פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 ועדת המשנה לענייני איו"ש 09/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 86 מישיבת ועדת המשנה לענייני איו"ש יום חמישי, כ"ד בתמוז התשפ"ו (09 ביולי 2026), שעה 08:30 סדר היום: << נושא >> הפרות הסכם אוסלו ע"י הרשות הפלסטינית והמענה הישראלי מנגד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר אריאל קלנר חברי הכנסת: אביחי בוארון מוזמנים: ישי קמלמן – ר' תחום אזוריות, משרד הביטחון אל"ם להט שמש – סגן רמ"א, צה"ל, משרד הביטחון ורד פולק – רחט ערביי ישראל ומיעוטים, המועצה לביטחון לאומי ד"ר ענת רוט – מנכ"לית אסף רוסט – סמנכ"ל בארגון "שומרים על הנצח". נדיה מטר – ראש תנועת הריבונות אברהם בנימין – מנהל אגף מדיניות, רגבים מוריה מיכאלי – פעילה אזרחית אליהו ליבי – אזרח יהושע שרמן – אזרח ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף דורון רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הפרות הסכם אוסלו ע"י הרשות הפלסטינית והמענה הישראלי מנגד << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום, בוקר טוב לכולם. שמח מאוד על הדיון הזה שמתקיים. תודה למנהל הוועדה, לאסף דורון וליו"ר הוועדה, בועז ביסמוט, שהצלחנו לקיים את הדיון הזה בתאריך הזה. הדיון היחיד שהוא לא חקיקה שקורה בוועדת חוץ וביטחון בשבועות האחרונים, לפני פיזור הכנסת. במשך יותר מ-30 שנה הדיון הזה לא התקיים. אנחנו ככנסת, שחוקקה את יישום הסדרי הביניים, הכנסת לא פיקחה על ההסכם הזה. האם ההסכם שאנחנו שומרים עליו נשמר על-ידי הצדק השני? למרבה הצער, הדיון הזה קורה רק עכשיו. אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם. מי שמוביל את המאבק בתקופה האחרונה בעלייה לשטחי A ו-B אלו אליאב ליבי ויהושע שרמן, אנחנו שמחים שבאתם לכאן לדיון. יהושע, בבקשה. << דובר >> יהושע שרמן: << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה רבה. אני יהושע שרמן, אבא של יהודה שמואל שרמן, נרצח ב-ג' ניסן בחוות שובה ישראל, בשומרון. - - - שנים רבים ההסכם הזה הופר ואחרי הרצח של יהודה עשיתי הרבה חשיבה עם עצמי ועשיתי תשובה. כולנו התעסקנו בפיתוח של שטחי C בעבודה קשה, הממשלה הזאת, משרד ההתיישבות, איגוד החוות. לא נגענו בכלל בשטחי A ו-B. יהודה, בני, מאז שהיה נער התנדב כל השנים בחוות, ובעיקר בשנה האחרונה לחייו, כאשר הוא עלה לחווה בשובה ישראל עם בני, דניאל, הוא אמר לי תמיד, שהפלסטינים בשטחי A ו-B בכל הערים מסביב הפלסטינים בונים כבישים, תשתיות, ב-A ו-B יש היום מלחמה. הפלסטינים כובשים את השטחים שם וגורמים לנזק בלתי הפיך של השתלטות על השטחים הללו. הדיון פה הוא על הפרות הסכם אוסלו, אנחנו בעמותת "הביתה" מתעסקים בהתיישבות יהודית בשטחים הפתוחים של שטחי A ו-B כי אם לא נתעסק בזה היום, בלב מדינת ישראל, מעל חדרה, מעל נתניה, מעל קיסריה, מעל עפולה, תקום לנו מדינת טרור נוראית, שלא תיתן למדינת ישראל לחיות. זה איום קיומי על מדינת ישראל. אנחנו פועלים היום בזירה הציבורית, בכנסת ובשטח לפעול לכך שניישב את שטחי A ו-B ואני מודה על הדיון הזה שמתעסק בהפרות של הרשות, שמבחינתם מדינת ישראל לא קיימת. רק אנחנו נאחזים פה בהסכמי אוסלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אליאב. << דובר >> אליאב ליבי: << דובר >> אני איבדתי את בני, דוד, בחבל עזה, וכאב שכול אעיד שהמחירים שאנחנו משלמים בחבל עזה, הם חלק מהמחיר שאנחנו משלמים על הסכמי אוסלו. באותם ימים, כינו אותם בשמאל בכינוי המזעזע "קורבנות השלום". עם ישראל משלם מחיר דמים על הסכמי אוסלו במשך שנים וזו ההפרה הבוטה ביותר של כל ההסכם הזה. המציאות הביטחונית שהתגלגלה עלינו בעקבות ההסכם הזה, היא ההפרה הכי בוטה. כשאתה מסתובב בערי השומרון, בערי יהודה, בערי בנימין, אתה רואה את שפלת החוף ואת רבי-הקומות של תל-אביב, אתה מבין מה הרקטות הקצרות והפשוטות ביותר יכולות לחולל ומה רחפנים פשוטים שאנחנו מתמודדים איתם היום בגבול הצפון יכולים לחולל. אם אנחנו לא נשנה את המצב הביטחוני, אנחנו נשלם פה מחיר לדורות. אחרי ה-7 באוקטובר, אנחנו נדרשים לאפשר לאזרחים לקחת חלק בשינוי ולהוביל את השינוי הביטחוני שעם ישראל כל כך צריך ומצה לו, בתהליך של עם השב לארצו. אנחנו יכולים לעשות את אותה מהפכה שאיגוד החוות והחקלאים בשטח מצליחים להשיב לידי עם ישראל, 1.1 מיליון דונם של שטחים בכל יהודה ושומרון, בזמן קצר וביעילות גדולה, מתוך תחושת ותודעת שליחות עבור עם ישראל. אותו דבר אפשר, בהחלטת קבינט, לאפשר לנו לעשות גם במרחבי A ו-B. לא צריך לאזרח אף אחד, לא צריך להילחם באף אחד. פשוט צריך להצליח לקבל החלטה מדינית פשוטה שמשנה את המציאות הביטחונית לעם ישראל לדורי דורות. תודה רבה על הדיון הזה ואנחנו מקווים לראות אותנו שבים הביתה לכל מרחבי ארץ ישראל כולה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. נדיה מטר חוגגת היום יום הולדת 60, חלק ניכר מחייה הוקדשו למלחמה בהסכמי אוסלו, מזל טוב נדיה, אנחנו שמחים שאת איתנו כאן. בבקשה נדיה. << דובר >> נדיה מטר: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, תודה על זכות הדיבור. אני כאן כנציגת תנועת הריבונות, שותפה של יהודית קצובר. לאחר יותר מ-30 שנות מאבק נגד הסכמי אוסלו, במסגרת תנועת "נשים בירוק", שחמותי ואני הקמנו ב-1993 ויחד עם עשרות אלפי פעילים, נאבקנו נגד התפיסה שהובילה את מדינת ישראל למסור נכסים אסטרטגיים וחבלי מולדת לאויב. הבעיה איננה רק הפרות הרשות הפלסטינית של הסכמי אוסלו, הבעיה היא אוסלו עצמו. אוסלו היה אסון לאומי. הוא הכשיר את רב-המרצחים יאסר ערפאת, הביא אותו ואת חבר מרצחיו לכאן, הקים עבורם מנגנוני שלטון וביטחון, מסר להם נשק וחלקים מארצנו, בדרך להקמת מדינה פלסטינית בלב הארץ. התוצאה הייתה כמעט 2,000 נרצחים ישראלים, עשרות אלפי פצועים ועד היום, איש לא נתן את הדין. המענה להפרות אוסלו אינו יכול להיות נקודתי. המענה חייב להיות ביטול אוסלו והחלת ריבונות ישראל מלאה על יהודה, שומרון, בקעת הירדן וחבל עזה. התיישבות היא חיונית. אנו מברכות על כל בית, כל חווה וכל גבעה. אבל התיישבות לבדה אינה הכרעה, זה הפיך, כפי שהוכיחה עקירת גוש קטיף וצפון השומרון. כל עוד אין ריבונות, רעיון המדינה הפלסטינית נשאר חי. ובעיקר, כל עוד אין ריבונות, האויב ממשיך להאמין שמדינת ישראל עצמה אינה בטוחה שזו ארצה לנצח. ריבונות היא ההכרעה. היא האמירה של המדינה, אוסלו מת, ארץ ישראל שלנו לנצח. זה מה שרוב העם רוצה. הגיע הזמן לסגור את פרק אוסלו, להחיל ריבונות, להקים ועדת חקירה ממלכתית על אסון אוסלו, כדי להבטיח שלעולם לא נחזור על הטעות הזו ושאף מנהיג בישראל לא יעיז עוד להעלות רעיונות כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. ד"ר ענת רוט, חוקרת בתחום שנים רבות, בבקשה. << דובר >> ענת רוט: << דובר >> יושב-הראש, חברי הכנסת, תודה על ההזמנה ועל הדיון החשוב הזה שמעולם לא התקיים. הדיון הזה חשוב לא רק כדי לעבור על ההפרות ולראות במה הפלסטינים הפרו את הסכם אוסלו, אלא כי הוא מאפשר למדינה לעבור ממגננה למתקפה, להבין מול מה היא עומדת במקום להתנצל. כל הפרה היא נקודה ועוד נקודה, שביחס מייצרת פה תמונה שלמה. חשוב להסתכל על התמונה השלמה ולא על כל הפרה בנפרד. כשמסתכלים על כל הנקודות האלה ביחד, מבינים שיש פה מערכה פלסטינית כוללת, שיטתית, מתוכננת, מאורגנת. זה לא שפתאום קרה דבר כזה או אחר. הכול היה לכתחילה. מהיום הראשון ההפרות האלו התחילו ויש כאן תוכנית-על בכמה זירות. בזירה הביטחונית, שבה יש הפרת התחייבות יסודית ביותר, בעקבות המחויבות להימנע מטרור וללכת לדרך של שלום והכרה הדדית, נחתמו הסכמי אוסלו. בלי המחויבות הזאת, ההסכמים לא היו ואנחנו רואים שמההתחלה, יש תמיכה בטרור, מימון של טרור, בניית כוח עצום, הרבה מעבר למגבלות של אוסלו, גם מבחינת גודל הכוח וגם מבחינת מספר הכוחות. יש שורה של מנגנונים שערפאת מקים מההתחלה. בונה כוח, מזרים לתוך השטחים שלו כמויות עצומות של נשק ונבנה צבא לנגד עינינו. יש פה מערכה שיטתית. בהתחלה זו פעילות של חמאס, אבל בינתיים הכוח נבנה וברגע הנכון, ערפאת הוא זה שמתכנן ויורה ומכווין ומממן ומארגן את כל המערכה, את מתקפת הטרור הרצחנית באינתיפאדה השנייה ומאז, זה נמשך גם בתקופת אבו מאזן. זו הזירה הביטחונית. יש זירה מדינית, שאוסרת על הרשות הפלסטינית לנהל יחסי חוץ ואנחנו רואים שהיא פועלת בזירה הזאת בצורה מסיבית. פונה לאו"ם, היא כבר הוכרה כמדינה על-ידי שבע מדינות מערביות מרכזיות. היא הוכרה באו"ם כמדינה משקיפה שאיננה חברה. זה רק בזכות הווטו האמריקאי. יש לה 80 שגרירויות ברחבי העולם. היא מנהלת מערכה משפטית נגד מדינת ישראל לערער את הלגיטימציה שלה. יש את זירת השטח, שמממשת את הדבר הזה ומיישמת ומקימה מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. יש את הזירה התודעתית שזה החינוך וההסתה, מערכת החינוך, כל האמצעים הלא פורמליים שיש, קייטנות, אירוע ספורט וכדומה ומחיקת כל העדויות לקשר ההיסטורי העמוק של עם ישראל לארץ ישראל. כשמסתכלים על כל המערכה הזו ועל התמונה השלמה, ברור שישראל צריכה להבין מול מה היא עומדת. כשהפלסטינים הפרו פה כל סעיף משמעותי בהסכם, גם מכריזים שהם לא מחויבים, מבחינה משפטית טהורה, יש פה הצדקה מוחלטת למדינת ישראל לסגת מההסכם הזה. ומכיוון שאסור להשאיר ריק – צריך לבטל את אוסלו, כי הוא מביא אותנו למציאות מסוכנת, לאיום קיומי, רוב אזרחי המדינה מבינים את זה אחרי ה-7 באוקטובר – רק צריך לעשות את זה כשיש לנו תוכנית חלופית בת-קיימה שאומרת שיש לנו החלת ריבונות, שיש שליטה ביטחונית מלאה בכל השטח ויש מדיניות ברורה מה עושים ביום שאחרי עם כל השטח. לא לבטל ולהשאיר ריק. גם אוסלו מעגן את הזכות של ישראל לספק ביטחון כולל להתיישבות ולכלל אזרחי ישראל, במסגרת של אוסלו צריך להבטיח ביטחון כולל. התפיסה של גדר, של טכנולוגיה, של הסדרים מדיניים יספקו את הביטחון, אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו מבינים שזה לא עובד וכדי לשמור על הביטחון חייבים לשמור על השטח הפתוח שמחייבת נוכחות קבועה בשטח. אם הצבא לא מסוגל לעשות את זה, צריך לעלות בשיטה הציונית הישנה, להקים התיישבות, שתשמר את האחיזה היהודית בשטח ובכך להבטיח ביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> מוריה מיכאלי: << דובר >> היה צריך להיות מכון מחקר אוסלו שיבין את הכשלים הברורים והאינהרנטיים בהסכמים עצמם שמביאים אותנו לנקודה הזאת. איך האיחוד האירופי והאו"ם מעורבים בניגוד להסכמים? את כל ההפרות. אי-אפשר לספור רק את האנשים שנרצחו בגלל הנשקים שעברו לצד השני. פיגועי אוסלו, אי-אפשר להתעלם מה-7 באוקטובר, זה חלק מאותה קונספציה, זה חלק מהסכמי אוסלו, אבל גם ילדה בת חמש וחצי כשהיא מתעוררת מסיוט שמחבלים חודרים הביתה, זה גם נפגעי הסכמי אוסלו. אנחנו צריכים לבדוק את הכשלים שהביאו אותנו לכתוב את הסכמי אוסלו ואת הכשלים שמביאים אותנו להמשיך לנהוג כאילו יש הסכמים ויש עם מי לדבר. אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות תחת האשליה של אוסלו ואת כל זה אנחנו יכולים לשנות בצעדים מעשיים מעכשיו ואילך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן. << דובר >> אסף רוסט: << דובר >> בוקר טוב, שמי אסף רוסט, סמנכ"ל בארגון "שומרים על הנצח" שעוסקת בפיתוח ושימור עתיקות ביהודה ושומרון. אני אתייחס להפרות בתחום הארכאולוגיה והמורשת, שהם סיבת שיבתנו דווקא לארץ הזאת ומאבקנו דווקא על האדמה הזאת. הסכם אוסלו בתחום הארכאולוגיה והמורשת היה יחסית מפורט ויסודי, להבדיל מתחומים אחרים. הדורות הבאים יסתכלו בתמיהה על 30 השנים האלה שבהם נהרסו אתרי המורשת והסכמי אוסלו לא יוכלו לשמש תירוץ למה הפקרנו את המורשת שלנו. העברנו נייר מדיניות ומצגת ואפשר לראות בה שהרשות הפלסטינית משמידה באופן שיטתי, יסודי ומערכתי את אתרי המורשת וזה נוסף על מקרים שהם מפקירים לידי שודדים שאנחנו עוצרים באופן יום-יומי. אתמול הכריזו ברשות הפלסטינית על הקמת מסגד בשטח בריכות שלמה. הם טוענים שהוא אתר פלסטיני וככזה הם מתכוונים לבנות עליו מסגד. האתר הוא מרשים ומדהים ביופיו ומעבר למה שיש מעל הקרקע שהוא בקנה מידה עולמי, יש מתחת לקרקע אמות מים שפעלו 2,000 שנה ועדיין פועלות. ברור שהקמת מסגד על השטח הזה, לא תשאיר מהן הרבה. התקבלה החלטה נכונה בקבינט על הרחבת האכיפה גם לשטחי אכיפה A ו-B, אבל בפועל ההחלטה הזו כמעט ולא מבוצעת. השינוי בשטח הוא מאוד מינימלי, כפי שאפשר לראות בהקמת אותו מסגד. אנחנו מנסים לשמור על הכללים, בניגוד ליריב שלנו שלא מרגיש מחויב לכללים. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לעבור מהגנה להתקפה, להפסיק לשחק לפי הכללים שהיריב לא מכיר. כמו שלאחר 7 באוקטובר הוקם הקו הצהוב כדי להגן על היישובים בדרום ובצפון, אנחנו חייבים לפעול גם כאן כדי להציל את המורשת שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אברהם בנימין, תנועת רגבים. << דובר >> אברהם בנימין: << דובר >> (הצגת מצגת) בוקר טוב בתמונות כאן אפשר לראות את כל ההקשרים של היבטי קרקע-סביבה, מצד ימין יישוב ישראלי, מצד שמאל שטח B, כפר, מחצבה לא חוקית וכמובן קו האופק מחולון בואכה נתניה. בתנועת רגבים אנחנו עוסקים שנים רבות במחקרים בנושאי קרקע וסביבה. הקונספציה של אוסלו הייתה כזו שמדינת ישראל החליטה שהיא לא צריכה את העול הזה והעדיפה לתת לערבים ביהודה ושומרון לטפל בעצמם מבחינת הביטחון ולא לפנות את הזבל של רמאללה. נדבר על ביטחון, צבא ותכנון ונראה מה שהסכמי אוסלו עשו בתחומים האלה. כמה ציטוטים קצרים ומאירי עיניים – "המשטרה הפלסטינית תילחם בחמאס בלי בצלם בלי בג"ץ ובלי אימהות נגד שתיקה." –ציטוט מפורסם של יצחק רבין, זיכרונו לברכה. מעט ציטוטים מנספחי הסכמי אוסלו – "שהצד הפלסטיני יבטיח ששום עבודות בנייה בקרבת היישובים והאתרים הצבאיים לא יגררמו נזק, פגיעה או השפעה שלילית וכולי". "יהיה תיאום על ניהול המים". מהסכמי Y על השמורה ההסכמית – "הצד הפלסטיני יודע שקצה השטח יוגדר שטחים ירוקים או שמורות טבע ויפעלו בהתאם לסטנדרטים מדעיים המבוססים בשמורה ההסכמית", שהיא כחצי משטח ארץ רצועת עזה, 170 אלף דונם, יהיו אלפי מבנים לא חוקיים ופגיעה קטסטרופלית במדבר יהודה. ואולי הציטוטים החשובים עוד יותר כיצד התייחסו להסכמי אוסלו בצד השני – "ההסכם הזה אינו נחשב בעיניי יותר מההסכם שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש." – יאסר ערפאת בנאום יוהנסבורג המפורסם ב-1994. וגם ממשיכו אבו מאזן – "ישראל עשתה את השגיאה הגדולה ביותר בתולדותיה כאשר חתמה על הסכם אוסלו. באוסלו לקחנו אדמה בלי תמורה וסוגיות השלב הסופי נשארו פתוחות". את מה שנשאר פתוח חקרנו בהיבטים הבאים ראשית, הוצאנו מחקר בחודשים האחרונים, שנקרא "הכתובת על חומת יריחו". חומת יריחו, הוא שם המבצע של חמאס של טבח 7 באוקטובר. המחקר בדק את התמורות שחלו בכוח המזוין של הרשות הפלסטינית מהסכמי אוסלו ועד ימינו, דרך הפריזמה שנקראת כוונה, אמצעי ויכולת. מבחינת יכולת, הרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון שלה הקימו יחידות מיוחדות שלא נכללו בהגדרות המוגדרות מראש של שיטור לצרכים אזרחיים. בין אם זו יחידה 101, שהשם שלה מוכר לנו היטב מההיסטוריה שלנו, יחידת פשיטה מהירה, יחידת עטלף שמתמחה בלחימה בחשיכה, מבצעים בחתימה נמוכה. באוסלו דובר על 12 אלף שוטרים ביהודה ושומרון, אנחנו רואים שהיום הרשות הפלסטינית מבצעת אימונים בשני מסלולים. האחד, המסלול הירוק, בפיקוח מערבי ומצד שני, יש הרבה אימונים שהרשות הפלסטינית מבצעת בפקיסטן, ברוסיה, בדרום אפריקה ועוד, אימונים צבאיים לכל דבר ועניין – אימוני פיקוד ושליטה, לוחמה, אימוני שריון, אימוני צלילה, אימוני צניחה. כל הדברים האלו מעידים על פעילות להקמה של צבא מזוין. ליקטנו כמה ציטוטים שמשדרים את הכוונה של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. בכל יום שישי, נשלחים סרטוני "שישי מבורך", כפי שהם מכונים בדפי הפייסבוק הרשמיים, עם חלומות על חיפה ועכו וצפת ובית שאן. ההתייחסות למפעל הציוני כולו, "הצהרת בלפור המקוללת, ההבטחה של זה שאינו הבעלים, המנדט הבריטי למי שאינו ראוי", כאשר מדובר עלינו. מבחינת האמצעי, בהסכמי אוסלו הוסכם על 12 אלף חמושים ביהודה ושומרון ועוד 18 אלף ברצועת עזה, למטרות שיטור אזרחי ושמירת הביטחון. היום מדובר על כ-65 אלף מקבלי משכורות. ההערכות נעות בין 35 אלף חמושים, לבין מספרים גבוהים מזה, רק ביהודה ושומרון. אין גורם רשמי שאומר מה המספרים האמיתיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עשינו דיון כזה, הוא היה חסוי מטבע הדברים ושמענו בפירוט. << דובר >> אברהם בנימין: << דובר >> אנחנו שמחים ומברכים שהדבר הזה נדון ועלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המספרים שצה"ל מכיר הוצגו פה בהרחבה. << דובר >> אברהם בנימין: << דובר >> אנחנו אספנו ממקורות מודיעין גלוי בלבד. יש גם שינוי באמצעי הלחימה, מעבר מנשק קל לשימוש במקלעים, נשקי צלפים, משוריינים, מטעני חבלה ועוד ונצרף לזה את כל נושא ההברחות מהגבול המזרחי. אפשר לראות שלא מדובר בכוח של שיטור, כי מבחינת סדר הכוח של כוחות השיטור ומנגנוני הביטחון, זה מספרים בין הגבוהים בעולם ביחס של שוטר-אזרח. אפשר לראות במצגת את ציר הזמן של הפרות ההסכמים של הרשות הפלסטינית, מ-1993, דרך השותפות של מנגנוני הביטחון בפעילות לחימה נגד מדינת ישראל ונגד צה"ל, במנהרות הכותל, באינתיפאדה השנייה וכולי. היום מדובר על צבא שהוא סדיר למחצה, מאומן ומוכשר. מבחינת המספרים, הם מדאיגים ובוודאי לא עולים בקנה אחד עם מה שהוסכם. אנחנו חוקרים את ההשפעות הסביבתיות, יחד עם עמותת "ירוק עכשיו". המחקר שלנו מלמד שכ-1,300 אנשים מדי שנה מתים כתוצאה מזיהום אוויר שמקורו ביהודה ושומרון. יש מעל 500 אתרי פסולת פיראטיים, רובם בשטחי C. הפגיעה של מפגעים וזיהומים חוצי גבולות היא אדירה והדבר הזה קשור לאוסלו, כי ברגע שהקו הירוק התייצב כחיץ, הרשות הפלסטינית עושה ככל העולה על רוחה. הנושא המדאיג יותר, זה כל מה שקשור לנושא של שפיכת ביוב. זה מחקר שנמצא עדיין בעבודה וטרם פרסמנו, אנחנו חושפים היום לראשונה את השקף הזה. 65% מאוכלוסיית הרשות הפלסטינית לא מחוברת לתשתית ביוב ו-80% מהשפכים הפלסטינים מוזרמים לסביבה ללא טיפול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ערכנו דיון בנושא הזה ונציגי המנהל האזרחי הציגו שגם במקומות שהמדינה השקיעה עשרות מיליונים כדי לחבר אותם לביוב, הם לא הסכימו. הם ניתקו את הצינור שמחבר אותם לביוב. << דובר >> אברהם בנימין: << דובר >> יש גם מתקני טיהור שפכים שמדינת ישראל הקימה ועד היום לא התחברו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלא התחברו או שהם הרסו אותם. << דובר >> אברהם בנימין: << דובר >> אפשר לראות במצגת איפה יושב כל הזיהום הזה. הקטעים הכחולים הם התיישבות ישראלית, שגם בה יש מעט מקומות שלא מחוברים עדיין לתשתית ביוב. כל הקטעים האדומים, שמהווים את מוקדי הזיהום יושבים על אקוויפר ההר, גם על האגן המזרחי וגם על האגן המערבי. ההשלכות האלה הן דרמטיות. הוועדה המשותפת לא מתכנסת כסדרה והפגיעה הסביבתית היא איומה לכלל תושבי ישראל ולעתיד של הדורות הבאים. דיברנו על תוכנית פיאד, שהיא התוכנית להשתלטות לא חוקית וחד-צדדית על שטחי C. יש תוכנית חדשה של הרשות הפלסטינית, שנקראת תוכנית פלסטין 2050. זו תוכנית-אב משולבת שגובה לאורך כחמש שנים, היא אושרה בספטמבר 2025 והוקמה ועדה של תשעה משרדי ממשלה ברשות הפלסטינית במטרה ליישם אותה. התוכנית מקיפה את כל אדמת פלסטין, הכוללת את הגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה ואת המסדרון המקשר ביניהם. התוכנית היום מדברת גם על ירושלים. במצגת מופיעה מפה בה ניתן לראות מה הדברים הללו כוללים. אפשר לראות תכנון של חמישה שדות תעופה, מסילת רכבת שעוברת ביישובים ישראלים קיימים, תכנון ערים חדשות. כל התכנון הזה לא מתחשב בהתיישבות הישראלית. אני מצטט מתוך התוכנית, "התוכנית מתפרשת עד לשנת 2050, תוך התחשבות בגידול האוכלוסין, בשיבתם של הפלסטינים העקורים ומתן מענה לצרכים העתידיים בתשתיות ושירותים". המפה הזאת כוללת שכבות רבות ואפשר לראות את כל התוכנית באופן מפורט והיא כוללת חיבור לרצועת עזה. אין פה שום שאלה לגבי מעמדה של מדינת ישראל ובטח לא של ההתיישבות ביהודה ושומרון. כל אוסלו הוא כיסוי לתוכנית השלבים של הרשות הפלסטינית ולכן, בבואנו להסתכל על הסכמי אוסלו, אנחנו חייבים להסתכל למציאות בעיניים. אנחנו צריכים להבין את האמצעי, הכוונה והיכולת של האויב שנמצא מולנו. צריך להבין שהסכם אוסלו הוא לא הפתרון, אלא ראשית הצירים של הבעיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. נעבור לאלוף משנה להט שמש, סגן ראש המנהל האזרחי. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אין לי בעיה להתייחס לשאלות של אדוני. מבחינה מתודולוגית, נכון שהדיון יתנהל כמו שמופיע במצע. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> נשלח אליכם מצע מעודכן, ירד החלק הביטחוני, לבקשתכם. << דובר >> להט שמש: << דובר >> לפני התייחסות המנהל האזרחי וגורמי צה"ל, נכון שתהיה דירקטיבת הדרג המדיני מול ההפרות. לאחר מכן, הפעילות של המנהל האזרחי מול ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו קודם רוצים לדעת מה המציאות בשטח. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני אשמח להתייחס לכל שאלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כתבנו לכם מצע מפורט, הוא נשלח לפני מספר שבועות. אנחנו רוצים נתונים. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא יודע להתייחס לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המנהל האזרחי אסף נתונים בנוגע להפרות של הרשות הפלסטינית? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא יכול להתייחס לזה בצורה הזו, מבלי שתהיה לי התייחסות מה ההפרות שאני צריך להתייחס אליהן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר >> להט שמש: << דובר >> המנהל האזרחי הוא לא הגורם המוסמך לקבוע מה הפרשנות של הסכם מדיני. יש מקרים שבהם - - - אני לא יודע להתייחס לדיון, אני מתנצל, אני אעביר את זה לממונים עליי. הבנתי את המצע של הדיון בצורה כרונולוגית, דרקטיבת הדרג המדיני אל מול ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דילגת על סעיף 1, שהוא "סקירת סך ההפרות המהותיות של הסכמי אוסלו או הסכמים אחרים שנחתמו עם ישראל על-ידי הרשות הפלסטינית ובכלל זה, עסקאות מקרקעין" - - - << דובר >> להט שמש: << דובר >> זה לא הסעיף שהתבקשתי להתייחס אליו לפי מצע הדיון. במצע הדיון צה"ל ומתפ"ש, יסקרו את הפעילות של מדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא בוחרים את מי משרד הביטחון שולח. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> - - - שהנציג היחיד שיהיה זה נציג מתפ"ש, זו בקשתכם. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא רוצה להתווכח, אני רוצה לשרת את עבודת הוועדה נאמנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה לא פקיד זוטר. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אם אדוני ירצה לצאת להפסקה, אני אסביר את עמדתי ואני בטוח שהוא יסכים איתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא אדם פרטי. אני יושב כאן כנציג ממשלת ישראל. אני מפקח על הממשלה. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני חלק מהרשות המבצעת, אני מייצג את צה"ל, את מתפ"ש ואת המנהל האזרחי, אבל אני לא יודע לדבר בשם הדרג המדיני. יש גורמים אחרים מוסמכים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מפקחת על ממשלת ישראל. אנחנו שולחים לממשלה מצע לדיון והיא בוחרת את מי היא שולחת לכאן כדי לתת תשובות לדרג שאמור לפקח עליהם. שלחו אותך. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני חלק מהרשות המבצעת וכפוף גם לדרג המדיני, אני מתנצל, אך אני לא מייצג את ממשלת ישראל ולא יודע להתייחס לדברים בעניינים של דרג מדיני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם שלחו אותך בשביל המצע הזה, אתה צריך להתייחס למצע הזה. אני לא מצפה ממך לתת תשובות לגבי הדרג המדיני. אם שלחו אותך, מישהו צריך לתת תשובות למצע. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> הגורמים בשטח הם אלה שאמורים לעדכן את הדרג המדיני על הפרות בשטח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם קיבלתם הנחיה לעשות את זה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מתי? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא בטוח שאני אמור להציג פה את עמדת הדרג המדיני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מי שהגיע לכאן לתת תשובות על המצע שביקשנו. << דובר >> להט שמש: << דובר >> יש לי תשובות לתת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה התשובות? << דובר >> להט שמש: << דובר >> מה השאלות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שכתוב במצע. אם הגעת לפה בלי תשובות למצע, בשביל מה הגעת? << דובר >> אסף דורון: << דובר >> הדירקטיבה, אם אתה רוצה לנהל אותה, זה מול המשרד ששלח אותך והמשרד ששלח אותך הכיר את המצע ומצא לנכון שאתה רלוונטי. << דובר >> להט שמש: << דובר >> זו שאלה מהותית. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אם צריך לפתור את זה מאחורי הקלעים, תפתרו את זה לפני הדיון. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני יכול להתייחס ולהציג נתונים עובדתיים, רק תגידו לי בקשר למה. << דובר >> אסף דורון: << דובר >> אני יודע מה כתוב במצע ומה סדר הדברים שכתובים במצע וניהלתי שיח עם הלשכה של שר הביטחון ונאמר בצורה ברורה וחדה שאתם הנציגים. ההתייחסות להפרות, אם בכלל צריכה לבוא מכם. << דובר >> להט שמש: << דובר >> לפי המצע, הדרג המדיני צריך להציג מה ההפרות ואני אתייחס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פרשנות משפטית להפרות של הסכם אוסלו, האם יש דרג משפטי שביקש לייצר פרשנות האם יש הפרות או אין הפרות? << דובר >> להט שמש: << דובר >> הסמכות לפרש הסכם מדיני של הדרג המדיני, היא לא על המחלקה המשפטית או על המחלקה או הבין-לאומית במשרד המשפטים וגם לא של יועמ"ש איו"ש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה קרה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא יודע. אני מאמין שבצורה כזו או אחרת, כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם כמנהל האזרחי קיבלתם הוראה מהדרג המדיני לבחון את ההפרות לפי הפרשנות המשפטית שאמורה להגיע מהם? << דובר >> להט שמש: << דובר >> מנהל אזרחי לא עושה בחינה משפטית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא בחינה משפטית. בשטח, מישהו צריך לבדוק. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני מבקש שאלות קונקרטיות, שאני אוכל להתייחס אליהן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה תכננת להגיד בדיון? << דובר >> להט שמש: << דובר >> יש מקרים שבהם הדרג המדיני קבע, כאן יש הפרה של ההסכם, אני יודע להגיד במקרים האלה מה נעשה בשטח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלחנו מצע ברור, מצע מפורט. מנהל הוועדה עמד בקשר עם משרד הביטחון, אנחנו לא מקבלים שום תשובות. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני מוכן לענות לשאלות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קיבלת מצע לדיון. << דובר >> להט שמש: << דובר >> המצע כולל נושאים, לא הפרות. שאדוני יגיד לי מה ההפרות. כתוב שהמל"ל יציגו את דירקטיבת הדרג המדיני. אני יודע להתייחס להחלטות הממשלה שבהן הדרג המדיני קבע מה ההפרות של הסכם הביניים. אני לא יודע להתייחס למקומות שבהם אני צריך לקבוע אם ההסדר הופר או לא, כי זה לא מה שהתבקשתי לעשות. אני צריך לסקור את הפעילות של מדינת ישראל מול אותן הפרות. מה ההפרות שאדוני מבקש שאני אתייחס אליהן? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם יש הפרות בסעיפים שמפורטים כאן? האם יש הפרות שאתה מכיר בתחום עסקאות מקרקעין? << דובר >> להט שמש: << דובר >> הדרג המדיני התייחס לזה והוא קבע שיש והוא הנחה. אני יודע גם מה הוא הנחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההפרות ומה הדרג המדיני הנחה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני קצין בצה"ל שמקפיד על ביטחון מידע. לא במנדט שלי להציג את עמדת הדרג המדיני. אני אומר שהדרג המדיני קבע שבהיבט הזה יש הפרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההפרה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אם הסיווג של הדיון ירד לבלמ"ס, מי שנכון שיתייחס לזה, זה הדרג המדיני. אני לא רוצה להיות במצב שבו אני מציג פרטים שאולי לא מסווגים, או כן מסווגים. אין לי שום בעיה להתייחס ולמסור לאדוני מה בדיוק אמר הדרג המדיני בהקשר הספציפי של מקרקעין. הדבר היחיד שצריך שיקרה בדיון, שיהיה נציג של הדרג המדיני שיאשר להציג את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ורד, בואי נשמע. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> התשובה שלי דומה. גם אנחנו לא קיבלנו מראש את ההפרות שרוצים שנתייחס אליהן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קיבלתם את המצע. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> המצע כולל רשימה של נושאים, הוא לא כולל רשימה של הפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ביקשנו לדעת אם יש בהם הפרות. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> זה לא מה שנאמר וזה לא מה שהובן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסעיף 1, מה חשבתם שהוועדה מבקשת לדעת בדיון? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אתם ביקשתם דירקטיבה של הדרג המדיני אל מול הפרות בתחומים האלה. לא הוצג למל"ל מה ההפרות שאתם מבקשים התייחסות לגביהן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ביקשנו לקבל את ההפרות. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> "סקירת סך ההפרות המהותיות של הסכם אוסלו או הסכמים אחרים שנחתמו עם ישראל על-ידי הרשות הפלסטינית ובכלל זה" - - - << דובר >> ורד פולק: << דובר >> זה לא המצע שיש לי. נציג של המל"ל מהלשכה דיבר עם הוועדה לפני והבהיר לה את הנקודה הזאת. אנחנו קיבלנו מצע שכתוב בו שיש הפרות בשורה של נושאים, לא כתוב מה ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ביקשנו את סקירת סך ההפרות. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם את מוכנה שלהט יציג את הרשימה של ההפרות? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אין לי סמכות לדבר כזה. ברמה העקרונית, יש דירקטיבות של הדרג המדיני שהן בסיווג בלמ"ס ויש דירקטיבות של הדרג המדיני שהן מסווגות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשאנחנו ביקשנו את הדיון הזה, נאמר למנהל הוועדה שרק סעיף הפרות ביטחוניות צריך להיות מסווג ולכן, הורדנו את הסעיף הזה. אני דורש לקבל עכשיו את הדברים שביקשנו. אנחנו הוועדה המפקחת, יש כאן הסכם שנחתם לפני 30 שנה, לא נעשה על זה דיון עד היום ואנחנו רוצים לדעת את המינימום של מה עשיתם ולכל הפחות, תנו אישור למי שמחזיק את המידע להציג אותו לוועדה. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני מגיעה לכאן עם העמדה שראש המל"ל אישר להציג פה. יותר מזה אני לא יכולה להציג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה העמדה שראש המל"ל אישר להציג פה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> שהמל"ל לא קיבל מראש את המידע לגבי ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עד היום? 30 שנה המל"ל לא קיבל מידע לגבי ההפרות של הסכם אוסלו? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לא. לגבי השאלה הקונקרטית הזו. אמרו שיש דיון שבו תוצגנה ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה לא נאמר. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> התייחסות של הדרג המדיני להפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי אמור להציג את ההפרות? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אמרנו למנהל הוועדה שעד רגע זה, אנחנו לא יודעים מי אמור להציג את ההפרות. אצלנו אין מעקב של ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אצלכם אין מעקב על ההפרות? אתם הדרג המדיני. מי אמור לעשות מעקב על ההפרות במדינת ישראל? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> יש גורמים רבים שמתעסקים בנושא של ההפרות. זה מגיע לדרג המדיני, יש דירקטיבות. חלק מהן חסויות, חלק מהן פומביות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המנהל האזרחי אומר אנחנו עושים מה שהדרג המדיני אומר לנו. הדרג המדיני קובע את ההפרה ואז המנהל האזרחי הולך ובודק. אני מנסה להבין את המתודולוגיה, מי אמור לעשות את זה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> מי שבדרך כלל קובע אם יש הפרה, זה גורמים משפטיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל הסכם שמדינת ישראל חתם עליו, מי הגורם שאמור לבחון אם ההסכם מתקיים או לא? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אנחנו זומנו לדיון שבו נאמר שיוצגו הפרות, לא נאמר לנו מי יציג. לכן, מהלשכה של המל"ל אמרו קודם לכן, כולל היום בבוקר, שאין לנו אפשרות לדבר על דירקטיבות, כשאנחנו לא יודעים על איזו הפרה מדובר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי האדם במדינת ישראל שבודק אם יש הפרות בהסכמים שהמדינה חתמה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני לא יודעת לענות על זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי יודע לענות על זה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> יכול להיות שהמל"ל אחראי, אני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות שאף אחד לא אחראי? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני לא יודעת להגיד לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם המנהל האזרחי אומר שהדרג המדיני אחראי ואת אומרת שאתם לא - - - << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני אמרתי שאני לא יודעת לענות על השאלה הזו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי כן יודע לענות? לא זימנו אותך, זימנו את המל"ל. את רוצה לצאת לבדוק את זה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> יש גורמים שמתעסקים בסוגיה הזו שלא נמצאים בארץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הסכם שהמדינה חתמה, מי אמור לבדוק אם הוא מתקיים? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> יש לשכה משפטית של המל"ל, יש לשכה משפטית של משרד החוץ, יש לשכה משפטית של משרד המשפטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הלשכה המשפטית של המל"ל אמור לבדוק אם הסכמים מתקיימים? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני לא יודעת. כי אני לא מתעסקת בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך את מי לשאול? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני יכולה לחזור ללשכה ולשאול. אני לא אענה לך תשובה שאני לא יודעת אותה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אותך שלחו. אני לא בחרתי את מי המל"ל ישלח לדיון. שלחו אותך לדיון על הפרת הסכמים, בלי שאת יודעת מי אמור לבדוק את הפרת ההסכמים? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אתה צודק. אבל אני לא יכולה לשנות את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להט, מה אתה יכול להגיד לנו? נציג משרד הביטחון, בבקשה. << דובר >> ישי קמלמן: << דובר >> בהיבט המדיני, המל"ל צריך להגיד ובהיבט הביצועי, בשטח, המנהל. אמרנו ללשכה מלכתחילה שהמתפ"ש אמור לייצג את משרד הביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להבנתכם, מי הגורם שאמור לפקח על הסכמים מדיניים? << דובר >> ישי קמלמן: << דובר >> משרד המשפטים, החטיבה הרלוונטית במשרד החוץ והמל"ל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם אמורים לבוא ולקבל רשימת שאלות, מכתב, האם סעיפים מסוימים בהסכם קוימו או לא? אין מישהו במדינת ישראל זה לבדוק אם ההסכם מתקיים? << דובר >> להט שמש: << דובר >> נכנסנו לדיון שהוא לא המהות. << דובר >> אליהו ליבי: << דובר >> השאלה אם אתם מבינים שהמחירים שמשלמים אזרחי ישראל זה דם הילדים שלנו. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני מפקד יותר מ-20 שנה בצה"ל, גם אני איבדתי חיילים, אני יודע מה המחיר. יש פה משהו - - - << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אי-אפשר לתת תשובות על משהו שאנחנו לא - - - << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני מקפיד מאוד לשמור על המסגרת של לובש המדים ככל הניתן. האחריות להציג את תמונת המצב בשטח, לצורך העניין, היא שלי. הקביעה האם המצב בשטח מהווה או לא מהווה הפרה של הסכם מדיני היא של הדרג המדיני. יש מקרים, גם מהעת האחרונה, שהדרג המדיני אמר על סמך הנתונים שהוצגו לו שיש הפרה. יכול להיות שיש מקרים נוספים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך זה עובד? << דובר >> להט שמש: << דובר >> יש שיח תמיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם הדרג המדיני אומר תבדקו אם יש הפרה ואתם בודקים? או שאתה מגיע ואומר תראו יש פה הפרה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> לפעמים גם וגם. אני כפוף גם לשר הביטחון וגם לשר הנוסף במשרד הביטחון וזה שיח שמתקיים כל הזמן. לפי בקשה, לפי יוזמה, לפי הצגת מצב. הדרג המדיני הוא זה שקובע - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לכם עבודה שאתם בודקים אם יש הפרות? איך זה עובד? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני בודק ובוחן את הפעילות בכל אחד מהתחומים שמפורטים בהסכם. אני עוקב אחרי כל הדברים האלה. כמו בהערכות מצב, כמו בדוחות, כמו במסמכים, אני מעלה את זה לדרג המדיני. יכול להיות שיש מקומות שבהם הדרג המדיני ירצה לקבוע שיש הפרה והוא עוד לא עשה זאת. יכול להיות שיש מקרים שהוא החליט שלא מדובר בהפרה. יש מקרים שהוא קבע שמדובר בהפרה. אין לי בעיה לדבר עליהם. אני הבנתי שהמסגרת היא שבמקומות שבהם נקבע שיש הפרה של הסכם מדיני, אני אספר מה עשינו. זה מתחיל ממני וחוזר אליי, לפעמים בעזרה של גורמים נוספים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מנסה להבין איך זה עובד בפועל. אתה עוקב אחרי כל הדברים ואתה לא מסמן מה לדעתך הפרה או לא הפרה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני חושב ששנינו מבינים היטב איך הדבר נעשה בפועל. ההסכם מולנו, אני לא הפרשן המוסמך שלו. אני עוקב אחרי סוגיות שקשורות במקרקעין או בנושאים אחרים. הדרג הצבאי הוא לא הגורם שיגדיר מה תוקפו של הסדר מדיני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קורה מצב שבו אתם מכינים מסמך שאומר שיש כאן הפרות ופונים לדרג המדיני שיחליט אם מדובר בהפרות או לא וינחה מה לעשות? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני פחות איכנס לסוגיות של איך הדברים האלה מנוסחים. במידה מסוימת, כן. כך זה עובד. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> בדקתי מול האדם שנמצא בחו"ל ונאמר לי שהמעקב אחר ההפרות הוא לא של הדרג המדיני, אלא של הדרג המדיני, אלא של גורמי השטח, בדגש על המנהל האזרחי. << דובר >> להט שמש: << דובר >> לכן, המדיניות היא זו שתגדיר לי איפה יש הפרות. אני עוקב לפני ואני מבצע אחרי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את יכולה לשאול אותו אם הוא נותן הנחיות למנהל האזרחי לבדוק אם יש הפרות? << דובר >> להט שמש: << דובר >> במקום שנקבע שיש הפרות, אני יודע להציג את הנתונים, מה עשינו ביחס לאותן הפרות. חסרה חוליה אחת בדיון והיא, שהדרג המדיני יציג את ההפרות. אני לא רוצה להיות זה שמציג החלטת ממשלה או החלטת קבינט במסגרת דיון פתוח. אם הדרג המדיני יבוא ויציג את החלטות הדרג המדיני, אני אוכל להתייחס אליהן. זה לא תפקידי ואני לא רוצה לחרוג. אני הצעתי שתי חלופות, שיגיע מי שמוסמך להציג פה את הנחיות הדרג המדיני, או שהדיון יהיה דיון מסווג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש משהו שפורסם בתקשורת ובכל במה, הקבינט החליט שיש הפרות בכל הנוגע לארכיאולוגיה. מה נעשה בנושא הזה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא יודע מה פורסם או לא פורסם בתקשורת. אם תינתן לי האפשרות להציג את הנושא הזה, אני אתייחס אליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממי אתה צריך לקבל אישור להציג אותו? << דובר >> להט שמש: << דובר >> הדרג המדיני, או לחלופין, דיון מסווג. אני יודע להתייחס לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יודע להגיד כמה הפרות, או שגם את זה אתה לא יכול להגיד? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אין לי נתון לגבי מספר ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למי יש את הנתון הזה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> זה אמור להיות אצלי. אבל זה לא מה שבאתי להציג. כתוב במצב "סקירת הפעילות של מדינת ישראל אל מול אותן הפרות". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כתוב "סקירת סך ההפרות". << דובר >> להט שמש: << דובר >> לא אליי. "צה"ל ומתפ"ש – סקירת הפעילות של מדינת ישראל מול אותן הפרות". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סעיף 1 של סקירת סך ההפרות המהותית, אתם הבנתם שזה לא אצלכם, המל"ל הבין שזה לא אצלם וכנראה שזה לא אצל אף אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם כתוב בסעיף אחר, ספציפית מתפ"ש וצה"ל, שזה אני, תפקידך בדיון סקירת הפעילות של מדינת ישראל אל מול אותן הפרות, אני אדע להציג לוועדה מה פעולות האכיפה שביצעתי אל מול אותן הפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> במצע יש סעיף אחד. "סקירת סך ההפרות המהותיות של הסכם אוסלו או הסכמים אחרים שנחתמו אל מול ישראל על-ידי הרשות הפלסטינית". << דובר >> להט שמש: << דובר >> אם היה כתוב ספציפית שזה מופנה לצה"ל או מתפ"ש, אני מבטיח לאדוני שהיינו מדברים עם מזכירות הוועדה מראש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מזכירות הוועדה דיברה עם משרד הביטחון, משרד הביטחון אמר שהוא יציג את סך ההפרות. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אדוני קורא את המצג כמוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד הביטחון ביקש להוריד את ההפרות הביטחוניות, כדי שהדיון ירד לסיווג בלמ"ס. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אם כתוב בסעיף קונקרטי שאני נדרש להציג פעילות של מדינת ישראל אל מול אותן הפרות, זו המשימה שלי בדיון. יש לי נתונים בנוגע למה שהתבקשתי להציג בדיון. אין לי שום בעיה להציג אותם. בשביל זה באתי לוועדה, בשביל זה התכוננתי לדיון. << דובר >> יהושע שרמן: << דובר >> אני מציע שתהפכו את הדיון לחסוי, לאור חשיבות העניין, שמדובר בדיני נפשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלתי את מנהל הוועדה, יש לנו בעיה טכנית. צריך פרוטוקול בסיווג. << דובר >> יהושע שרמן: << דובר >> אני מהדיון הזה יוצא מודאג. יושבים פה בוועדת משנה של חוץ וביטחון, יושב כאן נציג של המנהל האזרחי שלא אומר מילה, נמצאת פה נציגת המל"ל שלא אומרת מילה. מדאיג מאוד, כואב מאוד. << דובר >> נדיה מטר: << דובר >> עשו לנו פיגוע היום. לא רוצים לתקוף את אוסלו ולכן, קיבלו הנחיה לא לדבר. כך אנחנו מרגישים. << דובר >> להט שמש: << דובר >> יכול להיות שיש בעיה במסגור של הדיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הבעיה במסגור של הדיון? << דובר >> אליהו ליבי: << דובר >> הבעיה שמדינת ישראל ממשיכה עם ההסכם האווילי הזה 30 שנה, ואף אחד לא בודק את ההפרות מכל כיוון שהוא, שהם דם ילדינו. פי חמש מרצועת עזה בשליטה גיאוגרפית ובהפקרות מוחלטת. מדינת ישראל לא בודקת, לא מפקחת, לא על כמות הנשקים, כלום. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני מבינה את מה שאתה אומר. הבעיה פה זה לא התכנים. יש גורמים במדינת ישראל שעושה את העבודה. לדיון הזה אנחנו הוזמנו וגם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי עושה את העבודה? אנחנו מבקשים לקבל מסמך שכולל סקירה של ההפרות, אני לא מכיר גורם אחר שיכול לעשות את זה חוץ ממשרד הביטחון והמל"ל. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לפני הדיון אמרו לכם שלא היה ברור מהמצע מי אמור להציג את ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא יודעים. תגידו לנו עכשיו מי אמור להציג את ההפרות. מי הגורם שצריך לפנות אליו כדי שיציג את ההפרות? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני פניתי לגורם שאמון על זה והוא נמצא כרגע בנסיעת עבודה בחו"ל. הוא אמר שזו הדינמיקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הדינמיקה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אנחנו לא נמצאים בשטח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את יכולה להעלות אותו בטלפון? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שאתם לא מכבדים את הוועדה. << דובר >> אברהם בנימין: << דובר >> אדוני יושב-הראש, יושבים כאן נציגי החברה האזרחית ומציפים שורה של כשלים, אחד אחרי השני, זה משקף את תמונת המצב. לאורך שנים ארגוני החברה האזרחית צועקים בנושאי ביטחון וסביבה ובנייה לא חוקית ופגיעה בארכיאולוגיה ומורשת ופה יושבים נציגי ממשלה וכל אחד מגלגל את הכדור לשני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תגידו לנו מי הגורם, נזמן עוד לדיון. למי אנחנו צריכים להפנות את השאלה? << דובר >> להט שמש: << דובר >> משרד ראש הממשלה, המחלקה הבין-לאומית במשרד המשפטים ומשרד החוץ, אחד מהגורמים האלה, אם לא שלושתם. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> מי נמצא בשטח? - - - << דובר >> יהושע שרמן: << דובר >> הנתונים על ההפרות הם חסויים? << דובר >> להט שמש: << דובר >> לא. << דובר >> יהושע שרמן: << דובר >> למה אי-אפשר להתייחס לנתונים? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני יכול להתייחס לנתונים, אני לא יכול להתייחס למה הן ההפרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הן ההפרות זה חסוי? << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני לא יודע. לא במנדט שלי להגיד - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תשובת המנהל האזרחי שהגורם הרלוונטי הוא המל"ל, נכון? << דובר >> להט שמש: << דובר >> יש לי מסמך שאומר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מל"ל, מי הגורם במדינת ישראל שאמור להציג את סקירת סך ההפרות המהותיות של הסכם אוסלו? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אני אחזור עם תשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלחו אותך לדיון שעוסק בהפרות המהותיות של הסכם אוסלו ואת לא יודעת מי הגורם שאמור להשיב על השאלה הזאת? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אתה רוצה שאני אשקר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. לא נעשה אצלכם שיח לפני הדיון? שלחו אותך לדיון בלי שאת יודעת על מה הדיון? - - - זה מבזה את הוועדה ומבזה את הכנסת - - - את יכולה לבדוק מי הגורם המוסמך לענות על השאלות האלה? אנחנו נמתין. << דובר >> להט שמש: << דובר >> אני אשמח להסביר לאדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נצא להפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 09:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חזרנו לדיון. הגיע חבר הכנסת אביחי בוארון. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מתנצל על ההגעה בשלהי הדיון. אני אדבר גם כתושב יהודה ושומרון ב-30 השנים האחרונות וגם כמי שחווה את נחת זרועה של הרשות הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ורואה את ההתנהלות הבעייתית של מדינת ישראל, בדגש על מתפ"ש והמנהל האזרחי מול הרשות הפלסטינית ושלוחותיה. הקמנו את היישוב עמיחי לפני שמונה שנים, כמפוני היישוב עמונה, בעקבות החלטות ממשלה שהתקבלו. הדבר הראשון שהתמודדנו איתו, זה הקמה של עיירה חדשה על הקו הכחול של עמיחי. יש את ועדת התכנון העליונה, ועדה עליונה אזרחית, שלא התכנסה כבר עשרות שנים, היא הוועדה המשותפת שהייתה אמורה לדון בהקמת תשתיות של הרשות הפלסטינית או של ישראל. הרשות הפלסטינית לא מגיעה וממשיכה להקים תשתיות בשטח, מקומות יישוב חדשים בשטח. אני מדבר על המענה האזרחי. ברמה האזרחית, הרשות הפלסטינית משתלטת על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, מקימה תשתיות חדשות, מערכות כבישים, מחברת את זה לתשתיות נוספות, בכל יהודה ושומרון. עושה את זה בלי לכנס את הוועדה העליונה האזרחית, בהפרה בוטה של הסכמי אוסלו. ישראל וגורמי האכיפה לא מגיבים. הייתי מצפה ממתפ"ש, להוביל עם המנהל האזרחי מערכה כוללת, שמפרקת את התשתיות האלה, שמפרקת את מערכות הכבישים האלה. אם צריך, נגיש את כל החומר המודיעיני, עם כל תצלומי האוויר האפשריים. מדובר במערכות כבישים עצומות בגודלן, ששולטות בשטח אדיר ומפרקות את ישראל משליטה אפקטיבית במרחב. יצא דוח משרד מודיעין ביוני 2021 שמדבר על התופעה הזאת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו חייבים להתחיל את הדיון הבא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> צריכה לצאת קריאה מהוועדה הזו למתפ"ש לפרק את כל התשתיות האלה שנוגדות באופן מוחלט את הסכמי אוסלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. גברתי מהמל"ל, חזרת עם תשובה? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לא קיבלתי עדיין תשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דיברת עם אנשים וגם הם לא ידעו? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> לא קיבלתי עדיין תשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בהלם מוחלט ומזועזע מאוד. לא תיארתי לעצמי שאין גורם במדינת ישראל שמפקח על הדבר הזה, לא תיארתי לעצמי שאין מישהו שישב והחליט לבדוק, אחרי 30 שנה, אם הצד השני מקיים את ההסכם או שלא מקיים את ההסכם. חשבתי שנקבל רשימה, נתווכח מה כן, מה לא, אבל כשאנחנו מגיעים לכאן, והגורמים שנשלחו על-ידי הממשלה ועל-ידי המערכות השונות בתוך המדינה, שאמורים לפקח על ההסכם, לא עושים את זה – זה מחדל. אנחנו המדינה היחידה בעולם שחותמת על הסכמים ולא הולכת לבדוק אם הצד השני מקיים אותם. זה לא ייתכן וזה עולה בחיי אדם. יושבים כאן אבות שכולים, אנשים שאיבדו את היקר להם מכול, כי הצד השני מפר הסכמים ואנחנו אפילו לא בודקים, אפילו לא יודעים מי הגורם שאמור לבדוק. אנחנו נמצאים במצב שבו אין מישהו שאומר שהוא זה שבודק את זה. המל"ל ומשרד הביטחון אומרים שהם לא יודעים מי אמור לבדוק את הדבר הזה. הפשע הזה שנחתם לפני 30 שנה חייב להיגמר מהמון סיבות, אבל קודם כל, זה שאפילו אצלנו אף אחד לא בדק אם מפרים אותו בצד השני, כשכל גורמי החברה האזרחית מציגים פה אין-סוף הפרות. אני מצפה להבא, בבקשה תכבדו את הכנסת, אנחנו באים לפקח על הדרג המדיני. אנחנו נבחרי ציבור, כשאנחנו שולחים מצע לדיון, אנחנו מצפים לקבל תשובות רשמיות. זה לא ענין אישי. אני מבטיח לכם שאנחנו לא הולכים לעזוב את הדבר הזה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:57. << סיום >>