פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 67 ועדת החינוך, התרבות והספורט 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 618 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 14:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו-2026, של ח"כ אליהו רביבו << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר חברי הכנסת: אליהו רביבו מוזמנים: רן צרויה – רפרנט מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר חיים אליאך – רפרנט תאגידים, אגף שכר, משרד האוצר אייל גינגולד – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד החינוך ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת אברהם מוטולה – מייסד מכון דע לפני מה משתתפים באמצעים מקוונים: נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים חנן ארליך – עו"ד, יועץ משפטי, משרד המורשת נעמי אלדובי – עו"ד, יועצת משפטית, ארכיון המדינה חן אבישר – עו"ד, המועצה להשכלה גבוהה דורון אספיר – פעיל ציבור ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו-2026, פ/6580/25 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צוהריים טובים לכולם. כנראה שחלה פה טעות עם חבר הכנסת המצביע ואנחנו לא זוכים לנוכחות שלו פה בוועדה ובכל זאת רוצים להתקדם עם החוק. אנחנו נתחיל בהתייחסויות. רוצה להגיד משהו קודם? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קודם כול תהיה התייחסות של היועצת המשפטית ואחר כך של שאר הנוכחים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אגיד אמירת רקע. היו לנו מספר דיונים בכנסת הזו בהצעות חוק וחוקים להנצחת אישים. נתנו רקע כללי על המסגרת של החקיקה בנושא הנצחת אישים. יש כמה מודלים של הנצחה בחקיקה הישראלית שאנחנו מכירים וגם לא בחקיקה. בחקיקה אנחנו מכירים מודל של מועצה שהיא תחת איזשהו משרד, יש לה תקציב והיא פועלת להנצחה. יש את זה לגבי חלק מהאישים כמו ז'בוטינסקי, הרצל וגם לגבי הרב עובדיה יוסף זה המודל שנקבע. זה מודל צר יותר. יש מודל רחב שבו מוקם תאגיד הנצחה. זה מודל שהיה שמור עד הכנסת הזו לנשיאים וראשי ממשלה. בכנסת הזו הוקמו גם תאגידים להנצחת אישים שהם לא נשיאים וראשי ממשלה. פה מדובר על תאגיד שמוקם בחוק. יש לו מועצה ויש לו תקציב. חלק מהתקציב שלו יכול להיות מבוסס על תרומות או על הכנסות אבל חלקו בדרך כלל הוא מתקציב המדינה. יש לו הוראות גנריות שמסדירות פעילות המועצה, את פעילות החברים שלה ושל המנהל והוראות נוספות כמו דיווח לכנסת. הוראות אלה משתנות לעיתים לפי אופיו של התאגיד אבל דומות זו לזו ומתעדכנות מעת לעת גם לפי הניסיון בהפעלת התאגידים. אחד הדברים שהשתנו הוא שהמועצות נהיו קטנות יותר כי מועצות גדולות קשה לתפעל. דבר שאנחנו מדגישים כאן בדיונים האלה הוא שנושא של הנצחת אישים כתפקיד של המדינה הוא סוגייה שנכון לתת עליה את הדעת באופן רוחבי יותר. זאת מכיוון שמגיעות הצעות באופן לא שיטתי כל כך גם מבחינת אחידות המודל וגם מבחינת השרים האחראים על יישום החוקים. גם בחוקים להנצחת רבנים אין אחידות. השר לשירות דת והשרה למשימות לאומיות היו אחראים ועכשיו מדובר על שר המורשת ובחוקים אחרים מדובר על משרד ראש הממשלה או למשרד התרבות לעיתים. הדבר מפוזר בין משרדי הממשלה גם מבחינת התקציב שמיועד לביצוע פעולות ההנצחה ודרכי ההנצחה. אין תמיד אחידות. זה משהו שגם משרדי הממשלה ראו אותו עין בעין איתנו ואמרו שתתחיל עבודת מטה. הדבר היה כבר די מזמן אז נשמח לשמוע עדכון על עבודת המטה הזו ממשרד המורשת וממשרד המשפטים. בזמנו גם משרד ראש הממשלה עדכן על עבודת מטה כזו שאמורה להסתכל על הדברים בצורה רוחבית. אפילו באחד החוקים הייתה הערה בהחלטת ועדת השרים שמפנים את תשומת הלב לכך שצריך לקבוע אמות מידה אחידות ורוחביות אבל בינתיים הדברים מתקדמים וכמובן ככל שעוברים חוקים פרטניים קשה יותר להסתכל על הדברים בצורה אחידה ולתקן את המצב. זה דבר שפנינו לגביו בזמנו למשרד האוצר ולמשרד המורשת כדי להפנות תשומת הלב שהדברים כל הזמן מתרחבים והתופעה המתרחבת. יש לזה כמובן עלויות. אני שמה את זה השולחן גם במקרה הזה. פה אנחנו מדברים על הצעת החוק שהיא במודל הרחב של הקמת תאגיד. יש לנו דוגמה קודמת לזה לגבי הרב דרוקמן. זהו חוק שמדבר על הקמת תאגיד אבל יש כאמור גם מודלים אחרים. עד עכשיו לא התייחסתי בכלל לזהות הרב הספציפי שרוצים להנציח. בתחילת ישיבה כזו חשוב להבין מה ההצדקה מבחינת המציע ומבחינת הוועדה לקבוע חוק כזה ולהקים תאגיד הנצחה ציבורי במימון המדינה. על סמך זה נוכל אחר כך לנסח את סעיף המטרה ואת תפקידי המרכז שכרגע חלק מהסעיפים האלה חסרים פה או שהם קצרים מאוד ולא מסבירים מה המטרה של המרכז הזה באופן מספק. כאשר אנחנו מסתכלים על תאגידי הנצחה אנחנו מנסים גם להבחין ביניהם כך שכל תאגיד עוסק בדרך כלל באיזשהו חקר או הדגשה של תחומים מסוימים שאותה אישיות הביאה לביטוי בפועלה ובמורשתה. כדאי שלא תהיה חפיפה בין גופים שהמדינה מממנת שעושים אותו דבר בעצם אז אנחנו מדגישים מה הערכים ומה המטרות של הקמת המרכז הספציפי הזה. אלה דברים שכרגע לא מופיעים פה עדיין וחשבתי שצריך יהיה ללבן אותם כי זה באמת עניין של אג'נדה ושל היכרות על האישיות וכולי. אלה הדברים ברמה הכללית לפני שניכנס לסעיפים ואולי גם משרד המשפטים שנמצא פה או משרד המורשת יוכלו לעדכן איפה הדבר עומד מבחינתם. ביקשנו גם את הערכת העלות ואני רואה שנציג משרד האוצר פה כדי לעדכן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. לצערי, כאמור, חבר הכנסת המציע לא נמצא. אני לא רוצה ולא יכול לדבר בשמו. אולי הוא יגיע בהמשך היום. הוא יצא לפגישה דחופה ויחזור. חלה פה טעות. בכל אופן אני אגיד, ולא בשמו בכלל כי אני לא המציע אלא כוועדה, שהרב נחמן מברסלב היא דמות מוכרת מאוד. כל שנה עשרות אלפי ישראלים לקבר שלו באומן ואפילו מאות אלפים. אני חושב שלמעלה מ-100,000 נוסעים במהלך השנה אבל בראש השנה עשרות אלפים. זו דמות מוכרת ובחוגים רבים מאוד משפיע באופן עמוק על חיים של אנשים רבים מאוד במדינה. אני מניח שזו הסיבה שלשמה הוא הגיש את הצעת החוק הזה. אני אשמח לקבל ההתייחסויות הראשוניות של המשרדים. אני אגיד לצורך הסדר הטוב שאני ב-15:20 צריך לצאת להפסקה של 20 דקות ואנחנו נמשיך אחר כך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חלק נמצאים איתנו בזום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה רוצה להתייחס קודם? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מכירים את ההתייחסות שלך לתאגידים באופן כללי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו התייחסות ראשונית אבל היא חשובה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> קיבלת גם ספר בנושא ואפילו צילמת אותי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> ד"ר אייל צור. אדוני יושב-הראש, אורחים ועובדי הוועדה - - - אדוני יושב-הראש, אני אחכה שתסיים את השיחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת המציע התקשר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני עוסק בנושא הזה ופרסמתי מחקר מקיף בנושא הזה. כמו שציינה היועצת המשפטית של הוועדה, הכנסת הזו וחברי הכנסת החליטו לשבור מסורת שכללה הנצחה של אישים. רק כאשר היה מדובר בנשיאים וראשי ממשלה היה הדבר במסגרת תאגידים בעוד שמועצות ציבוריות יוחדו לנשיאים ולראשי ממשלה שהלכו לעולם כמו בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי או רחבעם זאבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. להם היו מועצות ולא תאגידים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן, עשיתי הבחנה בין תאגידים לבין מועצות. אמרתי בהתחלה תאגידים חקוקים ולאחר מכן מועצות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברשותך, אני אתן קודם כול לחבר הכנסת המציע את רשות הדיבור כי התקלנו אותו. לא בדיוק התקלנו אותו אלא הייתה פה אי הבנה. הוא ידבר, יצא ואחרי זה יחזור. כן, חבר הכנסת רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ראשית, אדוני יושב-הראש, אשרינו שזכינו להגיע למצב שבכנסת ישראל בוועדת החינוך, התרבות והספורט אנחנו מקיימים דיון בעניין הקמת מורשת לרבי נחמן. שמעתי את דבריו של קודמי לפי שנאלצתי לקטוע אותו ואני מבקש על כך סליחה. הוא סקר על הדמויות שמדינת ישראל החליטה להנציח את זכרם באמצעות הקמת מרכז מורשת. אני חושב ששנים רבות יש אנומליה מלאה בין התמיכה האדירה וההתקרבות של חלקים עצומים בעם הן בארץ ישראל והן מחוצה לה לדרכו ומורשתו של רבי נחמן הקדוש לבין חוסר ההכרה הממסדית וחוסר שיתוף הפעולה בצורכי הקהילה. הקהילה היא לאו דווקא מי שמתלבש, מתנהג ומדבר בשפה ברסלב. הקהילה מונה מאות אלפי אנשים רבים שדבקים בתורתו, באמונתו, במורשתו, בדרכו ובעצותיו של הצדיק הקדוש. הקיבוץ הגדול ביותר שמקיים העם היהודי מזה שנים רבות באופן שהולך ועולה מחוץ למדינת ישראל מתקיים בקיבוץ הקדוש באומן. לפי כך אני סבור ובטוח שכצעד שבא לאזן בין הצורך הידוע להנצחת מורשתם של גדולי האומה בהיבט התרבותי והמנהיגותי החילוני שאני מכיר בצורך הזה ומעודד אותו – אני שותף, כמו שאתה יודע, גם להצעת חוק שעוסקת בז'בוטינסקי שאנחנו ביום אזכרתו – לבין הצרכים הקהילתיים הדתיים האמוניים של מאות אלפים רבים ואני אומר את זה בלשון המעטה. זה צעד מאזן שמביא לידי ביטוי את רחשי הלב, את האמונה ואת הציפייה של אותם אנשים שאני גאה גם להימנות על הקבוצה הזו וגם להיות הנציג של הקבוצה הזו כאן בכנסת. אני משוכנע שהקמת מרכז מורשת שתכלול את ההגדרות כפי שביטאנו בכללן כמו קיום כנסים, ימי עיון, תוכניות חינוך, סדנאות, הפקת תכנים, פעילות לקהל הרחב, חשיפה באמצעות כל הפעולות האלה, מחקר אקדמי, ספריית מחקר ועיון ומוזיאון ינכיחו וינגישו את מה שאנחנו, תודה לאל, זכינו להכיר ושהוא נר לרגלינו. אני משוכנע הצעת חוק כל כך בסיסית היא מתבקשת. גם אם היא מגיעה באיחור היא עושה צדק פואטי כלפי כל מה שדיברתי עליו ומי שדיברתי עליו. עצם העובדה שאנחנו עושים את זה פה בכנסת במקום ממסדי מאוד, בוועדת החינוך, באה ומחבקת ומחברת עוד חלקים בתוך העם. מרכז מורשתו של רבינו, לצד העובדה של להיות שמח ולחיות בשמחה, היא לשמש גשר לכל כך הרבה קהלים ללא הבדלי עמדות, עדות, מגזרים ודעות פוליטיות, ללא הבדלי מגדר בין נשים לגברים, בין חילונים לדתיים ובין מבוגרים לצעירים. כל מה שהעם הזה צריך בוודאי בעת הזו היא יצירת גשרים לצורך השגת המטרות האלה. כפי שאתה יודע אני רץ לדיון במקום חשוב מאוד-מאוד שאתה נחשפת אליו לטובת מתן מענה לפתרון משבר בחוק חשוב אחר שאני מקדם בנושא זכויות הרכישה בדיור הציבורי. עצם העובדה שהצלחת להקדים את הדיון לעת הזו משמשת לי מקור נוסף לשוחח עליו כדי לסייע לקדם גם את החוק החשוב כל כך הזה שהוא בדמי ובדמך. הקדוש ברוך הוא עשה השגחה פרטית שכמה אנשים שהם הרגולטורים בדרך לטפל בחקיקה הזו הם אנשים שרבינו בוער בקרבם ומתוכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. לפני שאתה הולך, חבר הכנסת המציע, החוק הזה דומה למרכז אחר כדי שנדע מה הליך החקיקה שצריך להיות? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן. הוא דומה למרכזים שהוקמו ושדנו בהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איזה מרכז? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> של גדולי אומה שלאו דווקא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יודע להפנות אותנו? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן. מרכז מורשת בגין. אני אתן לך רשימה מסודרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מתכוון מבחינת הנוסח של החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי הנוסחים, עברנו והשוונו. היו לנו תיקונים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היו כמה תיקונים ועיבדנו אותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. תחזור כאשר תוכל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי שאלה אחת שהנוכחות שלך חשובה פה. הסעיף הראשון שהוא המטרה - - - בדרך כלל בסעיפי מטרה בחוקי הנצחה של אישים יש פירוט לגבי התורה או התרומה. דיברת פה על כמה דברים אבל אני אתן דוגמאות. למשל בחוק הרב דרוקמן כתוב תרומתו לקירוב חלקי החברה הישראלית מתוך אהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל ברוח התורה וההלכה. לגבי דוד לוי, זכרו לברכה, כתבנו כמנהיג חברתי ומדיני שתרם לצמצום פערים, לקידום הפריפריה, ליצירת השותפות בהנהגה ולחיבור חלקי החברה. לגבי הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, כתבנו שחזונו, מורשתו ותורתו לאחדות ישראל, להביא לחינוך הדורות הבאים ברוח פועלו ופסיקותיו הדוגלות במידת החסד. פה היה נכון בסעיף המטרה גם להוסיף פסקה שמתארת את עיקרי תורתו כפי שהמחוקק רוצה לעגן אותם ושהמרכז ילך ברוח הדברים. פה השאלה היא מה הנקודות הבולטות שבסעיף המטרה היית רוצה שיבואו לביטוי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גבירתי היועצת המשפטית. עם כל הצניעות הנדרשת מעבר למה שדיברתי עד עכשיו ושאני ארחיב עליו, כל אחד מהסעיפים שהזכרת לעניין הקודמים שעלו לחקיקה מתקיימים ברבי נחמן כי רבי נחמן היווה גשר בין פלגים שונים בעם היהודי, הפיץ את היהדות והנגיש אותה לכל חלקי העם בין הלמדנים ובין הפשוטים. הוא איחד את השורות, חימם את הלבבות וקירב ביניהם והפיץ את היהדות מתוך החושך הגדול אל תוך האור העצום. עצם העובדה שמדי שנה בשנה אלפים רבים נוספים לדרכו ולמורשתו ודבקים בה עד כדי כך שהדבר הגיע לתנועה היהודית הגדולה ביותר ואין תנועה יהודית גדולה ונרחבת מאשר חסידות ברסלב. היא אומנם עדיין לא מאוגדת מספיק ואלה חלק ממטרות החוק. זאת כדי שנדע להתכנס תחת מבנה אחד תרתי משמע שבו שאנחנו נרכז גם את כתביו, גם את תורתו, גם את משנתו וגם את המחקר עליו ועל כל החסידות שנוצרה סביבו וממנו ואת זה אנחנו נוכל להנגיש ולהנכיח לכל הדורות הבאים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברשותכם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ננסה לנסח משהו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ננסח משהו שהוא מהודק יותר על סמך הדברים שנאמרו פה ונביא את זה כנוסח להצעה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כמי שמכיר את פועלך, מקצועיותך ומסירותך אני סמוך ובטוח שלסעיף המטרה תדעי לאגד את ההגדרות שהגדרת לגבי הקודמים שמתקיים בו ועוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן, אדוני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מסיים את הדיון וחוזר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני אמשיך דבריי. תוך כדי הדברים עשיתי סדר בהצעות שעברו בכנסת הזו. כמו שאמרתי, המסורת נשברה בכל מה שקשור לתאגידים. לגבי מועצות, קשה יותר לדבר על שבירה של מסורת אבל יש לנו גם בעיה של העדר שיטתיות. ברשותך, בקריאה השלישית הכנסת הזו החליטה לחוקק חוקים שהקימו תאגידים חקוקים לזכרם של הרב דרוקמן, דוד לוי ומועצה ציבורית להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף. הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה להקמת תאגיד להנצחת זכרה של גולדה מאיר, לקראת קריאה ראשונה תאגיד להנצחת שבעת אדמו"רי חב"ד ומועצות – אחת לזכרו של הראי"ה קוק ואחת לזכרם של הרבנים עמיטל וליכטנשטיין לפני שבוע וחצי. לדיון מוקדם הונחו הצעות להקים תאגידים חקוקים לזכרם של הרבנים שפירא ואליהו מכוח הסכם קואליציוני, תאגיד להפיכת עמותה של מכון ז'בוטינסקי לתאגיד חקוק. מועצות – האחת לזכרו של הרב מזוז, האחת לזכרה של חנה סנש, האחת לזכרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. ההצעה להקים תאגיד חקוק לזכרו של הנשיא החמישי יצחק נבון הוסרה מסדר יומה של הכנסת כבר בהצבעה בדיון המוקדם. יש לנו כאן בעיה. קודם כול, מתי מחליטים להקים מועצה ומתי מחליטים להקים תאגיד. דבר נוסף והיועצת המשפטית התייחסה אליו הוא שצריך לחשוב בצורה מערכתית גם בגלל כמו שאמרתי ואני מזכיר את המשנה הראשונה במסכת יומא שאין לדבר סוף. איפה נשים את הגבול? עם כל הכבוד לרבי נחמן מברסלב, אני צאצא של התלמיד של הגאון מווילנה שהיא דמות לא פחות חשובה שהטביעה חותמה על היהדות והוא גדולי האחרונים. יש עוד חסידויות שאדמו"ריהן חשובים. כל המשמעויות הכלכליות הן שכל תאגיד כזה עולה כמה מיליונים שקלים בשנה. נזכיר גם את התמיכות שמקבלים מוסדות כמו יד יערי וגם בית יגאל אלון. צריכה להיות כאן חשיבה שיטתית ואני מזכיר שאנחנו עדיין במלחמה והמדינה נמצאת במצב של גירעון וכלפי הציבור צריך לחשוב, עם כל הכבוד לכל הדמויות ויש לי כבוד כמי שאוהב היסטוריה והוא דור עשירי בארץ, על ההשלכות המערכתיות של הצעת חוק מהסוג הזה. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי היה הסבא שלך? << אורח >> אייל צור: << אורח >> רבי שלמה מטולוצין. הוא עלה לארץ לפני 232 שנים. הוא תלמידו היחיד של הגר"א שעלה לארץ עוד בחיי רבו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מדהים. אמרת שאתה גם דור עשירי בארץ וגם התלמיד של הגאון מווילנה אז ניסיתי לחשב איך זה מסתדר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הוא עלה לפני העלייה הגדולה של התלמידים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לפני העלייה הגדולה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן. כ-12, 13 שנים לפני עליית התלמידים האחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> חיים אליאך: << אורח >> אני מאגף שכר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה. אברהם מוטולה? << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> אני לא רגיל למעמדים הזה. אברהם מוטולה ממכון דע לפני מה – חקר וביטול של סממני עבודה זרה. אני אקצר וזה בדיוק קשור אבל אמרתי שעדיף שאגיד חלק מהדברים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בקצרה. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> רבי נחמן כתב כנגד ארגון מסוים שיכול להיות שחלק מחברי הכנסת חברים בארגון הזה. הוא כתב: "הבה נבנה לנו עיר. ועל כל אלו הבתי כנסיות לרעה נאמר מה שכתוב בזוהר הקדוש (בראשית דף כ"ה ע"ב) שהם בכלל בוני המגדל, כי כל בוני המגדל היו כופרים באמונת חידוש העולם שמשם היו כל טעויותיהם (אשר גם עתה כל הכופרים הגדולים נקראים על שמם פ"מ כידוע)". פירוש של פ"מ הוא freemasons. מאנגלית הבונים החופשים שהוא ארגון סתרים. ארגון העל יצר איתי קשר לפני קרוב לפני 20 שנה. באתי מארצות הברית ורצו לקדם אותי בדרכים לא כשרות. התחלתי לחקור. באתי מהוליווד עם פרויקטים והתחלתי להצליח כל שכן איתם. לא ידעתי שהארגון קיים. התחלתי לחקור קונספירציות ורציתי לדעת מי נותן ההוראות. ראיתי שזה משהו ממסדי. אז התחלתי לחקור וראיתי בדולרים שאם מקפלים אז רואים את מגדלי התאומים. לקחתי שטר של 100 שקל והראיתי לך לפני שבוע אם אתה זוכר כשקבענו להיפגש. אני רוצה שהנושא יגיע לוועדת חוץ וביטחון ולא רק בגלל שרואים דיוקן חצוי בצדי שטר 100 שקל של מכשף. התקשרתי למאיר אשל, מעצב השטרות, לפני למעלה מעשור. שאלתי אותו, מאיר, של מי הדיוקן? למה חצית אותו? הוא התחיל לגמגם. המשכתי לחקור ואז ראיתי מבנה חצוי שהראיתי לך אותו. יש פה מפה עם פיצוץ גרעיני חס וחלילה בכור הגרעיני ביבנה ופיצוץ גרעיני בים שבעה קילומטר מתל אביב יחד, חס וחלילה, עם צונאמי. רציתי לבוא ולהגיד כמה דברים. אם יהיה מרכז לרבי נחמן אז הציטוט הזה והדבר הזה צריכים להופיע שם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> צריך להוציא חברי כנסת ואנשי ממשל שחברים בארגוני סתרים שמקדמים אג'נדות והרבה מהם עוסקים בפולחנים. איילה חסון עשתה על זה כתבה לפני עשרים שנה. מצאו דירת כישוף בתל אביב עם ארבע דלתות, גולגולות, חרבות להקזת דם. ענת פישביין גם כתבה על זה בעיתון דבר. אחרי כמה ימים סגרו את העיתון והיא מפחדת לדבר. זה קורה בכל העולם. הם רוצים לעשות סדר מכאוס. הם רוצים ממשלה עולמית. גם בשטר הדולר רואים פיצוצים בניו יורק ולאס וגאס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה פחות קשור לנושא של הדיון. << אורח >> אברהם מוטולה: << אורח >> לא קשור אבל אמרתי שאביא את הציטוט של רבי נחמן ושהציבור ידע. בעזרת השם ובעזרתך נביא את הדברים לוועדת חוץ וביטחון בהקדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, אדוני. רן, אתה רוצה להתייחס? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רן? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רן צרויה מאגף תקציבים. אני אתחיל בהערכת העלות של החוק הזה ואחרי זה יש לי עוד מספר התייחסויות שונות. הצעת החוק כלשונה כרוכה בעלות תקציבית בשנה הראשונה, שהיא בעצם שנת הבנייה וההקמה, שמוערכת בין 24 ל-30 מיליון שקלים שבהתבסס על הקמת מרכזים דומים. פה התבססתי על החלטת ממשלה 3320 של הקמת מרכז למורשתו של זאב ז'בוטינסקי שאפשר לראות בהחלטה שהעלות שם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המרכז לא צריך להיות באותו גודל. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> על זה מתבססת הערכת העלות החד-פעמית. הערכת העלות להמשך, כלומר הערכת העלות הקבועה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אי אפשר לעשות גזירה שווה מכל מרכז. לא הכול אותו דבר. זה לא עובד כך. המרכז הוא לא מרכז למורשת ז'בוטינסקי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ביכולתי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרת שהיו מרכזים שעלו 60 מיליון שקל. לפי מה אתה מחליט שדווקא אנחנו נצמדים - - - אין פה משהו שאתה יודע לבחון אותו או שאולי כן? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בהנחה שהצעת החוק לא תקבע גדרות ברורים מאוד לעלות שתצא על הקמת המרכז אז אני לוקח את הדוגמה האחרונה של הקמת מרכז שנעשית בימים אלה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היית מוריד בכלל את העלות של הקמת המרכז אם זה הסיפור. יש 5 מיליון שקלים בשנה ועם זה הם יתמודדו. זה מספיק כסף. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הצעה מסוימת כפי שמופיעה בהצעות חוק אחרות היא שהמדינה לא תשתתף בכלל בעלות הקמת המרכז. עלות הקמת המרכז תהיה רק מכספי תרומות ולא מתקציב המדינה מה שיחסוך את העלות הראשונית - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה הכוונה להקמת המרכז? זו שכירות ודברים כאלה. לא צריך להגיע לסכומים כאלה גדולים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא בטוח שהבנתי אבל אפשר לקבוע שלא יוקם מרכז אם רוצים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדיוק. לא צריך מבנה - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הצעת החוק כרגע מזכירה הקמת מרכז אז אני מניח שצריך איזשהו מבנה פיזי לשבת בו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות בשכירות במשרדים כלשהם. חצי ממשרדי הממשלה הם בשכירות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אפשר גם את זה. אני מתייחס להצעת החוק כלשונה והעלויות שיכולות לצאת ממנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הצעת החוק לא מדברת על הקמת מבנה. באופן כללי אני אומר לך שאני חושב שמשרדי הממשלה מנפחים את עליות הבנייה. שום חברה כלכלית לא בונה מבנה ב-24 מיליון שקל למרכז, אבל לא נפתור את כל הבעיות של - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הדבר משתנה לפי גודל המרכז ולפי מה שרוצים להכניס בו אם יהיה בו מרכז או מכון חקר. ברור שהדבר משתנה אבל נאלץ להתייחס - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא ראיתי פה הקמה של מבנה ואם אתה רוצה שנכניס את זה בצורה ברורה אז נכתוב שהמדינה לא תקים מבנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש מוזיאון - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שנכון כמו בשאר - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מוזיאון הוא מבנה ויש פה כל מיני מכונים כמו - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> גם בהצעת החוק לזכרה של גולדה מאיר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממשלת ישראל החליטה להקים את משרד הנגב והגליל, נניח. הכנסת החליטה. משרד הנגב והגליל יושב למיטב ידיעתי בשכירות במבנה בכנפי נשרים המשולמת על ידי המדינה. כשהחלטנו להקים את משרד הנגב והגליל אז זה אומר שבנינו לו מבנה? לא. אנחנו עכשיו עושים מוזיאון אז המדינה תשתתף בעלות השכירות של המקום שבשבילו צריך לעשות מוזיאון מתוך התקציב שיש למרכז הזה. הדבר יעלה כמה עשרות אלפי שקלים בחודש שכירות. יש דברים רבים שעובדים כך. מתי הפרשנות היא שבכל פעם שיקימו מוזיאון אז צריך לבנות מוזיאון? מוזיאון לא חייב להיות מבנה אלא מוזיאון יכול להיות בשכירות. אם אתה צריך שנחדד את זה אז נחדד את זה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זו הפרשנות על בסיס ההחלטות הקודמות שהתקבלו והצעות החוק הקודמות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר שהפרשנות שלי - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שנכון לתקן את - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בעיניי, הפרשנויות הן מלכתחילה כך. כאשר אני קורא את החוק אני לא רואה שכתוב מבנה. אם רוצים להקים מבנה אז כותבים להקים מבנה שאלה עלויות גדולות יותר. אם רוצים להקים מוזיאון ושמים תקציב של 5 מיליון להפעלה אז חלק מתקציב ההפעלה הוא על פניו הוא גם שכירות של מקום כלשהו. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אדוני יושב-הראש, לרוב תאגידי ההנצחה יש מבנים משלהם. מרכז שז"ר אני חושב שוכר משרדים פה בירושלים ואני לא בטוח שהם שלו אבל ליד בן צבי יש מבנה משלו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בעד לחדד את זה. אם קיימת תופעה במדינת ישראל שכל פעם שכתוב בחוק שיוקם מוזיאון אז המדינה צריכה גם לבנות את המוזיאון אז הדבר נראה לי מוגזם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו אמורים לקבל ופעמים רבות לא מקבלים פירוט בכתב ממה מורכב התקציב. אני מניחה שיש פה כל מיני עלויות של שנת ההקמה ולא רק לבנות מבנה אלא לשכור אנשים. גם למנגנון שמקימים אותו יש עלויות שאני לא יודעת מהן. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הייתי באמצע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הייתי באמצע ההתייחסות שלי וכבוד יושב-הראש רצה שאני אדייק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אגיד לגבי תאגידים אחרים קיבלנו הערכות של 8 או 10 מיליון בזמנו. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לשנה. זה ההמשך של מה שרציתי להגיד. הייתה באמצע הערה לגבי העלות הראשונית. אני אסיים את זה. אני חושב שנכון לתקן פה בהתאם למה שתוקן בחוק להנצחתה של גולדה מאיר שההקמה לא תהיה מכספי המדינה והדבר פותר את העלות החד-פעמית. אני אמשיך. העלות המוערכת לכל שנה מעבר לשנת הבנייה וההקמה היא כ-12 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כבסיס? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> 12 מיליון שקלים כבסיס וגם פה אני מתבסס על המרכזים הקיימים. אפשר לקבוע גדר נמוכה יותר אבל צריך להסביר את זה בחוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשנה את המילים מלא תפחת ללא תעלה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר להסתדר. אני יכול מחר לנהל מרכז מורשת רבי נחמן. תביא לי 200,000 שקל בשנה ואני אעשה משהו יפה. יש רמות. אתה לא הולך למקום ואומר שבגלל שקוראים לזה מרכז מורשת אז זה יהיה בדיוק שנראה מרכז של ראש ממשלה. זה לא עובד כך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אנחנו הולכים לפי התקנון. אנחנו מקבלים הצעת חוק פרטית ואני מבקשים את הערכת העלות מהאוצר. אם הערכת העלות נראית לא מבוססת או שאפשר - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני רוצה לסיים להסביר את הערכת העלות כדי שהיא תישמע מבוססת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הערכת העלות של 12 מיליון שקלים בשנה מבוססת על המרכזים הקיימים. הראשון שבהם הוא מרכז למורשתו של רבין שיוצאים 12 מיליון שקלים בכל שנה. אפשר להסתכל גם בתקציבים ובאישור של תוכנית של התקציב המרכז. התקציב של המכון למורשת בן גוריון הוא 12 מיליון בשנה וההוצאה בשנה האחרונה של מרכז גוש קטיף הייתה 8 מיליון שקלים. כמובן בהתאם למה שאמר כבוד יושב-הראש, התקציב יכול להשתנות וזה סדר הגודל שאנחנו רואים בתאגידי ההנצחה הנוכחיים. ככל שהחוק לא קובע איזושהי הפחתה של פעילויות או שהוא קובע שלתאגיד הזה אסור לעשות כך וכך אז אני יוצא מנקודת הנחה שהוא יהיה דומה למרכזים הקיימים. אלה התקציבים שיוצאים עבורם היום ולכן הערכת העלות מבוססת על זה והיא כמובן על הוצאות שוטפות, שכירות, משכורות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר לך מראש שאני לא רואה את זה כך. כל דבר אפשר לעשות בכל מיני צורות. כמו שציינת בעצמך יש הבדל של מיליונים בין התאגידים הקיימים וגם כאן. כל דבר יכול להיות בצורות שונות לפי התקציב כמו כל אחד בעולם שמתנהל לפי התקציב שיש לו. אתה לא בא ואומר שיש לך צ'ק פתוח ואחרי זה המדינה תיתן או תעשה מה שצריך ואנחנו נשלם. הדבר לא עובד כך באף משרד ממשלתי ובטח שזה לא אמור לעבוד כך בתאגידים. לכן אני מציע שנעשה את הפוך. נכתוב שזה לא יעלה על 5 מיליון שקלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כבר בנוסח המוצע בסעיף של מימון הפעילות יש הגבלה על ההשתתפות של המדינה בתקציב שמתייחסת ל-5 מיליון שקלים בשנה. זה לא מתייחס להקמה. אם יוחלט שהמדינה לא מממנת את ההקמה ופעמים רבות עושים את ההקמה מתרומות – ומה שזה לא יהיה הדבר יכול להיות שכירות או הקמה אחרת – אם זה בגבול של 5 מיליון אז לא נחשב להצעה התקציבית מבחינת העלויות השנתיות שלה לפי חוק יסוד משק המדינה ותקנון הכנסת. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון. הצעת חוק לא תהיה תקציבית אם יופיע שלא יצא מעל 5 מיליון שקלים בשנה. אני רוצה לומר פה שאנחנו מתנגדים להופעה של סכום כלשהו בתקציב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם לגבי תקרה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לגבי תקרה אז כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שאני אומר. צריך להיות כתוב לכל היותר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה צריך להיות מתוקן לעד 5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכל היותר. במקום לכל הפחות יהיה לכל היותר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן. לגבי האמירה קודם, אנחנו מניחים שהתקציב שיידרש לאותו מרכז הוא יהיה גבוה יותר מ-5 מיליון שקלים בשנה. לצערי, גם המשרד לא פה וגם משרד ראש הממשלה לא פה שלרוב מתייחס לזה מקצועית לזה שלא בטוח שהסכום יספיק באמת לשימושים האמורים בחוק. אני אשמח לקבל את ההתייחסות שלהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שהם בזום. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> עוד התייחסות אחרונה גם לגבי 5 מיליון שקלים האלה, ככל הידוע לי, הממשלה לא הצביעה על המקור מאיפה הם יוצאים וכמובן מכיוון שהמשרד שאחראי לפעילות הזו הוא משרד המורשת אז הפעילות צריכה להיות מתקציב המשרד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אחר כך נעבור על הסעיפים או שזה יהיה לכל היותר 5 מיליון ולגבי ההקמה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בלי הקמה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה לגבי התקציב. יש לי התייחסות נוספת לגבי סעיף 25א בעניין קבלת תרומות. אנחנו מבקשים להוסיף התייחסות לפרסום נוהל שתקבע המועצה בהתאם למה שמופיע בחוק המכון הלאומי למצוינות בספורט – חוק וינגייט. זהו איזשהו נוהל שהמועצה קובעת באישור השר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לתרומות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> איך מקבלים תרומות ושם מפורט ההסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם בחוק הלוחם היהודי עשינו את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. זה לגבי העלות. יש הערות כלליות של משרד המורשת ומשרד המשפטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד המורשת יהיה בזום. נתחיל מאלו שטרחו להגיע. אתה רוצה לדבר? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> יש לי הערות כלליות לנוסח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נתחיל מהערות כלליות. משרד המורשת והמשפטים בזום? אתי, אני צריך לצאת הפסקה. אנחנו נתחיל ב-15:50. ב-15:50 אנחנו נמשיך את הדיון. הישיבה יצאה להפסקה תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:20 ונתחדשה בשעה 16:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חזרו לדיון. אני מתנצל על האיחור. מי נמצא בזום לתת התייחסויות כלליות? משרד המורשת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעמה, הבמה שלך. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> חשוב לי להגיד אמירה כללית שאנחנו אומרים אותה כל פעם בדיונים על חקיקה של הנצחה שהיא ספציפית על אישיות מסוימת שמבחינת היבטי שוויון יש מקום לעשות את זה בצורה רוחבית יותר. יש מקום לעבודה על הקמת תאגיד הנצחה שהוא יקבע קריטריונים וינציח רוחבי יותר גם רבנים, גם אישיויות של ראשי ממשלה וכולי שכיום קידמו להם חקיקה ספציפית מבחינת הקצאת משאבים, שוויון, חלוקה הוגנת של איך המדינה צריכה להתנהל. זה נכון יותר. כל פעם שאנחנו רואים את החוק ספציפי מבלי להמעיט בחשיבות של אף אישיות, שכמובן זה בכלל לא הדיון האם ראוי או לא ראוי להנציח, אלא יש איזשהו קושי בחקיקה הפרסונלית שמגיעה כל פעם וקצת מסכלת בסוף את היכולת להסדיר את הזה ברמה הרוחבית. מה גם שלמדינה יש גם כלים אחרים היום לקדם הנצחה והיא עושה את זה באמצעות התמיכות. זו אמירה כללית שאני גם יודעת שמשרד ראש הממשלה, אם ירצו להרחיב, יזמו איזושהי עבודה בנושא הזה וניסו להתחיל לקדם חשיבה רוחבית על נושא של הנצחת אישית באופן כללי. לגופו של עניין, החוק הספציפי הזה - - - אני חושבת שאנחנו לא נכנסים לסעיפים עצמם עדיין וזו לא הקראה הסעיפים עצמם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אני לא אכנס יותר מדי לפרטים ממש אבל יש לי כמה הערות כלליות גם לגבי לזה שהמועצה היא לא מועצה ציבורית אלא היא מועצה של תאגיד ולכן לא צריך לקרוא לה מועצה ציבורית שהיא חלק מגוף מנהלי בדרך כלל. גם לגבי ההרכב המועצה, יש חבר רשות מקומית ולא הבנו עד הסוף מה התרומה שלו לפעילות התאגיד וצריך להבין אם יש לו תפקיד. לגבי תפקידי המועצה, אנחנו מציעים להוסיף כמה דברים שהשר יאשר עבודה ודוח שנתי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שאולי כאשר נגיע לסעיפים עצמם נדון בהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נגיע לסעיפים. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> בסדר, כאשר נגיע לסעיפים. זה באופן כללי ההערות הכלליות שלנו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מתחבר להערה אגב גם בדיונים קודמים. הלוואי שהממשלה תגיש איזו הצעת חוק כזו. בינתיים אנחנו מתמודדים עם מה שיש לנו ומה שמונח לפתחנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל דובר שיש עבודת מטה שגם אתם לדעתי הייתם חלק מהצוות. התקדם משהו? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> העבודה רוכזה במשרד ראש הממשלה ומובלת על ידיהם. אני לא יודעת להגיד כיום בדיוק איפה זה עומד. אולי הם יוכלו לעדכן יותר טוב ממני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי משרד המורשת יוכל כי גם הם אמרו שיש - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד המורשת פה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> שלום, שומעים אותי ורואים אותי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה, אנחנו רוצים שגם ישמעו ויראו. שלום, חנן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> שלום וברכה. חנן ארליך, היועץ המשפטי למשרד המורשת. ראשית, אני מתנצל שאני לא נוכח באופן אישי בדיון מאילוצים שונים. לגבי התייחסות המשרד, קודם כול אני אזכיר את החלטת ועדת השרים שהוזכרה בנייר שהיועצת המשפטית של הוועדה הכינה. בהחלטה נכללו התנאים שבהם שהממשלה התנתה את התמיכה בהצעת החוק. לעניינו, חשוב שהאחריות על התאגיד המוקם תהיה של שר המורשת בדומה לבקשה שאנחנו מעלים ומשתדלים בשלב ועדת השרים גם בהצעות חוק דומות. כחלק מהתפיסה של המשרד, שר המורשת ומשרד המורשת הם אלה שאמורים לרכז את הטיפול הממשלתי בנושא המורשת מטבע היותם. כיועץ המשפטי של המשרד אני יכול להצטרף לאמירות של קודמותיי וגם של אדוני בנושא של הצורך בריכוז כל התחום אולי תחת קורת גג אחת. לגבי העבודה שמתנהלת, כפי שהוזכר, במשרד ראש הממשלה גם לי אין יכולת לצערי להוסיף פרטים רבים. ככל הידוע לי התקיימה ישיבה אחת של נציגים. אני אישית לא משתתף שם כנציג לכן אני לא יכול לדבר בגוף ראשון אבל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך יכול להיות שאתם לא משתתפים שם? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> המשרד משתתף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה ספציפית לא. הבנתי. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני אישית לא. נאמר פה גם בוועדה שהתקיימה ישיבה אחת. יש כרגע עבודה על איזושהי טיוטה של נייר עבודה. אני לא יכול להגיד מעבר לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך עוד הערות כלליות לחוק? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לגבי הערות לחוק, אנחנו עוד לא בשלב ההקראה. מעבר לעניין של - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלב ההקראה יהיה בעוד דקה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אין לי הערות דרמטיות אלא הייתי אומר שגם במועצה וגם בוועדה חינוכית שמוקמת שם חשוב שיהיה מקום ודגש קצת יותר ממה שקיים כרגע להיבט התורני-רוחני. בסופו של דבר רבי נחמן מברסלב היה רב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הוא היה אדמו"ר או רב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההערה התקבלה. נגיע לשם. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה צריך להופיע בנציגות שמופיעה שם ואולי על חשבון נציגים אחרים מעולם אקדמיה או דברים כאלה במיוחד בוועדה החינוכית. זה הדבר המרכזי שאני יכול להגיד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. גם נציגת המל"ג מחכה בזום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המל"ג? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חן אבישר? << אורח >> חן אבישר: << אורח >> ההצעה אומרת שהמרכז רשאי להקים מכון מחקר או לקיים פעילויות מחקריות ויפרסם ספרי מחקר אז חשוב לנו שיהיה ברור שהכוונה היא לא למחקר אקדמי. בנושא הוועדה המדעית החינוכית שיש שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמי אז כמובן שהמועצה צריכה לבחור - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נגיע לשם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הייתה פה הערה לצמצם אותה ולהחליף אותם בנציגים אחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע אם להחליף אותם. יש פה שלושה נציגי ציבור ויכול להיות שאחד מנציגי הציבור יכול להיות מישהו שהוא איש רוח, רב או משהו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> את אומרת שלגבי התפקידים המחקריים של המכון שיהיה ברור שזה לא מחקר אקדמי? << אורח >> חן אבישר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. למישהו נוסף יש הערות כלליות לפני שאנחנו מתחילים בהקראה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> לגבי המחקר, מה עם גולדה מאיר, אדוני? שם הובהר שלא יהיה מחקר אקדמי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. המחקר לא יהיה אקדמי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הובהר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא נכנסה המילה אקדמי. אני חושבת שפה זה כבר לא נמצא מראש בהצעת החוק אבל נוודא את זה כאשר נגיע לסעיפים. היו בזמנו הצעות חוק שכתבו שמכון המחקר יערוך מחקרים אקדמאים ואז באמת - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> מה ההבדל בין מחקר אקדמי לבין מחקר לא אקדמי. אני רואה בסעיף - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זהו מחקר שמקבל "טייטל" של חלק מתואר או נחשב לתואר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נגיע לשם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלה דברים שהמל"ג אמונה להעריך אותם ולתת להם משקל. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר להוסיף מילה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בטח. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לגבי הנושאים שבהם יעסוק המכון אז עניין של הגות לא מופיע שם אלא מופיע פעילות תורנית. זו תוספת להערה הקודמת שלי. ההגות שלו היא דבר מרכזי שראוי למחקר אפילו מעבר לדברים אחרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא הצלחתי להבין עד הסוף. מה ההערה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ההערה היא שבסעיף 18(א) – אנחנו לא מדברים פרטנית אבל חלק מההערה הכללית – יש שם מכון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חנן, אנחנו נגיע לשם. חנן, אנחנו נגיע לשם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי כאשר נקרא את הסעיף נבין את ההקשר טוב יותר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. סעיף המטרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי סעיף המטרה, קיבלתי בהפסקה נוסח מחבר הכנסת רביבו. אני אקרא אותו ונוכל להתייחס אליו. ההצעה היא לכתוב – פרק א': מטרת החוק מטרה 1. מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו, משנתו ומורשתו של רבי נחמן מברסלב, מגדולי ההוגים והמנהיגים הרוחניים בעם ישראל ולהנחיל את ערכי האמונה, התקווה, השמחה, ההתחדשות, התפילה ואהבת האדם שבמשנתו, לעודד ולהפיץ את לימוד כתביו ולקדם את הכרת תרומתו לעולם הרוח, התרבות והמחשבה היהודית. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אדוני יושב-הראש, ברשותך, כדאי לציין שהוא שייך לתנועה החסידית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה פרט חשוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. הייתי כותב "מגדולי ההוגים והמנהיגים הרוחניים" ובמקום "בעם ישראל" הייתי כותב "בתנועה החסידית בעם ישראל". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> טוב. העברתי את זה בקבוצה שיש לי עם שאר המשרדים. אם תהיה הערה לנוסח אז נוכל לשמוע אותה כי היא לא הייתה בפניהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם רואים. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> הם שומעים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לשמוע זה לשמוע אבל לראות נוסח הוא דבר אחר. לפעמים אתה צריך רגע כדי לקרוא אותו ואז אולי יש לך משהו להעיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בעיה. אם יהיו לכם הערות תסמנו למירב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> התחלנו בפרק א' שהוא מטרת החוק. קראנו את סעיף 1 שהוא המטרה ואנחנו עוברים לסעיף ההגדרות. פרק ב': פרשנות הגדרות 2. בחוק זה – "ארכיון המדינה" – הגנזך כהגדרתו בחוק הארכיונים; "ארכיון המרכז" – ארכיון המרכז שהוקם לפי סעיף 20; "הגנז", "חומר ארכיוני" ו"מוסד ממוסדות המדינה" – כהגדרתם בחוק הארכיונים; "חוק הארכיונים" – חוק הארכיונים, התשט"ו–1955; "המוזאון" – המוזאון שהוקם לפי סעיף 23; "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר להשכלה גבוהה" – כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה; פה אנחנו נמחק את המועצה הציבורית ונקרא לה רק המועצה בהתאם להערה שקיבלנו. הגדרות 2. "המועצה" – המועצה שהוקמה לפי סעיף 5; "המכון" – המכון לחקר מורשת רבי נחמן מברסלב שהוקם לפי סעיף 18; "המרכז" – מרכז להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב שהוקם לפי סעיף 3; כמובן שכל הסעיפים יותאמו למה שבסוף ייקבע. לגבי השר, הוא יתוקן – הגדרות 2. "השר" – שר המורשת. אלה השינויים בסעיף ההגדרות. אם יש הערה לעניין אז נשמע ואם לא אז נמשיך. << אורח >> אייל צור: << אורח >> יש הסכמה בממשלה מי השר האחראי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שר המורשת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> היה ויכוח בנושא הנצחת האישים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הפעם הוא שר המורשת. אמרנו שגם בהנצחת רבנים שכבר נחקקו לגביהם חוקים אז יש לנו את הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, שהשר האחראי הוא השר לשירותי דת ולגבי הרב דרוקמן – השרה למשימות לאומיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פה יש הסכמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לגבי דוד לוי, השר האחראי הוא שר החוץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המקום הטבעי להנצחות הוא משרד המורשת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פרק ג': המוסדות סימן א': המרכז, המועצה ומנהל המרכז הקמת המרכז 3. מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו של הרבי נחמן מברסלב; המרכז יכלול את המכון, ארכיון המרכז והמוזאון, ככל שהוקמו. הוספנו "ככל שהוקמו" כי לגבי הארכיון, זו רשות ולא חובה. ככל שהם ירצו להקים ארכיון הם יקימו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מעמד המרכז 4. (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית, המתיישבות עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב[. זה סעיף שדומה לסעיפים אחרים בחוקים שמקימים תאגידים סטטוטוריים. הוא קובע את המעמד כגוף עצמאי מהמשרדים. זו אישות משפטית בפני עצמה והוא מבוקר כי הוא מקבל מימון מתקציב המדינה. יש הערות לסעיף הזה? בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בגלל שכתבנו בהתחלה את מטרות המרכז אז לא צריך גם כאן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי תפקידי המרכז, בחוקים החדשים אנחנו כן מפרטים פעמים רבות מה בעצם המרכז אמור לעשות וזאת גם כדי לייחד אותו ממרכזים אחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז צריך להיות תפקידי המרכז ולא מטרות המרכז. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, תפקידים. אני אתן דוגמאות למשל את המרכז להנצחת דוד לוי, זכרו לברכה, אז דובר על קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו ולשקף את אישיותו של דוד לוי. למשל במרכז להנצחת גולדה מאיר שאושר כאן, אבל עוד לא הונח, התפקיד היה לקדם חקר מנהיגות של נשים לרבות מאפייניה, להעמיק את ההיכרות עם פועלה ומורשתה ולשקף את אישיותה כמנהיגה מדינית וחברתית. אז פה בעצם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אציע כמה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר להציע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הנצחת פועלו של רבי נחמן מברסלב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנצחת פועלו ואני מניחה שגם מורשתו. גם במטרה נכתב פועלו, מורשתו ומשנתו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לוקח משם. הפצת משנתו ותפיסת עולמו הרוחנית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה הכוונה הפצה? מדברים על העידוד פעילות חינוכית, סיורים ומחקרים. אלה כבר התפקידים. אנחנו הופכים את זה למשהו יישומי יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפעמים אומרים יישום המטרות. המטרות יישמו בדרך של - - - זו גם אופציה ולא תמיד כותבים תפקידים. זה משהו שמוריד את הפעילות מסעיף מטרה שהוא כללי יותר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. לצורך העניין אם הוא כתב ספר אז צריך מישהו יעבור ויבין את המקורות של הספר ואת הדברים מסביב. צריך סוג של מחקר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עידוד מחקר ופעילויות חינוכיות. יש פה גם הקמה של ארכיון הכולל איסוף של הידע. מה עוד ציינת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרת הפצת משנתו ותפיסת עולמו הרוחנית, הנחלת הערכים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה היא איך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו שהצעת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אני אנסה להדק פה משהו שמבוסס על המטרה שהמציע הביא בפנינו וגם על התפקידים כפי שהם מופיעים בחוק עצמו כמו מוזיאון שמציג את הדברים לציבור ועושה פעולות חינוכיות, המכון שעושה מחקר והארכיון ששמר ומתעד את הידע. על בסיס זה אפשר גם לנסח את סעיף התפקידים. בסדר, הבנו את ההנחיה. יש הערות לעניין הזה? דווקא פה אולי משרד המשפטים והמורשת חשובים לנו כי בסוף השר הממונה על ביצוע החוק הוא שר המורשת. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ממשרד המורשת אין לנו הערות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. משרד המשפטים, גם אין לכם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם יש להם, יגידו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קשה קצת עם הזום. אני רואה שלמשרד המשפטים אין הערות. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> על סעיף המטרות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא סעיף המטרות אלא סעיף תפקידי המרכז שאמור להפוך את זה למשהו יישומי ומעשי. זאת אומרת מה המרכז הזה עושה להבדיל ממרכזים אחרים להנצחת רבנים אחרים למשל מעבר לאישיות שמנציחים את מורשתה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אפשר לראות את זה כתוב? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע לא, אבל אני אנסה לנסח אחר כך ולשלוח. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> בסדר, קודם נראה את זה כתוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. המועצה 5. (א) למרכז תהיה מועצה בת - - - תיכף אנחנו נראה כמה חברים אבל כרגע 11 חברים. המועצה 5. (א) למרכז תהיה מועצה בת 11 חברים, שימנה השר, והם: (1) שלושה חברים עובדי המדינה שהם: נציג של משרד ראש הממשלה, נציג של משרד המורשת משרדו ונציג של משרד האוצר; פה הערתי שאני לא בטוחה שאלה המשרדים הרלוונטיים ביותר בהכרח. שווה רגע לדון על זה. משרד האוצר בדרך כלל הוא לא נציג במועצות כאלה. פה ושם יש דוגמאות אבל השר מעורב במקומות שבהם הוא צריך לאשר תקציב אז במועצה עצמה צריכים להיות משרדים שהפעילות של המרכז רלוונטית אליהם מבחינת התוכנית. המשרדים יכולים להיות משרד החינוך או אולי משרד התיירות בגלל הקשר של אומן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אולי משרד החוץ. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי המשרד לשירותי דת כי מדובר על דמות רבנית או משרד ירושלים ומסורת ישראל. אני מעלה את זה לדיון כדי לשמוע עמדות אולי ממשרד המורשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד האוצר, חשוב לכם להיות במועצה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אנחנו נשמח. אנחנו לא נתעקש על זה מכיוון שהדבר לא מופיע בכל שאר החוקים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הייתי שם נציג משרד הדתות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חנן ממשרד המורשת. אפשר להגדיל מספר השרים או נציגי המשרדים, יותר נכון. אני חושב שרלוונטי הוא משרד החינוך ומשרד התרבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לדעתי, משרד הדתות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לדעתי, לא כל כך. << אורח >> אייל צור: << אורח >> משרד הדתות עוסק בשירותי דת. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בדיוק. זה משרד לשירות דת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, אבל הם עוסקים - - - מי מפיק את ההילולה במירון? היום זה אצל השר פרוש. מי מפיק את ההילולה של באבי סאלי? בסוף זה מתגלגל למשרד הדתות. אם יש לך אירוע שתרצה שיהיה אירוע המוני ואירוע שקשור לדת. אם המרכז הזה ירצה לעשות אירועים - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> המרכז אמור לעשות הילולות בארץ במקביל להילולות באוקראינה? טוב לדעת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע מה הוא יעשה. לצורך העניין, לגבי המרכז של הרב עובדיה, כתוב שכל שנה יעשה כנס גדול בהילולה שלו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בגלל זה בין היתר חשוב להגדיר את התפקידים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בתאגיד סטטוטורי מה שלא נקבע בחוק שמותר לו לעשות הוא לא אמור לעשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הייתי מכניס קיום כנסים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קיום כנסים בארץ וחוץ לארץ. אני אומרת את זה בהקשר הנסיבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האמת שכן. מותר. אם המדינה תרצה היא תעשה את זה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> ודאי שמותר אבל צריך להביא בחשבון שאין לדבר סוף גם כאן. יש כל מיני אירועים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היות שהגבלנו את התקציב, תרצה המדינה בהחלטת ממשלה מיוחדת לעשות דרך כאן משהו בחוץ לארץ אז היא תוכל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב, אני לא יודעת אם משרד החוץ רלוונטי פה או לא. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לדעתי, ממש לא. אין פה עניין של יחסים דיפלומטיים אלא בצורה עקיפה מאוד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרנו גם כנסים, גם מחקרים וקיום אירועים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. מבחינת המשרדים, האם להישאר עם שלושה נציגים? האם להשאיר את האוצר ולהוסיף את עוד משרד? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם האוצר מוותרים אז אנחנו לא נבזבז להם את הזמן. רק אם האוצר לא מתעקשים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שיש חשיבות בזה שאנחנו נהיה. כמו שתמי אמרה יש מרכזים שאנחנו לא מופיעים בהם. זו ההתייחסות שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הייתי שם משרד הדתות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש ירושלים ומסורת ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע אם הוא יהיה קיים. הייתי שם את משרד דתות. משרד הדתות הוא משהו קיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ולא משרד התרבות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני מצטרף להערה שנאמרה פה קודם על ידי משרד המשפטים שהתרומה של הרשות המקומית לא כל כך ברורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איפה יש רשות מקומית? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסעיף האחרון הוא הסעיף של הרשות המקומית. << אורח >> אייל צור: << אורח >> עוד לא הגענו לשם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נגיע לשם עוד מעט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך להבין את התפקיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לגבי שלושה חברים עובדי מדינה אז אמרנו משרד הדתות במקום משרד האוצר. הלאה. מה לגבי נציג ציבור? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המועצה 5. (א) (2) נציג ציבור שהוא איש אקדמיה בעל ידע ומומחיות בתחום מהתחומים הנוגעים למטרות החוק, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; הערות על זה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה צריך את המל"ג? << אורח >> אייל צור: << אורח >> יש לי הערה, ברשות יושב-הראש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תמיד כאשר ממנים איש אקדמיה יש התייעצות עם המועצה באופן קבוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עם זאת יש גם נציגי ציבור שהם לא אנשי אקדמיה ותיכף נגיע אליהם. אחד מהנציגים הוא איש אקדמיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. כן, אייל? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אדוני יושב-הראש, בהמשך למה שאמרתי על ההשלכות הרוחביות אז צריך להביא בחשבון תאגידים חקוקים נוספים שיש להם נגיעה בפעילות של המרכז הזה למשל מרכז שזר שעורך מחקרים על חסידויות וחשוב להכיר אותו. צריך לבדוק עם מרכז שזר האם יש דברים שהם רלוונטיים. הם הוציאו ספרים על חסידות קרלין וחסידויות נוספות וצריך לראות האם הם יכולים לתרום. גוף נוסף הוא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שמכהנים בו פרופסורים וחוקרים של מחשבת ישראל וצריך לראות מה רלוונטי. דבר נוסף, אני חושב שכדאי לשקול - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה הכוונה לראות מה רלוונטי בהקשר של החוק? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני אומר שצריך להימנע מחפיפה. היו מקרים - - - למשל את יד בן צבי הציעו לשלב באחת מהצעות שעדיין לא עברה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לשלב כחברים במועצה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> לכל הפחות לבדוק את התמונה איפה הם עומדים בפעילות שלהם למול הפעילות של המרכז הזה. יש אפשרות גם לשלב אותם כחברים. אני חושב שיש תקדים בדבר הזה. הם יכולים לשמש מאגר שיתרום לפעילות על המרכז הזה אם הוא אכן יוקם. ההערה האחרונה היא לבחון לאחד את סעיפים קטנים (3) ו-(4) ולא לעשות את ההפרדה ביניהם. אולי צריך לכתוב שאחד מהם הוא יהיה איש אקדמיה כי כרגע אני לא כל כך יודע מה התכלית של ההפרדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סעיפים (2) ו-(3). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיפים (2) ו-(3)? << אורח >> אייל צור: << אורח >> לא, סעיפים (3) ו-(4). << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנו למה הכוונה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכוונה היא לנציג שהוא איש אקדמיה ונציגי ציבור שהם אנשי רוח. << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן, יש לנו שלושה נציגים. למען הסדר אולי צריך להגיד שיש שלושה נציגי ציבור שאחד מהם הוא איש אקדמיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש עוד נציגי ציבור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אגיד על זה משהו. בדרך כלל במועצות מהסוג הזה יש חלוקה של שליש, שליש ושליש. זה תיאורטי ולא תמיד הדבר יוצא בדיוק. עובדי מדינה הם שליש, נציגי ציבור שהם לא בעלי עניין הם שליש. הם בעלי מומחיות ידע אבל אין להם עניין - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מקבל את הטענה. זו עצה טובה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ושליש האחרון הם נציגי ציבור שעוסקים בהיקף משמעותי בפעולות הם בעלי עניין במובן הזה שהם נציגים של גופים או שהם עצמם עוסקים בפעילות רלוונטי. אלה לא דווקא בעלי המומחיות והידע - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> הכוונה להפריד בין נציגים של גופים לבין נציגי ציבור שהם לא נציגי גופים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. עושים את זה בדרך כלל. כל אנשי הרוח, סופרים, משוררים, רבנים ואיש האקדמיה הם אנשים שמכירים את פועלו אבל הם לאו דווקא עוסקים - - - הם בעלי מומחיות. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני מדבר גם על סעיף קטן (5). יושב-הראש הזכיר בצדק שיש ההבחנה שעלתה בישיבות שקיימנו בכנסת הזו בין נציגי הגופים לבין נציגי שהם לא נציגי גופים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, נכון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לפעמים אנשי אקדמיה יכולים לשבת כנציגי גופים או אנשי רוח יכולים להיות גם בעמותות שעוסקות בתחום. השאלה מה רוצה המציע, שכרגע לא נמצא פה, בהבחנה בין שלוש הקטגוריות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מקבל את ההצעה שלך. אני חושב שזה נכון וגם על בסיס מה שאת אמרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לאחד את סעיף (2) ו-(3)? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. בדיוק. שלושה נציגי ציבור שהם אנשי רוח, רבנים, סופרים או משוררים ולפחות אחד מהם איש אקדמיה ועוד שלושה נציגי ציבור שעוסקים בהיקף משמעותי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> מה נציגי הגופים מוסיפים על השלושה הקודמים? זה מה שאני שואל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש הבדל בין איש רוח או משורר לבין אדם שעוסק בהפצה של - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני רק אומר שיכול להיות מצב שהוא יהיה גם בגוף משמעותי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות מישהו ממוסדות חינוך, מכוני מחקר שעוסקים - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> נגיד מרכז שזר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בברסלב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << אורח >> אייל צור: << אורח >> השאלה אם אין כפילות בין (3), (4) ו-(5). << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות אבל לא חייב להיות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> איך מבטיחים שלא תהיה כפילות היא שאלה טובה. זה משקף סוג אחר של נציגים אבל אפשר להגיד על נציגי ציבור שהם לא אמורים להיות בעלי עניין שלא מתקיים בהם האמור בסעיף (4). זאת אומרת שהם לא נציגים של גוף ולא פעילים בגוף שגם עוסק בפעולות האלה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה בסדר להיות פעיל בגוף. השאלה מה ההבדל - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> להם יש את הנציגות שלהם. << אורח >> אייל צור: << אורח >> מה המשמעות של ההבחנה בין שלוש הקטגוריות? זה מה שאני שואל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למרכז הזה יש תקציב והוא עושה את זה גם באמצעות כל מיני גורמים, מכונים ומוסדות חינוך שיש עניין לגורמים האלה. הם בעלי עניין. אולי יהיה למרכז הזה תמיכות למרות שכרגע זה לא חלק מהחוק. אתה רוצה שיהיו אנשים מנותקים שבאים בלי עניין ספציפי. הם באים מתוך ההיכרות שלהם עם הפעילות, פועלו, תורתו ומשנתו. אקדמיה היא המצב הקלאסי אבל יכול להיות גם אנשי רוח אחרים שחוקרים את זה בכל מיני רבדים. זו תורת המועצות כמו שאני מכירה אותה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני לא זוכר שהייתה לנו הבחנה כזו של שלושה סוגים של נציגי ציבור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פעמים רבות - - - לא, לא שלושה סוגים. נכון. אנחנו נאחד את סעיפים (2) ו-(3) ואחד מהם יהיה איש אקדמיה ולגביו הדבר יהיה בהתייעצות עם המל"ג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני חוזר על הערתי שהמועצה צריכה לכלול רב או איש שעוסק במובן מובהק בהגותו התורנית והרוחנית. הייתי אולי מוחק בסעיף (4) ומשאיר אנשי רוח ורבנים ולא מרחיב לסופרים או משוררים. אולי הייתי מוסיף גם את המילים בעלי ניסיון או מומחיות בנוגע לפועלו, הגותו או מורשתו של רבי נחמן מברסלב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הגותו. בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ולהוריד את הסופרים ומשוררים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> יש לנו הגדרות של אנשי רוח? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אגב זה לא מונע כי אנשי רוח כוללים סופרים ומשוררים אבל קצת מעביר את הדגש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הלאה. אני מסכים שראש הרשות הוא לא רלוונטי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע, עוד לא קראו לגבי שלושה נציגי ציבור. המועצה 5. (א) (4) שלושה נציגי ציבור שעוסקים בהיקף משמעותי בפעולות המגשימות את מטרות חוק זה, או נציגים של גוף שעוסק בהיקף משמעותי בפעולות כאמור, ובלבד שהוא תאגיד שהתאגד בישראל; לגבי ראש הרשות, הייתה הערה שלא ברור מה התפקיד שלו ולא הכרחי שהוא יהיה במועצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מסכים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה באמת לא הכרחי. אז תהיה לנו מועצה של תשעה חברים - - - לא, רגע. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> יש לנו עשרה. הוספת שר - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא הוספתי שר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הוספנו. יש תשעה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יהיו תעשה שזה עדיף מאשר עשרה. בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הלאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המועצה 5. (ב) המועצה, באישור השר, תמנה מקרב חבריה את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע. בהמשך להערה שקיבלתי בישיבה המקדימה שבחלק מהחוקים יושב-הראש וממלא המקום הם לא מקרב עובדי המדינה וזאת במסגרת זה שבדרך כלל מנסים להרחיק בין התאגיד לבין הממשלה. נוסיף את זה בסעיף קטן (ב). אנחנו בסעיף (ג). המועצה 5. (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. זה סעיף מקובל ברוב החוקים האלה. ברובם. לא אמרתי בכולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מבקש להוריד את החלק של מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אני חוזרת. אנחנו מורידים את החלק הזה אלא אם כן יהיו פה הערות לעניין הזה ואולי גם אם יהיו הערות בנוגע למי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה הוא לא מנוע מלהתמנות לחבר המועצה. מנוע רק מי שהורשע. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> גם לפי הנוסח מי שיש נגדו כתב אישום הוא לא אוטומטית מנוע אלא זה רק אומר שהוא לא ימונה אם מפאת המהות, החומרה והנסיבות הוא לא ראוי לכהן כחבר המועצה. אם זה כתב אישום שלא מונע את זה אז לא אמור להיות עם בעיה. מה ההצדקה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעמה, היות שהיית פה גם בדיונים קודמים, לפחות שאני ניהלתי בנושאים כאלה, אז זה דבר שאנחנו רצים איתו. האמון שלנו בפרקליטות הוא לא גבוה, מה לעשות. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> גם בחוקים אחרים זה קיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא כאלה שאני ניהלתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש כבר כמה דוגמאות לחוקים שבהם רק הרשעה מונעת באופן גורף מינוי כחבר מועצה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> היא לא מונעת באופן גורף גם כאן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי מחליט? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברור שיש פה שיקול וזה לא גורף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי מחליט? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל זה כן תנאי לגבי העבירות שהוחלט - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא רוצה לייצר מצב שבו פרקליטות יכולה לסכל מינוי של מישהו בגלל כתב אישום שבסוף הוא יזוכה אבל בינתיים הוא לא היה יכול להיות ממונה. תפקידי המועצה 6. אלה הם תפקידי המועצה: (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז ולהתוות את קווי פעילותו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; פה הייתה לנו הערה שצריך להוסיף "ולהגישה לשר". זאת אומרת להגיש את תוכנית העבודה השנתית להגיש גם לשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מקובל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש בזה היגיון למרות שברוב החוקים - - - יש חוקים שהדבר הזה מופיע ויש חוקים שלא. אני לא רואה מניעה להוסיף את זה. תפקיד המועצה 6. (3) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> "שר האוצר" הוא מיותר כי תקציב המדינה הוא מאושר בסוף מול שר האוצר אז למה צריך להוסיף פרוצדורה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה מדבר על אישור התקציב? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, על התקציב השנתי. התקציב השנתי של כל משרדי הממשלה מגיע בסוף לאוצר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> נראה לי שנוהגים להוסיף סעיף כזה בחוקים של תאגידים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה נותן? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בגלל שזה תאגיד אז המטרה היא לאשר את התקציב שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מאשר את התקציב של משרד המורשת, נכון? << אורח >> אייל צור: << אורח >> התאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת מהמדינה, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מנסה להבין. כאשר אתה יושבים לפני תקציב המדינה אז אתם יושבים עם משרדי הממשלה שיש תחתם תאגידים. אתם לא מקבלים את הפירוט של התאגיד? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא, בגלל שתאגידים הם - - - זה לא נעשה בשלב הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. הלאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תפקיד המועצה 6. (4) לאשר את התקציב השנתי של המרכז ולהגישו לאישור השר ושר האוצר; (5) לפקח על ביצוע תפקידי מנהל המרכז ועל פעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; לגבי הדוחות הכספיים, יש עכשיו נוסח מפורט יותר שמביאים אותו ותיכף נקרא אותו. תפקיד המועצה 6. (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לדון בדוחות שהמבקר הפנימי הגיש ולקבוע מסקנות. קיבלתי פה עוד שתי הערות. אחת היא הצעה להוסיף "לאשר את הדוח השנתי של המרכז ולהגישו לשר". בחלק מהחוקים יש גם ממש סעיף של דוח שנתי. יש את זה למשל בחוק מרכז מורשת מלחמת ששת הימים שמחייב את המנהל לערוך דוח שנתי על פעילות המרכז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מעוניין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה לא מעוניין. יש להם דוח שנתי ואפשר להוסיף את זה בתפקידי המועצה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא רוצה להוסיף יותר ממה שיש באחרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. בדרך כלל באמת אין סעיף כזה. לגבי הטיוטה של הדוחות הכספיים אז ההצעה היא כמו הנוסח שנכנס עכשיו לדעתי בחוקים שאושרו פה בוועדה – תפקיד המועצה 6. (6) לדון בטיוטות הדוחות הכספיים של המרכז ובהערות רואה החשבון המבקר את הדוחות האמורים, לאשר את הדוחות הכספיים המבוקרים של המרכז וכן לדון לאחר אישור הדוחות בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו. זו ההצעה שמשרד המשפטים העבירו לנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא מפורטת יותר ומבהירה איך בדיוק מתנהל הדיון בדוחות הכספיים עם ההערות של רואה החשבון. בסדר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. ניקח את הנוסח המופרט. סמכות שיורית למועצה 7. סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. גם סעיף זה הוא סעיף שקיים בכל חוקים של התאגידים. סדרי עבודת המועצה 8. (א) המועצה תתכנס פעמיים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות מחצית מחבריה. משרד המשפטים, תרצו להוסיף משהו? כבר שמעתי את ההערות אז אני מביאה אותן שפעמיים הן מעט יחסית. אני אגיד שבחוקים אחרים יש כל מיני דוגמאות. יש דוגמאות של פעמיים, שלוש ויש גם ארבע. יש גם דוגמאות מעטות שבהן עושים הבחנה בין תקופת ההקמה שבה דורשים פעמים רבות יותר לשגרת הפעילות שבה מסתפקים בפעמיים או שלוש. פה כרגע זה פעמיים אבל מטווח הדוגמאות שראינו זה בטווח המצומצם יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואי נגיד שבשנתיים הראשונות שלוש פעמים ואחר כך פעמיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמינימום? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. סדרי עבודת המועצה 8. (ב) יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה, הוא יזמן את הישיבות ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בין השאר בשים לב להצעות חברי המועצה; המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה המכהנים וביניהם צריכים להיות היושב ראש או ממלא מקומו - - - נעביר את זה לסוף כדי שזה יהיה ברור שזה חל על הכול. סדרי עבודת המועצה 8. (ב) אך לא פחות מחמישה חברים. בגלל שירדנו לתשעה אז אני חושבת שעכשיו זה לא פחות חמישה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> מה ירד? ראש הרשות ומי עוד? גם הגנז ירד? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << אורח >> אייל צור: << אורח >> זאת אומרת לפחות חמישה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. אחרת זה לא הגיוני. סדרי עבודת המועצה 8. (ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה. פה נוסיף "או ממלא מקומו הקבוע בהעדרו". צריך להיות אחד מהם. סדרי עבודת המועצה 8. (ד) המועצה תנהל פרוטוקולים של ישיבותיה, והמרכז ישמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה; פרוטוקול שאושר ונחתם בידי חבר המועצה שניהל את הישיבה ישמש ראיה לכאורה לאמור בו. (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של - - - עכשיו רואים מאיזה חוק העתיקו את זה. צריך להיות אתר האינטרנט של משרד המורשת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הייתי מציע שזה יהיה אתר האינטרנט של התאגיד. כך זה מקובל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. הוא צודק. << אורח >> אייל צור: << אורח >> גם לפרסם החלטות עקרוניות מקובל – לא פרוטוקולים, אבל החלטות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא ראיתי. יכול להיות שזה מקובל כנוהל אבל - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> מקובל בתאגידים אחרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בחוקים של תאגידים אחרים? << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא זוכרת דוגמאות בתאגידי הנצחה שכתובים שהחלטות - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> תאגיד ההנצחה של 7 באוקטובר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא אולי היחיד אבל הוא גם תאגיד קצת ייחודי בפעילות שלו ובחשיבות הציבורית שלו. סדרי עבודת המועצה 8. (ו) בהיעדרו של יושב ראש המועצה ימלא את מקומו ממלא מקומו הקבוע, לכל עניין בחוק זה או לפיו. גמול והחזר הוצאות 9. (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: (1) עובד המדינה; (2) עובד גוף מתוקצב; (3) עובד גוף נתמך; (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. פה העבירו לי מאגף השכר במשרד האוצר שינויים. אולי תסביר את המהות שלהם? << אורח >> חיים אליאך: << אורח >> אין הבדל דרמטי אלא נוסח מחודד יותר שלא מתחיל מזה שחבר המועצה יקבל אלא רק מי שזכאי יקבל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקרא את זה עם השינוי. השינוי הוא בעיקר ברישא. גמול והחזר הוצאות 9. (ד) הגמול למי שזכאי לקבלו לפי סעיף קטן (ב) או החזר ההוצאות למי שזכאי לקבלו לפי סעיף קטן (ג) יהיו בסכום השווה לסכום הגמול או החזר ההוצאות לפי העניין שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים וזאת, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. (ה) בסעיף זה – "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב); "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" – הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218. תקופת כהונה 10. תקופת הכהונה של חבר המועצה הציבורית תהיה ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו - - - פה היה לתקופות כהונה נוספות אבל בחוקים האחרונים אבל גם לפני כן ברובם מגבילים את תקופות הכהונה. זה בדרך כלל לתקופת כהונת אחת נוספת. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> גם אנחנו מבקשים את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מקובל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז בעצם אין לי צורך בסיפא. תקופת כהונה 10. ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת. הפסקת כהונה לפי תום התקופה והעברה מכהונה 11. (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או נציג הגוף שמטעמו מונה למועצה, ואם הוא נציג ציבור שמונה לפי הסעיפים הרלוונטיים – הוא התמנה להיות עובד המדינה. (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה - - - אני מנחשת שגם פה אתה רוצה להוריד את הסיפא. ברור שזה צריך להיות תמונת ראי. הפסקת כהונה לפי תום התקופה והעברה מכהונה 11. (ב) (2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו. העברנו את זה לפה כי אם נצבר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו אז אין פה כל כך מה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אי אפשר למלא אותו בכל מקרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. יש לי "אם התקיימה אחת הנסיבות האלה אז הוא יעביר אותו". הפסקת כהונה לפי תום התקופה והעברה מכהונה 11. (ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות או מכל הישיבות שהתקיימו במהלך שנת פעילות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מקובל? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הפסקת כהונה לפי תום התקופה והעברה מכהונה 11. (ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. (ה) הפסיק חבר המועצה הציבורית לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> סליחה, תמי. אני רוצה ברשותכם לחזור לעניין של תקופת הכהונה בתחילת הסעיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חנן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חנן. ההגבלה על הכהונה או כהונה אחת נוספת זה באותה מידה בין אם זה נציגי הממשלה ובין אם זה נציגים אחרים? אין הבחנה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע פה אין הבדל. יש חוקים שההגבלה היא אחידה ויש חוקים שבהם יש הבדלים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> פה נקבע שאין הבחנה ומותר אחת ונוספת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. סך הכול הגישה היא שרוצים לעודד גיוון במועצות האלה ושמונה שנים זו תקופה ארוכה לכהן מכמה מבחינות. גם כדי לעודד גיוון וגם אם מישהו פחות מתאים לתפקיד אז זה נותן את המקום בלי להרגיש שפוגעים ושצריכים להצדיק יותר מדי לאפשר למנות מישהו מתאים יותר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כמי שאמור להתעסק עם המינויים האלה אם אני אהיה בתפקיד אז חברי מועצה מתרבים והולכים הוא - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הורדנו לכם מ-11 לתשעה אז יש לכם פחות התעסקות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תוקף פעולות 12. קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. מנהל כללי למרכז 13. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז (בחוק זה – המנהל). (ב) המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת. הצענו להוריד את הסעיף שעוסק בקביעת השכר ותנאי ההעסקה באופן עקבי בהתאם להערות של אגף השכר כי זה מוסדר באופן אחיד לפי כללים שחלים על מנהלים תאגידים סטטוטוריים. בדרך כלל לא קובעים סעיפים כאלה בחוק עצמו. תפקידי מנהל המרכז 14. תפקידי המנהל הם: (1) ניהול המרכז, ובכלל זה ניהול המכון, ארכיון המרכז והמוזאון ככל שהוקמו; (2) יישום החלטות המועצה; (3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה; (4) דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות המכון, ארכיון המרכז והמוזאון, וכן הכנת דוח שנתי על הפעילויות כאמור והגשתו למועצה ולשר אחת לשנה. במילא הוא מגיש. אפשר אולי להוסיף את זה שם כדי שתהיה רשימה מרוכזת של כל התפקידים. נוסיף את זה גם שם. פקיעת כהונתו של המנהל 15. (א) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה המכהנים, ובלבד שההחלטה התקבלה בהסכמת שבעה חברים לפחות; פה אני חושבת שלאור המספר הקטן יותר יהיה שישה. שבעה היה כאשר היו 11 חברים. פקיעת כהונתו של המנהל 15. (א) (3) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל המרכז. (ב) אם הוגש כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, רשאית המועצה, באישור השר, להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. ניתן פה שיקול דעת. הדבר מקובל גם בחוקים אחרים. פקיעת כהונתו של המנהל 15. (ג) הפסיק מנהל המרכז לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה בהתאם להוראות סעיף 13 למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי. מבקר פנימי 16. המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית; המבקר הפנימי יגיש למועצה דוח על ממצאיו. ועדת ביקורת 17. (א) המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה, ושניים מהם יהיו חברי המועצה מקרב הציבור – שאחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת הביקורת. (ב) ועדת הביקורת – (1) תעמוד על ליקויים בניהול המרכז ותציע למועצה דרכים לתיקונם; (2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו; (3) תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש, ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה; (4) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז וההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז. (ג) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר או על ידי המועצה, מנהל המרכז או המבקר הפנימי. (ד) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן. (ה) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל המרכז דוח על פעילותה, אחת לשנה לפחות. סימן ב': המכון, הוועדה המדעית-חינוכית, המוזאון וארכיון המרכז מכון לחקר מורשת רבי נחמן מברסלב 18. (א) המרכז רשאי להקים מכון לחקר מורשת רבי נחמן מברסלב; המכון יפעל להעמקה ולהעשרה של הידע בכל הנוגע למורשת, להיסטוריה, לפעילות הציבורית ולפעילות התורנית של רבי נחמן מברסלב. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני מציע להוסיף את המילה "והגות". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "למורשת, להיסטוריה, לפעילות הציבורית, להגות ולפעילות התורנית". << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הגות בהתחלה. "בכל הנוגע להגות, למורשת" וכולי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קודם "להגות". בסדר גמור. מכון לחקר מורשת רבי נחמן מברסלב 18. (ב) המכון יקיים פעילויות מחקריות וחינוכיות לקידום מטרות חוק זה. פה באמת לא מדובר באקדמי. זה מחקרי אבל לא אקדמי. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> עורך דין אייל גינגולד ממשרד החינוך. אנחנו מבקשים לציין לפרוטוקול שאין לנו התנגדות לנוסח הסעיף אלא לציין שככל שמדובר בפעילות חינוכיות הן לא קשורות ולא מחייבות את מערכת החינוך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלה פעילויות של המכון ואין סיבה לפרש מהנוסח הזה שהדבר מטיל איזושהי חובה על משרד החינוך. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אמרתי לפרוטוקול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מכון לחקר מורשת רבי נחמן מברסלב 18. (ג) המכון יקיים ויפעיל ספריית מחקר ועיון שתתמחה בתחומים האמורים בסעיף קטן (א). (ד) המכון יפרסם מחקרים בתחומי פעילותו. הוועדה המדעית-חינוכית 19. (א) המועצה, בהתייעצות עם המנהל, תמנה ועדה מדעית-חינוכית ובה שבעה חברים שהם: (1) שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמי במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בארץ בעלי מומחיות בתחומי מחקר והוראה הנוגעים לפעילות המרכז, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; (2) נציג של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; (3) שלושה אנשי חינוך בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז; << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> גם כאן אני אבקש לציין לפרוטוקול שככל שמדובר בעובדי החינוך הדבר יהיה בהתייעצות עם שר החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הייתי כותב במקום אנשי חינוך שלושה אנשי ציבור. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חנן ממשרד המורשת, אם אפשר להוסיף לגבי הרכב הוועדה? גם פה ברוח הערתי הקודמת אני חושב שצריך שיהיה נציג שהוא מייצג - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רב כלשהו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> את היהדות התורנית. לא הייתי אומר רב או משתמש במונח הזה בהכרח, אבל אני חושב שאפשר להחליף את הנציג האקדמיה הלאומית למדעים כי כבר יש שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמאי. לכן במקום הנציג שמופיע בסעיף (2) הייתי מוסיף - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו שכתבנו שם. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> נציג בתחום המחקר, ההוראה או החינוך התורניים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> למה לא במקום נציג הרשות המקומית? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו נמצאים בוועדה המדעית-חינוכית. << אורח >> אייל צור: << אורח >> גם שם יש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, גם פה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אפשר להחליף אותו בנציג כזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה האקדמיה הישראלית למדעים קשורה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> היא עוסקת במחקר. הזכרתי קודם התייחסות למועצה. האקדמיה הלאומית למדעים כוללת גם אנשים מתחום מדעי הרוח. בחטיבת מדעי הרוח יושבים חוקרי מקרא וחוקרי תלמוד שהם אנשים בעלי שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם גוף שמייעץ לממשלה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> חלקם אנשים דתיים בעצמם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. בסדר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> חלק מהחוקרים של רבי נחמן - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אולי במקום נציג הרשות המקומית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נציג ציבור שהוא איש רוח או רב בעל מומחיות בהגות - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בתחום המחקר, ההוראה והחינוך התורניים. הייתי מוסיף את המילה תורניים כדי שזה יהיה ברור שזו ההתמחות שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> במקום סעיף (4). בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהגות ובעשייה התורנית? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חשבתי על מחקר, חינוך והוראה תורניים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> על איזה סעיף מדובר? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה מקביל קצת למה שיש בסעיף (1). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי אנשי החינוך, כרגע אין פה אמירה שזה דווקא - - - אני מתייחסת להערת משרד החינוך שלא מדובר על עובדי מערכת החינוך או מוסדות חינוך אבל הם יכולים להיות. יש גם דוגמאות לסעיפים כאלה בחוקים אחרים. אז בדרך כלל לא היה כתוב שאם הם עובדי מערכת החינוך או מוסדות החינוך אז צריך להיות. מה אתם מציעים? שהמינוי שיעשה בהמלצת שר החינוך? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> בהתייעצות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהתייעצות עם שר החינוך? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אני מפנה לסעיף 19(א)(1) שנציגי הסגל האקדמי יתמנו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה אז בסעיף (3) יהיה שככל שאנשי החינוך האלה הם תחת שר החינוך אז הדבר יעשה בהתייעצות עימו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יוצא שיש את המועצה שהיא בעצמה גוף שכולל לא מעט אנשים בהתייעצות עם המנהל ועכשיו בהתייעצות עם שר החינוך. הם לעולם לא ימנו את האנשים האלה, לדעתי. זה הליך מסורבל. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> לא בהכרח שאנשי החינוך יהיו תחת משרד החינוך אבל ככל שהם תחת משרד החינוך - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שהם משרד החינוך אבל אם הם למשל שייכים למוסדות חינוך שהם לאו דווקא רשמיים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הייתי מוריד את אנשי החינוך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו ועדה מדעית-חינוכית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ועדיין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא אמורה להיות מקצועית יותר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זו ועדה מקצועית. הדבר שונה ממועצה - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> לפחות שיפגינו ניסיון בתחום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדיוק. רשום שהם בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים בפעילות המרכז. אם למישהו יש רישיון להוראה זה לא הופך אותו - - - << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אם הוא תחת המשרד - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה המשמעות? << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה יכול להיות גם ראש מכינה קדם-צבאית לצורך העניין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות לצורך העניין מישהו שהוא רלוונטי והוא מזכ"ל בני עקיבא אבל אין לו תעודת הוראה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לא כתוב תעודת הוראה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל לא כתוב פה. איש חינוך הוא מונח רחב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני אומר שזה משהו אמורפי אז נקבע שזה יהיה איש ציבור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המונח אנשי ציבור הוא אמורפי עוד יותר ואתה מדבר על ועדה מקצועית שהמטרה שלה היא מדעית-חינוכית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אם יש מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות אז מה אכפת לנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פעילות המרכז היא לאו דווקא בעולמות החינוך אלא הדבר הוא רחב מזה הרבה יותר. כאשר מקימים ועדה מדעית-חינוכית אז הדבר כן מקובל. אני חושבת שאולי עובדי מערכת החינוך אז הדבר יהיה בהתייעצות עם שר החינוך ואחרים אולי - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ככל שמדובר בעובדי משרד החינוך יעשה הדבר בהתייעצות עם שר החינוך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. הלאה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> תמי, את יכולה להקריא את כל הסעיף? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסעיף הראשון והשני לא נגענו. הוועדה המדעית-חינוכית 19. (א) (3) שלושה אנשי חינוך בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז ולגבי נציגים שהם עובדים מערכת החינוך בהתייעצות עם שר החינוך. (4) נציג ציבור שהוא איש רוח, מחקר, חינוך והוראה תורניים בעל מומחיות בהגות בעשייה החינוכית של הרב. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בתחומי הפעילות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בתחומי הפעילות של המרכז. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא צריך לפרט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. הוועדה המדעית-חינוכית 19. (ב) הוועדה המדעית-חינוכית תמנה מקרב חבריה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו. (ג) יושב ראש הוועדה המדעית-חינוכית ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן; הוראות סעיף 8(ב) עד (ו) יחולו על סדרי עבודת הוועדה המדעית-חינוכית בשינויים המחויבים. אלה ההוראות שקבענו קודם לגבי סדרי עבודת המועצה. הוועדה המדעית-חינוכית 19. (ד) הוועדה המדעית-חינוכית תייעץ למנהל בכל עניין הנוגע לפעילותו המחקרית והחינוכית של המכון. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> למה לא למועצה בכלל או גם למועצה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הגיוני. למועצה ולמנהל? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למועצה ולמנהל. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> המועצה היא זו שממנה אותה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, למועצה ולמנהל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר גמור. הוועדה המדעית-חינוכית 19. (ה) הוראות סעיפים 9 עד 12 ו־24 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית-חינוכית. לדעתי אלה הסעיפים של תקופות כהונה, סיום כהונה וניגוד עניינים. אנחנו נוודא שלא השתנו הסעיפים כשנעבור על החוק. << אורח >> אייל צור: << אורח >> עורך הדין סלע, אני לא חושב שזה מוזכר בחוקים אחרים אבל גם שם מקובל אם הורשע בפלילים, חלילה, מקרב חברי הוועדה מדעית-חינוכית הוא גם אמור לעזוב תפקידו, נכון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שכתוב פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שאלה הדברים שהפנינו אליהם, בין היתר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לא, אלה סעיפים 9 ו-12. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 9 עד 12. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ו-24. הלאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, יש פה הפסקת כהונה. גם בסעיף הזה הוכנסו שינויים בעקבות הערות ארכיון המדינה וזה כבר הנוסח המתוקן. הקמת ארכיון המרכז 20. (א) המרכז רשאי להקים ולהפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, שימור, שמירה והנגשת חומר ארכיוני הנוגע לפועלו ומורשתו של הרבי נחמן מברסלב שאינו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית וכן איסוף, שמירה והנגשה של חומרים שיועברו אליו כאמור בסעיף קטן (ב), או להפקיד את החומר הארכיוני שאסף בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר; על הקמת ארכיון כאמור יחולו הוראות חוק הארכיונים; (ב) לבקשת המרכז יעביר הגנז לארכיון העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע לפועלו ולמורשתו של הרבי נחמן מברסלב אשר מופקד בארכיון המדינה ככל שמופקד חומר ארכיוני כאמור. זאת כי לא בטוח שיש בארכיון המדינה חומר כזה. גם נעמי אלדובי, נציגת ארכיון המדינה נמצאת איתנו. היא היועצת המשפטית. לפחות קודם היא הייתה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יודע אם צריך את זה בחוק אבל אולי כדאי להוסיף שיש לו סמכות חוקית לבקש מגופים מקבילים בחוץ לארץ, כלומר לפנות אליהם ולבקש מהם כגוף רשמי של מדינת ישראל. יש כאלה ארכיונים בחוץ לארץ. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נעמי, שמעת את השאלה? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> כן. אני פה. קודם כול, כמובן שאין לי הערות לשינויים כי זו ההצעה שאנחנו הצענו והיא מקובלת עלינו. אני אשמח לחדד את השאלה לגבי חוץ לארץ. הכוונה היא להסמיך את הארכיון של המרכז לדרוש - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לבקש. הוא לא יכול לדרוש. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> לבקש חמורים מגופים בחוץ לארץ? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואז לכלול אותם. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני לא יודעת אם זה משהו שאפשר בחקיקה. לא נדרשנו לזה בעבר אז לא בדקנו את זה. אני לא יודעת אם בחקיקה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מניח שאתם עושים את זה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> יש לנו שיתופי פעולה עם ארכיונים בחוץ לארץ מכוח הסכמים או מזכרי הבנות שאנחנו חותמים איתם שמסדירים את שיתוף הפעולה. יש מדינות שזה כבר נעשה מולן וודאי לא כולן אלא מדינות ספורות. אני חושבת שבמקרה שיעלה צורך כלפי ארכיון של מדינה מסוימת יהיה ניתן באופן פרטני לפנות אליהם ולבקש או שיתוף פעולה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו שאלה שהיא קודם כול - - - << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> ספציפי, כלומר אד הוק. אני לא חושבת שזה משהו שהייתי מסדירה בחקיקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה היא משפטית. לתאגיד רגיל במדינת ישראל יש את הסמכות לפנות לארכיון של אוקראינה ולבקש? על פניו – כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא רואה מניעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רק מוודא את זה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני לא בטוחה. אני לא רואה איזושהי מניעה. אני לא יכולה לחשוב על זה כרגע מבלי לבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כביכול אתם האחראים על - - - << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אם אני לא טועה, ואני לא את החומר לפניי, אבל דווקא אם אוקראינה נחתם הסכם. אני מבינה שזו מדינה רלוונטית לצורך החוק הזה. כאן דווקא יש שיתוף פעולה עם הארכיון הלאומי של אוקראינה. גם אם זו מדינה - - - גם שיתופי הפעולה שאנחנו עושים הם לרוב במסגרת מזכרי הבנות ולא הסכמים מחייבים. זה מספק ויש שיתוף פעולה כזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי הנקודה היא שלא יצא שהוא יפנה למדינה שאין איתה יחסים או שיגרום תקלה כי הוא גוף של מדינה. זה צריך אולי להיות בתיאום עם מישהו - - - הוא צריך לדעת אם יש שיתוף פעולה או אין כדי לגרום נזק. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני לא חושבת שזה נדרש לחקיקה הזו אבל בוודאי שמוצע ששיתוף פעולה כזה יעשה דרכנו. אנחנו עובדים יחד עם משרד החוץ בהקשר הזה כדי לפנות למדינות הרלוונטיות ולארכיונים הלאומיים של מדינות אחרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. היא צודקת. לא צריך את זה בכלל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז לא נוסיף את זה כרגע. יש עוד הערה, נעמי? הורדנו אתכם מהמועצה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> לא, הנוסח מקובל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הורדנו אתכם מהמועצה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ממונה על ארכיון המרכז 22. הוקם ארכיון המרכז, ימנה מנהל המרכז את הממונה על הארכיון, לפי הוראות חוק הארכיונים. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> מקובל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלה בעצם הסעיפים שנוגעים לארכיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הקמת המוזאון ופעילותו 23. (א) במרכז יוקם מוזאון הנצחה שיכלול - - - אני חושבת שלא נקרא לו מוזיאון הנצחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי לא זו לא בדיוק הנצחה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו לא בדיוק הנצחה אלא הנחלת מורשת. הקמת המוזאון ופעילותו 23. (א) במרכז יוקם מוזאון שיכלול תערוכה ומוצגים בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה. (ב) המוזאון יהיה פתוח לציבור, יעודד ביקורים מהארץ ומהעולם, ויתקיימו בו באופן סדיר, פעילויות מוזאליות ופעולות תרבות, חינוך והסברה הקשורות למטרות חוק זה. הניסוח הוא בהתאמה לסעיפים דומים בחוקים אחרים. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> את מתייחסת לסעיף 23(ב)? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רואה את ההערה שלכם. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> כן. אין לנו התנגדות כמובן אבל רק לפרוטוקול שככל שמדובר בפעילויות חינוך אז אלה לא פעילויות שקשורות למערכת החינוך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תלמידים מגיעים למוזיאונים. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> בהחלט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אי אפשר להגיד שזה לא קשור למערכת החינוך. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אבל זה לא מחייב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם יכולים לעשות שיתופי פעולה עם מערכת החינוך - - - << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> כמובן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> להציע ביקורים לתלמידים. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> כמובן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז מה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אומר שהם לא יכולים להיכנס לבית ספר, לצורך העניין - - - << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> ולחייב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בלי הסכמה שלהם כי אז הם יגידו בחוק שיש לנו היתר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כתוב פעולות חינוך. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אין לנו התנגדות של הנוסח אלא רק לציין לפרוטוקול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פעולות חינוך לא אומרות לכפות על משרד החינוך. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> חשוב לנו. הנוסח נשאר כפי שהוא אבל לציין לפרוטוקול שהאוטונומיה של שר החינוך נשארת וזה לא מחייב את מערכת החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שהמרכז לא יקים בית ספר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כדי להקים בית ספר אתה צריך רישיון לבית ספר מטעם שר החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מותר להם כי מותר להם פעולות חינוך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מזה אתה מסיק שהמרכז יוכל להקים בית ספר? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אני אומר לפרוטוקול. אפשר להמשיך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בפרק ד' יש לנו את ההוראה המוכרת למניעת ניגוד עניינים. פרק ד': תקציב והוראות כלליות ניגוד עניינים 24. (א) בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "ניגוד עניינים", של חבר המועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; "קרוב", של חבר המועצה– כל אחד מאלה: (1) בן משפחה של חבר המועצה; (2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי; (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. (ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה. (ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר. (ה) על אף האמור בסעיף זה, חבר המועצה שמונה לפי סעיף 5(א)(5), (6) או (8) - - - מי שממונה מטעם גוף מסוים כנציג של גוף מסוים אז הוא - - - ניגוד עניינים 24. (ה) רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כמי שנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. לגבי סעיף מימון פעילות, בהמשך להערות ולשיח שהיה פה עם משרד האוצר אז התחלת הסעיף "הקמת המרכז תמומן מתקציב המדינה ומכספי תרומות" תשונה. יהיה כתוב שהקמת המרכז לא תמומן מתקציב המדינה. מימון פעילות 25. (א) פעילות המרכז תמומן, בכפוף להוראות סעיף 26, מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו, וכן מתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז. (ב) סכום השתתפות המדינה בתקציב המרכז ייקבע, בכל שנת כספים, בחוק התקציב השנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב; סכום ההשתתפות כאמור לא יעלה על חמישה מיליון שקלים חדשים בשנה. כרגע זה לפי שנות כספים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צריך להיות בשנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> במקום 2027 ו-2028 אז בשנה. בסדר. פה זה לשלוש שנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בשנתיים הראשונות הוא כתב שהתקציב "יעמוד" ובשנה השלישית ואילך התקציב יכול לעלות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון אבל הם שינו כי אחרת זה פותח את זה להיות הצעה תקציבית. הם העריכו את זה ב-12 במיליון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> "לכל הפחות" מופיע בחוקים החדשים של הכנסת הזו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. כותבים "לא יעלה על". << אורח >> אייל צור: << אורח >> אז למה הוא צריך - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כותבים את זה כתקרה. היה מקרה אחד שכתבו לכל הפחות - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> באיזה מקרה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אני לא טועה בדרוקמן. שם כתוב 2.5 מיליון - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> אז למה צריך ליצור פה תקדים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פה כתוב לכל היותר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> בסיפה כתוב לכל הפחות 5 מיליון שקלים בשנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דובר שהתקציב לא יהיה לכל הפחות אלא לא יעלה על 5 מיליון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז לא יעלה על 5 מיליון בשנה. בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם הממשלה רוצה לשים עוד כסף אז היא יכולה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צריך לשנות את החוק? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. בגלל זה הם לא אוהבים לכתוב סכום בתוך החוק כי זה מקבע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז מה עושים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה שאפשר לעשות הוא לקבוע את זה כרגע לשלוש שנים קדימה שזה מה שרלוונטי לשאלה של הצעת חוק תקציבית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם מחר הממשלה אומרת שאני רוצה עכשיו דרך התאגיד הזה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז היא תמצא דרך אחרת של העברות. זה בסיס התקציב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אפשר לתת להם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר לתקן את החוק. אפשר לתת בדרך אחרת. אני בטוחה שהם יודעים למצוא. אני לא יודעת אם משרד האוצר עדיין פה על הקו - - - << דובר >> אתי דנן: << דובר >> הוא יצא. אני יכולה לעלות אותו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כדאי. בינתיים נמשיך ונחזור אליו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נחזור אליו כאשר הוא יחזור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי התרומות אנחנו נוסיף סעיף בעניין הנוהל שהם צריכים לקבוע לגבי תרומות כמו שיש בסעיפים שהכנסנו לדעתי בחוק הלוחם היהודי. אני תיכף אמצא את זה ואקרא. תקציב 26. (א) המועצה תאשר את התקציב השנתי של המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז, ותגישו לשר לשם אישורו; התקציב טעון אישור שר האוצר. (ב) שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה. לגבי סעיף עובדי המרכז אז הוא סעיף שלקוח מהחוק של הרב דרוקמן. עובדי המרכז 28. (א) קבלתו של אדם לעבודה במרכז תיעשה בהתאם לעקרונות השוויון והייצוג ההולם, השקיפות, הפומביות וטוהר המידות, על פי נהלים שיקבע המרכז ולפי כל דין. (ב) דין עובדי המרכז כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף 29. אלה כל מיני חוקים שחלים על עובדי מדינה. אם אין הערות אז אני ממשיכה. החלת דינים 29. חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה: (1) חוק שירות הציבור (מתנות); החוק עוסק באיסור קבלת מתנות על ידי עובדי ציבור בגבולות מסוימים שקבועים בחוק. החלת דינים 29. (2) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]; החוק מגביל עובדים בכירים בתאגידים מלהתמודד ואם הם מתמודדים הם צריכים לפרוש לפני ולקחת תקופת צינון. החלת דינים 29. (3) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; על עובדים לא בכירים חלו בהקשר של פעילות מפלגתית הוראות מצומצמות בלבד כי אחרת זו מגבלה על חופש הביטוי ועל היכולת להשתתף בפעילות ולהיות מעורבים. פה מדובר לגבי העובדים הלא בכירים, אם אני מבינה נכון. החלת דינים 29. (4) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה); פה מדובר על תקופות צינון. הכול נובע מזה שמדובר בתאגיד עם תקציב וסמכויות שבמובן הזה דומה למשרד ממשלתי. החלת דינים 29. (5) חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור. מצד אלה הוראות שמגינות מפני שוחד, קבלת דבר במרמה וכולי ומצד שני הוראות שמגינות על עובדי ציבור מפני תקיפה כלפיהם או פגיעה בתפקוד שלהם. אלה כל מיני הוראות שנמצאות בחוק העונשין. איסור העברת נכסים 30. (א) המרכז לא יהיה רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר. (ב) המרכז לא יהיה רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת, שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים. (ג) המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר. אלה סעיפים שמבטיחים איזשהו פיקוח של משרד האוצר והמשרד הממונה על הפעילות הפיננסית והכלכלית של התאגיד הזה. הדבר חל על כל התאגידים שמוקמים בחוק. ביצוע ותקנות 31. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין סדרי העבודה של המועצה. דיווח לכנסת 32. השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב, אחת לשנה, ב-31 במרס, על יישום החוק בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בעניינים אלה: (1) איוש המועצה ופעילותה; (2) תקציב המרכז, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב; (3) פעילות המרכז ומוסדותיו. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> רן בזום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. בהקשר הזה לפחות בחוק של גולדה הוספנו גם שיצרפו את הדוח השנתי לדיווח שמוגש בכנסת. זה נשמע הגיוני ואפשר לעשות את זה גם פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדברים האלה קורים בסוף? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוספנו את סעיפי הדיווח במרכזים שהוקמו בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נראה לי עומס על הוועדה לחינם. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לא, לא. לקבל בכתב זה לא עומס. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוועדה לא חייבת לקיים דיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה בכתב? << אורח >> אייל צור: << אורח >> בכתב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא מקבלת את הדיווח. חברי הוועדה קוראים והם מחליטים אם הם רוצים לקיים דיון או לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המקרה היחיד שחייבו הוא לגבי 7 באוקטובר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> שם הזזת מיגונית כרוכה בדיון בוועדת החינוך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שם חייבו בשנים הראשונות ואחר כך אחת לתקופה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> נכחתי בדיונים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מקרה ייחודי שמצדיק את זה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה מקרה רגיש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רן, הייתה פה שאלה לגבי סעיף המימון. אחרי השיח שהיה לנו פה כתבנו שמימון הפעילות מוגבלת עד 5 מיליון בשנה. אתה רוצה לשאול את השאלה שלך? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. רן, נניח שהממשלה מחר רוצה להוסיף לכסף לתאגיד או שהתאגיד הזה יעשה משהו שהממשלה רוצה. אם אני כותב שיש הגבלה של עד 5 מיליון שקל אז הממשלה יכולה לעשות את זה בלי שינוי חקיקה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לדעתי, הדבר יכול להיות בעייתי אבל צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מבין למה אני מתכוון? לצורך העניין, משרד המורשת רוצה להפיק את ההילולה רבי נחמן. זה לא התקציב של הפעילות אבל בסוף אומרים שמי שיעשה את זה בפועל הוא התאגיד. אתה מבין? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני מבין. יכול להיות שנצטרך להכניס התייחסות שתאפשר את זה כי המטרה בהגדרה של סכום מקסימלי הוא להגביל את ההוצאה של הנושא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם אני לא כותב בכלל סכום אז הדבר עדיף עליך? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה. הדבר עלול להיות בעייתי מכיוון שההצעה מגדירה שכלל ההוצאות יהיו במימון המדינה. הדבר מופיע בהצעת החוק. << אורח >> אייל צור: << אורח >> ההקמה היא מתרומות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> למעט ההקמה, נכון. עם זאת, לגבי ההוצאות השוטפות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אנחנו לא מגבילים אז לאור ההערכה שלהם של 12 מיליון אז ההצבעה היא תקציבית. צריך לקחת בחשבון. אם מגבילים אז היא לא תקציבית. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מבחינת המדינה היא נותנת את הסכום הזה ומעבר לזה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם מגבילים אחרי זה אי אפשר להוסיף אלא רק בחקיקה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלא אם כן יהיה סעיף ספציפי שמדבר על סכום לצורך פרויקט מסוים שאושר על ידי שר האוצר או על ידי הממשלה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה עלול להיות בעייתי אבל - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך לחפש איזשהו תקדים לדבר כזה או ניסוח ספציפי של סעיף - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכתוב שהממשלה רשאית להוסיף בהחלטת ממשלה. אי אפשר לכתוב כזה דבר? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אבל זה לא סעיף שקיים בהצעות חוק אחרות או חוקים אחרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו פותחים פה תקדים - - - יש חוק ויש החלטת ממשלה. חוק בדרך כלל גובר על החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני אומר שאם אני כותב בחוק שהממשלה רשאית בהחלטת ממשלה להוסיף תקציב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה תקדים לא טוב כי עכשיו יהיה לנו - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> יהיה לי קשה להתייחס לזה אבל אני מניח שזה עלול לגרום להצעה להיות תקציבית מכיוון שאתה פותח את אותה הגבלה שניסינו להגדיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא פותח אותה. אני אומר שהסכום הוא עד 5 מיליון שקלים ואם הממשלה החליטה שהיא רוצה להוסיף אז היא יכולה. הרי מה הבעיה? אם המדינה חייבת לשלם את כל ההוצאות, שזה מה שכתוב בחוק, אז תגיע ל-12 מיליון. אם אתה מגיע ל-5 מיליון שקלים והממשלה יכולה בהחלטה שלה להוסיף כסף אז אתה לא מגיע להצעה תקציבית כי אם הממשלה רוצה אז היא תחליט ואם רוצה אז היא לא תחליט. בכל מקרה המימון של המקום יגיע עד 5 מיליון שקלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אני צריכה להתייעץ על זה כי זה משהו שאנחנו - - - זה ממש תקדים שאני חוששת שאחר כך נקבל אותו בכל החוקים. אני צריכה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רק ברגע שיש מגבלה של תקציב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש. כל הזמן רוצים להכניס את זה עוד ועוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הגבלה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בטח. בתאגידים סטטוטוריים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עד סכום מסוים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש כמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בחוק לגולדה לא קבעו עד סכום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש דוגמאות. בחוק לגולדה גם קבעו. << אורח >> אייל צור: << אורח >> עד הכנסת הזו לא נקבו בסכומים. דרוקמן יצר את התקדים של נקיבה בסכומים בגוף החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פה ושם כמו בחוק הספריות הציבוריות. יש כמה דוגמאות בודדות שאפשר לספור על שתי ידיים אבל יש. אז אתה מייצר פה איזשהו מודל - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני איתך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שאני לא יודעת מה המשמעויות שלו ואני לא רוצה בלי לבדוק את זה. זה קצת יותר גדול מאשר רק לחוק הספציפי הזה. זה עלול להיות כך. אני לא רוצה ליצור לתקלות בתחומים - - - גם רן צריך לבדוק את זה. אני חושבת שאם כבר אז עדיף סעיף שמתייחס לאיזשהו פרויקט ספציפי שכמובן ננסח את זה אחרת שאולי הוא אושר בהחלטת ממשלה ולצורך זה אפשר לקבוע תקציב ספציפי שהוא מעבר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> למה דווקא במרכז הזה ולא מרכזים אחרים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. כמובן גם זה פתח כי לכל דבר אפשר לקרוא פרויקט ספציפי. הדבר באופן כללי פחות כדאי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב הבעייתיות היא ברורה מכיוון שההגבלה נפתחת כאן ולכן זה יכול לעלות - - - מרכזים מתוקצבים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. אנחנו נשאיר את זה עד 5 מיליון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עד כמה הצעה תקציבית בעצם? עד 7 מיליון? << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה סכום שמתעדכן כל הזמן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עד 7 ומשהו. קצת יותר מ-7 מיליון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשאיר את זה עד 5 מיליון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש עוד הצעות שגם הלכו על זה. אם אני לא טועה בחוק להנצחת דוד לוי היה 2.5 מיליון ו-5 מיליון אחרי השנה הראשונה או משהו כזה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> העתיקו מדרוקמן בדוד לוי למיטב זכרוני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא אחד לאחד. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הם רצו לא פחות ממה שדרוקמן קיבל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא אחד לאחד כי שם הלכו על תקרה ובדרוקמן לא הלכו על תקרה. עברנו על סעיפי הצעת החוק. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> אפשר לשחרר את רן? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חסר לנו עוד כמה ניסוחים בתפקידי המרכז ששם היה ניסוח לא מהודק אבל בגדול עברנו על הסעיפים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה יכול להשתנות אחרי קריאה ראשונה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תמיד זה יכול להיות להשתנות אחרי קריאה ראשונה. בוודאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא מהותי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להשתנות אחרי קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סיימנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו סיימנו. הצבעות מחר? למישהו יש הערות? << דובר >> אתי דנן: << דובר >> דורון רצה לדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי זה דורון? << דובר >> אתי דנן: << דובר >> דורון אספיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שידבר. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> שלום לכם, שמי דורון. אני נציג ציבור. הייתי כמה בחוקים לאחרונה. שאלתי את אותה שאלה גם לגבי חוק גולדה. כתבתם שרשאית להקים מכון. כאשר מסתכלים על מטרות החוק אם לא מקימים מכון אז אי אפשר לקיים את מטרות החוק. לכן אני שואל האם צריך להיות רשאית או צורה אחרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המרכז יכול לפעול בדרכים אחרות להנצחה ולאו דווקא באמצעות מכון. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> במטרות החוק אתם הדגשתם - - - ברוב המטרות של החוק דיברתם על פעילויות חינוכיות ומחקר. אם לא מקימים מכון אז נכון שאפשר לעשות את זה בצורה אחרת אבל הדבר יכול לפגוע במטרות החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, אבל מצד שני לא רוצים לחייב. זה תלוי כנראה במשאבים ובהתפתחות של המרכז. יכול להיות שהוא יעשה את זה אחרי חמש שנים של הפעילות שלו. יש לו רשות אבל זו לא חובה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> בסדר גמור. מאה אחוז. תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לנוכחים. תודה רבה לחבר הכנסת המציע. אני חייב לומר שבשבילי זה משהו סמלי מאוד שהצעת החוק האחרונה שעוברת בוועדת החינוך לפני פיזור הכנסת היא הצעת חוק להנצחת מורשת רבי נחמן מברסלב. בעיניי, רבי נחמן היה אדם שהצליח מאות שנים לאחר שהוא נפטר לגעת בלבבות של מאות אלפי אנשים יהודים ולא יהודים בכל העולם שמגיעים אליו ולומדים את התורות שהוא כתב, לומדים את המשנה שלו, מקיימים את העצות שהוא נתן. הוא נתן עצות רבות מאוד לחיים פשוטות וקלות. גם אני הקטן פה ושם מצליח להשתמש בעצות שלו בשביל חיים קצת יותר רגועים ושמחים יותר. אני חושב שלתורות שמחלחלות כל כך הרבה שנים יש בשורה לעולם, בשורה לעם היהודי אבל גם לעולם כולו. הוא הצליח לתת טיפים ודברים שאנשים הרגישו שהחיים שלהם משתנים. בנכס הגדול הזה שהגיע לעם היהודי לפני כמה מאות שנים אנחנו כמדינת היהודים צריכים להנציח ולהפיץ את זה כמה אנחנו יכולים. מבחינתי זה מה שאני זוכה לעשות את זה בזכות חבר הכנסת רביבו כחוק אחרון שעובר כאן בוועדה בתקווה שהוא יעבור קריאה ראשונה עוד בכנסת הכנסת. תודה רבה לתמי שעשה את זה במקצועיות, יסודיות ומהירות. לא דבר פשוט. תודה רבה לכל הנוכחים. תודה רבה לאתי. הישיבה נעולה. הצבעות מחר ב-09:15. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:40. << סיום >>