פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הפנים והגנת הסביבה 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 566 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> יישור קו - התכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מוזמנים: שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי תמר בנתורה – רפרנטית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים סנ"צ נועם מצרפי – יועץ לענייני ערבים מחוז דרום מ"י, המשרד לביטחון לאומי תנ"צ דוד שריקי – פרויקטור לחברה הבדואית מ"י, המשרד לביטחון לאומי טלי רוזנצוויג חגאי – עו"ד, יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי שי קרפ – מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל זיו ברמן – מנהל, הסיירת הירוקה, רשות הטבע והגנים יובל תורג'מן – מנכ"ל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב מאיר דויטש – מנכ"ל, תנועת רגבים מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישור קו - התכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים לוועדת הפנים והגנת הסביבה, אנחנו ביום ראשון כ"ז בתמוז התשפ"ו, 12 ביולי 2026. אנחנו מתכבדים היום לארח את השר עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות. בתוך המשרד שלך יש את הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים. רשות חשובה שאתה עושה בה רבות והלכה למעשה משפיע בצורה מאוד משמעותית. עוד מעט ניכנס וניגע בתוך הנושאים שלשמם התכנסנו. הבוקר, כמוך, קיבלנו את הבשורה המאוד קשה וכואבת, עם פטירתו של הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם, שהיה ידיד וחבר אמת של מדינת ישראל, של החזון הציוני, של העם היהודי, גם בתוך ארצות הברית, בוודאי ההשפעה האדירה שלו והמעשים שלו בתוך הממשל והחיזוק של מדינת ישראל, בדגש גם על המאבק העיקש שלנו באיראן, ההשלכות שהגיעו מאיראן ועד הנגב והמלחמה שלך, השר, גם בנושא של האנטישמיות וגם במאבק בהחזרת הריבונות לנגב. אני מניח שגם אתה הרגשת את הסיוע שלו, מהידידה הגדולה שלנו בארצות הברית. אנחנו נשלח תנחומים למשפחתו היקרה, בוודאי לכל מי שהכיר אותו. אנחנו היום במעבר חד לתוך ענייניה של מדינת ישראל. הנגב הוא האזור האסטרטגי ואחד החשובים במדינת ישראל שהמאבק עליו לצערנו הוזנח, כיד המקרה או בכוונת מכוון. הנגב במהלך שנים רבות הפך למערב הפרוע של מדינת ישראל, החל מבנייה לא חוקית, נשק, סמים, אמל"ח, פוליגמיה. כל הצרות שמקרינות הישר על ריבונות ומשילות של מדינה, התנקזו לתוך המרחב הזה וההשפעה שם הפיצה את הבשורה צפונה, שאין דין ואין דיין. לשמחתו הרבה והגדולה, השר, אתה התעקשת לקבל את הרשות אליך למשרד. בשיתוף פעולה מרשים מאוד יחד עם השר בן גביר ואיתך יחד, אתם הפכתם את הקערה על פיה, העברתם את הגישה מהכלה, אי הכלה ואי מעש, להתקפה ויוזמה והלכה למעשה שיניתם לחלוטין את פני הנגב. הלכה למעשה מי שמכיר את הנגב, יושבים פה משרדי הממשלה, גם גורמי המקצוע, גם החברים היקרים מרגבים, מכירים וחיים את הנגב. הנגב השתנה לחלוטין. התחלתם שם מעשה אדיר שהתחיל בעשייה לא פשוטה במאבק פנימה בתוך המנגנונים הפנימיים של מדינת ישראל. אמרתי, לא כיד המקרה התוהו ובוהו הזה התחולל שם. השתלטתם והפסקתם להכיל את האירוע הזה. אנחנו רואים שהמערכת מיישרת קו, גם הגורמים בתוך המשרד לביטחון לאומי, המשטרה, יחידת יואב, רמ"י, רא"ם, הגופים המבצעים ובוודאי גם ברשות עם עבודה מסביב לשעון. כמה בשורות מאוד משמעותיות. המערכת המשפטית הבינה שגיוס ערים שלא מוכנות להישיר קו, לא מפחדות להישיר מבט למציאות, לא מוכנות להשלים איתה. ההובלה שלך בנגב היא משהו שהשפיע באופן ישיר על ההחלטות שהתקבלו לשמחתנו גם בבית המשפט העליון, ראינו את ההלכות שיוצאות משם באופן ומרגישה שאפשר לפנות את אותם פולשים, אותם עבריינים ואיך המנגנון כולו מתחיל ליישר קו. אנחנו מבינים מהמספרים, שאנחנו הפכנו את המציאות מהתעסקות בפחון בודד, לפינוי צבירים שלמים. לא רק של התעסקות בפינוי של צבירים שלמים, שאלה אלפי מבנים, הם הבינו שהם צריכים לפנות לבד, המנגנון עובד. מצד שני, הסתיימה התקופה שיש רק גזרים, רק מתנות חינם. הנושא המשמעותי והעיקרי שהמשרד בהובלתך והחזון שלך בנגב, זה כל הנושא של תביעות הבעלות, אתה בטח, השר, תרחיב ותפיץ מפה את הבשורה מהבמה. אני כל כך שמח שאתה מגיע אלינו כאן לוועדה. הדבר הזה הוא משמעותי. הציבור לא מצליח להפנים עד כמה המהלכים האלה שמתבצעים עכשיו בנגב, במיקוד של הנגב, יש להם השלכה ישירה על מה שקורה, בוודאי במרכז, בטח למה שקורה גם בגליל. פעמים רבות אני אומר, תמיד צריך את השר הראשון, את הנחשון הזה שיקפוץ לתוך המים, יעז לגעת בתפוחי האדמה הלוהטים האלה. אחר כך המנגנון רואה שזה אפשרי ועושים שכפול, העתק הדבר, לוקחים את המנגנון, מה שאתם עושים בצורה מדהימה ומרשימה. הייתי עם מאיר והתוכנית שלו בדרום, אתה רואה לפני ואחרי, אתה רואה את הדברים מתכנסים, כל מה שלא העזו לגעת בהם. הבעלות, כתובות, הסדרה של אותם אלה שכן תומכים במדינת ישראל וכן נמצאים בתוך האירוע השבטי, הדתי, ורוצים להתחבר ולהיות חלק ממדינת ישראל ולהם בוודאי שאנחנו רוצים לסייע, לעזור ולקדם. אלה שלא, אלה שהם עבריינים, פולשים, שמכנים את עצמם בשמות של זהות והזדהות עם ישות שהכריזה עלינו מלחמה, לא יקבלו את הגזר, הם יקבלו את המקל והם מקבלים אותו חזק מאוד ובמלוא העוצמה. אני מודה לך, השר, שאתה מכבד אותנו כאן בוועדה, מגיע ומציג. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> (הצגת מצגת) חבר הכנסת קרויזר, תודה רבה על היוזמה. זכות גדולה להיות כאן, לשתף את עם ישראל דרך הכנסת, בנעשה. לתת דין וחשבון על הפעולות של הרשות בנגב. תודה לכל מי שטרח להגיע ולהיות איתנו. מי שמוביל, שמניע את התהליכים בפועל הם שניים – אבי כהן סקלי, מנכ"ל המשרד. הוא מצוי ובקיא בסוגיות האלה של הנגב עוד מתפקידיו הקודמים. מאוד ותיק בפעילות הממשלתית. ויובל תורג'מן, שבחרנו בו להוביל את הרשות. היו כל מיני מועמדים, מפקדים בכירים לשעבר בצבא, גורמים כאלה ואחרים. לי היה ברור שמה שצריך זה בן-אדם שמכיר את הבירוקרטיה, מכיר את הנגב על בוריו ומביא איתו תוכנית ציונית, חדה, ברורה, ללא כחל ושרק, וזה יובל תורג'מן שהתייחס יותר בפירוט לדברים. אני רוצה לומר תודה לאנשים האלה – לאבי, יובל, לאנשי הרשות. למשרד הבל"מ, אנשי משטרת ישראל. יואב, שיתוף פעולה מאוד הדוק עם מינהל התכנון, עם הוועדה המחוזית, משרד המשפטים. די מפתיע, יש לנו בתחום של יישור קו, שת"פ עמוק עם הייעוץ המשפטי, גם עם משרד המשפטים, גם בנושא של פוליגמיה. יש פה מאמץ של שחקנים רבים שהם שותפים. אני מניח שאולי שכחתי חלק, יובל ירחיב ביתר שאת. נמצא איתנו פה קרפ, שותף קודקוד רציני ביותר ומוביל איתנו מהלכים שבלעדיו אי אפשר היה ללכת לתזות החדשות של צמצום קוים כחולים ודברים מהסגנון הזה. אני רוצה במילה להתייחס לרפורמת המיקודים, היא הרפורמה הראשונה שהתחלנו בה לפני שלוש שנים ולגשת ליישור קו. רפורמת המיקודים כשמה כן היא, נועדה למקד את פעילות הרשות. הדבר הראשון שראינו, יש לנו פה גם שותפים מארגוני החברה האזרחית, ארגון רגבים, זה שהרשות אינה ממוקדת והיא מפוזרת על עשרות פרויקטים שחלק ניכר מהם הוא ללא תוחלת וללא יכולת ליישב אותו. זה יושב על תביעות בעלות וסיבות רבות מאוד. המשימה הראשונה הייתה – איך אנחנו ממקדים את מאמצי האכיפה. אתה יכול לפנות פחונים ומבנים מעכשיו ל-50 שנים הקרובות. השאלה, מה ההשפעה ואיזה שינוי תייצר בשטח? אמרנו שבמקום לעבוד באופן רנדומלי אנחנו צריכים ללכת למיקוד של מאמצי הרשות. תובנה ראשונה, לנתק מגע מהערים הבדואיות, בדגש על רהט וחורה. רהט היא העיר הערבית הגדולה בישראל, 80,000 תושבים לערך. פרויקטים רבים מאוד של הרשות. בפועל אפשר בקלות היה, להתגלגל עם ההתנהלות כפי שהיא הייתה ולהיות בסיטואציה שחצי ממאמצי הרשות הם פרויקטים של בניה בתחומי העיר רהט. רשות הבדואים לא נועדה להחליף שלטון מוניציפאלי. באופן יחסי גם השלטון המוניציפאלי ברהט, ביחס לנווה מדבר ואל קסום, הוא יחסית טוב. אחד הדברים הראשונים שהנחינו את הרשות, לעצור את הפרויקטים העתידיים ברהט. לסיים כמה שיותר מהר מה שהתחלנו, ולנתק מגע מרהט. הרשות לא נועדה להיות קבלן עבודות לרשות מקומית עירונית, זה לא תפקידה. אותו דבר לגבי חורה. בחורה יש שני מאמצים גדולים שנעשו. אחד השלמנו אותו, פינוי צבירים גדולים מצפון לחורה, בואכה יער יתיר. זה אזור שמבחינה אסטרטגית התפר עם דרום הר חברון הוא אזור מאוד רגיש. זה אפשר את המשך פיתוחו של היישוב דרור שעלה על הקרקע, והמקבץ שם, מקבץ גדול של אל-קיעאן, ישב על הקו הכחול של היישוב. מאמץ גדול נוסף בחורה הוא פינוי שטח אש 526, מאמץ שהוא הולך מאוד לאט, בעיקר בגלל שהצבא עושה לנו חיים קשים מאוד ומייצר כל מיני התניות, תפנו שם, תפנו פה. הצבא גורר רגליים בנושא הזה ומציב כל מיני תנאים שבעיקר נוגעים לבסיס בלקיט, אם אתה מכיר, בסיס המודיעין החדש. אם חמולת אבו-נאג'י שצריך לפנות אותה ועד שלא תפנו את זה, לא נפנה את זה. המוטיבציה שלנו היא גם וגם. חבל שהצבא פה מתערבב ומעכב אותנו בפינוי שטח האש. אני מציין את 526, זה מיקוד חורה. זה רהט וחורה. המיקוד הבא שבעיניי הוא אחד האסטרטגיים ביותר, צפון ערד. זה אומר נחל יעלים, בקעת קנאים, מרחב בא"ח נח"ל. למה זה כל כך חשוב? מי שמכיר את ערד ואת פאתי ערד, יודע שמדרום לערד, איך שלא תסובב את זה, יהיה יישוב בדואי. במרחב אל-פורעה חיים כ-15,000 בדואים. אין שום מאמץ אכיפה שייצר מצב שלא יהיה שם יישוב בדואי. אין חיה כזו. זה נקרא עסק סגור. יש שם גם סיוע משמעותי של העיר מעיין, מי שהיה לפנים ראש רשות הבדואים, שעושה מאמצים מאוד גדולים, איך העיר ערד נרתמת כדי לתת שירותים וסיוע לאוכלוסייה שם בתחומי החינוך, תרבות, פנאי, גם מתוך אינטרס שיהיו להם מגרשי כדורגל משלהם, לא יבואו לערד וכדומה. מצפון לערד, הפזורה הבדואית קטנה יחסית. מדובר במרחב תפר מאוד רגיש ואסטרטגי. משולש, זה גם מקרין על הברחות מירדן, מדרום הר חברון, גם פעילות צבאית. בא"ח נח"ל הוא בסיס חשוב מאוד. גם מבחינת נכסי טבע ומורשת, אנחנו לא רוצים שהעורף של מצדה, של נחל יעלים ובקעת קנאים, יהפכו להיות סוג של מחנה פליטים. שם מופעל מאמץ אכיפה מאוד משמעותי שבימים אלה מבשיל עם פינויים שבאים לידי מימוש אחרי עבודה משפטית רבה מאוד של הרשות. זה המיקוד השלישי. המיקודים הבאים, אחד מהם זה ביר הדאג'. בביר הדאג' אנחנו רואים מוקד פשיעה לאומנית חמורה. ביר הדאג' הוא הטובא זנגריה של הנגב, יישוב שמאתגר אותנו ברמה הביטחונית בהטרדות והתנכלויות בלתי פוסקות בתושבי רתמים, באין-סוף מעורבות בהברחות במרחב של פתחת ניצנה. זה מוקד פשיעה מאוד חמור. התושבים שם לצערנו מהווים אתגר מאוד גדול עבור התושבים במרחב. המחשבה של המיקוד הזה, היא פחות דומה למה שדיברנו בצפון ערד או בחורה. פה המחשבה אומרת, אם לא יהיו בתים כחוק בביר הדאג', אם אתה קם בבוקר לתוך מבנה, לתוך בית לא חוקי, אתה עוד לא נשמת, אתה עבריין. הרעיון היה לייצר שם בניה כחוק, ומי שייכנס לביר הדאג', עשינו לא מזמן סיור בתוך דיר הדאג', אנחנו רואים תאורה, מדרכות, מגרשים שמפותחים כחוק. זה חלק משמעותי ממה שצריך, לצד אכיפה, בדגש על אכיפה באותם שטחים פרטיים של האחים ששכחתי את השם שלהם – נוימן. וגם בשטחים שקרובים לרתמים. אנחנו רוצים לצמצם את החיכוך בין ביר הדאג' לרתמים. זה מוקד שצריך לעשות בו סדר רב, וצריך בו כוח רב יותר. אני מאוד שמח על המיקוד הזה, צריך שם לעבוד יותר מהר ויותר חזק. אני לא אתייחס אל כל המיקודים. מה שאתה יכול להבין מכאן, זה את ההיגיון של המיקודים. בגלל התוכנית הזו, מה שראינו, פינויים שלא היו כדוגמתם, של כ-130 צבירים, זה אלפי מבנים לא חוקיים. ממשלות קודמות בדגש על ממשלת השינוי, לא נגעה בצבירים, מתוך מחשבה שזה רגיש מדי. זה כמו פינוי של כפר, צביר. הרבה בזכות יחידת התשתיות שהוקמה בתוך יחידת יואב, בתוך המשטרה, יש אפשרות לעשות את הפינויים האלה של הצבירים וגם לפתח בצורה בטוחה, מגרשים חלופיים. זה מבחינתנו שורת התוצאה החשובה ביותר וההישג הכי משמעותי של התוכנית הזו. דבר נוסף שחשוב להבין בכל מה שקשור למאמצי הסדרה. שמנו סוף לבורדל, פשוטו כמשמעו, שבו מדינת ישראל העניקה מגרשים לפי האם ולא לפי האב. זה נתן תמריץ למשפחות פוליגמיות. מרבה נשים – מרבה מגרשים. זה מה שקרה במדינת ישראל עד שהגענו, הסתכלנו על הדברים ואמרנו, זה לא הגיוני. אנחנו מעודדים עבריינות, פשיעה, הזנחה של ילדים. אחד הדברים החשובים שעשינו, לעצור את זה, כולל נישואים לפלסטיניות. הצמצום של הזכאויות למגרשים בצד של ההטבות, זה דבר מאוד משמעותי. צריך לומר בסוגריים שכל נושא הפלסטיניזציה של הבדואים בנגב, זה בטופ חמש אתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, לא של רשות הבדואים. במקום הכי גבוה, חמש אתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, יחד עם טורקיה וסוריה, יחד עם הגליל. הכול קשור בהכול. אנחנו מדברים על וקטור החאסי, של אחים מוסלמים. זה הווקטור שמניע את ה-AKP, המפלגה הטורקית שמאיימת עלינו חדשות לבקרים. זה הווקטור שמניע את גו'לאני שהוא פרוקסי של החברים האלה. זה הווקטור של התנועה האסלאמית בפלג הדרומי ובפלג הצפוני. הכול קשור בהכול. ראאד סלאח הוא אורח קבוע בנגב במסגרת ועדות הפיוס והשלום שלו, כך הוא צובר השפעה וכוח. גם פה צריך לומר, וזה פחות במנדט שלנו, גם למשטרה וגם שירות ביטחון כללי, זה שהאיש הזה ממשיך לטייל ולהסתובב באין מפרע למרות שהוא יצא מחוץ לחוק, זו עוד תעודת עניות וצריך לראות מה עושים עם הפלג הדרומי, עם צרצור וחבריו. זו אידיאולוגיה של חמאס, זו השורה התחתונה. עד כאן בנושא של מיקודים. אולי כדי שלא נעבור נושאים, אני אאפשר ליובל להוסיף על המיקודים ונעבור ליישור קו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יובל תורג'מן, בבקשה. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> בוקר טוב. יש לנו זכות גדולה מאוד להתמקד ויש לנו זכות גדולה מאוד להביא שינוי אמיתי בנגב. כמו שהשר ציין קודם, וזה לא מובן מאליו לחלוטין, לשמוע שר ממונה שכל כך בקיא ברזולוציות של הפרטים. אני לא נתקלתי בדבר כזה. לא נתקלתי בשליטה כל כך עמוקה ובראייה כל כך עמוקה של הבנת שטח וסדרי עדיפויות, הגדרת מדיניות להמשך, על לפי ראייה של סדרי עדיפויות ממשלתיים למרחב הנגב. לא מדובר פה במשימת רשות הבדואים, מדובר פה בנגב, בחבל ארץ שבמשך עשורים לא הייתה מדיניות ביחס אליו. זה שיש היום 2,042 מקבצים לא חוקיים בנגב, זו תוצאה של עשרות שנים. זו לא רשלנות של אדם כזה ואחר אלא תוצאה של עשרות שנים של לאפשר לבנות לא חוקי בגלל שהבדואים מסכנים וצריכים פתרון, צריך לתת להם מענה ולבנות להם יישובים וכן הלאה. אנחנו ראינו שיש ישובים שיכולים לתת פתרון. תוכנית המיקודים בראש ובראשונה מטפלת בצבירים שנמצאים על קרקעות מדינה. אחד מהמכנה המשותף ששייך לכולם, לכל המיקודים, שכולם נמצאים על קרקע מדינה והפתרון ההסדרתי שלהם הוא על קרקע מדינה. תוכנית המיקודים לוקחת את כל הפזורה הבדואית ואת כל החברה הבדואית בנגב, שנמצאים בתוך שטחים שהם קרקעות מדינה, מחוץ ליישובים מוכרים, ועשינו להם תוכנית של הסדרה בקרקע מדינה. המדינה היום נוסעת על התוכנית הזו. בהתחלה הממשלה אישרה ארבעה מיקודים. לאחר מכן אישרה מיקוד נוסף. כבר השר הנחה אותנו להיערך למיקודים נוספים. תוכנית המיקודים זו תוכנית שהיא לא סטטית כמו שרואים אותה עכשיו, אלא היא דינאמית ומתמשכת. בעיניי היא מביאה שינוי עצום לנגב. בתוך התוכנית הזו אפשר לפנות ולהסדיר. מעבר לפנות. להסדיר כמחצית מהפזורה הבדואית בנגב, בתוך קרקעות מדינה שהמגרשים שלהם בימים אלה, מפותחים. זה אומר, לא צריך שום תנאי נוסף. מדינת ישראל, יש לה את כל הכלים ואת כל האמצעים להסדיר את המחצית מהפזורה שנמצאת היום בשטח בצורה לא חוקית, בתוך יישובי קבע בקרקעות מדינה. המדינה לא חוסכת משאבים אלא היא מעמידה את המשאבים שנמצאים לרשותה בתוך הקוים הכחולים ופועלת לתכנן בציפוף גבוה ולהסדיר את האוכלוסייה. מי שלא רוצה, כמו שהשר שיקלי ציין קודם, כ-130 מקבצים בשנה וחצי, שנתיים האחרונות, הם לא בשטח. נאמר מילה על גופי האכיפה. יושב לידי מנהל הסיירת הירוקה, שי קרפ, הוא מנהל מרחב דרום, יש אצלו את החטיבה לשמירה על הקרקע במרחב דרום. ושירה תם, היא מנהלת החטיבה. היא לא פה עכשיו. הם שחקנים מאוד חשובים. היחידה הארצית, הרשות לאכיפה מקרקעין, אבי כהן, זה שחקן מאוד חשוב. ומשטרת ישראל מחוז דרום, יחידת יואב. הם מלווים אותנו צמוד. זה גם תנאי, הפרקליטות. הפרקליטות הם שחקן שהיום מבין את העומק של תוכנית ההסדרה. הם שותפים, נלחמים איתנו בכל הערכאות. גם בבג"צים, כל שבוע מקבלים פסקי דין, כל שבוע מקבלים החלטות, שגופי המדינה השונים, גם בערכאות השיפוטיות, מבינים שאנחנו עושים פה תהליך עמוד ואחראי. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יובל, תודה רבה לך. פתחת ואמרת שתי נקודות משמעותיות – אחד, הזכות להביא שינוי, לייצר אותו בפועל. הנקודה השנייה, שיתוף הפעולה הפורה הזה שמוביל השר שיקלי והדחיפה, כמו שציינת ודייקת, ירידה לפרטים. הנגב, לא רק לא רצו להתעסק איתו כי זה היה מפחיד, זה תוהו ובוהו. אף אחד לא ידע איפה ההתחלה, איפה הסוף. כל אחד ניצל את האירוע הזה כדי לגלגל אותו כאירוע פוליטי. אף אחד לא רצה להרים את הכפפה ולייצר שם הסדרה, להביא בשורה, להחזיר את הריבונות, המשילות, החוק והסדר כמו בכל מדינה נורמטיבית. אנחנו נעבור ברשותך, השר, לפי גורמי המקצוע שנמצאים פה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> שים לב שיש שם את היישור קו להתייחס אליו. כל המטרה הייתה לעשות מבוא קצר של סיכום, מה שהיה במיקודים. רק עכשיו אנחנו ניגשים לרפורמה החדשה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ניגשים לרפורמה החדשה. יובל. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אני אומר מספר מילים ויובל ימשיך אותי. אני אגיד את המילה האחרונה על המיקודים. זו תוכנית נושמת, לאחרונה הוספנו מיקוד בהוראה שלי וגם כלקחי מבצע עם כלביא, שאגת הארי, שנקרא עוטף נבטים. אנחנו לא רוצים לראות בניה בלתי חוקית במעטפת של בסיסי חיל אוויר. אני ביקשתי לייצר חיץ ולמקד אכיפה בכל המרחב שסובב את הבסיס. כולנו רואים מה קורה גם בתחום של רחפנות. מה המשמעות יכולה להיות, לא צריך דמיון מאוד מפותח כדי להבין מה אפשר לעשות ואנחנו צריכים להיערך לזה גם בצד שלנו. מכאן אני עובר לרפורמת יישור קו. "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". הרפורמה של יישור קו, מי שהגה אותה, הוא לא פה, הוא בחופש, אבי כהן סקלי. הוא מנכ"ל משרד התפוצות. הוא זה שבא עם התזה הזו. הציג את זה לראש הממשלה שמאוד התלהב ומשם יובל לקח את זה עם הצוותים שלו, לפסים מעשיים ועם שיתוף פעולה מאוד עמוק, גם של כרמית יוליס שלא נמצאת פה. לא היינו יכולים לעשות את זה בלי שיתוף הפעולה שלה. אנחנו מאוד מעריכים את זה. שי קרפ, גם. אי אפשר, זה לא מסוג הרפורמות שהרשות יכולה לעשות בכוחה. היא לא יכולה לעשות את זה. יש פה הרבה מעבר לרשות בדואים. מבחינה משפטית, גם מבחינה תכנונית. זו לא רפורמה. לקח פחות או יותר שנה וחצי לעבוד על הרפורמה הזו. בשונה מרפורמת החלב שהכריזו וגנזו, פה סיימנו את הרפורמה והכרזנו. אני ממליץ כדבר טוב, כל הזעם וההפגנות, זה כשהאירוע מת. אין לאן ללכת. מה אומרת רפורמת יישור קו? המיקודים ומאמצי ההסדרה, ככל שאתה מתקדם אתה מבין שבשונה ממה שאולי חושבים שיש לך, אין-סוף קרקע פנויה בנגב, זה לא המצב. הכורח הוליד את הרפורמה הזו. אין אדמות מדינה. מה היה קורה עד עכשיו? מה האירוע? יש לך 600,000 דונם תביעות בעלות במזרח הנגב. 600,000 דונם תביעות בעלות. הבעיה הגדולה עם תביעות הבעלות היא בתוך החברה הבדואית. אני לא מכיר מקרה – ויובל יכול לתקן אותי לאחר מכן – של תביעת בעלות שבבית משפט הוכחה כברת תוקף, שהיא מחזיקה מים. בתוך הבדואים, בינם לבין עצמם, אף בדואי לא יישב בתביעת בעלות של בדואי אחר. נוצר מצב אבסורדי מאוד, שבו מרחיבים עוד ועוד קווים כחולים של יישובים בדואים כדי שיהיו אדמות מדינה שהן לא בתביעת בעלות, עליהן יוכלו לבנות. לרוב זה רחוק ממרכז היישוב. אתה מדבר על למתוח קווי ביוב עד סוף העולם ולמתוח קווי חשמל עד סוף העולם, וכבישים. אין היתכנות כלכלית לתכנון. נוצר מצב שהיישובים האלה מתרחבים ומתרחבים. חלקים ניכרים מהיישוב, בחלק מהמקרים 80%. כמו במרעית או 70% בכסייפה, או 60% באבו תלול. ביישובים האלה, כל השטח הזה, אי אפשר לבנות. למה? מכיוון שזה בתביעות בעלות. הגענו למצב שאי אפשר יותר להמשיך בקצב הזה. מה שעושים, מגיעה התוכנית הזו, תוכנית יישור קו שאומרת, אנחנו מקציבים יעד סופי, שעון חול עובד לטובת המדינה ונגד תובעי הבעלות. יש פה ממד של גזר. המדינה אומרת, אנחנו מוכנים ללכת לפשרה עם תובעי הבעלות ולהכיר בחלק מהתביעה. כל מה שאנחנו מדברים עליו זה בתחומי קו כחול, זה בתוך היישובים הבדואים. חלק מהתביעה, מי שבא איתנו, מקבל חלק מהתביעה ויתר השטח, הוא משחרר אותו לטובת הסדרה. שווה להתעכב על השקף הזה של מרעית רבתי כמקרה לימודי. זה אולי אחד המקרים הכי פסיכיים. זה יישוב בגודל של בני ברק ורמת גן יחד, עם 3,600 תושבים. אפשר לשים פה בקלות 200,000 תושבים. יש פה 3,600. למה? בגלל השטח האדום, תביעות הבעלות. יש לך מקבצי בתים. כל אחד מהם מרוחק, מאוד מרוחק מהשני. בקצה הצפון מזרחי של מרעית, ישנה שכונה שנקראת שכונת פרפר שאליה אנחנו קולטים, מה שדיברנו במיקוד הקודם, של מרחב צפון ערד. אתה יכול לקלוט רק שם. למה? כפי שאתה רואה פה היטב, מה קורה בפינה הצפון מזרחית, השטח הוא אדמת מדינה ללא תביעת בעלות. מבחינת התכנון של היישוב זו הזיה מוחלטת, נכון? אתה רואה את החלק הצפון מזרח? איזה יישוב מתפתח מהקצה הצפון מזרחי פנימה? זו הזיה. מה שאומרת הרפורמה, יש חצי שנה שבה יש את מלוא ההטבות, ארבעה חודשים שבהם זה מצטמצם משמעותית, ובתום עשרה חודשים אנחנו לוקחים את הרשות לעדכן את הקווים הכחולים ולהוציא את מי שלא הגיע לפשרה עם המדינה, מחוץ לתחומי קו כחול. צמצום קו כחול. זה האירוע התקדימי שיש כאן. כך אנחנו מפנים קרקעות ומייצרים מנגנון של תמריצים שעשוי להוביל לשינוי דרמתי בנגב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תביעת הבעלות היא שבטית, היא לא חוקית. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> נכון, הם צריכים הסכמה בתוכם. בוודאי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אין לך הסכמה בכניסה לקו הכחול על תביעת הבעלות, או שכהכרה, כמו שאמרת, כדי לקבל את הגזר הוא צריך לוותר על השטחים שהוא תובע עליהם בעלות? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> הוא מקבל חלק מתוך התביעה. יכול גם על האלגוריתם. איך זה בדיוק עובד, יכול להתייחס יובל. אני רוצה לומר משהו ברמה האסטרטגית. התוכנית התחילה להתגלגל. היום הציבור מחכה לבחירות, זה מה שהוא מחכה. הם יודעים שאם אנחנו חוזרים לימי ממשלת השינוי שהתנועה האסלאמית היא שוב, על פיה יישק דבר בנגב, התוכנית הזו תיגנז. זה מה שיקרה. אך ורק ממשלה לאומית יכולה להמשיך לקדם את הרפורמה הזו. ממשלה שיש בתוכה יסודות אסלאמיסטים – כפי שראינו בימי ממשלת השינוי – זה יוביל לבלימה של כל מאמץ ההסדרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> באלפי דונמים שאתה מסביר ומחזיר לבעלות המדינה, בממשלה הקודמת, עץ – לא היה אישור לנטוע. אלה הפרופורציות, עצים אל מול אלפי דונמים. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> עץ לא היה אפשר לנטוע. היו דברים הרבה יותר מטורפים. אני לא אשכח שהיינו בסיור בשגב שלום ושם היה חבר כנסת שנפטר, סעיד אלחרומי, שנתן אולטימטום לרשות הבדואים. הוא סירב לאפשר הקמת יחידות דיור לחיילים בדואים משוחררים מתוך תפיסה שמתנגדת לגיוס, מתנגדת לשירות לאומי. דרש כתנאי לפיתוח של היישוב, שגם ייסלל כביש לחלקה הלא חוקית של המשפחה שלו. היום המתחם הזה הוא מתחם שבוצעה בו אכיפה. לשמחתנו לא נכנעו הלחצים בתוך רשות הבדואים ולא סללו את הכביש המיוחד הזה. זו סיטואציה שבה אין ממשלה ציונית, זו סיטואציה שבה כל מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו ירד לטמיון. יובל, כדאי שתיקח מכאן, ויתר אנשי המקצוע. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> כמו שהשר ציין קודם, זו השכונה שהשר ציין שעכשיו ממתינה. זו השכונה הצפון מזרחית. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> זו מרעית. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> יש 500 מגרשים היום, מוכנים, אספלטים. שבוע שעבר התקבל פסק דין חשוב מאוד באזור מזרח הנגב, בקעת קנאים. היום האוכלוסייה שם בסוג של משא ומתן איתנו במטרה להתכנס. זו תמונה של 2,042 מקבצי מגורים. זו תמונה שהשר דיבר עליה, 600,000 דונם תביעות בעלות. חדי העין יכולים לזהות שם את ערד בחלק המזרחי. דימונה מובלעת בחלק הדרומי ביותר. יש מובלעת של העיר דימונה. באר שבע בחלק המערבי. המשולש הגדול הזה, כולו רצוף בתביעות בעלות והיישובים עצמם, גם רהט, אפשר לראות. ברהט יש חלקים גדולים בקרקעות מדינה. יש יישובים שמכוסים לגמרי בתביעות בעלות, כמו מרעית. מרעית, רובה המוחלט תביעות בעלות שהן ריקות. מילא תביעות בעלות, הן ריקות. אותו הדבר לגבי אבו תלול ועוד יישובים אחרים. אפשר לראות את ההשוואה בין כסייפה לכפר סבא מבחינת גודל השטח וכמות האוכלוסייה. כסייפה זו מועצה מקומית עם 23,000 תושבים על כמעט 14,000 דונם. אותו הדבר כפר סבא, היא 110,000 אנשים. היישוב כסייפה בנוי היום על 3,000 דונם בלבד. יש אמנם 14,000 דונם קו כחול, אבל כל השטח הוא תביעות בעלות, ריקות, שדות של חיטה, ואי אפשר לנצל את הקרקע הזו. התוכנית יישור קו, בראש ובראשונה זה אינטרס הסדרתי של החברה הבדואית. אני רוצה כאן להדגיש את זה, אין פה מוטיבציה שלנו לבצע עכשיו קיצוץ של הקו הכחול בכסייפה, הקטנת כסייפה. אנחנו רוצים לראות את כסייפה מלאה. אנחנו יודעים לומר שבכסייפה היום יש מצוקת מגורים ויש פזורה גדולה מאוד מחוץ לכסייפה שלא יכולה להיכנס פנימה. היא לא יכולה להיכנס פנימה. נוצר מצב, יישוב גדול, לא מפותח, אין בו תשתיות, אין בו שירותים. במרבית השטח ב-11,000 דונם מתוך 14,000 דונם והמדינה נמצאת בחוסר אונים, היא לא יכולה לתת פתרון הסדרתי, לא לאוכלוסייה שבתוך ולא לאוכלוסייה שבחוץ. לכן המטרה היא הסדרתית, עמוקה, לשנות את מפת הנגב. אנחנו רוצים לראות בנגב יישובים בדואים חזקים. אנחנו רוצים לראות את כסייפה חזקה, משגשגת, עם אוכלוסייה רבה. הסדרת הקרקע זה ראשית הצירים. אם לא נסדיר את תביעות הבעלות בכסייפה, מולדה, באבו תלול, לא נוכל לייצר יישוב איכותי, לא נוכל לייצר יישוב מפותח. היישובים האלה, מרעית לדוגמה, זה יישוב בן 20 שנים. הוא המתין עד עכשיו. 15,000 דונם היו לו. לא מפותח, בלי תשתיות, בלי שירותים. אף אחד לא מבין למה הישוב לא מפותח. אמרנו, אם לא נקטין את היישוב או נכניס אוכלוסייה רבה יותר, אחד מהשניים, או להקטין מאוד את היישוב או להכניס אוכלוסייה רבה יותר, לא נוכל לפתח. זה התנאי הבסיסי לפתח יישוב ולהציב בו תשתיות. אחרי שהיישוב מפותח אפשר לעשות דברים רבים אחרים. כמו שהשר ציין, התוכנית הזו היא עם היגיון של גזרים וגם מקלות. עם היגיון תחום בזמן. יש פה כמה עקרונות. אחד, התוכנית עתידה לשרת צורך הסדרתי של פזורה חיצונית. מיפינו בכל חמשת יישובי הרפורמה, סדר גודל של 60,000 דונם, ריקים. תביעות בעלות ריקות בתוך הקווים הכחולים. 60,000 דונם בתוך היישובים האלה יכולים לספק מענה הסדרתי לכל הפזורה הפנימית והחיצונית לשנת היעד, לעוד דור קדימה. המצאי היום שקיים בתוך היישובים, יכול להספיק לכל הפזורה הבדואית בנגב הפנימית והחיצונית. הטענה של החברה הבדואית בנגב, תנו לנו פתרונות הסדרה, אנחנו רוצים לגור בצורה חוקית, רוצים מיגון, שירותים. זה קיים היום. הפעולה שעשינו היא פעולה מאוד עמוקה, מעולם לא נעשתה פעולה כל כך עמוקה כדי לתת מענה הסדרתי לתביעות הבעלות. גם המהלכים הקודמים שהיו בעבר בשנים קודמות, נועדו לתת מנגנון פיצוי לתביעות הבעלות ברמה הרוחבית. אנחנו לא מדברים על תביעות הבעלות ברמה הרוחבית, אנחנו לא מדברים על ה-600,000 דונם. אנחנו מדברים היום על 60,000 דונם. היום הרפורמה עם התנאים המיטיבים, נוגעת אך ורק ליישובים בתוך קו כחול שהוגדרו בהחלטת הממשלה. זאת אומרת ל-60,000 דונם. החלון זמן, אפשר לראות, תחום בזמן. לאחר שישה חודשים שבהם ניתנות תמורות מיטיבות, מתחילים להיות ארבעה חודשים של תמורות פוחתות. כל חודש פחות 25% ולאחר עשרה חודשים נסגר חלון הזמן. אני אומר כאן מונחים קצת מקצועיים. לא כולם אולי יבינו, זה דרמתי. עצירת המועד הקובע לזכאות ותכנון מעודכן של היישוב. במידת הצורך גם תבוצע הפקעה של שטח ויעודכנו תחומי השיפוט של היישוב. אם יושב היום בדואי, תובע בעלות בתוך קו כחול, הוא אפשר לומר רגוע. הוא יושב בתוך יישוב, בתוך קו כחול. מחר הוא יכול למצוא את עצמו בשטח גלילי מחוץ לקו כחול. אם הקרקע שלו היום במונחים נדל"ניים שווה הרבה מאוד כסף, מחר היא תהיה שווה אפס, וזו המשמעות. הפנייה שלנו לתובעי הבעלות היום, היא אמיתית. אנחנו היום נמצאים בשטח, עוברים מדלת לדלת במטרה לקבל הסכמות. זה לא מקרי שיש פה כיסאות ריקים רבים שהיו מיועדים להיות, בהבנה שלי הפשוטה, עם מנהיגות של החברה הבדואית בנגב. היא לא נמצאת פה היום, הם לא נמצאים פה היום. יש פער גדול מאוד בשיח שקיים בין איך שאנחנו פוגשים את התובע בעלות בשטח. הוא מתעניין, הוא מבין שהוא הולך אולי להיפגע עוד מעט, חלון הזמן הולך ונסגר. ב-30 בנובמבר 2026, התמורות המיטיבות במרעית ואבו תלול יסתיימו ויתחילו תמורות פוחתות. אנשים שחיים היום במרעית, יושבים אנשים משכנעים אותם, אל תבואו, התוכנית של שיקלי לא טובה, והם ייפגעו. האנשים אלה ייפגעו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יובל, אני רוצה לגלות לך סוד. אתה איש מקצוע, אולי אתה לא יכול להגיד את מה שאני רוצה להגיד. הנציגים של המגזר הערבי שיושבים פה בכנסת, זוכים, אם אני לא טועה, ל-90% בחירה ישירה למפלגות שלהם באופן ישיר, על ידי ערביי ישראל. התוכנית האסלאמיסטית הפלסטינית, הלאומנית, הם שולחים אותם לשבת פה. מדינת ישראל באופן אבסורדי יצרה מציאות עקומה שבה ככל שאתה עבריין, ככל שאתה לא יהודי, לא משרת, אתה נהנה יותר. לשמחתי, אתם והמשרד, השר שיקלי, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל והסיירת הירוקה, רמ"י ורא"ם, מנסים להילחם בתוך המנגנון שנקרא מדינת ישראל שיצר את היצור, את המפלצת הזו. אין שום מדינה אחרת בעולם שבה יש חוק אחד ליהודי, שהוא תובע בעלות גם מבחינת חוקית, גם מבחינה דתית, מבחינה לאומית על הקרקע, ויש חוק אחד לפולש, שלא רלוונטי ולא שייך לסיפור של המרחב, בוודאי כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה הבדואית שהיא לא אמורה להיות התיישבות כקבע. יש כאן משהו שמשקף את המציאות. אותם הבדואים שמבינים את התרבות המזרח תיכונית, שכשמגיע המקל, הם מתיישרים בפני החזק. או שהם התרגלו שנים רבות לקבל את הגזר, שאסור לפנות אותם בגלל שאין להם הסדרה למגורים חלופים, והם יכולים להתחתן עם ארבע וחמש שנים, ואף ארגון זכויות נשים שאנחנו רגילים לראות אותם פה חדשות לבקרים, ובנושא הזה ימלאו את פיהם מים, זה לא מעניין אותם. אנחנו לצערי הרב, ראינו גם בשומר חומות, ששירות הביטחון הכללי העדיף להעלים עין, יש להם אינטרס אחר עם אותם סוחרי נשק כל עוד הם בפלילי ולא בפח"אי. לשמחתי כמו שהשר שיקלי אמר את זה כמה וכמה פעמים, זו הייתה השיטה של פרוטקשיין. מדינת ישראל נסחטה על ידי החברה הערבית במשך שנים רבות מאוד. הממשלה שמה לזה סוף. האסון הגדול יהיה פה, אנחנו לקראת בחירות מאוד משמעותיות, שאם לצערי הרב, השר שיקלי לא יהיה בממשלה הבאה כשר משפיע או אם השר בן גביר לא יהיה כשר משפיע בממשלה הבאה, אתה תראה את האירוע הזה מתנפץ בצורה יותר גדולה בהרבה ומסיבית יותר בהרבה. לא רק מה שאתם עשיתם, שזה פרויקט אדיר, משנה מציאות עבור אזרחי מדינת ישראל, ירד לטמיון, אלא התגובה תיראה כאוטית. הפריצה שאנחנו ראינו של קריסת הגדרות ב-7 באוקטובר בעוטף, תהיה גן ילדים לעומת מה שהיה פה בשומר חומות, כלפי אוכלוסייה שרגילה לראות מה קורה פה מעבר לגדר, מה קורה בסוריה במשך למעלה מעשר שנים, בעיראק, איראן, לבנון. כאוס אחד גדול. אנחנו פה במערכה שהיא משמעותית לדורות, העשייה שלכם ברשות היא אירוע מכונן. יש יד מכוונת שמעלימה את האירוע הזה מעיני הציבור. הדבר הזה בוודאי ייכנס לספרי ההיסטוריה על מה שאתם עושים שם בנושא ההסדרה של ההתיישבות בנגב. << דובר >> יובל תורג'מן: << דובר >> ברשותך, אסכם במילה. זו הזדמנות שלא תחזור. יש פה תוכנית אמיתית שבהיגיון של התוכנית, לפני שנה חתמנו על הסכם פשרה על קרקע ברהט, בדומה להיגיון של אותה תוכנית כאן. היום המגרשים שהתפשרנו עליהם, משווקים 200 מגרשי תעשייה לכלל החברה הכללית בעיר רהט. יש שם שתי שכונות מפותחות בימים האלה. הקורבן האמיתי לסרבנות הזו וללאומתיות, זה אותו תושב בדואי שהוא לא תובע בעלות. נזכיר כאן שמבין כל החברה הבדואית, סך הכול 20% מהם תובעי בעלות. המיעוט מחזיק בן ערובה, רוב גדול מאוד של בדואים שנמצאים בלי מענה הסדרתי, בלי פתרון של מקום לגור בו. היום מדינת ישראל עשתה פה פעולה של התעשתות והיא תחומה בזמן. מאוד מקווה וקורא לאנשים שמחזיקים את תביעות הבעלות, להיענות ולהגיע להתפשר על הקרקע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. אנחנו במרוץ נגד הזמן, מהאילוצים. אני מתעקש ורוצה לשמוע גם את הגופים שהגיעו הנה. ברשותכם, להיות חדים וממוקדים. אנחנו נתחיל עם הסיירת הירוקה, אני ארצה לשמוע גם על הפעילות שלכם והעשייה שלכם בדרום. זיו, אם יכול לשתף אותנו בנעשה. בבקשה. << דובר >> זיו בירמן: << דובר >> בוקר טוב. הסיירת הירוקה עושה רבות בעניין הזה, במרחב דרום של הסיירת יש צוות ייעודי שהוקם בהחלטת ממשלה, בשנת 2018-2017, שרוב ייעודו זה טיפול בצבירים. אנחנו עובדים על פי תוכנית עבודה מסודרת של רשות הבדואים, ביחד עם רמ"י, מביצוע של סקרים, למסירת - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תציג את עצמך לפרוטוקול. << דובר >> זיו בירמן: << דובר >> זיו בירמן, מנהל הסיירת הירוקה. אנחנו עובדים על פי תוכנית עבודה סדורה של רשות הבדואים יחד עם רמ"י, עם המינהלת של הבל"מ. אנחנו עומדים בכל תוכנית. תוכנית העבודה, כל שנה. גם השנה אנחנו עוברים את היעדים שמקבילים לשנה שעברה. הצוות הזה שעושה סקרים, אחרי זה מוסר את התביעות של בתי המשפט ואחרי זה החלטות של בית המשפט ומובילים את הפינויים יחד עם יחידת יואב, שאנחנו עובדים צמוד איתם. אנחנו רואים שינוי ניכר בשטח, כמו שהזכירו פה, עם פינוי של צבירים שלמים, מה שלא היה בעבר. זה מאות מבנים. אנחנו שמחים על העבודה ומציעים פעמים רבות ליובל. לא פעמים רבות, מציעים ליובל להרחיב אותה. אנחנו באים במוטיבציה מאוד גבוהה לעשות את השינוי הזה ואני מקווה שזה ימשיך כך. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך ולכל הלוחמים שאיתך ביחידה. יצא לנו לפגוש אותם כאן בוועדה וגם בשטח, עושים עבודת קודש. רמ"י, שי. << דובר >> שי קרפ: << דובר >> שבוע טוב. שי קרפ, מנהל מרחב דרום, רמ"י. בהחלט מדובר בשינוי דרסטי וכמו שנאמר, רבים שותפים לו בהתוויה, כתיבה ואכיפה. יובל ניצח על זה ורבים שותפים. אנחנו מאוד מקווים שזה יצליח. התהליך הוא חלק משרשרת של אירועים במרחב. הורדת מרכז הכובד מבאר שבע ודרומה. למרכז, הוא משתלב יחד עם תעסוקה שמקדמים באזור וגם עם שרשרת של יישובים שמקדמים באזור. הכול תלוי הא בהא. ברגע שיתפנה שטח ויהיה בפיתוח, גם האוכלוסייה תוכל לשדרג את עצמה. יוקם בית חולים חדש, רמת בקע, קדמת נגב. יש פה פרויקטים רבים שרצים. משב"ש, יושבת מימיני, מקדמת את העיר כסיף שגם באזור. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> מה זה משב"ש? << דובר >> שי קרפ: << דובר >> משרד הבינוי והשיכון. הכול במטרה למרכז את האזור ולהוריד את מרכז הכובד במטרה למרכז ולחזק את העיר באר שבע. שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לכם. אנחנו עובדים יחד על עוד נושאים רבים מהצד השני, של חיזוק ההתיישבות החקלאית וחוות הבודדים בנגב, זה מאוד משמעותי. שי, זאת הזדמנות נוספת להודות לך על זה. רגבים היקרים. בדיון הקודם נדחקתם לקצה ולסוף. בדיון הקודם בקושי הספיקו לדבר. נחזור, מאיר, בבקשה. << דובר >> מאיר דויטש: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה אדוני השר. מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים. בדיון הקודם שהיה פה שבוע שעבר בנושא אכיפה בנגב, אמרתי שאני לא רגיל להגיע לחדר הזה כדי להגיד תודה, זו פעם שנייה תוך שבוע. למה? במשך חיי תמיד התפללתי, רציתי, הצטערתי שלא הייתי במעמד של שחרור הכותל במלחמת ששת הימים והר הבית. תמיד רציתי להיות בהכרזה של מדינת ישראל במעמד של הכרזת העצמאות. יש אירועים היסטוריים של המדינה. פעמים רבות זה נראה לעיניי כל ויש פעמים שבהן האירועים ההיסטוריים האלה עוברים בשקט ומעט מאוד אנשים במדינה מבינים את המעמד ואת המשמעות ומבינים באיזה רגע הם נמצאים. אנחנו נמצאים באירוע כזה. השינוי בנגב הוא שינוי היסטורי. פעם ראשונה שיש מדיניות ברורה, מוסדרת, הגיונית, שיש לה התחלה ויש לה סוף, יש לה תהליך, תכלול של גורמים רבים. אני רוצה להודות לך אדוני השר, על זה. על הובלה, מנהיגות, למידה לעומק של הפרטים. על העמקה, הקשבה, לנו, גם לגורמים אחרים בחברה האזרחית ולגורמי הממשלה. זה משהו נדיר בציבוריות הישראלית. אני מברך אותך מאוד. אני מקווה מאוד שתמשיך להוביל את התהליך הזה הלאה. אני רוצה גם להודות לכל האנשים שפה סביב לשולחן, ששנים רבות בעבודה סיזיפית, וחוטפים משמאל וגם מימין. כשאני מדבר על ימין זה גם מאיתנו. במשך שנים אנחנו מנסים לגרום למדינה לעשות מה שמוטל על המדינה לעשות. אנשים פה משקיעים את חייהם כדי להביא עתיד טוב יותר לנגב. אני מודה לכל אחד ואחת מהאנשים פה ומי שלא נמצא פה ונמצא בשטח. עבודה מאוד קשה, אנשים עובדים בשכר לא גבוה לטובת מדינת ישראל. אם זה הפקחים של הסיירת הירוקה ורשות מקרקעי ישראל, רא"ם, המשטרה, יחידת יואב, משרד המשפטים. בראש ובראשונה יובל, ואבי שלא פה היום וחבל. מובילים אירוע היסטורי שהנהנים הראשונים של האירוע הזה אמורים להיות הבדואים. לצערי המנהיגות שלהם לא מבינה את זה ומכניסה את הקהילה הבדואית לסיבוך שהם הולכים להיכוות ממנו וחבל. הראשונים שייהנו מזה הם הבדואים, שיהיו להם כבישים, בתי ספר וגני ילדים. מעל לכך מי שייהנה מזה, זו מדינת ישראל שכבר היום - - אדוני השר, בפגישה הראשונה שלנו בתפקיד, ביקשתי שכשאתה מסיים בעוד כמה שנים את הקדנציה, שהנגב ייראה אחרת. היום הנגב נראה אחרת. מי שנוסע היום בנגב רואה מציאות אחרת. יש פחות השתלטות, פחות מקבצים לא חוקיים. נכון, יש עוד עבודה רבה, יש עדיין דברים רבים שעדיין לא נגעו בהם. במשך שנים המדינה הייתה בלי רב חובל והמדינה שטה לכל כיוון והגיעה למחוזות הזויים. גם בנושא של הפוליגמיה והקצאת מגרשים ודברים הזויים, מחוזות שלא חשבנו שהמדינה יכולה להגיע אליהם והגענו אליהם. הרב חובל הגיע ובעזרת עוד שרים נוספים, אם זה השר בן גביר והשרה סטרוק. המדינה מתחילה לאסוף את כל הזבל הזה שנוצר מסביב לספינה הזו. הגענו למחוזות הזויים. יש רב חובל, אנחנו יודעים לאן הספינה הזו שטה. אנחנו מנסים לנקות את כל הפגיעים שנעשו במהלך השנים. צריך לדאוג שהספינה הזו תמשיך לשוט בכיוון הנכון. כבר עכשיו אנחנו שומעים על אנשים שרוצים להיות רב החובל. שמענו על יאיר גולן שרוצה לקחת את ההגה לידיים שלו והוא הודיע שהוא הולך להסיט את הספינה הזו ב-180 מעלות לכיוון ההפוך. זה יוביל לבעיה ולמכת מוות לעתיד הנגב. אנחנו מקווים שהספינה הזו תמשיך בכיוון הנכון. בהצלחה רבה ותודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני מתנצל בפני כל נציגי המשטרה. גם יחידת יואב, גם משפטים, בל"מ, משב"ש שנמצאים והטרחתם את עצמכם. זה היה דיון מאוד חשוב לשמוע אותכם. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אפשר במילה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במילה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> משרד המשפטים. אנחנו גם חלק מהתוכנית הזו והיא נעשתה בשיתוף איתנו. מדובר במסגרת תהליכית. התוכנית הזו לא קובעת מראש באיזה כלי ייעשה שימוש. אם פה תהיה הפקעה או כאן, אם ייגרע קו כחול ואיפה ייגרע קו כחול. ההפעלה הקונקרטית של הכלים בשטח תגובש לפי הצורך תוך כדי בחינה פרטנית. אנחנו חלק מהבחינה הפרטנית הזו, הייעוץ המשפטי. צעד-צעד ייבחנו כל המקרים הקונקרטיים. זה בקצרה, אני יכולה להתייחס באופן קונקרטי לכל אחד מהכלים. לדוגמה, הפקעה, אנחנו לא בוחנים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתנצל. היו אילוצים בבוקר שהתאחרנו קצת בדיון. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> רק לציין את זה שההחלטה היא לא מראש קובעת, לדוגמה הפקעות אלא בחינה של קידום הפקעות במקרים הקונקרטיים בשילוב הגורמים המשפטיים וכל הגורמים הרלוונטיים לפי הסמכויות הקיימות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני מתנצל שוב בסיכום. השר שיקלי? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> המשטרה לא רוצה לדבר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשמח מאוד. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אתם רוצים לדבר? שידברו בכמה מילים. << דובר >> נועם מצרפי: << דובר >> היושב-ראש, השר שיקלי. בשני משפטים. הממ"ז היה פה, מפקד המחוז היה פה בשבוע שעבר ואמר בוועדה, שהשמירה על קרקעות המדינה וההסדרה זו משימה לאומית. אני נועם, יועץ מפקד המחוז לענייני הבדואים. נמצא איתי פה תת-ניצב שריקי, אנחנו יחד בזה. אנחנו והאנשים של יובל עובדים בשיתוף פעולה מצוין. החודש יובל יציג למפקד המחוז ולסגל הפיקוד את התוכנית, על מנת שאנחנו כמשטרה ניערך לתת מעטפת יחד עם יואב ויחידות נוספות לאירוע הלאומי המשמעותי הזה. נקודה אחרונה ברשותכם, חלוקת המגרשים לפי בית אב, זו החלטה אסטרטגית משמעותית ביותר שמשפיעה על הנגב לאורך דורות קדימה. אנחנו מרגישים את זה יום-יום בנגב. עד כאן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. את רוצה, טלי? << דובר >> טלי רוזנצוויג חגאי: << דובר >> עמדת המשרד לביטחון לאומי תומך בכל תוכנית שתסייע למשילות בנגב. הייתה תמיכה בתוכנית בכפוף להבטחת האכיפה. בנוגע לתביעות הבעלות, זו סוגיה משפטית מורכבת מאוד. אבן נגף רצינית שטרם נפתרה עד כה וגורמת לתקיעות, לכן החשיבות של התוכנית ומייחלים להצלחתה, למנוע את התקיעות ולפתח כפי שהוסבר בשטחים גדולים בנגב ולפיתוח תשתיות, שירותים וכיוצא בזה. תודה, בהצלחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. השר שיקלי, אנחנו מגיעים אליך. אני אסכם אחריך. שוב, להודות לך שאתה פינית מזמנך. הדיון הזה הוא חשוב מאוד. לצערי יש מישהו שהוא בכוונת מכוון, בטח בתקשורת שלא שמחה לא לתת לך קרדיט ולא לממשלה הזו, לא לעשייה של הגופים הרלוונטיים בנגב. כפי שמעידים הגורמים שמבצעים בשטח וארגוני החברה האזרחית, שיניתם את הנגב. לכבוד הוא לי. גם כאן בוועדה, שאתה מגיע, מכבד אותנו ומציג בפני עם ישראל את השינוי הגדול הזה והמבורך בנגב. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> תודה רבה ותודה לכל מי שטרח להגיע. אנחנו מסכמים בדיון הזה את הקדנציה בכל התחום הזה של רשויות הבדואים, בדגש על הרשות להסדרה של ההתיישבות הבדואית בנגב. הצגנו את תוכנית המיקודים שחוללה מהפך בתחום האכיפה ובתחום ההסדרה. גם את רפורמת יישור קו שיצאה לדרך אחרי שנה וחצי של מאמץ אינטנסיבי. בלטו בהיעדרם פה חברי כנסת בדואים שיכלו לקחת חלק, ונציגי גורמי חברה אזרחית ואנשים מהחברה הבדואית עצמה. הבחירה שלהם לא לבוא לכאן ולא להיות חלק מהדיון, מעידה על המגמה שהיא מאוד מטרידה וזו מגמה של בדלנות, לאומנות וערבוב של סוגיה פלסטינית בתוך הסוגייה של החברה הבדואית בנגב, שאין לה מבחינה היסטורית, אבק קשר לתנועת הזיוף הלאומנית פלסטינית. ציין את זה בהערה ניר דויטש, מנכ"ל רגבים. האמירה של יאיר גולן, שהוא דורש לקחת אליו את רשות הבדואים. הוא אומר את זה כשאיתו יושב סלימאן אלהואשלה מוועד הכפרים הלא מוכרים בנגב. גוף אסלאמיסטי לאומני שמתנגד לכל מאמץ הסדרה, לכל מהלך תכנוני ושואף לאנרכיה בנגב. הסכנה הכי גדולה להמשך הרפורמות זה אם חלילה וחס ממשלה לא ציונית תשים את ידיה על הנגב ותמסור את המפתחות לנגב, לתנועה האסלאמית, למנסור עבאס וחבריו. אם זה קורה, כל מה שהושג ירד לטמיון. זה סיכום הדיון מבחינתי ותודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך השר. אני שוב רוצה להתנצל בפני מי שלא הספיק להרחיב על עשיית המשרד, הגוף שהוא עומד בראשו. השר, אני רוצה להודות לך. זה לא רק אתה. זה אתה, המנכ"ל שלך, צוות המשרד שלך, אנשים רבים מאוד שפועלים. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כל מי שיושב פה, פחות או יותר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כדי שהשינוי הזה יגיע. הייתה סקירה מעניינית מאוד. מצד אחד זה חושך לראות את כל המיקודים, הצבירים, הנקודות האדומות. לראות בשורה ולראות שהדברים הולכים בכיוון טוב והמשימה הגדולה עכשיו שלנו, לראות איך ממשיכים את העשייה המאוד מבורכת, גם במיקודים, גם ברפורמה של יישור קו. זו הזדמנות שוב להודות לכל הגופים. לרשות, ליובל, שמוביל בשטח את האירוע הזה יחד עם הסיירת, עם רמ"י, משרד המשפטים, עם משרד בינוי והשיכון, משרד לבל"מ. עם משטרת ישראל, יחידת יואב שיוצא לא פעם ולא פעמיים לראות את הלוחמים בשטח בטירוף. להחזיר ריבונות, להחזיר משילות למדינת ישראל עם שליחות גדולה של כל מחוז הדרום. הממ"ז היה פה ושיתף אותנו. תנועה רגבים, אני חושב הנושא הזה נמצא אצלכם כבר שנים רבות וחזרתי ואמרתי גם בדיון הקודם, המהפך שקורה בנגב מגיע מהציבור, מתנועות אזרחיות, גופים אזרחים, אזרחים שחשוב להם. הפריצה שלכם למרחב הגליל עם העתק הדבק של התוכנית שלך, השר. אולי נמליץ לאזרחים יהודים בנגב להגיש תביעות בעלות כיהודים, בעלי הקרקע בנגב ונראה פתאום את מערכת המשפט נמצאת בדיסוננס של איפה ואיפה. פה אולי משרד המשפטים גם בדיון הקודם, היה כאן את הצורך שלכם והפרקליטות, להתחבר לאירוע הזה עם נושא של עיכובי ביצוע. זה דבר שלפעמים מרתיע ומייצר בירוקרטיה מסועפת עד כדי ביטול פינויים והריסות. אין מה לעשות, אלה הדברים. הדברים האלה פעמים רבות צריכים להגיע מתוך המשרדים עצמם ולא להגיע לסיטואציה שיש לנו קהילות בדואיות שיושבות על בסיסים אסטרטגיים של צבא הגנה לישראל, על מתקני כליאה, אלא לייצר יזומה יחד עם המשרדים. אני יודע שיש שינוי כיוון מאוד מרענן בפרקליטות בנושא הזה גם במערכת המשפט וגם משרד משפטים. זו הזדמנות נהדרת להגיד לכולם תודה רבה על כל העשייה המבורכת שלכם, עשייה קשה. ולכולם. בן-גוריון אמר שבנגב ניבחן, כל אחד ואחת שיושבים כאן יכול להישיר מבט לעצמו, ואתה השר, גם לציבור, ולהגיד – עמדת במבחן. קיבלת מנדט מהציבור, את האמון שלו. עשית מעל ומעבר למה שנעשה פה. מפה כמו שאמר איש חכם, להתחיל הכי מהר שלנו ולאט-לאט להגביר. שנתבשר כולנו בבשורות טובות. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:35. << סיום >>