פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 74 ועדת הכספים 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 980 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק יוסף טייב נעמה לזימי צביקה פוגל עודד פורר אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: מיכל וולדיגר עוז חיים עופר כסיף מיקי לוי מוזמנים: בר מיוחס – רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר רום בר אב – אגף תקציבים, משרד האוצר חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי איתי דנינו – אגף תקציבים, משרד האוצר יואב הכט – אגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – אגף תקציבים, משרד האוצר שירה גרשון אשל – אגף תקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – אגף תקציבים, משרד האוצר חנוך ברש – אגף תקציבים, משרד האוצר איתן טי – סמנכ"ל תקציבים, משרד הנגב והגליל רועי אסף – הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה רבקה ברנשטיין – משרד התרבות והספורט מרב ישראל – מנהלת תחום (הקצאה ותקצוב ברשויות המקומיות), משרד הרווחה והביטחון החברתי אחמד מיעארי – מנהל תחום תקציבים, רשות המים אוריאל רום – מנהל תחום תקציבים, רשות המים איריס שפירא – החזית הפרלמנטרית אמהות בחזית אריאל ריין – אזרח ייעוץ משפטי: אמיתי כהן שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה דורון לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. שינויים בתקציב לשנת 2026 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מחליף באופן זמני את היושב-ראש הקבוע, והוא ממשיך להיות קבוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר אין מהפך, ואתה לא חוזר לקואליציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממש לא. הוא ביקש ממני להחליף אותו, אמר שהוא לא יכול להיות היום ולא מעבר לזה. אנחנו נעסוק היום, בעזרת השם, רק בשינויים בתקציב. אני מבקש להתחיל בפניות 24 עד 25 – משרד התיירות – תכנון, פיצויים לבתי המלון, כל הדברים שנמצאים בפנייה הזאת. מי מסביר את פניית התיירות? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני מאגף תקציבים. הפנייה דנה בסעיף תקציבי 37, זה הסעיף של משרד התיירות. הפנייה הזאת נועדה לתקצב סך 182,900 אלפי שקלים בהוצאה, בהוצאה ו-1,600 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור תקצוב מתוקף החלטת ממשלה 2469, מ-24 בנובמבר 2024, שעניינה שיקום מתקני אחסון שקלטו מפונים ועידוד תיירות פנים, והחלטות ממשלה 950, 975 ו-988, מאוקטובר 2023, שעניינן תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה, וכדומה. אלה החלטות הפינויים השונות. התוכנית הראשונה, 3701/02 – מינהלה, אסטרטגיה ותכנון, זאת התוכנית העיקרית של המשרד. מתוקצבים 150,850 אלפי שקלים בהוצאה, ו-100 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. בתוכנית הזאת אנחנו מתקצבים שני דברים: ראשית, את החלטת הממשלה על שיפוי המלונות בגין הבלאי שנגרם עקב השהות הממושכת של המפונים, ועוד השלמות של התחשבנויות שונות של שהיית המפונים, גמר חשבון, תביעות שמשולמות וכל מיני דברים שהתעכבו בעניין התשלומים. תוכנית 3703/16, פעולות שיווק ותיירות – 32,050 אלפי שקלים בהוצאה, ו-1,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. מתוקצבת פה פעילות השיווק של משרד התיירות. המטרה היא להיערך לסיום הלחימה ולהאיץ את כניסת תיירים ברגע שהמצב הביטחוני מתייצב. התקציבן לא קיבל את ההזמנה לדיון, אבל אם תהיה בעיה, אני אתקשר אליו והוא יעשה השלמה כמו שצריך. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> כן קיבל. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> לא יודע, עכשיו התקשרתי אליו. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אולי לא הוא, אבל המשרד קיבל. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אם צריך, נדבר איתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אני רוצה שהוא יבוא. זה נושא חשוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמתין לתקציבן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לשאול על דברים שלא נוגעים לתקציבן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לשאול שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה כסף, כל דבר פה קשור לתקציבן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסכום הכי מוזר, והוא לא הגיע? 32 מיליון שקלים להביא תיירים? קודם כול, שיסבירו מה עשו עד עכשיו, מה המצב כרגע ובכמה זה מתוקצב. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הוא יכול לעלות בזום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. מה הבעיה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הם שולחים נציג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת פנייה רצינית. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הם שולחים עכשיו נציג, הם לא ידעו. אני חושב שעל מרבית השאלות אנחנו נדע לענות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> המשרד קיבל את הזימון מלשכת השר. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני חושב שלמרבית השאלות אנחנו נדע להתייחס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא העניין. אני חושב שמן הראוי שנציג המשרד יהיה כאן. התוכנית הראשונה קשורה למפונים? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אלה שתי הוצאות שקשורות למפונים. הוצאה ראשונה נוגעת להחלטת הממשלה שעסקה בשיפוי בתי מלון בגין בלאי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממתי החלטת הממשלה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> מ-24 בנובמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא נכנס לתקציב? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זה נכנס, זה עבר בהרשאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו אתם הופכים את זה למזומן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף עבר בהרשאה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הצורה שבה זה עובד היא שמחויבת ההרשאה, בתי המלון מקבלים אישור, הם מסיימים את השיפוץ, הם שולחים את החשבוניות ורק אז יש החזר תשלומים עבורם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף עבר בהרשאה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני כבר אבדוק את הסכום המדויק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא נמצא כאן נציג ממשרד התיירות? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הם שולחים עכשיו נציג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 182 מיליון שקלים. אני לא מבינה את זה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> חומרי הרקע שצורפו לוועדה היו רק הפניות של משרד ראש הממשלה, ובגלל זה גם אנחנו הבאנו לפה רק נציגים רלוונטיים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה קשור? אני אומרת לך שאף פעם זה לא התנהל בצורה כזאת. בכנסת הזאת זה הפך לבושה וחרפה, גם מבחינת הנציגות שלכם. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו גם היינו שמחים אם היו אומרים לנו מה הולך לעלות, ואז היינו יכולים להביא את הנציגים הרלוונטיים. להביא 30 רפרנטים בכל פעם זאת לא אופציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתם יודעים שזה יום שלם, זה יום שלם של הכול. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, אנחנו ממש לא יודעים שזה יום שלם. ממש לא. אנחנו בערפל בהקשר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא מודיעים להם מה הסדר? הם אמורים לשבת פה עשר שעות ולחכות מתי יעלו את תיירות? גם זה לא היה קודם, אז הם צודקים. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אורית, כולם הוזמנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור לכך שהם הוזמנו. מה הם אומרים? יש יום עם הרבה מאוד העברות. אף אחד לא אומר לנו מה סדר-היום של הוועדה מבחינת סדר העלאת ההעברות, כי גם עם זה משחקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, לא אמרו את זה אף פעם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא שואל: מה את רוצה, שיהיה כאן תקציבן משרד התיירות שיישב כאן עשר שעות, ובסוף לא יגיעו להעברה שלו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, לא אמרו את זה אף פעם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם לא בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרו את זה אף פעם. אמרו את הסדר של ההעברות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרב גפני, איך בתקופה שלך כולם היו יושבים פה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו יושבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא היו יושבים. לא נכון. ידענו בעיקרון את הסדר בזמן סביר, גם אם הייתה התראה קצרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפעמים הנציגים יושבים פה שמונה שעות או שש שעות, וזה המצב. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אגב, דוח המבקר שיצא לפני שבועיים התייחס בדיוק לנקודה הזאת, וציין שחייבים למצוא לזה פתרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הפתרון פשוט – לכתוב מה סדר הדיון כמו בכל ועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה שתמצאו לזה פתרון מול הקואליציה, אבל כל עוד אין פתרון, הנציגים צריכים להיות פה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> להביא 30 נציגים אני לא יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לעשות את הדיון הזה כשהיושב-ראש הקבוע יהיה. אני מבקש לדעת האם מגיע נציג משרד התיירות. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הוא שולח נציג, ואני יכול לדבר איתו שוב. בהמשך לשאלתך, בדקתי. החלטת הממשלה המקורית מנובמבר 2024 תקצבה סכום של 175 מיליון, ממנו חלק כבר שולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה חלק? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> סדר גודל של 15 מיליון מתוך 175. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> עוד 130 מיליון מועברים בהחלטה הזאת, והיתרה תשולם בהמשך כנגד קבלות שיוגשו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת היא שלא הבנתי. אתם יכולים לעשות לי סדר? כמה היה בהרשאה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> ההחלטה תקצבה 175 מיליון שקלים בהרשאה, עבור השימוש הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה היה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> בנובמבר 2024. מתוכם שולמו כבר 15 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה רק 15? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כי אלה הקבלות שהגישו. המלון צריך להגיש לנו קבלה על השיפוץ שהוא עשה, וכנגד הקבלה הזאת הוא מקבל את ההחזר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה ב-2024 ועד היום הוא לא הגישו אלא רק על 15 מיליון? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> ב-2025 הגישו על 15 מיליון, ולכן הם קיבלו 15, והיום היתרה – כל יתר המלונות – ומתוכה מועברים עכשיו 130 מיליון. השאר עדיין בתהליכי הגשה אחרונים, ולכן בינתיים אנחנו לא יודעים מה יהיה התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה סך כל היקף החלטת הממשלה? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> 175 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משהו מוזר לי, ויכול להיות שאני לא בעניינים כל כך. המלונות נמצאים במצוקה, ואנחנו מדברים על מלונות שנמצאים בצפון בעיקר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בטח בעיקר אילת. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אלה מלונות שאירחו מפונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במרכז, בתל אביב. מלונות שאירחו בהרצליה, ברשת דן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המלונות האלה, בתקופה שעליה אנחנו מדברים, היו במצב כלכלי קשה. הם לא הגישו קבלות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור למצב כלכלי, זה קשור לזה שהם משפצים את החדרים אחרי שהות ממושכת של מגורים, לא של תיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> והביאו קבלות רק על 15 מיליון? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> ב-2025, השיפוץ לוקח זמן. אנחנו משפים כנגד השיפוץ לאחר שהוא הסתיים. שיפוץ לא הסתיים ב-2025. עכשיו הוא מתחיל להסתיים ולכן אנחנו מעבירים את הכסף. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הם צריכים לסיים את הליך השיפוץ השלם וזה לוקח כמה חודשים. לכן לכתחילה זה תוקצב בהרשאה, כי היה ברור שיש פה תהליך שיתפרס על פני כמה שנות תקציב. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> עבור השהייה הם כבר קיבלו את הכסף, נכון? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כן. עבור השהייה יש פה 20 מיליון שקלים של השלמות, רואה חשבון, תביעות וכו'. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> כמה בסך הכול שולם עבור השהייה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כ-7 מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להצביע על התיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תצביעו נגד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יודע. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> איך נצביע אם התקציבן לא הגיע ולא קיבלנו תשובות. איך אתה רוצה להצביע, ולדימיר? לא מתאים לך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תשאל שאלות, למה אתה לא שואל? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מחכה שהוא יגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם באמת לא רוצים להצביע בעד הפנייה הזאת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? זה לא בשל בכלל, אין בכלל סימן שאלה. איפה התקציבן של התיירות? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> התקציבן בדרך, ואם יש שאלות נוספות, אנחנו נדע לענות על מרביתן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה שנשאל אתכם? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אם יש לך שאלות, אני מעריך שאנחנו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החלטת ממשלה על 27 מיליון לעידוד התיירות ביהודה ושומרון עברה כבר, או לא? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא עידוד תיירות, עידוד מלונאות. החלטת הממשלה לפיתוח התיירות ביהודה ושומרון עברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמעת על זה, היושב-ראש? זה מאוד מאוד חשוב לבנות בתי מלון ביהודה ושומרון. הרי יש שם תנופה אדירה של תיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הייתה פנייה כזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה פנייה, אבל עברה החלטת ממשלה, ובוודאי תהיה פנייה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> ביום ראשון שעבר עברה החלטה לעידוד השקעה של מתקני אחסון מלונאיים באזור יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אין פנייה, כלומר זה עוד לא הגיע עדיין לכאן. יש עוד שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת רשות פיתוח התיירות ביהודה ושומרון, ולא רשום מלונאות. החלטת הממשלה מדברת על פיתוח התיירות. זה הסעיף המשמעותי? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי הפנייה תגיע לכאן? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> תלוי מתי המשרד יתקצב את הכסף. זאת החלטה לארבע או לחמש שנים, ואפשר להיכנס לפרטים שלה, אבל לא נערכנו לפנייה הזאת, כי היא לא במסגרת של הוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא רלוונטית, כי אם תבואו בעוד יומיים על עוד החלטה של תיירות ביהודה ושומרון, נרצה להבין מה הפערים בין זה מול הפערים ביהודה ושומרון, שקיימים ממילא בתקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתת הטבת מס נוספת לתושבי יהודה ושומרון, שילונו בבתי המלון שייבנו. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אם אני לא טועה, כרגע ההחלטה מקצה כסף החל מ-2027, כך שאני חושב שהיא לא רלוונטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חוץ מצבי סוכות עם החברים שלו שקופצים שם לבריכות, אני לא רואה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בריכות טבעיות, אגב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. איך ממשלה קיימת יכולה לשריין מקור תקציבי מתקציב שעוד לא התקבל. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זה מתקציב משרד התיירות, וזה גם נאמר שם בהחלטה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד התיירות משריין על דעת עצמו. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> על דעת השר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על דעת השר, כמה כסף? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> 27 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פלא שהוא צריך עכשיו עוד 32 מיליון שקל לקידום תיירות פנים? לא הבנתי את התרגיל הזה. לא הבנתי. עברה החלטה שרלוונטית לתקציב הבא, בסכום של 27 מיליון. מה הם מספרים לך? השר כץ, כדי לא להיות תלוי בתקציב של ממשלה אחרת, שריין את זה עכשיו. פלא שהוא בא עכשיו עם סעיפים אחרים שנאשר? אתה מבין מה קורה? הוא שם עכשיו בצד, כבר, ברגע זה 27 מיליון שקלים, למשהו שאמור להיות ב-2027, להחלטתו של שר עתידי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע אם זה השר כץ, יכול להיות שזה גם השר סמוטריץ'. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל זה להחלטה של שר עתידי, ממשלה עתידית עם סדרי עדיפויות ותקציב 2027. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרעיון ברור. כמה זמן עד שנציג משרד התיירות מגיע? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> עשר דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צריך את הכסף עכשיו, ובסעיפים אחרים הוא מבקש כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לפנייה של משרד הרווחה, פניות 70-65. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> התקציבן שלהם לא פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתזרזו אותו. אני חושב שהפנייה של משרד התיירות חשובה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני יכול להציג את פנייה 87. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שאלות שאני עדיין יכולה לשאול את אגף התקציבים, בקשר למה שגילינו עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתם את נציג משרד התיירות, ואני מחכה שהוא יגיע. מה עם הפנייה של משרד הרווחה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הנציג שלנו יהיה כאן בעוד רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, אם את מדברת על הסדר, שצריך להגיד את הסדר, לא צריך להגיד לפי הסדר, ותראי שלא נמצא פה אף אחד מהמשרדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו לזכותך, שתמיד היה חשוב לך גם כבוד ועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, אבל אף אחד לא כאן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה משפטית בינתיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אנחנו עוברים לפנייה 87 – הוצאות שונות. יש נציגים? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כן, אני. פנייה 87 זה תקצוב של אחד מסעיפי החוק במתווה הפיצויים של מבצע שאגת הארי. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 40 אלפי שקלים בהוצאה, עבור תקצוב מתווה הסיוע למוסדות ציבוריים, כהגדרתם בסעיף 6א, שהכנסותיהם, לרבות מתרומות, פחתו בעקבות מבצע שאגת הארי. במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לסיוע כלכלי, נקבע בסעיף 7 לחוק כי הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליוני שקלים לחלוקה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם תמיכה במוסדות ציבור, שהכנסותיהם פחתו בעקבות מצב הלחימה. אגף החשב הכללי במשרד האוצר כתב מבחן תמיכה, במסגרתו נקבעו הקריטריונים לזכאות לקבלת פיצוי בגין ירידה בהכנסות. מתווה הסיוע הזה דומה למתווה סיוע שפורסם במסגרת חרבות ברזל לעמותות תחת אותו רציונל – לסייע לעמותות שנפגעו בעקבות הלחימה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההגדרה של מוסדות ציבור במקרה הזה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> מוסדות ציבור מתוקצבים לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה מיועד הכסף? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> לתמיכה באותם מוסדות ציבור שבימים כשגרה, מרבית ההכנסות שלהם מגיעות מתרומות, ובעקבות הלחימה, ההכנסות שלהם פחתו. לכן במסגרת החקיקה, הוועדה הזאת אישרה את מתווה הסיוע כפי שאושר בשנת 2023. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה המטרה של מוסדות הציבור האלה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הם עוסקים בשלל תחומים. במסגרת חוק יסודות התקציב, סעיף 3א, יש סט רחב של תחומים שבהם המוסדות האלה יכולים לפעול, ובעבור כלל אותם מוסדות מיועדת התמיכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך זה מתחלק? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> לפי המוסדות שיגישו. זה ייצא תוצאתי בהתאם להגשה. אני לא יודע להגיד עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם בתחילת המלחמה הקצנו 40 מיליון שקל, אותו סכום. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זה אותו אירוע כמו חרבות ברזל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אותו אירוע ואותו סכום? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד פנייה 87? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נצביע ב-11:04. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:59 ונתחדשה בשעה 11:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 87 – מי בעד אישור הפנייה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 70-65 – משרד הרווחה והביטחון החברתי. מי מציג את הפנייה? << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב 190,709 אלפי שקלים בהוצאה. הפנייה התקציבית מחולקת לתוכניות הבאות: התוכנית הראשונה – תוכנית לשירותים קהילתיים, שירותים אישיים וחברתיים, בסך כ-140 מיליון שקלים ברובה ליישום החלטות ממשלה שונות. התוכנית השנייה היא תוכנית 2301/20 שירותי משרד מרכזיים, בסך כ-105 מיליון שקלים, בעיקר למיזם לביטחון תזונתי והקצאת תקציב קואליציוני. תוכנית 2301/08 – כ-22 מיליון שקלים, טיפול חוץ-ביתי , שירותים חבריים ואישיים, בעיקר בגלל גידול הילדים בפנימיות ויישום החלטות הממשלה. תוכנית 230723 – יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, כ-13 מיליון שקלים. תוכנית 230242 – טיפול חוץ-ביתי לאזרחים ותיקים, גידול בהוצאה של כ-10 מיליון שקלים. תוכנית 230243 – שירותים קהילתיים לאזרחים ותיקים, תוספת להוצאה של כתשעה מיליון שקלים. תוכנית 231175 - טיפול קהילתי – תקון, כ-9 מיליון שקלים. תוכנית 231165 – טיפול חוץ-ביתי – תקון, כ-5 מיליון שקלים. תוכנית 2312/02 - תמיכה בשיפוץ מסגרות רווחה, סך של כ-4,200 אלפי שקלים בהוצאה, ומיליון שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 230722 – טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלות, כ-1.300 אלפי שקלים. תוכנית 2312/03 – סך של 500 אלף שקלים לצורך שיפוץ מעונות ממשלתיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להציג את חוות הדעת המשפטית שנוגעת לרכיבים הקואליציוניים, וכמה נשאר כרגע בסעיף הרזרבה, שממנו מעבירים את כל ההעברות האלה? זאת רזרבה ממשרד ראש הממשלה? << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> לגבי חוות הדעת המשפטית, הכול מצורף לפנייה עצמה וזה בנספחים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה היועץ המשפטי שחתום על חוות הדעת? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> זה יועץ משפטי של משרד הרווחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה הוא? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> אני סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה. כל חוות הדעת מצורפות לפנייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדרך כלל נמצאים היועצים המשפטיים, אם יש שאלות על חוות הדעת. איפה הוא? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר בתקציבים קואליציוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין חובה להביא את היועץ המשפטי של המשרד. נמצא פה הסמנכ"ל הוותיק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין חובה לכלום, אבל בפעם המיליון מעבירים תלושי מזון ומרחיבים מבחני תמיכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא חושב שיש הוראה חדשה שאני לא מכיר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן הרחבת מבחני תמיכה, למשל, בנושא תלושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש חוות דעת והיא מצורפת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם יש שאלות על חוות הדעת, את מי שואלים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני כבר תקופה מבלה באופוזיציה, והוא פחות יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך את היועצת המשפטית כאן? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. כמה פעמים ישבה כאן אילת, היועמ"שית של ועדת החינוך? כמה פעמים ישבה כאן היועמ"שית של ועדת הרווחה? זה שהוועדה הזאת הפכה לבדיחה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר פריצקי, מבחינתי, אתה מייצג את משרד הרווחה. שאלה חברת הכנסת אורית האם מצורפת חוות דעת של הייעוץ המשפטי. אני מבקש לדעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שאלתי האם היא מצורפת; שאלתי אם יש בן אדם שנוכל לשאול אותו שאלות על חוות הדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני סומך על פריצקי שהוא יגיד את האמת. אני לא זוכר בוועדה שחנן פריצקי אמר משהו, ואמרנו שלא סומכים עליו. לא אמרנו את זה. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> אני זקן התקציבנים במשרדי הממשלה ויש לזה משמעות. באישור התקציבי הרלוונטי יש שלושה נושאים מרכזיים: 1. החלטות ממשלה – אנחנו מתקצבים את החלטות הממשלה, ויש פה קובץ החלטות ממשלה על הגדלת שירותים במספר די רב של נושאים, שנוגע לשירותים החברתיים במדינת ישראל; 2. כספים קואליציוניים – אנחנו מדברים בסך הכול על 16 מיליון שקל כספים קואליציוניים, מתוכם 1.7 מיליון שקל לנופשונים לאנשים עם מוגבלויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה הסכם קואליציוני? למה זה לא מופיע בתקציב שלכם? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> יש לנו תקציב לנופשונים לאנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נופש לאנשים עם מוגבלות זה לא דבר שצריך להיות בתקציב? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בתקציבים הקואליציוניים יש הרחבה של העניין. ככלל, בתקציבים הקואליציוניים אנחנו מנסים לשפר את מצב הדברים הקיימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרחבה כללית או הרחבה ייחודית? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו לא עושים הרחבות ייחודיות. הכול בהתאם לקריטריונים, הכול בהתאם לפריסה ארצית ואין פה שום דבר סקטוריאלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לפרט את 16 מיליון? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> 1.7 מיליון שקלים – נופשונים לאנשים עם מוגבלויות. 2. תמיכה בנפגעי פעולות איבה. הוחלט שהמשרד שלנו בונה את מבחני התמיכה לארגונים מייצגים של נפגעי פעולות איבה. בסוף השנה שעברה גם עברה חקיקה בנושא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה כסף קואליציוני? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> בשנה שעברה עברה חקיקה בנושא, כבר אחרי התקציב, ממש בסוף השנה, של 10 מיליון שקל שאנחנו מחויבים לתת מעכשיו לטובת ארגונים יציגים. היו לנו רק 5 מיליון שקלים בבסיס, ואנחנו מקבלים תוספת השלמה ל-10 מיליון שקל, עוד 5 מיליון כדי שנוכל להשלים את הסכום ל-10 מיליון שקל, על פי החקיקה לארגונים מייצגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה הסכם קואליציוני? אתם צריכים להרחיב את זה בעוד 5 מיליון. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> בשנה הבאה זה לא יקרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד כמה שאני מבין, זה לא קואליציוני של איזושהי מפלגה, זה קואליציוני של הקואליציה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך את זה בהסכם קואליציוני? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> השאלה נכונה מאוד, וזה אמור להיות בבסיס התקציב וכך זה יהיה. בגלל שהחקיקה עברה בשנה שעברה רק בנובמבר-דצמבר, לא היה זמן להכניס את זה לתוך האישור התקציבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשנה הבאה זה לא יהיה? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> אנחנו מקווים מאוד שבשנה הבאה זה יהיה בבסיס התקציב. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שזה מגיע מסכומים אחרים ולא בבסיס התקציב. הסכום האחרון הוא 9.5 מיליון שקל לתמיכה בחלוקת סלי מזון. יש כ-46 מיליון שקל תמיכה, וזאת תמיכה לא גבוהה יחסית בסלי מזון לקראת פסח וראש השנה. לטעמנו יש פה תגבור ראוי לגמרי של הסכום, שעובר באופן גורף בהתאם לקריטריונים. הסל שלנו הוא כ-70 אגורות, וזה הגדיל אותו ל-72 אגורות, וזה משהו שולי לחלוטין. זאת הגדלת התמיכה בסלי מזון. מבחינתנו, אלה דברים מבורכים, ואם אנחנו יכולים להוסיף בתמיכה לא גדולה יחסית, בכ-9 מיליון שקל מתוך הכספים הקואליציוניים. הדבר השלישי שיש בפנייה הוא התאמת תקציבים בין תקנות תקציביות, סוג של תחזית עתידית לגירעונות וליתרות שיש לנו בסעיפים. בדרך כלל עשינו את זה לקראת השליש האחרון של השנה, אבל בעקבות החלטת היועמ"שית לגבי תקציבים בחריגה, אנחנו מתאימים מראש את התקציב לביצוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מהי חוות הדעת שאתה מדבר עליה? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> אנחנו מדברים על כך שכל האישורים התקציביים חייבים להיות לפני ולא אחרי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ככה זה צריך להיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. גם בלי חוות דעת זה צריך להיות כך. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> זה לא קשור לחוות דעת, זה קשור לכך שתמיד התאמנו את התקציב לביצוע על חשבון חריגות במקומות אחרים. אני חייב להגיד שזה משנה לחלוטין את כל עולם התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק להתאים חריגה לביצוע. הוועדה הזאת היא לא חותמת גומי, היא מאשרת סעיפים ופעולות. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> לגמרי, אבל אנחנו צריכים להתנהל ביום-יום, ולעיתים הוועדות אורכות זמן, אם יורשה לי להגיד. זה די בעייתי ואנחנו צריכים להמשיך לספק שירותים. היינו עושים את זה לא על חשבון חריגה בתקציב, אלא בהתאם להתאמות בין תקנות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ועדת הכספים מאשרת גם את הפעולות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כשאת מתקצבת בתחילת שנה כסף לתוכנית מסוימת, והמשרד יכול לתעדף בתוך התוכנית מה הוא מעדיף. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לכן, כרגע אנחנו מתאימים יחסית לביצוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שאלות לגבי סלי המזון ותלושי המזון, מאחר שזה מגיע בטפטופים אין-סופיים. קודם כול, כמה תוספות הגיעו בשנתיים האחרונות בכל פעם לפעולה הזאת? כמה סך הכול יש בתקציב הזה? עם כמה יצאנו לדרך בתקציב וגם בשנה שעברה, וכמה יש עכשיו? למה זה התעכב? למה זה מגיע כל הזמן בטפטופים? אני רואה את חוות הדעת של היועצת המשפטית, שאומרת כך: מדובר באחד משני תחומים שנתמכים, כספים קואליציוניים למספר מועט של גופים שעלול לעורר קושי. לעיתים לא ניתן להימנע מהקצאה לגופים מאוד בודדים, וכאן אנחנו מדברים על הארגונים לתת, חסדי נעמי, לקט ישראל ופתחון לב. אני שואלת את השאלה הזאת לא בחלל ריק, כי הסיפור על תלושי מזון נעצר, ותחילתו בהעברה של מאות מיליוני שקלים, בקריטריונים שלא עמדו באמות מידה מקצועיות. הם לא היו מיועדים רק לרעבים במדינת ישראל, אלא יותר לקהל הבוחרים של ש"ס, ולכן אני מתעמקת בזה. אני רוצה להבין קודם כול כמה טפטופים היו ב-2024, ב-2025 ובתקציב הזה, עם כמה יצאנו לדרך בכל שנה, וכמה בסך הכול זה עלמה? ולמה זה ככה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מבוחרי ש"ס קיבלו, ובאיזה גילאים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את זה אתה יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא שואלים על בוחרי ש"ס. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> אני אסביר. יש שני מסלולים, המסלול הראשון הוא מסלול תמיכה, שקיים כבר הרבה מאוד שנים, בסדר גודל של 45 מיליון שקלים, שמיועד בעיקר לתמיכה בשני דברים מרכזיים: בסלי מזון, בקמחא דפסחא ובראש השנה. החצי השני נקרא סוג של מבחן משולב, שתומך בארגונים שתומכים בארגונים אחרים. אלה ארגונים גדולים, ארגוני גג, כמו לתת וכמו ארגונים אחרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה תומכים בארגונים אחרים? באיזה ארגונים? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> הם ארגוני גג של ארגונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקט ישראל, לתת, פתחון לב, חסדי נעמי. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אלה ארגונים מאוד גדולים שעושים הסדרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר משהו קטן. את דיברת על סלי מזון, ולמעשה הם מחולקים על ידי הארגונים הגדולים. למשל, לקט ישראל מחלק לעוד עשרות עמותות קטנות. כך גם שדה נעמי, כך גם פתחון לב וכך גם לתת. כל התמיכה מסתכמת ב-45 מיליון, והם מחלקים את זה בין כל הארגונים הגדולים. הארגונים הגדולים מחלקים לעמותות הקטנות. השאלה השנייה שהיא שואלת היא על השוברים. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> בשוברי מזון אנחנו מדברים כמה שנים על 90 מיליון שקל, שנמצאים במשרד הרווחה, וזה לא קשור לסיפור המרכזי המכונה סלי דרעי, לצורך העניין. בשנה שעברה קיבלנו 90 מיליון שקל נוספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, שוברי דרעי הוכפלו. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> כן, ואני אסביר מהיכן. זה הגיע מהכספים של מה שמכונה – סליחה, שוב, הסלים של דרעי. זה נתקע בבתי משפט, היה הסדר של ועדת מנכ"לים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נתקע, זה נפסל כי הקריטריונים היו פוליטיים ולא לילדים רעבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כל פנים, הכסף ההוא לא חולק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא אוהבת את זה שאתם נורא רגישים כשמציבים לכם מראה מול הפנים. הכסף נפסל כי הוא לא היה מיועד לרעבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזו מראה מציבים לי? מה אני בעניין? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נתקע בבית המשפט, זה נפסל גם בתוך הממשלה. הוא מספר, אני מתקנת אותו ואומרת אמת, שימשיך. יש לכם רוב, מה זה משנה? זה יעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת לא מראה בשבילי. אמרתי שאני סומך על מה שהוא אומר. הוא אומר שהכסף ההוא לא יצא כי הוא נתקע בבית משפט. הכסף הזה עבר לכאן, לדברים של משרד הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עבר לביטחון תזונתי? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> בדיוק. משרד הרווחה עובד על פי קריטריונים מאוד סדורים ומאוד מסודרים, וגם קיבל אישור של סוללת הייעוץ המשפטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סלי המזון עלו 140 מיליון ועוד 90 מיליון? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> לא, קיבלנו 90 מיליון ועוד 90 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא לסלי מזון, זה לביטחון תזונתי. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> קיבלנו סכום חד-פעמי של 90 מיליון שקל מתוך הכספים הרלוונטיים האלה, ולכן הצלחנו בשנה אחת להכפיל את מספר המשפחות שיקבלו, מ-25,000 משפחות ל-50,000 משפחות. זה היה חד-פעמי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום שזה יהיה בתלושים, בשוברים, כמו שקורא לזה ינון, זה עבר לסעיף הזה. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> לא, לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כן. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אוקיי, לא הבנתי אותך. המיזם כולל תלושים 90 מיליון שקל במשרד הרווחה כוללים תלושים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 9.5 מיליון השקלים האלה הם לסלי מזון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכסף הזה יש קריטריונים ייחודיים? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> לא ייחודיים, כלליים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מחדד את השאלה. האם לכסף הקואליציוני הזה יש קריטריונים ייחודיים בחלוקה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> חד-משמעית לא. לא, לא, לא. אנחנו מכניסים את הכסף הזה, גם את ה-90 מיליון הנוספים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, גם בכסף הלא קואליציוני וגם בכסף הקואליציוני הקריטריונים אחידים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הקריטריונים רוחביים לחלוטין, ובגלל זה הכסף נמצא במשרד הרווחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חוות הדעת אומרת שיש כאן החלטה להרחיב את מבחני התמיכה. אז מה השתנה? מה הורחב? למה היא מתכוונת? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> היא מתכוונת שאנחנו מרחיבים את הסכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקום 25,000 משפחות, 50,000 משפחות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא מה שכתוב, תראה את ההבהרה: הקצאת תקציב קואליציוני להרחבת מבחן התמיכה בארגונים. זה לא אומר להרחבת התמיכה, אלא להרחבת מבחן התמיכה. מה משנים במבחני התמיכה פה? << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> אם לתת קיבלו עד היום 7 מיליון שקל, הם יקבלו 8 מיליון שקל. זאת הכוונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אורית צודקת, זה לא מה שכתוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שכתוב. כתוב שמבחן התמיכה משתנה. איך הוא השתנה? מה התרחב פה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מרחיבים את המבחן. לא מרחיבים את ההיקף, מרחיבים את המבחן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כתוב שמרחיבים את התמיכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או שהניסוח לא נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יש טעות, תתקנו אותה. << דובר >> חנן פריצקי: << דובר >> מבחינתנו מדובר על אותם קריטריונים ולא הוספנו שירותי תמיכה חדשים. מדובר אך ורק על תוספת לגופים הקיימים ותגבור התקציב שלהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגף תקציבים, יש פה טעות. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> כשמדברים על הרחבת מבחן תמיכה, זה יכול להתייחס גם לסכום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא בוועדה הזאת. מבחן תמיכה זה קריטריונים, כאילו שינו את הקריטריונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרחבת מבחן לכאורה זה הרחבת קריטריונים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הקריטריונים לא שונו. אני יכול להגיד את זה בוודאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז יש פה ניסוח לא נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד האוצר, אתם מצהירים לפרוטוקול שהייתה טעות בניסוח? << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> מה שהגיע אלינו ממשרד הרווחה הוא הרחבה של הסכום של מבחן תמיכה קיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תצהירו לפרוטוקול שיש כאן טעות סופר, ואין כאן הקצאת תקציב קואליציוני להרחבת מבחן תמיכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אגף התקציבים כתבו את זה. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> ככל הידוע לנו, כשמדברים פה על הרחבת סלי המזון, מדובר על הרחבת הסכום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:24 ונתחדשה בשעה 11:29.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 70-65 – משרד הרווחה, מי שבעד אישור הפנייה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים למשרד התיירות – פנייה 25-24, ולאחר מכן הפנייה השנייה שנוגעת לפיתוח תיירות, פנייה 50. אנחנו מתחילים עם פנייה 25-24. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסיר את הרוויזיה על משרד הרווחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פריצקי, הפניה אושרה. ולדימיר הסיר את הרוויזיה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הצגנו את פנייה 25-24 והמתנו לנציג משרד התיירות אם יש שאלות נוספות. הפנייה כבר הוצגה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, אני מבקש להציג את עמדתכם. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> להציג שוב, היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. הוא יציג מנקודת ראותו של משרד התיירות, בבקשה. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> מדובר על העברה של 182.9 מיליון שקלים, כשעיקר הסכום מיועד לנוהל שיקום ופיצוי בתי מלון בעקבות הלנת מפונים בעקבות המלחמה. זה 130 מיליון שקל מתוך 182.9 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 182.9? כי אמרתם קודם 175 מיליון. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> 175 מיליון – זאת ההרשאה המקורית שחויבה במסגרת החלטת הממשלה ב-2024. ההחלטה הזאת כוללת 130 מיליון, וסכומים לשימושים נוספים, כפי שפירטנו קודם. נוכל לפרט שוב, אם תרצו. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> מתוך 182.9 מיליון שיש בפנייה, 130 מיליון עבור נוהל שיקום ופיצוי בתי מלון, ועוד 12.9 מיליון תשלום לפינויים עבור הלנת מפונים במסגרת המלחמה. יתר התקציב הוא לפעילות משרד התיירות. אם יש שאלות, אני אשמח לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התעורר נושא בהיעדרך. שאלנו על 32 מיליון שקלים שמתווספים כרגע לשיווק תיירות. זה לא סוד שאין כמעט תיירות נכנסת למדינת ישראל, או לפחות ירידה דרמטית ברוב השנים. האם אי-אפשר להגיד שגם ככה נשארו לכם עודפי תקציב? מה התקציב הנוכחי בפעולה הזאת? כמה מתווסף? שאלה נוספת ביחס לכל ההעברה הזאת, נציגי אגף התקציבים הציגו בפנינו משהו מפתיע – היועמ"ש, אני מציע שתקשיב כי אני תכף אפנה שאלה גם אליך. הם נשאלו מה המקור התקציבי של החלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, להעביר כמעט 30 מיליון שקלים לבתי מלון ביו"ש. הם אמרו שמאחר שמדובר בתקציב 2027, שר התיירות אמר שבמסגרת התקציב הוא משריין עכשיו 29 מיליון שקלים לשנת הכספים 2027. האם אתם לא צריכים יותר כסף, כי כבר לקחו סכום לשנת הכספים 2027, והאם אין בכך מעקף או הגבלה של ממשלה חדשה שתקבע תקציב חדש בשנת 2027? אני שואלת אותך מה התוקף בכלל של החלטה כזאת בכלל? הרי כל שר בממשלה יוצאת יכול לעשות החלטה כזאת לפני שהכנסת מתפזרת, להתחיל לשריין תקציבים ל-2027. הרי מה המטרה שכנסת מתפזרת היא כנסת יוצאת, וממשלה יוצאת היא ממשלה יוצאת, אם לא כדי שהיא לא תגביל את התקציבים של הממשלות הבאות בסמוך להתפזרות? האם השאלה ברורה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כן, אני אשמח להתייחס. לכל שר במסגרת התקציב שקיים במשרדו, ובוודאי שלממשלה יש סמכות לקבוע סדר עדיפויות לעניין שימושים שונים לתקציב גם לשנת התקציב שבה עוברת ההחלטה וגם לשנים הבאות. מדובר בתקציב שכבר קיים במשרד התיירות, ולא מדובר בתקציב תוספתי. כלומר, למשרד התיירות יש בכל שנה תקציב שמיועד להשקעה במלונות, וזה נקרא מינהלת השקעות מתוקף חוק עידוד השקעות הון, והשאלה שהמשרד מתמודד איתה בכל שנה היא באמצעות הנוהל של מינהלת ההשקעות איך להקצות את התקציב הזה. יש ממש נוהל מוסדר בהתאם לקריטריונים, שמייצרים ניקוד בהתאם לתוכניות שמוגשות וכן הלאה. המשרד קבע שמתוך אותו פול הוא מתעדף קודם כול אזור אחד על פני אזור אחר, בהתאם להחלטת הממשלה, והדבר הזה נמצא בוודאי בסמכות השר והממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ענית על השאלה שלי. קודם כול, הייתי שרת תיירות – גילוי נאות. יש הבדל בין שר שלוקח את התקציב הקיים וקובע ש-50% יהיה בתעדוף ליהודה ושומרון, וכמו שאתה יודע יש תעדופים לעוד אזורים – דרום, נגב, טבריה, צפת וכו', שזקוקים לחיזוק בתיירות. לבין מצב שאתה אומר שאנחנו מוספים עוד 27 מיליון שקלים שיהיו בתקציב 2027. האם שר התיירות הבא תיאורטית יכול להגיד שהוא לא מאשר את התקציב? הרי תקציב 2027 יעלה בממשלה, בלי נדר, בדצמבר 2026, בממשלה מתוקנת. אם זאת תהיה ממשלה אחרת, לא יהיה תקציב כי תמיד אין תקציב עד הדקה ה-90. בממשלה נורמלית, עם תיקון, בדצמבר יישבו על התקציב, ושר תיירות חדש יכול לשאול למה השר הקודם התחייב לתקציב 2027, ויש לו דברים יותר טובים לעשות עם 27 מיליון. הוא מחייב את זה רק ל-2027, והוא לא שינה את זה עכשיו. הוא קיבל עכשיו 29 מיליון שקלים? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> ההחלטה מתייחסת לחמש שנים, וטעיתי קודם בשנים. הכוונה ל-2026 עד 2030. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא אמרת את זה קודם. זאת פעם ראשונה שאתה אומר את זה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הדיון הזה לא עוסק בהחלטה הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא משפיע על ההחלטה הזאת. אם אתם מבקשים עכשיו תוספות למשרד התיירות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, אנחנו לא עוסקים בזה, אין פנייה כזאת. שאלתי את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אני שואלת אותם? האם מבקשים עכשיו פתאום בסעיפים אחרים - - - << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני אשתדל לענות. קודם כול, ההחלטה מקצה 27 מיליון שקלים על פני חמש שנים, כלומר כ-7-6 מיליון שקלים בכל שנה. מדובר על אחוזים מצומצמים מהתקציב של משרד התיירות. בעניין מה ששאלת, בוודאי שהדבר הזה יבוא על חשבון שימושים אחרים במינהלת ההשקעות, ואין שאלה בעניין. זאת בדיוק המשמעות של תעדוף ושריון, וזאת הייתה מטרת ההחלטה שהושמה, ובוודאי, ככל שיהיה שר תיירות חדש לאחר הבחירות, הוא יהיה מוסמך בהחלטת ממשלה חדשה לשנות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, עם כל הכבוד, הבנו. אורית, זאת לא פנייה שאנחנו נדרשים אליה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה. אני רק שואלת האם זה השפיע על ההעברה הזאת. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זה לא השפיע על ההעברה הזאת; זה ישפיע על החלטות עתידיות של מינהלת ההשקעות במשרד התיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. היועץ המשפטי, יש לך מה לענות? היא ביקשה גם התייחסות שלך. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> לא, אין לי מה להוסיף מעבר למה שנאמר. החלטת הממשלה שאת מתייחסת אליה, אני לא מכיר אותה והיא גם לא נמצאת בפני הוועדה. כרגע נמצאת פנייה בפנינו, עם כל החומרים הנלווים. אם וכאשר הם יחליטו שהם רוצים לתקצב את החלטת הממשלה, זה יהיה חייב להגיע לפה, לאישור ועדת הכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הם בוודאות ירצו לתקצב את זה. נראה לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר על הממשלה הבאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רום, אפשר בכל ועדת כספים לשריין תקציב לחמש שנים? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> בהחלטת ממשלה? כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הוועדה מאשרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בתקציב הבא בדצמבר, הממשלה יכולה לפתוח את זה, נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. היא יכולה לבטל. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> היא יכולה לבטל את החלטת הממשלה הקודמת. בוודאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו שאלה לגבי התופסת של 32 מיליון שקלים לחיזוק התיירות הנכנסת. מה המצב? מה הנתונים? האם אין עודף ממילא בתיירות נכנסת? אנחנו אחרי שלוש שנים עם עודף בתקנות הללו, וחייב להיות עודף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תיירים נכנסו ב-2025 ומתחילת השנה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> ב-2025 נכנסו כמיליון תיירים. אין לי נתון מדויק ל-2026, אבל המספרים מאוד נמוכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יותר נמוכים מ-2025. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אני חושב שכן, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק נזכיר שבשיא, ב-2019, דיברנו על כ-4.5 מיליון תיירים. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נכון. ב-2023 היינו עם כ-3 מיליון, עד 7 באוקטובר. 2024 הייתה שנת מלחמה והיו מעט מאוד תיירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ב-2025 היינו ברמה של כ-20%-25% לעומת 2019, וב-2026 במספרים יותר נמוכים. אם כך, איך אין עודף בתקנות הרלוונטיות? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> היה עודף בתקנות שיווק ופעילות שיווק שמיועדת להבאת תיירים מחו"ל, לא מומשה בהיקפים ובתקציבים ששאפנו ורצינו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה עודפים? כמה היה בכל שנה, כמה נשאר בעודף? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> תקציב שיווק מחולק לשלושה נדבכים עיקריים: הנדבך הראשון הוא כל השליחים והנציגים שיש לנו בחו"ל, כולל מינהלה ואבטחה. מדובר בסכום די משמעותי, של כ-30 מיליון שקל. הוא די קבוע בכל שנה ושנה, אלא אם כן מורידים נציגות. הסכום השני הוא הפעילות בחו"ל, והסכום השלישי מתייחס לתיירות פנים. בשנתיים-שלוש האחרונות הגדלנו מאוד את הפעילות בתיירות פנים במשרד, על חשבון הפעילות של הקצאת התקציבים לתיירות נכנסת. קיימנו את חודש התיירות הישראלית, ואנחנו משקיעים בנהלי תמיכה, נוהל אירועים ונוהל מועצות במסגרת תיירות פנים. דבר נוסף הוא השקעת מאמצים בהבאת ידועים ומשפיענים במסגרת אירוח. אנחנו חושבים שיש לזה השפעה מאוד גדולה על הבאת התיירים. העלינו קמפיין מאוד עדין, שנקרא I Am Israel, סוג של שימור כדי לשמור אותנו באופק עם תקציבים לא גדולים. תקציבי השיווק ב-2019 עמדו על 400 מיליון שקל, וכרגע אנחנו עם פחות מ-100 מיליון שקל בתקציבי השיווק. אם תורידו את הקבועים ותורידו את תיירות הפנים, לתיירות חוץ נשארים הדברים הבסיסיים שצריך לשמר כמו חברות יח"צ ודברים נוספים שאתה לא יכול לוותר עליהם, כדי לשמור על איזושהי רציפות בסיסית. אנחנו מאוד מקווים שהתיירות תחזור, בהיקפים משמעותיים, וכמה שיותר מהר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא השבת על התקנה, כמה הוצאתם בשנה שעברה על פרסומות לתיירות חוץ, והאם לא נותרו עודפים בתקנה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נותרו עודפים, והם כבר עברו בפנייה הקודמת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של כמה? כמה בסך הכול? אתה מוסיף כסף, כמה כל התקנה הזאת לתקציב הזה? אני לא זוכרת 400 מיליון שקלים לתיירות חוץ בתקופה שלי. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> את היית בתקופת הקורונה, לדעתי, אז תקציבי השיווק היו נמוכים. ב-2019 היה תקציב של 400 מיליון שקלים לפעילות השיווק. תקציב השיווק שלנו כרגע כולל העודפים, עומד על כ-100 מיליון שקלים, כולל שכר, כולל מינהלה, כולל אבטחה וכולל הכול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה רק לתיירות חוזרת? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> 56 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אתה מוסיף עכשיו? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> 16 מיליון שקלים מתוך זה הולכים לתיירות חוץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה יהיו בסך הכול בתיירות חוץ בתקציב הזה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> 56 ועוד 16 – 72 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה 32 מיליון? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> זה כולל גם תקציב של מינהלה ואבטחה בחו"ל ושל תיירות פנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שכתוב. כתוב רק חו"ל וחו"ל. תוספת תקציבית עבור מיזמי פרסום תיירות בחו"ל, מדובר על הפעילות השוטפת של המשרד, קידום שת"פים שיווקיים, פעולות לעידוד תיירות חו"ל, עידוד פעילות תיירות פנים. אוקיי, יש גם תיירות פנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 25-24 – משרד התיירות, מי שבעד אישור הפנייה, שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. אנחנו עוברים לפנייה של משרד התיירות, פנייה מס' 50 – פיתוח. << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> אני מאגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף התקציבי 78 – פיתוח תיירות. הפנייה נועדה לתקצב סך של 262,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור תקצוב פרויקטים של פיתוח תשתיות תיירות בישראל, מתוקף החלטות ממשלה 3920, 3304, 4057, 2856 ו-2857. הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכנית לפי המפורט להלן: תוכנית 7801/04 - פיתוח תשתיות תיירות, 262,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה פיתוח תיירות? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> כאן נמצאים כספי הפיתוח של המשרד, כלומר השקעה בתשתיות תיירות, השקעה במלונאות וכו'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רואה שרשום פיתוח העיר ירושלים. << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> בין היתר, גם לפי החלטת הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת רק הרשאה להתחייב? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדוע זה לא חלק מתקציב 2026? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זאת החלטת ממשלה שהתקבלה אחרי אישור התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה בדיוק? זה גם ירושלים, גם הצפון וגם החברה הדרוזית? << דובר >> בר מיוחס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול לפרט כמה כסף לכל אחד מהפרויקטים האלה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> ברשותכם, אני אפרט. מתוך 262,500 אלפי שקלים, 250 מיליון שקלים הולכים להחלטת ממשלה על הרכבל בירושלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה יהיה רכבל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מעל גיא בן הינום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ככה פינדרוס יגיע לכנסת, עם הרכבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך הגענו לפינדרוס? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מגיע לבית של פינדרוס, ואני לא אומר סתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מתחיל לעניין. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> 250 מיליון הם לנושא הרכבל, ויש החלטת ממשלה ספציפית בנושא. זה עיקר הפנייה. כל השאר זה עוד 12.5 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה אוחז הרכבל? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> יש החלטת ממשלה בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את זה הבנתי. זה עובד? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מהתצפית הישנה היכן שמלון ציון עד מעל גיא בן הינום ועד לצד השני להר ציון. האמת היא שזה חלום שמתממש, ולמי שלא יודע, קצת היסטוריה – כשלא היו נותנים לנו לעלות לעיר העתיקה, בלילה היו שמים סל עשוי ממתכת על כבל, והיו מעבירים נשק לצד השני כדי להגן על העיר העתיקה, על הרובע היהודי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה באותו מיקום? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, באותו מיקום. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> יהיו תחנות בשער ציון ובשער האשפות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה ראוי, מה שנקרא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי הם מתכננים להתחיל את הפרויקט הזה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוא כבר בעירייה בהיתרים, בוועדת תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף מיועד לשיקום ולפיתוח העיר אשקלון? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> 2 מיליון שקלים בכל שנה, לפי החלטת ממשלה 3304 לשיקום פיתוח העיר אשקלון, לשנים 2025 עד 2029. זאת תוספת שאנחנו מקבלים משרד התיירות שם מתקציבו עוד 8 מיליון. בסך הכול אנחנו מקצים 10 מיליון שקלים בכל שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לפיתוח העיר אשקלון? מה עושים עם זה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נכון, שיקום ופיתוח העיר אשקלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עושים עם זה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הייתה החלטת ממשלה לפיתוח אשקלון. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> קידום פרויקטים לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות, שייבחנו על ידי הצוות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים להגיד לי בעברית קלה מה הולכים לעשות עם הכסף הזה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אנחנו צובעים תקציב באופן ייעודי לאשקלון, ונותנים להם עדיפות להגיש גם לתשתיות וגם להשקעות. זה יכול להיות טיילת, למשל, מה שעיריית אשקלון תחליט ותגיש למשרד התיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 2 מיליון קל לשנה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אנחנו מקבלים 2 מיליון שקלים תוספתי, ואנחנו שמים עוד 8 מיליון. בסוף זה יוצא 10 מיליון לשנה, למשך חמש שנים, עד 2029. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה גולן וקצרין? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> החלטה 4057 – עידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין, לשנים 2026 עד 2030. במסגרת ההחלטה הזאת אנחנו מקבלים תקציב תוספתי של 7 מיליון ומקצים עוד 1.5 מיליון מתקציבנו. בסוך הכול אנחנו מקצים 8.5 מיליון שקלים. גם פה מדובר על תשתיות והשקעות, ואלה שני הנושאים העיקריים שמשרד התיירות יכול לתמוך ולעזור בהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הולכים לעשות ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים? כמה כסף? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> גם פה בהתאם לשתי החלטות בנושא. גליל-גולן – 3 מיליון שקלים שאנחנו מקבלים ו-3 מיליון שאנחנו שמים, ובגולן זה מיליון ומיליון. בשורה התחתונה גם פה – תשתיות, השקעות, ואנחנו עוזרים בעידוד תיירות פנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי הייתה החלטת ממשלה בעניין הדרוזים והצ'רקסים? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> החלטת הממשלה הייתהב-2025, לשנים 2025 עד 2029. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה מגיע רק עכשיו, אם החלטת הממשלה הייתה ב-2025? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זה סכום רב-שנתי שמוקצה מדי שנה. פה אנחנו מדברים על ההקצאה עבור שנת 2026 של ההחלטה הזאת. כלומר, הסכום פרוס על פני חומש ולעניין התקציב של 2026, זאת ההקצאה הרלוונטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש עוד שאלות? מי שבעד אישור הפנייה מס' 50 – פיתוח תיירות, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מפעלי מים – פנייה 81 – יש אנשים? אני רק מבקש מאנשי אגף התקציבים, שכל עוד שאני היושב-ראש הזמני, ואני אומר גם בשם היושב-ראש הקבוע, לא לנהל את הוועדה. אנשים רוצים לבוא, להסביר, ואל תגידו להם לא לבוא כי זה לא עולה. אני יכול להחליט עכשיו פתאום שאני כן מעלה, והתפקיד שלכם להיות כאן. אם אני צריך להיות כאן, גם אתם צריכים להיות כאן. בקשתי נרשמה? מחר יהיה היושב-ראש הקבוע. מפעלי מים – פנייה 81, בבקשה. << דובר >> איתי דנינו: << דובר >> תודה רבה, אני מאגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 73 – מפעלי מים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך 70,325 אלפי שקלים בהוצאה עבור ביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד, התאמת תקצוב המזומן לביצוע בפועל, בהתאם לתוכנית העבודה של המשרד. תוכנית 73001 – פעולות שונות במשק המים, 35,964 אלפי שקלים בהוצאה. תוכנית 73003 – מענקים לתאגידי מים, 34,361 אלפי שקלים בהוצאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הרפרנט של מפעלי המים? << אורח >> איתי דנינו: << אורח >> גם של המפעלים וגם של רשות המים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוועדת הכלכלה החליטו לבטל תאגידים. << אורח >> איתי דנינו: << אורח >> נכון, היו"ר. יש הצעת חוק, והיא עוד לא קודמה לקריאות שנייה ושלישית. לא הוחלט לבטל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכם יש עמדה בעניין הזה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, לא לבטל. << אורח >> איתי דנינו: << אורח >> כן. הצעת החוק לא מבטלת את תאגידי המים, אלא מציעה מסלול נוסף. בכל אופן, לא מדובר בביטול התאגידים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אסור לבטל. אם יבטלו את התאגידים, זה בדיוק יהיה כר גדול לג'ובים כמו שהיה בכל הפעמים הקודמות. יזניחו את מערכת הביוב כי לא יתקנו אותה, ומי הביוב יחלחלו למי תהום. ככל שיהיה בי הכוח, אני אלחם בזה. רוצים ג'ובים, זה נחמד. אל תגיבו, אני מגן עליכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חולק עליך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ראינו כמה עיריית בני ברק דאגה לביוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עזוב את עיריית בני ברק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה שאני אעזוב אותה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על עיריית תל אביב. למה עיריית בני ברק? אני הייתי נגד, ואני אמרתי שזה יהיה - - - לג'ובים וזה מה שקרה בתאגידי המים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש קלקולים, ומי שמקלקל זה עיריית תל אביב כי המנכ"ל נוסע באוטו מפואר והמשרדים מפוארים. אגב, החזירו אותם בחזרה, הורידו אותם כמה קומות. בעיקרון, האיגודים עושים עבודה טובה, ולא שאין להם קלקולים. הרבה יותר טוב מאשר באיגודי ערים. אני רואה את הגיחון במבשרת, מה שלא פתחו וטיפלו עשרות שנים בביוב, פותחים עכשיו כי יש איגוד שאכפת לו. ולא שלוקחים את הכסף מכל נושא התשלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת לוי, אולי באמת הגיע הזמן, אחרי כל כך הרבה שנים, שיעשו בדיקה באיזה מקומות זה הצליח ובאיזה מקומות זה לא הצליח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מסכים, מסכים. מה שקרה הוא שאת אגרות המים והביוב לקחו לדברים אחרים, ועכשיו זה משק סגור. זה נושא חשוב, הגנתי עליכם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש דוגמה, הבקשה שמגיעה עכשיו לוועדה. זה אומר שתאגידים לא הצליחו. שהתאגידים היו צריכים משק סגור ולא היו צריכים לבקש כסף מהממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חלק מהם לא הצליחו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה משק סגור. תאמין לי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ועם כל זה, אתה מבקש כסף. << דובר >> איתי דנינו: << דובר >> חבר הכנסת, מה שמתוקצב בבקשה הזאת זה גם תוכניות שקשורות לייעוץ פעולות במשק ההתפלה, כלומר תכנון ופיקוח על מתקני התפלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אורי, בעשר השנים האחרונות, הממשלה לא נתנה גרוש לפיתוח, ותגידו לי אם אני טועה. << דובר >> איתי דנינו: << דובר >> הפעולה השנייה מתקצבת את הפעולה של השלמת התיאגוד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לרשויות חדשות? << אורח >> איתי דנינו: << אורח >> כן, שאין להן תיאגוד. זה נוהל תיאגודים שיצרנו ביחד, אגף התקציבים ורשות המים, כשהמטרה היא להשלים את המהלך של התיאגוד, כי אנחנו חושבים שזה מהלך נכון למשק המים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אפשר להגיד מילה על משק המים? באיזה מצב אנחנו נמצאים היום במשק המים? מה עם מכוני ההתפלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תאגידי המים זה דבר אחד, והתפלה זה משהו אחר. << אורח >> איתי דנינו: << אורח >> נכון. לשאלתך, הייתה לנו שנה קשה בשנה שעברה, ואנחנו נמצאים בשנים מאתגרות. ממשיכים להקים מתקני התפלה נוספים ואנחנו על מסלול נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שבעד אישור פנייה 81 ירים את ידו, מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם תוכנית אב במשק המים? עם יעדים לאיזה שנים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פניות 90-88 – המשרד לפיתוח הנגב והגליל. << דובר >> שירה גרשון אשל: << דובר >> אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 14,926 אלפי שקלים בהוצאה, וסך של 586,439 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 0463/02 – תוכנית התפעול של המשרד, ולשם אנחנו רוצים לתקצב 7 מיליון שקלים. המטרה היא לשדרג ולפתח את מערכות המחשוב שיאפשרו מעקב יותר טוב על פרויקטים שהמשרד מבצע ברשויות המקומיות. תוכנית 0463/03 – תקצוב סך של 7,926 אלפי שקלים בהוצאה ועוד 586,439 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. כל התקציבים של ההרשאה להתחייב הם תקציבים מתוך החלטות ממשלה, כשהסעיף הראשון בפירוט הוא בעצם תקציב קואליציוני. מדובר בסכומים מהחלטת הממשלה על יישום הסכמים קואליציוניים. מעבר לכך יש פה החלטות ממשלה בלבד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה כסף קואליציוני? << דובר >> שירה גרשון אשל: << דובר >> מתוך החלטת הממשלה על יישום הסכמים קואליציוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה הכסף הקואליציוני? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> למה הוא מיועד? יש מספר סעיפים: בינוי מוסדות ציבור, תוכנית של מנועי צמיחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכול בהרשאה להתחייב? << דובר >> שירה גרשון אשל: << דובר >> כן, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עובדים בעיקר בשיטת ההרשאה להתחייב. הרשויות מקומיות מגישות להם קבלות, ואז הם נותנים את הכסף. כלומר, אנחנו נותנים להם מזומן בגין ההרשאות. בגלל זה, ברוב הפניות אנחנו עובדים ככה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> של מי הכספים הקואליציוניים? << דובר >> שירה גרשון אשל: << דובר >> של הממשלה, בהחלטת ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מ-2026? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא הרשאה? << דובר >> שירה גרשון אשל: << דובר >> סכומי מזומן עבור החלטות הממשלה לגבי הבדואים בדרום והדרוזים בגולן ובכרמל. יש שם מזומן שמשמש הרשאות. כלומר, הם עובדים בהרשאות, ואנחנו מכניסים להם מזומן על הרשאות עבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שבעד אישור הפנייה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פניות 47, 72 – מדע, תרבות וספורט. בבקשה, מי מסביר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 103,500 אלפי שקלים בהוצאה עבור מתווה סיוע לגופי התרבות והספורט בעקבות אובדן הכנסות במבצע שאגת הארי. עיקר הסכום מגיע מהרזרבה לשימושים ביטחוניים ואזרחיים, שהוועדה אישרה באישור תקציב 2026. אם אתם זוכרים, שמנו בצד כסף עבור צרכים שאולי יעלו בהמשך. היה דיון ער בנושא בוועדה וכאמור, רוב הכסף מגיע מהסכום הזה. זה הולך לגופי תרבות וספורט בגין אובדן הכנסות שלהם בחודשים מרץ ואפריל, שנבע מהפעילות המלחמתית באותה תקופה, מבצע שאגת הארי. אם יש שאלות, נשמח לפרט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצבעה ב-12:05. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פניות 47, 72, מי שבעד אישור הפנייה, שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 11-10 – משרד ראש הממשלה, הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש עוד פנייה באותו נושא, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להסביר את שתיהן כי הן באותו נושא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם את פניות 86-85. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני אציג את שתיהן. הפנייה הראשונה היא פנייה 04 – משרד ראש הממשלה. הפנייה נועדה לתקצב סך 20,791 אלפי שקלים בהוצאה עבור תפעול הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי. זה מתוקצב בתוכנית 0464/01 – התוכנית של הרשות. מדובר פה על מזומן בגין הרשאה, ולמעשה הרשות הזאת מבוצעת פעילות שמתוקצבת בהרשאה להתחייב, והמזומן בגין ההרשאה מבוצע בהתאם לקצב הביצוע של הפעילות בפועל. מטרת השינוי היא הגדלת התקצוב לתשלום התחייבויות משנים קודמות עבור פרויקטים של הרשות מתוקף החלטת ממשלה 2825 מ-4 במרץ, בנושא יישום הסכמים קואליציוניים לשנת הכספים 2025. בנוסף, בתוכנית זאת קיימת חריגה מהתקציב המאושר בסך 7 מיליון שקלים. החריגה האמורה התפתחה בשל עיתוי תשלומים מתוקף התחייבויות חוזיות של אותה הרשאה, שחויבו נגד תקציב הרשאה להתחייב. פה אנחנו מכסים את הגירעון הזה ומעבירים תקצוב נוסף. פנייה 86-85 – הפנייה נועדה לתקצב 3,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, וכן 31,00 אלפי שקלים בהוצאה עבור פעילות בתחומי מחקר, נתונים ואסטרטגיה ותוכניות להשלמת השכלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בנוסף ל-20? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> נכון, אלה שתי פניות משלימות אחת לשנייה. פנייה 86-85 מתוקצבת בהתאם להחלטת ממשלה 3971 מ-10 במרץ 2026, שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים בשנת התקציב 2026. גם פה קיימת חריגה של 7 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלה אותם 7 מיליון שקלים? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> נכון, אלה אותם 7 מיליון שקלים. אם הפנייה הראשונה הייתה עוברת הם היו כבר מכוסים, ובגלל שהיא לא עברה, אותם 7 מיליון עדיין תקפים. אנחנו מחדדים שב-18 במאי הגשנו את הפנייה הראשונה לכיסוי החריגה, והיא טרם אושרה. לכן, במי מהפניות שתאושר ראשונה, תכוסה החריגה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין נכון שזה 52 מיליון במזומן, ו-3 מיליון בהרשאה להתחייב? << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> חבר הכנסת, לפני השאלות אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, היועץ המשפטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ראיתי את חילופי המכתבים בין משרד האוצר - - - << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> זאת פעם ראשונה שזה מגיע לדיון בוועדה, מאז אותו הליך בבג"ץ שבו התברר שאגף תקציבים העביר כספים לפני קבלת אישור של ועדת הכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בג"ץ מיליארד של יש עתיד. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> בעוד רגע אני אציין את המספרים. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> זה לא מדויק. אתה מדבר על כך שהמשרד שילם תקציב לפני שהתקבל אישור על ידי ועדת הכספים. אתה לא אומר שאגף תקציבים העביר תקציב לפני אישור. זה בוודאי לא קרה. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל? << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> אני אתייחס לכך שבהתאם לתגובת הכנסת לבית המשפט העליון בבג"ץ 83080/12/25, לפיד נגד יושב-ראש ועדת הכספים, ובג"ץ 88418/12/25 – חידוש לחופש דת ושוויון נגד הכנסת, התגובה של הכנסת הייתה שהממשלה אינה רשאית להכניס תוכנית לגירעון תקציבי בהתבסס על כוונתה לפנות בבקשה לביצוע העברה תקציבית עתידית, אופן שמנוגד לדין. ככל שהתקבלו פניות לבקשה לביצוע העברות תקציביות שהן בבחינת מעשה עשוי, והכספים שאליהם הן מתייחסות כבר חולקו מראש, הייעוץ המשפטי לוועדה יודיע לחברי הוועדה כי מדובר בפניות הלוקות בפגם חוקי חמור שהמבוקש בהן מנוגד לדין, ועל כן אין מקום לדון בהן ולאשרן. זה המצב בפניות הללו שעומדות בפני הוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה גם לגבי 7 מיליון שקל, מתי זה עבר ולמה? והאם כל הסכום הוא כסף קואליציוני? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אלה לא 7 מיליון שקלים שהועברה, אלא תוקצבה הרשאה להתחייב פה בוועדה, והחריגה נוצרה בעקבות מימוש של אותה הרשאה להתחייב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המימוש מחייב אישור ועדת כספים? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> כן, המימוש מחייב אישור ועדת כספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> נוצר פה תקצוב בהתאם לאותה התחייבות חוזית שנוצרה מהרשאה להתחייב, שהושם טרם המזומן. זאת תקלה, זה לא אמור לקרות, ולכן אנחנו באים ואומרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה קורה פעם אחר פעם. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> לא, זה לא קורה פעם אחר פעם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך נולד בג"ץ? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה הסבר איך קורה אירוע כזה, שחורגים ב-7 מיליון שקלים? אני מכירה ממשלה, ואני שואלת איך קורה אירוע כזה כשמתחייבים בכסף שאין? ולמה תמיד כל הדברים האלה במגזר הזה? איך זה קרה טכנית? המגזר הזה, כן, הרשתות בחובות, חוסר שקיפות. זה כסף שהוא במשרד ראש הממשלה, איך עוברים עוד 7 מיליון שקלים שלא מתוקצבים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, איזה רשתות בחובות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי כיסינו את החובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם כיסיתם חובות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תקציב המדינה, כספי המיסים, החשב הכללי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלה דיבורי סרק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דיבורי סרק? למעלה מ-200 מיליון שקלים חובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן לך את הנתונים, ותשמעי. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני מאגף תקציבים. קודם כול, אני מתנצל שהתפרצתי לדבריו של היועץ המשפטי לוועדה. היה לי חשוב לחדד ולדייק שזה לא שאגף התקציבים עשה שינוי בתקציב המדינה ללא אישור. זה בוודאי לא קרה מעולם, אלא המשרד הוציא כספים מעבר לסכום ההוצאה שהוא יכול היה להוציא נכון לאותו רגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך זה יכול לקרות טכנית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אסביר. קודם כול, לעניין הטענה שמדובר פעם אחר פעם, במובן המילולי, פעם ועוד פעם – שתי פעמים. כן, קרה יותר משתי פעמים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם זה אירוע נפוץ? ודאי שלא, וגם אמרתי את זה כאן בוועדה בדיונים קודמים בנושא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להתפרץ לדבריך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה חבר הכנסת ואני עובד מקצועי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני רוצה להיות מנומס. זה התגלה בדיון בעתירה שהגשנו לבג"ץ, כאשר נציגת המדינה טענה שמדובר בפרקטיקה לא מקובלת, ואז השופטת טענה שזאת פרקטיקה לא חוקית. לאחר מכן, יו"ר המפלגה שלי חבר הכנסת לפיד הוציא פנייה לחשב הכללי, ובמענה לפנייתו של חבר הכנסת לפיד החשב הכללי טען שזאת פרקטיקה כמעט שגרתית. אני לא זוכר את הניסוח המדויק, אבל זאת הייתה הטענה. לכן אני טוען שזה קורה פעם אחר פעם, ולראיה, זה קרה גם אחרי האמירה המפורשת של בג"ץ וההנחיה של היועצת המשפטית של הכנסת. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני אחדד כמה דברים. המקרה שאירע כאן הוא לא אחרי בג"ץ. התיקון שהגיע הוא אחרי בג"ץ, אבל דיון אחד בבג"ץ היה מייד לפני חופשת הפסח, כלומר בשבוע שבו התקציב אושר כאן בקריאה שנייה ושלישית והונח על שולחן המליאה, והדיון השני בבג"ץ היה לאחר אישור התקציב. כלומר, הדיונים בבג"ץ לא היו לפני שהתקציב הזה הוכן, אלא התקציב הזה הוכן הרבה לפני הדיונים בבג"ץ. זה לעניין לוח הזמנים. לגבי השאלה האם מדובר בפרקטיקה מקובלת? בוודאי שלא. אני מסכים איתך שזאת הייתה התבטאות לא מוצלחת, מכיוון שלא חודד כשהיא נאמרה שהכוונה היא לפרקטיקה מקובלת כאשר יש מקרה מהסוג הזה. וכך נשמע שהמקרה עצמו הוא הדבר הנפוץ, מה שלא נכון. אגב, גם לגבי הדברים שאתה אומר מפי החשב הכללי, אני חושב שהם רואים את זה ברמה קצת יותר תפעולית ומתייחסים לאירועים קטנים יותר, ויכול להיות שמהזווית שלהם הם רואים משהו שנראה כמו חריגות. אנחנו בדקנו את הנתונים, והיקף החריגות מהחוק הוא בשולי שוליים, פחות מ-1% מהתוכניות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, זאת אמירה חשובה. החשב הכללי במכתב שלו ניסה לזרוק את האשמה על חבר הכנסת לפיד, ולומר שזה קרה גם בתקופה שלו במשרד האוצר. אין שום ספק שמדובר בפרקטיקה לא חוקית, ולכן חשוב לי לחדד את זה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני לא עוסק בהאשמות, אני עוסק בתיקון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, ואתה מספיק הוגן כדי לא לעשות את זה. מה שאני לא מצליח להבין הוא איך גם אחרי האמירה המפורשת של שופטי בית המשפט העליון, גם אחרי שזה התגלה, גם אחרי שהיה רעש ציבורי סביב זה, וגם אחרי ההנחיה של היועצת המשפטית של הכנסת, הנחיה מפורשת, זה קורה שוב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אסביר את המקרה הנוכחי בקווים כלליים, ושאלות ספציפיות לגבי הפעילות של רשות החרדים, הן שאלות שרום ודאי יוכל לענות עליהן. אני אתייחס להיבט הכללי של הדברים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה מבטיח שזה לא יקרה גם מחר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה הנציג של הרשות הזאת? אתה התקציבן של הרשות לפיתוח חרדי? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אני מנהל הרשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי החשב שלכם, זה חשב משרד ראש הממשלה? למה הוא לא בדיון הזה. בדיון שבו באופן מאוד מאוד חריג מעבירים תקציב בלי אישור, בלי מקור תקציבי, החשב צריך לתת תשובות. איפה החשב של משרד ראש הממשלה? אני רוצה לקבל תשובה על השאלות האלה. הן לא שאלות רטוריות. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני לא יודע לענות על השאלה איפה הוא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לקרוא לו, בבקשה? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני חושב שאני יכול לענות על כל השאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, יואב, לא סיימתי. קראנו לתקציבן של משרד התיירות במקום שהדברים היו נדרשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וכאן בא המנכ"ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה יותר גרוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממשרד התיירות לא היה אף אחד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה אירוע של חריגה מתקציב, דבר שאמון עליו חשב המשרד. איפה החשב, אפשר לקרוא לו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מאמין שאני יכול לענות על השאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה הוא לא בא? השאלה לא אם אתה מאמין שאתה יכול לענות על השאלות בלעדיו; השאלה היא מדוע הגורם עצמו לא טרח להגיע לכאן, לתת תשובות על בעיה מקצועית שקרתה פעמיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, על פי התקנון אנחנו צריכים שיהיה מישהו מאגף התקציבים, וצריך שיהיה מישהו מהמשרד המדובר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש כאן אירוע שהעבירו כסף שלא כדין. החשב של המשרד צריך לתת תשובות, איפה הוא? אנחנו מגנים עליו? לא הבנתי. שיבוא ויסביר את עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון שהתקיים גם בבג"ץ והדיון שהתקיים אחרי זה, לפני שזה הובא לוועדה, היה דיון עם אגף התקציבים של הגוף עצמו. ביקשנו שיבוא הגוף עצמו, כלומר המנכ"ל. הלוואי וממשרד התיירות היה מגיע המנכ"ל, כי זה היה יותר מאשר מגיע תקציבן. נמצאים פה מאגף תקציבים בהרכב מלא, והם יודעים לענות על השאלות האלה, ונמצא פה המנכ"ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל פעם אתם ממציאים בכנסת הזאת את הכללים מחדש. בכל קדנציה בוועדה שלך, אם היית שומע שהעבירו כסף ללא מקור תקציבי, היית דורש או מעמיד לחקירה את החשב. רק פה אנחנו ממציאים בכל פעם הכללים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ממציאים שום דבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - כדי לכסות על מינהל לא תקין. אני לא צריכה שיואב יסביר לי למה החשב של משרד ראש הממשלה לא עשה את העבודה שלו. שיבוא החשב ויסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נוגע לחשב משרד ראש הממשלה; זה נוגע לאגף התקציבים ונוגע למנכ"ל. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> שאלה אורית איך יכול להיות שהתחייבו על כסף שלא קיים. חשוב לדייק הבדל מאוד משמעותי בין המקרה הנוכחי לאותו מקרה שהוא הרקע לבג"ץ המיליארד או לבג"ץ לפיד – יש לו כמה כינויים. באותו מקרה שעליו היה בג"ץ, שולמו כספים על ידי משרד החינוך, מבלי שהיה על מה להתחייב בכלל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בלי הרשאה להתחייב, אתה מתכוון. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> פה ההתחייבות נעשתה כדין, על פי תקציב שאושר עבורו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך משהו, וכבר שאלתי את השאלה הזאת. האם ההמרה של הרשאה להתחייב למזומן מחייבת את אישור ועדת הכספים, כן או לא? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> התשובה היא שהגופים מוגבלים ביכולת שלהם להוציא כספים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מה ששאלתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני יודע, התשובה לא בדיוק תואמת את השאלה. אני משיב את התשובה הכי טובה שאני יודע, ואחרי זה ננסה לדייק אותה עוד. אני אומר את הדברים בצורה מדויקת. הגוף מוגבל ביכולת שלו להוציא כספים לפי היקף תקציב ההוצאה, מה שנקרא בשפה המדוברת שלנו מזומן. אם הוא רוצה להוציא מעבר לסכום שמתוקצב, הוא חייב את אישור הכנסת. אלא מה, יכולים להיות מצבים שבהם היקף התקציב שלו בהוצאה נמצא בפער לעומת היקף המחויבויות שלו, שבאות לכדי מימוש. זה מצב שלכאורה אמורים לתקן מראש. היה צריך להגיד: תעכב תשלומים עבור הדבר הזה, אפילו אם אתה צריך לשלם על זה קצת קנסות, קצת לעכב תשלום, דבר עם הספק, ובינתיים תריץ פנייה מהירה לכנסת, תבקש את האישור שלהם ותסביר להם. בהקשר הזה אפשר להאשים את הממשלה בזה שהיא לא עמדה בלוחות הזמנים שהיה צריך, אם מצב העניינים היה מצב עניינים אידאלי, שהתקציב היה עובר מראש וכו', אבל לא היה אפשר להאשים את הממשלה בזה שיש לה התחייבויות שאינן מכוסות ברמת ההוצאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה החריגה שמדברים עליה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הגיעה פנייה לוועדת הכספים לפני שהכסף מומש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני שואל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה בעניין החריגה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש פה מורכבות שציינתי בחצי מילה, אבל עכשיו אני אגיד עליה יותר. התקציב במקרה הזה לא אושר עד 31 בדצמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעיניי אין שום מורכבות. לא מעבירים כספים ללא אישור ועדת הכספים. אם העברת כספים מחייבת את אישור ועדת הכספים, אין ספק שצריך להעביר פנייה לאישור ועדת הכספים. ככה עובדת ממשלה מתוקנת. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> כשחזרנו אחרי חג הפסח ופתחנו מחשבים – זה היה היום הראשון שבו היה תקציב מאושר – החריגה כבר הייתה קיימת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאתה אומר חריגה, אתה מתכוון להעברת כסף ללא אישור ועדת הכספים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוצאה מעבר לתקציב שאושר על ידי ועדת הכספים. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> לא מדובר על העברה אלא על מימוש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המימוש והמסגרת כן מאושרים מבחינת עצם הפעולה, להעביר מהרשאה להתחייב למזומן. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> ההתחייבות נעשתה כדין, על פי תקציב שאושר בוועדת הכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד שהסיבה לא חשובה וגם העובדה שהייתה קיימת הרשאה להתחייב – זה גם לא חשוב. אחרי אמירה מאוד מאוד מפורשת של שופטי בית המשפט העליון, לא יכול להיות שהממשלה ממשיכה להעביר כסף ללא אישור ועדת הכספים, בין אם מדובר במיליארד שקל, ובין אם מדובר ב-7 מיליון שקל. זה בכלל לא משנה. אני חוזר על האמירה של השופטת וילנר, שזאת פרקטיקה לא חוקית והיא חייבת להיפסק. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אנחנו עושים את מירב המאמצים, כפי שהתחייבנו גם פה, בפני הכנסת וכמובן גם בפני בית המשפט, על מנת שמקרים כאלה לא יישנו. במקרים שבהם לא נצליח, כמו שאמרנו גם כאן וגם בבית המשפט, התחייבנו להביא את הדברים בכתב מראש, וגם תוך כדי הדיון בוועדה, ולענות על כל השאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי זה קרה, מתי היה המימוש בפועל? מתי הוא קרה? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> החריגה התפתחה בערך ב-9 באפריל. ביום הראשון שבו התקציב אושר, כבר הייתה חריגה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה קרה מבחינה טכנית? האם פניתם לחשב המשרד והוא אישר את זה? האם חשב משרד ראש הממשלה אישר להעביר כסף בלי אישור ועדת הכספים? כלומר, לממש אותו למזומן? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> בשים לב לעיתוי הדיונים, ניתן לגזור שלא מדובר במשהו שבהכרח ניתן היה למנוע מראש. היה אפשר להגיד שנבטל את חוק התקציב הזה ונכין חוק תקציב חדש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הדיון בבג"ץ היה בשבוע שכבר הושלמו הדיונים בכנסת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא צריך דיון בבג"ץ כדי להבין שמשהו שכפוף לאישור ועדת הכספים, לא מעבירים לפני אישור ועדת הכספים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, נכון. אני מתייחס לטענה של חבר הכנסת בליאק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם באים לכאן אחרי שמימשתם את הכספים, בוא נתפזר. הכנסת הזאת, ברוך השם, כבר מתפזרת אז אפשר לפזר גם את ועדת הכספים. הפרקטיקה שהשתרשה שמעבירים כסף בלי אישור ועדת הכספים, כשצריך לקבל את אישור ועדת הכספים, היא פשוט לא חוקית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה, הוא משיב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא משיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא כן משיב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא משיב. מה הוא אומר? הוא אומר שזה היה לפני הבג"ץ. צריך בג"ץ כדי להגיד שאישור ועדת הכספים הוא מראש ולא בדיעבד. מה הוא אמר? שזה היה לפני העתירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר שלא יהיה דבר כזה, ואם יקרה משהו כזה, זה יינתן בכתב לוועדת הכספים כדי להחליט. הוא אמר. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני רוצה לחדד שמדובר פה ביחידה חדשה שפועלת במתכונת מורחבת. היא הוקמה ב-2020 אבל היא פועלת במתכונת מורחבת החל מ-2023 בעת העברה למשרד ראש הממשלה, והביצוע שלה ב-2024 עמד על פחות מ-2 מיליון שקלים; בשנת 2025 הוא עמד על פחות מ-7 מיליון שקלים, ולכן, ההערכה הייתה שבעת התקצוב של התקציב המקורי - - - << דובר >> יואב הכט: << דובר >> הביצוע כרגע הגיע ל-7 מיליון שקל, עוד לפני שאושר חוק התקציב לשנת 2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאוד מפתיע, מאוד מפתיע, אני ממש בתדהמה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> זאת יחידה חדשה וקצת קשה לצפות את אופן הפעילות שלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתכונת מורחבת – אלה כל מיני מילים מכובסות לגופים שהם מכבסה לכספים קואליציוניים בסכומי שיא באמצע המלחמה. מה הרשות הזאת? היא לא יכולה להיות במקום אחר? אני קוראת את השימושים האלה, וגם לזה אני מבקשת תשובה – הסברה למגזר החרדי? צריך להעביר את הכספים ולעשות רשות מיוחדת של הסברה למגזר החרדי? אין סעיפים כפולים בממשלה לדבר הזה? אנחנו במלחמה, אנחנו במלחמה. אתם שמעתם את הצעקות של הלומי הקרב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את רוצה מהם? הממשלה החליטה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני רוצה תשובות מהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלה לא הם, מה את רוצה מהם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמנהל הרשות יסביר. הוא צריך לעמוד מאחורי התקציבים הללו, שהם גם בחריגה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להבין איך זה קורה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות כלכלית? מה כלכלי? אתם מעבירים חוק פטור מגיוס, חוק-יסוד: לימוד תורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, מה זה רלוונטי לעניין הזה? באמת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה צריך פיתוח כלכלי? למה פיתוח כלכלי? יש לנו חוק אחר לפיתוח כלכלי, שנקרא חוק-יסוד: לימוד תורה. זה הפיתוח הכלכלי מכספי המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הקשר בין שני הדברים האלה? באמת, את בוועדת הכספים, אנחנו לא בוועדת החוץ והביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה פיתוח כלכלי אתה רוצה למגזר הזה? אתה מונע את הפיתוח הכלכלי של המגזר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, הבנתי את העיקרון. כן, בבקשה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> ביחס לשימושים, אם חברי הכנסת ירצו, נציג הרשות יוכל להרחיב. ביחס לחריגה, כפי שציינתי קודם, מדובר בגוף חדש יחסית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> טכנית, איך זה קורה? מי מאשר את זה בידיעה שהסכום הזה לא עובר את אישור ועדת הכספים? איך זה קורה? האם בעת האישור מי שאישר מודע לזה שהכסף הזה לא עבר את אישור ועדת הכספים? זאת פרקטיקה לא חוקית. למה עושים את זה? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> הרשות לפיתוח חרדים אחראית על התקציב שלה ועל הביצוע שלה, וככל שנדרשות השלמות היא פונה למשרד האוצר. כל המערך הממשלתי שם מתנהל כמו בכל יחידה אחרת של הממשלה, כמו שאתם בוודאי מכירים. יש פה אירוע שאנחנו בוודאי לא מגנים עליו כאירוע תקין וכך צריך להיות. אנחנו חושבים שצריך לתקן אותו ואנחנו מביאים את הפנייה הזאת כדי לתקן אותו. הבאנו אותה כמה שיותר מהר, על מנת שמשך הזמן שבו תהיה חריגה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל להשלים את הגירעון זה לא לתקן; לתקן זה להבטיח שזה לא יקרה שוב. זה לתקן. זה לא לכסות את הגירעון. לכסות גירעון זה לא לתקן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אבל כבר הבטחנו שאנחנו נעשה את מרב המאמצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת פשוט בדיחה שחשב משרד ראש הממשלה לא כאן, ושאתם כל כך עסוקים לתת מסך עשן. זה לא ראוי. הוא צריך לבוא לכאן ולתת תשובות. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> זה לחלוטין לא מסך עשן. אמרנו כל מה שאנחנו יודעים להגיד, ואנחנו עושים את מרב המאמצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאתה יודע להגיד זה בסדר, אבל לא אתה האדם שהעביר את הכסף. אתה העברת את הכסף, יואב? תענה לי, האם אתה ביצעת את הפעולה? תענה לי על השאלה הפשוטה: אתה העברת את הכסף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, את נכנסת לתוך דבריו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא עונה לי על השאלה. האם אתה ביצעת את הפעולה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא עונה מה שהוא יכול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה פה ולא החשב של משרד ראש הממשלה? למה אתה נותן פה תשובות למשהו שאתה לא היית בו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, נמצא פה מנכ"ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי מימש את הכסף, אגף תקציבים או חשב משרד ראש הממשלה? שאלה פשוטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אף אחד לא מימש את הכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התשובה? זאת שאלה של כן ולא. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> הרשות אחראית על התקציב שלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אז למה אתה בכלל נותן תשובות? אז למה אתה נותן תשובות ולא החשב של משרד ראש הממשלה? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני נותן תשובות בתור אגף תקציבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא צריך לתת את התשובות לזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמי שגם הגיש את הפנייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה היית צריך להגיד לחשב משרד ראש הממשלה: תבוא אתה ותיתן את התשובות. במקום זה אתם עושים פה לא יודעת מה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זאת שאלה שאני לא יודע להגיד איפה נמצא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יואב, אני מנסה להבין איך מתקנים את זה, לא איך מצביעים עכשיו ומכסים את הגירעון. זה לא תיקון כי מחר זה עלול לקרות שוב. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> זה תיקון של המקרה הנוכחי, ובוודאי זה לא מספיק כשלעצמו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש עוד שתי פניות כאלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פנייה אחת ועוד אחת, והן עדיין לא נמצאות על השולחן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשביל מה אנחנו פה? לא הבנתי. בשביל מה אנחנו פה? על מה אנחנו מצביעים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחזרי על מה שאמרת עכשיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרתי שכרגע אנחנו נמצאים במצב שבו הגיעה פנייה נוספת של הוצאות שונות, ועוד עודף של רשויות מקומיות, שהגיעו גם הם עם חריגה בהתאם למה שאמר אמיתי בתחילת הישיבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה כסף בסך הכול? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא זוכרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חשוב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> דין פרוטה כדין מאה. זה לא משנה כמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי הרשויות המקומיות, מדובר בעודפי סעיף 18. הבקשה נועדה להעביר עודפים משנת 2025 לשימוש בשנת 2026 בסכום 970,000 שקלים, והחריגה קיימת מהתקציב המאושר בסכום של 67,641 אלפי שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 67 מיליון שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה עודף אחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שניהם במשרד ראש הממשלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אלה עודפים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסף, יש פנייה של הוצאות שונות. שם מדובר בחריגה של 1.4 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאיזה משרד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 13 – הוצאות שונות. < דובר >> יואב הכט: << דובר >> אם אני יודע על מה מדובר, ואני חושב שאני יודע, זה מחולק לשתי חריגות קטנות. אחת היא הסיפור של פיצויים לעולי תימן. החוק עבר לפני כמה שנים, ולמעשה פתאום הגיע אלינו עוד תשלום של מישהו שניצל את זכאותו, ומדובר בכמה מאות אלפי שקלים. יש עוד כמה מאות אלפי שקלים למודרי אשראי. הוועדה הזאת רצתה פעם לתקן איזשהו עיוות שהיא ראתה. תסלחו לי, אני כבר לא זוכר באיזו חקיקה, וגם לא באנו ערוכים להציג את הפנייה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים על סלייס. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני לא חושב שזה קשור דווקא לסלייס. לפי דעתי זה קשור לקרן הכללית של מודרי אשראי, וזה הסיפור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסכום הכי גדול, לא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החריגה שם לא קשורה לסלייס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה סכום החריגה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 7 מיליון שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה 7 מיליון או שזה גדל מאז? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה גדל בכמה אלפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה החריגה הכי גדולה, שם זה במאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המנכ"ל, בבקשה. תתאר יותר מה עשיתם עם ה-7 מיליון. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אני ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה. הפעילויות שלנו שמאושרות הן מחקר נתונים ואסטרטגיה לפי החלטות הממשלה שהוגשו לכם, לחוות הדעת המשפטית גם פה. ברגע שעברנו את אותן שאלות על אותה פעילות, אישרתם את ההרשאה להתחייב. יש לנו נתונים, והם מופיעים באתר האינטרנט שלנו. יש דוח פעילות מסודר, והייתה הערה של חבר הכנסת נאור שירי מלפני שנתיים, ומאז שיפרנו את דרכנו. הגשנו שני דוחות פעילות שמפורסמים לציבור. יש קול קורא לפיתוח כלכלי לרשויות המקומיות ויש שם פעילויות כמו מדעים, הדרכות לעובדי הרשות המקומית, אוריינות פיננסית, התנדבות, מוגנות, פעילויות נוספות וכן הלאה. לפי החלטת הממשלה יש לנו תוכניות להשלמה השכלה בפלטפורמה דיגיטלית, ואנחנו קוראים לזה בפני הציבור קו ידע-שמע. אנשים יכולים להתקשר, ומדובר על המיין-סטרים החרדי, לשמוע בשירותי אודיו איך להגיש קורות חיים וכל מיני פעילויות שקשורות לעולם התעסוקה. כמו שציינת קודם, יש פעילות בנושא ההסברה. יש החלטת ממשלה נפרדת, מס' 620, שמסמיכה את הרשות להיות גורם הסברה למגזר החרדי. מדובר בציבור גדול מאוד שלא ניזון מכלי התקשורת המרכזיים כמו ערוץ 12 או YNET, אלא ניזון מתקשורת שלו. אנחנו נגישים לשירותים ממשלתיים, ומכיוון שיש הלוואות בערבות החשב הכללי, עכשיו את זה עכשיו למגזר החרדי. הכלי לא ייעודי למגזר החרדי, אבל הפרסום כן. במגפת החצבת סייענו למשרד הבריאות להילחם בזה, והגענו ממש לכל העיריות, כולל עם ניידת שלנו שחיסנה אנשים נגד מגפת החצבת. יש פעילויות נוספות בתחום הבריאות, ויש לנו שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים וזה לא עובר דרך משרד ראש הממשלה, אלא על פי החלטת הממשלה עובר דרך משרד העבודה, משרד הכלכלה ובעבר ברשות החדשנות לקידום on the job training במשרד הכלכלה, הגדלת אוריינות טכנולוגית בסמינרים, פעילות הרשות לרפא, עם משרד הבריאות ועוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נשמע כמו כפילות של דברים שיש בבריאות ויש בחינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אורית, הוא באמצע. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אלה הפעילויות המרכזיות שלנו בקצרה, והכול נבדק ברמה הגבוהה ביותר שאי-פעם איזושהי יחידה בממשלה נבדקה. אני עוסק בנושאים משפטיים ומגיש חוות דעת משפטית וחוות דעת מקצועית, אנחנו נשאלים שאלות על ידי הוועדה וזה לוקח לנו כחצי שנה, ואני נמצא פה בעצמי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן קיימת הרשות? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> הרשות הוקמה ב-5 ביולי 2020, ועם זאת היא עברה למודל תקציבי שונה, כמו שציין נציג אגף התקציבים, ב-2023. היא עברה למשרד ראש הממשלה ונפתחו תקנות מסודרות יותר. כך היינו בתקנת המשרד לשוויון חברתי, ולפני כן בתקנת משרד ראש הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רועי, יש לי כמה שאלות. אתה תיארת פעולות שנמצאות במשרדי הממשלה, למשל תכנים תעסוקתיים. אני מניחה שיש גוף מקביל במשרד העבודה או בזרוע התעסוקה עם תקציבים מקבילים. אם אפשר להבין מהם וכמה. אותו הדבר לגבי הנושאים ברשות החדשנות שדיברת עליהם; אותו דבר במשרד הפנים; אותו דבר בנושא משרד החינוך. אני אשמח לדעת איזה פעולות יש במשרדים המקבילים, ובמה אתם מוסיפים עליהן או שונים מהן. למה לא מדובר כאן בתקצוב כפול? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> ראשית, לא דיברתי על משרד הפנים ולא על משרד החינוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני שואלת. כשאתה עושה חינוך לאוריינות פיננסית לקהלים הללו, למה זה לא צריך להיות במשרד החינוך או בזרוע התעסוקה במשרד התעסוקה. דבר שני, האם אתם עוסקים במיצוי זכויות של האוכלוסייה החרדית? אני רוצה שתסביר לי האם יש כסף שעובר ישירות לרשויות? לאילו רשויות מקומיות ובאיזה מנגנון הוא עובר? אתם פועלים מ-2022, האם בדקתם את האפקטיביות של הדברים שאתם עושים או את המימושים? אילו הכשרות מבוצעות בפועל ומה מנגנוני הפיקוח שלכם על הכספים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תשובות. אגב, אני שמעתי תשובות במה שהוא אמר קודם, אבל אולי לא שמת לב. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אני מפרט. הקול הקורא מפורסם על ידי משרד ראש הממשלה, וכל רשות שיש בה 1,000 חרדים ומעלה ניגשת אליו על פי נתוני למ"ס 2022, ועכשיו זה ישתנה ל-2023 מכיוון שיש פיגור של שנתיים. כל רשות שמעוניינת להיכנס לקול הקורא, חותמת – חותם ראש העיר וחותם גזבר העירייה. הפניות מגיעות אלינו, ואנחנו מעבירים ועדת מכרזים ולאחר מכן ועדת פטור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל רשות שיש בה למעלה מ-1,000 חרדים יכולה לגשת? אני מניחה שזה משאב מוגבל, אז איך אתה מחליט בין מי שניגש? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> על פי עקרונות השוויון, רשות שיש בה יותר אוכלוסייה חרדית, תקבל תקציב יותר גדול. עם זאת, על פי הוראת הדרג הממונה וגם הדרגים המשפטיים, אנחנו משתדלים לפרוס את זה על מנת להגדיל את השוויון. לכן, גם ערים עם מעט חרדים, יקבלו תקציב קצת יותר גבוה כדי שזה לא יהיה משהו זניח. יש את כל הפירוט, הוא פורסם לציבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הקריטריון היחיד לקול הקורא, 1,000 חרדים ומעלה? זה נשמע לי קריטריון מאוד מוזר. לא בודקים קודם שבאותה עיר יש ממילא פעולות אחרות שמגיעות לציבור, או בודקים קריטריונים מקצועיים של מה שבאמת צריך לרשויות שחסר בהן הנושא שבקול הקורא? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> יכולת מימוש של התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה מין קריטריון זה 1,000 חרדים ומעלה? מה זה? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> זה קריטריון שעובד בכל הממשלה, בכל אוכלוסיות היעד, כולל המגזר הערבי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת ההזדמנות לשאול את אגף התקציבים האם בכל התקציבים שנוגעים לאוכלוסייה החרדית, למשל בזרוע התעסוקה, הקריטריון הוא 1,000 חרדים ומעלה? אני לא שמעתי על קריטריון כזה. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> לא, זה הקול הקורא שלנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרגע אמרת שזה בכל משרדי הממשלה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לא, משרדי הממשלה שעושים קולות קוראים דומים באותה אוכלוסייה. אני באתי מהמשרד לשוויון חברתי ולפני זה הייתי במשרד ראש הממשלה, ויש להם קול קורא דומה לאזרחים ותיקים, יש קול קורא דומה לאוכלוסיית הצעירים, ויש קול קורא דומה לאוכלוסיות אחרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הקריטריון היחיד הוא 1,000 אזרחים ותיקים ומעלה? אתם יכולים לתקף את הקריטריון הזה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> כל אחד ומה שהחליטה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה אומר שזה הקריטריון היחיד. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אני עונה על מה ששאלת לגבי האוכלוסייה החרדית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם זה דבר שמיועד לציבור החרדי, אז הקריטריון של 1,000 חרדים הגיוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא לא הגיוני, אני מצטערת. הוא לא הגיוני בכלל כי תלוי מה הנושא בקול הקורא. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - במשרד למעמד האישה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה יחול על כל עיר שיש בה למעלה מ-1,000 נשים? לא. אם אתה בא לקדם תעסוקה של נשים, אתה תבדוק באיזו עיר יש הכי מעט תעסוקה לנשים, לא איפה יש 1,000 נשים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> נכון, אבל זה רק מפתח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קריטריון מטומטם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה רק מפתח להיכנס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הדיאלוג הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלת שאלה והוא עונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא עונה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כל מקום שיש בו חרדים, יש בו בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא ענה בפעם הראשונה שהוא דיבר. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> זה מפתח שוויוני שנקבע על ידי הוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מפתח שוויוני? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היכן שיש 1,000 חרדים ומעלה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה לא אומר שהם מקבלים את הפעילות, זה אומר שזה מפתח להיכנס לבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הקול הקורא שלך הוא לתעסוקה, ראוי שזה יהיה בעיר עם חרדים, אבל שיש בה בעיית תעסוקה הכי גדולה, ולא 1,000 חרדים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בוודאי, אחרי זה בודקים את זה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בכל הערים החרדיות יש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא לערים חרדיות, זה בכל הארץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך קרתה החריגה הזאת? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אנחנו עובדים לפי הנהלים וכל קבלה שמגיעה אלינו אנחנו מאשרים. בסוף, ברגע שמתגלה חריגה דרך חשבות המשרד אנחנו פונים מייד לאגף תקציבים, מה שבוצע. אגף תקציבים מייד הגיש פנייה תקציבית במהירות הגבוהה ביותר האפשרית על מנת לתקן את הטעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר > לא זה מה ששאלתי אותך. זה שאגף תקציבים הגיש פנייה אחרי שהייתה חריגה, אנחנו יודעים, כי הינה אנחנו כאן, בדיון על חריגה. איך קרתה תחת המשמרת שלך כמנהל הרשות הזאת חריגה ופעולה בניגוד לחוק? איך קרה שבמשמרת שלך הועבר כסף במזומן בלי אישור ועדת הכספים ובניגוד לחוק? האם עשית בירור עם החשב שלך? אני מבינה שהוא לא נמצא כאן. אני מצטערת, אבל הוא היה אמור להיות כאן ולתת תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ה-7 מיליון שקל עברו? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> המזומן לא עבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עבר לשימוש באפריל, והכסף לא נמצא. איך הדבר הזה קרה במשמרת שלך? אני הייתי יו"ר רשות החשמל כמעט חמש שנים, והייתי יועמ"שית רשות החשמל למעלה מעשר שנים. לא היה אירוע כזה שהעברנו כסף בלי שחשב יושב על זה, בלי שחשב בודק את זה. להפך, הוא היה עוצר אותי ואומר לי: את צריכה לקבל אישור כזה, את צריכה ללכת לוועדת הכספים, את צריכה לפעול כחוק. אני חושבת שהיית צריך להביא לדיון כזה את החשב שלך ואני שואלת אותך איך העברת 7 מיליון שקלים בניגוד לחוק? מה קרה שם? רק תגיד אמת ותתקבל פה החלטה. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אני אומר שהייתה הרשאה להתחייב. את היית יושבת-ראש החשמל, היית יועצת משפטית של רשות החשמל, ואני די בטוח שקיבלתם הרשאה להתחייב וקיבלתם אחרי זה תקצוב. למה? כי זה מה שהיה לפני השנה הנוכחית. ככה הממשלה פועלת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אנחנו מנסים להבין - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. אתה אומר שהכלל השתנה רק בשנה האחרונה ולכן התבלבלת? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> לא. יואב דיבר על הצטברות הנסיבות שבהן נוצרה הסיטואציה הזאת – גם מועד אישור התקציב, גם זה שהתקצוב של הרשות והביצוע שלו, קשה לחזות אותו מכיוון שזאת יחידה שפועלת מעט שנים והביצוע התקציבי הנמוך שלה עד כה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת לא תשובה שהיא פועלת מעט שנים. לא הבנתי, גוף שפועל מעט שנים, יש בו יותר תקלות של מימוש מזומן שלא בחוק? חשב זה חשב. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> לא. זה מייצר קושי לחזות את הכסף המזומן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החשב הכללי שלך כפוף לחשב הכללי במשרד האוצר? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> כולם עובדי משרד האוצר, כל החשבים הם עובדי משרד האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. החשב הכללי שלך עובד בחשכ"ל, נכון? הוא כפוף לחשבת הכללית מיכל עבאדי. הוא חשב חדש? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שנים הוא בתפקיד? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> אני לא יודע להגיד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא עובד חודש בחשב הכללי, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא עונה על השאלות, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מאפשר את זה, עם כל הכבוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קרה שם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר קודם במפורש שלא יהיה דבר כזה. הוא אמר במפורש שאם יקרה ויהיה חריג כזה, הוא יביא את זה בכתב לוועדת הכספים. הוא יאמר את ההסבר לעניין הזה, וזה לא יהיה יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה יאמר? אנחנו בלשון עבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וגם במקרה הזה, זה לא המצב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קרה? פשוט תן תשובה, רועי, מה קרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הבנתי, אנחנו לא נקיים פה דיון. תבואי ותדברי פתאום על הגיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? סליחה, השאלה נוגעת להעברה ולאישור בדיעבד. אני שואלת את מנהל הרשות מה קרה פה? מה קרה פה? החשב שלך ותיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה לי דיבור איתם, והם הורידו מהתקציב שלהם 7 מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הורידו 7 מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנושא הזה לא אמור לחזור על עצמו, ואם הוא יחזור על עצמו, כמובן שאנחנו לא נאפשר את זה, והוא אמר את זה. הוא איש בכיר באגף התקציבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה הוא לא יכול לומר מה קרה, ולהגיד: טעיתי, הייתה תקלה, החשב התבלבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הוא אמר את זה. אמר, אמר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. הוא אמר ששינו את הכללים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר להצבעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, הם לא הסבירו על 7 מיליון. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אם אתה רוצה, נסביר על הפחתת התקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר איך מתיישבות שתי הפניות ביחד והאם היה דבר כזה שמביאים ביחס לאותה תוכנית שתי פניות שונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תסביר, בבקשה. זה מתחיל כבר לעצבן. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני קודם אענה על השאלות שהציפה היועצת המשפטית של הוועדה. אין שום דבר מיוחד או תקדימי בהבאת שתי פניות ששתיהן נוגעות לאותה תוכנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהקשר הזה, מה היחס בין שתי הפניות? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אין שום דבר חריג בזה. הדוגמה הקלאסית היא פניית עודפים ופנייה רגילה, ששתיהן יושבות על שולחן הוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יואב, אתה עונה על שאלה שלא שאלתי. השאלה היא בסוף איך מתיישבות שתי הפניות. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> רום הציג את זה בהתחלה. הפניות משלימות זו את זו, וחבר הכנסת בליאק שאל שאלה שמוודאת את זה והשבנו שכאן מדובר בשתי פניות שהן אחת על גבי השנייה. נשאלנו והשבנו האם אלה אותם 7 מיליון שקל חריגה, והשבנו שאכן כן. אנחנו מציינים את זה בפנייה השנייה רק מכיוון שהפנייה הראשונה טרם אושרה, ולכן, מתוקף מה שאמרנו שאנחנו מחויבים אליו, כלומר לעדכן בדבר כלל הפרטים של החריגה, אנחנו לא מגישים עוד פנייה על אותה תוכנית, בלי לציין שזאת תוכנית שנמצאת כרגע בחריגה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מרגע שהגשתם פנייה חדשה, למה לא הסתפקתם בפנייה החדשה? למה היה צריך להביא בחזרה את האישור של אותה פנייה שהיא מבחינתכם בחריגה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא היה צריך להביא שום דבר מחדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מבקשים לאשר את שתי הפניות. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> פנייה אחת כבר הייתה מצויה על שולחן הוועדה, ואז הבאנו עוד פנייה, כי מאז שהגשנו את הפנייה הקודמת עברו חודשיים ובינתיים התקבלו אישורים לעוד תקציבים קואליציוניים. גם השיח המקצועי התקדם לגבי היקף הביצוע הצפוי השנה, ויש פה עוד שימושים שנוספים לאותה רשות. אלה שתי פניות שמדברות לא על אותם שימושים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שימושים שלא אפשרתם לממש כל עוד לא - - - << דובר >> יואב הכט: << דובר >> בפנייה החדשה, 86-85, יש כסף קואליציוני של שנת 2026 שמוחל בפנייה החדשה, מכיוון שיש לו חוות דעת מאושרת, מה שלא היה כלול בפנייה הקודמת שמטרתה הייתה להביא פנייה לכיסוי חריגות כמה שיותר מהר. מכיוון שהבאנו את הפנייה לכיסוי חריגות כמה שיותר מהר, לא היה בה שום דבר מהצרכים של הרשות לשנת 2026. בפנייה החדשה יש גם צרכים של השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משהופחתו 7 מיליון שקל. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> לגבי אותם 7 מיליון שקלים, הדבר שהיושב-ראש מרפרר אליו, בעיקרון, החלטת הממשלה דיברה על 10 מיליון שקל שאושרו משפטית ומקצועית בחוות הדעת במסלול הרגיל. באה הרשות וביקשה להפחית 7 מיליון שקל. אגב, זאת לא דרישה של משרד האוצר, זה לא משהו שמשרד האוצר מעורב בו. הרשות לפיתוח חרדים ניהלה שיח כזה מול הגורמים בוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא נעשה באוויר. אתה מתייחס לזה כאילו זה משהו שהוא במנותק מהשיח שהתקיים פה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא במנותק, אבל חשוב לי להסביר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תציג את הדברים כהווייתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרשות ויתרה על 7 מיליון מתקציבה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא לא אמר את זה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> הרשות פנתה לוועדה והציעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא כן אמר. מה הוא לא אמר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא לא אמר. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אני אומר את הדברים שוב, למקרה שלא הובנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם הוא לא אמר, היא לא ויתרה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הרשות פנתה לוועדת הכספים על דעת עצמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה על דעת עצמה? היא פנתה מכיוון שלא אפשרתם להשתמש באף כסף - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, זה ממש ממש לא קשור אלינו. זה ממש לא נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, זה לא נכון שלא העברתם פניות נוספות, כל עוד הנושא הזה - - - << דובר >> יואב הכט: << דובר >> ממש לא, זה הפוך. הפנייה הזאת שמוגשת עכשיו, 86-85, כבר הייתה כמעט מוכנה בלי קשר לשיח שהתנהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את הכסף שלא היה בחריגה באותה פנייה, 13 מיליון שקלים, אפשר היה להביא לאישורה של הוועדה מבלי שמבחינתכם יכוסה קודם כול הגירעון של 7 מיליון שקלים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, זה לא קשור אלינו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל התשובה היא לא. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> זה קשור לפיזיקה של העולם התקציבי. אני מסביר שוב, כדי שהדברים יהיו ברורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נאמרו כאן אמירות – מה זה פיזיקה של אגף תקציבים? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> לא, לא של אגף התקציבים. אם אתה מוסיף כסף לתוכנית שמצויה בחריגה, אפילו אם חשבת בעיני עצמך שאתה מוסיף את זה למשהו לא קשור, קודם כול הוא מכסה על החריגה. אלה הדברים הפשוטים. אתה לא יכול להגיד שאתה מתעלם מהחריגה ועושה דברים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא ענה קודם. אנחנו חוזרים שש פעמים על אותו הדבר. עוד מעט נשאל על הגיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שאלה, אנחנו מאשרים פה תוספת של 20 מיליון שקל מהרזרבה הכללית. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> 50 מיליון לרשות, במצטבר לשתי פניות ביחד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 50 מיליון לרשות לפיתוח כלכלי של החברה החרדית, ועכשיו אני אשאל את השאלה שאנחנו שואלים תמיד בוועדת הכספים בתוספות: בכמה הסתיים התקציב של הרשות הזאת לשנים 2025 ו-2026, ומה היה הביצוע מול תקציב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תשובה, בבקשה. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> הביצוע בשנת 2024 עמד על כ-1.5 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מול איזה תקציב? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> מול סך הרשאה להתחייב של כ-30 מיליון שקלים. ההוצאה הייתה כ-6 מיליון שקלים וחויבה גם הרשאה להתחייב באותה שנה בסך 33.5 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היה הביצוע מול התקציב בשנים 2024, 2025 ו-2026? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> בשנת 2025 הביצוע עמד על 6.9 מיליון שקלים ביחס לכ-9 מיליון שקלים בהוצאה והרשאה של כ-50 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-2024 – 1.5 מיליון שקלים בוצעו מול תקציב של 6 מיליון שקלים; ב-2025 בוצעו 7 מיליון מתוך תקציב של 9 מיליון שקלים. השנה זה קפץ קפיצה משמעותית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והשנה זה קופץ ל-50 מיליון שקלים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כרגע אנחנו עומדים על 15 מיליון, אבל הזרוע עוד נטויה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא חושבת שאנחנו מכירים מספרים כאלה בשום גוף. למה גוף שמנצל 7 מיליון שקלים צריך לקפוץ ל-50 מיליון שקלים? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> חברת הכנסת נוגעת בדיוק בנקודה שניסינו להסביר קודם. אחת הסיבות לכך שלא צפינו את הצורך הייתה שיש פה שינוי גדול מאוד ומפתיע מאוד ביכולת הביצוע של הגוף. אם זה לא היה לא צפוי, לא הייתה חריגה, אלא שזה באמת היה לא צפוי וכדי להימנע ממצב שבו נגיע לאותה סיטואציה או לסיטואציה דומה או קדם של אותה סיטואציה בעוד כמה חודשים, אנחנו אומרים עכשיו שאנחנו שמים סכום שמשקף כאילו ביצוע היחידה הזאת יהיה גבוה מאוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי נכתבה חוות הדעת המקצועית והמשפטית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, אתה לא באמת רוצה להצדיק את התוספת של 50 מיליון שקלים, בזה שאתה רוצה למנוע חריגה של עוד 7 מיליון שקלים. אני מציעה שתתחיל מחדש את התשובה. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> עד כאן התוספות שנועדו לשרת התחייבויות קיימות. אורית צודקת שבפנייה הזאת יש גם דברים שלא קשורים לכיסוי התחייבויות קיימות. יש פה דברים חדשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לראות שהבנתי. יש פה גוף שב-2024 הוא היה 6 מיליון שקלים תקציב, ב-2025 הוא היה 9 מיליון שקלים תקציב, והשנה, בשבוע האחרון של פיזור הכנסת הוא קופץ לתקציב של 50 מיליון שקלים. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> ל-59.8, ל-60. באישור שתי הפניות האלה, סך ההוצאה בתוכניות הוא 59.8 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי נכון? פי 10. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה בשבוע האחרון? זה אושר בתקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> פי 10 תוך שנתיים בהיקף ההוצאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה אושר? מתי הממשלה תכננה להביא את זה? << דובר >> רום בר אב: << דובר >> בהחלטות הממשלה שעסקו בכספים קואליציוניים, זאת החלטת ממשלה 3971 מיום 10 במרץ 2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי התקבלה חוות הדעת המקצועית והמשפטית? התייחסתם אליה בדבריכם. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> חוות הדעת המקצועית נכתבה כל שנה, וגם השנה היחידה כתבה. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אושרה ב-14 במרץ. << דובר >> רום בר אב: << דובר >> גם אישור חוות הדעת המשפטית היה ב-12 במרץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החריגה הייתה כבר באפריל, אז למה בין המועד שבו נכתבה חוות הדעת המשפטית והמקצועית למועד שבו כבר הייתה חריגה, לא באתם לאישור ועדת הכספים? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> אין קשר בין הדברים האלה. חוות הדעת ניתנת על כספים חדשים ל-2026, וזה לא קשור בכלל בכלל לחריגה. החריגה היא בגלל התחייבויות ישנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החריגה הייתה באפריל, למה לא הגעתם בין חודש מרץ לחודש אפריל לאישור ועדת הכספים? << דובר >> יואב הכט: << דובר >> כי ועדת הכספים לא דנה אז בבקשות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ועדת הכספים דנה כל הזמן בפניות. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> לא. במרץ היא לא דנה כי לא היה חוק תקציב מאושר, והיא לא דנה באף שינוי תקציבי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במרץ אושר חוק התקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-30 במרץ אושר חוק התקציב, וב-31 במרץ ועדת הכספים לא קיימה דיונים. למעשה, כל המגזר הציבורי היה בכלל - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - הייתה ב-9 באפריל, אתה אמרת בעצמך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ביום העבודה הראשון לאחר אישור התקציב, פתחנו את המערכות וכבר הייתה חריגה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. שאלה לוולדימיר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה אחרונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני לא הולך לקיים פה דיון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במשרד לשוויון חברתי יש אגף למגזר החרדי? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> לא, במשרד ראש הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה כועס? גם מקבלים כל מה שאתם רוצים וגם כועסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראיתי מה אנחנו מקבלים. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> הייתי במשרד ראש הממשלה, שוויון תחת השרה לשעבר מירב כהן, ואחרי זה עברנו בחזרה למשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן קיימת הרשות? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> היא הוקמה ב-5 ביולי 2020 בהחלטת ממשלה 183. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקציב עולה באופן מאוד מאוד משמעותי. איך אתם מודדים את עצמכם? בוחנים את עצמכם? למה אני מתכוון? יש הרבה בעיות, גם בחינוך, בלימודי הליבה, ואני מניח שאתם פחות מתעסקים איתן. 47% מהגברים החרדים לא משתתפים בשוק העבודה וזאת בעיה אקוטית שנוגעת לכולנו. איך אתם מודדים את עצמכם? אתם אומרים שאתם מגדילים את התקציב פי 8, ותוך שנתיים רוצים להגיע ל-55% השתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה? האם היה שינוי בין 2020 ל-2026? האם אתם צופים שינוי? כלומר, מה היעדים ומה המדדים? << דובר >> רועי אסף: << דובר >> שאלת שתי שאלות: שאלה א', איך אנחנו מודדים את הפרויקטים הנוכחיים שלנו? אמרתי שהוקצה תקציב וגם יוקצה בוועדה לנושא מחקר, נתונים ואסטרטגיה, וכל תוכנית שאנחנו עושים מלווה בהליך מחקרי עם מדדים. ככל שיש מחקר שהסתיים, אנחנו מפרסמים אותו. לדוגמה, בתחום הבריאות יש כרגע מחקר די כבד ובו אנחנו רוצים לדעת – החרדים נמוכים יותר בממוצע בשלושה סנטימטרים מהאוכלוסייה הכללית בגלל תזונה לקויה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא חייב לקבל כל מה שהגוף הזה אומר. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> יש נתונים רבים ואנחנו עוקבים אחרי כל הפעולות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל על בבצ'יק, וזה לא בהכרח נכון. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> חבר הכנסת מבקש דוגמאות, ואני יורד לדוגמאות. אנחנו עושים מחקר מלווה על כל אחת מהפעילויות שלנו ואנחנו בודקים מספרי משתתפים, וגם ניצול תקציבי. זה גם מופיע באתר האינטרנט, בדוח הפעילות השנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שהמטרה היא לא לפרסם מחקר; המטרה היא להגיע לתוצאות. הרי אתם לא מכון מחקר, אתם רשות ממשלתית. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> נכון. לרשות הממשלתית יש שתי פונקציות, ואני מזכיר שוב שעבדתי קודם ברשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, ויש גם רשות לפיתוח כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי, וגם במגזר האתיופי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני שוב שואל, האם יש לכם מטרה להגדיל את שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה? << אורח >> רועי אסף: << אורח >> לנו יש מטרה להגדיל את אחוזי הכנסות של משקי הבית הפרטיים של המגזר החרדי. זאת המטרה. לגבי אחוזי תעסוקה, הממשלה קובעת את זה. היא קבעה את זה בהחלטת ממשלה 194, אם אני לא טועה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד עכשיו הצלחתם להגדיל את ההכנסה של משקי הבית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת החלטה שעומדת בסתירה לחוק-יסוד: לימוד תורה. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> בחלק מהמקומות כן ובחלק מהמקומות לא. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים. אתם שואלים אותי שאלות מקרו, ולא בהכרח אני הדמות לענות עליהן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקצים 52 מיליון שקל, שזה סכום לא קטן. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> לא, לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, לא השלמתי את השאלה. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> עבור הרשאה שניתנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, לא השלמתי את השאלה. לכן אני רוצה לדעת לאן אנחנו רוצים להגיע בעוד שלוש שנים. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> מכיוון שדקדקת מאוד ואתה רואה חשבון, אני אומר שכרגע יש תקציב של מזומן עבור הרשאה שניתנה. אנחנו לא מקבלים פה תקציב נוסף, ויותר מזה, כפי שאמרו נציגי אגף תקציבים, אנחנו מקבלים עונש של 7 מיליון שקלים, ואף יחידה בממשלה לא קיבלה עונש כזה אף פעם. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> המילה עונש לא רלוונטית. << דובר >> רועי אסף: << דובר >> אני חוזר בי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם ראויים לקבל עונש כי לא מוציאים כסף ללא אישור ועדת הכספים באופן בלתי חוקי. << אורח >> רועי אסף: << אורח >> אז קיבלת מה שאת הרוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש עוד מקום שהחזיר את הכסף הזה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא החזיר. הוא יורד מתקציבו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שיורד מתקציבו בגלל שהייתה בעיה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעוד שלוש-חמש שנים אני רוצה גם הגדלת השתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה, וגם תוצאות מבחינת הגובה. זה מצב בלתי נסבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אני עובר להצבעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצבעה ב-13:06. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:01 ונתחדשה בשעה 13:16.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פניות 10 עד 11, מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 86-85, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בעוד חצי שעה אנחנו נצביע על כל הרוויזיות. רוויזיות ב-13:45. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:17 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הדיון. אנחנו עוסקים בבקשות לדיון מחדש. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פניות 86-85, משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פניות 11-10, משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרוויזיה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> נצביע שוב על פניות 86-85. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פניות 72-47, משרד התרבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פניות 90-88, נגב גליל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אושרה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פנייה 81, מפעלי מים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פנייה 87, הוצאות שונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התקבלה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>