פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 ועדת המדע והטכנולוגיה 06/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 118 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ו (06 ביולי 2026), שעה 13:08 סדר היום: << נושא >> דיווח שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, חה"כ גילה גמליאל, על פעילות משרדה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר מוזמנים: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל עומר שכטר – מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה משה איצקוביץ' – מנהל תחום תקציב, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ד"ר ויקטור ישראל גוסלקר – ראש אגף בכיר קו האופק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שני אדרי – ר' אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ד"ר אבי רווה – סגן המדענית הראשית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דנה לוי – מנהלת תחום פרויקטים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יואב אילון – מנהל תחום בכיר מחקר ופיתוח אזורי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה רחלי הדר – משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר גל תמיר – מנהל תחום מדיניות דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי ד"ר אלון סטופל – המדען הראשי לחדשנות ויו"ר, רשות החדשנות פרופ' נאוה רצון – יו"ר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ד"ר גורי זילכה – יועץ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ד"ר ניל נמיר – יועץ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי דבי קאופמן – יועצת בכירה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ד"ר דב רוסו – יועץ בכיר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי רן לבנה – מנהל הסוכנות, סוכנות החלל הישראלית יהודה גרמן – מנכ"ל מו"פ אזורי מזרח, מרכזי מו"פ אזוריים רן גולדשטיין – מנכ"ל, חברת FourWard לשיתופי פעולה מחקריים ברובע החדשנות ירושלים אסתר סיוון – מנכ"לית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אלון גליק – מנכ"ל מו"פ עוטף עזה, מרכזי מו"פ אזוריים ד"ר חאלד מטר – מנכ"ל מו"פ אזורי המשולש, מרכזי מו"פ אזוריים ניר ונגר – ראש המועצה, מועצה אזורית תמר, מועצות מקומיות ואזוריות משתתפים באמצעים מקוונים: שני אבידני – חשכ"ל, משרד האוצר ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן יפעת לוי ישראל – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, חה"כ גילה גמליאל, על פעילות משרדה << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צוהריים טובים, אני שמח לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה. הישיבה היא הדיווח של השרה על המשרד, על הביצועים של המשרד. כמובן יש לנו גם שאלה חשובה מאוד שאני רוצה גם לקבל עליה תשובה, לגבי הנושא של התקצוב של המו"פים, שאנחנו קיימנו כאן גם דיון מורחב לפני כשבועיים, ואני אשמח גם להתייחסות של השרה גם לנושא הזה בהמשך. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בבקשה, כבוד השרה, חברת הכנסת גילה גמליאל. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> קודם כול, תודה ליושב ראש. ובהחלט אני חושבת שיש הרבה מה לדווח וזה ייקח הרבה זמן, וזו הסיבה שכל הצוות המקצועי התלווה אליי לכאן היום, וכל אחד מראשי האגפים יבוא ויציג את מה שקורה מטעם המשרד בפירוט מלא בעבור הפירוט שצריך להראות את כל העשייה של המשרד במהלך התקופה האחרונה. אנחנו כרגע באנו מבית הנשיא, ואני רוצה לברך את פרופ' נאוה רצון, יושבת ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המולמו"פ, החדשה, לאחל לך בהצלחה, וכבר היום את תציגי בפנינו את הנעשה מבחינת המולמו"פ. וגם את רן לבנה, שהוא מנהל סוכנות החלל החדש, וגם הוא יציג את כל התוכניות שאנחנו מתכוונים לבוא ולקדם סביב סוגיית הנושא. יש פה את אלון סטופל, יושב ראש רשות החדשנות. עוד פה מטעמנו, מלבד המנכ"ל שלי כמובן ושאר האגפים, יש פה את ד"ר ויקטור ישראל, שהוא ראש האגף של האגף החדש שהקמתי במשרד, אגף קו האופק, ושאר הנושאים הנוספים שייכנסו פנימה. (מוקרנת מצגת) נתחיל בסקירת הפעילות ב-2026, הקמנו עוד ארבעה מרכזי פיזיקה חדשים. כל הנושא של תמיכה ב-231 מרכזי מדעים ברשויות. יש פה קול קורא היסטורי, שהוצאנו אותו לכלל הרשויות בארץ, ההיענות הייתה מדהימה. כמעט כל הרשויות בארץ לקחו בזה חלק וקיבלו מהמשרד מימון למרכזי מדעים. כל הנושא של שגרירי בינה מלאכותית, הטמענו את זה כבר בשנה הקודמת וממשיכים את זה גם בשנה הזו, ששם דאגנו לפתוח את הדלת לחינוך בלתי פורמלי עבור ילדים וילדות מכיתות ד' עד כיתות ו' ב-94 רשויות. אותך זה בטח יעניין, גם הרבה מאוד רשויות מהחברה הערבית. שם באמת קיבלנו 10,000 שגרירים ושגרירות בנושא הזה, שמבחינתנו זה דבר שהוא מבורך. דיברת על המו"פים, כאן יש הישגים חסרי תקדים בנושא של המו"פים. אפשר רק להראות מהבחינה הזאת שהצלחנו גם להעלות את הסכומים, רק כרגע זה משהו טכני מול החשבות, שהיא מעכבת את זה טכנית, אבל הכסף יצא לדרך. כבר דיברתי גם עם החשבת, גם הוצאתי לה מכתב סביב הנושא הזה, וזה אמור, יוצאים כבר חלק מהמשאבים כדי לתת את ההתנעה הראשונית. אבל הכספים, כרגע, בגלל הוועדה, בין יתר הוועדות שאני יוצאת גם עכשיו אליהן, ועדות שרים להצטיידות, זה מצריך לפעמים התנעה טכנית מול משרדי הממשלה בהקפאה. זה משהו שהוא גורף בחתך רוחבי לא רק מול המשרד ויוצר לפעמים מורכבות. אבל אם נסתכל על המו"פים, 160 מיליון שקלים לשבעה מרכזי מו"פ יישומיים, מתוכם 36 מיליון למו"פים בחברה הערבית. זה דבר שהוא בהחלט היה מבורך, אני חושבת שהוא גם הרבה יותר ממה שהיה בעבר, וכן מאפשר את הפעילות. פנו אליי כמה ממנהלי המו"פים שיש להם בעיה טכנית, כי הם צריכים כרגע את הכסף הנזיל לנושא הזה, פתרנו את זה. המנכ"ל ירחיב אחר כך מעבר כדי להבהיר את הצורך, כדי לתת למו"פים לעמוד בזה למרות ההקפאה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הייתה סוגיה ספציפית לגבי התקצוב של המו"פים, לגבי החשכ"ל בזמנו, וגם המנכ"ל היה, וגם היה אגף - - - << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני אתייחס לזה אחרי שהשרה תסיים. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> גם כאן, אמרתי, כפי שהבהרתי קודם, בוועדת שרים לענייני הצטיידות בצה"ל, לפעמים כשמדובר על סכומים מאוד גדולים צריכים לעשות חישוב מחדש לכל המשרדים, עושים הולד. ובין ההולדים האלה זה כאן, בחתך רוחבי, לכלל המשרדים, ואז משחררים לפי מה שכל משרד מגדיר. אנחנו הגדרנו את המו"פים בקדימות, ועל כן הכסף יתועל כבר, כמובן לתשלומי משכורות שלא תהיינה מורכבויות ובעיות ועוד דברים. המנכ"ל ירד יותר לפירוט ממוקד. בסך הכול, מאז שנכנסתי לתפקיד, אנחנו הרחבנו את סוגיית מרכזי הפיזיקה, כי תקשיבו, כל סוגיית הקוונטום בעתיד, חשוב להבין שיש מצוקה אמיתית בנושא לימודי הפיזיקה בארץ, ועל כן הקמנו את מרכזי הפיזיקה, שזה היעד. מדובר ב-160 מיליון שקלים ל-11 מרכזי פיזיקה אזוריים, שהם ייתנו את המענה. אני חושבת שהוא עדיין מענה חלקי, צריך למצוא פתרונות, איך מאפשרים לכלל הילדים בכל הארץ. היום לא מעודדים ילדים ללמוד פיזיקה למרות היכולות שלהם מכיוון שיש מצוקה ומחסור במורים. זה דבר מטורף. עם נושא הקוונטום אנחנו נהיה במצוקה אמיתית להון אנושי עתידי, ועל כן זה ממש אינטרס שהצלחתי לשכנע בזמן הזה למרות המלחמה לגיוס משאבים ייעודיים ולצבוע אותם בהקמה של מרכזים. אבל 11 מרכזים זה לא מספיק, אנחנו מנסים לייצר שלוחות לתוך המרכזים עם היסעים למקום כדי לעבור ולסייע בנושא, אבל זה עדיין לא מספיק. אני אגלה לכם שאני מקווה להיות שרת החינוך בקדנציה הבאה, אבל אז זה יצטרך לתת את המענה מתוך מערכת החינוך ממש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש הרבה מועמדים לתיק החינוך. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> בסדר. בדיוק, אני מקווה שהפעם זה יגיע אליי ונעשה את מה שצריך לעשות כדי שבאמת המערכת תיתן את המענה הזה ממוקד. אנחנו התמודדנו עם הרבה מאוד מורכבויות במהלך המלחמה, סוגיית החרמות. הקמנו את תוכנית החירום והתמקדנו בה. יש פה נציגים מתל"ם שגם היו איתנו כאן בנושא הזה עם המולמו"פ, שבזמנו הרים את הכפפה להכין את התוכנית. והצלחנו די להדוף את המאבק, לא באופן אבסולוטי, אבל בהחלט את המסה הקריטית שהייתה ממש עלולה להוות פה מצוקה ומורכבות אמיתית. אנחנו כאן מקדמים את כל מה שקשור לפיתוח של כלים מהימנים להערכה של איכות המחקרים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי החרם, האם את חושבת שזה נבלם או שזה עדיין? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תראה, תמיד יש אוהבי חרמות, אבל אני מגדירה אותם כבר במינורי, זה כבר לא משהו שנמצא בפרונט כמשהו מהותי. וגם הכנתי תוכנית אסטרטגית לממשלה, שהצגתי אותה בממשלה, שמדברת על ההבנה והצורך לפתח את המרחב האינדו-פסיפי, לא להתמקד רק באירופה. המרחב האינדו-פסיפי זה 65% מאוכלוסיית העולם, זה המרכז העולמי החדש. אזורים כמו הודו, יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים, סינגפור, כל המקומות הללו צריכים לקבל את ההתקשרויות החדשות של מדינת ישראל. ועל בסיס זה אנחנו מתנהלים כרגע בלבנות את מערכות היחסים הללו. וכאן יפרטו בהמשך הנציגים שלי על משלחות שיצאו, הסכמים פוטנציאליים ושאר הדברים שאנחנו מתעלים מטעם המשרד. אבל זה לא בא כבר רק מטעם המשרד. כשהצגתי את זה בממשלה, באמת הרימו את הכפפה, שר האוצר מאז ביקר שם, שר הכלכלה, והתחילו באמת לפתח התקשרויות מתבקשות מטעם כלל המשרדים כדי באמת לאפשר את היכולת הזו. שלא יבואו כל פעם מחדש דרך הורייזן בחשש. אני לא חוששת מאף אחד. אני חושבת שהמוח האנושי ומה שיש לנו להציע לעולם זה משהו שלא ניתן לבוא ולייצר בו חרמות. אבל כל פעם עצם האמירה הזאת צריכה מבחינתנו לחייב אותנו לייצר את האלטרנטיבות, ואת האלטרנטיבות אנחנו באים לקדם. בנושא החלל, חתמתי הסכם לעשור הקרוב עם נאס"א בתקציב המדינה שעבר רק במרץ. דאגנו לצבוע התחלה של תקציב עבור האסטרונאוטית הראשונה, אבל אני לא אכנס לכל הניואנסים, כאן הצוות שלי ירחיב יותר. ההסכמים הללו גם פתחו את הדלת לשילוב לוויינים שלנו במשימת ארטמיס של נאס"א בהמשך, שלוש וארבע. אני חושבת שזה בהחלט יכול לתת פה מינוף גדול. צריך לזכור שכל סוגיית החלל בימינו כבר תופסת תאוצה. רק המלחמה האחרונה הראתה שמלחמת הכוכבים שראינו בסדרות בתור ילדים, היום זה משהו שהופך להיות ממשי. כל סוגיית ההגנה, ההתקפה, המודיעין, הכול הופך להיות שם. ובהקשר הזה חשוב לשלב זרועות ולפתח יותר את התחום האזרחי ובטח את ההון האנושי שלנו, של הילדים, סביב הנושא הזה, סביב בניית לוויינים, כל מה שכרוך בזה מכאן והלאה. הייתה לי את הזכות גם למנות את יושבת ראש סוכנות החלל, האישה הראשונה בתפקידה, ד"ר שמרית ממן, שגם כן עושה תפקיד טוב, היא פשוט לא נמצאת כאן בארץ. לגבי התקציב, התקציב שלנו ב-2026 כבר מונה 576 מיליון שקלים. ננסה לתעל עוד משאבים נוספים מול האוצר בהמשך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התקציב של המשרד 560 מיליון שקלים? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> ל-2026. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> כן, ל-2026, 576 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מתוך זה נגיד לקרנות לסיוע לחוקרים באקדמיה? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני ארחיב. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תעשה את הסקירה, יש פה את המלאה, אני פשוט נאלצת כבר לצאת, אבל כתוב מפורש הכול. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מזה הולך לחברה הערבית? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> החברה הערבית אצלנו מטופחת בצורה טובה תמיד בכל ההיבטים. אם תרצו, יעשו את הפירוט המלא, יראו את כל ההיבטים. אני תמיד מבקשת להגיש בצד גם את הנושא הזה. אבל בסכומים שהחברה הערבית אצלנו מקבלת הכול. זאת אומרת, אם מסתכלים על מרכזי פיזיקה, גם בתוכנית החומש לדרוזים, גם בתוכנית 550, תמיד זה מקבל את ביטויו גם במרכזי החדשנות. שני מרכזי חדשנות ייפתחו עכשיו בתוכנית החומש של הדרוזים. הצלחנו לגייס שני מרכזי חדשנות שם וגם בחברה הערבית. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> שני דרוזיים, אחד צ'רקסי, ובערבית יש את עראבה, סכנין וכפר קאסם, ומזרח ירושלים. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ומה עם הבדואים בצפון? הם לא בתוכניות שלכם? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> הם תמיד בתוכניות שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> והבדואים בנגב הם לא בתוכניות שלכם? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תמיד. יש להם, למה? יש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני שואל. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני תמיד אומרת, אפשר לשאול גם בגישה חיובית. צריך גם לומר דברים טובים שעושים, לא צריך לשאול בשאלות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש להם רק מרכזי פיזיקה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חשובים לי הבדואים בצפון. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> תקשיב טוב, אני הקמתי את המשרד לשוויון חברתי, כל תפיסת הגיוון שלי מקבלת את ביטויה. בפעם הראשונה תהיה נציגות גם למיעוטים במולמו"פ, במועצה של הנשים, בהכול. מבחינתי, בכל תפקיד יש חובה להיבט של הגיוון, כי אני באמת מאמינה בזה. אני זאת שהעברתי את תוכנית 922, אני דאגתי שמאחוז התקציב החדש עובר אוטומטית לפי אחוז הייצוג באוכלוסייה, כי ככה מונעים פערים, ויש פערים שצריך עוד לכסות, ועל כן צריך לתת את הדחיפה. אלה דברים שאנחנו תמיד נותנים עליהם את הדעת. אני ממש מתנצלת, אבל עוד תשע דקות תתחיל הישיבה וזה הזמן שאני אספיק להגיע למשרד ראש הממשלה. את המשך הישיבה, יש פה את מיטב אנשי המקצוע, הם כולם מקצוענים פה אצלי במשרד, והמנכ"ל פה נמצא, אני מעבירה לך את הבמה. זה לא היה צפוי. כידוע לכם, בזמן מלחמה הישיבות מתכנסות מהרגע להרגע, ועל כן אני יוצאת. אני מתנצלת. << קריאה >> חאלד מטר: << קריאה >> חשוב לי להגיד את זה לשרה. אני מנכ"ל מו"פ במשולש. אני קודם כול מברך על העשייה, וכל שקל שמושקע במדע זה חשוב, אבל אני מופתע מהמספרים שעכשיו הצגת, גברתי. אני מו"פ שמקבל בין 1.5 מיליון לבין 2.5 מיליון תמיכה. התקציב הזה, קודם כול, אני בא מהרשויות, בית ספר תיכון מקבל רק תקציב גפ"ן או תקציב דיקאטוס, 2.5 מיליון, זה התקציב של בית ספר אחד. הוא כמו התקציב של מו"פ שהוקם בפריפריה, איפה שיש צורך. יש עשייה מצוינת שם. גברתי, את צריכה לרדת לשטח, לבוא לראות אילו דברים אנחנו עושים. מרכז פיזיקה זה כלום לעומת מרכז. אני מכיר מה זה פיזיקה, אני בא ממכון ויצמן, 14 שנה הייתי במכון ויצמן. המרכזים האלה, אין להם בניינים, עכשיו אתם שמים אותם בבניינים מושכרים, הם עלובים עכשיו. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני רק אומר כי אני צריכה לצאת. אני אבהיר לך, מרכזי פיזיקה היום הם מוכחים, שבכל מקום שיש בו מרכז פיזיקה - - << קריאה >> חאלד מטר: << קריאה >> אני פיזיקאי. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> - - כשהילדים היו שם, הילדים האלה בסופו של דבר סיימו את מקצועות ה-STEM בהצלחה מרובה. ועל כן אנחנו רק נוסיף מרכזי פיזיקה בכל רחבי הארץ כמה שיותר, זה היום נותן את המענה. << קריאה >> חאלד מטר: << קריאה >> אני לא מתווכח על מרכזי הפיזיקה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> לגבי המו"פים, אני טוענת שבתי הספר צריכים לקבל את התקציב הזה ואף יותר, ואתם בוודאי ובוודאי צריכים לקבל יותר תקציבים, זה לא סותר. << קריאה >> חאלד מטר: << קריאה >> אבל גם את זה הפסקת, גם ה-1.5 מיליון הזה הופסק. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני מתנצלת, אני נאלצת לצאת כרגע. עומר, הבמה שלך. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דקה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני מתנצלת, אין לי דקה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל כבוד השרה, אנחנו מזמנים אותך פעם בשנה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני לא קובעת את ועדת שרים לענייני הצטיידות בצה"ל, שזה הדבר כרגע, מה שיותר חשוב מרמת החיים זה החיים עצמם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - - תקנון הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברתי, למי לפנות? אנחנו צריכים לפנות אלייך. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> מה לעשות? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל גברתי, לפי התקנון השרה צריכה לתת דיווח ישיבה שלמה, לפחות שעה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> יש פה את כל הצוות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גילה, לדעתי זה זלזול בוועדה וזה לא מקובל. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה זלזול בוועדה שאת מגיעה לי לעשר דקות ואת לחוצה ויוצאת, זה בכלל זלזול בוועדה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני האחרונה לזלזל בוועדה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היינו מבטלים את זה. אנחנו כבר שנה מחפשים שתגיעי לוועדה לתת דיווח, שנה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני האחרונה לזלזל בך, ולטעון את זה זו פוליטיקה בזמן בחירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העמידה חצי מהמשרד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שנה אנחנו מבקשים שתגיעי לתת דיווח. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> האמת שבסוף 2025 היינו כאן בדיווח, אם אני לא טועה, יתקנו אותי, אבל התכנסנו. קודם כול, תודה רבה שוב, היושב ראש, על הזמן שאתה מקדיש. התכנסנו באווירה חגיגית לדווח על מה המשרד. יש פה נציגי אוצר? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יגיע עוד מעט. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> יש נציג אחד לאוצר בכל משרד האוצר והוא בוועדת הכלכלה עכשיו? אני מצטער שאני הורס את החגיגה של הדיווח של משרד המדע, שאנחנו תמיד שמחים לדווח, כמו שאתם יודעים, אבל זה בדיוק מספר את מה שהוא אמר עכשיו, האיש היקר הזה. אני צריך לרדוף שלושה חודשים אחרי נציגים של חשב כללי ואחרי נציגים של משרד ושל אגף תקציבים בשביל למצוא פתרון למשרד המדע לחוקרים שהולכים להיות מפוטרים. אמרתי את זה פעם שעברה, מתקשר אליי לפני חג הקורבן ואומר לי שחוקרים הולכים הביתה. נותנים לי איזה פתרון זמני עכשיו של 10% מהמקדמות, לסייע להם, שזה מצוין, אני מברך על זה, יופי, אבל אני צריך להמשיך לרדוף במקום שהדבר הזה ייפתר כבר. על מה אנחנו מתווכחים? אין פה נציג אוצר וזה בדיוק העניין. אני מדווח פה, אני אספר לכם שיש חיבור בין מדע לשוויון הזדמנויות, שאנחנו השקענו במרכזי מדעים, במרכזי פיזיקה, אנחנו עשינו חיבור בין חדשנות לבין שירות ציבורי, הטמענו AI ברשויות המקומיות, חיברנו בין מחקר לבין כלכלה, עוד מעט אלון ידבר על זה, בין ישראל לבין העולם, עם כל החרם ועם כל האתגרים, עשינו המון דברים: הסכמים בין-לאומיים, חיברנו בין הווה לבין עתיד, עוד מעט ויקטור יספר על זה, על קו האופק, חלל, שיש תוכנית, רן נכנס לתמונה ויגיש תוכנית מאוד גדולה, עם הפוטנציאל העצום שיש. אבל אני יושב כאן, ועל מה אני אספר? על כל הדברים הטובים שהיו, ובסוף אנחנו רצים אחרי עצמנו כבר חודשים כשאף אחד לא מתייחס לבקשות. יושב פה איצקוביץ', התקציבן של המשרד, וכל יום צריך להוכיח לאגף תקציבים מה אנחנו עושים או לא עושים ואיך נוצרה התחייבות קודמת ואיך אנחנו עכשיו מסדרים את העניין הזה. למה? למה המו"פים היקרים האלה, שעושים עבודה כל כך טובה, צריכים לרוץ סביב עצמם חודשים כבר? על מה מתחננים? סוגרים דברים, סוגרים פה תוכניות לאומיות מעולות במיליארדים, אי אפשר לעזור למשרד המדע? על מה? לאן הולך הכסף? לחוקרים הולך הכסף, למענקים לחוקרים. הייתה פה תערוכה לפני חודש, נמצאת כאן, מחקרים פורצי דרך בכל התחומים. זה המדע הישראלי. דיברתי על זה פעם שעברה, לא תהיה עליונות טכנולוגית אם לא יעזרו למדע הישראלי, לא תהיה. שוב, אני אתן פה לכל אחד עכשיו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עומר, אתה בא בטענות. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני לא בא אליכם כמובן, אני נעזר בכם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה בא בטענות. המשרד הוא חלק מהממשלה ואנחנו מנסים לעזור. לצערי, זה סדר העדיפויות של הממשלה, אתה מבין? כשהממשלה שמה את משרד המדע בתחתית סולם סדר העדיפויות שלה, זה ככה נראה, אתה מבין? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני עוד לא קיבלתי פתרון. ישבו פה נציגי חשב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה ככה נראה כשהאוצר לא עושה חשבון למדע, לא מוכן לתת פתרונות, ובסופו של דבר אנחנו נמצאים בסוגיה שהיא - - - << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אדוני היושב ראש, ישבו פה נציגים של חשב כללי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש ממשלה, והממשלה שמה את המדע בתחתית סולם העדיפויות. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> לא, רגע, זו לא הממשלה, הממשלה עשתה דברים מצוינים, וגם המשרד, תכף יראו לך שעשו דברים מצוינים. ישבו פה נציגים של חשב כללי ושל אגף תקציבים, עד עכשיו לא קיבלתי פתרון, עברו שבועיים או שלושה שבועות, לא קיבלתי. למה הם עוד פעם צריכים להיות בוויכוח הזה? למה לא לשחרר את כל תקציב המו"פים באמצע השנה? תודה רבה שהצטרפת, צח הגיע, מאגף תקציבים. ישבו פה ולא קיבלתי פתרון, אני ממשיך לרוץ סביב עצמי. המדע בישראל לא חשוב? אני אמשיך לספר לכם על דברים מאוד טובים שעשינו, באמת מאות מיליונים שהושקעו בדברים מעולים, מעולים, אבל מדם ליבי, אדוני היושב ראש, לא יכול להיות. נשב ונציג לך, הנה, נספר, נתחיל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לפני שנתקדם, נעשה את זה בצורה מסודרת כדי שנסגור את הפרק הזה של המו"פים וצח נמצא. שמעת את עומר, מה הוא אומר. איפה זה עומד, כל הנושא הזה של המו"פים? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אגב, סליחה, אדוני, אותו דבר סל מדע על הרשויות המקומיות שאמור לצאת, אותו דבר משלחות בין-לאומיות, ילדים מצטיינים שיוצאים לתחרויות, מייצגים את ישראל בגאווה. כספים קטנים שיכולים לפתור את זה, בדקה לפתור, לשבת ולעזור לנו. זה לא לעזור לי, זה לעזור למשרד לעזור לשנים הבאות לחוקרים המצוינים שלנו. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הנושא הזה הוא נושא שדנו בו כבר בוועדה הקודמת, שבה גם ראינו פה את רוב הנציגים, ואנחנו נמצאים בקשר צמוד עם המשרד. חשוב שנפריד בין הנתונים העובדתיים עצמם למהלכים שאנחנו מקדמים מול המשרד. ברמה העובדתית עצמה, אמרנו בצורה הכי ברורה בעולם, זה נאמר גם למנכ"ל, גם אצלנו בתוך המשרד, למשרד המדע יש את התקציב הפנוי שנדרש על מנת לשחרר את התמיכה למו"פים וגם לשחרר את התמיכה עבור סל מדע. מי שנכנס לתוכנית התקציב בחוק התקציב, אפשר להיכנס לזה במערכות מקוונות או לגשת לחוק התקציב עצמו, רואה שביצוע התקציב הוא נמוך וקיים תקציב פנוי שניתן להשתמש בו כדי להקצות למו"פים ולפעילויות הנוספות של המשרד. מעבר לזה, אנחנו יודעים, והדבר הזה עלה גם מול החשבת, שיש חסימה של ביצוע התשלומים כרגע. פנינו על מנת שהדבר הזה ישוחרר ואנחנו ממתינים לתשובתם בנושא הזה. במקביל, בצורה השוטפת, יש תוספות כגון עבור החלטת הממשלה 550 והחלטות נוספות שמשרד המדע אמור לקבל, ואנחנו נמצאים איתו בשיח שוטף ורציף על הדבר הזה. אבל עוד פעם, אני רוצה לחלק ולהבהיר שבנוגע לביצוע התקציב הקיים, לתפיסת אגף התקציבים אין מניעה לביצוע. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> איפה נציגת החשב הכללי שתענה לו שיש חסימה של המשרד ומבחינתה יש התחייבות? חזרנו לאותו טקס של פעם שעברה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש נציגה של החשכ"ל? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> לא. << דובר >> יפעת לוי ישראל: << דובר >> אנחנו נדאג שהיא תעלה בזום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. בואו נתקדם על הדיווח ואחר כך נחזור לחשכ"ל. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> נתחיל עם אלון, המדען הראשי לחדשנות, רשות החדשנות, בבקשה. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> (מוקרנת מצגת) צוהריים טובים, שמח להיות פה ולהציג את פעילות הרשות. נעבור על המהלכים המרכזיים. אחד הפערים שזיהינו במהלך השנה זה שיש לנו בעיה עם חברות דיפ-טק. חברות דיפ-טק הן חברות שיש להן נכסים טכנולוגיים משמעותיים, מבוססים על מחקר וידע אקדמי עמוק, פטנטים, ממש tangible item, חומרות, נדרשים בדרך כלל בשביל להרים אותן בעלי תארים מתקדמים. זיהינו שיש בעיה במקורות ההון שמגיעים לחברות הדיפ-טק, ויזמנו מהלך של חיזוק תשתיות של קרנות הון סיכון בתחום הזה. הוגשו 33 בקשות, 23 הוגשו על ידי קרנות קיימות, חלקן על ידי מנהלים שניהלו בעבר קרנות הון סיכון, מנהלים מנוסים, הסך המצרפי של כל ההגשות היה כ-3.5 מיליארד דולר. בסופו של דבר נבחרו תשע קרנות שבזכותנו הן התחילו תהליך של הקמה, חלקן הגדול כבר למעשה קם, היקף מענקים של 85 מיליון דולר. והקרנות המאושרות בסופו של דבר יזרימו לשוק או יוקמו בישראל קרנות של כמיליארד דולר סביב אותן תשע קרנות שאושרו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כתוב 3.5 מיליארד דולר, לא? << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> זה אותן 33 שהוגשו. התשע שזכו, הן יזרימו מיליארד דולר לשוק ההון סיכון. ציינו שני מספרים כי אנחנו מעריכים שחלק מאלה שלא זכו גם יצליחו כתוצאה מהעירור הזה שהכנסנו לשוק להזיז את הנושא. אחת הפעילויות המרכזיות שלנו היא מאגדים טכנולוגיים. מאגד הוא קבוצה של חברות ואקדמיה, חוקרים בתחום של מדע יישומי סביב תמה טכנולוגית מסוימת כדי להקים אקו-סיסטם בישראל, בדרך כלל זו תוכנית תלת-שנתית בהיקף תקציבי של כ-60 מיליון שקל. אלו המאגדים שאושרו השנה. מאגד בתחום טיהור קרקעות ומי תהום מזוהמים, מאגד שמתעסק במוליכים למחצה מבוססי יהלום לרכיבים אופטיים או לרכיבים קוונטיים. יש להם תכונות יוצאות דופן במהירות שאפשר - - - ובסף הרעש הנמוך, בחום שמתפתח בהם. ומאגד בתחום של בדיקות אל-הרס, למעשה לבוא ולדעת ולייצר טכנולוגיה של מידול או שיקוף של חלקים קרמיים, חלקים שנבנים בטכנולוגיה של חומרים מרוכבים, או הדפסות תלת-ממד של מתכת ולוודא שאין בהם תקלות בתוך החלל עצמו. זה לא משהו שמתבצע ביציקה, אלא בדרך כלל משהו של בנייה אדפטיבית, ואנחנו רוצים לוודא שהחלקים עצמם עומדים במפרט על ידי זה שלא נוצרו חללים ריקים בתהליך הבנייה ולא להרוס את החלק במהלך הבנייה שלו. אחד הפערים שזיהינו בישראל זה היעדר תשתיות AI זמינות ובמחיר סביר גם לאקדמיה וגם לחברות הצעירות. בדרך כלל החברות הגדולות שמקימות את המרכזים הגדולים, מה שהן דואגות זה לבנות את המרכזים הגדולים ולסגור ישירות מול שחקנים גדולים שלוקחים התחייבויות מאוד מאוד משמעותיות, כך שמי שרוצה לצרוך יכולת מחשוב קטנה יחסית ולא קבועה, או שהוא עומד בתור הרבה זמן או וגם נאלץ לשלם מחירים יקרים. את כשל השוק הזה אנחנו פתרנו באמצעות הקמת מחשב כחול לבן יחד עם חברת נביוס, חברה ציבורית נסחרת בהולנד, נכנסה ל-100 הגדולות בנאסד"ק לאחרונה. הקימו בישראל חווה, הקול הקורא שלנו היה ל-1,000 GPU-ים B200 לטובתנו, כאשר החווה שתוקם תהיה של 2,000 GPU-ים. הם בסופו של דבר הקימו חווה של 4,000 GPU-ים, נמצאת פה באזור התעשייה במודיעין. לגבי ה-1,000 ששייכים או מנוהלים על ידי הרשות, הם בשותפות יחד עם ות"ת, 70% לטובת התעשייה, 30% לטובת האקדמיה. בתעשייה אנחנו כבר בדרישה מלאה, ובאקדמיה אנחנו ב-overload של 180%. העסק רץ, נושם ופותר, וכרגע אנחנו מסתכלים האם נדרש עוד וכמה, גם מטה ה-AI הלאומי מסתכל על זה. אנחנו הוצאנו קול קורא בנושא של שבבים פוטוניים, שיתוף פעולה של הרשות עם נתח קטן של משרד הביטחון. השקעה של 150 מיליון שקל, ממתינים כיום למענים לקול קורא הזה. המטרה היא למעשה להקים ולייצר פה תשתית כזאת שתאפשר גם לחוקרים וגם לחברות לבנות פה יכולות בתחום הפוטוניקה. למעשה, אלה מוליכים למחצה, בדרך כלל סיליקון וגם חומרים נוספים, שמיועדים לא לצ'יפים רגילים שאנחנו מכירים, אלא לצ'יפים שהאור הוא האלמנט שעליו מבצעים את המניפולציה. ואנחנו מאמינים שזה קטר גדול שייקח את כל המשק הישראלי קדימה, טכנולוגיית סיליקון פוטוניק. הקמנו אתרי הרצה. אתר הרצה למעשה זה לקחת את התעשיות הגדולות או שחקנים גדולים, לחבר אותם כפלטפורמה לחברות סטארט-אפ או שחקנים קטנים יותר על מנת לייצר תהליך של ווין-ווין, open innovation לפירמות הגדולות. הן לא צריכות לפתח את הכול בעצמן, אלא יכולות לרכוש פיתוחים מחברות שמפתחות את היכולות האלה. ומאידך, החברות הקטנות מתחככות בגדולות, כי לקוח ראשון, לקוח שני, הן גם יכולות להציג שחברת טבע או שיבא היא לקוח שלהן, וככה להתקדם ולהצמיח את החברה. אנחנו רואים פה את הזוכים בקול הקורא, חלק מהתשתיות האלה כבר ממש עובדות. ביקרתי בשיבא ובטבע, וגם בחקלאות שמבצעים בגני יהושע, ואנחנו רואים ממש חברות בתחומים השונים שבאות ועובדות ביחד עם אתרי ההרצה האלה. ביחד עם משרד המדע, כחלק מתוכנית תל"ם, הקמנו מעבדת מו"פ לאומית לחלל. מי שזכה במכרז הזה זו Creation Space, יחד עם קרן ההון סיכון שלהם שכבר השקיעה עד היום כ-6 מיליון דולר בתחום. המטרה היא בסופו של דבר לאפשר לחברות קטנות לשגר לחלל במחירים סבירים, וגם ללוות את כל תהליך הפיתוח של היכולות החלליות האלה, עם מינימום של 15 שיגורים כחול לבן בשלוש השנים הקרובות. סוכנות החלל היא שחקן מרכזי כחלק ממשרד המדע בקול הקורא הזה. מאיצי מסחור ידע – הבנו שיש לנו תקלה בעבודה שבה האוניברסיטאות ממסחרות את הידע, יש פה איזשהו כשל שוק, וביחד עם אגף התקציבים בנינו תהליך חדש של ברוקרים שהם אלה שיחפשו את השחקנים שמעניין אותם לייצר דאטה, לייצר ידע, ולשאוב אותו מתוך האקדמיה באמצעות מאיצי מסחור. הקמנו תשתיות והנגשה של מאגרי מידע לבינה מלאכותית, ככה שנכסי הדאטה האלה שיקומו ויתוחזקו יאפשרו נגישות לחברות שונות לגשת למרכזי הנתונים האלה. הקמנו מרכזי חדשנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרדי ממשלה לא יכולים? << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> גם משרדי הממשלה הרלוונטיים נמצאים בתוך האירוע הזה בסופו של דבר. צריך מישהו שייקח על עצמו את האחריות להקים מרכז, לבנות אותו בצורה מובנית, לבנות ממשק למשתמשים חיצוניים, וסביב זה נעשית הפעילות הזאת. הקמנו מרכזי חדשנות לחברה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, לשאלתך הקודמת, כבוד היושב ראש. זה בנוסף למרכזי החדשנות שקיימים לנו בסכנין, ערערה, כפר קאסם ובמזרח ירושלים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סליחה, רק לאינפורמציה, מרכז החדשנות שאתם מקימים, מה הוא עושה בדיוק? << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> הוא למעשה מייצר תהליך של ליווי של יזמים משלב ה-ideation ומדריך את היזם איך נכון לבנות את החברה, איך לבנות את ה-value proposition, איך לבנות תוכנית מלאה של בניית המוצר, ובמקביל את כל התוכנית העסקית של גיוס כסף, גיוס הנהלה נכונה, לבנות את התוכנית השיווקית ואת התוכנית העסקית, ובהמשך להתמודד על התקציבים של רשות החדשנות בשלבים הבאים ולהעלות את הפוטנציאל ליכולת שלו לזכות במענקים. למעשה, לתת לו את כל החלק הזה שחלק מהיזמים כבר באים עם ההכשרה הזאת, כי הם נמצאים בסביבה כזאת, כי אצל השכנים שלהם היה, כי הם מכירים את זה ממישהו אחר מהמשפחה. אבל אלה שלא מכירים את זה, מלווים אותם את כל החלק הזה כדי שהם יבואו ויבנו חברות וסטארט-אפים וייהנו מהמענקים הממשלתיים. יש את הקול הקורא, דבר שלא פחות חשוב. קול קורא בנושא של שוויון מגדרי על מנת להגביר את המעורבות של נשים, בדגש על נשים בגילאי 45 פלוס. בדרך כלל זו איזושהי נקודה בקריירה שנשים מחשבות מסלול מחדש סביב המבנה המשפחתי המסורתי או סביב נסיבות אחרות, ואותן נשים שבחרו בחלק מהזמן להתרכז יותר במשפחה מעוניינות לחזור לשוק, לראות איך מקדמים אותן גם מבחינת ההתאמה לדרישות שקיימות היום בשוק וגם להכשיר אותן לתפקידי ניהול ככה שיוכלו להוביל תהליכים עסקיים, תהליכים טכנולוגיים, תהליכים משפטיים, להיות חלק מההנהלות של הארגונים. אנחנו חשופים לסוגיה של השפעת שער הדולר על ההייטק הישראלי. שר האוצר יחד איתנו וגופים נוספים הקים קבוצת התייעצות בנושא הזה על מנת לראות איך אנחנו מתמודדים עם הפער הזה. חברות שתכננו על שער דולר סביב 3.7-3.6 בתחילת השנה נאלצות להתמודד עם שער דולר, היום הוא סביב 3, כשזה התחיל זה כבר הגיע ל-2.8, זאת אומרת, ירידה של 25%-30% משער הדולר שהן התחייבו. 90% מחברות הטכנולוגיה בישראל, ההוצאות שלהן בארץ הן בשקלים וההכנסות שלהן הן בדולרים, יוצר פער אדיר בין הכנסות להוצאות אל מול תוכנית העבודה. אנחנו מבינים מצד אחד ששער הדולר הוא כנראה משהו שהוא פרמננטי, לפחות כרגע, וזו לא איזושהי פלוקטואציה זמנית. חברות יצטרכו בסופו של דבר לבנות את עצמן, להתאים את עצמן לשער הנוכחי. אבל על מנת לגשר על אותו פער, אותה מדרגה מאוד מאוד חדה שהתרחשה בחודשים האחרונים, הוקצה סך של מיליארד שקל להארכת Runway ותמרוץ צמיחה בישראל. אנחנו כרגע בתהליך עבודה מאוד אינטנסיבי עם אגף התקציבים לבניית הפרטים של מסלולי התמיכה. אנחנו מקווים שאנחנו בסוף אוגוסט כבר נוציא את הקול הקורא על מנת להיות רלוונטיים למשבר הנוכחי. עוד תהליך שחשוב לציין בפני הוועדה כמהלך שקרה במהלך השנה זה ההצטרפות של ישראל לעולם המערבי, בעיקר ל-OECD, בנושא של Pillar 2, מינימום מס לחברות רב-לאומיות עם מחזור מכירות של מעל 100 מיליון דולר. זה אומר שחברה שנהנית פה מהטבת מס שמשלמת פחות מהמס המינימלי, הסניף שלה במדינה אחרת יכול לחייב אותה בהפרש. זאת אומרת, אם אנחנו לא נגבה פה את המס בישראל, מדינה אחרת שיש לה סניף שלה יכולה לגבות את כל המס שגם מדינת ישראל הייתה אמורה להשית. לדוגמה, חברת נובה, חברה שמייצרת מכשירים או כלים לתחום הסמי-קונדקטור, יש לה שליש מהעובדים בארץ, שני שליש בחו"ל, ואם בארץ נחייב אותה במס נמוך של 7% לצורך העניין, חברת הבת בגרמניה או ממשלת גרמניה יכולה לחייב אותה בהפרש שלא שולם בישראל בגרמניה, ולכן השווינו את המס, להיות כחלק ממשפחת העמים המתקדמת. מאידך, חוקקנו חוק שהוא מבטל, לא קומפנסציה מלאה ב-Full alignment, אבל כן תהליך שמעודד את ההשארה של המו"פ והמחקר בישראל, ככה שהפעולות הגרעיניות הליבתיות האתגריות יישארו פה בארץ, והחברות יקבלו איזו הטבת מס שבסופו של דבר באינטגרל זה נותן אפילו יותר מהפגיעה המיסויית שלהן. עד פה, תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני אגיד רק שאני צריך לצאת. אני משתתף מחר בכנס בז'נבה של ארגון מאוד יוקרתי שמקדם חוקרים ישראלים. ישראל היא אחת מחמש המדינות עם אחוזי זכייה במענקים הגבוהים ביותר באותו ארגון. המטרה היא לקדם חתימה תלת-שנתית על המשך השותפות של ישראל בארגון. שיתופי הפעולה המחקריים הם פורצי דרך במדעי החיים. אני אגיד שאני חייב לצאת אם אני אספיק לטיסה, אני מקווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה ארגון? מה שמו? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> HFSPO בז'נבה, ארגון שתומך בהרבה חוקרים ישראלים, כשהמטרה בסוף היא לראות עוד פרסי נובל. אני אצא, אני אתן לדנה להמשיך לנהל את הדיון מבחינת המשרד. אחרי אלון נאוה תדבר. שוב, אני מברך את נאוה על כתב המינוי היום בבית הנשיא. נאוה, אני מאחל לך בהצלחה גדולה. תודה רבה לכולם. תודה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, נסיעה טובה ובטוחה. אנחנו נעבור לפרופ' נאוה רצון. << קריאה >> חאלד מטר: << קריאה >> אפשר לשאול את רשות החדשנות שאלה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תשאל. << קריאה >> חאלד מטר: << קריאה >> האמת, רשות החדשנות היא רשות מקצועית מאוד, ואני מברך על זה. האינטראקציה שלנו עם רשות החדשנות היא באמת מבורכת ומניבה פירות, אבל אני שואל את השאלה, אחרי שהקשבתי להצגה היפה, איפה הפריפריה בכל התוכניות האלה, ועד כמה אפשר באמת לשים פוקוס על הפריפריה הרבה ממה שיש היום, בתוכניות העתידיות אפילו? אם אנחנו נסתכל, למשל הזכירו כאן מרכזי החדשנות, מזכירים את זה שהקמנו ככה וככה, בלי להתייחס למספרים ובלי להתייחס לאזורים השונים הקיימים בהם היום הרבה בעיות כלכליות וחברתיות. למשל, החברה הערבית, אני למשל פעלתי להקמת מרכז חדשנות ביחד עם רשות זרזיר, עבדנו קשה על זה, ובסוף לא התקבל. אני טוען, איפה האזורים האלה מהתוכניות הענקיות, הגדולות האלה? כי יש פוטנציאל, אדוני, יש פוטנציאל גדול בפריפריה, זה מה שאני רוצה להגיד. אני רואה איך חוקרים בחברה הערבית מבצעים מחקרים פורצי דרך, מפתחים מוצרים מיוחדים. אני מזמין אותך לבוא למו"פ המשולש, תראה איך בכסף קטן שהמדינה משקיעה אנחנו משיגים דברים גדולים מאוד. סליחה. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> דבר ראשון, אני רוצה להגיד שכל מקום שמזמינים אותי, אני מגיע. הייתי בסכנין, הייתי בערערה, הייתי בכפר קאסם, בכל המקומות הייתי. אני לא מספר שהקמנו, אלא ביקרתי והייתי ואני מכיר את התוכניות ואת ההנהלות שקיימות שם. כעיקרון, רשות החדשנות עובדת על מצוינות טכנולוגית, מצוינות מדעית, ועל זה אנחנו לא נתפשר. מצד שני, אנחנו מבינים שיש מקומות שבהם נדרשת דחיפה. ולכן, בבסיס, כאשר מישהו זוכה והוא מגיע ממקומות שצריך לתעדף, שזה או אזורים גיאוגרפיים או אוכלוסייה ערבית או אוכלוסייה חרדית, הם מקבלים תיעדופים במענקים. זאת אומרת, על המצוינות לא מוותרים, אבל בכסף הם מקבלים יותר. זה דבר ראשון. דבר שני, מרכזי החדשנות שמניתי, כולם בפריפריה. גם המרכזים הכלליים שפתוחים לכלל האוכלוסייה הם בפריפריה. אין מרכזי חדשנות במרכזי הערים הגדולות או בלב גוש דן. הלכנו רק למקומות שיש פריפריה ויש כשלים. אנחנו גם נותנים תמיכה בתוכניות של הכשרה, אבל בסופו של דבר רשות החדשנות היא רק זרוע אחת של המדינה, אנחנו לא אחראים על כלל הבעיות. מנסים מה שניתן, שהוא משיק לנו או קרוב אלינו לקחת. היינו שחקנים ואנחנו עדיין שחקנים מאוד מרכזיים ב-550 ובהחלטות ממשלה אחרות רלוונטיות. אנחנו נשמח ככל שנידרש לבוא ולהפעיל את המנגנון של הרשות גם לפרויקטים נוספים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. פרופ' נאוה רצון, בבקשה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה. אני מייצגת את המולמו"פ. החומרים שאני אציג כאן הם סיכום שעושים עבורנו במכון שמואל נאמן, והם מתבססים על נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מה-OECD, מרשות הייצוא. שמואל נאמן אוספים את המידע, מתכללים אותו, ועל סמך זה אנחנו מפיקים את הדוחות שלנו. הממצאים המרכזיים שאנחנו עכשיו עובדים עליהם לקראת סיכום של שנת 2026, בכחול אלה הדברים שאנחנו מאוד גאים בהם. ישראל מובילה בעולם בהוצאה מהתמ"ג לנפש, 6.35% ישראל משקיעה במחקר ופיתוח. 57.2% מכלל הייצוא בישראל הוא מההייטק. ישראל היא במקום שני בעולם בפיתוח פטנטים של AI לנפש. הדברים שצריכים שיפור ועידוד והפניית תקציבים – קודם כול מחשבה איך לשפר ואז לבנות תוכנית ולהשקיע תקציבים: דבר אחד זה סטארט-אפים חדשים. יש ירידה של 64% בעשור האחרון בסטארט-אפים חדשים. המימון למחקר ופיתוח, 50.4%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש ירידה ב-2024 לסטארט-אפים חדשים, מה הסיבה? יש לכם הסבר למה זה? האם זה קשור במה שהיה מתחילת הרפורמה המשפטית וזה, זה כבר השפיע על זה, ואחר כך באה המלחמה? << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> תראה, אנחנו מדברים על עשור, שזה עוד בכלל לפני שהתחילה הרפורמה המשפטית והכול. אין לי הסבר מסוים. בניתוח שלנו ננסה למצוא אם יש תחומים מסוימים שנפגעים יותר ותחומים מסוימים שנפגעים פחות, אבל זו ירידה מאוד מאוד משמעותית. חלק מהדברים קשורים גם - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סליחה שאני מתערב. לדעתי, הנתון לא היה צריך להיעשות לעשור, כי בחמש השנים האחרונות עברו הרבה דברים בעולם, לכן היה צריך להיעשות מ-2014 עד 2020 ומ-2020 עד היום, כי אחרי 2020 הייתה לנו הקורונה והיו הרבה דברים ששינו את העולם, וגם פה בישראל עוד דברים אחרים. לכן הנתונים האלו צריכים להיות לפי. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> ברשותך, היושב ראש, אני אעיר איזושהי הערה, כי פרסמנו דוח בנושא. דבר ראשון, צריך להבין שהירידה הזאת משיא של 1,400 ל-505 בשנת 2024 זה לא משהו שמייחד את מדינת ישראל. אנחנו רואים את התופעה הזאת של ירידה בפתיחה של חברות סטארט-אפ בכל העולם. אני לא מדבר כרגע על היחסים, אולי אצלנו השיפוע קצת חד יותר, אבל התופעה הזאת קיימת בכל העולם. צריך לזכור שב-2014 היה הייפ מאוד גדול של חברות סטארט-אפ סביב נושא אפליקציות סלולר, שכל שני חבר'ה עם מחשב יכלו לפתוח חברת סטארט-אפ סביב איזשהו יישום. היום הסטארט-אפים הם הרבה יותר עמוקים והרבה יותר חזקים מבחינה טכנולוגית. אנחנו רואים שהשנה, ב-2025, פה אין את הנתונים, אבל בנתונים שפרסמנו אנחנו כבר מגיעים ל-570 ומשהו. זאת אומרת, המגמה מתחילה להשתנות. ואצלנו ברשות, בהגשות לחברות חדשות, אנחנו רואים עלייה של מעל 50% בשנה האחרונה, ב-12 החודשים האחרונים. אנחנו צופים את זה גם כאיזושהי התעוררות ויציאה ממצב המלחמה, וגם השפעה של הטלטלה שעברנו כולנו. אנשים שהיו בכל מיני צמתים והיו להם כל מיני חלומות הבינו שלפעמים הזמן הוא לא אינסופי והגיע הזמן להגשים אותם. אלו השערות, אבל במבחן התוצאה, מעל 50% עלייה במספר הסטארט-אפים. יש פה גם איזושהי בשלות של השוק. אני לא חושב שנגיע לשיא של ה-1,400 בשנה-שנתיים הקרובות, אבל אני כן חושב שאנחנו נמשיך לראות עלייה גם ב-2026. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר להתייחס למה היחס בין שני הגופים שלכם בהמשך? << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> אני רק רוצה להשלים עוד משהו. היו הרבה כשלים של חברות שפשטו את הרגל, ואני חושבת שזה הרתיע הרבה מהאנשים שבתחום מלהתחיל ולהפעיל דברים חדשים. היה תהליך כזה שאני מקווה, בדוחות שאנחנו מסכמים עדיין לא ראינו את העלייה, אבל אני סומכת על אלון. אלון הרבה יותר ותיק ממני, אני רק נכנסתי לתפקיד והוא יוצא, אם אני מבינה נכון את ההבדלים בינינו. התפקיד שלנו הוא להתוות מדיניות, ואנחנו לא עוסקים בכלל בביצוע של המדיניות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, זה ודאי. השאלה היא, בתור מי שהייתה כאן כשחוקקו את החוק הזה, באמת בזמנו הייתה ועדת מחקר למדען הראשי של משרד התמ"ת, אני מדברת עכשיו על ההיסטוריה, מה שהפך להיות רשות החדשנות, ואז ביטלו את ועדת המחקר, וכשהקימו את המולמו"פ אמרו, אוקיי, תהיה מועצה כזאת, ואז היא תתווה באמת את הדרך ואז המדען יבצע, המדען הפך להיות רשות. השאלה היא, פשוט שניכם כאן, וזאת נראית לי הזדמנות טובה לשאול את זה, האם יש באמת את יחסי הגומלין האלה שהמחוקק כאן התכוון בזמנו שיהיו בין שני הגופים? << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> כמו שאמרתי, אני אתן לאלון גם לענות, אני חדשה בתפקיד, אבל אני יכולה להגיד שאחת הפגישות הראשונות שקיימתי כשנכנסתי לתפקיד הייתה עם אלון, ודיברנו בינינו איך יהיה שיתוף פעולה. ביקשתי שיהיה נציג שלהם בכל הוועדות שלנו, ותכף אני אציג את הוועדות שלנו, כדי שנדע אם יש תחומים שהם עובדים עליהם ואין טעם שניכנס, או שהם כבר מתקדמים ולא ידענו או כן ידענו, כדי שתהיה זרימת מידע ותהיה סינרגיה. והם מבחינתם, ברגע שיש נציג שלהם, מעדכנים אותנו בדברים שקורים אצלם, ואנחנו מתחשבים ובהתאם בוחרים את הנושאים. אבל אלון, בבקשה, אולי אתה רוצה להשיב. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> כן. הרשות היא רשות סטטוטורית שלמעשה היא הגוף המבצע. היא מייצרת תהליכי צמיחה בישראל דרך מחקר ופיתוח, כאשר כל הייעוד שלנו, של המו"פ, הוא אך ורק לצורך אדג' כלכלי ולא לצורך אדג' אקדמי. לא מעניין אותי כמה פרסומים יצאו, אלא כמה כסף נכנס לחברות, וכתוצאה מזה לכלכלה הישראלית, מערכת המיסוי, התעסוקה וכן הלאה. מבחינת מדיניות העל, היא נקבעת במולמו"פ דרך מועצת המולמו"פ והוועדות השונות. אנחנו כמובן בשיתוף פעולה מלא. אנחנו לא הזרוע היחידה שעושה פה מו"פ בישראל. יש מו"פ שהוא מו"פ יישומי בשלבים מוקדמים יותר שמתבצע במשרד המדע, יש גם מו"פ יישומי וגם מו"פ תאורטי שמתבצע באקדמיה, יש לא מעט מו"פ שמבוצע בגופים הביטחוניים. המולמו"פ, צריך להסתכל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, אבל למרות שהמולמו"פ הוא אזרחי בלבד, הוא לא לביטחון. << אורח >> אלון סטופל: << אורח >> כן, אבל מהחלק הביטחוני יש המון המון דברים שהם בסופו של דבר Dual-use ויוצאים מההיבט הזה, ואני בטוח שמולמו"פ מסתכל גם על זה. אחת החברות הידועות זו חברת Given Imaging שעושה את הצילומים התוך-בטניים של מחלת קרוהן או בעיות אחרות במעיים, גלולה שבולעים והיא משדרת, וזה פיתוח שהתבצע על בסיס טכנולוגיה שיצאה מרפא"ל שנמצאת במערכות שהן מסווגות. הנושא של הביטחוני, אני מניח שגם המולמו"פ יסתכל עליו, כמובן שזה בהחלטה של ראש המולמו"פ, לא שלי, אבל יש פה יחסי גומלין לא מבוטלים. זה גם הולך לצד שני, כי כשאני בונה מערך רחפנים שאמור להחזיק איזשהו שדה חקלאי ולבדוק אם התפתח בו איזשהו נזק או נגיף ולאתר אותו ממש בהתחלה ולטפל בו ולא לחכות שהנגיף יתפשט, את אותו חלק של מערך התצ"א של הרחפנים אפשר לקחת גם למעברי גבולות, לבדוק מי עובר שם, מתי ואיך. ככה שהטכנולוגיות הדואליות היום זזות ממקום למקום, אני בטוח שהמולמו"פ בהובלת נאוה גם יסתכל על זה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> הייתי בממצאים המרכזיים לגבי המימון. הנתון מבחינתנו המדאיג הבא זה שהמימון למו"פ מגיע מחו"ל, הוא ממש גבוה, הוא הכי גבוה בעולם. שזה מצד אחד מחמם את הלב שאנשים מחו"ל מאמינים במה שקורה בישראל ומשקיעים, אבל מצד שני, אם יהיה איזשהו משבר, זה לא יכול להסתמך רק על חו"ל וגם המדינה צריכה להשקיע. נתון מדאיג נוסף הוא שיש ירידה בחלק של האקדמיה בביצועים של המולמו"פ. אולי אלון התייחס לזה קצת במה שהוא אמר ברצון לנסות ולעודד את האקדמיה להיות יותר מעורבת במשק, אבל בפועל, גם אם יש פיתוחים, החלק של האקדמיה שיוצא למשק הוא ממש נמוך באופן משמעותי ממה שהוא היה בעבר. << אורח >> רן גולדשטיין: << אורח >> סליחה, איך זה בהשוואה לעולם? אנחנו במצב יותר גרוע? << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> יותר גרוע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רק שם ותפקיד. << אורח >> רן גולדשטיין: << אורח >> רן גולדשטיין, אני מנהל החברה לשיתופי פעולה מחקריים ברובע החדשנות בירושלים, בגלל זה החיבור לאקדמיה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> הם יותר נמוכים ממה שיש בעולם. קיבלנו לא מזמן את הנתונים, שהם אפילו לא סופיים, לגבי מענקי מחקר מהורייזן. אם מסתכלים לאורך השנים, יש ירידה עקבית במספר הזכיות, בסכומי המענקים ובאחוזי ההצלחה של חוקרים ישראלים. אני לא חושבת שיש שינוי באיכות החוקרים בישראל. לדעתי, כאן אנחנו נפגעים אנושות מהיחס של האירופאים אלינו. אנחנו רואים את זה גם במספר ההגשות שמלכתחילה פחות. כדי להגיש להורייזן צריך שיתוף פעולה עם חוקרים מאירופה. וכמי שבאה מתוך האקדמיה אני יודעת שזה הולך ונעשה יותר ויותר קשה לגייס חוקרים שיסכימו לעשות מחקרים עם ישראל מלכתחילה. וגם אלה שמגישים, אם אנחנו מסתכלים על אחוזים, אנחנו רואים שיש צניחה משמעותית בשנתיים האחרונות של אחוזי זכייה. זה מאוד מדאיג אותי, כי זה הכסף הכי גדול שנכנס לחוקרים מקרנות, אני צודקת? אולי אני לא מכירה את כל הקרנות, אבל זה הכסף הכי גדול שנכנס. ואם כאן יש קיצוץ. הוא כמובן יוקרתי, ומבחינה אקדמית, מי שזוכה בו זוכה לקידום באקדמיה. יש לזה הרבה השלכות. זה נתון מדאיג שאנחנו צריכים להפשיל שרוולים ולנסות לטפל בו. אם נסכם, היתרונות של ישראל הם: מקום ראשון בעולם בהוצאה למחקר ופיתוח כחלק מהתמ"ג לנפש, מקום שני בעולם בפטנטים של AI לנפש, ייצוא הייטק מהווה 57% בערך מסך הייצוא, מועסקים במו"פ 30.4 ל-1,000 מועסקים, וזה מהגבוהים בעולם, יש יותר מ-2,000 חברות בתחומי ה-AI שהן פעילות, יש התאוששות בגיוסי הון סיכון, וב-2025 היה 11.1 מיליארד דולר. האתגרים שלנו הם, כמו שאמרתי, ירידה של 64% בסטארט-אפים חדשים, ירידה בחלקה של האקדמיה בביצוע מחקר ופיתוח, ירידה דרסטית, כרגע רוב המימון שלנו מגיע מחו"ל, ויש כאן תלות מסוכנת. צריך לפתח ערוצים נוספים למימון, מימון ממשלתי ישיר למחקר ופיתוח מהווה רק 6% לעומת ה-OECD, שם המימון נע בין 4% ל-11%, יש ירידה בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח של 3.6% ב-2024, ונדרשת מדיניות שתעודד שילוב של חוקרים במערכות ציבוריות, גם שהידע יזרום מהאקדמיה למשק וגם שהאנשים באקדמיה יוכלו לצאת. מירי קצת דיברה על זה כשהיא הופיעה כאן באחת הישיבות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היה לנו דיון על הנושא הזה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> כן. שתהיה יכולת לצאת לכמה שנים, לתרום למשק ולחזור חזרה לאקדמיה בלי שזה יפגע בחוקרים ובלי שזה יפגע באוניברסיטה שמאשרת לחוקרים שלה לצאת. כמה מילים על בינה מלאכותית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין ספק שהירידה הזאת של מענקי הורייזן, אנחנו רואים שיש ירידה דרסטית, 332 מיליון היה ב-2022, 240, עכשיו אנחנו ב-45 מיליון. זאת אומרת, תהיה פגיעה בחוקרים, השאלה מה עשתה המדינה בשביל לפצות על ההפרש הזה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו נגיש את הדוח שלנו, אני מקווה שנצליח להגיש את זה לפני פיזור הכנסת. אני לא יודעת, נצליח? לא נצליח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, כנראה שלא תצליחו, כנראה ששבוע הבא הכנסת מתפזרת. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> זה כבר לא יהיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל אנחנו נזכור את זה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> לא, זה נתון בעיניי מזעזע שדורש התייחסות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המגמה היא לא חדשה. אני חושב שהיו צריכים לחשוב על זה לפני שנתיים אפילו. כשרואים שיש ירידה היו צריכים לראות איך אפשר לאזן את זה בשביל לא לפגוע במחקר. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> מסכימה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רק אעיר, הנתונים האלה הם מטרידים. אני מסתכל ישירות כיוון שאנחנו גם עוקבים אחרי הנתונים האלה בצורה בערך חודשית ומוטרדים מהם, אבל חשוב לזכור שגם הנתונים שאנחנו רואים ב-2024 ו-2025 הם לפי שנת ההגשה של בקשת המחקר, ולכן את הנתונים בדיעבד אנחנו רואים בממוצע של בין שלוש לארבע שנים הסטה. כלומר, שיעורי הזכייה המשוקללים של ישראל נמצאים הרבה מעל ממוצע ה-OECD וגם מול רוב מדינות הסמן. אנחנו לא טוענים שאין ירידה, ובהחלט יש ירידה בערוצים של שיתופי פעולה בין-לאומיים, אנחנו מודעים ומכירים את זה, אבל חשוב, רק כדי שלוועדה תהיה התמונה המלאה, שב-2024 ו-2025 נתוני הזכיות עצמם הם עדיין לא מלאים, כיוון שלא כל הבקשות נשפטו והוערכו. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> אני אמרתי את זה מראש, שזה נתון - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני מסכים איתך על הגדרת הבעיה, רק מחדד. << אורח >> דבי קאופמן: << אורח >> אבל יש ירידה משמעותית בנתוני השיפוט, שזה משמעותי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. אם רוצים לחדד את הבעיה, אני אזרום אתכם על חידוד הבעיה, שבערוצים הבין-לאומיים אנחנו רואים פגיעה שהיא יותר מהפגיעה במסלולים הכלליים, מה שמעיד שדווקא בערוצים האלה יש משהו שהוא דלתא נוספת על מה שאנחנו מכירים היום, זה באמת מטריד אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, צח, אבל 2025 זה נתונים חלקיים, זה ברור. << אורח >> צח בסול: << אורח >> גם 2024. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש מגמה, בואו נסכים על זה שיש מגמה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> והמחמירים יגידו שגם חלק מ-2023, לדוגמה מאגדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בואו נסכים שיש מגמה של ירידה, והמגמה היא ירידה גבוהה. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> כבוד היושב ראש, שאלת מה נעשה, אני רק אגיד שחלק מהעבודה של המולמו"פ בשנים שקדמו הייתה המלצה לעבוד על קשרי החוץ של ישראל, והממשלה הקציבה תקציב, הוא הלך לוות"ת. אני יודעת לפחות על שני אנשים שמאוד פעילים בתחום עם התקציב שניתן לזה, מלאת שמיר ועמנואל נחשון, שמנסים לטפל בזה. מה ההצלחה שלהם, כן או לא, אני לא באמת יודעת, אבל לפחות אני יודעת שהמולמו"פ ראה את המגמה, המליץ להשקיע שם כסף, הושקע כסף וניסו לקדם. אם הם מצליחים או לא, תכל'ס, לפחות ככל שאנחנו רואים בהורייזן, לא, אבל אולי יש בתחומים אחרים קצת יותר. << אורח >> גורי זילכה: << אורח >> כן, אבל סליחה, הנתונים הם נתונים לגבי ISERD, לגבי הורייזן, אבל בסך הכול המולמו"פ המליץ לפני שנתיים, עם התגברות החרם על מדינת ישראל, להוסיף כספים. השרה גם הזכירה שהממשלה אישרה תוספת שהועברה לאוניברסיטאות כדי שיוכלו לתגבר דברים שאנחנו לא מקבלים מחו"ל. הכספים האלה נוצלו, אם כי נשארה גם יתרה. זאת אומרת, זה לא נוצל במלואו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו רואים שהמשרד מתקשה להעביר 4-3 מיליון שקל למו"פים, אתה מבין? אתה מדבר על - - - << אורח >> גורי זילכה: << אורח >> אני לא יכול לדבר בשם המשרד. << אורח >> צח בסול: << אורח >> חבר הכנסת, אולי כדי להבהיר, כדאי - - - << אורח >> גורי זילכה: << אורח >> אבל זאת עובדה שהגישו תקציבים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> גורי, אולי גם כדי שנהיה באותו קו כולנו, כשמדברים על כספים של המו"פ, ובטח כשמדברים יו"ר המולמו"פ, מדובר בכספים שהולכים לאחד משלושה ערוצים, גם למשרד המדע, אבל גם לרשות החדשנות ולהשכלה גבוהה. ובפרופורציות של התקציב, אם משרד המדע הוא סדר גודל של 350 מיליון שקל, ההשכלה הגבוהה היא מערכת, מסיבות מובנות, של סדר גודל של 15 מיליארד שקל. יש כאן גם פרופורציות. אני לא אעשה את הסקירה במקומכם, אבל זה רק היה לי חשוב להעיר. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> אני במשרד מבחינת תקציב מרגישה פיון, אני רק יודעת שאין תקציב והכול מוקפא ואי אפשר לעשות כלום. אמרתם שזה קשור לא אליכם, אבל אני תכל'ס לא יכולה כרגע לעשות כלום עד שהפקק לא משתחרר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נראה לי הכסף הזה, אנחנו דורכים על יבלות אצל הרבה אנשים. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> אם נחזור, לגבי הבינה המלאכותית, 2,000 חברות AI פעילות, מקום שני בפיתוח פטנטים לנפש, 142 תוכניות לימוד של AI, 33.9% מהאוכלוסייה משתמשת בבינה מלאכותית. יחד עם זאת, גם כאן יש ירידה, ועל פי הגלובל אינדקס, ירדנו ממקום ראשון-שני בעולם למקום שביעי בהטמעה של בינה מלאכותית ושימוש בבינה מלאכותית, ולפי הדוח של מיקרוסופט, אנחנו במקום עוד יותר נמוך, במקום 12, כשהיינו במקום ראשון ושני קודם. אין מספיק התקדמות בהטמעה של החידושים של הבינה המלאכותית בישראל, וגם חלק מההמלצות שלנו התייחסו לצורך להשקיע בזה. אנחנו עובדים במולמו"פ עם שש ועדות לאומיות. יש ועדת תשתיות לאומיות, שבראשה עומד פרופ' אישי טלמון, שדנה בתנאי סף להקמת תשתית לאומית, כי אחת הבעיות הקשות בישראל היא שמקימים תשתיות לאומיות, משקיעים מיליונים, אם לא מיליארדים, ואחר כך אי אפשר לכסות את ההוצאות השוטפות ואחרי ההשקעה הן נסגרות. אני מקווה שעד סוף 2026 יהיה דוח שימליץ מה צריכים להיות הקריטריונים להקמת תשתיות לאומיות. לא כל מי שחושב שצריך להקים תשתית לאומית ומשכנע או עושה לובי, או אני לא יודעת מה, תוקם תשתית לאומית. צריך שיהיו קריטריונים אובייקטיביים ולראות איפה להשקיע ואיפה לא להשקיע. לגבי מימון ציבורי להייטק, היושב ראש הוא אריק קליינשטיין, כשהמטרה של הוועדה היא לבחון עד כמה הביצוע בפועל מתבצע. יצא חוק המחקר והפיתוח ב-1985 והם רוצים לראות את האפקטיביות של המימון הממשלתי. ועדה נוספת נקראת טכנולוגיות מפציעות, עומד בראשה היושב ראש אהרון האופטמן. הם מתעדפים טכנולוגיות לעשור הקרוב, ההמלצות גם הן צפויות עד 2026. יש ועדה של חינוך מדעי, שבראשה עומד ד"ר אריאל היימן. הוועדה הגישה את ההמלצות שלה לשר החינוך, במשרד החינוך הקימו ועדות והתחילו לעבוד על הנושאים שהומלצו. יחד עם זאת, הם בוחנים בתוך הוועדה עכשיו נושאים חדשים, ואחד מהם הוא קידום הבינה המלאכותית בתחום החינוך, איך הוא נעשה ואיך הוא מוטמע שם. ועדה נוספת היא בתחום הסביבה, שבוחנת את המחקר והפיתוח בתחום הסביבתי. ועדה נוספת היא אקדמיה-משק, קצת דיברתי על זה קודם, בראשה עומד פרופ' דן פלד, שבוחנת איך אפשר לעודד העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה ולציבור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוועדה נמצאת בקשר עם משרד החינוך? << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> את מדברת על ועדת החינוך? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. אני פשוט יועצת של ועדת החינוך גם. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> נכון, את צודקת, וקרה משהו יפה, שאנחנו לא אמורים להיות מעורבים בביצוע של הדברים, והייתה פנייה שלהם שאנשים שהיו פעילים בוועדה ייכנסו לתוך משרד החינוך וגם ימשיכו לייעץ להם, ואנחנו עושים את זה, למרות שזה לא אמור להיות החלק שלנו, אבל בדיוק בגלל זה זה מתקיים. עם כניסתי ביקשתי להקים שתי ועדות חדשות: אחת, ועדה לקידום מדיניות חדשנית בבריאות, שהמיקוד שלה יהיה בשיקום. אני חושבת שהמדינה עברה טלטלות מאוד רציניות, וצריך להשקיע במחקר ופיתוח בשיקום כדי לקדם את תחום השיקום. שיעור הנפגעים במדינה, אני לא מדברת רק, גם על קטועים, פגיעות נוירולוגיות, קוגניטיביות, פגיעות נפשיות, לא רק של אנשים שמוכרים, גם האוכלוסייה כאוכלוסייה, והדבר הזה צריך לקבל איזשהו מענה. והדבר השני הוא ועדה לתחומי עדיפות לאומית, שיעמוד בראשה פרופ' אבי שרודר, כי ההמלצה האחרונה, לפחות של המולמו"פ, מבחינת תחומי עדיפות לאומית, הוגשה ב-2022, אבל עבדו עליה קודם, ועם כל השינויים זה ממש מיושן, כן? חמש שנים זה ממצאים ארכיאולוגיים במחקר ופיתוח. אם נסכם את ההמלצות שלנו, צריך לעצור את שחיקת היזמות על ידי הגדלת תמיכה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, שיעורי מענקי מחקר, ודווקא אלון הציג כאן שהם מנסים לעשות את זה, הפחתת תלות במימון זר, דיברתי על זה, מעורבות ציבורית של חוקרים, דיברתי על זה, חיזוק מחקר בסיסי אקדמי והדאגה שהוא יגיע לשטח, אסטרטגיה לאומית בנושא AI. אומנם הוקמה מועצה שאמורה לטפל בזה, אבל גם כשמוקמת מועצה, כמו שאמרתי, למשל שוועדת החינוך עכשיו תעסוק בהטמעה של ה-AI במערכת החינוך, יש עוד הרבה שלוחות להשקיע בהן. והון אנושי וחינוך מדעי, אנחנו רואים כאן מצב חירום לאומי בחינוך המדעי. צריך להשקיע בתשתיות, הכשרה, הכשרת דוקטורנטים, פוסט-דוקטורנטים בתחומי העתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה התקציב של המולמו"פ? << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> קטן. אתה רוצה לדייק? << אורח >> גורי זילכה: << אורח >> בסביבות 5 מיליון שקל, פחות מ-5 מיליון שקל, 4.5. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה עובדים יש? << אורח >> גורי זילכה: << אורח >> אין עובדים, זה רק - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הכול בהתנדבות. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> אני מקבלת שכר, יש יועצים שמקבלים על פי דיווח של שעות שהם עובדים, וכל שאר הוועדות הן בהתנדבות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לנציגת חשכ"ל בזום, וצח איתנו. שלום לך, היה לנו דיון כאן לגבי המו"פים ותקצוב של המו"פים, ולפי נציג האוצר כאן, הוא אומר שלגבי התקציב של המו"פים יש כסף, ואין מניעה להעביר את הכסף הזה למו"פים מבחינת האוצר, והכול תקוע אצלכם. אני אשמח להתייחסותך. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אני אסביר ואני אגיד שמבחינת התקציב במדע אין לנו מספיק תקציב. יש התחייבויות פתוחות שצריך לשלם אותן, וגם להתחייבויות הפתוחות אין מספיק כסף כדי לשלם, אין מספיק מזומן בתקנה, ולכן אנחנו לא יכולים לפתוח התחייבויות נוספות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל אלה התחייבויות עתידיות ולא ביצוע. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> לא, אלה התחייבויות שנפתחו כבר, המשרד מחויב עליהן וצריך לשלם אותן. המשרד מבצע תשלומים, אבל גם להתחייבויות הפתוחות אין מספיק מזומן בתוכנית כדי לסיים לשלם את התשלומים, ולכן אי אפשר לפתוח התחייבויות חדשות ולהגדיל את הבעיה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא מדובר בפתיחת התחייבות חדשה, אלא תשלום של מחויבות קיימת, וחשוב לציין, אני רגע מחלק, אבל על פי חוק התקציב קיים תקציב פנוי. זו האמירה שאנחנו אמרנו, וגם שלחנו אליכם את אותו מכתב. אנחנו מחכים לתשובתכם על מנת לנסות כן לסייע למשרד בנושא הזה. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אני צריכה לבדוק עם החשבת של המשרד. אני מהחשב הכללי, מהרפרנטורה, אבל בעיקרון, ממה שאני יודעת, התשלומים לדברים קיימים מתבצעים, כרגע ממשיכים להתבצע כי יש מספיק תקציב, התשלומים, אבל לא פותחים דברים חדשים. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> אני יכולה לומר משהו? אני לא בקיאה בכל מה שקשור - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> רק שנייה, אולי נסכם את זה במובן הזה, שני. את הביצוע לדברים פתוחים, הוא יבוצע, נכון? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אמרתי שכרגע התשלומים להתחייבויות שכבר נפתחו, אלה דברים שממשיכים לשלם. אני אומרת שלפחות מהבדיקה שהחשבת עשתה, אין לה מספיק מזומן לשלם את כל ההתחייבויות. כרגע היא ממשיכה להזרים תשלומים כי יש לה מזומן בתקנות, ברמת התוכנית, אבל לא יהיה לה מספיק מזומן לשלם את כל ההתחייבויות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, בסדר, אנחנו מכירים שלמשרד יש צפי לביצוע מזומן, אבל ככל שאת אומרת, אוקיי, כרגע את המחויבויות שיש על שולחן המשרד אנחנו מבצעים בהתאם למזומן, אנחנו מקווים שזה אכן יפתור את המצב. נכון, איצקו? << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> לא, כרגע לא מבצעים גם התחייבויות קיימות בגלל חוסר ב - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> היא אומרת שכן. << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> לא. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, היא אומרת שהם ישחררו את זה. << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> חד משמעית לא. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> עכשיו דיברתי עם החשבת, ממש לפני שעליתי פה לישיבה, לא הספקתי לראות את הנתונים והמספרים כי קיבלתי את זימון הישיבה הזאת בהתראה של שתי דקות, אבל אני דיברתי איתה והיא אמרה לי שהיא ממשיכה לשלם התחייבויות קיימות. << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> משה איצקוביץ', תקציבן המשרד. הצפי לחוסר במזומן בראייה שנתית שבגללו החשבת לא מאשרת לפתוח התחייבויות חדשות זה דבר אחד. כרגע היא לא מאשרת גם תשלומים בתקנות כי היא מסתכלת גם ברמת התקנה, ויש תקנות שחסר בהן מזומן, וכרגע התחייבויות עבר לא משולמות. יש פה נציגים גם של מדע וקהילה וגם של אגף המדען הראשי והמחקרים שיכולים להגיד לך שיש תשלומים שמחכים בקנה ולא יוצאים. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה עם החשבת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תראה, זו סוגיה שאנחנו דנו בה ונשלח גם מכתב, אנחנו שלחנו מכתב אליכם ועדיין לא קיבלנו תשובה, אבל בסופו של דבר יש מו"פים שמחכים לכסף, אחרת הכול נסגר. זו פגיעה בתקציבים של המדינה שהיא נתנה, את מבינה? המדינה השקיעה הרבה כסף, הרבה מיליונים לפתוח את המו"פים, ועכשיו, בשביל 2 מיליון, 3 מיליון שקל, לא יודע כמה, אתם אומרים, יש התחייבויות עתידיות, אין מזומן, אנחנו לא נשלם, ושהמיליארדים ששפכה המדינה, שילכו לעזאזל, זה פחות או יותר. השאלה מתי אפשר לקבל תשובה לגבי הסוגיה הזאת, ואנחנו רוצים לא רק לקבל תשובה, אלא לראות איך פותרים את הבעיה. יש סוגיה, יש כאן נציג האוצר שאומר, יש התחייבויות ויש כסף לפי תקנת התקציב, אתם אומרים, יש התחייבויות ואין מזומן. ואני אומר, במדינת ישראל יש דבר שקוראים לו חריגים, תמיד אפשר למצוא פתרון, אין דבר כזה שלא מוצאים פתרון, רק צריך להתאמץ ולראות איך אפשר למצוא פתרון לסוגיה חשובה מאוד. יש הרבה מו"פים שתלויים בתקציבים שצריכים לקבל ממשרד המדע, אחרת, זה לא רק שמפטרים את האנשים, אלא זה אומר שזו סגירה של מרכזים שהמדינה הקימה. זה תשתיות, זה כסף שהושקע להקמת המו"פים האלה, הכסף הזה כאילו נזרק לפח. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אמרתי, אני אבדוק עם החשבת לגבי הטענות שיש פה התחייבויות שלא משולמות, כי אני דיברתי איתה לפני הישיבה והיא אמרה שהתחייבויות פתוחות היא ממשיכה לשלם ולהזרים תשלומים. ולגבי החוסר, אנחנו לא יכולים לאשר חריגה ברמת התוכנית, ולכן זה לא משהו שאנחנו יכולים להתגבר עליו, זה בניגוד להוראות החוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מבקש לקבל תוך יומיים תשובה לסוגיה הזאת. תשלחו לנו תשובה לוועדה תוך יומיים. << אורח >> נאוה רצון: << אורח >> איצקוביץ', אתה יכול להעביר להם רשימה של הדברים שהם פתוחים ולא משולמים? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מישהו רצה להגיד משהו? << אורח >> יהודה גרמן: << אורח >> יהודה גרמן, מנכ"ל מו"פ אזורי מזרח. אני חייב לומר, אני לא נוהג להתבטא ככה, אבל זו די בושה שפעם בחצי שנה מצליחים לבוא לפה לקבל דיווח. יש פה אנשים שהגיעו מהגולן, אני אישית מסיים שלושה חודשים בסוריה, יש פה אנשים שהגיעו מהדרום, משקיעים אנרגיות ומשאבים להגיע לפה לישיבה, ואז אחרי רבע שעה אחד הולך, ואז אחרי רבע שעה השני הולך, ונשארנו פה אנחנו לשחק קצת במשחקים ככה, זה נראה נחמד. יש פה הרבה אנשים שעונים לי לטלפונים בעולם המשרד, בסוף מקבלי ההחלטות לא נמצאים פה. הדבר השני הוא שהיינו פה, אני לא הייתי כי לא הצלחתי להגיע, אבל היו פה בישיבה חבריי מהמו"פים לפני שבועיים-שלושה, ורואים מהדו-שיח שלא קרה כלום, שום דבר לא השתנה, אותם דיונים, אותם ויכוחים על אותם עניינים פרוצדורליים, טכניים. קיימים במשרדי הממשלה מספיק שנים שאם רוצים מצליחים לפתור את זה. הדבר השלישי הוא הדבר שכאילו לא מדברים עליו, כי מדברים על הדחוף, אבל אנחנו מזה מספר שנים נמצאים באותו מספר שקלים של התקנה, והשנה החליטו לקצץ את תקנת המו"פים. כלומר, לא מספיק שהכסף נשחק, לפחות לתת את זה באותם אחוזים, מחליטים להוריד. לכל אחד מאיתנו זה המון כסף. אני מזכיר שבניגוד לאוניברסיטאות שמקבלות 1 חלקי 12 לשכר החוקרים, הכסף הזה שמגיע מהתמיכה של המשרד נועד לשני דברים: אחת, שכר חוקרים, שתיים, שכר מנהלה. זאת אומרת, החוקרים שלנו, שהחברים שלהם נמצאים באוניברסיטאות ומקבלים בצורה בטוחה את הכסף, אנחנו לא יכולים לשלם את השכר. וזה דבר שמייצר חוסר יציבות, חוסר אמון של החוקרים במערכות שבהן אנחנו נמצאים ועמלים להצליח לעשות אותן. אני חושב שהמו"פים מצליחים לעשות בכסף מאוד מאוד קטן בפריפריה דברים מאוד מאוד מאוד גדולים, כל אחד במקומו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, כלל המו"פים. ואני חושב שהמינימום הוא להשאיר את התקציב במסגרתו הקיימת. 4 מיליון שקלים זה לא משהו שמישהו פה לא יודע להתמודד איתו בתוך מסגרת התקציב. לנו המשמעות היא פיטורי חוקרים, לא בסוף השנה, עוד בשלב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כול, האמת, הבקשה שלנו לדיווח של השרה, זה מזמן נעשה, והישיבה הייתה אמורה להתחיל ב-12:30, ואמרו שהיא תגיע אחרי הדיונים, וזה אמר שהיא תגיע ב-13:00. חשבנו שהישיבה הייתה לפני 13:00, לא ידענו שהם דחו את זה מ-12:30 ל-13:00 כי הישיבה הייתה אמורה להיות לפני, לפי מה שהבנתי. בסוף השרה מגיעה לרבע שעה, עשר דקות ואומרת, אני חייבת לצאת. שוב, כמובן, הייתי יכול גם לסגור את הישיבה אחרי שיצאה השרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם המנכ"ל - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם המנכ"ל יצא. אבל מה שחשוב, אני הייתי יכול לסגור את הישיבה אחרי שהשרה יצאה, אבל אני נותן כבוד לאנשים שטרחו והגיעו לכאן לישיבה, כי אני לא רוצה לעשות מזה מהלך פופוליסטי, ואני הייתי יכול לעשות את זה, דרך אגב, לסגור את הישיבה ושזה יעלה לכותרות, אבל יש לי כבוד לאנשים שהגיעו לכאן, יש לי כבוד לאנשים שמתעסקים במדע ומתעסקים בזה יום-יום לטובת המדינה ולטובת האנשים, ולכן אני המשכתי את הדיון בוועדה. אני ניסיתי להעלות את הנושא שוב, את המו"פים ואת התקצוב. אנחנו ועדה, ואני אגיד לכם את האמת, אין לנו גם שיניים, אבל התפקיד שלנו הוא להעלות את הנושא הזה, לשים את זה על השולחן, להעביר את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> התקנון והחוק גם מחייבים את השרה אחת לשנה, כל שר מגיע לוועדה שאליה הוא מדווח בכנסת. << דובר >> יפעת לוי ישראל: << דובר >> אחת לכנס. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אחת לכנס, סליחה. בדיוק על מנת שניתן יהיה ללבן סוגיות אל מול מקבל ההחלטות הראשי, שהוא באמת השר או השרה. ובמובן הזה לא יכולנו לקיים את הדיון כמו שתקנון הכנסת כיוון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בדיוק. לכן אני אומר שוב, זו הסיטואציה שנקלענו לה. אני מודה לכולכם שוב, ולגבי נושאי המו"פים, אני גם מדען ואני אישאר מדען, וחשוב לי שהמדע ימשיך לתפקד ויעשה את העבודה הטובה. בסופו של דבר, השקעה במחקר תוביל להשקעה בכלכלה בצורה עקיפה או ישירה. זו טובת המדינה, היא צריכה לקחת ולדעת שצריך להשקיע באקדמיה, כי זה חשוב מאוד, קידום כל התחומים במדינה. תודה לכם, תודה שבאתם, ונקווה שבפעם הבאה, הדיווח הבא, כמובן זה יהיה כנראה אחרי הבחירות. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:27. << סיום >>