פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, תשל"ו-1976 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 1 מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, תשל"ו-1976 יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> בקשת שר החינוך ורשות החברות הממשלתיות לאשר תיקון תקנון חברת מקווה ישראל- כל ישראל חברים (חל"צ) לפי סעיף 3 לחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל"ו-1976 ע"י ועדה משותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר–מ"מ היו"ר יוסף טייב–מ"מ היו"ר מוזמנים: הילה קפלן רענן – עו"ד, יועמ"ש המינהל ההתיישבותי, משרד החינוך נדב צוק – סגן מנהל בכיר, רשות החברות הממשלתיות חני ממרם – סמנכ"לית חברה וממשל, אליאנס כל ישראל חברים, בית הספר מקווה ישראל שרית גולדשטיין – מנכ"לית מקווה ישראל, כל ישראל חברים חל"צ, בית הספר מקווה ישראל חן אביטן – עו"ד, יועץ משפטי, כל ישראל חברים חל"צ, בית הספר מקווה ישראל ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי רכזת תחום פרלמנטרי: ענת רגב רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשת שר החינוך ורשות החברות הממשלתיות לאשר תיקון תקנון חברת מקווה ישראל- כל ישראל חברים (חל"צ) לפי סעיף 3 לחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל"ו-1976 ע"י ועדה משותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ברוכים הבאים לוועדה המשותפת של חינוך והפנים. עוד מעט נגדיר את כל ההגדרות. אנחנו בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל"ו 1976. אנחנו היום ביום ראשון, כ"ז בתמוז תשפ"ו, 12 ביולי 2026. אנחנו נדון בנושא בקשת שר החינוך ורשות החברות הממשלתיות לאשר תיקון תקנון חברת מקווה ישראל, כל ישראל חברים חל"צ לפי סעיף 3 לחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל"ו- 1976 על ידי הוועדה המשותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה. מי רוצה לפתוח? משרד החינוך או נציג רשות החברות? << דובר >> הילה קפלן: << דובר >> עו"ד הילה קפלן רענן. יועצת משפטית של המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. המטרה של הוועדה הזו, לשנות את תקנות ההתאגדות של חברת מקווה ישראל מאחר והתקנות כמו שהן היום, מחייבות שבהתכנסות של הוועדה, על מנת לבחור יו"ר, יש צורך בהתכנסות של שלושה חברים שאחד מהם הוא היו"ר, מה שיוצר מצב שלא תמיד אפשר לבחור יו"ר, אין יו"ר - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תוכלו להסביר למה מ-2025-2021 לא היה יו"ר לחברה הזו? << דובר >> הילה קפלן: << דובר >> זה לא בפתחי. אני לא יודעת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מפה הכול נולד. עד היום לא הייתה בעיה. << דובר >> הילה קפלן: << דובר >> זה גם היה בעבר למיטב הבנתי. לפני היו"ר הקודם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה משהו שהכנסת צריכה להבין כדי לאשר לכם. למה לא היה יו"ר לחברה הממשלתית הזו? << דובר >> הילה קפלן: << דובר >> אני מניחה שבעבר התקנות האלה היו בשימוש, בגלל שיו"ר, לפני שהוא יצא, דאג - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> למה לא היה יו"ר ארבע שנים לחברת מקווה ישראל, לחברה הממשלתית? שאלה בסיסית. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> אנסה לעזור. נדב צוק, סגן מנהל רשות החברות, אחראי גם על תחום החינוך. אנחנו נמצאים פה בגלל הקושי במינוי יו"ר בחברה הזו. היו לנו דברים דומים בחברות חינוך אחרות. יש לולאה בתוך התקנון של החברה, שכדי למנות יו"ר צריך שיהיה יו"ר. כדי להימנע מהלולאה הזו, היינו באים כל פעם לממשלה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי היו"ר הקודם עזב? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> שרית. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> שרה פריש סיימה את התפקיד שלה באוגוסט 2021. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ולא מונה אף אחד אחריה? למה המנגנון לא נכנס לפעילות ולמנות יו"ר חדש? << דובר >> חני ממרם: << דובר >> היה ניסיון למנות יו"ר חדש. היו כמה וכמה ניסיונות. זה לא צלח, כל פעם זה נפל מסיבה אחרת. כך עברו השנים ללא יו"ר. כמו שנדב אומר, זו הייתה לולאה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בגלל שאין יושב ראש, אי אפשר להתכנס ולמנות יושב ראש חדש. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> יש בעיה תקנונית, זה מצחיק גם אותנו. אנחנו פה כדי לתקן את הבעיה הזו, כדי להקל על מינוי יושב ראש להבא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה אתם מבקשים שיקרה? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> מבקשים לתקן את התקנון, שכדי לבחור יושב ראש לא צריך שיהיה יושב ראש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שיהיו מספיקים שלושה חברים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בעלי המניות זה רק כי"ח והשרים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> מדינת ישראל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מדינת ישראל וחברת כל ישראל חברים. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מבינה שכל ההליכים של ההחלטה הזו נעשו באופן תקין. התאספתם, שלחתם, חשוב להגיד לפרוטוקול, ביקשנו מכם את כל המסמכים האלה ושלחתם. איזו השפעה יש לעובדה שבוחרים יושב ראש בלי שיש יושב ראש קיים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> אם אין יושב ראש כדי למנות יושב ראש, צריך ללכת לממשלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רק להבין במה שונה החברה הזו מיתר החברות שהיא פועלת ללא יושב ראש, שכל כך קשה למנות יושב ראש לחברת מקווה ישראל. חברה חשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הייחודיות פה שהגעתם לסיטואציה הזו? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> הייחודיות שבחברות האלה לעומת חברות ממשלתיות אחרות, שהן חברות שהוקמו בתחילת קום המדינה בעשורים הראשונים והתקנונים שם נקבעו בצורה שונה מתקנונים של חברות חדשות יותר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בחברות חדשות אין חובה שיהיה יושב ראש? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> כדי למנות יושב ראש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה חברות כאלה עוד יש אצלכם? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> יש לנו עוד ארבעה כפרי נוער בהחזקה ממשלתית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שהן באותה סיטואציה של תקנון? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> שם כבר תיקנו. יכולנו לתקן בלי שאתם מכירים. אנחנו פה רק בגלל חוק מקווה ישראל שמחייב גם את אישור הוועדה. לא מספיקה ממשלה ולא מספיקה אסיפה כללית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מקווה ישראל היא חברה. יש לנו כאן בקשה מקבילה שכן תבוא אליך, לשנות את הייעוד של מקרקעין בגלל דברים שקשורים למחלפים, באזור אזור, חולון. זה סיפור הרבה יותר כבד. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> בנושא הקנייני. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא סתם כפר נוער. יש שם קרקע עצומה בגודלה ומאוד אסטרטגית. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> אני בחיים לא אגיד על מקווה ישראל שהוא סתם כפר נוער. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם מכירים למה אני מתכוונת. יש שם פוטנציאל קרקע וחקלאות, תוצרת חקלאית. לא רק כפר נוער. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> בכל כפרי הנוער. זה לא רק במקווה ישראל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מיקום מאוד מרכזי, מקווה ישראל. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> המיקום, נכון. התוצרת החקלאית היא לא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר בכל מקרה נדב, יש עוד חברה אחת כזו שזו חברת מקווה ישראל, שהיא בסיטואציה כזו, של תקנונית. עוד לא הצלחתם לתקן את התקנון כדי שיהיה אפשר למנות יושב ראש כשאין יושב ראש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כמה חברים יש במועצה? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> בוקר טוב, שמי שרית גולדשטיין, אני מנכ"לית מקווה ישראל. יש בדירקטוריון תשעה חברים. ארבעה מתוכם נציגים של כל ישראל חברים. עוד חמישה הם נציגים של המדינה, מתוכם שניים נציגי העובדים מכוח חוק רשות החברות הממשלתיות. שני נציגים שהם נציגי ציבור, ויושב הראש, שממונה על ידי השרים בהסכמת כל ישראל חברים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ועדיין יש לכם חובה שרק שלושה יהיו נוכחים בכל ישיבת מועצה? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> אנחנו מקווים שתמיד יהיו נוכחים כל התשעה. כדי למנוע את הלולאה הזו שנדב תאר קודם, שבהיעדר יושב ראש אי אפשר לכנס - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא מדברת רק על יושב ראש. שלושה מתוך תשעה זה קוורום מקובל? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> כן, יש גם פחות. יש גם אחד. בדרך כלל כשיש יותר ממחזיקה אחת, לפעמים יש שניים. זה בתקנונים ישנים. שימו לב שככל שיש הוראות כאלה, יש קושי לחברה להתנהל. היא לא יכולה לכנס את הדירקטוריון ולפקח על הניהול של החברה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה היה הקושי להגיע מ-2026-2021 בלכנס את הוועדה ולהציג בפניה את שינוי התקנון? מתוך סקרנות, מה קרה פה חמש שנים? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> ראשית, מדינת ישראל נמצאת בסערה עצומה והנושא הזה נדחק בקשב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסערה התחילה באוקטובר 2023. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> נכון. היה מאוד קשה לקבל את הקשב. נדרשים פה אישורים של שלושה שרים. אחרי זה הייתה סערה שעברה על כולנו. זה נדחק מטבע הדברים לשוליים. תקופה ארוכה שאין שר פנים. היינו צריכים אישור משר החינוך שיתקבל ואין שר פנים. לכן פנינו ישירות אליך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את רוצה לספר קצת על מקווה ישראל? יש לך הזדמנות. באת לכבד אותנו. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> תודה רבה על כינוס הוועדה. זה לקח זמן רב מאוד וזו הישורת האחרונה ומה שיאפשר ממשל תאגידי רציף. הזכרת קודם שיש דברים נוספים. כל הדברים האלה נדונים על ידי הדירקטוריון בכובד ראש ורק איפה שיש מטרה לאומית שאנחנו מבינים שאנחנו מסייעים למטרה לאומית, רק שם הדירקטוריון מאשר להמשיך להתקדם. מקווה ישראל, אני לא ארחיב על ההיסטוריה, נוסד לפני 156 שנים. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> תרחיבי על ההיסטוריה. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> נוסד על ידי כל ישראל חברים, מתוך רצון לאפשר ליהודים שחיו בארץ, חכות ולא דגים. אנחנו אחד המוסדות היחידים אם לא היחיד שעושים את זה עד היום. מבית ספר של מספר בודד של תלמידים, יש שיאמרו תלמיד אחד שחי במערה, יש היום בקמפוס 2,000 תלמידים ושלושה בתי ספר שש שנתיים שכולם לומדים חקלאות ומרחיבים בחקלאות, ועובדים במשק שהוא משק מודרני. הייעוד שלנו היום, אני אגיד בקצרה, הוא קודם להמשיך ולחנך את חקלאי העתיד. החקלאי של העתיד לא הולך עם מגל ומחרשה, הוא עובד עם הדבר הזה פעמים רבות. אם אנחנו מדברים על טרקטורים אוטונומיים, שיטות גידול, שימוש בשיטות מתקדמות של כימיה, ביולוגיה, בינה מלאכותית. התלמידים שלנו נחשפים לכל זה ועוד, כדי לעורר בהם את האהבה לתחום ואת הכלים שיאפשרו להם להתמיד בו ולהשקיע בו. יש לנו את הזכות והחובה להיות חלק מאתר מורשת לאומית. המקום שלנו הוא סיפור שמספר איך קמה המדינה, איך התחילו הראשונים לחשוב על הרעיון הזה. יש לנו גם זכות וגם חובה להנחיל את המורשת הזו, וזה חלק מהערכים שאנחנו רואים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שרית, בתור מישהי שגדלה בחולון והיינו מגיעים רבות, הילדים של חולון יכולים להיכנס למקווה ישראל? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> לא באופן חופשי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היום זה מאוד סגור. הייתי שם באירוע. ראיתי שזה מאוד קפדני. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> מקווה ישראל לא סגור. מקווה ישראל זה קודם מוסד חינוכי. מתוך 2,000 התלמידים האלה, 350 הם תלמידי פנימייה שזה הבית. גם היום בחופש הגדול, יש לי ילדים בכפר שאין להם לאן ללכת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בתור ריאה ירוקה לילדים של חולון שגרים באזור. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> אנחנו תמיד אומרים – מקווה זה לא פארק. אנחנו מאפשרים כניסה, יש מרכז מבקרים. מרכז המבקרים עושה פעילויות רבות. כשיש מימון ציבורי – בחינם, כשאין – בתשלום סמלי. הכפר פתוח באירועים, חגים, בשבתות, ביום העצמאות. במקרים רבים הוא פתוח לציבור ולא כפארק. מאותם טעמים שציינת קודם על הסיכון, התפקיד שלנו הוא לא להיות פארק, הוא להיות קמפוס חינוכי ואתר מורשת. לריאה ירוקה יש תפקידים נוספים רבים מאוד, חלחול מי תהום, חלחול מי נגר, פוטוסינתזה, שמירה על הסביבה, מקום של חיות בר. אנחנו חוסמים את התנים, הדורבנים והקיפודים מלהגיע לאזורים עירוניים, שלא לדבר על השרשור של מחלות, כלבת וכל מה שנוגע מזה. ככניסה חופשית – לא. רק השבוע, אני עם שלוחת רביבים וכל פעם שהם רוצים להיכנס, כל פעם שהכניסה מבוקרת, דהיינו שיש איתם מדריך שאני יודעת שלא מסתובבים לבד, זה מבורך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם עושים בקרה כמה מהבוגרים משתלבים כחקלאים ונשארים כחקלאים בהמשך? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> עד שנת 2000 זה היה יותר מובהק, הרבה יותר מהתלמידים היו ממשיכים לפקולטה לחקלאות ומשתלבים. משנת 2000 קצת פחות. רבים נמשכים, חלק לעולמות של תעשייה מתקדמת, חלק פחות. היום אנחנו בתהליך אסטרטגי על איך המשק שלנו נראה ואיזה שיתופי פעולה אנחנו צריכים לעשות כדי שיותר תלמידים ילכו לחקלאות. אחד משיתופי הפעולה החשובים האלה זו הכנסה של מרכז נטר ליזמות. זה מרכז יזמות שעובד - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא רק יזמות. בית הספר מכוון את אותם הצעירים להמשיך ולהיות החקלאים של הדור הבא. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> כדי לעשות את זה אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר, בתוספת של מדעים מדויקים לעולמות של חקלאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש שם גם מגמות חקלאות קלאסית של פלחה ונשירים וצאן, בקר. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> כולם. כל תלמידי התיכון במקווה ישראל מגבירים חמש יחידות חקלאות. כולם צריכים לעבוד ארבע שעות בשבוע באחד מענפי המשק – רפת, חולבות, לול מטילות, גן בוטני, גד"ש. יש לנו בית ספר לטרקטורים, מוציא לתלמידים 40 רישיונות נהיגה בשנה. אפילו אני קיבלתי רישיון השנה, כולם בחרדה מזה עדיין. אורוות סוסים. כל התלמידים שלנו מגבירים חמש יחידות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאיפה הפילוח של התלמידים? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> בערך 40% מגיעים מחולון. עוד כ-20% מגיעים מבית דגן. יש חלק שמגיעים מתל אביב. בערך 20% מהווים תלמידי פנימייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתנצל שאנחנו צריכים רגע להחליף, אני רץ לוועדת הפנים. תודה רבה ושיהיה בהצלחה רבה. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> לפני שאתה רץ. חני ממרם, סמנכ"לית אליאנס, כל ישראל חברים. אנחנו נשמח להזמין אותך לביקור במקווה ישראל להיכרות מעמיקה יותר בהרבה. עכשיו אתה תפספס את כל הסיפור על המורשת. אנחנו נעשה את זה בנפרד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עם השינויים שהם מבקשים, תצטרך לראות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעשה סיור, אני וטייב ניסע לחולון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני בן בית שם. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> טייב מכיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הייתי שם מספר פעמים. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> אנחנו נשמח להזמין. (היו"ר יוסף טייב 09:45) << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן בבקשה, מי לא דיבר? << דובר >> חני ממרם: << דובר >> שרית סיפרה מאוד יפה על מקווה ישראל, על בית הספר. אני אתן כמה מילים על הסיפור של המורשת והחשיבות של מקווה ישראל. מקווה ישראל הוקם על ידי אליאנס, כל ישראל חברים. שבעה חברים צעירים בצרפת ב-1860 מקימים את ארגון אליאנס במטרה לעזור ליהודים ברחבי העולם ולאפשר כניסה של מוביליות, של חינוך, מודרנה, לתוך הקהילות היהודיות. בשנת 1870 הוקם מקווה ישראל כחלק מהפעולה הזו. בן-גוריון אמר שאלמלא הוקם מקווה ישראל, ספק אם הייתה מוקמת מדינת ישראל. במקווה ישראל יש פיסה של מורשת שמספרת את הסיפור, גם של המסורת היהודית בארץ ישראל, של החיבור לקרקע, של החיבור לקהילה. אנחנו שמחים להמשיך את זה ולשמור על המקום הזה כמרכז מורשת לאומי. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אני ארצה להוסיף משהו, אפשר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה אדוני. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> עו"ד חן אביטן, היועץ המשפטי למקווה ישראל. אני רוצה לנגוע בחלק האחרון שנגעו פה לגבי השמירה על מקווה ישראל. כפי שאתם יודעים, קרקעות בישראל זה לא משאב שקיים. זה משאב שהולך ומתכלה, כל שכן במרכז הארץ. בעשורים האחרונים אפשר לראות את הלחץ שבא גם מרשויות שכנות וגם מכל מיני גופים שמזהים את הקרקעות של מקווה ישראל כפחות חשובות אולי, שלא מייצרים שם את הדברים שאנחנו רגילים, בעידן הזה. אין את הכלכליות, התועלתנות, את הדברים הללו. פחות מסתכלים, לצערי אני אומר זאת ואנחנו מכירים את זה, על המהות, העומק, הערכים, החקלאות. חקלאות זה דבר שהולך ונעלם. הדברים שאני אומר עכשיו, יש מאחוריהם לא מעט הליכים משפטיים. לא מעט ועדות גאוגרפיות שכל פעם בא מישהו ומנסה לנכס לעצמו חלק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתה היית פה כשאני אמרתי שביקשו מאיתנו לכנס את הישיבה לשינויים, לצורך מחלפים זמניים. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אני שמעתי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> איפה שהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב. לסגור אותה ולהקים מחלפים אחרים. אנחנו נכנס את הוועדה הזו שוב, אם יתבקש שם שינוי ייעוד על חלקים מהקרקע של מקווה ישראל. זה הגיע אלינו ביום חמישי בצוהריים. זה היה יותר מדי מאוחר בהרבה כדי לכנס את כל הגורמים שם בגלל שזה משהו יותר כבד בהרבה, להביא גם נציגי ראשי ערים. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אנחנו ערים לצרכים הסביבתיים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שם נצטרך לשמוע ממך את הדברים האלה. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אני אבוא ואני אומר אותם, זה מאוד חשוב. מקווה ישראל ער לשינויים ואי אפשר להגיד שמה שהיה נכון בשנות ה-70 שמקווה ישראל כתאגיד הוקם, באמצע שנות ה-70, נכון להיום. התאמות תמיד צריך ומקווה ישראל היא הראשונה להקשיב לצורכי הציבור, אם זה פשט הצפה, כל מיני דברים גדולים שהקרקע יכולה לשמש, במקביל גם לחקלאות וגם לפתרונות. אם זה תשתיות, תשתיות תחתיות, תשתיות גז. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ראינו. ניקוז איילון. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אנחנו מאוד קשובים. הדבר שאנחנו כן נרצה מהוועדה והוועדה פה, אנחנו כל כך שמחים לחוק מקווה ישראל שאומר, אף אחד לא ייגע בקרקע בלי הוועדה הזו, בלי אישור השרים. זה דבר שאנחנו חוזרים עליו פעמיים בשבוע. כל פעם בא תורן שאומר למה לא ניקח את מקווה, ואנחנו מזכירים לו. גם בחוק ההסדרים האחרון. מישהו בא, רצה לנגוע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בינתיים ראינו שלשינוי הייעוד התקבלו האישורים גם משר החקלאות שזה השר הנוסף, גם פנים. זו בקשת שרת התחבורה. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> כן. אנחנו קשובים לצרכים, זה עבר אישור בדירקטוריון של מקווה, הנושא האחרון שציינת. צריך כן לשים פה את הדגש ואת הרגישות שיש גם דברים שצריך להגיד להם לא. אני לא מדבר על תשתיות לאומיות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה ההשלכות של שינוי המתווה שמתבקש על ידי השרים? של השינוי ייעוד. איך זה משפיע על מקווה ישראל עצמו, על המסגרות שקיימות היום אצלו? << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אתה שואל עכשיו על נושא הוועדה היום, או על שינוי ייעוד של קרקע? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מדבר על הנושא השני, אם פתחנו את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא הנושא של היום. על הנושא שיבוא בעזרת השם בקרוב. אין לכם זמן רב. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> לגבי שינויי ייעוד. הייעוד של הקרקע במקווה ישראל זה ייעוד חקלאי. מקווה ישראל במהות זה הנושא שבה, נושא חקלאי. ברגע שמשנים ייעוד לכל נושא אחר, מפקיעים את האפשרות לעשות את השימוש החקלאי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היום הקרקעות נמצאות בשימוש חקלאי? << דובר >> חן אביטן: << דובר >> כולן. כל הקרקע ייעוד חקלאי. נושא מעניין אחד לדוגמה, באה ועדה גאוגרפית לפי בקשת רשות מסוימת ורוצים להכיל סמכות מוניציפאלית על חלק ממקווה, לטובת רשות מסוימת. פה לא נגענו בייעוד. נגענו פה רק לכאורה בסמכות מוניציפאלית. אנחנו מכירים את הלך הדברים ואפשר שאחרי שיש סמכות מוניציפאלית, לרשות יש סמכות לעשות עוד דברים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בחולון או לאזור, למי זה שייך? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לחולון. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> השטח הוא גלילי. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אנחנו בחוץ. שטח גלילי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זו ממש העמקה של הסמכות לסמכות מוניציפאלית לכל דבר. וזה לא שינוי ייעוד? משטח גלילי. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> ייעוד זה נושא תכנוני. הנושא שתיארתי קודם ועדת גבולות זה נושא שהוא מוניציפאלי. זה הקו הכחול ששר הפנים קובע יישובים או להגדיל יישובים. אלה שני נושאים שונים ויש את הנושא הקנייני, זה נושא שלישי. זה מעט מורכב. בסך הכול אנחנו עומדים כחומה בצורה ודי בהצלחה כל השנים. אני מקווה שתעזרו לנו להמשיך את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תבואו לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה לא מונה יושב ראש כל השנים האלה? מאיזו שנה? משנת 2020? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מ-2021 עד תחילת 2025. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> זה הגל השני שלא מונה יושב ראש, אפילו השלישי. יש גלים קודמים של כמה שנים שלא מונה יושב ראש, כל פעם מסיבות אחרות. זה מעל ראשינו. אחנו כרשות, כחברה, תאגיד, ממתינים למינוי שבא מהשר. את השאלות אפשר להפנות לשם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לרשות החברות שם. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> אנחנו בהמתנה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם הסבירו קודם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם הסבירו? סליחה. אפשר בקצרה להסביר למה לא היה מינוי כל השנים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> נדב צוק, סגן מנהל רשות החברות. המינויים הם בידי השרים. אני לא יודע להגיד למה כל ארבע שנים לא היה מינוי, אני יודע למה אנחנו פה. אנחנו פה כדי לתקן את התקנון שהיום מקשה על המינוי של יושב ראש ולאורך השנים בשונה מחברות רגילות, חברות בהחזקה ממשלתית שהדירקטוריון בוחר וכן הלאה, במקרה של החברה הזו , היה צריך גם אישור של הממשלה, מה שהכביד על התהליך. אנחנו פה כדי לתקן את זה ולהקל על התהליך לשנים הבאות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מועצה של תשעה כשהתיקון תקנון, אפשר יהיה לעשות קוורום של שלושה. אחד מכי"ח ושניים מהממשלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> "מה הועילו חכמים בתקנתם" אם צריך בכל זאת שלושה ושניים מהממשלה והממשלה לא יודעת למנות. מה הרווחנו? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> הסיפור נוגע ליושב הראש פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יושב הראש שהיה צריך להיות נוכח כדי שיהיה קוורום לבחירת יושב ראש חדש. הגאפ שנוצר בגלל שלא היה יושב ראש, לא נתן. איך מיניתם את בילסקי שעכשיו מכהן, אם הייתה את הלולאה הזו? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> אם אני לא טועה, עשינו החלטת ממשלה. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> הועברה יחד עם רשות החברות החלטת ממשלה, על מנת למנות את זאביק בילסקי. גם שופטת בדימוס שרה פריש שכיהנה כיו"ר הקודמת, גם היא מונתה באמצעות החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם אפשר לרדת לרזולוציה. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> התקופה שבין שרה פריש לבין בילסקי, זו תקופה של שנים שבה היה מאוד קשה גם למצוא יושב ראש, גם לכנס וועדה. כל התהליכים האלה, כל פעם היינו שניה לפני המינוי והממשלה התפרקה או שהיה קורונה, מלחמה. היו דברים רבים שמנעו את זה. הזמן נמשך וככל שהזמן נמשך, לנו היה מאוד קשה במקווה ישראל להפעיל את הדברים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה נראה תמוה שאין מספיק אנשים ראויים שמעוניינים לעמוד בראש חברה ממשלתית כל כך חשובה ומשמעותית. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> היו רבים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני בתקופה האחרונה, לפחות בשנים האחרונות, מתעסק רבות בהקמת תאגידים והרכבת מועצות, ביניהם החוק הגדול שעסקנו בו בוועדה, המועצה להנצחת אירועי 7 באוקטובר. אני לאורך כל הדרך, התעקשתי שתהיה מועצה מצומצמת כדי לאפשר את המינויים ולא לתקוע עבודות התאגיד. אני שואל את השאלות לא בגלל שאני חולק עליכם. כדי להבין אם יש משהו לתקן, אולי לתקן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אלה תשעה חברים עם קוורום של שלושה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני מופתע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היושב ראש, מישהו שיעמוד בראשה. היושב ראש נבחר מתוך חברי המועצה? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> נכון, ומתוך הצד של המינויים של המדינה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולם מונו חוץ מהיושב ראש במועצה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אף אחד לא רוצה להיות יושב ראש? << דובר >> חן אביטן: << דובר >> לא. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> זה לא העניין. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה עוד יותר מוזר. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> כדי לבחור יושב ראש צריך שיהיה יושב ראש. ברגע שתפקיד היו"ר פוקע, אין יושב ראש כדי לבחור יושב ראש. כדי להתכנס שיהיה קוורום, צריך שיהיה יושב ראש. ברגע שהתפקיד של היושב ראש פוקע כעבור ארבע שנים, אנחנו לא יכולים להתכנס כדי לבחור יושב ראש. התקנון היום בתיקון שאנחנו מבקשים לעשות, אומר שכדי לבחור יושב ראש, כדי להתכנס, כדי שיהיה קוורום, לא חייב שיהיה יושב ראש. יכולים לשבת אחד מכי"ח, שניים מהמדינה, ולבחור יושב ראש, בלי שיש יושב ראש מבינם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה סיפור שצריך להיערך זמן רב קודם, זו כהונה יחסית קצרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה אורך הכהונה של היום? ארבע שנים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> שלוש שנים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שלוש? ברגע שבוחרים יושב ראש, צריך להיערך ליושב ראש הבא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ועם אפשרות לקדנציה נוספת? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> מינוי הוא מינוי חדש לשלוש שנים, תמיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד-פעמי? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תמיד חייבים להחליף? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אותו אדם יכול להתמנות שוב? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה פעמים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> עד פעמיים. כהונה שלישית יכולה להיות רק במקרים מאוד חריגים. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> בלוחות הזמנים האלה, קשה מאוד לעשות את זה. אנחנו לא יכולים לסנכרן. כמו שנאמר, ההחלטה על זהות היושב ראש לא תלויה בנו. כי"ח כן צריכים להסכים ליושב ראש. ההחלטה לא תלויה בנו. אם לא הבשילו כל התהליכים עד לפקיעת מועד כהונתו של היושב ראש, לא נוכל לבחור יושב ראש חדש. אין אפשרות לבחור יושב ראש אד הוק. התיקון בתקנון משמר את אותם יחסי הכוחות בין הממשלה לכי"ח. זה כדי לאפשר לחברה לפעול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נניח שמיישרים את שינוי התקנון. המועצה מתכנסת במספר מינימלי של שניים, אחד, ובוחרים יושב ראש. מה התהליך הבא? הוא אמור לקבל אישור משר ממונה? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> כן. היושב ראש צריך לעבור הליך של ועדת המינויים. אחרי ועדת מינויים, אם ממליצה הוועדה, בכל מקרה המלצת הוועדה עוברת לשרים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היושב ראש המוצע יכול להיות נוכח בישיבה? מן הסתם לא, נכון? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> בדרך כלל הם יוצאים בהצבעה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ויש שניים? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> עכשיו לא יהיה צריך יושב ראש. התהליך למינוי יושב ראש - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות מצב שאחד מהשלושה הוא המועמד? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוא המועמד. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> לא המועמד. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> ברמה תיאורטית. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> היושב ראש שיוצא אמור להיות. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> מתואר פה תרחיש קיצון לדעתי. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> השאלה ששאל נכונה. זו שאלה תיאורטית. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> נכונה. זה תרחיש מאוד קיצוני. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> אם נגיע לזה, נצטרך לפתור את זה. בכל מקרה כדי להצביע תמיד, בכל חברה, זה לא משנה ממשלתית או לא, יש מינימום שנדרש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מי מחליט מי יהיה המועמד? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> מועמד ליושב ראש? הדירקטוריון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה את משרד המשפטים. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> היו כמה הצעות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה קורה אם אנחנו מאשרים את זה עכשיו, אם עושים את התהליך, בוחרים יושב ראש - - - << דובר >> נדב צוק: << דובר >> יש עכשיו יושב ראש. שרית, לא סיפרתם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני הבנתי. מה קורה אם אנחנו יוצאים עכשיו לתקופת בחירות, צריך אישור מהממשלה או מאחד השרים. אני רוצה תשובה ממשרד המשפטים, אם יש הגבלה שהשרים יחתמו על המינוי בתקופה הזו? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> בתקופה של עכשיו, ברגע זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> לא יצאה הנחיה אל רשות החברות על מועד קובע לבחירות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה, לפחות כך שמעתי בדיונים הקודמים בחוק ההנצחה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עד איזה תאריך אפשר לעשות מינויים. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> אני לא מכיר כזו. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> ליושב הראש הנוכחי יש עוד שנתיים. יש לו בערך שנתיים. קצת פחות משנתיים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה אומר שבכל מקרה צריך כאן להיערך. שלוש זה קצר מאוד. אני לא מכירה כהונות של שלוש שנים. בכל החוקים התאגידיים החדשים הכהונות ארוכות יותר בהרבה. חמש, שש. שלוש זה אומר - - - << דובר >> נדב צוק: << דובר >> בחוק החברות הממשלתיות, זו החקיקה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שלוש? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> כן. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> סליחה, מתקן אותי היועץ המשפטי, הוא אומר שזה פחות משנתיים. << דובר >> חן אביטן: << דובר >> יש לו עוד שנה, שנה וקצת. זה מספיק זמן עד אחרי הבחירות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כל יתר הנציגים במועצה? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> מאוישים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אחד מהם יהיה מן הסתם היושב ראש הבא? יהיה מועמד להיות היושב ראש הבא? << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> זה מאוד תלוי בשרים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כולם עובדי מדינה, נכון? << דובר >> נדב צוק: << דובר >> מי שהמדינה ממנה יכולים להיות עובדי מדינה ויכולים להיות נציגי ציבור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם נציג ציבור יכול להיות יושבי הראש. << דובר >> נדב צוק: << דובר >> בדרך כלל זה כך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מי שהמדינה ממנה ולא מכי"ח. זה הפתרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צריך את ההסכמה שלכם נכון? << דובר >> חן אביטן: << דובר >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתה צריך להצביע על אישור התקנון כמו שהובא על ידינו. אני אקרא את זה. התקנון מעתה ייקרא כך. "שינויים בתזכיר ההתאגדות או בתקנות ההתאגדות של החברה מקווה ישראל, כל ישראל חברים". לא, סליחה. השינוי שהתקבל על ידי החלטת הממשלה של נוסח סעיף 31 לתקנות ההתאגדות של חברת מקווה ישראל, כל ישראל חברים, יהיה. 31. פינוי ממשרתו של מנהל אין בו כשלעצמו כדי למנוע את המועצה מלהמשיך בפעולותיה ובלבד שמספר חבריה לא יפחת מ–3 ובהם על כל פנים - שניים מתוך הממונים על ידי המדינה ואחד מבין הממונים על ידי כי"ח. זה הנוסח שאנחנו מתבקשים לאשר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד שינוי תקנון? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה אישור התקנון אושר על ידי הוועדה. שיהיה לכם בהצלחה רבה. << דובר >> שרית גולדשטיין: << דובר >> תודה רבה לכם. << דובר >> חני ממרם: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00 << סיום >>