פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 85 ועדת הבריאות 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 455 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 12:15 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות) (תיקון), התשפ"ו - 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר יעקב טסלר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: מיקי לוי מוזמנים: יהודה צוראל – מנהל האגף לפיקוח על מערך האשפוז, משרד הבריאות אסף עבדה – מנהל אגף בכיר רגולציה כלכלית, משרד הבריאות נריה שטאובר – ראש אגף כלכלה, משרד הבריאות טל אמתי נשרי – עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות דניאל פדון – רכז בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר שי סומך – עו"ד, משרד המשפטים שחף ינון – חטיבת שווקים, רשות התחרות הלל דשן – חטיבת הכספים, שירותי בריאות כללית ודים פרמן – סמנכ"ל סחר ופיתוח עסקי, אסותא דן אנגל – מנכ"ל, הרצליה מדיקל סנטר ד"ר אריק סיטון – מנהל רפואי, הרצליה מדיקל סנטר ד"ר רונית לוינגר – מנכ"ל, עיניים המרכז הרפואי להסרת משקפיים נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלן נועם בן עמי – עו"ד, שדלן, פורום המרפאות הכירורגיות משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר אורית יעקובסון – חברת הנהלה, האגודה לזכויות החולה לאה ופנר – עו"ד, מנכ"ל ההסתדרות הרפואית בישראל עינב אדיב-ברר – מנהלת שותפה, תל אביב מדיקל סנטר ד"ר מיכאל פקטורוביץ' – שגריר ארגון, ארצ"י – ארגון הרופאים העצמאיים בישראל חן לוי – מנהל רגולציה, מאוחדת ד"ר ורד אייזנברג – מומחית יילוד וגניקולוגיה, בית החולים שיבא תל השומר ייעוץ משפטי: נעה בן שבת ענת מימון – סגנית יועמ"שית הוועדה מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות) (תיקון), התשפ"ו - 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. היום נעסוק בהצעת תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות) (תיקון) התשפ"ו-2026. יש לנו חובות מהדיון הקודם למספר דוברים ואני אלך לפי סדר הנרשמים. ד"ר אורית יעקובסון בזום. בבקשה. << דובר >> אורית יעקובסון: << דובר >> שלום לכולם. הייתי לאורך כל הדיון בשבוע שעבר וראיתי את המצגת שהציג משרד הבריאות. יש לי הרבה מאוד שאלות. אני בוועד המנהל של האגודה לזכויות החולה. אני שואלת לאור המצגת שמשרד הבריאות הציג, ממתי חדרי ניתוח מהווים מדד לאורכי תורים ולהרחבת השירותים בקהילה? הייתי רוצה לדעת את זה אם אפשר. הייתי מצפה שההקצאה תתבסס על בסיס תקופתי של צורכי מערכת הבריאות והציבור. האם יש נתונים שמראים את אורכי התורים שנמצאים על פני המחוזות הגאוגרפיים? האם פורסמו אי-פעם שיעורי תפוסה אמיתיים של חדרי הניתוח הקיימים במערכת הציבורית? אני לא יודעת כיצד הם פועלים. האם קיים מודל מקצועי פומבי שעל בסיסו יוחלט אם יש צורך לפתוח עוד חדרי ניתוח? אני רוצה להשוות את זה למה שקרה עם אורכי התורים ב-MRI עד לפני כמה שנים. משרד הבריאות אמר שיש מספר ניתוחים מוקצים לאוכלוסייה והיו גם MRI מוקצים לאוכלוסייה. אני ניהלתי חברה של MRI. אורכי התורים היו מפה ועד להודעה חדשה עד שמשרד הבריאות שינה את ההקצאה. כך צריך להיות גם פה. לפני שקובעים עוד שכבת בירוקרטיה ונועצים מסמר אחרון ברפואה הפרטית בישראל כדאי שמשרד הבריאות יבדוק כמה חדרי ניתוח צריך, מה אורכי התורים לניתוחים ובכמה יגדל מספר הניתוחים הכולל המבוצע בישראל כתוצאה מהשינוי הזה. עברתי בעיון על דברי ההסבר של התקנות. ראיתי שכמעט כל הטקסט מוקדש למילים כמו הקצאת משאבים, רגולציה, בקרה, ניהול מערכת ואיזון תמהיל ההוצאות. לא ראיתי מילה אחת על המטופל, על קיצור תורים או על משך זמן ההמתנה לניתוחים. נכתב רק על מספר חדרי ניתוח פר אוכלוסייה. לא פלא שהתקנות הן רק לגבי מרפאות בינוניות וקטנות. כבר מספר שנים שמשרד הבריאות לא מאשר בכלל חדרי ניתוח גדולים. זה המסמר האחרון בארון של הרפואה הפרטית בישראל. אתם צריכים לשאול את משרד הבריאות והאוצר, בכמה יגדל מספר הניתוחים הכולל המבוצע בישראל או בכמה ימים צפויים להתקצר זמני ההמתנה של החולים לניתוחים באמצעות אישור התקנות האלה? אין לזה תשובה. לא אתייחס ולא ארחיב על המשקל ששמו על הנתונים הכלכליים. זה בהמשך למה שאמרתי קודם שיש 60% נתונים כלכליים ורק 40% לגבי האיכות הרפואי. האם מישהו בדק מה תהיה ההערכה או ההשפעה הרגולטורית המקיפה של אומדן העלות הכלכלית הכוללת שתושת על היזמים? מהיכרותי את השוק הציבורי – ששם שירתתי 50 שנה – וגם את השוק הפרטי כל כסף שיצטרכו היזמים הפרטיים לשים יגולגל אחר כך למטופלים עצמם. זה ברור הרי שהם לא ישאירו את זה כאפשרות לתרומה למשרד הבריאות. אני לא חושבת שיש עודף היצע של חדרי ניתוח שיש לבלום. אני חושבת שקודם כל צריך לבדוק את אורכי התורים, את השירותים הרפואיים שניתנים לאזרחים ורק אחר כך צריך לדבר על רגולציה, פיקוח וכל מה שכרוך בכך. בתור נציגת האגודה לזכויות החולה אנחנו מתנגדים לתקנות. אנחנו חושבים שדווקא בזמן שהציבור משווע לקיצור זמני ההמתנה אנחנו עדים כאן לתקנות שרק יגדילו אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מאנשי המשרד לרשום את ההערות שנשמעות כאן ולהתייחס אליהן בסוף. עורכת הדין לאה ופנר בזום. << דובר >> לאה ופנר: << דובר >> תודה רבה. אני רוצה להתנצל שאני לא נמצאת שם אישית. רציתי להיות אבל ההודעה על כך הגיעה רק ביום שישי בבוקר ולא יכולתי להתארגן בהתאם. אני מתנצלת בפני יושב-הראש וחברי הוועדה שאני לא שם באופן אישי. נקווה שבפעם הבאה זה יסתדר. כמו שאורית קודמתי אמרה גם אני הקשבתי לשיחה בשבוע שעבר ואני אנסה כמיטב יכולתי לא לחזור על הדברים שנאמרו. נראה לי שאנחנו התבלבלנו או יותר נכון משרד הבריאות התבלבל. שמעתי המון כלכלנים ולמען הגילוי הנאות אני לא רופאה אלא עורכת דין. שמעתי כלכלנים ועורכי דין אבל לא שמעתי את הרופאים או מטפלים אחרים שיסבירו למה זה יעזור. אני רוצה להזכיר לכולם שפקודת בריאות העם ולאחר מכן התקנות נועדות בראש ובראשונה לדאוג לבריאות הציבור ולאיכות הטיפול. התפקיד הראשון של משרד הבריאות בעיניי הוא לראות איך מקדמים את האיכות, הבטיחות וכן אורכי התורים והשירות. אני רק שמעתי דברים ששמעתי אותם מספר רב של פעמים מאגף התקציבים ולא ממשרד הבריאות. שמעתי אתכל הטענות שנטענו לאורך כל השנים מאגף התקציבים והתבלבלתי מי מגיש את התקנות. אני חושבת שהנושאים האלה הם חשובים מאוד אבל הם לא קשורים לתקנות בריאות העם. אם הייתי יכולה לדעת שתקנות בריאות העם וכל שלב בתוכם יגיע באופן אמיתי לבדיקה חיצונית בוועדת הבריאות הייתי הרבה יותר רגועה. אבל צריך לראות מה עושים פה. מדברים על מילים כלליות שיכולות לכלול הכול. ברגע שהוועדה תתן את האישור והתקנות האלה יאושרו הכול יישאר בתוך משרדי הממשלה ללא שום פיקוח חיצוני בלי ששמענו את הרופאים של המשרד ומה יש להם לומר על האיכות. אלה מילים כלליות שאפשר להכניס בתוכן הכול. אני רוצה להדגיש עוד נקודה משמעותית מבחינתנו. אני מייצגת את ההסתדרות הרפואית. הדבר החשוב לנו ביותר הוא הרפואה הציבורית. אנחנו בעד הרפואה הציבורית ואנחנו רוצים לחזק אותה. אנחנו חושבים שכדי שהרפואה תינתן בצורה איכותית לכל הציבור חייבים שתהיה מערכת בריאות ציבורית טובה, חזקה ואיתנה. לצד זה חייבת להיות גם רפואה פרטית. ללא רפואה פרטית במידה מסוימת ומבוקרת הרפואה הציבורית תיפגע יותר מכל. בכל העולם רואים שבמקומות שבהם אין רפואה פרטית הרפואה הציבורית נמוכה יותר. לכן אנחנו תמיד רוצים את שניהם. אני חד-משמעית מדברת בשם הרפואה הציבורית ולא בשם היזמים והרפואה הפרטית. הרצון והרעיון של ביטול הרפואה הפרטית נועד לדעתי כדי לפתור את הצורך בחיזוק ובשיפור הרפואה ציבורית. חלק מהיזמים אמרו שמכיוון שיש רפואה פרטית, הרפואה הציבורית צריכה להשתפר וזה נכון כמו בנושא הפרוצדורות המוכנסות או בשירות. יש תחרות ברפואה הפרטית. חשוב גם לומר שהרפואה הפרטית היום ממלאת צורך מאוד חשוב שהרפואה הציבורית לצערי לא יכולה למלא כי לא משקיעים בה מספיק כסף. היא מטפלת באנשים היכן שצריך לטפל בהם. אם צריך לחכות שנה, שנה וחצי או שנתיים לניתוח כפתורים לילד שסובל, ברור שמחפשים דרכים אחרות כולל רפואה פרטית. צריך להבין שחד-משמעית אנחנו נגד מה שיגרום לביטול הרפואה הפרטית. נקודה נוספת שצריך להבין היא שאנחנו מתנגדים ולא מקבלים את הנחת היסוד שנאמרה פה בדיונים שזה משאב מוגבל. אי-אפשר לקחת סעיף שחוקקו אותו בבני אדם בתקנות וקבעו כמה מכשירים או כמה חדרי ניתוח ל-1,000 נפשות ואחר כך להגיד שזה משאב מוגבל. מה שניתן לעשות אותו בשינוי חקיקתי או בשינוי תקנות כזה או אחר לא יכול להיות משאב מוגבל. משאב מוגבל יכול להיות כוח אדם למשל. אי-אפשר לדבר על שאר הדברים כמשאבים מוגבלים. אני רוצה להצטרף למה שאמרו קודם שהנתונים שנאמרו הם כלליים. אנחנו נלחמנו ונלחמים תמיד על פריפריה אבל אי-אפשר להגיד שבמרכז יש מספיק. אפשר לקבוע סדרי עדיפויות אבל רפואה פרטית לא אמורה לחסום את האפשרויות למתן טיפול רפואי בכל המקומות. לגבי התקנות, אני שמעתי בפעם הקודמת שבתקנות הקיימות היום יש הרבה סמכויות למשרד הבריאות וזה נכון. משרד הבריאות לא היה זקוק לשינויים האלה למעט כמה דברים שאני רוצה לציין. הרי כבר היום הוא יכול לאשר או לא את ההקמה. אני גם רוצה להזכיר לכולם שבאמות המידה שנמצאות היום – עוד לפני מה שמכניסים – יש הרבה מאוד דברים שקשורים בהחלט לנושא ניהול וכספים. הם יכולים להגיד שהם מגבילים את עצמם וקבעו כללים ברורים אבל הכללים הם לא ברורים. כל מי שמכיר קריטריונים ואמות מידה יודע שהכול פתוח. אני אחזור על מה שאמרו קודמיי – לא יכול להיות שמשרד בריאות שהוא משרד מקצועי או שמתיימר להיות מקצועי תחת האצטלה של פקודת בריאות העם ייתן לשיקולים כלכליים 60%. הוא היה צריך לתת לשיקולים כלכליים לא יותר מ-10%. הדבר החשוב ביותר שצריך לעמוד לנגד עינינו היא הבריאות, האיכות והבטיחות. אפשר לדבר על הפיזור בכל הארץ כי זה חלק מהבריאות וחלק ממה שחוק ביטוח בריאות ממלכתי מבקש לעשות. אבל אי-אפשר לומר שאכפת לכם רק מהאיתנות הכלכלית. זה לא הגיוני. כמו שנאמר, רוב הדברים שנמצאים היום בתיקונים אפשר היה להשתמש בהם לפי החוק הקיים. אם ככה, למה בכל זאת מבקשים לתקן את החוק? הרי אנשים מוכשרים וטובים יושבים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר. אני חושבת שרוצים לעשות פה שלושה דברים. אחת, רוצים לתת גושפנקה רשמית שתחת פקודת בריאות העם נושאים של איכות ובטיחות הם לא הנושאים החשובים ביותר אלא הנושא הכלכלי הוא הנושא החשוב ביותר. בנוסף רוצים להעניק יותר סמכויות למשרד לכפות את ההנחות. דיברתם על זה רבות בפעם הקודמת ואני לא רוצה להרחיב על זה. הדבר השלישי הוא הדיווח, הניהול והכניסה לרפואה הפרטית. למשל מי הבעלים, מי בעלי המניות והשינויים במקום. הם יגרמו לתלות עוד יותר גדולה במשרד הבריאות והאוצר. אני רוצה להזכיר שגם היום מערכת הבריאות כמעט ולא עצמאית. החלק העצמאי היחידי הוא הרפואה הפרטית. כל שאר הגופים נתמכים על ידי המדינה בצורה כזו או אחרת. המדינה יכולה לקדם את מה שהיא רוצה וזה בעייתי מאוד. אני רוצה לגעת בעוד נושא חשוב לסיום ואני נזהרת. נראה לי מוזר שהבעיה התכופה ביותר של משרד הבריאות או של מערכת הבריאות בשבוע האחרון של המושב הן דווקא התקנות האלה. אנחנו לא מדברים על תקנות של מה בכך אלא על שינוי סדרי בראשית של מערכת הרפואה הפרטית. אפשר היה להישאר בתקנות הקיימות, להשיג את כל ההישגים שרצו ואם אדוני אני יכולה לעבור סעיף-סעיף כולל נושאי המכרז. אני רק רוצה להזכיר שיש בתקנות בסעיף 6 את העובדה שיש מכרז או הגרלה. המשרד יכול להחליט לפי אמות המידה בסעיף 3 איפה יש יותר מדי רפואה פרטית ולכן לא להעניק את הסמכות כדי לפתוח אותן אם זה מה שמעניין אותם. יש לכל הדברים האלה הרגשה מאוד לא נוחה. מאחר ואנחנו בתור ההסתדרות הרפואית דואגים למערכת הבריאות הציבורית וגם לרופאים בתוכה אני רוצה לדבר גם על זה. משרד האוצר באופן תמיד אוחז בשני הקצוות. הוא מצד אחד אומר שישנם רופאים ומשתכרים גם כן במערכת הפרטית. הדברים האלה נלקחים בחשבון כשאנחנו דנים בשכר שלהם. כשיש לנו הסכם שכר וכשאנחנו דנים על העלאת שכר זה במקצועות במצוקה. מקצועות מצוקה הם מקצועות שאנשים לא רוצים לעסוק בהם. לצערי הרבה פעמים רופאה או רופא בוחר את המקצוע לפי אפשרויות ההשתכרות שלו. בהתאם לכך הוא בהחלט שוקל האם יש לו גם אפשרויות להשתכר ברפואה פרטית. אנחנו רואים שמקצועות שאין להם אופק ברפואה הפרטית הופכים למקצועות במצוקה. צריך להבין שכשאנחנו פוגעים ברפואה הפרטית – כי אלה כלים שלובים – תהיה פגיעה ברפואה הציבורית. אנחנו נמצא את עצמנו עם הרבה יותר מקצועות שיהפכו להיות מקצועות במצוקה. לא תהיה ברירה ואנשים לא ילכו לשם. לבסוף, אנחנו יודעים שרפואה היא אוניברסלית והיום יש הרבה חלופות כולל עבודה ברפואה פרטית בקפריסין או במקומות אחרים באירופה. כל הדברים האלה מקשים בעיקר על המטופלים. אנחנו מאוד מתנגדים לשינוי הזה. אנחנו מתנגדים לדרך השינוי, לאופן השינוי, לזמן ולעובדה שממשרד הבריאות לא הגיע רופא או רופאה כדי להסביר לנו למה זה יקדם את איכות הרפואה הציבורית והפרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הדברים. אנחנו הזמנו את אנשי חטיבת הרפואה במשרד הבריאות ולצערנו אף אחד מהם לא הגיע לייצג פה. אני שמח מאוד על הדברים שאמרת במבט שלך מצד ההסתדרות הרפואית. הייתי רוצה לדעת האם הגבתם לתזכיר המשרד כשהופצו התקנות ואם הייתם שותפים להליך הזה? << דובר >> לאה ופנר: << דובר >> אנחנו הגבנו למה ששלחו לנו. יש להם חובת היוועצות והיה לנו זמן עד יום ראשון שעבר. אנחנו הגבנו על זה. לגבי התזכיר הכללי שנשלח לכולם, אני חושבת שבזמנו לא קיבלנו אותו. הגבנו אז. אנחנו בהחלט לא היינו שותפים לתהליך. נשמח מאוד להיות שותפים בתהליך. להיות שותפים בתהליך זה לא להגיד שהשתתפנו ב-2022 והיום הם נסמכים על זה. אנחנו תמיד אומרים את דעתנו ונשמח בכל עת להגיד אותה. אני שוב אומרת שזה מראייה ציבורית ולא פרטית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. הלל דשן. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> שלום וצוהריים טובים. הלל דשן מחטיבת הכספים בכללית. לא קיבלנו את הנוסח להערות. אני לא אדבר על מה שהיה לפני כמה שנים אבל גם השבוע זה נחת במיילים בשעה 00:04 בלילה שבין חמישי לשישי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו פעם ראשונה שנחשפתם לזה? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> לנוסח החדש? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לנוסח בכלל ולכוונת המשרד. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> דובר על זה שבוע שעבר. זה היה לפני חמש שנים ומאז דממה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לתשומת ליבכם, אנשי המשרדים. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אני רוצה להתייחס לאמירות שנאמרו על ידי המשרדים בהצגת הדברים שבוע שעבר. דיברו על עיקרון השוויוניות ועל הרפואה הציבורית. זה הוזכר גם היום בבוקר על ידי קודמיי פה. אני רוצה להתחיל עם נושא הרפואה הציבורית. יש גופים שמחזיקים חדרי ניתוח בעולם הפרטי בבעלות של קופות חולים, חלקית או משורשרת. כל ארבע הקופות מחזיקות בגופים שכאלו. אם כך הדבר ואם מדברים על רפואה ציבורית בישראל, זה צריך להיות ברשימת אמות המידה שמשרד הבריאות יחזיק בפניו כשהוא בא לדון בהצעות שיעלו במכרז או בכל דרך אחרת כדי שתהיה אוריינטציה וקשר לעולם הגדול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר סיטון כבר העלה את הטענה הזאת בדיון הקודם ואמר שלכללית יש מספר חדרי ניתוח מצומצם באופן יחסי לקופה אחרת. אתה מתכוון להגיד שהמשרד ייקח את זה בחשבון? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> נכון, זה החלק השני של דבריי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מה שהתכוונת לומר עכשיו? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> זה מה שאני מתכוון לומר עכשיו. אבל הוא לא אמר ואני רוצה שייאמר שלא רק יילקחו בחשבון את כמות חדרי הניתוח אלא גם בעלות מלאה או חלקית של קופת חולים בגוף שמתמודד על המכרז ושמגיש את הבקשה לחדרי ניתוח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מהווה יתרון לאותו גוף? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> זה מהווה עדיפות למדינת ישראל ואני יכול להסביר את ההיגיון מאחורי זה. צריך ניהול נכון של משאבים כמו בדברים שנאמרו על שתי הדוברות לפניי. שתיהן בעלות ניסיון והן מכירות את עולם הבריאות הציבורי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא שמעתי שהן הפרידו בין בעלויות אבל בסדר. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> לא, הן דיברו על טובת החולה. אני רוצה לדבר על טובת החולה וטובת המערכת הציבורית. מדברים פה על התקשרות. דיברו על 70% ועכשיו יש נוסח ממותן יותר. זה לא יפתור את הבעיה. יש שם סעיף שאומר שצריך להציע הנחה מסוימת. אם קופה לא תסכים להנחה, לא יהיה כלום וכך כתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כלומר מבחינה מעשית אתה חושב שזה לא יעבוד? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> לא, זה לא יעבוד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> במיוחד בפריפריה ש-70% מתושבי הפריפריה מבוטחים בכללית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה חידוש לשמוע את זה מקופה. זה מאוד מחזק את מה שנאמר בדיונים הקודמים. המטרה היא להגיע לשירותי סל באותן מרפאות ואתה אומר שזה לא יקרה. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אפילו זה לא כתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו מטרת-העל. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אבל זה לא כתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ככה הציגו בפנינו. אנחנו רוצים להעביר כמה יותר שירותים. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> לא מוזכר איזה שירותים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מוזכר 70% שירותי סל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה כתוב. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אני אסביר. כשקופה באה לעשות הסכם עם גוף שמעניק לה שירותים – פרטי או ציבורי –בתכולת ההסכם כתוב איזה שירותים נותנים. סל זה משהו גדול. כקופה אני יכול להגיד שהצרכים עכשיו הם בניתוחים מסוימים ולתת על התמהיל שלהם 60% מניתוח א' ו-40% משאר הניתוחים. זה לא מוזכר פה. ברגע שתתחיל אי-הסכמה בין מוכר לקונה לא יהיה הסכם ולא תהיה הסכמה על מחיר. נחזור למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא יהיה רישיון או אישור. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> יהיה רישיון שאינו מצריך התקשרות ציבורית. זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה הנוסח שאנחנו ביקשנו אבל המשרד לא מסכים לנוסח הזה. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אנחנו הבנו את זה אחרת כשניתן לנו לעיין בזה. יש הרבה בעיות בנוסח הזה והן לא יתמכו מספיק לטעמנו. חשוב לחזק את אותם הגופים שמוחזקים על ידי קופות החולים. זה יהווה חיזוק לאינטגרציה האנכית. יש ארבע קופות שמחזיקות בגופים והן יוכלו לנתב לשם ניתוחים מתאימים ולהגביר את השימוש בערוצים האלה בצורה מוסכמת ומושכלת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך היעד שאתה אומר אמור לבוא לידי ביטוי באמות המידה? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> זה מאוד פשוט. אם גוף רוצה להגיש רישיון לחדרי ניתוח והוא בבעלות אחת מקופות החולים, תינתן לו עדיפות. אני אומר את זה בצורה גלויה. עד כאן לנושא הרפואה הציבורית ועכשיו אדבר על השוויוניות בין קופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אעצור אותך לפני כן. שחף ינון מרשות התחרות, אני מניח ששמעת את הדברים שנאמרו פה. לרשות התחרות יש מה לומר כלפי התקנות וכלפי ההערה שנאמרה שכדאי שתינתן עדיפות לרפואה פרטית בבעלות קופה? << דובר >> שחף ינון: << דובר >> צריך להבין ששוק הבריאות בישראל הוא שוק מאוסדר. רובו אפילו עולה לכדי שוק מתוכנן. אני יכול להגיד מה כן פוגע בתחרות ומה לא, מה יכול להכניס שחקנים, האם ההצעה מערימה או מקלה על חסמי כניסה אבל זה לא רציני שאגיד את זה בשליפה. צריך חודש לפחות ואלה דברים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מכירים את התקנות האלה לפני שהונחו פה על שולחן העבודה? הרי הופץ תזכיר בין המשרדים. << דובר >> שחף ינון: << דובר >> אנחנו עודכנו בתקנות לפני שבועיים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> השאלה היא לא מה ההחלטה שלכם אלא האם זה משפיע על ההחלטה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי קיבלתם את התקנות? << דובר >> שחף ינון: << דובר >> כשהם פורסמו ביום חמישי בלילה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> האם ראש רשות התחרות – ואני מבקש את חוות דעתה אדוני יושב-הראש – מסוגלת בזמן כזה קצר להגיד לוועדה מה הם הכשלים בכל המכרז הזה? << דובר >> שחף ינון: << דובר >> לפי דעתי לא בזמן כל כך קצר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן אתם צריכים – שבוע, שבועיים, חודש, שעתיים? אני לא מוכן לקבל תקנות שמגיעות בהיסח הדעת ובמהירות. זה לא עובד כך. זה שבוע לפני שהכנסת מתפזרת. << דובר >> שחף ינון: << דובר >> אדוני צריך להבין שאין חובת התייעצות עם רשות התחרות בהתאם לפקודת בריאות העם משנת 2024. אבל יש צומת דרכים של התייעצות עם ועדת הריכוזיות לפי החוק למניעת הריכוזיות. המחוקק קבע שם צומת בו משרד הבריאות יגיע להתייעצות שקשורה בתחרות. זה הצומת בו המחוקק קבע ששיקולי ריכוזיות נבחנים. לגופה של ההצעה, על בסיס הכתוב בהצעה אני לא יכול לייצר תמונת מציאות מספיק - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן אתם צריכים כדי ללמוד את הנושא הזה? << דובר >> שחף ינון: << דובר >> השאלה אם זה בכלל נדרש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל. << דובר >> שחף ינון: << דובר >> חזקה על משרד הבריאות שבחן את הדברים. הובהר לנו שמדובר בשינויים שהם במהותם טכניים כמו הזזה של הבחינה הגאוגרפית מאחרי הגשת הבקשה ללפני ולעשות מודל של הקצאת זכות בהליך תחרותי. אני לא בטוח שבשלב הזה אנחנו אמורים להגיד מה תהיה ההשפעה – במיוחד כשהיא כוללת בתוכה את הדלתא שבין שוק מרותץ לחלוטין לבין שוק שימשיך להיות מרותץ לחלוטין. מהבחינה הזאת ייתכן והמפגש עם ועדת הריכוזיות והוא המפגש הנכון כדי להסדיר את ההגנה על התחרות וקידום שחקנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה לגבי ההצעה שנשמעה כאן שתהיה עדיפות למרפאות פרטיות בבעלות קופות חולים? << דובר >> שחף ינון: << דובר >> באינטואיציה התחרותית בוודאי שיתרון לשחקן כזה או אחר נשמע כאנטי תחרותי. אנחנו כבר מדברים על תחום שיש בו יתרון מובנה. אני לא יודע להגיד אם זה עוד יתרון כי היום יש להם כבר יתרונות אחרים. אני חוזר ואומר שקיים מפגש בחוק לקידום התחרות ואנחנו נצטרך לבקשת הוועדה שהות מספקת ולא קצרה כדי להיפגש עם משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו ביקשנו לראות את עבודת המטה שנעשתה בישיבה הקודמת כבר ולא קיבלנו אותה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> חוק ביטוח בריאות מחייב את המדינה לתת שירות שוויוני ונכון לרגע הזה המצב הוא שלקופת חולים כללית יש חדר ניתוח אחד לכל חצי מיליון מבוטחים כשלכל שלושת הקופות יש אחד ל-50,000. איך זה מתיישב עם עיקרון השוויוניות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מביא בחשבון גם את בתי החולים? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> לא כי הדיון פה הוא לא על בתי חולים אלא על פרטי בלבד. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה זה קשור לתקנות? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> זה קשור לתקנות כי אנחנו מדברים על חדרי ניתוח פרטיים שמיועדים בין השאר לחברי ביטוח משלים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני כשאתה בוחן שירותים לנפש אתה צריך להביא את מכלול השירותים שניתנים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני מבין. אבל כשאני מוכר בשם המדינה ביטוחים משלימים אני צריך גם את האפשרות לספק להם שירותים. לא יכול להיות שמוכרים ביטוחים בלי להגיד לאנשים שאי-אפשר יהיה לממש אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו היא עמדתכם. בסדר גמור. בבקשה אדוני. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנושא השוויוניות – שדני התחיל לדבר עליו – בין הגופים הפרטיים שבבעלות מלאה או משורשרת של קופות חולים. יש חוסר איזון משווע בחדרי הניתוח שיש היום בהנחה שיוצאים מכאן לדרך כלשהו. יש רשת אחת שמחזיקה ב-36 חדרי ניתוח פרטיים ורשת בבעלות קופה גדולה יותר שמחזיקה תשעה. אי-אפשר להתעלם מזה כשמחלקים רישיונות לחדרים נוספים. זה מתחבר לדברים שדני אמר על פערים עצומים שזוכה מבוטח של קופה אחת לעומת קופה אחרת בשירותים הפרטיים – בין אם זה במימון ציבורי של הקופה שמפנה לשם ובין אם זה של השב"ן. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבקש לצאת להפסקה של עשר דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 16:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו חוזרים מהפסקה. אני רוצה לנסות להסביר מה היה ולנסות להסביר מה התוצרים של השיחות שהיו עד עכשיו. זה חשוב למי שצופה בנו וגם למי שנמצא כאן. כפי ששמענו בדיונים הקודמים וגם בדיון הבוקר מהדוברים, נדרשה פה עבודה מאוד יסודית כדי להבין את המצב ומה ההשלכות שיכולות להיות בעקבות השינויים שהמשרד מבקש. אני רוצה להזכיר לכולם שגם היום המשרד בעל יכולת לקבל החלטה באשר לאישור ולרישיון חדר. ישנם כאלה שמחכים שנה וישנם כאלה שמחכים למעלה מעשור. השליטה וההחלטה נמצאות בידי הרגולטור ונדרשת אסדרה כדי שיהיה ברור על בסיס מה הוא מקבל החלטה. לא מגישים את הבקשה, מתחילים להתמודד וכל צד יוציא מאות אלפי שקלים כדי לייצג את עצמו בבתי משפט. הרגולטור רוצה לעשות סדר בעניין. הסדר הוא שבמקום שתרוצו אחריי בבית משפט אני אוציא את התהליך למכרז ותוכלו להתמודד בצורה שווה. כאן העבודה שלנו. ראינו שבתקנות שהמשרד הציג לנו ישנם פערים כלפי קבוצות או כלפי בעלויות שונות – קופה או פרטי. ראינו שישנם הבדלים ולא כולם יוצאים למכרז מאותה נקודת היציאה. אנחנו מבינים ומוקירים את הערך שיש לחדרי הניתוח הפרטיים – לא משנה באיזה בעלות – במערכת הבריאות בישראל. אנחנו יודעים את הערך המוסף שלהם בהעסקת הרופאים. אנחנו מכירים את הערך המוסף שלהם בקיצור התורים אבל יש לנו את חובתנו להעמיס עליהם – במובן החיובי של המילה – את שירותי הסל כך שהם יישאו בנטל ואזרחי מדינת ישראל יוכלו להרוויח. החובה שלנו היא לשמור על היציבות הכלכלית והכדאיות הכלכלית כדי שלא נעקר מתוכן את חדרי הניתוח הפרטיים ולא נגרום לסגירתם. ההתעקשות שלנו – כל חברי הכנסת שנמצאים כאן – הייתה ליצור מצב בו כולם יצאו מאותה נקודת פתיחה למירוץ ושלא יהיה יתרון של מישהו על חשבון האחר. השגנו כמה וכמה תיקונים בתקנות ואני אנסה להציג אותם. אני מקווה שלא אפספס אף נקודה. הייתה דרישה לנושא התשלום. בתקנות שקיבלנו כל מתמודד היה צריך להגיש את הסכום המירבי ולתת לו עדיפות על כך שהוא משלם למדינה כסף כדי לזכות במכרז. הפכנו את זה לערבות שתהיה 250,000 שקלים במקום 750,000 שקלים. בנוסף דרשנו שיהיו קריטריונים. אם גוף פרטי ביקש להתקשר עם קופה כדי להגיע לאחוזים והקופה ענתה בשלילה בסיבה שאינה ראויה או בסיבה שלא נמצאה נכונה, ביקשנו שיהיו שישה קריטריונים – שנדונו פה עם הקבוצות השונות – שייכנסו בתוך התקנות. הם ייתנו את ההבחנה למה היא סיבה נכונה שאם לא עמדו בה הגוף הפרטי יהיה פטור מלעמוד באותם אחוזים. הקריטריונים יהיו שקופים והיו כאן בתקנות. יצא נוהל על בסיס אותם קריטריונים והוא ידע שהוא צריך לעמוד בהם. אם הוא לא עמד בזה, הוא פטור מהחובה שלו לעמוד באותם אחוזים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה במכרז שיפורסם כשהוא ייגש? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה יהיה בכל מכרז. אם הוא עשה את מה שמוטל עליו ופנה כדי ליצור התקשרות אבל הקופה סירבה, הוא פטור מאותה חובה. אי-אפשר לפסול לו בגין זה את הרישיון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם המציע השני יצליח להגיע להסדר עם הקופה, הוא יזכה באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא בשלב היציאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא בשלב היציאה למכרז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לאחר שהוא זכה אנחנו נדרוש ממנו לעמוד באחוזים שכבר אציין אותם. הוא יטען שהוא לא עמד באותם אחוזים כי הוא פנה לקופה שסירבה ולא רצתה לשלוח לו לקוחות או לא רצתה להתקשר איתו. אם הוא יוכיח שהוא עמד באותם שישה קריטריונים, הוא פטור מהחובה שלו ואי-אפשר לשלול לו. אנחנו נדבר על הקריטריונים למשא-ומתן מול הקופה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אם זה יצא מהקריטריונים לזכייה וזה לא פוסל גוף מלגשת, מה הקריטריונים לזכייה? איך אני אזכה בהשוואה למישהו אחר? איך יחליטו מי זוכה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש את שיעור ההנחה ויש את שיעור ההתחייבות לפעילות ציבורית. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אנחנו חוזרים לשיעור ההתחייבות אבל אין לה שום אחיזה במציאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אחרי זה המרפאה לא תעמוד בשיעורים האלה בגלל אחד מששת הקריטריונים זה לא ייחשב כהפרה של ההתחייבות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל יש בין שלב ההצעה לבין שלב הביצוע בפועל שלוש-ארבע שנים. אני אתחייב עכשיו ל-70% אבל בפועל אני אעמוד ב-20%. איך זה יעמוד? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מגיע עכשיו לשלב הדירוג. כשקיבלנו את התקנות הדרישה הייתה ל-70%. כולם ללא יוצא מן הכלל אמרו ש-70% זה לא הגיוני. זה לא כלכלי וזה לא יקרה בפועל. לכן הגענו להחלטה על דירוג נמוך יותר. בשנה הראשונה בשלב של תחילת הפעלת המרכז הוא יצטרך לעמוד ב-30%, בשנה השנייה ב-40% ובשנה השלישית ואילך ב-55%. זה מה שהוסכם עם הקבוצות השונות. הייתה בקשה להכניס סעיף שמתייחס לגובה ההנחה למי שנמצא או שלא נמצא בבעלות. ההנחה בכניסה ובזכייה במכרז היא הנחה רוחבית לכל הקופות. כאשר הזכיין או המתמודד רוצה הוא צריך להציע הנחה רוחבית לכל הקופות כך שלא יהיה יתרון למי שנמצא בבעלות של קופה. זה היה החשש שהסתובב פה בין הקבוצות השונות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך יהיה לכתוב את זה או שזה כתוב? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אני אבהיר שזה רק בנקודת הכניסה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם לאחר מכן הוא הצליח להשיג הנחות נוספות מהבעלים שלו או מקופה אחרת, זה לא רלוונטי. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> ההנחה המזערית שהוא מציע שעל בסיסה הנחות שונות היא הנחה של קופות החולים ולא הנחה רק לקופת חולים אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני צריך אמירה שלכם ואני רוצה שתהיו איתי רגע כי זה נוגע לכאלה שגם צופים בנו. כל התקנות שמונחות לפנינו מדברות על מכאן ולהבא. לא מדובר על רישיונות קיימים. אני צריך שזה ייאמר לפרוטוקול בצורה חד-משמעית. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אני אחדד. כמו שהצגנו בישיבה הקודמת כל התקנות מדברות על אישורי הקמה בלבד ולא על רישיונות. אם מרפאה כבר התחילה לפעול, התקנות לא מדברות עליה. מבחינת התכולה של התקנות להקצאות, הן מתייחסות לאישורי הקמה חדשים. אישור הקמה שלא ניתן עד היום יינתן רק בדרך של הקצאה. אישורי הקצאה שכבר ניתנו ימשיכו בתוקפם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כפי שהיו עד היום ללא החובות החדשים? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> נכון. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה בעניין ההרחבה למתקן קיים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו כבר נגיע לזה. אני רוצה לסיים להציג את רשימת השינויים. עלתה פה דרישה לאחוזי בעלות. במסמך המקורי שקיבלנו אחוזי בעלות ניתנו למחזיק בעל 25%. אנחנו ביקשנו לתקן את זה ל-50%. קבענו שכאשר הוגשה בקשה לשינוי בעלות המשרד חייב להחזיר תשובה תוך 60 יום. אם לא, זה ייחשב כמאושר. השינוי האחרון הוא לגבי האחוזים – כמה אחוזים לאירוע הכלכלי וכמה לשאר המדדים. עשינו את זה 50-50. דני לשאלתך, בקשה לחדר נוסף במרפאה קיימת דינה כבקשה חדשה לכל דבר. אני אבקש מהמשרדים לנמק. אני רוצה שתדברו על אופן חלוקת המשאב ולמה אתם רואים כחדר חדש במרפאה כחלוקת משאב לכל דבר ועניין. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כמו שציינתי קודם, התקנות מייצרות שינוי בהקצאת המשאב שנקרא אישור הקמה. המנהל נותן אישור הקמה להקמת חדר חדש וזה לא משנה אם החדר הזה הוא חדר חדש במוסד שכבר פועל או חדר חדש במוסד חדש. המנהל יבחר למי לתת אישור כי זה הליך הקצאה תחרותי. הבחינה של הבקשות צריכה להיעשות באופן השוואתי-תחרותי בין מכלול ההצעות השונות ותינתן אישור להצעה הכי טובה לפי כל הפרמטרים הרפואיים והכלכליים שאותם הצגנו. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל המשמעות של זה היא שכאשר מרפאה קיימת תבקש הרחבה של חדר נוסף כל המרפאה תיכנס לאותם קריטריונים כי לא יהיה אפשר להפריד בדו"חות הכספיים שלה את הפעילות בין חדר אחד לבין חדר אחר. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> האישור לחדר החדש הוא האישור שייצטרך - - - << דובר >> דן אנגל: << דובר >> הבנתי. אבל אחרי שקיבלתי את האישור כלל המטלות שיש לי מהתמהיל - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה אותה ישות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> נניח שאישרו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה קיבלת במכרז תוספת של חדר ניתוח והוא הופך להיות כמו השאר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל חלות עליו החובות החדשים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני עכשיו מפעיל למשל שלושה חדרי ניתוח בבאר שבע. הביקוש עולה ואני צריך חדר ניתוח רביעי. מלאימים אותי באותו הרגע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דני תן לדניאל לענות. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> נבהיר לטובת הדיון. אנחנו לא נחייב את שלושה חדרי הניתוח באותם השיעורים שהחדר הרביעי יהיה חייב בהם. אנחנו כן מבקשים לדעת מה היו היקפי הפעילות שלך עד אותו רגע כדי שלא "תצבע" פעילות ציבורית קיימת שהייתה וכדי שנוכל להפריד ביניהם. זה מה שאנחנו עושים. תמשיך לעשות את מה שעשית עד עכשיו ועל החדש אתה מחויב אחרת לפי התנאים שזכית בהם במכרז. אנחנו לא משפיעים אחורה על הקיים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> בפרקטיקה זה לא יעבוד כי מחירים לא יכולים להיות משהו אחד בחדר אחד ומשהו אחר ובחדר אחר באותו הגוף. זה לא יעבוד. יש לכם פה דרישה למחיר ולא רק לתמהיל. ברמת המחיר, אם נתתי הנחה עבור החדר הרביעי בהתאם לכללי הקצאת המכרז, איך אותו גוף ימכור חדרים שונים במחירים שונים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> דניאל נגיד שדני ואני באים לעשות את אותו הניתוח. אחד מאיתנו הולך לחדר חדש ואחד הולך לחדר ישן והמחירים יהיו שונים? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> לא מדובר על מחירים לפרט בכל מקרה, מדובר על מחירים בהם מוכרים לקופת החולים. אם למרפאה קיימת יש הסדר התחשבנות מסוים על מספר חדרים נוכחיים ועל היקף פעילות מסוים, היא יכולה להגיד שהחל מהיקף פעילות נוסף חדש – מה שאני מוסיף בחדר הרביעי – היא תעשה התחשבנות אחרת. יש הרבה מנגנונים כאלה במערכת הבריאות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני חושב שזה לא ישים. זה בלתי אפשרי לחלוטין שבאותו גוף חדרי ניתוח מתומחרים בצורה שונה לאותה קופת חולים. זה לא יכול להחזיק מים וזה גם לא יחזיק מים – זו דעתי. אף אחד לא יכול לספור בלילה באיזה חדר ניתוח ניתחתי אותו. זה פתח לבעיות וזה פרוץ. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אני אוסיף שאתה לא מחויב. אתה יכול להציע במכרז את אותם המחירים שיש לך היום בכל שאר החדרים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל פשוט תדע שלא תזכה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נריה אולי תגידי לנו מבחינה פרקטית איך זה אמור לעבוד? יש מערכת שיודעת לתמחר שווי? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> כפי שבבתי חולים ציבוריים כלליים יש קאפ ומעל הקאפ יש מחיר אחד, יש מנגנון דומה של שני מחירים שונים שחלים על פרוצדורה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על אותה הפרוצדורה? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> על אותה הפרוצדורה באותו בית חולים בין שני שחקנים זהים. אני בטוח שמערכות המחשוב של הספקים ושל הרוכשים יכולות לעמוד בזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דני מה ההתייחסות שלך לתיקונים שדיברנו עליהם? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני מתלבט אם להתייחס לתיקונים או אם להתייחס בכלל כי לא הספקתי לדבר לפני שיצאנו להפסקה. אני מסתכל על זה ואני רואה את זה בצורה בעייתית. משרד הבריאות אמור לדאוג כל הזמן להרחבת שירותי הבריאות ומחשק את עצמו במשהו שלא יאפשר לו בעוד שנה שנתיים לתת אלא בהליכים מאוד מורכבים. המשמעות של כך היא שאם עד היום היה קשה להרחיב את המערכת, עכשיו יהיה עוד יותר קשה. זה כשלעצמו כבר בעייתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמרתי בתחילת הדברים שלי שהמציאות היא - - - << דובר >> דן אנגל: << דובר >> זה ברור לי. אני אגיע לזה ואני מבטיח שאהיה פרקטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, חשוב לי לומר את זה. לא הייתי מסכים לדון על זה בכלל אם הייתי חושב שזה מייצר מצב חדש. המציאות היא שאם תבקש עכשיו חדר אתה תחכה 3-4 שנים כי המשרד לא רואה לנכון לתת לך עכשיו חדר. אתה יכול ללכת איתו לבית משפט ותבזבז את המשאבים שלך, הזמן שלך ושל המשרד ותקבל את התשובה אולי בעוד 4-5 שנים. הפרקטיקה משתנה היום אבל במציאות לא משתנה הרבה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני מסכים איתך. אני אחד הגופים שנפגע מזה. אנחנו גוף שפנה למשרד הבריאות וביקש לפעול בבאר שבע. משרד הבריאות סירב לנו. הוא נתן לאסותא חדרים והוציא מכרז בו-זמנית. אנחנו לא יודעים עד היום למה אנחנו סורבנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו הוא לא יוכל לעשות את זה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> נכון. אני אומר את זה מתוך זה. למרות זאת אני עדיין חושב שמשרד הבריאות מחשק את עצמו. יש כאן בעיה נוספת. אנחנו גופים שמשלימים את המערכת הציבורית ונותנים פתרונות במקומות בהם המערכת הציבורית לא הצליחה לתת פתרונות. אלה המקומות בהם המחירים הציבוריים שמשרד הבריאות והאוצר קבעו הם לא ריאליים. למשל בבאר שבע אם ילד צריך לעבור ניתוח כפתורים, ניתוח עיניים או ניתוח כף יד אבל המחיר הציבורי איננו מספק, סורוקה לא עושה את זה או עושה פחות. סורוקה איננו יוצא דופן וכל בתי החולים הציבוריים הם אותו הדבר. שלא יישמע כאילו סורוקה לא בסדר. המערכת הפרטית יחד עם קופות החולים והביטוח המשלים או במסלול של רפואה ציבורית נותנים את השירות הזה. ייתכן וזה לא במחיר הציבורי אלא אולי ב-20-30% יותר אבל הם נותנים אותו. ההחלטה אם לתת אותו או לא היא של הקופה. אם היא מרגישה מצוקה היא קונה ואם לא – לא. פה אומרים שמה שלא הצליח ב-100 שקלים אולי יצליח ב-70. אם ב-100 לא הצלחנו למכור שירותים, למה נצליח עכשיו בהנחה? זה לא הגיוני. מה שלא עבד קודם במחיר מלא בטח לא יעבוד במחיר שהוא פחות מהמלא וכשמערכת פרטית צריכה לשלם מע"מ, קרקע ופנסיות. המערכת הציבורית לא משלמת את הכול. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם הרכש יותר יקר. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> יש פה הרבה מאוד סוגיות ולא ייתכן שהמחיר הנמוך יקדם את הבריאות. הוא לא יקדם את הבריאות אלא הוא יפריע. במקום להשאיר לנו כמערכת חופשית של שוק חופשי להתנהל עם הקופות וכמו שדניאל אמר לא צריך לדאוג פה לאזרח. זה לא האזרח שעושה משא-ומתן אלא קופות חולים. אלה גופים מאוד חזקים. אנחנו לא יכולים להעלות את המחיר והקופה תגיד לנו אמן. היא עושה איתנו משא-ומתן קשיח. עכשיו משרד הבריאות רוצה להחליט לנו כמה, איזה מחיר, איפה, באיזה צורה להפעיל ומי הבעלים. למה משרד הבריאות צריך להתעסק בזה? יש שוק חופשי והוא מאוד קטן. הוא 3% מכל המערכת. השוק הפרטי הזה מעסיק את המערכת פה כבר 15 שנה עם רפורמות. אני מאוד ותיק במערכת ואני לא זוכר רפורמה להגדלת שירותי הבריאות בישראל. כל היום רק מגבילים. יש פה מערכת פרטית שעושה עבודה טובה וקשה. אין פה אף חזיר במערכת שמרוויח עשרות אחוזים. כולם בקושי עם ראש מעל המים ועכשיו מקשים עלינו עוד יותר. אני מבין שמשרד הבריאות צריך כלים כדי לסנן את הבקשות. לא יכול להיות שכל אחד יבקש בקשה ולמשרד הבריאות לא יהיה כלי כדי להגיד כן או לא. זו נקודת ההתחלה. בנקודה הזאת אמרתי שאני חושב שאם אני הייתי פונה ומשרד הבריאות רוצה לשקול אם לתת לי, הוא יפרסם שיש פנייה כמו שעושים בהרבה מאוד שווקים ואם יש מתחרים תהיה תחרות ואם לא, אני אקח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו הצעה שהצעתי בדיון הראשון. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אם אני עושה את זה במסגרת ההקצאה, איפה הבעיה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הייתי רוצה דניאל שתנסה לענות לטענת הכדאיות של דני. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו לא קובעים את המחיר פה. אנחנו לא מחייבים את הספקים להציע הנחה. אנחנו אומרים שיש מכרז ורכיב המחיר הוא רכיב משמעותי בו. בעקבות הבקשה הורדנו היו"ר את השיעור שלו ואת הנפח שלו בתוך המכרז. אבל עדיין כמו בכל מכרז שמתבצע על ידי המדינה זה רכיב משמעותי. אבל אנחנו לא מחייבים את HMC למכור שירות מסוים במחיר מסוים אלא מה שהיא מציעה במחיר שהיא מציעה במכרז מסוים. בנוסף נמנו פה פערים שמהם לכאורה המערכת הפרטית סובלת מהם. אנחנו דווקא יודעים לספר – ובוודאי אם תעלו לפה את בתי החולים הציבוריים הם ידעו לספר – על פערים לרעתם של בתי החולים הציבוריים כמו מחוזי שכר קשיחים וחוסר יכולת לברור מבוטחים. אני לא חושב שהחיסרון הוא של בתי החולים הפרטיים אלא דווקא להפך. האמירה הבסיסית היא לא נכונה. אנחנו לא מחייבים אף אחד למכור מה שהוא לא רוצה במחיר שהוא לא רוצה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> גם בלי הנחה יש לי מחיר מקסימום. זה נכון שאני לא מחויב לתת הנחה אבל אני מחויב לעמוד באותו מחיר שלא מצליח לפעול במערכת הציבורית. זה כן כתוב במכרז. אני לא יכול למכור במחיר יותר גבוה ממחיר משרד הבריאות. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> המחיר הזה וודאי מחזיק מים במערכת הציבורית. היו"ר אתה מכיר את זה טוב מכולם. אנחנו בדיוק סיימנו את הרפורמה בנושא הזה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל דניאל אתם עכשיו עידכנתם את המחירון לפעולות רפואיות. המחירון הזה כולל בתוכו הנחה. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה לא נכון. זו בדיוק הרפורמה שעשינו במסגרת חוק הקאפ האחרון. ביטלנו את ההנחה מהשקל הראשון. אין אותה יותר. אנחנו אישרנו את המחירון עם המחירים הריאליים. ועדת המחירים ישבה על המדוכה וראתה שהדבר הזה ריאלי ושבתי החולים הציבוריים עומדים בזה. הטענה הזאת לא נכונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם זה המחיר הריאלי, אתם דורשים הנחה? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו לא דורשים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו מאפשרים להציע. אפשר להציע אפס. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מוחקים את המילה חייב בסעיף 1? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו משאירים את שיעור פעילות ציבורית. כפי שהיו"ר ציין ירדנו באחוזים וגם אותם עשינו בצורה מדורגת. ההנחה היא תנאי וככל שתתני הנחה יותר גבוהה - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש 30% בשנה הראשונה. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה אחוז פעילות ציבורית. זה לא הנחה. מי שיציע הנחה יותר גדולה יזכה ליתרון יותר גדול במכרז כפי שהמדינה עושה בכל מכרז שהיא מוציאה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> יש מחשבה כאילו אנחנו לא רוצים לעשות שירות ציבורי. כל מערכת כלכלית – גם הרפואה הפרטית – יכולה לעשות רפואה ציבורית או רפואה פרטית אותו הדבר. לא מעניין אותנו אם אנחנו עושים רפואה פרטית או ציבורית. אותנו מעניין – כמו גם את הציבורי – שהצ'ק יהיה גדול. אני לא מבלף. ההבדל בתמהיל בין הפרטי לבין הציבורי הוא המחיר. על הפרטי אין פיקוח מחיר ועל הציבורי יש. יש בציבורי פיקוח מחירים על שירותים שלא מצליחים לקבל מענה באוכלוסייה. הסקטור הפרטי נותן מענה ויכול להיות שזה ב-10% יותר. אבל הקופה בחרה בו למרות הקאפים. היא החליטה שסורוקה הוא בית חולים יחיד והיא לא רוצה לחכות שנה עם המבוטחים שלה. עכשיו לוקחים לה את הפתרון הזה ועכשיו מה שסורוקה לא נתן להם, גם הפרטי לא ייתן להם. זה הסיפור פה. לא אכפת לנו אם זה פרטי או ציבורי. אכפת לנו כמה משלמים לנו. אם משלמים אותו הדבר בפרטי או בציבורי, מה אכפת לי? הציבורי מגביל את המחיר. יכול להיות שאני לא חייב לתת הנחה אבל אני עדיין מוגבל למחיר מירבי. המחיר הזה לא מחזיק מים במערכת הציבורית היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן אתה לא 100% במכרז. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> נכון, אבל אני לא יכול ב-30% או ב-50% לסבסד את הציבורי באמצעות הפרטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא עשיתי עבודה של כלכלנים פה. אני מוכרח לומר שגם לא ראיתי עבודה כזאת. במהלך השבוע האחרון בישיבת הוועדה ובשיחות אחרות התחבטתי הרבה מאוד בשאלה והתייעצתי עם אנשים שמפעילים. 55% הוא מספר שמאפשר לכם להתקיים בכבוד. זו המסקנה שלי. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני שוב אומר שאין לי בעיה עם התמהיל אלא יש לי בעיה עם פיקוח המחירים. הורדת את פיקוח המחירים מ-70% ל-55% בשנה הרביעית. הבעיה שלי היא לא ה-55%. אני מוכן גם 100% אבל אל תפקח על המחירים שלי. אתה מפקח על המחירים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ב-45% לא מפקחים לך על המחירים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> ב-45 לא אבל ב-55 כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו חושבים שהתמהיל הזה יכול לאפשר לך להחזיק את המוסד שלך בלי להפסיד כסף. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אתה מעלה את המחיר הפרטי שיצטרך לסבסד את הציבורי – זה מה שיקרה. זה צריך לסבסד את עצמו איכשהו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא השתכנעתי בזה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אני לא הצלחתי להבין כל כך איפה הסעיף שמחייב את המשרד לצאת למכרז ומתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה סעיף 1(א)(א). הוא אומר שאישור הקמה למרפאה טעונה אישור הקמה יכול להינתן רק אם נמצא שיש הצדקה למתן אישור הקמה והתקיים הליך הקצאה תחרותי. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אבל אין חובה למשרד לצאת למכרז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש אמירה שהוא צריך לבחון את ההחלטה ולערוך הליך תחרותי אחת לשנה. זה כתוב בסעיף 1(ב)(ב). << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל לא בכל אזור. כמות חדרי הניתוח פר אוכלוסייה במרכז הארץ היא פי שניים מאשר בדרום או בצפון. האם זה אומר שמשרד הבריאות ישווה קודם כל ויוציא מכרזים עד להשוואת כמות חדרי הניתוח בין צפון, דרום ומרכז? הוא לא מחויב. הוא יכול לעשות את זה והוא הוציא אגב שישה חדרים. זה לעג לרש ביחס לפער שיש בין המרכז לבין הצפון והדרום. עדיין האזרחים לא יקבלו שם שירותים. המכרז מדבר כרגע על עכו ועל טבריה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה מכניס את הוועדה עכשיו לסוגיה של כמה מתוך המשאב הציבורי אתה מחלק ואיפה? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> כי התקנות לוקחות את היוזמה מהפרטי ומעבירות אותה למדינה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דני נניח שאני משאיר לך כיזם את האפשרות לפנות למשרד ולהציע לו לפתוח 20 חדרים בצפון. המכרז מכניס את זה למגירה של יום שלישי, שומר לך את זה עשר שנים בתוך המגירה ולא עונה לך. מה השתנה באירוע? << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אבל הכנסת SLA לתגובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו הכנסתי SLA לשינוי בעלות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אתה צודק. הוא לא היה חייב לענות לי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא גם לא ענה לך בפועל. אתה יודע את זה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> נכון. אבל אנחנו יושבים פה כי מישהו – לא אני – הלך לבית משפט ואמר שמשרד הבריאות לא יכול לסרב לו יותר. במקום שמשרד הבריאות יתקן את התקנות באופן שיעזור לו לסנן בקשות הוא שופך את התינוק עם המים. לא יהיו יותר בקשות. אי-אפשר לבקש יותר ויהיה רק מכרז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נכון. אם המצב היה שונה לפני כן ולא היית ממתין עשר שנים לקבלת חדר, הייתי אומר שאנחנו עושים פה עוול ושאתה צודק. אבל זו העובדה – אתה כבר מחכה עשר שנים. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אנחנו נמתין עשר שנים ליציאה למכרז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או שכן או שלא. זה לא משנה את המצב הקיים ולא מרע אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה פה הצעה שהיציאה להליך תחרותי תדווח לוועדה. ככה אפשר לעקוב ולראות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היום היית בחור שחור ד"ר סיטון. היית מגיש בקשה ולא ידעת לאיזה מגירה היא נכנסת ולכמה זמן. גם אם היא מקבלת אישור, אתה לא יודע כמה זמן יש לה. יש פה דוגמאות סביב השולחנות של כאלה שקיבלו ובאמצע התהליך נגמרו היתרי הבנייה. היום לפחות יש לי קריטריון שאיתו אפשר לבוא לוועדה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> יש קריטריון אבל אין זמן. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> בסעיף 1(ב)(ב) הוספנו שהמנהל יבחן אם נדרש הליך הקצאה תחרותי אחת לשנה לפחות ויביא את זה לוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא סומך על זה שהוא יבחן. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הדיווח הוא לוועדת הבריאות גם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל מיקי עד היום לא היה כלום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק אבל צריך לתקן את זה. מדינת ישראל בת 78. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בשונה ממה שהיה בעבר אנחנו יכולים עכשיו לבוא למשרד ולשאול מה היו הבחינות שלו, כמה מכרזים הוא הוציא, מי זכה וכמה זכו. היום לא אומרים לנו כלום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש שפעם בשנה תהיה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חובת דיווח? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, שיתקיים פה דיון. כשאני לא רואה את אנשי משרד הבריאות אני לא רואה מה קורה. אני מכיר את הדיווחים האלה מהרבה מקומות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חובת הוועדה אתה מכיר? שאמרו לוועדה לשבת ולקיים דיון והיא קיימה את הדיון? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, למה לא? תבדקי איפה אפשר להכניס את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חובת דיווח קיימת פעמיים בשנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אגיד לך מה חובת הדיווח של מנכ"ל משרד הבריאות? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אם אני קופת חולים כללית ביחד עם הרצליה מדיקל סנטר חושבים שהשירות שמבוטחי באזור נהריה – אזור שהקופה שולטת בו – לא מספק ואנחנו רוצים להקים שם שירותים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כקופה אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> לא כקופה, באמצעות הרצליה מדיקל סנטר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא באמצעות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מדינת ישראל התירה למכור לתושבי נהריה ביטוחים משלימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה לא יכול לצאת מהסל. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל התקנות מגדירות פה 45-55. 45 זה ביטוח משלים וה-55 זה ציבורי. יחד עם קופת החולים אנחנו חושבים שנהריה היא מקום חשוב. איך אני מניע כזה אירוע? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> לקופת חולים כללית יש אפשרות להפעיל כמו שהיא מפעילה היום שירותים למבוטחי הקופה בזבולון. היא עושה את זה באופן יזום. בנוסף ודאי שאתם יכולים לפנות יחד או לחוד למשרד הבריאות ולהגיד להם שאתם חושבים שיש צורך. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל אתה מחויב לתת לי? כי זה לא עומד ב-55-45. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> גם קודם לא הייתי מחויב לתת לך, משרד הבריאות לא היה מחויב להקצות וגם עכשיו הוא לא מחויב. ודאי שהדבר הזה יילקח בחשבון. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה הקריטריון הקובע אם זה נחוץ או לא? הרצון הטוב של מישהו מכם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין פה קריטריון שקובע מה נחוץ. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> חזרנו לאותו המקום. זה עדיין הרצון הטוב שלהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל היתרון שיש פה ושלא היה עד עכשיו הוא שלא יכולתי לבחון את המשרד בשום פרמטרים. היום אני יכול להגיד לו שאני רוצה לדעת מה העבודה שנעשתה לצורך כל יציאה למשרד בכל נקודה בארץ. זה דבר שלא היה ברמה הלאומית. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> לפני שנים הוועדה הזאת קבעה שכמות חדרי הניתוח שיינתנו יהיו 0.045 לכל 1,000 תושבים. זה לא קרה וזה לא קורה. למה שזה יקרה עכשיו? משרד הבריאות מפלה לרעה אוכלוסיות מסוימות במדינת ישראל. הוא לא מקצה בהתאם למה שהחוק מאפשר לו להקצות. הוא לא עשה את זה עד היום והוא גם לא יעשה את זה עכשיו. נשארנו בשיקול דעתו של משרד הבריאות. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> לא שינינו את המגבלה. משרד הבריאות יצאה לתהליכי מכרז בדרום ובצפון. כוונת המשרד להמשיך ולעשות את זה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> צריך קריטריון שיחייב את המשרד לצאת למכרז עד השלמת הפער שקבע המחוקק. אני חושב שזה הדבר הבסיסי ביותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נכון עם מכרז ובלי מכרז. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שהמחוקק מרשה לעצמו לא לעשות את זה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> קודם הייתה לי היכולת ליזום פנייה. עכשיו גם את זה אין לי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> החזרנו את הפנייה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> חלק מהאנשים קיבלו. אסותא קיבלו ואני לא קיבלתי. זה קרה רק בזכות היוזמה שלהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם עכשיו יהיו כאלה שיקבלו ויזכו במכרז ויהיו כאלה שלא יקבלו. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> עדיין שמורה הזכות לפנות למכרז. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש להכניס איכשהו לתקנות שהמשרד יהיה מחויב. אני לא סומך עליכם אם זה יהיה נתון לשיקולו של המנהל הכללי. יושב שם מישהו שהיה רפרנט אצלי באוצר ומסתכל דרך החור של הגרוש תמיד ולא דרך הבריאות. לכן אני מבקש שלוועדת הבריאות תהיה אפשרות לבדוק את זה לפחות פעם בשנה. דני אומר שברצונו של המשרד זה יקרה או לא יקרה. אנחנו הכנסת ואנחנו הרשות המפקחת על הרשות המבצעת. זו ההגדרה בחוק ולכן אני רוצה שתבואו לכאן פעם בשנה לפחות כדי לבדוק את המהלכים של מנכ"ל משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היועצת המשפטית מכניסה לסעיף הדיווח את חובת הדיווח לגבי הנפה ואנחנו נדע באיזה אזור יש, באיזה אזור אין ומה יצא. אני שותף לסקפטיות שלכם לתהליך הזה. דני אם אתה מסתכל ממעוף הציפור על המצב שהיה ועל השינוי שאנחנו עושים, אין שינוי מהותי למספר האישורים. השינוי הוא בתהליך. במקום שאתה תבקש אישור ויתמזל מזלך ותקבל אותו או שלא תקבל אותו אתה נכנסת לתוך תהליך שאתה יודע בוודאות מה יקרה. אולי זה לא נעים לך אבל השתדלנו שנקודת היציאה שלך תהיה יותר נעימה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לפחות לא תצטרך לרוץ אחרי מנכ"ל משרד הבריאות. הוא יבוא לפה פעם בשנה. אני מקווה שאנשים יהיו מספיק חזקים לומר שהוא טועה ושהוא צריך לתת עוד חדרי ניתוח. יש כאן ועדות שהיה בהם דיונים של חובת דיווח פעם בשנה ודברים השתנו. זה היה בוועדה לביקורת המדינה שניהלתי. זה תלוי גם בכם וגם במי שיישב פה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אדוני יושב-הראש, זה כל כך מהותי וחשוב אבל כל הגורמים מתרעמים על התהליך הזה. למה זה נעשה באישון לילה שבוע שעבר? למה זה לא נעשה בדיון פתוח? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר סיטון אני מבקש ממך להפנות את השאלה לאנשי המשרד. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אני מפנה את זה לאנשי המשרד. אנחנו נמצאים פה עשרות שנים. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו לא עשינו שום דבר באישון לילה. זה נכון לשפעמים אנחנו עובדים עד מאוחר למרות השכר הציבורי אבל - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היו לכם שנים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> מדובר בהחלטת ממשלה. זה יצא להערות ציבור והוגש לוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נכון אבל ב-12:00 הבאתם את התקנות החדשות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> ישבנו ודיברנו על זה במהלך היום. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה תהליך החקיקה בכנסת. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה לקח כמה שנים טובות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבאתם היום ב-12:00 את התקנות ואמרתם להם שיבדקו ושיחזרו עם הערות. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> היינו בשיח לאורך השבוע האחרון עם גורמים. בוודאי ששינינו דברים לאור השיח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התקנות שאנחנו דנים עליהן הגיעו לפני כשבוע ויומיים לוועדה. קבענו דיון שבוע שעבר שארך שלוש שעות. מאז במהלך השבוע התקיים שיח קצת אלים. כשיצאנו להפסקה שינינו ואני חושב שעשינו שינויים בשבע נקודות. זה הרבה ביחס לתקנות שהן לא כל כך ארוכות. כל השינויים שעשינו מביאים לנקודת פתיחה שווה וזו הייתה מטרת-העל שלי. השינוי הוא קוסמטי – אני בכוונה קורא לזה ככה – כי אני יודע שהיו בקשות במהלך השנים שנדחו בלי סיבה אמיתית ולכן בתי המשפט נדרשו לזה הרבה. היום אנחנו מייעלים את התהליך. יש שיאמרו שלא צריך לייעל אותו כי הם רגילים למסלולים הישנים ויש שיגידו שהייעול עלול לתקוע מקלות בגלגלים. אני טוען שזה מסדיר את המצב וודאי עם הנתונים האלה אפשר לנהל דיון פורה ואמיתי שייתן לנו את הפטיש לדפוק למשרד על הראש ולדרוש ממנו הסברים ודיווח. עד היום זה היה ערטילאי ולא ידענו למה המשרד קיבל. הוא אמר לנו שהוא אישר 33 חדרים בשלוש שנים. אנחנו לא ידענו אם להתפלא ואם זה קצת או לא. היום אנחנו ממסדים את הנתונים. אנחנו יכולים להגיע עם דרישות למשרד. זה נותן קו יציאה שווה לכולם ביציאה למכרז. כך אני רואה את הדברים ומקווה שאני לא טועה. עינב ברר בבקשה. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא שלא התייחסנו אליו ושרק מי שעובד בשטח מרגיש את זה. אתם מדברים רק על חדרים אבל מה זה מעניין את משרד הבריאות מה אני עושה בכל חדר? שייתן לי רישיון לכמות ניתוחים. אני היזם ואני בונה את החדרים. אני משקיעה את הכסף. במקום לעשות את זה בחמישה חדרים אני אעשה את זה בעשרה חדרים ואני אחליט שבכל חדר אני עושה סוג פעילות אחר כדי לא לנייד ציוד. משרד הבריאות בשלוש השנים האחרונות רוצה להחליט איפה אנחנו עושים מה. פה מתחילה ונגמרת הבעיה. אני מבינה את נושא שיעורי ההקמה לחדשים. אתם רוצים מכרזים ןהבנו את זה. כמו שיוני אומר המשרד רוצה לנהל את זה וזה בסדר. אבל חייבת להיות הבנה לגבי עסקים קיימים עם רישוי קיים. נגיד שאני רוצה עכשיו לעשות שינוי שייעל אותי אופרטיבית ושבחדר ניתוח אני ארכז את כל הפעילות הגניקולוגית כי היא יותר מזהמת. למה אתם מונעים את זה ממני? תבדקו אותי בכמות ניתוחים. למה אם אני רוצה עכשיו לעשות התייעלות עסקית – שכל בעל עסק שיש לו מכולת יכול לעשות ולהחליט שהוא שם את כל המקוררים באזור מסוים –אני צריכה לפנות למשרד ולבקש הליך של מכרז? אני צריכה להגיד למשרד הבריאות שאני צריכה עוד חדר כי אני רוצה להתייעל ושייבחנו את זה. הם יצאו למכרז ואני אשב פה ברחוב הברזל. ודים שרוצה לדבר גם נמצא מול החלון שלי. יצא מכרז לכל רחוב הברזל וכל מי שנמצא ברחוב הברזל יוכל לגשת למכרז שאני ביקשתי כי אני רוצה לעשות הליך התייעלות. זה נשמע לי לא עסקי, מוזר וזה לא יעבוד בפועל. אתם לא מתייחסים למצב הקיים. צריך להיות הבדל בין הרישיונות החדשים שיהיו לבין ההתייחסות לכל העסקים הקיימים כמו הרצליה ומדיקל. למשל דני רוצה לעשות עכשיו תוספת בבניין ורוצה לרכז את כל ניתוחי העיניים בבניין מסוים. יגידו לו מה לעשות, יצאו למכרז וכל מדינת ישראל תקבל קול קורא לחדר בהרצליה? אני לא מבינה איך זה יעבוד ולמה זה צריך להיות ככה. אנחנו נורא מוטרדים מזה כי לא סגרנו את זה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> התייחסנו לזה מספר פעמים. אם רוצים אישור להקמת חדר חדש, נדרש אישור. אפשר לעשות תהליכי ייעול בחדרים הקיימים ולא נוגעים ברישיונות שניתנו ולמרפאות שכבר פועלות. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> אבל אתם כן מגבילים. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> גם היום את מוגבלת. את לא יכולה לפתוח חדר על דעת עצמך. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> למה במסגרת התקנות האלה אתם לא מתקנים את זה שההגבלה תהיה ברמת ניתוחים וברמת שעות ניתוח ולא ברמת נדל"ן? אתה לא משלם את שכר הדירה או משקיע בחדר, למה אכפת לך? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה הכלי שאותו הגדיר המחוקק. אנחנו פועלים לפי חדרי ניתוח ולא לפי כמויות ניתוחים. יכול להיות שהיה אפשר לבחור מדד אחר אבל זה כמו שבבתי חולים כלליים אנחנו פועלים לפי מיטות. אנחנו משתמשים במדד שהוא יחסית טוב – מספר חדרי ניתוח למספר פרוצדורות – וזה מה שהחוק מחייב אותנו. לפי זה נקבעו התקנות בעבר. אנחנו לא מבקשים לגעת בזה ולא מבקשים לשנות את זה. אנחנו חושבים שזה טוב דיו גם אם הוא לא מושלם. זה ודאי המדד הטוב והמוכר ברחבי המערכת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה עינב. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> לא קיבלתי אבל תשובות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התשובה היא שלא משנים את זה בתקנות פה. שלום ודים. << דובר >> ודים פרמן: << דובר >> שלום לכולם. אני אגיד שאני מצטרף לדברים של דני ושל עינב. יש פה כמה סוגיות של מקבלות פתרון. כמו שאמרתי פעם שעברה, אנחנו מברכים על הסדר ועל קביעת ה-SLA. ביחס למצב הקיים העגום – כמו שאמרתי בפעם הקודמת – אנחנו נכנסים למשהו שיהיה עגום באותה המידה אבל לפחות יהיה מסודר. השינוי הזה עושה סדר והבנה מתי מגישים, מתי הם עונים ובאיזה לו"ז. הדיווח והשקיפות מול הוועדה נותנים לציבור גם כן את הגישה למידע הזה. מצד שני ביחס למצב הקיים אנחנו בעיקר מוסיפים סדר אבל לא מהות. לא מדברים פה על זמני המתנה, על תורים ועל כשלי השוק שהוזכרו פה קודם בניתוחים מסוימים שהמחירים לא משאירים להם זמינות בבתי החולים הציבוריים. הלכה למעשה אלה ביקושים "שנשפכים" למערכת הפרטית. ברמה הכלכלית לא מתייחסים להרחבת גופים קיימים כסוגיה ואני חושב שמפספסים את המהות הכלכלית. יכול להיות מצב למשל שיהיו במרכז שני חדרי ניתוח קיימים או למשל זכיתי במכרז ואני מדווח. מי שמכיר יודע שחדרי ניתוח לא עושים את הכול כל הזמן. יש חדרי ניתוח עיניים, חדרי ניתוח אורתופדיה ויש חדרי ניתוח שלא מערבבים ביניהם כי יש שם ציוד שנשאר. זה אולי נראה קל באקסל ובתקנות אבל במציאות של ניהול חדרי ניתוח חייבים להיות יעילים וזה לא עובד. לא נותנים את הדעת להרחבת מתקנים קיימים שיכולים להוסיף הרבה פעילות. זו נקודה שלא מקבלת פה מענה ואני חושב שהיא עלתה על ידי כמה גופים שהתייחסו לכך. הנושא הנוסף הוא בעיית המחיר. מוזר שדווקא עכשיו כשמשרד הבריאות עושה שינוי דרמטי ומפחית ב-22% את כלל המחירים, הלכה למעשה יזם שיגיש עכשיו הנחה יכול למצוא את עצמו במצב לא מותאם. משרד הבריאות לא נתן את הדעת להפרש המע"מ לגופים מחויבי מע"מ ובניגוד לכך שמחירון משרד הבריאות לא בנוי לזה. בחלק מהפעולות המחירים לא מאפשרים פעולות בלי לקבל סבסוד. נציג האוצר אמר קודם שבמחירים האלה בתי החולים מתקיימים. אני רק חושב שיהיה נכון לומר מקצועית שהם מתקיימים אחרי שהממשלה מזרימה לתוכם מיליארדי שקלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל שם זה 100% עם קאפ. פה זה קצת שונה. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> יש פה קנאת סופרים בריאה. אנחנו משלימים מהלכי תמחור שודים התחיל בעצמו. אנחנו שמחים להיות ממשיכי דרכו ולעשות את הסדר הזה במערכת. אני חושב שהתייחסנו בהרחבה לכל הנקודות שהועלו כאן. ככל שיש מחיר פרטני שמישהו מהנוכחים פה חושב שהוא לא מתומחר כראוי, אני מפציר בו לפנות לוועדת המחירים לטובת כל המטופלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני הייתי רוצה שתזכירו את מה שהסכמנו עליו בדיון הקודם שאתם מתכוונים להוסיף משאבים שיוסטו לטובת הטיפולים בפרטיים. אתה זוכר למה אני מתכוון? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> כן. יש ניתוחים שאנחנו יודעים שיכולים להתבצע עם פחות זיהומים ועם יותר נגישות לציבור הרחב לא בבית חולים כללי. בתוך הדיונים הסכמנו שכחלק מהתמיכה שאנחנו נותנים לקופות החולים במסגרת מבחן קיצור תורים – אותה רפורמה מהוללת מ-2016 – יופנו משאבים לקודים בהם אנחנו יודעים שזה המצב. זה חלק מהניסיון לעודד את קופות החולים לצרוך את הקודים האלה גם במסגרות שהן לא בתי חולים כלליים אלא בסגרות כמו המרפאות עליהן אנחנו דנים כעת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי מחליט על זה? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו נצטרך לקבוע את הקריטריונים במבחן התמיכה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הייתי רוצה שזה ייעשה בשיתוף עם הגופים כדי לדייק את רשימת הפרוצדורות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה מפורסם להערות ציבור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רק שאנחנו נראה את אמות המידה אחרי שיתקבלו הערות הציבור. זה יגיע לוועדה ואנחנו נאשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזה יהיה באישור ועדה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, שנעשה את כל השינוי הזה ונאשר את התקנות אחרי שנראה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם לוקחים את הרשימות של הפרוצדורות שנעשות אצל הפרטיים ומרכזים אותם. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אין לנו בעיה לעמוד בקשר עם המבקשים פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה אדוני. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> שלום, אני ד"ר מיכאל פקטורוביץ'. נציג של ארצ"י, רופא ילדים, מנהל מרפאות, חתן פרס דניאלי לרופא של המדינה. אני יושב בשטח ומקבל מאות פניות במשך שבוע. נושא חדרי הניתוח הוא נושא מרכזי ואנחנו צריכים לעסוק בו יומם ולילה. אני רואה שיש פה שאלה מעניינת שצריכים להעלות אותה. במסמך מופיע מרפאות למרות שאנחנו מדברים על חדרי ניתוח. צריכים למחוק את המילה מרפאות כי היא לא רלוונטית לפתיחת המרפאות החדשות כפי שאני מבין אלא רק לחדרי ניתוח. בבקשה למחוק את המילה הזאת וזה דורש תיקון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד מעט נגיע להקראה ונתקן את הניסוחים. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> אם הבעיה היא המתנה של שנים לרישיון, למה לא לקבוע לוחות זמנים מחייבים למשרד הבריאות במקום לשנות את כל השיטה? זה הרי הדבר שמפריע ביותר. אנחנו יודעים שיש מחסור אמיתי בחדרי ניתוח לניתוחים היומיומיים. האם יש רופא רגיל או קלינאי אחד שהיה בגיבוש התקנות? אנחנו שמענו התנגדויות מרשות התחרות, מקופות חולים, ממנהלי בתי חולים במגזר הפרטי או חצי פרטי, מהרופאים ומגורמים שונים. האם משרד הבריאות סבור שכל הגורמים הללו טועים? אם הבעיה היא שהרגולטור לא מקבל החלטות בזמן, מדוע הפתרון הוא להגדיל את השוק באמצעות מנגנון מכרזים חדש במקום לחייב את משרד הבריאות לקבל החלטות בתוך פרקי זמן קבועים בחוק? לפני כמה ימים התפרסם מחקר סטטיסטי שמראה שרופאות – שהן רוב הרופאים בבתי החולים – פורשות מהפעילות התורמת ברפואה הקשורה לבתי חולים בגיל 49 בממוצע לעומת גברים שפורשים מעל גיל 60. זה אומר שאישה נכנסת לשוק הרפואה העצמית כי קשה למי שעבדה ברפואה הציבורית וכבר טעמה את טעמן של כל המגבלות. עכשיו היא רוצה להיות יותר אימא וסבתא. רוב הנשים הללו רוצות לעבוד ברפואה עצמית וחלקן בעלות מקצועות כירורגיים כמו אף אוזן גרון. הן רוצות לעשות ניתוחים קטנים ולתרום לחברה. אני שואל האם יש לנו מענה לנשים האלה לפי הנתונים הסטטיסטיים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה קשור לפה? << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> זה קשור לפה כי אנחנו מדברים על התרת סרבול נוסף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה סרבול ולא סדר? << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> כדי להפעיל את המכרז אותה הרופאה תצטרך להפעיל מנגנון יותר כבד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד היום לא היה לה שליטה בכלל. היא הייתה שולחת בקשה לפתיחת מרפאה והיו עונים או לא. גם אם היו עונים, אי-אפשר היה לעקוב אחרי זה. אם לא היית מקבל מענה לא היית יודע למה. היום אנחנו בונים תהליך מסודר. אם יש צורך מקימים ואם אין צורך לא מקימים. נבחן פה בוועדה האם יש צורך והכנסת תוכל לפקח על התהליך. עד היום נכנסת לחור שחור בלי לדעת למה לא הסכימו לך. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אבל היא עדיין תחכה לרצון טוב של המנכ"ל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא תחכה שהוא יוציא מכרז, אבל אנחנו נוכל לעקוב על זה. אני אוכל לשבת פה ולקבל דיווח פעם בשנה למה לא פתחו בצפון וכן בדרום. אני אוכל לשאול את השאלות. היום יש לך מושג מה נפתח ואיפה או למה בתל אביב ובמרכז אתה מקבל מספר מסוים של מרפאות ובדרום לא? << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אני מסכים איתך לחלוטין. אבל השאלה אם פעם בשנה זה מספיק ואם המעקב יהיה הדוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע מי ישב פה על הכיסא אחריי. אני יכול להגיד לך בכנות כמי שנושא בעול ושיש לו אחריות זה חלק מתהליכים שגם אם לא הייתי רוצה, אני מבטיח לך שאתה או דני הייתם מזכירים לי לבדוק את עבודת המשרד. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> האם בתקנות או במסמך נוסף עתידי שאנחנו עוד לא מכירים יש מנגנון ערר על החלטות מינהל המכרזים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא המכרז היחיד שמשרד הבריאות מוציא. אני מניח שיש מנגנונים קיימים. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> אבל אנחנו צריכים לראות את זה בתקנון. אנחנו רוצים להשתכנע שהתקנון עובד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם מנגנוני ערעורים על מכרזים? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> רק נזכיר ששתי ההקצאות האחרונות שמשרד הבריאות עשה נעשו באופן הזה שמוצע לעגן בתקנות. אין פה שום דבר חדש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש מנגנון ערעור? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אלא אם כן רוצים לסרבל יותר את התהליך ואז אפשר להוסיף עוד מנגנון. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> התהליך הוא אובייקטיבי. אמות המידה מפורסמות וכל בקשה נבחנת בהתאם לאותם פרמטרים שמשקלם מפורסם מראש. מדובר בתהליך שקוף מאוד ושוויוני. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> יש לי עוד שאלה בקשר למכירת המרפאה או הכנסת שותף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מדברים כרגע על אישורים ואנחנו לא מדברים על הרישיון. תיקח את זה בחשבון. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> אנחנו מדברים פה על נושאים מאוד מרכזיים. אנחנו רואים לפי הדיון הער והחם של כל הגורמים שמדובר בנושא מאוד מרכזי. יש פה העברה של ההחלטה לגורם בלעדי מגורם שהוא תחרותי. אתה אומר שגם היום זה לא כל כך נכון כי זה לא תחרותי וזה לא עובד. אבל אנחנו נותנים לזה גושפנקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מעביר את ההחלטה. היא הייתה תמיד אצל הרגולטור ותמשיך להיות אצלו. רק ההליך של קבלת ההחלטה משתנה. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> המרכיב התחרותי שהיה קודם יורד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הוא מוסדר. הוא לא יורד כי לפני כן לא היה תהליך תחרותי. לפני כן הייתה הגשת בקשה – או שזכית או שלא. מישהו היה מתחרה מולך? אולי כן אבל לא היית יודע מזה. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> זה נושא מאוד חשוב לכולנו במדינה. קיבלנו את זה רק ביום שישי וזה גרם לחלק מהאנשים במערכת שלנו לחלל שבת. אני חושב שאתה בתור יושב-הראש - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מקבל את ההערה הזאת בכובד ראש. תודה רבה. שי סומך, משרד המשפטים. אחר כך נעבור להקראה ונדייק את הנוסח. << דובר >> שי סומך: << דובר >> מנקודת המבט הצרה שלנו כמשרד המשפטים המצב היום הוא שהתהליך לא מסודר ויש פוטנציאל לאי-שוויון. כאן אנחנו הולכים לתהליך מוסדר ושוויוני וזה דבר טוב. יש בנוסח תיקונים נרחבים לעומת הנוסח שהוגש לוועדה. אין לנו הערות מהותיות לנוסח. מחלקת הבניית חקיקה לא ראתה את הנוסח הזה ואנחנו מבינים את הלו"ז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רוצה שנגיש נושא חדש? << דובר >> שי סומך: << דובר >> לא. אנחנו מבינים את הלו"ז. לפני שהוועדה נותנת את האישור צריך להעביר את הנוסח למחלקת הבניית חקיקה כדי שייתנו את הערותיהם. אני מקווה שההערות יהיו טכניות אם בכלל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. נתחיל להקריא את הנוסח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> טיוטת תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמת למרפאות) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 24א(3) לפקודת בריאות העם, 1940, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1. בתקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז-2017 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – (1) לפני ההגדרה "מנהל" יבוא – ""בקשה", "בקשה לאישור הקמה" – בקשה לאישור הקמה של מרפאה הטעונה אישור הקמה או של עמדת ניתוח במרפאה כאמור; "הליך הקצאה תחרותי" – הליך תחרותי להקצאת אישור הקמה למרפאה, לפי תקנה 1 ב;"; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הערת קודם על המונח מרפאה. בפקודת בריאות העם בסעיף 24(א) נכתב לא יקים אדם בית חולים. אנחנו מדברים פה על מרפאה שטעונה אישור הקמה ואישור ההקמה הוא תנאי אחרי זה לאישור המרפאות. כאן בנוסח אנחנו מבהירים שזו מרפאה ואחרי זה מבהירים שזו מרפאה או עמדות במרפאה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> רק יש שם הבחנה בין מרפאה כירורגית 0045 לכירורגיה בינונית עד 23 שעות וככל שאני הבנתי זה כולל גם כירורגיה קטנה. לא נקבע בחוק תקן כמה כירורגיה קטנה צריך ולכן זה לא יכול להיות בפנים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> האישורים ניתנים בכל מקרה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל אין אמת מידה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זו מגבלה על האישור של המנהל. הוא לא יעד. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> כשאנחנו נדבר לא יהיו לנו על מה להסתמך. אם אני מחר רוצה לפתוח חדר ניתוח עיניים, אין 0045 כדי שנבדוק אם יש או אין מספיק חדרים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הבחינה בכל מקרה צריכה להיעשות כמו שהיא צריכה להיעשות היום. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל אתה לא יכול להכניס את זה לאותה תקנה כי פה אתם מתייחסים ל-0045. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זו לא בחינה שנעשית בדיעבד אלא מראש בתהליך הקצאה. אין פה הבדל. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> סליחה אני לא מבין את זה. אי-אפשר לקבוע את התקינה תוך כדי מכרז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הוא אומר שהם שוקלים את מה שצריך לשקול לפי החוק בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד. ההקמה וההפעלה השוטפת של בית החולים לא יטילו מעמסה על הוצאה ציבורית לבריאות - - - << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל סעיף 1 שהקראתם - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בבקשה אל תפריע לי. תוספת המיטות לא תגרום לחריגה משיעור המיטות לנפש על פי צורכי ייעודם ועל פי צורכי אותו אזור. במרפאה הכירורגית הבינונית יש הגבלה בתוספת השלישית לתקנות האלה. במרפאה כירורגית קטנה אין מספר מיטות לנפש. השאלה מה אתם מביאים בחשבון במקום מספר המיטות לנפש. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> את יתר השיקולים. כל אמות המידה שאנחנו שוקלים הן עדיין אותן אמות מידה שהמנהל בוחן בבואו לתת אישור הקמה כמו שניתן היום במסגרת התקנות. המגבלה היא מגבלה רק לחדרים בינוניים. כל הפרמטרים נכונים לכל אישור הקמה וגם לאישור הקמה של חדר קטן. ההליך הוא אותו הליך אבל הפרמטרים נוגעים להקמת חדר חדש. בזה אין הבדל בין אישור לחדר קטן לבין אישור לחדר בינוני. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל סעיף 1(א) קבע שיש תנאים בהם המנהל יכול לעשות את זה – במכרז או כשיש הקצאה. פה אין הקצאה כי לא הוגדרה מעולם בחוק הקצאה ואין צורך בהקצאה. איך הוא יגיד לי אם יש מספיק או לא? << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> גם לא כתוב בפירוש שזו מרפאה כירורגית. צריך לכתוב את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהודה אתם מאשרים היום כירורגיות קטנות? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו מאשרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה חלק מהשיקולים שלכם בהקצאה? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה חלק מהשיקולים שלנו בהקצאה. כשיצאנו להקצאה בדרום גם הקצנו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל אין לכם את ה-0045. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זו לא מגבלה שקיימת עלינו. אמות המידה הן אותן אמות המידה כשהמנהל בוחן את הבקשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דני אתה מבקש שבקטנה תוכל להגיש? מה אתה רוצה שיהיה? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני רוצה לבקש שזה יהיה בלי המכרז. מכניסים עכשיו את הליך המכרז למרפאות הכירורגיות של 23 שעות כירורגיה בינונית. על הדרך הכניסו פה גם את הכירורגיה הקטנה שלא הייתה חלק מהדיון. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אני לא מבין מאיפה באה האמירה הזאת. עד היום התקנות עסקו בכל הגדלים. אין שום הבדל מבחינתנו בין הגדלים. השיקולים הם אותם שיקולים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> החוק קבע הקצאה לבינוני ולא קבע הקצאה לקטן. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> הוא לא קבע הקצאה אלא מגבלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה אם רופא לא רוצה להקים חדר ניתוח לניתוחים בינוניים אלא הוא רק רוצה לעסוק בהסרת נגעים? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה כבר כירורגיה זעירה. יש התייחסות בתקנות למה זה כירורגיה זעירה, מה זה כירורגיה קטנה, מה זה כירורגיה בינונית ומה זה כירורגיה גדולה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הצגתם את זה לפני שבוע. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אלה אותם שיקולים שגם היום מצריכים את אישור ההקמה. אין שוני. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם יוכלו להגיש בקשה או שהם יחכו למכרז שלכם? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> לא היה שונה קודם ואין שונה עכשיו. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אין הבדל. גם היום ההבדל בין מי שמבקש אישור הקמה לחדר קטן ולבין מי שמבקש אישור הקמה לחדר בינוני הוא רק עוד מגבלה שיש על המנהל בבואו לתת אישור. הבקשה היא אותה בקשה שמוגשת למשרד והוא בוחן לפי הפרמטרים שמופיעים בתקנות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה הפרמטרים שיישארו לך לבחון? לא נשאר כלום. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הצגנו את שבעת הפרמטרים ואת ההשפעה על כוח האדם האזורי, התחרות והרפואה הציבורית. כמובן לפי הסעיפים שאנחנו מוסיפים עכשיו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לאפשר לעינב לדבר. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> אמרתי בדיון הקודם שאתם מתעלמים מזה. כל פעולות הכירורגיה הקטנות קורות היום בקליניקות של הרופאים. רופא פותח קליניקה ועושה שם פעולות במסגרת כירורגיה קטנה. אם אני כמרכז רפואי רוצה לקחת חדר ולעשות בו פעולות קטנות, אני צריכה לצאת למכרז. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> גם רופא. אם רופא עובר על החוק ולא מפעיל בהתאם לחוק, זה משהו אחר. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> אבל אתם המחוקק. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אם יש מרפאות שעובדות בצורה פיראטית, זה ללא רישיון. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> בדיון הקודם דיברנו על זה ואמרתם שתהליך ההקמה הוא רק לכירורגיה בינונית ולא דיברתם על קטנה. פתאום הכנסתם את הכירורגיה הקטנה. כל נושא הרישיון בכירורגיה קטנה חייב להיות מוחרג. בכלל לא צריך רישיון כי אתם בעצמכם לא יודעים איך לאכוף את זה. זה לא הגיוני. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הצגנו בדיון הראשון שכל המרפאות האלה דורשות אישור הקמה היום. מתן אישור ההקמה הוא תנאי לרישיון. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> היתרון שלי הוא שאני קצת יותר מבוגר. לא סתם נקבעה הקצאה לכירורגיה בינונית ולא לכירורגיה קטנה. מחר בבוקר גם על סתטוסקופ תבקש אישור הקמה ומכרזים. לא סתם המחוקק קבע שלא תתערב בכירורגיה קטנה. הוא קבע את זה כי בתוספת השלישית כתוב 0.045 לכירורגיה בינונית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תסתכל. מתוך שבעת הפרמטרים - - - << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני צריך לקבל את האישור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מתוך שבעת הפרמטרים רק פרמטר מספר שלוש נוגע לשיעור שנקבע בתוספת השלישית. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> ההשפעה של כירורגיה קטנה על מערכת הבריאות בישראל היא הרבה יותר קטנה ממכון גסטרו. מכון גסטרו לא צריך אישור. אתם נכנסים פה לפינות שלא צריך אותן. כל כירורגיה קטנה בקריית שמונה עכשיו תצטרך לעבור מכרז. יש לכם יכולת אולי לשחרר טיפה את החבל מבלי להיכנס לסוגיות המכרזים בכירורגיה הקטנה. למה אתם נכנסים לזה? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה המצב הקיים היום בתקנות. היום אישור הקמה נדרש גם עבור מרפאות קטנות. מופיעות מרפאות לכירורגיה קטנה. הן מופיעות בתוספת הראשונה בתקנות היום. שום דבר לא משתנה למעט העובדה שאנחנו מבנים את שיקול הדעת של המנהל בבואו לתת אישור הקמה ויוצרים הליך שוויוני, תחרותי ושקוף מראש. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> אבל אולי זו ההזדמנות לתקן דברים שכתובים לא נכון? הרי גם כתוב שם שאתם לא צריכים אישור הקמה. בגלל זה אתם באים פה לוועדה. הלכתם לבג"צ ואמרו לכם שאתם פועלים בניגוד לתקנות. עכשיו אתם מתקנים את זה, תתקנו עוד דברים שהם לא נכונים. למה לתקן רק דבר אחד? אתם מודעים לכך שהכירורגיה הקטנה היא לא רלוונטית. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> מדברים איתנו על כך שאנחנו הנחנו בצורה מהירה את התקנות האלה למרות שהן מ-2021. עכשיו מעלים בדיון הזה לראשונה משהו מהותי מאוד ונראה לכולם בסדר שזה יעלה עכשיו בדיון והתקנות ישתנו באופן מהותי. אם מישהו חושב שיש צורך לשנות את הצורך בקבלת אישור הקמה למרפאות כירורגיות קטנות, הוא יכול לפנות לגורמי המקצוע במשרד הבריאות ולשר הבריאות על מנת שיישקלו את הצורך בהחרגה. זה לא משהו שייעשה כאן בוועדה מבלי שנערך לגביו דיון, מבלי שהייתה החלטה של המשרד שזה אכן מוצדק ובניגוד לעמדת המחוקק שקבע שמרפאות כאלה נדרשות לאישור הקמה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> המרפאות האלה יצטרכו אישור הקמה. צריך להבדיל בין אישור הקמה לבין המבחנים שאתם עושים לצורך אישור הקמה. אתם מטילים עכשיו את אותם מבחנים של אישור הקמה של כירורגיה בינונית על כירורגיה קטנה וזה ההבדל. קודם לא הייתם צריכים לקבוע את כל התקנות האלה ואנחנו יושבים פה בגללן. עכשיו אנחנו יושבים פה כי הכירורגיה הבינונית היא זאת שלא עמדה במבחן בית המשפט ולא הכירורגיה הקטנה. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> תקנה 3 לתקנות קובעת שאמות המידה לעניין השיקולים למתן אישור הקמה למרפאה טעונה אישור הקמה וזה כולל גם כירורגיה קטנה והן התועלת לבריאות הציבור, השפעת הקמת המרפאה על שירותי הרפואה הציבוריים בישראל ושיעור עבודת הניתוח ומרפאות מאותו סוג במוסדות רפואיים בישראל. חוץ מהשיעור הזה שאין בו מגבלה בתקנה 3(3) כל שאר השיקולים צריכים להישקל גם היום ביחס למרפאה כירורגית קטנה. זה לא משתנה. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> טל את זוכרת בתחילת הוועדה הקודמת שאתם הצגתם שהמחוקק רוצה לעשות סדר כי הפרטי לוקח משאבים כמו מרדימים למשל. איזה משאב את לוקחת בקטנה? אין שם מרדימים. מדובר על פעולות קטנות. דרך אגב ההבדל בין זעירה לקטנה לא קיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים עם עינב ועם דני שיש צורך להפריד בין הקטנה לבינונית. אבל אני מרגיש שאנחנו מנסים לעשות פה שינוי בדרך אגב בלי ששמענו מה היא הקטנה והבינונית, למה זה נדרש, למה זה נמצא באותו סל חקיקה או סל כללים זהה ואם אפשר להפריד ביניהם. אני חושב שהמשרד יכול לעדכן את התקנות. אני לא יכול לקחת עכשיו עשר דקות מתוך ההקראה ולהפריד בין הכירורגיה הקטנה לבין הבינונית. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה שייקבע פה ייקבע לשנים ארוכות קדימה. הממשלה הזאת הוכיחה שזה לוקח הרבה זמן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עשינו כמה שינויים בשלוש השנים הללו וחלקם היו שינויים שהגיעו מיוזמות פרטיות ומחקיקה פרטית. היום אני ער לזה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> הרפואה הולכת כל הזמן לפרוצדורות יותר פשוטות, יותר קלות ויותר בקהילה. אנחנו הולכים לעצור את זה אלא אם נעבור את כל מסע התלאות שצריך לעבור דרך משרד הבריאות בשביל לקבל אישור לכירורגיה בינונית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע מה ההשלכות של זה לגבי כל הפרוצדורות והאם יש חלק מהקטנות שצריכות פיקוח כלשהו או אסדרה מראש. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> למה לא לעשות סדר? שיצא נייר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן אתם צריכים לעשות בשביל לעשות סדר בקטנות? << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> זה רשימה שאני יכולה לשלוח לך עכשיו. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> כמו שאמרה היועצת המשפטית, אנחנו מזמינים את כל מי שמדבר פה בדיון לפנות למשרד הבריאות. בקדנציה הבאה יהיה אפשר לתקן את התקנות. << דובר >> עינב אדיב-ברר: << דובר >> בדיון הקודם אמרת ששיעורי ההקמה הם רק לכירורגיה הבינונית. אתה אמרת את זה. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה לא נכון. לא אמרנו את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אמרתם לי שזה רק ביחס לבינונית. דיברתי עם נריה ונאמר שזה לא קשור לפעולות קטנות. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה הנוסח שהצגנו מההחלטה והוא לא השתנה. אתם יכולים לראות בהחלטות הממשלה, בתקנות שהופצו ובמצגת שהוצגה פה. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> זה כמו שדני אמר שבגסטרוסקופיה אנחנו כורתים פוליפים קטנים. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו מזמינים אתכם לבוא ולהציג את זה בצורה מסודרת. הוועדה יכולה לקבוע דיון על זה. אנחנו לא יכולים לשנות את זה בדרך אגב. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> במקום מרפאות תכניסו חדרי ניתוח למסמך. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> לפי מה שאמרה היועצת המשפטית אנחנו אשמים שלא פנינו ולא עשינו את זה מ-2023. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נראה לי שנכון להוציא את הקטנות ממסלול האישור מראש, לתת כללים שייקבעו ולעשות על זה פיקוח. אני לא יודע לעשות את זה בדרך אגב תוך כדי הדיון כשאני מגדיר בסעיף ההגדרות מה זה קטנה ובינונית ולבחון את כל ההשלכות של זה. אני כן חושב שהגיע הזמן לבחון את הכירורגיה הקטנה ולהוציא אותה מההליך הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מתכוון מההליך התחרותי? << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> אולי אפשר להשאיר את מה שהסכמנו על הכירורגיה הבינונית ולקיים דיון נפרד על הכירורגיה הקטנה או להוציא תקנה אחרת. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> כל התקנות הקיימות על כירורגיה קטנה ימשיכו להתקיים אם לא נשנה אותן. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> הם מתייחסים לכירורגיה קטנה כאילו זה כירורגיה בינונית. לכן שאלנו האם רופא או קלינאי ישב איתם בדיון ועבר על החומר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי אני משאיר את הסוגיה הזו לסיום. אני אגיש רוויזיה ונבחן את זה עד להסרת הרוויזיה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (2) אחרי ההגדרה "הקמה" יבוא – ""חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; "מבקש" – מי שמגיש בקשה לאישור הקמה של מרפאה הטעונה אישור הקמה, שתהיה בבעלותו או בהפעלתו; "מימון ציבורי" – מימון של פעילות הכלולה בסל שירותי הבריאות כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בידי קופת החולים בהתאם לחובתה לפי החוק האמור:": << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו לא נקרא את פסקה (3). אתם רוצים להסביר את התיקון? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> כן. המחשבה פה הייתה להעביר את המרפאות שמוקמות על ידי קופות החולים לחובת דיווח. אנחנו רק רוצים לעשות את זה באופן מדויק יותר כי בהתאם לפנייה של קופות החולים אלינו לא נדרשת מחיקה של ההחרגה שלהם מההגדרה של מרפאה טעונה אישור הקמה ורק נדרש להוסיף סעיף דיווח. אנחנו נתקן את זה בהמשך והתיקון הזה להגדרה אינו נדרש. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה שאמרת על קופות חולים הוא גם על כירורגיה קטנה ובינונית? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כן, כמו שהצגנו בתקנות היום המרפאות שבעלות קופות חולים או רק משרתות קופות חולים לא נדרשות אישור הקמה. אנחנו רק רוצים לייצר מנגנון של דיווח. בנוסח שהגשנו הייתה דרישה לדיווח ולאישור. אנחנו מחדדים שרק נדרש דיווח ללא הליך אקטיבי של אישור לקופות. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> נדגיש שגם בהתאם להגדרות מדובר על קופת חולים שמפעילה מרפאה עצמה או שפותחת מרפאה בעצמה ולא על גופים שמוחזקים כחברות בנות של קופות חולים. הם לא מוחרגים מההוראות שחלות בתקנות לרבות הליך ההקצאה התחרותי. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> זו שוב הפרדה ואפליה בין הכירורגיה הפרטית לבין כירורגיה שנמצאת במתקני הקופות. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> הרגע הסברתי הפוך. רק קופת חולים שפותחת מרפאה בעצמה לטובת מבוטחיה במסגרת סל השירותים – לא כגוף מוחזק שעושה שירותים פרטיים – מוחרגת מהתקנות. רק זה מוחרג מהתקנות. התקנות חלות באופן שווה על גופים שמוחזקים על ידי קופת חולים ומפעילים מרפאות פרטיות שנותנות שירותים לקופת חולים לרבות הליך ההקצאה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (4) אחרי ההגדרה "מרפאה טעונה אישור הקמה": "תעריפון משרד הבריאות" – רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים, שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996;" הוספת תקנות 1א ו-1ב 2. אחרי תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא: "תנאים למתן אישור הקמה 1א. (1) לא ייתן המנהל אישור הקמה למרפאה הטעונה אישור הקמה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) הוא מצא כי יש הצדקה למתן אישור הקמה, לאחר ששקל את השיקולים האמורים בסעיף 24א(ד) לפקודה ואת השיקולים האמורים בתקנה 3(א) לתקנות אלה; (2) התקיים הליך הקצאה תחרותי. (2) על האף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לתת אישור הקמה למרפאה המנויה בפרט (3) לתוספת הראשונה, או למרפאה שיש לה תעודת רישום בתוקף אך המבקש מבקש להעבירה למקום אחר באותו מחוז שבו פעלה באותו סוג והיקף שבתעודת הרישום הקיימת, אף אם לא מתקיים התנאי כאמור בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שמתקיים התנאי שבתקנת משנה (א)(1) והמבקש צירף לבקשה את המסמכים המפורטים בתקנה 1ב(ג)(2) עד (3). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המרפאה היא מרפאה שעוסקת בתאים, ברקמות חיות, בתנאי בידוד או מרפאה שעוברת באותו המחוז ולא משפיעה על הצרכים. לכן במקרים האלה מספיק לתת אישור הקמה בלי הליך תחרותי אבל צריך לצרף לגביה את מסמכי ההתחייבויות לדיווח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> "הליך תחרותי להקצאת אישור הקמה למרפאה 1ב. (1) המנהל יערוך הליך תחרותי, שוויוני ופומבי, להקצאת אישור הקמה למרפאה במקום מסוים; ההליך ההקצאה התחרותי יתקיים לפי הוראות תקנה זו ובמסגרתו ייבחנו בקשות להקמה. (2) המנהל לא יערוך הליך הקצאה תחרותי אלא אם כן שוכנע כי השיקולים המפורטים בסעיף 24א(2) לפקודה ואמות המידה המפורטות בתקנה 3(א) מצדיקים הקמה של מרפאה חדשה באותו מקום; המנהל יבחן אם נדרש הליך הקצאה תחרותי אחת לשנה לפחות. (3) תנאי סף להגשת בקשה לאישור הקמה למרפאה, בהליך הקצאה תחרותי – הוא כי המבקש יצרף לה את הדיווח המפורט בפסקה (2) שלהלן וההתחייבויות שלפי פסקאות (1) ו-(3) עד (5) שלהלן; לא צורף אחד או יותר מהם – הבקשה לא תיבחן: << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (1) התחייבות כי אם תבוצע פעילות הכלולה בסל שירותי הבריאות במרפאה או בעמדת הניתוח שלגביהן התבקש אישור ההקמה, יעשו במימון ציבורי לכל הפחות אחוזים כלהלן מהפעילות האמורה המבוצעת בתקופה שלצידם, ואם מתבקשת הקמה של מספר עמדות ניתוח שבהן תבוצע פעילות כאמור – לכל הפחות אחוזים כלהלן מכלל הפעילות האמורה בכל עמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה יחד. (1) 30% - בשנה הראשונה לפעילות המרפאה או עמדות הניתוח שלגביהם הוגשה הבקשה, לפי העניין (בפסקה זו – לפעילות); (2) 45% - בשנה השנייה לפעילות; (3) 55% - בשנה השלישית ואילך לפעילות; << דובר >> דן אנגל: << דובר >> רק לעניין הפעילות, במכרז שעכשיו הוציא משרד הבריאות לשישה החדרים בצפון נדרשו חדרי ניתוח ממוגנים. בעבר משרד הבריאות הקציב 18 חודשים ואחר כך האריך את זה ב-18 חודשים נוספים. אני חושב שבמקרה של חדרי ניתוח ממוגנים זה בלתי ניתן לביצוע ב-18 חודשים. צריך לאתר מקום ולבנות מקום ממוגן. צריך להגדיל שם את חלון הזמן אם רוצים לעמוד במשימה הזאת. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אישור ההקמה ניתן לפרק זמן של 18 חודשים. זה לא הסעיף עכשיו ואנחנו נגיע אליו. אנחנו לא נוגעים בו כרגע אבל ניתן להאריך אותו. כמובן שבמסגרת הדברים שנבחנים נבחנת גם היכולת של הספק לעמוד בזה. המשרד רוצה לקדם את נושא המיגון – במיוחד בצפון – וזה נשקל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה צריך להיאמר בסעיף לדעתך? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> הסעיף עוסק בפעילות אחרי שהמרפאה הוקמה. הוא מבקש אישור הקמה ומתחייב לתת את השיעורים האלה בשנות הפעילות אחרי הקמת המרפאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2) דיווח על נתוני הפעילות בכלל עמדות הניתוח במרפאות שבבעלותו של המבקש או שהוא מפעיל לפי הפירוט שבתקנה 4א(א), לגבי הפעילות החל מהשנה שקדמה לשנה שבה הונגשה הבקשה; הוא מתחייב לדווח כאן על כלל הפעילות שלו ולא רק על הפעילות שבגינה הוגשה הבקשה להקמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה נדרש? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו רוצים לבחון את העמידה של המרפאה בתנאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה אכפת לך מה הוא עושה במקומות אחרים? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אם השינוי שנעשה הוא בתוך אותה מרפאה, אנחנו רוצים לראות את זה. אנחנו מדברים פה רק על דיווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תבקש את זה רק אם זה חדר שניתן במרפאה קיימת. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אם זה לא באותו מבנה פיזי אלא במבנה ליד, הוא יכול להסיט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שיהיה באותו מחוז. מה אכפת לך ממה שיש לו בתל אביב או בדרום? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> מדובר פה רק על דיווח. אנחנו רוצים לראות שלא משחקים עם המספרים ושהדיווח שהוא נותן הוא דיווח אחיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שתהיה חובת דיווח באותו מחוז. מה אכפת לך מה הוא עושה בכל הארץ? אתה נותן לך עכשיו בצפון ומה אכפת לך מה יש לו בתל אביב? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו נחשוב על הסעיף הזה ונחזור אליו אחר כך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (3) התחייבות לדווח למנהל על הפעילות בכלל עמדות הניתוח שבבעלות של המבקש או שהוא מפעיל, לפי הפירוט שבתקנה 4א(א) ו-(ב), במועדים שבתקנה 4א(ג); אלה לא הדיווחים על הקיים כמו בפסקה (2) אלא התחייבות לדווח בהמשך. גם פה השאלה על מה צריך לדווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה באותו הסעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (4) התחייבות כי שירות בסל שירותי הבריאות, שאותו יספק לקופות החולים, במרפאה שבבעלותו או שהוא מפעיל או בעמדות הניתוח שבמרפאה כאמור, שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, יהיה בהנחה מהמחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות, ששיעורה לא יפחת משיעור הנחה שינקוב בו באותה ההתחייבות, ולגבי מבקש שהוא תאגיד בהחזקת קופת חולים – גם התחייבות כי שיעור ההנחה כאמור לשאר קופות החולים יהיה לפחות שיעור ההנחה לקופת החולים המחזיקה בו. מציעים למחוק את מה שמסומן בצהוב בנוסח שפורסם אבל אנחנו צריכים להגיד שזה לא לקופת החולים אלא לכלל קופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזו תהיה הנחה רוחבית. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הסעיף כמו שהוקרא עם התחייבות לספק לקופות החולים. אפשר לחדד שמדובר על כלל קופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סיכמנו שזה יהיה רוחבי ולשם אנחנו חותרים. תנסחי את זה איך שצריך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (5) ערבות בנקאית בסך 750,000 שקלים חדשים לטובת משרד הבריאות להבטחת מימוש אישור ההקמה; ניתן אישור הקמה אך לא מומש בתוך התקופה שנקבעה בו, תחולט הערבות. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> עורך דין נועם בן עמי, אני מייצג את פורום המרפאות הכירורגיות. אנחנו מבקשים שיהיה ברור מהנוסח שלאחר הקמת המרפאה הערבות תוחזר למפקידה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך זה עובד בדרך כלל? יש נוסח שמקובל בחקיקה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אני מכיר את זה ממכרזים ומחוזים ופחות מחקיקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להגיד שאם לא ניתן אישור הקמה, תוחזר הערבות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה הרעיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מתנגד לתיקון אם אתם רוצים לחדד את זה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני רוצה לחזור לנושא לוחות הזמנים. כשאנחנו יזמנו בעידן הקודם, ידענו איפה אנחנו רוצים, היה לנו מקום ואז היינו פונים למשרד הבריאות יחד עם המקום. עכשיו אנחנו מגיבים למכרז, מחכים לראות אם נזכה ואז צריך ללכת לחפש מקום. אני חושב שלשים את הערבות מול 18 החודשים זה לא הגיוני. ככלל 18 חודשים הם לא ריאליים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה ההצעה שלך? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני לא רואה את זה קורה בפחות משלוש שנים במצב כזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> מתן אישור להארכת זמן נותן גם הארכה לזמן הערבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה ריאלי אבל? הוא מדבר פה כיזם שיודע איך עובד התהליך. תביאו לו לוחות זמנים ריאליים. האינטרס שלו יהיה להקים כמה שיותר מהר כדי להתחיל להכניס כסף והאינטרס שלכם הוא שהוא יקים כמה שיותר מהר. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> הערבות הזאת היא דמי רצינות כדי לראות שאכן היזם מקים. היו הרבה מאוד מקרים בעבר שיזמים קיבלו אישורי הקמה ולא הקימו. לכן אנחנו חושבים שנכון שהערבות הזאת תוחזר ליזם כשהוא מקים. זה ההיגיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן אתה נותן לו להקים? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> צריך לזכור שבתקופה שהיזם לא מקים עדיין למרות שהוא קיבל אישור הקמה הוא חוסם אחרים שיכלו להנות מאותה הקצאה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני אפילו בעד הגדלת הערבות. אבל הזמן לא ריאלי. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אני אקריא מה מופיע היום בתקנות. "אישור הקמה יעמוד בתוקפו לתקופה של 18 חודשים עד תחילת ההקמה בפועל ולאחר מכן לשלוש שנים עד להשלמת העבודה". יש לנו פה 18 חודשים עד שהמרפאה אמורה להתחיל לעבוד ועוד שלוש שנים לסיום העבודות. כמובן שלזה ניתן לתת עוד הארכות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> קבלת תב"ע מעירייה להפעלת שירות רפואי-כירורגי הוא תהליך שלא בידי היזם. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> לכן התקופה הזאת ניתנת להארכה. אבל התהליך מראש הוא מאוד ארוך בפרק זמן של שלוש שנים עם עוד 18 חודשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דני מה אתה מבקש? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אם זה רק לתכנון ולהגשת תכנון, אולי לא צריך שלוש שנים אבל 18 חודשים זה פרק זמן קצר מדי. הייתי עושה את זה 24 חודשים. אחרי זה יהיה זמן הבנייה – כמה זמן שלוקח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תתגמשו. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה סעיף שלא נגענו בו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהודה אני מבקש להאריך ל-24 חודשים ואחרי זה זמן הבנייה. הערתך התקבלה. איפה זה נכנס בתיקון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נכנס בתקנה 5ב. נגיע לזה בהמשך. (4) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), אם לאחר פרסום הליך ההקצאה התחרותי לא זכו בקשות להקמת עמדות ניתוח כמספר העמדות המרבי שנקבע בהליך, יהיה רשאי המנהל לפרסם הליך הקצאה נוסף ובו יכול שיידרש שהאחוזים משיעור הפעילות כאמור בפסקה (1) לתקנת משנה (ג) יהיו נמוכים מהאחוזים המפורטים בפסקאות משנה (ב) עד (ד) של אותה פסקה אך לא פחות מ-30%, כפי שיפרסם המנהל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נותן למשרד סמכות להחליט על אחוזים אחרים. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> כמה זמן צריך לחכות עד שנקבל תשובה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תלוי אם הוא יחליט. הוא יכול להחליט שהוא לא רוצה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זו לא תשובה אלא פשוט יציאה להליך ההקצאה החדש ככל ולא היו הצעות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (5) המנהל יפרסם במסגרת הליך ההקצאה התחרותי את נוסח טופס הבקשה לאישור הקמה למרפאה, ואת המסמכים שיש לצרף אליה. (6) בדירוג הבקשות במסגרת הליך ההקצאה התחרותי, יינתן לסך כל אמות המידה שבתקנה 3(א) משקל של 50% ולסך כל אמות המידה שבתקנה 3(ב) משקל של 50%." << דובר >> ענת מימון: << דובר >> החלפת תקנה 2 3. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא: "בקשה לאישור הקמה למרפאה 2. (א) בקשה לאישור הקמה תוגש למנהל, באופן מקוון, ותיכלל בה התייחסות לכל אחת מאמות המידה המפורטות בתקנה 3(א), ויצורפו לה המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה. (ב) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש לצרף לבקשה מסמכים ונתונים נוספים הנדרשים, לדעתו, לשם החלטה בבקשה. (ג) מצא המנהל, בעת בחינת בקשה לאישור הקמה, כי חסרים בבקשה מסמכים, נתונים או התייחסויות כאמור בתקנת משנה (א), יהיה רשאי לפנות למבקש בבקשה שימציא את המסמכים, הנתונים או ההתייחסויות החסרים בתוך פרק זמן שיורה עליו". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זו הפנייה האישית? הרי הוא היה צריך להגיש בקשה עם כל המסמכים שלו. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כמו שהקראנו קודם, הגשת כל ההתחייבויות הן תנאי להגשת הבקשה. כאן אנחנו מדברים על מקרה בו מציע הגיש את המסמכים אבל בצורה לא מלאה או לא בפורמט הנדרש ממנו. לכן מאפשרים השלמת נתונים מול המבקש כדי שלא לפסול אותו באופן גורף אם מדובר בטעות קטנה יחסית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זו לא התחרות נפרדת? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> לא, באותה ההתחרות בודקים מה הוא הגיש ואם צריך אפשר לפנות אליו שישלים את הנתונים החסרים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> תיקון תקנה 3 4. בתקנה 3 לתקנות העיקריות – (1) האמור בה יסומן "(א)", ובה, בפסקה (1) בסופה יבוא "לרבות מדדי איכות ובטיחות הטיפול"; (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(ב) אמות המידה לעניין השיקולים למתן אישור הקמה במסגרת הליך הקצאה תחרותי, שבהן יתחשב המנהל יכללו גם את אלה: (1) שיעור ההנחה מהמחיר הנקוב בתעריפון משרד הבריאות, שאותו התחייב המבקש לתת לקופות החולים לגבי שירותים שבסל שירותי הבריאות שניתנים במרפאה או בעמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה כאמור בתקנה 1ב(ג)(4); (2) שיעור הפעילות במימון ציבורי שהמבקש התחייב לבצע במרפאה או בכלל עמדות הניתוח שלגביהן מתבקש אישור ההקמה, מעבר לנדרש בתנאי הסף לפי תקנה 1ב(ג)(1) או (ד), לפני העניין; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרנו לא (ד) במקרה שהיה בהליך תחרותי חוזר הפחתה של שיעור ההנחה. אלה אמות המידה הנוספות והן יקבלו שיעור של 50% לעומת אמות המידה שיש בתקנה 3(א). רציתי גם להפנות את תשומת הלב שהיום אמת המידה הראשונה היא התועלת לבריאות הציבור מהוספת המרפאה, עמדות הניתוח או השירותים הרפואיים שיינתנו במרפאה ומוסיפים לזה לרבות מדדי איכות ובטיחות הטיפול. (ג) מסירת הדיווחים והעמידה בהתחייבויות, יהיו תנאי לתוקפו של אישור ההקמה, אם יינתן, אבל בשאלה האם אי-העמידה בהתחייבות כאמור תיחשב כהפרה, היא תיקבע בהתחשב בשיקולים אלה: אלה אותם ששת השיקולים שהזכרת קודם אדוני. משרד הבריאות אתם רוצים להקריא את השיקולים? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> בחינת קיום מאמץ סביר למילוי תנאי הסביר תכלול התייחסות לרכיבים הבאים: (1) הצעת הנחה לכלל הקופות לפחות בגובה ההנחה אותו הציעה המרפאה במסמכי ההגשה למכרז ובמחיר תחרותי לתנאי השוק; (2) תכולות ושירותים המוצעים לקופות ייכללו לפחות את השירותים הכלולים בסל הבריאות שמופעלים במרפאה; (3) מועדי השירות שהוצעו בפריסתם על פני ימות השבוע והשעות ביום; (4) ההצעה תכלול אפשרות לרופאים מטעם קופות החולים לנתח במרפאה בהיקף מספק; (5) סטנדרט הבינוי, האיכות והשירות בהצעה יהיו בהלימה לחוזרי משרד הבריאות הרלוונטיים; (6) לא יוערמו קשיים בירוקרטיים עבור הקופה או מבוטחיה לרכש השירותים המוצעים; << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם רוצים להבטיח את כל אלה. כל אלה יעידו מבחינתכם שהציעו לקופה הצעה הוגנת לקיים את הפעילות במרפאה. אם היא לא הגיבה כראוי, יכול להיות שזה יובא בחשבון בשאלה האם זה מהווה הפרה או לא מהווה הפרה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אני לא יודע אם קשיים בירוקרטיים מתאימים לתקנות. אני הייתי מציע להיצמד לניסוח שדיברנו עליו על תנאי בלתי סביר. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הרעיון של הסעיף הזה הוא דרישות נוספות שלא מן העניין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נראה לי ניסוח הרבה יותר טוב. אדוני אני אצטרך לעבוד על הניסוח הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> העיקר שהכוונות של אותם שישה סעיפים יישמרו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו תיקון שלא מופיע בפניכם שנוגע לתיקון בתקנה 4. מסירת הדיווחים יהיו חלק מהתנאים בתעודת רישום המרפאה אם תינתן ואלה יהיו ששת השיקולים שיישקלו בשאלה האם זו הפרה או לא הפרה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אפשר לבקש מנציגי משרד הבריאות שיעדכנו אותנו בדבר הנוסח כי זה חשוב לנו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוודאי. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> הוועדה קובעת את הנוסח הסופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המטרות יישמרו. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> נעה אנחנו מבינים שזה יהיה משהו בסגנון של בבוא המנהל לשקול האם התקיימה הפרה לפי הוראות סעיף או לפי הוראות התקנה ישקול שיקולים אלה ואז תהיה רשימת השיקולים. רק צריך לדייק את הנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרנו קודם שנחזיר את ההחרגה של מרפאה של קופת חולים שמשמשת רק את מבוטחי קופת החולים. אנחנו נשאיר את אותה החרגה שקיימת בתקנה שקראנו קודם בהגדרה מרפאה טעונה אישור הקמה ולא נעשה שינוי בהגדרה הזאת. האמור בתקנה 4 לתקנות העיקריות יסומן (א) ואחריה יבוא: (ב) על אף האמור בתקנות 2 ו-3, קופת חולים המבקשת להקים מרפאה שמיועדת לשרת רק את מבוטחי אותה קופה או מבוטחי קופת חולים אחרת על פי התקשרות עם אותה קופה, תדווח למנהל על כך ויראו באישור על קבלת הדיווח כאישור הקמה מהמנהל. בכך שהיא מדווחת היא מקבלת אישור על מסירת הדיווח וזה אישור הקמה מבחינתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למישהו מהקופות יש הערות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרנו שנוסיף את זה כתיקון לתקנה 4. אחרי תקנה 4 יהיה את תיקון 5 לתקנה 4א. הוספת תקנה 4א. 5. אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: "דיווח נתונים 4א. (א) הדיווחים כאמור בתקנה 1ב(ג) יכללו דיווחים בעניינים אלה: (1) סך כל הניתוחים המבוצעים בעמדות ניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לפי קודי הפעולות שבתעריפון משרד הבריאות, בחלוקה לפי אופן מימון הניתוח, בהתאם לדרכי המימון האלה: (1) במימון ציבורי תוך ציון זהות קופת החולים; (2) במימון תכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תוך ציון זהות קופת החולים והרובד בתכנית שבה ניתן השירות; (3) במימון מבטח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א– 1981 , תוך ציון שם המבטח. (4) במימון גורם אחר מאלה המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ג), תוך ציון הגורם המממן האחר; << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי נדרש לכל הדיווחים האלה? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> למה צריך את זה? אין על זה מגבלות, למה צריך לדווח על החלק הפרטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שטסלר העיר קודם? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. השאלה עד כמה זה רחב והאם זה יכלול גם את המרפאות הקיימות, העמדות הקיימות והעמדות החדשות. עדיין צריך את הפירוט הזה כדי לדעת מי משתמש בשירותים האלה ומי רוכש פעילות במרפאה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להיצמד לרעיון של מה שטסלר אמר קודם. לא יכול להיות שאנחנו מבקשים דיווח לא רלוונטי או שהוא רק בגלל סקרנות של המשרד. צריך לבקש רק מה שצריך לדעת כדי לקיים את המרכז באותו מקום. אני מבקש לנסות לצמצם את זה ולהיענות לבקשתו של טסלר כך שזה יצומצם למשהו ריאלי ורלוונטי. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> כבוד היו"ר אני רוצה לחלק בין דיווחים לאחור לבין דיווחים קדימה אצל הזוכים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נחליט קודם על אחורה. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> לגבי אחורה אנחנו מקבלים את ההצעה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> צריך לתקן את הסעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה היה בפסקה (2). << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> יש חשיבות לנתונים האלה כי יש תנועה של מבוטחים אבל אנחנו יכולים להסתדר בלי זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבין אבל זה מציק לחברי הוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה אתה מצמצם בפסקה (2)? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> שיהיה רק לאותו מחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לעומת זאת מה לגבי פסקה (3) לדיווחים מכאן ואילך? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אנחנו חושבים שדיווחים מכאן ואילך צריכים להישאר כמו שהם כי הם עוזרים לנו לעקוב אחרי העמידה שלהם. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל למה אתה צריך את הפרטי? אתה לא מפקח לי על המחיר בפרטי. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אנחנו מפקחים על אחוזים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני אתן לך את סך הפעילות ואת הפעילות הציבורית מפורטת כמו שאתה רוצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ג) במימון מבטח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א– 1981 , תוך ציון שם המבטח. (ד) במימון גורם אחר מאלה המנויים בפסקאות משנה (א) עד (ג), תוך ציון הגורם המממן האחר; יכול להיות שאת המבטח ואת הגורם האחר היית יכול לכלול ביחד. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> הוא לא צריך לדעת אם אני מוכר לפניקס, למגדל, לכללית מושלם או למכבי מגן. זה לא תורם שום דבר בבחינה שלו. הוא צריך לבדוק שבסך הפעילות שאני מקיים האחוז שהוא דרש מתקיים שם. מתי שהוא דורש פיקוח מחירים, שיבדוק גם את זה אבל כל השאר הוא לא מענייננו. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> לגבי חלוקה לחברות הביטוח אין לנו התנגדות. הכוונה לגבי השב"נים השונים ואנחנו כן נרצה דיווח נפרד לשב"ן ולחברות ביטוח. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> למה? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זה חלק מהעבודה שאנחנו עושים על השוק. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל זה לא קשור לתנאי המכרז. תבקש ממני ואני אתן לך את זה בכל מקרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להבין אם זה סקרנות של המכרז או יש לו צורך בזה? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זה מעבר לסקרנות. יש שוני מסוים בין שב"ן לבין חברות ביטוח. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> זה בשביל הרפורמה הבאה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> בכל פעם שנתנו נתונים זה התנקם בנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל האם זה רלוונטי להפעלה? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> כן, כי יש הבדל בין סוגי המבטחים האלה לעניין ההשפעה על ההוצאה הלאומית לבריאות שהיא חלק ממה שאנחנו בוחנים כאן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תשאל אותן ישירות. תשאל את חברות הביטוח כמה כסף הן משלמות. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אין לנו סמכויות על חברות הביטוח. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> יש לך סמכות מול הביטוחים המשלימים. שם יש לך את הנתונים. למה אתה צריך את זה ממני? אני מפעיל פרטי ואני לא חייב לשתף איתך את ההסכמים שיש לי או התמריצים שיש לי. למה זה עניינך? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אנחנו לא מבקשים את ההסכמים. אנחנו מבקשים רק את סך הפעילות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אתם מבקשים את המחירים, הכמויות והפעילות. גם אני יודע לעשות את המחיר מזה. << דובר >> נריה שטאובר: << דובר >> זה לא דבר חריג שמבקשים את זה במסגרת רישיון. יש את זה גם במכשירים מיוחדים ומדווחים על כל מכשיר את כמות הפעילויות שעושים בו. זה עוזר לנו לגבש מדיניות לגבי כמה צריך והאם מה שיש היום בתקנות הוא מספיק או לא. זה קשור למדיניות רחבה של המשרד בכל רישיון שניתן. אני לא רואה בזה דבר שאינו סביר. לא מבקשים חשיפה של נתונים מסחריים או הסכמים. מבקשים להבין מה היקף הפעילות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה כולל גם חברות ביטוח וגורמים אחרים שנותנים להם שירותים פרטיים. זה נכנס לקרביים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זו הייתה בקשה של הממ"מ שנוסיף לפי חברות ביטוח. אם הוועדה רואה בזה בעיה, אפשר להוריד את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו רואים בזה בעיה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אפשר להוריד את החלוקה בין חברות הביטוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה לגבי חברות הביטוח לבין גורם אחר? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה חשוב. כמו שאסף הציג החלוקה בין שב"ן לחברות ביטוח היא חשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תבקש אחוזים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> ביקשנו את הסך הכול. << דובר >> נריה שטאובר: << דובר >> יחד עם תמהיל. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> מספיק אבל לציין גורם אחר או שצריך לציין מי הוא? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אחרי החלוקה של חברות ביטוח ושב"ן לא צריך לפרט על אחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא מעניין אתכם מי הגורם האחר? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זה מעניין אותנו אבל אנחנו מבינים שיש קושי, אנחנו מוכנים להתגמש בעניין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בפסקת משנה (ג) נוריד את תוך ציון שם המבטח ובפסקת משנה (ד) נוריד את תוך ציון הגורם המממן האחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חן אתה איתנו? << דובר >> חן לוי: << דובר >> תודה. אני מברך על החזרת קופות החולים לפטור מקבלת אישור ורישוי. הייתי רוצה לחדד את הנוסח שנעה קראה. היא קראה שאישור קבלת ההודעה ייראה כאישור. אני חושב שנכון יהיה שההודעה תהיה כאישור. אם זה יהיה כמו בפניות ציבור או בבקשה להחזרים כאשר יש מייל אוטומטי שפנייתך התקבלה, זה יהיה מצוין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יצטרכו לעשות לך מייל אוטומטי כזה שפנייתך התקבלה וזה ייחשב כאישור. יצטרכו ליצור את הממשק הזה. << דובר >> חן לוי: << דובר >> למה שהדיווח מאיתנו לא יהיה האישור? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת אם אפשר לעשות דבר כזה כך שהדיווח עצמו הוא האישור. האישור על קבלת דיווח הוא אישור. אתה צריך שהם יראו לך שהם קיבלו אישור. << דובר >> חן לוי: << דובר >> אני חושב שזה צריך להיות דיגיטלי. אני מקבל את זה אבל רק שיהיה משהו דיגיטלי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מוכנים ליצור דבר כזה? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> שינינו כך שלא נדרש אישור אקטיבי לבחינה נוספת אלא רק עצם הגשת הדיווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מוכנים ליצור דיווח אוטומטי או מענה אוטומטי שאומר קיבלנו את דיווחך? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הדיווח הוא מספיק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תייצרו מענה אוטומטי שמאשר את קבלת הדיווח. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> צמצמנו באופן דרמטי את הדרישה מקופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, הלאה. את רוצה לכתוב את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה שיהיה כתוב אישור על קבלת הדיווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם יכולים להסכים לזה? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אנחנו כבר הסכמנו לזה. נעה אם בוחרים בנוסח הזה ולא בנוסח השני שהצענו, צריך - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת מה זה הנוסח השני. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> שלחנו שני נוסחים אפשריים כדי להבהיר שקופת החולים לא נדרשת לאישור פוזיטיבי. הראשון היה מה שהקראת עכשיו. אבל אם בוחרים באפשרות הזאת - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו רוצים שייראו באישור על קבלת הדיווח כאישור על הקמה. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> החרגנו אותם אבל. זה בסדר עם ההגדרה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, כי יש לנו היום מרפאות שאינן טעונות אישור הקמה כמו ב-4א. מי שמבקש להקים מרפאה מהסוג המפורט בתוספת השנייה מודיע על כך והמנהל ייתן לו אישור הקמה על סמך הודעתו. << דובר >> חן לוי: << דובר >> אבל נעה זה עדיין נותן אישור. אנחנו מבקשים לא לתת אישור גם על סמך הודעה. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> חן הדרך לפתור את זה היא באישור אוטומטי. הדיווח שלך יצור אישור. אנחנו נצטרך לעשות פה אקט פרוצדורלי של קבלת הדיווח ואנחנו נמצא את הדרך לעשות את זה. זו לא בעיה. אנחנו מבהירים שמבחינתנו אנחנו רואים מהותית את הגשת הדיווח כמספקת לצורך כך שיראו אתכם כמי שקיבלו אישור. << דובר >> חן לוי: << דובר >> מה שחשוב לנו הוא שלא נתעכב על אישור בקצה ושלא נחכה לאדם שנמצא בחופש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2) מחירי הניתוחים שבוצעו בעמדות ניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, בחלוקה לפי אופן מימון הניתוח, בהתאם לדרכי המימון המפורטות בפסקה (1); זה באותו פילוח של קופות חולים אבל צריך לשים שמדובר כאן על מחירי הניתוחים. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> אני חושבת שזה גם מיותר לגמרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה נדרש? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זו הדרך לבדוק את ההנחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תבקש רק על הסל. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> תבקש רק את ההנחה על הסל. למה אתה צריך לדעת את כל הפרוצדורות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איך הוא יכול לדעת אם יש הנחה על הסל אם הוא לא יודע כמה משלמים הפרטיים? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> ההנחה נמדדת ביחס למשרד הבריאות ולא ביחס לפרטי. אתם בעצמכם אמרתם את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה צודק. מקובל? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (3) פילוח מקבלי שירות בכל אחת מעמדות הניתוח ובמרפאות שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לפי יישובי המגורים שלהם. זה היה לפי בקשה של הוועדה ושל הממ"מ. אנחנו רוצים לדעת על פיזור המרפאות ומאיזה יישובים אנשים מגיעים למרפאה כדי לדעת אם מרפאה בחיפה היא מספיק טובה כמרפאה באזור הצפון אם כולם בכלל נמצאים ברמת הגולן. חשבנו שזה חשוב. משרד הבריאות הסכים לכלול את זה בתקנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש למישהו בעיה עם זה? << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> פעם זה היה מאוד קל כי לכל אחד היה אזור חיוג של הטלפון. היום לרוב האנשים יש טלפון נייד ולא תמיד מביאים את הכתובת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם לא יודעים? << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפי הידע שלכם אז. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> בעבר זה היה לפי המחוז שהקופה שלחנו ממנו. אבל זה לא חופף ולכל קופה יש מחוזות שונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוסיפי שיהיה לפי הידע שקיים במערכת במרפאה. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זו תוספת מצוינת שהממ"מ הציע והיא עוזרת לנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא נדרוש מהם עכשיו רגולציה נוספת בשביל לאתר כתובות. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זה בשביל לתת מענה טוב יותר לפריפריה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא רוצה להטיל עליהם עודף של בקשות. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אבל אם תקבלו תעודות זהות, תוכלו לסנכרן את זה עם משרד הפנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בעייתי מבחינת פרטיות. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אנחנו לא מבקשים תעודות זהות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (ב) התחייבות למסור דיווחים כאמור בתקנה 1ב(ג)(3) תכלול גם דיווח של מידע נוסף שידרוש המנהל מהמבקש אודות פעילות עמדות הניתוח שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל, לשם בחינת פעילות המרפאה לרבות השפעתה על מערכת הבריאות ובלבד שהמידע הנדרש לא יכלול מידע שיש בו כדי לגלות את זהות המטופלים. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> סליחה, אם יש פה התנגדות בוועדה לבקשות מידע קונקרטיות, אני מניח שלסעיף סל שמאפשר לדרוש כל דבר תהיה גם התנגדות. אני מציע שגם זה אולי ירד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי ביקש את זה? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה לא דבר שמקנה סמכות לקבל מידע פרטני מזוהה. מידע נוסף לפעמים נדרש לצורך רגולציה. אפשר לראות גם בתקנות רישום מרפאות ובתקנות רישום בתי חולים שיש סמכויות לבקש מידע נוסף כל עוד זה מידע רלוונטי שנדרש לצורך הרגולציה. אין סיבה להתנגד לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בלי נימוק? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הוספנו לבקשת הוועדה את הנימוק שלזה שם בחינת פעילות המרפאה לרבות השפעתה על מערכת הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא כללי מדי? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אנחנו אף פעם לא יכולים לייצר רשימה שכוללת את כל הדברים שניתן לצפות אותם ושנדרשים לצורך הפיקוח, הבקרה ויצירת הרגולציה. יש פה סעיף סל. ברור שהפעלתו לא מהווה מקור סמכות לקבל מידע פרטני מזוהה. ברור שאי-אפשר יהיה לקבל או לבקש דרך מידע לא רלוונטי מכוח הוראות דין אחרות שחלות עלינו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נזהרתם ואמרתם שהמידע לא ידרוש מידע שיש בו כדי לגלות את זהות המטופלים. האם סוד מסחרי יכול להיות גם מוגן ושלא תדרשו אותו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תחזרו אלינו עם זה אחר כך. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> רק אולי תסבירו מה הכוונה בסוד מסחרי? למשל אם אנחנו דורשים את שיעור ההנחה האם זה נחשב? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלה החששות שיש להם. אנחנו לא יודעים מה תדרוש כי יש לך פה סעיף סל. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> מותר לנו לדרוש את כל מה שנמצא בתוך המכרז. לגבי סודות מסחריים, באופן עקרוני לרגולטור מותר לבקש דברים כאלה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> כן אבל אתם לא רגולטור רגיל. אתם רגולטור שגם מתחרה בנו. בד בבד תוך כדי שאתם עושים מכרז אתם יודעים את המחירים של המתחרה. אני מתחרה בתל השומר ואתה מפעיל את תל השומר. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אמרנו את זה גם בדיונים אחרים ככל שתרצו שתהיה איזושהי חומה סינית מול בתי החולים, אפשר לייצר את זה. אני לא חושב שזה משהו שאמור להטריד אבל אין לנו בעיה לנסח את הסעיף אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תגידי מה את הנוסח שאת מציעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להגיד שלא יכלול מידע שיש בו כדי לגלות את זהות המטופלים או סוד מסחרי. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זו תהיה דרך לא למסור מידע לא רלוונטי לרגולטור. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> השאלה אם זה לצורך התקנות שפירטנו קודם מה צריך לבחון אם המרפאות עומדות בהצעה שלהן. זה סעיף סל שמאפשר לקבל עוד מידע על הדרך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני צריך לעשות פה מחסום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי אפשר להגיד לשם בחינת פעילות המרפאה בלי לרבות השפעתה? לשם בחינה השפעה על פעילות המרפאה על מערכת הבריאות. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> כמו שכל דבר סוד מסחרי, כל דבר משפיע על מערכת הבריאות. כל סעיף עכשיו יהיה מוגדר. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> נכון ומכיוון שכל דבר משפיע על מערכת הבריאות, הוא גם נדרש. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> עכשיו צריך רגולציה על כל דבר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה גוף פרטי שאתה מבקש ממנו לתת שירות ציבורי. תזכרו שבבסיסו אבל הוא גוף פרטי. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> עדיין יכולה להיות לו השפעה על המערכת הציבורית ולכן מדובר פה על דיווח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תשאיר אותו פרטי והוא יעשה את העסקים שלו. זה בסדר אם אתה רוצה להעמיק את שירותי הסל שהוא מבצע. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> מדובר פה על הדיווחים שלו למשרד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לשמור כמה שיותר על האוטונומיה שלו בהתנהלות הפרטית שלו. תמצאו לי נוסח. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> יושב-הראש אם זה יצא לפועל ויהיו סוגי מידע נוספים שמשרד הבריאות יסבור שנדרשים לו לצורך ההסדר הזה – אני חושב שלא מתאים להכניס פה חובות מסירת מידע שנחוצים לו לצורך פעילותו הכללית – הם יכולים לחזור, לתקן את התקנות, להסביר לוועדה מדוע הם צריכים את המידע ואני מאמין שזה יאושר בהתאם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שזה לא יהיה משהו שהוא לא רלוונטי. מי קבוע מה הוא מידע רלוונטי? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> לכן ביקשנו מידע אודות פעילות. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> משרד הבריאות מטיל פיקוח מחירים מכוח פרק ז'. כשהוא רוצה לעשות את זה יש לו את הכלים המשפטיים לכך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אם זה יהיה על דרך השלילה שלא יבקש המשרד מידע שאינו נחוץ? זה מספק אותך? << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> ובלבד שהוא יעסוק רק בפעילות הציבורית. אם הם מבקשים מידע, זה לפעילות הציבורית שאנחנו מתבקשים לתת אבל לא לגבי שאר הפעילויות שלנו. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> ההבנה של התקנות היא שגם הפעילות הפרטית משפיעה על המערכת הציבורית. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> אין לזה סוף ככה. תהפכו אותנו לציבוריים, תתנו לנו תקציב, תקנסו אותנו בסוף שנה על גרעונות ואין בעיה. אבל כל עוד זה מרכז פרטי הוא מרכז פרטי. הפיקוח הזה יוביל לעוד תקנות ולעוד חרמות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כמו שנאמר כמה פעמים, הציפייה מהמשרד היא להקצות ולקבל החלטות מבוססות נתונים על בסיס דיווחים מהימנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה את יכולה לנסות להכריע בזה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אני מבינה נכון, ההתחייבות למסור דיווחים תכלול גם דיווח על מידע נוסף שידרוש המנהל מהמבקש אודות פעילות עמדות הניתוח שבבעלות המבקש או שהוא מפעיל לשם בחינת פעילות המרפאה או לשם בחינת השפעת פעילות המרפאה על מערכת הבריאות ובלבד שהמידע הנדרש לא יכלול מידע שיש בו כדי לזהות את זהות המטופלים. אדוני אתה הצעת שזה יתייחס רק לפעילות הציבורית. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> ההשפעה על המערכת הציבורית היא גם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ביקשת כבר את הנתונים על האחוזים ועל החלוקה בין חברות ביטוח לבין שב"ן. עכשיו אתה רוצה נתונים נוספים. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> הוא עוד לא יודע מה הם הנתונים וזה העניין. את הנתונים שהוא רצה הוא ידע לבקש. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> המשרד כרגולטור רוצה לדעת שהמרפאה הזאת מדווחת לו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הסעיף הזה לא טוב. הוא נותן תחושה שאתם חונקים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אין חניקה ואין השפעה על הפעילות של המרפאה. זה רק הדיווח למשרד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הדיווח הוא חנק. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> למה הוא חנק? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת התחושה. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> עם תחושות אי-אפשר להתווכח אבל זאת לא דרישה שאינה סבירה. היו"ר בתחילת הדיונים פה ביקרתם את המשרד על היעדר הנתונים שיש בידו. ודאי שזה חלק מחובותיו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התחושה היא שאתם רוצים לקבל נתונים שיכולים לשמש אתכם להטלת רגולציה נוספת. אני מבקש מכם לחשוב שוב. אתה רוצה שנוריד את הסעיף הזה וזהו? לא יהיה לכם סעיף סל. תצטרכו לבוא לכאן עוד פעם ולתקן תקנות? תתנו לי כאן הגנה. יש גבול. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> ההגנה היא למטרה. אבל ההגנה לא יכולה להיות על הפעילות הציבורית כי מראש הפעילות הפרטית משפיעה על המערכת הציבורית. זה ההיגיון המסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבין. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אי-אפשר שזה יהיה מוגבל רק לפעילות הציבורית. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אבל אתה לא מצליח לחשוב על אותם סוגי מידע עכשיו כי הרי חשבת למשל מאיפה מגיעים המטופלים למרות שזה לא מידע רלוונטי להליך הקצאת המרפאה. אולי הוא רלוונטי להליך הבא. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זה רלוונטי מאוד. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> הכנסת את מה שהצלחת לחשוב עליו. אבל אתה מכניס סעיף סל. אתה לא יודע היום להגיד מה אתה מבקש לפי זה. אם היית יודע, כנראה שהיית מכניס עוד סעיף קטן. נראה לי שהפתרון הראוי הוא שזה לא יהיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לי רעיון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נגיד שההתחייבות למסור מידע אודות פעילות העמדות ובלבד שהמשרד לא יבקש מידע שאינו נחוץ לשם בחינת השפעת פעילות המרפאה על מערכת הבריאות הציבורית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו בוחרים בנוסח שלילי בסעיף הזה. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> זה מקובל מבחינתנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ופעילות ציבורית. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אנחנו ניאלץ להסכים אבל אנחנו חושבים שיותר טוב שזה היה יורד. כמו שאמרתי, הם הכניסו את מה שהם יודעים שהם צריכים. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> זה פתוח לריבים אם זה נחוץ או לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אביא אותם לפה לתקן תקנות מחדש בשביל פיסת מידע שהם צריכים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (ג) מועדי הדיווח של הנתונים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו אחת לשלושה חודשים כל עוד המרפאה רשומה, ומועד הדיווח של הנתונים כאמור בתקנת משנה (ב) יהיה בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו דרש המנהל מהמבקש את הנתונים האמורים; הדיווחים יימסרו לגבי הפעילות בתקופה שהחל מהשנה שקדמה לשנה שבה הם נמסרים או שבה הם התבקשו על ידי המנהל, לפי התקופה הארוכה יותר. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> אני מציעה שזה יהיה כל חצי שנה ולא כל שלושה חודשים. אנחנו צריכים לבנות מערכות שלמות כדי לבנות את הדיווחים האלה. זה לא פשוט. מספיק פעם בחצי שנה אחרת אנחנו נתעסק בזה כל השנה במקום להתעסק בחולים. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אם הגופים הפרטיים טוענים שיש לזה עלויות ציות כבדה אין לנו בעיה עם חצי שנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אחת לשישה חודשים. וגם הדיווח לפי דרישה הוא בתוך שישה חודשים? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> לא, דיווח לפי דרישה צריך להיות תוך שלושה חודשים. זה דיווח ספציפי. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה דיווח ספציפי שהמנהל ביקש לקבל לגביו מידע. לא צריך לחכות שישה חודשים בשביל זה. הדיווח התדיר הוא כל שישה חודשים במקום שלושה חודשים לבקשתכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תיקון תקנה 5 6. בתקנה 5 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), אחרי "ולא יהיה ניתן להעבירו" יבוא "לרבות העברה שיש בה כדי להביא לשינוי בבעל השליטה במבקש או במרפאה" ובסופה יבוא "התבקש אישור המנהל להעברה שיש בה כדי להביא לשינוי בבעל השליטה במבקש או במרפאה, יחליט המנהל בבקשה בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו, ואם לא נתן החלטה בתוך המועד האמור יראו כאילו ניתן אישורו לשינוי בבעל השליטה [המבקש ימסור למנהל כל מידע שידרוש המנהל לצורך בחינת הבקשה; הזמן שיידרש למבקש להשיב לדרישת המידע לא יימנה במניין הימים לקבלת ההחלטה; אי מסירת מידע כאמור תהיה עילה להתנגדות המנהל להעברה]; בתקנת משנה זו – "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה תואם לחוק לאיסור הלבנת הון גם אם אנחנו משנים את האחוזים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, כי השאלה היא כמה אמצעי שליטה יש. אמצעי השליטה מוגדרים בחוק לאיסור הלבנת הון. "בעל שליטה" – (1) מי שיש לו יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד; (2) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו כבעל שליטה בתאגיד מי שהוא מחזיק 50% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; "החזקה" – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968."; על כל מכירה של אמצעי שליטה בידי מי שמחזיק יותר מ-25% מאמצעי השליטה במבקש או במרפאה ידווח למנהל גם אם הקונה הופך למי שיש לו 25% מאמצעי השליטה כאמור; << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> נעה בסעיף הקודם של ה-50% אין טעם בסיפא. ברגע שיש מישהו עם 50%, בהגדרה אין מישהו שמחזיק יותר ממנו. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה המשמעות של הדיווח הזה? האם משרד הבריאות יכול שלא לאשר את העברת השליטה? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> כשזה ביטוח זו לא בקשת אישור. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אין למשרד הבריאות יכולת שלא לאשר העברת שליטה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זה חלק מהשינויים שדרשנו. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה אם אני מחליט למכור את העסק שלי למישהו אחר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה למה אתם צריכים את הדיווח? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> עדיין נשארת פה הגדרה מהותית שעוסקת בשינוי בשליטה. אנחנו שינינו את זה מ-25% ל-50% בהקשר לחזקה. החזקה תחול רק על מי שמחזיק 50% או יותר והוא בעל שליטה. אם תהיה שינוי בשליטה שלו, נדרש אישור המנהל מראש. עדיין נשאר הסעיף שאומר שבעל שליטה הוא גם מי שיש לו יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד בין לבד ובין אם ביחד עם אחרים. שינוי בבעל שליטה פה דורש את אישור המנהל מראש. אבל אז הנטל מוטל על משרד הבריאות להראות שאכן מדובר בבעל שליטה. לגבי מי שמחזיק 25%, הוא יצטרך לדווח על העברה של אמצעי שליטה ממנו וכן יצטרך לדווח על מכירה של אמצעי שליטה שהופכת אחר לבעל 25% או יותר. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל שמעתי שאת אומרת שנדרש אישור של משרד הבריאות ולא דיווח. אני שואל למה זה בכלל מופיע בתוך תקנות של רישוי מרפאות. איך זה קשור לבעלים? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> היום תקנות אמות מידה לאישור הקמה למרפאות – אם אני לא טועה גם הסעיף בפקודה – קובעים שאישור הקמה אינו ניתן להעברה לאחר. בניגוד למה שנטען פה שזה עסק פרטי שלך ושאתה יכול למכור אותו, אישורי ההקמה והרישיונות של בתי החולים הם לא קניין פרטי. אם לא היית תאגיד, לא היית יכול להעביר אותם לאחר בלי לבקש את אישור משרד הבריאות מראש. זה ברור וקיים כבר היום בכל התקנות – בתקנות אמות מידה לאישור הקמה למרפאות, בתקנות רישום בתי חולים ובתקנות רישום מרפאות. במקרה של תאגיד נוצר לנו מצב שבו הדרך לעקוף את האיסור על העברה היא באמצעות העברת שליטה. אפשר פשוט למכור 100% מהמניות או שיעור נמוך יותר שגורם לכך שמישהו אחר יהיה בעל שליטה. ככה איסור ההעברה מתרוקן מתוכן. אנחנו מסדרים ומתקנים את זה למרות שגם היום לעמדתנו יש לנו סמכות מסוימת להתערב בזה כי יש לנו סמכות גם לקבל פרטים נוספים ולהתנות תנאים ברישיון היום. אנחנו עושים את זה בצורה ברורה ושקופה שגם מגנה על רוכשים תמי לב שלא יודעים היום שמשרד הבריאות יכול להטיל תנאים ולקבוע תנאים ברישיון. אם אכן נעשה שינוי, אין איסור על העברת שליטה ואין איסור על שינוי בשליטה אבל זה דורש אישור של המנהל מראש. הרבה פעמים כשהמנהל נותן אישור לתאגיד הוא לא נותן אותו רק לתאגיד אלא גם למי שיכול להכווין את פעילותו. יש הקשרים ודוגמאות בהם זה יהיה ברור לכולם ואולי דוגמאות בהן זה פחות ברור מאליו. לכן נדרשת הפעלה של שיקול דעת. הסמכות היא סמכות קיימת ואנחנו רק מסדרים אותה בתקנות בשביל לרוקן מתוכן את איסור ההעברה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני לא רוצה להיכנס למה זה בעל שליטה או בעל אמצעי שליטה והאם זה מעל 50% או מעל 25%. אני מדבר על העיקרון. משרד הבריאות לוקח לעצמו זכות מסוימת. אני עבדתי 30 שנה ואני רוצה להעביר את העסק לילדים שלי שהם ישות משפטית נפרדת. איך משרד הבריאות בכלל נכנס פה? או מה אם אני רוצה למכור את העסק שלי כי התעייפתי? אם אני בעל שליטה – בלי קשר לאחוזים – למה אני צריך לקבל אישור? אני יודע שכשמקבלים אישור זה אישור בתנאים. האם משרד הבריאות מתחייב שלא יהיו תנאים לצד האישור? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה המצב כבר היום. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> לא. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> לא, זה לא המצב היום. משרד הבריאות כיום לא יכול למנוע מצב בו בעל עסק מוכר את העסק שלו לבעל עסק אחר. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אנחנו מדברים רק על אישורי הקמה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל כתוב שאישור ההקמה ניתן לבקש בלבד ולא ניתן יהיה להעבירו בלא אישור מראש של המנהל. זה כבר קבוע היום. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אנחנו לא מונעים ממך למכור את העסק שלך או את החברה שלך. אם אתה רוצה למכור את המניות, אתה יכול. אם אתה רוצה להעביר את הרישיון או את אישור ההקמה לאחר, זה דורש אישור שלנו מראש. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אין בעיה. אני רק רוצה שנהיה ברורים שלא מדובר על סחר ברישיונות. העברת שליטה בחברה איננה דורשת אישור משרד הבריאות. אני רוצה שזה יהיה ברור. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אתה יכול להעביר איזה שליטה שאתה רוצה למי שאתה רוצה. אם אתה העברת את השליטה והעברת גם את הזכות לעשות שימוש ברישיונות או באישורי הקמה שמשרד הבריאות נתן יחד איתם, אתה מסתכן בכך שנבטל את אישור ההקמה. אם אתה רוצה שאנחנו לא נבטל את אישור ההקמה או לא נתנה בו תנאים, תפנה אלינו מראש, תקבל אישור להעברה ותעביר. אנחנו לא מגבילים אותך מהעברת המניות שלך או העסק שלך. תעשה עם זה מה שאתה רוצה. קבוע כבר היום שאישורי ההקמה לא ניתנים להעברה לאחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מנסה להבין למה זה נראה לך כל כך מופרך. באישור ההקמה בוחנים מי מקים, איזה ניסיון יש לו ומי הוא בכלל. אדם קיבל אישור הקמה ובשלוש השנים עד ההקמה בפועל הוא מוכר את הרישיון הזה למישהו שאולי - - - << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אפשר לבחון את זה במבחן המציאות. אני אומר שמשרד הבריאות עושה שימוש לרעה במה שאתם אמרתם עכשיו. אני אתן דוגמה. אנחנו הלכנו לרכוש מקום אחר. אנחנו ראויים להפעיל בית חולים ומשרד הבריאות אמר שיש תנאים חדשים כמו אחוז מסוים לציבורי ומחירים מסוימים. למה? אני בעלים וקניתי מבעלים אחרים. הוא היה לגיטימי ואני לגיטימי. למה פתאום מכניסים לי תנאים של אחוז ציבורי? זה אומר שמשרד הבריאות מתערב וגורם לכך שאנשים שיש להם נכסים היום הופכים לנכסים לא סחירים. אי-אפשר למכור אותם לעולם. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> רישיונות ואישורי הקמה אינם סחירים. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני לא מדבר על רישיונות ואישורי הקמה. דיברתי על חברה. אתם כל פעם חוזרים לרישיון ואני מדבר על בעל חברה. חברה שיש ברשותה רישיונות רוצה למכור את עצמה למישהו אחר והוא ראוי. למה אתם מכניסים תנאים שלא היו קודם? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אם הוא ראוי, אין סיבה שההעברה לא תאושר. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> למה אתם מכניסים אחוז ציבורי שלא היה קודם? זה לא קשור לבעלים של המקום. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> השאלה אם הוא ראוי או לא תיבחן על ידי המנהל. אם הוא ראוי, אכן ניתן יהיה לבצע את ההעברה. כל הקריטריונים קבועים היום בפקודה. הסמכות שלנו מוגבלת למסגרת שהפקודה מתווה לנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה זה לא נוגע בתקנות? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> התקנות כאן מדברות על אישורי הקמה. זה תהליך מוגבל בזמן בו אנחנו רוצים לראות מי האדם לו נתנו את אישור ההקמה. זה התהליך וזה חלק ממה שאנחנו בודקים. אחרי שניתן אישור הקמה לא ניתן לסחור בו ולהחליף את בעל השליטה באישור ההקמה בלי אישור של המנהל. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אסף אם אני ראוי ובחנת אותי, תאשר אותי. אל תוסיף תנאים שלא היו בעסק הקודם. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> למשל המבקש החדש הוא מישהו שהורשע לאחרונה בדין משמעתי במשרד הבריאות ברשלונות חמורה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אז אל תאשרי אותו. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> יכול להיות שאני אאשר אותו, יכול להיות שאני לא אאשר אותו ויכול להיות שאני אאשר אותו בתנאים. אולי זה לא רלוונטי, משהו פעוט או משהו שמצריך תנאי ברישיון. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אני מדבר מניסיון של עבודה מולכם בשנתיים האחרונות. אתם לא אישרתם העברת בעלות של מקום אלינו – אנחנו גם מפעילים מקום באישור שלכם כך שאנחנו ראויים – וקבעתם תנאים שלא קשורים לבעל המקום. אמרתם קודם שכל התקנות האלה לא יחולו על מתקנים קיימים. עכשיו בעלים של מתקן קיים רוצה לפרוש ולמכור את הנכס - - - << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> דני זה לא הדיון עכשיו. אלה לא התקנות האלה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> בעלי המרפאות הקיימות יכולים להעביר את עצמם בלי תנאים? שנהיה ברורים. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אישורי הקמה הם אישורים שתחומים בזמן כמו שקראנו כאן וכמו שביקשתם להאריך. משעה שנגמר אישור ההקמה הוא כבר לא רלוונטי. אנחנו קובעים כאן רק תנאי של צורך לקבל את אישור המנהל לפני שינוי בבעל השליטה באישורי ההקמה. זה לא חל עליך כי אין לך אישור הקמה פתוח אלא אם כן יש לך אישור הקמה פתוח. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אין לי אישור הקמה פתוח. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה יחול על הקצאה חדשה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אם אני בעל בית חולים או חברה שמפעילה בית חולים, מרפאה כירורגית או מרפאה קטנה ואני מוכר את העסק שלי, לא יחולו עליי ההוראות האלה? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> לא, זה לא מה שאנחנו דנים כאן. יש תקנות רישום אחרות שעוסקות ברישיונות ושם חלות מגבלות אחרות. הן פורסמו להערות הציבור והן דיון נפרד מהדיון הזה. כאן אנחנו דנים אך ורק על סוגיית אישורי ההקמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש השלכה בין האישור של התקנות האלה לתקנות שפורסמו? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאלתי את המשרד. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> לעמדתנו לא. אלה תקנות עם תכליות שונות ועם מקור סמכות שונה. זה נכון שיכולה להיות השפעה מסוימת על ההסדרים שייקבעו כאן. אם נחשוב שצריך לייצר הלימה בין התקנות שכאן לבין תקנות אחרות אנחנו נעשה התאמות אם יש צורך. אבל בעינינו אין קשר ישיר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אומר לפרוטוקול שאני לא רוצה שיהיה סנדול בכך שאנחנו מאשרים פה משהו כלפי האישורים ושישליך על תקנות אחרות שמתעסקות בנושא העברת רישיונות. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> לא, התקנות האחרות לגבי רישיונות כבר פורסמו להערות הציבור. כבר נעשה בהן תהליך מקצועי והן חלות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> כל יושבי השולחן פה כבר התנגדו אליהן. נגיד שקיבלתי אישור הקמה עכשיו במסגרת ההקצאה החדשה ובעוד שש שנים אתעייף והגעתי למסקנה שאי-אפשר להתפרנס בבריאות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> התקנות מדברות רק על הפתיחה ולא על הזמן שאחרי. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אבל זה לא כתוב. תכתבו את זה. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה כתוב. זה המהות של אישור הקמה. << דובר >> נריה שטאובר: << דובר >> ברגע שפתחת אתה כבר תחת תקנות רישוי מרפאות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> התקנות מדברות רק על אישור ההקמה עד השלב בו חתמת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסעיף ההגדרה מדובר בבקשה לאישור הקמה. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> מה קורה אחרי זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כבר לא פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נכון אבל שההתחייבויות לדווח הן פה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אמרנו שההתחייבויות יהיו כתנאי לרישיון גם בהמשך. אמרנו את זה קודם. ההתחייבויות שהוא התחייב כדי לקבל אישור ממשיכות גם הלאה. הסעיף הזה מדבר רק על אישור ההקמה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> האם משרד הבריאות יכול להגיד שבעקבות העדכונים להגדרת בעל שליטה בתקנות הנוספות יתבצעו - - - << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אני לא יכולה להגיד את זה עדיין. אנחנו נלך לחשיבה ונראה. אם יש משהו רלוונטי שדורש התאמה נבצע אותה ואם לא, לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות לרישום מרפאות לא טעונות אישור ועדה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אנחנו יודעים אבל זה כואב גם כן לפורום פה. אנחנו רואים את זה כמשהו שבא ביחד. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> אם תוגש בקשה להקמת מרפאה עם 100% שירותים שלא בסל, מה דינה של המרפאה הזאת? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> הבקשה הזאת צריכה לקבל אישור הקמה. לגבי השיעור הציבורי שלה, כמובן שהוא רק לגבי פעילויות שכלולות בסל. חידדנו את זה. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> זה אפס. יש מציאות כזאת? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(א1) אישור הקמה יינתן למרפאה ולעמדות ניתוח במקום מסוים בלבד ולא יהיה ניתן להעבירו למקום אחר". בתקנה 5(ב) יש לנו תיקון בעקבות דברים שנאמרו פה קודם. אני אקריא את 5(ב) הקיים – 5. (ב) אישור הקמה יעמוד בתוקפו לתקופה של 18 חודשים עד לתחילת ההקמה בפועל, ולאחר מכן עד שלוש שנים עד להשלמת העבודה; המנהל רשאי להאריך את האישור אם ראה כי יש הצדקה לכך. אתם אמרתם שזה לא יהיה 18 חודשים אלא 24 חודשים. השאלה אם שלוש השנים עד להשלמת העבודה יישארו ויתחילו להימנות מתום ה-18 חודשים? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> מתום ה-24. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לבקשת דני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (3) בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "מרפאה או עמדת ניתוח שהוקמה ללא אישור הקמה לא תירשם". לא הבנתי מה החידוד כאן כי כבר היום כתוב שאישור ההקמה הוא תנאי מוקדם להגשת בקשה לרישום מרפאה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו מחדדים שזה לא רק תנאי אלא שאין אפשרות לתת את האישור לאחר מכן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ביטול תקנה 6 7. תקנה 6 לתקנות העיקריות – בטלה. תקנה 6 דיברה על כך שאם עלה מספר הבקשות להקמת מרפאות או עמדות ניתוח על מספר אישורי ההקמה, אפשר לפרסם מכרז. כיוון שעכשיו המכרז הופך להיות דרך המלך, זה לא רלוונטי. תקנה 8 לא נדרשת כיוון שהסדרנו את נושא מרפאה בבעלות קופת חולים. היא מוסרת אישור דיווח ואישור על קבלת הדיווח הופך להיות אישור הקמה. תקנה 9 היא התחולה. תחולה 9. (א) תקנות 1א, 1ב, 2 ו- 3 לתקנות העיקריות, כתיקונן בתקנות 2, 3 ו-4 לתקנות אלה, יחולו לגבי בקשה לאישור הקמת מרפאה שהוגשה ביום התחילה או לאחריו. אולי צריך להוסיף לזה גם את תקנה 4 או תקנות נוספות שהקראנו היום. זה אומר שהן חלות מכאן ולהבא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נכתב פה בסעיף לכל מי שרצה לשמוע את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התחילה היא תחילה מיידית נכון? המבחן פה האם הבקשה לאישור הקמה היא בקשה חדשה או בקשה קודמת. אם הבקשה היא קודמת ועדיין לא ניתן אישור, חלות עליה ההוראות הקודמות. אבל אין לנו יום תחילה וזה חל מיידית. (ב) תקנה 5(א) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 5 לתקנות אלה, תחול לגבי שינוי בבעל השליטה שבוצע ביום התחילה או לאחריו. זה חל גם על בקשות שהוגשו אם מישהו קיבל אישור הקמה בעבר ועכשיו הוא מחליף את בעל השליטה ב-50% יחד עם חובה לדווח על כל מכירה של מי שמקבל 25%? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אין תחולה רטרואקטיבית. זה רק על שינויים שנעשים מעתה ואילך. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה רק לאישורי הקמה בתוקף ולא למרפאות שכבר הוקמו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה אישורים כאלה יש? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> לא הרבה אבל צריך אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם לא רוצים שיעבירו את האישורים האלה ושייסחרו בהם? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו רוצים שהסחר יהיה לפי הכללים החדשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש סעיף דיווח שנועד לאפשר לוועדה לעקוב אחרי המידע. שר הבריאות ימסור לוועדה העתק של ההחלטה על הבחינה השנתית שהוא קיים בצורך באישורי הההקמה וגם על ההחלטה של ההקצאה. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> נעה זה השר או המנהל? החובה לשקול היא של המנהל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המנהל ימסור לוועדה את ההחלטה על הבחינה שהוא קיים וגם על ההקצאה שהוא החליט עליה תוך 15 ימים ממועד ההחלטה. אם הוא קיבל דיווחים מהוועדה, הוא ימסור גם את הדיווחים האלה? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> דיווחים שהוא קיבל מהמבקשים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, על ההנחות. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> אנחנו נוכל למסור רק מידע אגרגטיבי. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> דיווח למשרד כולל נתונים פרטניים ונתונים מסחריים. כמובן שבעייתי להעביר את זה לוועדה כי זה גם יפורסם לציבור. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> זה הגיוני שזה יהיה אגרגטיבי. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אני מציע שהגופים יגיבו על זה אבל ייתכן שבהצעות שיש בהן מעט מתמודדים, גם מידע אגרגטיבי יכול לחשוף מידע שלכם. זה לשיקולכם. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> כתוב שיש להעביר ליושב-ראש הוועדה. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> העברה לוועדה היא פומבית. זה לשיקולכם. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אני חושב שצריך להוסיף הבהרה שככל והמידע מכיל סודות מסחריים של מרפאה, זה לא יפורסם. אני לא יודע אם אפשר לקבוע את זה בתקנות. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> נראה לי שמספיק לכתוב ובלבד שלא יימסר מידע שיש בו פגיעה בסוד מסחרי. כאן הנטל יהיה עלינו לעשות אגרגציה של המידע באופן שיאפשר את מסירת המידע ככל שניתן. אם יש מעט הצעות ואי-אפשר להפוך את המידע כך שלא יהיה ניתן לזיהוי, נצטרך לשקף את זה לוועדה ולא להעביר מידע ספציפי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם תעשו את הבחינה של כל שנה עד 31 בדצמבר? אנחנו רוצים שיהיה מועד בו אפשר יהיה לדעת שעשיתם כבר את הבחינה ואת ההחלטות על ההקצאה אם היו. האם אפשר להגיד שזה עד 31 בדצמבר של כל שנה? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> מבחינתנו זה בסדר. הייתי מציע שהבחינה תהיה בשנה הבאה כי הרגע יצאנו לשתי הקצאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז מ-2027. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> כן, מ-31/12/2027. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התבקש פה גם נתון על כמה חדרי ניתוח יש בכל נפה. נתבקש קודם שהוועדה תקבל את זה. השאלה אם זה צריך להיות גם מחולק לפי קופות. מדובר בכמות חדרי הניתוח או מי הבעלים של חדרי הניתוח? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אנחנו סבורים שקופה היא מידע רלוונטי פה. אנחנו מדברים על חדרי ניתוח שקרויים פה פרטיים אבל אלה חדרי ניתוח קהילתיים. הרופאים שיש לכל אחד מאיתנו ליד הבית – אורתופדים למשל – נסמכים על כך שיש להם איפה לעבוד. ככל שיש להם איפה לעבוד הם נמצאים שם. כשאין חדרי ניתוח אין להם איפה לעבוד ולא יהיו רופאים ליד הבתים שלנו. על כן השיוך הקופתי הוא מאוד חשוב. אם לקופה אחת שיש לה ולקופה אחרת אין אז לקופה מסוימת אין את היכולת להציע שירות מקצועי קהילתי ליד הבית. לטעמנו לפחות קופה היא דבר חשוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם זה הבעלות של הקופה או המבוטחים של הקופה? << דובר >> דן אנגל: << דובר >> המציאות מוכיחה שכל קופה עובדת עם בתי החולים שבבעלותו ועל כן בעלות על בתי חולים היא הקריטריון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנתון הוא מבוטחים של איזה קופות היא משרתת? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> תפרידו בין השניים. צריך את הבעלות על חדרי הניתוח. אם יש קופה שנמצאת בראש הפירמידה, היא צריכה להופיע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שדני אמר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על הבעלות על חדרי הניתוח וזה יהיה גם בדיווח שיימסר אחת לשנה עד 31 בדצמבר. הדיווח יכלול נתונים על בעלות על חדרי ניתוח, כמה חדרי ניתוח, כמה פרוצדורות וחלוקה לפי קופות. << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> ככל שמשתמשים במינוחים האלה אנחנו מציעים להשתמש במונח של שליטה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא בעלות אלא שליטה? << דובר >> אסף עבדה: << דובר >> אנחנו משתמשים בשפה הזו בתקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה לגבי סוגי הפרוצדורות? << דובר >> הלל דשן: << דובר >> זמני המתנה הם גם חשובים. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> זה מידע מיותר. לא צריך להיכנס לזה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה יגרום לנו לדרוש עוד נתונים מהספקים כדי שנוכל לדווח אותם. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> סעיף מספר 3 מתוך 6 הוא הזמינות. אתה לא רוצה לבדוק את זה? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אני בודק את הזמינות. << דובר >> הלל דשן: << דובר >> אתה בודק את הזמינות בהגשה אבל מה לגבי מתי שהם כבר עובדים? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו לא רוצים שתהיה מאיתנו דרישה לדברים שאנחנו לא יכולים לבקש מהמרפאות. כיום אנחנו לא מבקשים מהמרפאות את כל הנתונים שציינתם. לכן במרפאות קיימות עליהן אנחנו לא מחילים שום חובת דיווח אנחנו לא נוכל לדווח את כל הפריסה הארצית. כל עוד זה נשאר ברמת הרישיונות, החדרים הקיימים ובעלי השליטה עליהם, אני לא רואה שום בעיה שהמשרד ידווח על כך. דיווחים מעבר לכך יידרשו מאיתנו יכולת לדרוש מהמרפאות הקיימות ולא רק מהמרפאות החדשות דיווחים נוספים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נכתוב כמה פרוצדורות בוצעו לפי מבוטחי קופת חולים אבל תוך פילוח של הפעילויות הציבוריות? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו דורשים את זה מהספקים החדשים מכאן ואילך. לספקים הקיימים אין היום את חובת הדיווח הזאת. היכולת של המשרד לדווח על נתונים על סוגי הפרוצדורות, הנחות ושיעור פרטי ציבורי מוגבלת במרפאות שקיימות היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם יכולים למסור נתונים על כמות חדרי הניתוח והבעלויות שלהם וכמה פרוצדורות בוצעו לפי מבוטחי קופות חולים אתם תימסרו על פי הנתונים שקיבלתם. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> רק על החדרים החדשים שהוקמו ממועד התקנה ואילך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שחבר הכנסת טסלר העלה מצא את ביטויו בנוסח כי הם אמרו שהם הולכים מכאן ואילך. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> נכון, גם אמרנו שנחזור לתקנה 1ב(ג)(2) לגבי השאלה אם זה רק באותו מחוז. זה מקובל על משרד הבריאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה עוד בקשה להוריד את סוגי המרפאות שזה חל עליהן כפי שכתוב בתוספת הראשונה כיום. כתוב שם שסוגי המרפאות הן מרפאה לכירורגיה קטנה, מרפאה לכירורגיה בינונית ומרפאה לתנאי בידוד או טיפול בתאים חיים ורקמות חיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה מתייחסת התוספת הראשונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא מסבירה על מה חלות התקנות האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה רק על 2 ו-3. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אלה המרפאות שדורשות אישור הקמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה צריך את זה גם בכירורגיה קטנה? דובר על זה פה. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זה מה שקבוע היום בתקנות. לא שינינו כלום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל יש לזה צורך? << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> כן. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אתם תסכימו איתי שההצדקה למשאב המוגבל לא מתקיימת פה. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> יש שישה קריטריונים אחרים. הם נבחנים ועוד אין אישור. זה מופיע בתקנות. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> הם הליך תחרותי נדרש לצורך הקריטריונים האחרים? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אם אני מקצה למישהו אישור, אני צריך לבחון למה אני נותן את זה לו ולא למישהו אחר. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אבל למה בהליך תחרותי? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> כדי להצדיק את מתן האישור. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אתה לא צריך כי אתה לא מוגבל במשאב. אתה יכול לתת אותו עד אין קץ. אתה רק צריך לראות אם אני ראוי מבחינה מקצועית ומבחינת האיכות. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה מספר שנחקק בתקנות. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> אין מספר לקטנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה אתה מכניס את זה להליך תחרותי? לא הבנתי. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אני לא מכניס שום דבר חדש. זה היה תהליך עד עכשיו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא לא היה בתהליך תחרותי. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> זה כן. בשני ההליכים שיצאנו אליהם חדרי ניתוח קטנים יהיו בתהליכים תחרותיים גם כן. חוץ מהקריטריון הזה כל יתר הקריטריונים עדיין תקפים והם לא שונו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מבקש מכם חובת דיווח. זה לא מעניין אותי ואני לא רוצה את זה. אין פה הליכי הרדמה או הליכים גדולים מדי. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> יש הליכים. זה לא נכון שלא נדרש. זה נדרש אישור הקמה גם היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין בעיה, אבל לא בהליך של מכרז. למה אתה צריך את זה? << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> זה צריך להיעשות בבחינה כוללת של אותו אזור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם היה צורך בחלוקת משאב, היית מגדיר אותו באחוז לנפש. כיוון שאתה לא מגדיר אותו באחוז לנפש, למה אתה צריך אותו בכלל? << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> כי עדיין יש את השיקולים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה לא רואה בו משאב. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו רואים בו משאב. לא קבענו מספר סופי לכמות לנפש. אפשר לחשוב אולי לעשות את זה. ודאי שכל יתר השיקולים עדיין תקפים כפי שהמחוקק קבע. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> לא קבענו שיעור קשיח אבל עדיין יש לו השפעה על המערכת הציבורית והשפעה בריאותית שצריך לשקול אותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהודה העובדה היא שהוא נמצא במדרג הרבה יותר נמוך מאשר כירורגיה בינונית. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> לא הרבה יותר אלא רק בדרג אחד נמוך יותר. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> זה מאוד משמעותי דניאל. זה אומר שזה בלי הרדמה ובלי התאוששות. אלה פעולות בלי הרדמה שגם רופא שיניים עושה אותן בלי חקיקה. אתה עושה פעולות גסטרו או ברונכוסקופה עם הרדמה בלי חקיקה. פתאום נתפסת על זה. אני לא יודע למה כי אין פה שום דבר. אין פה מגבלה של משאב ולכן אתה יכול לחלק לכל מי שראוי מבחינה מקצועית. אם אני ראוי מבחינה מקצועית, אין סיבה שתסרב לי. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> יכול להיות שיהיו הרבה יותר הקצאות וזה בסדר גמור. אבל עדיין יתר השיקולים משפיעים ויכול להיות שבעתיד יהיה אפשר לעשות בחינה של מה נכלל כאן, האם צריך להסתכל אחרת על חלק מהפרוצדורות שנכללות פה ולהסתכל על זה בכפיפה אחת עם פעולות גסטרו למשל כמו שציינת. כרגע זה המצב החוקי ואנחנו לא רואים סיבה שמשהו יתנהל אחרת לגביו בניגוד לכירורגיה הבינונית-גדולה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> האם אפשר להציע שלפחות לגבי כירורגיה קטנה יהיה אפשר לפרסם הליך תחרותי אבל יהיה גם ניתן להגיש בקשה? אולי בהצטבר מספיק בקשות משרד הבריאות - - - << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> כל מי שרוצה מוזמן לפנות למשרד ולהגיד שהוא חושב שצריך לעשות הקצאה במקום מסוים לכירורגיה קטנה. זה בסדר ולגיטימי. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> לא קיבלנו אישור. עכשיו אני יכול למשרד הבריאות והוא יגיד לי שלא - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רק ב-30%. << דובר >> דן אנגל: << דובר >> יכולנו תמיד לעשות הכול אבל תמיד סורבנו. כירורגיה קטנה יכולה להישאר בחוק הקיים. אני לא ביקשתי מדניאל לשנות את החוק לגבי הכירורגיה הקטנה. אני מבקש שלא תשנו שום דבר בכירורגיה הקטנה. לא ביקשתי ממך להתיר את הכירורגיה הקטנה מאישור. זה יישאר באישור אבל לא בהליך המורכב הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אני מבינה נכון אתה רוצה שבכירורגיה הקטנה לא יהיה הליך תחרותי אלא שהוא יהיה באותו תהליך כמו מרפאה קטנה לתאים ולרקמות בפרט 3. << דובר >> רונית לוינגר: << דובר >> כמו שהיה עד עכשיו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שיש צורך לעשות את ההבחנה הזאת. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> אנחנו לא חושבים ככה ולכן המחוקק התייחס אליו באותה הכפיפה ביחד עם האחרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המחוקק גם לא שם לו את התקנה שמגבילה אותו לאחוז לנפש. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> נכון אבל יש שש תקנות אחרות שהוא כן שם עליו. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> כבוד יושב-הראש, המחוקק גם לא קבע הליך תחרותי, אני לא יודע אם הנימוק הזה משכנע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל המחוקק ראה הבדל בין כירורגיה קטנה לבין כירורגיה בינונית בכך שהוא קבע שהיא משאב מצומצם יותר. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> הוא ראה הבדל בהשפעה על הרפואה הציבורית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה שתבחנו את הבקשה הזו. כמו שאמרתי קודם אני אצביע על התקנות כפי שהן. אני אגיש רוויזיה ואאפשר לכם זמן לבחון את הבקשה שלנו. << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> כבוד יושב-הראש, מה קורה אם מרפאה פושטת רגל? מה ההליך? האם תינתן האפשרות לממש את זכויותיהם על ידי שימוש בתשתית חדרי הניתוח? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על מרפאה שיש לה אישור הקמה ועכשיו היא פשטה רגל? << דובר >> מיכאל פקטורוביץ': << דובר >> בדיוק. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> הם יצטרכו אישור מהמנהל אם רוצים לעשות בזה שימוש אחר, למכור את זה או להעביר את זה. למרות שאנחנו לא חושבים שמדובר בנכסים שאמורים לסחור בהם אפשר יהיה להגיש בקשה למנהל והוא יבחן אותה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאלת על ערר ואם רוצים ערר, צריך תיקון חקיקה של פקודה. כרגע הם מגישים על זה בג"צ עד שנתקן את החקיקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שעשינו פה כברת דרך מאוד ארוכה ומשמעותית מאיך שהגיעו התקנות ואיך שהן יוצאות מכאן הוועדה. השתדלנו בכל מאודנו לנסות לדייק ולהגיע לכמה שיותר שוויוניות בהליך. אני מודע לכך שלא הכול מושלם. אני מכיר את הקושי ואת החששות שיש לגופים הפרטיים. באחריות ובזהירות אני מעלה את התקנות כפי שהקריאה היועצת המשפטית – תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות). אנחנו נחזור לפה ב-19:13. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:00 ונתחדשה בשעה 19:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. נרצה לשמוע מד"ר ורד אייזנברג על ההבדלים בין כירורגיה בינונית לבין כירורגיה קטנה כדי להבין ולקבל החלטה בהקשר למכרז. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> שלום, ערב טוב. חדרי הניתוח – בין אם הם קטנים או בינוניים – הם חדרים שנעשות בהם פעולות בהתאם. חדר קטן הוא חדר ללא הרדמה וחדר בינוני הוא חדר שבו נעשית הרדמה עד לחמש שעות עם השהייה אחרי זה של עד 23 שעות. יש סדרה של הרשאות של מה מותר לעשות בחדר קטן ומה מותר לעשות בחדר בינוני. שני החדרים הם חדרים מאוד חשובים מבחינת הפעולות שלהם ועושים בהם פעילות שמגדילה את ההיקפים בצורה משמעותית. כשאנחנו עושים הקצאה אנחנו לוקחים בחשבון מה אנחנו צריכים שיהיה בינוני ומה אנחנו צריכים שיהיה קטן. לכל אחד מאלה יש חשיבות. למשל בחדר ניתוח בינוני שיש בו הרדמה נעשות פעולות ארוכות יותר שכרוכות בהרדמה בעוד שחדר ניתוח קטן עושים פעולות שאפשר לעשות בסדציה כמו בעיניים. לכן אנחנו לא יכולים להפריד את החדרים הקטנים מההקצאה כי ההקצאה רלוונטית גם לזה. למשל פעולות שנעשות בקטרקט אנחנו מנהלים בצורה מבוקרת ונותנים אותן בהתאם להקצאות שנעשות. אי-אפשר להפריד את זה מהפעולות האחרות ולכן אנחנו חושבים שצריך להשאיר תחת עקרונות ההקצאה את הכירורגיה הקטנה ואת הכירורגיה הבינונית. המשרד יודע בהתאם לנתונים שאנחנו אוספים מהשטח מה נדרש בכל אחד מהאזורים בהערכת הצרכים התקופתית במסגרת ועדת ההקצאה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה לגבי כירורגיה זעירה? << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> כירורגיה זעירה מתייחסת לחמש פעולות שמוגדרות בתקנות ואנחנו לא מגבילים אותה. אבל אם מישהו רוצה לעשות בחדר שמיועד לכירורגיה זעירה פעולה שאינה רשומה בתקנות כפעולה בכירורגיה זעירה, הוא חייב לבקש הקצאה לכירורגיה קטנה אם מדובר בפעולה ללא הרדמה ואם מדובר בפעולה עם הרדמה זו כירורגיה בינונית. ההחרגה לכירורגיה זעירה כתובה בתקנות. אלה פעולות מאוד מינימליות שנעשות בהרדמה מקומית. זה רשום שם בצורה מאוד ברורה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> למה אנחנו לא יכולים להפריד בין הכירורגיה הקטנה והבינונית ובין הכירורגיה הקטנה לזעירה אנחנו כן יכולים להפריד? איפה הקושי להפריד? אם הבנתי נכון כירורגיה קטנה היא ללא הפרדה, מה ההבדל? << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> אני אפתח ואקריא לך את זה. רשום בתוספת בתקנות בדיוק מה נחשב ככירורגיה זעירה. מותר לעשות בכירורגיה זעירה רק את חמשת הפעולות שכתובות שם למשל כמו הסרת נבוס. אלה פעולות מינימליות. בכירורגיה קטנה נעשות פעולות מורכבות יותר כמו פצעים יותר עמוקים שמצריכים הרדמה מקומית גדולה יותר או שצריך הרדמה. פעולות בעיניים נחשבות ככירורגיה קטנה והן דורשות מרדים בחדר למרות שאין הרדמה כללית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם הוסבר לנו שאין הרדמה בכירורגיה קטנה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה כרגע שאין הרדמה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> לא, אין מרדים. זה לא נכון. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> יש החרגה בתקנות לפעולות בעיניים. מותר לעשות פעולות בעיניים בחדר של כירורגיה קטנה עם הרדמה ובשביל הרדמה צריך מרדים בחדר. המסגרת שבה נעשית כירורגיה קטנה בעיניים דורשת את הדברים שמוגדרים שם. נדמה לי שזה הוכנס בשנת 2021. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> ורד בשביל הרדמה לא צריך מרדים בחדר. יש רופאים שעברו קורס הרדמה ומורשים לתת הרדמה. הם יכולים לתת הרדמה עד רמה מסוימת וזה מקובל. למשל בגסטרו עושים את הפעולות תחת פרופופול. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> אריק גסטרו זה לא אותו הדבר. זה לא מוגדר ככירורגיה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> כתוב אצלכם שכירורגיה קטנה היא כירורגיה ללא הרדמה לרבות עם סדציה. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> אריק אתה מבלבל בין שני דברים. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אני לא בלבלתי. אני רופא מרדים ואני אומר בפירוש שבשביל הרדמה לאו דווקא דרוש רופא מרדים בחדר. יש הרבה פעולות שמתבצעות בכירורגיה קטנה ללא מרדים בחדר. אל תסבכו. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> אריק אני אמרתי את זה קודם ואתה מכיר את זה היטב כי כבר דיברנו על זה בעבר. רק עיניים הוחרגו בתקנות וזה כתוב. זה תיקון שנעשה ב-2021 רק לפעולות כמו ניתוחי קטרקט וניתוחי עיניים מורכבים יותר. מותר לעשות אותם בחדר של כירורגיה קטנה עם הרדמה ועם מרדים בחדר. זה רק לגבי עיניים. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> לא, אבל כתוב כירורגיה קטנה היא כירורגיה קטנה ללא הרדמה לרבות סדציה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם זה המצב, עיניים כבר מוחרגים בכל מקרה. לא אכפת לי להשאיר אותם במסלול של היציאה למכרז אבל כל שאר הפעולות שאין בהן מרדים בחדר ואין בהם תהליך הרדמה מורכב לא צריכות מכרזים. נשאיר את זה ככה. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אבל אדוני יושב-הראש מה בין הדרישות לרפואיות לבין הקצאת משאב בהליך תחרותי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רב פה על משאב – זה הכול. יש היגיון מאחורי המכרזים. אתה רב על משאב לאומי כמו מרדימים. אבל למה אנחנו צריכים להתערב בכירורגיה הקטנה? תתנו לנו הצעה פרקטית בעניין הזה ונתקדם. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> יש לי בקשה. אתם התקלתם אותי ולא כל כך התאים לי כרגע לדבר אבל עשיתי את זה מתוך ציונות. תנו לנו לעשות עבודה וניתן לכם תשובה כתובה ומסודרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לוחות הזמנים של הוועדה מאוד מצומצמים בעקבות כך שהכנסת מחר נועלת את דיוני הוועדות ואנחנו צריכים לקבל עכשיו החלטה. הבנו ממך את ההבדלים בין עיניים לבין קטנה לבין בינונית. אני עושה את אותה הבחנה שאת מבקשת לעשות. בעיניים אנחנו מבינים שיש צורך במרדים ולכן לא ניגע בזה. נשאיר אותם בתוך המסלול. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> להבנתי היא אמרה הפוך שרק בעיניים אין צורך במרדים. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> בעיניים אין מרדים וב-99% מהכירורגיה הקטנה אין מרדים. אם הרופא לא מרגיש בטוח בגלל מטופל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין מרדים בעיניים? << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אם אני מבינה נכון כתוב מותר לבצע סדציה בניתוחי עיניים בלבד במרפאה לכירורגיה קטנה המיועדת לפי תנאי הרשומה לניתוחי עיניים בלבד ובתנאי שהסדציה תבוצע בידי רופא מרדים ויש בחדר הניתוח משאבים וצוות שנדרשים במרפאה לכירורגיה בינונית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איזה החרגה יש לעיניים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דווקא בעיניים אתה דורש מרדים. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יכול להבין למה צריך מכרז איפה שדורשים מרדים כי זה מאבק על משאב לאומי. אבל איפה שלא דורשים מרדים לא צריך לדרוש גם מכרז. אני לא חוזר בי. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> לא, אבל עדיין נדרש משאב לאומי מכיוון שבכל מקרה יש משאב לאומי בכל חדר ניתוח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן יבקשו אישור בקשה אבל זה לא ילך להליך מכרזי. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> כל חדר ניתוח שנפתח הוא משאב לאומי שדורש צוותים. יש רופא שלא הולך לעבוד במקום אחר וזה בא על חשבון המערכת הציבורית ממנה הוא יצא. זה דורש את האחות שתהיה איתו – יש לנו מחסור באחיות ושמעתם את האחיות בשבועות האחרונות מאיימות שהן יצאו לשביתה. בעיניים זה גם דורש מרדים שיעשה את הסדציה. בדרך כלל כשמגישים לנו את הבקשות לחדרים האלה זה לרוב לא לכירורגיה קטנה לבד אלא זה גם לכירורגיה בינונית. אנחנו לעתים מראש עושים הקצאה משולבת ולכן בכל מקרה זה משאב. אנחנו מסתכלים על כל חדר ניתוח כמשאב שמשפיע על מערכת הבריאות ועל כל הדברים ששמעתם כבר. אנחנו לא חושבים שצריך להפריד בין הדברים. ההקצאה צריכה להיות על כל חדר ניתוח שרוצים להקצות במדינת ישראל וצריכה להיות מערכת מכרזית מסודרת עם אמות מידה והערכת צרכים שאנחנו עושים מבעוד מועד. אנחנו בודקים את זה בבחינה אזורית ועשינו הערכה כזאת לדרום. עשינו שם הקצאה ולדעתי עשינו עבודה מאוד יפה שיש להתגאות בה. אנחנו יוצאים עכשיו להערכה בצפון. זה עובד יפה. אני חושבת שזה גם יוצר שוויון במערכת ויוצר שוויון הזדמנויות לכל הפונים. כולם עוברים את אותן הגדרות ואותן אמות מידה. אני חושבת שזו הדרך הנכונה לעשות את הדברים כדי שאף אחד לא ירגיש שהוא נפגע מהתהליך. התהליך הוא אחיד לכולם ולכולם יש הזדמנות שווה. אתם שמעתם את הקריטריונים ועברתם עליהם היטב. אני לא חושבת שצריך להפריד את הדברים. אם אנחנו רוצים לייצר שוויון במערכת ללא משוא פנים ושהדברים ייעשו בצורה התקינה, נכון שהכול יעבור הקצאה. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> ורד אבל בחדרי ניתוח בינוניים אתם הגדרתם כמות פר מספר תושבים. אין כזו הקצאה. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> לא, אנחנו הורדנו את זה. זה לא רלוונטי. << דובר >> אריק סיטון: << דובר >> אתם מבקשים לסדר את התהליך אבל לא נותנים לנו יעד או מספר. עד עכשיו כל הדיון הזה היה כדי להסדיר את הנושא. עכשיו את אומרת שהכול צריך הסדרה. אי-אפשר שגם מרפאת חדר של רופא צריכה הסדרה. אתם מגזימים. << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> זה לא מה שאמרתי. אתה הקשבת טוב למה שאמרתי ואל תסלף את דבריי. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> בדיון הראשון שהיה פה הטענה שלנו הייתה שמטרת המשרד בתקנות האלה היא הגבלת הרפואה הפרטית כי היא שואבת משאבים לגישתם מהרפואה הציבורית. הם אמרו שיש פה משאב מוגבל של 0045 ל-1,000 נפש. אנחנו מבינים עכשיו בסוף הדיון שהמטרה היא להגביל את הרפואה הפרטית. << דובר >> דניאל פדון: << דובר >> לא נכון, אתה מסלף לגמרי את כל מה שנאמר בדיון הזה. היא הרגע הסבירה לך שהמשאב המוגבל הוא לא מספר חדרי הניתוח אלא הצוות הרפואי כפי שהוסבר לך לפני דקה. אני מבקש לא לסלף. << דובר >> נועם בן עמי: << דובר >> אני לא חושב שזה מה שאמרתם בדיון הראשון. אמרתם יותר מצומצם וככה אני רואה את הדברים. << דובר >> יהודה צוראל: << דובר >> אנחנו לא מזיזים את אמת המידה הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בחדר ניתוח זעיר גם יש צוות? << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> לא, רופא עושה את זה לבד במרפאת הרופא. << דובר >> טל אמתי נשרי: << דובר >> זעירה לא טעונה אישור הקמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש בה אחות? << דובר >> ורד אייזנברג: << דובר >> לא, אין אחות. הרופא עובד לבד והוא יכול לעשות את זה במרפאה שלו כל עוד הוא עומד ברשימת הפעולות שמותר לעשות בכירורגיה זעירה. רוב הפעולות של בכירורגיה זעירה נעשות במרפאות הרופא או בקופות החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יצאנו להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:30 ונתחדשה בשעה 20:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חידשנו את הישיבה. לאחר התלבטות גדולה וארוכה מאוד בנושא כירורגיה קטנה החלטנו לבחון את התהליך הזה במשך שלוש שנים. אנחנו מחליטים שבמהלך שלוש השנים הקרובות זו תהיה הוראת שעה בה כירורגיה קטנה נדרשת גם כן לתהליך של מכרוז. אנחנו מסירים את החובה ואת הצורך להגיע ל-55% סל או לפי הדירוג – אין צורךן בזה. לאחר שלוש שנים אם המשרד יחליט ויראה שיש צורך לקביעת הנושא במסמרות, הוא יצטרך להביא לכאן תקנות. אם לא זה פוקע באופן אוטומטי. אני משאיר לשיקולך איך לנסח את זה. ההיגיון ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה אומר שכנראה אנחנו נכניס את הכירורגיה הקטנה לעל אף שהיה לנו בסעיף 1(א) אבל זה ייכנס לתוקף רק תוך שלוש שנים. בשלוש השנים האלה זה לא יהיה כתוב בעל אף והתנאי של 55% לא יחול עליו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל כן ייאמר שמדובר בהוראת שעה לשלוש שנים. משכך תמו הדיונים בנושא של תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות) (תיקון) התשפ"ו-2026. מי בעד אישור התקנות כפי שהקריאה היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו. התקנות אושרו בשעה טובה ומוצלחת. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:52. << סיום >>