיים. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> אבל מה זה 'מי מטעמה'? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> זו הנקודה שאני רציתי להעלות. בד"צ בית יוסף במקרה רוצה להעסיק בעצמו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בד"צ לא יכול להיות, אין דבר כזה. << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> למה? << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אז בוא נגיד את זה, מי שמעניק בעצמו שירותי השגחה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה ניגוד עניינים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ודאי. איך בד"צ ייתן השגחה גם של רבנות וגם בד"צ ביחד? << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> מה זאת אומרת? זה לא קיים היום? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זהו, נשאלה השאלה. משרד המשפטים, אתם רוצים להשיב על זה? << אורח >> עדי כהן: << אורח >> כן, יש סעיף של ניגוד עניינים שלהבנתנו אוסר את הסיפור הזה. << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> אבל כמו שהיום זה ככה, היום - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל היא אמרה שיש סעיף של ניגוד עניינים שאוסר את זה. התשובה היא לא, נאמר בצורה ברורה לפרוטוקול. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זו לא הכוונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז יהיה כפל כשרות. העסק ישלם על כפל כשרות אם הוא רוצה השגחה יותר מהודרת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, עוד פעם, זה וולונטרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה שאם אתה כבר משלם על השגחה מהודרת זה לא יחסוך את הרבנות? << אורח >> אורית לביא נשיאל: << אורח >> איזה סעיף אוסר על ניגוד עניינים שלא מאפשר להעסיק? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, תודה. סיימנו כרגע את הדיון בנושא הזה, הדבר היחיד שנשאר לנו מבחינת הקראה וסגירה של נוסח זה הנושא של הנציג החמישי בוועדת ההשגות. ההחלטה שלי זה שזה יהיה נציג נשיאות המגזר העסקי בהסכמת שר האוצר. קיבלתי את הבקשה שלכם, ללא אישור מועצת הרבנות הראשית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, מה שפתוח זה נושא ההעסקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, הקראנו אותו, הצגנו את הדברים, מחר נעשה על זה דיון. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> כבוד היו"ר, רק שוב לוודא, נציג המגזר העסקי בהסכמת שר האוצר? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, ובהסכמת מועצת הרבנות הראשית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, לא. זהו. נגמר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> נמכרנו בנזיד עדשים פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בנזיד עדשים, אין מה לעשות. << אורח >> מוריה הלמן: << אורח >> מי שנמכר פה בנזיד עדשים זה מערך הכשרות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברות וחברים יקרים, חברי הכנסת של האופוזיציה שהתמידו, הגיעו, ישבו כאן לאורך שעות ארוכות, קודם כל תודה רבה לכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש גם את תקופת המעבר, מה איתה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, זו בדיוק אחת ההערות שרציתי לומר. הוראות התחילה, אמרנו שזה תלוי בהסדר שייקבע - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב, זה ימשיך מחר בדיון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> והדבר השני שביקשתי לגביו רשות דיבור, אנחנו מבקשים לקבל את הנוסח לפני הדיון מחר כדי שגם נוכל לעבור פיזית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יופץ הנוסח, כמובן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, מכובדי היועץ המשפטי לוועדה, אני מתכבד להגיש לכם ולטעון לנושא חדש. חד משמעי, חוק איסור הלבנת הון, שני הדפים האלה שנוספו, נושא חדש, לא היו בתוך גוף החוק. בבקשה, נושא חדש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה לא היה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה נושא חדש? אז אני מוריד את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תוריד. מה, אתה מפחיד אותי? תוריד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> טוב. זה מה שאתה רוצה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> על מה הוא מדבר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, נושא חדש. זה נורא קל, מזמנים את ועדת הכנסת כדי לדון, מצביעים וגומרים. אבל אם אתה רוצה להוריד תוריד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה נושא חדש? יש ועדת ערר בסעיף 12. הסעיף של ועדת השגה קיים בסעיף 12. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין ספק שזה נושא חדש. בגלל זה ביקשתי את תשומת ליבו של עורך הדין גלעד קרן. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא נושא חדש בגלל שסעיף 12 מדבר על ועדת השגה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה נושא חדש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר, אתה רוצה להיות אופוזיציה, בסדר, תהיה אופוזיציה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא, בסדר, אני מנסה ללכת איתם, אבל בסדר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ואללה היינו מה זה נחמדים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גם אני הייתי נחמד איתכם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש כללים, אלה הכללים הפרלמנטריים שיש בידי ואני נוקט בהם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברות וחברים, לילה טוב, ניפגש מחר בשעה 10:00, תבואו שמחים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:32. << סיום >>