פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 ועדת הפנים והגנת הסביבה 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 569 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו 2025 (פ/6392/25) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – מ"מ היו"ר מוזמנים: רונית רוטנברג – רפרנטית מים והגנ"ס באג"ת, משרד האוצר ליאור שחר – ראש מינהל תפקידים מיוחדים, משרד הפנים ישי יונתן לנדסמן – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביבית ברקאי-אהרונוף – עו"ד, רפרנטית קטנים, מחלקה פלילית, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים סנ"ץ ישראל גאלי – ראש מדור להגנת הסביבה מ"י, המשרד לביטחון לאומי סנ"ץ מיכאל פרנקובורג – ראש מדור אג"ם יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי הדס פיקסלר – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה רועי גוטליב – ראש אגף מניעת חשיפה לרעש, המשרד להגנת הסביבה מוזמנים באמצעים מקוונים: ד"ר רחל רענן – אפידמיולוגית סביבתית, משרד הבריאות ייעוץ משפטי: גלעד קרן רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו 2025 (פ/6392/25) << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלום לכולם. היום יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו 12 ביולי 2026. התכנסנו לכאן לדון בהצעת החוק למניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו 2025. כמה מילות פתיחה לדיון הכללי שאנחנו עומדים לקיים היום. לא נעבור על הצעת החוק עצמה, אני מניח שכולם קראו אותו. בדיונים הבאים, ככל שיתאפשר לנו, נרד לפרטי הצעת החוק. כדי לגבש עמדה מאוד ברורה, אני מעדיף לקיים קודם דיון כללי, לשמוע את דעותיהם השונות של האנשים השותפים למאמץ הזה. החקיקה כיום הקיימת, עוסקת במפגעי רעש באופן כללי. אין פירוט איך להתייחס לכל נושא מערכות הכריזה במסגדים. הצעת החוק החדשה שלנו למניעת רעש בלתי סביר של המואזין, מציעה להוסיף לחקיקה הקיימת, מנגנון חדש וממוקד לטיפול ברעש ממערכות כריזה במסגדים. היא כוללת שני סעיפים עיקריים. האחד, הדרישה להיתר מראש. השני, הגבלות על עוצמת הרעש. שמנו כדי לקיים את הצעת החוק הזאת, סנקציות ועונשים משמעותיים מאוד, כדי לאפשר למשטרה להביא לידי ביטוי את סמכויותיה. מכובדיי, אני יודע שיש לא מעט מתנגדים להצעת החוק הזאת. לצערי הרב הם לא נמצאים פה. מי שחושב שהצעת החוק הזו היא הצעת חוק פוליטית שבאה להתנגח באוכלוסייה או במגזר מסוים, טועה טעות מרה. חוט השדרה של הצעת החוק הזו, הוא בריאותי. אני במשך החודשים האחרונים, אולי אפילו בשנה האחרונה, ביקרתי בלא מעט מקומות ושמעתי תלונות מתושבים. תתפלאו, גם תושבים מהמגזר עצמו, שהרעש של המסגד מפריע את מנוחתם ופוגע בבריאותם של הילדים שלהם. גם יהודים וגם ערבים. עשרות פניות כאלה. אני מניח שיש הרבה יותר. לא יכולתי להתפנות לכולם. יש כאלה שהעובדה שאת הצעת החוק הזו העלה מישהו מעוצמה יהודית, זה מספיק כדי להתנגד לה. בבקשה, עמוד השדרה האמיתי של הצעת החוק הזאת הוא עמוד שדרה בריאותי. כן, יש לו גם סיפה. הניסיון של חלק מהמסגדים לנצל את חופש הדת כדי להסיט, לתמוך בטרור, גם זה קיים. זו לא הסמכות העיקרית שהענקנו לגורמים השונים בהצעת הזו, אלא לראות שאנחנו יודעים למנוע מהרעש הזה לפגוע, כשהוא לא אמור לפגוע. זה הדיון, זה עיקרו של הדיון. אדוני היועץ המשפטי, אם יש לך מילות פתיחה בבקשה. אם לא, נאפשר לאנשים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה רוצה שנגיד עכשיו או בסוף? אני מציע שנשמע את האנשים ונגיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מכבד את הייעוץ המשפטי, הוא יחליט מתי לדבר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מציע שנשמע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נשמע את הנוכחים, בבקשה. בדיונים שאני מנהל אין סדר כזה או אחר. יש רק איכות השמיעה. כשאחד מדבר, כל האחרים מקשיבים. בבקשה. << דובר >> הדס פיקסלר: << דובר >> שלום, עו"ד הדס פיקסלר, מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. השרה ביקשה למסור שהיא תומכת בהצעת החוק, ובלבד שהיא תקבל את כוח האדם הנדרש כדי להוציא אותה לפועל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההצעה הזו, יש בה גם אלמנטים תקציביים, תאמנו את זה יחד איתה, תודה. בבקשה. << דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >> רונית רוטנברג, אגף תקציבים. מפגעי רעש פוגעים ברווחה הציבורית ואנחנו בעד לטפל במפגעים האלה. בהקשרי ההצעה הזו, פרטנית, יש לנו מספר הערות. הערה ראשונה, הסדר פרטני בדרישה להיתר מראש, מלבד הבעיה השוויונית שאני מניחה שיתייחסו אליה בהמשך, מערער קשיים באכיפה. לצורך זה, השכן של המסגד יכול לבוא ולהגיד, להרים את הכריזה במקומו וברגע שאנחנו עושים הסדר שהוא לא רוחבי אלא למסגד ספציפית, אנחנו רואים קושי באכיפה ומן הסתם זה גם יגזור את העלות התקציבית לפקחים שנצטרך זה. הערה שנייה, בהמשך למה שהדס אמרה, יש כאן עלויות תקציביות, פקחים, מערכות, עובדים של המשרד, דברים שטרם הוצגו לנו ואנחנו לא יודעים להגיד מהי העלות התקציבית. זה משהו שנצטרך לבדוק לפני קידום החוק. באותו הקשר אנחנו מבקשים שהחוק לא יגדיר את הסדרי האכיפה הפרטניים, למשל, כתוב שהשרים, ימנה פקחים שיבדקו אחת לחודש לפחות, וכדומה. יש לזה עלויות תקציביות, זה עוד משהו שאנחנו מבקשים שיהיה בדיונים המקצועיים. דבר אחרון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא שאת מבקשת שזה לא יהיה, את מבקשת שזה יתומחר. << דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >> לאחר שזה יתומחר אני אדע להגיד אם אני מבקשת שזה יהיה או לא יהיה. הדבר האחרון, ההכנסות בוודאי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק תגידו לי דבר אחד. האם יש תמחור לבעיות הבריאות שנוצרות לילדים או לעצבים של אלה שסובלים מזה? אל תעני לי, אני יודע מה התשובה. << דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >> אני חוזרת למה שאמרתי בהתחלה. ודאי שמפגעי רעש פוגעים ברווחה הציבורית וזה משהו שצריך לטפל בו, אין ספק. ההערה האחרונה, שההכנסות ילכו לאוצר המדינה ולא לקרן החילוט. אוצר המדינה זה מי שככל שהחוק יקודם, ממנו יצאו ההקצאות התקציביות לקידום החוק. לכן זו הערה שלנו. אנחנו מבקשים שיהיה דיון מקצועי שלנו כדי שנדע להבין את העלות התקציבית ונוכל לתת עמדה מקצועית ברורה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאחר שאני מכיר את יוזם החוק, הוא לא יציק עם זה. אני רואה אותו כל בוקר במראה. בבקשה. << דובר >> ישי יונתן לנדסמן: << דובר >> ישי לנדסמן, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. לעמדתנו, מכיוון שההסדר הקיים, הדין הקיים, נותן מענה למגוון מטרדי רעש ובין השאר גם המטרד ממסגדים. אנחנו לא בטוחים מה הצעת החוק אמורה להוסיף מעבר לדין הקיים שאפשר ורצוי לאכוף אותו דרך הדין הקיים. נאמר בשלב זה, ההבחנה בין מקורות רעש שונים בניגוד להסדר הקיים שמאפיין את סוג הרעש ולא את מקור הרעש וההבחנה בין מקורות רעש שונים ובמיוחד בין בתי תפילה שונים, במפורש בחוק, מעוררת קשיים חוקתיים שצריך לבסס אותם בעבודת מטה ככל שיוחלט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לגיטימי. עוד? << דובר >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << דובר >> אביבית אהרונוף, מחלקה פלילית, ייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוועדה הזו לא מכירים את המגבלה של תותחן. << דובר >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << דובר >> אביבית, ייעוץ וחקיקה, מחלקה פלילית. אני רוצה להוסיף על דברי חברי, שהתייחס למענה הקיים היום בצו סדר הדין הפלילי, עבירות קנס, מניעת רעש. זה הסדר כולל, שכולל בין היתר עבירות בהקשר הזה. בהצעת החוק מבקשים לקבוע שהעבירות האלה תהיינה עבירות מינהליות. מדובר בשני ערוצים מקבילים, עבירות קנס ועבירות מנהליות. שניהם עבירות של ברירת משפט. נכון שעבירות מנהליות זה הסדר חדש יותר. המשרד להגנת הסביבה קובע היום עבירות קנס וזה המצב החוקי הקיים. אי-אפשר שתהיה על אותה עבירה הסדרים שונים. צריכים לקחת את זה בחשבון. לפני שנה בדיוק, העברנו לוועדת חוקה, בקשה של המשרד להגנת הסביבה להעלות את גובה הקנס בצו סדר הדין הפלילי, עבירות קנס, מניעת רעש. הוצע שם להכפיל את גובה הקנס, בין השאר בפרטים הללו, שמתייחסים לעבירות בחוק הנוכחי, בהצעת החוק הנוכחית. חשוב לדעת וליידע, שהסדר דומה נמצא עכשיו על שולחנה של ועדת החוקה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אולי תצייני מה גובה הקנס במקרה הזה, שזה גובה הקנס לכל הפרות הרעש, כדי שנבין. << דובר >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << דובר >> בפרטים הללו, פרטים תשע ועשר, בצו סדר הדין הפלילי, גרימת רעש בין השאר על ידי מכשירי קול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רעש בלתי סביר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בלתי סביר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק רעש? << דובר >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << דובר >> כיום הוא 350 שקלים ליחיד, ולעבירה חוזרת ליחיד, 700 שקלים. הוצע להכפיל את זה, שעבירת הקנס תהיה 700 שקלים ולעבירה חוזרת ליחיד, 1,400 שקלים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> וכאן מוצע בעבירות מינהליות, רק על זה 50,000 שקלים. << דובר >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << דובר >> נכון. עוד דבר לגבי גובה הקנס המוצע. בדרך כלל כשאנחנו מנסים לקבוע קנסות, מנסים לראות את זה גם לגבי חומרת העבירה, קנסות זה הסדר שנועד לייעל את ההליך הפלילי. מדובר על הטלת קנס במקום הליך פלילי. כשאנחנו מנסים לקבוע קנס, אנחנו לוקחים בחשבון שכאשר קובעים קנס גבוה מאוד, אנחנו מדברים על עבירה של ברירת משפט, שמוטל עליו קנס והוא יכול לבחור להישפט, וכאשר הקנסות גבוהים מאוד, אנשים יבקשו להישפט ויצטרכו להגיש כתבי אישום. אחת המטרות להפוך עבירה לעבירת קנס או לעבירה מינהלית, מכוח חוק העבירות המנהליות, זה בין השאר לייעל את ההליך, לקצר אותו, להרתיע. כאשר מוגשת בקשה להישפט ואנחנו חוזרים להליך הפלילי, ההיבט של היעילות כאן, נפגע. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה, משטרת ישראל, נשמע את עמדתכם בבקשה. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> ישראל, אני ראש מדור להגנת הסביבה במשטרת ישראל. אני אגע בכמה דברים. האחד, לגבי פעולות שמשטרת ישראל ביצעה כנגד עבירות הרעש ממסגדים בשנים האחרונות. קיימנו מגוון רחב של ערוצים סביב הטיפול באירוע הזה, החל משיח מול אותם מפעילים של מסגדים, דרך אכיפה בשנת 2025 עם 193 דוחות שניתנו למסגדים. הסטה או פירוק - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד פעם ישראל, כמה? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> 193 דוחות שנתנו במהלך שנת עבודה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> והדוחות האלה הם מה, קנס? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> קנס, כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על 350 שקלים? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> 350 שקלים. אם זו עבירה חוזרת, זה יכול להיות כפול. אלה מספרים שהם נמוכים מאוד ועוד מעט אני גם אגע בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה היו חוזרים, אתה יודע להגיד לי? של כאלה שהיו מוכנים לשלם את ה-350 שקלים ולהמשיך לעשות את מה שהם עושים? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אני מניח שחלק גדול. אין לי את הנתון הזה שאתה מבקש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההנחה שלך מקובלת. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> ההנחה שלי, שחלק לא קטן מהדוחות הם חוזרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפי החוק, בסעיף 11א(1) – כששוטר נכנס למקום ודורש להפסיק את ביצוע העבירה רשאי שוטר לנקוט באמצעי חיוני הדרוש לשם הפסקת ביצוע העבירה. האם אתם נוקטים באמצעים כאלה ומה האמצעים שאתם נוקטים בהם? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אם תיתן לי להשלים את מה שהתחלתי, תשמע את הכול. אמרתי, החל משיח מול ההנהגה, דרך אכיפה, הסטה או פירוק של רמקולים. בחלק מהמקומות, לפעמים הסטה של רמקול יכול לתת מענה או פירוק של רמקול, גם יכול לתת מענה. חיבור ושליטה על עוצמות הרעש. יש במדינת ישראל מספר מקומות, לדוגמה ביפו, מתוך שבעת המסגדים שיש, חמישה מהם מחוברים למישלמה, למערכת עירונית שהיא שולטת בעוצמת הרעש של המסגדים האלה. פעולה שכזו בימים אלה, אנחנו מנסים גם לקיים בלוד. נפתחו שני תיקי חקירה במהלך השנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> שניים. שני תיקי חקירה ונכון לעכשיו לא הוגשו בהם עדיין כתבי אישום. אם אני רוצה לכמת את עיקרי הפערים שעד עכשיו לנו כמשטרה יש מול זה, אחד, זה פער בהיעדר גורם אחראי במסגד. פעמים רבות הם מפעילים את המסגד מרחוק. כשאתה צריך ונדרש בחוק, לקשר בין מבצע העבירה לבין העבירה, זה קצת בעייתי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הפער הוא פער ראייתי? אתה אומר, אני לא יודע לקשר בין האנשים. זה פער של ראיות. גם אחרי החוק הזה, הראיה לא תהיה ראיה אחרת. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אם נתייחס לחוק, גם בחוק יש אחריות, בסעיף 8, שמגדיר את מי שנושא באחריות גם למי שיהיה בנושא של הכריזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם היום יש סעיף בחוק שנקרא אחריות נושאי משרה בתאגיד. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> זה לא אותו דבר, בטח לא לפי תקנות הרעש. לא ניגע בזה. הפער השני, הנושא של הקנסות. הקנסות בסכומים נמוכים מאוד ולא מרתיעים אף אחד. אתה יכול לתת דוח ועוד דוח. זה קצת בעייתי והוא לא מרתיע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> איך זה ביחס למפגע רעש אחרים? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אם מישהו מגיע ומרעיש בבית, רעש של אדם שקונה ערכת קריוקי ומרעיש בבית, בדרך כלל כשמגיע שוטר והוא מבקש להנמיך, האירוע הזה מסתיים שם ולא מגיעים למצב של קנס. אם שוטר מגיע בפעם השנייה, הוא נותן קנס. ברוב המקרים, האירוע הזה, שם הוא מסתיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכמה פעמים שוטר שהגיע לשם, לקח את מערכת הכריזה מהמקום? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אתה מתכוון למסגדים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> במסגדים היו לנו מספר פעמים שהסטנו כיוון זווית של רמקול או הפנינו כלפי מעלה, או במקומות שבהם הציבו בעיקר במקומות פרטיים שפתאום הפכו את זה למסגד. גם שם הורדנו. יש מספר פעמים שעשינו את זה, גם את הפעולה הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. המשרד להגנת הסביבה. כמה דוחות הוגשו במהלך השנה האחרונה? מישהו יודע להגיד לי? פקחים שלכם, כמה דוחות, כמה כסף? << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> רועי גוטליב, מנהל אגף מניעת חשיפה לרעש. הפקחים שלנו לא נותנים דוחות על זה. כל הדוחות היום, של רעש, לא קשור למסגדים או כל דבר, כולם ניתנים על ידי משטרת ישראל. המשטרה הירוקה, מצומצמת מאוד, ועוסקת בעיקר בנושאים אחרים שהם לא רעש. כאגף, דאגנו שבמדור להגנת הסביבה יהיו שוטרים, תקציב שהוסט מקרן הניקיון, לבקשה שלנו, ועל ידי כך הקמנו יחידה שאוכפת, מה שאצל ישראל, שני השוטרים שלנו. הלוואי שיהיו גם יותר בהמשך. כך הצלחנו להרים את הנושא הזה הרבה יותר. מבחינת כל הדוחות, אלה הדוחות. אם ישראל אמר 193, אלה הדוחות שניתנו. האם לדעתי צריך לטפל בנושא הזה בדוחות? אולי במקרה הראשון, בפעם הראשונה שהם מגיעים. לפי מסגד אחד, דו"ח אחד, כדי להציג מדרג של אכיפה. זה גם כתוב בנוהל המשטרתי, איך מטפלים בעבירת רעש מבית תפילה. לא חייב להיות מסגד. צריך לעשות את זה כך. דוח אחד. ברגע שנותנים מספר דוחות למסגד, זה כבר מאבד את זה, בטח כשהדוחות, הקנסות נמוכים. זה לא קנס שהוא נמוך למסגד. זה אותו קנס לאירוע קריוקי, זה אותו קנס לכל הפרת סדר בין 24:00 ל-06:00, הפעלת מכשיר קול או צעקה, מקבלת את אותו קנס. אין פה הפרדה. אם אנחנו נרים את הקנסות עכשיו, ויש לנו בקשה עומדת, כמו שאמרו פה קודם, להגיד להגדיל את הקנסות, ההגדלה הפעם המבוקשת לנושא הזה של בין 24:00 ל-06:00 היא 1,000-350 שקלים. צריך להבין שאתה לא תשית על בית פרטי 10,000 או 50,000 שקלים על אירוע. זה אותו דבר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מכוח פקחים של הרשות המקומית, זה כלול ב-193, הדוחות האלה? << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> פקחים של הרשות המקומית לא נותנים דוחות על הדבר הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתם יודעים למה? << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> אני יכול להניח למה, וזה גם אחד הדברים שהנוהל שיש עם משטרת ישראל בנושא הזה, בגלל שהנושא רגיש יותר, בגלל שהנושא יכול להתדרדר מהר מאוד להפרת סדר, אני מניח שפקח של הרשות או לדוגמה פקח שלנו או אני, כעובד במשרד ואחראי על הנושא של הרעש, לא יכולים לגשת למסגד, לדפוק ולהגיד קח את הקנס. זה משהו שצריך יותר כוח. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מבחינת הבחנה. האם יש לכם פילוח של תלונות שהתקבלו על רעש ממסגד מול תלונות שהתקבלו על רעש ממקורות אחרים? אמרתם 193 דוחות על רעש ממסגד. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> זה קנסות, לא אירועים. מה שהוא אמר, 193, זה קנסות. את שואלת כמה פניות ציבור יש בנושא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מנסה להבין. כאן יש בחירה למסלול אכיפה שונה לגבי רעש ממסגד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפשר לקרוא לזה גם בית תפילה מבחינתי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רעש מבית תפילה. על מנת להבין אם יש הצדקה ואם יש הבחנה, אני מנסה להבין אם מקור הרעש הזה, כפי שאמר היושב-ראש, פגיעה בבריאות וכולי, כל מקור רעש אחר, הוא גם מהווה פגיעה, יכול להוות פגיעה בבריאות. אני מנסה להבין מה מבחין את אותו רעש, הרעש ממסגד, ממקורות רעש אחרים. האם אני יכולה להניח שתלונות על מסעדה מסוימת שפועלת באזור יישוב או גם קריוקי? אני מנסה להבין. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> אני אענה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אני יכולה לענות, אם תעדיף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, בואו נתקדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתה רוצה מהבחינה הבריאותית. אני גם יכולה לענות אם תעדיף. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מדברת מבחינת נתונים. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> רציתי להגיד איך אני מסתכל על הדברים בתור מי שאחראי על כל נושא הרעש במדינת ישראל. כשאני מסתכל על הדברים ואני מתעדף, אני מקבל פניות ציבור רבות מכל הדברים. אחד הדברים הראשונים שאני מסתכל, לילה או יום. ברגע שהרעש הוא בלילה, זה מפגע חמור הרבה יותר מבחינתי, הוא מדיר שינה וכדומה. הנושא של המסגדים וגם קריוקי ועבודות בניה של מטרו או תשתיות לאומיות אחרות, זה יושב בלילה ומבחינת הוא מתועדף מבחינת הצורך בטיפול. אני מטפל בכל - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> גם מבחינת החוק והתקנות, הוא במקום אחר. אני איתך. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> אני לוקח את פניות הציבור, אני מסתכל עליהן. אם שאלת קודם, מגיעות פניות ציבור בנושא הזה. הפניות שמגיעות למשרד להגנת הסביבה הן פחותות בהרבה ממה שמגיע למשטרה ולרשויות המקומיות שמנסים אליהן. במקרים רבים, אחרי נושא ששנים הטיפול בו לא היה מספיק טוב, אנשים מתייאשים וחושבים שאין טיפול. מבחינתנו יש טיפול. כמות המדידות שאנחנו מבצעים בשנה בנושא הזה היא גבוהה מאוד. אני אתן לך דוגמה, בשנה וקצת האחרונים, 315 ימי מדידה רק בנושא הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הוא ענה לי על הנושא הזה. אני שואלת אותו דווקא על המקרים האחרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואי נתקדם. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אני יכול להשלים לה. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> תהיי ספציפית, אני אענה לך על כל דבר. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אני יכול להשלים רגע את התשובה של רועי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, ישראל. קצר בבקשה. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> בשנת 2025 מתוך 4,300 אירועים שהיו בנושא של רעש מבתי תפילה, כמחצית מהם היו רעש ממסגדים. לשאלתך לגבי ההיקף של האירוע הזה. כשאתה אומר רעש מבתי תפילה, זה בתי כנסת, אותם צופרי שבת, מסגדים, מנזר וכל מה שמוגדר במסגרת בית התפילה. כמחצית מהאירועים האלה היו אירועים סביב המסגדים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מחצית היו על בתי תפילה אחרים שהם לא מסגדים. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> כל האחרים שהם לא מסגדים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם שם ניתנו קנסות והופעלו סמכויות? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> איפה שנדרש לתת קנסות, נותנים. אין הבחנה. איפה שמישהו עובר עבירה, הוא מקבל קנס. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> קודם אמרתם, היה לכם מספר מאוד מדויק של 193 קנסות שניתנו למסגדים. כמה קנסות ניתנו לבתי תפילה אחרים? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> אין לי עכשיו את הנתון הזה כאן. משטרת ישראל פועלת ואוכפת ללא שום הבדל דת, גזע, מין. מי שעובר עבירה, אנחנו אוכפים נגדו בצורה מאוד שוויונית. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> אני אנסה לענות לך גלעד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, אני רוצה להתקדם. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> אני אענה לגלעד. הוא שאל שאלה בנושא קנסות לבתי תפילה שהם לא מסגדים. חוץ מהמסגדים, השאר, צפירות שבת, כל הדברים האלה, הם קורים בשעות שאנחנו קוראים להם לפי הסעיף שיש היום, השעות המותרות. לשעות המותרות אין בצו אפשרות לתת דוח. זה אחד הדברים שניסינו לתקן. משרד המשפטים לא נתן לנו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה שקובע אם השעות הן מותרות או לא, זה החוק והתקנות. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> יש צו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם זה בשעות מותרות, זה לא רלוונטי, התלונה לא רלוונטית. אם זה בשעות לא מותרות - - - << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> לא נכון. גם בשעות המותרות אסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר. פה נדרשת מדידה או שוטר שיבוא. אם שוטר בא, בוא נניח צפירת שבת שמתרחשת ב-18:00. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רעש בלתי סביר אי אפשר בשום שעה. << דובר >> רועי גוטליב: << דובר >> ביום שישי ב-18:00 נניח ומתרחשת צפירת שבת שיש עליה תלונות, מבחינת הצו לנושא של קנס על רעש ממכשירי קול, לא ניתן לתת בשעות האלה. לפחות עכשיו, זה תיקון שאנחנו רוצים לעשות. מה שכן אפשר זה לבצע מדידה לפי רעש בלתי סביר ולאכוף לפי זה, או ששוטר יבוא ויקבע רעש חזק על בסיס השמיעה שלו ויגיד להם להפסיק או ייקח את הרמקול. אלה האפשרויות. לא יהיו קנסות נכון לעכשיו, לנושא הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפשר לתת קנסות במקרים האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מיכאל, אתה רוצה להוסיף משהו? << דובר >> מיכאל פרנקובורג: << דובר >> שלום לאדוני, שלום לכולם. רק הוספה קטנה. אני מבין שאנחנו לא נכנסים כאן לפרטי הצעת החוק. יש לנו לא מעט הערות שלהבנתנו צריכות לבוא לידי ביטוי בהצעת החוק. נדון בהן בהמשך. יש משהו אחד עקרוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נשמח לקבל את ההערות האלה. יכול להיות שמראש, לפני שנעשה את הדיון הראשון על הצעת החוק, נחיל בזה הערות או שינויים. << דובר >> מיכאל פרנקובורג: << דובר >> נקודת המוצא, גם מבחינתנו כמשטרה זה ברור, מדובר בתופעה שאנחנו חושבים שצריך לטפל בה, להתמודד איתה. יש אדוני, הערה אחת שאני רוצה לציין אותה כאן כהערה מהותית. הערה שהעלנו אותה בהקשרים דומים בדברי חקיקה אחרים דומים, הנושא של סמכות הכניסה. זה סעיף 5, להצעת החוק. אנחנו חושבים שהסמכות הזו צריכה להינתן לפקחים של הגנת הסביבה, ובמידת הצורך בסיוע משטרתי. בכל מקרה גם תיאורטית, זה בכל מקרה. בכל מקרה שיידרש סיוע של המשטרה, הסיוע הזה יינתן. הסמכות עצמה צריכה להיות מופעלת על ידי פקחים של הגנת הסביבה. זה דומה לחוק מקרקעין, סמכות של פקחים לפי חוק מקרקעי ציבור של פינוי קרקע. היה לנו דיון דומה לגבי אונר"א אם אדוני זוכר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה אומר את זה כהצעה כללית לחוק למניעת מפגעים או ספציפית למסגדים? << דובר >> מיכאל פרנקובורג: << דובר >> יש סמכות מקבילה, תמיד תהיה סמכות. אני מדבר עכשיו על סמכות כניסה ותפיסה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי סמכות הכניסה שקיימת גם היום בחוק למניעת נפגעים, הסמכות היא של שוטר. האם אתה מציע גם שם להרחיב את זה? << דובר >> מיכאל פרנקובורג: << דובר >> אני נכון לעכשיו מדבר על החוק הזה. אנחנו לא נתנגד שגם שם זה ישונה ויהיה זה. אנחנו חושבים שכאן זה הסדר פרטני. אנחנו נכונים לסייע וחושבים שמי שצריך להיות בעל הבית על הסמכות הזו, זו הערה שמקובלת גם על המשרד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה מיכאל. << דובר >> מיכאל פרנקובורג: << דובר >> זו ההערה המרכזית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לשמוע את רחל ממשרד הבריאות. רחל, שלום. בבקשה. << דובר >> רחל רענן: << דובר >> שלום לכולם, אני ד"ר רחל רענן, אני אפידמיולוגית סביבתית ממשרד הבריאות. זה אומר שהמקצוע שלי הוא הבנת הקשר בין גורמים סביבתיים לבין הבריאות. אני אחזק, זה נכון. רעש סביבתי נחשב היום מבחינת כל הגופים הגדולים בעולם, כאחד מגורמי הסיכון הכי משמעותיים שמפריעים ומזיקים לבריאות. לא הכוונה רק לפגיעה בשמיעה לדוגמה. היום אנחנו יודעים שזה הרבה מעבר לזה. זה כולל פגיעה בלב, במערכת הקרדיווסקולרית. אחדד, זה מה שרציתי להגיד קודם, שזה בעיקר נכון אם זה רעש פתאומי או אם זה רעש בזמן המנוחה, אם זה רעש בלתי צפוי. רעש בעיקר שמזיק לקבוצות רגישות כמו ילדים. זה נכון מה שרועי אמר, מאד. אנחנו מתייחסים בצורה אחרת לגמרי מבחינה בריאותית, בין רעש שהוא בשעות המנוחה או העיר מישהו משינה או ממנוחה, לבין רעש שהוא באמצע היום בזמן שאף אחד לא נח. יש היום גם עדויות על פגיעות בתחום הנפש יותר, פגיעות בעובר. זה נושא רציני מאוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה ד"ר רחל רענן. אם נמשיך בדיונים האלה, אני אשמח לראות אותך פה. << דובר >> רחל רענן: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. אדוני היועץ המשפטי, התייחסויות לפני סיכום בבקשה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לאור לוחות הזמנים של קידום ההצעה, גם אנחנו נתייחס בכלליות. אנחנו גם עדיין לא הספקנו לקיים שיח עם משרדי הממשלה, עם המשטרה. אנחנו נשמח לשמוע גם את ההערות שלהם ולקחת אותם בחשבון. אנחנו בהמשך הדיונים נרד יותר לפרטים של ההצעה. כמה הערות - - - << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> לפני שאתה מסכם, אני אתייחס. סליחה גלעד. משרד הפנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחריו תוכל לדבר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה יכול גם לפניי אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה גלעד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו נגיד מספר הערות גם במישור של החומר הנכון מבחינתנו וקידום של ההצעה הזו. גם במישור של הנחיצות של ההצעה, ובשאלה של הקשיים החוקתיים שההצעה בנוסח שלה עכשיו מעלה. מבחינת הדין הקיים, אנחנו חושבים שהתיקון הזה צריך להיות חלק מהדין הקיים בהקשר של מניעת נפגעים ומניעת רעש ולהיות מתוקן בחוק למניעת נפגעים ולא כחוק נפרד. בדיון הקיים אפשר למצוא מענה לסוגי מטרדי הרעש שאליהם מתייחסת הצעת החוק. בסעיף 2 לחוק למניעת נפגעים יש איסור כללי על גרימת רעש חזק ובלתי סביר מכל מקור שהוא. בתקנות למניעת נפגעים, מניעת רעש, תקנה 3א, לדוגמה, קובעת איסור על הקמת רעש באמצעות, בין היתר, פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול, בין השעות 14:00 עד 16:00 לבין השעות 23:00 עד 07:00 למוחרת. מבחינתנו הרעש הזה מהמסגדים נכנס לקטגוריה הזו. תקנה 7 לתקנות למניעת רעש קובעת איסור בכל שעות היום על הפעלה באזור מגורים של מגביר קול או מכשיר כיוצא מזה, להודיע כל מיני הודעות או פרסומות ודברים כאלה. אפשר להגיד שיש ספק האם התקנה הזו חלה בנסיבות של שימוש במערכת כריזה במסגד או בבתי תפילה באופן כללי, אפשר גם להשתמש בתקנה הזו. צריך לבחון אם אנחנו עוסקים פה בשאלה של אכיפה או בשאלה של תיקון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה שלך לגבי זה שצריך לארגן את הצעת החוק הזו, נכונה מאוד. זה מה שנצטרך לעשות כשיגיע הזמן. רצית לומר משהו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא סיימתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סליחה. נשארו לנו עוד שלוש דקות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הגענו לחלק היותר מעניין. לגבי הקשיים החוקתיים שעל פניו ההצעה בנוסח הנוכחי שלה מעלה, כפי שדובר קודם, הקושי העיקרי הוא פגיעה בשוויון. הפגיעה בשוויון זה במספר מישורים. מישור ראשון, אני אגיד בקצרה ובמהירות, זה מבחינת היחס בין מפגעי רעש מסוג שעליו מדברת ההצעה, מפגע רעש ממסגד, לעומת כל מפגע רעש אחר שעושה את אותו רעש באותן שעות, גורם את אותו נזק בריאותי וכולי. כאן הצעת החוק יוצרת הבחנה מאוד גדולה, גם מבחינת גובה הקנסות, גם מבחינת ההליכים, סוג ההליך, אופי ההליך, אם הוא מראש, אם צריך יותר מראש או קנס בדיעבד וכולי. בין שני דברים שהם אותו רעש באותו זמן. יכול להיות דיסקוטק שנמצא צמוד למסגד ועושה את אותו הדבר בדיוק וזו שאלה של שוויון. עוד נקודה שקשורה לשוויון, היא בשאלה בין מסגד לבין בתי תפילה אחרים. אמר אדוני שהוא ישקול להחיל את זה על כל בית תפילה. יש התקדמות בנושא הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוא נעצור פה רגע. אני ראיתי את כל הכתומים שלך, אני מבין שמדובר בהערות. בואו נתקדם. נשארה לי חצי דקה. בבקשה אדוני. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני יכול להגיד את שאר ההערות שלנו בדיונים הבאים. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> ליאור שחר, ראש מינהל לתפקידים מיוחדים, ממשרד הפנים. תחת המינהל יש את אגף עדות שאחראי על כל העדות הדתיות הלא יהודיות במדינת ישראל. באגף יש מחלקה מוסלמית. תחת המחלקה המוסלמית יש כ-300 אימאמים וכרוזים, מואזינים שהם עובדי מדינה. אני רוצה לצטט מה שאמרה עידית בכנסת בהצעת החוק. היא אמרה כך – "אני אומרת לכם שבמקומות כמו בעיר לוד יש מסגד שלא נמצא תחת משרד הפנים. מה שנמצא תחת משרד הפנים, המשרד דוחף וגם מסייע באכיפה ויש נהלים ברורים". אנשי הדת שלנו הם עובדי מדינה ואיפה שהם נמצאים אין את הבעיה הזו של הרעש. איפה שיש בעיה אנחנו יודעים למצוא פתרונות כמו שהציגה פה המשטרה, מערכת כריזה אחודה ועוד פתרונות. אני הגעתי לפה בגלל שחשוב לי להעביר. מה שכאלה דיונים לפעמים גורמים אצל האימאמים והכרוזים שלנו, זה יוצר תבהלה. מה שאתה ציינת, כבוד היושב-ראש, הנושא של הבריאות, הוא נושא מאוד חשוב. גם לדעתנו החוק עכשיו במתכונתו מספיק. ככל שנתקדם נעשה את זה בתיאום, כמו שסוכם בוועדת שרים, כדי שלא ייפגע חופש הדת במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> טלגרפית אני אומר כמה דברים לסיכום. קשיים חוקתיים אף פעם לא מנעו ממני להיטיב עם הציבור בהצעות חוק. אנחנו נמצא את הדרך לתקן, להתפשר, לעשות את מה שצריך. זו הצעת חוק שבאה להיטיב עם הציבור וזה מה שנעשה. בעיקר כדי לאפשר לאנשים שנפגעים מהדבר הזה ולמרות שההצעה הזו מתומחרת, אף אחד לא תמחר, לא את הנזק שנגרם לילדים, לא לעצבים, להפרעות הנפשיות. את כל הדברים האלה שמעתי. לא הייתי עד כי לא גרתי ליד מסגד, למרות שהייתי ראש רשות של יישוב שידע לשמור על המסגד בעוצמות הנדרשות. בואו נודה על האמת, אנחנו נופלים תמיד באכיפה. ואם לא נקצה לזה פקחים ולא נקצה לזה שוטרים ולא נשים לזה את האנשים הנכונים, כנראה שניפגש פה בעוד כמה שנים ונעלה את הקנס ל-100,000 שקלים. אכיפה, זו מילת המפתח לכל דבר שאנחנו רוצים. לא נאכוף, ניפגש בכל פעם. אתם יודעים כמה אנשים נוהגים היום במדינת ישראל בלי רישיונות או עם רישיונות שלא בתוקף? 300,000 אנשים אוחזים בהגה, בנשק הזה. הוא לא יורה, הוא יודע להרוג. ללא רישיון או בשלילת רישיון. תחשבו על זה, אם היינו יודעים לאכוף, איך היינו מגינים על עצמנו. בעולם הערבי ובעולם המערבי, יש דוגמאות למקומות שמנעו את זה, כולל מדינות ערביות. סעודיה, מצרים, מונעות את מערכות הכריזה במסגדים. לא המצאתי את זה. לקחנו, הלכנו לראות מה קורה בעולם. אני לא מדבר על מדינות עולם אחרות כמו אוסטרליה, שלא מאשרות לא לבית כנסת, בית תפילה, מסגד, מנזר, להשתמש בדברים כאלה. האמינו לי, אני מכיר את זה, יש לי ילד שגר שם, אני בא לבקר שם. זו לא הצעת חוק לבחירות. תורידו את זה מהלקסיקון. זו הצעת חוק שתעלה גם אחרי הבחירות. זו הצעת חוק שבאה להיטיב עם בריאות הציבור, עם הצורך לשמור על עצמנו במקומות שמנצלים את זה להסתה או לתמיכה בטרור. דבר אחרון, לא פחות חשוב מבחינתי. בואו לא נשווה מסגד לקריוקי שנמצא בבית. זה איתי, זה פעם אחת. זה לא מתבצע חמש פעמים ביום באותן שעות, שזו שגרת הפעלת הכריזה במסגדים. לזה צריך לתת מענה בדיוק כמו לצפירות שבת או כל דבר אחר. תודה רבה ותתכוננו לדיון הבא. אני לא יודע אם אני אהיה פה. הוא חשוב. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>