פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 29 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 348 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, דוח שנתי 66ג - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מוזמנים: ציפי חוטובלי – ראש מערך ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה נעם שפירא – מנהל מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה עדן בר-טל – מנכ"ל, משרד החוץ יאיר פורמן חבר ועד עובדי משרד החוץ סא"ל (במיל') נדב שושני – דובר צה"ל לתקשורת הזרה לשעבר, משרד הביטחון יובל חיו – מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור רוני הרשקוביץ חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת גיא אתגר – סמנכ"ל קידום מדיניות, דרכנו אילון לוי – ראש הדוברות האזרחית עקיבא תור – חוקר בכיר, INSS בנצי סיקורה – אזרח ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, דוח שנתי 66ג - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נתחיל וחלק ייכנסו עוד מעט. שלום לכם. היום כ"ז בתמוז התשפ"ו, 12 ביולי 2026. ראשית, לפי הספירה שלי ייתכן שזו הישיבה הרגילה האחרונה שאני מנהל ואז זו הזדמנות להגיד תודה לצוות היקר של הוועדה – לנשים ולגבר – המיומנים והמיומנות להפליא. ייתכן שבפגרה נוכל לעשות משהו. יש לי שתי הערות. אחת, אנחנו בסיטואציה משונה שהלך מבקר וחדש לא בא אז אני שם בצד כרגע את ההיבטים הפוליטיים למרות שזו סיטואציה מופרכת. עם זאת יש לנו משרד שלם עם מאות עובדים מדהימים שנגדעת היכולת שלהם לבצע חלק משמעותי מהפעילות כמו להעביר אפילו טיוטות למבוקרים וכמובן דוחות מלאים. הציבור נפגע ולא צריך להסביר. מדובר ברשות חשובה ביותר ויש אחריות משמעותית רצינית ליושב-הראש הכנסת ולראש הממשלה לדאוג לכך שיהיה לנו מבקר מדינה בהקדם. הדיונים בוועדה הזו הם הזדמנות לגעת באופן ענייני בנושאים מהותיים שבאים בדרך כלל במהותם מתוך דוחות המבקר ולפעמים אנחנו משתמשים בדוחות ככן שיגור לנושאים נוספים ששזורים בנושא עצמו. במקרה הזה אנחנו עסוקים בנושא ויוצאים ממנו. אני גאה על כך שהמקום הזה שמר גם על עבודה עניינית ורצינית ובקרה מהותית. כמו כן הוא שם דגש בזמן על נושאים שהמצלמה לא מתמקדת בהם והם לא תמיד במרכז העניין התקשורתי אבל הם חשובים מאוד ומהותיים מאוד. ראיתי גם בזה את תפקידי. אני מתכבד לפתוח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ על בסיס דוח שנתי 66ג. הוא דוח ותיק. זו ישיבת מעקב. כאשר ועדה זו עסקה בנושא בעבר הובעה כאן פליאה על כך שבמשך חודשים ארוכים ודווקא באחת מהשעות המאתגרות ביותר שחוותה המדינה - - - נדמה לי שהישיבה האחרונה הייתה לפני חצי שנה ואולי אפילו יותר. בימים בהם התמיכה בישראל ובמנהיגיה צוללת בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט. הממשלה בזמנו לא מינתה ראש למערך ההסברה הלאומי ואף לא מנהל למטה הסברה. לאחרונה, מונה גבירתי, ציפי חוטובלי, לראשת המערך ולפני כמה שבועות מונה סוף-סוף מנהל המטה. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> היום הוא היום הראשון שלו בתפקיד. הוא קיבל סיווג. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קודם כול, יופי ותודה שאתה פה איתנו, סגן אלוף במילואים נועם שפירא. עשית כמה דברים ואני מקווה שאפשר יהיה למצות את הכישורים שלך לטובת מדינה שזקוקה למעשים טובים אבל גם להסברים טובים. אנחנו מודים לשניכם שהצטרפתם היום לדיון ולחברים האחרים. אנחנו מאחלים לכם הצלחה רבה במילוי התפקיד המורכב והחיוני. כמו כן אנחנו מקווים שלעבודתכם העתידית תהיה השפעה חיובית על מעמדה הבין-לאומי המעורר והמתערער של מדינת ישראל בעולם. כמו כן ראוי לציין בפתח הדברים כי מבקר המדינה הכין דוח מקיף ונוקב על המערך ההסברה הישראלי ואי תפקודו או קשיי תפקודו במערכה לאחר 7 באוקטובר. דוח זה לצד דוחות נוספים שעסקו במחדלי 7 באוקטובר נגנז בשלב זה בהוראת בג"ץ. זה המצב הרשמי. משרד המבקר מכבד ואנחנו מכבדים. חרף הגניזה הזו מצאנו חשיבות עליונה להמשיך ולדון בנושא במסגרת עבודת הפיקוח השוטפת של הרשות המחוקקת לאור החשיבות האסטרטגית של הנושא הזה. אנחנו עושים את זה לא על בסיס דוח חדש אלא בסיס דוח קיים וממנו יוצאים. אנחנו נבקש בדיון הזה להתמקד בנושאים הבאים: ההסדרה הנורמטיבית של המערך, עדכון החלטת הממשלה, הסדרת סמכויות, הבטחת ייצוג בדיוני קבינט וכן יחסי עבודה אל מול שאר הגופים שעוסקים בהסברה ובראשם משרד החוץ. נושא נוסף הוא שילוב החברה אזרחית. במציאות שבה אישים פרטיים וארגונים אזרחיים זוכים לעיתים לחשיפה ולהשפעה רבה גדולה מאוד אפילו יותר מגופים ממשלתיים רשמיים אז אני מבקש להבין האם וכיצד נבנית תשתית ארגונית ותקציבית מוסדרת להפעלת אותם מתנדבים וארגונים בשעת חירום והייתי אומר בשגרה. כל שגרה בישראל יש עימה גם חירום כזה או אחר. מה הכלים שקיימים להתמודדות עם פייק ניוז, קמפייני תודעה והפצת המסרים הקשים הללו במדיה החדשה? כמו כן מה הם הכלים להתמודדות עם השלכותיהם של מסרים שמושמעים בתקשורת מצד שרים וגורמים בכירים שאינם עומדים תמיד בדין הבין-לאומי ושאינם מקובלים לעיתים אפילו על ראש הממשלה, כך הוא אומר. אני מבקש מיובל חיו ממשרד המבקר, מבכירי המשרד הנוכחי, לפתוח. בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אדוני יושב-הראש ומכובדיי, כפי שאמרת, למעשה ביצענו בשנים האחרונות את הביקורת. התחלנו את הביקורת הזו בתחילת שנת 2024 וכותרתה ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין-לאומית במלחמת חרבות הברזל. למעשה המסמך הזה מספק תמונת מצב מקיפה ואפשר לומר גם מעמיקה לגבי כל התקופה הראשונה שלאחר פרוץ המלחמה. אנחנו מדברים בעיקר על חצי השנה הראשונה. על כך היא מתבוננת למול ההיערכות שנעשתה בשנים שקדמו למלחמה בנושא של פעולה ממשלתית בתחומים הללו בעת חירום. אני יכול לומר שאנחנו סבורים שלביקורת הזו יש ערך מוסף ראשון במעלה לתפקודה של הממשלה בתוך המערכת הממשלתית ומול אתגרים שניצבים מולה כבר בעת הזו אבל יוצבו ביתר שאת אם נידרש לתקופות חירום נוספות. אנחנו כרגע בימים האלה, כאמור, מנתחים את פסק הדין שניתן לאחרונה. אנחנו נתרגם את זה לפעולות מעשיות בכל הנוגע להשלמת העבודה בנושא הזה בדיוק בהתאם למה שנקבע בפסק הדין. אנחנו גם מקווים שנוכל לבצע את ההשלמות בהמשך ולו על מנת שלמערכת הממשלתית יינתן כלי משמעותי כדי להפיק לקחים, לבצע את התיקונים הדרושים ולעמוד במקום טוב יותר וחזק יותר אל מול אתגרים עתידיים. מטבע הדברים בעת הקרובה, כפי שאמרת, צפוי להיכנס מבקר חדש לתפקידו ועם כניסתו לתפקיד אנחנו גם נציג לו את התמונה המלאה בהקשר של הנושא הזה כמו מספר נושאים נוספים על מנת שהטיפול בתחום יוכל להימשך לטובת המערכת הציבורית. אני מניתי בדיונים קודמים שביצעה הוועדה את הנושאים שעסקנו בהם במסגרת המטלה הזו. אני יכול לשוב ולומר שעסקנו רבות במעורבות מליאת הממשלה ושריה וועדותיה בתחום ההסברה מאז פרוץ המלחמה. כמו כן עסקנו בחולשות ארגוניות ותפקודיות במארג של הפעילות של גופי ההסברה הממשלתיים ובעת שבחנו את הדברים אכן היו חולשות כאלה. עסקנו בהיערכות הממשלתית להסברה במלחמה. דיברנו על חזית ההסברה הממשלתית הבין-לאומית במלחמה ובתוך כך דיברנו על מקומו של צה"ל ודובר צה"ל בתוך המערך הזה. עסקנו בתקצוב הפעילות הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין-לאומית ופעילות הגופים הממשלתיים ברשתות החברתיות. נתנו תמונת מצב נרחבת בנושא. עסקנו בשיתופי הפעולה עם החברה האזרחית ובעולם הממשקים עם התקשורת הזרה. כל אחד מהפרקים האלה כולל בתוכו תתי-פרקים וכולם ביחד, כפי שאמרתי, מהווים בסיס להמשך פעולה ממשלתית בנושא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדד לי עוד פעם. אתם מנועים לעסוק בזה או לפרסם? << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אנחנו כרגע נדרשים לבצע פעולות השלמה ככל שהן קיימות בתחום של מתן זכות טיעון ולאחר מכן אנחנו אמורים למעשה להיכנס למלאכת סיכום הדוח הזה ברמה העקרונית כדי לסכם את הדברים בכתיבה מעודכנת למול ההשלמות שנבצע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת שהדבר לא מותנה בהקמת ועדת חקירה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> לא. אין קשר. בהקשר הזה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעצם בג"ץ התערב בסדר הפעולות שלכם. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אני אפרט. הבג"ץ התייחס לשמונה מטלות הביקורת. ארבע המטלות שלגביהן יש עצירה מוחלטת הן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בתחומים אחרים. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> הן אחרות. המטלה הזו מצויה באותו מקבץ של ארבע מטלות ביקורת שבג"ץ נתן את הפתח להשלים את העבודות האלה בהתאם לתנאים שנקבעו בתוך פסק הדין. לכן כפי שציינתי קודם פעולות ההשלמה תעשנה על מנת להביא את התוצר המעודכן והנכון ביותר לכלל פרסום גם לציבור ולא פחות חשוב מזה לתת בידי המבוקרים את הכלי לתיקון הליקויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. זה מחדד כי אני עכשיו למד שלא נעצרתם אלא הונחיתם לגבי סדר פעולות מסוים. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> כן. בהחלט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמובן שהשלמה תלויה בעיין ערך הסעיף הראשון של הימצאות מבקר. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> זה מסוג הדברים שמבקר מדינה צריך להיות נוכח במוסד כדי לקבל את ההחלטות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. מהניסיון שלי ומהדוחות שכן הצלחנו לקבל אז רק נרוויח. כל המבוקרים ירוויחו בין אם הם חדשים בתפקיד ובין אם הם ותיקים יותר ואני מקווה שאכן כך יקרה. אני מבקש לתת את זכות הדיבור לעדן בר טל שיש לו שיחות עם גורמים רמי דרג עוד מעט. בבקשה. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אני אתייחס בצורה רחבה יותר מאשר רק התקופה המדוברת בדוח כי אני חושב שכאשר מגיעים לוועדה בכנסת צריך להסתכל על התמונה בכללותה ולסדר את המסגרת של הדיון שמתוכו תגזרו, אם אתם רוצים, חצי שנה מסוימת אבל זה בעיקר נועד כדי לצפות פני עתיד. הבחינה שלנו של העבר היא על מנת לבנות ולשפר את העתיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> בעניין הזה אני חושב שביקורת המדינה ככלל והביקורת הספציפית רק עוזרות לכולנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אישית מכיר חלק מהטיוטות? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> מאז מנובמבר 2024 אני מכיר את המצב של מלחמת התודעה שנעשית בעולם והיא חלק ממלחמה רחבה יותר מרק ממלחמת תודעה אלא היא מלחמה משפטית, מלחמה מדינית וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלתי אם אתה מכיר את הדוח עצמו. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אנחנו מכירים את הדוח. כבר לקחנו ממנו והתקדמנו. אני חושב שהממשלה בכללותה התקדמה. הקדנציה של השר שהתחילה שבנובמבר 2024 נפתחה באופן אסטרטגי בצורה שונה היות שהשר דרש, קיבל וסיכם עם ראש הממשלה שנושא מלחמת התודעה – ואני לא משתמש במילה הסברה – אלא מלחמה התודעה יהיה נושא שיוחזר לאחריותו של משרד החוץ וגם יועמדו משאבים מתאימים לעניין הזה. לראשונה מזה שנים כי אם אנחנו מדברים על אותה תקופה שדובר עליה אז התקופה הקודמת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דובר על סדר גודל של חצי מיליארד. איפה זה עומד יחסית למשאבים קודמים? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אני אגיד את זה בצורה כללית. תקציב הפעילות ההסברתית בשנים קודמות היה בסביבות 25, 27 מיליון שקל בשנה למשרד החוץ בכל העולם. רק בשביל לסבר את האוזן 2 מיליון שקל בחודש הוא שווה לאפס. זאת אומרת הנושא כנושא והמשאבים הם למעשה מסוף משנת 2024 באותו הסכם קואליציוני שהפך להיות תוכנית עבודה. אנחנו נכנסים לשנת 2025 כשחוק התקציב עובר כמובן רק בסוף מרס ופוגשים את המשאבים לראשונה בתחילת אפריל. עם זאת הנושא של מלחמת התודעה הוא נושא שהתחלנו לבנות אותו בשנת 2025. את שנת 2025 הייתה מכנה השנה הראשונה שהדבר מגיע. האתגרים הם עצומים. מדינת ישראל לא נתקלה בעוצמת מלחמה ומורכבות כי יריבי ישראל ויריבי המערב בנו תשתיות אדירות במשך שנות דור. אני רק אציין כמה מהתשתיות האלה – האקדמיה העילית במדינות המערב ובארצות הברית בפרט; תחומי התקשורת בין אם זה אמצעי התקשורת המסורתיים, סוכנויות ידיעות ובין אם זו התקשורת הדיגיטלית; רכישת אנשים; רכישת נכסים דיגיטליים; רכישת פוליטיקאים וכולי וכולי. משאבים אדירים הושקעו בזה במשך שנות דור. מדובר על מיליארדי דולרים רבים מאוד-מאוד על פני תקופה ארוכה מאוד. המספרים הם אסטרונומיים אבל גם הנכסים שנרכשו והמאחזים שבהם אנחנו פוגשי את יריבי המערב או את יריבי ישראל בפרט הם אדירים. אנחנו בסוף שנת 2025 – אני מקצר את התסריט על מנת שנגיע להווה ולעתיד – אנחנו בסוף שנת 2025 אחרי שבמשך תקופה של חודשים עבדנו בצורה ממוקדת ביעדים מדויקים מאוד-מאוד שבהם יש צורך מדיני גבוה מאוד. דבר זה הכתיב לאיפה כיוונו את המאמץ שאנחנו קוראים לו המאמץ ה"דיפאצי" או מלחמת התודעה באותן מדינות, באותם שווקים ובאותם קהלים שמיקדנו מאמץ. ראינו תוצאות חיוביות. כתוצאה מזה הממשלה החליטה בסוף שנת 2025 שתי החלטות היסטוריות לעניין שלפנינו. האחת, לאשר את הקמתו של מערך דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ ודבר שני הוא לא הקצאה שבהסכם קואליציוני של משאבים אלא הקצאה של תקציב למשרד החוץ לצורך פעילות בעולמות האלה. זאת מתוך הסתכלות שהפעם אנחנו מסתכלים על העניינים בהסתכלות קבועה רב-שנתית ולא אירוע חד-פעמי של שנת 2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהם סדרי הגודל? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> התקציב עצמו שנקבע עומד בערך באופן ברוטו על 1.2 מיליארד אבל מתוכו יש תקציב שחלקו עובר למערך ההסברה, חלקו כבר עבר אני מקווה - - - << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> חלק קטן. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> לפחות עזב אותנו. אנחנו נפרדנו ממנו. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> חלקו הקטן מאוד. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> נפרדנו מסכום משמעותי אבל אנחנו כבר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה אמור להיות בסיס תקציב שנתי? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> כן. להבדיל ממערכת הביטחון שיש לה תוכנית רב-שנתית, אחד הדברים שאנחנו מביאים בפני הדרג המדיני הוא שגם הנושא שלנו שהוא חלק הביטחון הלאומי צריך להיות גם במסגרת תר"ש. צריכה להיות מסגרת תקציבית על מנת שיהיה ניתן לעשות תוכניות. אני אתן לדוגמה שכאשר אתה צריך לבצע היערכות תשתיות אז אנחנו מדברים עם מערך הסברה ועם ציפי מהרגע הראשון - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה תיגע בנושא שיתוף הפעולה וההיררכיה? << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> נדבר על זה בעוד שנייה. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> קודם כול, הסתנכרנו באופן מיידי. בנוסף, חלקנו מהניסיון והידע באופן מיידי ומעבר לזה אנחנו דואגים לזה שלא יבוצע כפל מאמץ בדברים מסוימים. אם אנחנו עוסקים בפיתוח של תשתית טכנולוגית מסוימת אז אנחנו דואגים לזה שמערך ההסברה ידעו על מנת שלא יהיה בזבוז משאבים למשהו אנחנו כבר עוסקים בו כדי שיהיו לנו יכולות שלא קיימות בעבר ובלעדיהן אי אפשר להתמודד במערכה הזו. חלק גדול מהטכנולוגיות החדשות מאפשר דברים ויריבנו כבר עושים בזה שימוש זמן רב. אנחנו כמובן לא נעשה את כל השימושים שעושים יריבינו אלא אנחנו פועלים באופן לגיטימי ושמרני הרבה יותר מאשר יריבינו. זה מטעם הדברים אבל גם פה צריך להשתמש בכל היכולות הטכנולוגיות שמפותחות בקצב מדהים על מנת שיהיו לנו יכולות להבין בזמן אמת מה מתפתח ומה קורה בעולם וגם אפשרות מתוך זה להוציא תובנות ולהפעיל תגובות מהירות מאוד במקומות שבהם אנחנו רואים תחילתה של פעולה התקפית במלחמת התודעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לוודא שאנחנו מדברים כרגע לא על ענייני סייבר אלא על ענייני - - - << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אנחנו מתעסקים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלל ושינוי תודעה. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אנחנו מתעסקים בתוכן ולא בפן שכיוונת אליו שהוא לחלוטין לא בעולמות שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא כל יום אנחנו יושבים עם המנכ"ל ולכן אני שואל כמה חסר בנושאים טכנולוגיים מסוימים? נדמה לי 100 מיליון בפריסה של כמה שנים. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> הייתי אומר שהסכומים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פתאום מיליארד אז יכול להיות שאפשר - - - << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> לא. הסכומים שחסרים במקומות האלה הם גבוהים הרבה יותר ואני יכול להגיד שאנחנו פועלים כל הזמן עם שמיכה קצרה. כאשר אתה מסתכל מה המשאבים שיריבינו שמים על השולחן ובאיזו פריסה הם עושים את זה אז אתה מבין שאנחנו פרוסים דק אבל האסטרטגיה שלנו היא לא להיות פרוס דק ואנחנו חייבים לרכז מאמץ לפי מפל מדיני. אנחנו יודעים איפה היעדים קצרי הטווח והבינוניים בעולם המדיני. שם אנחנו מחלקים את העוגה. אנחנו מחלקים את זה גם לפי מחקרים של קהלי יעד. בגלל שהדיון הוא דיון פתוח אני עוצר באיזשהו שלב בכותרות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה אם פה אתה כבר יכול לעצור או שאתה יכול להיכנס לפרטים? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אני אגיד שאנחנו מכירים לעמוק את קהלי היעד, מה יהיה אפקטיבי יותר ומה יהיה אפקטיבי פחות. אנחנו מייצרים איזושהי תזה שנכנסת לעבודה ואנחנו מודדים את התוצאות שלה בסיום. מה שהוכח כנכון אנחנו ממשיכים ומעצימים ומה שהסתבר להיות לא נכון אנחנו בודקים למה ומדייקים. זה מעגל שכל הזמן עובדים עליו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה הוא יושב בצוות אצלך? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> יעדים מדיניים, קהלים, בדיקות, הפעלה, מדידה וחזרה להתחלה. לגבי דברים שהם יעילים יותר אז בשנת 2026 אנחנו כבר מפעילים דברים מדויק הרבה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כבר יש משוב? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> מדויק הרבה יותר מול קהלי יעד. דבר שני שאנחנו עושים בשנת 2026 הוא להרחיב את קהלים. הרחבנו את הפוקוס הגאוגרפי. הדבר נגזר מהיעדים האסטרטגיים המדיניים שקבע שר החוץ והם לבסס אדנים מדיניים נוספים וחדשים על אלה שהיו לישראל. פה נגיד בצורה דיפלומטית שיש מדינות ידידותיות לאורך שנים שמגלות פחות ידידותיות לישראל בשנים האחרונות ועוד פחות בימים האלה. אלה מדינות מסוימות במערב אירופה – לא כולן – אבל מדינות מסוימות במערב אירופה. אנחנו צריכים לייצר אדנים מדיניים חליפיים משמעותיים ואסטרטגיים לטווח הבינוני והארוך ולא רק לטווח המיידי. לכן ביעדים המדיניים האלה אנחנו מבצעים - - - בלי שאני אפרט יותר מדי אנשים יכולים להבין איפה היעדים האסטרטגיים של ישראל הנוספים על מערב אירופה ומעבר לארצות הברית שהיא כמובן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בלי להיכנס לפרטים אפשר לומר שאנחנו בעד ארגנטינה במונדיאל. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> השר כבר פרסם את זה ואפילו בישר לחברים הטובים מאוד מפרגוואי שהם תומכים גדולים מאוד של ישראל שבצוק העיתים שנמנע מאיתנו אז לו היה גמר בין ארגנטינה הפרגוואי התמיכה הישראלית הייתה בה. אולי זה נשמע מצחיק אבל זה חלק מהעבודה של דיפלומטיה ציבורית וצריך להגיד שהבאנו לידיעת הארגנטינאיים – ודיברנו על זה לפני יומיים – שהמדינה התומכת מספר אחת של ארגנטינה במונדיאל בעולם זו ישראל. מכל מדינות העולם ובכל בדיקה שתעשו, התמיכה מחוץ לארגנטינה שיש לארגנטינה היא בישראל שלא לומר בהשוואה למדינות המזרח התיכון ומה קרה בעקבות המשחק עם מצרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לנו משחק בין מאלווינס לפוקלנד עכשיו. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> בצורה דיפלומטית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתעלם. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> בדיוק. כמו שאמרתי האתגר הגדול ביותר שלנו הוא שאנחנו נמצאים במלחמה ארוכה מאוד שהוא דבר שישראל לא הייתה רגילה אליו במישור המדיני וההסברתי. אנחנו בתוך המלחמה נקלענו למלחמות שבתוך המלחמות שזה דבר שהגביר מאוד את האתגרים לא רק המדיניים אלא גם התודעתיים של ישראל. היריבים ממנפים את העניין הזה לעומק. השפעתו של 7 באוקטובר ככל שהזמן עובר נשחקה בדעת הקהל וההתמקדות של דעת הקהל שתומרנה במיוחד במערב על ידי גורמים עוינים לישראל ותודלקה ומתודלקת כל העת עברה להתמקד בעזה. אתם זוכרים את קמפיין ההרעבה העצום שמדינת ישראל מרעיבה ושתוך 48 שעות ימותו 15,000 תינוקות? את זה אמר ארגון בין-לאומי גדול, אמר את זה ראש OCHA. אלה דברים שלא היה קל להתמודד איתם. לא התגברנו עליהם ביום אבל אני יכול להגיד שאחרי מאמץ ניכר שנעשה בכל המישורים גם המדיניים וגם ההסברתיים הצלחנו להביא את הקמפיין של ההרעבה לסיומו. הדברים האלה כבר לא מהדהדים ברמה הזו בעולם. זו דוגמה לפעמים שהתמקדות בדבר מסוים על ציר הזמן עזרה לנו להתגבר עליו. אין לכם מה לא לדאוג. יריבינו עושים כרגע טוויסט לקמפיין ומנסים לבנות עליו קמפיין המשך שייגע בנקודות אחרות. זאת מפני הם מרגישים שהקמפיין שגם ארגון IPC ששימש בו ככלי וכולי והדוח שהוא מוציא לכל העולם - - - התמקדנו ב-IPC וניתחנו את הדוח שלו מראש. ברגע שפורסמו דוחות IPC היו הפרכות שלו וההפרכות היו כאלה שהכאיבו מאוד לארגון. אני יכול להגיד שבפרסום הקרוב שלו כנראה הכותרת לא תהיה רעב בעזה. הם יחפשו טוויסטים אחרים אבל יהיה להם קשה ללכת על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לי שאלה לא קנטרנית. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור שחלק מהשורש הוא להתמודד אינטלקטואלית ולהתמודד עם עובדות אבל חלק הוא עשייה בשטח. אני מניח שחלק מהסיבה שהיה אפשר להתמודד עם קמפיין ההרעבה הוא המחיר ששילמנו בכך שחמאס מתחזק ומנהל מבחינת האזרחים קצת יותר טוב את החיים. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> קודם כול, צריך להגיד בכנות יש מחירים שישראל משלמת בשביל לשמר מעמד בין-לאומי מסוים ויכולת להמשיך לנהל את המלחמה נגד האויבים הקשים שלה שהם הג'יאהדיסטים בצפון, דרום ומזרח ועל מנת לשמר מרחב פעולה מדיני וצבאי למדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חלק מהמחיר. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> חלק מהאסטרטגיה וגם חלק מהטקטיקה הוא לדעת במה אתה משלם על מנת לקבל הישגים אסטרטגיים ארוכי טווח. זה באופן כללי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה אתה יכול להגיד לומר על מדדים? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אני שמח על השאלה. זה לא יהיה סוד להגיד שיעד מרכזי של מדינת ישראל הוא ארצות הברית. הייתי אומר באופן כללי שהעולם המדיני-דיפלומטי השתנה. המרכזיות של דעת קהל אצל מקבלי החלטות הפכה להיות ראשונית במעלה לעומת מה שהיה נהוג דורות אחורה. מנהיגים, מנהיגי ציבור, ראשי מדינות ובעלי תפקידים מסתכלים על דעת הקהל בתור גורם משפיע מדרגה ראשונה אצלם על קבלת החלטות מעבר לפעמים לתפיסות שלהם מי צודק ומי לא צודק. הם קודם כול מסתכלים מה מצב דעת הקהל ומשם גוזרים החלטות. על מנת שהחלטות בנושאים החשובים ביותר לישראל תהיינה מאוזנות יותר או כאלה שמאפשרות לנו לפעול למען האינטרסים שלנו אז כמו שאמרתי ריכזנו את המאמצים במעט מאוד יחסית של מדינות אסטרטגיות לעניין הזה וכמובן שארצות הברית היא בראש ובראשונה. שם ראינו התקפות קשות מאוד מתוזמרות, מכוונות ואסטרטגיות של יריבינו ואויבינו ב"בייס" של התמיכה בישראל. התחלנו לזהות תקיפות חמורות ביותר כלפי הקהל השמרני. אני יכול להגיד שביצענו פעולות אינטנסיביות בעולמות האלה. התקדמנו בלשמור על ה"בייס". זכינו להצלחות גדולות. ניקח אפילו את MAGA ששם ריכזו מאמץ בשביל לפגוע בעצם בבסיס התמיכה של הנשיא טראמפ על מנת לייצר הפרדה מול ישראל ואני יכול להגיד שבכל הבדיקות שנעשו לאחרונה רואים שמי שתקף את ישראל ב-MAGA ירד לשיעורי תמיכה נמוכים מאוד-מאוד של בין 10%-15%. אני לא רוצה לעשות פרסומת לאיש המוביל בתחום שירד מ-57% תמיכה לפחות מ-15% תמיכה. הדבר הוא במלחמה ישירה על התמיכה בישראל ובקבוצת ההתייחסות החשובה ביותר למקבלי ההחלטות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון לעכשיו. בדמוקרטים אנחנו בקטסטרופה. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אם מסתכלים על זה כך אז צריך להסתכל על זה בצורה רחבה כי זה דורש דיון עמוק יותר. הנושא של הדמוקרטים בארצות הברית ומה עובר על המפלגה הדמוקרטית בכלל חורג מהעניין לישראל. צריך לבדוק קודם כול מה היחס בינם לבין ארצות הברית עצמה, מה משקלו של הקהל הרדיקלי בתוך תומכי המפלגה, כמה מועמדים שנתמכים על ידי הרדיקלים יותר במפלגה הדמוקרטית זכו להצלחות בזמן האחרון והסיפור הוא לא רק סיפור של ישראל. הסיפור הוא קודם סיפור פנים-אמריקאי ואני לא רוצה להיכנס לדיון בוועדה פה לפוליטיקה הפנים-אמריקאית. עם זאת הסיפור של ישראל הוא רק נגזרת כי ישראל הפכה להיות מטבע פוליטי במקומות מסוימים שמחפשים רעיון מסדר פוליטי על מנת לקבל יותר תמיכה או לסדר קהל אוהדים שקל יותר לגייס אותו עם אלמנטים אנטי ישראליים. אתה מגלה שבמדינות מסוימות במערב אירופה ישראל הפכה להיות מטבע פוליטי ורעיון מסדר למחנה פוליטי שכנראה רעיונות מסדרים אחרים קרסו לו על ציר הזמן. יש לו צורך להתמודד בתוך הפוליטיקה הפנימית באותן מדינות אחרי שינויים דמוגרפיים עמוקים באותן מדינות ששינו את החברה ושינו את הפוליטיקה באותן מדינות אז אתה מגלה שנוצרות קואליציות אדומות וירוקות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה צודק אבל זה היה במסגרת טיעונים לעונש. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> לא. קודם כול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ההסבר. זה האתגר. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אתה לא רוצה תרופה משום רופא בלי דיאגנוזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> קודם כול צריך להבין את המצב. המצב שהוא שיש שינויים חריפים פנימיים במדינות יעד חשובות לישראל. בגלל זה אמרתי שאנחנו מסתכלים על אדנים אסטרטגיים שעולים בעולם בחשיבותם ואיפה ישראל נמצאת בהם ואנחנו מגיעים לשם להישגים גדולים. אם אתה תבדוק את מצבנו כרגע בהודו ששם אנחנו שמים דגש אז אתה תגלה שמצבנו שם מצוין. אם אתה חושב שעם זה אנחנו הולכים לישון בשקט אז התשובה היא לא. להיפך. זהו מקום שבו מצבנו מצוין וזאת מעצמה בעלייה. קחו את כל הממדים הכלכליים, הגאו-אסטרטגיים, הביטחוניים אז אתם מדברים על מעצמה בעלייה. היא כרגע נעה בכלכלה העולמית בין 4 ל-3. שם אנחנו משקיעים מאמצים למרות מצבנו הטוב. נחזור לארצות הברית ומערב. אתה מזהה מגמות עולמיות שלא קשורות לישראל אבל אתה מגלה שישראל הופכת להיות מטבע פוליטי שמשתמשים בו לצורכי פנים וצריך להתמודד עם הדבר הזה. קודם כול במקומות האלה יש גם בני ברית. במקומות האלה יש גם מחנות אחרים וצריך לדעת לתקשר איתם ברמת דעת קהל וגם מול המנהיגות. אלה הנחיות שאנחנו מבצעים גם במישור המדיני וגם במישור התודעתי. אנחנו מזמן לא בזמן הנאיבי. אנחנו מזהים איפה יש לנו "בייס". אנחנו מזהים מי בצד שלנו. אנחנו מזהים מי אולי לא בצד שלנו אבל מזוהה לפחות עם הניתוח העיקרי של סיכונים וסיכויים לגבי אותה מדינה ומוציאים איתם בסיס משותף ומעמיקים את הקשר. מה שאני רוצה להגיד שמתוך ראייה ארוכת טווח של השינויים שעוברים על מערב האירופה, גם אם בשנה הבאה יהיו ממשלות ידידותיות במקום שהיום הן ממשלות פחות ידידותיות או ביקורתיות מאוד כלפי ישראל שהיו בעבר תומכות הרבה יותר קרובות, אז אנחנו לא חושבים שלטווח ארוך השינויים שעוברים על מערב אירופה הם יחזרו לאחור בקלות. ממש לא. במרכז אירופה ובמזרח אירופה אנחנו מקיימים מאמץ משמעותי ורואים פירות. במקומות חדשים בעולם אנחנו רואים פירות. בתוך המדינות הידידות הטובות מאוד שהן פחות ידידותיות עכשיו אנחנו מקיימים קשר עם אותם קהלים שרואים את מפת הסיכונים של אותן מדינות ואתגרים פנים-מדינתיים בצורה דומה יותר לישראל. איתם אנחנו מעמיקים את הקשר. לגבי אמריקה הלטינית, אנחנו הקדשנו - - - קודם כול, שר החוץ הגדיר לנו כמטרה אסטרטגית בסוף 2025 ששנת 2026 תהיה שנת אמריקה הלטינית במשרד החוץ. הדבר אומר כמובן פעילות מדינית אבל זה אומר גם פעילות תודעתית עמוקה במקומות האלה. אנחנו ממנפים את הגל הכחול שעובר על מרכז אמריקה ודרומה. אנחנו מקיימים שם מאמצים שלא נעשו מעולם בעבר. יש נוכחות גבוהות יותר. אנחנו עושים פעולות רבות יותר ואנחנו קוצרים פירות. הייתי שם לפני כשבועיים בכינוס האמריקות של כל מדינות צפון אמריקה, מרכז אמריקה ודרום אמריקה. זהו הכינוס המשמעותי ביותר שלהם. זה ארגון הבין-לאומי הראשי שאליו הן מתייחסות. הייתה לי סדרה של פגישות שדחסתי אותן כמה שיותר תוך יום. הייתה כמות אדירה של פגישות עם שרי חוץ ומנכ"לי משרדי חוץ אחד אחרי השני של הבעת תמיכה בישראל ושיתופי פעולה. אנחנו לא מסתפקים בעניין הזה אלא אנחנו ממקדים מאמצים נוספים. אולי שמעתם קצת בתקשורת ישראלית אבל ממש קצת, כי אנחנו עוסקים בתקשורת זרה ולא ישראלית, שעשינו בוונצואלה מאמץ הומניטרי לאחרונה אחרי האסון שקרה להם. זו אומנם מדינה עם שלטון עוין אבל מאז שמאדורו עבר רילוקיישן לארצות הברית הם רצו עזרה וגם הקהילה היהודית פנתה אז בעצה אחת עם החברים הטובים מוושינגטון שלחנו משלחת. משלחת עזרה בצורה מדהימה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משלחת גלויה? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> כן. הם היו על מדים. הם מצולמים על מדים של צה"ל עם ממלאת מקום נשיא המדינה. הדבר משודר בכל אמריקה הלטינית שישראל באה לעזור. הנשיאה אומרת שעשיתם פה דברים שאף אחד לא עשה. יש גל שני של תקשורת. רק בשבועיים האחרונים הוצאנו משלחת רופאים מנתחי עיניים להונדורס שאין להם רופאי עיניים להציל ראייה של מאות אנשים שאין להם ראייה. כל דרום אמריקה רואים שאנשים זוכים לראייה בזכות המנתחים הישראלים. אנחנו מוציאים השנה עוד משלחת כזו. הוצאנו משלחת של מומחים וגם ציוד למים וביו-גז לבוליביה ומדינות נוספות שקשה להן והן עברו לצד הפרו-ישראלי לאחר שנבחרו שם נשיאים פרו-ישראלים. אנחנו מייד רצים למדינות האלה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה שמעניינת חלק מהוועדות בכנסת - - - << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חלק מהתקציב הגדול הולך לזה? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשו"ב הידוע? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> מש"ב. חד-משמעית. מש"ב שהיה לו תקציב נמוך יחסית קיבל עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לפעולות האלה. פעילות מש"ב היא חלק מהעולם של מלחמת התודעה והדיפלומטיה הציבורית וככזה הגברנו את המשאבים בצורה אדירה. יש מדינות שאין טעם לעשות קמפיין כי הקמפיין הטוב ביותר הוא שבאת והצלת לאנשים את הראייה. לאחרים אתה מספק מים ובא עם מומחים לחקלאות שמצילים אותם מרעב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשנות ה-60 עשינו מזה קריירה אדירה. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> והיינו עניים וחלשים. עכשיו אנחנו עושים את זה באמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה. אגב, גם בהודו תגברנו את הפעולות האלה כי בסוף רוב האוכלוסייה נמצאת בשלב החקלאית ורוב הכלכלה שם היא חקלאית. כאשר אתה עושה פעולה נכונה בתחום הזה כולם שומעים על זה. אלה כמה נקודות. לפני שאני הולך אני אגיד ששמנו את העולם הנוצרי במוקד של אסיה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אל תגיד דבר כזה. יחשבו שזו קונטרה. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> לא, לא. מינינו שגריר מיוחד לעולם הנוצרי, ג'ורג' דיק. הוא היה בזמנו השגריר הישראלי הצעיר ביותר. אנחנו ממקדים מאמץ בעולם הזה. חלק גדול האדנים של תמיכה בישראל לטווח ארוך הם כאלה שמבחינה תרבותית ודתית נשענים על בסיס משותף איתנו וככזה ברמה אסטרטגית אנחנו סבורים שהקשר עם הנוצרים, קתולים ואוונגליים בכל העולם הוא מהותי ואנחנו מקצים לזה משאבים. מבחינת כוח אדם וגם מבחינת משאבים כספיים אנחנו שמים על זה מיקוד. יש השקעה בטכנולוגיות כמו שאמרתי והדבר האחרון שאני אגיד הוא מינוף גורמי החברה האזרחית. אתה לדעתי, אדוני יושב-הראש, ציינת קודם את אותם גורמים אזרחיים וכולי אז גורמים אזרחיים משכנעים הרבה יותר מכל פקיד ממשלתי מוכשר ככל שיהיה ובוודאי מכל לובש מדים תכול עיניים. עם זאת, אנחנו צריכים לדבר אל הקהלים השונים עם אנשים כדמותם מתוך הקהלים עצמם. תזכרו גם שעולם הדיגיטל בנוי על חדרי הדהוד. אנשים רואים את הדומים להם ומושפעים מהדומים להם. בשביל לחדור לחדרי הדהוד ולהיות גורם משפיע אתה חייב להשתמש בכמה שיותר גורמים אותנטיים שהם בדיוק כמו קהל יעד והמסרים מועברים במילים שלהם שהם מדברים עם הקהל שלהם. אלה הדרכים האפקטיביות ביותר. בשביל זה הגדלנו את מספר המשלחות והמבקרים בישראל פי 35. הגענו בשנה שעברה ל-6,500. השנה אני מקווה שאנחנו נצליח לעבור גם את זה. אנחנו מביאים גורמים שיש להם הד גבוה, כאלה שיש להם קהל. הם כאלה שאתה מביא ואחרים רבים שומעים שהבאת אותם. הם משפיעים על הרבה יותר אנשים. זו אחת הדרכים. הדברים ששינינו בשנת 2026 לעומת 2025 הוא הקמת מערכת שתמשיך לעבוד איתם ותמשיך להשתמש בהם כשגרירים אותנטיים של ישראל בתוך הקהילות שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מילה אחרונה אם תוכל. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור שעבודה עם ה"בייס" כמו שאתה קורא לו או התומכים הנאמנים חשובה. עם זאת, ברור שצריך גם לתעדף איכשהו גם את הציבורים האחרים שהם לא אבודים ולעשות חגורות ביטחון או חגורות אש כדי שלא להקריס - - - בתוך ראש מועצה אזורית ידעתי שצריך לדבר עם אוונגליסטים קצת אחרת מאשר עם דמוקרטים מניו יורק. עם זאת, השילוב של פטריוטיות ישראלית ושל עמידה על הביטחון יחד עם השאיפה המוצהרת לפיוס ולשלום וכולי בלי להיות פציפיסט ונאיבי זה השילוב ושם אנחנו צריכים למצוא את עצמנו. זה מדבר לכולם במינונים מתאימים. << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> אנחנו קולעים לדעת אדוני. אנחנו בזמן אחרון מאוד התחלנו לדחוף קדימה את הנושא - - - לבנון היא כל הסיפור בקליפת האגוז. ממשלת לבנון וממשלת ישראל רוצות אותו דבר. מי שנגד הם איראן והפרוקסי שלה חיזבאללה בתוך לבנון. הסיפור פניה של ישראל לשלום והיא גם חתמה על מזכר הסכמות בשבוע שעבר עם ממשלת לבנון הוא לא עניין של מה בכך. זה להראות שפני ישראל לשלום מתוך עוצמה אבל מי שמושיט לנו יד אנחנו איתו. זה קו שהוא חיוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשמור על המסגרת שלך ואני גם רוצה להתחיל לשמוע חברים אחרים. אם תוכל להגיד משפט אחד לגבי האיזון בין משרד ראש הממשלה לבין משרד החוץ? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> קודם כול, המטלה של משרד החוץ, כמו שאמרתי, היא הייתה עד לסוף שנת 2024 כמעט רק מדינית. מאז החלטת הממשלה הקבועה של סוף 2025 מלחמת התודעה וההסברה היא תפקידו העיקרי של - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו הכוונה בדיפלומטיה ציבורית? << אורח >> עדן בר-טל: << אורח >> במונחים שלנו דיפלומטיה ציבורית היא תפקידו העיקרי של משרד החוץ. מערך ההסברה צריך גם לסנכרן את כל גורמי ההסברה הישראליים. יש לנו גם גורמים נוספים שעוסקים במאמצים האלה מטעם המדינה וצריך לסנכרן ביניהם מי עושה מה ואיך. מהרגע הראשון שציפי חוטובלי נבחרה יצרנו אינגייג'מנט. אנחנו גם יושבים יחסית צפוף ואנחנו למעשה גם פתוחים על מנת שמה שהיא תרצה לקדם אנחנו נסייע ככל שניתן. אנחנו נדאג לדבר אחד שזה יהיה מסונכרן לחלוטין. שיהיה בהצלחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך, עדן. גם הדיפלומטיה הציבורית עוזבת? בסדר. בהצלחה במשימה הקונקרטית. בבקשה, גבירתי. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אתה רוצה לשאול שאלה ספציפית או שפשוט לתת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא. תתני את הנאום. תתחילי עם המבנה כי אני עדיין לא מבין עד הסוף. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרצון הטוב הוא חיוני אבל אני עדיין לא מבין את הסטטוטוריקה. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> מערך ההסברה יושב תחת משרד ראש הממשלה. יש כאן הנחת עבודה שיש הרבה מאוד גופים במדינה שעוסקים בהסברה. אני אתן דוגמה. משרד החוץ הוא רק אחד מהם. גם משרד התפוצות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, רגע. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משרד החוץ עוסק בענייני חוץ. האם ההסברה עוסקת גם בפנים? << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> ההסברה אמורה לעסוק גם בחוץ וגם פנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כבר הבדל מהותי. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> זה הבדל אבל בכל זאת אנחנו עם הפנים לתמיכה בישראל בעיקר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעיקר כלפי חוץ. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אני רוצה להתחיל עם זה שיש עוד גורמים שהם על המגרש. יש לנו את דובר צה"ל שנפגשתי איתו לא מזמן. יש לנו את משרד התפוצות. אני לא יודעת אם משרד התפוצות מיוצג כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא לא. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> הבנתי. גם משרד התפוצות בשנים האחרונות נכנס לסוגיית הדה-לגיטימציה בעקבות סגירת משרד BDS שהיה בעבר. יש כאן גורמים רבים מאוד שמשחקים על המגרש. הרעיון של מערך ההסברה הוא קודם כול שיהיה סדר ותכלול של כל האירוע הזה. נכנסתי ממש לא מזמן לתפקיד והדבר הראשון שעשיתי הוא לאייש תפקידים ששנים רבות לא היו אותם. אחד התפקידים החשובים הוא מנהל מטה ההסברה, נעם שפירא, שנמצא כאן. ללא מנהל מטה הסברה - - - במשך שנים התפקיד היה מרכזי מאוד במערך ההסברה והוספתי תפקיד חדש שמוגדר כדובר. הדובר יתמקד גם בתקשורת הזרה. אני חושבת שזה חיוני. אנחנו נמצאים בעולם שבו התקשורת הזרה היא חלק מרכזי מאוד מהעבודה שלנו כמו תדרוך כתבים זרים. כל הדבר הזה שנים רבות לא קיבל מענה מסודר. אנחנו רוצים מאוד שתחת מערך ההסברה הנושא יקבל מענה סדור והקשר עם התקשרות הזרה בישראל יקבל את הגורם הרשמי במדינת ישראל שיטפל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אני מבין נכון, נועם, אתה עסוק באיזון או בתיאום בין כל מי שעוסק בהסברה באופן כללי ומשרד החוץ הוא מפקד פיקוד חוץ. הוא צריך לתאם מול משרד התפוצות למשל? זה לא ברור לי. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדדו. ברגע שהם עוסקים בדיפלומטיה ציבורית אז בהכרח הם עוסקים בקהילות יהודיות ועוסקים באקדמיה? מהן גבולות הגזרה? << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> חלק מהסיפור הוא שהמערך היה אמור לייצר נרטיב לאומי. הדבר הזה חשוב מאוד כי הוא מגיע תחת משרד ראש הממשלה, כמו שאמרתי, ויש כאן ערך גדול מאוד מזה שהגורם הרשמי במדינת ישראל שעוסק בסוגיות הרגישות ביותר ובכל מה שקשור לביטחון ולמדיניות חוץ הוא ראש הממשלה ואחר כך משרד החוץ. למשרד החוץ יש תפקידים רבים. אנחנו הגורם שאמור להיות מצפן לכל הקבוצות שעוסקות בתחום הזה. אני רוצה להגיד באופן ישר ואמיתי שבתקופה הקצרה שאני בתפקיד גילית את הקשיים הגדולים מאוד של המערך. יש כאן מאבק על תקציב שישב במשרד החוץ. מנכ"ל משרד החוץ אמר שהוא ישב עם התקציב. יש פה יחסים חבריים ביני לבין מנכ"ל משרד החוץ אבל בסוף צריך להבין שאנחנו צריכים תקציב כדי לתפקד. חלק מהסיפור הוא גם המאבק על התקציב הייעודי שהובטח למערך ההסברה. היה סכום של 350 מיליון שקל שהובטח למערך ההסברה וכרגע אנחנו נמצאים בתהליך שבו שאנחנו רוצים שהכסף הזה אכן יגיע למערך ההסברה. מבחינת העבודה, העבודה שלנו היא מול הגורמים שציינתי שעוסקים בהסברה אבל בעיניי חשוב הרבה יותר, ואתה ציינת את זה בתחילת הדברים, הקשר אל השטח ואל ארגוני החברה האזרחית. אם אנחנו מסתכלים בגדול על הנושא של הסברה יש במדינת ישראל ארגוני הסברה רבים מאוד, יש בעולם ארגוני הסברה רבים ויש אנשים אינדיבידואליים רבים מאוד שחלק מהם נמצאים בחדר הזה שעוסקים בהסברה יום-יום. אני חושבת שהקשר בין מה שנקרא המסרים הלאומיים לבין הקבוצה הזו לא היה קיים באופן אמיתי. בשבוע שעבר עשינו מפגש אמיתי עם קבוצות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כל השנים לא היה עם מי מהמשרד. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> נכון, אבל צריך להבין שאף גורם לא לקח אחריות על הסיפור הזה של קשר עם החברה האזרחית. הדבר חשוב לנו מאוד. אנחנו חושבים שהסברה אמיתית יכולה להתבצע רק על ידי סנכרון בין גורמי השטח לבין המערך הממשלתי. אני מתכוונת להשקיע בזה בתוכנית העבודה שאנחנו בונים עכשיו. המערך הוא בבנייה ותוכנית העבודה בבנייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אני מבין נכון - - - אני מנצל את העובדה שמשרד החוץ יצא. סתם. ברור שאם תתקדש הכנסת החדשה ותחלוף חצי שנה אולי יותר מאז שתהיו בתפקיד, יהיה נכון לחזור עם שקף אחד של איך זה מתבצע. זה לא טריוויאלי. צריך להיזהר מלחסום שוורים בדישם החיובי. יחד עם זה לא לדרוך אחד על השני, לא לבזבז משאבים ולעבוד חכם. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> בשביל זה אנחנו אמורים לעבוד בתיאום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך כמה שפחות פוליטיקה פנימית בתוך הדיפלומטיה הבין-לאומית. << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> חבל שהיה צריך לחכות שלוש שנים כדי שדבר כזה יקרה. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אני מסכימה איתך שזה חשוב. אני מסכימה שאלה חלק המשימות שלנו. חלק מהסיפור הוא שיהיו אנשים טובים שיוכלו לעזור את זה. זה חשוב מאוד. אני רוצה לחזור שוב לגורמי החברה האזרחית. יצא לי בשבוע שעבר להיפגש עם כמה ארגונים שעוסקים בהסברה. עשינו שיתוף פעולה עם משרד התפוצות. אני יכולה להגיד שיש צימאון אדיר לשיתוף פעולה. זה לא רק מצב שבו כל אחד רוצה לרוץ לבד אלא אנשים רוצים לעבוד ביחד. יש פה צמא רב מאוד לשיתופי פעולה. אני חושבת שאם אנחנו מכירים את ההתארגנות שקיימת, את הרצון של אנשים - - - אני יכולה להגיד שמאז שנכנסתי לתפקיד כולם רוצים לעזור בנושא הסברה. זה נושא כל כך יקר לליבם גם ישראלים וגם של יהודים בחוץ לארץ. אנשים רוצים לתת את התרומה שלהם לעניין כי אנחנו יודעים כמה יש לנו את הדבר הכי בסיסי באירוע הזה שהוא צדקת הדרך. אנחנו באמת מאמינים בצדקת הדרך. אנחנו באמת מבינים גם מה עומד מולנו. מעבר לעניין הבסיסי של ארגונים צריך להבין שמולנו עומדות מכונות כמו קטאר שזה אירוע גדול הרבה יותר מאשר אירוע של ארגון הסברה כזה או אחר. אנחנו צריכים להבין שמול מדינת ישראל במשך שנים רבות התנהלו מכונות משומנות שפעלו נגד ישראל. יש כאן שלושה רבדים – הרובד של החברה האזרחית, הרובד של המאבק באותן שנים ארוכות של דה-לגיטימציה נגד ישראל והרובד השלישי הוא המהפך הטכנולוגי. אנחנו נכנסים לעידן שבינה מלאכותית מייצרת לנו אתגרים חדשים והזדמנויות חדשות. אני חושבת שכל הדברים יעמדו כאתגר לפתחנו. בשלב הראשון, הדבר שאנחנו צריכים לעשות קודם כול הוא לעשות סדר ולעבוד עם הגורמים שכבר פעילים על המגרש. אלה שני היעדים לטווח הקצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה בינתיים, ציפי. אנחנו נשמע עוד בהמשך. נעם, אתה תרצה לדבר כרגע או תרצה להקשיב? << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אתה רוצה להוסיף? << אורח >> נעם שפירא: << אורח >> אני אקשיב ובהמשך אוסיף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. נשמע אולי מילה מצה"ל? << אורח >> נדב שושני: << אורח >> שלום, סגן אלוף במילואים נדב שושני. הייתי דובר צה"ל לתקשורת הזרה למעלה משנתיים מאז כמה חודשים לאחר ב-7 באוקטובר ועד לפני כמה שבועות. בשם הארגון וגם בשמי אני אגיד שהמדיניות שלנו הייתה ברורה מאוד. לפחות אני יודע להגיד מהיום הראשון שלי בתפקיד וגם ממשיך היום שהיא מדיניות של שיתוף פעולה. איפה שיש גורם - - - בתחומים רבים כמו נושאים צבאיים ודוברות צבאית אז דובר צה"ל צריך להוביל את התחום אבל בכל מקום שבו היה גוף שאמר שאנחנו נוביל את הנושא אז עבדנו ביחד. גם ראש מערך ההסברה הייתה בדובר צה"ל לאחרונה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול לסבר את האוזן? בנושאים צבאיים ותקיפות דובר צה"ל מוביל. איפה אתם שותפים? תצבע לי את זה. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> דוגמאות מהחודש האחרון הוא משט. צה"ל הוא גוף ביצוע והוא בסוף תופס את הספינה ועוצר את האנשים שמנסים להפר את הסגר אבל הדברור הוא לא על ידי צה"ל. בכל המשטים שהיו בשנה האחרונה היו אפס הודעות מטעם צה"ל כי זו פרובוקציה וכי אלה אזרחים שמנסים ליצור סיטואציה של צבא מול אזרחים. את הדבר הזה מנהלת מדינה. הצבא הוא אחד מהגופים בתוך המדינה. מדינת ישראל מתבטאת וצה"ל לא מתבטא אלא הוא מנהל את הפעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו דוגמה מעניינת כי גם שם ההתבטאות המיניסטריאלית הייתה בעייתית. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> אני מנוע מלהגיב לדברים כאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> עם זאת, מהצד שלנו ברגע שמל"ל ומערך ההסברה אומרים שמשרד החוץ הוא השופר ולכל אחד יש חלק - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההיגיון ברור. << אורח >> נדב שושני: << אורח >> גם בוונצואלה למשל יש משלחת של פיקוד העורף וזו משלחת צבאית. עם זאת, יש שם תיאום עם משרד החוץ והגופים השונים כדי לדאוג שהדבר הזה מנוהל בצורה שהיא מקדמת את האינטרסים של המדינה וכל הגופים עובדים בסנכרון. לעומת זאת אם יש תקיפה על בניין בעזה ושואלים למה תקפתם את הבניין הזה ומי הותקף שם אז כנראה שדובר צה"ל צריך לענות על זה. זה בסדר, זה טבעי וזה הדבר הנכון ביותר שמי שיכול לענות מהר על שאלה היא רלוונטית אך ורק עבורו עושה את זה. לכן דובר צה"ל מתמקד בדוברות צבאית ואנחנו בנינו מנגנונים גם לדברים שהם לכאורה צבאיים כדי לדאוג שיהיה שיתוף פעולה, למשל הכניסה לעזה. כאשר המלחמה התחילה הוחלט שסוגרים את עזה בכל מיני אופנים ודובר צה"ל מכניס עיתונאים להתלוות לפעילות צה"ל בעזה. כאשר אני נכנסתי לתפקיד הייתה טענה שיש שיקולים שונים של משרד החוץ ומערך ההסברה ולכן בנינו מנגנון שכל פעם שיש כניסה קבוצתית לעזה אז דובר צה"ל מרים טלפון לגופים ואומר שאנחנו מכניסים בשבוע הבא 15 עיתונאים. תגידו מי חשוב לכם שיהיה ונדאג שיהיה לו מקום. במקום הזה המדיניות שלנו היא שאנחנו גוף תחת המדינה. אנחנו מובילים את הדוברות הצבאית ואיפה שיש התארגנות גדולה יותר אנחנו שמים כתף ולוקחים צעד אחד אחורה איפה שצריך ונותנים לגופים השונים במדינה לעשות את שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אילון? << אורח >> אילון לוי: << אורח >> שלום, תודה על ההזמנה. אני אילון לוי ואני דובר לשעבר במערך ההסברה. עצם העובדה שהוזמנתי כדובר לשעבר במערך ההסברה הוא סימן לכשל מערכתי בהסברה ואני לא מתייחס לעובדה שאני דובר לשעבר. זה לא מעניין. אני מתייחס לעובדה שאני הפכתי לדובר בתחילת המלחמה בכלל. ב-7 באוקטובר הייתי אזרח מן השורה ונשאבתי תוך שבוע ימים למערך ההסברה לדברר אותנו בתקשורת כי לא היה שם כלום. ביום חמישי למלחמה קיבלתי טלפון מרותם סלע המוציא לאור של סלע מאיר. אני אציין למען הפרוטוקול שמגיע לו פרס ישראל על מה שהוא עשה למען ההסברה. הוא הסביר שהוא מקים חמ"ל אזרחי שייכנס למערך ההסברה וייתן גיבוי מבחוץ. נכנסתי למערך ההסברה. היה שם מרק רגב שהחזירו אותו לתפקיד, טל היינריך שהעלו אותה על מטוס ב-7 באוקטובר ואנוכי מול התקשורת במערך ההסברה. הבנו שבעולם יש רצון עז לשמוע מישראל הרבה מאשר אנחנו מנגישים את עצמנו וזאת כדי להשמיע את עצמנו ואת הקול שלנו מול העולם. לצערי, בשנים האחרונות האויבים שלנו משחקים על מגרש ריק. המדינה לא נמצאת שם. יש אנשים מעולים שעשו עבודה מעולה מול המצלמות ואני אציין פה גם את השגרירה חוטובלי שנלחמה מול המראיינים העוינים ביותר ואת חברי נדב שגם התראיין רבות. עם זאת, הארגונים היוקרתיים בעולם מנהלים נגדנו קרב עיקש, קרב דה-לגיטימציה, שמטרתו להכפיש אותנו ולשכנע את האדם הנורמטיבי שדיננו להישמד ואנחנו לא משיבים אש. מדינת ישראל יכולה להפעיל מפעלים עצומים ולשלוח אנשים לוונצואלה וכולי אבל בסופו של דבר כאשר ליוניס"ף ולאונר"א יש דוברים שתפקידם לעלות כל יום לשידור ולהשמיע שקרים נגד ישראל אז מדינת ישראל לא נמצאת שם. אני שמח מאוד שיש ראש חדש למערך ההסברה ושמח מאוד שדורון מונה כדובר הבין-לאומי. זה דבר מעולה אבל בשלוש השנים האחרונות תחושתי היא שלא הייתה הבנה מערכתית לחשיבות של ההסברה בתור מרכיב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אנחנו רואים את זה בעובדה ששלוש שנים לא היה ראש למערך ההסברה והתקן של דורון בתור הדובר הבין-לאומי לא אויש. אנחנו רואים שברגע ששר אמר שצריך להטיל פצצת אטום על עזה הוא לא פוטר ולמרות העבודה המעולה של משרד החוץ בניהול העניין של המשט אנחנו בדוברות האזרחית חשבנו אולי להיכנס לתקשורת ולדבר על הסיפור של המשט. עם זאת, לאף אחד הדבר לא היה אכפת עד שהשר בן גביר נכנס ופתאום כל העולם התעניין באותו הסיפור. אין שום השלכות. כלום. אין ההבנה שהביטחון הלאומי של מדינת ישראל מושתת על התדמית ועל המוניטין של ישראל בעולם. אם אנחנו נמצאים במצב ששלושה מתוך עשרה אמריקאים מאמינים שישראל ביצעה רצח עם בעזה אז אנחנו בבעיה אדירה. התמיכה שאנחנו בונים עליה במערב פשוט לא תישאר אם הארגונים היוקרתיים בעולם כמו האו"ם, עמותות, ארגוני זכויות אדם וכולי מנהלים נגדנו מלחמת דיס אינפורמציה על מנת לשכנע את האדם הנורמטיבי שישראל היא מדינה של מפלצות נאציות שדינן להישמד ואל מול זה אנחנו מתמודדים. לאחר שסיימתי את התפקיד במערך ההסברה הקמתי את הדוברות האזרחית שהתפקיד שלנו הוא לקחת את טובי המסבירים מהחברה הישראלית ולדחוף אותם להתראיין כמה שאפשר אם אין נציג רשמי של המדינה וגם אם יש אז שיהיה נציג לא רשמי, כלומר מישהו שהיה פעם בתפקיד והתראיין בתקשורת. בשנת 2026 אנחנו הכנסנו כ-600 ראיונות בתקשורת הבין-לאומית. אני בעצמי עשיתי כ-150 ראיונות בתוך דובר לשעבר במערך ההסברה. בעניין סנכרון בין משרד החוץ ומערך ההסברה ואני לא מתייחס לאיפה זה צריך להיכנס מבחינה בירוקרטית, חשוב שישראל תתפוס נוכחות בתקשורת הבין-לאומית. כאשר עולים שקרים צריך שיהיה ברור מי האדם שצריך לתפעל את האירוע. עכשיו יש קמפיין בכל בעולם לנהל את הסיפור של ד"ר חוסאם אבו ספייה. מכל הראיות מבינים שהוא בכיר חמאס שניהל את בית החולים כמאל עדואן. מדינת ישראל לא נמצאת שם במגרש. לא ברור מי האחראי לתפעל את האירוע, לנהל את המשבר, לעלות לראיונות ב-CNN וב-BBC אחרי הדוברים של כל הארגונים השונים ולהשיב אש. ראש הממשלה אמר בתחילת המלחמה, ונראה לי בהקשר של חיזבאללה, שאש תענה באש חזקה יותר וזה צריך להיות גם הקו המנחה גם בהסברה. זה לא עניין של הסברה אלא אנחנו נמצאים תחת מתקפת דיס אינפורמציה עצימה ואנחנו חייבים להשיב אש ואש חזקה יותר לארגונים שמנהלים נגדנו מלחמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אילון. << אורח >> אילון לוי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על מה שאתה עושה. יובל ואחר כך גיא. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> לגבי שלוש השנים האחרונות אני לא רוצה להתייחס כרגע כי יש אצלנו מידע על מה היה או מה לא היה, אבל כאשר אני מסתכל עם הפנים קדימה אז הייתי רוצה לשאול גם את אנשי מערך ההסברה אם הם יכולים לסרטט לנו. ממה שאני שומע פה אני מתרשם שעדיין העניינים התקציביים לא הוסדרו עד הסוף. דבר נוסף, אנחנו נכנסים לתקופת בחירות. המשמעות המעשית היא שיכול להיות שהמטוס מתחיל להתרומם אבל זה לאט מדי עם מעט מדי מנועים. אני שואל מה יקרה במידה שאנחנו נדרש לאירוע חירום בחודשים הקרובים או בחצי השנה הקרובה. אני אפילו לא מדבר פה על מבצעים שאנחנו צריכים לתחזק אותם אחת לעשרה ימים או אחת לשלושה שבועות אלא אני מדבר על אירוע כבד יותר. איפה נהיה בסיטואציה הזו? אם אנחנו לא נהיה עם המשאבים, לא נהיה עם הקשב ולא נהיה עם הפעולה אז זה יהיה יפה בתיאוריה. יהיה שקף אבל מה מעבר לשקף? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על החידוד. תודה רבה. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אפשר להגיב? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשמע עוד קצת חברים. גיא, בבקשה. << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> גיא אתגר, סמנכ"ל תנועת דרכנו. אני רוצה להצטרף ולחזק את דבריו של אילון. חשוב להדגיש שההסברה היא לא יחסי ציבור אלא מדובר בקו ההגנה הראשון של הביטחון הלאומי של ישראל. אני רוצה להיות קצת יותר בוטה מאילון כי המסקנות שעלו פה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדד לי. אני הדיוט בתחום. תסביר לי מה הכוונה שלא מדובר ביחסי ציבור. << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> ההסברה היא לא רק יחסי ציבור אלא מדובר בקו ההגנה הראשון של הביטחון הלאומי ככל שמדובר בתדמית של ישראל ובדעת הקהל של ישראל בעולם ובפרט בארצות הברית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר אתה אומר שיש לזה משמעות אסטרטגית לישראל. << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> חד-משמעית. אני אסביר את דבריי אבל אני רוצה להיות קצת בוטה יותר ממה שחברי אילון הציג. אני חושב שהמסקנות שעלו פה בתחילת הדיון - - - שלוש שנים לתוך המלחמה ורק עכשיו אתם חושבים על המסקנות הזה אז הדבר הוא ביזיון ומגוחך. אין דרך לתאר את הדבר הזה. הדבר הזה הוא גם תולדה של התנהלות הממשלה ושל מדיניות שהוכתבה מלמעלה. אנחנו ראינו את זה ואני חושב שגם אילון הרגיש את דפוס הפעולה הזה. זו ממשלה שלא אוהבת לראות אנשים שמצטיינים ומתבלטים בתפקיד שלהם. אנשים שהצטיינו והתבלטו בתפקיד במערכי ההסברה פשוט הורידו את ראשם כי הממשלה רואה בהם כסוג של איום פוליטי ובגלל זה דנים אותנו לבינוניות במקרה הטוב ובמקרה הרע למחדל של ממש. אני רוצה להקריא נתון אחד שבעיניי הוא מספר סיפור שלם. ממדאני פופולרי יותר מנתניהו בדעת הקהל של יהודי ארצות הברית. אתם מבינים את הדבר הזה? יהודי ארצות הברית. תנו לזה לשקוע רגע. מדובר בראש עיריית ניו יורק, מוסלמי, אנטי ישראלי מובהק ויש האומרים שהוא אפילו אנטישמי והוא זוכה ליותר פופולריות מראש ממשלת ישראל בקרב יהודי ארצות הברית. אם זה לא מחדל קולוסלי וכשלון קולוסלי אז אני לא יודע מהו מחדל. עצם זה שאנחנו שלוש שנים לתוך המלחמה ומנהלים את הדיון הזה כאן זה ביזיון שאין כדוגמתו. לא רק שיש לנו את הנתון הזה אלא ניקח גם ציטוט של דברים של פוליטיקאי יהודי בכיר, רם עמנואל, שנתן ראיון לא מזמן ליונית לוי ואי אפשר לחשוד בו כמישהו שהוא אנטי ישראל או שיש לו ביקורת יתרה כלפי ישראל. הוא אומר בדבריו שישראל איבדה את ארצות הברית ואת אירופה. היא מצורעת. יש בעיה רצינית בצעירים מתחת לגיל 30 בארצות הברית. היא איבדה אפילו את הפטרון הראשי שלה, טראמפ, והדבר הזה מסוכן. כל הנורות מהבהבות לנו. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אני רק רוצה לציין שהיום בוושינגטון פוסט יש כתבה שמדברת על מגמות הפוכות בקרב צעירים רפובליקנים. אז קודם כול צריך להגיד שנתונים יש לכל הכיוונים. << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> אני אשמח לראות אותם. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> אין בעיה. בעיניי לפחות צריך להבין שיש כאן עניין, כפי שאמר מנכ"ל משרד חוץ, של מגמות שהן לא קשורות רק לאנטי ישראליות אלא גם קשורות לאנטי מערב וצריך לדבר על זה. לא צריך לקחת אשמה על כל מגמה אנטי מערבית שיש. << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> לא צריך לקחת הכול אבל במסגרת הדיון אנחנו רוצים קודם כול להתבונן פנימה ולהבין איפה הכשלים שלנו ואיפה אנחנו צריכים להשתפר ולאן אנחנו רוצים לראות את הדברים עם הפנים קדימה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהדבר הזה ולגלגל את האחריות על כל מיני נסיבות חיצוניות. אנחנו יכולים לנסות לשלוט על מה שיש אפשרות לשלוט בו. כאשר דעת הקהל האמריקאית נשחקת וחברי קונגרס משתי המפלגות מתחילים להתרחק וכאשר בעלות הברית שלנו מתקשות לעמוד לצד ישראל, המחיר הוא לא רק תדמיתי אלא הוא גם מתורגם ללחץ מדיני. הוא מתורגם לפגיעה בסיוע הביטחון ולצמצום חופש הפעולה של צה"ל ממש. זו לא גזרה משמים. זה מה שחשוב להגיד וזה מה שחשוב להגדיש. זה כשל ניהולי וכשל מדיני. כאשר מדינה נכשלת בניהול אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים שלה, הכנסת מחויבת לדרוש תשובות ואני שמח על הדיון החשוב הזה כאן. אני חושב שבעצם העובדה שיושב-ראש הוועדה קידם את הדיון כבר אז דברים התחילו לזוז. אני חושב, ותתקנו אותי אם אני טועה, שחלק מזה לשמחתנו הוא מינוי ראש מערך חדש למטה. חברים, אני רוצה לסכם. כל הנורות מהבהבות בשבילנו. לא מדובר רק בבעיית ההסברה אלא מדובר גם בבעיית מדיניות אבל זה לדיון במקום אחר. עדיין לנוכח המצב הקשה של ישראל בדעת הקהל העולמי והאמריקאי בפרט, הממשלה חייבת לתת דין וחשבון מדוע הגענו לאן שהגענו למרות כל המשאבים שמופנים, למרות התקציבים ולמרות שהיו שלוש שנים להיערך לרגע שהוא רגע גורלי של המלחמה עם איראן. אנחנו יודעים שבהחלט ייתכן שיגיע עוד סבב כזה ואנחנו חייבים להיות מוכנים ואנחנו חייבים להכין את כל מה שצריך לקראת זה. אני רק רוצה לסיים במסר אחד אחרון שהמצב שהגענו אליו כרגע במערך ההסברה הוא תוצאה ישירה של התנגדות הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אם הייתה קמה ועדת חקירה ממלכתית כבר היו מוגשות המלצות, כבר היינו יודעים איך היה צריך לפעול וכבר היינו מקימים פה את המערך הנדרש עם כל שיתופי הפעולה הנדרשים. עם זאת, אתם יודעים שמי שלא רוצה לחקור גם לא יכול לתקן. בגלל זה אני רוצה לבקש ולדרוש אפילו מהממשלה ומהכנסת להקים ועדת חקירה ממלכתית בהקדם. אחרת, המחדל הבא שיהיה כנראה גרוע יותר מהמחדל של ההסברה הוא ממש מעבר לפינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. תודה לך על הדברים. אני מבקש מהשגריר – פעם שגריר תמיד שגריר – עקיבא תור מ-INSS. << אורח >> עקיבא תור: << אורח >> שגריר בדימוס. תודה רבה. קודם כול, אנחנו מברכים את ציפי חוטובלי על כניסתה לתפקיד כי ההמלצה הראשונה של מזכר המדיניות של INSS בנושא כשל ההסברה כפגיעה בביטחון הלאומי של ישראל הוא הצורך למנות מישהו לנהל את המערך. ברשותך, אני רוצה להשתמש בדקות המעטות והיקרות שישנן לא נתח את הקשר שעשינו את במסמך כי עשיתם את זה בוועדה אלא לדבר על מה צריך לעשות עכשיו. הדבר חשוב ביותר בעינינו הוא להתמודד עם האשמת רצח עם נגד מדינת ישראל. הדבר כרגע מטופל ב-ICJ. זה נכון שכנראה פסק הדין הסופי יהיה רק בשנת 2030 אבל אנחנו מתקרבים לנקודת מפנה. תהיה נקודה שבית המשפט יקבל החלטה תקדימית ויהיה קשה מאוד לשנות את זה. צריך להיות קמפיין ברמה של פרויקט לאומי בהובלת מערך ההסברה הלאומי להתמודד עם האשמה. כרגע משרד החוץ הכין מסמך הגנה משפטי, כנראה מלומד מאוד, אבל אף אחד לא ראה את זה. הדבר לא מטופל כמו אירוע מדיני-פוליטי. משרד החוץ צריך לעבוד יחד עם מערך ההסברה הלאומי מול כל החברים בבית המשפט. צה"ל צריך להירתם לנושא הזה. אנחנו צריכים לדברר את מלחמת חרבות ברזל למפרע כי הוא לא דוברר בזמן המלחמה וכרגע צריך לתת תשובות לבית המשפט על כל פרט שרק ניתן. חשוב מאוד שננצח. ניתן לנצח בבית המשפט - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עקיבא, סליחה. אם אתה יכול בדקה על חשבון יושב-הראש לדבר על החשיבות של - - - הרי כל העולם ורשתות המסורתיות והחדשות סוערות ועוסקות בהאשמה הזו בדיוק. מה הייחוד האסטרטגי של ההחלטה בעוד חמש שנים? זה ייקבע נרטיב? << אורח >> עקיבא תור: << אורח >> מה שיקבע ICJ הוא מה שיתקבע לפחות לעשור שנים. הוא יכתים את מדינת ישראל או ינקה את מדינת ישראל. ברור שזוהרן ממדאני בכל מקרה יאשים אותנו אבל המרכז הנאור הסביר הפרוגרסיבי יקבל את הפסיקה. אם אנחנו ננוקה על ידי בית המשפט נצא מהדבר הזה אבל אנחנו חייבים להתמודד עם זה והדבר לא הוזכר בדיון עד כה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוד שאלה. זה לא עניין למלומדי משפט? הקמפיין החיצוני קצת מזכיר לי את המעורבות הציבורית פה בקמפיין מול בתי המשפט שלנו. << אורח >> עקיבא תור: << אורח >> אני לא רוצה להיות פוליטי חס וחלילה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דבר על חוץ לארץ. << אורח >> עקיבא תור: << אורח >> בוא ניקח את משפט ראש הממשלה או משפט או.ג'יי סימפסון. זה אירוע פוליטי. לחשוב שזה אירוע שקורה רק באולם בית המשפט זו גישה נאיבית. השופטים מושפעים מאוד העמדה של הממשלות שלהם, מהאווירה הציבורית וממה שמצופה מהם. לכן אנחנו חייבים לצאת בקמפיין. כמו כן ICJ קיבלו דוחות מכל ארגוני זכויות האדם. ישראל הרשמית עוד לא הכינה עדיין דוחות נגד לדוח של אמנסטי ולדוח של בצלם. אנחנו צריכים לענות על כל מסמך ומסמך ולעשות את זה בפומבי. זה דבר ראשון. דבר שני הוא נושא התקשורת הבין-לאומית. הדבר דובר אבל אין עדות חזקה יותר מאשר המכתב של צ'רלי קירק, עליו השלום, לראש הממשלה. הוא כתב שדומני שרק אני ואתה מופיעים בטלוויזיה ומגינים על ישראל כי אין דוברות. צה"ל יושבים לידי ואני יודע שאני עבדו קשה מאוד במהלך המלחמה וגם משרד החוץ אבל ראיינו שורה של עיתונאים ועורכים גם בארץ וגם בחוץ לארץ והתחושה הייתה שהתקשורת הבין-לאומית פשוט לא מטופלת במהלך כמעט כל המלחמה. אין תשובות. גם עכשיו אין תשובות. אין מסיבת עיתונאים שבועית של דובר הממשלה לענות על השאלות הקשות לגבי תנאי הכליאה של מנהל בית החולים וכולי. ראש מערך ההסברה צריך לשמש כדובר הלאומי לתקשורת הזרה, להיות נגיש ולהיות יוזם. אנחנו לא יכולים יותר לוותר על זה. בנושא הרשתות החברתיות אז כרגע יש חמישה גופים במערכת הישראלית שעושים את זה אבל ללא בתיאום ותוך בזבוז משאבים ובלי פיתוח אסטרטגיה. מדובר, כמו שאמר מנכ"ל משרד החוץ, בסוגייה קשה מאוד אבל זה לא תירוץ. ישראל צריכה לפתח תורות אלגוריתמיות על מנת להתמודד עם העובדה שאנחנו מעט יהודים ומעט אוהדי ישראל בעולם לעומת מוסלמים רבים. אנחנו חייבים להתמודד עם המוח. הדבר מחייב הקמת אגף מקצועי לטיפול ברשתות החברתיות תוך רתימת לא רק החברה האזרחית אלא גם כן כל מגזר ה-trust tech הישראלי שהוא המוביל בעולם וכן הקמת מיזם משותף עם יהודי העולם והנוצרים בעולם כדי שאנחנו נתמודד בצורה מושכלת וחדשנית. אני מגיע לסוף דבריי. יש בעיה קשה מאוד באקדמיה. מה עושים? ישראל צריכה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תגיד שוב. התכוונת לאקדמיה בחוץ לארץ או המחקר פה? << אורח >> עקיבא תור: << אורח >> יש לנו בעיה קשה באוניברסיטאות בחוץ לארץ וגם האקדמיה הישראלית מוחרמת. קשה מאוד להיות מדען בישראל. אנחנו המלצנו שתי המלצות עיקריות שניתן לעשות אותן. קודם כול, צריך להזמין את מאה הנשיאים של המוסדות המובילים בעולם לבקר בישראל כאורחים של האקדמיה הישראלית ולבצע את זה תוך שנה וחצי. ממשלת ישראל צריכה להעמיד את הכסף לזה ואנחנו צריכים לעשות את זה כדי שנוכל להזמין גם את נשיא הרווארד וגם את הרקטור של אוקספורד שהם יגיעו לכאן ויתחילו לדבר שוב עם העמיתים שלהם. דבר השני צריך להקים קרן ייעודית לתמיכה במחקר ישראל-חו"ל בהיקף של 100 מיליון דולר לשנה לפחות לשנים הקרובות כדי להתמודד עם החרם השקט על החוקרים הישראלים. הנושא האחרון הוא העולם היהודי והעולם הנוצרי. הם מתרחקים מאיתנו. שליש מהיהודים בארצות הברית חושבים שישראל ביצעה רצח עם. אנחנו חייבים להתמודד עם זה. הצענו מספר צעדים קונקרטיים. דבר ראשון, תגלית. תגלית כרגע נעה בסביבות 30,000 צעירים שמגיעים לישראל מדי שנה. אנחנו יכולים על ידי הזרמת כסף להגיע ל-70,000 בשנה. זו תהיה זריקת עידוד ליחסי ישראל-ארצות הברית בצורה משמעותי. דבר שני הוא דבר שראש המערך מכירה היטב וטיפלה בזה היטב. אנחנו חייבים לתקן את היחסים עם היהדות הליברלית. ניתן לעשות את זה על ידי הושטת יד. אנחנו צריכים להזמין את הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים לבקר שוב בישראל ושהם יבינו שלישראל הרשמית אכפת מהאנשים האלה. דבר האחרון הוא שאנחנו יכולים לעשות גם משהו חדשני בתחום הנוער האוונגלי כי גם אותם אנחנו מאבדים והוא לסייע למנהיגות האוונגלית להקים תגלית אוונגלית בישראל ולהביא 100,000 נוצרים צעירים לישראל. הדבר לא צריך להיות כספי משלם המיסים הישראלי אבל אם אנחנו נוביל את זה נוכל לקדם מיזם כזה וזה ישפיע על השטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עקיבא, זה מרשים. כל הכבוד. תודה. אלה דברים חשובים. כן, ממ"מ. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> תודה רבה, יושב-הראש. כתבנו בשנת 2024 מסמך ששאלנו בו שאלות רבות ולא קיבלנו תשובות רבות. שתי נקודות שמעניינות. קודם כול, אני חושב שכולם מסכימים לגבי החשיבות האסטרטגית. זה גם נכתב וגם נאמר בדוח מבקר המדינה בשנת 2016 שגורמי הממשלה מייחסים חשיבות אסטרטגית לכל הנושא הזה. האם יש מחשבה לעגן סטטוטורית את מערך ההסברה ואת כל התחום על מנת שלא תהיה וולטיליות כזו בתקציבים וביכולות שלהם לפעול לאורך שנים? זו שאלה שאולי כדאי לחשוב. ברמה המתודולוגית מעניין אותי לדעת לגבי כל הסקרים שדובר עליהם פה ממשרד החוץ האם אנחנו נראה איזשהן מדידות שקופות שאנחנו נוכל לראות את השפעה של המדיניות במדדי השפעה ובסקרים? זאת כדי שנוכל לראות את הדברים לאורך זמן ונוכל להתייחס אם יש באמת שינויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנה רעיון – לעשות בימי חמישי סקרים על מצבנו באומות ולא רק פוליטיקה פנימית. תודה. כן, יאיר מוועד העובדים. << אורח >> יאיר פרומן: << אורח >> יאיר פורמן, ועד עובדי משרד החוץ. אני כאן יחד עם רחלי. אני רוצה להגיד כמה נקודות. קודם כול אני רוצה לברך את ציפי על כניסתה לתפקיד. עוד לא הסתפקתי לעשות את זה אישית אז תודה. << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> יאיר, שלום. טוב לראות אותך. << אורח >> יאיר פרומן: << אורח >> אני חושב שזה יתרון גדול שציפי הייתה גם סגנית שר החוץ ועבדה עם משרד החוץ כשגרירה מטעם משרד החוץ. אני חושב שהיא מכירה היטב את המשרד. אני חושב ששיתוף הפעולה ירוויח מזה. יהיה קל יותר לתאם בין מערך ההסברה הלאומי לבין משרד החוץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שגריר הוא חבר ועד? << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> שגריר לא חבר ועד. << אורח >> יאיר פרומן: << אורח >> יש לנו כרגע שגריר שהוא חבר ועד. שגריר ישראל בסופיה, חברנו הטוב יוסי לוי-ספרי, הוא חבר ועד העובדים. ציפי לא הייתה חברת ועד אבל נהנתה מהוועד ושיתפה פעולה יפה איתנו. אני חושב שהקונצנזוס והדבר הברור שעולה כאן מהדיון הוא שאנחנו לא מדברים פה על עניין נקודתי קטן שעוד מעט חולף ועובר אלא מערכה של שנים. כפי שנאמר פה על ידי נציגי החברה אזרחית נכנסנו אליה באיחור והיינו צריכים להשקיע הרבה יותר. ברור עכשיו שזה לא משהו שהולך להסתיים ובטח לא בשנה שנתיים הקרובות. אנחנו מדברים פה על שנים קדימה והדבר יהיה אתגר גדול למדינת ישראל ואולי אפילו גדול יותר ממה שאנחנו רואים עכשיו. זהו עניין של ביטחון לאומי וזהו עניין אסטרטגי וברור שההשקעה הזו לא יכולה להיות דבר שיום אחד כאשר יש, סליחה שאני אומר, דיל קואליציוני אז מביאים כסף ויום אחר זה שזה לא בדיוק בעניין הציבורי אז שוכחים מזה וממשיכים הלאה. הדבר הראשון שאני רוצה להגיד שאנחנו מברכים על התקציב שנכנס ועל הרעיון של הקמת מערך גם בתוך משרד החוץ וגם החזרה של מערך ההסברה הלאומי. הדבר הזה חייב להיעשות בראייה ארוכת טווח. זאת אומרת חייבים להקים את התשתיות שיוכלו לשרת אותנו שנים קדימה ולא לשים את הכסף רק על דברים שאנחנו יודעים עכשיו להוציא. קל מאוד להוציא כסף וקשה הרבה יותר לבנות משהו שיחזיק לאורך זמן. זה הדבר הראשון. מהבחינה הזו חשוב מאוד להשקיע בדרגים המקצועיים ולשים אנשי מקצוע שיודעים גם להוציא את הכסף, גם לתת אותו אם צריך לחברה האזרחית אבל גם לפקח עליו וגם לבקר אותו כי קל מאוד להוציא כסף אבל קשה הרבה יותר למדוד, כפי שנאמר כאן, השפעה ולראות שזה באמת אפקטיבי. אנחנו חייבים להשקיע בדברים האלה. אני חושב שהדבר הלא פחות חשוב הוא שימשיך שיח ציבורי על הנושא הזה. לצערי אני אומר שאנחנו היום בשבוע האחרון של הכנסת. יכול להיות שהכנסת יוצאת לפגרה. אסור שהשיח הציבורי, שהדיון ושהיכולת לבקר מה שנעשה יפסקו בגלל שעכשיו אנחנו נכנסים לבחירות. להיפך. אני חושב שזה נושא של ביטחון לאומי. כפי שהנושא של ביטחון הולך להיות נושא שמלווה אותנו יום-יום כך גם כל נושא של תדמית ישראל ומעמדה של ישראל בעולם הוא נושא שחייבים להמשיך דיון עליו. הייתי שמח לראות אם הוועדה הזו תוכל להתכנס גם בזמן פגרה כדי לדבר על הדברים האלה ואם אי אפשר אז לעשות את זה דרך מבקר המדינה או דרך כלים אחרים שיש. אסור שזה ירד מסדר היום הציבורי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נועם, בבקשה. << אורח >> נעם שפירא: << אורח >> כפי שנאמר, היום אני נכנס לתפקיד מתוך תחושה של שליחות ואחריות גדולה מאוד. אני חושב שאין ספק ואין מחלוקת סביב השולחן בנוגע לצורך ולפער. נדרש לעבוד קשה כדי לתת מענה לצורך הלאומי. העבודה שלנו היא חד-משמעית תעשה בהתאם להובלה של ציפי אבל תוך למידה רבה גם מאנשים שסביב השולחן, גורמים נוספים ודוחות שיצאו מהוועדות ומחקרים נוספים שאנחנו לומדים מהם. אנחנו נידרש לשיתוף פעולה. זו לא תהיה איזושהי הבלחה חד-פעמית ולא של גורם יחיד. אני אומר שבהתבסס על המצב הקיים שתרומה משמעותית למערכה על התודעה ולמלחמה על התודעה לא יכולה להיעשות באופן חד-פעמי ובוודאי שהיא צריכה להיות בעבודה סדורה, מדויקת עם שיתופי פעולה וחלוקת תחומי אחריות וגזרות יעילה. מצד שני אני יודע שאין לנו מאה ימי חסד והמצב מצריך התעסקות באופן מהיר. בנושא התקציב אני אגיד שבהעדר התפקידים של ציפי ושלי אז משרד ראש הממשלה הוא זה שסנכרן את התקציבים בין משרד החוץ לבין המערך. יש כרגע כיוון חיובי. יש לנו עם מה להתחיל לעבוד ואנחנו לגמרי - - - << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> עדיין יש פער. צריך לציין שיש פער. << אורח >> נעם שפירא: << אורח >> יש פער. אנחנו נמשיך להיאבק על זה כדי שהמשאבים יעברו לרשותנו כבר בטווח הקרוב וכמובן, כפי שנאמר פה, אמרתי ארוך טווח כדי לעגן את התקציבים הנכונים כדי שהעבודה תהיה ארוכה ואפקטיבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהצלחה רבה. רצית לדבר? << אורח >> בנצי סיקורה: << אורח >> אני אשמח לדבר בשם עצמי כאזרח ולא כמייצג אף אחד, אם זה בסדר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולנו עובדים למען האזרחים. << אורח >> בנצי סיקורה: << אורח >> בנצי סיקורה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה השם? << אורח >> בנצי סיקורה: << אורח >> בנצי סיקורה. עבדתי עם דיפלומטים פה ועם יהדות ארצות הברית, שם גדלתי. אני רוצה להגיד שעם כל האהבה, הכבוד והחשיבות של ההסברה אני חושב שצריך לשים על השולחן שיש דברים שאי אפשר להסביר. ההסברה לא תעזור לכל דבר כאשר יש מחבלים יהודים שתוקפים חבר קונגרס בשטחים בשבוע שעבר. כל ההסברה בעולם לא תעזור למצב הזה. יש דברים שהם פשוט מדיניות. צריך לשים את זה על השולחן. מעבר לזה גם את הדברים שאפשר לעשות אנחנו לא עושים. אני חושב שכל מי יודע דבר וחצי דבר על הפוליטיקה האמריקאית יודע בדיוק מי זה רו קאנה שהגיע לפה, יודע בדיוק איזו פלטפורמה יש לו, כמה כוח, מה הכוונה שלו כשהוא מגיע לישראל. הוא בא לעשות פרובוקציה. זה אדם עם במה ענקית והוא מתכנן לרוץ לבחירות לנשיאות בשנים הקרובות. כולם יודעים לאן זה הולך. איך לעזאזל הגענו לסיטואציה שהוא מייצר את הפרובוקציה שהוא מחפש ואף אחד לא - - - איפה משרד החוץ, איפה כל הארגונים, איך הגענו לזה? אמור להיות פה ליווי VIP צמוד כדי לוודא שאנחנו לא מגיעים למצבים כזה. אני אגיד שזה לא חד פעמי. הדבר הוא לא אירוע נקודתי. אני עבדתי בעבר עם הקהילה הדיפלומטית בישראל ואני בקשר צמוד איתם עד היום. בשבוע שעבר ישבתי עם חבורה של דיפלומטים די בכירים ממדינות ידידותיות סך הכול. הם פשוט שואלים אותי מה נסגר איתכם? המערך לא מבין - - - אתם רוצים להסתדר איתנו? למה מגיעים למצבים שאנחנו מחכים שעות במעברי גבולות, במעברים בשטחים ובמעברים לירדן. למה צריך לחכות שנה לקבל ויזה לבני משפחה. הם אומרים שזה מרגיש שהביקורת של המדינה שלהם מושלכת חזרה עליהם באופן ישיר. הם אומרים שאתם לא מבינים שאנחנו האנשים שצריך להסתדר איתם. כאשר אתם משפילים אותנו ואת המשפחה שלנו אז מטבע הדברים ומטבע האדם הדיווח שאנחנו נכתוב חזרה הביתה יהיה ביקורתי יותר. הם קצת בשוק מכל האירוע ואני מבין אותם. נראה שיש פה בעיות מערכתיות בהתייחסות של כל מערך החוץ וההסברה לדיפלומטים שנמצאים פה שבגלל שיש ביקורת עלינו אז אנחנו נכנסים במאתיים במקום לנסות לאחות השברים האלה. הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס הוא למה שגברת חוטובלי אמרה על מה שקורה בארצות הברית ועל הגורמים בקצה השמאלי של המפה. הכול נכון ויש שם גם גוש אנטישמי אבל להתייחס רק - - - יש שם מאבק יצרי בתוך המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית בין השמאל לבין הליברלים יותר אבל להגיד שיש שם גופי שמאל ובגלל זה כל המפלגה הדמוקרטית נראית כך זה כשלון שלנו. זה כשלון מערכתי שלנו שאנחנו לא זיהינו את זה ולא בודדנו את זה. אין שום סיבה ש-20% האלה יצליחו לשכנע את כל המפלגה הדמוקרטית הרחבה שאנחנו מבצעים רצח עם. זה כשלון שלנו שלא הצלחנו לשים את ה"ממדאנים" בפינה שלהם ולשכנע את השאר. כאשר כריס ואן הולן שהוא הקצה הכי מיינסטרים של הדמוקרטים מדבר על זה שצריך להפסיק מימון לישראל ושרם עמנואל מגיע ואומר את מה שהוא אומר אז אנחנו נכשלנו. אנחנו איבדנו את המיינסטרים של המפלגה ולא רק את השמאל. הייתה הזדמנות לשחק ולמנוע את זה. לכן אי אפשר לשים את כל האשמה על ה"ממדאנים" של המפלגה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על התשוקה ואני מרשה לעצמי להניח שאתה מהאזרחים שישמחו להמשיך לסייע. << אורח >> בנצי סיקורה: << אורח >> כמובן. בשביל מה שבאנו? << אורח >> ציפי חוטובלי: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להגיד שאני מודה לכל מי שסביב השולחן. המטרה שלנו בסוף היא לעבוד בשיתוף פעולה וללמוד. אנחנו בתחילת הדרך. חשוב להגיד שיש מחיר לזה שזמן רב מאוד לא היו על המגרש הגורמים הבסיסיים ביותר בתוך המערך. התפקיד שלנו הוא לעבוד בשיתוף פעולה עם כמה שיותר גורמים כדי להביא תוצאות. אני ממש מקווה שבעזרת השם נוכל להתקדם. אני אומרת שוב שהמשימה היא עצומה. זו לא משימה קטנה אלא זו משימה לאומית ואנחנו ניקח את האחריות על הסיפור הזה. המטרה היא לעבוד בשיתוף פעולה. אף גורם ממשלתי לא יכול להגיד שהוא יכול לעשות את זה לבד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. תודה רבה. אני אסכם ואומר כך. קודם כול, אלה שלוש שנים קשות וכנראה גם קודם ללא טיפול מספק בנושא חיוני. זו הזדמנות לומר שאני מקווה מאוד - - - טוב שחידדת את התובנה שלי, יובל, שבג"ץ לא מונע את הפרסום אלא דורש איזשהם הליכים. אני חושב שחשוב קודם כול לטובת מי העמיס על עצמו את המשימה ללמוד ולראות במטרה להשתפר. אני חושב ושמענו את זה בצורה ברורה, ולא צריך להיות מתוחכם מבחינה "ישראלית" כדי להאזין ולשמוע, שישבו כאן אנשים עם דעות שונות. אלה ישראלים שבאים מכיוונים שונים אבל זו דוגמה פנטסטית בעידן כל כך פוליטי וייצרי פה בבית הזה - - - אני הרי מייצג ציבור שלם. בקיצור, כולם בסידור עבודה בוועדות מתווכחים ומורטים שערות אחד לשני. במקום הזה מתקיים דיון על אחת מאבני היסוד של הביטחון הלאומי עם הגזמה קטנה כנראה ויש מי שיגיד בלי הגזמה. אנחנו צריכים לבצע את המשימה הזו בשיתוף פעולה חוצה מגזרים לא רק כי זה נחמד וכי זה "פוציניו מוציניו". אמרתי קודם בדברים שלי בתור מי שנמצא בדופן שמאל בפוליטיקה שפטריוט בדופן שמאל הוא נכס. בחלקים מהציבור במקום אחר עובדים ביחד, משתפים ויוצרים נרטיב משותף. כן, אפשר לייצר נרטיב משותף. אגב, גם את הפערים אפשר להציג כחלק מהנס של הדמוקרטיה הישראלית שאני מקווה שנחזק אותה. מנהלת הוועדה יודעת שהתפקיד שלנו בשבועות האחרונות הוא להעמיס על סדר היום של הוועדה הבאה כאשר יהיה יושב-ראש והנהלה. עם זאת נדמה לי שיהיה מרתק וחשוב לשמוע את הדיווח מכם שיבוא בעוד כנראה חצי שנה. זה יהיה דיווח על המבנה, על העולם, על ההסדרה, על התקציב, על היעדים השונים ועל האיזון בין המשרדים והגופים האזרחיים שעוסקים בסוגייה שדיברנו, כלומר תוכנית העבודה. בתוך זה חשוב לי לציין נושאים שרשמתי לעצמי שהם כל סוגיית בית המשפט, ICJ, ההתמודדות עם זה, אז תודה על החידוד; שגרות הפעולה מול אנשי התקשורת והרשתות החברתיות; רתימת המגזר העסקי וידידים; סוגיית האקדמיה עם הרעיונות שנשמעו והעם היהודי. זו רק טיוטה ראשונה ביום הראשון של ראש המטה. אני משוכנע שכאלה נושאים ונקודות אפשר להוסיף עוד 20, 30 ואז למיין, לארגן ולסדר ולהתחיל לעבוד. יש לנו במדינת ישראל מערכים ואתם באים מהם שיודעים לעבוד מערכית ואסטרטגית וזה מקום שבו אנחנו להימצא שכם אל שכם. אנשים שמבחינה "ישראלית" חושבים קצת אחרת אבל חיצונית מדברים ביחד, משלימים אחד את השני, מתווכחים אפילו במקומות שאפשרי וזה עוזר ועומדים כחומה בצורה מול שקרים ומול אויבים. תודה רבה, חברים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>