פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 ועדת העבודה והרווחה 16/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 608 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 13:00 סדר-היום: << נושא >> תיאום ממשלתי במאבק בתופעת הפוליגמיה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר יסמין פרידמן מוזמנים: אביגיל סון-פלדמן – משפטנית, המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שחר ישראל – עו"ד בחטיבה החברתית, משרד המשפטים גיורא חזן – ראש תחום פוליגמיה בפרקליטות מחוז דרום, משרד המשפטים מורן כהן אנגלשטיין – מפקחת מרכזת סיוע לבתי משפט ואוכ' קצה, משרד הרווחה והביטחון החברתי קובי גרוסברד – מילוי מקום - מנהל תחום (פרויקטים ומדיניות), המשרד לביטחון לאומי מיטל אביטל – ק חו אבחון תוא"ר מ"י, המשרד לביטחון לאומי חן סאו – ר מפלג מודיעין ימ"ר דרום מ"י, המשרד לביטחון לאומי ליאור בן דוד – אח"מ, משטרת ישראל דניאל רוטמן – אח"מ, משטרת ישראל ליאור כלפה – מנהל אגף בכיר, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות נאור אושר – יועמש בלמ, המשרד לביטחון לאומי ברכיה רוזנבלו – רמ"ט מנכ"ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות רינת נויברג – מנהלת תחום בכירה ביטוח, המוסד לביטוח לאומי מירי מוריה עוזר – מנהלת תחום ביטוח וגביה סניף ב"ש, המוסד לביטוח לאומי לילי דגן – מנהלת אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי דבוש – סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי ענת זהר חקמון – מנהלת מרחב דרום, רשות האוכלוסין וההגירה נורית יכימוביץ – מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל רון ישראלי – מנהל קשרי ממשל, תנועת רגבים יהודה קאפח – רכז דרום תנועת רגבים, תנועת רגבים אידה אטיאס – מנהלת יחידת הכנסות סורוקה, בית החולים סורוקה- באר שבע שמואל דוד – יועץ, הקרן החדשה לישראל מוזמנים באמצעים דיגיטליים: פבל לרין - מנהלת ביטחון, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תיאום ממשלתי במאבק בתופעת הפוליגמיה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צהריים טובים לכולכם וחודש טוב לכולנו. היום יום שלישי, פעמיים כי טוב, א' בתמוז התשפ"ו, 16 ביוני 2026. השעה 13:18 דקות. הכותרת הרשמית של הדיון היום היא תיאום ממשלתי במאבק בתופעת הפוליגמיה, אבל כפי שחלקנו יודעים ומבינים, עוד לפני שהתחלנו את הדיון, שייתכן שהכותרת המדויקת יותר צריכה להיות: היעדר תיאום ממשלתי. אנחנו חייבים להפסיק להסתכל על הפוליגמיה הרווחת בעיקר בקרב בדואים בנגב, כעל עוד עבירה פלילית או תופעה תרבותית שיש להכיל. פוליגמיה היא מערכת מסועפת, רב-ממדית, בעלת השלכות חברתיות, כלכליות, לאומיות חמורות. ברמת הפרט מדובר בפגיעה אנושה יומיומית בנשים ובילדים. המערכת הזאת נשענת על מנגנון משומן של הונאות רווחה וביטוח לאומי רחבות היקף, נשים מוצגות כלפי חוץ כאימהות חד הוריות או יחידניות כדי לשאוב קצבאות והטבות, בעוד שבפועל הן חיות בתא משפחתי פוליגמי. המשמעות היא פשוטה ומקוממת: כספי משלם המיסים הישראלי הם מממנים ישירות לעיתים, לצערי הרב, עבריינות ממוסדת ופגיעה בנשים. דוח מבקר המדינה האחרון מאפריל 2026 לצד נתוני תנועת רגבים, ותודה לתנועה שנמצאת פה, מראים, כי התופעה הזו נוכחת כמעט בכל בית שני או שלישי בפזורה. זה היקף בלתי נתפס של עצימת עיניים מערכתית. אבל זה לא נעצר רק בכיס של אזרחי ישראל או ברווחה. יש כאן היבט לאומי ודמוגרפי מובהק. נתונים רשמיים, כולל נתוני שב"כ, מצביעים על כך שלפחות 22 מהאוכלוסייה הבדואית היא בעלת זיקה פלסטינית, מכיוון שחלק גדול מהנשים הפוליגמיות מגיעות או מוברחות מתחומי יהודה ושומרון ורצועת עזה. התהליך הזה מייצר פלסטיניזציה מואצת של החברה הבדואית בנגב, ומשפיע ישירות על מרקם החיים והביטחון הלאומי שלנו. אי אפשר גם לנתק את הסוגיה הזו מתופעת הבנייה הבלתי חוקית המשתוללת בפזורה. כל אישה נוספת, כל תא משפחתי חדש כזה מייצר מייד מתחם בנייה בלתי חוקי חדש על קרקעות של המדינה בחסות אותה היעגר אכיפה וחוסר תיאום. גם משרד המשפטים לא מתואם עם הביטוח הלאומי, כשרשות האוכלוסין לא מסכנת את המידע עם גורמי האכיפה והרווחה, וכשמשרד הביטחון והשב"כ רואים את הפן הביטחוני, אבל זרועות האכיפה האזרחית נרדמות בשמירה. המדינה בעצמה מזינה את התופעה. אנחנו מזינים את התופעה יום-יום, כשיש היעדר תיאום בין הגופים השונים. היום אנחנו כאן כדי לשבור את השתיקה הזו. אנחנו נבחן בצורה הנוקבת ביותר את הפערים בתיאום הבין-משרדי, נדרוש תשובות מנציגי המשרדים. איך קורה שכספי ציבור ממשיכים לזרום למימון הפוליגמיה, מדוע המלצות המבקר מאפריל 2026 לא מתורגמות לצעדים אופרטיביים - אולי כן, ואני לא יודעת, ואיך מייצרים מנגנון סינרגטי שיעצור את הזליגה הדמוגרפית, הכלכלית והטריטורית הזו. אני מבקשת שהדיון הזה יהיה דיון ענייני, מכובד, בלי ירידה לגופו של אדם, אלא כן ירידה לגופו של עניין. כל מי שידבר כמובן יציג את עצמו כדי שהפרוטוקול יהיה ערוך כדין. אני אבקש באמת להתחיל עם דווקא רגבים שהביאו לי את האירוע וישבו וטפטפו בלי הפסקה, אז הינה בבקשה. << אורח >> יהודה קאפח: << אורח >> אנחנו רוצים קודם כל להגיד תודה ליושבת-ראש על הדיון החשוב הזה. אנחנו חושבים שיש פה באמת מספר כשלים לאורך הרבה מאוד שנים של כל מיני גופים שונים במדינת ישראל, ואנחנו באמת יזמנו את הדיון הזה כדי לנסות ולייצר פה איזשהו - אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד עבודה של הגופים והגופים עובדים, אבל צריך עדיין לייצר פה איזשהו טיפול הוליסטי בעניין. יש לנו את דוח פלמור שכבר הציע מעל 80 המלצות, וצריך לראות איך הדבר הזה מיושם, וגם הדוח האחרון. בעינינו יש פה אירוע שהוא פוטנציאל לסכנה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בסופו של דבר אנחנו מדברים פה - ב-2050 אנחנו נדבר על 40% סדר גודל של הפזורה הבדואית שהם יהיו עם זיקה פלסטינית. הדבר הזה הוא סכנה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. צריך לומר את זה בפירוש וגם השב"כ ציין את זה בדוח האחרון, ולכן הטיפול בתופעה הזאת הוא סופר חשוב והוא אקוטי והוא מהותי לביטחון מדינת ישראל, לנגב ולכל מדינת ישראל, ולכן אנחנו מברכים על הדיון הזה, ותודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני אבקש מנורית מהממ"מ להציג לנו נכון. << דובר >> נורית יכימוביץ: << דובר >> שלום, אני ראש תחום ביטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני כתבתי שני מסמכים שבעצם נמצאים בפורטל הוועדה ובאתר הממ"מ. יש לנו פרמטרים שונים כדי לשער, לנחש כמה גברים פוליגמיים יש במחוז הדרום. אף אחד מהם הוא לא פרמטר רשמי ושלם. אפשר למשל לבקש מהלמ"ס, כמו שעשינו, נתונים על מספר הגברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת. יש לנו אפשרות לבקש נתונים, וביקשנו על כמה נשים מוסלמיות יש שרשומות כרווקות ויש להן ילדים, וגם כמה ילדים יש לכל אישה כזאת, או לא לכל אישה, אבל בממוצע, כי למשל, אם מסתכלים על זה שיש 5,000 נשים מוסלמיות, ויש להן 25,000 ילדים, אז בעצם אנחנו יכולים להגיד שבממוצע יש 5 ילדים לכל אישה מוסלמית כזאת. זה לא כמו משפחה חד הורית רגילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, 5,000 נשים רווקות שיש להן 25,000 ילדים? << דובר_המשך >> נורית יכימוביץ: << דובר_המשך >> נכון, זאת אומרת בממוצע בעצם חמישה ילדים לאישה כזאת שרשומה כרווקה. המשמעות היא שבעצם הן מעלימות את היותן נשואות. אין לי הוכחה פרטנית כזאת לגבי כל אישה ואישה כזאת, אבל דברים כאלה יכולים למשל לשמש כקצה חוט לחקירת משטרה, אם יש למשטרה, ופה נכנס עניין הממשקים. אם למשל למשטרה היה מידע על מי הן הנשים הרווקות שיש להן הרבה ילדים, אנחנו יכולים לשער שהן לא באמת רווקות אלא שמבחינת הנישואים המוסלמים הן- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בהנחה והמשטרה יודעת 0 תכף נשמע את המשטרה, והיא מצאה, אז מה, מעמידים אותה לדין ואז מה עושים? אותה או אותו? << דובר_המשך >> נורית יכימוביץ: << דובר_המשך >> ברשות האוכלוסין היא תהיה רשומה כרווקה אבל גם יהיה רשום שיש לה למשל 5 או 10 ילדים. קריאה: הבנתי. שאלתי במקרים שכן יש כבר חקירה משטרתית או משהו, את מי בעצם מעמידים לדין, אותה או אותו? הוא זה שעובר על החוק, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי ויעמידו לדין. בינתיים הם לא מעמידים לדין בכלל, אבל בסדר. << דובר_המשך >> נורית יכימוביץ: << דובר_המשך >> אני רוצה לציין עוד פרמטר אחד שפחות שמו לב אליו נגיד בוועדות שעבדו עד היום: לביטוח לאומי יש מידע על מי שרשום כידוע בציבור. ידועים בציבור זה תופעה שלא אופיינית רק לחברה הבדואית, אבל לביטוח לאומי יש נתונים על אנשים שרשומים כידועים בציבור וגם נשואים באותו זמן. הסטטוס הזה של ידוע בציבור כפי שהוא רשום בביטוח לאומי הוא צריך לבוא עם עוד סטטוס נוסף. לדוגמה יכול להיות גבר שהוא רשום כרווק וגם יש לו ידועה בציבור או רשום כגרוש או אלמן וגם יש לו ידועה בציבור. אבל יש מקרים שבהם יש סטטוס של ידוע בציבור וגם נשוי באותו זמן, ופה אנחנו יודעים, שאם הרישום תקין אז הוא בעצם גבר פוליגמי שהאישה השנייה או השלישית והרביעית לא נרשמו כנשים נשואות אלא כידועה בציבור. אז זאת דרך למשל שבה אפשר להשתמש כדי בעצם לקבל קצה חוט לחקירה. לגבי כל קצות החוטים האלה, יש לנו את נוהל העברת מידע שעליו כבר הומלץ בדוח פלמור שכנראה שיש לכם אותו, ונוהל העברת מידע בעצם אומר: מתאסף, ומצטבר מידע בהרבה רשויות של המדינה - שיעבירו אותו, למשל בבתי הדין השרעיים, ברשות האוכלוסין וההגירה, ברמ"י, בביטוח לאומי. שיעבירו אותו למשטרה והמשטרה תיקח את המידעים האלה ותפתח בחקירה. מה שהבנו שקורה זה שברגע שהאוכלוסייה הבינה שבודקים אותה בצורה כזאת, אז פשוט הפסיקו הדיווחים. לדוגמה, אם גבר התחתן עם אישה שנייה למשל ברשות הפלסטינית והוא הביא אותה לארץ וביקש מבתי הדין השרעיים לאשרר את הנישואים האלה - קוראים לזה אשרור נישואין; הם לא מחתנים, אלא הם רק מאשרים את הנישואין, עצם אשרור הנישואים השניים היה יכול לשמש כקצה חוט, אבל ברגע שהבינו שהמידע הזה משמש כקצה חוט לפתיחה בחקירה אז בעצם פחתו הדיווחים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אם פחתו הדיווחים לפחות נהנינו במירכאות, לפחות הורדנו את העניין של תשלומי קצבאות. << דובר_המשך >> נורית יכימוביץ: << דובר_המשך >> כי אז השאלה איזה קצבאות, כי אם זה למשל קצבאות ילדים אז הילדים עדיין קיימים בפועל ועדיין הילדים האלה שייכים לאותה אישה והם יקבלו את הקצבאות, אז על זה כדאי לשאול את ביטוח לאומי. מה שאני רוצה להגיד ברמה הכי מתכללת וכדאי לשאול בעצם כל גוף בנפרד זה שברגע שפוחתים קצות החוט האלה בעצם יש פחות חקירות משטרה ובעצם אנחנו גם נגיע לפחות אכיפה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם יש לנו איזשהו ידע, האם רוב הנשים שהם הנשים השניות, או יותר, אני יודעת שגם יש יותר, כמה מהן הן לא תושבות מדינת ישראל? << דובר >> נורית יכימוביץ: << דובר >> אולי כדאי לשאול את זה את רשות האוכלוסין כי שם מבקשים את ההכרה. אני בטוחה שהם הביאו נתונים. מדברים פה על נהלים של איחוד משפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבקש עכשיו ממשרד המשפטים, הבאתם לנו גם מצגת של דוח פלמור – נכון? יש לכם צוות, אז בואי תעשו גם אתם. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> שמי שחר ישראל, אני עורכת דין בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. אני קודם כל רוצה להודות באמת על כינוס הדיון. משרד המשפטים בעצם מרכז את הנושא של הפוליגמיה מאז 2017, בעצם הוקם הצוות הבין-משרדי שבראשו עמדה אמי פלמור. אני רוצה רגע לתת את התשתית לדיון פה גם מבחינת הפעילות הממשלתית שיושבת-הראש התייחסה אליה לגבי התיאום בין הגופים השונים ולגבי המשימות המשמעותיות שעוד לפתחנו, כי יש באמת עוד הרבה עבודה לעשות. אני אשמח אם נוכל לעבור לשקף הבא. התייחסנו בעצם לזה שלאורך שנים לא הייתה התייחסות ממשלתית אחודה, מסודרת לנושא הזה של הפוליגמיה, ונקודת הזמן של דוח פלמור היא נקודה משמעותית בהקשר הזה, כי באמת נלקחו כל הנתונים שקיימים, ויש אומנם באמת פערים שאני אתייחס אליהם בהמשך, אבל באמת נעשתה עבודה משמעותית גם ליצירת אומדנים רלוונטיים וגם לבחינת התופעה הזאת מכל היבטיה, ובשורה התחתונה בעצם דוח פלמור אומר, שהפוליגמיה היא סימפטום של פערים בתחומים רבים של החיים, וכמו שגם עלה פה, ברור נראה לי לכל אחד שיושב סביב השולחן הזה, שאכיפה פלילית לבדה אין בה כדי להתמודד עם תופעה שהיא מורכבת ברמה התרבותית, ברמה החברתית, ברמה הדתית ובמובנים נוספים רבים, ובאמת זה התשתית שעל בסיסה פועל הצוות הבין משרדי שהוקם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי איזו תשתית. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> התשתית שמדברת על זה שהפעילות הממשלתית צריכה להיות רחבה, מאורגנת, ואני עכשיו ארחיב על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, זאת הכותרת של הדיון. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> נכון, אז אני מסכימה ומברכת על ההתכנסות בהקשר הזה. כפי שציינתי, באמת ב-2018 פורסמו המלצות דוח פלמור. הדוח כולל מעל 80 המלצות בתחומים שונים, שמתוכן 38 המלצות צוינו בתוך החלטת ממשלה 4211, שאימצה את העקרונות וגם הקימה צוותים בין משרדיים שהמטרה שלהם הייתה ליישם את ההמלצות, להקצות מעקב אחרי הנתונים, ולראות בעצם איך פותרים חסמים כדי להמשיך ולטפל בנושא הזה. אני אציין, שבהמשך לכך, בשנת 2022 עברה החלטת ממשלה 1279, שזה בעצם תוכנית החומש לפיתוח חברתי כלכלי, ואני מציינת אותה פה בגלל שהרבה מההמלצות של דוח פלמור מתייחסות להיבטים האלה של פיתוח חברתי כלכלי כצעד שהוא בעצם אמור לאורך זמן למנוע את ההתרחבות של התופעה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי בעצם אתם אומרים שהתופעה היא גם קשורה למצב סוציו-אקונומי של משפחה? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> קשורה לפערים בכל תחומי החיים, מבחינת התפיסות החברתיות, מבחינת החינוך, מבחינת ידיעת השפה והיכולת להשתלב בחברה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אני יכולה להבין אם לצורך העניין באותו כפר לוקח גבר שלוש, שתיים נשים, אבל זה לא קורה. הוא מביא אותם גם מדרום הר חברון, כלומר, אין פה עניין חברתי, כלכלי, אלא האדם עצמו. אם אני שמה רגע את האישה במרכז, אני לא אחראית על איך מטפלים בה ברשות הפלסטינאית, ששם ודאי שהפערים הם נוראיים. אז אין לי שום יכולת לשלוט על זה. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> כשאנחנו מתייחסים לתופעת הפוליגמיה, אז יש תופעת הפוליגמיה באמת שבמסגרתה מגיעות נשים פלסטיניות במסגרת נישואים שניים או שלישיים, אבל יש פוליגמיה שהיא גם לנשים בדואיות, ועוד רגע אני אדבר- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להגיד לי את היחס? כלומר כמה מתוך מה ששאלה גם חברת הכנסת יסמין, כמה מתוך ה- - << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> יש הנתונים של הלמ"ס בהמשך, אם את רוצה אפשר לקפוץ אליהם עכשיו או שנגיע אליהם עוד מעט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מישהו נמצא פה מהלמ"ס? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> הבנתי שבשיח עם הוועדה הלמ"ס לא מגיעים. אני הבאתי מקצת מהנתונים שהלמ"ס העבירו לצוות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תגידי מבחינת הנתונים, מבחינת היחס נשים פוליגמיות או גברים, לא משנה, כמה גברים פוליגמיים נשואים לנשים שהן אינן תושבי או תושבות ישראל. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> האומדן של הלמ"ס באמת מתבסס על בחינה של גברים מוסלמים במחוז דרום, שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת. אפשר להעביר 9, 10, 11 - זה נמצא שם ותוכלו גם להסתכל תוך כדי. זה בעצם אומדן שנעשה לראשונה בדוח פלמור, והצוות הבין-משרדי עוקב אחריו לאורך השנים. היום, כשכתוב גברים חשודים בפוליגמיה, אז אנחנו לא מדברות על ההיבט הפלילי, אלא זה המונח שהלמ"ס קבע בהקשר הזה. הנתונים האחרונים הכי עדכניים שיש לנו היום זה מ-2023 שקיימים 7,159 גברים כאלה, שהם בעצם 15% וקצת מהגברים המוסלמים במחוז דרום שיש להם ילדים בכלל. אם נסתכל על השקף הבא אפשר לראות בעצם את המגמה בהקשר הזה, אז תוכלו לראות שבעצם בין 2016 ל-2023 יש עלייה במספר הגברים הפוליגמיים, אבל חשוב לדעת שיש פה בעצם ירידה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל יכול להיות שזה נובע ממה שנורית אמרה, שפשוט הפסיקו הדיווחים, אז אם לא מעבירים מידע, זה לא בהכרח בגלל שיש ירידה. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> בהחלט הופסקו הדיווחים לבית הדין השרעי, אבל האומדן הזה לא מתייחס לדיווחים הרשמיים. הוא מתייחס לגברים במחוז דרום שיש להם ילדים יותר מאישה אחת, ולכן הפרט הזה הוא לא רלוונטי בהקשר של האומדן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איך אתם יודעים שזה יותר מאישה אחת? סתם כקוריוז, אני שמעתי על מקרה לצורך העניין, שהגיעה אישה לבית חולים, לא יודעת איזה בית חולים, בעצם ילדה, היא נתנה את תעודת הזהות של מישהי אחרת, ואמרו, רגע איך יכול להיות? הוצאנו לה את הרחם לפני ארבע שנים או משהו כזה, כלומר בסוף איך את יודעת שזה ילדים מכמה נשים, אם גם הדיווחים הם שונים? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> זה נכון שיש פערים והמון בעיות באומדן הזה. אני לא מתיימרת להגיד שזה מספר מדויק. זה האומדן שהלמ"ס יודעים להוציא מהנתונים שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חבל שהלמ"ס לא פה כדי להבין מאיפה הם לוקחים את הנתונים. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> כן אגיד אבל שהפער של הנתונים זה פער שמאוד מטריד ומעסיק את הצוות הבין משרדי, ויחד עם הלמ"ס בעצם יצאנו למחקר מאוד מקיף, שהמטרה שלו גם להעמיק את היכולת שלנו ליצור אומדנים על בסיס נתונים נוספים, לבחון אם יש כאלה. אם מסתכלים על הנשים שיש להן ילדים והם רשומים בעצם גם על הגבר שהוא חשוד כפוליגם, אז הלמ"ס איתרו מעל 16,000 נשים ו-83,000 ילדים, שמתוך הנשים האלה 2,423 הן נשים שאינן ישראליות. כתוב פה פלוס כיוון שברור לנו שאם יש, לא ברור לנו, אבל בעצם במסגרת האומדנים של הלמ"ס, אם יש לגבר אחד יותר מאישה זרה אחת, האומדן הזה לא כולל אותה, אז ברור לנו שזה אומדן- - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעצם אתם יודעים שבאזור הדרום יש היום קצת יותר מ-16,000 נשים שהן אישה שנייה או שלישית. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> לא, הם גם ראשונה. נשים בתוך הפוליגמיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ו-2,400 מהן חסרות מעמד, זאת אומרת שהם לא - - מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פלוס. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לא מתיישב לי - אני אגיד לך מה. שוחחנו לפני תחילת עם סורוקה, ושאלתי אותה כמה נשים חסרות מעמד מגיעות ללדת בסורוקה. אלא אם כן הן יולדות במקום, אז היא אומרת שיש כ-60 בשנה, אז משהו לא מתחבר לי במספרים. אם יש 2,423, אמורות להגיע לסרוקה הרבה יותר נשים חסרות מעמד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל יכול להיות, שוב, אני לא יודעת, שמתחזות, כלומר, אני לא יודעת כמה יש לכם יכולת לבדוק. צודקת, זה בהחלט קושייה. אני רוצה לחזור רגע למשרד המשפטים כדי שלא נאבד את ה - יש פה באמת המון פרטים וזה נושא מאוד מאוד מאוד חשוב. אז רק תמשיכי. דיברת על 16,000 נשים, ומתוכן מעל 2,423 שהם בעצם ללא מעמד. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> נכון. זה נכון ל-2023. הנתונים של הלמ"ס תמיד הם בפער מסוים, ואני מקווה שבקרוב יהיה לנו את הממצאים הראשונים גם של המחקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואגב, את יכולה להגיד לי מאיפה הם מקבלים את זה? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> בעצם הנתונים של הלמ"ס שאובים מרשויות מנהליות שונות, גם של רשות האוכלוסין וגם נתונים נוספים. אני מציעה לשאול אותם באופן ישיר פרטים נוספים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה לומר לי שחר, כמה מתוך ההמלצות של דוח פלמור, שדיברת על 80 פלוס, משהו כזה, ודיברת על קצת פחות ממחצית שעוגנו בהחלטות ממשלה. כמה מתוכם יושמו או מיושמים בפועל? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אני יכולה להעביר לוועדה אחר כך ממש את הפירוט המלא של כל אחת של ההמלצות, אבל כן ריכזתי פה רגע בכותרות חלק מההמלצות של דוח פלמור שעוגנו במסגרת החלטת ממשלה 4211 ונמצאות - או שיושמו או שנמצאות בהליך יישום. הרבה מההמלצות הן המלצות שהן ארוכות טווח ומתמשכות, אז בהקשר של אכיפה, גם עודכנה הנחיית היועצת המשפטית לממשלה שמדברת על האכיפה של עבירת ריבוי נישואין. כמו שנאמר פה קודם, עוגנו נהלים של העברת מידע משורה ארוכה של גופים - חלקם הוזכרו פה - רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי, נציבות שירות המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל שנייה, אכיפה. תסביר לי מה זה אכיפה, מה את אוכפת? עדכון הנחיות היועצת, העברת מידע, צוות אכיפה מחוזי. מצאת כבר שיש כאן משפחה שהיא פולוגמית. מה את עושה? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> עוד רגע אני אשמח שנציגי משטרה ופרקליטות יתייחסו לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מה זה עדכון היועצת? איזה הנחיות היועצת הציעה שקשורים לאכיפה? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אני אתייחס בקצרה, ונציגת ייעוץ וחקיקה, אם תרצה, תשלים ותוסיף. בעצם העבירה של ריבוי נישואין, שזו עבירת פשע שהעונש שלה היא עד 5 שנים, לא נאכפה במשך שנים רבות, וב-2017 בעצם יצאה הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, שמדברת על אופן האכיפה. יש שם סעיפים שמדברים על נסיבות לחומרה. אחד הדברים המרכזיים הם בעצם התאריך הקובע לאכיפה של העבירה, שמדבר על זה שהאכיפה תיעשה החל מ-2017, כלומר מועד פרסום ההנחיה, מתוך הבנה, שבאמת רשויות המדינה לא פעלו שנים רבות בהקשר הזה, ובעצם במסגרת דוח פלמור- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל שוב, מה זה אומר אכיפה? אני לא מבינה. אכיפה זה 5 שנים בכלא? מי נמצא 5 שנים בכלא? הגבר? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אז העבירה היא באמת על נשוי הנושא אישה או גבר נוסף, זה יכול להיות עבירה שחלה על שני הצדדים. במקרה שלנו כמובן זה חל על הגבר ולא על האישה. אישה היא לא הגורם הרלוונטי בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז האכיפה הכוונה היא פה מאסר של 5 שנים. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> מקסימום. נציגות הפרקליטות תציג בהמשך באמת את רף הענישה הקיים. קריאה: גם מי שעורך את הנישואים. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> יש עבירה נוספת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הפרקליטות, כמה כתבי אישום כאלה הגשתם מ-2017 עד הלום? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> זה נמצא בסוף המצגת. אם אתם רוצות אפשר לדלג או שנגיע לזה אחרי זה. אסכור בקצרה את ההמלצות של דוח פלמור וההחלטה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, עוד שאלה. בואו נניח שתיק אחד הצלחתם לאכוף, נניח. יכול להיות שגם זה לא, תכף נגיע. קריאה: כשאת אוכפת את מכשירה את העבירה למעשה. עכשיו הוא ישב בכלא, הוא השתחרר, הוא עדיין נשוי. הכשרת את השרץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בדיוק מה שרציתי לשאול. הבן אדם ישב בכלא 5 שנים, יופי, חוזר. את כבר לא יכולה להושיב אותו בכלא. את מסמנת וי, חוזר חזרה לחיים, נגמר האירוע. בן אדם שילם את חובו. אבסורד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה רק מראה שכל הסנקציות האלה, זה לא באמת הפתרון אלא - אני באמת לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, יהרגו אותי פה, לא לתת קצבאות. יש כאן בעיה מאוד רצינית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רשום כאן תעסוקה וחיזוק השפה, ואני מניחה שזה מבוסס על איזה משהו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תמשיכי. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני אגיד שזה נכון שבעצם יש פער בין הדין הפלילי שמדבר על זה שמדובר בעבירה לבין הדין האישי שלא מנתק את קשר הנישואין, אבל כן יש צעדים נוספים שאני אשמח אם נצליח להגיע להם. לצד הפעולות השונות שנעשו בהקשר של האכיפה וגם הוקם צוות אכיפה מחוזי שיוצג בהמשך, יש המלצות שונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל משפט שאת אומרת יש מה לשאול, כי את אומרת, הוקם צוות אכיפה מחוזי. מה הכוונה? שהוא עוזר למשטרה לאתר את האנשים? מה הוא עושה? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> הצוות עומד בראשו עורך דין גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום שיציג בהמשך, זה פשוט יש המון שקופיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי והיה לנו את כל היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה עושה הצוות, בשתי מילים? << אורח >> גיורא חזן: << אורח >> צהריים טובים, עורך דין גיורא חזן מפרקליטות דרום. אני אחראי על התחום של הפוליגמיה בפרקליטות מזה כשנתיים, ואני גם מרכז את הצוות של האכיפה. חברים בו כלל הגופים הממוקדים במחוז שרלוונטיים. זה אומר הסניף המקומי של הביטוח הלאומי, זה אומר מל"ל, זה אומר רשות האוכלוסין, משרד הפנים, זה אומר רשות הבדואים, זה אומר פרקליטות אזרחית ופלילית, כשאנחנו מתרכזים רק באכיפה, כלומר אנחנו לא מתעסקים בשלב- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה זה אומר אכיפה של ביטוח לאומי. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> אסביר. אנחנו לא מתעסקים בדברים האחרים שנמצאים שם. איך זה עובד - אנחנו הגשנו מספר רב של כתבי אישום במשך השנים מאז 2017 ועד היום, כאשר הם היו מורכבים משני גלים. הגל הראשון, שיאו היה בשנת 21', אז הוגשו 20-21 תיקים, כשזה היה מבוסס על דיווחי בית הדין השרעי. זה תיקים מאוד קלים יחסית מבחינה ראייתית. מקבלים את הדיווח של בית הדין השרעי ועל סמך הדיווח באים לבית המשפט, אומרים: שלום, תודה, מישהו רשום והתחתן ומקבל הרשעה, ואז כמובן השטח כמו כל תופעה עבריינית לומד את מאמצי האכיפה ותמו הדיווחים לבית הדין השרעי על כל המשמעויות שיש לדבר הזה, וב-2024 הוקם המפלג בימ"ר דרום. הוקם מפלג פוליגמיה, שמתעסק באופן ייעודי בעבירה הזו. הם עושים שם עבודה מצוינת, ובשנת 2025 יש פיק נוסף של 25 תיקים שהגשנו ב-2025, כאשר זה מבוסס כבר על ראיות נסיבתיות לתיקים יחסית יותר מורכבים, שגם מתנהלים עד תום. רק כדי לסבר את האוזן, 25 תיקים בתחום אחד שמתנהל כל הזמן לבית משפט השלום בבאר שבע, מציפים אותו. אנחנו מקבלים פידבקים משופטי בית משפט השלום שאומרים לנו: חבר'ה, מה קורה? הצפתם אותנו בתיקים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלא לדבר על זה שיש מחסור מטורף בשופטים. << אורח >> גיורא חזן: << אורח >> נכון, שקשה לנו מאוד להתמודד איתם, אז זה בהיבט הזה. מה הסנקציות הפליליות. הסנקציות הפליליות, בהתחלה זה עוגן - דרך אגב, העבירה נאכפה במשך השנים במדינת ישראל, רק לא במחוז דרום. היא נאכפה במשך, הייתה פסיקה גם בצפון וגם באזור ירושלים, ספורדית, מאחר שכמובן מחוז דרום בקרב האוכלוסייה הבדואית, זה לא רק הרוב; זה תופעה שאין לה אח ורע בכל העולם המוסלמי. זה התחיל מזה שבמספר חודשים במאסר בפועל, בתי המשפט זרמו איתנו ואמרו שזה חייב להיות רק במאסר בפועל. במשך הרבה זמן זה היה נע סביב 10 חודשים. זה עלה לשנה. קיבלנו עכשיו פסק דין של 14 חודשים, כשבתי המשפט באים ואומרים: ככל שיעבור הזמן מ-2017 ככה הענישה תעלה. לסבר את האוזן, 14 חודשים בפועל זה ענישה שמקבלים על עבירות אלימות לא פשוטות, על עבירות סמים לא פשוטות. זו כן זו ענישה משמעותית והיא כואבת מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה 25 נשים מול 16,000 נשים ו-18,000 גברים, שאין לי ספק שזה בחסר, אז זה לא מדגדג את הציפורן. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> אז אני אהיה סופר ממוקד. זה בהיבט של האכיפה הפלילית. אנחנו מנסים כל הזמן לשדרג במירכאות את כתבי האישום כדי שאם יספרו סיפורים כוללים של התופעה הזו, אם זה אלימות בתוך המשפחה - הגשנו על נישואי בוסר, ואז כבר קיבלנו ענישה הרבה יותר משמעותית. צוות האכיפה. כמו שאמרתי, צוות האכיפה, אנחנו מתכנסים פעם בחציון. יש זרימת מידע טובה מאוד מאוד. אני מניח שנציגי הביטוח הלאומי שנמצאים כאן גם יציגו את זה מבחינתם. הם מזרימים מידע ממש מהמסמכים הגולמיים שהם מקבלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צוות האכיפה זה לא רק אתם, זה כל המשרדים יחד. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי. הם מזרימים את המידע שיש להם מבחינת המסמכים הגולמיים אל המפלג, אל המשטרה, שמתרגמים את זה לתיקי חקירה שמוזרמים אחר כך אלינו. אותו דבר גם רשות האוכלוסין שמעבירה את הנתונים אלינו, ואנחנו גם משקפים את העשייה לכולם. זו עשייה מאוד מאוד משמעותית, עלייה, כפי שאמרתי, דרמטית של מספר כתבי האישום, ואני סוגר סוגריים ואני אומר, אני מודע לכך שאנחנו הקצה. אנחנו הקו האדום של המדינה שאומרת, אבל גם אם תכפילו אותנו, זה לא ישנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חייבת לומר שוב, מאחר ואנחנו לא מדברים על משרד משפטים, ביטוח לאומי ומשטרה, שכל אחד אני אגיד מחיאות כפיים, כל הכבוד שאתה מדבר איתי על עשייה מדהימה. סליחה. כלום, אפס. מה זה 25 תיקים, כשאתה מדבר איתי על פיק ועבודה מופלאה? חשבתי שתגיד לי אלפיים תיקים, 3,000 5,000. אתה אומר לי 25. זה כלום, ועוד שופטים מתלוננים על זה שאתם מביאים להם 25 תיקים. חברים, אנחנו צריכים לטפל, כאילו עם כפית חופרים את המנהרה. בכפית של הנכד שלי. זה צחוק מהעבודה. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> הרי גם אם תכפילו ותשלשו את כוח האדם- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מדברת על כוח אדם, מדברת בכלל. הדבר הזה הוא לא נותן מענה. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> ולכן אני אמרתי, אני מדבר רק על הזרוע הימנית של האכיפה. דיברתי רק על האכיפה הפלילית שעליה אנחנו אחראים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני מתנצלת מראש כי בשתיים אני חייבת לעבור לדיון אחר לצערי, אבל היועצת שלי תבוא והיא תסכם לי ואני אהיה מעודכנת, אבל אני חושבת שאחת השאלות שצריכות להישאל פה: מה כן עובד? זאת אומרת, בסוף אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. האם המאסר זה מה שיעזור? האם הסברה? זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין מהדיון הזה מה כן יכול לעזור. בסוף כתושבת הדרום, אחד הדברים שהכי בעייתיים לנו זה משבר הזהות של הדור השני. יש משבר זהות של הנשים שמגיעות מבחוץ וזה יוצר איזושהי בעיה, ובסוף אני רוצה לדעת מה כן עובד. האם האכיפה, האם הכלא, האם ההסברה? מה כן יכול, והאם למישהו יש תשובה? האם היו איזה שהם דברים שנבדקו ואנחנו יודעים שיש עליהם תשובה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, את צודקת. בבקשה. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> בקשר לשאלתך, אני חושבת שלמרבה הצער אין לנו תשובה אחת לזה. אין פתרון קסם, לא בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אגיד לך מה, סנקציות כלכליות. אנחנו מדברים על זה כל הזמן. עכשיו אתם תגידו לי משרד המשפטים, לא, הילד לא אשם. בסדר. אני חושבת שאם אנחנו נסגור את הברזים, זה ייפסק. זה פשוט שווה להם כלכלית. הם מנצלים את מדינת ישראל בצורה דרסטית. זה האירוע. אז לפעמים אין מה לעשות, לפעמים יש התנגשות של ערכים, שאני לא אומרת, אני בעד, מסכנים הילדים, הכל נכון, אבל בסוף יש פה תופעה שכבר שנים אנחנו לא יודעים איך לטפל בה, היא רק הולכת וגדלה. אנחנו שמים לנו פלסטר על ניתוח לב פתוח. זה מה שאנחנו עושים. 25 כתבי אישום על תופעה שהיא בשום קנה מידה, ולכן, כשיש לנו משהו שהוא משברי, צריך לטפל בו כמו במשבר, אין מה לעשות. אחרת אנחנו נשב ונגמגם פה עוד 10 שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק כלכלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא רק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה עניין תרבותי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שתרבותי, זה ברור שתרבותי, אבל אל תשכחי שגם על החברה הערבית עובר כאן עניין של תרבות. בסוף כולנו הולכים לאיזה כיוון. אני חושבת שבסוף התועלת הכלכלית שיש וזה היא כנראה עצומה. אגב הולך לגבר ולא לאישה. מדברים שאני קראתי, מהמספרים שאני קראתי, אם גבר יש לו, תחשבי אישה, 5,000 נשים, יש להם 25,000 ילדים, לאן הולך הכסף? למה, היא מקבלת את הכסף? בעלה מקבל את הכסף, אני גם אשמע את זה מביטוח לאומי. הוא כל היום מעשן נרגילה, ולא צריך לעשות כלום, כי יש לו את הכסף, וכנראה הילדים מתרוצצים בלי בתי ספר, בלי שום דבר כזה. יש כאן בסוף אירוע כלכלי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתי ספר זה אירוע אחר. אין מסגרות ל-5,000 פעוטות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגיעו אולי לשורה התחתונה של כמה מההמלצות שלכם יושמו. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני רוצה לקחת צעד קדימה מדוח פלמור וההמלצות שלו כי לאורך השנים, מאז 2018, עברו החלטות ממשלה נוספות, הוקמו צוותים נוספים, וחשוב לי להתייחס להם אפילו אם בכותרת, ואם תרצו נרחיב. בשנת 2023 עברה החלטת ממשלה 705, שבעצם מתבססת על הניתוח שלנו אחרי שהסתכלנו על דוח פלמור, מה הוא יושם, מה לא יושם. ראינו בעצם איזה משאבים נדרשים לנו כדי לקדם המלצות שלא יושמו עד כה ומה הדברים הנוספים שנדרש לעשות לצד ההמלצות של דוח פלמור כדי לקדם את הנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא פה כדי למחוא כפיים למשרד המשפטים מה הוא עשה. זה לא האירוע, כמה החלטות ממשלה הועברו. השאלה היא מה יושם בפועל. עכשיו אני כן שואלת אותך, ענית ליסמין, למרבה הצער, אין לכם תשובה אחת איך מטפלים בבעיה. אז זה נורא נחמד שיש לכם דוחות, עברה בשנת 23' החלטת ממשלה, כמה כסף צריך כדי ליישם את המסקנות שלכם. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> זה לא ההחלטה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תסביר לי מה כי אני רוצה לדעת איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> במסגרת ההחלטה הוקצו 14 תקנים למחוז דרום של המשטרה. על בסיס התקנים האלה הוקם המחלק אליו גיורא התייחס. בנוסף ניתן תקן לפרקליטות, ייעודי, שבאמצעותו פועל בעצם צוות אכיפה במחוז דרום. ניתנו תקציבים למהלך הסברה. דובר פה גם על הלגיטימציה החברתית וגם על הנושא של החינוך, ולכן אנחנו מקדמות תהליך הסברה שייתן מענה לדבר הזה. הוקם צוות בנושא של ביטוח לאומי כדי לבחון את הממשק שבין הגמלאות של ביטוח לאומי למשפחות הפוליגמיות. יש גם הקשר הפלסטיני אבל זה אולי נרחיב אחרי זה. הוקצה תקציב גם למחקר ולהנגשה של שירותי הסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מכירה את הצעת החוק של עודד פורר? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> של הקצבאות? כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה את אומרת על הצעת חוק הזו? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אולי ביטוח לאומי יתייחסו לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה את משרד המשפטים, מה דעתו על זה. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> בעצם במסגרת 705 הוקם צוות בהובלה משותפת של ביטוח לאומי ומשרד המשפטים, שהוא עמל בימים אלה על גיבוש ההמלצות, ואמור להגיש אותן ממש בשבועות הקרובים, ושם יש גם התייחסות. אנחנו נגיש את זה למנכ"לי הגופים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי שאלה מאוד פשוטה, מה עמדתכם לגבי אף האמור בסעיף קטן (א), לא תשולם קצבת ילדים בעד ילד שלאחד מהוריו יש יותר מבן זוג אחד, לעניין זה, בן זוג לרבות אדם ידוע בציבור כבן זוג. זאת הצעת חוק שהוגשה ועברה. זו הצעת חוק פרטית שעברה טרומית, ויושבת על שולחני. אני צריכה לדון בה. מה משרד המשפטים אומר על הצעת החוק הזו? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אנחנו כצוות, שוב, ונעביר את זה למנכ"ל המשרד, בתקווה שזה יקודם, הצוות המליץ על שורה של המלצות ששוב- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שחר, תעני לי על שאלה. נורא פשוט. או שתגידי לי, אני מנועה, לא יכולה. עזבי הצעת החוק. אני אומרת לך, אני רוצה עכשיו לחוקק חוק. אני רוצה, עוד לא חוקקתי, להגביל את קצבאות הילדים. מה יש לך להגיד על זה? לגיטימי? זה יעזור? בדקתם? הרי אתם מדברים איתי, מ-2017 אתם יושבים על העניין של פוליגמיה. 2017, אנחנו עוד מעט חוגגים ומציינים 10 שנים לאירוע מאז שישבתם, בסדר? דנתם בזה? חשבתם על זה? לא קשור לחוק של פורר. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, הצוות בחן את זה, גם אסף נתונים רלוונטיים כדי לראות את המגמות במתן הקצבאות והמליץ על שורה ארוכה של תיקונים גם בקצבאות, גם בכלים שיינתנו לביטוח לאומי- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא חושב שלגעת בקצבאות זה דרך נכונה ונאותה לטפל בסוגיה הזו או שהיא לא? כן או לא? דרך נכונה זה עדיין לא אמרתי שיקוצצו לכולם. אני רק שואלת האם לגעת בקצבאות, זה דרך נכונה או לא. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> הצוות המליץ, אז אולי זה מה שנותן תשובה לזה, אבל אני אגיד שחלק מהעשייה שלנו היא גם על מנת שהממשלה תדבר בקול אחד, ושלא גוף אחד יפעל לאכיפה והגוף השני הקצבאות שלו יהיו באופן שלא הולם את המדיניות הזו. << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> אני ממשרד המשפטים, אני מייעוץ וחקיקה. אני לא באה להתייחס ספציפית להמלצות. אני רק אומרת שכל עוד ההמלצות לא סופיות, מטבע הדברים, אי אפשר להציג אותם עדיין בוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני קודם כל חולקת עלייך, כי את יושבת פה ואני מדברת איתך עכשיו ברמה העקרונית. אני אמרתי עוד לפני שהזכרתי את הצעת החוק הזו, שאני חושבת שסנקציה כלכלית כן תטפל בנושא הזה בצורה טובה יותר מכל הדברים האחרים שאני שמעתי עליהם. אז כן, משרד המשפטים רשאי להגיד לי: אנחנו חולקים, שוויון, לא פוגעים בילדים, זה כן נכון, זה לא נכון. אני כוועדה רוצה לדעת, אולי אני אגיש הצעת חוק כוועדה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי עדיין בבדיקה הנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מ-2007 הוא בבדיקה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי החוק הזה הוגש? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי את הצעת החוק. איך מטפלים בתופעת הפוליגמיה, 2017? זה לא עלה מעולם? זה עלה הנושא הזה. כבר דנתם, זה נמצא במסקנות, זה לא נמצא במסקנות? איך המסקנות מתייחסות לזה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה היה חלק מההמלצות של ועדת- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כמובן שלא. ככל שידוע לי. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> ב-2023 עברה החלטת ממשלה שהקימה צוות בדיוק כדי לבחון את הדברים האלה. אנחנו לא מסתכלות רק על ההמלצות של דוח פלמור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 2023 הוקם צוות לבדוק את האירוע הזה. עכשיו אנחנו 2026. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> זה יוגש ממש בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 3 שנים לקח לשבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למי הם מגישים את זה? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> למנכ"ל משרד המשפטים וממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כשהדוח הזה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תדאגי, הוא לא יגיע כל כך מהר. אביגיל, זה מה שרצית להגיד, שאת לא יכולה להגיד כלום? << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> לא, מה שרציתי להשלים ופשוט להסביר, שאלתם פה על הנחיית היועץ. אני רק אגיד, הנחיית היועץ בנושא הזה גובשה עוד לפני דוח פלמור, זה עוד מ- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע איזה יועץ ואיזו הנחייה? << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> בנוגע לאכיפת העבירה הפלילית, גובשה הנחיית יועץ עוד לפני דוח פלמור, שבעצם נועדה, כמו שהוסבר פה, לשנות סיטואציה שבה באזור הדרום העבירה הזאת דה פקטו לא נאכפה. יצאה מין הודעה שמינואר 2017 העבירה מתחילה להיאכף, וההנחיה בעצם הנחתה את הגופים לגבי אופן האכיפה של העבירה, ומכוח אותה הנחיה גם יצא נוהל העברת מידע. כן צריך אבל להגיד שה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עוצרת אותך, אביגיל. 25 תיקים, כל הכבוד, שזה היועצת המשפטית לממשלה צריכה להתערב, ואז יש עבירת נוהל. מצוין, תקשיבי, אנחנו יכולים לסגור את המדינה. << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> אני לא מדברת כרגע על כמות התיקים. אני רק אומרת שכן צריך להבין שהתופעה, קודם כל זו תופעה שהיא מאוד מושרשת בחברה הזאת, ולכן ממילא אכיפה פלילית היא לא פתרון היחיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון אבל אמר גיורא פה שאין לזה אח ורע בעולם המוסלמי. << אורח >> גיורא חזן: << אורח >> לשאלת כבוד יושבת-הראש, מניסיוננו בשולחן העגול של האכיפה המחוזית, שווה מאוד מאוד לשמוע את נציגי הביטוח הלאומי. אני אומר, במיקוד לגבי מה עומד בבסיס התופעה הזו, האם באמת הבסיס הוא כלכלי בהיבט של הקצבאות או לא, או שיש בסיס- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל נכון שאמרת שאין לזה אח ורגע בעולם המוסלמי? << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה זה קורה רק שם? << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> אני אומר ליושבת-הראש, למשל במסגרת המאבקים שאנחנו מנהלים בבתי משפט על התיקים, אנחנו מקבלים גם חוות דעת של כל מיני מומחים לענייני דין השרעי. אני ממש לא מומחה אבל מתעסק בזה המון, והחיבור של אוכלוסייה מוסלמית ושבטית, במיוחד הפן של השבטית, הופך את זה לתופעה כל כך ייחודית, ואנחנו כבר משוחחים- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל יש גם בצפון אוכלוסייה בדואית. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> לא ככה. זה שונה לגמרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת שזה אוכלוסיות שונות. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> וזה יושב הרבה יותר על היבטים תרבותיים מאשר דווקא היבטים כלכליים. הם בוודאי ירחיבו, אנחנו רואים למשל- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתה אומר לי בעולם המוסלמי, בעולם המוסלמי כמה יש לנו? מיליארדים, אני לא יודעת את המספרים המדויקים, אבל בואו, הם לא תופעה יוצאת דופן, ולכן אם יש פה דווקא בדרום, אין לו אח ורע, השתמשתי בביטוי שאתה השתמשת, זה לא יכול להיות שהתרבותי הוא רק שם. יש שם משהו. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> אנחנו רואים גם גברים בדואים שהם מאוד מבוססים, שהם כן מנהלים אורח חיים פוליגמי, וזה לא נובע בהכרח מהעניין הכלכלי. זה נובע דווקא מהיבטים שבטיים תרבותיים, שנוגעים ספציפית לאוכלוסייה שלהם. זה מהניסיון שלנו בתוך המעגלים הללו, ולכן אנחנו – אפשר גם לשמוע את זה מהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, שרית. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי. אני כן אגיד שאנחנו חלק מהצוות המשותף עם משרד המשפטים. אנחנו מ-2023 באמת מנסים לבחון את התופעה בהיבטים של גמלאות הביטוח הלאומי. , לצערנו ב-23' כידוע נדרשנו לעשות איזושהי עצירה, ברור לכולם מדוע, אבל לאחר מכן חידשנו את עבודת הצוות. ניסינו לעשות סריקה גם של כל הגמלאות של ביטוח לאומי שאנחנו סברנו שהן רלוונטיות, אבל גם בחנו נהלים, בחנו תהליכי עבודה. ההמלצות שלנו נוגעות להרבה היבטים של עבודת הביטוח הלאומי. אני אגיד, שבעקבות המלצת דוח פלמור ביקשנו שישה תקנים לחוקרים בנגב. הצלחנו בסביבות 2018 לגייס שישה חוקרים. להגיד שתמיד הצלחנו להשאיר מצבת של שישה חוקרים דוברי ערבית שיעבדו במגזר הבדואי באופן רציף אני לא יכולה להגיד. זה לא כל כך קל לגייס חוקרים דוברי ערבי שמתאימים למגזר הבדואי בדרום. זה ממש קבוצה נפרדת, וצריך לחפש חוקרים שיתאימו, ואנחנו כן עובדים על זה, מנסים לייצר כמה שיותר גם חקירות בהקשר של גמלאות הביטוח הלאומי. ראינו כל מיני תופעות שאנחנו חשבנו שאנחנו רצינו גם לתת להם מענה. אני יכולה לתת דוגמה, שגם חלק מההמלצות הצוות זה משהו שבחנו. למשל, חוסר שיתוף פעולה עם חקירות ביטוח לאומי. זה לא עניין של קצבאות; זה עניין של הם לא משתפים איתנו פעולה, וחלק מהמלצות הצוות, בין היתר, זה איך להתמודד עם הקושי הזה, שכשאנחנו מוצאים שאנחנו רוצים לחקור, ובאים לבית ורוצים לוודא את זה, ואנחנו לא מצליחים לחקור, ואנחנו כן חלק מהמלצות הצוות, זה לבחון איך להתמודד עם התופעה הזאת. זה למשל. אני כן אגיד שהוצאנו נתונים שונים. אם אתם רוצים כמובן נציג חלק מהנתונים שהתבקשנו להביא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איפה זה פוגש אתכם? זה פוגש אתכם בכך של קצבאות לאימהות יחדניות? כי אז שוב - אני רגע מתעלמת מזה שיש פה ילדים, כי אם אני יודעת, אני מכירה את הביטוח הלאומי מהפן של נכים, גם אזרחי, ואם בן אדם אזרחי לא משתף פעולה, אין לו נכות בסוף, גם אם הוא נכה. הוא לא משתף פעולה, אז זה היה לו זמני, הוא לא מגיע לוועדה, אין איכות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה, הם לא משתפים פעולה בחקירות, לא בהגשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, בסוף כשהיא מבקשת קצבה, ואת אומרת: רגע, בואי לחקירה על הקצבה, והיא לא משתפת פעולה, נגמרת הקצבה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אתן דוגמא לגברתי, ובאמת זו תופעה שבאמת התלבטנו איך להתמודד איתה. למשל היא מגישה תביעה והיא אומרת לי: אני היום נפרדתי מבעלי, ואני גרה במקום X. יש עוד קושי מאוד מאוד גדול. אני מניחה שמרבית האנשים שיושבים בשולחן הזה יודעים, כשהם באזורי הפזורה, וזה מתחם משותף, זה גם תופעה מאוד מורכבת להתמודד איתה. אני לא מדברת על יישובים מיושבים, שזה קצת יותר פשוט, אבל בפזורה זה תופעה עוד יותר מורכבת, ואז אנחנו מגיעים אליה. חוקר שלי מגיע אמור להגיע אליה, והיא אומרת: אני לבד, אני לא פותחת בית לגבר כרגע. החוקר שלנו נתקל, הוא לא יכול כרגע לחקור אותה. יומיים אחרי זה היא מתקשרת ואומרת: עכשיו הוא יכול לבוא, יש לי מישהו בבית, הוא יכול לבוא לחקור. ברור שאין משמעות לחקירה אם היא לא נעשתה באיזושהי הפתעה, ועכשיו היא סדרה את הבית והוציאה את כל הבגדים שלו ולכן זה חלק מהדברים שהצוות שלנו בחן, ורצה לתת כלים נוספים לביטוח לאומי, ולראות איך אנחנו יכולים להתמודד עם קשיים כאלה שהם קיימים. אני לא יכולה להגיד שלא. אני לא יכולה כרגע להציג כמו שאמרה אביגיל ושחר, כי זה לא עבר את המנכ"לים ואצלנו לא עבר את מנהלת המוסד, אבל זה חלק מהדברים שבאמת ראינו שהם תופעות שהן יותר ייחודיות במגזר הבדואי, ושאנחנו מנסים לפתור אותן. אני כן רוצה לחדד לגבי הנושא של פלסטיניזציה שאני גם חושבת שאולי יוצג אחרי זה. צריך להבין שמרבית הגמלאות של ביטוח לאומי נותנים רק לתושבים. איך זה משתרשר לביטוח לאומי? כי ברגע שנולדים נולדים ילדים לאבא שהוא ישראלי או לאימא שהיא ישראלית, הילדים נחשבים ישראלים לכל דבר ועניין. הם אזרחי מדינת ישראל ותושבי מדינת ישראל. זה אומר שהם יקבלו כמובן את כל קצבאות ביטוח לאומי - קצבת ילדים, אבל אני אגיד את הממד הנוסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חוזרת לאותו מספר מזעזע של 5,000 רווקות שיש להן 25,000 ילדים. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אצלנו זה לא המספר. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> קצבת שארים למוסלמים זה לא למוסלמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נדבר על קצבת שארים. אני רגע רוצה לדבר רגע על 5,000 שטוענת נורית, אבל בוא נניח שלכם יש מספר אחר, תגידי לי כמה, אבל אם דיברו על 5,000 רווקות שיש להן 25,000 ילדים, צריך אבא בתמונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה שהיא אומרת זה שאם הנשים – הן לא מקבלות קצבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת. כדי שיהיה אבא בתמונה, את אומרת הישראליות נקבעת על פי האבא לצורך העניין, אז היא צריכה להגיד מי זה אבא. ה-25,000 ילדים האלה לא רשטוים בלי אבא. הם לא מבנק הזרע. הם ממישהו. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כדי לקבל מאיתנו מעמד, הם יהיו חייבים להיות משויכים לאבא ישראלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז נורית, אותם 25,000 ילדים של הרווקות האלה, מי האבות שלהם? << דובר >> נורית יכימוביץ: << דובר >> אלה נתונים שמגיעים מהלמ"ס. כמו שאמרתי קודם, יש כל מיני דרכים להסתכל בצורה גלובלית על האוכלוסייה. אפשר לשאול, ה-25,000 ילדים של 5,000 רווקות מוסלמיות, ככה הם רשומים ברשות האוכלוסין. זה לא בהכרח אומר, שהם יהיו מאופיינים כקבוצה אחת בביטוח לאומי. אין סתירה בין הסטים של הנתונים. פשוט דרכים שונות לחפש את האוכלוסייה הזאת. הרווקות האלה הן ישראליות, ברישומי הלמ"ס. << יור >> קריאה: << יור >> הם מופיעים במרשם האוכלוסין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מי מחזיק לי כמה רווקות כאלה יש שאין לו מעמד? << יור >> קריאה: << יור >> אף אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה רלוונטי מאוד, בגלל הילדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם אמרתם שמתוך 16,000 יש 2,500 חסרות מעמד. אז יש לנו מספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הן נשואות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שהן האישה הראשונה ואחריהן הגיעו עוד נשים. אבל יש כ-2,500, אבל מעניין אותי מה המספרים של ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להגיד לי את העלויות המשוערות? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה קצת קשה לתת העלויות, אנחנו ניתן מספרים, ואם תרצו גם ניתן את השיעור של הגמלה, אבל אני אגיד ככה. בנתונים שהוצאנו לאחרונה, הנתון שיש לנו הוא בערך מ-2025. מספר הנשים הרווקות שמקבלות אצלנו גמלת הבטחת הכנסה במגזר הבדואי זה 419. יש לנו עוד קבוצה נוספת - בהבטחת הכנסה, זה מה שנקרא גמלה להורה עצמאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה רווקות עם ילדים? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> רווקות עם ילדים. זה הורה עצמאי, כלומר, יש לה גם ילדים. יש לנו עוד כ-17 נשים שהן אלמנות, שהן מקבלות גמלה כהורה עצמאי. יש לנו עוד 484 נשים שהן מקבלות כגרושות. בדין הדתי היא גרושה. היא מקבלת קצבה כהורה עצמאי, גמלת הבטחת הכנסה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה ההבדל בינן לבין הראשונות? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אין הבדל. אותה קצבה בדיוק, אותם סכומים, אותם מבחנים שהיא נדרשת לעשות, ויש לנו מעמד בהבטחת הכנסה שזה מעמד של פרודה, זה נשים שעדיין רשומות כנשואות אבל הן בתהליך פירוד. הן צריכות למשל להמציא לנו פסק דין למזונות. זה בהתאם לתקנות של הבטחת הכנסה, ולפי הנתונים שלנו, יש ב-25' – 549 נשים כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה גובה הקצבה לבוא נניח 5 ילדים? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> יש מקסימום עד שני ילדים, בכל מקרה זה שני ילדים. הורה עצמאי עם שני ילדים זה מתחת ל-55 כי זה הקבוצה הרלוונטית, זה ₪4,049. מתוך זה גם מורידים ביטוח בריאות, דמי ביטוח בריאות, או אם יש הכנסות אחרות, אבל זה הקצבה המקסימלית. כל הקבוצה הזאת זה חייבת להיות נשים שהן תושבות. במקרה הזה זה הולך לאישה, בהתאם לכל הנהלים שלנו, כבר לפני הרבה שנים, כדי שהאישה תקבל את זה כנפרד. היא חייבת להמציא לנו חשבון בנק על שמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת להגיד לך שנעשית כזאת דמוניזציה לסיפור הזה, ובסוף אני מגלה שמדובר ב-1,500 נשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, חכי. << אורח >> גיורא חזן: << אורח >> זאת ההוכחה שהשיקול הוא לא שיקול כלכלי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ב-2003 בערך היה שינוי חקיקה, אז גם היו סכומים אחרים ויותר גבוהים, וקצבאות ילדים - נספרים רק לפי בית האם, לא לפי בית האב. כלומר, אם יש כמה נשים שיש אב משותף, אבל הם ייספרו רק לפי בית האם. כלומר, לא יהיה את הכפל ונגיע למספרים מאוד מאוד גבוהים של סכום גמלה, כי זה מופחת. הילד הראשון מקבל הכי הרבה, והילדים הבאים – זה היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז ההפך, אז דווקא ההפרדה טובה להם. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> לא, ההפרדה לא טובה להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? אם את עושה לפי האם ולא האב, אז גם אם יש לו 30 ילדים אבל יש לו 3 נשים וכל אחת 10 אז הם כן יקבלו יותר. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> לא, מהילד החמישי זה עולה, ולכן יש אינטרס. זה חוזר להיות כמו הילד הראשון ולכן עדיף שזה יהיה לפי בית האם ולא לפי בית האב. זה משולם לאימא. קריאה: אבל יש אפשרות שזה ישולם לאב, נכון? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> בדרך כלל, בדרך כלל ישולם לאב רק אם הוא מוכיח לי שהוא המחזיק באופן בלעדי בילד. כל עוד אין החזקה שהוא מחזיק את הילדים באופן בלעדי או ההחלטה המפורשת של בית משפט שאנחנו צריכים להעביר אליו את קצבת הילדים, אז קצבת הילדים בהתאם לחוק עוברת לחשבון של האימא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה קצבאות ילדים משולמות? כי הם אמרו שיש 25,000 ילדים ואמרתם, המספרים שלנו הם שונים לחלוטין. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> המספרים שלנו שונים מבחינת כמות הרווקות שמקבלות אצלנו גמלה, זה מה שנתנו כרגע. לא כל הרווקות עם ילדים מקבלות אצלנו גמלאות. אני אגיד, קצבת הבטחת הכנסה, למשל, אם היא מקבלת, היא צריכה לעמוד במבחנים כמו מבחן תעסוקה. היא צריכה להגיע לשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יסמין יודעת את זה מצוין. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני יודעת שחברת הכנסת מכירה. בהתאם לחוק ביטוח לאומי וגם חוק הבטחת הכנסה, היא חייבת לתת לנו חשבון בנק שרשום על שמה. אנחנו לא יכולים להעביר את הכסף לחשבון בנק אחר. אני כן יכולה להגיד, שאנחנו כמובן שמענו את הסיפורים שהוא בא איתה, בכספומט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזה עוד קצבאות? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> יש עוד נתונים שהתבקשנו לגבי נכות כללית. בנכות כללית ניתן לקבל תוספת בעד בת הזוג. שוב, אני חייבת להגיד, גם אם הוא נשוי לה או ידוע בציבור, גם פה התבקשנו לתת את הנתון הזה. לפי הנתונים שלנו, יש כ-260 גברים במגזר הבדואי, שמקבלים תוספת בעד בן זוג נוסף, חוץ מאחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נותנים תוספת בעד, תוספת לנכה שיש לו שתי נשים? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> על כל אחת במידה, אם הם עברו מבחן הכנסות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בהלם. אנחנו מאשרים את הפוליגמיה? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אנחנו לא מאשרים את הפוליגמיה, אני כן רוצה להציב תמונה נוספת. הם לא מודיעים לנו שהם נשואים נישואים שניים. הם מודיעים לנו שיש להם ידועה בציבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל זה לא בסדר, צריך לתקן את הדבר הזה. לפני הרבה מאוד שנים, כשהייתי צעירה יפה ועשירה, פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם, לפני שהגעתי לכנסת, אבל ידועה בציבור לא יכולה להיות למישהו שהוא נשוי. אני מבינה שזה השתנה. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> ידועה בציבור יכולה על פי הדין הישראלי להיות גם עם מישהו שהוא נשוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הגיע הזמן שנשנה את זה, זה פשוט מטורף. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני חייבת להגיד שזה לא רק מאפיין את החברה הבדואית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על מה התוספת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ממתי שונה שבן אדם יכול להיות נשוי גם בישראל בתל אביב, בעצם להיות נשוי ולהחזיק ידועה בציבור? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אנחנו כן מכירים תופעה, תופעה די נפוצה, בטח בגיל יותר מבוגר שהרבה פעמים אנשים אומרים לנו, אנחנו לא מתגרשים כי יש לנו כל מיני שיקולים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זכותו המלאה, אבל לא לקבל תוספת. גם ביהודים, גם בזה, אין לי בעיה, אני לא, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אנחנו מדינה חופשית, אבל בן אדם מחליט לעשות את זה, זה עולה כסף, כלומר בסוף אי אפשר להכיר בך גם בזה וגם בזה. יכול להיות שהוא בן 60 ובן 70, לחלוטין ישראלי, שאשתו כבר לא נראית כמו שהיא נראתה קודם, הולך לוקח ידועה בציבור יפהפייה ומכיר את הילדים, ובסוף - זה לא הגיוני. רוצה לא להתגרש ורוצה ידועה בציבור, 100%, תעשה את זה, תחיה, אבל למה מדינת ישראל צריכה להשתתף בכוח האירוע הזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על מה התוספת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם היא נכה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הוא נכה, יש לו בת זוג. במסגרת גמלת הנכות הכללית אפשר לקבל תוספת בעד בן הזוג אם יש לו הכנסות נמוכות מרף שנקבע בחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא נסמכת עליו כאילו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אחד החששות שלנו שאי מתן התוספת תוביל לאיזשהו דיווח פיקטיבי שהיא נפרדת ותכירי בה כהורה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אכפת לי. יש עניין מדיני, יש עניין של מדינה שלא יכול להיות שאנחנו נאבקים בפוליגמיה ונאבקים באירוע הזה, ומצד שני משלמים על זה. שיהיו רמאים, נתפוס את הרמאים, אבל זה לא יכול שבמהות, זה לא חוק, זה כנראה פסיקה. דיברת על 260 גברים שמקבלים תוספת במגזר הבדואי בעד בת זוג שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ידועה בציבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא שואלת, סליחה שאני צוחקת, אם אפשר יותר מ-2. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> החוק לא אומר לי 4 או 20. החוק אומר לי תוספת בעד בן הזוג. עכשיו, ה-4 זה בדרך כלל פשוט מה שמקובל לפי הדין השרעי. אין לי הגבלה בחוק, אבל אני כן אתן את הנתון, כן חשוב לתת את הנתון. ב-241 מתוך ה-260 זה אישה נוספת אחת, כלומר שתי נשים, ויש לנו עוד 19 מקרים שזה מדובר בתא משפחתי שיש בו 3 נשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם לא משלמים עוד שתי קצבאות. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני משלמת קצבת נכות כללית ועוד 3 תוספות לכל אישה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה טירוף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו צריכים לתקן את זה ברמה החקיקתית. את אומרת לי, אנחנו לא עושים את זה כי הם יעקפו אחרת? שיעקפו אחרת ואז נדבר. חוק במדינת ישראל מאשר פוליגמיה, זה פשוט מטורף. << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> הכוונה היא שאחת נשואה ויש יותר מאחת שידועה בציבור? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> עוד שתי נשים שהן ידועות בציבור. << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> אבל ידועה בציבור זה לא מבחן פונקציונלי? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> שוב אגיד שמבחן ידועים בציבור בעולמות ביטחון סוציאלי זה קצת שונה מאשר מה שנבחן בבתי משפט לענייני משפחה. הוא כן יחסית הרבה יותר מרחיב כי זה עולמות הדין הסוציאלי לעומת דינים של דיני משפחה וזכויות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי קבע את זה? כי אני לא מוכנה לקבל את זה. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> זה כתוב תוספת בעד- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אביגיל, אמרת מה שבית המשפט לעני משפחה קובע זה דבר אחד, ואנחנו מקלים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, אנחנו לא מקלים, אנחנו כן אנחנו מחילים את זה. יש הוראה בחוק הביטוח הלאומי שאומר, נשואים זה לרבות ידועים בציבור. אני כן אגיד שזה גם עובד הדדי בבחינת שלילת זכויות בביטוח לאומי, כי מעמד ידועה בציבור יכול לשלול לה למשל את הזכאות לשארים, אם היא שבה והתחתנה אז אנחנו רואים אותה כשבה והתחתנה גם אם היא ידועה בציבור. זה עובד בשני הכיוונים. בסיעוד, בהבטחת הכנסה, הרבה פעמים אנשים אומרים- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר את אומרת כלכלית בוא נשים רגע בצד אבל בוא נדבר רגע מהותית, זאת אומרת כלכלית לא בהכרח שווה לשנות כי זה - 100%, אבל אני מדברת כרגע על המהות, כי מהות לא יכול להיות שאנחנו רוצים להיאבד בתופעה ומצד שני אנחנו מאשרים אותה. אבל זה לא הגיוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זגה אחד הדיונים המרתקים ביותר. הנתונים האלה הם סופר חשובים, סופר קריטיים. רציתי לשאול על קצבת שארים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שאת אומרת שבעצם 260 מקבלים מהמגזר הבדואי תוספת נכות בעד יותר מאישה אחת. 242 זו אישה אחת נוספת ו-19 זה יותר מ-2. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. יש לנו את יש לנו תוספת בעד בן זוג גם בגמלת אזרח ותיק, שאז אתה יכול לקבל בעד יותר מאישה אחת נוספת. בקצבת אזרח ותיק הנתון היום הוא 150. אני רק רוצה לוודא שאני מסתכלת על הנתון המדויק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת איתנו רק על הנגב, נכון? המגזר הבדואי בנגב. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> ביטוח לאומי לא אוסף נתונים לפי לאום. זה לא מידע שרלוונטי לביטוח לאומי ולכן אין לו את המידע על לאום. אני אגיד גם שאנחנו לא צריכים אותו, אנחנו לא משלמים לפי לאום וזה לא נתון רלוונטי. מה שאנחנו עושים כשאנחנו עושים את הניתוחים האלה זה לפי יישובים שמוגדרים כישובים בפזורה הבדואית, וזה הניתוח שאנחנו עושים. לגבי אזרח ותיק, אז אני אתן את הנתון. זה למיטב זיכרוני 150 אבל אני רוצה פשוט להגיד את הנתון המדויק. בתוספת באזרח ותיק, אז היה לנו 150 גברים שקיבלו יותר מאישה אחת. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> שרית, סליחה שאני קוטעת אותך, ענת חקמון מרשות האוכלוסין, מנהלת מרחב דרום. לא שמעתי התייחסות לגבי- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק תני לה לגמור, 150 גברים, כמה אישה אחת וכמה יותר מאישה אחת? 2 או יותר מ-2? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> מתוך הקבוצה הזאת 6 קיבלו תוספת עבור 3 נשים. כל היתר זה בעד שתי נשים. זה גם קיים במגזר הכללי, תוספת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל"ף, תבדקי לי, כמה מהמגזר היהודי. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אין לי את הנתון, אני אבקש שישלפו. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> לא שמעתי התייחסות לגברים שיש להם ילדים, מקבלים קצבאות הנשים שהן שב"חיות. נשים חסרות מעמד, מה קורה לגבי קצבאות ילדים שהגברים מקבלים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה היה כתוב בדוח, עוד לא הגענו לקצבת ילדים. אמרנו קצבת הבטחת הכנסה, אזרח ותיק, נכות, ולא קיבלנו, עוד לא הגענו לילדים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אחזור להבטחת הכנסה, אני רוצה לחדד. מה שאמרה ענת, האישה שאינה תושבת אינה זכאית בפני עצמה לאיזושהי גמלה מביטוח לאומי, כי היא לא תושבת. היא גם לא זכאית לתוספת. למשל, אם יש גבר בדואי שיש לו אישה נוספת שהיא לא תושבת מדינת ישראל, היא לא תקבל את התוספות שפירטתי כרגע, כי התוספות זה רק לתושבות מדינת ישראל, גם בהבטחת הכנסה. מה ששאלה ענת זה מקרים, יש לנו גמלה בהבטחת הכנסה שהיא בעד בן זוג שאינו תושב, כלומר אני משלמת לתא משפחתי שאחד מההורים הוא תושב, והילדים הם תושבים, ואחד מההורים אינו תושב. זה רלוונטי לכל מדינת ישראל, זה מאפיין אוכלוסיות שונות, לרבות, אני חייבת להגיד, בעקבות מלחמת אוקראינה שהגיעו לנו לא מעט תאי משפחה כאלה. במגזר הבדואי יש לנו 434 משפחות כאלה שאחד מבני הזוג אינו תושב שמקבל קצבת הבטחת הכנסה. זה קצבה מופחתת. היא בערך ₪2,200 לתא משפחתי של זוג עם שני ילדים. זה גמלה שהיא מראש המחוקק, המשנה, כאן זה תקנות, קבע שהיא גמלה מופחתת, כי אנחנו לכאורה לא משלמים בעד בן הזוג שאינו תושב; רק בעד בן הזוג שהוא תושב וילדיו. כן אני אגיד שזה במגמת ירידה ככל שאנחנו רואים מהנתונים לאורך השנים, אבל אני כן אגיד מאמר מוסגר כללי, כל גמלת הבטחת הכנסה במדינת ישראל היא במגמת ירידה. המספרים של זכאי מקבלי הבטחת הכנסה במגמת ירידה באופן כללי ובכלל בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה במגמת ירידה? << אורח >> לילי דגן: << אורח >> לילי דגן, מנהלת אגף הבטחת הכנסה בביטוח לאומי. מאז 2003 שיעורי הגמלה לא עודכנו עד היום. הגמלה נשחקת אל מול שכר מינימום במשק שעולה, שהתעדכן כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. שוק העבודה שהוא יחסית- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנשים לא פונים לקבל, זאת הכוונה? << דובר_המשך >> לילי דגן: << דובר_המשך >> פונים לקבל ולא זכאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא אומרת שהקצבה הקצבה נשחקת, היא לא דיברה על שהכללים הוחמרו. << דובר_המשך >> לילי דגן: << דובר_המשך >> הכללים לא הוחמרו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה יורד מבחינת מספר הפניות? << דובר_המשך >> לילי דגן: << דובר_המשך >> לא, מבחינת הסכום הכללי. האנשים פונים, אבל הם נדחים בגלל מבחן ההכנסות. זוג שאחד מהם עובד והשני לא יכול לעבוד, ואותו אחד שעובד משתכר בשכר מינימום ויש להם שני ילדים ומעלה, לא יהיו זכאים להבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא הגמלה שלא עודכנה, את אומרת, הקריטריונים לקבל אותה לא עודכנו. כלומר, הסכומים, כמה אתה צריך להרוויח כדי לקבל, זה לא עודכן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לאורך השנים כן, גם הביטוח הלאומי כן ניסה לקדם תיקוני חקיקה שתכליתם לעודד תעסוקה בקרב מקבלי הבטחת הכנסה, ואחד הכלים כמו שגברתי אמרה, זה לזקוף פחות מההכנסה שאתה מרוויח מהעבודה, מה שמכונה דיסריגרד. הצלחנו לעשות תיקון כזה ביחס לחד הוריות, למשפחות עצמאיות, ב-2016 אבל זה לא חל על כל - גלשנו לסוגריים נוספים. קצבת ילדים, אין לנו את הנתון, אבל כן רצינו לתת על שארים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תביאי לנו את הנתון. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> ניתן את הנתונים, זה נתון שלא פילחנו, אז אנחנו נבקש שיוציאו לנו את הנתון הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את שאלת מה עם גברים שמקבלים קצבת ילדים על מישהי שב"חית? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני מניחה שהנתון שיהיה לנו זה כמה גברים מקבלים כאשר הבת הזוג אינה תושבת ישראל. זה נתון שאנחנו נצטרך לבקש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וגם מספר הילדים שיש, כלומר אם יש לגבר אחד 50 ילדים. ברור שאם יש לגבר 50 ילדים, יש כאן פוליגמיה, נכון? טוב שמסכימים על זה. דובר: אני יודע שגם נשים שהן שעות בלתי חוקיות מקבלות גם מענקי אשפוז. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא שהן מקבלות מענקי אשפוז. צריך להבין, אם נולד ילד שהוא ילד ישראלי, ויש לו הורה שהוא ישראלי, אבא שהוא מבוטח או תושב, אז הלידה שלו מבוטחת במדינת ישראל. גם אם הוא ילד את הילד הזה בכל מדינה אחרת בעולם על פני הגלובוס הזה מלבד מדינת אויב, הוא יקבל החזר על מענק האשפוז. זה לא קשור לאימא שאינה תושבת כי היא לא זכאית. זה לא נובע מכוחה זה נובע מהכוח שנולד ילד ישראלי. דובר: רק אומר, לדוגמה אם יש שוהה בלתי חוקית פלסטינית שיש לה אינטרס ברור לבוא ללדת בסורוקה, כי בית חולים מן הסתם יותר טוב וכולי, אז היא גם מתומרצת על זה. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> היא לא מתומרצת. אם הילד שלה הוא ילד ישראלי, יחליטו שאומרים שהילדים האלה לא יהיו זכאים. זה החלטה ערכית וצריך לקבל אותה, אבל הילד הוא ילד ישראלי ומכוחו הוא מבוטח כי יש למדינת ישראל אינטרס לתת מערך בריאות לילדים הישראלים. גם אני אגיד, מענק אשפוז זה לא כסף שעובר ישירות לאימא. זה כסף שהולך לבית החולים. זה כסף לבית החולים בעד האשפוז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וזה יקרה גם בפוליגמיה, גם אם זו אישה שנייה או שלישית. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני לא יודעת. ההורה הישראלי הוא ההורה המבוטח. אם הילד שנולד הוא ילד ישראלי, הוא אזרח, הוא תושב ישראל- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חמישה ילדים, ברוך השם, יש לי. כשהלכתי ללדת את כולם, בסוף אני ממלאת טפסים, אז אני כותבת את שם האימא, את שם האבא, ואז זה מגיע אליכם ואתם מעבירים לבית החולים מענק אשפוז. כאשר מגיע מישהו, שאשתו היא ידועה בציבור, פוליגמית, או לא תושבת, אז את מקבלת רק את הגבר, נכון? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אם הוא לא נרשם אצלנו מראש שהם ידועים בציבור, בית החולים לא יקבל אוטומטית. היא תצטרך לעשות אצלנו תהליך מסודר, שהיא תוכר כידועה בציבור שלו, ושהילד יהיה באמת רשום על שמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת איתי כבר על התושבת שידועה בציבור. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני מדברת דווקא על המקרה של הלא תושבת. אם מישהי תושבת ישראל, ילדה בישראל, היא כותבת אותו, זה בתהליכים האוטומטיים. אם היא חסרת מעמד, אבל היא לא נרשמה אצלנו מראש כידועה בציבור של תושב ישראל, אז היא תצטרך לשלם, יהיה לה חוב, והיא תצטרך לרדוף אחרינו, אני אגיד בלשון עדינה. היא תצטרך להירשם אצלנו בצורה מסודרת כידועה בציבור. אנחנו נצטרך לעשות את כל הבדיקות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם זה נתונים שאת יכולה להעביר לצוות ככה וככה. << אורח >> אידה אטיאס: << אורח >> רק אציין שזה בסוף נשאר חוב לסורוקה, כי סורוקה לא מקבל בביטוח לאומי. אני מנהלת יחידת הכנסות בבית החולים סורוקה, שמי אידית, ואני יכולה להגיד שבית החולים סורוקה מעניק טיפול לכל אחד שניגש אלינו. חסרי מעמד, חסרי תעודת זהות, תושבות יולדות ארעיות, כולן יולדות בסורוקה, כולן מקבלות את הטיפול. בסוף בסוף סורוקה נשאר בלי התגמול הזה מביטוח לאומי, ואין לנו את ההכנסה בגין היולדת, ואנחנו צוברים חובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בארצות הברית את לא יכולה ללדת בכל מקום. באה עם בטן, צירי לידה, סליחה, יש לך, תשלמי, כאילו, תראי לי. לוקחים תעודת זהות, כרטיס אשראי, בדיקת דם, כרטיס אשראי, זה כרטיס אשראי. מי שאין לו, שלום, לך. << דובר_המשך >> אידה אטיאס: << דובר_המשך >> זה לא קורה. לידה זה טיפול דחוף, אז אנחנו נותנים. קריאה: אני אשמח לשאול את נציגת סורוקה באמת מה הסכום? דיברת על חוב. << דובר_המשך >> אידה אטיאס: << דובר_המשך >> אנחנו כרגע עם חוב של 12 מיליון שקל בגין יולדות ארעיות ללא תעודת זהות, שלא הוכרו על ידי ביטוח לאומי. ה-12 מיליון, אני יכולה לציין שזה אחרי התחשבנות וכל מיני פעילות כזו או אחרת של הגבר, של הבעל, אני לא יודעת איך לקרוא לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 12 מיליון שקל, את לא חייבה להגיד לי שזה של בדואים דווקא. שזה פוליגמיה, את לא יודעת << דובר_המשך >> אידה אטיאס: << דובר_המשך >> זה פוליגמיה. 12 מיליון לתקופה מ-2017 עד 2025. זה בערך 60 לידות בשנה, אבל אנחנו מפרידים את זה. יש לידות של חסרות תעודת זהות, ויש גם חסרות מעמד, יש כל מיני. כשמגיעים לבית חולים סורוקה אתה מקבל תעודת זהות זמנית, אם אתה בא מהרש"פ. אם אתה מגיע במעמד אחר, אז אתה יכול גם להיות חסר כיסוי לחלוטין, ואין לנו למי לפנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה האם מותר לכם להגיד שלום, לא לקבל. << דובר_המשך >> אידה אטיאס: << דובר_המשך >> אסור לנו, במובן של הרפואה. אנחנו כל טיפול מציל חיים מקבלים. כל טיפול. לידה היא מציל חיים מסיכון. גם ילד, כל דבר אפשרי. אנחנו קודם נותנים את הטיפול, מקבלים, מסמנים אותו כחסר תעודת זהות או חסר מעמד כזה או אחר, מקבלים אותו לטיפול ואחר כך אנחנו רק בודקים איך אנחנו יכולים, למי אנחנו יכולים לפנות. זה יכול להיות גם עובד זר או עובדת זרה או כל מיני כאלה שאין להם כיסוי. אז במקרה הזה יש הרבה יולדות כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שרית, את רוצה לסיים? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> רציתם גם את הנתונים על שארים. אני שוב אחזור ואגיד, החוק זה חוק שנכתב ב-53'. הוא לא היה מכוון לאוכלוסייה ספציפית. שארים זה באמת הוראה מימיו הראשונים של חוק הביטוח הלאומי. במגזר הבדואי יש לנו 625 נשים, שהן לא האישה היחידה שמקבלת שארים בעד המנוח. אין לי הנתון הכללי - ויש עוד 3,888 נשים שמקבלות רק מכוח שהן אישה יחידה. 625 נשים. 3,000 זה בכלל במגזר הבדואי, נשים שמקבלות קצבת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא רלוונטי, כאילו מגיע להן. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אבל זה יכול להיות נשים, נגיד מכוח מנוח אחד יותר מאישה אחת, אז הנתון של 625 זה 625 נשים שמקבלות כאישה, יותר מאישה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, על הגבר שנפטר, שתיים שמקבלות. אז השתיים נמצאות בפנים, כלומר, האם זה 625 משפחות פוליגמיות או שאת לא יודעת כמה משפחות פוליגמיות יש? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני לא יודעת להגיד בהכרח כמה משפחות פוליגמיות, אני יודעת שיש 625 נשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוצאת מהן את האישה הראשונה? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> כולל האישה הראשונה. זה יכול להיות חצי. קריאה: אם מישהו היה נשוי פעם ונפטר? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> היא צריכה להיות אשתו במועד פטירתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא גרושתו, גרושה לא מקבלת. אבל שנייה, אבל למה אמרת לנו את הנתון של 3,088? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הנתון הכללי כמה יש במגזר הבדואי נשים שמקבלות שארים. קצבת שארים, ככל שאין אלמנה יכול להיות להינתן רק לילדים, אבל זה פחות רלוונטי לדיון הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ולמה הזכרת את זה שזה חוק ישן? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> כי צריך להבין שזה לא רק מתייחס למגזר הבדואי. זה נוסח מתפיסה יותר מיושנת- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שמאפשרת שתי נשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ויש גם יהודים שהיו בעבר שתי נשים ויש מקרים גם אנחנו מכירים של היתר רבנים להינשא לאישה נוספת וגם יש מקרים של יהודים שיש יותר מאישה אחת, והחוק הוא חוק כללי שחל על כולם ולא רק על המגזר הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, כל מה שאמרת לנו עכשיו, המידע הזה עובר בין המשרדים? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני חייבת להגיד שאני באופן אישי ישבתי בעשרות צוותים. אנחנו יושבים בצוותים. יש את הצוות שגיורא יושב בבאר שבע, יש את הצוותים הבין משרדיים במשרד המשפטים, יש את הצוות במשרד התפוצות שברכיה כאן יכול לפרט. אנחנו יושבים, זה מידע שעובר בין הצוותים. גם המידע של ביטוח לאומי- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המידע עובר, אבל מה עושים איתו? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני חייבת להגיד שבשנה, שנה וחצי האחרונות נעשו הרבה תהליכים גם פנימיים ברמה שלא מחייבים תיקוני חקיקה, אבל מספיק של שינויי נהלים. איך אני בוחנת ידועים בציבור, שזה משהו שאנחנו בוחנים היום במחוז דרום. יושבת איתי מנהלת תחום פה של מחוז דרום של גבייה שיושבת בצוות של גיורא ומעבירה למשטרה מידעים בהתאם לנוהל. אני לא עושה כאן שום דבר שהוא בניגוד לדין. בהתאם לנוהל שאנחנו מעבירים מידעים למשטרה, שבעבר המשטרה אמרו לנו: רגע, אין כאן אינדיקציה חד משמעית של נישואים נוספים, אבל אמרנו להם, תראו, גם המשטרה הבינו שאפשר גם אולי באמצעות המידע שאנחנו מקבלים לפתוח ולבחון את זה, ואנחנו יושבים איתם ומכירים את עולמות הביטוח הלאומי, הגמלאות. אנחנו כן מנסים, רשות האוכלוסין כמובן עבודה שאנחנו מנסים כמה שיותר לבחון שיתופי פעולה. כמובן זה צריך להמשיך ולהתעצם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אחרי כל מה ששמענו ואני עוברת למשטרה עכשיו, שמענו, גם אמרה פה, רק מדובר ב-1,500. לצורך העניין, נניח שהיא דיברה שם על הבטחת הכנסה, הגשנו 25 תיקים. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> כן אגיד מה שאמר נציג המשטרה. מאחר שהדין הדתי הוא שקובע את הנישואים, המשמעות של ההליך הפלילי זה לא שאפשר להפקיע את הנישואים. הנישואים קיימים לפי הדין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם אם תפקיעו, מה זה יעזור? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> הנישואין תקפים לכל דבר ועניין. דובר: ברשותך שאלה קטנה, בקצבת תלויים, הרי החוק מדבר בלשון יחיד בן או בת זוג, אז בעצם למה הפרשנות שלכם היא ליותר מבן זוג אחד? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> כי כתוב בן זוג. בלשון בחקיקה גם כשאומרים יחיד זה רבים. זה יכול להיות גם וגם. כשהמחוקק רצה שאני אפצל את הגמלה בין שני בני הזוג, הוא אמר את זה בצורה מפורשת, ככה זה קבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו גרים במדינת חלם. מה שהוא הגיוני, הוא לא הגיוני. זה שיש לאדם בן זוג אחד או בת זוג אחת זה טבעי, אבל זה לא הכלל. הכלל הוא שיש לך הרבה. אם אני רוצה לכתוב רק אחד, אני צריכה לציין. מגוחך, טיפשי. << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> כתוב בצורה מפורשת שהקצבה תשולם במקסימום ויחלקו אותה כל הזכאים, ושם בקצבת תלויים העבודה, מה שקורה כשיש לנו יותר מבת זוג אחת, וגם פה זה חקיקה, עברתי פשוט על דברי ההסבר, חקיקה משנת 53', 54', גם פה המחוקק אמר: אם יש יותר מבת זוג אחת תחלקו ביניהם את הקצבה ותמצאו איזושהי נוסחה למי שיותר מגיע ופחות מגיע, אבל גם פה, כלומר כשהמחוקק רצה הוא אמר את זה בצורה מפורשת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין בעיה, תמשיכו עם אותה דרך, תחלקו את הקצבה לשתיים, למה צריך לעשות שתי קצבאות? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> אני לא יודעת למה המחוקק אמר בשארים שזה קצבה יותר נמוכה, לתת ליותר מאלמנה אחת וגם יש הוראה מפורשת בשארים של יותר מאלמנה אחת, ובתלויים העבודה זה רק זה קצבה אחת שמחולקת בין כמה שיש אלמנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לך גם על זה בדואים או שהם פחות עובדים? << דובר_המשך >> שרית דמרי דבוש: << דובר_המשך >> בתלויים מהעבודה אני לא יודעת. לא בדקנו, אפשר לבדוק, לראות אם יש לנו, כמה יש לנו מקרים כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נשמח, תבדקי על זה. כן, כבוד לובשי המדים. << אורח >> חן סאו: << אורח >> שלום, חן, ימ"ר דרום. אני אם אפשר מבקש להציג נקודת מוצא קצת שונה להתייחסות של ועדת פלמור, מאחר שבין היתר עברנו באמצע את שומר החומות, וראינו שם את כל הילדים האלה שיש להם הורה פלסטיני או דוד פלסטיני יוצאים החוצה וחוסמים את הכבישים ומונעים מטייסים של חיל האוויר להגיע למטוסים, לטייסות כדי לתקוף לעזה, ואני חושב שזה קצת, ועדת פלמור יש לה ממד מאוד אזרחי, רווחתי, סוציאלי, ואנחנו בבעיה ביטחונית דמוגרפית, ואני חושב שאנחנו צריכים קצת לשנות את הטון, ולדעתי זאת צריכה להיות נקודת הייחוס, זאת אומרת מפה לצאת קדימה ולא עם כל הכאב, איזה מסכן הילד או איזה מסכנה האישה. הילדים שלנו גם לא יהיו מסכנים בהמשך. צריך להבין את החלק של החבר'ה האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך, אני רק שואלת מה הנפקות של האמירה הזאת? << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> אם ההתייחסות היא לשקל יותר או פחות מביטוח לאומי זה לא האירוע. האירוע זה כמות הילדים שהאירוע הזה מייצר, העוני שזה מייצר, הנזילה שלהם לפשיעה, הזהות הלא ישראלית שלהם, השירות שלהם בצה"ל שכבר לא במספרים שבעבר. אני חושב שזה דברים שצריכים להילקח בחשבון. יש לנו לא מעט הצעות, קיימנו דיונים עם הבל"ם ובכל מיני ועדות, גם עם משרד המשפטים על דברים שכן יכולים לטפל. צריך לדעת שיש פה מרכיב לאומני, גם בעולם המחתנים שחלקם הם אפילו לא מישראל, זאת אומרת תפסנו פיילה כזאת של דפי חיתון אצל מחתן מחברון. מה אכפת לו? הוא מקבל, הוא יעשה את זה גם בחינם. הוא משחק פה עם הדמוגרפיה בנגב. זה אפס מאמץ מבחינתו, וברגע שהוא חתם על זה שאפילו לא צריכה להיות נוכחת, זהו, אנחנו כמדינת ישראל מכירים בזה כנישואין והילדים שלהם יהיו ישראלים והמספרים מלמדים שילדים של נישואים פוליגמיים יהיו בעצמם במשפחות פוליגמיות, זאת אומרת המספרים לא בעדנו כמדינת ישראל בסוגיה הזאת. אז שלילת גמלאות וקצבאות זה מצוין, והעונש הפלילי שמחמירים אותו זה מצוין, אבל יש עוד המון דברים שצריכים לעשות בתווך, בעיקר בנושא ייחודי משפחות והפלסטיניזציה. ראינו את זה גם שהיו מפגעים שהם עם בן משפחה פלסטיני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה יש לעשות יותר? אנחנו פה כדי לתקן ולעשות את התיאום ושיתוף פעולה. << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> אנחנו הצענו מספר הצעות, לדוגמה יש ראשי מועצות, עובדי מדינה, אנשים שמקבלים מכרזים ציבוריים שהם בנשואים פוליגמיים. אולי אפשר לטפל בזה ולהגביל אותם מלגשת למכרזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת רעיון. משרד המשפטים, כן. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> לגבי עובדי מדינה, יש נוהל של נציבות שירות המדינה, שמדברת על זה שעובד מדינה לא יקודם או לא יקבלו אדם לשירות המדינה ככל שמדובר בפוליגמיה, כן בהסתמכות על הדין הפלילי או על קיומה של חקירה. אני כן אגיד שלגבי הסוגיה הפלסטינית, אז דוח פלמור לא העמיק בה, אבל הוא גם לא התעלם ממנה, ובמסגרת החלטת ממשלה 4211 הוקם צוות מקביל לצוות שלנו שהיה אמור לעסוק בנושא הזה, בהובלה של המשרד לביטחון פנים, כפי שהיה נקרא בזמנו, והצוות הזה לא הגיש את ההמלצות שלו, והיו כמה גלגולים של הדבר הזה, וכיום יש צוות שמשרד התפוצות מרכז שעוסק בנושא הזה וכדאי להרחיב בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << אורח >> ברכיה רוזנבלום: << אורח >> אנחנו במסגרת החלטת ממשלה 3376 לפני כחצי שנה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה החלטות, איזה מספרים. אני כבר לא עוקבת. << דובר_המשך >> ברכיה רוזנבלו: << דובר_המשך >> גם אנחנו מתקשים. הוא כמו 4 צוותים בין משרדיים. אחד מהם הוא עוסק בדיוק בסוגיה הזו של קשרי חברה בדואית בנגב עם פלסטינים ביהודה ושומרון ועזה, בכל תהליכי הפלסטיניזציה. אנחנו ממש בשלבים אחרונים של גיבוש ההמלצות ואנחנו כמובן נשמח לכשיוגשו לממשלה גם לבוא ולהציג אותם. אני ממש מצטרף למה שחן מעלה כאן. בסוף אנחנו מדברים על 22% מתוך החברה הבדואית היום בנגב, מתוך כ-330,000 בדואים. זה יוצא בחישוב מהיר 65,000, 66,000 בדואים בעלי זיקה פלסטינית, זאת אומרת או שהם פלסטינים בעצמם או שהם ילדים ונכדים, וכמובן שרובם הם ילדים, ועכשיו צריך גם להגיד בהקשר של הפוליגמיה, בסוף יש פה עניין סטטיסטי. אין בחברה הבדואית יותר נשים מגברים, ולכן אם הרבה גברים בדואים רוצים לשאת יותר מאישה, הם צריכים להביא נשים מאיפשהו, ורוב הנשים האלה מגיעות משטחי יהודה ושומרון ועזה, ואני אישית חושב שאם אנחנו רוצים באמת לבלום את תופעת הפוליגמיה, הדרך להתמודד עם זה, זה פשוט לבלום את תופעת השהייה הבלתי חוקית של נשים פלסטיניות בשטחי מדינת ישראל, ויש כאלה אלפים בכל רגע נתון. אני חייב להוסיף, כמו שגם שרית התייחסה, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה השונים, גם במסגרת הצוות שאנחנו מובילים, אבל גם במסגרת צוותים אחרים שאני שותף בהם, הוא באמת ראוי לציון, ובאמת יש כאן קבוצה של אנשים שנמצאים בקשרי עבודה יומיומיים על מנת לנסות להתמודד עם התופעה הזו. יש הרבה מגבלות והרבה אתגרים, ולכן זה לא הולך בקצב שהיינו רוצים שזה ילך, אבל אני חושב שבאמת זו דוגמה דווקא לשיתוף פעולה באמת טוב והדוק של הרבה מאוד משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן את יחידת המעברים, הם בזום? נשמע אותם. בינתיים חן. << אורח >> חן סאו: << אורח >> כל הנושא של מעמד המחתן כרגע זה עוון, וזה איזושהי לקונה משמעותית כי זה מגביל אותנו ביכולת לטפל - כל עולם המחתנים, שהם בעצם ממחוללי התופעה, זו עבירת עוון, וזה הופך את הכדאיות לטפל בה בהליך הפלילי ללא כדאית, זאת אומרת העונש עליה הוא לדעתי שנת מאסר. קריאה: אבל יש ריבוי עבירות. << אורח >> ברכיה רוזנבלו: << אורח >> עד עכשיו לא הייתה אכיפה נגד מארגני נישואים משתי סיבות עיקריות: אחת זה עבירה של חצי שנת מאסר או קנס תמורתה וגם זה היינו מוכנים כבר ללכת נגד מישהו, אבל זה רק המחתן עצמו. זה לא אם זה עורך דין שאחר כך חותמים איתו על תצהיר לטובת הביטוח הלאומי - הוא לא רלוונטי, הוא לא נכלל בעבירה הזו, זה רק המחתן עצמו ולכן הימ"ר מודעים לזה. אני ביקשתי שנרכז על זה מאמץ ונתפוס גם אנשים כאלה, הגם שזה רק עבירת עוון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> במסגרת הצוותים שלכם אתם ממליצים גם על תיקוני חקיקה? << דובר_המשך >> ברכיה רוזנבלו: << דובר_המשך >> יש לנו על השולחן דיונים כאלה, יש לנו גם כמה דברים בקנה, אבל זה מורכב. למשל, תיקוני החקיקה בהיבט הזה של מארגני הנישואין, אז היה איזשהו נוסח שחשבנו עליו, ואז ככל שהתעמקנו הבנו שהנוסח הזה פחות רלוונטי. זה דינמי, זה נמצא על השולחן, יש כמה תיקונים שאני מקווה שיבשילו. קריאה: הנושא הזה בבחינה. << אורח >> חן סאו: << אורח >> אני חושב שכל העולם הזה של הטיפול הפלילי מאחר והאבולוציה שהצד השני עושה היא נורא מהירה, אולי צריכה להיבחן דווקא בהיבטים מנהליים, שם הרף הראייתי הוא אחר וההישג הנדרש להוכחה הוא אחר, כי ההליך הפלילי הוא לא מספיק מהיר, הוא לא מספיק אפקטיבי פה, וההליך המנהלי נראה לי זה המקום הנכון גם בנושא של דחיית איחוד משפחות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מחזיר למשרד המשפטים, כי זה משרד המשפטים זה המנהלי, זה לא משטרה. קריאה: זה גם רשות האוכלוסין בעניין איחוד משפחות, זה גם הליך מנהלי. << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> מנהלי זה לא משהו קונקרטי. זה יכול להיות כל מיני היבטים מנהליים שונים של כל הגורמים שנמצאים פה. זה לא איזה זה לא כמו בפלילי של סעיף עבירה. קריאה: אני אגיד גם, לאורך השנים כן קודמו צעדים שונים. ההנחיה של נציבות שירות המדינה היא אחד מהם, החלטת ממשלה נוספת, סליחה, אני מוסיפה עוד מספר לערימה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אני כן אדבר איתך שנייה רגע על ההנחיה של נציבות המדינה. את אומרת לא לקדם. למה אי אפשר לפטר? אני שואלת. מה דיני עבודה? 100%. יש דיני עבודה, יש דין פלילי. כמו שאני מסבירה, אנחנו חיים בעולם דינמי, אנחנו לא חיים בעולם של שחור לבן. אם בן אדם עושה עבירה שהיא עבירה חמורה, אם מדינת ישראל לא רואה בזה עבירה חמורה, כזו שהיא אומרת: לא יכול להיות, אני לא רוצה שיהווה דוגמה לחברים שלו שביחד מעשנים נרגילה, שאומר: לא מפטרים אותי, לא עושים לי כלום. אז יאללה, כדאי ושווה. לא, זאת עבירה שכן מצריכה פיטורים. קריאה: ממתי ההחלטה של הנציבות? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> זה בעצם יישום של אחת ההמלצות של דוח פלמור, 2018. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכולה להגיד לי מנתונים כמה פוליגמיים נמצאים בתוך שירות המדינה ועוכבו? כאילו, סתם לכתוב כל מיני חוקים שהם נורא נחמדים, אבל אין לזה שום נפקות, זה יופי. << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אני אבדוק, נפנה לנציבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מ-2018 עד היום זה אומר 8 שנים, כמה אנשים פוליגמיים עוכבו שנמצאים בכלל? << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני אגיד שכן היה קושי משמעותי ביישום של זה, כל עוד לא הייתה אכיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? מה זה קשור אחד לשני? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> כי נציבות שירות המדינה, שוב, אני לא רוצה לדבר בשמם והם לא נמצאים פה, אבל נציבות שירות המדינה אין לה גוף אוכף וחוקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שזה חייב להיות רק פסק דין של בית משפט? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> לא, אני לא אומרת פסק דין. נגיד, גם במקרים של פתיחה בחקירה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההנחיות שדיברו על זה, הנחיה של הנציבות, מה היא אומרת? שצריך פסק דין? מה היא אומרת? << דובר_המשך >> שחר ישראל: << דובר_המשך >> אני אעביר אותה, ואני מציעה להעביר שאלות גם לנציבות. קריאה: רק רוצה להגיד משפט, כשהתחילו לצורך העניין ב-2017 אף אחד ממש לא הסתיר את העובדה שהוא נשוי ליותר מאישה אחת. זה סטטוס מבחינה תרבותית ולא הסתירו את זה, כי כאמור לא הייתה כל כך אכיפה ולכן השלב הראשון היה כל מיני כל מיני פעולות בכל מיני מישורים מתוך הנחה שאין בעיה להוכיח כי זה היה מאוד מאוד על השולחן. גם גיורא התייחס לזה גם מבחינה פלילית, לא היה קושי כי ראינו שבכל הזרועות האחרים כאילו יש דיווחים, הגיעו לבתי הדין השרעיים, זה היה מאוד מאוד קל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה היה קל? הוא דיבר איתי על פיק של 20 תיקים, ואז זה תיקים קלים כי זה היה רישום. << אורח >> גיורא חזן: << אורח >> בתוך הכמויות של התיקים שאנחנו מגישים לבית משפט שלום שלא במעצר, זה פלח מאוד מובהק שקיבל, אמרתי, שני פיקים מאוד מאוד גבוהים- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה עצוב. אתה אומר לי פיק נורא נורא נורא נורא גבוה, כמה? 20 תיקים. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> אבל אין אף פעם התאמה בין תופעה עבריינית לבין כמות התיקים שאנחנו מגישים בגינה. אף פעם. אנחנו לא מגישים כתבי אישום בגין כל הגנבים שיש ובגין כל התוקפים שיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין שאמרת לי. זה אומר שמדינת ישראל כנראה לא שמה לה כמטרה להילחם בפוליגמיה. אתה צודק. כנראה גנבים קלים החליטו שאת זה לא אוכפים, או כמו שאמרה היועצת, רק מתיקים מ-2017 ומעלה תאכפו וכנראה גם אם הם עושים עבירות של הכאה וכו' וכו'. כל היתר, נשלים עם זה. זה מדיניות של מדינה. אם המדינה אומרת אנחנו נלחמים עכשיו בפוליגמיה, כי יש לנו כאן סכנה גם כלכלית, תכף נשמע מרגבים כמה זה עולה, לאור הנתונים ששמענו, גם כלכלית, אני לא אומרת את זה בסדר החשיבות. גם כלכלית, גם לאומנית, גם דמוגרפית, יש לנו פה בעיה מאוד מאוד מאוד רצינית. גם מדינת ישראל לוקחת את זה על עצמה. אתה אומר לי 20 תיקים זה מאוד מאוד מאוד מאוד גבוה. צר לי גיורא, צר לי לשמוע את זה. זה לא מאוד מאוד מאוד גבוה, אם אנחנו רוצים להילחם בתופעה. אם אנחנו לא רוצים להילחם בתופעה, בסדר, זה נחמד כמו דברים אחרים שאנחנו לא – אבל אין לנו זמן לזה. << דובר_המשך >> גיורא חזן: << דובר_המשך >> אי אפשר להסתפק רק באכיפה הפלילית, זה ברור כאן לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור. בבקשה. דוברת: רק רציתי להסביר גם לגבי עובדי המדינה, זה היה מאוד מאוד, לא היה קושי להוכיח. מה שקרה זה שבעקבות התהליכים מאז 2017 יותר מורכב להסתיר, ואז כבר התחילו הקשיים הראייתים ואז באמת הנציבות נתקלה בקושי כי ממילא היא לא חוקרת ולא זה ברגע שמסתירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תתקנו את הנהלים. דוברת: אני רוצה להגיד, זה תהליך שהוא בסופו של דבר נכון, זאת אומרת זה שהעבירה הזאת נעברה בצורה כל כך גלויה זה לא- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך. זה לא דבר רע. מסכימה איתך, ולכן אני מצפה ממשרד המשפטים, או מכל משרד רלוונטי, שאם עכשיו יש אתגר אחר, וזה ההסתרה, עד היום, באמת התקדמנו, סתם לקחתי את הנציבות, כי זו דוגמה קטנה, אני אפילו לא יודעת עוד כמה אנשים יש כאלה, אבל אז צריך להקל על אותו גוף ולא להכביד עליו ולהגיד לו: אתה צריך להוכיח, ואז הוא לא יכול להוכיח כי הוא לא גוף חוקר ואז זה לא נעשה. אז אני אומרת, המדינה כמדינה צריכה להוציא הנחיות יותר קלות שמקלות את הסנקציות שהמדינה יכולה לתת כנגד ההפרה הזו של פוליגמיה, מה שלא קורה. אנחנו תקועים עם הוראות שהכול היה גלוי וקל, ואנחנו כבר לא שם. עכשיו מחביאים, עכשיו לא יודעים, 100%. בואו נרענן מה שאתם עושים כנראה, את כל ההנחיות, שיהיה יותר קל לבצע, ואם טעינו, שיערער ונטפל בו, אבל כן, כשיש חשד בואו תוכיחו לי אחרת. אגב עושים את זה כמעט בכל דבר, כלומר ברגע שאני הגעתי לפה לכנסת ישראל - אני משתפת אתכם, צרם לי באוזן, אולי כבר היום פחות, שכל חקיקה שעוברת פה, אז תמיד אומרים לי מהמשרדים השונים: אבל ינצלו את זה לרעה, אבל ירמו, אז בוא נעשה ככה ונתקן ככה ונתקן ככה ומחמירים מאוד כדי שלא יהיה אפשר לרמות. אותו דבר צריך לעשות פה. בסוף לא נותנים, אלא אם הוכיחו שמשהו בסדר. יש כאן אירוע שבעיניי צריך לטפל בו, אבל בוא נמשיך. דוברת: לגבי הנחיית היועץ, האכיפה של העבירה, באמת התחילו אותה מינואר 2017 אבל במצב שיש נסיבות מחמירות, אכפו כאילו זה רטרואקטיבית מבחינת ההנחיה, זאת אומרת גם אם העבירה בוצעה לפני כן, כן אכפו ככל שיש נסיבות ובעצם בדוח פלמור הוסיפו שם נסיבה מחמירה של הונאת רשויות אבל היו עוד קודם נסיבות מחמירות למשל של אלימות במשפחה, של עבירות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הפוליגמיה היא אסורה לא מהיום. << אורח >> חן סאו: << אורח >> אם כבר בנסיבות מחמירות אז נגיד הנשואים לפלסטינית, אנחנו הפכנו אותם לנסיבות מחמירות, זה גם לא משהו שהוא בחקיקה, אגב. אם רוצים כבר להחמיר את הענישה אז צריך לעשות את זה בדרך המלך שנישואין לרצועת עזה או ללא תושבת ישראל, תגדירו את זה כנסיבות מחמירות, במקום 5 – 7 שנות מאסר. יש דברים בסיסיים שלא נעשים פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה תיקים קיבלת מהפרקליטות? << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> השת"פ עם הפרקליטות הוא פנטסטי. אני אגיד רק על ימ"ר דרום, ברשותכם, אני לא אתייחס לכל הארץ, שנה שעברה העברנו 118 תיקים עם 21 כתבי אישום. השנה העברנו גם כמה עשרות תיקים. צריך להבין, כל תיק הזה הוא לא תיק של שתי מילים. זה גם חיפוש, זה גם לתפוס מוצגים, זה גם לחקור הרבה מאוד מעורבים. יש פה חובת שימוע כי זה עבירת פשע. זה תיקים מורכבים. זאת אומרת זה לא תיקים של שתה לי, הוא אכל לי, הוא תקף אותי ויש מצלמת אבטחה. זה להגיע לפזורות ואתה מזמן אותם והם לא באים וצריך להביא אותם, השפה. יש פה היבטים של מורכבות בחקירה ובטוח גם בהעמדה לדין. להבדיל מזה, פה הפרקליטות עושה עבודה פנטסטית. תן לי חצי טענה, אנחנו עובדים ביחד, אין לי מילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש עוד? << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> יש רק הרבה רעיונות שאפשר ליישם ויביאו תוצאות בזמן הקצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו כל המשרדים, אתה יותר ממוזמן להעביר לנו את הרעיונות ומה שאנחנו יכולים לטפל, נטפל, בין אם כוועדה ובין אם כחברי כנסת פרטיים, שיעוטו על זה כמוצאי שלל רע כי אנחנו רוצים לעשות את התיקון הזה, ולפעמים, כולכם יודעים, יותר קל להגיע מחבר כנסת פרטי ואז לשכנע את מי שצריך לשכנע באירוע. יותר ממוזמן להעביר אלינו. בבקשה. << אורח >> מיטל אביטל: << אורח >> פקד מיטל אביטל, עורכת דין, חטיבת החקירות, מחלקת חותם. חוליית כניסה ומעמד לישראל, כרגע חוליית תושבי אזור. ארוך, אבל היה חשוב להגיע בסוף לעיקר. אנחנו מתעסקים באיחודי משפחות, לזה אני רוצה להגיע, שאנחנו מתעסקים באיחודי משפחות, ואנחנו מנסים ככה לתקוף את זה בפן המינהלי. הפן הפלילי - אלטרנטיבה טובה, עובדת יותר, עובדת פחות, אנחנו נחשוב על זה, אבל גם יש את הפן המנהלי, גם את העניין של איחודי המשפחות. ככל שמגיעה אלינו אינדיקציה טובה מספיק שקיימת פוליגמיה במשפחה, אנחנו ממליצים לרשות האוכלוסין שלא לאשר את הבקשה שלהם, והיו מקרים, יש מקרים כאלו לאחרונה, כרגע זה עומד על 22, שהמלצנו לסרב את הבקשות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 22 מקרים שסירבו? << דובר_המשך >> מיטל אביטל: << דובר_המשך >> 22 מקרים שהועברו אלינו, שבחנו אותם. כ-15 מתוך זה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 22 מקרים שהובאו אליכם על ידי מי? << דובר_המשך >> מיטל אביטל: << דובר_המשך >> בתוך המשטרה. << אורח >> חן סאו: << אורח >> אנחנו עושים את התהליך של הבחינה, מאתרים את הראיות המנהליות, בין אם זה במידע מודיעיני ועוד כל מיני דברים אחרים ואז מעבירים את זה דרך המטה הארצי והם פועלים מול משרד הפנים. << אורח >> מיטל אביטל: << אורח >> אסביר. מגיעה אלינו אינדיקציה כזו לצורך העניין, תעודת זהות, אז אנחנו בוחנים את זה גם בפן הפלילי וגם בפן החסוי, בפן המודיעיני. ברגע שעולות אינדיקציות טובות, אנחנו מאותתים לרשות האוכלוסין לסרב את הבקשות האלה, אז כרגע אנחנו עומדים על 22 מקרים כאלה שאמרתי, שמתוכם בערך 15 המלצנו לסרב את הבקשה שלהם למעמד, ומתוך זה גם בערך 7 משכו את הבקשה שלהם בעקבות זה שרשות האוכלוסין פנתה אליהם, שזה גם כן כנראה עשה משהו והפסיקו את התהליך, שזה גם כן איזושהי אינדיקציה לזה שהדרך היא אולי נכונה אבל- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אותם 15 שהמלצתם, איפה זה עומד היום? << דובר_המשך >> מיטל אביטל: << דובר_המשך >> רשות האוכלוסין היא הרגולטור, אנחנו לא מחליטים פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הם כן מחזירים לכם תשובה, קיבלנו או לא קיבלנו או שאתם לא יודעים? אתם העברתם וזהו. << דובר_המשך >> מיטל אביטל: << דובר_המשך >> יש לי תשובה, אני יכולה לראות, אבל אין לי הרבה מה לעשות. אנחנו הרבה פעמים גם צד להליכים אחר כך משפטיים, רובם, חלקם, אני לא יודעת כמה אחר כך פונים בערר, עתירה מינהלית ועליון, נעשים הליכי שימוע, אבל אחר כך שוב פעם, הרגולטור הוא רשות האוכלוסין. אנחנו בעקבות המידע שמגיע אלינו, בוחנים את זה מבחינה מקצועית ומעבירים את ההמלצה שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נשמע את רשות האוכלוסין. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> כמובן, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אותם 15 מקרים שהם המליצו לכם לסרב, שזה אם אני מוסיפה את ה-7, זה ה-22 בסך הכול. 7 הפסיקו את התהליך, 15 שהמליצו עליהם לסרב. את מדברת איתי על השנה האחרונה, לכמה זמן את מדברת איתי? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> שנה וחצי האחרונה, קיבלנו 22 תיקים, מאז שפתחתם את היחידה החדשה שעובדת איתנו בשיתוף פעולה מלא. 22 תיקים נמצאים בטיפול. 7 משכו אבל 22 קיבלנו מהם את הדיווח. קיבלנו מהם דיווח של 22 ואז הם חסכו לנו ככה בעבודה של 7 תיקים שהם משכו את הבקשה. הבקשות כרגע נמצאות בטיפול. חלק מהבקשות אפילו הגשנו אותן לביטול מעמד. עשינו הפסקה של מעמד א5 וזה תהליך, נמצא בטיפול העבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה זמן תהליך כזה לוקח? ומה קורה בינתיים? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על תושב ארעי, לא תושב קבוע. אנחנו מזמנים אותם אלינו. עד שאנחנו עושים את הראיונות ומגיעים באמת לחקר האמת - זה שיש לנו מידע, זה עדיין לא מספיק לנו כדי באמת להגיע שיש פה משפחה פוליגמית והם לא מוכיחים לנו לא על ידי תעודת נישואים. צריך להוכיח את זה, זה לא דבר שהוא פשוט. אם אנחנו כן מצליחים להגיע- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה לא נטל ההוכחה הוא הפוך? כלומר אנחנו מדברים, אם הבנתי נכון, על אלה שהם בלי מעמד, נכון? האישה בלי מעמד. אם היא נשואה לו, אז היא כמובן מקבלת או נחליט שלא, כי היא האישה השנייה ואנחנו לא מוכנים לקבל אישה שנייה פוליגמית. אם היא לא נשואה לו, למה היא פה? שלום, לכי. לא הבנתי מה האירוע. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> יש לנו תיקים של איחוד משפחות. יושבים אצלנו תיקים. במסגרת העבודה שלהם הם מגלים שתיק איחוד משפחות שנמצא ברשות האוכלוסין ונמצא בתהליך, יש לאותו גבר אישה נוספת, שהיא לא מוצהרת אצלנו. הם מעבירים לנו את המידע. ברגע שמעבירים לנו את המידע, אנחנו צריכים עכשיו לטפל את האירוע. אנחנו צריכים לזמן את הזוגות אלינו, לבדוק בדיוק אם יש שם אישה נוספת. אין לנו תעודת נישואים מובהקת, הוא לא מביא תעודת נישואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין, כלומר יש לו שתי נשים ששתיהן לא רשומות- - << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> אחת רשומה והיא רשומה אצלנו בהליך של איחוד משפחות והיא מקבלת מעמד- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחת שהיא פלסטינאית, היא רשומה אצלכם לאיחוד משפחות, והשנייה היא עוד אחת שהיא פלסטינאית או שהיא מישראל? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> היא יכולה גם להיות עוד אישה פלסטינאית והיא יכולה להיות עוד תושבת ישראל. יכולה להיות אינדיקציה שהמשפחה היא משפחה פוליגמית לצורך העניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אם היא משפחה פוליגמית אתם רשאים להגיד: אין איחוד משפחות? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> כן. גם אם היא ישראלית, התושבת הזרה מתבטל לה המעמד באופן אוטומטי. ברגע שאנחנו מגלים שבאיחוד משפחות לגבר יש אישה נוספת אנחנו מבטלים את המעמד של האישה הנוכחית שנמצאת כרגע בתהליך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, והאישה גם אם האישה הקודמת צורך העניין היא פלסטינאית היא נשארת. כי זה אישה שעשיתם כנראה- - << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> אנחנו מבטלים לאישה הפלסטינאית את המעמד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אם שתיהן פלסטינאיות? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> אנחנו מבטלים לשתיהן את המעמד, מכוח פוליגמיה. רק מכוח עבירת פוליגמיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, בגלל שהוא עבר על העבירה את שתיהן, גם אם יש לו שתיים, את שתיהן מבטלים. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> לצורך העניין, אנחנו לא מעבירים מידע. אנחנו אומרים סירוב או חיוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם שתיהן פלסטינאיות, אם אנחנו מקבלים מידע כזה, אף אחת מבנות הזוג לא מקבלות מעמד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעמד. אז כמה התהליך הזה לוקח? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> יכול לקחת חצי שנה, שנה, תלוי בממצאים שלנו. יש ממצאים, זה הולך גם לתמיד. בדרך כלל כל תיק, מה שאנחנו מסרבים ומבטלים מעמד, בדרך כלל לרוב מגישים ערעור. זה הולך לערעור. אחרי הערעור, אנחנו צריכים להגיב. יש לזה תהליך, לא תמיד מקבלים את הערעור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נניח שאתם החלטתם, בכל הזמן התהליך הזה שאתם בודקים, האישה נשארת פה. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> בוא נעשה סדר. יש לנו תיק איחוד משפחות, זאת אומרת האישה נמצאת בתהליך והיא מעמד בישראל, והיא נמצאת בישראל, היא כבר קיבלה מעמד. קיבלנו מידע על אותו גבר שיש לו עוד אישה, שיש לו אישה נוספת. ברגע שמקבלים את המידע - לאו דווקא מהמשטרה, לפעמים מקבלים את המידע ממקומות נוספים, אנחנו מתחילים פה לבצע בדיקה. אם יש לו או אין לו משפחה פוליגמית. ברגע שאנחנו מגלים שמדובר במשפחה פוליגמית אנחנו מבטלים את המעמד לאישה הנוכחית שנמצאת בהליך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואז היא צריכה לצאת מפה. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> ואז אנחנו מבטלים ואז דורשים ממנה יציאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל התהליך הזה בינתיים היא פה, עד שאתם מחליטים שאתם מבטלים. אוקיי, ביטלתם, היא מגישה עירור היא עדיין פה, או לא תמיד. << דובר_המשך >>קריאה: << דובר_המשך >> זו העבודה שלי רוב הזמן, אני נמצאת כל הזמן בבתי דין ובמחוזים ולא תמיד הולכים איתנו עם זה. הרבה פעמים מאשרים לה לשהות פה בזמן הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הדיפולט שהיא יוצאת, אלא אם כן עושים עיכוב ביצוע, שאז היא יכולה להישאר. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> אם יש ערר אסור לנו להוציא אותה מהארץ. כל עוד לא התקבלה החלטה, היא נשארת בארץ באופן חוקי. מבחינתנו גם אם ביטלתי את המעמד- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם הדיפולט שהיא נשארת בארץ או האם הדיפולט שהיא יוצאת? קריאה: כל עוד היא מגישה את הערר זה כבר הליך אחר, יש לה זכות להגיש ערר. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> אני כן יכולה להגיד שאנחנו מטפלים בתיקים האלה, כשיש לנו מידע כזה זה בשבילנו מידע שהוא חשוב. במספר תיקים שהגענו גם לערר היו לנו די הצלחות כי כן הצלחנו להוכיח כי בדרך כלל גם יש ילדים נוספים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה תיקים היו לכם כאלה של פוליגמיה חוץ מ-22 שהיא מדברת שהם עוד לא - עוד אין תיק אחד שהוכרע, אני מניחה, חוץ מ-7 שהלכו? מתוך ה-22 אתם עדיין חוקרים? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> לפי דעתי מתוך ה-22 יש איזה לפחות 3 או 4 תיקים שכן הגשנו אותם לביטול ונמצאים כרגע בטיפול של כמובן ערר אחרי ההחלטה שלנו לסירוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד משהו? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> רשות האוכלוסין מתמודדת עם פוליגמיה שבעצם היא לא מוכחת. כמו שציינו פה כולם מאז 2017 אין לנו תעודות נישואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, ומה נחשב מוכח היום? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> ברגע שגבר בא ומביא לנו תעודת נישואים- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא יקרה היום. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> היום אנחנו יכולים לראות שגבר שיש לו ילדים נוספים מאישה נוספת, שמדובר שמה בפוליגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אומרת לך גברת שרית, שיש לנו כמות עצומה - בעיניי זה עצומה. לא תושבות, כי זה הבטחת שתיתני לי לפי הגבר. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן, לגבי ילדים, ניתן את הנתון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם עובדים בשיתוף פעולה? << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> כל הצוות שיושבים פה איתנו בשולחן עובדים- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשבאו אליי עם האירוע הזה, הקושי היה שאין שיתופי פעולה, כלומר זה נחמד שאתם אומרים כן כן, אבל את אומרת לי להוכיח - אז איך את מוכיחה? אם גבר יש לו לצורך העניין ילדים מכמה נשים, זו הוכחה, איזה הוכחה הוא צריך בשביל פולוגמיה? << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> אבל אם הוא טוען שזה ידועה בציבור אני לא יכולה לחייב- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני מדברת איתך עלייך, שהיא בהחלפת מעמד, את צריכה להעיף אותה. << דובר_המשך >> ענת זהר חקמון: << דובר_המשך >> מה שקורה בביטוח לאומי, זה לא אותם נהלים בביטוח לאומי וברשות האוכלוסין. אני מבחינתי, אם אין תעודת נשואים, אני לא יכולה- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה, אז מה התחלנו את כל הדיון עכשיו? אמרה פה מקודם אביגיל, שעד 2017 הכול היה - דיווחו, לא היה אכפת להם, שמו קצוץ, התחתנו, עשו חינגות, הזמינו את כל העולם ואחותו, גם אותי לבוא לחתונה שלהם, גם אם זו אישה רביעית. מאז דוח פלמור, כנראה הם הבינו את האירוע, אמר את זה גם חן, הבינו אנשים, הם לא אנשים טיפשים, שלא כדאי ללכת להתחתן, זה לא טוב לנו, לא מחתנים. אין תעודת נישואים שניים. הן ידועות בציבור, שתיים ידועות בציבור, שמונה ידועות בציבור, לא יודעת. אין להוכיח תעודת נישואין. מה נקרא להוכיח? אם ביטוח לאומי אומר לך ומביא לך נתונים שיש לו 18 גברים שיש להם נשים, יש להם ילדים מכמה נשים, הם יודעים שאחת ישראלית כי היא מקבלת כסף והשנייה לא ישראלית כי היא לא מקבלת כסף, הכסף מגיע לאבא כי היא לא ישראלית, למה לא לקחת את התיק הזה לבדוק? עכשיו אני שואלת אותך, את לוקחת ובודקת - מה את בודקת כדי להכריע שזה פוליגמי? כי עצם העובדה שיש לו 10 - אם יש לו 15 ילדים מאחת- - קריאה: האישה הזו לא הגישה - או הגבר לא הגיש בקשה לאיחוד משפחות ולכן זה לא זו לא שאלה לרשות האוכלוסין. היא אישה פוליגמית והיא שוהה פה באופן בלתי חוקי, חסרת מעמד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, אוקיי, תודה שאתה אומר לי. זאת אומרת את יכולה לדון רק מאיחוד משפחות. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> מי שהגיש איחוד משפחות ויש לי מידע, אני מטפלת באותו תיק ואני יכולה לבטל מעמד לאישה שכרגע נמצאת במעמד- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני חוזרת למשטרה, איך כשלא מגישים בקשה לאיחוד משפחות ונמצאת שם פלסטינית, כאילו יש חסרת- - << אורח >> מיטל אביטל: << אורח >> אז זה כבר לא הליכים מנהליים. אני הסברתי, אנחנו מטפלים בהליכים מנהלים מול רשות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מי מטפל בזה? << דובר_המשך >> מיטל אביטל: << דובר_המשך >> אם זה בפן הפלילי, זה בפן הפלילי עם כל הנתונים של כתבי האישום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חן, קיבלת מידע מביטוח לאומי על 400 צעירות. << אורח >> חן סאו: << אורח >> קיבלנו הרבה מידע, אבל בסוף צריך להבין שכמו שנאמר פה, הגם שאנחנו עובדים ביחד, התבחינים הם שונים, ההישג הנדרש הראייתי הוא שונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת אותך שאלה מאוד פשוטה. מביטוח לאומי יודעת להגיד לי שלגבר הזה יש שתי נשים. אם שתיהן ישראליות אין לך מה לעשות, אתה לא יכול לגרש. עזוב רגע ענישה פלילית, כלא. אני לא מדברת על זה. אני מדברת כרגע על הבעיה הדמוגרפית של שוהות בלתי חוקיות, שכמו שהסביר פה ממשרד התפוצות שהן גם בחברה הבדואית פחות או יותר 50-50% נשים גברים, הם צריכים כדי שיהיה פוליגמיים, הם צריכים להביא נשים מבחוץ, אז בסוף כשביטוח לאומי מביאה לך מידע היא לא יודעת להגיד בטוח, אבל היא אומרת: רגע, יש כאן גבר שיש לו 50 ילדים עם אישה אחת חוקית ישראלית, וכנראה עוד 2 או עוד אחת שהיא לא ישראלית, אבל יש לו ילדים. הם לא צנחו אליו מהאוויר. אתה מקבל את זה לבדיקה, בדקת. אתה מגלה שהאישה השנייה או השלישית או לא יודעת כמה, הן בעצם חסות מעמד. אתה יכול לגרש אותם? ודאי שלא קשור לפוליגמיה. קריאה: היא שואלת אם אתה עוצר שוהה בלתי חוקית במדינת ישראל האם אתה יכול לגרש אותה? << אורח >> חן סאו: << אורח >> אז היו מקרים שהגענו לשם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> אחת, אנחנו מדברים עכשיו על עבירת שב"ח ולא על עבירת פוליגמיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> במקרה זה ביחד. << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> אין בעיה אבל זה לא שהיא נמצאת - צריך עכשיו להגיע לפזורה שבה היא נמצאת, זה עכשיו 4-5 בלשים, יום עבודה. אם על הדרך אני נתקל בזה, אני מטפל בזה. אני לא מחפש את זה במיוחד, ואגב, הגם שהוצאתי כאלה מישראל, כולל רצועתיות מישראל, הן חוזרות. קריאה: עוד לפני שהשוטרים יחזרו לבסיסם השב"חית תחזור לבית בעלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה להגיש בקשה לאיחוד משפחות? << דובר_המשך >> חן סאו: << דובר_המשך >> הם לא מגישים בקשה, היא פשוט שוהה פה באופן בלתי חוקי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא אומרת שיש 22 תיקים שכן הגישו איחוד משפחות, למה שתגישו? << אורח >> גיורא חזן: << אורח >> בסוף, הילדים זכאים לאזרחות, הם אזרחים, הגבר יש לו כמו שציינת- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה 22 חבר'ה האלה הגישו איחוד משפחות? << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> ה-22 המשפחות האלה בעצם הם אצלנו נמצאים בתיק שהאישה הזרה יש לה מעמד. ברגע שהם נותנים לי מידע שיש לו אישה נוספת, אני מבטלת את המעמד לאישה שיש לה מעמד בישראל. בנוסף, יש את הסוגיה השנייה של שב"חיות שאנחנו כל הזמן באים ואומרים שהבעיה העיקרית שלנו בכלל בדרום זה השב"חיות ולא כל מה שדיברנו עליו, לא כל הפוליגמיה, כי אם לא יהיו שב"חיות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש את העניין של פוליגמיה, מה שאמר חן וכולכם אולי הסכמתם או לא, הבעיה היא שלנו של הדור הבא, כלומר בסוף אנחנו מגדלים פה דור במדינת ישראל של פלסטינאים, בלשון המעטה לא אוהדי מדינת ישראל. << אורח >> חן סאו: << אורח >> אנחנו רואים בדרום תל אביב עם ה-SSQ איך נראה הדור שאין לו זיקה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מצד אחד. הצד השני, רגבים, אני פונה אליכם כאלה שצריכים לדאוג לזה, אבל אלה שהרמתם לי בכל אופן את האירוע הזה, זה כל השב"חים, שצריך לטפל בהם, נשים וגברים כאחד. זה שני אירועים נפרדים שקשורים אולי באחד מהדברים לכל הנושא של בעיה לאומנית שיש לנו. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> אם לא יהיו שב"חיות, לא יהיה לנו בעיה של ריבוי נשים וריבוי טבעי של ילדים, כי השב"חיות הן שיש לנו את הריבוי הטבעי של הילדים לאזרחים ישראלים ולפוליגמיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדוני הנכבד, ביקשת ממזמן להגיב, אז בוא תגיב. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> שלום, אני מהקרן החדשה לישראל. אני יועץ לארגונים בחברה הבדואית. כמו שאמרת, זו עבירה חמורה מאוד, אבל לצערנו, מי שמעלים אותה שוב ושוב בכנסת ובהזדמנויות אחרות אלה לא ארגונים שעוסקים בזכויות נשים, אלא ארגונים שעוסקים בשלילת זכויות של בדואים. אלה לא ארגונים שאמורים להגן על נשים בדואיות, אלא ארגונים שרוצים להביא להרס הבתים שלהם והכפרים שלהם. כרגיל, הדיונים מתנהלים בלי הרשויות המקומיות הבדואיות, בלי ההנהגה הבדואית, בלי הנהגת הנשים הבדואיות, בלי נציגות שלהם ותוך התעלמות מהקול שלהם. כרגיל, יש הרבה מלל על משילות, והמלל הזה מסווה את הרצון לשלטון, שלטון של יהודים על ערבים, שלטון בקרקעות של ערבים. כוונת המכוון היא כוונת מנשל. כרגיל, כל הדיון מתמקד בסעיפי עונשין, בתקנים של חוקרים ובתקנים של שוטרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה בעד פוליגמיה? << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> פתחתי ואמרתי שלא. כרגיל כל הדיון מתנהל תוך התעלמות מוחלטת מ-30 המלצות של ועדת פלמור שנוגעות לשינוי בשירותי הרווחה, במעונות יום, במערכת החינוך של הבדואים ובכל העניינים האחרים שיכולים היו לאפשר לנשים בדואיות שהיום שיעור התעסוקה בקרבן 30% בלבד להשתכר אחרת, ולכן- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי שאלה אליך. האירוע פה זה שכמו שאמר פה הבחור מהתפוצות, שיעור הנשים והגברים בבדואים, הוא לא שונה מישראל, ואני לא מדברת על הנשים הבדואיות הישראליות. בהחלט צריך לטפל בזה, אין ספק בכלל, וצריך את הנקודה הזהותית שלהם של מדינת ישראל, עזוב. האירוע פה הוא על מי שבעצם בדרך כלל, בדרך כלל, אני לא אומרת שכולם בדרך כלל, הפוליגמיה עם נשים שהם אינן תושבות ישראל, הן חסרות מעמד. << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> נאמר כאן כנתון שמדובר רק ב-15% מהנשים שמדובר בהן. כלומר מהרשות או מהשטחים הם רק 15%. נתנו כאן מספרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> ויתר על כן, לא מדובר ב-20% זיקה פלסטינית, לא מדובר ב-40% זיקה פלסטינית; מדובר ב-100% זיקה פלסטינית. כל הבדואים יש להם רחמנא ליצלן, זיקה פלסטינית, כולל אלה שמשרתים בצבא הגנה לישראל וכולל אלה שנהרגים בעזה. כולל אלה שהצילו יהודים ב-7.10. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נהרגים בעזה כי הם עזתיים או נהרגים בעזה כחיילים? << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> בעזה כי הם חיילים. ובתוך החברה הזאת יש בעיות חברתיות כלכליות קיצוניות שאם 30% מהנשים עובדות ו-70% אינן עובדות, הן ניתנות לניצול בכל מיני דרכים. הן ניתנות לניצול כלכלי, הן ניתנות לניצול בנישואין, הן ניתנות לניצול בעבודה, הן ניתנות לעבודה פוגענית, הן נתונות להרבה מאוד סוגים של ניצול. רק בזה הממשלה בחרה לא לעסוק. 30 המלצות של ועדת פלמור שאיכשהו בדרך מהדוח אל החלטות הממשלה נעלמו, וכנ"ל תוכנית החומש. לא מתייחסת לכל הסוגיות האלה. דוגמה אחת קטנה, מעונות יום. יש בכל החברה הבדואית 350,000 אנשים. 21 בערך מעונות יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ארית את המחסור במעונות יום במדינת ישראל בכלל? אתה מגן גם על הנכד שלי שאין אין לו מעון יום? << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> בנתיבות- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נתיבות, אני אביא אותך למקומות אחרים במדינת ישראל. זה בעיה כללית של כל מדינת ישראל שחסר מעונות יום. << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> לא, זה לא בעיה כללית. זה מגזר מסוים שמשך שנים- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חולקת עליך. יכול להיות שגם לו יש, אני לא אומרת. בכל מדינת ישראל יש בעיית מעונות קשה ביותר, ביותר. אין גננות, אין סייעות, אין מעונות במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שמואל דוד: << דובר_המשך >> בירוחם יש 11 מעונות יום. כל החברה הבדואית עם 350,000 תושבים, יש רק 21 מעונות, וזאת צורה, וכך זה מתנהל- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוא נסיים, בוא נסיים. הטיעון שלך, הבנתי, על ה-30 המלצות שהן לא מיושמות. משרד המשפטים, שחר, את בבקשה מוכנה להתייחס? ואחר כך ממשרד התפוצות, לגבי הנתונים שהוא הזכיר, רצית להגיד משהו. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> הצוות הבין משרדי מסתכל על ההמלצות בצורה רוחבית ומבקש ליישם את כולן. היו גם שקופיות במצגת שלא הספקנו להגיע אליהן. גם בהחלטות הממשלה האחרונות הוקם פיילוט להנגשה של שירותי הסיוע המשפטי לנשים בחברה הבדואית. ישב פה לצידי ראש האגף לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב כדי להתייחס גם לתוכניות הרבות שנוגעות להמלצות של דוח פלמור ומיושמות באמצעות התוכנית, אז יש בהחלט עשייה שלא הגענו להציג פה. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> שהולכת ומקוצצת בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברכיה. << אורח >> ברכיה רוזנבלו: << אורח >> אני אמשיך את מה ששחר אמרה וליאור כלפה שהיה כאן, והיה צריך לצאת, מנהל האגף לפיתוח כלכלי חברתי, מנהל את תוכנית החומש הממשלתית לחברה הבדואית, ויש עשייה רבה והשקעה של משאבים רבים של המדינה בקידום ובשיתוף פעולה הדוק עם ראשי הרשויות ועם ארגונים אזרחיים בחברה הבדואית, והמצג שהאדון כאן הציג הוא מצג שווא. ה-15% שדובר בהם קודם זה 15% מתוך מה שרשום במרשם האוכלוסין, ונתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יכולה לשאוב מתוך מה שקיים ברישומי המדינה. אנחנו מדברים על אותן שב"חיות שהן שקופות ואף אחד לא יודע כמה יש, ויש נתונים. אחרים שמראים על כך, כמו שציינתי, ש-22% מתוך החברה הבדואית היום בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית, זאת אומרת הם או פלסטינים בעצמם ששוהים כאן במדינת ישראל, או ילדיהם או נכדיהם שבחישוב מהיר כמו שציינתי, מדובר בכ-65,000 בעלי אזרחות בדואים שהם בעלי זיקה פלסטינית. בעלי אזרחות ישראלית, יש 330,000 אזרחים ישראלים שהם חלק מהחברה הבדואית בנגב. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 350. << אורח >> ברכיה רוזנבלו: << אורח >> גם זה לצערי נתון שאף אחד לא יודע לאמת אותו מאחר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מצליחה לעשות סקר בחברה הבדואית, ולכן אנחנו מדברים על סדרי גודל - 380 ישראלים, ובין 65,000 ל-70,000 בדואים בעלי זיקה פלסטינית, ואני רק אומר שאני מאוד משתדל לא להגדיר את זהותו של אזרח אחר, והאדון כאן החליט ש-100% מהבדואים הם בעלי זהות פלסטינית. אני מציע לאדון גם בהקשר הזה לשמור ולדייק בדברים שלו. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני רוצה רק להתייחס לעוד נקודה שעלתה פה מבחינת השיתוף של החברה הבדואית בתהליכים הממשלתיים. אז אני אגיד שהצוות הבין-משרדי בשנתיים האחרונות הוביל תהליך מאוד רחב של שיתוף ציבור, גם כדי באמת להבין את האופן שבו החברה תופסת את התופעה הזאת, ובהתאם לזה ליצור מהלך הסברה משמעותי, וגם כדי לערב אותם בתהליכי קבלת ההחלטות ובצוותים הבין משרדיים שעלו כאן בשולחן ושהתייחסנו אליהם, משולבים נציגים מהחברה הבדואית שהם חלק מהפעילות השוטפת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מורן כהן אנגלשטיין: << אורח >> עו"ס מורן כהן אנגלשטיין, מפקחת מחוזית במינהל שלם קהילה במשרד הרווחה, מחוז דרום. דווקא מה שנאמר פה על תוכנית החומש, אני הרגשתי, צפיתי בדברים שנאמרו, אני לא יודעת כמה המשרד קשור כי באמת היה עניינים של אכיפה וכולי שפחות קשורים למשרד הרווחה. דווקא תוכנית החומש, חשוב לי לדייק, קודם כל בנושא פוליגמיה, אנחנו גם בדוח שהוגש על ריבוי נישואים בנושא אכיפה ודיווח, בעמוד 19 גם מציינים את העובדים הסוציאליים כמוחרגים מבחינת דיווח. יש לנו את הקוד האתי ומבחינת החיסיון אנחנו לא יכולים לדווח ולהפר את החיסיון ולכן אנחנו יותר פועלים כשמגיעים אלינו ובטיפול בכל נושא הפוליגמיה על ההשלכות שלה, ויש השלכות מאוד קשות - חיים בעוני, אלימות במשפחה, פניות לגידול ילדים, באמת כל נושא הזיקה, תחושת שייכות למדינה. אנחנו מתעסקים בזה באמת במשרד ברמה הטיפולית. לגבי תוכנית החומש, בייחוד במחוז דרום אגב, תוכנית החומש השפיעה משמעותית על פיתוח מענים רווחתיים ברשויות הבדואיות. כמובן שבשיתוף איתם אנחנו בקשר תמידי. זה חשוב בעינינו לפתח מענים לחברה הבדואית כי הם חלק ממדינת ישראל. אנחנו רוצים לחזק את הזיקה. מימוש זכויות, ענייני תעסוקה. אנחנו אפילו מאמינים שלימוד שפה עברית שלא נעשה במערכת החינוך שלדעתי ולצערי לוקה ממש ממש בחסר משמעותי, אז אנחנו מלמדים במסגרות שלנו עברית מדוברת כדי לאפשר כרטיס כניסה לחיים בישראל, חיים אזרחיים משמעותיים. עוסקים במניעת אלימות, במיומנויות שונות לנערות, לילדים, לנערים. גם נושא עבריינות נוער או נוער עובר חוק כמו שאנחנו קוראים לזה, מטופל אצלנו והוא סופר חשוב. מבחינת פלמור, אני ככה הסתכלתי קודם, אנחנו כן מתעסקים בכל הדברים שהומלצו. אנחנו כן בכל נושא החינוך, המניעה, הפיתוח, זה המקום שלנו והיה לי חשוב רק להדגיש כי העלית את נושא התוכנית החומש. יש תקציבים ואנחנו מאוד מאוד מוכוונים לפיתוח מענים רווחתיים. נושא הפוליגמיה, שוב לא שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. פבל לרין, מנהלת ביטחון. << אורח >> פבל לרין: << אורח >> אני ממשרד הביטחון, מנהלת המעברים, רשות המעברים. אנחנו למעשה אחראים על ניהול מעברים בין יהודה ושומרון ורצועת עזה לישראל. אנחנו שותפים בכל הצוותים שהיו. לדעתי אנחנו בחמש השנים האחרונות משתתפים ברוב הצוותים, ואנחנו לא פעם ולא פעמיים העלינו המלצה שנדרשת מערכת בקרה משותפת של כל המשרדים. אני חייב לציין שאנחנו יותר מכוונים לנושא ביטחוני, ואין לי שום קשר לרוב משרדי הממשלה שנמצאים כאן. דיברו פה על מספרים של 25 תיקים, 1000 נשים. אני חייב להגיד לכם, אנחנו במעברים פוגשים כל יום 10,000 איש במעבר מיתר בדרום. רוב האוכלוסייה הבדואית עוברת במעבר הזה. צריך להבין שכניסה היום ליהודה ושומרון היא לא מבוקרת. זאת אומרת אנחנו יכולים לראות תופעות שאותו גבר כל יומיים יבוא עם ילדים אחרים עם ספח תעודת זהות ויגיד לנו שזה אותם ילדים. הוא יכול לייבא גם ילדים, גם ילדות. אנחנו מדברים על פוליגמיה, אנחנו מדברים על פלסטיניזציה של הנגב, אנחנו מדברים על תופעות קצת יותר קשות כמו סחר בנשים. אל תשכחו שגם התופעות האלה קיימות, בטח נציגים של משטרה יכולים לפרט יותר, אבל צריך להבין, אין היום מערכת בקרה או מערכת שדומה למשל כמו בשדה תעופה שחוצים את הגבול, אז אנחנו יודעים מי נכנס, מי יוצא.. היום למעשה ההזדהות היחידה זה עם תעודת זהות ובטח ראיתם לא מעט פרשיות שאפשר לשכפל תעודות זהות, לזייף תעודות זהות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איך פותרים? הבעיות מוכרות, קראנו דוחות על דוחות על דוחות על דוחות, כבר כמה עצים כבר כרתנו בגלל דוחות שנכתבו ונאמרו. השאלה היא מה עושים? איך מתמודדים עם האירוע? << דובר_המשך >> פבל לרין: << דובר_המשך >> אנחנו המלצנו קודם כל לחבר מערכות מידע בין כל הגופים, זאת אומרת יש לי לא מעט מידע מי נכנס, מי יוצא. אני יכול להעביר את המידע הזה למשרד הפנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתה לא מעביר? לא הבנתי. << דובר_המשך >> פבל לרין: << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד. יש בעיות וכל מיני בעיות של חקיקה, למשל חוק ליישומים הביומטריים שהמאגר נעול ואין לי גישה. חוק המעברים למעשה לא קיים. אנחנו בחלק מהדברים מסתמכים על כל מיני צווי אלוף שפועלים באיו"ש, וזה דורש טיפול יסודי שכל גוף פשוט יתחבר, ואנחנו נצליח לעשות אכיפה הרבה יותר מסודרת. עוד פעם, אנחנו חוזרים לסוגיה של השב"ח, אנחנו חוזרים לסוגיה של ילדים. או למשל מה זה קביעת מרכז חיים? אם ביטוח לאומי ורשות האוכלוסין יקבלו מידע שאותה משפחה למעשה מתגוררת בשטחים ולא בפועל מתגוררת בנגב, אלא כל בוקר פשוט נכנסת לישראל וחוזרת חזרה לשטחים כל ערב, אז כמובן זה יעזור לקבל את ההחלטות ולצמצם את סוגיית השוהים הבלתי חוקיים, אבל שוב, זה דורש התגייסות של כל של כל הגופים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כמו שהוא הציג זה נתונים מאוד מאוד חשובים גם מבחינת ביטוח לאומי וגם מבחינת רשות האוכלוסין. המעמד בישראל כתושב זה לא מעמד כל הזמן. ככל שאתה לא נמצא ומרכז חייך לא בישראל, אני יכולה לשלול לך את מעמד התושבות ובהתאמה את כל הזכויות שנובעות ממעמד כתושב, אם זה ביטוח בריאות וזכויות נוספות. אם יהיה לנו את המידע על אנשים שעוברים והולכים, חוזרים וכמה זמן הם שוהים בישראל, זה יהיה מידע קריטי מבחינת ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד המשפטים, למה אי אפשר לעשות אי אפשר לעשות את המידע הזה? << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> זו המלצה שעלתה במסגרת צוות שריכז מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולא קודם. זה נידון עכשיו שוב בצוות שמרכז משרד התפוצות. קריאה: המלצנו את זה כבר לפני 3-4 שנים. זו המלצה שעלתה וגם בדוח מבקר המדינה גם היא קיימת, שאנחנו מבקשים לקבל מידע וכניסות ויציאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה זה תקוע? 3 שנים, למה זה תקוע? אני לא מצליחה להבין את האירוע. אני באמת לא מצליחה להבין את זה. << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> אם אני מבינה נכון, הסוגיה הזאת היא לא על פוליגמיה ספציפית אלא באופן כללי שהייה בלתי חוקית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז לא נדון בה? << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> אני לא אומרת, אני רק אומרת שבסוף אנחנו רואים כותרת של ישיבה. מגיעים הנציגים הרלוונטיים, אני לצורך העניין- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל ברור לך שזה הא בהא תליא. זה לא שזה מנותק. זה לא שאני מדברת איתך עכשיו על ישוב הגליל. << אורח >> ענת זהר חקמון: << אורח >> זה כן מתייחס לפוליגמיות. נשים שב"חיות והוא מביא אותן ומביא איתן ילדים והם נכנסים - אם היה פיקוח על הכניסה לישראל והיינו יודעים שהוא מכניס נשים- - << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> אבל הבעיה שהוא העלה היא לא בעיה שהיא- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גברתי אביגיל, כשפלמור ישב על הדוח שלו, זה לא עלה? כשהוועדה ישבה. << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> בדוח פלמור לא עסקו בסוגיה של נשים פלסטיניות, בגלל זה - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי רגע את הצד הלאומני, עזבי. כדי שבפזורה יוכלו לשאת ארבע נשים, צריך עוד נשים. אז אירוע ביטחוני לי מאוד חשוב, אבל שים את זה רגע בצד. כדוח, כדי למה הגיעה התופעה, מאיפה היא מגיעה, איך היא מצליחה להתקיים, ועוד ועוד שאלות. הנושא הזה חייב לעלות. זה לא יכול להיות שזה לא עלה, לא הגיוני. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> בגלל שמדובר בתופעה שיש לה מאפיינים מובחנים וגם ההמלצות והצעדים להתמודד איתה הם שונים, הוחלט על ידי הממשלה במסגרת ההחלטה להקים צוות נפרד. בזמנו הוא הובל על ידי המשרד לביטחון פנים, לאחר מכן קם צוות נוסף, כיוון שההמלצות האלה לא קודמו, שעמד בראשו מנכ"ל משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בגלל שאנחנו כבר רוצים לסיים, אני מבקשת ממך שחר, תעבירי לי בבקשה רשימה של כל הצוותים שהיו אמורים לדון בנושא החלטות ממשלה, ממש רשימה בכתב של החלטות ממשלה, איזה צוות קם כתוצאה מהחלטת ממשלה הזו שדן באירוע הזה, רשימה, והאם פורסמו מסקנות או לא פורסמו מסקנות. כנראה לפחות של צוותים כאלה, ואני מקווה שהשלישי - יום שלישי היום, פעמיים כי טוב, אולי 3 יעזור לנו ונמצא פתרון. רגבים, בבקשה אדוני. תודה, פבל. << אורח >> רון ישראלי: << אורח >> רון ישראלי, מנהל קשרי ממשל ברגבים. אני רק רוצה להניח את הסכום, ככה מהרגע שהנציגה מהלשכה המשפטית של ביטוח לאומי דיברה ונתנה את הנתונים, אז אנחנו אספנו, חישבנו. באמת אני רוצה להניח את הסכום על השולחן. מדובר ב-7,713,618 לחודש ו-92 מיליון - אני אומר אני מסכם את הנתונים שהלשכה המשפטית של ביטוח לאומי נתנו פה את הסכומים, סיכמנו את זה, חישבנו את זה, ככה לחודש ולשנה, לחודש מדובר ב-7,713,618 בחודש. 92,563,416 בשנה. זה הסכום למשפחות. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> בהנחה שהאישה הגרושה היא לא באמת גרושה. אתה מניח הנחה מאוד מאוד- - << אורח >> רון ישראלי: << אורח >> לא הכללתי את הגרושות. הכללתי רק את מה שאמרת בנוגע ליותר מאישה אחת, משפחות פוליגמיות שאפשר להבין מה זה, זה הסכום המוערך בשנה. שוב, לקחנו את הנתונים שאמרת, חישבנו את זה בכפול המספרים שאמרת, כפול מספר משפחות. זה הסכום המוערך לפחות מבחינתנו. לא באנו רגע רק עם הבעיה, אנחנו נותנים גם פתרון, יהודה הרחיב על זה. << אורח >> יהודה קאפח: << אורח >> אז אני ממש אסכם בשני משפטים. דבר ראשון אני רוצה להתייחס פה למה שנאמר על תנועת רגבים מהאדון פה מימין. אני כופר בדברי הבלע שנאמרו. תנועת רגבים היא תנועה אזרחית ששואפת לקידום החוק והמשילות בכל מדינת ישראל. אנחנו לא נגד אף אחד כזה או אחר, ונאמרו פה אמירות קשות שהן לא נכונות, כמו שגם שמענו מהנציגים שאמרו. מדובר בשקרים, וחשוב להגיד את זה כי בסופו של דבר- - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא שמעתי דברי בלע אחרת הייתי עוצרת. לא שמעתי. << אורח >> יהודה קאפח: << אורח >> כן, אמר פה שתנועת רגבים היא תנועה שרוצה שליטה ולא שלטון וכל מיני אמירות כאלה. בסופו של דבר יש פה התייחסות לארגון שלנו, וזה פשוט שטויות, בגדול. אגב, 100% מהבדואים הפלסטינים זה פשוט אמירה לא מבוססת בשום צורה. הבדואים לאורך שנים היו אוכלוסייה נוודית. אוכלוסייה, אפשר לקרוא לזה, אם מקבלים את זה לאוכלוסייה היהודית, כאוכלוסייה מסורתית או אוכלוסייה שהלאומנות בה זה לא רכיב מרכזי, אבל נעזוב את זה שנייה. אני רוצה להציג עוד אופציה לפתרון. אחד התמריצים הכלכליים של הפוליגמיה היה לאורך שנים קבלת המגרשים על ידי רמ"י, שהיו מוצעים לכל בית אם ולא לפי בית אב. זה קרה במשך הרבה שנים. לאחרונה, לפני שנה וחצי, רמ"י בעצם יצרו תקנה חדשה שבעצם היא חזקה, 6:5 בפיצויים, מתווה תמורות לפיצויים למגרשים. בעצם הגדירו את הרווקה שילדה לאחר גירושים, היא מוגדרת בחזקה כנשואה בנישואים פרטיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא רווקה של ילדה לאחר גירושין אז היא לא רווקה. << דובר_המשך >> יהודה קאפח: << דובר_המשך >> סליחה, לא רווקה, נכון, אני אקריא את זה: התא המשפחתי בהגדרת רמ"י- - קריאה: רמ"י או ברשות ההסדרה? << דובר_המשך >> יהודה קאפח: << דובר_המשך >> רמ"י. חזקה כי מי שנולדו להם ילדים משותפים לאחר גירושין מהווים תא משפחתי. בעצם הם רצו לבטל את מתן המגרשים לכל אישה, פר אישה, והם הגדירו את החזקה הזאת שכל אחת שנולדה לה ילדים משותפים זה תא משפחתי ולכן רק הגבר זכאי. אני חושב שזו חזקה מאוד-מאוד חשובה של רמ"י שאפשר לשכפל לכל הגופים, וככה בעצם גם ההוכחות של המשטרה שהיום מתקשה להוכיח את עבירת הפוליגמיה, זה יכול להיות חזקה שהיא יכולה לעזור פה. << אורח >> שחר ישראל: << אורח >> אני רוצה רגע להתייחס לזה. אני אגיד שזו אחת מההמלצות של דוח פלמור שאכן יושמו, אבל בהמשך לזה עוגנה בעצם החלטת ממשלה נוספת, 871, גם מ-2023, שמשנה את המדיניות גם בנוגע לחלוקת התמורות במסגרת הסדרת ההתיישבות, וגם שם בעצם שינינו את ההגדרה כך שיקבלו לפי תא משפחתי שכולל גם את בנות הזוג שאינן נשואות או שאין הוכחה בהקשר הזה לעומת המצב הקודם שהיה לפי בית אם. << אורח >> יהודה קאפח: << אורח >> רק שני משפטים אחרונים. אחד, כמובן לא אמרתי, אבל תנועת רגבים היא בעד השלמת ויישום כל המלצות פלמור, גם 30 ההמלצות שמתייחסות לרכיב החברתי כמובן. דבר אחרון, אני חושב שזה העניין המהותי וזה דובר כאן קצת, מדינת ישראל נהייתה אבן שואבת לאנשים שרוצים לקבל תנאים סוציאליים טובים, ותעודת הזהות הכחולה היא בסופו של דבר דבר שמושך מאוד את כל האוכלוסיות שגרות פה מסביבנו. אנחנו רואים את זה בהרבה היבטים, וגם אני חושב שבהיבט הפוליגמיה זה גם כן דבר משמעותי. אני חושב שאולי ללכת על הדבר הזה זה משהו שיכול לייצר פה איזשהו שינוי עומק אמיתי, וכמובן הסכנה, אם אנחנו מסתכלים עשורים קדימה, הסכנה הלאומנית פה היא בהחלט משהו שחייב לקחת אותו בחשבון, ומתוך זה לצאת ולטפל בתופעות השליליות שאנחנו רואים. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה לכולכם. אני כן אסכם ואמר שאנחנו מתעסקים בתופעה שהיא לא צצה היום, לא אתמול, גם לא לפני שבע שנים, אלא באמת תופעה שאנחנו מכירים אותה באמת מימים ימימה, והטיפול בה הוא מורכב, הוא מאתגר, אבל אני חושבת שרק תיאום ושיתוף פעולה בין כל המשרדים כולם בצורה באמת ברורה, שלא תישמע לשני פנים, אלא ברור, כל משרד שצריך מענה, המשרד האחר יישמע לו, אנחנו נצליח להתגבר על האירוע הזה, ששוב, זה אירוע גם חברתי, גם כלכלי, גם ביטחוני. רק בראייה כוללת כזאת נצליח להתגבר עליה. אני כן מבקשת - שוב, נקיים מן הסתם עוד דיון מעקב, אבל עד אז כן ממשרד המשפטים את מה שביקשתי. אני צריכה לעבור על כל הפרוטוקול שכתבתי לעצמי - זה ארוך, אז אני לא אזכור כל אחד מה ביקשתי, אבל אני כן אגיד בקצרה, מקסימום נוציא בקשות אחר כך, גם מביטוח לאומי, שביקשנו גם סכומים וגם קצבאות ילדים. במשרד התפוצות, שהוא הלך, מתי הדוח יהיה, דוח של ועדה שקמה, וכל מי שצריך לתת לנו עוד מידע. במידה שאתם לא זוכרים בדיוק על מה ולמה" אנחנו נוציא לכם בקשה כתובה, ונוציא כמובן גם סיכום. אז תודה רבה לרגבים, תודה לכל מי שהגיע, והלוואי שנצליח. באמת זה חשוב ביותר. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:52. << סיום >>