פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 31 ועדת הפנים והגנת הסביבה 09/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 563 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, כ"ד בתמוז התשפ"ו (09 ביולי 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו–2026, של ח"כ משה סעדה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעקב אשר יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: משה סעדה מוזמנים: רון אלמוג – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים רעות קרן – מנהלת תחום מקרקעין ובנייה חדשה, משרד האוצר אריה פדורוב – רפרנט מקרקעין, החשב הכללי, משרד האוצר גל ברנס – רכז תחום שיכון ונדל"ן, אגף תקציבים, משרד האוצר מאי אלון – רפרנטית אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר נועה מושייף – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי סלים חנא – מהנדס מועצה מקומית סאג'ור, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: גלעד קרן רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו–2026, פ/5394/25 כ/1191 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, אנחנו רוצים לפתוח את הדיון בהצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מספר 16). היום אנחנו בכ"ד תמוז התשפ"ו, 09/07/2026. אנחנו חוזרים לסעיף (ו) וסעיף (ו1) אותם היינו צריכים ללבן. על סעיף (ו1) כבר דיברנו ונדבר על סעיף (ו). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו הפצנו נוסח חדש עם כל ההסכמות שהיו וההחלטות שהוועדה הגיעה אליהן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לעבור עליהן? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> על חלקם עברנו בדיון הקודם. אתם יכולים לראות בנוסח את הסימונים שמסומנים בצהוב ואלה התיקונים שהוספנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי סעיף (ו), זו הייתה הצעת הממשלה אבל לא הבנתי למה היא טובה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נעבור על הדברים. בעמוד 2 בסעיף קטן (ב) המוצע אנחנו מבהירים בעקבות ההערות שעלו שהכוונה היא בכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מוגשת הבקשה. הקראתי בדיון הקודם את הנוסחים החדשים של פסקאות (2) ו-(ג1). בסעיף קטן (ד1) יש שינוי נוסח טכני. מה שמסומן בצהוב הוא מיקום המילה תשלום. בסעיף קטן (ו) מחקנו את פירוט האפשרויות וכתבנו שזה יהיה כפי שתחליט מועצת הרשות המקומית. הוספנו את הצעת הממשלה שתכף תוצג ותידון שמציעה שבלבד שהתשלום לרשות המקומית לא יהיה תלוי ברווחי או בהכנסות המיזם. אחרי שנסיים אני מציע שהממשלה תציג את ההצעה הזו. בסעיף קטן (ו1) הוספנו לבקשת משרד הפנים את המילים או מי שהוא הסמיך לכך לגבי אישור שר הפנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באיזה רמה זה יכול להיות? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זו התאמה לסעיף 188 המקורי. בסעיף קטן (ח) יש תיקון נוסח כדי שיהיה ברור שהקרקע תושב לידי הרשות כשהיא פנויה וריקה. יש מחיקה של סעיף (3) בעקבות ההתחייבות לפרוטוקול. בנוסח לא מופיע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה כן יחול על דומים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ככל שהאלוף יאמץ את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ככל שהאלוף יאמץ את ההצעה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אמרו כאן אנשי רמ"י שהם יכולים להחיל את זה גם ללא החלה של החוק. הם יכולים לעשות את מנהלית. הם לא אמרו שהם יבדקו אלא הם אמרו לפרוטוקול שהם יכולים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם לא חייבים את הכנסת כדי להחיל את החקיקה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי הבקשה של חבר הכנסת הרצנו, זה לא מופיע בנוסח אבל אני מבין שיש סיכום ואני מציג שהוא יוצג. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ההצעה התקבלה הודעת מהנדס הרשות המקומית לפיה הרשות המקומית נקטה באמצעים הסבירים הקיימים בידיה לצורך מימוש פוטנציאל הצבת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי גגות מבנים ציבוריים שבבעלותה או המוחזקים על ידה וכי לרשות תוכנית להמשך מימוש הפוטנציאל האמור בשנים הקרובות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מבחינתי זה בסדר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מבחינת הנוסח אנחנו מציעים לכתוב שזה יתאים למקומות אחרים בהם יש חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית. למשל בחוק התכנון והבנייה לכתוב שלבקשה צורפה חוות דעת בכתב מאת מהנדס הרשות המקומית ולפיה נקטה הרשות המקומית אמצעים סבירים למימוש פוטנציאליים ההצבה של מתקנים כאמור בהגדרה מיזם על גבי גגות במבנים ציבוריים שבבעלותה ובהחזקתה וכי יש לה תוכנית להמשך מימוש הפוטנציאל האמור בשנים הקרובות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> להמשך המימוש לפוטנציאל. אם היא לא מיצתה, שתפעל בעניין. זה מקובל עליה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו השארנו את הסיפא כמו אצלכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בלי שיש לה אלא וכי לרשות תוכנית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה אותו הדבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד כמה שאלות. למה כתבתם בסעיף (ז) לפי המאוחר ולא לפי המוקדם? היה כתוב שהרשות צריכה לפרסם אם היא קיבלה הקצאה או אם היא קידמה מיזם. למה לא המוקדם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סעיף הפרסום הוא בכל מקרה כשזה הולך למימוש. לפני שהוקצתה לה קרקע זה לא רלוונטי ולפני שהיא התקשרה עם יזם זה גם לא רלוונטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, מיום הקבלה של החלטת הרשות המקומית או הקצאת קרקע לפי המאוחר. למה לא לפי המוקדם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הרעיון הוא לפרסם את כל המכלול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה לפי המאוחר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון, צריך ששניהם יתקיימו יחדיו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, מה דעתכם לגבי הוספת סעיף של דיווח לוועדת הפנים? מדובר פה בפרויקט גדול של 750 דונם לרשות. אולי כדאי להוסיף סעיף של דיווח לוועדת הפנים. זה די מקובל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> צריך להבין האם זה דיווח על פרויקט או אחת לשנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחת לשנה על כמה קרקעות הוקצו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההצעה היא של רשות מקרקעי ישראל. מי צריך לדווח? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לדווח על כמה תוכניות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפשר לבקש מרשות מקרקעי ישראל את הדיווח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> אריה פדורוב, החשב הכללי במשרד האוצר. אפשר להבין מה מבוקש לדווח? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי רוצה שיהיה דיווח על מספר השטחים שהוקצו או על מספר התוכניות שהוקצו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר לתת דיווח - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> במדינת ישראל הכול גלוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכל זאת יש דיווח לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר לדווח אחת לשנה לוועדת הפנים בהתאם לסעיפי החוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מנהל רשות מקרקעי ישראל ידווח? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, כי אנחנו רוצים לפקח על הקצאת הקרקע. שהמועצה תדווח אחת לשנה. מעניין אותנו לדעת שהקרקע מוקצית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, שרשות מקרקעי ישראל תדווח. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> מי צריך לדווח? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מנהל רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> נועה מושייף ממשרד המשפטים. מצופה שרמ"י תדווח? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מנהל רשות מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שהוא ידווח בכתב כמה קרקעות הוקצו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה מספר הבקשות להקצאה וכמה הוקצו בפועל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שידווח לוועדה אחת לשנה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אפשר להבין מה התכלית בדיווח? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מדובר פה באירוע גדול של לקיחת שטחים פתוחים שמערב כ-100 רשויות ו-75,000 דונם. יש כאן איום מסוים ואני חושבת שכוועדת הפנים וגם הוועדה להגנת הסביבה צריך שיהיה דיווח בכדי שנדע שהחקיקה שקידמנו פה פעילה. אולי נגלה באמצעות הדיווח לקונה, תיקון שנדרש או שזה לא מיושם כפי שחשבנו. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אם רוצים דיווח עובדתי אני לא מבינה איזה לקונות אפשר ללמוד מזה. אתם רוצים לדעת כמה קרקעות הוקצו. גברתי כרגע לפי החוק הרשות המקומית ממילא נדרשת לפרסם את זה באתר האינטרנט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יוזמת כניסה לאתרים של כל 257 הרשויות במדינת ישראל כדי לראות מה הן פרסמו. יש כאן הליך חדש של הקצאת קרקעות בצורה של פטור ממכרז. זה מצב לא רגיל למטרות רווח ואנחנו כוועדת הפנים צריכים לדעת באיזה היקפים מדובר – זו דעתי. אני רק מעלה את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מדובר על הבקשות להקצאה שהתבקשו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה הכול גלוי ואף אחד לא מסתיר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איתן אומר שיש גם דיווח דומה בחוק רשות החשמל. תפקידנו כמחוקק הוא להיות גם מפקח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוספנו חריג שמאפשר החלטה שלא להקצות, הכנסת רוצה לפקח. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נזכיר שממילא יש סעיף דיווח בחוק רשות מקרקעי ישראל על כל הפעולות לפי החוק. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> אם מוסיפים סעיף דיווח, אנחנו מבקשים שהדיווח יהיה של רשות מקרקעי ישראל על רשות מקומיות ולא על היזמים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> צריך להפריד את הסעיף מסעיף הדיווח של הרשויות. הגענו לזה כי דיברנו על סעיף הדיווח של הרשויות, שיהיה סעיף נפרד של רשות מקרקעי ישראל רק על הרשויות המקומיות. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> על ההקצאות. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> כן, אבל על ההקצאות לרשות מקומית ולא ליזם בקצה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> מקצים לרשות ולא ליזם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם ינסחו משהו. אחת לשנה רשות מקרקעי ישראל תדווח לוועדת הפנים ולהגנת הסביבה על מספר הבקשות. זה גם יכול להיות מכתב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התקדמנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על החשש לקניבליזם ועל העידוד לשיתופי פעולה בין רשויות צמודות לפרויקט גדול יותר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להצטרף אלייך בסעיף הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על כך ואין לזה עדיין מענה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נעשה הפסקה ונדבר על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה שאחרי מיזם נגדיר מיזם משותף בכדי לפתוח אפשרות לשיתוף פעולה בין רשויות צמודות כדי לצמצם את המתיחות בוועדות גבולות. אדוני המיזם המשותף יכול לעודד שיתוף פעולה בין רשויות כשלרשות אחת אין קרקע ולרשות השנייה יש קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם שתי הרשויות זכאיות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם שתי הרשויות זכאיות, אפשר לעשות מיזם משותף. אני רק חושבת על צמצום התשתיות ועל כביש הגישה. אם הן משתפות פעולה, זה יכול להוזיל עלויות לפרויקט. אפשרות שנייה היא כשאחת רשאית והשנייה לא, במקום שהן יריבו עם ועדת גבולות הן יוכלו להקים מיזם משותף. אנחנו גם יכולים לקבוע שהרשות המקבלת שעומדת בקריטריונים תהיה עם 75% כדי לעודד שיתופי פעולה. שזה יהיה בחלוקה הוגנת או בחלוקה שיאשר שר הפנים. אני לא נכנסת לדקויות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להשלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברגע שנגדיר מיזם משותף, אפשר לפתור את סוגיית האגש"ח. עתודות הקרקע הן עתודות של משבצות חקלאיות של יישובים. אם אנחנו אומרים שמותר מיזם משותף, זה גם יכול להיות בין הרשות ליישוב שהיא גורעת ממנו את השטחים. זה יכול להיות בכפוף לאישור שר הפנים. אין לי בעיה עם זה. יש לי הצעה שייכתב שזה מיזם שמוקם ומופעל במשותף ובכלל זה מיזם בשיתוף עם יזם או מיזם של שתי רשויות מקומיות בין בתאגיד משותף או בין בדרך אחרת. זה יפתח את האפשרות הזאת ויחסוך חיכוכים. בבקשה יעקב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפני שנפתח את הנושא הזה, איזה עוד נקודות לא סגרנו מהדיונים הקודמים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד כמה נקודות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא קיבלתי תשובה בחוות דעת משפטית לגבי מיסוי רווחים של הרשות המקומית שהיא מלכ"ר ואיך זה יהיה. לא קיבלתי תשובה ברורה לגבי כך שהרשות משכירה ליזם. אני חושבת שצריך להגדיר את בשותפות עסקית ולא בהשכרה כי אז הרשות יכולה לצאת נחלשת. דיברנו על נושא של חכ"ל או תאגיד עירוני כי לרשות אין את הפלטפורמה העסקית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אחלק את זה לשניים – יש את הסוגיה שיעקב רוצה לדון בה ויש את הסוגיות הכלכליות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, סוגיית המיסוי והחכ"ל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה מחזיר אותנו לסעיף קטן (ו1). << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תתייחס למיסוי ולחכ"לים. תתייחס לשיתוף הפעולה אחר כך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי מהמשרדים רוצה להתייחס פה להיבט הכלכלי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> צריך להגיד שההצעה כרגע אומרת שאסור לרשות המקומית להפעיל את המיזם הזה בעצמה אלא רק באמצעות התקשרות עם יזם במכרז פומבי. זה פותר בעיות שדיברנו עליהן לפני הקריאה הראשונה של ניגוד עניינים של הרשות המקומית וסיבות אחרות שבגינן אנחנו לא רוצים שהרשות המקומית תפעיל בעצמה את המיזם הזה. הצעה של הפעלה באמצעות החברה הכלכלית היא עדיין בעייתית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אולי היזם יכול להיות החברה הכלכלית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, זה לא פותר את הבעיה אלא מחריף אותה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> החברה הכלכלית שייכת לעירייה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> יזם הוא יזם וחברה כלכלית היא חברה כלכלית. כשאנחנו מדברים על יזם אנחנו מדברים על שחקן כלכלי כמו שאנחנו מכירים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חיצוני? << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> בדיוק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נושא היזם מתקשר גם לפטור ממכרז. זה פטור מאוד חריג שניתן כאן ולא מאפשר לשחקנים אחרים לגשת למכרז על אותה קרקע. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> ההצדקה היא כי זה לרשות מקומית ולא ליזם פרטי. אני מצטרפת לדברייך ומוסיפה שההצדקה לפטור – שכאמור אנחנו חשבנו שזה לא אפשרי ממש – היא כי זו רשות מקומית ולא שחקן פרטי. על כן חייבים את ההתקשרות עם יזם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל היה כתוב באיזשהו מקום שהרשות משכירה לו את זה או שזה ירד? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היא יכולה להשכיר. אנחנו הצענו להוריד את האפשרויות ולהשאיר את זה להחלטה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה עכשיו את ההשכרה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בעקבות הערות הממשלה הורדנו את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אי-אפשר לקבוע שתהיה שותפות ושהרשות המקומית תתקשר בשותפות עם יזם מוכר? אני דואגת. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל גברתי למה לדעתך הנוסח לא מאפשר את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעבר היה כתוב השכרה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> היה כתוב השכרה אבל בכל דרך אחרת גם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא מאפשר בדרך של מכרז. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם זה ירד, אולי זה אפשרי. ההשכרה ירדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו הערה בעניין הזה. בהתחלה היה כתוב את כל האפשרויות שהרשות יכולה לעשות כל עוד זה מכרז. זה היה הנוסח הראשוני והוא נמחק. יש גם את ההצעה הממשלתית שנדון בה עוד מעט. אנחנו שהורדת האפשרות להשכרה מסעיף (ו) - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא אומר שאי-אפשר להשכיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיף שזה ייכתב בצורה מפורשת. ההשמטה עלולה ליצור - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, זה לא מחיקה של משהו שהיה בחוק. זה היה בנוסח מסוים. הכוונה היא שכל האפשרויות כולל ההשכרה עדיין קיימות. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> רון אלמוג מלשכה משפטית, משרד הפנים. בהתחלה כתוב להפעיל באמצעות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הבעיה בנוסח הקבוע כרגע? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אוהבת את זה שהורדתם את החלק של ההשכרה אבל אני חושבת שמה שהוספתם הוא מיותר. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> צריך להבין האם כוונת הוועדה שיהיה אפשר להשכיר או לא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפשר להשכיר. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> בדרך כלל הפעלה היא לא מתן זכות במקרקעין – אפילו לא זכאות הרשאה. לכן אם הכוונה היא השכרה, לדעתנו חשוב להוסיף את מה שנמחק – בכלל זה גם בהשכרת קרקע, בהפעלה משותפת או בדרך אחרת – כדי לאפשר את כל האפשרויות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הממשלה ביקשה למחוק את זה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אף אחד לא מושלם. גם הממשלה לפעמים מתבלבלת ועושה טעויות. יירשם בפרוטוקול שזה קורה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו חוזרים לנוסח הראשוני? << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> הייתה את הצעת האוצר לגבי התשלום ברווחים. הנושא השני הוא האפשרויות של ההתקשרויות. אלה שני נושאים שונים שלא בהכרח קשורים אחד לשני. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הכוונה שלנו הייתה להשאיר את כל האפשרויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה הורדתם את ההשכרה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הממשלה אומרת שעכשיו צריך להחזיר את זה כולל ההשכרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מטי עדיף להוסיף את זה כדי שאחר כך לא תהיה פרשנות שזה לא כולל. מישהו מתנגד להוספה? << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אנחנו בעד ההוספה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הנוסח חוזר להיות כולל בהשכרת הקרקע ליזם, מיזם משותף או בדרך אחרת. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> גל ברנס, אגף תקציבים. אנחנו הצענו למחוק את זה כי חשבנו כמו הוועדה שאם כתוב כפי שתחליט, זה כולל השכרה. כדאי להוסיף את המילה השכרה כדי להבהיר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תסבירו את ההצעה שלכם לסעיף הזה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה החלק הפחות מהותי כנראה. החלק מהותי יותר הוא שהצענו להוסיף ובלבד שהתשלום לרשות המקומית לא יהיה תלוי ברווחי או בהכנסות המיזם. הנימוק הראשון לכך הוא הסיכון במיזם. עד היום עשו מיזמים על גגות סולאריים ואלה מיזמים מאוד פשוטים. מוכרים לרשת החשמל ומקבלים כסף. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נעשה שהם לא יהיו שותפים בהפסדים אבל כן ברווחים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת הבעיה הקטנה בנושא הזה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני אסביר. אנחנו כבר ברשויות חלשות יחסית ואנחנו לא רוצים להכניס אותם לסיכונים כלכליים. המטרה היא שהם ירוויחו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם לוקחים סיכון כלכלי כי הם צריכים לעשות את כל התכנון והם לא יודעים אם תהיה להם כלכלה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נאמר פה בדיונים קודמים שהם יכולים לעשות את התכנון באמצעות יזמים וזה יכול להיות חלק מההסכם שלהם. הם גם יכולים לקבל לפעמים מענקים מהממשלה לטובת זה. בכל מקרה זה לא בחוק והם יוכלו לעשות מה שהם רוצים. הסיכון הגדול הוא פרויקט של מאות מיליונים שהוא תחרותי לכל דבר ועניין. הוא נקבע במכרזים ברשת החשמל כל חצי שעה. זה לא כמו פאנלים על הגגות. אנחנו חושבים שלא נכון שהרשות תהיה מעורבת בהכנסות וברווחים כדי שהיא לא תוכל להפסיד. בנוסף יש את ניגוד העניינים של הרשות. יכולים להיות שני שדות אחד ליד השני. נניח שיש לנו 2,000 דונם – 1,000 יינתנו לרשות המקומית ו-1,000 ליזם מתחרה. הרשות המקומית היא גוף בעל יכולת השפעה גדולה מאוד על המתחרה למשל במתן היתרים, הרשאות, רישיונות וסלילת כבישים. הרשות יכולה להשפיע על חיי היומיום של בעל עסק. אנחנו מציעים שההתקשרות תיעשה באיזה דרך שרוצים אבל ללא קשירה בין הכנסות ורווחי המיזם לבין התשלום. למשל שיהיה תשלום חודשי או חד פעמי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שזה לא יעמיד את הרשות המקומית בסכנה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הערה טכנית ברשותכם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפני זה צריך לסיים את הסוגיה המהותית. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> ההערה הטכנית היא לגבי מה שנאמר מקודם על ההשכרה ולא ייכתבו המילים מיזם משותף. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אמרנו כבר בפעם שעברה ששינינו את הנוסח. לגבי הצעת הממשלה בעניין רווח המיזם, אנחנו מסכימים שככל שהכנסות הרשות לא יהיו תלויות ברווח המיזם זה יפחית את החשש לניגוד עניינים בפעולת הרשות מול יזמים אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה את רוצה להתייחס? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני אתחיל מנושא הרווחים וההכנסות של המיזם. כמו שאמר נציג משרד האוצר, יש לכך שני פנים. פן אחד מתייחס ליכולת של הרשות להרוויח ככל שהמיזם רווחי וזה ראוי. הרעיון המסדר והיגיון של הצעת החוק הוא שתושבי הרשות המקומית ירוויחו מהמיזם. קביעת תשלום קבוע במנותק מיכולת הרווח של המיזם תסכל את התכלית ואת מטרת החוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא חייב להיות במנותק. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> ברור שהיזם ידע כמה הוא צפוי להרוויח מאותו מיזם והוא יכול לשלם בהתאם. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה יהיה מנותק כי כתוב במפורשות שזה לא יהיה תלוי. זה אומר שזה יהיה חייב לא תלוי וזו תהיה שומת מקרקעין. זה הנוסח של החוק. חבר הכנסת סעדה זו המשמעות בלא תלוי. זה לא יכול להיות תלוי אחד בשני. כתוב שבלבד שהתשלום לרשות המקומית לא יהיה תלוי ברווחים ובהכנסות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא מתלה. אפשר לסגור מחיר קבוע שלא תלוי ברווח ובהפסד. בעסקים לרוב מחליטים שאם העסק מכניס יותר, הוא ישלם יותר. פה זה לא קורה כי יש ניגוד עניינים. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני אתייחס לניגוד העניינים אבל קודם כל אני מתייחסת לרווחים. ככל שהמיזם הזה יהיה ותר רווחים כך התושבים שלי ואני יוכלו להנות יותר. אני לא משלשלת את הכסף לכיסי. אני נמצאת במצב של מחיר קבוע שחייב להיות לא תלוי ברווחים כי כך החוק אומר. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה יכול להיות לשני הכיוונים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יכול להיות גם שאם תפסידי זה לא יהיה על חשבון התושבים. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לכן אמרתי שיש שני פנים. הפן השני הוא מצב בו המיזם יכול להיכשל. אני דרשתי את הסכום הקבוע שלי ויזמים לא באים. יזמים יכולים לא לבוא כי התנאי הזה עשוי להרתיע. אני לא אהיה יחד איתם בסיכון. הם צריכים לשלם לי לא משנה מה למרות שההקצאה היא לא גדולה, מספר הדונמים לא גדול, השנים הן לא רבות והסיכון הוא בעיקר עליהם. זה יכול להרתיע יזמים מלהיכנס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה אבל עדיף שהמיזם לא יקום מלכתחילה מאשר שנמצא את עצמנו עם מיזם תקוע ורשות חלשה בחוב. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה מכרז. לא הגבלנו במינימום. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה לא נכון בהכרח. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> גם כשהרשות המקומית מקצה מכולת בתוך הקאנטרי במכרז אני מניח שהיא לא אומרת לבעל המכולת שיש לה מהרווחים שלה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אתה מניח לא טוב. יש כל מיני הקצאות מכל מיני סוגים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה את מציעה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני חושבת שלא צריך לקבל את הצעת הממשלה. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> אני אתייחס למנגנון המכרז. ככלל הממשלה ורמ"י ממכרזת את הקרקעות שלה ליזמים – בין אם זה מגורים או עסקים. בכולם יש מחיר קבוע ואין שום קשר להצלחת המכרז. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, זה לא נכון. יש לרשות מקרקעי ישראל מכרזים רבים דווקא בעולמות כמו העולמות האלה בהם היא מקבלת תמלוגים. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> לא מהרווחים. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה בעד הכנסות וזה אפילו יותר גרוע. אין בכלל שאלה אם הוא מרוויח או לא כי אתה גזרת את העמלה שלך מההכנסות. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> הייתה אמירה שכשיזם לוקח עליו את הסיכון מכרזים נכשלים. מכרזים לא נכשלים כי היזם לוקח עליו סיכון. במכרזים של רשות מקרקעי ישראל היזם לוקח עליו את הסיכון והמכרזים מצליחים. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תלוי במה מדובר. אדוני עכשיו מדבר על כך שהרשות המקומית החלשה עשויה להיות בחוב. השאלה היא לא מה יהיה כי הרשות המקומית מכלכלת את צעדיה ומנסה למזער סיכונים כך שהיא לא תגיע לחוב. השאלה היא האם זה יכול להיות חסם בפני יזמים שלא ירצו להגיע. הם לא ירצו להיכנס כי הרשות לא חולקת איתם בסיכונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה מי שירצה יגיע ומי שלא – לא. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל אנחנו לא רוצים שיהיו חסמים. אנחנו רוצים שיזמים יבואו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו גם לא רוצים להפסיד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו גם לא רוצים ניגוד עניינים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הרשות מפסידה פה והתושבים מפסידים פה כי אנחנו רוצים להקנות להם את המיזם. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל אדוני, אנחנו בעולם הכלכלי ויש משמעות למצב בו אנחנו שותפים לסיכון – גם אם הוא ממש נמוך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי זה אתם? זה המועצה האזורית. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ברור. הסיכוי שיהיה כישלון לעומת הסיכון של עשייה הוא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה הבנתי את הנקודה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אחד הטיעונים המרכזיים שעלו פה במהלך הדיון הוא שהסיכון במיזמים האלה הוא נמוך מאוד. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> בדיוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה הפוך ממה שאת אומרת. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, זה לא הפוך. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> על כן אנחנו עושים את החריג במיזם עם סיכון מאוד נמוך. אי-אפשר להגיד מצד אחד שהסיכון מאוד נמוך ומצד שני היזמים לא יגיעו. << דובר >> סלים חנא: << דובר >> לדעתי במקום שנאריך אפשר לצמצם את זה במשפט אחד. אתם מפחדים שזה יגיע למיזם משותף. במיזם משותף יש לרשות אפשרות להרוויח וגם אפשרות להפסיד. ברור לכולם שכשאני אוציא את זה למכרז, אני אגלם את מחיר השכירות לפי הרווחים והתוכנית העסקית. ככה לכאורה אני כן קושר בין הדברים וזה מה שמסוכן. זה מה שמירה אמרה. אני אגיד להם שהשכירות היא עשרה שקלים למרות שאני יודע שבתוכנית העסקית השכירות היא מיליון שקלים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה תעברי לנושא ניגוד העניינים. הבהרת את הנקודה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני רוצה להשיב למה שאמר היועץ המשפטי לוועדה כי לא הבהרתי את זה. אני מסבירה שוב שהסיכוי שאנחנו נרוויח גבוה יותר מהסיכון שאנחנו נפסיד. ברור שצריך לאפשר לרשות המקומית להרוויח כמה שיותר. גם אם יש מצב בו יש סיכוי שנפסיד, כאן יש בעיה שאנחנו מפסידים יזמים וההסתברות של זה היא מאוד נמוכה וגם ההסתברות שנפסיד היא נמוכה. לעומת זאת ההסתברות שאנחנו נרוויח הוא הרבה פחות. יש כאן הקצאה של קרקע כדי שהרשות תרוויח. בעניין ניגוד העניינים, בכל הכבוד אנחנו חושבים שזה אולי טיעון ששובה את הלב אבל ברשויות המקומיות יש באופן קבוע חניונים של הרשות המקומית שמופעלים על ידי תאגיד עירוני וגם חניונים של יזם פרטי. ניגוד העניינים באותם המקרים לא עולה כי מדובר ברשות שלטונית. רשות שלטונית מחויבת בהליך התכנוני, בהליך הרישוי ובהליך רישוי עסקים לכללים ולשוויון. היא לא יזם פרטי והיא לא עושה מה שהיא רוצה. יש חניונים פרטיים שלצידם חניונים של הרשות המקומית ואף אחד לא חשב שיש עם זה בעיה ועולם כמנהגו נוהג. זה בסדר גמור אם יהיו שני שדות – שדה אחד של הרשות המקומית ושדה שני של יזם פרטי שממילא הולך לות"ל. אתם עושים את כל הדברים האלה תוך עקיפה של הרשות המקומית ופנייה למוסדות התכנון הארציים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה מירה. בינתיים אנחנו נשאר עם הנוסח כפי שהציעה הממשלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גל אתה יודע להגיד מה יכול להיות הפדיון לשנה משדה פוטו-וולטאי של 750 דונם? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> ההשקעה היא של כחצי מיליארד שקלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה הפדיון השנתי? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני לא יודע. מיזם כזה צריך להיות מאות מיליונים עד כדי מיליארדים בשביל להיות רווחי מלכתחילה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשנה? אני שואלת מה הפדיון. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> צריך לחלק את זה על פני 25 שנה ואנחנו עדיין בסכומים מאוד גדולים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה הפדיון בשנה מ-750 דונם? אולי איתן יוכל להגיד לנו מה הפדיון. << דובר >> מאי אלון: << דובר >> מאי אלון מאגף תקציבים. אני לא רוצה לנקוב במספרים בעיקר כי יש חוסר ודאות מאוד גדול בשוק. יש הרבה מאוד מכרזים של רמ"י. אפשר לראות את תוצאות המכרזים והן מפורסמות. יש שונות מאוד גדולה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במחיר של 20 אגורות לקילו-וואט מדובר ב-50,000 שקל לדונם. מדובר במאות מיליונים ב-750 דונם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סיימנו את סעיף (ו). << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> סעיף (ו) בתוספת ההתייחסות להשכרת הקרקע? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, קיבלנו את זה. בבקשה יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להמשיך את מטי שדיברה על רשויות סמוכות. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת סעדה. הצעת החוק היא נכונה והיא מעודדת את הרשויות שצריכות עידוד וגם מעודדת אנרגיה ירוקה. זה ממשיך הרבה פעולות שנעשו כאן בוועדה ואני חושב שזה נכון. היו פה הרבה שינויים שהצוות המשפטי עשה כדי לבנות את ההגדרות ואת ההתניות. ייתכן שיהיה מצב שלרשויות מקומיות אין קרקע חקלאית כגזירת שמיים או אין להן קרקעות נוספות כי היו להן ראשי עיר טובים וחרוצים שקידמו פרויקטים. הם עומדים בכל התנאים לרשות שצריכה להיות במיזם כזה אבל אין להם את הקרקע. צריך עכשיו לשלוח אותם לוועדת גבולות ואנחנו יודעים למה הכוונה. יש נוסח שאני העברתי לוועדה ואני מציע שאם יש עיר שרוצה את ההקצאה ויש עיר סמוכה שהן יגיעו להסכמות, ההקצאה תהיה לעיר שיש לה את השטח אבל עבור העסקה בין שתי הרשויות. אני מציע להוריד את החלוקה. היום זה 50-50? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היום אין ברירה מחדל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע שברירת המחדל תהיה ש-80% ילכו לרשות שעומדת בתנאים ו-20% ילכו לרשות שתסכים כדי שהיא תסכים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> שתי הרשויות זכאיות או אחת זכאית? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מטי דיברה מקודם לגבי שתי רשויות שזכאיות. אני חושב שצריך לעשות את זה. אם יש רשות זכאית אחת, הרשות מגיעה מהרשות הזכאית. היא תרוויח 80% והרשות שתסייע לה תוכל להרוויח רק 20% ולא יותר. אני מציע בנוסף להגביל את זה ל-500 דונם ולא ל-750 דונם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> באותו המיזם? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, במיזם המשותף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מבחינתך זה גם לרשות שלא עומדת לבין רשות שכן עומדת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת ההצעה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל החלק הארי תרוויח הרשות שזכאית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הרשות שלא זכאית תפעיל את המיזם? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הארנונה תלך לרשות הזכאית? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, ההסכם יהיה על הכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה שהן יחליטו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו בחלוקת הכנסות. זה אותו מודל שקיים במשרד הפנים. בחלוקת הכנסות לא נוגעים בקרקע או בבעלויות. למשל יש קניון שנמצא בצומת שילת ועיריית מודיעין משתתפת איתו בהכנסות ובארנונה. זו הצעתי ואני אקריא אותה. סוגיית ערים סמוכות קיימת בקיבוצים ברמ"י. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> יש הוראות שעה למיזמים משותפים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היום במיזמים משותפים בקיבוצים ובמושבים יש החלטה דומה לכך. מועצות סמוכות יכולות לעשות מיזם משותף. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שם אין את היבט הזכאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הזכאות היא החלק הראשון בחוק הזה. אבל לא צריך למנוע מכרז ממישהו זכאי כי הוא לא ירש מהמדינה אזרחים כי לא רצו לשנות גבולות. היו פה הרבה ועדות על איחוד רשויות מקומיות והפוליטיקה לא מאפשרת את זה. פה נעשה סדק וזה ישלים את הצעת החוק הטובה והמצוינת של סעדה. אני אקריא את התיקון שאני מבקש. על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשות מקומית העומדת בתנאים האמורים באותו סעיף קטן שאין בתחומה קרקע פנויה למיזם רשאית בהסכמת הרשות המקומית הגובלת בתחומה שהתקבלה בהחלטת מועצת אותה רשות ובאישור שר הפנים מטעמים מיוחדים שיירשמו לבקש כי תוקצה קרקע בתחומה של הרשות המקומית הגובלת בשטח – זה יכול להיות 750 או 500 דונם – לצורך הקמה והפעלה של המיזם על ידי הרשות המקומית הגובלת הלא זכאית. הוקצתה קרקע לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף זה בשינויים המחייבים. שר הפנים יקבע את שיעור חלוקת הכנסות המיזם בין הרשות המקומית המבקשת לרשות המקומית הגובלת ובלבד ש-80% לפחות – פה אולי הייתי מוסיף מכלל ההכנסות כדי שזה יכלול גם את הארנונה – מכלל ההכנסות יועברו לרשות המקומית המבקשת (הזכאית). לעניין סעיף קטן זה, קרקע פנויה למיזם – קרקע רציפה בהיקף של 75 דונם לפחות המתאימה להקמה ולהפעלה של מיזם בהתאם לתוכנית החלה עליה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. אתם רוצים להגיב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לדעתי זה יעשה צדק ואני מצטרף למטי שהעלתה את זה בהתחלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מיזם משותף יסדיר את האגש"ח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גלעד תתייחסו ואז נשמע את המשרדים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו סבורים שיש בעייתיות בהצעה הזאת. אני מזכיר שהצעת החוק התחילה מכך שרשויות אמרו שיש להן קרקע וביקשו את האפשרות להשתמש בקרקע שנמצא בשטחן לטובת המיזם. עכשיו אנחנו קובעים שגם רשויות ללא קרקע יוכלו להנות מכך. החלק הבעייתי יותר בעינינו הוא שאנחנו פורצים את הגבולות של המדד שדובר עליו ארוכות ושהיה אחד הנושאים המהותיים ביותר בהצעה של איזה רשויות נכנסות ואיזה לא, האם נותנים רק לפריפריה או רק לפריפריה שלא מקבלת מענק איזון או שהכנסותיה העצמאיות גדולות משיעור מסוים. אנחנו נותנים פה 20% מהרווחים לרשויות שלא עומדות בתנאים האלה. כפי שנאמר בדיונים הקודמים וכפי שהוצג מדובר ברשימה של כ-170 של רשויות מקומיות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יהיו 175 רשויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להחריג את זה רק לרשויות עם קרקע? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת ההצעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא כתוב מפורשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה החידוד שלך? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת האם הצעת החוק הזאת תקפה רק לרשויות שיש להן חטיבת קרקע תואמת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אחרת איפה הן יעשו את המיזם? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> חד-משמעית לא. דיברנו בוועדה על כך שיכולים להיווצר מצבים בהם רשות מקומית פונה לוועדת גבולות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה נהיה השטח שלה ואז זה לא משנה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הבאתי דוגמה אחרת של חלוקת הכנסות. זה בדיוק הדגם הזה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה מה שאמרתי הרגע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עוד לא סיימתי מירה. במנגנון של חלוקת ההכנסות וכשיש משאב מוגבל של קרקע אין מדד שנקבע מראש רק לרשויות מקומיות ספציפיות. מדובר בחריג לפעולה של רשות מקומית כי יש פה משאב מוגבל מבחינת קרקע וחשמל ואנחנו מחלקים אותו רק למי שצריך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם אין קרקע ודאי שזה חלק מהשיקולים של הוועדה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לכן כשאנחנו נותנים לרשות מקומית שלא נכנסה למדד הזה להנות – גם אם באחוזים לא גבוהים – מהסעיף הזה, זה יהיה בהכרח על חשבון רשויות מקומיות שכן עומדות בתנאים. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל אנחנו מדברים על ועדת גבולות. אני הבנתי את ההצעה של אדוני. אני רוצה להצדיק אותה ולהסביר למה היא נכונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגידי שאת בעד וזהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרדי הממשלה אתם רוצים להגיב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגידי שאת בעד וזה יעבור. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני רק רוצה להסביר את הנקודה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מבחינתנו החוק הזה רוצה לקחת רשויות מוחלשות ובמקום לתת להם דגים הוא רוצה לתת להם חכות. אני הייתי ראש עיר של עיר שהייתה במשבר כלכלי. הוצאתי אותה מהמשבר ואמרתי להם שלא ייתנו לי דגים אלא שייתנו לי חכות ודברים שיוכלו לעזור לי. כך עשיתי ביחד עם העובדים הנהדרים שלי וצריך פה את אותו הדבר. היועץ המשפטי צודק שכביכול רשות שתסכים תרוויח רק 20%. אבל זה כסף שהולך לרשות מקומית. יש רשויות מקומיות שאין להן קרקע כי יש להן אתרים לשימור או כי יש להן קרקעות שהוצאו לבנייה לפי מדיניות הממשלה. החוק הזה יכול היה לתת תמריץ שלילי לרשויות מקומיות לא להתפתח ולא לבנות יותר כי זה יסיים להן הקרקעות. הן לא יפשירו קרקעות ולא ינסו לעשות שינוי ייעוד. החוק הזה מאזן את זה ואני חושב שמבחינה מדינית זה כמו חלוקת הכנסות. זה מגיע בדיוק מאותו רעיון. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני רוצה להשלים. אנחנו מדברים על רשות חלשה מלכתחילה וענייה בעתודות קרקע. התהליך שהיא תצטרך לעבור כדי לעבור ועדת גבולות וכדי להעביר קרקע לתחומה הוא תהליך ארוך, מסורבל ויקר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הנקודה הובהרה. בבקשה משרד המשפטים. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אני אתחיל וחבריי יתייחסו להיבטים המקצועיים. כאמירה כללית ההצעה הזאת מעלה מורכבויות ואנחנו נודענו אליה כמה שעות לפני הדיון. יהיה לנו קשה לתת התייחסות מפורטת ואנחנו נצטרך לבחון אותה כי היא מעלה מספר מורכבויות. אני כמובן מצטרפת לכל מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו עוקפים פה את תכלית החוק ומאפשרים פה הרחבה שלא נבעה מתכלית החוק ומדברי ההסבר שלו. צריך לזכור שרשות החשמל והיכולת להתחבר לרשות החשמל היא משאב מוגבל גם כן. מבחינת רשות מקרקעי ישראל הקצאת קרקע לרשות שהקרקע לא בתחום שלה הוא לא דבר - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא דיברנו על זה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אני אולי אומרת את הברור מאליו אבל יש הבדל בין הקצאת הקרקע לבין חלוקת הרווחים. מהטקסט זה לא היה לנו ברור ויכול להיות שיש קרקע לרשות שהקרקע לא בתחומה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תוקצה קרקע בתחומה של הרשות המקומית הגובלת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא לא ממירה את הקרקע אלא רק את ההכנסות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> על פי הנוסח שהקריא חבר הכנסת אשר ההקצאה היא לצורך הקמה של המיזם על ידי הרשות המקומית הגובלת. ההקצאה היא לרשות המקומית שלא עומדת בקריטריונים. היא תפעיל את המיזם וההכנסות יתחלקו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למשל גליל תחתון ועמק הירדן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> או טבריה ועמק הירדן. לטבריה אין עתודות קרקע והיא תהיה זכאית. עמק הירדן תקבל 20% מהרווחים. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אנחנו נכנסים פה לשאלות מורכבות של חלוקת רווחים. יש כללים לחלוקת רווחים ואיך היא מתבצעת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא הקריא שהשר יקבע. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> חבריי מהאוצר יתייחסו לזה בצורה מפורטת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> להבנתי רוצים להצביע היום. אם הבקשה היא לא להצביע היום אפשר לבחון את זה. אני לא יודע מה נועה ראתה. אני פעם ראשונה שמעתי את הנוסח פה. ככל והרצון הוא להצביע היום אני אסביר מה המורכבות שאני רואה מבלי להגיד אם אני בעד או נגד. בנינו פה עם הוועדה בחצי השנה האחרונה תהליך של הקצאת הקרקע כדי לראות שאין סתירות פנימיות. בדקנו שזה יכול לקרות, מי פונה לרשות החשמל, באיזה שלב, שהפנייה לרשות החשמל אפשרית לפני שרמ"י הקצתה את הקרקע ואיפה נכנס היזם. עשינו פה עבודה ותיקוני נוסח כדי לוודא שלא נוצרות פה סתירות או חשיפות. כמעט כל סעיף פה עבר זיקוק ושינויי נוסח גם אם המהות שלא השתנתה. אני לא מסוגל להגיד מה המשמעות של הסעיף הזה אם הוא יוחלט היום. אם ההצביעה תהיה ביום שני, אנחנו נצליח להגיע עם עמדה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה שתהיה משמעות תפעולית? << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> ככל ומבוקש להצביע היום אני לא יודע להגיד אם זה לא יותר סתירה פנימית בחוק או אם זה לא מונע מהחוק להיות מיושם. היום החוק יכול להיות מיושם. אנחנו לא בטוחים אם הסעיף החדש יכול להיות מיושם ומה המשמעות של זה. אני לא אצליח לעשות את זה בשעה הקרובה. צריך לקרוא ולהבין את נוסח הסעיף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הפנים בבקשה. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> יש כאן משהו חריג. כמו שגלעד אמר זה קצת סותר מאת ההצעה מקורית של הצעת החוק שדיברה על קרקע פנויה בפריפריה בגלל ערכי קרקע נמוכים. זה חריג כי מקצים קרקע לרשות אחת אבל לטובת רשות אחרת. היום יש חלוקת הכנסות מתשלומי חובה ומתשלומים שהרשות בכובעה השלטוני גובה. הסוגיה של חלוקת ההכנסות וחלוקת הרווחים עם היזם היא קצת חדשה ויכול להיות שעולות בה שאלות. אני עוד לא יודע להגיד עמדה ברורה לכאן או לכאן. יש כאן סתירה כי הרשות הראשונה לא עומדת בתנאי המכרז. לגבי מנגנון אישור שר הפנים, לא כל כך ברור מה המנגנון ומה משרד הפנים אמור לבדוק. אם הכנסת חושבת שצריך לאפשר, צריך, ואם לא – לא. בדרך כלל בהסדר בו שר הפנים מאשר מנימוקים מיוחדים, הכלל הוא שלא מאשרים ורק אם יש נימוקים חריגים מאשרים. לא ברור מה הנימוקים כאן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה הפוך. אפשר להוריד את זה. אני הוספתי את כדי שנהיה בטוחים שזה לא נעשה לטובת מי שלא זכאי אלא רק למי שזכאי. נימוקים מיוחדים הם למשל רצון להרחיב את הגבולות אבל זה לא צלח בגלל בעיה מסוימת. זה לא שהרשות בכוונה לא רצתה להתרחב ועכשיו היא רוצה רק להנות מדברים כאלה. הכנסתי את שיקול הדעת של שר הפנים ושמתי עוד גדר. אתם אוהבים גדרות ושמתי לכם עוד. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> אני לא בטוח שנדע מספיק איזה שיקול דעת אנחנו אמורים להפעיל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> השר ידע כשיהיה. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> זו שאלה עקרונית שהכנסת צריכה להכריע בה. לא כל כך ברור איך מיישמים את הנימוקים המיוחדים. לגבי השאלות של חלוקת רווחים, אין לי כרגע תשובות ברורות לשאלות שיכולות לעלות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה כמו המודל שאתם עושים בהצלחה גדולה בחלוקת רווחים מארנונה. << דובר >> רעות קרן: << דובר >> אני תוהה לעצמי האם זה לא יצור תחרות בין רשויות. רשות גובלת מצד ימין תיקח רק 15% רווחים למשל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפי ההצעה שר הפנים יקבע את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שר הפנים קובע וקבענו רף מירבי של 20%. הרשות הרי צריכה להיות סמוכה. כמה רשויות כאלה יש? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> הרשות צריכה להיות גובלת וגם עם בשלות תכנונית עם תכנון שמאפשר את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יהיה ביותר מארבעה-חמישה מקומות בארץ. אבל זה צודק ונכון. אם אני הייתי יושב-ראש הוועדה, לא הייתי מעביר את זה בלי ההשלמה הזאת. צריך לעשות דברים מושלמים ולא חצאי דברים. יש פה הצעת חוק מורכבת. אתם גדלתם עם הצעת החוק הזאת ועיצבתם אותה אבל צריך לעשות אותה כמו שצריך. << דובר >> רעות קרן: << דובר >> בנוסף כמו שאמרו חבריי יש פה רשויות שלא עומדות במדדים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא עניתם לי לגבי הרווחיות והמס. לא קיבלתי תשובה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רון מה עמדת משרד הפנים להצעה? << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> הצגתי את הקשיים שעולים. בשלב הזה אין לנו עמדה ברורה כדי להבין את ההשלכות והשאלות שיכולות לעלות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין התנגדות נחרצת. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> המנגנון לא מספיק ברור לנו. שאלתי על הנימוקים המיוחדים ומה שר הפנים אמור לעשות. זה מנגנון חריג שמעורר קושי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה החשש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא חשש ותקדימי ואנחנו לא מכירים אותו. גם חלוקת הכנסות נעשית ביחס לתשלומי חובה, היא לא עשית ביחס לרווחים. יש פה משהו חדש לחלוטין שעולה בפעם הראשונה בדיון. הוא לא קיים היום בחוק. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> למשל מדובר על ועדת חקירה ומכרז פומבי. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> קשה לנו להגיד מה הקשיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מצריך בחינה ודנו פה הרבה זמן על הסוגיות שעולות מההסדר הנוכחי. הגענו עם ההסדר החדש שמצריך בחינה. לא נוכל לגבש עמדה חד-משמעית עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה זמן אתם צריכים כדי לעשות סיעור מוחות? << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> זה מעבר לסיעור מוחות. צריך להבין מה ההסדרים החוקיים. אנחנו נשב על זה ונבין את הבעיות. זה לא רק לשבת לחמש דקות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם הזמן יגרום לכם להבין שאתם מתנגדים או שאין לכם התנגדות נחרצת? << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> יכול להיות. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> יכול להיות שמדובר רק בדיוקים. אבל זה לא ייקח שעה. צריך לשבת ולקרוא. יש פה השפעות רוחביות. לא כל הממשלה יושבת פה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא רציתי להעביר את זה בהסתייגות אבל אני יכול. אין פה דברים שונים. יכול להיות שיצטרכו להסדיר דברים אבל לא בחקיקה. החקיקה מספיק מפורטת וברורה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אדוני זה כן מורכב לנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל דבר מורכב לכם וזה בסדר. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> לא, אבל אדוני זה נושא שעלה רק עכשיו. אנחנו צריכים לבחון את זה כמו שצריך. אנחנו לא רוצים להגיד סתם כן או לא. זה יהיה חוסר אחריות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נקבל את ההכרעה ואם תהיה בעיה חוקתית-משפטית, תפסלו את זה. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> יכול להיות שיש עם זה בעיה משפטית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תפסלו את החוק אחר כך. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אבל אנחנו לא רוצים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע אבל אני גם לא רוצה שזה יימשך. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אנחנו מבקשים שהות בשביל לקרוא את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל הסעיפים למעט סעיף זה הובהרו. טכנית אנחנו יכולים להצביע על הכול מלבד הסעיף הזה. ביום ראשון יש לנו אפשרות להצביע על החוק הזה גם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא נוכל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לי הצבעות ביום ראשון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אבל ייקח זמן לנסחות. צריך לשבת אחר כך עם אופיר ואנחנו לא נצליח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש הצבעות ביום ראשון. אתה רוצה להגיש את זה כהסתייגות? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע להעביר את הכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל החרגה? נגיש רוויזיה גם על רשויות זכאיות שרוצות לעשות מיזם משותף כי גם זה לא ברור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה הוא מסכים. מצוין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל שילוב שהוא לא לרשות הזכאית – בין אם שתי רשויות זכאיות ובין אם רשות זכאית ולא זכאית – נצביע עם רוויזיות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> השאלה כרגע היא מה הנוסח שמצביעים עליו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על הנוסח כפי שאתה הקראת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כפי שהקראנו בתוספת ההצעה של חבר הכנסת אשר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה אבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נצביע על הנוסח כפי שפורסם עם התוספת של ההשכרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם של הדיווח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נשמח להתייחס אם אפשרי לעניין המסמכים. << דובר >> רון אלמוג: << דובר >> זו הערה שהעלינו בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין לנו זמן להתייחס למסמכים. דשנו בזה כבר ולא נחזור לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש השלמה בעקבות בירור שנעשה אחרי. אם תרצו, נשלים אותה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר להגיש רוויזיה גם בנקודה הזאת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה הנוסח שמצביעים עליו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מצביעים על הנוסח כפי שהוא הוקרא בתוספת ההצעה הממשלתית בנושא ההשכרות והדיווח. על ההצעה של יעקב אשר נגיש רוויזיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם הסתייגויות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מגיש וגם אתה מגיש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עלתה פה הצעה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי לגבי מיזם משותף של שתי רשויות שהן זכאיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם על זה נגיש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> השאלה אם הנוסח מאפשר את זה מבחינתכם ואיך זה אמור לפעול. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> עדיף שזה יהיה ברוויזיה כדי שנבין את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כרגע זה לא מופיע בנוסח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא פותר את השאלות והקשיים שעולים בהסדר. זה פותר את אחת הבעיות שבהם זה לא מסלול עקיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם עם הצהרת המהנדס שיוראי הציע. << דובר >> נועה מושייף: << דובר >> אני לא מבינה מה הנוסח שמצביעים עליו כרגע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעביר את זה כמקשה אחת למליאה כי קיבלנו את ההערות שלכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תוותרי עכשיו על הקראה של כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אנחנו מצביעים עכשיו על הרוויזיות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גלעד צריך להסביר על מה אנחנו מצביעים ונעבור להסתייגויות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל היא מוותרת על הקראת ההסתייגויות. כל הכבוד מטי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אומר את הדברים שנוספו מעבר לנוסח שמופיע בפניכם. בעמוד 2 יתווסף סעיף קטן (ב) עם ההצעה של חבר הכנסת אשר שהוצגה עכשיו. בסעיף קטן (ג) תתווסף פסקה (3) בהתאם למה שהוקרא לגבי הצהרת חוות הדעת בכתב של מהנדס הרשות המקומית. << דובר >> אריה פדורוב: << דובר >> מצביעה איתה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצביעים איתה ומגישים עליה רוויזיה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יהיה דיון. יושב-הראש ואני לא מושכים את הרוויזיה. אתם תוכלו לחשוב עד יום ראשון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסעיף קטן (ו) נחזור לפירוט של האפשרויות ונקבל את הצעת הממשלה לעניין התשלום כך שלא יהיה תלוי ברווחי או בהכנסות המיזם כפי שמופיע בנוסח. אנחנו נוסיף גם את סעיף הדיווח. כרגע אין התייחסות בנוסח למה שביקשה חברת הכנסת הרכבי לגבי מיזם משותף של שתי רשויות שזכאיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם ההצעה של יעקב לא מופיעה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההצעה של יעקב כן מופיעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות. אנחנו מצביעים כמקשה אחת על כל ההסתייגויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לנו עוד הסתייגויות של ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי ויש עתיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אצלנו יש החרגה. מי הגיש הסתייגויות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי ואתם. נצביע כמקשה אחת על ההסתייגויות של סיעת ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגויות של ישראל ביתנו? מי נגד? הצבעה לא אושרו. ההסתייגויות לא התקבלו ויועברו למליאת הכנסת. אנחנו עכשיו עוברים על הסתייגויות סיעת המחנה הממלכתי. מי בעד הסתייגויות של המחנה הממלכתי? מי נגד? הצבעה לא אושרו. ההסתייגויות לא התקבלו ויועברו למליאת הכנסת. עוברים להסתייגויות של סיעת יש עתיד שבתוכן התקבלו הערותיו של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נוריד אותם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מצביעים על הסתייגויות 2-12 ו-14-15. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מורידים את הסתייגויות 1 ו-13 כי הן התקבלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא היה פה חוק אחד שההסתייגויות של סיעת יש עתיד לא התקבלו פה. אנחנו מצביעים כמקשה אחת על ההסתייגויות למעט ההסתייגויות שנאמרו של סיעת יש עתיד. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הצבעה לא אושרו. ההסתייגויות לא התקבלו ויועברו למליאת הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על החוק כפי שהוקרא בהתאם להערות שהוערו על ידי הייעוץ המשפטי. מי בעד הצעת החוק עם התוספות כפי שנאמרו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. הצעת החוק אושרה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה קובע עוד ישיבה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מגישים רוויזיה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מוגש על ידי ועל ידך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נקבע דיון ברוויזיה על הצעת החוק ביום ראשון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תודה ליושב-ראש הוועדה, ליוראי, למתי וליעקב על דיוק החוק הזה. זה חוק חשוב וזו תחילתה של דרך. אני מקווה שבהמשך נוסיף את אילת ובאר שבע כדי שנעזור להן לשגשג. עשינו פה משהו חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>