פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 08/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 979 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ג בתמוז התשפ"ו (08 ביולי 2026), שעה 9:35 סדר-היום: << נושא >> הצעת טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2026 ("שאגת הארי"). << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין חמד עמאר מוזמנים: אושרת חסיד – רמ"ט מנכ"ל, משרד האוצר רום בר-אב – רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר רון שרף – אג"ת, משרד האוצר ישי פרלמן – רשות המיסים, משרד האוצר פרידה אמיתי – מתמחה רשות המיסים, משרד האוצר יעל אסיף – רשות המיסים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר ד"ר ניר בן אהרון – מנהל יחידת המחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה ליאור גור – צוות כנסת וממשל, פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה רועי כהן – עו"ד, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלי מנטבר – חבר הנהלה בלה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יוסי פתאל – מנכ״ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת ירון סולומון – התיישבות ואגף המשק, תנועת האיחוד החקלאי רוית גרוס – מנכ״לית, ארגון מנהיגות אזרחית ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2026 ("שאגת הארי") << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, (תשלום פיצויים), (נזק מלחמה ונזק עקיף), (הוראת שעה). כן, בבקשה, מי מציג? << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> שלום לכולם, אני ממשרד האוצר. מונחות בפני הוועדה תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים עבור החודשים מאי ויוני 2026, פיצוי מלא, מחזורים או שכר. משרד האוצר קיים עבודת מטה שבמסגרתה גובשו קריטריונים. הקריטריונים אמורים לשקף פגיעה חמורה בפעילות הכלכלית. הם מבוססים, כמובן, על הנחיות פקע"ר ופצ"ן. יש ארבעה קריטריונים, ואלה הם: סמכות לאזור לחימה; זמני התגוננות מ-0 ועד 45 שניות; הנחיות מחמירות של פצ"ן, חלקיות או מלאות; הנחיות מחמירות של פקע"ר בדרגת צהוב או כתום באזורים האלה. כל היישובים שעומדים בקריטריונים האלה בחודשים מרץ ואפריל, הם: יישובי גליל עליון, צפון הגולן, היישובים קדמת צבי וקצרין וכמובן יישובי קו העימות. למעשה, התקנות האלה מאריכות את התקנות שהיו בחודשים מרץ ואפריל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> באותו מתווה מחזורים מורחב שעשינו. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> בדיוק. אנחנו עכשיו במאי וביוני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל זה גם על עכו וצפת. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> עכו וצפת הן חלק מהגליל העליון, כן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תצייני את כל הערים, כדי שידעו. הם שומעים אותנו. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> יש רשימה ארוכה מאוד של ערים בתוך הגליל העליון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני ראיתי וקראתי, אבל אני חושב שצריך שהאנשים ידעו. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> כן, אלו: עכו, צפת, לדעתי גם כרמיאל שם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ראש פינה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ראש פינה וחצור הגלילית. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> נכון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> חשוב שתגידו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תתקני אותי אם אני טועה, אנחנו מאריכים אותו מתווה מורחב שעשינו במבצע שאגת הארי גם לחודשים מאי ויוני, נכון? זה האירוע שאנחנו מדברים עליו כאן. מתי יש מקדמות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את המקדמות פתחנו כבר. אתם ביקשתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למאי ויוני? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, למאי ויוני, ליישובי תיירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק לגבי התיירות פתחתם. מה לגבי האחרים? << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> רק לאדום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פתחנו לכל קו העימות, לכל יישובי קו העימות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכל יישובי מתווה מחזורים מורחב, זה לא רק קו העימות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא נפתח לעכו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רגע, רועי. תן לי לדבר. אנחנו יכולים לפתוח את המקדמות רק ליישובי הספר. פתחנו לכל סוגי העסקים ביישובי קו העימות. נפתחו מקדמות לתיירות בצפון הגולן, כי בתיירות לא צריך הפסקת פעילות. פתחנו את זה כפי שהתחייבנו בדיון הקודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לאחרים אתם לא עושים את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה ייפתח במערכת. בגלל שבגליל העליון הם לא מוגדרים כיישובי ספר, צריך קודם כול שהתקנות יעברו, ואז אנחנו נפתח את זה ב-15 ביולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, היום הן יעברו. למה ב-15 ביולי, מה תאריך היום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היום 8 ביולי, אבל הם חייבים לדווח מע"מ כדי לקבל את הפיצוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן הכי מאוחר שזה נפתח הוא ב-15 ביולי? בפעמים הקודמות אמרו כאן כמה פעמים שזה נפתח, ובסופו של דבר קיבלנו פניות שזה לא נפתח ולא עובד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. הדבר היחידי שלא היה הן המקדמות, ופתחנו אותן אחרי הדיון הקודם שהיה יומיים אחרי. מבחינת התקנות, ב-15 ביולי זה נפתח, כמו שהתחייבנו בכל התקנות שציינו בהן תאריך זה נפתח בזמן. זה נפתח ב-15 ביולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אנחנו עושים עם דרום הגולן? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דני? << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> בהקשר לדיון כאן, בדרום הגולן לא חלו שום הנחיות, והם לא עומדים באף אחד מהקריטריונים שנמצאים בתקנות האלו, ואין כאן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. גברתי הייתה איתנו בפנייה. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> אני מציינת ספציפית על התקנות האלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ידוע אם לא היה. לכן אני שואל ומקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתמול אביעד פרידמן דיבר איתי גם על הנושא הזה בערב. אני מבין שהם מבקשים לשבת איתנו היום, כי ביקשת מהם למצוא פתרון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך מה קורה עם אביעד פרידמן. זה פשוט לא יאומן, ולא, לא העברתי את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חנוך, אם הוא ביקש לשבת אז זה עבד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם ביקשו ממני היום להיפגש איתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אספר לך מה היה האירוע. הרי אתה היית כאן בדיון האחרון, נכון? מי שלא יודע, אביעד פרידמן הוא מנכ"ל תקומה. הוא מבקש לשבת איתי ועם כולם, אבל את העבודה שהוא צריך לעשות הוא לא עושה. הוא התבקש כאן להוציא דוח שמסביר את הניצול התקציבי שלו בכל הסעיפים, והוא לא עושה זאת, משום מה. ברור מאוד עכשיו למה הוא לא עושה את זה, כי הוא לא רוצה שיתערבו לו בתקציב. הוא לא עושה זאת כי הוא לא רוצה שייקחו לו את התקציבים שעשיתי לו. צר לי מאוד שהשר שלו לא מיישר אותו ומעמיד אותו במקום. זה מה שאביעד פרידמן צריך לעשות: הוא לא צריך לבנות תוכניות ולא צריך לספר סיפורים; הוא צריך להגיש דף עם ניצול תקציבי, כדי שאנחנו נוכל להבין מאיפה לוקחים את חצי מיליארד השקלים שאתם אמדתם ולתת אותם כפיצויים בגין פגיעה מתמשכת לעסקים בצפון. זה מה שאנחנו צריכים, ואת זה הוא לא עושה, משום מה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא דיבר איתי אתמול, אמרתי לו שככל ויהיו לו עודפים ואם הוא ירצה את עזרתנו, אז אני אשמח לעזור. אמרו לי עכשיו שהוא רוצה לשבת איתנו היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, "ככל שיהיו לו עודפים". אני אומר לך בוודאות שלא רק שיהיו לו עודפים, יש לו עודפים; יש לו מיליארדים שהוא לא הולך לנצל עד סוף השנה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אושרת גם יודעת שיש לו עודפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לו מיליארדים שהוא לא הולך לנצל עד סוף השנה ואנחנו צריכים לנצל חצי, לקחת חצי מיליארד שקלים מתוך הכסף הזה כדי לתת את אותם פיצויים או מענק בגין פגיעה המשכית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו ניתן את השירות שלנו ואת העזרה שלנו, כמו שהתחייבתי. אמרתי לו אתמול וגם היום אני אומר לו, אם נישב איתם. אנחנו ניתן להם את מה שהם צריכים, למרות כל העומס שיש עלינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתמול נאלצתי לעכב לו פנייה כתוצאה מהסיפור הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, הוא התקשר אליי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם הוא לא עושה את הדברים האלה, למה אנחנו צריכים להמשיך להעביר לו כספים? דרך אגב, ראיתי שהתגובה שלו לתקשורת הייתה שלכאורה הבעיה היא עם משרד האוצר. חשוב לי להבהיר: אני לא חוסך מילים וביקורת ממשרד האוצר, אבל במקרה הזה אין שום בעיה עם משרד האוצר. הבעיה כולה נעוצה לפתחה של מינהלת לא יעילה, שלא עובדת כמו שצריך; שוכבים אצלה מיליארדים וכלום לא זז. לצערי הרב, אחרי ארבעה דיונים שאנחנו מקיימים כאן שבוע אחר שבוע בנושאים האלה, המנכ"ל שלהם רץ ומחפש פגישות במקום לעשות את מה שהוא צריך לעשות. כן, אדוני, בבקשה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אני מלשכת מארגני התיירות הנכנסת. אני מבקש להעיר את תשומת לב הוועדה: הענף, כמו שאתם יודעים, נמצא עדיין בירידה של 70% מאוקטובר ועד היום. בכל ההסדרים אנחנו תמיד נותרים בחוץ, כולל הפעם, ובגלל זה צריך לנסח החלטת ממשלה ייחודית. הפעם הופתענו מהצלחת הוועדה ומההבטחה שלך שזה יהיה לכמה שנים. זה אומר שבכל הפעמים הבאות, חס וחלילה אם תקרינה, אנחנו שוב נהיה בחוץ. אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת אזולאי שנמצא כאן, בפעם האחרונה כל חברי הוועדה תמכו בהצעה. לפני מספר שבועות הממשלה העבירה את ההחלטה וקיבלנו תקציב של 35 מיליון שקלים רק עבור כוח אדם. אגב, עד היום הענף הזה שהכי ניזוק בכל המשק, לא קיבל לא אגורה, לא מקדמה ולא שום דבר. אנחנו נתחיל לקבל כסף בסוף השנה. אני מבקש מהוועדה לקדם את זה, לאור חשיבות התחום שנקבעה כבר חמש פעמים בהחלטות ממשלה. חשיבות התחום נקבעה גם על ידי מבקר המדינה, וגם על ידי מכון ה-INSS שטוען שתחום התיירות הנכנסת חשוב לביטחון המדינה. אנשים שיגיעו לכאן יוכלו להעיד עלינו לטובה ולתרום לתדמית ולמעמד של ישראל, ונדמה לי שאנחנו הגשר האחרון. בבקשה, הנחו את רשות המיסים. היא משתפת איתנו פעולה, אבל כשמדברים איתנו על פתרונות אנחנו לא מגיעים איתם להסכמות. בכל פעם אנחנו צריכים להיות "החינוך המיוחד" עם ההחלטה המיוחדת. אנחנו מקבלים החלטה ייעודית של הממשלה, אבל תמיד זה אחרי ריצה, כמו שאתה רואה. אני לא מכיר עוד תחום בארץ שלא קיבל שקל עד היום, ובמצב שאנחנו נמצאים חמור לא פחות מקו העימות, אם לא יותר, כי אצלנו זה משנת 2023. בבקשה, מצד אחד אנשי קרן הפיצויים מנסים מאוד לשתף פעולה, אבל מצד שני הם תקועים בקונספציה של הפרוצדורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת לא קונספציה. לקרן הפיצויים יש הסמכה מסוימת שיכולה לפעול על פי חוק. הבעיה אצלכם לא נעוצה בקרן הפיצויים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> יש הסדר ליהלומים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> יש הסדר לחקלאים, יש הסדר, ויש תחומים אצלנו. אגב, אנחנו נמצאים בחוק. ההוצאות שלנו לא כוללות מע"מ, לכאורה, ואז צריכות להיספר. הם מגיעים לסכומים לא נורמליים, ואז הם אומרים לנו: תקשיבו, אתם בחוק, אבל אתם יוצאים לתוכנית עבודה, ואז זה לוקח שנתיים או שלוש. הוועדה ניסחה בפעם הראשונה, ואמרה: גם הוצאות שאינן כוללות מע"מ יחושבו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה תמיד היה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> לכאורה, אנחנו יכולים לבוא אליכם עם הנוסחה ולקבל הרבה כסף, אגב, יותר ממה שמגיע אלינו. בחרבות ברזל עשיתם איתנו הסדר ואמרתם: אתם תקבלו רק לפי מה שמופיע ב-SNA, זאת אומרת לפי הוצאות אמיתיות שהיו לכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חבל שאתה מטעה את הוועדה בדברים לא נכונים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> מטעה? נסכים שאנחנו לא מקבלים שום דבר במתווים ואנחנו זקוקים להחלטות ממשלה ייחודיות. כדאי שהקרן תפתור, אחת ולתמיד, במסגרת הסדר לפחות, את המצב עם התיירות הנכנסת. זאת הבקשה שלי מהוועדה: שתנחה אתכם להסדיר את התחום בתיאום, בשיתוף פעולה מבוסס על מספרים. לא ייתכן שבכל פעם נרוץ אחריכם, אחרי הוועדה, ורק אז הממשלה תוציא החלטה שאנחנו חשובים למשק. בתחילת המלחמה בשנת 2024 קיבלנו 70 מיליון שקלים עבור כוח אדם, ולא נכנסנו לקרן. גם במבצע שאגת הארי ולא נכנסנו. הממשלה קיבלה החלטה לתת לנו 35 מיליון שקלים רק עבור כוח אדם, ואנחנו לא מקבלים בסוף כלום עד אחרי שנתיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 35 מיליון השקלים לא אצלנו, לכן אנחנו לא יכולים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> לא הבנת, אני לא רוצה אותם; אני רוצה להיות אצלכם. אנחנו נמצאים אצלכם ואתם מוציאים אותנו בגלל נסיבות או בגלל שאתם אומרים: המחזור שאתם מגישים לנו ללא מע"מ לא מתאים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא זה לא נכון, אתה מטעה, שוב. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> למה אתה אומר שאני מטעה? אני לא, עכשיו אני דובר אמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> טוב. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> האם אנחנו יכולים להיכנס לתוך המערכת שלכם ולקבל פיצויים? בלי שתעיף אותנו לתוכנית שאומרת: בואו ונבדוק אתכם קבלה-קבלה. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> מי זה אנחנו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אחזור על זה שוב, עסקים בתחום התיירות הנכנסת שלא היו להם הכנסות בכל שנת 2025, בינואר 2026, ובפברואר 2026, וגם לא תכננו שיהיו להם הכנסות במרץ ובאפריל, גם אם היה את מבצע שאגת הארי או לא, כמו בכל עסק אחר, הם לא יהיו זכאים לפיצויים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אמיר, אתה מוכיח את מה שאני אומר. אני לא מדבר עכשיו על שאגת הארי; כבר קיבלנו החלטה ממשלתית ותקציב. אני קורא לך, מכיוון שהפעם זה לחמש שנים, לעשות הסדר שיפתור את זה. הממוצע אומר שבכל שלוש שנים - - - << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אני אשמח להתייחס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אלו לא חמש שנים באוטומט, אלו חמש שנים שאם יהיה בהם אירוע, אז יהיה צריך לבוא, להצביע ולהביא צו לדבר הזה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> ההצעה שלי מהפכנית. נערך לזה ונדבר על זה מראש כאילו שמחר יש עוד פעם משבר, ונפסיק עם ההצגות האלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא צריך לדבר כי יש חקיקה. זה בדיוק מה שעשתה הוועדה כשהיא הביאה את זה לחמש שנים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אתה מבין שבפעם הבאה אנחנו שוב בחוץ? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אתה לא מבין? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אמיר, אני אשמח להתייחס לזה. לקרן מס רכוש יש קריטריונים רוחביים שקובעים אילו עסקים זכאים לפיצוי מתוקף החוק ואילו לא. לאור שונות מארגני התיירות הנכנסת, כפי שתיאר יוסי, יש החלטות ממשלה עיתיות שנותנות מענה לענף הזה. התקבלה החלטת ממשלה בנושא הזה לפני כחודש שאמורה לתת מענה בדיוק לסוגיה הזאת. היא מייצרת מתווה ייעודי לסיוע רק עבור הקבוצה הזאת. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> זאת הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יוסי, לא נכנסים כאן בדברים של אחרים. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> לכן גם אם הם מקבלים, הם כבר קיבלו מענה פרטני ייעודי וייחודי, לאור זה שהם לא נכנסים לקריטריונים שמוכללים בחוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל אתה יודע שהמענה הזה הוא איזשהו יוד ופלסטר למצב האמיתי שם, במקרה הטוב. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מצטרף לכל מילה שלך. בנושא מענק הפגיעה המתמשכת: אני חושב שזה צו השעה כרגע לכל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, לצאת בבשורה לגבי אחינו ואחיותינו, בעלי העסקים והעצמאים שנמצאים באזור הצפון. אני חושב שחמישה מיליארד שקלים הם בנמצא. הבאנו דוגמאות לאותן החלטות ממשלה של 20 מיליארד שקלים, ששקל מתוכן לא יורד לשטח. כרגע אותם עסקים שיודעים שיש להם ירידה של 70% ו-80% נאלצים לשלם ארנונה, שכירות, שכר עובדים והכול, כשאין להם הכנסות. אני רוצה לתקן את ידידי וחברי אמיר דהן. אנחנו העברנו כאן את התקנות לחמש שנים שמאפשרים גם לא ליישובי הספר להעביר מקדמות. לכן אני רוצה שוב פעם לחדד את הסוגיה הזאת: פנו אליי עסקים מאזור עכו, צפת, ראש פינה ועוד. למרות שאתם יודעים שיש להם ירידה, לא פתחתם בפניהם את האפשרות לקבל מקדמה, וזה לא קשור ל-15 לחודש. אתה יכול לתת להם מקדמה לפי מה שכתוב בחקיקה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה טועה, תן לי להסביר לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמיר, אתה יודע שאנחנו לא נכנסים כאן לדברים של אחרים. בסדר, קשה לך. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני בדקתי את זה, אתה יכול לתת להם לפי מה שכתוב בחקיקה או לפי התביעה האחרונה שלהם, ולפי הגבוה מביניהם. לכן אני לא מבין מדוע לא נפתחו מקדמות עבור אותם עסקים, כאשר אין להם תזרים מזומנים והם היו יבולים לקבל מקדמות. אתה לוקח אותם עכשיו לטיול עד 15 ביולי, על דיווחי המע"מ שלהם. יכולת לתת להם מקדמות; למרות שאין כאן את התקנות, יכולת לתת להם אותן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יכול לענות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, רגע, לפני שאתה עונה על זה אני חייב את ההתייחסות שלך למה שדיברנו קודם. בינתיים שלחו לי תגובה של מינהלת תקומה לסיפור הזה. מינהלת קומה אומרת כך: זה בכלל לא יושב אצלנו, זה נמצא אצל מס רכוש והם מתנגדים. זה מה שהם אומרים, שאתם אלו שמתנגדים למענק לפיצויים המשכיים לעסקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, בדיוק שלחו לי הודעה שאביעד רוצה לדבר איתי אחרי הצוהריים, אז אני לא יודע על מה אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כנראה על ההתנגדות שלך, אולי רוצה לשכנע אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדע לך שאביעד הוא צופה מסור וקבוע של ערוץ הכנסת וועדת הכספים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יודע, אני אוכל לעדכן אותה אחרי שאני אשב איתם ואבין איפה הבעיה. לגבי מה שרועי אמר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם מתנגדים למענק פיצויים המשכיים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אמרתי שפיצוי המשכי נתנו בקורונה לעסקים שהייתה להם פגיעה של 25% ומעלה והיו להם רק הוצאות קבועות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרתי את עמדתי גם בפעם הקודמת. בצד המקצועי, אני חושב שהעסקים שקיבלו מסלולים אדומים ומסלולי מחזורים שזה אובדן רווח מלא, לא אמורה להיות להם פגיעה המשכית. הפגיעה המשכית שהייתה בקורונה הייתה במטרה שעסק שקיבל שמונה מקטעים רצופים במשך שנה ורק הוצאות קבועות, אז נתנו לו משהו אקסטרה שהוא יוכל לפתח את העסק שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בישיבה הקודמת אתם אמדתם את זה בחצי מיליארד שקלים, וגם אמרתם שאתם מוכניםto facilitate את כל האירוע הזה. אם ימצאו הסעיפים להעביר אליהם את המקורות התקציביים של זה, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. בגלל זה אני נפגש איתם היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שזה לא תקוע אצלכם ואתם לא מתנגדים לזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרתי גם אתמול שאנחנו מוכנים לטפל בזה עם כל העומס שיש לנו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> חנוך, הם גם אמרו מה זה עשה אחרי הקורונה: זה הביא ל-6% צמיחה, ול-30 מיליארד שקלים עודפי גבייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גם את זה הוא יודע, אמיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המנכ"ל של מינהלת תקומה לא יעיל בעליל. הסתובבתי בשטח לא מעט ולא מצאתי ראש רשות אחת שיש לו מילים טובות להגיד על האיש הזה – אף לא אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על התפקוד שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על מי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על המנכ"ל של תקומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על אביעד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, עליו אני מדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חייב להגיד - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגיד מה שאתה רוצה, אני אומר לך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לי להגיד את מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, הכול טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין מאוד את הלחץ; תקופה לחוצה, תקופת סוף הכנסת, תקופה שבה מתקבלות הכרעות גם לגבי כל מיני דברים נוספים. אבל כדאי שאותו מנכ"ל יבין טוב-טוב שאנחנו לא מאלה שעושים מאיתנו צחוק. הוא חושב שדרך תדרוכים שקריים בעליל לתקשורת הוא יוריד מעצמו את המחויבות לספק רשימה, כפי שהוא התבקש לעשות מזמן. אותה רשימה של סעיפים תקציביים ונתוני ניצול תקציבי, כדי לנצל חלק מהמיליארדים ששוכבים אצלו במינהלת כאבן שאין לה הופכין. אותם תקציבים למענקים בגין פגיעה מתמשכת, שאנחנו רוצים לתת לעסקים בצפון. הדבר הזה לא יוריד את הדרישה, זה לא ירתיע, וזה לא יפחיד, להפך. הדברים האלה רק מעצימים את התחושה שאתה כנראה עושה משהו נכון. אם הולכים לתקשורת ולא עושים את זה כמו שצריך, אז כנראה שיש סיבה שהוא לא רוצה להראות את דוח הניצול התקציבי שלו. כי אם הוא באמת היה מנצל את כל התקציבים ולא היה מאין להסית תקציבים, אז הכול היה ברור. הרי לכל חשב במשרד יש סעיפים שעל פיהם הוא עובד, ונתונים על מה הוא ניצל מהתקציב. לדעתי, אפשר בלחיצת כפתור או שניים להוציא את זה. עובדה היא שכבר שבועיים האדם הזה עושה את כל שביכולתו כדי לא להוציא את הדוח הזה. דרך אגב, זאת לא הייתה דרישה שלנו; הוא התבקש לעשות את זה גם על ידי משרד ראש הממשלה כמה וכמה פעמים. הוא מתחמק, וחבל. חבל מאוד שאנשים לא מבינים את המצב שבו העסקים בצפון נמצאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו אפשר להגיב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני מוותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להגיד לך שאני לא יודע. יכול להיות שלא ניכנס לנושא שהוא פרסם, האם לשלוח או לא לשלוח לנו את הדוח שלא נשלח עדיין. כמנכ"ל תקומה, אני דווקא שומע דברים טובים עליו, ואני גם מפנה אליו ומקבל מענים. אגב, גם כשהוא היה מנכ"ל משרד השיכון. בכל אופן, החוויה שלי איתו טובה. זה אדם שעושה ופועל. הוא גם הגיע לכאן וסקר את הפעילות שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא היה כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא היה כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיימנו ארבעה דיונים והוא שלח רק לדיון אחד הוא שלח נציג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חייב להגיד לך שפעם אחת הוא היה כאן בסקירה, ורוב חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה או אחרים לא טרחו להיות כאן בדיון. אני ישבתי איתו כאן, ונראה לי שגם ולדימיר היה כאן, והיינו כאן כמעט לבד. לדעתי הוא מנכ"ל טוב. כל אחד צריך להשתפר ולשאוף ליותר. בשבוע שעבר דיברתי על הנושא הזה גם עם השר זאב אלקין. הוא הבטיח לי שהוא מטפל בזה. הוא יודע שכנראה גם יישאר כסף. הוא אמר לי: אני לא יודע להגיד לך היום שאני אוכל לתת את מה שיישאר מהכסף הזה. אבל אנחנו עובדים בנושא הזה ימים כלילות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שואל אותם אם הם יכולים לתת את הכסף הזה הלאה. לא שואלים אותם בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אני רק אומר לך שהוא עושה בימים האלו עבודה על מה שהוא אמר לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להוציא דוח כזה לוקח כשעה, לכל היותר. זה להוציא מהמחשב טבלת אקסל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני תגיד לי להוציא טבלת אקסל מהמחשב זה ייקח לי זמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אבל העוזרים שלך יכולים לעשות את זה בתוך כמה דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה פעמים אני מנסה לעשות טבלת אקסל, ואפילו איקס עיגול אני לא יכול לשחק על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אני. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> האם אפשר לתת מענה גם ליוסי וגם לרועי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אמיר, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, אני אענה לרועי: החקיקה שהעברנו במסלול הוצאות מזכות לחמש שנים אמורה להיות כלל-ארצית. בעצם יש בה מקדמות, אבל צריך צו של שר האוצר. אנחנו נמצאים כאן לדון ביישובי הצפון, ואלו תקנות הוראת שעה. בתקנות הוראת שעה אין שום אפשרות חוקית לתת מקדמה, ואני לא יודע היכן בדקת את זה. << אורח >> רוכה << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, אם דרך השר - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תן לי לסיים, בבקשה. אין שום אפשרות חוקית לתת מקדמה, גם אם יש חוק ראשי שרץ ברקע לחמש שנים הוא לא על מסלול מחזורים, וזה מה שאתה נותן כאן. אין לך דרך לתת מקדמה בתקנות האלה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עשית חוק ובכל פעם צריך לבוא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. קודם כול, גם בחוק שעשית אתה צריך לבוא בכל פעם. הרעיון בחוק הוא שאתה לא צריך להעביר אותו בשלוש קריאות נוספות ושצריך להיות צו של שר האוצר באישור ועדת הכספים. גם אם מחר מתחילה מלחמת שאגת הארי מספר שלוש, ובסופו של דבר רוצים לתת פיצוי לכל מדינת ישראל, אז יש כבר מתווה וצריך להביא אותו בצו, למה? כי תמיד צריך לעשות לו התאמות: תקופת הבסיס שונה, זכאות שונה; תמיד תצטרך לעשות את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> את זה הבנו. האם עכשיו שר האוצר יכול לעשות צו ולאפשר קבלת מקדמות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, כי אלו תקנות הוראת שעה. << אורח >> << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זאת לקונה. אם בכל פעם נצטרך להגיע לכאן כדי לתת מקדמות, אז בשביל מה עשינו את זה לחמש שנים? אם בכל פעם אני צריך לבוא אליך ולבקש ממך חקיקה ראשית לזה, למה? מה עשינו לך? היה רשום שם שזה כלל-ארצי ושצריך רק צו ואפשר לתת מקדמות. אם זה כלל-ארצי, זה כולל גם את יישובי הספר, זה בכל הארץ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה. גם אם היינו מביאים עכשיו צו הוצאות מזכות, זה אומר שהפיצוי שלהם לא היה מטיב כמו שהיושב-ראש רצה. בנוסחת מחזורים ובאובדן רווחים הם היו מקבלים רק הוצאות קבועות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הם היו מקבלים משהו? הם היו מקבלים מקדמות? אני הייתי רוצה שהם יקבלו מקדמות. עשינו את זה כדי שהם לא יחכו בכל פעם, וכדי שיהיה תזרים. אם יש כאן לקונה בואו ותפטרו אותה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשינו את זה למסלול הוצאות מזכות לכל הארץ שכשיהיה אירוע גדול ונצטרך לתת בו פתרון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כן? מה אתם עושים? מכניסים כך וכך? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מה שאתם עשיתם כאן בדיון. רועי, אתה היית בדיון ואישרת את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכחתי והייתי בטוח שמדובר בכלל. אם זה כלל-ארצי, למה אתה מפרק לי את זה עכשיו ליישובים? אני לא בטוח שוולדימיר ידע את זה כשהוא אישר את הדבר. אני מבין שאם יש כלל, אז הוא כולל גם את הפרט. זה לא שאני אצטרך לבוא עכשיו על כל אחד ובכל פעם: ליישובי ספר, ליישובים כאלה, ולמחזורים במסלול אחר. אם יש חוק כללי שמאפשר לשר לתת צו מקדמות, זה צריך לחול על כל דבר. בוא נתקן את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסברתי. בסופו של דבר אתה לא רוצה שהעסקים האלה יקבלו פיצוי פחות מטיב ממה שעשינו, אתה רוצה שהם יקבלו פיצוי כמו שצריך. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אגיד לך גם בכנות: בצד המקצועי, אני לא מצליח להבין איך אתם יכולים לבקש מקדמות ב-7 ביולי או ב-8 ביולי כשיש בהרבה מקרים סיכוי גדול מאוד שהכסף יחזור בחזרה. אנחנו לא יודעים את הנתונים ואנחנו צריכים לחכות עוד שבוע. דרך אגב, כשפתחנו את המקדמות בפעם קודמת מתוך 200,000 תביעות שהוגשו עד היום בשאגת הארי שילמנו כ-4 מיליארד. לצערי, המקדמות היו עבור 1,200 אנשים בלבד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר, אלו 1,200 אנשים שהצלת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש סיכון מאוד גבוה. רוב המייצגים ביקשו שלא לקבל את המקדמות האלה ובגלל זה הם לא הגישו. לפני שאנחנו עושים מקדמות צריך גם לבדוק מה ההיגיון שלהן והאם הן נכונות. ב-7 ביולי או ב-8 ליולי זה כבר לא רלוונטי לתת מקדמות, אני מצטער. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון, היום זה לא רלוונטי, ויהיה בעוד שבוע. אבל בוא ותתקן את הלקונה הזאת להמשך. זה לא הדיוני אם בכל פעם אנחנו נצטרך לבוא אליכם לקבל אישור בשלוש קריאות לתת מקדמות. בשביל מה עשינו את זה לחמש שנים? כדי שנוכל לתת את המקדמה בבת אחת. למה בכל פעם אני צריך לבוא? איך אתה אומר לי: לא, אם אלו יישובי קו העימות הם לא קשורים לכלל-ארצי. מה הם לא חלק ממדינת ישראל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יישובי קו העימות הם היישובים הראשונים שקיבלו מקדמות בכל המלחמות, וגם באירוע הזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה עכשיו הם לא מקבלים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם קיבלו כבר, במאי וביוני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, אני מדבר על עכשיו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם קיבלו כבר במאי וביוני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא קיבלו, היישובים מסביב לצפת, עד 40 ק"מ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צפת היא לא בקו העימות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שמסביב, עד 40 ק"מ, למה הם לא מקבלים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא עד 40 ק"מ, אלא יישובי הגליל העליון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה הם לא מקבלים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי הם לא יישובי ספר. צריך את התקנות המיטיבות האלו כדי לתת להם פיצוי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז תסביר ליושב-ראש שבכל פעם נצטרך להביא את זה. אין סיכוי לקבל מקדמות, אנשים ישבו ויחכו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שהם מבינים שאת תקנות הוראת שעה צריך להביא בכל פעם; זאת לא החקיקה הראשית שהעברנו כחוק ראשי לכל מדינת ישראל. אנחנו מסכימים שבחוק ראשי צריך לתת מקדמות וגם צריך לשקול בכל פעם מתי הזמן להביא את החקיקה. נניח שהיה אירוע במאי וביוני והיינו צריכים להביא את זה בסוף חודש מאי, אז אני מסכים שצריך לתת מקדמות. ככל שמתקרבים למועד דיווח המע"מ אנחנו צריכים לחשוב בצורה שקולה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עם זה אני מסכים, אין טעם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כדי לא להכניס את האזרחים ואת בעלי העסקים למקום לא נכון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. אתה יודע שבמאי וביוני הייתה להם פגיעה. למה לא לשחרר? גם אם מדובר ב-1,200 עסקים, אתה לא מבין מה זה עסק שאין לו תזרים; זה עסק שנסגר, וזאת משפחה שלמה שיורדת לטמיון זאת שרשרת למטה. בגלל שלא היה לו תזרים לשלם חובות הארנונה עלתה, השכירות עלתה, ועוד דברים עלו והבנק הכריז עליו כמוגבל. כל זה קרה רק בגלל שהוא יודע שהכסף אמור להגיע אליו ב-15 ביולי, למה? זאת הייתה המטרה שלנו: לאפשר להם לקבל מקדמות, ועכשיו אתה בא ואומר לי שבכל פעם מחדש אנחנו נצטרך לבוא ולבקש את זה. נראה לי שלא זו הייתה כוונת המשורר. תנסה לחשוב איך אפשר לפתור את זה, כדי שלא נצטרך לבוא בכל פעם כדי לאשר מקדמה. הרי יודעים שהייתה פגיעה במאי. האם יש למישהו עוררין על כך שבקריית שמונה הייתה פגיעה במאי? על כך שהייתה שם פגיעה ביוני? יודעים שבתקופה הזאת היה שם שיא המלחמה. למה אתה אומר להם עכשיו "לא" בגלל שהם בצפת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבעיה היא לא עם קריית שמונה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בצפת, ובראש פינה גם נפלו טילים, גם בעכו. אתה יודע שלא היה שם פעילות, אז למה לא לתת להם מקדמות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר שוב, וניתן לאדוני להמשיך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך להסביר, אני שואל אחרת: יש דרך לשלם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא מכירים דרך שאפשר לתת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה לא מייצרים אותה? בואו ונייצר. אם אנחנו לא מכירים, בואו ונייצר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפשר לחשוב ולייצר. כרגע, אלו תקנות הוראת שעה למקטע הזה. כדי לעשות את זה לכלל-ארצי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. כמו שאתה בטח יודע, הוועדה הזו בכפוף לוועדת הסכמות, ממשיכה לעבוד גם אחרי פיזור הכנסת. אני בטוח ומשוכנע שאם אתם תביאו כזה אירוע, זה משהו שוועדת ההסכמות תשמח להביא אותו כאן לדיון ולאישור, כדי שנוכל להתקדם איתו; זה חבל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, צריך לחשוב איך עושים את זה, כי זה אירוע מעט מורכב. בכל פעם שאנחנו באים עם התקנות אנחנו מבקשים יותר זמן לבדוק כיצד ההנחיות התנהלו ובאיזה אזורים. לא תמיד אפשר להכניס את האזורים באופן מיידי. כשיש החלטה על מלחמה כוללת זה אירוע מעט מורכב יותר מאירוע כלל-ארצי ובאותו הרגע אתה יכול להביא צו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הוא יותר מורכב? הוא דווקא פשוט יותר, בגלל זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. ראינו כמה היה לנו קשה להכניס את הגליל העליון ואת צפון הגולן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל זה צו. השר יכול להחליט בהתאם לקריטריונים שאתם תביאו לו. אנחנו צריכים לאשר את זה כצו בוועדת הכספים; זה לא נכון. המקדמות אינן ניתנות לי אוטומטית, הן על בסיס צו. גם כך הוא יוכל לעשות את כל השיקולים שאתה מזכיר במסגרת החשיבה ולהביא את זה לכאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אדוני, המשפטן. אני רואה שאתה זז באי-נוחות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הצו שצריך להתקין בחקיקה הראשית הוא בדיוק אותו הדבר מבחינת הליך החקיקה, הוא לא מצריך שלוש קריאות, הוא בדיוק אותו הליך חקיקה, כמו התקנות שאנחנו מביאים עכשיו. את התקנות שאנחנו מביאים עכשיו אנחנו מביאים במועד האפשרי הכי מוקדם, כשאנחנו מבינים איך לאפיין את האזורים שזכאים לפיצוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> רק ברגע הזה אפשר לתת מקדמות. אם אנחנו מצליחים לאפיין את האזורים האלה רק בתחילת יולי, אז אין מה לתת מקדמות. אם אנחנו צריכים לאפיין את האזורים האלה, וזה מה שאמיר אמר - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל היינו כאן בסוף מאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רועי, די. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> באמצע מאי הודעתם שאתם נותנים את יוני. תגידו לי, אני טמבל? אני לא. באמצע מאי עמדתם כאן ואמרתם שאתם הולכים לתת את מאי-יוני. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> לא נכון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני הייתי כאן בוועדה ואמרתם את זה, שאתם הולכים לתת את מאי-יוני ואתם מחכים לזה. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> זה לא היה אמצע מאי, זה לא נכון מה שאתה אומר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתם אמרתם את זה כאן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם אתה צועק, זה לא יעזור, זה לא נכון וזה לא מדוייק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה מדויק מאוד, אני הייתי כאן. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> זה לא נכון. בוא ונבדוק מתי היה הדיון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תבדקו. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> זה תמיד במחצית התקופה, ורק אחרי שאני מסיימת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בכלל לא משנה מי צודק ומי לא. בסופו של דבר, למה הוא צועק? הוא צועק כי יש בעיה, כי יש כאב, כי באים עליו עם בעיה, בגלל זה הוא צועק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסופו של דבר, בואו וננסה לחשוב במקום לומר מי צודק. צריך להסביר את הסיבות לכך שאנחנו לא עושים את זה, ובטוח שיש סיבות טובות. בואו וננסה לחשוב, ולא עכשיו כי אנחנו צריכים לאשר את זה. ננסה לחשוב איך אנחנו מייצרים מצב שבו אנחנו לא צריכים לחכות בכל פעם לאירוע הזה. הרבה פעמים ועם כל הרצון הטוב שלנו, זה לא מגיע אל האנשים האלה. כמו אותם סעיפים שדיברנו עליהם קודם שתקועים כאבן שאין לה הופכין, כל מיני מאות מיליונים ומיליארדים ששום דבר לא זז שם. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אדוני, אז אולי באותה ההזדמנות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אתה לא מדבר כך בלי רשות. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, רצית להגיד משהו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, תודה. קודם כול, אני חושב שנושא המקדמות שרועי דיבר עליו שווה מחשבה. צריך לדבר על זה ולראות אם אפשר לסגור את הלקונה, מה המשמעות והשלכות הרוחב הכלליות. אני רוצה לציין שני דברים: בכל פעם שהסתובבתי בצפון בחודשים האחרונים, ראיתי את הצורך במתן פיצוי בגין פגיעה ממושכת. כיוון שפגשתי לא מעט בעלי עסקים מכל מיני ענפים, שלא באמת חזרו לעבוד בין הסבבים. המצב לא השתפר בין עם כלביא לשאגת הארי. אנשים בהרבה מאוד מקומות לא חזרו לעבוד, לא עם פגיעה של בין 40% ל-80%, אלא גם פגיעה של 100% פגיעה. הפיצוי ניתן באופן נקודתי ובין תאריך לתאריך. האירוע הזה הוא נמשך כבר זמן רב – אני מוריד לרגע את הקורונה –לפחות שנתיים שלוש מאז שביעי באוקטובר. לכן אני חושב שיש כאן צורך אקוטי במתן מענק בגין פגיעה ממושכת. אחרת העסקים האלה לא יקומו. אני רוצה לרגע להתייחס לענף התיירות שלא באמת חזר לעבוד אחרי הקורונה. לא היה כאן מתווה אפקטיבי לפיצוי. ראיתי שהממשלה כבר אישרה ומתכוונת לאשר בימים הקרובים פיצויים. כנראה כדי שהכסף הזה יגיע לאישור ועדת הכספים עוד לפני פיזור הכנסת. היא אישרה 27 מיליון שקלים לפיתוח תיירות ביהודה ושומרון. אני מודה שאני לא מכיר את תנופת התיירות ביהודה ושומרון. חוץ מ-צבי סוכות והחברים שלו שמסתובבים שם וקופצים לבריכות, אני לא באמת רואה שם תיירים. יכול להיות שצריך, אבל בסוף בכל מדינה יש סדרי עדיפויות. יש אנשים שלא קיבלו שקל אחד של פיצויים במשך שש שנים, לכן אני חושב שלפני שמעניקים עוד 27 מיליון שקלים למגזר הקרוב לליבו של שר האוצר, יש אנשים אחרים שצריך לעזור להם, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, גברתי. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> תודה רבה, אני מנכ"לית מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של כל העמותות והמלכ"רים בארץ. לפני כחודשיים העברתם כאן בקריאה השנייה והשלישית את החוק לפיצוי העסקים אבל גם העמותות והמלכ"רים שנקראים מוסדות ציבור. בעוד שהמגזר העסקי, הגיש את הבקשות ואף קיבל מקדמות, המגזר החברתי לא קיבל ולו שקל אחד. על אף שהחקיקה קבעה סכום של 40 מיליון שקלים, מבחן התמיכה שאמור למעשה לחלק את הכספים האלה לא נפתח. לא שאין כספים; אין להם כסף לכוח אדם שיבדוק את הבקשות. לכן העמותות שלנו לא מקבלות כספים. זה פשוט לא נורמלי. מה זה אומר? זה אומר שבעצם העמותות האלה לא יכולות לתת שירותים חברתיים שמדינת ישראל צריכה לתת לאזרחים שלה. זה אומר שנערה שמסתובבת בשעות הערב עם נערות בכיכר החתולות לא יכולה לקבל את הסיוע שהיא צריכה. זה אומר שהקשיש בקריית שמונה לא מקבל את הסיוע שהוא צריך, כי העמותות האלה כבר חמישה חודשים לא קיבלו ולו שקל אחד. אדוני, המגזר העסקי קרוב מאוד לליבי, הוא חשוב לי ואני יודעת שהוא גם חשוב לכם. אבל אני רוצה להגיד שהמגזר החברתי הוא תומך הלחימה של הכלכלה הישראלית. כי מה שיקרה שאותם אנשים שלא יקבלו את הכסף יפלו על הקצבאות ועל המדינה, על כספים שהמדינה תצטרך לשלם להם. אתמול עשיתי בדיקה וראיתי נתונים מדהימים. אתם יודעים כמה לקוחות יש ל-yes? חצי מיליון לקוחות; אתה יודע כמה לקוחות יש לעמותת יד שרה? 1,300,000. כמה לקוחות יש לשופרסל בסניף כלשהו בשבוע? מאות אלפי לקוחות. לקט ישראל מחלקת אלפי טונות של מזון בשבוע. אם העמותות האלה לא יהיו, מי ידאג לאוכלוסייה הזאת? זה ייפול עלינו, זה ייפול כאן על ועדת הכספים ועל הקצבאות. אני מבינה שאתם דואגים למגזר העסקי וזה מעולה. אבל שוב, אם המגזר החברתי לא יקבל את הכסף שלו, בסופו של יום זה ייפול גם על המגזר העסקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמיר, יש לך תשובה? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אני אתייחס. הפצת מבחן התמיכה התעכבה בגלל כל מיני סוגיות טכניות. זה לא מדויק שיש בעיה, כי אין שום בעיה תקציבית. תוגש פנייה בהקדם לוועדה, היא נמצאת כבר בסבב אישורים כדי לתקצב את מבחן התמיכה הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי היא תוגש? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> השבוע היא תעבור לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השבוע זה מחר? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> השבוע זה או היום או מחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יודע, שבוע הבא אולי זה יסתיים. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> כן. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני, האם אפשר לראות שיהיה איזשהו מעקב של הוועדה? כי אני פונה אליהם ואני לא מקבלת תשובות, הם לא יודעים להגיד לי מתי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תאמיני לי, חנוך שמע היום או מחר וזה יהיה היום ומחר. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> הלוואי, אמן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, יוסי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא נתנו לו תשובה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אדוני, עדיין מדברים כאן על מקדמות ואומרים לי לעשות הסדר. התיירות הנכנסת היא ענף יצוא מספר ארבע, עם 15% ממקומות העבודה בפריפריה. אנחנו לא נמצאים בתוך המתווים. אמר כאן נציג משרד האוצר שבכל פעם יש החלטה ייחודית. אם האדון הנכבד מהאוצר יבטיח לי שבכל פעם תהיה החלטה ייחודית, סבבה. אבל בכל פעם יש מרדף בגלל הכשל הזה. הפנייה שלי עכשיו היא לא כדי להגיע להסדר, כי הוועדה מכירה בחשיבות, ובכל פעם היא תומכת, ואחר כך יש החלטות. שהוועדה תנחה לפחות – אני מאמין בקטע הדקלרטיבי – את רשות המסים ואת המינהל קרן הפיצויים, להסדיר אחת ולתמיד את סוגיית תיירות הפנים. הם אומרים שהכול בסדר, ועד היום לא קיבלנו כלום. יש החלטת ממשלה, יש תקציב, וזו כבר הפעם החמישית שהממשלה אומרת שזה חשוב. אתם אומרים זה חשוב, ואז אנחנו נופלים בביורוקרטיה. אני מבקש לקרוא להם לכאן ולעשות סדר בתחום התיירות הנכנסת כשמגיעים להפעלת המתווה בזמן משבר, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מחמיא לי מאוד שאתה חושב שאני יכול להנחות. הם גם יענו למה אני מנחה אותם. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אדוני, אני לא יודע, זה עבד בפעם האחרונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי ששמעת, אני מנסה כבר מספר שבועות לבקש ממנכ"ל יחידה שמופקדת על הרבה מיליארדים לקבל דוח שמסביר בסך הכול את הניצול התקציבי שלו, וגם את זה אני לא מצליח לקבל. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אם הוועדה מסכימה עם המידע אז שתגיד לפחות שהיא מסכימה. אני רוצה להשתמש בזה בטיעונים נגדו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סוף העונה. אנחנו נקריא את הנוסח, כי בסוף אנחנו צריכים לאשר את זה, בבקשה, כבודו, המשפטן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני מקריא: "טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2026. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן –החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות האלה: הוספת כותרת פרק א'" בנינו מבנה כשבפרק א' קראנו לתקנות הקיימות למרץ ואפריל פרק א'. זה בעצם ייתן את מתווה הפיצויים למרץ ואפריל. אחרי זה הוספנו את פרק ב' שאקריא בהמשך והוא נותן את מתווה הפיצויים למאי ויוני. הוא בדיוק באותו המתווה למעט שינויים מסוימים, אותם אני אסביר תוך כדי ההקראה: "הוספת כותרת פרק א' 1. בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (להלן – הוראת השעה), לפני תקנה 1 יבוא: "פרק א' – נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026)."" << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> בבקשה, תסביר למה קוראים לזה כאן "הוראת שעה", כי לרוב אנחנו קוראים לזה תקנות עיקריות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא רצינו לבלבל. יש כאן מבנה משפטי מורכב מאוד ובגלל שאנחנו מתקנים הוראת שעה, והיא מתקנת את התקנות העיקריות. ברגע שהיינו קוראים לזה: "התקנות העיקריות" יכול היה להיווצר בלבול, האם הם מתייחסים לתקנות של 26 או לא, ולכן קראנו לזה: "תקנות הוראת השעה". "תיקון תקנה 1 2. בתקנה 1 להוראת השעה, בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לעניין נזקים שנגרמו בחודשים מרץ ואפריל 2026". << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> אנחנו נמחק את הנקודתיים אחרי "יבוא". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר גמור. " הוספת פרק ב' וכותרת פרק ג' 3. אחרי תקנה 1 להוראת השעה, יבוא: "פרק ב – נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026) הוראת שעה לעניין נזקים שנגרמו בחודשים מאי ויוני 2026 א1 לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026). יראו כאילו בתקנות העיקריות נעשו התיקונים הקבועים בתקנה 1(1)(א), בשינויים אלה:" << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> רגע, תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אמרנו שאנחנו רוצים את כל ההוראות שקבענו בוועדה לפני כחודשיים, שהן יהיו בדיוק אותו הדבר, למעט מספר שינויים. הרישה אומרת שכל ההוראות יחולו, ועכשיו הפסקות יסבירו את השינויים. הם אינם מהותיים במתווה אלא בדברים שקשורים בתאריכים, בתקופות בסיס, בהשוואה ובדברים כאלו. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> מעולה, רק לגבי הניסוח. אין דבר כזה "יראו", "כאילו", "נעשו". מה שנעשה זה: "לעניין הנזק עקיף - - - (30 ביוני 2026) יחולו הוראות סעיף 1 בשינויים אלה:" << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו מציעים: "תחול תקנה 1 בשינויים אלה". << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> שני דברים: אחרי "1א" נוסיף נקודה, ועוד משהו מהותי בתיקון הזה הוא שאנחנו בעצם מכילים את כל תקנה 1, נכון? ולא רק בהתחלה כשאנחנו מפנים ל-1(1)(א). אנחנו בעצם רוצים להכיל את כל תקנה 1. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נכון, אתה צודק, כאן זאת טעות. זה צריך להיות כל תקנה 1, ובעצם כל ההסדרים צריכים לחול. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> אתה אומר שבמקום "יחולו הוראות סעיף 1"; "תחול תקנה 1". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> אוקיי, תמשיך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יכול להיות שבגלל שהורדנו את זה צריך להפנות כאן לפסקה א', לפני הרשימה של התיקונים, כדי להפנות לאיפה עושים את התיקון. זה תיקון טכני שאולי אני צריך להוסיף. "(1) במקום ההגדרה "חוק מס ערך מוסף", "מוסד ציבורי זכאי", "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "קרוב", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות", "תקופת הבסיס" ו-"תקופת הזכאות", יבוא: "חוק מס ערך מוסף"" << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> רגע, כאן אתם משמיטים שלוש הגדרות, שאחר כך אתם מגדירים אותן בעצם מחדש בעצם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. אני אסיים את ההקראה: "חוק מס ערך מוסף", "מוסד ציבורי זכאי", "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מס תשומות", "קרוב", "שנת הבסיס" ו- "תמיכות ותרומות" - כהגדרתם בסעיף 38 לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי" כמו שאמרנו, השמטנו כאן מספר הגדרות. הסיבה שהשמטנו את ההגדרות היא שיש כאן הפניות להגדרות שבחוק. בחלק קטן מההגדרות יש התייחסות לתאריכים. את התאריכים האלה צריך לשנות, אז אנחנו השמטנו אותם מההגדרה הישירה. אנחנו נסביר עכשיו ונגדיר אותם מחדש: "(2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" – (א) בפסקה (1), במקום ההגדרה "התקופה המזכה לעניין שכר" יבוא: "התקופה המזכה לעניין שכר – התקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו(1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026);";" פסקה 1 היא בעצם מסלול שכר. אנחנו נותנים פיצוי על שכר ששולם "בתקופה המזכה לעניין שכר", בגלל שכאן התקופה המזכה לעניין שכר היא מאי ויוני ולא מרץ ואפריל, אז אנחנו צריכים לשנות את הגדרת התקופה המזכה לעניין שכר, כאשר כל שערות יחולו בהתאם. כאן אנחנו במסלול מחזורים: "(ב) בפסקה (2) –" "(1) אחרי ההגדרה "הפרש המחזורים" יבוא: "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס –כהגדרתו בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף1(2) לחוק הסיוע הכלכלי, ובלבד שבמקום הרישה שבפסקה 1 יבוא "לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני י' באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:";" << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> רגע, במקום "ובלבד שבמקום הרישה של פסקה 1", אנחנו נכתוב: "ובלבד שבפסקה 1 במקום הרישה יבוא". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> האם אתה יכול להתייחס להגדרת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, כפי שהוא מוגדר איפשהו לפני. << דובר >> אמדה << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר: עד היום בתקנות הקודמות, חילקנו את מחזור תקופת הבסיס לשני סוגי עסקים: עסק אחד שהיה מפונה ועסק שני שלא היה מפונה. לגבי העסקים המפונים הלכנו לשנת 2025 כי הם רק חזרו במרץ 2025, בתחילת שאגת הארי, ולא היה נכון לקחת את זה. היום אנחנו הולכים לשנת 2023 עם כל העסקים, כי במאי וביוני 2025 היה עם כלביא, לכן אי אפשר לפגוע בעסקים, והלכנו עם כולם לשנת 2023. זה התיקון שאנחנו עושים כאן. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כאשר התיקון כאן עושה במקביל גם את התיקון לעניין עסקים חדשים. בגלל שהתקופה הרלוונטית היא 2023, עסק חדש מוגדר כעסק שנפתח אחרי 2023, ולא עסק שנפתח אחרי 2025, כמו בחוק הרגיל. ראיתי עכשיו שיכול להיות שחסר גם "כמפורט להלן:". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הציק לי משהו ולא הבנתי מה עד עכשיו. עלית על זה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני אוסיף "כמפורט להלן:", כדי שזה יהיה בדיוק כמו בנוסח הקודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לך שאין מקצוע כמו משפטים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(2) אחרי ההגדרה "שיעור ההוצאה נחסכת" יבוא: "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות". זה מה שאמיר הסביר עכשיו, שחוזרים ל-2023 במקום ל-2025. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> נמחק כאן את המירכאות שבסוף ההגדרה הזאת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר. ""תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מאי ויוני 2026; (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים יולי ואוגוסט 2026;";" תקופת הזכאות היא בעצם אותה הגדרה של התקופה שבה נגרם הנזק. בפעם הקודמת זה היה מרץ ואפריל ועכשיו זה מאי ויוני. לעוסקים המיוחדים שמדווחים על בסיס מזומן וקבלני לביצוע זה יולי ואוגוסט. בחודשים העוקבים זה כמו בהסדר הקודם. "(3) במקום ההגדרה "התקופה הקובעת" יבוא: "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו 30( ביוני 2026). פרק ג' – סייג לתחולה." בעצם פרק ג' הוא הפרק הרלוונטי האחרון גם לעניין נזקים שאירעו במאי ויוני וגם לעניין נזקים שאירעו במרץ-אפריל. הוא מדבר על סייג לתחולה ועל כל ההוראות הנוספות שיש בתקנות, מ-2 והלאה. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> בפרק ג' גם פסקה שעוסקת בשמירת דינים, ולכן בכותרת נקרא לזה: "סייג לתחולה ושמירת דינים". לפני שאתה מקריא את זה, אני אומר: במקום פסקה 1 זה צריך להפוך להיות סעיף 4. בכותרת שלהם צריך להיות כתוב: "תיקון תקנה 2". עכשיו אתה יכול להקריא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "בתקנה 2(ב)" אפשר להוסיף כאן בהוראת השעה, "אחרי לא תחול יבוא "לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ב בעדר התשפ"ו (1 במרץ )2026 עד יום י"ג' באייר התשפ"ו 30( באפריל 2026)", ובסופה יבוא "ולעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026) לא תחול ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון כאמור בשל חודשים מאי ויוני 2026." זאת בעצם תקנה שאומרת שצריך להגיש את הדוח על העובדים כדי לקבל את הפיצוי, בתקופה הרלוונטית. היום הדרישה היא להגיש את הדוח לעניין מרץ ואפריל. אנחנו מוסיפים "של עניין נזקים שאירועו", אז צריך להגיש את הדיווח גם לעניין חודשים מאי ויוני 2026. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו, סיימנו? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נהדר. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לפני שמצביעים, אפשר התייחסות קצרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> תודה רבה. אני מפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. אני רוצה להפנות שאלה לאוצר ולרשות המיסים. זאת שאלה שנשאלה כאן כבר פעמים רבות, אבל אני לפחות, לא שמעתי תשובה: מדוע הזכאות לפיצוי מותנית בהנחיות פיקוד העורף והצבא ולא בירידה בהכנסות, וירידה במחזור? שהרי, הסיטואציה ברורה, היא שחור ולבן. יש עסקים, נניח בדרום רמת הגולן, שאין להם כסף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיברנו על זה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> בסדר, דיברנו על זה שוב ושוב, ואני רוצה לשמוע התייחסות. יוזמת כבוד היושב-ראש, לתת להם איזשהו פיצוי דרך קרן, דרך המינהלת, היא יוזמה מבורכת, אבל למה בעצם הם לא נמצאים בפנים? הרי הם זכאים לפיצוי והם מפסידים כסף בעקבות המלחמה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר, כל חוק מס רכוש בנוי לתנאי הפסקת פעילות. זה רשום בחוק, תנאי הפסקת פעילות מלאה של פיקוד העורף, זה החוק שלנו, חוק נזקי מלחמה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> למה לא משנים את החוק? אין פה הרי אין מניעה משפטית, נכון? זה עניין של מדיניות. אין מניעה משפטית יגיד לי כבוד המשפטן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שמבחינת מדיניות ומבחינה כלכלית זה נכון, לא ניתן לומר בכל פעם למי שיש לו ירידה כלכלית שזה נובע מהמלחמה. ברגע שיש הנחיות התגוננות אז בעצם יש איזו הגבלה שהמדינה מטילה על אותם עסקים. ברגע שהיא מטילה את ההגבלה, צריך לחשוב על איך אנחנו מוצאים להם פתרון. ברגע שאין הגבלה, אלו יכולים להיות גם עסקים ששמענו עליהם. נמצא כאן מישהו שאומר שזה לא נכון. גם עם נזקי התיירות הנכנסת יש בעיה, אפילו בעיה מעט ארוכה יותר מדרום הגולן. להם יש בעיה שמאז 7 לאוקטובר אין תיירות למדינת ישראל. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אני מסכים עם זה במאה אחוז, זה נכון. גם שם יש בעיה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה יכול להיות בתל אביב, זה יכול להיות באילת, וזה יכול להיות בכל מקום. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> זה מובהק יותר בעסקי התיירות הקטנים בדרום רמת הגולן או באזורי הצפון שלא זכאים כרגע למענק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא רואה את זה כמובהק יותר או פחות. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסופו של דבר, לא ניתן תמיד לדעת האם ברגע שאין הנחיות התגוננות, האם זה נובע מההנחיות של המדינה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אמיר, אני מקבל את התשובות שלך. השאלה היא איך המדינה מפצה את העסקים האלה? המדינה צריכה לפצות את העסקים האלה. הם נפגעו כתוצאה מהמלחמה, נקודה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתייחס לזה בסוף. קודם כול, יש כאן תקציב מוגבל. בסופו של דבר יש עסקים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבעיה נעוצה בגוף השאלה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המדינה מפצה אותם כמו שהיא מפצה את כל העסקים במדינת ישראל בגין פגיעה במלחמה, רק שמלחמה מוגדרת מיום X ו עד ליום .Yהבעיה היא שיש אזורים לעומת אזורים אחרים שאצלם כבר שלוש שנים יש את אותה פגיעה מתמשכת. לכן, לצערי הרב, אנחנו מנסים כאן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אנחנו גם נצליח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לצערי הרב, במינהלת תקומה תוקעים אותנו כל הזמן עם הסיפור הזה. מנסים לייצר כאן איזשהו מתווה שיאפשר את אותו פיצוי בגין פגיעה מתמשכת שהוא רלוונטי. מס רכוש פועלת כקרן שמפצה על פגיעת מלחמה, היא מתחילה ביום מסוים ונגמרת ביום מסוים. מה קורה? אני אסביר לך מה קורה, מה שקורה הוא שאומרים: אוקיי, אז למה אנחנו משווים אותך? איך אנחנו נדע באמת שיש פגיעה? ואתה אומר: תראה, בחודשים האלו, בחודש וחצי של המבצע האחרון ירדו לי המחזורים בכהנה וכהנה מספרים, בוא נגיד מעל ל-25%, וכן הלאה וכן הלאה. נשאלת השאלה למה אתה משווה את זה. אם אתה משווה את זה לשנה שעברה, אז גם בשנה שעברה כבר הייתה לך פגיעה. נשאלת השאלה לאן תלך? לשנת2023? לפני המלחמה? אתה מבין? בסופו של דבר הכול שורה של קשיים משפטיים שנובעים מכל מיני עקרונות משפטיים. לדעתי זאת משפטיזציית יתר שאנחנו לוקים בה. No hard feelings, ישי. זה האירוע ולכן הם לא יכולים לעשות יותר ממה שהם עושים. תיקון חקיקה הוא דבר שנתון לפתחנו ולפתחה של הממשלה. לכן השאלה לא צריכה להיות אליהם. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אני מסכים בעניין זה, זה נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאנחנו משתדלים לעשות כאן כרגע. תיקונים מהותיים יותר זה צריכים לעשות בחקיקה ראשית. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בשורה התחתונה, במאי ויוני יש עסקים שיקבלו פיצוי וספגו הפסד כמובן ויקבלו בצדק פיצוי ויש עסקים שממש סמוכים פיזית שלא יקבלו פיצוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> זה משהו שהדעת לא סובלת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא זה לא נכון שהם לא יקבלו פיצוי, עוד פעם. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> הם לא יקבלו כלום, שום דבר. בדרום רמת הגולן לא יקבלו כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרום רמת הגולן היא כמו יתר מדינת ישראל, אתה לא יכול לייחד אותה. לצורך העניין, כמו כל הטבה אחרת שאתה נותן. כשאתה נותן הטבה לאזור מסוים ולא באופן כלל-ארצי, אתה חורג מעיקרון השוויון. למה אני מסביר את זה, ישי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני בדיוק רציתי להסביר לך. בסופו של דבר קבענו ב-7 באוקטובר קריטריונים שלפיהם פעלנו, כדי להיות אחידים בכל המקומות. אין דרך אחרת, אם היינו קובעים קריטריון שהוא רק ירידה במחזורים, אז בכל רגע אתה יכול לדרוש. הקריטריונים נקבעו בהתאם לחוק שלנו, והחוק שלנו הוא ביטחוני. לפעמים יש שנופלים מהקריטריון ויש כאלה שנכנסים. כמעט בכל דבר שאנחנו עושים בחיים זה קורה כך. אני לא מכיר משהו שזה לא קורה בו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לפרוטוקול, אפשר את התייחסות ישי למועדים? זה לא כתוב כאן באפשרות לתביעה. המועדים מאי ויוני לא רשומים כאן. אנשים רואים אותנו והם צריכים לדעת מה המועדים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ברמה המשפטית זה כתוב כאן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זאת כבר פעם שנייה שאני מנסה לדבר, ואתה קוטע אותי, אני מבקש שתפסיק את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין סיכוי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> המועדים כתובים, קבענו שכל ההוראות של תקנה 1 יחולו. בתקנה 1 כן קבועים המועדים, הם 15 ימים אחרי תום התקופה הקובעת, כאשר תקופה הקובעת כאן היא עד סוף יוני 2026. לכן החל מ-15 ביולי יהיה אפשר להתחיל את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרתי את זה גם בהתחלה: ב-15 תיפתח המערכת. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עד מתי הם יכולים לתבוע? אתה לוקח את התאריכים של מה שהיה אתה צריך לכתוב גם את התאריכים כאן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל שאנחנו מעתיקים את התקנות מהפעם הקודמת זאת רק השלמה, אלו ארבעה חודשים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר, צריך להגיד את זה לאנשים. אתה מאשר תקנות ואתה לא אומר את זה לאנשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא הקריא את כל ההוראות מהפעם הקודמת, זה מפנה לשם. אלו ארבעה חודשים מיום פתיחת המערכת, אמרנו את זה, הינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אנחנו עושים עם סיפור המקדמות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך לחשוב על זה, על מה נכון לעשות ואיך עושים דבר כזה בעניין תקנות. אני לא יודע כל כך איך עושים את זה כרגע, זה קצת שונה מאירועים אחרים. כמו שאושרת אמרה, הבאנו את זה רק אחרי שעברה לפחות מחצית התקופה. קיבלנו הנחיות מפיקוד העורף ואדוני יודע את זה, הוא זה שנתן לנו עוד תקופה נוספת. הצרנו על כך רק לקראת אמצע יוני, על כך שאנחנו יכולים לתת את הפיצוי ואז הלכנו להערות לציבור. אני לא יודע עדיין איך אפשר לתת, אבל נחשוב על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לעשות תיקון חקיקה ראשית בשביל זה. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> יושב-הראש, חשוב לי לחדד שאנחנו רוצים למנוע מצב שבו אנחנו מעבירים מקדמות ונדרשים לגבות אותם בחזרה. זה מצב שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא רוצה את זה. כל אלה שעברו את התהליך הזה, תאמין לי שהם יזהרו היטב. אבל בסופו של דבר, חשוב שכולנו נבין: יש מערכה ביטחונית שמתנהלת. זה לא קשור אלינו ולא קשור לחדר הזה. יש גם מערכה כלכלית שמתנהלת שקשורה בעבותות למצב הביטחוני של מדינת ישראל ולאחיזה של מדינת ישראל בצפון הארץ. לעסקים בצפון קשה מאוד. קשה להם בגלל חוסר הוודאות, וקשה להם בגלל מלא נתונים אובייקטיביים אחרים, פרוטקשן ועוד מיליון ואחד דברים, שלא קשורים לכאן. דרך הפעולה כלפי המצב בצפון הארץ צריכה להשתנות. בעולם מתוקן, המינהלת שמופקדת על הדברים האלה הייתה מבינה את זה ומטפלת, אבל זה לא קורה, לצערי. לכן אני פונה אליכם עוד פעם, כי לכם יש סוג של סמכות שיורית, לאגף תקציבים, בנושאים האלו. לדעתי, אתם צריכים לקחת ולחפק את האירוע. אני אומר לכם אגף תקציבים, רשות המיסים ומס רכוש – אני לא יודע מי, אבל מישהו אצלכם צריך לקחת ולחפק את האירוע. צריך להבין שאנחנו צריכים להנהיג מערכת מיוחדת למה שקורה בצפון מבחינת ההתנהלות כלפי העסקים שם. אני לא יודע, יש הרבה דיבורים על מה נכון לעשות שם מבחינה אסטרטגית. לפני שנלך לאסטרטגיה צריך לטפל בדימום, שהוא אותו כסף שצריך להזרים כרגע לעסקים, כדי שהם יוכלו לחיות. בעיקר כדי לתת לבעלי העסקים שם הרגשה שהמדינה מאחוריהם, כי הם לא חווים את זה כרגע. זה לא כי לכם לא אכפת, כי פשוט אנחנו לא מצליחים להגיע למצב שמרגישים את הדאגה שלכם בשטח. כן, אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במידה ונצטרך להביא עוד פעם תקנות, אני מקווה שיהיה שקט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום עולמי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מקווה כמו כולם, אנחנו מותשים. אני מקווה שבמידה ונצטרך להביא את התקנות פעם נוספת ולתקופה נוספת, אז שאולי יהיה אפשר להוסיף בהן הוראת שעה, סעיף שנותן מקדמה לפני הגשת התביעה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יפה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה יהיה אפשרי. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> אבל זה יהיה לטווח של שבוע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תלוי בתקופה שאנחנו מביאים את התקנות. כל מקרה יהיה לגופו, אבל יהיה אפשר להביא, במידה ונצטרך, איזשהו סעיף כזה. נראה מתי נצטרך ומתי נוכל להביא ולאשר את התקנות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הערתך נרשמה בפרוטוקול. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נמצאים כשבועיים לפני ה-15 לחודש. אני חושב שגם אתם תסכימו איתנו שהיה מקום להמתין קצת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, זה לא תמיד כך. אושרת, מה קורה? איך אתם נכנסים לאירוע של העסקים בצפון וקצת יותר באגרסיביות? << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אנחנו גם קיבלנו את הפנייה שאמיר קיבל מתקומה. אני מניח שנשוחח איתם היום וננסה לסייע להם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קבענו אחרי הצוהריים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לסייע להם כי הם לא יעשו. הם לא עושים כבר שנים והם לא יתחילו לעשות עכשיו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה לראות את התת-ביצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, צריך להסתכל על הביצוע שלהם. אני לא יודע אם יש לכם אפשרות להסתכל על כך בלי שהם נותנים לכם, אני לא יודע. אני לא מכיר את המערכות האלה. צריך להסתכל על הביצוע. אמיר אמד את המענקים ההמשכיים על פגיעה מתמשכת בחצי מיליארד שקלים. שוכבים שם מיליארדים שברור לחלוטין שלא ינוצלו עד סוף 2026. חבל, צריך לקחת אותם מהם, ולנתב אותם משם. אם צריך לשנות בהחלטת ממשלה, אז צריך להגיש תיקון להחלטת ממשלה ולעשות את זה. צריך לתת לעסקים האלה אוויר, ולא לתת לתקומה, כי תקומה לא יעשו את זה. עובדה שהם לא עשו את זה עד היום ועובדה שהם מתנגדים. הם לא מאפשרים שקיפות ולא זורמים איתנו בדיונים סביב הדבר הזה. הם שלחו נציג לדיון אחד או שניים מתוך ארבעה דיונים, וגם שם הם הסבירו לנו למה בעצם הכול בסדר ולא צריך לעשות שום דבר. בואו, הם לא רוצים. אף אחד לא רוצה שיגעו לו בקופה, אני מבין. בסופו של דבר זה אירוע אסטרטגי של המדינה וצריך לעשות מעשה כאן. אנחנו נצביע? אני צריך לגייס? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא צריך, אתם שניים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ראיתי את הרב גפני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למרות שהוא אופוזיציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האמת שני לא יודע, אתה קואליציה או אופוזיציה?\ << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מתרשם שהוא אופוזיציה אחראית, לא כמוני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרב גפני תמיד בעד העסקים והעצמאיים בישראל, אני יכול להעיד על זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם בליאק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גם בליאק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה קורה עם המקדמות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דיברנו על זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני לא ארפה מהם. בפעם הבאה אני אדאג שהמקדמות יגיעו. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> הצבעה על תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2026 ("שאגת הארי"), בנוסח כפי שהוקרא ועם שינויים שנאמרו. הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעד – 2, אין מתנגדים, נמנע אחד. תודה רבה, התקנות עברו, שיהיה בהצלחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>