פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 43 ועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 09/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 18 מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה ועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות יום חמישי, כ"ד בתמוז התשפ"ו (9 ביולי 2026), שעה 09:30 סדר היום: << נושא >> הצגת התוכנית הלאומית להאצת הבינה המלאכותית בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר מוזמנים: תא"ל במיל' ארז אסקל – ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, משרד ראש הממשלה ד"ר אריאל סובלמן – יועץ בכיר לענייני תשתיות, המטה הלאומי לבינה מלאכותית, משרד ראש הממשלה הילה חלילי – סמנכ"ל אסטרטגיה, המטה הלאומי לבינה מלאכותית, משרד ראש הממשלה נועה אקר – מנהלת מחלקת אסטרטגיה, משרד העבודה מירב זרביב – סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך עו"ד יוסף גדליהו – מנהל תחום בכיר בינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דן אייל – סגן ראש האגף לפיתוח מערכות מושתתות ענן, משרד הביטחון אילן פלוס – שגריר, מתאם מדיניות טכנולוגיות, משרד החוץ גיא מור – סמנכ"ל, רשות האסדרה אליאב נורי – ראש מרכז המתודולוגיה, מערך הסייבר הלאומי יעל מזוז הרפז – סמנכ"לית מדיניות, רשות החדשנות ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי איתן ישראלי – ראש מטה ליו"ר הרשות, רשות החשמל סיגל גבע – מנהלת יישומים רוחביים ואינטרנט, מינהל התכנון ד"ר אופיר פינטו – סמנכ"ל תכנון ומחקר, שירות התעסוקה הישראלי, משרד הכלכלה גל תמיר – מנהל תחום מדיניות דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי אפרת בכר נתנאל – מנכ"לית, מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית עמיחי גרינוולד – מנהל קשרי ממשל ורגולציה, אינטל איילת שפייר – מנהלת מדיניות ציבורית, אמזון עו"ד מיכל שריג כדורי – מנהלת קשרי ממשל, וויקס ופורום חברות הצמיחה נועה לפלר – דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי מינהל, גוגל יהודה בן יעקב – מנהל מדיניות ציבורית, חברת Meta ישראל ענבר כהן – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית מיכל זכריה – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית אלי פרנק – יו"ר, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל משתתפים באמצעים מקוונים: אביתר פרץ – סגן בכיר לחשב הכללי, דאטה, חדשנות ודיגיטל, משרד האוצר יעקב (גידי) עציון – מוביל מרכז המחשוב למחקר בינה מלאכותית, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת התכנית הלאומית להאצת הבינה המלאכותית בישראל 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני שמחה מאוד לפתוח הבוקר דיון בנושא חשוב מאוד שבעיניי הוא בשורה שצריך לתמוך בה ולקדם אותה. ב-16 ביוני התקבלה החלטת ממשלה שקודמה על ידי המטה הלאומי הבינה מלאכותית. מדובר בהחלטה רחבת היקף שהייתה צריכה להיות מקודמת ועוברת כהחלטת ממשלה כבר לפני שנים. זו החלטת ממשלה בנושא שבעיניי הוא נושא של ביטחון לאומי ואסטרטגי ונראה את זה היום. אני רוצה להסיר את הכובע שלי כחברת כנסת ולדבר רגע כמי שהייתה יושבת-ראש הרשות לחשמל. אחרי 7 באוקטובר ראינו את אמברגו הנשק ואת ניתוקי העננים שנעשו על ידי מיקרוסופט כלפי 8200. כל נושא ביטחון תשתיות, בין אם אלה תשתיות פיזיות או טכניות, חוסן ויתירות הפכו לנושאים של ביטחון לאומי – מעבר לזה שהוא ישמור על מעמדה האסטרטגי והכלכלי של מדינת ישראל. כשאני הייתי שרת הטכנולוגיה בשנת 2021 היינו פסע מלאמץ תוכנית לאומית בבינה מלאכותית – אני והשר איווט ליברמן. אני מודה ומתוודה שהמהפכה של הבינה המלאכותית וחוות השרתים לא הייתה במרכז כמו היום. אבל התחלנו לעבוד על הון אנושי עם הרבה מאוד תקציב אבל הדבר הזה לצערי לא צלח כי יצאנו לבחירות. לפני שנעביר את השרביט לארז אסקל ולאנשי המטה לבינה מלאכותית אני רוצה לצטט מדו"ח ועדת נגל שהיה המנוע של העבודה הזאת באוגוסט 2025. אני מסכימה עם כל מילה שנאמרה בו ובעיקר עם המשפט שאומר "המחיר של המשך אי-פעולה בתחום הבינה המלאכותית יהיה כבד מאוד הן במונחים כלכליים והן בעוצמה לאומית". כמובן גם דו"ח מבקר המדינה שהגיע אחר כך דן בזה. לכן אני מאוד שמחה על הדיון החשוב הזה בימיה האחרונים של הכנסת הזו. אני שמחה שאנחנו מתעסקים במשהו חשוב ולא בדברים אחרים שבעיניי פחות חשובים. יציג ראש המטה לבינה מלאכותית, תת-אלוף במילואים ארז אסקל. איתנו גם ד"ר אריאל סובלמן, יועץ בכיר במטה בנושא תשתיות טכנולוגיות וגם שותפים בדרך מהממשלה מתחומי האנרגיה, התעסוקה, החינוך, האסטרטגיה והבין-לאומי. רבים הגיעו לכאן היום ורבים נרשמו לדיבור. אני מקווה שגם נשמע את השוק הפרטי. הבנתי שיש לנו כאן שתי תלמידות ממועצת התלמידים הארצית. זה דיון מאוד חשוב שנוגע לעתיד של כולנו וגם לכם. אני לא רוצה לבזבז את הזמן. ארז תודה שבאת. דחינו את הדיון כדי לוודא ששניכם פה ושאתם יכולים. בבקשה הבמה שלך להציג את ההחלטה. אני גם ביקשתי שתציג את החזון שלך בהנחה שהכול קורה כמו שאתה היית רוצה שיקרה. בוא נראה איך אנחנו כאן יכולים לעזור לדברים להתממש. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> ראשית, תודה ליושבת-הראש חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אנחנו כאן בנציגות עם ד"ר אריאל סובלמן שאחראי אצלנו על עולם פיתוח התשתיות העתידיות והילה חלילי סמנכ"ל לענייני אנרגיה. המטה הוקם בעקבות ועדת נגל על ידי ראש הממשלה. לפני כחצי שנה אני התחלתי ורוב הצוות הגיע בשלושת החודשים האחרונים. אנחנו פחות מ-20 אנשים והכוונה היא להישאר בגודל הזה. תפקידנו הוא להאיץ זאת ככל האפשר כמו שפתחה יושבת-הראש כדי להביא את ישראל למקום הנכון בהקשר של בינה מלאכותית. מאז הקמתנו עברו מספר החלטות ואנחנו גם עוסקים בחוקים. ההחלטה ראשונה הייתה ההחלטה על הקמת המטה והסמכויות שלו תחת משרד ראש הממשלה. ההחלטה השנייה הייתה על תוכנית עבודה לשנת 2026 כולל תקציב משמעותי שמאפשר לנו לנוע קדימה. ההחלטה האחרונה היא ההחלטה על כיוונים אסטרטגיים והתוכנית האסטרטגית הלאומית שעברה לאחרונה, בעקבותיה עבדנו עם כל משרדי הממשלה שכרגע פותחים צוותים שאמורים לסיים עד סוף שנה את עבודתם ומהם לגזור תוכנית רב-שנתית מתוקצבת סביב תקציב 2027 – במהרה בימינו. העבודה עם משרדי הממשלה היא עבודה מדהימה. אנחנו עובדים עם כל מי שרלוונטי במשרדי האוצר, החוץ, הכלכלה, החינוך, המשפטים, האנרגיה, העבודה ורשות החדשנות. אנחנו בקשר טוב מאוד עם מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי. אנחנו לא מחליפים ודאי אף אחד מהם. האחריות על האצת משרדי ממשלה ועל מערך שירות המדינה הוא באחריות מערך הדיגיטל ובשיתוף פעולה מצוין איתם. אנחנו, תפקידנו להאיץ ברמה הלאומית ומייד אפרט איך אנחנו רואים את הדברים. חשוב לפתוח בכך. אני מציג כרגע את הכיוונים האסטרטגיים והתוכנית הפרטנית תוצג בקרוב אחרי העבודה של הצוותים הרב-משרדיים. אני לא מתכוון להסביר מה זו בינה מלאכותית או מה חשיבותה – בטח לא לפורום הרחב הזה ואני מאוד שמח על הימצאותו כאן. אני מתייחס לחשיבות הבינה המלאכותית. יש לנו שני יעדים מרכזיים. האחד הוא יעד אסטרטגי גאו-פוליטיקה. הגאו-פוליטיקה העולמית משתנה לחלוטין בעקבות הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית היא הנפט החדש. אמרתי זה במספר הזדמנויות. הנפט הזה הוא נפט יציר אדם. נפט יציר אדם הוא - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה זהב, יהלומים. לבנות יש גם דוגמאות אחרות או משלים אחרים. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> הנפט החדש הזה הוא הזדמנות למדינת ישראל כי הוא יציר אדם. מה שיציר אדם לא גדל במדינת ישראל. משאבי הטבע שיש לנו הם משאבי הטבע שיש לנו. אבל זו הזדמנות אדירה לעזור למדינת ישראל בהיבט הגאו-פוליטיקה ואנחנו צריכים לקחת את זה לקצה. בהקשר הזה, בינה מלאכותית היא אמצעי ולא מטרה. כך גם במשימה השנייה שלי, הבינה מלאכותית היא אמצעי ולא מטרה. אנחנו רוצים לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל. כשאני אומר איכות חיים אני מדבר על מאסלו, ביטחון, חינוך, תחבורה, בריאות וכו'. זו הסיבה שאנחנו קמים בבוקר. אנחנו מבינים שהמועדון של הבינה המלאכותית מתעצב והוא גם הולך ונסגר. מדינת ישראל צריכה להיות במועדון הזה והיא צריכה להיכנס לעמדת הובלה במועדון הזה – לא רק להיות בו. זו המטרה שהוצבה בפנינו. ישבנו וחשבנו לעומק מה היתרון התחרותי שאנחנו מביאים כמדינת ישראל לבינה המלאכותית. הרי אתם פוגשים אני מניח כל יום בעיתונות מספרים מאוד גדולים – 300 מיליארד דולר מדינה כזו השקיעה או 500 מיליארד מדינה אחרת השקיעה לטובת מדע עם בינה מלאכותית. אלו לא מספרים שמדינת ישראל יכולה לשים והיא גם לא צריכה. כולם מדברים על המשאבים האדירים ומדינות בוחנות את עצמן. אני פחות מתרגש באיזו קומה אנחנו בכל מדד שהוא כי זה מאוד תלוי איך אתה מסתכל על כל מדד. אבל המדדים ברובם מתרכזים בסוגיית הכמות ובסוגיית המשאבים – כמה אנרגיה יש לך, כמה מאיצים יש לך ומה גודל המודל שאתה מפעיל. זה חלק משמעותי מהסיפור ותכף נסביר מה אנחנו חושבים על מדינת ישראל במובן הזה. אבל אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה ויכולה להוביל במרחבים הללו. אנחנו מסתכלים על המרחבים הללו ומה אנחנו צריכים כדי להוביל בתחומים אחרים. יותר כמאפשרים מאשר כמשימה. יצאנו למסע ארוך עם גורמים רבים מאוד והתייעצנו בלי סוף כדי להבין מה היתרון התחרותי של ישראל ואיך אנחנו נכנסים להובלה בבינה המלאכותית. ספר שמאוד השפיע עליי הוא ספרו של פיטר ת'יל מאפס לאחד. הוא אומר לא לנסות להתחרות בכולם בשוק באותו הדבר. צריך לחפש מה היתרון שמביא אותי בבידול מאוד מוחלט. לא רק הוא אומר את זה אלא מן הסתם כולם מכירים את זה שאתה חושב שיש לך כפתור שמאלי ולא ימני, ושאתה מאוד ייחודי וזה לא נכון. בתור התחלה אנחנו לא רוצים לשקר לעצמנו אלא אנחנו רוצים לדייק לעצמנו מה מדינת ישראל מביאה למגרש הזה. אנחנו סימנו הזדמנות. בשבוע שעבר כשהיינו בארצות הברית הצגנו את זה במושג אמריקאי שנקרא Lived AI. כולם מדברים על מהפכת הבינה המלאכותית כמהפכה הגדולה ביותר בשנים האחרונות. הטענה שלי היא שמהפכת הבינה המלאכותית עוד לא התממשה. כולם זזים בכיסא כי הבוקר הסתכלנו על מתכון לסינבון בלי סוכר ב-GPT. אבל אני טוען שהמהפכה הזו עוד לא התממשה בעולם האמיתי. אני יודע את זה כי המורה של הבן שלי היא אותה המורה וסופרמרקט הוא אותו סופרמרקט וגם הרכב שלי לא מאוד שונה מהרכב של אבא שלי מלפני 30 שנה. בחדר הזה כרגע אין הרבה מאוד בינה מלאכותית. יש לנו קצת מחשבים אבל אני לא רואה את הבינה המלאכותית כרגע. לכן המהפכה הזו עוד לא התממשה. השאלה ששאלנו את עצמנו היא למה היא עוד לא התממשה. יש כמה סיבות לעניין הזה ואנחנו חושבים שרוב הסיבות נמצאות במרחב ההזדמנות של מדינת ישראל. סיבה אחת היא לאו דווקא במרכז ההזדמנות שלנו אבל יש בה מרכיבים שאנחנו צריכים לעבוד בהם. המודלים הם עדיין לא מספיק איכותיים. אי אפשר לסמוך עדיין על המודלים הגדולים של הבינה המלאכותית שיביאו את התוצאה הבטוחה, הנכונה והמדויקת ב-100%. אפשר להגיד שזה מ-LLM ל-AGI. AGI זו מילה של יח"צ אבל בכל זאת נכון לדבר על מודל שאפשר לסמוך עליו ולעשות איתו משימות אמיתיות בעולם. אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע בהון אנושי רלוונטי. אני לא יודע כמה אתם יודעים אבל רבים מאוד מהמודלים הגדולים ביותר והטובים ביותר – אולי הטוב ביותר אבל לא אתן פה ציונים לחברות – מפותחים בישראל גם ואולי אפילו ליבתם מפותחת בישראל. אנחנו צריכים להשקיע רבות בהון האנושי. אני עדיין חושב שמדינת ישראל לא תהיה זו שתביא את הבינה המלאכותית הבא. אנחנו לא מכוונים לשם. אבל יכול להיות שהמודלים הבאים לא יהיו המודלים הגדולים. המודלים שצריכים לפגוש את החיים עצמם ואת העולם האמיתי הם דווקא מודלים שלא מלמדים אותי סינית וגם מכינים לי קפה אלא הם יותר מדויקים למשימות יותר מדויקות וקונקרטיות. כשאתה מדבר על מדויק וקונקרטי מדינת ישראל יודעת להיכנס למגרש הזה בצורה הטובה. ראה ערך חברות שיש לנו כבר היום שיודעות לעשות מודלים מאוד טובים בסייבר, בוויז'ואל וכו'. יש כמה חברות כאלה בישראל. זו הסוגיה הראשונה. הסוגיה השנייה שוודאי נמצאת באופן מאוד משמעותי במדינת ישראל ובאיכויות שלה קשורה לכך שהמודלים לא מספיק בטוחים או בכלל כל שרשרת הערך של הבינה המלאכותית לא מספיק בטוחה. אנשים חוששים מהיבט הסייבר. ראינו מה קרה במלחמה באמירויות. לכן בנושא הבטיחות מדינת ישראל יודעת להיות שחקן מאוד מרכזי. דיברנו על זה בשבועות האחרונות כשהסתובבנו בעולם. כולם מבינים שכשמדברים על הגנה וסייבר ועל החיבור באופן כללי בין הגנה לבין בינה מלאכותית מדינת ישראל היא אחד השחקנים הגדולים בעולם. כוונתנו למקסם את זה. אנחנו מתכננים לפתוח מעבדות יחד עם רשות הסייבר הלאומית ועם מערכת הביטחון על שלושה מרחבים בתוך הסייבר והבינה המלאכותית. הראשון הוא סייבר עבור בינה מלאכותית – איך אנחנו מבטיחים שרשרת אספקה בטוחה ואיך אנחנו מוודאים שהמודלים לא מוטים. לא מוטים מעצם פעולתם אלא שמישהו לא שיחק עם המודל או שינה פרמטרים. זה עניין מאוד מרכזי ואנחנו רוצים לרכז את זה במעבדה. המרחב השני הוא הבינה המלאכותית בשירות הסייבר ואיך מגינים על תשתיות לאומיות משמעותיות בעידן של בינה מלאכותיות הווה אומר בעידן שבו לכל ילד יש יכולת לתקיפה בסייבר. זה אירוע מאוד מאתגר ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו שמים לעולם מצע איך לטפל בזה. המרכיב השלישי הוא מרכיב שמטריד את העולם היום ושעומד להקצין מאוד – בטח אותנו כמדינת ישראל בסוגיית האנטישמיות – וזו סוגיית ה-Deep Fake. בעניין הזה אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מצליחים לייצר איזשהו האב שמביא בשורות לעולם. כולם מאוד מוטרדים בצדק מהעניין הזה מן הסתם. כשאני מדבר על החיבור בין סייבר לבין בינה מלאכותית יש שיתוף פעולה בין כולם מתוך הבנה שזה אחד המרחבים שמונעים מהבינה המלאכותית להיכנס לעולם ומדינת ישראל בהחלט יודעת להביא בשורות משמעותיות במרחב הזה. העניין השלישי הוא עניין של יישום. אם מסתכלים על המהפכות התעשייתיות הקודמות – למרות שאני טוען שמהפכת הבינה המלאכותית היא לא המהפכה התעשייתית הרביעית אלא מהפכת הכתב השנייה – רואים שחלפו עשרות שנים מהרגע שהטכנולוגיה נוצרה ועד שהיא השפיעה באופן דרמטי על העולם. למנוע הבעירה לקח כמעט 70 שנה כדי להיות בלב מלחמת העולם השנייה. יישום לוקח זמן ואנחנו רוצים לנסות לעשות את זה הרבה יותר מהר. אנחנו בעידן בו הפיתוח הוא הרבה יותר מהיר ואנחנו חושבים שהפוטנציאל החיובי של הבינה המלאכותית על העולם הוא כזה שחבל לחכות עשרות שנים. לטענתי מדינת ישראל יודעת ליישם בצורה מאוד טובה ומהירה תוך לקיחת סיכונים ועקב האופי המיוחד הישראלי. אין לנו בעיה לקום וליפול ואנחנו רואים בטעות ובכישלון כחלק מתהליך בנייה. אנחנו צריכים לנצל את זה. אנחנו רוצים שמדינת ישראל תוביל בעולם בו הבינה המלאכותית פוגשת את החיים עצמם ואת בעיות החיים. בעניין הזה אני מביא ניסיון רב מיחידות טכנולוגיות בצה"ל. הפתרונות הגדולים והמשמעותיים שהבאנו לעולם לא הגיעו כי ישבנו סביב שולחנות עגולים וחשבנו מה הדור הבא של הסייבר חלל אלא כי היו לנו בעיות טקטיות-מבצעיות שהיינו חייבים לפתור ופשוט פתרנו אותן. פתרנו אותן בדרכים כל כך משמעותיות שכל העולם אחרי זה אימץ את הטכנולוגיות למרות שבהרבה מאוד מעבדות ניסו לפתח טכנולוגיות כאלו. הדרך של מדינת ישראל לפתור בעיות היא לייצר בעיות ואנחנו יודעים לייצר בעיות. נראה לי שהשולחן כולו יסכים על כך. יחד עם הרבה גורמים כאן ישבנו וחשבנו ועוד לא סיימנו את התהליך. יש לנו את הכותרות הגדולות אבל עכשיו אנחנו עובדים על הבעיות הקונקרטיות. לקחנו את הבעיות הגדולות של מדינת ישראל בהסתכלות ארוכות טווח פנימה. אלה בעיות לא רק של מדינת ישראל אלא בעיות גם של העולם כמו הזדקנות מיטבית או גידול אוכלוסייה צפוי. ב-2040 מדברים על כך שבמדינת ישראל יהיו פי שניים תושבים ואני מקווה שכך יהיה. גלי העלייה נראים כך ואנחנו מאוד אופטימיים. מה קורה כשיש לי צפיפות אוכלוסין? צפיפות אוכלוסין זו לא בעיה של משרד ממשלתי אחד כי צפיפות אוכלוסין אומרת שיהיו בעיות פקקים ושצריך עיור חדש. פגשתי את אחד מראשי הערים. הוא אמר לי שעכשיו הוא עומד לבנות שני מגדלים ושאל מה הוא צריך לעשות אחרת? אלה בניינים שיהיו פה עשרות שנים קדימה. צריך עדיין חניון ענק כשיהיו רכבים אוטונומיים שיתופיים? צריך לבנות דאטה סנטר בבניין? יכול להיות שהמקרר צריך להיות בקיר החיצוני כי הוא יתמלא לבד. אני לא יודע. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו חושבים עליהם אבל את הבניין בונים היום. שאלות מהסוג הזה הן שאלות רלוונטיות כשמדברים על גידול אוכלוסייה. לא דיברתי עדיין על כמות המורים שחסרה היום ובטח כשיהיו לנו פי שניים תושבים ואזרחים או על כמות הרופאים. זה פוגש כמעט כל נושא קונקרטי בחיים עצמם. בחרנו שמונה נושאים ואנחנו פורטים בכל נושא בעיות מאוד קונקרטיות. אני לא רוצה לדבר על חינוך אלא אני רוצה לדבר על איך מלמדים מתמטיקה לכיתות ד'. אני לא רוצה לדבר על תחבורה אלא אני רוצה לדבר על כביש 6 בין 08:00 ל-09:00. אם לא נהיה קונקרטיים הפתרון לא יהיה קונקרטי. הרעיון הוא דרך חיכוך עם בעיה טקטית נפתח פתרונות עם פוטנציאל בקנה מידה גדול. אנחנו בהחלט מתכננים שכשאנחנו בוחרים בעיה או מתעדפים בעיה על פתרון, אנחנו נבחר בעיות שהבינה המלאכותית היא עם פוטנציאל גדול לפתרון ושהפוטנציאל לייצר הרחבה לבעיות נוספות הוא פוטנציאל גבוה. יש כאן שתי שאלות. השאלה הראשונה היא מה אני מתערב בשוק ואני מאמין בזה. קפיטליזם הביא את מדינת ישראל למקומות טובים ולא צריך שפקידים כמוני יניעו את מדינת ישראל. מה שמניע את מדינת ישראל זו הכלכלה שלה ומערכת הביטחון שלה – לא מטה של 20 אנשים. הרעיון הוא שאנחנו נהווה פלטפורמה עבור הכוחות של מדינת ישראל שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם בדרך שאנחנו חושבים שהיא נכונה. אנחנו פותחים מעבדות. זה מקום פיזי כמובן. במעבדות תהיה מתודולוגיה ויהיו אנשי טכנולוגיה שיתמכו את זה. אנחנו כמדינה ננגיש את מה שהמדינה צריכה להנגיש לו. קודם כול מחשוב שהוא אחד המחסומים המרכזיים היום לסטארט-אפים. בנוסף, דאטה. יש לנו דאטה לאומי, אנחנו לא מנצלים אותה ואנחנו לא מתייחסים אליה כאל נכס לאומי. אנחנו צריכים לסדר את זה תוך כבוד לסוגיות של פרטיות. יש מנגנונים ויש טכנולוגיות חדשות שצריכות להתממש כאן כמו אנונימיזציה והצפנה אמורפית. אנחנו צריכים למקסם עליהן כדי לייצר דאטה לאומי. כשאני אומר לייצר דאטה לאומי אני לא מתכוון לתרום אותו לעולם בשלב הזה. אני מתכוון לתרום אותו למי שהוא שייך ואלה תושבי מדינת ישראל. זה אומר שאנחנו צריכים להנגיש דאטה לאומי לאקדמיה ולחברות שה-IP שלהם נמצא בישראל. אנחנו צריכים לעזור למשק הישראלי למקסם את הנכס הזה. כאמור, ננגיש מחשוב, ננגיש דאטה והדבר החשוב ביותר, אנחנו ננגיש את הבעיה. אנחנו נזקק את הבעיה הזו עם כולם בצורה מאוד מדויקת. הרעיון הוא שהמדינה יכולה להגיד לחברה שאם חברה תפתח את המוצר – סביב קולות קוראים ואני פחות מתייחס למנגנון שנעבוד על זה עם רשות החדשנות כדי לדייק את זה – יש את המדינה כלקוח. מדינה כלקוח זו בהחלט מוטיבציה מאוד גבוהה לחברות כמו שהן מתארות לי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני יכולה להתערב בדיון? אני הייתי רוצה לקבל מידע במה החלטת הממשלה הזאת תעשה את כל הדברים האלה שכולנו יודעים ומכירים שצריך לעשות. זה לא חדש לנו שהבינה המלאכותית ומערכת החינוך לא במצב מיטבי, ושזרוע התעסוקה וכל המשק המקומי ייערך לתמורות – אנחנו נדבר על הדברים – או שנושא האנרגיה הוא חוד החנית של האתגר מבחינת ביסוס התעשייה. השאלה היא איך אתם תתגברו על הדברים האלה ומה החזון של התוכנית מבחינה פרקטית? האם אפשר להציג את הסעיפים ואת הכוונות של התוכנית? למשל בנושא הדאטה אני זוכרת את זה עוד מתקופתי כשרה. זה בסדר שכולנו יודעים את זה אבל בתי החולים שומרים את הדאטה לעצמם. כל קופת חולים חושבת שהנתונים הרפואיים של כל לקוח הם נכסים שלה כדי לקדם את המחקרים שלה. מבחינתי יש פה חסמים שדורשים התערבות ממשלה. אנחנו כופים את הדבר הזה ואנחנו יכולים לעשות שימוש אדיר בדאטה שלנו. אם אני יכולה לבקש שתציגו איך ההחלטה שהעברתם תוציא מהכוח אל הפועל דברים שאנחנו מדברים עליהם עשור ולא קורים. עכשיו כמו שבצדק רב אמרת אין יותר זמן לבזבז. אנחנו כבר בזמן פציעות מבחינת התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות שלנו. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני אתייחס לזה. חשוב לי להגיד ביושר - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני גם רוצה לשתף אותך שבוועדה הזו היה דיון על כל אחד מהנושאים האלה כמו על בינה מלאכותית וחינוך ועל בינה מלאכותית ואנרגיה. גם שם עברנו כברת דרך ממצב שהמדינה אומרת שבכלל אין אירוע והכול אותו דבר למצב שהיום מבינים שמערכת האנרגיה צריכה לתמוך באירוע הבינה המלאכותית וצריך לחשוב מחדש על הדברים. עשינו דיון בנושא תעסוקה ובינה מלאכותית. יש כאן את נועה ממשרד הכלכלה וגם את נציגי מוזאיק. דיברנו על הכול. השאלה שלי היא כי ההחלטה היא רחבת היקף. צריך להגיד את האמת שהמבחן האמיתי שלה יהיה התקצוב שלה ב-2027 בממשלה חדשה. אני רק פותחת את הדלת למשהו שאני חושבת שהוא חשוב ושהממשלה הבאה צריכה לתקצב אותו. אני אומרת את זה כבר לפני הסיכום. בוא תספר לנו איך אתם מתכוונים לעשות את זה ומה מבחינתך החזון בכל תחום ותחום. מה ההחלטה אומרת ואיך זה יקרה? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני נכנס קונקרטית. אני רוצה להשלים את התמונה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הבמה שלך והזמן שלך. אני לא אפריע. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני כבר אגיד ביושר – החלטת ממשלה לא תפתור את כל בעיות מדינת ישראל. שאלת למה אני מאוד אופטימי ואני אענה. יצאתי מהצבא ולא הכרתי מספיק את הממשלה. אני פוגש עובדי ציבור מדהימים בכל משרדי הממשלה שקמים בבוקר. אלה אנשים רציניים שרוצים לשנות ולעשות. לכן אני אופטימי ובטוח שנצליח. לא בגלל החלטה שכתובה איפשהו – חלילה לא מזלזל בזה – אלא כי כולם מבינים את מה שאמרת עכשיו שהגיע הזמן לעשות את זה. במסגרת הניתוח הקונקרטי שאנחנו עושים עכשיו – אני לא מתחמק – אנחנו נסמן מה הם הדברים שצריך לשנות בהם חקיקה ומה הם הדברים שצריך בהם החלטות ממשלה נוספות. בוודאי שזה לא ייגמר כאן. אבל ההחלטות הבאות לא יהיו על תמונה שלמה אלא יתחילו להיות מאוד קונקרטיות ורובן דיסציפלינריות. כלומר אם צריך לשנות משהו בתחום החינוך, זה יהיה עם משרד החינוך. עולם הדאטה הוא העולם המורכב היום במדינת ישראל. אני מסכים עם מה שאמרת. אנחנו מנסים לבוא היום בגישה טכנולוגית ולא בגישה של חקיקה. הטכנולוגיה היום יודעת לגשר על פערים שלא מצריכים שינויי חקיקה דרמטיים כמו בפרטיות. פגשתי מדינות שאין בהן חוקי פרטיות והן מתקדמות יותר מאיתנו אבל אני שמח לא להיות שם. אני חושב שהטכנולוגיה היום מאפשרת לאזן בין כל הערכים הללו. היא גם לא מצריכה מהגורמים לעבוד קשה מדי כדי להנגיש את המידע. העניין הוא לא מוטיבציה אלא זה מורכב מאוד לארגן את המידע ולהנגיש אותו. זו עבודה דרמטית. הטכנולוגיה היום יודעת לחפות על חלק מהבעיות האלו וזה הכיוון. אני אמשיך ואגע בזה פרטנית מול משרד והילה תרחיב. אני רוצה לדבר על התוצר של המעבדות כי יש בזה כמה דברים חשובים. בחרנו נושא קונקרטי, עכשיו נכנסו חברות ופתרו אותו. אבל מה קורה בקצה? יש לי פתרון מוטמע במדינת ישראל. הקצה של המעבדה הוא לא טכנולוגיה שיודעת ללמד מתמטיקה אלא הקצה הוא שמירב מטמיעה את זה במשרד החינוך בכיתות עצמן. התוצר השני הוא טכנולוגיה וה-IP של חברות ישראליות שיודעות אחרי זה לקחת את ה-IP ולמכור אותו. מבחינתי התוצר למדינת ישראל הוא חברות מצליחות שמשלמות מיסים במדינת ישראל. המרכיב השלישי הוא מרכיב הרגולציה והוא חשוב מאוד. בדרך כלל כשאני הולך לכנסים בעולם מדברים רק על הרגולציה. יש מדינות שנהנות לייצר רגולציה לשם רגולציה – אנחנו פחות. אנחנו נמצאים אולי בסוגיה הכי לא מוכרת שיכולה להיות. אנחנו בקרוב נפרסם – בשבועיים הקרובים אני מקווה – חוברת שתתרגם את החלטת הממשלה ותיתן כיוון למשרדי הממשלה ולצוותים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה זאת אומרת כיוון? איך זה ייראה? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> מה הכיוון. את המה אנחנו כותבים כי זה כבר אושר בהחלטת הממשלה ואת האיך הצוותים אמורים לעשות. ניקח לדוגמה את החינוך עם מירב. דיברנו על אוריינות בינה מלאכותית כנושא מרכזי ועל כך שהבינה המלאכותית חייב להיות בכל השכבות ובמיוחד בחטיבות הביניים. הצוות עם משרד החינוך צריך להסביר מה המשאבים, איך צריך להביא WIFI לכיתות ואיך צריך לקנות מחשב לכל ילד אחרת – אחרת זה לא יקרה. צריך לדבר קונקרטית מה המדינה צריכה לעשות מבחינת משאבים והחלטות כדי שזה יקרה. כמו שאמרת אנחנו לא רוצים להישאר בכותרת. כל משרד ומשרד ישב יחד איתנו ועם עוד גופים שתומכים בזה ושמכניסים את הסוגיות הטכנולוגיות. את זה צריך לעשות וזה מה שכבר נכתב. אנחנו עובדים מאוד קשה על איך לעשות את זה. אנחנו רוצים עד סוף השנה הזו ולקראת תקציב 2027 לסיים את תהליך האיך. תקציב 2027 לא אמור לתת תקציב ל-2027 אלא הוא אמור לתת תקציב חמש-שנתי כדי שזה יתממש ושיהיו בו KPIs ברורים. אנחנו לא מתכוונים להישאר בכותרות גדולות כי זה לא מעניין אף אחד מאיתנו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה אומר שיש חמישה חודשים כולל אוגוסט – שכעובדת מדינה לשעבר אני יודעת איך נראים משרדי הממשלה באוגוסט – לשבת ולתרגם את כל זה לטיוטות של פרק בחוק הסדרים עם סעיף של תקציב. אחרי זה גם צריך לשכנע ממשלה חדשה שצריכה להגיש את החוברת הזו עד דצמבר. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ממשלה שתהיה בנובמבר תצטרך להגיש את זה בדצמבר ולהעביר תקציב כזה במרס. זה אתגר ענק. נראה לי שאתם תצטרכו לתעדף את המשימות. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> כן, זה ברור. צריך גם להגיד שזה לא יתחיל באיזשהו יום מסוים. אנחנו עובדים עם המשרדים סביב החלטת הממשלה והם יודעים את הכיוונים. אנחנו כבר עוברים מהמצגות – בכוונה אין מצגות כי אני לא מאמין במצגות – לאקסל. המבחן של דצמבר הוא מבחן האקסל עם משימות ברורות שאפשר למדוד אותנו עליהן ואפשר לראות אם הצלחנו או לא. אנחנו נעמוד בפני הציבור ונגיד מה אנחנו יודעים לעשות ומה לא. אני חוזר לרגולציה ואומר שהרעיון שלנו הוא לעשות רגולציה רק בהקשר. פתחתי ואמרתי על החוברת כי בחוברת השורה הראשונה שאני כותב היא שזאת תוכנית שמסתכלת עשור קדימה ושבוודאות תשתנה בתוך שנה. זה עניין כל כך מורכב שאף אחד לא יודע לאן הוא הולך. אנחנו צריכים לייצר מצד אחד חץ כחול ברור שלשם הולכים ומצד שני גמישות גבוהה כדי להשתנות עם ההשתנות של העולם – ותהיה השתנות. לכן המטרה שלנו ברגולציה היא לייצר רגולציה רק בהקשר. כדי לייצר רגולציה בהקשר לא בונים רגולציה דרקונית כמו שנעשה לדוגמה באיחוד האירופאי – והיום הם מצטערים על כך – אלא סביב המעבדות וסביב בעיות קונקרטיות שניתקל בהן. נתקן את הרגולציה אל מול בעיה קונקרטית. הכוונה שנפתח חסמים או שנשים חסמים במקומות שאנחנו חושבים שצריך לשים בהם חסמים. אבל זה יהיה תמיד קונקרטי ולא תמצאו כאן בכוונה כותרות גדולות. התוצר השלישי של המעבדה הוא רגולציה. התוצר הרביעי גם קשור לאופי הישראלי ולקחנו אותו מהתלמוד. יש שאלות רבות מאוד וגדולות שהעולם עוסק בהן כרגע כמו סוגיות אתיות ומה מותר האדם מן המכונה. אלה סוגיות כבדות שכולם מדברים עליהן באוויר אבל אנחנו רוצים לדבר עליהם בהקשר. לכן למעבדות שלנו לא נכניס רק את מדעי המחשב והפקולטה להנדסה אלא גם את מדעי הרוח והחיים כדי לעסוק בשאלות האמיתיות והמהותיות לאן העולם הזה הולך ומה מדינת ישראל צריכה לעשות אחרת כדי לא להגיע למשברים. יש כאן את מכון מוזאיק שיודעים לדבר על זה לא פחות טוב ממני. אחד התוצרים שלנו הוא מאמרים ומחקרים בתחומים האלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני יכולה להכניס הערה בנושא הרגולציה והאתיקה? כמו שאתה יודע בתור שרה פרסמנו את כללי האתיקה הראשונים בנושא בינה מלאכותית. השר שהיה אחר כך אישר את זה וזאת הייתה התפיסה. זו תפיסה מתונה ולא התפיסה האירופאית. לפי התפיסה כל רגולטור לעצמו יחשוב אד הוק איזה רגולציות צריך כדי לאזן בין ההתפתחות של התעשייה לבין הצרכים האתיים. אבל ההחלטה הגדולה הזאת הפתיעה אותי בהיקף שלה. חשבתי שהמטה לבינה מלאכותית יעסוק בעיקר בתעשיית הבינה המלאכותית הישראלית, במעמדה ובתעשיית ההייטק בשבבים, בקוואנטום ולהיות חלק משרשרת הייצור. פתאום גלשתם לכל הנושא הפנים-מדינתי של היישום בפנים של תעסוקה, חינוך ועוד. אני שואלת את עצמי איפה הנושא האתי של הגנה על הילדים למשל? יש חקיקות שקיימות בעולם שמגינות על ילדים ועשינו על זה דיון בוועדה. אנחנו רואים שיש בעיות של תמיכה נפשית והתחברות לכלי בינה מלאכותית שגרמו להתאבדויות במקומות מסוימים. איך מערכת החינוך מתעסקת עם הדברים הללו? איך אנחנו מוודאים בטיחות של ילדים ברשת אל מול כלי בינה מלאכותית? זה היבט שלא ראיתי בחינוך והייתי שמחה שתידרשו אליו. מצד שני, מבחינת התפיסה שלך אתה לא חושב שהלכתם רחב מדי? האתגרים הם כל כך ענקיים בכל נקודה ובכל רגל. אני חשבתי שאתם תתעסקו בתעשיית ההייטק ואיך להעצים את ישראל כך שהיא תיכנס למועדון הסגור. אתה מבין את השאלה? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> כן, אני אענה עליה בצורה ברורה. לגבי סוגיית הבטיחות של הילדים אני אגיד שזה מטריד אותי. בספטמבר 2026 מתחילים ללמוד בכיתות ח' אוריינות בינה מלאכותית. ה-OECD הגדירו מה זו אוריינות בינה מלאכותית. חלק מאוד משמעותי בתוך זה הוא איך משתמשים בבינה המלאכותית בצורה בטוחה, איך מבינים מה מותר ואסור ואיפה הסכנות. מירב יכולה להתייחס לזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני חושבת, מירב, שיש מקום לשקול חקיקה ולהתחיל להכין אותה. אלה נושאים שבנפש. זה פיקוח נפש, ממה שהוצג לנו בוועדה. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> הרבה שואלים אותי אם הבינה המלאכותית היא טובה או רעה. אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה. בנוסף אנשים הם טובים הם רעים וטכנולוגיה היא טכנולוגיה. אפשר לעשות חקיקה ואני לא נגד זה. אבל אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע הרבה בחינוך. חינוך הוא לא רק לילדים אלא אנחנו צריכים גם לעזור לאוכלוסייה כמו אימא שלי שגם משתמשת בבינה מלאכותית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לאוכלוסיות שרגישות לסכנות הללו וזה לא רק ילדים. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> זה לגבי הרגולציה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה לגבי השאלה העקרונית שלי שאתם בתוך אירוע רחב מאוד? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> המשימה שאני קיבלתי מראש הממשלה היא להביא את מדינת ישראל לצמרת העולמית בבינה מלאכותית. הפרשנות שלי לזה היא לא רק כלכלית וטכנולוגית. כמו שהחברות יודעות להעיד, אנחנו עמוק בעסק איתן ואנחנו רואים את עצמנו כתומכים בהן. אני מודד את עצמי האם האזרח במדינת ישראל קיבל משהו יותר בריא, נכון וטוב בגלל הבינה המלאכותית או לא. אני לא יכול רק לעזור לחברות ולהביא להם מאיצים. בתחקיר שלי עם עצמי מול המראה בעוד חמש שנים אני אשאל את עצמי האם היו כאן תופעות חברתיות ואני אגיד לעצמי שעזרתי להייטק. אני לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה אם זה רק מה שאני אעשה. הממשלה קיבלה את זה לכן זה לא נשאר אצלי. זה לא תוכנית שלי אלא זו תוכנית של ממשלת ישראל. ממשלת ישראל אמרה שכשאנחנו אומרים שמדינת ישראל מובילה בבינה מלאכותית זה כולל את הערכים והאתיקה שקשורים לזה, השירות שהאזרח מקבל ממשרד הבריאות, החינוך והתחבורה וכן זה כולל את זה שההייטק הישראלי מתקדם. זו הכוונה שלו. אנחנו עושים את זה בהתייעצות עם ההייטק הישראלי. אנחנו מבקשים מהם להביא את המעבדות הללו ושיעזרו עם הקומפיוט, שיביאו לנו בעיות ושיעזרו לנו להיות לקוחות וכן שיעזרו לנו בעולם – ואנחנו עוזרים מאוד בעולם. כשאנחנו מבשרים לעולם שמדינת ישראל הולכת להוביל בסייבר ובבינה מלאכותית ובפתירת בעיות חיים אמיתיות, כל העולם אומר שאם אנחנו נפתור בעיות חיים אמיתיות הם רוצים להיות חלק מזה כולל משאבים. זה מה שהחברות צריכות שאני אביא להן. הן לא צריכים תיקי משקיע כי יש רשות חדשנות והיא יודעת לעשות את זה מצוין. אני יודע להביא להן לקוחות ואני יודע להביא להן כיוון. זה מה שהם רוצים מאיתנו כרגע בעיקר. הדבר השלישי שלא דיברתי עליו עד כה הוא בינה מלאכותית פיזיקלית. אנחנו חושבים שלמדינת ישראל יש יתרון – ראו ערך התעשיות הביטחוניות שלנו. אנחנו טובים בלקחת טכנולוגיה או תוכנה ולחבר אותה לפיזיקה של העולם. התעשיות הביטחוניות שלנו לא מייצרות כדורים ל-M16. הן מייצרות אינטגרציה בין תוכנה וטכנולוגיה מתקדמת לבין דברים פיזיים בעולם – מכיפת ברזל דרך F16 פשוט שהופך למשוכלל ודרך טיל מתקדם. זה היתרון הגדול שלנו. אני חוזר לשאלת היסוד למה הבינה המלאכותית עוד לא מיושמת בעולם. הטענה שלי היא שהבינה המלאכותית צריכה לצאת מהמחשב לעולם הפיזי. אנחנו חיים בעולם הפיזי ובו יש חיבור בין התוכנה לבין פיזיקה, רובוטיקה וסנסורים. ישראל מצטיינת בתחום הזה בעולם הביטחוני. אנחנו רוצים לקחת את זה לעולם האזרחי. יש לנו כל מיני רעיונות כמו לבנות עיר התנסות בה אפשר לנסות רובוטיקה בצורה מתקדמת ולהשתמש בסנסורים מתקדמים. יש לנו לא מעט חברות בתחום הזה ואפשר גם לקחת חברות בין-לאומיות שיפתחו כאן מרכזי פיתוח. אני שמח על כמה הכרזות שהיו בשבועות האחרונים על חברות שרוצות להגיע למדינת ישראל ולהיות 'האב' בתחום הזה. הבינה המלאכותית תגיע לעולם וישראל תעזור לה להיות בטוח יותר. ישראל תעזור לה לפגוש בעיות חיים אמיתיות ותעזור לה להיכנס לעולם הפיזי. אלו מרחבים שפוגשים יתרונות יחסיים שיש לנו כבר היום ואנחנו צריכים לדייק אותם בצורה נכונה. השוק יעשה את העבודה שלו נהדר. אנחנו נעזור לו במה שצריך. עד כאן אמרתי מה שאני חושב שדרכו נצליח להוביל. עכשיו שאלתך החשובה – איך עושים את זה ומה אני צריך לעשות כדי שזה יקרה. זו סוגיית המאפשרים. אנחנו מתייחסים לארבעה מרחבים שנדבר עליהם עכשיו. ההחלטה שמה כאן מספרים. היתרון הראשון הוא הון אנושי והוא היתרון המרכזי של ישראל. צריך לשפר ולשכלל אותו. אחריו סוגיות תשתיות, אנרגיה וקוואנטום – מייד אריאל ירחיב על זה. אחרי זה עניין הדאטה. אנחנו נדבר על מה אנחנו מתכננים לעשות בתחום הזה. אחרי כן יש עניינים של רגולציה ואתיקה. אנחנו נדבר על כל דבר. אתחיל בהון האנושי. כשאנחנו מדברים על הון אנושי אנחנו מתכוונים לכל שלבי החיים אבל קודם כל אנחנו מתכוונים לתלמידים. כמו שאמרתי מתחילים בכיתות ח' ומכאן אנחנו הולכים נתרחב. אני חושב שאוריינות בינה מלאכותית צריכה להתחיל בכיתה א'. יש כאן סוגיות כבדות שהצוות בהובלת משרד החינוך יצטרך להתמודד איתן, למשל איך מתמודדים עם כיתה שבה בינה מלאכותית מלמדת בינה מלאכותית. כשאני אומר אוריינות בינה מלאכותית, מי שילמד אותה היא הבינה המלאכותית. אני לא מצפה שכל המורים ידעו ללמד אוריינות בינה מלאכותית. אני חושב שיש למורים תפקיד מאוד חשוב בסוגיות הרכות שדיברנו עליהן קודם. אבל הבינה המלאכותית תלמד בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית בשלה היום ללמד אנגלית והשלב הבא הוא ללמד מדעים. יש צוות שיעסוק ויבחן איך עושים את הדברים הללו. השכבה השנייה היא הצבא. הצבא הוא מנוע מרכזי להייטק הישראלי ודווקא בתחום של הבינה המלאכותית הוא לא. אנחנו עובדים יחד עם מערכת הביטחון בתוכנית תלפיות, תוכניות ההצטיינות, ב-8200 וב-9900 כך שזה יביא לבסוף ליותר ביטחון וגם להון אנושי רלוונטי לתעשייה. המרכיב השלישי הוא האקדמיה. כבר באוקטובר 2026 נפתחו עוד עשר תוכניות חדשות לתואר ראשון ולתואר שני בבינה מלאכותית בישראל. לא היו תארים כאלה. ממדעי המחשב עשו הסבה והיום יש תוכניות לבינה מלאכותית ברוב האוניברסיטאות בארץ של תואר ראשון בבינה מלאכותית. אני מברך על כך. ות"ת ומל"ג עבדו על זה ארבעה חודשים. אין תואר שאפשר לסיים אותו בארבעה חודשים. השלב הבא הוא להביא מומחים ולפתח כאן יותר דוקטורטים ופוסט-דוקטורטים. שמנו תקציבים בתקציב 2026 ובתקציב 2027 כדי להחזיר לארץ מומחים. זו סוגיה שכולנו מבינים שהיא מרכזית. ראש ות"ת ואני מתוכננים לנסוע יחד לסן פרנסיסקו לשבת עם הישראלים כדי לשכנע אותם לחזור ביחד עם משאבים ופתיחת מעבדות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה נושא שלא מדובר בכלל בבניין הזה ולא בממשלה. אני הכנתי עבודה בנושא הזה. יש תופעה של בריחת מוחות לפי הנתונים של 2024-2023. אנחנו איבדנו כישרונות בכל התחומים במאזן הכולל לעומת שנים קודמות כמו רופאים, מהנדסים והייטקיסטים. כמות אנשים בהיקף של העיר גבעתיים עזבו את ישראל. אני חושבת שהרבה דברים ישפיעו על החזרה שלהם. אתם נוסעים ומשכנעים אקטיבית וזה חשוב מאוד. זה נושא אסטרטגי. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני מסכים. אנחנו עובדים בזה קשה מאוד. ביחד עם משרד הקליטה בנינו סל מכובד ויפה. השלב הבא הוא גם כן סוגיה מרכזית. אני מודה ומתוודה שפה אל מול שאר הדברים בהם אמרתי שיש לנו כיוון איך ליישם ואילו כאן זה לא ברור לנו מספיק. אנחנו שוברים את הראש ונשמח לשיתוף ציבור בעניין. אני חושב שהציבור הישראלי הוא מאוד סתגלתן. אנחנו יודעים להשתנות ואנחנו לא נבהלים משינויים. כל יום משהו כאן משתנה ואנחנו רגילים לכך. יש למדינת ישראל פוטנציאל להיות המדינה הראשונה שמייצרת Upskilling משמעותי לכל שוק העבודה שלה. יש במדינת ישראל כ-4 מיליון אנשים בשוק העבודה. אנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה מדינה שמצטיינת בהטמעת בינה מלאכותית. לדעתי יש עוד זמן להחלפה ולביטול שוק העבודה וכו' אבל בתור התחלה איך כל אחד עושה את העבודה שלו בצורה הרבה יותר אפקטיבית באמצעות בינה מלאכותית. אנחנו עובדים עם התאחדות התעשיינים, משרד העבודה, משרד הכלכלה ועם ארגונים נוספים אבל עוד אין לי פיצוח. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה יחד עם המעסיקים ולנצל את ההזדמנות של הבינה המלאכותית כדי שהתוצר הישראלי יהיה הרבה יותר אפקטיבי ואולי אנשים גם יעבדו בצורה נכונה יותר. הדבר השני הוא עולם התשתיות. אני רוצה לעבור לד"ר סובלמן כדי שירחיב מה אנחנו עושים במספרים. יש כאן הצהרות מאוד משמעותיות בראייתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גם בעיניי זה אחד מהנושאים החשובים והקריטיים. תכף נשמע בנושא את אנרגיה. אני חושבת שיש כאן אירוע גדול מאוד. הבינה המלאכותית והאנרגיה כרוכים זה בזה ונשמע את הדברים. בבקשה אריאל. זו נראה לי פעם ראשונה שאתה מציג כאן כעובד המטה. אתה לא ממש עובד מדינה אלא קבלן שכזה. אתה אחד הדוברים שתמיד הופעת פה ואני שמחה שעכשיו ביחד עם ארז אתם עושים את העבודה החשובה הזאת בנושא שאני יודעת שחשוב לך. בבקשה. << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> תודה, אני מעריך את זה מאוד. אנחנו יודעים שכדי לממש את כל הדברים בבינה המלאכותית שארז הציג יש פה גם מרכיב מאוד משמעותי של תשתיות. מהרבה בחינות החדר הזה והוועדה הזו הייתה חלק גדול בהבנה הזו ובשיתוף הפעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה. פה בחדר קרתה ההבנה שיש אתגר של תשתיות. זה נוצר בזכות הוועדה הזאת ובזכות איך שדיברנו פה הרבה מאוד בשיתוף פעולה בשנים האחרונות. הסברנו את זה כבר כמה שנים ואני לא חושב שצריך לחזור על זה לעומק. אנחנו מבינים שהמודל הכלכלי העולמי כולו זז מכלכלות שמבוססות תוכנה ושירותים בלבד לכאלה למודלים שמבוססים על הצורך בתשתיות. אין דרך להתחמק מזה. אני רוצה להדגיש שבעידן הבינה המלאכותית המודלים תמיד יהיו יהלומי הכתר. אבל השינויים הגאו-פוליטיים הביאו להכרה בעולם שמדינות שרוצות להוביל לא יכולות להיות רק תלויות בתשתיות של מדינות זרות ולשכור גישה לתשתיות הללו. בין השאר בוועדה פה המלצנו כבר כמה שנים על אסטרטגיה של תשתיות לאומיות. כאמור יש תמורה לאגרה. הממשלה הטילה על המטה והמטה המליץ לממשלה. מעכשיו אין תוכנית של המטה אלא יש אסטרטגיה של מדינת ישראל. אנחנו לא חשובים פה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חלמתי על הכותרת הזאת של התפקיד שלך – ממונה על תשתיות טכנולוגיות. << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> עכשיו יש את האסטרטגיה הלאומית שמדינת ישראל אימצה והיא כוללת פרק משמעותי של תשתיות. אנחנו מסתובבים בעולם - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה מדבר על ההחלטה של המטה לבינה מלאכותית? << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> כן, ואנחנו נפרט בשבועות הקרובים את התוכנית וננגיש אותה לציבור בשפה שאינה ממשלתית כך שכולם יוכלו להבין. אנחנו נציג את כל התוכנית לעומק. השאלה הראשונה שתמיד עלתה היא כמה המדינה עומדת להשקיע בתשתיות האלה. התשובה שלנו היא שכמובן מדינת ישראל לעולם לא תוכל להתחרות דולר בדולר עם מדינות אחרות – בטח לא המדינות השכנות שלנו. אין לנו גם עניין כזה בכלל. אנחנו רואים את הגישה לתשתיות בצורה שונה. אנחנו נשתף פעולה עם מדינות אחרות ועם השוק הפרטי. אנחנו רואים רצון עז לשתף פעולה עם ישראל בתחום התשתיות ובין השאר באמצעות מדינות הסכמי אברהם ועוד מדינות אחרות שמסביבנו. אני איכנס מעט לעומק יותר. חייבים להבין שאין ברירה והתשתיות הללו כוללות את כל קומות הבניין. לא נוכל להצליח להיות טובים במודלים או ליישם את כל האתגרי החיים שארז דיבר עליהם בלי שתהיה לנו נגיעה בכל השכבות של הבינה המלאכותית. לא נוכל לעשות את זה. אם בכל אחת מהנקודות יהיה משהו שאין לנו ושנצטרך לקנות מחו"ל, זאת תהיה בעיה. זה לא אומר שאנחנו נהיה אוטרקיים אלא אנחנו מאמינים שאם יש לנו נוכחות בנקודה מסוימת שאנחנו מגדירים בסף מסוים, זה יפתח את הדלתות ביתר העולם לשיתוף פעולה ולהמשך שימוש בתשתיות זרות מבלי שנמצא את עצמנו חסומים מהן במדינות אחרות. הדבר הראשון פה הוא שצריך קומפיוט לאומי. צריך יכולת עוצמת מחשוב לאומית ודיברנו על זה בשנתיים שלוש האחרונות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתם מציגים פה יעד כמותי, אם תוכל להסביר אותו. << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> נכון, במדינת ישראל היעד המוגדר היום הוא של 100,000 מאיצים של בינה מלאכותית שיהיו פה לצורך שירות המדינה. הכוונה היא למדינה, האקדמיה והתעשייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה יעד עד איזו שנה? אתה רוצה קודם לסיים? << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> כן, אני מעדיף קודם לסיים אבל זה יהיה בשנים הקרובות. זה יעד קרוב כי אנחנו מבינים שזה רק תחנה בדרך. בוודאות כדי לממש את התוכניות שלנו ושל המדינה להיות מובילה בעולם יהיה הכרח בהרבה יותר מזה. אנחנו חושבים שאנחנו גם יודעים איך להגיע לשם. כדי לאמן מודלים כבדים ומסיביים לא תהיה ברירה אלא להעצים את הנוכחות של שבבים. זו נקודת התחלה טובה והיא שמה אותנו במקום טוב. כמובן שזה רק ילך ויתרחב. לטעמנו השוק הפרטי הוא זה שיבנה את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כמו במודל שראינו בנביוס? << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> הוא דומה לנביוס. המדינה תהיה לקוח איפה שהיא יכולה, היא תתמרץ את השוק לבנות את זה ואת היזמים. אנחנו רואים עניין גדול בזה וגם כמובן עם הבאה מחו"ל. לקראת סוף המצגת נדבר על רשימת החלומות שלנו ושם נפרוט את זה. תשתיות הקומפיוט הריבוניות במדינת ישראל הן גם חלק משיתופי הפעולה עם מדינות אחרות בהסכמי אברהם. אנחנו רואים מצב שיהיו שגרירויות דיגיטליות בין מדינות. אנחנו נחזיק דאטה שלהן פה והן יחזיקו דאטה שלנו אצלן. יהיו חוות שרתים הדדיות ושגרירויות דיגיטליות לצורכי יתירות וביזור גיאוגרפי. עם כמות כזו של קומפיוט שאנחנו צופים שתהיה באזור – לא רק במדינת ישראל – יש גם ערך משמעותי שישראל תהיה בשרשרת האספקה של השבבים עצמם שממלאים את אותן חוות שרתים. זה כולל לטעמנו גם את ייצור השבבים. זה אתגר עצום והוא מעט שנוי במחלוקת. אבל אנחנו רואים את זה בצורה כזו. ישראל כבר היום מעצמה בתכנון שבבים. זה משהו ששירת את התעשייה פה מצוין וישראל גם נוכחת בין השאר באמצעות אינטל שיושבים פה בתוך עולם הייצור. אנחנו יודעים שאשכולות תעשייתיים – שילוב בין תכנון וייצור – מעלים תפוקה ואת הפריון. אנחנו יודעים שזה קורה. זה מאוד אטרקטיבי בעולם ייצור השבבים. לכן אנחנו מזהים הזדמנות אסטרטגית לשיתוף פעולה עם ענקיות השבבים בעולם להבאת מפעל שבבים מתקדם לבינה מלאכותית לישראל באמצעות שדרוג המפעל הנוכחי של אינטל וגם באמצעות יצרנים אחרים שמביעים עניין בנושאים אלה. אני אסכם את החלק הזה. אסטרטגיית התשתיות שלנו כוללת את 100,000 המאיצים. אנחנו מצפים שהשוק החופשי הפרטי הוא זה שיבנה אותם ואנחנו נהיה הלקוח. השבבים הם אתגר שישראל לא תוכל לחמוק ממנו ויכול להיות שהפתרון הוא הקמת FAB בישראל במסגרת שיתוף פעולה עם מדינות נוספות באזור שיעסקו במימון. זה חייב להיות כלכלי אבל חייבת להיות פה נוכחות של האקו-סיסטם לאורך כל שכבות הערך. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני מקווה שביום שני יעלה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חוק חוות השרתים. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> חוק שהופך חוות שרתים לתשתית לאומית. יש המון משמעות הצהרתית לעניין הזה ויש משמעות פרקטית – העברה לות"ל. המטרה היא לעזור ליזמים לבנות את המספר המשמעותי שאנחנו מדברים עליו. שוק החשמל, רשות החשמל ונגה יודעים לספוג גם במצב הנוכחי 100,000 מאיצים. מדברים על מספרים הרבה יותר גבוהים וצריכים למצוא פתרונות רחבים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> דיברנו על זה כבר ואנחנו גם מסכימים. נלבן את זה. אנחנו כמדינה אמורים לתכנן הרבה מעבר לחמש שנים. אני יודעת את זה גם מעולם האנרגיה ובטח שמהעולם הזה ובקצב שהוא משתנה. אנחנו לא מדברים מספיק על האתגר בתחום האנרגיה. אנחנו מתכננים את משק החשמל ומקבלים החלטות על בסיס תחזיות ביקוש לא עדכניות. אנחנו מקטינים את התקופה שבה תהיה אנרגיה ישראלית שאין לה כרגע תחליף. כל זה מתבסס על מקורות של ייצור חשמל ועל רשת מתאימה. כמו שאמר אריאל יש לנו כאן אירוע חסר תקדים. הטכנולוגיה צריכה כבר תשתיות וזה ידרוש מדיניות ממשלתית אחודה. החשמל יגיד כמה צריך להגיע בשקלול מלא של הצרכים שלכם והצרכים של השנים הקרובות. אריאל אמר אם מדברים על 100,000, איזו יתירות צריך לפתח בעניין? << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> אני רוצה להוסיף בהקשר של החוק שעולה. יש לו גם משמעות גאו-פוליטית. אנחנו רואים את התגובות בעולם שרואים שמדינת ישראל היא בין הראשונות אם לא הבודדה שמגדירה חוות שרתים בתור תשתית אסטרטגית. זה בא עם מעטפת שמגינים על הדברים האלה. יודעים לטפל בזה ברמה המדינית. אנחנו ראינו שזה מאוד אטרקטיבי וקוסם למדינות בעולם. שמענו את זה בוושינגטון. ישראל עכשיו ניגשת לאתגר הזה בצורה הרבה יותר מתקדמת ממדינות אחרות. זה מעצים את הרצון שלהן לשתף פעולה עם ישראל. אני רוצה לדבר על המודלים. השינויים בעולם – כולל סיפור האנתרופיק – הם קו פרשת מים. זה נכון שישראל לא תוכל להתחרות במודלים הענקיים האלה. אין לנו שום רצון לזה ואנחנו לא רוצים להתחרות. אבל מדינות בכל העולם מצהירות שאחרי המהלכים והדברים שקרו אין מנוס מלהתמודד עם סוגיית הסוברניות במודלים. קיווינו שלא נצטרך לעסוק בזה אבל כל העולם מבין שהוא לא יוכל וזה לא יפסח על הצורך להתמודד עם סוגיה של מודלים לאומיים בגודל כזה או אחר. יכול להיות שאלה יהיו מודלים ייעודיים אבל גם אם הם לא יהיו הטובים ביותר אנחנו חייבים אותם במדינת ישראל. רוב המדינות מדברות על הצורך במודלים לאומיים וישראל לא תהיה שונה. אנחנו נשקיע בזה ויש לנו אנשים שמתעסקים בזה אצלנו. אנחנו נדבר גם על זה לעומק. הדבר האחרון שאני אדבר בשלב הזה הוא מחשוב קוואנטי. אני חושב שמוסכם על כולם שלמחשבים קוואנטיים יש פוטנציאל אם יצליחו לבנות אותם כמו שצריך. יש להם פוטנציאל לשנות את העולם. יש בדרך אתגרים מדעיים – בעיקר אתגרים הנדסיים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אולי תסביר רק לצופים את ההבדל בין מחשב-על לעומת מחשב קוואנטי? מדברים על זה הרבה ומתביישים לשאול. << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> היה אצלנו באירוע ההשקה בוושינגטון חתן פרס נובל בפיזיקה שזכה בזה על קוואנטום. אני קצת מתבייש להסביר לעומת חתן פרס נובל. בצורה הרדודה ביותר, מחשבים קוואנטיים פועלים בשיטות חישוב אחרות שאינן בינאריות. לכן אפשר ביחידת חישוב לעשות הרבה יותר מאשר עם מחשב רגיל או מחשב-על. הדוגמה הנפוצה ביותר שנותנים היא בעולם הצפנה. אין דרך לפרוץ את הצפנים מתמטית היום ונגיד שיש שיטה לפרוץ צופן באמצעות ניחוש כל הקומבינציות האפשריות. אם במחשב-על החזק ביותר לפרוץ צופן מתקדם היום ייקח מיליון שנה או 1,000 שנה, עם מחשבים קוואנטיים יש סיכוי שאפשר יהיה לעשות דבר כזה בזמנים קצרים ומהירים הרבה יותר. יש למחשבים האלה פוטנציאל לשנות את כל עולם החישוב. אני מצטער שזה לא היה הסבר מדעי אבל לא רציתי להלאות את הצופים בדברים כאלה. מה שחשוב הוא שיש בישראל מערכת אקולוגית מדהימה שמתקדמת ומובילה בתחום הזה. אנחנו מאמינים שאנחנו בעמדת זינוק מצוינת להובלה. זה שונה מאיך שאנחנו ניגשנו לעולם הבינה המלאכותית. שם אנחנו היינו צריכים לרוץ כדי להשלים את הפערים והשלמנו אותם לדעתי. בעולם המחשוב הקוואנטי אנחנו ממש בנקודת הזינוק המיטבית. זאת בתנאי כמובן שלא נפספס את ההזדמנות. גם העולם מבין את הפוטנציאל האדיר של המחשבים הקוואנטיים. כל המדינות המתקדמות סביבנו פונות לכיוון נעילת התחום. יש סיכוי שתהיה החלה של מנגנוני פיקוח ומניעת הפצה ברמה מרחיקת לכת על טכנולוגיה קוואנטית. יש סיכוי שזה יקרה בזמן הקרוב בעולם. לצערנו השעון המדעי וההנדסי לא מתקתקים באותו הקצב של השעון הגאו-פוליטי. השעון הגאו-פוליטי מקדים את המדעי. זה אומר שהעולם במרוץ להקמת יכולות קוואנטיות וישראל לא שונה מהבחינה הזו. לכן כחלק מהתוכנית האסטרטגית – אנחנו גם מודיעים את זה פה ונודיע את זה לציבור – אנחנו בונים מחשב קוואנטי במדינת ישראל. אנחנו הקשבנו רוב קשב בחודשים האחרונים בשיח עם כל התעשייה וכל המערכת האקולוגית הקוואנטית. הם ביקשו מאיתנו שהממשלה תהיה לקוח ושהם ייבנו וישתמשו בכלים של השוק הפרטי כדי לבנות מחשב. הממשלה תקנה שירותים ותהיה לקוח שלהם ואנחנו נעשה את זה. אנחנו נספק את התשתיות ואת התמיכה ואילו התעשייה תעשה את מה שהיא עושה הכי טוב. בימים הקרובים אנחנו נפרסם את מפת הדרכים שלנו לבניית המחשב הקוואנטי. אנחנו יוצאים לדרך ממש עכשיו. אנחנו מבקשים לרתום פה את כל השותפים לעבודה הזו. יש פה מרכיבים של הגנת סייבר. לכולם יש מקום בתהליך הזה ואנחנו מקווים לרתום את כולם לזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מי ינהל את המכרז הזה? החשב הכללי? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> כן. תכף אביתר ידבר ויתייחס לזה. << דובר >> אריאל סובלמן: << דובר >> את צודקת, מובן שזה אתגר לאנרגיה. אנחנו לא אדישים לו ואנחנו עוסקים בו. נפרט את זה בפעם אחרת. כאמור בסוף תהיה רשימה מפורטת של מה שאנחנו רוצים. בשלב הזה אני מבקש להעביר את רשות הדיבור להילה סמנכ"לית האסטרטגיה. << דובר >> הילה חלילי: << דובר >> תודה אריאל. אני אוסיף עוד שתי שכבות או שני מאמצים מרכזיים בתוכנית הלאומית שגובשה בעבודה המשותפת עם כל המשרדים. ולאחר מכן נעבור לדבר על השאיפות והחלומות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני ביקשתי שקף חלומות. אם ארז קם בבוקר ויש לו מטה קסם, מה השאיפה שלו בכל תחום. הוא לא מתחייב לכלום. זה רק כדי לקבל את החזון בתמונות. בבקשה הילה. << דובר >> הילה חלילי: << דובר >> נעבור לחזון. בעוד חמש שנים מהיום לכל הפחות רוצים לראות פה מדינה מובילה – פתחנו בזה ופתחנו במסגור הזה – בעולמות הבינה המלאכותית ונמצאת במועדון. הכוונה שמדינת ישראל מוציאה מפה את החידושים הגדולים הבאים, יש לה את כל התשתיות הנדרשות, יש לה את הסף הריבוני הנדרש בכל ה-stack העולמי. מתוך מדינת ישראל תצא הבינה המלאכותית אל החיים עצמם. אני רוצה לעבור אל החלומות שלנו בכל משרד ומשרד. במשק, בשוק ובתעשייה אנחנו רוצים לראות עבודה חדשה, הון אנושי חדש, צמיחה והרחבה של המשק עם הרבה יכולות חדשות. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אנחנו חילקנו את זה למה אנחנו מצפים מהחברות, מה אנחנו מצפים מספקי התשתית, מה אנחנו מצפים מהקרנות ואיך מביאים הון למדינת ישראל ואחרי זה מה אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה. דיברנו על החברות. אני לא חושב שהמדינה יודעת לעשות את ההכשרה מחדש עם עצמה. המעסיקים וכל דיסציפלינה בפני עצמה צריכה לדייק לעצמה איזה כלים צריך. אחרי זה סימנו את עניין הבינה המלאכותית הפיזית. העברת היתרונות שהיום בתעשייה המרכזית שיש בישראל – התעשייה הביטחונית – לעולם האזרחי מחייב את החברות להיכנס לתחום הזה. יש לנו כבר בסיס טוב. יש לנו עניין להקים פה סוג של Open source ישראלי שכל החברות תתרום אליו. כך אנחנו נפתח את זה. ההיבט הבא הן המעבדות. אנחנו ממש מבקשים מהחברות להשתתף כבר בשלב בו אנחנו בוחרים את הבעיות ולדייק אותן לעצמנו. אם אני אכריז עכשיו על בעיה ואבנה מעבדה אבל אין בה אינטרס עסקי, זה לא שווה. לכן זה חייב להיות בעבודה איתן. בהיבט ספקי התשתיות, את ה-100,000 מאיצים הללו יבואו מהשוק האזרחי. אנחנו נעזור לו ונעשה כל מה שצריך ביחד עם האוצר כדי לתמרץ את זה. אבל הם צריכים לבנות אותם. זה אומר שהרוב יהיו יזמים ישראלים שיבנו תשתיות אבל החברות הגדולות יצטרכו להיכנס ולהשתתף. יש ביקוש ועניין רב. השאלה הגדולה היא מתי התשתיות והאנרגיה יהיו זמינות במדינה. לאחר מכן אנחנו מזמינים את הקרנות ומציעים להן לפני שיהיה מאוחר מדי לבוא לישראל ולהשקיע. היינו במסע בארצות הברית ובמדינות אחרות וכמו שאריאל אמר יש עניין רב. בכל מקום שבאנו והצגנו היה עניין רב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה יכול לספר קצת מה עשיתם בארצות הברית? הפגישות שלכם היו עם גורמים ממשלתיים או עם חברות הייטק? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> גם וגם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תספר לי מה עשיתם שם כי זה מאוד חשוב. זו נסיעה מאוד חשובה וזה קריטי להבנה. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> בניו יורק ובוושינגטון בנינו במות. הצגנו בשגרירות ישראל בוושינגטון ובניו יורק במקום פרטי שמשרד החוץ עזר לנו. עמדנו על במה והצגנו את התוכנית למשקיעים, לאנשי טק ולקהילה היהודית המרכזית. הייתה התלהבות רבה מאוד יחד עם רצון אמיתי להיכנס לעניין. כך גם עשינו בוושינגטון עם אנשי ממשל. הצגתי את התוכנית אבל דווקא מי שפתח את המופע זה תת-מזכיר המדינה לכלכלה ג'ייקוב אלברג. הוא איש מדהים ובעל חזון. הוא הצליח לאגד את כל מדינות העולם לעניין הזה. הוא סימן את ישראל כשחקן מרכזי לארצות הברית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוא אחראי על הבינה המלאכותית בממשלה שם? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> כן, הקשר איתו מצוין. אנחנו מהמייסדים של קבוצת המדינות של שרשרת האספקה – Pax Silica. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> איזה מדינות חברות שם? אני יודעת אבל תגיד. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> ההצטרפות היא מאוד מהירה. המייסדים הם ישראל, סינגפור, איחוד האמירויות, ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה. האיחוד האירופאי הצטרף השנה, מדינות דרום אמריקה וקזחסטן גם הצטרפו במופע האחרון. סך הכול יש 30 מדינות חברות. ביומיים שהיינו בארצות הברית דיברנו שם לכל 30 המדינות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הדנ"א שם הוא תשתיתי? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> הדנ"א מתחיל ממינרלים וכריית מינרלים לשרשרת האספקה ועד שיח מאוד נוקב שהיה שם על המודלים בהובלתנו ועל סוברניות. היה שם שיח מתקדם ובריא על כל זה כולל אתיקה ורגולציה. יש כאן שיתוף פעולה מצוין. כמו שאמרת אנחנו צריכים להביא דברים קונקרטיים ואמיתיים. זה על המסע בארצות הברית. פגשנו גם את רוב הקרנות הגדולות בעולם לפגישות פרטיות. יש כאן פוטנציאל ענק. << דובר >> הילה חלילי: << דובר >> ארז אני אוסיף מכאן. בחזון שלנו אנחנו רואים הקמה של מרכזי בינה מלאכותית גלובליים בישראל מתוך המכון הלאומי לבינה מלאכותית. אנחנו רואים הקמה של מעבדות תעשייתיות. דוקטורנטים יצאו מהאקדמיה לתעשייה ויפתחו את השלבים הבאים ב-stack הטכנולוגי. שיתוף הפעולה הגלובלי הוא אבן שואבת להייטק הישראלי, לחדשנות ולמשק כולו. דיברנו רבות על עולמות החינוך אבל אני רוצה לדבר על היכולת שלנו שכל תלמיד במערכת החינוך – עוד מעט ידברו פה על זה – יעסוק בבינה מלאכותית מהיום הראשון. אנחנו מדברים פה על תפיסת חדשנות חדשה ועל היכולת שלנו לעסוק בינה מלאכותית כמרכיב מרכזי בעבודה ובפעילות של המדינה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> סיימתם? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני רק אסכם את מה שאמרתי. אנחנו מאיצים את הנושא ועובדים כולם יחד. הנושאים המרכזיים בהם ישראל תוביל ונבנה בהם מערכת אקולוגית הם בינה מלאכותית פיזית, סייבר ובינה מלאכותית ופתרון לבעיות חיים אמיתיות. לטובת כך יהיו כאן 100,000 מאיצים לטובת ישראל. יהיו אפילו יותר כי צריך להיות שוק תחרותי וזה הרעיון מבחינתנו. המדינה תקנה בשוק תחרותי. יהיה כאן מחשב קוואנטי ואנחנו גם רוצים להתקדם במרכזיותנו בשרשרת האספקה של השבבים בעולם. יש כאן הזדמנות חשובה מול מה שקורה בטאיוואן. ברגולציה אמרנו שאנחנו נעשה רגולציה בהקשר. אנחנו פותחים קבוצת אתיקה גדולה כדי להיות אור לגויים. יש לנו בשורות חשובות מאוד שאנחנו רוצים לבשר על איך חי העולם בעידן של בינה מלאכותית. זה מתארגן בימים אלו. אנחנו מצפים מהמשק להיכנס למעבדות, לדייק אותנו ולהוביל. אנחנו לא נוביל אלא אנחנו נהיה אינסטלטורים. המשק והתעשייה יובילו. אנחנו קוראים לכל עולם ההון לבוא לישראל, לפתוח כאן מרכזי פיתוח ולהשקיע כאן. אנחנו קוראים למשרדי הממשלה – לא צריך לקרוא להם כי הם באו בעצמם – בחינוך, בתחבורה, בבריאות. קופות החולים ומשרד הבריאות עצמו בקשר טוב איתנו ורוצים להתקדם גם בענייני הדאטה. אני הרבה יותר אופטימי ממה שנאמר כאן קודם. לסיכום, זו תוכנית שנותנת כיוונים. יש עכשיו עבודה קשה של משרדי הממשלה בלחץ של ארבעה חודשים כדי לשים תוכנית של אקסל עם משאבים. המבחן יהיה שהממשלה הבאה תאשר את התקציבים הללו. אני חושב שאין לנו ברירה. זה בדמנו וזה ביטחון לאומי. זו לא טכנולוגיה חביבה. אחרי שזה יתממש אנחנו נוביל את העולם. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. ההחלטה מאוד רחבת היקף ומרשימה. אני חושבת שיש בה דברים שכולנו יודעים. הם נכתבו כבר בדו"ח נגל והיו ידועים כבר. אני חושבת שאתם תיבחנו במבחן התוצאה. ארז לקחתם על עצמכם אתגרים רחבי היקף ואני ממליצה לדרג אותם. אני חושבת שזה יותר מדי מפוזר. עבדתי בממשלה רק 20 שנה. עשינו פה דיונים רבים ולא הגענו לקו הסיום במשך חמש-שש השנים האחרונות. אישית, הייתי מדרגת ברמה הכי גבוהה את נושא התשתיות כי בלעדיהן אין כלום. ברגע שאין את הבסיס להיות מצטיינים, גם יהיה קשה להטמיע את זה בכל שאר הדברים וכמובן בהון האנושי. אנחנו בשנים לאחר המלחמה ונושא מעמד ישראל, השקעה בדברים כאלה והבטחת הריבונות שלנו בתחום הזה היא חשובה. אשמח שתצליחו להגיע לדברים שמיתרגמים לתאריכים. ביקשתי דף חלומות עם פרויקטים קונקרטיים ולא כל כך קיבלתי את זה. זה נשאר עדיין ברמת הכותרות – הילה אל תיעלבי. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> זה בכוונה כי משרדי ממשלה צריכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> במקום להגיד שתעשו אוריינות דיגיטלית לכל ילד רציתי שתגידו למשל שבאמצע שנת הלימודים ח'-ט' יתחילו ללמוד את הקורסים. זה לא בשמיים. זה פשוט לשבת ולזקק את זה עם האנשים ואתם עוד תראו. אבל משרדי ממשלה צריכים יעדים ברורים מאוד. מדינה זו משחתת ענקית ואתם תהיו חייבים להצטמצם לעיקר ולתאריכים. זה מדאיג אותי מעט. כל ההחלטה כולה מורכבת מצוותים ואני מכירה את כל הצוותים האלה. צריך לקבוע לוחות זמנים, תאריכים, מי מוסמך לעלות את זה לממשלה ומי המכריע. אחרת מניסיוני הצוותים האלה אורכים שנים. זה חשוב והחלטת ממשלה היא דבר גדול. האתגר הוא ענק כי זאת תהיה ממשלה אולי אחרת ואולי השר יהיה שונה. הדברים ידרשו בעיקר את מבחן התקציב שאני מאוד תומכת בו. לא שאלתי אותך מה יהיה התקציב שאתה מעריך שיידרש ליישום התוכנית הזו. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> הכול ייגזר מאקסלים אבל אני מעריך שזה יהיה כמה מיליארדים בודדים בשנה. סדר גודל של 5 מיליארד שקלים בשנה. זה מעט מאוד ביחס למה שמדינות מקבילות שמות ואני חושב שזה מספיק כדי לממש את היעדים ששמנו כאן כי אנחנו בונים מאוד על השוק הפרטי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה יהיה 5 מיליארד שקלים לחמש השנים הבאות. אלה עלויות שכבר נבדקו ונעשתה כבר עבודה מול אגף תקציבים או שאלה הערכות שלכם? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אנחנו בשיח צמוד עם אגף תקציבים. מזכירת ועדת נגל חשבה שנכון לשים את הסכום הזה. כמו שאמרתי אנחנו מדברים עם אגף תקציבים באקסלים ולא במספרים גדולים. אני חושב שנגיע למספר הנכון והוא לא יהיה רחוק מזה להערכתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה חשוב מאוד. נעבור לאביתר פרץ – סמנכ"ל באגף החשב הכללי. הם אחראים על הרבה פרויקטים. התחלנו לעבוד איתך ואני יודעת שהזמן שלך קצר, יש לך כמה דקות. ספר לי על החזון שלך ועל שיתוף הפעולה. החשב הכללי צריך להיות גורם משמעותי מאוד בעולם התשתיות. זה לא סוד שהמחשב הראשון תוכנן על ידי פורום תלם בהובלת רשות החדשנות. אבל אני חושבת שמכרז תשתיות הוא מכרז תשתיות וצריך להיעזר גם במומחיות שלכם כדי לקצר את הזמנים. בבקשה אביתר. << דובר >> אביתר פרץ: << דובר >> תודה רבה. אני מתחבר לדברים שכבר התחלת. אמרת לפני כמה דקות שאחד הדברים המרכזיים שצריך לעסוק בהם עכשיו היא סוגיית התשתיות. הקצב שונה ממה שאנחנו מכירים. אני שמעתי מישהו שאמר השבוע שהשלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו בבינה מלאכותית הוא בערך השלב של הטלפונים הסלולאריים שלעומת מה שיש לנו היום, אז היה טלפון בננה. היית צריך עגלה כדי לסחוב אותו. אנחנו בערך בשלב הזה בבינה מלאכותית ואנחנו עוד לא יודעים אפילו איך לצפות לאן נגיע. הקצב יהיה אחר ואנחנו חייבים לבנות תשתיות שיהיו תואמות לזה. התייחסתי לזה לפני כמה שבועות בכנס אליאורוביץ' שאסור לנו לתכנן את התשתיות ואת יכולות הבינה המלאכותית בכלים של פעם ועל בסיס הנתונים ההיסטוריים. זה עולם חדש שאנחנו לא יודעים לאן הוא ייקח אותנו. התשתיות פה הן קריטיות. כשאנחנו מדברים על התשתיות הכוונה לתשתיות העיבוד, אימון והעסקה. הפריצה המשמעותית תבוא עוד חצי שנה או עוד שנתיים – אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה. אם רק אז אנחנו נבנה את התשתיות זה יהיה מאוחר מדי כי אף אחד לא יספק לנו אותן, כי זה מצרך בחסר ואין להשיג אותו, אנחנו קודם כול צריכים לדאוג לנו כמדינה עם תשתיות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם אני יכולה לחזק את הדברים שלך, גם בחשמל ובאנרגיה שזו כרגע טכנולוגיה זוללת אנרגיה, לא ייתכן שההחלטות שקשורות לביטחון האנרגטי שלנו יתבססו על תחזית התפתחות הביקושים במשק האנרגיה מלפני שנתיים. אנחנו גם יודעים שהתחזיות האלה לא אמיתיות. זה חייב להתכתב עם האנרגיה ועם תפיסה שלמה. סליחה שאני חוזרת על זה ואולי זה קשור לרקע שלי. יש פה שיח חירשים ואני מקווה שבממשלה הבאה יהיה שר שיחבר בין השניים כי זה הולך יד ביד. אי אפשר להטיל את כל הנטל רק על הפקידים כי הם צריכים תוכנית ארוכת טווח למשק החשמל והיא לא קיימת. אני שמחה שסוף-סוף שמים על השולחן יעדים ארוכי טווח בתחום המחשוב והטכנולוגיה. עכשיו צריך לראות איך אחד מטפח את השני ולא מגביל את השני. << דובר >> אביתר פרץ: << דובר >> אני אתחבר ואשלים. זה לא רק תוכנית החשמל עצמה אלא גם תשתיות האנרגיה שאנחנו מתבססים עליהן, כמו תוכנית הגז שנבנתה לפני מעשור. הכול צריך להיפתח וצריך לתכנן את זה מחדש בראי השינוי הרדיקלי שקורה פה. אנחנו רוצים חדשנות, טכנולוגיה ולהוביל בבינה מלאכותית אבל אנחנו רוצים מים בברזים וחשמל כדי להפעיל את המזגן. חייבים לעשות את זה. אנחנו עובדים ביחד עם ארז והצוות שלנו צמוד מהיום שארז נכנס לתפקיד. אמרתי לו שאנחנו תומכי הלחימה שלו. אנחנו איתו כדי להביא את מדינת ישראל להיות במקום שהיא ראויה לו. במקום הזה לא צריך רק שיהיו לנו את התשתיות כדי שאנחנו כמדינה נוכל לצרוך שירותי בינה מלאכותית אלא גם כדי שאנחנו ברמה העולמית ובמישור הגאו-פוליטית נהיה חזקים. אם מדינת ישראל תהיה חוליה משמעותית בשרשרת האספקה העולמית של בינה מלאכותית, זה ישמור עלינו ויגן עלינו במלחמות הבאות ובאינטרסים העולמיים שמשתנים תדיר כל כך. זה יוודא שאנחנו נהיה שם ורלוונטיים. שני הדברים האלה – הצרכים שלנו כמדינה והמעמד העולמי שלנו ושנוכל להגן על עצמנו דרך היכולת הכלכלית הזו – הם דברים קריטיים. אנחנו כחשכ"ל שותפים מלאים לאותם מכרזים שאמרת. אני מסכים שכמו שמקימים מכרזים חכמים בעולמות של אנרגיה, התפלה וכבישים מהירים, גם פה אנחנו נעשה את ההתקשרויות ואת מודלי התמיכה החכמים ביותר שיש כדי לגרום לדברים האלה לקרות. אנחנו כבר עובדים על זה ביחד וכמובן על עוד דברים נוספים. קצרה היריעה וארז כבר פירט במסגרת החלטת הממשלה את הכיוונים. אפשר להיות יותר עדינים לזה שלא כל היעדים בהחלטה כתובים ברחל בתך הקטנה ברמת המספרים כמו שהיינו רוצים. צריך לזכור שזה מטה שקם רק עכשיו ועוד מתגבש. אנחנו רוצים עבודה מקצועית ולא שחלילה ימציאו מספרים ויעדים. אבל צריך לעשות את זה מהר כי הזמן לרעתנו ואנחנו לא בקצב הנדרש. כחשב כללי, אנחנו צמודים למטה הבינה המלאכותית כדי לגרום לדברים האלה לקרות היכן שצריך אותנו. אנחנו יום-יום ביחד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אביתר תודה רבה. אני יודעת שהתאמצת כדי לעלות לדבר. << דובר >> אביתר פרץ: << דובר >> תודה רבה שהזמנתם אותי ובהצלחה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בהצלחה. לפני שנמשיך הייתי רוצה לשמוע את דן אייל, סגן ראש אגף לפיתוח מערכות מושתתות ענן במשרד הביטחון. מעניין אותי לשמוע אותך כמה דקות לפני שנתחיל לדבר על הפרטים של התוכנית ברמה האזרחית. כולנו מבינים שבעולם כזה החזון הזה יהיה חזון שבו מדינת ישראל והחברה האזרחית תיהנה מבינה מלאכותית. ארז הסביר את התפיסה שלו בה הוא רותם את החוזקות והיכולות הטכנולוגיות של ישראל עצמה למעמדה בעולם הבינה המלאכותית כמו סייבר AI. עשינו דיון בנושא הזה ועל כמה שהבינה המלאכותית מסכנת ומאתגרת את העליונות הביטחונית-טכנולוגית של ישראל. כל אחד יכול לשאול עכשיו את הבינה המלאכותית איך עושים נשקים או כטב"מים. ישראל נמצאת פה באתגר כי העליונות הביטחונית שלנו נשענת הרבה מאוד על העליונות הטכנולוגית שלנו. איך אתה רואה את הדברים? לא ראיתי שמשרד הביטחון משולב. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> הם משולבים לחלוטין. אנחנו בתיאום מלא עם משרד הביטחון. כמטה אנחנו תומכים בחלק משמעותי בתהליכים שם. אלה פשוט לא דברים שמפרטים כאן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נשמח לשמוע את מה שאתה יכול לומר. << דובר >> מירב זרביב: << דובר >> אני רק אגיד שנכון שבהחלטה יש כותרות גדולות אבל מאחורי הכותרות הגדולות – לפחות בחינוך – יש עבודה ברמת מטרות, יעדים - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל אנחנו נגיע. אנחנו כרגע לא בחינוך. את תדברי. את שכחת אבל את היית פה דיון שלם והצגתם דברים יפים מאוד. אבל כולנו יודעים שזה מתעכב – בואי נדבר גלויות. אנחנו בבעיה גדולה עם הקצבים בכל ההיבטים. אנחנו מתעוררים אבל צריך גם ממשלה מוכוונת לזה. אני מברכת על זה ארז ואני לא אומרת סתם. אני גם ביקרתי במטה והתפעלתי מאוד. אני יודעת גם כמה לקדם דברים בממשלה. אבל צריך להזדרז. אין לנו זמן. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> ראש הממשלה תמך אותנו באופן מלא. כל מה שאני מבקש מתמלא ואני מרגיש שיש לי רוח גבית טובה מאוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מאוד שמחה אבל היו צריכים להתפנות לזה לפני ארבע שנים כבר ולא להחליף כל פעם את המקומות והמינויים. מהרגע שאתה בא אתה עובד וזה בסדר. בבקשה דן. << דובר >> דן אייל: << דובר >> תודה. אני שמח על הדיון ואני מברך את ארז ואת ההחלטה. זה נראה לי כיוון נכון של התקדמות מדינתית וברמה הלאומית-ממשלתית. זה נראה לי חשוב מאוד. לשאלתך, משרד הביטחון מבין את חשיבות הבינה המלאכותית כמקדמת טכנולוגית וכתשתית שחייבת להיות משולבת אצלנו בכל הרבדים החל מהרבדים הפרקטיים. דיברת על שימושים פרקטיים ומשרד הביטחון נותן שירותים נרחבים ליצרנים ביטחוניים, לספקים, לחיילים משוחררים, לנכי צה"ל, למשפחות שכולות ולאוכלוסיות מגוונות. יש לנו רעיונות פרקטיים וחלקם כבר במימוש עם תהליכי בינה מלאכותית ופתרונות בינה מלאכותית מתקדמים. אפשר לחלק את זה לכמה היבטים. ההיבט הראשון הוא עולם הסייבר והמשרד משקיע בו עבודה רבה יחד עם מערך הסייבר הלאומי. יש עבודה משותפת וגם עבודה מרובה של המשרד בהקשרים האלו. לא אפרט אותם פה אבל אנחנו מאוד מודעים לסכנות שאמרת וליכולות החדשות ש אולי כבר נמצאות בידי מדינות אויב או גורמי אויב או שהם עוסקים בזה. אנחנו עוסקים בהגנה על כל הנכסים הלאומיים. זו עבודה מאוד משמעותית. ההיבט השני הוא המחקרי. אני לא יודע אם יש פה נציגי מפא"ת אבל מפא"ת במשרד הביטחון הקימו מינהלת בינה מלאכותית של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, הנציג היה כאן כמה פעמים. << דובר >> דן אייל: << דובר >> ירון הוא ראש המינהלת. זה התעצם בצורה מאוד משמעותית בשנה האחרונה ועוד עומד לגדול ולעשות דברים ברמה המחקרית עבור הצבא ובשיתוף הצבא. זה עומד להיות גורם מרכזי של פיתוח. הצבא ייהנה מכל היכולות האלו ברמה של שירותי בינה מלאכותית, תשתיות ופתרונות לשדה הלחימה העתידי והנוכחי. אלה דברים דחופים וחלקם מצילי חיים או קריטיים לצורך הצלחת צה"ל והמשימות שלו כבר עכשיו. ההיבט השלישי הוא ההיבט הפרקטי שאיתו התחלתי של יישומים שמשרד הביטחון דואג להם. הוא דואג גם לשירותים כלפי חוץ לכל האוכלוסיות שאנחנו עובדים מולן – תעשיות ביטחוניות ויצרנים ביטחוניים – וגם כלפי פנים בתהליכי עבודה במשרד הביטחון. משרד הביטחון מורכב מ-29-28 אגפים שונים שכולם צמאים לפתרונות בינה מלאכותית ולייעול תהליכי עבודה. יש לדברים הללו ביטוי ברמה הלאומית. אלה דברים ברמת היכולות והמוכנות של המשרד לתת פתרונות מהמעלה הראשונה עם האמצעים המתקדמים ביותר שיש ובצורה המהירה ביותר שיש ולקיצור זמני כלל התהליכים שהמשרד עוסק בהם. בהקשר זה, אנחנו רואים בבינה המלאכותית כמקדמת משמעותית. צריך להיות שיתוף פעולה בינינו לבין מטה הבינה המלאכותית. סמנכ"ל האגף שלי ייפגש עם ארז וגם לי יהיו דיוני עבודה עם הדרגים המקבילים. אנחנו נעשה את המיטב כדי לשתף פעולה ולהביא את הטוב ביותר לטובת המדינה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. אתה ראש אגף לפיתוח מערכות מושתתות ענן. << דובר >> דן אייל: << דובר >> אני סגן ראש אגף. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> האירוע שהיה עם מיקרוסופט שהם ניתקו את 8200 מדאטה באמצע המלחמה הוא תחת אחריות האגף שלכם? << דובר >> דן אייל: << דובר >> לא, זה תחת הצבא. הצבא הוא גוף אחר מאשר משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> השאלה אם זה לא נושא מערכתי שמשרד הביטחון אמור לטפל בו ולייצר הסדרה של ריבונות דיגיטלית וטכנולוגית כדי שאי אפשר יהיה לעשות דברים כאלה. אם זה לא מתאים למיקרוסופט, היא לא חייבת להמשיך. אני מניחה שיהיו חברות אחרות שיסכימו לספק את השירותים הללו ליחידות בצבא וייקחו על עצמן את ההתחייבות שאין להן זכות לנתק בשום מצב. זה נושא שראיתי לנכון להעלות בפניך ואני חושבת שזה שאתם משרד הביטחון זה לא פוטר אתכם מלנסות לפתוח כמה דלתות בצבא ולוודא שזה לא יקרה שוב. << דובר >> דן אייל: << דובר >> אני מסכים איתך לחלוטין. אנחנו עובדים ביחד עם הצבא במשותף על הנקודה הזאת וגם היינו בדיונים משותפים איתם, בתהליכים משותפים מול מיקרוסופט ובתהליכים פנים-ממשלתיים כדי להבין איך אנחנו מונעים דברים כאלו בעתיד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, זה לא להבין. צריך להבהיר למיקרוסופט שאם דבר כזה קורה עוד פעם, החברה הנכבדת הזו בהפרת חוזה והיא לא יכולה להמשיך לעבוד עם הצבא. זה צריך לקבל טיפול משפטי עם אפס סובלנות. שום חברה שמספקת שירותים לצבא לא יכולה שתהיה לה את הזכות מסיבות אידיאולוגיות לנתק יחידה בצבא. הדברים שלי ברורים. אני לא רוצה להוסיף על זה. << דובר >> דן אייל: << דובר >> את מכוונת לדעת גדולים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ארז, זה אחד הנושאים שאתם גם צריכים לעסוק בהם. אתם תפתחו כלים וצריך גם לשמור עליהם. למשל טכנולוגיות סייבר זה נושא שעסקתי בו כשרת הטכנולוגיה. צריך לקחת צד ולהבין מול האמריקאים כדי להבטיח שתהיה לנו רגולציה שמבטיחה שהדברים האלה לא מגיעים לידיים הלא נכונות. << דובר >> דן אייל: << דובר >> אני רוצה להתייחס למה ששאלת. בהחלט דעתך היא גם דעתנו. אנחנו חושבים בדיוק כמוך שזה היה אירוע חמור. אנחנו מטפלים בו בהתאם. כיוון ברמת הדברים החיצוניים שלנו יש לנו את מכרז נימבוס. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בנימבוס למשל הבנתי שדבר כזה לא היה יכול להיעשות. קל וחומר שביחידה כזו רגישה דבר כזה לא היה צריך לקרות ולא יכלה להיות בכלל אפשרות. הכול צריך להיות בתפיסה של עצמאות מדינתית ככל שניתן בכל דבר כי כל שאלטר שהיו יכולים להוריד לנו מנסים להוריד. << דובר >> דן אייל: << דובר >> אני מסכים איתך. זה פשוט נושא מורכב ובמיוחד בארגונים שהיו מוטי מיקרוסופט צריך לעבור לתפיסה אחרת עכשיו וזה שינוי של 180 מעלות. זה שינוי שדורש המון משאבים והוא לא יכול לקרות ביום אחד. בהחלט אנחנו הפקנו לקחים מהאירוע האחרון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מבחינתי הוא יכול לקרות מאוד מהר. הצבא צריך להוציא מכתב למיקרוסופט ולהגיד לה שבעקבות האירוע הזה הם יחתמו שהצבא מקים מנגנון כך שלא יוכלו לעשות זאת יותר. אם זה לא נראה למיקרוסופט, אני אומרת לך שרבים יקפצו על המציאה לתת את השירותים לצבא. אלה תהליכים שכדאי שיעלו בסדרי העדיפויות. אני לא רוצה לבזבז את הזמן. אני מציפה את הסוגיה הזו וזה עניין חשוב. הוא חוצה נושאים. בכל הנושאים שאתם תטפלו בהם – בטח בנושאים התשתיתיים – זו צריכה להיות המטרה. ישראל צריכה להיות פחות ופחות תלויה ביכולת להוריד לה את השאלטר טכנולוגית ובתשתיות טכנולוגיות. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> סוגיית הריבונות נמצאת בלב העניין. בין ריבונות לבין אוטרקיה יש ספקטרום שלם של אפשרויות ואנחנו מתייחסים לזה. אני צריך לדאוג שתהיה רציפות תפקודית לכל מה שאני מייצר למדינת ישראל. אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יופי, תודה. לפני שנעבור למשרדי הממשלה ונשמע את השוק הפרטי, נעבור לנושא שאני לא מפסיקה לדבר עליו – חשמל. נמצא כאן איתן ישראלי. איתן ישראלי עובד בלשכת יו"ר רשות החשמל והוא יועץ מקצועי. אני רוצה לשמוע ממך. לא סתם שמתי אותך ראשון אחרי החשכ"ל ומשרד הביטחון. אני חושבת שהאנרגיה היא התנאי שאין בלתו לכל הדיון הזה. כל העולם מתמודד עם זה ולא רק אתם. עשינו דיון ייעודי בוועדה הזאת על אנרגיה ובינה מלאכותית. דיברנו הרבה על מה הבינה המלאכותית יכולה לתרום למערכת החשמל ולייעול מערכת החשמל אבל אנחנו עכשיו בדיון אסטרטגי איך האנרגיה תומכת את התוכניות של הבינה המלאכותית. נשמח אם תספר קצת על הצעת חוק חוות שרתים. הוצאתם שימוע רחב היקף שעיינתי בו, בנושא של חוות שרתים והאתגרים של האנרגיה כתוצאה ממהפכת בינה מלאכותית. הוצאתם גם טיוטה של רגולציה בנושא אמות מידה חיבורים לרשת. אני רוצה לשמוע ממך איך אתם רואים את הדברים. מעבר לזה אני אגיד שברמת המדיניות מאוד חורה לי שאין ברמת המיניסטריון, שר שאומר מה הם יעדי האנרגיה של ביטחון אנרגטי עם תמיכה טכנולוגית עדכנית, מה היעדים שישראל אמורה לשאוף אליהם ואיך עובדים כדי לעשות את זה. מנגד אנחנו רואים שגם מקצרים את התקופה של העצמאות האנרגטית של ישראל עם ייצוא גז וזה לא על בסיס נתונים עדכניים. אין לי בעיה שנקבל החלטות רק שיהיו על בסיס נתונים עדכניים. זה אתגר מאוד גדול. בוא נשמע את העדכונים שלך ואת הראייה שלכם בשלב הזה. אני רוצה לתת חיזוק חיובי גם. בדיון הראשון שעשינו פה עם עידו הוא אמר שאין בעיה בכלל, אין בקשות ואין השפעה על משק החשמל. אנחנו הראינו שכל העולם משתגע עם עליות בצריכת החשמל ואתם התעוררתם. בבקשה. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אני אתחיל מאתגר הרשת. זה אחד מצווארי הבקבוק במשקי חשמל בעוד מדינות וגם בישראל. יש תוכנית פיתוח שאושרה בהיקף חסר תקדים של 41 מיליארד שקל מתעריף החשמל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> על הרשת? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> כן, 21 מיליארד ברשת החלוקה ו-20 מיליארד ברשת ההולכה. אלה היקפים חסרי תקדים שיבואו מתעריף החשמל לטובת פיתוח הרשת עד סוף העשור. נגה וחברת חשמל עובדות על זה בכל הכוח. עם זאת, עדיין יש עיכובים בפיתוח של רשת ההולכה. אלה דברים שחשובים לנו מאוד כדי לבנות מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות ולהגיע ליעדי הממשלה וגם כדי לשפר את מהימנות האספקה במשק החשמל. אנחנו רואים בדברים האלה חשיבות מאוד גדולה להמשך הפיתוח. אנחנו יודעים שהטכנולוגיה היא גורם חשוב מאוד ויכולה לייעל את השימוש במשאב הרשת. חברת חשמל וחברת נגה עוסקות הרבה בהטמעת טכנולוגיות חדשניות כדי לייעל את המשאבים הקיימים כך שיהיה אפשר להשתמש ברשת בצורה יעילה יותר במקום להקים עוד ועוד רשתות. זה לא יחליף את הצורך בפיתוח הרשת אבל זה בהחלט יכול לעזור. יש פה נציגה של חברת חשמל שתוכל להרחיב על זה אם תרצו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זו בעיה מאוד ישנה. עוד בתקופה שלי נתנו הרבה כסף לפיתוח הרשת כי תמיד זה היה חסם. אני שמחתי לשמוע ממך שיש עכשיו שיפור גם בביצוע וזה דבר טוב. בתקופה שלי למשל הרגשנו שהבעיה היא לא הכסף אלא חברת חשמל התעכבה בביצועים. זה לא משנה למה. זה אירוע מסובך עם הסטטוטוריקה אבל אני שמחה לשמוע שיש כאן שיפור. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> להשלמת התמונה אני אגיד שאנחנו מוציאים דו"ח מעקב אחר תוכנית הפיתוח של הרשת. דו"ח המעקב האחרון שפרסמנו אתמול מצביע על עיכובים בתוכנית הפיתוח. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. הבוקר יש כתבה על הדו"ח שלכם ש-80% מהקווים בעיכוב של ביצוע כי יש בעיה שאתם צריכים לנתק קווי רשת כדי לטפל ברשת וכדי שתכיל את כל ההתפתחות הצפויה. איך אתם מתכוונים להתמודד עם זה? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> יש כמה אתגרים. אנחנו מזהים את הגורם העיקרי שמפריע לפיתוח של הרשת בעיכובים בתוכניות הסטטוטוריות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הסטטוטוריקה? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> כן. כמו שאמרת החסם הוא לא הכסף. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> סיגל, את תצטרכי להגיד מה קורה עם הסטטוטוריקה אחריו. תתכונני. כן, איתן. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אני אקפוץ קדימה אם זה בסדר לשימוע שפרסמנו. דיברתם פה לאורך השעה האחרונה גם על היעדים שיש להתפתחות של בינה מלאכותית. נתתם יעד של 100,000 מאיצים וזה יעד שאנחנו מעריכים שנוכל לעמוד בו למרות כל האתגרים שציינו. אנחנו מאמינים שנוכל לעמוד ביעד הזה ואפילו למעלה מזה. דיברנו על היקפי הקליטה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל איתן, היעד הזה שהם הציגו הוא יעד של כוח מחשוב שיהיה שמור לאקדמיה ולממשלה. זה לא בהכרח החזון הכולל של תעשייה פרטית ודברים נוספים שיזללו חשמל מעבר לכך. מה אם למשל יהיו הסכמים בין-לאומיים ופרויקטים? אביתר אמר בצדק – אני מתחברת לכל מילה שלו – וגם ארז בשיחה לפני הדיון היום שצריך לחשוב בגדול. צריך לחשוב לעשר השנים הבאות ולא רק לחמש השנים הבאות. זו ההערה שלי ואלו דברים שיצטרכו להיעשות. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> ה-100,000 כוללים את התעשייה. זו הערכה של כמה צריך עבור צרכי מדינת ישראל. אם לא הייתה מגבלת אנרגיה, הייתי רוצה שיהיו כאן 10 ג'יגה וואט כדי שנהיה מעצמה עולמית בתחום התשתיות. אין סתירה בין כך שהיעד הלאומי כרגע הוא ריאלי אל מול השיח עם כל הגורמים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ברור. אתם לא זוכרים את זה אבל אני נכנסתי לתפקיד במצוקת חשמל. זו הייתה תקופה נוראית. זה היה עולם שלישי. היה את האביב הערבי במצרים ופוצצו את הצינורות בסיני. כמעט שלושה-ארבעה חודשים סיפקנו סולר במדינת ישראל כמו בעולם שלישי. כל הכללים של הגנת הסביבה בוטלו כדי שיהיה חשמל. עזבתי את התפקיד עם 30% רזרבה. הקריסה הזאת ממספיק אנרגיה למחסור יכולה לקרות כהרף עין ואתה יודע את זה. אנרגיה היא באינטרוולים גדולים. לכן צריך לעבוד מעכשיו לפחות לעשור הבא. אני חושבת – במיוחד אחרי 7 באוקטובר – שצריך להפריז. יש אגירה, יש את הטכנולוגיה ויש שינויי אקלים שהציגו לנו בנגה שלא נלקחו בחשבון אז. אנחנו יודעים שהגז עומד להיגמר. צריך לעבוד על כל הדברים האלה כי לא צריך רק שיהיה חשמל או ביטחון אנרגטי אלא גם מחירי האנרגיה. אם מחירי האנרגיה בישראל יהיו בשמיים – כמובן שאני לא אומרת שצריך לשנות בצורה מלאכותית – זה יהיה גורם מכריע בהחלטה של חברות בבואן להקים את כל הדברים היפים שארז, אריאל והילה רוצים לעשות. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> רשות החשמל רואה את הדברים כמו שהצגת אותם. אנחנו רוצים לבנות יתירות משקית בתחום של ייצור חשמל. אנחנו עשינו הסדרות לטובת העניין הזה. אנחנו צופים שזה יגביר את התחרות בשוק וישפר את יעילות צריכת החשמל. יש לנו תוכניות בנושא הזה. אני אחזור לצורך שציינת ביעדים. אפשר לבנות פה גם 20,000 מאיצים ויש לזה השלכות רוחביות על השימוש בגז של ישראל ובעוד הרבה דברים שלא רשות החשמל היא הגורם להכריע בהם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ברור, זו החלטת מדיניות. יש מחירים גם להפרזות ותמיד צריך איזונים. אבל לפחות שנתחיל את הדיון הזה. תתקן אותי אם אני טועה עד לרגע זה אין לנו תוכנית-אב שמדברת על טווח ארוך ביעדי יתירות ואנרגיה וכן מה עושים כשייגמר הגז הישראלי. אני לא חושבת שעובדים מספיק על חלופות. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אנחנו מאמינים שנוכל להגיע למעבר ליעד שסומן של 100,000 מאיצים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הדגש הוא על האגירה ועל מה עוד? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אני אגיד מה החסמים שאנחנו מזהים ואתן כמה נתוני רקע כדי להסביר. הצריכה המשקית הממוצעת בישראל היא באזור ה-10,000 מגה-וואט ביום. אנחנו בונים את המשק לפי ביקוש כי צרכנים צריכים לצרוך גם בשעות שיא ולא רק בממוצע. היום זה עומד על אזור ה-18,000 מגה-וואט. אנחנו יצאנו לשימוע לציבור לפני כחודש ופרסמנו שם נתון שיש 8,000 מגה-וואט של בקשות חיבור שעומדות אצל מנהל המערכת. רק לפני שבועיים עמד נציג של חברת נגה בכנסת ואמר שמספר ההתקנים הוא 20,000. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גם אני הבנתי שהמספרים ענקיים ממש. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> המספרים האלה לא ירדו מאז. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אלו בקשות חיבור של חוות שרתים לרשת שיצרכו חשמל בעוד 20,000 מגה? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> כן. כמובן שזה אומר לנו שחלק לא מבוטל מהבקשות האלה הן בקשות ספקולטיביות שמציבות לנו אתגר מאוד גדול למשק החשמל. השימוע גם בא להתמודד עם בקשות ספקולטיביות מסוג כזה. אחרי הסיפור הזה אני עדיין אומר שהיקף הקליטה שאנחנו מעריכים שנוכל להביא למשק יביא למצב שאחוז הביקוש המשקי שיהיה לחוות שרתים בישראל יהיה במקום מאוד גבוה בהשוואה בין-לאומית. אנחנו מאוד מנסים לאפשר את קליטת חוות השרתים אבל זה לא שאנחנו במצב רע בהשוואה בין-לאומית. אני מסמן שלושה אתגרים שסימנו לקליטת חוות שרתים. כאמור אלה לא אתגרים ייחודיים רק לישראל. אחד מהם הוא קושי בניהול הבקשות. היקף הבקשות הוא עצום. 20,000 מגה-וואט יותר מכל מה שקיים במשק כרגע. צריך לבחון בבת אחת היקפים כאלה של בקשות ויש השפעה מגורם לגורם אם אחד נקלט והוא לא קם. אנחנו עושים צעדים בנושא הזה כדי לייעל את הבחינה כך שהיא תבוא בשלב בשל יותר ושהיא תהיה מדויקת יותר. אתגר נוסף הוא קושי בקליטה של ביקוש נוסף באזורי הביקוש כמו מרכז הארץ. אלה אזורים שקשה לנו מאוד להביא אליהם חשמל. אנחנו לא רוצים שהצריכה הזאת – שאפשר לנייד אותה למקומות אחרים ושהיא יותר גמישה – תהיה דווקא במוקדי הביקוש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה גם מה שעושה הצעת החוק. היא מתעדפת חוות שרתים באזורי פריפריה שקראתם להם בשימוע שלכם יצואני אנרגיה. אתם מכוונים לשם. השאלה אם זה יעבוד מבחינת השוק. אני מקווה מאוד. יש סוגי מתקנים שצריכים קרבה ויש סוגים שלא. זה חשוב מאוד. השימוע שלכם עכשיו מתכתב עם הצעת החוק של חוות השרתים? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אני מודה שאני לא מכיר את הצעת החוק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הצעת החוק אומרת שכמו תחנת כוח נקראת תשתית לאומית והולכת לות"ל בסטטוטוריקה קצרה יותר, בפעם הראשונה מדינת ישראל אומרת שגם חוות שרתים ילכו לות"ל כל עוד היא תיחשב לפרויקט לאומי. פרויקט לאומי הן ראשית, חוות שרתים שנמצאות בפריפריה – כי השיקול של רשת החשמל הוא עדיף – ושנית, באזורי ביקוש לא יותר מחמש חוות שרתים בשנה. זה אמור להתכתב אחד עם השני. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> הבשורה הטובה היא שעבור בינה מלאכותית לא משנה איפה החווה יושבת וזה מאפשר לנו ללכת לפריפריות. עדיין לא פסלנו לגמרי את המרכז כי אלה יזמים שבונים וצריך להתחשב בהם. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אולי כדי שמינהל התכנון ומשרד האנרגיה יסבירו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> השימוע שלכם די מדבר על זה. אני חושבת שאתם מתייחסים גם בשימוע של החיבורים לאזורים. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> חלק מהמטרה היא לתת את הוודאות ליזמים עצמם. אם יקומו חוות שרתים במקום – מנהל המערכת לא ייתן לזה לקרות כמובן במקצועיות שלו – שלא ניתן יהיה לתמוך בביקושים שלהן, זה כמובן לא יעזור לאף אחד. הוודאות שניתן פה ליזמים שרוצים להקים את חוות השרתים טובה לנו וגם לנו. לכן אנחנו חושבים שזו בשורה חשובה. האתגר השלישי הוא העומס על ההיצע המשקי. ככל שאנחנו נדע באסדרה לומר שהם יצטרכו לדאוג לעצמם להספק בשעות השיא והביקוש, כך נוכל לקלוט היקפים רחבים יותר מבלי לפגוע בשיא הביקוש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רשות החשמל מחדשת פה והיא פרסמה חיבורים מיוחדים לחוות שרתים. היא רוצה לשמוע את הערות הציבור אבל היא אמרה שאם החברות יסכימו שבשעות מסוימות רשות החשמל תשחק עם האנרגיה, תיקח מהחברות והן ייתנו ממתקני הייצור שיקימו בחצר שלהן, הרשות תוכל לתת סקרי חיבור מותנים. אני בסך הכול חושבת שטוב מאוד שזה התעורר. אני עדיין חושבת שחסרה הקומה המיניסטריאלית של מדיניות אנרגיה שתתחיל להתכתב עם הטכנולוגיה. אנחנו בעידן בו הכול מתחבר ביחד ודבר יתמוך בדבר. איפה אתם עומדים בשקילה של נושא התעריפים לחוות שרתים? קראתי שזה קורה בארצות הברית ואלה לא דילמות ייחודיות למדינת ישראל. אתה אומר שמדובר פה בלקוחות מיוחדים ועשירים, ואולי צריך לגבות מהם מחירים אחרים או תעריפים אחרים. איפה הרשות עומדת בנושא הזה? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אנחנו לא עושים הבחנה בין צרכנים. מבחינתנו צרכן הוא צרכן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון להיום. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אם המדינה תרצה לעשות צעדים משלימים ולמסות אותם - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הבנתי. אבל תעריף החשמל ימשיך לשקף את העיקרון הכלכלי ללא סבסוד. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אנחנו נראה את הצרכנים באופן שוויוני ולא נעשה הבחנה בתעריפים כי זה פתח שאנחנו לא רוצים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסדר גמור. הבנתי גם שתחזיות הביקוש לחשמל מתעדכנות. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> זה חוזר לסוגיה הזאת שיש לנו בקשות חיבור ספקולטיביות. זה מקשה גם על התחזיות של נגה כמה יוכל להיקלט פה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה אתם עושים בצוות עכשיו ובמה אתם מתעסקים באנרגיה? בכך נסיים. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> יש כאן כמה סוגיות. אחת, אנחנו מדברים באותה השפה. היזמים צריכים ודאות. אם נגיד להם שאולי במקרה בעתיד יהיה מיסוי אחר, זה יבהיל אותם ואסור שזה יקרה. ודאות היא הדבר החשוב ביותר. שנית, יש שיח ורעיונות שעלו עם האוצר איך אפשר לייצר מרחבים בהם המדינה תבנה את מה שצריך עם משק החשמל כך שיהיה יותר קל לבנות מרכזי דאטה ולרכז אותן מסיבות ביטחוניות ונוספות, קל מאוד. שלישית, הסתכלות ארוכת טווח ומה הוא היעד שמדינת ישראל מסוגלת לעמוד בו. זה בהסתכלות על עתודות הגז, אנרגיות אחרות ואנרגיה גרעינית. אנחנו מסתכלים רחב ועשרות שנים קדימה איך נכון לבנות את זה. יש שיתוף פעולה מצוין. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסדר גמור. זה דורש הרבה עבודה. אמרתי לך שבאנרגיה מתעוררים בבוקר ופתאום יש מחסור. אנחנו לקראת סיום של עידן של גז ישראלי. כרגע יש חוסר ודאות מסוים וצריך להיערך לכך - - - נעבור לסיגל ממינהל התכנון. יש לך משהו להוסיף? << דובר >> סיגל גבע: << דובר >> רק גילוי נאות. אני נציגה של מינהל התכנון מאגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ולא הסטטוטוריקה. << דובר >> סיגל גבע: << דובר >> כן, אבל אני יכולה להגיד בצורה מאוד נחרצת שמינהל התכנון לוקח את נושא התשתיות בצורה מאוד - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זו שירי? << דובר >> סיגל גבע: << דובר >> לא, יעל סלומון. היא סמנכ"לית תשתיות. הוקמה חטיבה ייעודית לכל נושא תשתיות האנרגיה והתחבורה. כמובן שות"ל מעורה בעניינים. זה לא מתפקידי ואין לי את הנתונים לתת לכם. אבל מינהל התכנון רואה בזה חשיבות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את יכולה להעביר את המסר של מה ששמעת בדיון הזה. << דובר >> סיגל גבע: << דובר >> בהחלט ואולי בדיונים הבאים יעל תגיע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בזמנו אני עבדתי עם שירי וזו הייתה הפעם הראשונה שהעברנו תחנות כוח להליך מקוצר. נעבור לנציג ממשרד האנרגיה ואז לנציגי חברות אינטל, אמזון, ויקס וחברות הצמיחה - - - עמיחי גרינוולד מאינטל בבקשה. אם אני לא טועה אינטל היא אחת החברות עם הפוטנציאל הגדול ביותר כדי לבסס אותנו בעולם השבבים בחזון שלכם? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> בהחלט. << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> נעים מאוד. ארז ואריאל היו אצלנו כבר מספר פעמים ואנחנו בקשר הדוק עם המטה למימוש מטרותיו. קרה המקרה וב-1974 אינטל הגיעה לישראל. יש פה תשתית לאומית שאומנם היא בבעלות של חברה פרטית אמריקאית אבל היא נכס שיש רק לחמש-שש מדינות. אינטל כיום עתידה לייצר פה את השבבים הכי מתקדמים בעולם – FAB38. מי שנוסע על כביש שש דרומה ראה את המנוף – שבינתיים כבר פורק. אינטל בונה את המפעל שעתיד לייצר את השבבים המתקדמים ביותר בעולם. יש פה פוטנציאל לשיתוף פעולה משמעותי מאוד. זו כאמור חברה אמריקאית פרטית אבל זה נכס שיש אותו למעט מאוד מדינות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> צריך גם להגיד שזה נכס שעובר גם אתגרים. אנחנו קוראים כל הזמן שאינטל תפתח או תסגור. אני חושבת שעצם זה שיש החלטת ממשלה, יש תמריץ חיובי מול אינטל העולמית כדי להראות לה שיש פה פוטנציאל. << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> לחלוטין לממשלה יש פה מקום לדחוף את זה מאחורי הקלעים. אנחנו בתחרות גלובלית ואינטל בונה גם מפעלים באוהיו. גרמניה התחילו וכרגע עצרו. אנחנו נמצאים במקום טוב כי יש ביקוש גבוה מאוד לשבבים. למי שעוקב אחרי המספרים – חשבו ששוק השבבים יעבור את הטריליון דולר ב-2030 אבל הוא יעבור את זה השנה. בישראל אנחנו תלויים בכך שחברות גלובליות כמו אנבידיה, אפל וכו' יחתמו חוזים עם אינטל העולמית לייצור וזה יביא לפה - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה יכול גם להגדיל את מספר המועסקים? << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כמה עובדים יש היום באינטל ישראל? << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> יש 8,000 עובדים – 5,000 במרכזי הפיתוח ו-3,000 בייצור בקריית גת. פתיחת מפעל נוסף תוסיף עוד 1,500 עובדים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם כך זה לא רק חיזוק התשתית הטכנולוגית אלא זה גם ביסוס ההון האנושי. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> חד משמעית. במקומות אחרים בעולם שפתחו FAB של אינטל או של חברות אחרות נתקלו בפער גדול של הון אנושי. לכן אנחנו קוראים לאינטל ולחברות האחרות שינצלו את ההון האנושי הישראלי. אינטל ישראל היא אחת האפקטיביות ביותר מכל מפעלי אינטל בעולם בגלל האנשים היצירתיים ומיוחדים שיש לנו. << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> לגבי החשמל, צריך להבין שככל שהשבב מתקדם יותר כך הוא צורך פחות חשמל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פחות חשמל? << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> כן, זה חלק מהיעילות של השבב. לאור העלות הגדולה של האנרגיה חלק מהארכיטקטורה של השבבים היא לראות איך מקטינים את צריכת האנרגיה. אנחנו גם מתכננים לבנות תחנת כוח במפעל בקריית גת כצרכן אנרגיה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, הייתי שם. << דובר >> עמיחי גרינוולד: << דובר >> גם בזה אנחנו תורמים את חלקנו למשק האנרגיה בישראל. אנחנו כמובן נשמח להמשיך לשתף פעולה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני חושבת שצריך לנסות משפטית שמפעלים אמריקאים ישימו מתקנים גרעיניים ושנגיד שזו אמריקה. נעשה קונסטרוקציה משפטית. כמה חדרים מפה יש חוק יסוד: לימוד תורה, אם זה אפשרי אז גם זה. אבל אתם לא צריכים להגיב. תודה רבה. אני חושבת שחשוב שהמטה מדבר איתכם כי התשתית כבר קיימת. אם תצליחו לעשות כאן משהו, זה יהיה מדהים. איילת מאמזון. << דובר >> איילת שפייר: << דובר >> אני איילת שפייר מחברת אמזון. נעים מאוד ותודה רבה על הדיון. אנחנו כמובן מברכים על החלטת הממשלה. כמו שנאמר פה, הבחינה תהיה ביישום ובתקצוב. אנחנו בקשר עם ארז והצוות והמטה. אני מקווה שנערוך ביקור במשרדים שלנו בחיפה איפה שיש את המו"פ של השבבים. אלה השבבים של טרניום של AWS – מה שהמנכ"ל אנדי ג'סי הגדיר כרוטב הסודי של אמזון. קודם הוזכר נושא ההרחבה והחברות הבין-לאומיות שכבר נמצאות פה. תשתמשו בנו ואנחנו כבר פה – במיוחד באמצעות מכרז נימבוס שהיה מהלך חדשני ומשמעותי שהממשלה קידמה. אנחנו פה ואנחנו רוצים להיות שותפים כדי לעזור לקדם. עניין המהירות פה הוא משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני לא יודעת אם את זוכרת אבל היה כאן אירוע בין-לאומי בוועדה. עלתה מנהלת האנרגיה העולמית של אמזון מארצות הברית והיא הסבירה כמה עניין האנרגיה חשוב לאמזון. היא דיברה על הצורך לתקן את התהליך של החיבור, הוודאות וכל הדברים שאתה מודע אליהם. מה חסר לכם, איילת? אמזון נוכחת הרבה בישראל כלקוחה במרכזי דאטה? << דובר >> איילת שפייר: << דובר >> נכון, הקמנו את האזור לפני יותר משנתיים באוגוסט 2023 בעקבות מכרז נימבוס. אנחנו גם פעילים ומאוד חזקים פה בתעשיית ההייטק. יצא לאחרונה מחקר בין-לאומי שקידמנו שמראה שבישראל יש את אחוז חברות הסטארט-אפים הגדול ביותר שהן מוכוונות בינה מלאכותית. אנחנו מחוברים מאוד לתעשייה, אנחנו חושבים שזה חשוב ושלישראל יש פוטנציאל. צריך להזדרז כי אנחנו בתחרות עולמית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. נועה מגוגל ואחריה מיכל. << דובר >> נועה לפלר: << דובר >> אני נועה לפלר, דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל. בדרך כלל יושבים פה עומרי או ליאת אבל אני שמחה להיות פה היום איתכם. גם אנחנו מאוד שמחים על הקמת המטה, על ההחלטה הממשלתית ועל הגישה הממשלתית. אנחנו עובדים בצורה מאוד הדוקה עם הצוות. אנחנו שמחים על כך. גוגל כאן כבר הרבה שנים ומבחינתנו זו שותפות אסטרטגית שרק הולכת ומעמיקה בכל ההיבטים. אני אגע בהיבטים השונים שהצוות הציג. בהסתכלות על התשתית, עלה כאן מכרז נימבוס. אנחנו חושבים שזו צריכת להיות נקודת הפתיחה לכל תקציב ממשלתי למחשוב. אנחנו עומדים בהתחייבויות שלנו והממשלה צריכה לעמוד בהתחייבויות שלה בנושא הזה. אנחנו מקווים שכך זה יתקדם בשלב ראשון במה שאפשר יהיה לספק מבלי להיכנס לשאלה גם מאיצים צריך. אנחנו מעריכים מאוד את העבודה המקצועית שאתם עושים. ביחס להון אנושי ומערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, היו דיונים בעבר על הנושא. אנחנו עובדים בצורה מאוד הדוקה עם משרד החינוך, מירב והצוות. רק אתמול ציינו סיום של תוכנית בה הכשרנו יחד את המומחים שיטמיעו בינה מלאכותית במקצועות המדעים במערכת. יותר מ-25,000 תלמידים כבר היום מקבלים תוכניות של אוריינות בינה מלאכותית ומבחינתנו צריך רק להגביר ולהעמיק את שיתוף הפעולה – גם בהטמעה של המוצרים שלנו בכל המערכת וגם במה שנוגע לפרסונליזציה בלמידה ובהוראה. זו שותפות שאנחנו גאים בה. בנושא של פרויקט 720, המענק שלנו של 1.5 מיליון דולר לרשת אמי"ת מהווה חלק מהתשתית לתוכנית החשובה הזו ואנחנו כאן כדי להמשיך. נגעת בנושא הרגולציה. מנכ"ל אלפבית אמר שבינה מלאכותית חשובה מכדי שלא להסדיר אותה אבל גם חשוב מכדי שלא להסדיר אותה בצורה נכונה. לפני שבוע פרסמנו הצעה על איך לדעתנו צריך להסדיר את התחומים השונים. אנחנו נשמח לחלוק את זה איתכם. ככלל, אנחנו מסכימים עם הגישה שלכם לטפל בסיכונים ובחסמים ולא להסתכל בצורה רוחבית אלא בצורה מגזרית ונושאית. זה בעינינו נכון מאוד. לגבי שוק התעסוקה, אנחנו שותפים איתכם לחשיבה על ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה. יחד עם שירות התעסוקה ומוזאיק אנחנו שמחים לקחת חלק בבנייה של שותפות מבט כדי לראות מה אפשר לעשות כדי להכין את מדינת ישראל למהפכה הזו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. מיכל תספרי על ארגון חברות הצמיחה. << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> אין בעיה - - - שמי מיכל שריג כדורי, אני מפורום חברות הצמיחה. אלה החברות הגלובליות הישראליות שהזכרת כבוד היו"ר את חלקן. אני רוצה להתייחס לשלושה דברים קריטיים לחברות האלה. התשתיות שחבריי מהחברות הרב-לאומיות הזכירו פחות רלוונטיות אלינו אלא אני רוצה לדבר על הרובד היישומי וגם הגנה על בינה מלאכותית וסייבר. אלה רבדים אחרים בחשיבה על בינה מלאכותית. כבוד היו"ר הזכירה את הנקודה שמדאיגה אותנו בעת הזו – לוחות הזמנים ועבודת הממשלה. אנחנו מרגישים כתעשייה את הפוטנציאל לחוסר סנכרון. יש את המטה, הרשות, משרד הכלכלה, משרד החוץ ומשרדי ממשלה נוספים. כולנו יודעים מה זה אומר להעביר הסדרים בלוחות הזמנים. החשש שלנו יושב בין היתר על זה בהחלט. ראינו מנגנונים בהם העבודה עם התעשייה היא עבודה יחסית סדורה ואפקטיבית כשצריך לעבוד בלוחות זמנים קצרים. אזכיר חלק מהתצורות – ועדת מומחים שהוקמה, כבר יש אותה ואפשר להפעיל אותה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ועדת פרלמוטר? << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> כן, ועדת פרלמוטר היא דוגמה מעולה לאיך אפשר לעבוד עם התעשייה בצורה בה יש תוכניות קונקרטיות - - - אני חלק מהוועדה שעושה את המעקב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הייתה מולי התנגדות אדירה להקים את הוועדה הזו. כל הגופים התחילו לריב איתי ואני במיוחד זוכרת את רשות החדשנות. הם לא רצו את הוועדה ואמרו שאין צורך בוועדה. זו פעם הראשונה שכולם ישבו סביב שולחן אחד. מדהים לראות איך הוועדה הזו ממשיכה. אני כבר לא שרה שלוש וחצי שנים. יש ערך בישיבה יחד ובטכנולוגיה יש מספר גדול של בעלי עניין. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אנחנו מאמצים את הוועדה. ישבתי אצל פרלמוטר ואנחנו בקשר הדוק. << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> אני לא מדברת על הוועדות הקיימות. ועדת פרלמוטר ממשיכה לדבר על הון אנושי ויש את הוועדה שמשרד המדע הקים שאיגדה את המומחים. אני מדברת על המנגנון גם אם אתה ארז תקים מחר ועדה אחרת. צריך להגיע למצב בו יש תוכניות ואפשר לעבוד עם התעשייה בכל מיני תצורות. אני לא אומרת שרק ועדה היא הדרך. אבל צריך ממשק סדור לאורך זמן שיוליד כתיבה של דברים שיכולים להיכנס אחר כך להסדרים. אני מדברת על התצורה של עבודה עם התעשייה. אני חושבת שיש פה פוטנציאל ואפשר לדבר אחר כך על איך משלבים את הדברים. הדבר הנוסף קשור להקשר הרחב של המשק. כבוד היו"ר ביקשת פנטזיות או חזון והוזכרה כאן חשיבה ארוכת טווח על איך נמשוך לכאן מוחות, איך נעבוד בצורה בין-לאומיות ואיך נרצה שכולם ירצו להיות בישראל. אני חושבת שמצב המשק וההקשר הרחב ביותר אולי לא קשור ישירות לבינה מלאכותית אבל הוא כן קשור לרצון של חברות לצמוח ולגדול פה, לשער הדולר ולהרבה דברים נוספים. כדי שנראה את החזון הזה מתממש וחברות ייכנסו לתוך מעבדות וירצו להרחיב פה כוח אדם צריך תפיסה הוליסטית של איך השוק צריך להיראות ואיך לעודד את זה. זה שיח מאוד מחובר והיינו רוצים לראות את המטה גם בדיונים הכלליים האלה על הרגולציה, משטר המס ועידוד צמיחה. הדבר האחרון מתייחס לנושא הדאטה וה-IP שכבוד היו"ר נגעה בו. נאמר בצדק על ידי המטה שיש כאן טכנולוגיה שיכולה לגשר על סוגיות פרטיות, הלבנה והצפנה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גם הטכנולוגיה הזו עדיין לא שכנעה. << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> יש כאן עניין עמוק יותר מרק עניין הפרטיות. יש כאן עניין של מי הדאטה וה-IP, זכויות והתקשרויות ומדאטה למחקר עד דאטה למוצר. המעבדות יהיו יותר עבור מוצר ואז ענייני ה-IP יותר מחולקים. יצא לי לדבר עם חלק מהחברות אתמול על ריצוף גנטי ברמת התא ועל מידע שרוצים לאסוף באמצעות או בסיוע מערכת הבריאות. זה תקף גם לחקלאות או לכל תחום אחר. הנושא של דאטה, IP, התקשרויות ואיך המגזר הציבורי והפרטי עובדים ביחד הוא לא פתור וצריך לנסות לטפל אולי בחלק ממנו כבר מההתחלה ובחלק תוך כדי תנועה. יש כבר בעיות שאנחנו יודעים שצריך לפתור אותן בשביל בהסדרים וכשיהיה כסף אפשר יהיה לטפל. זו חקיקה וזה לוקח זמן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אתן לכם טיפ, מיכל מלווה הרבה חקיקות של תמיכות בתעשיית המו"פ וההייטק בישראל. ייתכן שתחשבו שצריך איזשהם תמריצים ברמות מיסים או הטבות מס כדי להביא את השבבים. אני חושבת שמיכל יכולה לעזור. עכשיו נעבור לנושא העבודה והתעסוקה. נמצאת נועה ממשרד העבודה. רגע, איתן, רציתי לשאול אותך איך התוספות האדירות בביקושים של חשמל יכולות להיות מתורגמות בתעריף החשמל לצרכן? אתם מסתכלים על הזווית הזו או שפשוט תהיה יותר צריכה וזה מתחלק על יותר צרכנים? צריך להקים עוד תחנות ועוד מקורות ייצור. איך אתם רואים את זה כמשפיע על התעריף של החשמל? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> ככל שמקימים פה יותר ביקושים, אנחנו צריכים להדביק את קצב הייצור. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה תלוי בעלות של מקורות ייצור כמו גז לעומת סולארי. << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> ככל שיהיה יותר עומס על מקורות הייצור ונשתמש בטכנולוגיות יותר ישנות ופחות יעילות, זה ישפיע על תעריף החשמל. כמו שאמרתי לך, תכננו מטרה של יתירות משקית לשנים קדימה. מצב משק החשמל הוא טוב בנושא הזה. האילוצים הם דווקא הרבה פעמים בחיבור וברשת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כרגע אתה רגוע לחמש שנים קדימה? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> אני חושב שהספק החיבורים שיהיה במשק הישראלי הוא יפה לחוות שרתים בהשוואה בין-לאומית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לכמה שנים? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> לחמש שנים קדימה כן. אנחנו רואים את החיבורים שיש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ולעשר שנים קדימה? << דובר >> איתן ישראלי: << דובר >> כן, אבל כמו שארז אמר קשה לי לדעת מה יהיה פה עוד עשר שנים. ככל שנדייק את הבקשות של החיבורים, נדע טוב יותר להיערך לזה. לכן אנחנו רואים חשיבות גדולה בשימוע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, אלה לא רק החיבורים אלא גם הייצור צריך להבין איפה עומדים. בבקשה נועה. דיברו הרבה על נושא התעסוקה בהחלטה ועשינו גם דיון שלם – אני לא יודעת אם היית פה – בהשתתפות דניאל שרייבר שהקים אחר כך את מוזאיק – נמצאת פה אפרת. יש פה תפיסות חלוקות. יש את הגישה שלו שעשרות אחוזים יהיו מובטלים ושצריך קצבאות אבטלה לכולנו עם רובוטים שיגישו לנו את הצ'ק כל חודש ואילו יש את הגישה של בנק ישראל והאוניברסיטה העברית מן הצד השני שלא הסכימו איתו. אני רואה שאתם עכשיו עם נתונים. תדברי כמובן גם על העבודה שלך עם מטה הבינה המלאכותית. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> אני נועה אקר מאגף אסטרטגיה של משרד העבודה. הכנתי מצגת אבל אדבר בחופשיות. רואים מנתונים בין-לאומיים שרבים מהכישורים שלנו הולכים להשתנות. המיומנויות ישתנו ומשרות ייעלמו. אבל הצפי - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נועה את יכולה לשים את השקף עם האחוזים. פשוט נרוץ על זה. זה לא יותר מחמש דקות. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> (הצגת מצגת) יש פה את הנתונים מה-WEF על כמה משרות צופים שייווצרו וכמה משרות צופים שייעלמו. ההנחה שייווצרו יותר משרות מאשר שייעלמו כמו במהפכות קודמות. רואים בישראל מסקרים שעשו הלמ"ס והמכון הישראלי לדמוקרטיה שיש פה אימוץ די רחב של בינה מלאכותית אצל העובדים והעסקים. אבל רק 10% מהעסקים עושים הכשרות לשימוש בבינה מלאכותית לעומת 30% בחברות הייטק. אנחנו רואים פה את הצורך בהכשרה כמשהו שצריך להתערב בו. יש חשיפה מאוד גדולה להייטק והשטח מדבר – יש ירידה בהרשמה ללימודי מדעי המחשב. במשרד העבודה אנחנו מסתכלים בראייה רחבה על ההזדמנויות לצמיחה, על המקצועות החדשים שייווצרו, על הצורך בהכשרות לאורך החיים, על הסכנות בהעמקת פערים בין אוכלוסיות וניוון חברתי של מיומנויות חברתיות או קוגניטיביות. אנחנו מסתכלים על צורות ההעסקה חדשות שייווצרו ועל ההשפעה על הרגולציה של עבודה וסוגיות פרטיות. אנחנו מסתכלים בראייה רחבה. משרד העבודה במימון של משרד המדע עורך שני מחקרים. אנחנו בוחנים את השפעת הבינה המלאכותית על מקצועות בישראל. זה מחקר שמוביל פרופסור גיל אפשטיין והחוקר - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה במימון משרד המדע? << דובר >> נועה אקר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את מבינה שמשרד התעסוקה צריך לממן דבר כזה כנושא אסטרטגי ומזל שמשרד המדע מממן דבר כזה למשרד התעסוקה. אני פשוט רוצה להזכיר לך מה הבדלי התקציב בין שני המשרדים האלה. טוב שיש את משרד המדע. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> אנחנו בשותפות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה לא כלפייך. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> אני לא אדבר על תקציב משרד העבודה. בשקף הבא אני אראה את התוצאות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> התוצאות מעניינות. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> אנחנו גם עושים מחקר על התאמת הרגולציה של חקיקת עבודה. יש סוגיות רבות שעולות מהכניסה של בינה מלאכותית לעולם ואנחנו גם בוחנים מה צריך להתאים. אנחנו גם שותפים עם שירות התעסוקה ובנק ישראל בסקר של ה-OECD. אנחנו מתניעים את החשיבה ללמידה לאורך החיים ואיזה מודל צריך לבנות. נעבור לממצאים הראשוניים של המחקר. אנחנו רואים ש-20%-30% מהמועסקים במשק בחשיפה גבוהה להשפעות של בינה מלאכותית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חשיפה לשינוי או חשיפה לאובדן מקום עבודה? << דובר >> נועה אקר: << דובר >> חשיפה לאובדן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אפרת, זו הדעה היותר אפוקליפטית כביכול. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> החוקרים השתמשו בשני מודלים – אחד של OpenAI והשני של Anthropic. ה-20% מתייחס למקצועות שותפים בין שני המודלים ואילו ה-30% הוא מה שמעבר. אנחנו רואים פגיעה במקצועות כמו מפתחי תוכנה, מתכנתים, עובדי פקידים במגוון של מקצועות, תחום החשבונאות והפיננסים, סוחרים בניירות ערך, יועצים פיננסיים, תחום המכירות, עיצוב ותחום המינהל כמו יועצים ארגוניים או אנשי משאבי אנוש. במחקר אנחנו מנסים לזהות לאיזה מקצועות יהיה אפשר להסב את אותם אנשים על בסיס מיומנויות משותפות למקצועות שאנחנו רואים שבפריון גבוה ובעלייה. זיהינו מקצועות כמו מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, אדריכלות, מקצועות פנאי כמו ספורט וכושר, עבודה סוציאלית ועוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עבודה סוציאלית היא בסיכון גבוה? לא, להפך. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> לא, אלה מקצועות שאפשר לעשות אליהם הסבה. אפשר לקחת את האנשים ועל בסיס המיומנויות המשותפות להסב אותם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רואת חשבון תהפוך לעובדת סוציאלית? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> שלחתי את הבנות שלי ללמוד עבודה סוציאלית. לדעתי יש לזה עוד שנים רבות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אלה נתוני 2025? אתם כבר רואים ירידה בהיקף המקצועות? << דובר >> נועה אקר: << דובר >> זה מה שעולה וזה מה שיורד. הגרף הוא על הרבה מקצועות אבל לקחתי מקצועות נבחרים. אפשר לראות עלייה בגידול במהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, במהנדסים אזרחיים, במדריכי כושר ובעבודה סוציאלית. אלה משלחי-יד נלווים לעבודה סוציאלית. רואים ירידה בעובדי מזכירות, מנהלים פיננסיים, כספרים ועוזרי מכירה. הנתונים פה הם עד 2025 ואלה כמובן נתוני עבר. זה לאו דווקא מעיד על העתיד אבל המחקר שלנו כן מצביע על דברים דומים. אנחנו כבר מתחילים להיערך במשרד. אנחנו מעדכנים את תוכניות הלימודים. אנחנו אמונים על הכשרות מקצועיות וגם על לימודי ההנדסאים. יש מיפוי של כל המגמות ומתחילים לעדכן את תוכניות הלימוד. מכניסים כמובן אוריינות בינה מלאכותית לכל מי שלומד ומפתחים מקצועות חדשים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה למשל משהו שאני זוכרת שעוד התחיל במהלך השנה. איך העבודה עם מטה הבינה המלאכותית? היא טייבה את הדברים? מבחינת המטה איך אתה רואה את הדברים מעבר למה שמשרד העבודה עושה? << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני חושב שהשיח הוא שיח מקצועי ורציני. אנחנו מאתגרים אחד את השני. עניינית יש פה דברים רבים שצריך לשנות במשרד העבודה. לכל מקצוע היום יש הגדרות ברורות רגולטוריות. אתה רוצה להכניס בינה מלאכותית ואתה רוצה שאנשים ישתמשו בבינה מלאכותית במסגרת עבודתם. יצטרכו לשנות נהלים אבל יש כאן שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בדיון שעשינו כאן על תעסוקה הראו שביפן או באחת מהמדינות האסיאתיות מממנים לכל אדם מעל גיל 45 תואר מחדש. אפשר לנסות לבדוק את העלות של זה רק במקצועות בעלי הסיכון. אבל אולי זה מה שאתם עושים במילא בקורסים ובתארים שאתם מציגים. צריך לשלוח אנשים שיגידו להם להתחיל ללמוד תחומים חדשים שיהיה בהם ביקוש. זה יכול להיות מעניין. יש עניין הפוך דרך אגב כמו מחסור במורים. אנחנו ראינו מדינות אסיאתיות בהן המורים הם רובוטים עם בינה מלאכותית. מלמדים כך שפות. אני לא יודעת איך הם יתפסו ילדים מעתיקים. << דובר >> ארז אסקל: << דובר >> אני חושב שצריך להבדיל בין הקניית ידע שאת זה הבינה המלאכותית תלך ותעשה יותר ויותר לבין חינוך וליווי של הילדים. יש למורים אתגרים גדולים שיצטרכו לעסוק בהם שנים ארוכות והלוואי שישקיעו בזה. << דובר >> נועה אקר: << דובר >> אני אסכם. המשרד מסתכל גם על ההזדמנויות וגם על הסכנות של עידן הבינה המלאכותית. אנחנו לוקחים הימור. אנחנו עושים מחקרים ואנחנו בודקים ומנטרים אבל אתם יודעים למי ניתנה הנבואה. אנחנו עושים את ההימור המושכל שלנו כמה שיותר ומשנים בהתאם את ההכשרות של ההון האנושי. נדרשת למידה לאורך החיים. ארז התייחס לזה לפני כן. חשבנו שזה נדרש גם לפני כן אבל בעידן הבינה המלאכותית זה הופך להיות הרבה יותר קריטי ומשמעותי. צריך להכשיר גם אנשים שעובדים. אם עד היום המדינה התעסקה במובטלים או באוכלוסיות שאינן בשוק העבודה ולא באנשים שכבר בשוק העבודה ועובדים, ההכשרה מחדש לאורך כל חיי העבודה שלהם היא יקרה מאוד אבל נדרשת וחשובה. אנחנו נערכים גם להתאמת הרגולציה, לשמירה על זכויות העובדים ולהוריד חסמים החדשנות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ואנס הצהיר בשם ארצות הברית שהם ידאגו לכך שהבינה המלאכותית לא תגרום לפיטוריו של עובד אחד בכל ארצות הברית. זו גם מדיניות – אני לא יודע כמה היא ריאלית. תודה רבה. אנחנו נצטרך לסיים בסביבות 12:00 ואני מתנצלת. אם צריך נעשה דיון המשך. אפרת יש לך דקה. << דובר >> אפרת בכר נתנאל: << דובר >> אביתר דיבר קודם על כך שהסתכלנו על טלפון הבננה הענק ולא ידענו לדמיין אותו כמכשיר שנמצא בכל יד. זו השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה. הרבה מהנתונים שאנחנו רואים – בטח של 2025-2018 – עוד לא מכילים את ההשפעות של הבינה המלאכותית על הנתונים. צריך לקשור את זה לתוכנית שאושרה עכשיו בממשלה שגם את יושבת-הראש ציינת שהיא מאוד מקיפה. אני חושבת שההיקף הוא הכרחי. כמו שאי-אפשר לדאוג לכבישים בלי לדאוג למורים כך צריך לדאוג להשפעות של הבינה המלאכותית על כל היבטי המערכת. התוכנית היא מצוינת כחזון, כיעד וכתפיסת פעולה. שיטת העבודה של המטה ש-20 אנשים עובדים עם כל הממשלה אמורה להיות כזאת שמאפשרת לזה לקרות. אני מאחלת לכם בהצלחה עם התוכנית הזאת והגשמתה. אנחנו איתכם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אופיר ממשרד הכלכלה ושירות התעסוקה. יש לך משהו להוסיף? אני מתנצלת שהגענו לכך שהאחרונים בקושי מספיקים. << דובר >> אופיר פינטו: << דובר >> תודה על ההשתתפות. אני אנסה לא לחזור על דברים שנאמרו פה כדי לחדש. יש מגמות שאנחנו רואים בשירות התעסוקה של יותר מובטלים מענף ההייטק – בעיקר מעולם התוכנה. כבר היום בבוקר ראינו כתבה שיצאה שחצי מהמעסיקים שפיטרו עובדים בגלל הבינה המלאכותית כבר מתחרטים על הפיטורים שלהם. גם דברים כאלה ראינו. אני רוצה לחזור על הדברים שנאמרו על ידי נועה בהיבט של מב"ט. במסגרת החלטת הממשלה של הבינה המלאכותית שירות התעסוקה קיבל תפקיד לנטר את שוק התעסוקה, לחזק המיומנויות ולהתעסק בהנגשת הדאטה. בחודשים האחרונים הקמנו בשירות התעסוקה את מרכז מב"ט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> דאטה של מחפשי עבודה? << דובר >> אופיר פינטו: << דובר >> כן. של מחפשי עבודה, משרות ושל נתונים שקיימים בשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש לכם דאטה של מחפשי עבודה בבינה מלאכותית? << דובר >> אופיר פינטו: << דובר >> גם וגם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתם פשוט מחדדים עכשיו את המידע על העבודה כדי לסייע לאבחון של המצב? << דובר >> אופיר פינטו: << דובר >> גם וגם. אני אשלים. אנחנו יודעים להגיד על כל אחד מדורשי העבודה שלנו את רמת המיומנויות ורמת החשיפה שלו לבינה מלאכותית. אבל אנחנו עשינו במב"ט מעבר לכך. אנחנו מנגישים את המידע הזה החוצה לציבור, לחוקרים ולמעסיקים. אנחנו מייצרים את מעבדת המחקר שארז הזכיר. כולם שותפים ויכולים לגעת בדאטה בעצמם, לפתח כלים חדשים ומיומנויות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. תהיה גישה משותפת וזה חשוב. מירב את רוצה לומר מילה על החינוך? את כיכבת בדיון פה מאוד רחב היקף. אני מתנצלת אבל רק אם יש משהו להוסיף. האתגר שיש על הכתפיים שלך ביחד עם המטה הוא מבין הגדולים. אולי גם תגידי מה זה חידש לך ומה זה חידד לך. מה הדברים שאת צריכה מהמטה? אני יכולה להגיד לך שלא קל לעבוד עם משרד החינוך. עבדתי עם יפעת שאשא ביטון ושתינו נרתמנו לחינוך טכנולוגי. הייתה נכונות רבה אבל לא פשוט להזיז שם דברים. << דובר >> מירב זרביב: << דובר >> לפחות בשנה וחצי האחרונות הגדלנו את שיעורי ההייטק. הרחבנו אותם מאוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תמירו אותו כדי שהוא ייכנס לאבטלה ונעשה אותו כשיעור בינה מלאכותית. << דובר >> מירב זרביב: << דובר >> הם לומדים בינה מלאכותית. אני אגיד שהעבודה עם המטה היא עבודה אינטנסיבית יומיומית. גם תוכנית העבודה של השנה נכתבה יחד עם צוות המטה. עוד לפני המטה התחלנו לעבוד בזה. אני עובדת כבר עשור בבינה מלאכותית בחינוך. זה לא משהו שאני מתעסקת בו רק בשנתיים-שלוש האחרונות. העבודה עם המטה חידדה לנו מאוד את הצרכים של שוק העבודה בעולם הבינה המלאכותית ומה צריך בוגר מערכת החינוך לדעת מרמה של כשירות בסיסית ועד מדעני בינה מלאכותית. אחד הדברים שהשתנו מאוד – דברים שלא חשבנו עליהם קודם – הוא כל עולם הקוואנטום וכל השינוי בהנדסת אלקטרוניקה והנדסת חשמל שבבי. לא חשבנו על זה קודם ודרך השיח עם המטה הבנו שגם שם צריך לעשות שינויים. התחלנו בשינוי תוכניות הלימודים. שיתוף הפעולה הוא חוצה – מעולם כשירות הבינה המלאכותית לאורך כל המערכת ודרך בינה שמלמדת בינה. אנחנו מדייקים את זה. קיבלנו גם תמיכה כלכלית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מציעה שתיקחו בשנת הלימודים הקרובה שלושה דברים גדולים ותתחילו צעד-צעד. מה קורה עם דו"ח פרלמוטר שדיבר על בגרות בינה מלאכותית? הדברים האלה מתקדמים? << דובר >> מירב זרביב: << דובר >> הדברים האלה מתקדמים. הראינו עלייה יפה מאוד השנה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש את הבגרות הזאת? << דובר >> מירב זרביב: << דובר >> כן, הראינו עלייה יפה מאוד השנה בהתאם לתוכנית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יופי. נציג מערך הסייבר ביקש לדבר. << דובר >> אליאב נורי: << דובר >> אליאב נורי. תודה גברתי על זכות הדיבור. נאמר פה רבות שאנחנו בתחילת הדרך. בינה מלאכותית מביאה איתה הזדמנויות ואפשרויות לפיתוח. בד בבד היא מביאה איתה סיכונים ואנחנו רק בתחילת הדרך. חלקם כבר מתרגשים עלינו ואילו אנחנו מבינים שיש גם סיכונים שקשורים בצריכה של בינה מלאכותית, בשימושים זדוניים של בינה מלאכותית, בצריכה של דאטה ובהנגשה של דאטה. כבר עם הקמת המטה שני הארגונים – מערך הסייבר ומטה הבינה המלאכותית – שילבו זרועות. אנחנו חברים בכל הצוותים המקצועיים. בהקשר של סייבר ובינה מלאכותית אנחנו רואים עין בעין עם ארז שהסייבר הוא עבור בינה מלאכותית ובינה מלאכותית עבור סייבר וכן דיפ פייק ודיסאינפורמציה. החלטת הממשלה מביאה אותנו ממעבדת הסייבר לייצר מתווה יחד עם המעבדות של מטה הבינה המלאכותית כדי שנביא פתרונות בעולמות סייבר ובינה מלאכותית. אנחנו מעדכנים את אסטרטגיית הסייבר הלאומית ותהיה תת-אסטרטגיה לסייבר בינה מלאכותית. היא תופץ בקרוב להתייחסות הציבור. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מה תהיה אסטרטגיית סייבר בינה מלאכותית? << דובר >> אליאב נורי: << דובר >> התוכנית תעסוק במה זה סייבר בינה מלאכותית, איך מממשים אותו לצורכי הגנה ושימוש בבינה מלאכותית בהקשרים האלה. זה מסמך מאוד רחב. חוק הסייבר מקודם בוועדת חוץ וביטחון כמו שאת בוודאי יודעת. הוא עוסק גם בטיפול בהגנת סייבר על מתקני המחשב. דיברנו רבות על הקמות - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה חלק מהריבונות? << דובר >> אליאב נורי: << דובר >> נכון, הוא לוקח בחשבון את היבטי הריבונות וההגנה וגם הדרישות להגנת סייבר באותם המתקנים. זה מתחבר וזה יפה - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> היום אתם ממוקמים במשרד רוה"מ? << דובר >> אליאב נורי: << דובר >> אנחנו במשרד רוה"מ. את מוזמנת לבוא לבקר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. גידי מור"ה ואחריו יעל מזוז הרפז. מי פה ממשרד החוץ? אילן, מה עם הטכנולוגיות המובטחות שהתחייבנו לארצות הברית? נעלמנו להם באמצע כשהתחלפה הממשלה. << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> אם זה היה תחת אחריותנו זה היה כבר קורה לפני שנה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ארז אני חושבת שאי-אפשר לדבר על כל זה בלי להראות לשותפים המרכזיים שלנו – ארצות הברית – שישראל יודעת לשמור על הטכנולוגיות שלה. צריך להפוך איזשהו דיסקט פה. << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> יש פה שתי חקיקות שחייבות לעבור. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> איזה חקיקות? << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> אחת היא פיקוח על ייצוא דו-שימושי. השנייה היא מנגנון פיקוח על השקעות בתחום ההייטק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אלה ממש חוקים? יש טיוטות? << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> זה לא אנחנו. דו"ש זה משרד הכלכלה ופיקוח זה משרד האוצר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני התחלתי בזמנו דיאלוג עם הבית הלבן. יצאנו במשלחת עם ראש המל"ל וזה נתקע. אני חייבת לעבור ליעל ולגידי. << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> אני רק רוצה להגיד שארצות הברית היא השותפה האסטרטגית החשובה ביותר של ישראל וחשוב לסדר את שני הדברים האלה. אבל מעבר לכך ההיבט של הבינה המלאכותית בגאו-פוליטיקה הוא הזדמנות לישראל לייצר את השותפויות האלה. אנחנו מביאים ערך נוסף, מיוחד וחיוני. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה מה שהם עושים ב-Pax Silica ובמקומות אחרים. << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> אנחנו עובדים צמוד מאוד עם המטה ובאופן שוטף. חזרתי מביקור משותף בז'נבה השבוע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גם אחרי שכל מה שקרה מבחינה ביטחונית המדינות באזור מבינות שכמו שאפשר שיתוף פעולה ביטחוני, אפשר גם שיתוף פעולה טכנולוגי ואפילו בתשתיות. יהיו הסכמים שיבססו את הריבונות של בנות הברית באזור. זה ברור. << דובר >> אילן פלוס: << דובר >> יש לנו מדינות יעד שאיתרנו. אנחנו עובדים ביחד בצורה מצוינת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טוב. יעל, בבקשה. << דובר >> יעל מזוז הרפז: << דובר >> יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות. ככלל אנחנו גם מברכים על העיסוק הלאומי הרחב בבינה המלאכותית. בהרבה תחומים בלי העבודה הממשלתית המסונכרנת היכולת לייצר פריצות דרך אמיתיות היא כמעט בלתי אפשרית. למשל עולם הדאטה שהתעכבת עליו הוא עולם שאם לא תהיה בו אסטרטגיה לאומית ולא רק תפיסה של משרד שמנסה לקדם, לא נוכל לייצר פריצות אמיתיות. כשאנחנו מסתכלים על צירי הפעולה, הם כמובן מתכתבים עם הדברים שאנחנו רואים סביב ההייטק. אנחנו רואים את ההזדמנויות השונות של איך אנחנו משמרים ואפילו מעצימים את ההובלה של ההייטק הישראלי בעידן הבינה המלאכותית. אנחנו מסתכלים על חברות של יישומי בינה מלאכותית – החוזקה הגדולה של ההייטק הישראלי – וכן על כל החברות המאפשרות, חברות השבבים, האנרגיה, סייבר עבור בינה מלאכותית וכמובן גם בבינה מלאכותית פיזית. אחד מהדגשים שלנו הוא שצריך לוודא שמצד אחד שהמעבדות שהמטה הזכיר יביאו כמה שיותר ערך לתעשייה ומצד שני צריך לדאוג לזהות את החסמים והאתגרים וכן לתת את התשתיות כדי שכל ההייטק יוכל להצליח ולפרוח ולא רק מי שנמצא בתוך אותן מעבדות. היכולת שלנו כממשלה לזהות את האתגרים המדויקים היא תמיד מוגבלת. התעשייה היא זאת שיודעת להביא את הרעיונות החדשניים. צריך לדאוג לחסמי מימון, להנגשת תשתיות מחשוב – נביוס כבר פועל ואנחנו פועלים להרחיב אותו – והון אנושי - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן אני מכירה את כל הפעילויות. תודה. אני חייבת לסיים כי אני חייבת לצאת. אני בטוחה שאתם כוח משמעותי ויהיה אפשר אחרי זה אולי להדהד את המצפנים האלה בסייבר בינה מלאכותית. אפשר לעשות סטארט-אפים ומסלולים מיוחדים. גדליה, רצית לומר מילה. אני מתנצלת אני חייבת לסיים. << דובר >> יוסף גדליהו: << דובר >> רק רציתי להגיד תודה על הקמת הוועדה ועל הישיבות בשנים האחרונות. כנראה אנחנו בישיבת סיום. הייתה תשתית מאוד איכותית עם דיון ציבורי רחב ושקוף. לא פעם זה משך את הפוקוס הממשלתי למקומות הנכונים. אני חושב שלפחות שני דברים קרו מאז – הקמת המטה שמשרד המדע היה מעורב בהקמתו וכן כל משרדי הממשלה בתחומיהם היה צריך לגבש פה מדיניות אחורה וזה עזר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גידי מור"ה, אני יודעת שאתה כאן. אתה לא תוכל לדבר. אני רק אגיד שאתה סיפרת לי על העבודה המצוינת שלך עם המטה ושאתם באוניברסיטאות עסוקים בהקמת מחשב-על שייתן גישה ויכולת של כוח מחשוב למחקר ולאקדמיה. << דובר >> ענבר כהן: << דובר >> שלום לכולם. קוראים לי ענבר כהן ואני עכשיו מסיימת כיתה י"ב. אני סגן מועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו נדבר רגע על הנוער. דיברתם הרבה על העתיד אבל בשבילנו זה כבר ההווה. אנחנו הדור הראשון שלומד, נבחן, יוצר ומתקשר בעולם בו הכול בו הוא בינה מלאכותית. אמרתם שאין הרבה שינויים מפעם אבל יש פה הרבה שינויים. אני עכשיו מסיימת את מערכת החינוך. עוד כמה שנים אצא מהצבא ואגיע לשוק העבודה. היה פה שיח מאוד מעניין על שוק העבודה. אני מפחדת כי אני לא יודעת מה יקרה. אנחנו רוצים לדעת כבר מעכשיו מה יגיע לעתיד – אני מדברת על מערכת החינוך. אנחנו מברכים מאוד על החלטת הממשלה להציב את הבינה המלאכותית כיעד לאומי ועל הקמת מינהל חדשנות וטכנולוגיה וכן על השותפות המבורכת איתכם. אנחנו מאמינים שהשותפות בנושא איתנו – עם הנוער – היא דוגמה לשיתוף נכון של נוער בקבלת החלטות ובמיוחד בנושאים שנוגעים אלינו. מבחינתנו הצלחת התוכנית הלאומית בבינה המלאכותית יהיו הכלים שאנחנו נקבל להוביל ולחיות במציאות החדשה הזאת. אנחנו מבקשים שכשהמדינה משקיעה בבינה מלאכותית, ההשקעה תהיה במערכת החינוך ובכל מה שקשור בזה. צריך להשקיע בבתי הספר, בצעירים ובדור הצעיר שיוביל את המדינה בעוד כמה שנים. אנחנו רוצים להעניק לכל תלמיד ותלמידה את היכולת להשתמש בבינה מלאכותית בצורה חכמה, בחשיבה ביקורתית לצד יצירת שפה משותפת ואחידה. זה לא קיים בדיוק היום. אנחנו לא יודעים מה מותר, מה אסור ובאיזה עבודה מותר להשתמש בבינה מלאכותית. זה חסר ואנחנו מבקשים שההשקעה הזו תבוא לידי ביטוי בהכשרת צוותי הוראה, בהנגשת כלים לכלל התלמידים והתאמת התוכניות לעידן של היום. חייבים להיות חוקים ברורים של מה מותר ומה אסור לצד שפה משותפת כדי לייצר שגרה לימודית בה נוכל להתפתח, ללמוד ולקבל את הכלים האלו. אסור שהמהפכה הזאת תעמיק פערים. לכל תלמיד ותלמידה בישראל צריכה להיות הזדמנות שווה לרכוש את המיומנות האלה ללא קשר למקום מגורים, מצב כלכלי או בית הספר ממנו הם מגיעים. חשוב לנו לא רק לצעוד אל העתיד אלא גם לצד ערכי הבינה המלאכותית לפתח חשיבה ביקורתית ולא שהוא יעשה הכול. חשוב לנו להדגיש שההשקעה החשובה ביותר היא בדור שלנו – הדור שבסוף - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ענבר אני מסכימה. הדבר הכי חשוב זה להשקיע בכם ואת צודקת. אני צריכה לסיים. << דובר >> ענבר כהן: << דובר >> אנחנו קוראים לכל מי שיושב כאן – אנחנו נשמח לשתף איתכם פעולה, לדאוג לדור הצעיר ולהבטיח שכבר בשנת הלימודים הבאה כל הדברים האלו ייכנסו. אנחנו יודעים שיש כבר פיילוטים של תוכנית 720. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אחת המטרות כאן היא לייצר שיעור בכיתה שתעסקו בזה ושתלמדו את זה. כחברה בוועדת כספים אני חושבת שזאת הוועדה היחידה אליה מגיעים נציגים של מועצת התלמידים. אתם תמיד מדברים יפה ולעניין. אתם שמים את הדברים החשובים במקום ומזכירים לנו בשביל מי אנחנו עובדים. תודה רבה ענבר ואני רוצה לסכם. אני רוצה להודות לכולם. אני רוצה להודות לכם נציגי המטה ולארז על כל העבודה הקשה שאתם עושים. כמו שאמרתי קודם, אני חושבת שיש כאן שני אירועים מצטלבים – שבעה באוקטובר ומהפכת הבינה המלאכותית – שיצרו ביחד שינוי גאו-פוליטי מאוד גדול. מדינת ישראל צריכה להבין שגם נושא הבינה וגם נושא התשתיות שתומכות את התשתיות הטכנולוגיות של ישראל והתשתיות הכלליות של האנרגיה כרוכות זה בזה, משפיעות על העתיד שלנו ומהוות סוגיה של ביטחון לאומי של מדינת ישראל ושל כלכלתה. ההחלטה חשובה מאוד וסופסוף התקבלה החלטה באיחור כזה גדול. המבחן יהיה בתקצוב. זו החלטה לטווח ארוך שתצטרך לעבור את מבחן תקציב 2027 וזו הנקודה שצריך להדגיש בדיון הזה. ההחלטה חייבת להפוך לתוכניות פרטניות. כמו שנאמר כאן צריך לוודא שיש למטה את המנגנון והכלים להוציא את הדברים אל הפועל וכן שמדובר במטרה מתוקצבת כראוי. זה יהיה אתגר לא פשוט בשנים שאחרי המלחמה – אנחנו אפילו לא יודעים אם אנחנו אחרי המלחמה. כספי המיסים שלנו חייבים ללכת למקומות הללו כי בוודאות כל שקל שנשים פה יחזור אלינו בריבית דריבית. תודה רבה לכולם ותודה על הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>