פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 08/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 347 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום חמישי, כ"ג בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> המיון והגיוס לצה"ל - ביקורת מעקב מורחבת, דוח שנתי 2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מוזמנים: שירה פכטר ארד – עו"ד, מנהלת אגף ביקורת צה"ל, משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור סא"ל רותם סבג – ראש ענף השירות, מיטב, משרד הביטחון סא"ל רעות עופר – ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, משרד הביטחון רס"ן ניב עזרא – ראש מדור תכנון ומיצוי, מיטב, משרד הביטחון רס"ן איל זילבר – ראש מדור לשכות גיוס בענף מיון רפואי, משרד הביטחון אוריאנה אלמסי – חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת דן הראל – חבר ועד וראש ועדת קשרי ממשלה, בשביל המחר שרון בריק-דשן – פורום שותפות לשירות שי יוסף הראש – פעיל חברתי אוראל ישראל שמיאן – מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית ליה שוורץ – מועמדת לשירות ביטחון רות שלו – יועצת חבר הכנסת אלון שוסטר ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המיון והגיוס לצה"ל - ביקורת מעקב מורחבת, דוח שנתי 2023 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, היום כ"ז בתמוז, 12 ביולי 2026. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא המיון והגיוס לצה"ל – ביקורת מעקב מורחבת מתוך דוח שנתי שיצא בפברואר 2023. אנחנו מתכנסים היום בצל מציאות ביטחונית ומבצעית מורכבת מאין כמוה כאשר כמעט כל זירות הפעולה של צה"ל פתוחות במקביל – לבנון, רצועת עזה, סוריה, יהודה ושומרון ושאר הגבולות כאשר המערכה מול איראן מאיימת להתחדש בכל רגע. כתוצאה מכך 60,000 אנשי מילואים מגויסים היום בצווי שמונה בעלות של מיליארדי שקלים למשק. במקום להגדיל את מצבת כוח האדם הסדיר ולהפחית את התלות במערך המילואים, המדינה ממשיכה להטיל את עיקר הנטל על אותם אנשי מילואים ועל המספר הלא גדל של אנשי הסדיר שכבר שירתו חודשים ארוכים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ולפניה. במציאות הביטחונית הנוכחית מדובר במדיניות מעמיסה עוד יותר על ציבור המשרתים ועל הכלכלה הישראלית. הרמטכ"ל איל זמיר בהיותו אלוף וסגן הרמטכ"ל השמיע אזהרה ברורה בנושא מחסור בכוח אדם כבר בשנת 2021 ואמר צה"ל נמצא על סף גודל הסד"כ המינימלי מול איומים מורכבים מאלה שחווינו בשנים האחרונות. זו אולי ההגדרה הצה"לית או הווריאציה הצה"לית לעמדנו על סף תהום וצעדנו צעד קדימה בחמש שנים האלה. הוא הוסיף והדגיש כי מדינת ישראל זקוקה לא רק ליכולות טכנולוגיות מתקדמות אלא גם למסה קריטית של סדר כוחות באיכות ובכמות. לצערו ולצערנו, מציאות זו רק הלכה והחריפה. בחודש מרס האחרון התריע פעם נוספת במהלך דיון בקבינט, כך נמסר, כי צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו. המילואים לא יחזיקו מעמד. אני מרים עשרה דגלים אדומים. הדבר נאמר לאור העובדה שהממשלה לא העבירה את החוק שנועד להסדיר את גיוס החרדים ולא האריכה את שירות החובה. הוא הוסיף שבעוד זמן לא רב צה"ל לא יהיה ערוך למשימתו בשגרה. המילואימניקים לא יחזיקו מעמד. על הדברים הללו הוא חזר במפורש גם בחודש מאי. כדי להבין את הרקע העובדתי למשבר עלינו להביט בנתונים שעולים מתוך דוח מבקר המדינה ומסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הדוח של המבקר מצביע שבשנתוני לידה 1998 עד 2003 חלה עלייה של כ-4% באי גיוס מסיבת תורתו אומנתו בקרב גברים. סך השיעור הגיוס החזוי לגברים בשנות הביקורת הגיעה ל-31% מפוטנציאל הגיוס. על פי נתוני הלמ"ס המופיעים במסמך הממ"מ מכלל בני ה-18, נכון לשנת 2022, כ-16% הם יהודים חרדים שמונים 12,000 צעירים. אולם על פי הדיווח של צה"ל בכל אחת מהשנים 2021, 2022 גויסו לשירות רק 1,200 חרדים, כלומר רק 10% מהם. שיעור הגיוס של גברים חרדים מקרב בני ה-18 החרדים נעמד ב-10% כפי שאמרנו אך כאשר בוחנים את שיעור הגיוס מתוך כלל דחויי השירות במעמד תורתו אומנותו השיעור הופך נמוך יותר ועומד על סביבות 2% פלוס-מינוס. אזהרות הרמטכ"ל ובכירי צבא נוספים וכן הנתונים הללו מובילים אותנו לנקודת המוצא הקונקרטית של הדיון היום. גם אם מחר יתגייסו תלמידי הישיבה במספרים גדולים יותר או הרבה יותר צה"ל ימשיך לסבול ממחסור בחיילים בסדיר ובמילואים לתקופה ממושכת בוודאי חיילים שזקוקים להם במקומות הקריטיים. הגברת הגיוס בקרב החברה החרדית היא צעד חיוני אבל היא לבדה לא מהווה פתרון קסם לטווחים הקצרים והבינוניים למצוקת כוח האדם ששוחקת בכל החזיתות. אני מעריך שהם נבחנים ונשמע את זה מלובשי המדים היקרים שבאו אלינו היום. יש לשקול גם מיצוי גיוס החובה במגזרים נוספים וכן הרחבה ומיצוי שירות מילואים של אנשים בעלי פטור או שאינם משרתים כרגע והרחבה של השירות בקבע. על כן אנחנו מבקשים לדעת במסגרת שניתן לחשוף בדיון פומבי כיצד הצבא ושאר הגורמים הרלוונטיים מתכננים להתמודד עם המצב הקיים בטווח הזמן המיידי בפרט בשנתיים הקרובות. אנחנו מבקשים התייחסות לגבי תוכניות היערכות, חלוקת הנטל והמענה המיידי למניעת קריסת המערכים. אני אציין שהדוח שעליו מתבססים או כן השילוח שלנו, כמו שמקובל בוועדה, עוסק בהרחבה בנושא הליכי המיון לקראת הגיוס והבקו"ם. אלה דברים חשובים אבל הכוונה כאן כרגע – אולי נשמע דברים בקצרה – אבל הכוונה להתמקד בדיון הזה - - - אנחנו לא עסוקים בהליכי המיון בבקו"ם אלא בהליכי ההתכוננות של צה"ל. אם יש דבר שאי אפשר לקחת ממנו הוא הריאליזם הקר, המחושב שיודע להתמודד עם המציאות כפי שהיא ולהתבונן בעיניים מציאותיות אל כוח האדם שמגיע אליו. הכוונה להתמקד בדיון במיצוי הגיוס לסדיר ואולי לקבע והחזרת לשירות פעיל של חיילי מילואים שאינם משרתים כעת. הדבר הוא בהנחה שאנחנו לא מתכוונים להביא חיילים ממדינות זרות לשרת בצה"ל. פעם הדבר היה? נדמה לי שבשנת 1948 היו כאלה. אני מבקש משירה להציג את הדוח. << אורח >> שירה פכטר ארד: << אורח >> בוקר טוב, שירה פכטר ארד, מנהלת אגף ביקורת צה"ל במשרד מבקר המדינה. נמצאים איתי דליה פרומקין ומשה מורנו שביצעו את הביקורת. כמו שנאמר זו ביקורת מעקב על תהליכי מיון וגיוס לצה"ל שבדקה את התקופה של אוקטובר 2021 עד יוני 2022 כאשר הדוח המקורי של מיון וגיוס היה משנת 2016. הנושאים העיקרים שנבדקו היו קביעת סף גיוס לצה"ל, מיון רפואי ומיון איכותי לצה"ל והטיפול בפניות מלש"בים – מועמדים לשירות ביטחון. (הצגת מצגת) כמה נתונים מהדוח. מאות אלפי בני נוער מטופלים מדי שנה במיטב. בערך 2.5 מיליון פניות של מלש"בים התקבלו במרכז השירות במיטב בערוצים טלפונים ודיגיטליים בשנת 2021. עוד נמצא ש משהו כמו 40% מהמלש"בים לא ממצים את ההליכים הרפואיים, זאת אומרת קביעת פרופיל בהתייצבות ראשונה בלשכת גיוס. רק 3% מהבקרות הנדרשות מרופאים ראשיים של לשכות גיוס על הרופאים באותן הלשכות נעשו בשנים 2021-2020. 16.5% הם שיעור תושבי הפריפריה שמשרתים במסלולים טכנולוגיים לעומת שיעורם בקרב יתר יחידות צה"ל שעומד על כ-32%. לגבי שיעור אי גיוס אז 31.4% ו-44.9% הוא שיעור החזוי של אי גיוס גברים ונשים בהתאמה לגבי שנתון לידה 2003. זאת אומרת ששנת הגיוס העיקרית היא 2021. אפשר לראות בשקף, וכפי שנאמר על ידי יושב-ראש הוועדה, הנתונים הם משנת 1998 עד 2003. זה שנתון לידה ושנות הגיוס בהתאמה הן 2016 עד 2021. את שיעור אי הגיוס מסך פוטנציאל הגיוס. המספרים הם באחוזים בלבד ולא במספרים מוחלטים מטעמי סיווג. ניתן לראות לאורך השנים את העלייה באי גיוס. בשקף הזה מדובר על גברים ובשקף הבא מדובר על התפלגות סיבות לאי גיוס של נשים. ניתן לראות גם פה לראות בין השנים 2016 ל-2021 שנתוני גיוס עיקריים ואת הסיבות העיקריות לאי הגיוס מתוך הפוטנציאל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מחדדת אולי ערוץ נוסף שאני מניח שאתם עוסקים בו והוא הנשים בצה"ל. יש לנו את האיזון הידוע או העיסוק המתוקשר בנשים ומגזר דתי. יש לנו איזון שצריך לייצר וכמובן שאנחנו רוצים גם וגם וגם. << אורח >> שירה פכטר ארד: << אורח >> ישנם ליקויים שעלו מתוך הדוח. לגבי עבודת מטה לשיפור המענה הרפואי, אז כמו שנאמר, הסגירה של פרופיל רפואי במסגרת הצו הראשון היא עדיין רק כ-40% ובעניין הזה המלצנו שמיטב ומקרפ"ר ישלימו את עמ"ט המענה הרפואי למלש"ב. בבקרה על פעילות הוועדות הרפואיות מצאנו שרק 3% מהבקרות הנדרשות על הרופאים בוצעו. אומנם ענף מיו"ר, ענף מיון רפואי, במקרפ"ר שיפר את הבקרות בלשכות אבל עדיין הן לא בוצעו בהיקף הנדרש. המלצנו שישפרו את ההיקף והתדירות של הבקרות בלשכות הגיוס. לגבי בקרה על פעילות ועדות רפואיות, מצאנו גם שאותו ענף מיו"ר מתמקד רק בתיקים רפואיים שהוא מגדיר כמורכבים. המלצנו שכמנחה מקצועי הוא יציג את עמדתו המקצועית ויציין טעויות בשיקול דעת רפואיות ככל שהוא מוצא כאלו. לגבי עבודת המראיינים בלשכות הגיוס, מצאנו שהיו חריגות מנוהל משוב והעדר תיעוד בכתב. המלצנו שמיטב תקבע בנוהל המשוב את החובה לתעד בכתב אישורי חריגות מהנוהל ותעגן בהוראה מחייבת תהליכי בקרה למראיינים בשירות מילואים. בעניין טיפול והזנת נתוני מלש"בים במערכות ממוכנות, מצאנו חוסר תיעוד והזנה של מסמכים והמלצנו שמפקד מיטב יבחן כיצד ניתן לשפר את אמינות התיעוד במערכות. בנוגע לבהירות ושלמות המידע של פניות בנושא מיונים ושיבוצים אז בחנו את דף הבית של אתר מתגייסים. מצאנו שאז הוא היה לא ידידותי למשתמש, היה קשה מאוד להתמצא בו והמידע שעמד לרשות המלש"בים היה חסר. המלצנו למיטב לבחון באופן עיתי את בהירות המידע ולשקול שכלול והוספת אמצעים דיגיטליים מתקדמים שיסייעו לאותם מלש"בים. עוד מצאנו שישנן דרכים לפניות ישירות לגורמים מטפלים שלא באמצעות מרכז השירות. בעקרון מרכז השירות הוא זה שאמור להיות הגורם הבלעדי שמרכז פניות מלש"בים. גם פה המלצנו שמיטב יוודאו שכלל המלש"בים וגורמים מטעמם יפנו אך ורק בערוץ הרשמי באמצעות מרכז השירות. בדקנו את שיעור תושבי הפריפריה המשרתים במקצועות טכנולוגיים. מצאנו שבמסלולים העיקריים השיעור הוא בערך כמחציתם משיעורם ביחידות בכלל צה"ל – 16.5% במסלולים הטכנולוגיים העיקריים לעומת כ-32% בכלל יחידות צה"ל. בעניין הזה המלצנו שצה"ל ימשיך לפעול לצמצם את הפערים בין מלש"בים מהפריפריה לבין שאר המלש"בים להגדלת הייצוג - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא מצאתם שינוי? זה היה היעד. היעד היה להגיע לאותם ל-30%. << אורח >> שירה פכטר ארד: << אורח >> נכון. היה שיפור אבל עדיין לא עמדו ביעד שרצו. מכיוון שכך גם רשמנו שימשיך לפעול לצמצום פערים. הייתה כבר פעולה לצמצום הפערים והמלצנו שימשיך בדרך הזו. מספר נקודות שהן נקודות חוזקה לשימור שבחרנו לציין. קודם כול, עניין של סף הגיוס. בביקורת הקודמת המקורית מצאנו שלא הייתה בצה"ל הגדרה לסף גיוס ולא נקבעו גם הוראות לגבי אופן קביעת סף גיוס. הליקוי הזה תוקן ובביקורת המעקב מצאנו שהוא תוקן באופן מלא. נקודה נוספת היא שיתוף הפעולה עם משרד החינוך הנקרא צו בצוותא. זו פעילות מבורכת של שיתוף פעולה בין משרד החינוך, בתי ספר וצה"ל כדי להביא את המתגייסים בפעם אחת במרוכז. ראינו שזה מקדם מאוד את תהליכי הגיוס. בנוגע הבקרה על הוועדות הרפואיות, למרות הליקוי שנמצא, ראינו שהבקרה השתפרה. ליקויים שמצאנו אז תוקנו. לעניין שמירה על צנעת הפרט של המלש"ב בוועדות הרפואיות, בביקורת הקודמת היו שם ליקויים קשים שפגעו בצנעת הפרט של המלש"בים אז גם פה מצאנו שהדבר תוקן. אפשר לראות ש-40% מהליקויים בביקורת המקורית תוקנו במלואם, עוד 40% במידה מועטה ורק 20% לא תוקנו. לסיכום אפשר להגיד שמביקורת המעקב אנחנו רואים שאכ"א ומיטב פעלו לתקן חלק מהליקויים. בתחום הרפואי, שיעור הבקרות הוא זה שדרוש עדיין טיפול. הטיפול בפניות של מלש"בים דורש שיפור של המצב. לגבי דף הבית באתר מתגייסים, אנחנו יודעים שנעשו מאז שינויים. המלצנו שאכ"א ומיטב יפעלו לתיקון הליקויים בתחומים האלה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אבקש מאלוף במילואים דן הראל להיות ראשון הדוברים מן השותפים בחדר. דן הוביל ופיקד על מערך הארטילריה שלנו והיה סגן רמטכ"ל אבל באמצע הוא עשה דבר חשוב יותר – הוא שמר עליי בפיקוד דרום כמפקד פיקוד דרום. בבקשה. << אורח >> דן הראל: << אורח >> כבוד הביקורת במקומה מונח אבל זה מזכיר לי את הדיון איך מקשטים את השולחנות בטיטניק בערב שלפני ההתנגשות בקרחון. למה אני אומר את זה? כי הדאגה היא ביחס לעתיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דן, זו מטרת הדיון. אנחנו פה בשביל זה בדיוק. אני אמרתי שזה כן שילוח. זו הייתה נקודת היציאה שלנו. בבקשה. << אורח >> דן הראל: << אורח >> הבעיה היא לעתיד. למה? אני אתן את הנתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת בהנחה שכולנו יכולים להסכים שהם אובייקטיביים. אתר המחקר והמידע של הכנסת מחלק את הנתונים לפי רשתות חינוך. בחינוך הממלכתי התגייסו בשנת 2022 88.4% מהחילונים. בחמ"ד – חינוך ממלכתית-דתי – כתוב שם 85.6% אם אני זוכר נכון, אבל זה בגלל שהם מודדים את בני ה-18 ולא לוקחים בחשבון את אלה שהלכו לישיבות. הם מתגייסים סביב 89%. אצל החרדים כתוב 14% ומשהו אבל יש כוכבית שהמידע הוא רק מרשתות שנמצאות בפיקוח המדינה. זאת אומרת שהגיוס באמת של אנשים שמוגדרים חרדים על פי החוק ולא באמת חרדים אלא עברו שנתיים בבית ספר שמוגדר על ידי הצבא ברשימה כבית ספר חרדי הוא הרבה יותר נמוך. אתה אמרת 2% ואני אומר אולי 8% או 9%. מי אתם מתכוונים שיגן על מדינת ישראל היום כשהחרדים כבר מהווים מבין בני 18 25% מהסד"כ - - - המילה סד"כ היא לא מילה טובה אלא מבני הנוער היהודיים שהם בני 18. אין מאיפה למצות יותר. המצב הולך ומחמיר. עוד עשר שנים הם יהיו 30% ומשהו. אתם מבינים שאנחנו נרד בקרב כל הציבור היהודי ל-40% ול-35% שעושים שירות צבאי. מזה שלוש שנים תורתו אומנותו בוטל על ידי בג"ץ. כולם היו צריכים להתגייס. מורחים לנו מספרים, בעיקר בבניין שאתה עובד בו, חבר הכנסת שוסטר, ואומרים שיש 100,000 משתמטים חילונים מתל אביב. בדיונים שאני הייתי בוועדת חוץ וביטחון 13,500 איש מקום המדינה מוגדרים כעריקים או משתמטים ונכון להיום אנחנו סביב – אני לא יודע אם כבר 120,000 או אנחנו בדרך למספר הזה ברגע שיעברו מספיק ימים שהם משתמטים. זה המצב. החוק איננו מקוים במדינת ישראל. אני חושב שאף אחד לא נקי מזה. אני מברך על הביקורת שנעשתה ב-2016 כשהייתי אז מנכ"ל משרד הביטחון. היא מצוינת בשביל לשפר את המכניקה של המנוע שדוחף את צה"ל קדימה אבל במכונית אין דלק. אתם מבינים את הדרישות מצה"ל בשנים הקרובות? לא בעוד 15 שנה. אזור ביטחון בלבנון יהיה לשנים רבות וכך גם אזור ביטחון בסוריה, אזור ביטחון ברצועת עזה. ישנם איומים מאיראן שלא הוכרעה. מי אתם מתכוונים שישרת? השאלה היא לא לובשי המדים. סליחה, אם לא הייתי הברור. אני רגיל להסתכל אליהם. אני מסתכל אל האנשים בבית הזה. מי יהיה בצבא? כמה זמן המילואימניקים - - - אני חבר בעמותה ומתנדב בעמותה שמטפלת במשפחות של מילואימניקים. אני עכשיו בזוג השני שאני מלווה. הם נותנים מנטורינג לחצי שנה. אתם לא מבינים מה קורה למשפחות האלה. הן מתפרקות. הבעיה העיקרית היא בעיית זוגית. אחרי זה יש בעיית כלכלה כי העסקים מתרסקים וכולי. אצל הזוג שאני המלווה אותו הבעל עשה מילואים 540 יום. אשתו לא מוכנה שהוא ילך למילואים והוא הולך. תסתכלו על הסדירים. אני חשבתי שאני נלחמתי במספיק מבצעים ומלחמות בזמן שהייתי בצבא. זה כסף קטן לעומת מה שעובר על הסדירים. מי שהתגייס ב-8 באוקטובר הוא שנתיים ושמונה חודשים בלחימה עם הכשרות מקוצצות, בלי חופשות, בלי אימונים ובלי כלום. זהו. כמה זמן אתם חושבים שזה יחזיק? איזה צבא נהיה לנו? זה לא אותו צבא שהיה לפני 7 באוקטובר – לא במשמעת - - - אני לא אנקוט במילים שאמרו כמו פלנגות וכולי. אנחנו לא במקום הנכון כי אי אפשר לעזוב את החיילים האלה והם חייבים להילחם כל הזמן. אני משמיע את הזעקה הזו. זו בעיה גדולה מאוד. הנקודה האחרונה היא ששלוש שנים לפני ה-7 באוקטובר היו 1,200 מתגייסים בממוצע - - - כאשר התחילו לגייס היו ב-1,800 וזה הלך וירד. לדעתי בשנה שעברה התגייסו 1,920 או 1,970 נדמה לי ובשנה שנגמרה כי שנת גיוס נגמרה ב-1 ביולי – שנת גיוס היא מיוני עד יולי – אני לא יודע כמה. שמעתי על המספר 3,500. אם מי שאומר ששלילת ההטבות לא עזרה לא לגיוס אז היא עוזרת אבל לא כך כאשר המדינה כולה נעמדת על הרגליים האחוריות ומתנגדת לגיוס והממשלה ממשיכה לנסות לקדם כל מיני חוקים. אני מודאג באמת מאיזה ביטחון יהיה לנו פה בשנה הבאה ובעוד חמש שנים. כל השאר לא מעניין אותי. אני לא בא בשם טיעונים אזרחיים כמו שוויון או בשם טיעונים כלכליים. אני שם את זה בצד. מי אתם רוצים שיילחם בשבילנו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מייד נעבור אליכם לובשי המדים. אני רוצה לומר שאכן הדיון לא יתמקד במכניקה של הגיוס ולא בשאלות הפוליטיות. ניסיתי לחשוב מהן האופציות העיקריות שעומדות בפני מקבל ההחלטות לנוכחות המציאות הזו. האפשרות האחת שעליה אנחנו מדברים היא תוספת כוח אדם – מילוי, תוספת וכולי. האפשרות השנייה היא קיצור החזיתות והמשימות ווריאציה של זה היא להסכים לשירות פחות טוב, כלומר פחות ביטחון. אגב, קיצור החזיתות הוא לא בהכרח ביטחון פחות טוב ולכן אני שם את זה - - - אבל זה בקומה מעליכם. עכשיו נשאלת השאלה בכלים האמיתיים והריאליים שעומדים בפניכם ובפני הדרגות שמעליכם מהן הדרכים, כיצד מתמודדים עם סוגיית החרדים, הנשים והמיעוטים והפטורים מגיוס חובה. על זה ותוסיפו עוד את נושא המילואים, מיצוי, החזרה לשירות והקבע. בבקשה. << אורח >> ניב עזרא: << אורח >> שלום לכולם ובוקר טוב. אני אציג עצמי – ניב עזרא, ראש מדור תכנון ומיצוי בענף גיוס במיטב. אנחנו נתייחס לדברים שעלו בדוח ביקורת וננסה להיות ממוקדים לגבי הדברים שהועלו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אמרתי שאני מבקש לא להיות ממוקד בדוח. אם תרצה חמש דקות כדי להגיב עליהם אז בסדר. זה לגיטימי. הדברים נאמרו אז בסדר גמור. חמש, עשר דקות. עם זאת, אני אבקש שהדיון כפי שביקשתי יתמקד בסוגיות הללו שציינתי בסוף. כן, בבקשה. << אורח >> ניב עזרא: << אורח >> אני אתייחס לסוגיות האסטרטגיה שנאמרה פה. האסטרטגיה באכ"א שנקבעה בשנים האחרונות היא בכלל גם אל מול האתגרים שנמצאים מולנו, גם הדברים שצוינו, גם הגדילה בשנתוני הלידה וכן אוכלוסיות נוספות שנכנסות ורוצות לשרת בצה"ל. הם מכירים ושומעים את זה כמו אוכלוסייה של עולים ומח"ל – מתנדבי חוץ לארץ, אוכלוסיות שנמצאות על הרצף האוטיסטי, בני מיעוטים, שלבי ב' למיניהם. יש יותר ויותר אנשים שרוצים להיכנס ולהתגייס ונכנסים בתוך "פס הייצור" שנקרא הגיוס לצה"ל. אל מול זה יש אסטרטגיה באכ"א שגובשה בשנה וחצי האחרונה על ידי ראש אכ"א שנקראת עץ השדה. בתוך זה אנחנו עושים תהליכים רוחביים כדי בעצם לייצר מענים ולייעל את תהליך הגיוס לצה"ל שבא גם עם נגיעה באותן אוכלוסיות כמה שיותר ולהגדיל את שטח הפנים. חלק מהתהליכים גם צוינו פה במסגרת הערות והליקויים שהועלו פה בדוח הביקורת שמדברים על ייעול תהליכי הגיוס כמו קיצור זמני המתנה, קיצור המסמכים והדברים שנדרשים ממועמדים לשירות ביטחון להגיש במעמד הגיוס. רואים את זה גם בנתונים. צריך להגיד שהגדילה הזו וכל האוכלוסיות שבאות מביאות איתן עוד גדילה בדרישות של החברה והאוכלוסיות. אתם תראו את זה גם בנתוני הפניות. גם לזה יש השפעה רחבה על הדבר הזה ועל הרצון לעשות שירות משמעותי יחד עם האתגרים הנמצאים. עשינו מספר תהליכים משמעותיים שאמרתי שנציין אותם פה בהקשר הזה. אחד, ייעול התהליכים. עשינו צמצום ושינוי של תהליכים גם בהקשרים הרפואיים במיון הראשוני. נמצא פה ראש המדור שאחראי על זה. עשינו טיוב בתהליכי המענה לפניות ומוקדי השירות שלנו ובכל הסוגיות שאנחנו באים איתן במגע עם המועמדים לשירות הביטחון בכל רבדים. שמנו לעצמנו יעדים לצמצום התהליכים. צריך לומר שזו תוכנית אסטרטגית. רואים כבר חלק מהנתונים. עם זאת לא כל שנתוני הגיוס הסתיימו אבל אפשר לראות מגמת גדילה גם בסוגיית הגיוס באופן כללי, נשים שנמצאות בלחימה וגם סוגיית אוכלוסיית הבנות הדתיות שגם מהן יש דרישה שעולה להיכנס ולהתגייס לצה"ל. אנחנו יכולים לראות עלייה גם בתחום הזה. ישנם גם תהליכים שאנחנו עושים מול הקהילה. הקהילה היא החברה הישראלית, משרד החינוך, בתי הספר ומוסדות שאנחנו יכולים להיכנס אליהם כמה שיותר, כמובן בכפוף למה שניתן ומורשה. נעשים תהליכים כבר לפני הגיוס לצה"ל כדי שהם יגיעו מוכנים יותר, יעשו תהליכים מהיר יותר ויהיו מוכנים וכשירים יותר. גם זו סוגייה. לא מדובר רק לקצר ולייעל את זמני הטיפול בהליכים אלא גם לראות שאנשים שמגיעים יוכלו לעשות שירות משמעותית כמו בחוד החנית בהקשר של לחימה. יש גם השפעות רבות של השנים האחרונות בהיבט התחלואה הרפואית ובריאות הנפש. אלה גם היבטים שהם באים לפתחנו ואנחנו נדרשים לתת להם מענה מול מורכבויות שהן בכלל קיימות במדינה בהקשרים של בריאות הנפש. עשינו תהליכים רבים מאוד כמו הקמת מסגרות בתוך מיטב שיתנו מענה גם למענה הרפואי כמו מדור רפואי שהוקם ומרכז מיון והתאמה לבריאות הנפש וכן טיפול וייעול תהליכי הפניות במוקדים. יש יותר חשיפה בבתי הספר, במסגרות ובנקודות קצה באוכלוסיות. הגדילה קורית בכל האזורים ובכל החתכים ואנחנו צריכים לתת לזה מענה. אנחנו רואים שהוא כבר לידי ביטוי כמו יותר מסכמי הליכים רפואיים למסיימי הליכים בהתייצבות ראשונה. צוין בדוח הביקורת שאנחנו עומדים על 40% של אי סיום. נכון לסיכום השנה האחרונה אנחנו עומדים על 66% אנשים שמסכמים להם הליכים כבר בהתייצבות הראשונה ואנחנו מצפים לראות בסוף השנה הקרובה, כלומר בסוף השנתון הקרוב, אפילו עלייה גדולה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה המשמעות של המספרים האלה? << אורח >> ניב עזרא: << אורח >> זה אומר שמלש"ב, מועמד לשירות ביטחון, שמתייצב לצו ראשון מגיע מוכן יותר עם כל המסמכים עליו. הוא מגיע פחות למיטב כדי לבצע הליכים. סוגרים לו גם את הפרופיל הרפואי, הוא מבצע גם את המבחנים הפסיכוטכניים, גם את הראיונות וכל ההליכים שקשורים בזה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר אתם יודעים עליו את הפרטים מוקדם יותר? האם זה משפר גם את השיבוץ לטעמו? << אורח >> ניב עזרא: << אורח >> ככל שאנחנו נדע יותר ואנחנו יודעים יותר מידע על מועמד לשירות ביטחון לפני הגיוס אנחנו נוכל לעשות תהליך מזורז יותר, יעיל יותר וגם לעשות התאמות לאוכלוסיות מיוחדות או לאוכלוסיות שנדרשות למענה מסוים. אז אפשר להביא אותו מוכן יותר ומהר יותר לגיוס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדיון הוא בעייתי ואנחנו שמים אותו על השולחן. הרי ברור שאנחנו מדברים על דרגי תתי-אלופים, אלופים ורמטכ"ל ודרג אזרחי מיניסטריאלי במשרד הביטחון וכמובן אנחנו נמצאים בדיון פתוח. מה שאפשר לצפות בדיון כזה הוא – בכל הערוצים נגעת בחטף – אבל לפחות לוודא שהגרף - - - זה סימן שאלה ולא בהכרח חיובי. עם זאת אני מקווה שהוא חיובי. לא בכל הדברים הוא חיובי כי לפעמים הוא מתנגש. ציינו כבר את הדילמה שאתם ודאי עסוקים, אני לא יודע אם אצלכם אבל בצבא בוודאי, והעימות החזיתי בין שירות נשים לבין שירות של דתיים ושומרי מצוות ברמות שונות של חרדיות או דתיות. הזכרת דבר חשוב שהוא רלוונטי. הוא יכול לעצבן אבל הוא נכון והוא עוסק בהגדלת המחזורים, כלומר אם זה נכון. השאלה אם הגדלת המחזורים היא נכונה גם בבוגרי החינוך הממלכתי כללי ודתי או לא. זו שאלה מעניינת. אני לא יודע מה הנתונים. אם הדבר גדל ואם שיעור התייצבות גבוה אז המספרים המוחלטים יהיו גבוהים יותר. אני אומר שזה מעצבן כי שיעורם באוכלוסייה הולך ויורד, כמו צוין, אבל לפחות מבחינה מספרית הדבר מגדיל את הכמות. כמו כן מה המשמעות של עולים חדשים או מתנדבים מהם? הייתי מצפה לפחות בתנועות ידיים להבין איפה אנחנו נמצאים. כן? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לשאול? כן. למה לא? תציגי את עצמך. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אוריאנה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. רציתי לשאול לגבי הפעילות שאתם עושים בבתי הספר. האם תוכל לפרט לאילו בתי ספר אתם מגיעים ומה זה שירות משמעותי? דיברת על פריפריה ומרכז אז איך גורמים לחבר'ה מהפריפריה שיגיעו למקצועות משמעותיים בצה"ל? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> שלום, אני רותם. אני ראש ענף השירות במיטב. אני אחראית על המוקד הטלפוני והדיגיטלי של מיטב ובין היתר על כל עולם השיח מול הקהילה והרשויות והגיוס של - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז את בעצם רע"נית 1111? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה עובד. כל פעם שמתקשרים אליי אני מציע את המספר ולא קרה לי שחזרו אליי. << אורח >> דן הראל: << אורח >> התייאשו ממך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מעריך שזה בגלל שהם מקבלים מענה. אני רוצה לקוות. אני לא יודע. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> אז לשאלתך, זמני ההמתנה שלנו במוקד עומדים על 1:35 דקות בממוצע בזמן העומס ואנחנו עומדים על שיעור של 0.45 מהשיחות שננטשות וגם שיחה שננטשת מקבלת בסוף היום callback. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה 0.45 ? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> אחוז. אנחנו חוזרים לשיחות. אני שמחה שזו התחושה. אמרתי שאני עוסקת בכל העולם הקהילה, השיח מול בתי הספר, מנהלים ורשויות, בגיוס אוכלוסיות ייחודיות בעיקר תחום המתנדבים על רקע רפואי ונפשי וכן חיילים על הרצף האוטיסטי שמתגייסים למסלול תתקדמו. זה בהמשך לשאלתך. אנחנו מבצעים 26 ימי צה"ל במהלך כל שנה שבימי צה"ל אנחנו מגיעים גם בשיתוף פעולה עם חיל החינוך ופורסים עמדות של מיטב כאשר הדגש שלנו הוא על ערים שהן מוגדרות אצלנו ערים במיקוד על פי המדיניות ובפריפריה. השנה היינו בעכו - - - למען האמת בעכו הדבר בוטל במהלך המלחמה אבל היינו מתוכננים להגיע אליהם ועשינו משהו שהוא חליפי. היינו בדימונה, בירוחם וכמובן גם בערים שנמצאות במרכז כדי לתת פלטפורמה רחבה למלש"בים להגיע. אז היו 26 ימי צה"ל ברשויות. בנוסף אנחנו מקיימים את פסטיבל מתגייסים שאלפי מלש"בים מגיעים לגני התערוכה במהלך יומיים רצופים. קיימנו את זה בחודש יוני. אנחנו עושים צה"ל באילת. מעבר לזה אנחנו מבצעים פעולות נוספות במסגרות בתי הספר. יש לנו מש"קי קהילה שזה התפקיד שלהם. הם נמצאים במסגרות בתי הספר, נותנים מענה למלש"בים ועוזרים להם בכל מה שקשור להליכי הגיוס ולנתב אותם למקומות – אם זה הכנות לקראת מבחן הדפ"ר ואם זה הכנות הצו האחוד שמגיעים לבתי הספר. אנחנו מרחיבים, כמו שניב אמר קודם, את שטח הפנים שלנו בכל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל אם אתם רואים במהלך הזה ברכה? צד אחד הוא הגברת שביעות הרצון של המלש"ב ומשפחתו. השאלה האם מבחינתכם ומבחינת המערכת רואים מיצוי כתוצאה מהמהלכים האלה? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> כן. אנחנו רואים לחלוטין שמדריכי הקהילה נמצאים בבתי הספר ויש לנו שיתוף פעולה עם הסגל. אנחנו רואים אחוז גבוה יותר של מתייצבים לצו ראשון והנתון החשוב יותר הוא מסיימי צו ראשון בפעימה ראשונה. זאת אומרת, שאנחנו לא נדרשים לקרוא לפעימה שנייה ושלישית להשלמות והם מגיעים הרבה יותר מכונים לשלב הליכי הגיוס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שאנחנו פה מתמקדים פחות בתהליכים שקראנו להם המטבח של הטיטניק אלא בניווט של הספינה אז השאלה אם יש לכם אפשרות לבחון את השירות המשמעותי באותם ערים או בתי ספר כתוצאה מהמהלכים שאתם עושים? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> רעות, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר בצה"ל. ביחס לשאלה שעלתה אני אגיד שכל הפעולות שרותם סקרה פה קודם לכן הן הרגל המסיימת, כלומר היכולת להכניס אותם לצה"ל בהליך רציף כמה שיותר. לצד כל הפעולות שרותם ציינה אנחנו כבר למעלה משנה בתוכנית אסטרטגית שנקראת תוכנית פסיפס - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך? פסיפס? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> נכון, פסיפס. מהותה היא שילוב אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בתוך היחידות הטכנולוגיות ומסלולי העלית בצבא. זה לא חונה רק בהליכי הצו הראשון אלא זה חונה בלא מעט תהליכים שאנחנו מקיימים עוד כבר בחטיבות הביניים. הרעיון הוא באמת להנביט את המקורות ולהביא אותם הכי מוכנים והכי נכונים לתהליכי המיון בצבא. כלל הפעולות שעשינו החל מדיוק - - - קודם כול, ישנה גדילה משמעותית מאוד בתוכניות ההנבטה ובתוכניות המצוינות שצה"ל עושה בשיתוף פעולה עם לא מעט גופים, בדיוק שלהם ואיפה אנחנו רוצים לראותם פועלים. בתוך כך, לא מדובר רק הפריפריה בהקשרים של המרחק הגאוגרפי אלא גם הפריפריה הביטחונית שהרחבנו את ההסתכלות שלנו וגם הפריפריה החברתית, כלומר שכונות ובתי ספר מוחלשים בתוך ערים חזקות. גם שם הרחבנו את הפעילות של צה"ל ואנחנו מייצרים תהליכים ומנגנונים של בקרה ופיקוח איפה התוכניות האלה פועלים ואילו מלש"בים הן מביאות. הדבר ממשיך בכל מה שקשור למדיניות המיונים. אנחנו מרחיבים את הזימון של אותם מלש"בים. אם בעבר הסיפים היו סיפים נוקשים מאוד כמו מגמת לימוד אז אנחנו מרחיבים אל מול אוכלוסיות כאלה את הזימון למיונים כי להביא אותם באמת למקומות שאותם אנחנו נרצה לראות אותם מיוצגים על פי האחוז שלהם ביחס לשער הכניסה בצבא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שיצא לי לעבור לא בקומה 14 אלא 15 בקריה והתהליך להשוואת שיעורם באוכלוסייה קורה כבר 5, 6 שנים ולא בשנה האחרונה אז השאלה האם רואים שיפור? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> התוכנית האסטרטגית התגבשה בשנת 2022. המלחמה לא אפשרה לנו באמת לייצר את כל הפעולות שהיינו רוצים לבצע אותן במלואן. היה היסט משמעותי טבעי גם ביחס לאוכלוסיות. אפילו בהגדרות של כניסה לתוך פריפריה ביטחונית היא בהתייחס לעובדה שהיו מפונים והיו לא מעט אנשים שהרצף הלימודי שלהם לא היה קיים. אנחנו רואים את מגמת שיפור ביתר שאת בשנה האחרונה. אנחנו גם מבינים שאלה תהליכים ארוכי טווח. כמו שאמרתי כאשר אנחנו נכנסים היום לחטיבות הביניים אז אלה אירועים שנתחיל לפגוש אותם ב-2028, 2029 והלאה. עם זאת, כבר כאן ועכשיו אנחנו רואים את הקפיצה המשמעותית באחוזים ובשילוב של אותן אוכלוסיות בתוך היחידות הטכנולוגיות בצבא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לי שלוש שאלות שאני רוצה להפנות אלייך. אחת, לחדד את שאלת הגידול במספרים המוחלטים – אולי לא המספרים – אבל המגמה של המספר המתגייסים עקב גידול המחזורים. השאלה השנייה, שאלת שירות הנשים מול הדרישות ההלכתיות ואיך מתמודדים? השאלה השלישית היא אופציה. אם היו מעירים אותי באמצע הלילה אז הייתי אומר שהסנטימנט הביטחוני אומר יותר חיילים ביחידות השדה הלוחמים ופחות בטכנולוגיה. אני לא יודע אם זה נכון. מה שמעניין אותי הוא איפה אתם עומדים? איזה סוג של תיעדוף אתם נדרשים לעשות כי ברור שצריך גם וגם. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> ביחס לגרף מגמת הגיוסים לצה"ל, אז המגמה היא מגמת גדילה. היא נובעת ממספר סיבות. סיבה אחת היא הגידול הדמוגרפי הטבעי שבמדינת ישראל. לגבי ממוצע הילודה בקרב כל האוכלוסיות, גם האוכלוסייה החרדית וגם האוכלוסייה הכללית, אז ממוצע הילודה הוא גבוה יותר מכל מדינות ה-OECD. אנחנו רואים את גרף הגדילה הזה והוא ילווה אותנו, ברוך השם, גם שנים קדימה. זו מגמה אחת. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אבל זה רק במידה שאת מכניסה את החרדים לחשבון. עם החרדים יש 6.7 או 6.4 ילדים לכל זוג בנתון האחרון. אצל החילונים יש 2.05 והם יכפילו את עצמם כל 80 שנה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשאל שאלה קונקרטית - - - << אורח >> דן הראל: << אורח >> לעומת מגזר חרדי שמכפיל את עצמו כל 17 שנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם גם בחינוך הממלכתי לסוגיו - - - << אורח >> רעות עופר: << אורח >> גם באוכלוסייה הכללית ממוצע הילודה הוא גדול והוא מאפשר את הגידול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא כזה שהוא מגדיל את המחזורים. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> נכון. גם באוכלוסייה הכללית, גם בזרם של הציונות הדתית-לאומית. אנחנו רואים את גרף המגמה הזה לאורך שנים דרך אגב. זה לא אירוע שהוא מפתיע אותנו והוא מתוכנן לאורך שנים. הוא זה שמאפשר לנו להגדיל את מצבות הצבא כל הזמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כדי שלא יוצאו דברים מהקשרם אז המדינה לא מתכננת את הילודה - - - << אורח >> רעות עופר: << אורח >> קצת. אנחנו מתכננים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אנחנו מתכננים לפני מה שאתם יודעים שקורה בבתי הספר. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> נכון. זו נקודה אחת. צריך לומר שביחס למה שניב ציין פה קודם לכן אנחנו ערים למגמת גדילה ביחס לרצון להגיע לצבא גם מאוכלוסיות שאינן מחויבות בחוק הגיוס. לעניין זה אז יש את יהדות התפוצות שמגיעה ורוצה להתנדב ללחימה באופן כללי להתגייס לצה"ל. כל מה שקשור למתנדבים בשירות הצבאי רותם אחראית גם עליהם ואנחנו שם גרף גדילה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גרף מספרי מוחלט גדל? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם לגבי חבר'ה שמגיעים מחוץ לארץ וגם מתנדבים. מה קורה עם מיעוטים? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> זה גם נכלל במתנדבים. אין לי פה את הנתון אבל אנחנו רואים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה אם זה במגמת גדילה? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> אני לא יודעת לענות על זה. אין לי פה את הנתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> ביחס למה שביקשת על שירות נשים אז קודם כול אנחנו ערים מאז פרוץ המלחמה לגדילה משמעותית בהיקף המתגייסות שמתנדבות ללחימה. ביחס לתקופה של לפני המלחמה אנחנו נמצאים על 140% בנות שרוצות להתנדב ללחימה. זה אחד מהכלים שמאפשר להרחיב לנו ולהקים עוד יחידות לוחמות בצה"ל שממצות את המוטיבציה ללחימה לבניין כוח אמיתי. הוקמו לא מעט מסגרות לוחמות אל מול הצרכים ואנחנו משאירים את כל מה שקשור לשיח הפוליטי והיכולת לשלב את שניהם בחוץ. כל מתגייסת שאומרת רוצה אני להתגייס ללחימה יש לה לא רק מקום אלא יש יחידות שגדלו ואפשרו מענה לצרכים המבצעיים אל מול המוטיבציה ללחימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הכותרת שאני מציע לכם הוא שירות נשים מול שירת נשים ואיך להתמודד עם זה. את אומרת שהצורך הוא כזה גדול שכל צעירה שרוצה להתגייס לשירות משמעותי כמו לוחמת וכולי יכולה למצוא מקום בינתיים – כמו שאתם מבינים – בלי "מרפוקים" עם מגזר כלשהו. << אורח >> דן הראל: << אורח >> ההיפך, הם צריכים אותן. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> נכון. << אורח >> דן הראל: << אורח >> אין חיילים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ברור. רק שלא יצא שכרנו בהפסדנו החלקי לפחות, שלא יהיה מצב כזה. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> לא, לא. כל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע. אני שומע כן מסביב. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> אני אומרת פה שכל מי שתרצה להתנדב ללחימה וכמו שציינתי קודם לכן הוקמו לא מעט מסגרות – אפרופו מה צה"ל עשה מאז פרוץ המלחמה אל מול הצרכים המבצעיים ההולכים וגדלים – אז הוקמו לא מעט מסגרות לוחמות גם בסדיר וגם במילואים כדי לתת מענה. הדבר לא מספיק. מה שיעזור לצה"ל במשימותיו הם שלושה חוקים. חוק אחד הוא משך שירות החובה. החוק השני הוא חוק הגיוס והחוק השלישי הוא חוק המילואים. << אורח >> דן הראל: << אורח >> רעות, יש חוק גיוס. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> חוק גיוס אפקטיבי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. מה לגבי שאלת היחידות הלוחמות מול טכנולוגיות? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> הצרכים המבצעיים הביאו לכדי זה - - - ושוב זה מיצוי של מוטיבציה ללחימה וגדילה בהיקף המתגייסים. לצורך העניין זה לא שפגענו ביחידות הטכנולוגיות ובהיקפים שלהן אבל בוצע וקטור משמעותית להקמת סד"כ של יחידות לוחמות. דירקטיבות השיבוץ שלנו קצת השתנו. אם בעבר יכולנו לאפשר ליותר בעלי פרופילי קרבי להשתלב במסלולים טכנולוגיים אז צמצמנו את זה משמעותית ביחס לצרכים המבצעיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על התשובות במסגרת הזו. אני לא יודע אם אתם עוסקים בזה וכנראה שלא, אבל מה אפשר לומר בנושא מיצוי המילואים? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> אנחנו לא עוסקים בזה. זה ענף מקביל לי בחתומכ"א. בשלוש השנים האחרונות הוקמו כ-40 גדודים במילואים ויש תהליכים משמעותיים למיצוי סד"כ המילואים לטובת הקמת מסגרות לוחמות ומסגרות בכלל. אין מסגרת לוחמת שלא נמצאת בגרף התעסוקות המבצעיות של אמ"ץ. כמו שפורסם בכל הוועדות המקבילות, היום איש מילואים ממוצע מזומן לבין 80 ל-90 ימי מילואים כדי לאפשר החזקה של כל הגזרות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע מידע אישי ומשכנים שמן הסתם מדובר בפטורים או קיצור פטורים וקריאה למילואים של מי שנמצא תיאורטית במצבת כוח האדם ולא מזומן. << אורח >> דן הראל: << אורח >> לא רק אלא גם כאלה ששירתו בצבא, בחיל הים למשל. חיל הים הוא חיל סדיר ואז שחררו אותם. עכשיו גייסו אותם. המספר האחרון שאני שמעתי הוא מעל 70,000 אבל שמעתי אותו די מזמן. מעל 70,00 אנשים שלא שירתו במילואים שהחזירו אותם למילואים. עם זאת, הדיון פה הוא כמו שבצבא אומרים להגיע תוך 30 שניות ואז תמיד צועקים על אלה שהגיעו בזמן למה לא כולם הגיעו בזמן. הם לא הבעיה. עכשיו הבעיה היא בוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שהנתונים שאנחנו שומעים פה הם נתונים של מערכת שצופה פני קרחון שחס וחלילה נתרסק אליו ועושה את התיקונים הפנימיים וההתאמות בצורה מרשימה. ברור שזה לא מספיק. כאשר מדובר על אותם עשרות גדודים זה אומר שאלה חבר'ה שהיו בבית ובין אם מהתנדבות שלהם ובין המדינה - - - צה"ל קורא לך, מותק כמו שאמרו פעם אז צריך להמשיך ולהרחיב. אני מניח שיש עוד פוטנציאל. אם גויסו 40 גדודים אז מניח שיש בפוטנציאל יש עוד כמה עשרות כאלה. זו אינטואיציה. זה כמובן מעיב או מטיל צל על מי שלא מגיע ועל מגזרים שפוטרים את עצמם או שפוטרים אותם לאור ההתגייסות המיוחדת ומיצוי הלחימה לאורך זמן. עוד? בסדר. אני קודם כול מודה לכם - - - רצית להגיד משהו? << אורח >> איל זילבר: << אורח >> שמי איל זילבר, אני ראש מדור לשכות גיוס בענף מיון רפואי. תפקידי הקודם היה הרופא הראשי של לשכת הגיוס תל השומר ובמקביל במינוי משני מ"פ של פלוגת רפואה במילואים של חטיבת כפיר כך שאת המלחמה הזו בשנים האחרונות חוויתי משני הצדדים שלה. גם במיון רפואי אנחנו עושים לא מעט התאמות למצב בלית ברירה. זה שוק קשוח יותר בסופו של דבר. אנחנו קובעים פרופיל למלש"בים לפי ספר פרופילים. ספר הפרופילים מעוגן בחוק. בסופו של דבר אנחנו משתדלים להישען על נתונים אובייקטיביים כמה שיותר גם אם המצב מצריך יותר לוחמים לצורך הדיון. יחד עם זאת יש כלים שאפשר להפעיל. למשל אחד הכלים שהתחיל עוד בתחילת שנות ה-2000 שאנחנו הולכים ומפתחים עוד ועוד נקרא החרגות רפואיות ללחימה. החרגה היא כלי נהדר כי הוא עדיין תלוי ברצונו של המלש"ב בניגוד לפרופיל. מלש"ב שקיבל פרופיל 64, כלומר פרופיל שהוא תומך לחימה ואינו לוחם, או אפילו מלש"ב שקיבל פרופיל 72 ורוצה לשרת בגולני או בגבעתי יכול לבקש בקשה לאישור חריג שבתנאים מסוימים אנחנו נוכל לאשר. מה שאנחנו עושים הוא מפתחים את התנאים האלה כי יש סעיפים בספר הפרופילים שהם רחבים מאוד וכוללים קשת גדולה של מצבים. חלק מהמצבים בתנאים מסוימים, כמו תלוי איך הוא החלים וכן הלאה, דווקא מאפשרים החרגה ללוחמה או לפחות למקצועות לוחמה מסוימים. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אתם עלייה מאז המלחמה בבקשות? << אורח >> איל זילבר: << אורח >> אני רואה את שני הכיוונים. אני רואה גם בקשות רבות לרדת מלוחמה וערעורים חוזרים ונשנים. לא סתם עמדנו ב-2001 על 2.5 מיליון פניות ומאז זה רק הולך ועולה אבל אנחנו רואים בקשות רבות מאוד להתנדב ללוחמה ולהיות לוחמים גם עם פרופיל לא מתאים ומלש"בים שבאים ללשכות הגיוס שוב ושוב ושוב בניסיון לקבל אישור כלשהו ולהיות במקצועות לוחמה ולאו דווקא חי"ר ושריון אלא אפילו מקצועות חשובים בימינו כמו הגנה אווירית שאולי פחות דורשים גופנית. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אחוז המענה החיובי שלכם בבקשות האלה עולה? << אורח >> איל זילבר: << אורח >> כן. ככל שעובר הזמן אנחנו מפתחים עוד ועוד קריטריוני החרגה כאלה כדי שנוכל להשתמש בהם על סמך מקרים וגם בוחנים את ההחרגות הקודמות שעשינו והאם הם הצליחו בשירות הצבאי. אנחנו רואים בזה ברכה רבה. הדבר נהיה כלי מרכזי בהיבט הספציפי שדיברת עליו של תפקידי שדה. חוץ מזה נאמר שקיצרנו מאוד את משך הטיפול במתנדבים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנייה, אולי זה קשור. זה לא אצלך אבל אולי אתה מכיר. כאן מדובר בתחילת השרשרת אבל במעלה הדרך יש אנשים שמקבלים פטורים כתוצאה מפרופילים ושינויים. השאלה האם עסוקים גם בזה, כלומר בסוגיית הפטורים הרפואיים? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> כן. גם בזה אנחנו מסתכלים ומודדים את עצמנו לאורך זמן. צריך לומר שאנחנו גם פה מייצרים תוכנית אסטרטגית ביחד עם כל החילות וכל הסמכויות בצבא כדי לצמצם את אחוז נשר משירות. זה גם קשור לצרכים של הצבא וזה גם קשור לעובדה שכאשר חייל מסיים את שירותו ויוצא למדינת ישראל אז הוא יוצא אחרת באם הוא סיים את השירות הצבאי שלו. גם בזה אנחנו עוסקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מצוין. זה מה שנקרא לשמור על משאב כוח האדם. אני שואל על מצב שבו נקבע לאדם פרופיל. הוא קיבל את האפשרות לא להמשיך במה שהוא עשה ויש אפשרות לפעמים אם זה לא מצב קבוע לראות שהמצב השתנה. הדבר הוא לא רק בהקשר של הרצון שלו והבחינה מול מה שאתם מוכנים לקחת אחריות אלא פשוט המצב שלו השתנה ואולי פספסנו. בטח יש כמה אלפים כאלה שנשכחו בצדי הדרך והם כבר - - - << אורח >> דן הראל: << אורח >> זו לא המחלקה שלהם אבל במילואים עשו את זה וביטלו פטורים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו הכוונה. << אורח >> דן הראל: << אורח >> בכל מיני סעיפים והחזירו אנשים לשירות. זו לא המחלקה שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור לי. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> תוכל לפרט יותר על פטורים נפשיים שאתם נותנים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הייתה השאלה? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> על פטורים נפשיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> לפרט על איך זה נעשה. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> בהתפלגות סיבות אי גיוס שהוצגו כאן קודם, ראינו ששיעור הפטור הרפואי עולה. זה לא חונה על פטור רפואי גופני אלא על פטור רפואי נפשי. שיעורים של פטורים רפואיים נפשיים אכן עולים. אנחנו מתמודדים עם גל גדול מאוד-מאוד של בקשות פטורים נפשיים שפעמים רבות מתבססות על חוות דעת פסיכיאטר בודדות ופעמים רבות של פסיכיאטרים ספציפיים. כאשר אני אומר בודדות אני מתכוון שמלש"ב אחד נפגש עם פסיכיאטר פעם אחת עם המלצה לפטור ולא איזשהו רצף טיפולי ארוך שנים. יש כלים שננקטו כנגד זה, למשל הגדרות סף חוות דעת מבחינת איך להתייחס לחוות דעת ואיזה סף מינימום חוות דעת כאלה צריכות לעמוד. יש הנחיות שננקטו בענף הקליני, כלומר בענף שעוסק בבריאות הנפש. אני לא יכול לומר שאלה כלים שממצים ומצליחים באופן מלא להילחם בתופעה הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו נגיד בצורה ברורה יותר שבוודאי שיש אנשים שזקוקים לפטור על רקע מצבם האובייקטיבי אבל אתה אומר שיש - - - << אורח >> איל זילבר: << אורח >> עם זאת אנחנו רואים גידול עצום בשיעורי הדיווח על פסיכוזות ואבחנות פסיכיאטריות קשות מאוד שהוא ספציפי בשנים האחרונות לאחר שבוטל חוק תורתו אומנתו ללא תלות בגורמים נוספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמע, אתה מוציא את המשפטים האלה - - - << אורח >> דן הראל: << אורח >> אני לא רוצה להגיד את המספרים המעודכנים. אם התרשמת שאני מדבר על העתיד אז אני מדבר על העתיד הקרוב מאוד. צה"ל איבד קרוב ל-1,000 הרוגים ויש עשרות אלפי פצועים שהם חלק נכבד מאוד בסוגייה של הלם קרב. אל מול כל הדבר הזה – אני לא אכנס לפוליטיקה – אנחנו לא מצליחים למלא את החוסר. אני לא מדבר על לתגבר. אנחנו חייבים לתגבר. שטח הפנים של המגע של צה"ל גדל מאוד סביב כל המזרח התיכון גם בלבנון, גם בסוריה וגם בעזה. זה לא שהם מצליחים למלא את השורות. אנחנו עם שורות חסרות. אם לא נעשה שינוי בעניין הזה ואני מקווה שאחרי הבחירות ולא משנה מי יבחר נתעשת ונתחיל לטפל בעצמנו ובביטחון הלאומי שלנו ביתר רצינות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמן. אני רוצה לשמוע את החברים שהגיעו ואולי יש מישהו גם בזום. תציגו את עצמכם. בבקשה. << אורח >> שרון בריק-דשן: << אורח >> תודה, אדוני יושב-הראש. שמי שרון בריק דשן מפורום שותפות לשירות. עיקר עיסוקנו בשנתיים הוא גיוס החרדים. אנחנו פעילות מאוד בוועדות השונות בעיקר בוועדת חוץ וביטחון. את העבודה שלנו אנחנו מחלקות לשניים – סור מרע ועשה טוב. סור מרע הם חוקי ההשתמטות השונים וכרגע ממש בשעות אלה יש שני חוקים משמעותיים מאוד לקראת הצבעה. אחד הוא חוק העריקים שהוא מיני חוק ביסמוט והחוק השני הוא חוק יסוד: לימוד תורה. שם אנחנו מנסות לסור מרע. אני חושבת שבוועדה הזו עושים עשה טוב, כלומר מנסים כמה שיותר למצות את הליכי הגיוס. אני אומר משהו על עצמי. אני באה מהציבור הדתי. שירתי בצה"ל ואני משרתת במילואים. ארבע בנותיי שירתו ומשרתות בסדיר ובמילואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ישר כוח. << אורח >> שרון בריק-דשן: << אורח >> בסוגריים אני אגיד שבמשך כמה שנים טובות הובלתי את כל נושא גיוס הבנות הדתיות. לא רק שעבדתי עם הקודמים שלכם בתוך מיטב גם היה לי משרד במיטב וחיילות שעבדו אצלי במשרד. אני מעריכה מאוד וגם יודעת איזו עבודה אתם יכולים לעשות במיצוי הפוטנציאל של אוכלוסיות מיוחדות. עכשיו אני עוברת כמובן לגיוס החרדים. לא אמרתי קודם, אבל במקביל לאותם חוקים שנחקקים היום יש גם דיון היום על הארכת הסדיר. זה דבר והיפוכו. עם זאת מצד שני ברור לנו מה הצרכים הצבאיים ולכן אין ברירה אלא להאריך את הסדיר וכנ"ל העבודה שלכם בתחום המילואים. אני רוצה ברשותכם להתייחס לנושא של הסנקציות. בידי צה"ל או בידי מי שרוצה את הגיוס יש שתי סנקציות. אחת היא המעצרים על כל ההשלכות החיוביות והשליליות שלו והסנקציה השנייה היא העיכוב בנתב"ג. כפי שאני מבינה העיכוב הנתב"ג הוא נוגע בפוקד, כלומר בכם. מי שנעצר בנתב"ג מן הסתם הוא נכנס לתוך המערכות שלכם ואותו פוטנציאל גיוס נמצא שם ואפשר איפשהו למצות את מקסימום המידע שלו, ההסברה שניתנת לו והניסיון לנסות להכניס אותו לתוך המשפך כי בעצם הוא מתחייל כאשר אתם עוצרים אותו בנתב"ג. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> לא, הוא לא מתחייל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מתחייל. << אורח >> שרון בריק-דשן: << אורח >> הוא מתחייל. אם תוכלו רק בבקשה להרחיב על מיצוי השער הזה לצעירים החרדים? תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברים. << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> שלום לכולם. שמי שי יוסף הרוש, רכז חברתי לשעבר. אני רוצה לדבר על הנושא של דור המלש"בים הנוכחי וגם הדור שלי שכבר עבר את תקופה המלש"ביות. יש מדיניות בתוך משרד החינוך שלאט-לאט מתפשטת. המדיניות מדברת על הגבלה של טלפונים סלולריים בתוך בתי הספר. מה שקורה בפועל הוא שהטלפונים מתקבלים בשעות הלימודים והדבר יוצר בעיה והתנגשות בין תלמיד שרוצה לקבל את המיון שלו כמו שצריך בצורה מוסדרת, בצורה עקבית והוא לא יכול לנהל כך דיאלוג. ההתנגשות הזו צריכה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, לא הבנתי למה זה קשור לאותם שש, שבע, שמונה שעות שהוא נמצא בבית הספר? << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> כי מתקשרים אליו בשעות האלה. התלמיד לא עונה. אז נוצר איזשהו נתק - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התקשרת ל-1111 ואמרת להם? << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> זה יושב - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל ברצינות. בדקתם את העניין? זו בעיה אמיתית? << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> זו בעיה אמיתית. זו בעיה מהותית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל את רעות. << אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >> ולכן כדאי וראוי לדעתי לתת על זה את הדעת ולחשוב על מרכזי גיוס בתוך בתי הספר או לאפשר למש"קי הקהילה יותר עצמאות כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. יש עוד מלש"בית שנמצאת פה בזום והיא יכולה להעיד יותר מכל אדם אחר מה היא עוברת בסיפור הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סגן אלוף, מה שמך? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> רותם. להתייחס? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> אני אגיד שאנחנו אכן שולחים זימונים על כל מרחב הליכי הגיוס בין אם זה זימונים לצו ראשון ובין אם זה זימונים למיונים ולבדיקות. הזימונים מתקבלים בכמה פלטפורמות – גם בהודעת SMS, חלק הזימונים בשיחה טלפונית וגם מופיעים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה עד כמה העובדה שהם לא יכולים להיות זמינים בשעות מסוימות הוא קריטי? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> על זה אני עונה. הזימונים נמצאים גם באתר. לעולם אנחנו לא מזמנים מלש"בים מהיום למחר. אנחנו מזמנים אותם למספר ימים קדימה ובמידה שהמלש"ב לא יכול להגיע בתאריך הספציפי שאליו הוא זומן הוא יכול לפנות אלינו גם דרך המוקד הטלפוני וגם דרך המוקד הווטסאפ שנותן הזזת זימונים באופן מיידי. במוקד הווטסאפ ניתן להזיז גם זימון לצו ראשון, גם ליום המאה, גם למבחן הדפ"ר על ידי הודעת הווטסאפ למספר של המוקד. גם אם התקבלה שיחה שהיא במהלך שעות הלימודים אז כמו שאמרתי, המוקד שלנו פתוח עד 17:00. במידה שהמלש"ב לא ענה אנחנו נשלח לו הודעת callback לאחר שעות הפעילות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה עובד? הם עונים? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם לא רואים שזו הבעיה. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> אני יכולה לבדוק כל מקרה לגופו ואני יכולה לקבל את הפרטים ולהסתכל, אבל אנחנו זמינים במגוון של ערוצים גם בזימונים למיונים וגם אחרי שמסתיימות שעות הלימודים כי אנחנו פתוחים עד השעה 17:00. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסוף אתם עוקבים אחרי כל אחד ורואים אם הוא לא ענה אז אתם מנדנדים לו עד שאתם משיגים אותו. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> צריך להגיד שגם במרבית הזימונים שיש לנו כמו למבחן הדפ"ר וכמו ליום המאה אז במידה שהמלש"ב לא הגיע לזימון הראשון אנחנו נותנים עוד הזמנות לזימון שני ולזימון שלישי. יש מיונים שנמצאים בסמכויות של חיל האוויר או חיל המודיעין שהמיון עצמו הוא מיון שלא ניתן לקבל זימון נוסף אבל אנחנו שולחים את זה למלש"ב מספיק זמן מראש כדי שהוא יוכל להיערך לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> בבקשה. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אתם עושים התאמות למערכת החינוך, כלומר לבגרויות או מתכונות? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> בוודאי. אנחנו מתאימים את גרף הגיוסים וגרף המיונים. אפילו את פסטיבל המתגייסים שאנחנו קובעים אותו בחודשי הקיץ אנחנו מוודאים כמו השנה שזה יצא בתאריכים שלא נופלים בזמן בין המצרים ולא נופלים על תאריכי הבגרויות על מנת לאפשר למירב המלש"בים להגיע אלינו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> בוקר טוב. אני אוראל ישראל שמיאן, בן 18 מאשקלון ומזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית. לפני חודש סיימת י"ב ואני עתיד להתגייס לצה"ל בעוד שנה וחצי אחרי שבעוד חודש אני אתחיל את שנת השירות שלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לאן אתה הולך? << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> בירושלים לגרעין מעשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. << אורח >> דן הראל: << אורח >> כל הכבוד. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> ידוע לכולנו שהליך המיון והגיוס הוא מפתח עבורנו, המלש"בים, להתחלה של איזשהו תהליך בטוח, נעים ומקצועי בין הצבא אלינו. אנחנו רוצים לראות את הליך הגיוס שלנו בפועל ולראות איך הוא מתנהל. אנחנו רוצים משהו שימקסם את היכולות שלנו ושאנחנו, כמשל"בים, את המקומות שאנחנו יכולים להתגייס אליהם ושבהם אנחנו יכולים הכי לתרום למדינה שלנו. המצב בשטח הוא די אחרת. בני נוער רבים מרגישים לבד בתהליך ואין מספיק ליווי ממערכת החינוך. לא מלמדים אותנו מספיק מה צריך לעשות מהרגע שאנחנו מקבלים צו ראשון בתיבת הדואר עד היום שאנחנו מתגייסים. היום יש, כמו שאמרתם, מש"ק קהילה לכל בית הספר שעוזר לפניות התלמידים אבל כל בית ספר זה במקרה הטוב. אני אגיד שאצלי באשקלון יש מש"קית קהילה אחת על כל העיר. יש 13 תיכונים בעיר וזאת אומר כ-3,500 או 4,000 תלמידים בשנה. מש"קית קהילה אחת על 4,000 תלמידים הוא דבר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המש"קית שייכת למערך החינוך? שלכם? << אורח >> רותם סבג: << אורח >> לנו יש מדריכי קהילה ובנוסף לחיל החינוך יש מורות חיילות שנמצאות בבית הספר אבל הן אחראיות יותר על היבט החוסן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז הוא מתכוון למערך שלכם? << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> כן. יש אחת על כ-4,000 תלמידים בכל שנה. אי אפשר לקבל פניות מ-4,000 תלמידים ולענות עליהן בזמן. אצלי המש"קית פעמים רבות לא זמינה. שמעתי על עוד מקרים שמש"קית קהילה לא עונה במשך חודשים ואז אין מספיק ליווי גם מבית הספר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש להבין הרי המש"קית לא לבד אלא היא נציגה בעיר. היא עקב בקרקע בעיר אבל יש מערך שלם שיושב ועונה תוך דקה וחצי ממוצע, נכון? << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> דקה וחצי בממוצע אבל כאשר אני מנסה להתקשר למיטב – אני ועוד חברים רבים שלי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז זה אתה שלוקח לו עשר דקות כי לכל האחרים לוקח 20 שניות. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> יכול להיות. לי לקח פעם 40 דקות. יש לי חברים שלקח הם באזור 20 דקות, חצי שעה. זה משתנה ביחס לזמינות. לפעמים קשה לקבל את המענה הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שחשוב מאוד לרכז את המידע הזה ולהעביר לאנשים המסורים שנמצאים פה. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> הוא אכן מרוכז. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא באמת לא יכולה מול 4,000. אי אפשר. עם זאת, יש מערך שלם שאמור לקלוט את זה. דברו ביניכם. אני חושב שזו הזדמנות טובה להיכרות. תודה על הדברים. אולי תתייחסו. זה בטח נמצא בגזרה שלכם. אני רוצה לציין לשבח או לומר בהשתאות שבמצב כל כך חריף אין קיצוץ דרסטי. אני לא קורא לקיצוץ אלא אני רק מציין בהערכה ובהשתאות שלא היה קיצוץ בשנת שירות ומכינות. היה אפשר להרוויח שנה, אגב רק שנה אחת. היה אפשר להרוויח שנה רק. הדבר דומה לחובות או הלוואות. מה המדיניות בהקשר הזה? האם הדחייה הזו שווה וכדאית? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> בהקשר שנות שירות ומכינה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> קודם כול, ברור שכן. אנחנו רואים את זה לאורך שנים. אנחנו רואים את החוסן המנטלי, את הבשלות והמוכנות לשירות צבאי של מי הוא בוגר מכינה או שנת שירות. צה"ל עובד בשיתוף פעולה מלאה עם האגף הביטחוני-חברתי לנסות ולהרחיב את היקף המלש"בים שמתגייסים - - - << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אין מקום לאנשים. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> השנה הזו גדלנו ב-10% בסך המכסות של החבר'ה שהולכים למכינות ולשנות שירות שנתיות. לצד זה צה"ל ביחד עם האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון ייצר מכינות קצרות יותר כדי לאפשר גם הכנה למי שלא מתאים כי לא לכולם מתאים ללכת לשנה שלמה או למי שלא הצליח להתקבל לאחת מהמכינות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש בקיץ כמה שבועות, נדמה לי. << אורח >> רעות עופר: << אורח >> נכון. אנחנו הולכים על הרחבה גדולה מאוד-מאוד של - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לתת מספרים מוחלטים? << אורח >> רעות עופר: << אורח >> אין לי את זה פה. עם זאת, אנחנו רואים היקף גדול מאוד של מלש"בים שמגיעים אחרי שהם עברו איזשהו תהליך הכנה לשירות הצבאי בין אם זה על בסיס מכינות שנתיות, חצי שנתיות ובין אם זה על בסיס מכינות ההזנק שהן מכינות של עד שמונה שבועות כדי להביא אותם כמה שיותר מוכנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דן, אם היית בנקודת קבלת החלטה היית עושה אותו דבר? << אורח >> דן הראל: << אורח >> מה שרעות אומרת הוא אופטימי מאוד. אם לא תהיה הארכה של השירות הסדיר אני לא רואה אפשרות לצה"ל לא לחתוך בבשר הזה לפחות השנה. הם חייבים חיילים. יש חוסר הבנה מה המשמעות של כל הצעדים שבמקומות אחרים בבית הזה מחליטים עליהם. זה לא יאמן שהרמטכ"ל עומד ומתחנן שיאריכו את השירות הסדיר כי הוא מבין שהחרדים לא מגיעים. אנחנו במצב קשה מאוד. זה ישפיע על הצבא הסדיר וזה כבר משפיע על צבא המילואים ואנחנו רואים את זה בכל מיני צורות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההנחה היא שבממוצע מי עושה את דחיית שירות הזו מגיע מוכן עוד יותר ומיטבי עוד יותר - - - << אורח >> דן הראל: << אורח >> אני מסכים אבל השאלה היא כמה חיילים יש בקצה. זו שאלה מספרית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לנו בזום? ליה? << אורח >> שרון בריק-דשן: << אורח >> אני אשמח לתשובה שלי על המיצוי בנתב"ג. << אורח >> ניב עזרא: << אורח >> אני אתייחס. קודם כול, באופן כללי כל סוגיית האכיפה שנמצאת תחת מפקד המשטרה הצבאית היא סוגייה שלמה בפני עצמה. אני אתייחס נקודתית לסוגיית נתב"ג ומעברי הגבול. ככלל המעצרים בנתב"ג מתבצעים למישהו שמשתמט מגיוסו. מרבית העיכובים – נאמר עיכובים ולא מעצרים – הם קורים במקרים שהאוכלוסייה היא טרום הגיוס. אנחנו לא מפעילים היום סנקציה של מעצר על משתמט. מן הסתם מועמד לשירות ביטחון מגיע כשהוא קטין ועוד לא סיים בית ספר או לא השלים מסמכים או כל מיני פעולות כאלה ואחרות והוא נמצא בהליכי הגיוס או לא להשלים שיתוף פעולה כנדרש הוא לא הגיע לשלב הגיוס שלו. לכן לא מתבצע על מעצר. מתבצעות פעולות של עיכוב, של אי אישור לעלות לטיסה או הורדה ודברים כאלה. הדבר הוא גם בהגיעו לצאת וגם אם הוא מנסה לחזור לארץ מן הסתם. להגיד שמשם תבוא הנבטת המקורות שלנו, במעצרים, אז הדבר הוא לא משקל הכובד. אנחנו יכולים לראות שיש עלייה במעברים ובהגעה למעברי הגבול בנתב"ג. זה דינמי מאוד. זה לא כמו מחזורי גיוס או משהו כזה. הדבר תלוי מאוד במה קורה במדינה, תלוי אם נתב"ג נסגר או לא נסגר לאור המצב וכמות האנשים שמגיעים ויוצאים לחופשות ודברים כאלה. ככלל זה משהו שהוא משתנה מאוד. אנחנו רואים מגמה של גדילה אבל מרבית העיכובים שקורים הם לא כנגד אנשים שהם עדיין מחויבי הגיוס שלא התייצבו ליום גיוסם ולכן פעולות המעצרים הם במשורה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> שרון בריק-דשן: << אורח >> לכן שאלתי מה המיצוי של תהליך הגיוס. לא דיברתי על המעצרים. הוא ביד, הוא מולכם אז השאלה איך מנסים למצות את זה ובאיזה מספרים מדובר? חלקנו נסענו לחוץ לארץ בשבועות האחרונים ורואים שיש חרדים צעירים רבים שיוצאים לחוץ לארץ. << אורח >> ניב עזרא: << אורח >> אנחנו מסתכלים באופן שווה על כולם וכל מי שלא משתף פעולה. אני אומר שוב לגבי המיצוי שם, כל עוד הוא לא משתמט מגיוס ולא מחויל, משמע נעצר, אז אני עדיין לא ממצה אותו. אני עושה פעולות של דיבוב והסברה, מחתים אותו על הצהרה, אומר לו שהוא לא יוכל לצאת לארץ. יש סדר פעולות שאנחנו עושים עבור מי שלא יכול לצאת מהארץ ומנסה להגיע גם אם זה למטרת חופשה. יש מקרים שהם באמת סיבות הומניטריות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו מתחילים לשאול בנתב"ג – השתמטת לבד? תודה. אני רוצה לשמוע את ליה. לא נוותר על ליה. כן? << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום, מלש"בית. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> בוקר טוב לכל חברי הכנסת ולכל המכובדים שהגיעו לדיון. אני ליה שוורץ. אני מלש"בית שמתגייסת בחודש בנובמבר הקרוב. אני רוצה להגיד כמה נקודות. הקשבתי לכל הדיון בקשב רב אבל אני רוצה להפנות זרקור לכמה דברים שלא שמו לב אליהם עד כה. קודם כול, כל הקטע של המענה בתחום בריאות הנפש במיטב, צר לי להגיד, הוא איום ונורא. גם אני וגם חברים נוספים היינו צריכים להמתין למעלה מעשרה חודשים בשביל לשנות פרופיל. יותר מזה יש כאלה שהגיעו עם מסמכים בצו הראשון ופשוט התעלמו מהמסמכים. היו קובעים להם פרופיל 97 ואומרים שהם כשירים לצורך העניין לקרבי והם בשום צורה – לא. כל אדם בר דעת היה מבין את זה. הם היו חייבים אחרי זה להילחם איתכם, אלוהים יודע כמה זמן, בשביל להוריד את הפרופיל. שנית, מיונים שמתקבלים באמצע היום. אני אישית קיבלתי שלושה כאלה מהיום למחר בין אם זה סיווגים, בין אם זה מיונים, בין אם זה ראיונות עם מש"קי ת"ש – הכול מהכול. אני לא מבינה למה אתם אומרים שזה לא קיים. זה קיים והרבה. אני יכולה להגיד לכם שלפעמים מורים לא מאשרים לצאת מהשיעור כדי לענות לשיחה הזו. בנוסף לזה יש תקלה סדרתית במוקד של מיטב שכאשר מתקשרים - - - לא יודעת אם זה רק אצלי או אצל אנשים נוספים – אבל ניסיתי גם דרך מספר חסוי ומכשירים נוספים – זה שולח ישר למחלקה מסוימת. ברור שזה מקצץ לכם פניות. אם כבר דיברנו על קיצוץ פניות אתם הגבלתם – ואני בכוונה פונה לאנשים במיטב – אתם הגבלתם את כמות הפניות לשלוש בחודש וזה עוד לפני שהגעת לדבר על פסטיבל יותר בכלל שזה להמתין שלוש שעות בתור. אני רוצה לקבל להתייחסות ולהבין מה קורה פה כי זה מוזר מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אל"ף, אתם יכולים לענות ובי"ת, יש לי הרגשה שאת יודעת קרוא וכתוב היטב. האם תוכלי להעלות על הכתב את הדברים שאמרת ולהעביר דרכנו אליהם. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> בשמחה, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מעלה כמה נושאים מפורטים מאוד. אם תרצו להגיב? יש טענה על איכות השירות. בבקשה. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> תיכף איל יתייחס בהיבטי ההמתנה לבדיקות מסמכים בבריאות הנפש. אני אגיד בהקשר של המוקד שאין לנו מחלקות. במוקד 1111 השיחה מועברת לנציג שירות. אני אגיד שבתקופת הלחימה אז היו לנו זמני המתנה ארוכים יותר כי החיילים היו צריכים לרדת למרחבים המוגנים ובזמן הזה המוקד הזה עדיין היה נשאר פתוח עד לסיום נעילה שלו כי אין לנו אפשרות לעשות את זה כמשהו אוטומטי וידני. עם זאת זמני ההמתנה, גם עכשיו אנחנו יכולים פה בפני חברי הוועדה לקחת מספרי תעודות זהות של מלש"בים ולהתקשר למוקד ולבדוק בזמן אמת את זמני ההמתנה. לגבי המחלקה, אני באמת לא יודעת להגיד. לגבי זימונים, אז ליה המקסימה דיברה על זימונים לסיווגים או זימונים לשיחה עם מש"קית ת"ש. אלה לא זימונים למיונים. זה משהו שיכול להיות מהיום ליום למחרת. עם זאת אם מתקשרים מלשכת הגיוס כמו שיחה של מש"קית למלש"ב והמלש"ב לא ענה אז היא תתקשר עוד פעם מאוחר יותר או ביום למחרת. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> לא המלש"ב לא ענה. סליחה שאני קוטעת אותך, רותם. קודם כול, אני חייבת להגיד יש שיפור גדול מאוד בזמן ההמתנה למוקד. קודם כול, שאפו לך בקטע הזה. עם זאת לדוגמה, חבר הטוב ביותר שלי נמצא במחנה בארצות הברית והוא לא יכול להתקשר למוקד. הוא כותב לי עכשיו שאני מחכה מאז דצמבר שיבדקו לי מסמכים. אף אחד לא עונה. הוא אמור להתגייס ממש עוד מעט. יש לי חבר נוסף שמחכה כחצי שנה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ליה, ליה. לדעתי, את הולכת להתגייס למיטב. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> אני הולכת לדובר צה"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בדיוק העניין. מיטב מחכה לך. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> לגבי מיונים אמרת שזה לא קורה אבל אני אישית קיבלתי מיון מסווג מהיום למחר בטלפון. ב-12:00 קיבלתי שיחה שמחר ב-08:00 יש לך מיון. << אורח >> רותם סבג: << אורח >> זה לא תקין. בסיום הוועדה נוכל לקבל את הפרטים, ליה, ואת יכולה לשלוח אלינו. דרך אגב, אני אגיד שגם אם היית מתקשרת למוקד ואומרת שקיבלתי זימון למיון מהיום למחר ואין באפשרותי להגיע, המוקד היה יודע להזיז את המיון אל מול הסמכות ולקבוע מועד חדש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ליה, תכתבי ובעוד תשעה, עשרה חודשים נשמע כתבה על הנושא. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> אין בעיה. תודה רבה. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> אני אשמח להוסיף נקודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, נשמע את התשובה בנושא המסמכים. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> ליה, לעניין בריאות הנפש – בוועדה רפואית בצו ראשון הרופא אינו קב"ן ואינו פסיכיאטר ולכן באופן מסורתי הוא לא קובע סעיפי ליקוי של ברה"ן ולא מחליט האם נדרש סעיף ליקוי כזה או לא. הוא פותח פנייה לבריאות הנפש והפנייה הזו תטופל בהמשך ובינתיים הוא קובע פרופיל והוא לא משאיר – אלא אם יש איזה דגל אדום ויש הגדרה מהם דגלים אדומים – אם אין דגל אדום הוא לא משאיר את הפרופיל פתוח אלא קובע פרופיל ללא אותו סעיף של בריאות הנפש. הוא לא משאיר את הפרופיל פתוח כי פרופיל פתוח לא יאפשר לקבל בכלל מיונים, זימונים, יום המאה או שדבר אחר ולכן כפתרון ביניים הוא סוגר את הפרופיל עם מה שיש לו. הוא קובע פרופיל ובהמשך יהיה המשך טיפול של בריאות הנפש. את צודקת שזמני ההמתנה לבריאות הנפש היום הם ארוכים. זה גם מתחבר למה שאמרתי קודם ולעומס שהמערך הזה נמצא בו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, המערך האזרחי כנ"ל. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> כן. בגלל העומס הזה - - - << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> כל הכבוד שאתה אומר את זה בצורה שקופה מאוד כי בזמנו כאשר הייתי צריכה לעשות את התהליך הזה לא ידעתי את הנתון הזה. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> אני אוסיף שבגלל העומס הזה למרות שרופא בצו ראשון אינו קב"ן ואינו פסיכיאטר אנחנו הוספנו להם סמכויות מסוימות במקרים מסוימים שבהם הם כן נותנים סעיפי ליקוי של בריאות הנפש אפילו שזה סעיף זמני והוא לא במקום קב"ן אלא רק כגשר. זאת בגלל ההבנה שיש פה זמן המתנה ארוך עד לטיפול בפועל על ידי בריאות הנפש. זה משך זמן שבא על חשבון זמן המיון לצה"ל כך שהפרופיל יוצאים איתו בצו ראשון היה תואם יותר לפרופיל הסופי. אני מגביל את כל מה שעניתי עכשיו אך ורק להקשר הזה של ברה"ן ולמקרים מסוימים בתוך ברה"ן. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, ליה. תודה רבה לך. << אורח >> ליה שוורץ: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דיברת קודם על פטורים נפשיים. האם אתה מזהה גידול יחסי יותר באיזה מהמגזרים, כלומר אם אתה מחלק נשים, גברים, בוגרי חינוך כזה או אחר? << אורח >> איל זילבר: << אורח >> זו שאלה טריקית ואין לי את המספרים כדי לענות על זה שלא מהבטן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבטן היא מקום טוב. אני סומך עליה. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> אנחנו מקבלים חוות דעת רבות מאוד חד-פעמיות של פסיכיאטרים. הגיל הממוצע שבו מבוצעות אותן חוות דעת חד-פעמיות שהוא בדרך כלל הרבה מעבר לגיל גיוס באוכלוסייה הכללית מעיד על כך שסביר להניח שמספרים גדולים מחוות הדעת האלה הם באוכלוסייה החרדית. אנחנו רואים חוות דעת שניתנו בגילי 24, 25, 26 - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת שזו דרך לוותר על שירות בדרך פחות לעומתית. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נעשה בדרך לא הגונה לטעמכם. << אורח >> איל זילבר: << אורח >> כאשר אני רואה חוות דעת ספציפית אני לא יכול לדון בה אבל אני יכול לומר שכאשר אני מסתכל מהצד ורואה את אותו גידול בחוות דעת אז כמובן שזה אומר דרשני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. רות, את רוצה להתקרב? שתפי אותנו בניסיונך. << אורח >> רות שלו: << אורח >> אני היועצת של חברת הכנסת שוסטר ואני סגנית יושב-ראש הצעירים במפלגת כחול-לבן. רק רציתי להגיד שבשנת 2018 - - - אני דתייה והתחנכתי בחינוך הדתי. בשנת 2018 הלכתי לשרון. סליחה, הלכתי הרבה לפני. בשנת 2015 הלכתי לשרון ואמרתי לה שקיבלתי זימון לקורס חובלים והאם היא יכולה לקשר אותי באמצעות אלומה, כמו שכולכם מכירים את אלומה, למישהי ששירתה שם ותוכל לעזור ולהסביר לי קצת על השירות. היא אמרה שהיא לא יכולה לעזור כי אין עדיין אף אחת. בעשור הזה שהיה הצבא השתנה מאוד מבחינת מוטיבציה של בנות דתיות. לימים גם עשיתי מלגה באלומה והייתי זו שמסבירה בבתי ספר על כל הדבר הזה. אם אני מתייחסת לתקופה שבה הייתי מלש"בית, ממש היה צריך את הארגון הזה. גם היום צריך אותו אבל אז היה צריך אותו בשביל שהוא יוכל להסביר לרוב הבנות הדתיות מה זה יום המאה. אף אחת לא מגיעה אליהם כי במקרים רבים לא האחים שלהן ולא אימא שלהן יודעים. אין להן את מי לשאול ולהתייעץ על צבא בכלל. הן לא יודעות מה זה צו ראשון. הן בכלל לא יודעות שיש אולי מסלולים שהם רק לנשים. היום זה קצת שונה ובתי ספר רבים נפתחו. אני למדתי בפלך, מעוז הפמיניזם והגיוס לצה"ל. היום יש בתי ספר רבים שנפתחו ואני יכולה להגיד רק מזה שעשיתי את המלגה לפני כמה שנים בודדות, אלומה לא מצליחות להגיע לכל בתי הספר והלכה למעשה זה אומר שיש בנות דתיות שהיו יכולות להתגייס לצה"ל והן לא מתגייסות כי הן לא קיבלו את הכלים לזה. הן לא קיבלו את הכלים להבין מה זה צה"ל ומה מחכה להן, מה האופציות שלהן ואם הן יכולות בכלל להתחיל להתמיין ולבדוק את השירות שזה בדיוק מה שאלומה מסבירות בבתי ספר. לדעתי הגיע הזמן שפשוט - - - זה מגזר גדול מאוד שמשרת והגיע הזה שכמו שהצבא נכנס לבתי ספר ממלכתיים וחילוניים ומסביר ויש איש קשר אז הצבא פחות נכנס לבתי ספר דתיים לבנות. נראה לי שהגיע הזמן כי גם המוטיבציה והשיח הם על השולחן. זה לגמרי יכול להיות גידול יפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. בבקשה אחרון הדוברים ואני אסכם. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> אני אגיד נקודה חשובה. חבל לי שמשרד החינוך לא פה היום. היום בבתי הספר יש לנו סדנאות עם אלופים ובעלי תפקידים שונים בצבא גם במילואים וגם בסדיר. יש לנו ימי סיור בבסיסים, יש לנו גדנ"ע, יש לנו ימי הכנה לצה"ל ואלה רק חלק מדברים נהדרים שקורים במערכת החינוך. לצערי, זה לא מגיע לכל האוכלוסיות וזה לא מספיק מוטמע בשטח. אנחנו רוצים לראות את זה אפילו יותר מגיע לשטח בעיקר כמו שרות אמרה לישיבות, לאולפנות וגם לחברה הערבית. בשם מועצת התלמידים והנוער הארצית אני קורא לאכ"א ולמיטב לפעול לתיקון הליקויים בתחומים הרפואיים ובתחומי הדפ"ר. זהו הבסיס לעתיד שלנו, המלש"בים, בשירות הצבאי. הטיפול בפניות משפיע בצורה ישירה על הגיוס שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. תודה לך. ב-1963 ישבתי על הברכיים של אבא שלי על הטרקטור בקיבוץ מול עזה. הייתי בן שש. איך שהוא התגלגלה שיחה מה אני אעשה כאשר אהיה בצבא. אז אבא אמר את מה שכל אבא ישראלי אומר לילדים שלו שעד תגיע לגיל לא יהיה צבא. הוא אמר שלא תצטרך להתגייס. אבא שלי הטעה אותי ואת עצמו. אנחנו צריכים צבא וצבא חזק וגדול. צריכים את זה גם באותו כור היתוך של יצירת יחד ותחושת ההוגנות. אנחנו קוראים לזה היום נשיאה בנטל אבל צריך את זה קודם כול בגלל ההיבטים הפרקטיים הפשוטים מאוד שליבנו אותם עד דק. אני רוצה לקצינים שהגיעו שנקלעתם לשדה המערכה אבל יחסית בבועה מוגנת. עם זאת, יצאנו מתוך דוח שעוסק ישירות בנושאים שאתם פעילים בהם ובאותן דרכים להתייעל עם המלש"בים ותהליך הגיוס שלהם. עם זאת, אנחנו צריכים לומר שגם מהדברים שלכם עלה הד ברור מאוד שאל מול תהליכי המיצוי, הגיוס והשירות המשמעותי יש וקטורים חזקים של שחיקה כתוצאה ישירה מהלחימה עם אדוות, אגב העניינים הנפשיים, ברורות מאוד שישפיעו על מספרי אנשים, מוטיבציות ויכולות. זו הסיבה שאנחנו בצורך אדיר להרחיב את מאגר המתגייסים. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה בבית הזה ברגעים אלה ובימים אלה מתקיימים תהליכים שיאטו את פתרון הבעיה שעליה אנחנו מדברים. יש לזה נימוקים משדות אחרים אבל שדה כוח האדם שצריך להתגייס ושאנחנו צריכים אותו נפגע. אני מקווה שהמערכת הפוליטית תתעשת ותעבור להיות בצד של ישראל ותקבל את ההחלטות הנכונות וראויה. הדבר ממילא מסובך כמו האיזון בין נשים או השירות המשותף של נשים וגברים שהוא דוגמה אחת פשוטה. אין שום ספק שכאשר אנחנו תובעים שירות של חרדים מנה ובה הדבר מציב אתגרים מסוימים אבל אתגרים שהצבא מוכן להם ומשתוקק להיות בתוכם. אנחנו מצווים להשתמש במקלות ובגזרים במינון הנכון כדי לבצע את מה שחובתנו לעשות אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות כאן ובוודאי אם אנחנו רוצים לחיות כאן ברווחה ובהוגנות. אני מודה לכם. הישיבה נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>