פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 61 ועדת הפנים והגנת הסביבה 23/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 547 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג-2023 (פ/2933/25) של חה"כ קטי קטרין שטרית << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ששון ששי גואטה – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: עופר כסיף קטי קטרין שטרית מוזמנים: גל ברנס – רכז שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר ניב יערי – עו"ד, ראש אשכול נדל"ן (ציבורי ואיו"ש), משרד המשפטים אלקנה דודיין – עוזר ליועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון טל כאנביבי – מנהל פרויקטים, אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון מיה זך – מנהלת אגף לקידום ופיתוח אסטרטגי מרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל יונתן רלבג – עו"ד, יועמ"ש חטיבת שמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר - היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי גל פרויקט – סגן יו"ר חברת חלמיש, עיריית תל אביב-יפו אהרון מדואל – יו"ר ועד כפר שלם ערן מרדוב – ועד כפר שלם אביעד עקיבה – רב, ועד כפר שלם אבשלום בן דוד – ועד כפר שלם איריס רוני לוי – ועד כפר שלם תמיר היזמי – מנכ"ל חברת חלמיש - חברה ממשלתית-עירונית לדיור, ת"א עופר אבינרי – מתחם חסן ערפה, יצחק שדה אלון זאבי – פעיל חברתי מוזמנים באמצעים מקוונים: נועה מושייף – משפטנית, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: גלעד קרן רוני טיסר שיראל שרה דומני - מתמחה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יפית גולן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג-2023, פ/2933/25 << נושא >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בוקר טוב. הנושא – הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג-2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה מה שהם רשמו פה. זה לא נכון. הלוואי שהיינו שם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה משהו אחר של 2018. אנחנו עדיין בהכנה לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הכנה לקריאה ראשונה. אתה רוצה לפתוח? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> טוב, בעקבות הדיונים שהיו פה בתקופה האחרונה וגם לפני מספר שנים, דיונים שהתחילו ונעצרו וחודשו, לאחרונה אנחנו הצענו ליו"ר הוועדה ולחברי הכנסת לעבור להתבסס בדיונים על נוסח שהוא קצת יותר מתקדם, הנוסח שלמעשה כבר אושר להנחה לקריאה ראשונה בכנסת ה-20 בוועדת הכלכלה. הנושא של הצעת החוק הזאת נדון בוועדת הכלכלה. הוא עם השנים אומנם עבר לוועדת הפנים, אבל הנוסח אז בשנת 2018 נדון בוועדת הכלכלה, והוא בעצם נוסח מתקדם יותר של הנוסח שעבר בקריאה טרומית בכנסת הזאת. גם אז, הנוסח בקריאה הטרומית היה נוסח זהה למעשה לנוסח שיזמה חברת הכנסת שטרית בכנסת הזאת, ובעקבות הדיונים שהיו אז בוועדת הכלכלה הנוסח טויב, ובסופו של דבר הנוסח שנשלח אליכם אתמול בערב כחומר רקע נוסף לדיון, שהוא הנוסח שאושר להנחה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה, אנחנו מציעים, על מנת לייעל את הדיון בהצעת החוק, פשוט להתחיל להקריא את הנוסח הזה ולהתבסס עליו. כמובן שאפשר לשמוע הערות ולהציע שינויים, זה לא שאנחנו צריכים לקחת אותו בדיוק כמו שהוא, אבל להתבסס עליו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> להתבסס עליו. נתחיל את ההקראה. אם יש משהו, תעברו ביחד, שנדע מה השינויים, אם אתם רוצים להוסיף. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה מופיע באתר האינטרנט של הוועדה כחומר רקע לדיון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה להתקדם. לא נותנים זכות דיבור. כמו שהיועץ המשפטי אמר, בואו נתקדם בהקראה, איפה שצריך ניתקע, אבל בלי כל הנאומים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני רק אגיד במשפט אחד לפני שנתחיל להקריא, שגם הנוסח הזה לא חף כמובן מקשיים משפטיים. לדעתנו הוא פותר חלק מהקשיים המשפטיים שנמצאים בנוסח של הקריאה הטרומית, אבל זה לא שהוא חף לגמרי מקשיים משפטיים, אנחנו נעמוד עליהם במהלך ההקראה ובמהלך הדיון. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> כן, אבל בסוף הוא עבר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא הונח לקריאה ראשונה, נכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יאללה, נתחיל בהקראה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הצעת חוק בינוי-פינוי ופיצויים לתושבי כפר שלם, התשפ"ו-2026 מטרה 1. מטרת חוק זה להבטיח את זכויות המפונים ממתחם כפר שלם. כאן זו אותה מטרה כמו שהייתה בנוסח שעבר בקריאה הטרומית. אני עוברת לסעיף ההגדרות, 2. הגדרות 2. בחוק זה – "גורם מפנה" – גורם שנוקט בהליכי פינוי כדין כלפי מפונה, ובכלל זה אחד מאלה או מי מטעמו: (1) חברה לדיור ציבורי כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998; (2) עיריית תל אביב-יפו; (3) רשות מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. אני אסביר בכל סעיף מה ההבדל בינו לבין הקריאה הטרומית על מנת שיהיה לכם נוח. כאן נמחקה ההגדרה של בן משפחה נלווה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, אנחנו בגורם מפנה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אני אומרת, בטרומית הופיעה ההגדרה של בן משפחה נלווה שלא מופיעה כעת בנוסח שעבר בקריאה ראשונה, וההגדרה של גורם מפנה, בעצם הגורמים הם אותם גורמים. כן יש בהגדרה הזאת הפניה לחוקים על מנת שהדבר יהיה יותר מדויק, וכן ההגדרה קצת הורחבה כי נוסף – 'ובכלל זה מי מטעמו'. זאת אומרת, גם מי שפועל מטעם אותו גורם מפנה. כאן יש הרחבה מהקריאה הטרומית. בנוסח שעבר בקריאה ראשונה יש את ההגדרה 'ועדת הכלכלה', כאן אנחנו נשנה את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, מכיוון שהסמכות לדון בנושאים האלה עברה אליה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו מעבירים לפנים, כי לפי תקנון הכנסת הסמכויות בנושא הזה עברו לוועדת הפנים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זכאי, בעצם שינוי של ההגדרה מהנוסח שעבר בקריאה טרומית. הגדרות 2. בחוק זה – "זכאי" – מפונה שמתקיימים בו תנאי הזכאות בהתאם להוראות לפי סעיף 5; "המועד הקובע" – ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987); << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה שכתוב ה-1 באפריל זה לא כדי שנחשוב שזה לא נכון, נכון? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא פייק. כאן נמחקה ההגדרה. אני רק אגיד איזה הגדרות נמחקו. ועדת הפינויים נמחקה, וההגדרה חברה לדיור ציבורי, בעצם זה הוטמע בנוסח של ההגדרה של גורם מפנה. הגדרות 2. בחוק זה – "מסלול פינוי" – כל אחד מאלה: (1) מסלול פינוי – בנה ביתך; (2) מסלול פינוי – בשוק החופשי; "מסלול פינוי – בנה ביתך" – פינוי נכס במתחם כפר שלם שתמורתו ניתנים לזכאי פיצויים כספיים וזכויות במקרקעין לשם בניית מבנה מגורים במתחם כפר שלם במקום הנכס שפינה; "מסלול פינוי בשוק החופשי" – פינוי נכס במתחם כפר שלם שתמורתו ניתנים לזכאי פיצויים כספיים לשם רכישת דירה במקום הנכס שפינה מחוץ למתחם כפר שלם; כאן ההגדרות נשארו אבל המלל שונה. מפונה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מהותית זה אותו דבר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יש שם שינויים, אני אסביר כשניכנס. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם במהות יש פה שינויים? << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> סליחה, מה שהעברתם לנו זה כבר אחרי השינויים שנעשו ממה שעבר? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני לא יודעת מה הועבר אליך. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> אני לא יודע, זה מה שאת נתת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני לא העברתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, עוד לא היו תיקונים. זה הנוסח הקודם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אנחנו מקריאים את הנוסח שעבר קריאה ראשונה ב-2018 ומצביעים על השינויים מהנוסח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, זה נוסח שהונח לקריאה ראשונה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני קוראת את כל סעיף ההגדרות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ואחר כך אם יש הערות ותיקונים אני אתן לכם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני ממשיכה. הגדרות 2. בחוק זה – "מפונה" – מי שגורם מפנה נוקט כלפיו הליך פינוי ממתחם כפר שלם; "מתחם כפר שלם" – התחום הגיאוגרפי המסומן במפה שבתוספת; "פיצויים" – פיצויים כספיים או זכויות במקרקעין בשל פינוי נכס במתחם כפר שלם; "השר" – שר האוצר. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> אנחנו נבקש לשנות את זה לשר השיכון. אהרון. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, עזוב, יש לנו עוד הרבה תיקונים. אנחנו עומדים על ההגדרה 'נלווה', שתישאר ההגדרה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתם רוצים שאני אסביר את השינויים על בנה ביתך? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם רוצים לשמוע את ההסברים או שמה? דקה היא תסביר על השינויים ואז אתם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> במסלול בנה ביתך זה הופנה בקריאה הטרומית כמפורט במסמך הקריטריונים. כאן אנחנו לא מפנים למסמך הקריטריונים בגלל הקשיים המשפטיים שהובהרו בדיונים קודמים, שבעצם מדובר בנוסח שהוא נוסח לא בהיר מספיק, לא מדויק מספיק, שעולות בו הרבה שאלות משפטיות. לכן, במקום הפניה למסמך הקריטריונים זה ייקבע בתקנות. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, סליחה. כלומר, פה את לא מקריאה את הנוסח, את כבר משנה אותו בעצם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני הקראתי את הנוסח שעבר בקריאה ראשונה כמו שעבר בקריאה ראשונה, ואני מסבירה לשם הבהירות על מנת שיקל עליכם את השינויים מהנוסח שעבר בקריאה ראשונה לנוסח שעבר בקריאה טרומית. אמרתי, בקריאה הטרומית, בהגדרה של בנה ביתך הפנו למסמך הקריטריונים, עכשיו בהגדרה שהקראתי, לא מפנים למסמך הקריטריונים. זה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. לא שינינו את הקריאה הראשונה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> על איזה סעיף את מדברת? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הגדרה של מסלול פינוי בנה ביתך. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> איזה מספר הסעיף פה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה סעיף 2. סעיף ההגדרות, סעיף 2. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה הנוסח שעבר קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, יש הערות? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כן. קודם כל, לגבי ההגדרה של זכאי. אני עוד לא עברתי על כל דברי ההסבר פה, כי גם כן הם מסבירים, זה לא רק מה שכתוב בחוק, אלא גם דברי ההסבר בעצם מסבירים מה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הזכאי מפנה לסעיף 5, שעדיין לא הקראנו. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אני יודע שזכאי מפנה לסעיף 5, אבל אמרתי שזכאי יישאר כהגדרתו כמו שהיה בקריאה הטרומית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה שינוי מהותי שמעלה קשיים משפטיים רבים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> זה עבר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, זה לא עבר קריאה ראשונה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנוסח היחיד שאושר לקריאה ראשונה אי פעם בהקשר הזה זה הנוסח שמופיע לפניכם, מה שהקריאה רוני, שזכאי זה מפונה שמתקיימים בו תנאי הזכאות בהתאם להוראות לפי סעיף 5. זה הנוסח שאושר ב-2018 לקריאה ראשונה. הנוסח מופיע לפניכם, זה נוסח של כחול. << אורח >> אביעד עקיבה: << אורח >> הייתה עוד פעם אחת שהיה יו"ר ועדה אמנון כהן, גם אושר לקריאה ראשונה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כן, אין שום בעיה לאשר את הנוסח הנלווה לקריאה ראשונה, אין שום בעיה משפטית. מופיע במסמך הקריטריונים, ועדת השרים אישרה את מסמך הקריטריונים, הטרומית התבססה על זה, אי אפשר לעקר את זה מתוכן. כל החוק מתבסס על מסמך הקריטריונים ועל מה שמוגדר פה. מוכנים לקבל את הקריאה הראשונה שהייתה ב-2018? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת הקריאה הראשונה שהייתה ב-2018. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כן, אבל הוא לא עבר קריאה ראשונה, הוא היה מוכן לקריאה ראשונה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא הונח לקריאה ראשונה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הונח לקריאה ראשונה, הוא לא עבר. הוא לא עבר בגלל שהיו פה מחלוקות לגבי הסעיפים האלה, ולכן אנחנו מבקשים לתקן אותם היום, את הסעיפים האלה, ולחזור למקורי, לטרומי, שהיה כל הזמן, כל השנים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בואו נשמע את משרדי הממשלה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק שנייה, צריך להבין את ההבדל, כי חשוב לנו להסיק פה שני דברים. דבר ראשון, כמובן, להעביר חוק שמשרת בצורה הצודקת ביותר את התושבים, ומצד שני גם להעביר אותו יותר מהר, ולפעמים יכולות להיות התנגשויות בין השניים. לכן, בואו נשמע באמת אולי מה ההערות שלכם, אהרון, כדי שנראה שזה לא מעכב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> גלעד, מה השוני? מה הם רוצים? מה השינוי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההגדרה של זכאי בהצעת החוק הטרומית, כפי שהייתה בטרומית גם ב-2018 וגם עכשיו, זה ראש משפחה או בן משפחה נלווה המתגורר או המחזיק בכפר שלם. הגדרה מאוד מאוד מאוד רחבה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> היא לא רחבה כלל וכלל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> דקה, אהרון, תן לי שנייה. ומה רשום עכשיו בזכאי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זו הגדרה מאוד מאוד רחבה שמעלה הרבה קשיים משפטיים. סתם לצורך הדוגמה, היא לא מדברת בכלל על השאלה אם היה איזשהו רצף מגורים. יכול להיות שבן אדם החזיק בנכס, עזב אותו ל-20 שנה, מחזיק בו היום. גם לא ברור מה זה בן משפחה נלווה. זאת הגדרה מאוד מאוד רחבה שמעוררת הרבה קשיים בשאלה של הזכאות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> דקה, תן לי רגע, אני רוצה להבין. אני אפתור את האירוע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההגדרה בנוסח שאושר לקריאה ראשונה ובעצם מפנה לסעיף 5, עוד לא הגענו אליו, אבל זה הסעיף המהותי, מדברת על כך שהשר, זה יהיה באישור ועדת הפנים, יקבע את תנאי הזכאות לפיצויים בתקנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, אני אתן לשר או לוועדת הפנים מי כן זכאי? איך הם ידעו מי זכאי? הרי עכשיו אני גר בגורן, נכון? כמו שהביאו אותם, הביאו את סבא שלי לגור בגורן. גדלתי בגורן, הכול בסדר. וואלה, הייתה תקופה, בגלל בעיות לגדל את הילדים, או מכל מיני סיבות אחרות הלכתי. אם עברתי לגור עכשיו בתל אביב, אז עכשיו המשק שלי הלך לפח? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אומר שהשר יצטרך לבוא לוועדה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> למה השר צריך לבוא לוועדה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, תעצרו רגע, תנו לי, אני רוצה להבין את ההיגיון. יהיה היגיון, אני אעזור לו. לא יהיה היגיון, גם לא נקבל את זה. תנו לי רגע להבין. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מציע שנקריא את סעיף 5. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זהו, אולי גם נגיע לסעיף 5 לפי הזכאות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפשר להקריא אותו עכשיו כדי שתראו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בואו נראה את סעיף 5. יכול להיות שזה מקובל, אבל אתה מבין את הראש? כאילו, בן אדם חי שם, עזב, כי מה לעשות? ניסו לייאש את החבר'ה, אז לא השקיעו והשאירו שם אזור מאוד לא טוב, אז הילד, בגלל בעיות עם האישה, הלך לאיזו תקופה, אומרים לו זהו, הלכת, זה כבר לא שלך. אני הייתי שנתיים מפונה מהבית, אין לי לאן לחזור? אין לי בית לחזור אליו? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הסיטואציה הזאת, אפשר להגדיר אותה. אם זה מה שמגדירים כהגדרת זכאי, הסיטואציה שאתה מתאר יכולה לעמוד. אדם אחד שזו הייתה הקרקע, לפי נגיד המועד הקובע, עזב או הוריש לבן שלו, הוא כבר לא בחיים כמו בן אדם רגיל. זו סיטואציה. אבל ההגדרה הזאת, מה שאנחנו מנסים לתאר, שהיא הרבה יותר רחבה מזה. היא כוללת סוחרים, היא כוללת אנשים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, לא. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> מה פתאום, בן משפחה או צאצאו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל אפשר לסיים? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עצרו. אני דווקא מסכים עם היועצת המשפטית. תנו לה רגע לסיים ואני אענה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק התחלתי להגיד מה ההגדרה הזאת כרגע מכילה בתוכה. עכשיו, אם הוועדה רוצה לשבת באמת ולסמן את הסיטואציות הספציפיות בהן היא מגדירה זכאי, אפשר לעשות את זה. אמרנו שתי בעיות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> קחו בחשבון שאנחנו לפני קריאה ראשונה, יש דברים שאפשר לפתור גם לקראת קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אחת, זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אגיד לכם, אני זרמתי מה שאת אומרת. את אמרת דבר נכון – אנחנו צריכים לדעת מי זה. אני למשל היורש של סבא שלי. המשק של ששי גואטה, ואני ירשתי. אנחנו צריכים שתהיה לנו הגדרה של מי זה הבן אדם. אם הוא הוריש את זה לערן, לאהרון, לששון. כאילו, אם אני אחכה לוועדות שאני מכיר אותן, שיבואו כל מיני חברות וכל מיני לחצים, ותתכנס, הרבה אנשים ייפלו באמצע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסוף השר צריך להגיע אלינו לאותה ועדה ולאשר את הקריטריונים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, אנחנו רוצים לגמור היום. תנו לי רגע, אני איתם על הנושא. בואו נקרא את סעיף 5, נראה מה אנחנו אומרים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תנאי זכאות 5. השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע את תנאי הזכאות לפיצויים לפי חוק זה למפונה שהתגורר במתחם כפר שלם לפני המועד הקובע (בסעיף זה – מפונה ותיק) ולמפונה שהוא קרוב של מפונה ותיק ומתגורר במתחם או בעל זיקה אחרת לנכס במתחם, כפי שיקבע; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תנאי זכאות לפי מסלול הפינוי, וכן הוראות בעניינים אלה: (1) תקופת המגורים הרצופה של מפונה ותיק במתחם כפר שלם לפני המועד הקובע לשם קביעת זכאותו; (2) זכאות מפונה שהוא קרוב של מפונה ותיק, ובכלל זה תקופת המגורים הרצופה במתחם כפר שלם, לשם קביעת זכאותו; (3) נסיבות שבהן תוכר זכאותם של מפונים כאמור בפסקאות (1) ו־(2), אף אם לא התגוררו ברציפות במתחם כפר שלם בתקופות שנקבעו לפי אותן פסקאות; (4) הוראות שונות לסוגי זכאים, ובכלל זה בהתאם לסוג הנכס שיפונה, מיקום הנכס במתחם כפר שלם ומספר הנפשות המתגוררות בנכס. הסעיף הזה הוא מאוד רחב מבחינת ההסמכה שניתנה לשר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הסעיף הזה הוא מאוד רחב באפשרויות של השר לקבוע את אישור הוועדה. כרגע הסעיף לא מוציא כלום. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> בדיוק, ואתם מרחיבים את המעגל. מה שאנחנו צמצמנו, זכאי שהוא בן משפחה של משפחה ותיקה, שקשור והתגורר בכפר שלם לבית אב שהתגורר ב-1987, הוא זכאי. כלומר, הוא צאצא ישיר שלו, הוא זכאי. אנחנו צמצמנו את ההגדרות, אתם פה הרחבתם אותן. ההגדרה שלנו, תסתכל בסעיף זכאי בטרומית, שלחתי לך. הסעיף שלנו מצמצם את ההגדרות, לא מרחיב אותן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז ההרחבה לא טובה? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, אבל זאת הרחבה שיכולה גם להתפרש לצד השני. כלומר, השר יכול לעשות כך, יכול לעשות אחרת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה מה שאתם רוצים. זה לא הנוסח, זאת המהות, כי אתה מתאר מישהו שהחליף. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אני מסביר במפורש מי זכאי, אני לא אומר שהשר יחליט מי זכאי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר, אני חולק על דעתו של מדואל. עם כל הכבוד, ההגדרה שלו לא מצמצמת שום דבר, ואני רק רוצה במילה להמחיש את חוסר ההלימה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה השם? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> גל פרויקט, נציג עיריית תל אביב-יפו וסגן יו"ר חברת חלמיש. אני רוצה להגיד משהו שאולי יישמע לחלק מהאנשים לא ברור. ככל וכבוד היו"ר יאמץ את ההצעות שהוא שומע פה, זה יגרום לאי פינוי כפר שלם. כולנו מעוניינים לפנות ולקדם את השכונה לטובת התושבים. המקורות הכספיים הם מוגבלים. ההרחבה או האמירה של מר מדואל תהפוך את החוק הזה לבלתי אפשרי ליישום כי ההוצאות יהיו מיליארדי שקלים, ואני אתן דוגמה. לפי ההרחבה של מדואל, גם אם יש אדם שנולד לפני 12 שנה בכפר ומתגורר ביחידת דיור אצל אבא שלו, זה ברור לכולם שמטרת החוק זה לא שעכשיו יפצו אותו בדירה או משהו. לפי ההגדרה של מדואל, כל אחד שיש לו ילד, לא משנה מה הגיל שלו, למה הוא קרוב משפחה, בסדר? יכול לבוא ולהגיד מגיע לי גם פיצוי של דירה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא נכון, אנחנו הגדרנו. יש מסמך. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מדואל, אני לא הפרעתי לך. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, אתה מסלף את הדברים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> תן לי לסיים ואחרי זה תעיר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש לי משהו לענות לך על זה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> רק משפט. ולכן, אני חושב שבעת הזאת, ההצעה של הייעוץ המשפטי, וזה נושא מאוד מורכב מי יהיה זכאי. לדוגמה, אדם שלא מתגורר 40 שנה בכפר, יש לו דירה, מרכז חייו במקום אחר. אתה יודע מה? בארצות הברית, בניו יורק. בסדר? אני שואל את כבודו, האם מטרת הוועדה שהוא יקבל פיצוי סוציאלי למגורים חלופיים? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> זה לא פיצוי סוציאלי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> למגורים חלופיים הוא 20 שנה. הצעת החוק הזאת תעלה 5-6 מיליארד שקלים, והיא לא תוכל להתקיים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אותי, באמת לא מעניין כמה זה עלה, אני אסביר לך למה. כי אני אומר, מי שמגיע לו, כן צריך לקבל את הכסף. הם ישבו שם, הם בנו את המקום שם. לא מעניין אותי מה זה עולה למדינה. באמת שזה לא מעניין אותי. מעניין אותי שהם לא ייזרקו לרחובות. אתמול קיבלתי הודעה מאיזו מישהי, מאחת השכונות, איזו מסכנה. אני אעביר לך את הוואטסאפ. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר ששון גואטה, אדם שגר בניו יורק 20 שנה נקרא ייזרק לרחובות? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> יש לו נכס בכפר שלם. מה זה משנה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, תן לי. אני אשאל אותך שאלה. בְגורן, במקרה של שכן, האבא הוריש משק לבן שלו. הבן חי בניו יורק, הוא לא חי במושב. הוא חושב עכשיו לחזור לעשות עלייה, הוא 20 שנה לא שם. אז אומרים לו תשמע, הבן בניו יורק, ההוא מת, אנחנו לא נותנים את זה? ההוא בניו יורק, יעני אין המשק, הלך, האבא, עבד, דם יצא לו, בנה את האירוע, עכשיו לא, אין, לא משאיר כלום לילדים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אתה לוקח את זה למקרה קיצון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה קיצון? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני אתן תשובה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תקשיב, אני אסביר לך. אני אומר לך אמיתי, אכפת לי מהמדינה, אבל אכפת לי מהאנשים. אותי לא מעניין, עכשיו תגידו לי זה עלה מיליארדים, מה מיליארדים. יכולתם להגיע איתם להסכמים בתקופה שזה לא עלה. אבל אני אגיד לך את האמת, זה גם לא יעלה למדינה מיליארדים. אולי לא תכניסו מיליארדים, אבל זה לא יעלה לכם מיליארדים. צריך לתת להם פתרונות. אני ראיתי מהדיון הקודם, שהגיעו אליי עוד כל מיני נושאים, איך בדיוק המדינה עובדת עקום. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הבעיה שאתה בא מצד הגבייה. אתה הגובה של עיריית תל אביב. אתה גובה, מה לך ולפינוי בכלל? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, מה קורה לכם? אני ראיתי שאם המדינה תעבוד נכון גם היא יכולה להכניס כסף, גם לתת יותר פתרונות דיור בכלל, וגם לתת פיצוי, שצריך לתת פיצוי, לאלה שגרים שם. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אתה רואה? אמרת בדבריך, לאלה שגרים שם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לאלה שיש להם. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> יש להם דירות וגרים במקום אחר? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כן, כן. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לפני 30 שנה? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כן, לפני 50 שנה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה לא משנה בכלל. האבא, הושבת אותו שם? אהרון, תעצרו רגע. אתם רוצים לגמור את החוק? תקשיב, לא מקובל עלי מה שאתה אומר. גם זה לא יעבור פה מה שאתה רוצה, אני אומר לך. לא יעבור. הביאו את הסבא שלו לשם, הוא ישב? הוא היה טוב לשבת, באירוע הזה הוא היה בסדר, הייתה לו משימה, הרי לא הבאתם אותו ככה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> תן לי רגע להתקדם עם מה שאתה אומר, אני רק רוצה להבהיר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה יודע, גם בן גוריון, נודע בפרוטוקולים, אמרו לו יש אפליה, הוא אמר אני יודע שיש אפליה, אין לי ברירה, חייבת להיות אפליה. למה, איך? אנחנו נביא את האירופאיים לשם? שיכתבו מכתבים שלא יעלו לארץ? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> רק משפט, להבין אותך. יש אדם שגר שם ונפטר לפני 20 שנה, האם כוונתך שהנפטר יהיה זכאי ליחידת פינוי אחת, או ייתכן שלנפטר יש חמישה יורשים שלא גרים שם, יבואו כל החמישה, יגידו, כל אחד רוצה דירה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אסביר לך וסיימנו את הדיון. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני מבין שכוונתך היא יחידה אחת שתתחלק ביניהם כירושה. זו כוונתך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, תעצור. אני אסביר לך. היורש יקבל פיצוי כמו בפיצוי היחסי, כמו שכולם מקבלים. אני לא מתייחס לחמישה. אם האחד הזה מגיע לו שתיים, הוא יקבל שתיים. אם בפיצוי מגיע לו אחת, אחת. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לא, אבל אם יש לו ארבעה יורשים? יבואו כל הארבע. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> מה הקשר? יש לו את הנכס. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל אין קשר. לא נכנסנו לזה, אתה סתם גורר אותי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל הצעת החוק של מדואל אומרת שכל קרובי משפחתו. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, לא. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מה לא? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, תעצור. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הוא מחזיק נכס, יבואו האחים שלו ויאמרו שהוא לא מחזיק לבד, יש שם עוד ארבעה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, אני רוצה שהיועצת המשפטית תגיד משהו. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> ויש לי הערה גם להגדרות, אם אפשר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, אתה דיברת. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> רק הערה סמנטית להגדרות. אתם ביקשתם שאני אתייחס אחר כך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם נמשיך ככה, אנחנו לא נגמור את החוק ארבע שנים. המשימה שלהם זה שלא יהיה חוק. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עלו לי החשקים להיבחר בפריימריז הבא, נשבע לך, וברנס, אני ואתה יודעים שאנחנו יודעים לסגור דברים ולהעביר חוקים למרות שהאוצר מתנגד. רק על החוק הזה. אני גם אצא עם מוצר שיגידו לי שאני לא מקיים הבטחות, אני אומר לך, אני עכשיו כשיוצא בפריימריז רושם – כפר שלם, אני חייב לחוקק אותו כמו שעשיתי עם הביצים, עם המים ועם הקולה. אתם עושים לי את החשקים האלה בהתנגדות שלכם, וזה מה שיעניין אותי בפעם הבאה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים, יש לי רק הערות סמנטיות לקידום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ההערות שלך לא סמנטיות. אתה בא ומתנגד להכול. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה ההערה שלך? כי היועצת המשפטית רוצה לשמוע. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> בסעיף קטן (1) – חברה לדיור ציבורי, צריך שיהיה רשום 'חלמיש – חברה לדיור ציבורי', כי היא בעלת הזכויות במקום. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, לא. חד משמעית לא. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> היא בעלת הזכויות בקרקע. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> המינהל יכול לקחת את הזכויות מחר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, תנו ליועצת. היא איתך, לא נגדך. תעצרו. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה פשוט לא נכון מה שכתוב פה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בהגדרה 'גורם מפנה' שהקראנו עכשיו בקריאה הראשונה, שהיא הגדרה יותר מתקדמת, כתוב 'או מי מטעמו'. חברת חלמיש היא מטעם עיריית תל אביב לצורך העניין. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> חברת חלמיש היא לא מטעם עיריית תל אביב. חברת חלמיש היא חברה של משרד הבינוי והשיכון. מחצית בעלת עיריית תל אביב, מחצית באמצעות משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אז רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> היא לא רמ"י, והיא החברה שהוקנו לה הזכויות במדינת ישראל בחוק ובדין, והקרקעות הועברו על שמה. היא חברה משכנת, דרך אגב, חברה לדיור ציבורי שאמונה על לפנות את כפר שלם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה נרשם על שם חלמיש או על שם עיריית תל אביב? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> על שם חלמיש, רוב הקרקעות. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, על שם חלמיש, והמינהל יש לו סיי והוא יכול למשוך מהם חזרה את הקרקעות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רגע, בכל מקרה, ההגדרה 'גורם מפנה' היא הגדרה רחבה שאומרת – גורם שנוקט הליכי פינוי כדין כלפי מפונה, ובכלל זה אחד מאלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו. לא להפריע ליועצים המשפטיים. לי אפשר להפריע, להם לא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם אם הגורם המפנה הספציפי הוא לא אחד מהשלושה שרשומים בהגדרה, והוא נוקט הליכי פינוי כדין כלפי המפונה, הוא נכלל בתוך ההגדרה של גורם מפנה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> ועדיין, אני מבקש להוסיף את עיריית תל אביב וחברת חלמיש כי הוא הוא הגורם המפנה על פי חוק. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כל גורם מפנה יהיה חייב בהוראות החוק הזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בחייאת אהרון, תעצרו. כן, המינהל. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> יונתן רלבג, רשות מקרקעי ישראל, יועץ משפטי לחטיבת שמירה על הקרקע. שתי הערות נקודתיות. אחת, יש כאן הגדרה של מפונה אך אין הגדרה של מפונה ותיק, כאשר בסעיף 5 אנחנו מתייחסים למפונה ותיק, ולא ברור מה ההגדרה או הקריטריונים שלו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה ברור. מפונה שהתעורר במתחם כפר שלם לפני המועד הקובע, בסעיף זה – מפונה ותיק. בסעיף 5. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אוקיי, לא מופיע בסעיף ההגדרות. נקודה שנייה, ולעניין ההגדרה של זכאי, אנחנו גם סבורים שלא ניתן לקבל את ההגדרה של הקריאה הטרומית. גם פולש טרי, בפלישה טרייה, גם אם הוא לא מתגורר שם ולא אביו לפניו, ומלבד שהוא היה בן משפחה, גם אם הוא נכנס היום בפלישה טרייה, יקבל זכאות. זה רק חלק מהבעיות כפי שהוצפו. אנחנו סבורים שנכון להתקדם עם ההגדרה כפי שמופיעה בהצעת החוק שעברה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, אבל אני אגיד לך מה הבעיה. אין לי בעיה שתגדיר שאדם שנכנס לשם ולא היה קודם בכפר שלם לא זכאי, שהגיע לפני 20 שנה. אין לי בעיה עם ההגדרות האלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ההגדרה של זכאי פה, תקשיב לי, אהרון, היא רחבה. היא לא קובעת עוד כלום. זה להמשך הדיונים הבאים. בואו נתקדם. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רציתי גם, אני חושב שבאמת, אנחנו בסוף לא נצליח. בגלל שהמהירות פה היא חשובה לכם ולכולנו, וזו רק קריאה ראשונה ואחר כך אפשר עוד להכניס שינויים, אני מציע שנתקדם, נעביר את זה ואז נוכל להכניס שינויים. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> רק דבר אחד, ברשותך, אדוני היו"ר, לעניין הגדרת השר. אנחנו חושבים ששר השיכון צריך להיות אמון על כל הפינוי הזה ועל כל ההליך של כפר שלם. אין קשר למשרד האוצר. היות וזה משק כספי סגור, שר השיכון הוא השר הממונה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, דקה, ערן. ברנס. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני יכול לענות גם לזה, אני אשמח להתייחס גם למה שהוקרא עד עכשיו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שתדעו, עזבו את העניינים בינינו, אנחנו חברים טובים, אני אוהב אותו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גל ברנס, אגב תקציבים. ראשית, המחיש לנו מצוין, יו״ר הוועדה, את הקשיים בהצעת החוק. כפר שלם, כמו שאמר, לא שונה מגורן ועוד המון מקומות בארץ, ויש לנו קושי רב ומהותי עם כל המתווה הספציפי והפרטני הזה, אל מול יתר האנשים בסיטואציה דומה בהמון המון מקומות שונים בארץ, ואנחנו חושבים שעיקרה של הצעת החוק בעייתית, וזה למען הסדר הטוב. לגבי מה שהוקרא, מסלול פינוי בנה ביתך, אנחנו חושבים שהוא מסלול בלתי אפשרי. זה בהגדרות. המסלול הזה מקנה דירות שהן בכמות לא קיימת ביחס להיקף הזכאים הפוטנציאלי. לא ברור איך אפשר ליישם אותו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל שוב, ההערה שלך היא לא לסעיף ההגדרות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יש פה הגדרה – מסלול פינוי בנה ביתך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הוא אומר שאין טעם בהגדרה הזאת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, אבל את זה נראה בסעיף המהותי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני יכול להתייחס גם שם, זה פשוט היה פה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כרגע ההגדרה רק אומרת מה זה מסלול בנה ביתך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, אני חושב שזה מסלול לא אפשרי במהותו, בסדר? לא שהפרשנות הספציפית. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> במסלול הזה 400 משפחות פונו, והיום אתה קובע שהוא לא אפשרי ולא מהותי. בואו נתקדם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו בשלב של ההגדרה, אנחנו לא יודעים מה הצעת החוק אומרת לגבי מסלול פינוי בנה ביתך. כשנגיע לסעיף המהותי שאומר לצורך העניין אפשר לפנות במסלול פינוי בנה ביתך או אי אפשר לפנות ומה הקריטריונים, נדבר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אתייחס גם שם. לגבי ההצעה להעביר את זה משר האוצר, אנחנו כמובן לא בעד להעביר את זה משר האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא חשבתי שתסכים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אין היגיון אבל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הם לא יסכימו, אתה לא מכיר אותם? חבר'ה, יאללה, בואו, אני רוצה לגמור את החוק בעשר דקות הקרובות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אפשר להוסיף שר האוצר ושר הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> למה אתם לא מסכימים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה לא להעביר את זה משר האוצר? כי יש פה המון היבטים, החל מעלויות פיצויים, דברים ששר האוצר עוסק בהם ביום-יום, הפקעות וכו', שהם חלק מתפקידיו של שר האוצר. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> לא, לא. מי שחתום על מסמך הקריטריונים זה משרד השיכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מניח שגם הייתה סיבה שוועדת הכלכלה רשמה פה את שר האוצר ולא את שר השיכון. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני רוצה לציין שבהחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל זה הועבר לאישור שר האוצר, כמו גם שר השיכון, לשאלתכם, ולא רק שר האוצר. למיטב ידיעתי, בהחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל, בגלל שזה חוק תקציבי, זה הועבר לאישור שר האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש לי פתרון. אני חושב שנוסיף, לא רק שר האוצר, שגם בהסכמה של שר השיכון. הסכמה של שני השרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אומר, אני לא יודע לדבר בשם שר האוצר, לי לא אכפת שזה יהיה בהסכמה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אנחנו דורשים שזה יהיה שר הבינוי והשיכון ממונה על העניין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, ביחד. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא צריך ביחד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה צריך את שר האוצר, ששי? זה סתם. שר השיכון ידבר עם שר האוצר במסגרת הממשלה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> זה משק כספי סגור. כמו שהתחדשות עירונית באיזשהו מקום בארץ, כשיש פינוי של דיירים וסגירה של דיירים, מי שמתעסק בזה זו התחדשות עירונית במשרד השיכון ולא שר האוצר, וזה בדיוק אותו דבר. אין שום טעם להכניס פה את שר האוצר, זה משק סגור, הוא לא נדרש לתקצב פה, הוא לא נדרש להביא לכאן כסף, זה בכל ההגדרות של החוק, הוא משק כספי סגור, אין מקום לשר האוצר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל היבטי עלויות המקרקעין במדינה הם היום באישור שר האוצר. << אורח >> אביעד עקיבה: << אורח >> אם יפרצו את מסגרת המשק הסגור, אז שר האוצר יתערב. כל עוד זה משק סגור, זה שר השיכון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ששי, זה הגיוני מה שהם אומרים. אם זה משק סגור, באמת לא צריך את שר האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני דקה אקבל את ההחלטה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם היום לפי חוק יסודות התקציב, למיטב זיכרוני, כל החלטה שמקבלת מועצת מקרקעי ישראל ויש לה השפעה על הפחתת הכנסות בקרקע, היא באישור שר האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יפה, אז סגרנו את הסיפור. אנחנו מעבירים את זה לשר השיכון, זה המינהל, בכל מקרה אתם משפיעים אחרי זה, אז מה זה משנה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, כי פה אתה בחוק. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר, גם בעבר זה היה בהסכמת שר האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תנו לי רגע, אני רוצה לשמוע את נועה בזום. נועה מושייף, משרד המשפטים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני אגיד קודם כל הערה כללית, שכפי שציינה היועצת המשפטית של הוועדה, הנוסח הזה פורסם רק אתמול בערב, ואנחנו עודכנו שהולך להיות דיון על הנוסח שעבר ראשונה בכלכלה בעצם רק אתמול. קצת היה קשה לנו להיערך, ואני לא בטוחה שאנחנו באמת הצלחנו להעמיק ולהיערך פה לקראת הדיון, אז זו ככה הערה כללית. אני כרגע בזום, אבל ניב יערי יצטרף אליכם ממש עוד מעט. אני מתנצלת שזה יצא ככה, אבל תודה רבה שאפשרתם לנו את הגמישות. זו ההערה הכללית שלי. אני כן אבקש להגיד, וזו הערה די נוסחית בהקשר להגדרה של זכאי, שאני חושבת שצריך להוסיף כאן 'בהתאם לתקנות שנקבעו'. זאת אומרת, צריך להיות מפונה שמתקיימים בתנאי הזכאות, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 5. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסדר, סעיף 5 קובע את המהות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אמרתי, זה נוסחי. אני חושבת שצריך להוסיף פה 'בהתאם לתקנות שנקבעו'. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר גמור, תודה. יש עוד הערות להגדרות? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא. אני מצטרפת להערה כללית של חברי ממשרד האוצר בעניין פינוי-בינוי, אנחנו נדבר על זה בסעיף המהותי לבקשתכם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, תודה. איך קוראים לך? << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> תמיר, המנכ״ל של חלמיש. אני רוצה להגיד, קודם כל אני מסכים שההגדרות פה הן רחבות מאוד ויכולות לעבוד לשני הכיוונים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה שהסמנכ״ל שלך דיבר זה לא מספיק? << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> לא. זכאות מפונה שהוא קרוב. קרוב, מה, בן דודה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> איפה זה כתוב בסעיף ההגדרות? << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> לא, כתוב רק הגדרה כללית. אני שואל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> איפה כתוב? אני שואל. על איזו הגדרה אתה מעיר? << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> בסעיף 2 – מפונה שהוא קרוב. כתוב 'זכאות מפונה שהוא קרוב של מפונה ותיק'. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מאיפה אתה מקריא? << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> בסעיף 2 להגדרות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסעיף 2 אין את המילים האלה שאתה מקריא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, נראה לי אתה מסתכל לא על הדבר הנכון. בואו נמשיך, אחרי זה תיתנו שינוי להגדרות. << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> לא, מה זה לא מסתכל? זה סעיף 5(2). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו לא בסעיף 5. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עוד לא הגענו. תודה. << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> למה? היא הקריאה את כל הסעיף הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הקראנו מקודם את סעיף 5. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> המנכ"ל, אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, אהרון. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> עניין קטן. אתה לא נותן לי אף פעם לדבר. כל מי שמדברים עליו כזכאי, יש לו נכס בכפר שלם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, עצור, אנחנו פה מנהלים את האירוע. עצור רגע. << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> כדאי להגדיר את זה, שזה לא יהיה פתוח. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, אנחנו לא נסיים, ביקר לי. תן לו לסיים רגע, תן לי להתקדם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו הקראנו את סעיף 5, זה נכון, כהשלמה להגדרה של זכאי, על מנת לתת את ההקשר הנכון להגדרה של הזכאי, אבל אנחנו תכף נגיע לסעיף הזה ונדון בו יותר לעומק. כרגע אנחנו בסעיף ההגדרות. ההגדרה של זכאי רק אומרת שזה מי שמתקיימים בו תנאי הזכאות לפי סעיף 5. אנחנו תכף נגיע לסעיף 5 ושם נדון לעומק במה שכתוב. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לי גם שאלה, למה כאן כתוב שוועדת הכלכלה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> משנים את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו אמרנו שבעבר הסמכות לפי התקנון הייתה של ועדת הכלכלה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. ישנו לוועדת הפנים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו אמרנו גם כשהקראנו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי, לא שמעתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רק חושב שזה נכון, בגלל שזה כל נושא של הדיור, להעביר את זה לשר השיכון ולא לשר האוצר. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> חשוב מאוד לעשות את זה, זה ההיגיון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לזה אנחנו בטח מתנגדים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נעשה הצבעה אחרי זה. שרק שר השיכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסכמנו שזה יהיה שר האוצר בהסכמת שר השיכון. << אורח >> אביעד עקיבה: << אורח >> רק אם חורגים מהמשק הסגור, שר האוצר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה הכי הגיוני. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> ומי יקבע אם חורגים מהמשק הסגור? מי יקבע? אני זורם איתך. מי יקבע שחורגים מהמשק הסגור? אתה תקבע? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> תקרא את המשך הצעת החוק ותראה את המנגנונים שנקבעו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הצעת החוק הזאת לא נותנת לחרוג מהדבר הזה, אז אני לא חושב שצריכה להיות התנגדות. ואני אגיד לכם את האמת, נתתי לכם הרבה זמן לדבר, אנחנו רוצים להמשיך. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אני רק מבקש הערה מאוד קצרה. בהגדרת מתחם כפר שלם כתוב 'התחום הגיאוגרפי המסומן במפה שבתוספת'. רק נבקש לקבל את המפה הזאת, בסדר? ולראות את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> המפה תצורף לפני הקריאה השנייה והשלישית. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אין בעיה, אבל אנחנו נצטרך לראות את זה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ברור, ברור. הצעת החוק לא יכולה להתקבל לפני שתהיה מפה ברורה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, לקריאה ראשונה כן. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אין בעיה, אנחנו מבקשים לראות את המפה ואת התיחום הגיאוגרפי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לפני קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בשנייה-שלישית תקבל אותה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אבל אם צריך לתקן או להעיר לקראת שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בשנייה ושלישית יהיו תיקונים, ברור. בואו נשנה את התיקון לשר השיכון. שיניתם? יאללה, בואו נמשיך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רגע, לא הבנתי למה לשנות לשר השיכון. כל החלטה שתתקבל פה, בסוף הנגזרות הישירות שלה זו השפעה על חוב תוצר, שר האוצר כבר מוסמך לטובת העניין בחוק יסודות התקציב, אני לא רואה שום סיבה והיגיון לשנות לשר השיכון. אפשר לעשות ביחד עם שר השיכון, אפשר בהסכמה עם שר השיכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מהניסיון שלי, אם זה יהיה תלוי באוצר - - - << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא יהיה שום דבר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היי, תעצרו. אנחנו לא ננהל היום דיון. אתם לא רוצים לגמור את החוק? נראה לי, אהרון, אתה מה זה נהנה לבוא לפה. תקשיב, מהניסיון שלי עם האוצר, כל דבר שתלוי בשר האוצר ובחבר'ה של אגף התקציבים, לא יתקדם כלום והם יהיו מחוסרי בית ולא תהיה להם שום קורת גג. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל מה שתלוי בשר האוצר נשאר תלוי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז בואו נקבל החלטה אחראית לטובת התושבים, לטובת המדינה, וזה יהיה שר השיכון. תודה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו כמובן מתנגדים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, בואו נמשיך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ששי, יש לי תחושה שתהיה פה הצבעה פה אחד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, בעזרת השם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני קוראת את סעיף 3. זכאות לפיצויים בשל פינוי נכס במתחם כפר שלם 3. על אף האמור בכל דין, גורם מפנה לא יפנה זכאי ממתחם כפר שלם אלא אם כן הובטחה זכאותו לפיצויים לפי חוק זה, בכפוף להוראות סעיף 4. זאת אומרת, בכפוף, סעיף 4 זה משק הכספים הסגור. השינוי היחיד שכתוב גורם מפנה. זאת אומרת, יש קבועה בעצם, הקביעה היא כלפי הגורם המפנה בניגוד למה שהיה בקריאה הטרומית. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו סבורים שלא ניתן להתערב בחקיקה ראשית, בהפעלת אכיפה על פי דין ועל פי חוק של גורם בעל סמכויות האכיפה. מדובר בפגיעה משמעותית בהפעלת שיקול הדעת. אין הצדקה להבחנה פה בין תושבי כפר שלם לבין כל מפונה אחר במדינת ישראל, ולכן אנחנו חושבים שלא נכון ואין מקום להגדיל את שיקול הדעת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הם מדברים עם נציגי הממשלה, אנחנו לא נכנסים איתם. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> זו הערתנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר. בואו נמשיך. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר, זה חשוב ואנחנו לא עושים את זה בשביל להפריע, אדוני, אלא בשביל שבסוף תהיה הצעת חוק ראויה. צריך להבין שבכפר שלם יש גם אנשים שלאורך השנים, ואפילו אולי כרגע, בונים ומרחיבים בצורה לא חוקית. ולכן הגדרה כזאת, שלא ניתן לפנות אותם, אלא זה, היא הגדרה מאוד בעייתית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אענה לך, בשנייה ושלישית נדון על המשך הדברים. אני רוצה לגמור את הראשונה, למה יש לנו סגירה שזה גם עולה למליאה. אולי, הלוואי גם בכנסת הזאת נגמור את השנייה והשלישית. בואו נמשיך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק רוצה להעיר על העניין הזה, כי זה סעיף שאכן מעורר קושי משפטי ברור, גם לעניין באמת שלטון החוק, אינטרס הוודאות וההסתמכות, וגם אני אדבר על זכות הקניין. מכיוון שהבנתי שחלק מהקרקעות רשומות בבעלות של הרשות המקומית של תל אביב, שזכות הקניין שלה הוכרה בפסיקה, ולכן יכול להתעורר קושי משפטי. אני כן אגיד שהסעיף הזה נדון סביב השאלה של זכאי. זאת אומרת, האחריות לא לפנות היא גם לעניין זכאי, וגם בהתאם למפה, אותה מפה של מתחם כפר שלם, שעדיין כאמור לא הוצגה. עכשיו, חלק מהסיבה שאנחנו נצמדים לקריאה הראשונה, היא באמת כי היא נותנת מענה חלקי לקשיים המשפטיים. יכול להיות שבאותה מפה ישורטטו מתחמים לפי אותם קשיים חוקתיים. זאת אומרת שחלק מהקרקעות לא יסומנו. יכול להיות שזה יהיה בהתאם לזכאים, יכול להיות שבתקנות גם ייקבע שזכאי הוא לא מי שניתן פסק דין סופי בעניינו לדוגמה. הדברים האלה ייפתרו בקריאה. הכול כפוף לתקנות, ואנחנו נצטרך להתמודד עם זה בקריאה השנייה והשלישית. לכן אני אומרת, יש כאן קושי משפטי שיהיה צריך להתמודד איתו. אני חושבת שהנוסח הזה, בגלל ההפניה לתקנות וזה, הוא בשלב הזה מניח את הדעת. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מחר זכאי, אין ויכוח שהוא זכאי, יבנה עוד דירה. אי אפשר לפנות אותו? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל בסדר, אמרנו שנייה ושלישית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מחר הצעת החוק לא עוברת. זה יהיה בהתאם לתקנות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לא. מחר אחד שהוא זכאי יבנה עוד דירה. לפי מה שאת אומרת, הוא בנה עוד דירה לא חוקית. אי אפשר לפנות אותו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם התקנות אומרות שאם הוא בונה עוד דירה הוא לא זכאי, אז הוא לא זכאי. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> קודם כל, מי שבונה לא חוקי מוציאים לו צו הריסה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, היועץ המשפטי עונה להם. בחייאת דינק, נהיית יועץ משפטי? תן לנו לסיים. מה קורה לכם? אתה, נגמר, חלמיש. אתה, הערת כבר מקודם, נכון? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> כן, אני רק חוזר שוב, אנחנו חושבים שלא נכון להכניס את הסעיף הזה בחוק בכלל. ואם צריך לפתור את הנושא של הפינוי או הגבלת שיקול הדעת בתקנות, אפשר לעשות את זה בתקנות, לא בחקיקה ראשית באופן הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מבין כלל הסעיפים הבעייתיים בחוק, אני חושב שזה הכי בעייתי בפער גדול. זה סעיף שאומר באופן מפורש שאסור להפעיל המון חוקים אחרים. אי אפשר לבצע אכיפה. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> זה לא נכון, זו פשוט הטעיית האמת ומה שקורה בשטח. אם בן אדם בונה ללא היתר, מן הסתם עיריית תל אביב מוציאה לו צו הריסה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אין קשר בין בנייה ללא היתר לבין זכאות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> חבר'ה, נגמר. ברנס, תודה. אף אחד לא מדבר, תודה רבה. בואו נמשיך בהקראה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> משרד המשפטים לא רוצה להעיר על זה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הסבירו משרד המשפטים. כן, נועה, את רוצה לדבר? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> למיטב ידיעתנו, משרד המשפטים סבור שיש פה מניעה משפטית. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני רוצה להצטרף פה לדברים של חברים שלי. הסעיף הזה הוא מאוד מאוד בעייתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> וואלה, הייתי בטוח שאת תומכת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בקיצור, הסעיף הזה הוא מאוד מאוד בעייתי. אנחנו חושבים שיש פה מניעה משפטית לקדם את הסעיף הזה. מדובר פה בהתערבות בשיקול הדעת של גורמי האכיפה, של הרשות השופטת. יש פה בעצם חתירה תחת עקרונות מאוד משמעותיים של שלטון החוק והפרדת רשויות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אנחנו חושבים שהסעיף הזה לא יכול להיות מוכר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת הייתה העמדה גם שמשרד המשפטים הציג ב-2018, בוועדת הכלכלה? אני שואל, לא אומר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> 2018, זו העמדה שהצגתם? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא יודעת מה הוצג ב-2018. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז תבדקי ותחזרי אלינו בשנייה-שלישית. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם זה מתאים לשנייה-שלישית. כתוב פה זכאי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, בשנייה-שלישית. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני רק רוצה לענות לך ולייעוץ המשפטי. קשה לי לומר מה נאמר בקריאה הראשונה. קודם כל, זה היה לפני שמונה שנים, ומכיוון שכאמור לכך שהדיון הזה ייערך היום ב-09:00 התוודענו רק אתמול בשעות הערב, לא נערכנו לזה מספיק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הסעיף הזה זהה לסעיף בטרומית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מנהלת הוועדה טוענת שהודיעו לכם את זה, אבל זה בסדר, תמיד זה בדקה התשעים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, היא מתכוונת לנוסח המעודכן, בסדר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הודיעו לנו את זה בשעות הצהריים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב. בשנייה-שלישית נראה איך אנחנו נטפל בזה, תודה. רק מעכשיו, נציגי הממשלה, כל אחד דקה להגיב, למה אני רוצה לגמור את החוק. שלא תדפקו לי פה פיליבסטרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם זכאי מבחינתנו לא אפשיר. זו לא שאלה שזכאי יפתור את זה אחר כך. אנחנו חושבים שאי אפשר בהגדרה להגיד על מישהו שאי אפשר לפנותו, גם אם הוא זכאי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> גם אם אין הליכים משפטיים נגדו עדיין? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, אתה קצת מתבלבל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, שחררו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר אחרי זה לפרוט לפרטים, אבל האמירה שזכאי אפשר דרכה לפתור כל דבר, היא בלתי אפשרית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, זו לא הייתה האמירה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי אם זה יתרגם לאבסורד של אנשים בודדים, אז זה לא רלוונטי אחרי זה להסדיר את זה בתקנות, הסדר כל כך מהותי בחוק שאסור לפנות מישהו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר, אנחנו נמשיך בשנייה-שלישית, נדבר על זה. בבקשה, היועצת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני עוברת לסעיף 4. משק כספים סגור 4. הסכומים המיועדים לפיצויים שיקבל זכאי בהתאם להוראות לפי חוק זה ינוהלו כמשק כספים סגור ולא יעלו על סכום ההכנסות שיתקבלו משיווק המקרקעין במתחם כפר שלם; לעניין זה, "פיצויים" – לרבות סיוע בשכר דירה כאמור בסעיף 7 וכל הוצאה נוספת הכרוכה בפינוי מתחם כפר שלם שיוציאו גורם מפנה או רשות ציבורית אחרת. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> הערה קצרה. כפי שכתוב פה בסעיף, יש כאן רכיבים של סיוע בשכר דירה או רכיבי פיצוי שהם קשורים להתגוררות בפועל, וצריך לשים לב ולהבחנה בין מי שמקבלים פיצוי ומתגוררים במקום, ולכן הפיצויים צריכים לחול באופן הזה, ומי שאינם מתגוררים במקום ואז צריך לשים לב לדבר הזה בקביעת הפיצויים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 4 לא קובע את הפיצויים, הוא רק אומר שפיצויים כוללים לעניין המשק הכספי הסגור. להפך, הוא תוחם את זה יותר ואומר שמשק הכספים הסגור כולל, גם אם יוחלט שיש סיוע בשכר דירה, או כל הוצאה נוספת למעשה שכרוכה בפינוי מתחם כפר שלם, כל זה יהיה במסגרת משק הכספים. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> לאור הדברים שנאמרו ובשים לב לכך שזה מופיע בסעיף, התייחסתי לדברים, זה הכול. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר. בואו נמשיך, תודה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עוד הערות לסעיף הזה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עוד? ברנס? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מצאת סעיף שאין לי הערות עליו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה רואה? אתה הוגן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנה, יש התקדמות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שלא תגידו שאנחנו לא ענייניים ומנסים לעכב סתם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מאוד, אין עליכם. משפטים, נראה לי נשאיר אותה קבוע במסך, לא? במקום שכל רגע נחזור אליה וזה. גם הם כל כך נהנים לתת הערות, אז למה לעצור אותה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> את סעיף 5 אני כבר הקראתי, אז אפשר לפתוח אותו להערות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הערות לסעיף 5 כפי שהקראנו אותו מקודם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לסעיף 4 אין לי הערות, תודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין? וואו. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אתה רואה מה זה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אם היינו יודעים ככה, היינו עושים הצבעות היום. למה אני מחכה? << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> התיקון על 5 זו ועדת הפנים במקום ועדת הכלכלה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, תיקנתי את זה כשהקראתי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הערות לסעיף 5? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן, רצית להעיר על סעיף 5 מקודם. << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> נכון, סעיף 5, מה ההגדרה של 'קרוב'? הוותיק ברור. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אין הגדרה כרגע של קרוב. << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> גם את ההגדרה של הקרוב השר יקבע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> למעשה כן, השר באישור ועדת הפנים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לא צריכה להיות המילה 'קרוב'. המילה 'קרוב', כבוד היו"ר, תביא למצב שמה שאתה מעוניין והתכלית שאתה רוצה לא יתקיימו. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אנחנו מעדיפים להחליף 'קרוב' ב-'צאצא'. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מדואל, קצת כבוד. אני לא מפריע לך כשאתה מדבר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כרגע אנחנו לא נוגעים בזה, תודה רבה. מה עוד? << אורח >> תמיר היזמי: << אורח >> ילד או נכד, מה זה צאצא? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> המינהל. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> עברנו לסעיף 5? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן. הערות? הקראנו אותו כבר. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו גם סבורים שיש קושי בהגדרת קרוב. צריך להגדיר את רמת הקרבה בצורה טובה יותר, כי קרוב משאיר את זה פתוח לחלוטין. דבר נוסף, לא ברור מה הכוונה לזיקה אחרת לנכס במתחם, בשים לב שאנחנו מבקשים כאן רצף מגורים. זאת אומרת, כך קובע הסעיף. הסעיף קובע, למפונה שהוא קרוב של מפונה ותיק ומתגורר במתחם או בעל זיקה אחרת לנכס במתחם כפי שייקבע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נניח שהנכד נישא לבת של בעל הנכס והוא נפטר, אין לה זיקה? אתה מבין שזה דברים שצריך לעשות אותם בהמשך, בין שנייה לשלישית, אז אנחנו נגדיר בדיוק מי זה עם הזיקה. נכון? זה נשמע יותר נורמלי. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אמרנו שאנחנו חושבים שנכון להגדיר את הקרבה ואת הזכאות. עכשיו, זיקה לנכס, צריך לשים לב איך זה חי, אחת, עם הנושא של רצף מגורים, ושתיים, אנחנו אומרים שיש זיקה אחרת לנכס במתחם, זאת אומרת הבן אדם מקבל פיצוי כאשר הוא לא גר, וכמו שאמרנו רק לפני רגע, יש פיצויים שקשורים בהתארגנות של מישהו שגר ועכשיו צריך סיוע בשכר דירה. אין הבחנה בין הדברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו נחדד את זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה. ברנס, אהובי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> קיבלנו את ההגדרה הזאת אתמול, אני לא יודע להתייחס מהיום למחר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זו לא הגדרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הגדרה. הסעיף, סליחה. קיבלנו את הסעיף אתמול, אני לא יודע להתייחס כרגע לסעיף שהוא כל כך רחב, ואני בטוח שיש לנו המון הערות על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נראה לי הצלחנו לרכך אותך, תשמע, אתה מרגש אותי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ששון... "אהובי, מרגש", יאללה, מה הלקסיקון הזה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני נכנסתי לפה, ראיתי אותך, אמרתי מה אני הולך לעבור. הם עוד לא ראו אותך מוציא את הארנק. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ששי, אני חושב שכדי שנעביר את זה - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, עופר, אנחנו גומרים את זה עכשיו, אני רוצה לגמור את ההקראה. משרד המשפטים, נועה, אין לך הערות? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> יש לי דווקא. אני מצטרפת להערות של החברים שלי בענייני זיקת מפונה ותיק. אני חושבת שזה גם לא נדרש, מכיוון שבכל מקרה התקנות קובעות מי זכאי, אז כאילו אני לא חושבת שזה נדרש, גם ככה זה בתקנות, ואני לא חושבת שנדרש להכניס את זה לפה. זה מכניס פה איזשהו פתח להגדרות מאוד מאוד רחבות שהן לא נדרשות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה. עוד מישהו שאתם רוצים לשמוע? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אני לא מבין כל כך מה מהות הדיון אם אין דיון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הוא שואל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסדר, אבל אי אפשר מהיום למחר לתת לנו סעיף כל כך רחב ואז להגיד בואו תמצאו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה שם לב איך אתה מתקלקל? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מתכוון בניגוד למה שאתם עושים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הם לא נותנים לך לעיין אפילו. אלה מקבלים את ההחלטות ואחרי זה לך תחפש את עצמך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נדבר על זה בשנייה-שלישית, גם תהיו יותר מוכנים לקראת הדיון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תגידו, אתם רוצים לחזור לטרומית? נחזור לקודם? אתם גברים עכשיו, אנחנו מאריכים את הדיון, מסיימים את זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> על הטרומית יש לנו המון הערות, אפילו שלחנו אותן. ברור שגם לזה אנחנו מתנגדים. אבל אני אומר רגע, באופן סביר יש פה סעיף שמסמיך את שר האוצר לעשות משהו מאוד רחב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שר השיכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לפחות עד אתמול זה היה שר האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו לא יודעים מהיום למחר להתייחס. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל האמירה של מהיום למחר, סליחה, אני חייב להגיד על זה משהו. זה לא נוסח שאנחנו המצאנו אותו, שלא ראיתם אותו אף פעם, מהיום למחר. אני מניח שכשמתכוננים לדיון בוועדת הפנים על שנת 2026 על הצעת חוק טרומית, כשהצעה זהה לה נדונה לפני מספר שנים בוועדה אחרת, וקודמה ואושרה לקריאה ראשונה, לוקחים בין היתר בחשבון את הדיונים שהיו בוועדת הכלכלה. זה לא נוסח שלא היה קיים אף פעם בשום מקום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו יכולים לקראת דיון נוסף לפתוח את הפרוטוקולים שהיו, ללמוד מה היה, לשאול את האנשים שהיו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מבין לגמרי את ההערה שקיבלתם את זה אתמול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בכל מקרה הייתם צריכים, זו הייתה אותה הצעה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני מבין אתכם. בין שנייה לשלישית אני מבטיח לך אישית שאנחנו ניתן לכם את האופציה לתקן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז למה לקיים פה דיון עכשיו? אפשר להקריא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז יאללה, תודה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם רוצים שנעיר באופן ענייני, אנחנו יכולים ללמוד את הנושא, לפתוח את הפרוטוקולים, להבין למה הגיעו אז למה שהגיעו אז, ולהגיד מה עמדתנו ביחס לדבר הזה. אנחנו הגענו וגם העברנו לוועדה המון הערות על ההצעה הטרומית, כמובן שגם שם יש המון סעיפים בעייתיים. אבל להגיד לנו שאנחנו לא בסדר, שלא למדנו מההצעה ב-2018, שאנחנו לא יודעים להתייחס? אני באמת לא יודע להתייחס. אני יכול לדיון הבא להגיע יותר מוכן. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני רוצה להתייחס להצעת החוק. אחרי הצעת החוק ב-2018 היו דיונים משפטיים, ובהחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מאוגוסט 2021, בהסכמת שר הבינוי ושר האוצר, הוגדרו בצורה מאוד מפורטת, ממש ברחל בתך הקטנה, אותם קריטריונים. << אורח >> אביעד עקיבה: << אורח >> זה היה מחטף של הקורונה. אף נציג מטעמנו לא היה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצור, אני לא יכול לשמוע אותו. אתם לא מפריעים. אתה מסיים, יותר מדקה. חבר'ה, אני אשאיר אתכם פה עד 00:00. אני היום מסיים את ההקראה. זו משימת החיים שלי, אני אומר לכם, סיימתי את הכול, זה הדבר האחרון שנשאר לי לסיים בכנסת הזאת. הבנתי אותך, מה שהיה ב-2021 אנחנו מכירים. מכירים את המחטף, מכירים את הלחץ של הפוליטיקאים, של עיריית תל אביב, מה הם עשו שם. לא בבית ספרנו. היום אנחנו פה בממשלה, אנחנו בכנסת ואנחנו משנים את הדברים. תודה. אני יודע למה אתה מתכוון, ואתה יודע את המחטף שהם עשו. בואו נמשיך. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רגע, לא שמעתי את ההערה של מר פרויקט. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זו לא הייתה עיריית תל אביב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היי, גבר, אנחנו לא יכולים. אם עוד פעם מישהו מדבר פה, אני מוציא אותו. תנו לי לסיים את הדיון הזה, אל תעיר לו. יש פה יועץ משפטי, יש אותי. תקבלו זכות דיבור, אל תדאג. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מה שהתכוונתי, שלאחר הצעת החוק בקריאה הראשונה שציינתם ב-2018, בעקבותיה התקיימו מספר רב של דיונים שאושרו עם משרד האוצר ועם שר הבינוי והשיכון, ובמסגרתם באוגוסט 2021, בהחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל לעניין פינוי כפר שלם, הוגדרו הקריטריונים כאמור, ובהגדרה הזאת אין את אותן הגדרות רחבות שאומרות קרוב, בעל זיקה. אני רק מציין להערה שאמרת, זה הכול. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אסביר מה שאמרתי. זה שאנחנו חזרנו להקריא נוסח של 2018, לא אומר שצריך לקבל אותו כמו שהוא, ומותר לכם להעיר הערות, וזאת הערה לגיטימית מה שאתה מעיר. להגיד אנחנו לא מכירים בכלל את הנוסח של 2018, זה בעיניי פחות לגיטימי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר גמור, תודה. בואו נמשיך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לנסות למשוך זמן. זה ידוע מה דעתה של עיריית תל אביב. הייתה יכולה לסיים את הנושא הזה ככה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מקריאה את סעיף 6, הוראות לעניין פיצויים, גם סעיף חדש שלא היה בטרומית, ובעצם רצה גם הוא לתת מענה לקשיים שהועלו בקשר להצעת החוק הטרומית שעברה, וזהה להצעת החוק שלנו. הוראות לעניין פיצויים 6. השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין פיצויים לזכאי לפי מסלולי הפינוי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) הגורם שיהיה אחראי לניהול ההכנסות שיתקבלו משיווק המקרקעין במתחם כפר שלם ולמתן הפיצויים; (2) הערכת שווי הנכסים במתחם כפר שלם לשם קביעת סכומי הפיצויים; (3) סכומי הפיצויים ודרכי עדכונם והצמדתם; (4) דרכי הגשת בקשות לפיצויים ומועדים להגשת הבקשות; (5) בחירה בין מסלולי הפינוי; (6) מתן פיצויים בהתאם לסוג הנכס שיפונה; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע הוראות לעניין פיצויים בשל פינוי עסק, משק חי או סוג נכס אחר כפי שיקבע שיינתנו נוסף על הפיצויים בשל פינוי בתי המגורים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> כמה הערות קצרות. אחת, עניין ניהול ההכנסות, אנחנו לא חושבים שיש מקום לקביעת השר. אם קובעים הוראות חוקיות שמחייבות פיצויים, נשלם פיצויים. הכנסות שמתקבלות משיווק קרקעות המדינה, ינוהלו על ידי המדינה ומי שמשווק קרקע שברשותו ינהל את ההכנסות. אנחנו מחויבים לחוק ונדאג לשלם את הפיצויים, אין צורך בסעיף כזה. הערה נוספת היא נכונה גם לסעיף הזה וגם לסעיף הבא. יש בעיה עם המסלול של בנה ביתך. אין מספיק מגרשים. המסלול הזה כיום הוא לא ישים, ונכון להיצמד למסלול של פיצוי כספי באופן מלא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסעיף הזה אני חושב שכן צריך לבוא להסתדר, אני לא חולק עליכם, אני חושב שיהיו דברים שאפשר להסתדר, אבל גם בשנייה-שלישית אפשר להגיע לזה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לעניין סעיף 6(2), אני רוצה לציין שהכוונה למיטב הבנתנו שהסעיף מתייחס לסעיף 6(6), כי הפיצויים בכפר שלם אינם פונקציונליים של שווי הנכס כהגדרתו. אני מזכיר ליו"ר שגם אם יש גברת שגרה בדירה של 40 מטר, או אדם שבנה כאהבת נפשו, אני לא רוצה לציין שמות, 200 מטר, עדיין הם זכאים לפיצויים. ולא בגלל שזאת ב-40 מטר יש לה שווי של 50 אלף שקל, היא תקבל 50 אלף שקל. זו בטח לא כוונתך. ולכן סעיף 6(2) שהתייחס פה, דיבר על סעיף 6(6). כאשר יש עסק או משק חי, פה הפיצוי הוא לא פיצוי למגורים, אלא הוא פיצוי כספי, וזו תהיה הערכת שמאי שנדרשת. לכן 6(2) צריך להיות כפוף ל-6(6). זו הייתה הכוונה, על כך דובר, אחרת כל התכלית פה היא לא קיימת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הכוונה מתי? ב-2018, אתה מתכוון? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כן. רגע, וגם בדיונים שעשינו עם המינהל, אחרת כל התכלית פה לא קיימת. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> ההחלטה שעשית עם המינהל בוטלה ועברה מהעולם. תתעדכן. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני מנסה להסביר על התכלית שהיו"ר מתכוון. כבוד היו"ר גואטה, אני בטוח שאתה לא מתכוון שתהיה פה אפליה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> מה זו אפליה? יש נכס כזה ויש נכס אחר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל למה אתה מפריע לי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, מותר לו להעיר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל אני לא סיימתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רק ליו"ר יש את הזכות להעיר לו, לא לך. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל אני לא סיימתי, אני באמצע משפט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בסדר, אם הוא יכול להעיר, זה בסדר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> גברתי, אני באמצע משפט. מה שאני רוצה להגיד, כבוד היו"ר, שהפיצוי פה הוא לא מושת על שווי, בסדר? הוא מושת על זה שבן אדם נמצא והוא זכאי. << אורח >> אביעד עקיבה: << אורח >> כבוד היו"ר, ה-6 זה בסך הכול סיכום של קריטריונים 1996, בשביל שיהיו יותר מוגדרים. פשוט הביאו את הדברים האלה מקריטריונים 1996. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כבוד היו"ר, אני רוצה לתקן פה את הסעיף. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, אנחנו לא מתקנים עכשיו כלום. בשנייה-שלישית. ברנס, יש לך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש לי הערות, אני לא בטוח בתכלית. אם לא מתקנים כלום, נחזור בשנייה-שלישית ונעיר הערות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעיר את ההערות. יכול להיות שכן נשנה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> טוב. אחת, מה שרמ"י אמרו, אין רלוונטית לניהול ההכנסות. רמ"י מנהלים את ההכנסות ולא צריך שום גורם אחר שינהל אותן, וגם לא מתן הפיצויים, ברור שהכול זה משהו שרמ"י עושים. הערכת שווי הנכסים, לא יודע למה צריך הוראות לגבי זה, יש שמאים וזה התפקיד של רמ"י. אם רוצים להעביר את זה, להעביר את זה, אבל זה בטח לא כתוב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רגע, בואו נעבוד מסודר. אתה מציע למחוק את פסקה 1? זאת ההצעה שלכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מישהו מתנגד? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, לא. רמ"י לא תהיה אחראית, כי אולי תקום מינהלת שתהיה אחראית. חייב להישאר גורם, דנו על זה באריכות ב-2018. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין דבר כזה גורם. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הגורם שיהיה אחראי. תוקם מינהלת, על זה דובר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה לא נכון וזה גם לא דובר. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אין קשר בין ניהול ההכנסות לבין מינהלת תשלום פיצויים. יקבעו פיצויים, נשלם פיצויים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה לא היה ב-2018. למה עכשיו אתם רוצים את זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתם מניחים כאילו שהחוק ב-2018 מישהו תמך בו, אבל אנחנו לא יודעים להגיד שמישהו תמך בו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו המחוקקים תמכנו בו, שזה בינתיים הדבר הכי חשוב. אתם קצת מתבלבלים בתפקיד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז אני מניח שאותן הערות שנאמרו אז, נאמרות גם עכשיו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו נשבור את הראש מול גורמי המקצוע שלכם. אבל למה רמ"י? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו סבורים שאין בעיה. אם רוצים לתת פיצוי לתושבים, נקבע את הפיצוי בחוק, בסדר, אין בעיה, אנחנו נדאג לשלם. אין קשר לניהול ההכנסות אחר כך. ניהול ההכנסות נמצא אצלנו, ננהל אותה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, לא, ניהול ההכנסות חשוב מאוד כי זה משק כספי סגור. אנחנו לא רוצים שהכסף יתערבב בקופה של רמ"י. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> טוב, אהרון, הבנתי. תודה. בין שנייה לשלישית אנחנו נדון על זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הערה לפסקה 2, הערכת שווי הנכסים, לא ברור לי איזה הוראות צריך לקבוע לגביהם. זו פשוט צריכה להיות בדיקה של שמאי או מהממשלה או רמ"י, לא חשוב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בדיוק, כשאמרת או הממשלה או רמ"י, לצורך העניין זו שאלה... << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין בעיה, אבל יש היום כללים לאיך רמ"י בודקת שווי נכסים. אבל זה לא חשוב להערה שלי כרגע. בעיקר ההערה שלי היא שבטח אין קשר בין זה לבין קביעת סכומי הפיצויים, כמו שנאמר פה. וגם המסלול של בנה ביתך, כמו שאמרתי קודם, הוא לא רלוונטי ואנחנו לא חושבים שאפשר ליישם אותו. אז נראה לי שכאן, כמו שנאמר, זה הסעיף המתאים שוב פעם להזכיר את זה, שפיצוי צריך להיות בכסף והוא לא צריך להיות במקרקעין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר, זה נחליט אחרי זה. אתה יודע, אי אפשר לתת לכם הכול, למה אתם תשחטו אותם. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אי אפשר לתת להם כלום. הכול כבר נסגר אז. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, לא, לא. תשמע, בסוף הם מייצגים את המדינה, עושים גם דברים טובים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> יש פרוטוקול של 2018, 100 עמודים. בהכול דנו שם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בואו נמשיך, תודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ששון, לא מי שעשקו אותו. אותם עושקים היום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי הדיונים של 2018, הדיונים של 2018 לא מייתרים את הדיון פה היום בוועדת הפנים. זה לא שהיה דיון ב-2018 ולכן אנחנו באים ואומרים תסתכלו בפרוטוקול והדיון התקיים כבר. אנחנו בדיון שמונה שנים אחרי, בהצעת חוק שהוגשה מחדש, אנחנו בכנסת ה-25. ההצעה הקודמת הייתה בכנסת ה-20. לכן אי אפשר להגיד על הכול טוב, תסתכלו במאי 2018. אנחנו כן בדיון חדש, זה נכון. כמובן שאפשר להיעזר בפרוטוקולים שהיו אז ולקצר תהליכים, אבל זה לא מייתר את הדיון בוועדת הפנים. ואפשר גם להציע הצעות לשינויים, אפשר גם לקבל הצעות לשינויים, זה בסדר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו נקבל. גם אם צריך לקבל, נקבל. בואו נקווה שתגיעו להסכמים לפני שנגמור את החוק. אם אפשר יהיה שתגיעו לפני שנסיים את זה, זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה בדיוק העניין, החוק הוא תוצאה של מריחה ושל התעמרות בתושבים. לאו דווקא מצידכם, בכלל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הלוואי שהיום בערב תשבו איתם. יאללה, בואו נמשיך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני ממשיכה לסעיף 7. סיוע בשכר דירה 7. בלי לגרוע מזכאותו לפיצויים, זכאי במסלול פינוי – בנה ביתך זכאי לסיוע בתשלום שכר דירה, בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הפנים. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אני רק חוזר על הערתי הקודמת. כמו שאמרנו, מסלול בנה ביתך הוא מאוד קשה ליישום כרגע ואין מספיק קרקעות. לא ברור מאיזה מנגנון יבחרו, לא ברור איך אנחנו נבחר מי יהיה זכאי לאיזה מגרש, וככל שאנחנו מגדילים את כמות המגרשים שהולכים למסלול בנה ביתך, כך מקטינים את סך המשק הסגור, ולכן אנחנו מציעים להישאר במסלול כספי בלבד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש מגרשים. מה תעשה עם המגרשים? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני גם אעיר על הסיפור של המסלול של בנה ביתך, כי אם אכן העובדות שהוצגו, העובדות שהמלאי האפשרי למסלול הזה הוא קטן יחסית, זה מסלול שמעורר קשיים גם משפטיים, כי אז יש קבוצה מסוימת שתזכה לפיצוי מסוים, שהוא בנה ביתך, שיש כאלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> וחלק ירצו לקחת כסף. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל הבעיה היא שיכול להיות שתהיה קבוצה מאוד מאוד גדולה שתרצה פינוי, פיצוי במסלול של בנה ביתך, ואין מספיק זמינות של הדבר הזה ואז זה יוצר קשיים של שוויון, ואיך אתה בוחר. << אורח >> אביעד עקיבה: << אורח >> את צודקת. זה יוצר קשיים משנת 1996, כשהיו שתי האופציות זה יצר בעיה של שוויון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי, אני אסביר למה אני חושב שזה נכון. כשזה המצב, אנחנו מעבירים, אני מקווה שהיום בלילה תיסגר עסקה ואנחנו לא נצטרך לחוקק את החוק וביום ראשון לא להגיע להצבעות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני שמח שאתה גם מצטרף למחנה האוטופיסטי, אבל... << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עופר, בבקשה, אחי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אני רוצה להעיר לכם. אני אמרתי גם פעם קודמת, אין לי כוונה להתעמר ולהפיל עליכם או להאשים אתכם בכל רעה חולה. אני רק אומר, יש הערות מסוימות שמבחינה משפטית, פרוצדורלית, הן הערות נכונות שאתם אומרים. אני חושב שאין על זה ויכוח, אבל זה לא עכשיו. אנחנו רוצים להעביר את החוק הזה לטובת התושבים, כדי לא לעכב את הסבל שהם נמצאים בו גם כך בלי סוף כבר שנים. ואחר כך, כשזה יגיע, ואני בכוונה אומר את זה באופן כללי כדי שלא נתעכב סתם על כל סעיף, למרות שאנחנו לקראת סיום. כל מה שאתם אומרים, נדון בו לעומק בדיון על קריאה שנייה ושלישית. וכפי שגם אומר היו"ר, אני גם מציע לטובת התושבים בראש ובראשונה ולטובת העניין, וגם לטובתכם, לנסות להגיע עם הייעוץ המשפטי, עם התושבים, איתנו, לנסות להגיע עוד הרבה לפני לאיזשהן הסכמות, וזה יעבור הרבה יותר בקלות, הרבה יותר מהר ועם הרבה פחות בעיות. בואו נלך לכיוון הזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> קטי, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, המודל שאני תמיד גאה בו זה המודל של ליפתא בירושלים. רשות מסוימת, במקרה הזה עיריית ירושלים, באה לקראת התושבים, עשתה את הכול בנועם, בנחת, ברוגע. לא חוקקנו חוק. אני, אגב, הייתי שותפה להסדר. אני רוצה להסביר לכם פשוט, חברים יקרים מהמשרדים הממשלתיים, עופר ואני עוקבים אחרי הרבה מאוד פינויים של רמ"י, וזה בסדר, אפשר לפנות, אבל רשות אחת לא יודעת לפנות ולהכיר תודה לתושבים שהיו מגן אנושי מפני ערביי יפו, שהיו אמורים, בחשש, עכשיו אני לא מכניסה אותך, אוקיי? לכן, אפשר לקיים דיון וסיכום. האמן לי, אני מ-2019 עוסקת בנושא הזה. גם חבר הכנסת עופר כסיף עוסק בנושא הזה הרבה שנים, עוד מדב חנין, אוקיי? ולכן אני אומרת לכם, תבינו, היה אפשר לסיים את זה ככה. לא מדובר באנשים שמנסים לעשות איזשהו הון כספי או לעשות איזשהו אקזיט. מדובר באנשים שמחפשים את קורת הגג שלהם. וקשיחות הלב והאטימות של עיריית תל אביב הביאה אותנו עד הלום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה, בואו נמשיך. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לא, כבוד היו"ר, אני מבקש, אני לא רוצה להשאיר פתוח. קטי שטרית אמרה דברים על עיריית תל אביב, ואני בכבודך רוצה להתייחס אליהם ולא להשאיר אותם פתוחים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא צריך להשיב לי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בהערה הבאה אני אתן לך זמן. שמענו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לכל חבר כנסת יש את הזכות לנאום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרי, תעצרו. יאללה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> משפט אחד, לגבי העניין של מסלול פינוי בנה ביתך. כמובן, בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית נצטרך לקבל את כל המידע לגבי הקרקע הזמינה לעומת מספר הזכאים הפוטנציאליים וכו', ולראות באמת האם נוצרת לנו בעיה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, בשנייה ושלישית. אני אומר לך, אנחנו לא נגיע לשנייה-שלישית, בעזרת השם, כי אני מאמין שברנס בתמונה. ברנס, אתם תראו שיהיו עסקים. תשמעו לי, אני מכיר אותו, עשיתי איתו דברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברנס, איך מגיעים ליחסים כאלה? אני צריכה הרבה דברים מול משרד האוצר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא לא נותן לי כלום. כלום לא קיבלתי ממנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עכשיו אני דורשת ועדת... אסור לנו להגיד את המילה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ועד שהצלחתי יום אחד להסתדר באיזה לילה על הפיצויים של החקלאיים, זה חטף קריזה והלך, השאיר את כפיר לבד שם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק למען הסדר הטוב, ככל שנשאר המסלול הזה, ברור שהוא בא על חשבון הפיצויים במסלול האחר, כן? אז ככל שזה עולה, זה קטן. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אין משמעות. התב"ע מאפשרת את המגרשים, הם קיימים. אנחנו נפתור את הבעיה של המסלול. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מי זה "אנחנו"? אני לא מבין מי זה "אנחנו". << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אנחנו, המינהלת שתוקם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו. היי, היי, אתם לא נכנסים לדברים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אנחנו נפתור באופן שווה ערך לבנה ביתך והכול יבוא על מקומו בשלום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, תודה. אנחנו נמשיך, בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני עוברת לסעיף 8. העברת זכות לפיצויים 8. השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין זכותו של מי שאושרה זכאותו לפיצויים לפי חוק זה להעביר את זכויותיו לפיצויים לאחר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בזה יש לכם הערות? האוצר? המינהל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הבנתי את הסעיף. אם קובעים בתקנות מי זכאי, אז הוא זכאי. כאילו אם חשבו שהוא זכאי, אז הוא צריך להיות זכאי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני יכולה לחזור להסבר שניתן בפרוטוקולים של 2018, ששם היו דיונים האם זו זכות קניינית או האם זו זכות חברתית, ואז נדונה השאלה האם אפשר להעביר את הזכות הזו לאחר. לא, לרבות, נגיד, יכול להיות יורש, כמובן, מכיוון שלא מדובר בזכות קניינית, אז אין לכאורה זכות מיידית לירושה. מכיוון שזו לא זכות קניינית, אלא זכות חברתית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שאני אומר, זה כאילו הוא הופך את הזכות לסחירה? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני יכול להסביר לך מה היה. זה קצת היה אחרת. יש בכפר שלם תופעה, וסליחה שאני אולי ארגיז כמה, שיש אנשים שהיו זכאים בעבר, הם לא מתגוררים היום, הם מכרו דרך אגב את זכותם בכסף, הם קיבלו כסף מאנשים אחרים שאין להם דבר ועניין עם מה שהציגה קטי שטרית של אלה שבאו אז להגן על האדמות, ועושים שם מה שנקרא, משכירים אותם. זה נכס מקרקעין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני חורג בזמן 22 דקות, יעצרו אותי עוד דקה, אני חייב לסיים הקראה. תעצרו. אני שמעתי, תודה. ברנס דיבר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אני לא מבין מה המהות של הסעיף. הרי ברור שהזכות הזאת לא סחירה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נראה לך שהוא לא הבין? זה גאון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל הוא אומר שהוא לא הבין. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא מצליח להבין. נניח ששר האוצר יקבע עכשיו זכאות ל-א', ב', ג'. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שר השיכון, עד אתמול. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הוא זכאי להעביר את הזכות לאחר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זכאות להעביר. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לאחר. מה מסובך להבין? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אהרון, תעצור, תן לי לסיים, יש לי שלוש דקות. נו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז אני יכול למכור את הזכאות הזאת? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, להעביר אותה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> יש אנשים שקנו, תקשיבו, יש שם הרבה מאוד אנשים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אשאל אותך שאלה. אני עכשיו קניתי משק לילד, אז מה, הוא לא יכול למכור לי את המשק? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני נתתי לך זכות עתידית לפיצוי שידונו איתך יום אחד, ולפי כללים שייקבעו וכו', כשאתה עוד בכלל לא זכאי, עוד לא קיבלת את הפיצוי הזה. הרי אם יש לך פיצוי, קיבלת כסף, תעביר אותו למי שאתה רוצה, תמכור אותו, תעשה איתו מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני הבנתי, אני יודע מה אתם מתכוונים. ברנס, בוא אני ואתה, בסדר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רגע, אני רוצה להסביר מה שאני הבנתי ותגיד לי אם זו הכוונה, בסדר? יכול עכשיו מישהו, שיחליט שר האוצר, או מי שהוחלט, שהוא זכאי, למכור לך במושב גורן את הזכות לפיצוי בכפר שלם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל זה מה שקורה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איך הוא מוכר זכות? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר, אני יכול להסביר לך את המצב שקורה בשטח? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הרי מה זה למכור את הזכות? תעצרו, אי אפשר לסבן אותי בזה. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני לא חושב שהבנת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני הבנתי, אני אסביר לך. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל תן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, אני הבנתי ואני אסביר לכם. הרי מה זו הזכות? כשאנחנו מדברים זכות שהוא יכול לקבל את הכסף, הזכות היא רק למי שישב בקרקע, שהושיבו אותו בקרקע, נכון? זו הזכות. גם אני, השטח שלי הוא בכלל שטח של המינהל, שאנחנו נותנים אותו. הוא לא קנה את הזכות מהפיצוי, הוא קנה את ההתיישבות שלו. למה הגענו לזה? למה אתם קוראים לזה ככה? כי במשך שנים לא באתם להסביר להם את האירוע והם הגיעו למקום הזה. זו לא זכות, זה מה שמגיע להם. זה ההוא שישב בקרקע, כמו שאתה יכול למכור את הבית שלך, הוא מכר את השטח שלו. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה לא מה שהתכוונתי, כבוד היו"ר, אני מתנצל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני אומר לך שזה מה שהתכוונת. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל לא, מה שקורה, שיש שם אנשים שהיו בעבר זכאים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אי אפשר למכור זכות. אני אסביר לכם. יבוא ששון גואטה, יגיד לעופר, אני מוכר לך את הזכות שלי בכפר שלם. יבוא עופר, יגיד לי איזו זכות יש לך בכפר שלם? מה, קיבלת? אני אומר לו תשמע, יש לי פה מגרש. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר, תן לי רגע להסביר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנו אותך. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני לא חושב שהבנת, במטותא. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> מה שאתה מסביר זה לא זכויות, ולא העבירו כלום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מוכרים זכויות עתידיות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> סליחה, התשובה היא כן. כבוד היו"ר, תן לי רגע להסביר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שמוצע פה זה שרמ"י תנהל דיון על פיצויים, ואף אחד לא יישאר עם הזכות הזאת. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> כבוד היו"ר, תקשיב, יש המון אנשים בכפר שלם שהיו זכאים כהגדרתך, מכרו לאנשים אחרים את - - - << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אין ערך למכירה הזאת, היא לא שווה שום דבר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני מבקש ברשותך להסביר, כבוד היו"ר, כבוד הייעוץ המשפטי. יש שם אנשים שהיו זכאים, מכרו לאנשים אחרים את הזכות שלהם, שילמו, קיבלו מהם, והאנשים האלה - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש לי שאלה, מה הזכות? מכרו מניה? מכר לו את המגרש. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל כבוד היו"ר, תן לי להסביר לך מה קורה בשטח. כאילו, למה אתם לא נותנים לשמוע? יש הרבה מאוד אנשים שהיו בעבר זכאים והחליטו למכור, באו אנשים אחרים, שאין להם שום קשר למפוני כפר שלם בעבר, ואמרו אוקיי, אנחנו רוצים לקנות. שילמו מיליון שקל, בשביל הזכות לגור בכפר שלם. אותו מפונה שהיה זכאי, קיבל את הכסף והלך לדרכו. מי שמתגורר היום בדירה, אין לו דבר ועניין עם אותו רצון של הצעת חוק. מה קורה עכשיו? מה תהיה הצעת החוק? אותו אחד שקיבל כסף מבן אדם אחר, לכאורה, לפי הצעת החוק, הוא היה בעבר שם, הוא ייפול בגדר ההגדרה הזאת שיש לו זיקה לנכס, כי בעבר היה לו. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אין לו זיקה, כי אין לו נכס. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין לו אבל, הוא מכר את הנכס. הוא מכר את הנכס, איך תהיה לו זיקה? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> משפטית אין לו שום זיקה אם הוא מכר את הנכס, על מה מדובר? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, לא, זה לא מקובל עליי. אני אומר לכם שזה לא נכון מה שאתם מציינים פה. אני אסביר לך, מה זה יבוא ההוא, קיבל מיליון שקל, נכון? ההוא מכר לו עכשיו את ה-400 מטר במיליון שקל, נכון? לאן יש לו לחזור? קטי קנתה, היא גרה שם. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אבל קטי לא זכאית, היא לא קשורה למפונים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל היא גרה, היא קנתה שם. אז אתה יודע מה אתה אומר? שכל החבר'ה ששם, אין להם כלום. הם פולשים, הם כלום, עשו את שלהם. יאללה, עופו החוצה, לכו לים. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> רגע, ש לי שאלה. אם אדוני הנכבד ילך לכפר שלם עוד שבוע ויקנה ממישהו שגר שם, אומר לו תשמע, אני רוצה לגור במקומך, קח כסף ותחליף. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נכון, מגיע לי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> יפה. היום אתה, זה שלפני שבוע קנית, מגיע לך לקבל פה פיצוי בדירה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> מה לך ולעניין? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני קניתי שטח, אז מה לי ולעניין? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא הגיוני מה שאתה אומר. זה לא לוגי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> חבר'ה, נגמר. לא מתקבל עליי. אתם קוראים לזה בשמות לא צודקים, יושבים פה אנשים שלא מבינים את האירוע. עכשיו אני אסביר לך. אל תבלבלו לי, לא מוכרים פה מניות באוויר ולא אופציות. בן אדם שקנה, קנה את השטח שהסבא שלו ישב עליו. אז מה, בגלל שהמדינה התאכזרה אליהם, לא רשמה להם את זה בטאבו, במינהל, שזה שלהם, עכשיו אתם קראתם לזה זכויות? התחלנו למכור פה זכויות בנייה, 10% פה, 3%. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני לא דיברתי על זה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> זה לא נכון. אתה לא צודק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רגע. צריך להבחין בין השאלה מי זכאי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה שהיה בעבר והיה זכאי ומכר, הוא זכאי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצור, נו. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה שקנה לפני חודשיים ממישהו - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> די, אתה תצא. אני מכבד אותך, די. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ההערה שלך, מר פרויקט, היא הערה לגיטימית ביותר והיא נוגעת לשאלה של הגדרת הזכאי – האם מישהו שקנה לאחרונה הוא זכאי או לא זכאי? ויכול מאוד להיות, מאוד מאוד מאוד יכול להיות, שייקבע שהוא לא זכאי. עכשיו אנחנו עוסקים בסעיף אחר, לא בהגדרת הזכאי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לפי הסעיף הזה, הזכאי המקורי יהיה רשאי לקבל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תן לו לדבר, תעצור. הוא ייתן לך תשובה, אולי אתה לא תצטרך עוד שאלות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 8 מדבר על זה שהשר יקבע הוראות לעניין זכותו של מישהו שאושרה זכאותו לפיצויים, שהוא כבר זכאי. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> לזה שמכר לו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עכשיו, זו שאלה אחרת. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> זה מה שאני מסביר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, בסדר, זה שתי שאלות נפרדות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> הבנת את כוונתי? תודה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עכשיו אנחנו צריכים להבין מה הכוונה בסעיף הזה. אני אשמח לשמוע אולי מהתושבים, מה הכוונה בסעיף של להעביר את הזכות שלו למישהו אחר? מה המקרה שאתם רואים לגבי הסעיף הזה? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כשדיברנו על זה, לא התכווננו למקרים רטרואקטיביים ולמקרי עבר. בגלל שהנושא נגרר ונגרר והחוק חוקק, אדם יש לו זכות, ויכול מאוד להיות שבגלל תב״ע ועניינים נקודתיים, הפינוי שלו יהיה בצפי לעוד 15 שנה לדוגמה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מההתחלה תסביר. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כשאנחנו דיברנו על הסעיף הזה בוועדה לא התכווננו למקרי עבר, כי כתוב פה השר יקבע הוראות. אם היינו מתעסקים בעבר, היינו עומדים על ההוראות ומה היה ואיך היה. אנחנו מדברים על העתיד. אחרי שהוגדרו זכאים, הוגדרו המתחמים, הוגדרו הפיצויים, מאוד יכול להיות, כמו שהפינוי נגרר הרבה שנים, אדם לא יכול להתפנות. ואנשים כבר דורות שני, שלישי, רביעי, חמישי נפטרו שם. אדם יכול, אחרי שהוגדר והחוק חוקק, לבוא בדברים, על פי הרשות ובזכות קניין מלאה, להעביר את הזכות שלו לאדם אחר. לא מעבר ולא פחות. מה שמוגדר לו בזכויות על פי החוק, יכול מאוד להיות שהגורם - - - << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> כל עוד שהוא עונה על ההגדרה של זכאי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מה שאתה אומר, וזה לא מופיע בנוסח, אתה אומר שרק לאחר שיוגדרו התקנות, שהשר יקבע מי אותם זכאים, הזכאים בעצם מפנים. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> כן, מי שעונה על ההגדרה של זכאי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה מתייחס למקרה שאושרה הזכאות לפיצוי, אבל עוד לא קיבלת את הפיצוי בפועל? << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> בדיוק, רק אחרי שהוגדרה הזכאות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> נגיד שמגיע לו 2 מיליון, הוא יקבל 2 מיליון - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצור, תעצור. אתה לא נותן. אני אוציא אותך, די. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> יכול לבוא אליך היזם אחרי שהוגדרה הזכות, אני מעביר לך, תן לי את הדירה עכשיו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> דבר ראשון אנחנו רוצים להבין את המהות, ואז יכול להיות שזה מעורר קשיים. אני חוזרת על מה שהבנתי ממך. אתה אומר, ההסמכה היא של השר לקבוע מי הזכאים. הזכאים זה המפונים הוותיקים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא משנה, מה שיקבע השר. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אני לא מקבל את ההגדרה של ותיקים פה, כי לנו יש ראש משפחה ונלווה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מי שיקבע השר כזכאי. אחרי שהשר קבע כזכאי, אז אותו זכאי, כפי שקבע השר. אתם אומרים השר יכול לקבוע, גם כאן יש עוד משוכה, את הדרכים האם הוא יכול להעביר את זכותו לאחר. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה רק אחרי הקביעה. עכשיו, מה שמר פרויקט אומר, הוא אמר את שני הדברים, אבל הוא אומר, גם מבחינתי זה שאתה מאפשר, גם אם אחרי שהשר, הזכאות והזכות לפיצויים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אני אדייק לך בדיוק. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל תעצור, תשמע אותה מדייקת, תן לי לגמור את החוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מדייקת את הוויכוח. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הוויכוח הוא מאוד פשוט. היא דייקה, היא סיימה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, היא לא סיימה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מר פרויקט, דייקתי, סיימתי? << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> את לא סיימת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היא לא סיימה, אהרון, תעצור. אני רוצה לסיים את זה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מר פרויקט אומר, מבחינתי הזכות היא של הזכאי, לא ניתן להעביר את אותה זכות לאחר, ולכן הוא מתנגד גם לשלב שלאחר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אם מגיע לך 2 מיליון שקלים, אתה רוצה לתת, תן אותם. תן אותם למי שאתה רוצה, מה זה קשור להצעת החוק? אתה לא מעביר כלום. הוועדה קבעה 5 מיליון, קח את הכסף, תעשה איתו מה שאתה רוצה. תיתן למי שאתה רוצה את הכסף. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> היו"ר, דוגמה למקרה הזה, זה באמת נוצרות סיטואציות מוזרות. כי נגיד בא אדם שהוא באמת זכאי, ועכשיו הוא לא רוצה לחכות יותר, באמת מסיבות מוצדקות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תציג את עצמך, אחי. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> ניב יערי, ראש אשכול נדל"ן ציבורי במשרד המשפטים. נועה מושייף, שעובדת אצלי, ייצגה בעוז עד עכשיו, אני מצטרף גם. סליחה על הכניסה המאוחרת. אני אומר, נוצרות תוצאות קצת מוזרות. כי אם נציב דוגמה קונקרטית, אז אדם באמת מסיבות מוצדקות ירצה למכור את הזכות שלו אחרי שהוא כבר יודע שהוא יהיה זכאי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא שהוא יודע, שאושרה הזכאות שלו. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אושרה זכאותו, נכון. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> כן. אני נותן לכם את כל ההנחות כאילו שהחוק יעבור בגרסה שהתושבים הכי היו רוצים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> בוא נדבר על הגרסה שאמרתי. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> נגיד שזה מחיר שוק, ונגיד שמחיר השוק הוא 3 מיליון שקלים, והוא מכר ב-3 מיליון שקלים לאדם אחר. עכשיו מה, הוא מכר לאדם את 3 מיליון השקלים פלוס זכות לפיצוי של מיליון שקלים מעוד בנה ביתך? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> הרי הוא מקבל כסף במעמד המכירה הזו. מה, הוא יקבל פחות כסף? << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, לא. אני אסביר לך, זה מאוד מאוד פשוט. אדם שמכר את זכותו, בעצם מכר את הנכס, כמו שששון אומר, הוא עוזב את הנכס, הוא נמחק ממשרדי חלמיש. מצידי שאישור העברת הזכאות יהיה גם במשרדי פרויקט המנהל, אין לי בעיה עם זה. אותו אדם שזכאי והסכומים שמוגדרים לו, הרי אדם יקבל עכשיו זכות, הוא ילך למשרדים של החברה המנהלת, יגיד לה אדם שרוצה לקנות, תגיד מה הערך של הזכות? כמה האדם הזה אמור לקבל? יצטרכו פחות או יותר להעריך לו את הזכות שלו, והוא לוקח את הזכות, נכנס לנכס והעביר. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> חבר'ה, יש שם מאות אנשים שם. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אל תפריע לי. מי שלא רוצה לעשות את זה, מחכה שאנשים ילכו לעולמם והזכות שלהם תתבטל ואין זכויות יותר. וים אנשים בכפר שלם נפטרו ולא קיבלו זכויות. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> סליחה שכולם עוצמים עיניים. יש מאות אנשים שמכרו ועכשיו הם יבואו לקבל פיצויים כאילו יש להם זיקה לנכס, והם מכרו כבר את זה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> די, די, מספיק עם הדמגוגיה הזאת. זה בכלל לא נכון. זה לא העניין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. אני מתחיל בקריאות. אתה לא נותן לאף אחד לזוז פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה לא צריך להגיד קריאות, הוא לא חבר כנסת. אתה לא יכול להגיד לו קריאות, הוא יכול לצאת מיד כשאתה אומר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עוד פעם אחת, אני אוציא אותו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק אעיר למר פרויקט לעניין הדוגמה עכשיו שהוא נתן, שיכול להיות שבמקרה הזה הוא לא יוכר כזכאי כי הוא לא מתגורר שם. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> לא, להבנתי כל ההסדר הזה בא להגיד אם אני לא רוצה לחכות, אני רוצה למכור. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו אומרים פה. שוב, הסעיף אומר שמי שאושרה כבר זכאותו לפיצויים. כל עוד לא אושרה זכאותו לפיצויים, הוא לא יכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל למכור זכות לפיצויים? אני לא מכיר. זה נשמע לי מאוד מאוד מוזר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בגלל זה אני מנסה להבין את הסיטואציה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי גם מה זה אומר 'אושרה'? אושרה לו לפי 40 מטר, והוא חושב שיש לו 45 מטר, אז הוא ימכור את הזכות ליזם נדל"ן שאיתו הוא יתדיין בבית משפט האם יש לו 40 או 45 מטר? מה, אני אתדיין איתו מה קורה בתב"ע? זה נשמע לי מוזר בכל קנה מידה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אדם שמוכר את דירתו - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מוכר את הבית שלי, אני לא מוכר את הזכות. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אתה טועה. אני אסביר לך משהו, אדם שעשה חוזה עם קבלן בפינוי-בינוי, הרסו את דירתו והוא ממתין שנים והפרויקט תקוע, הוא יכול למכור את הזכות, לבוא ליזם, לעשות העברת זכויות ומעביר. אני לא מבין מה אתם מסבכים פה. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> זה משהו שהוא שכיח במדינה שלנו. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> הוא לא קונה את הנכס ואז מקבל פיצוי, הוא קונה את הכול. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> הוא קונה את הנכס כולו. הוא נכנס לדירה, הוא נכנס לנעליים שלו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה נושא שאנחנו נצטרך לדון בו לעומק לקראת קריאה שנייה ושלישית. זה לא מובן מאליו ומעורר הרבה קשיים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שלא יתקבלו פה החלטות שלא זה. נמשיך הלאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ביצוע ותקנות 9. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה. שר השיכון לפי הכרעה קודמת. (ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתחשב, בין היתר, בהוראות נוהל ריכוז קריטריונים לפינוי כפר שלם של משרד הבינוי והשיכון מיום י"ט בסיוון התשנ"ו (6 ביוני 1996). << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תקראי את כל הסעיפים, תנו את ההערות ונסיים את הדיון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תחולה 10. הוראות חוק זה יחולו גם על מפונה שהליך פינויו החל לפני יום תחילתו של חוק זה, אף אם עניינו נדון בערכאות משפטיות. תקנות ראשונות 11. תקנות ראשונות לפי סעיפים 5 עד 7 יובאו לאישור ועדת הפנים בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. תוספת (סעיף 2 – ההגדרה "מתחם כפר שלם")‏ כאן תהיה מפה שכמובן תצורף. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בין הראשונה לשנייה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> הערות קצרות. לעניין סעיף 9, אנחנו חוזרים ב-9(ב) לנושא של הקריטריונים, להערות הייעוץ המשפטי לכנסת בהפניות למסמך הזה. אני רק אציין, לבקשת היו"ר ובקבועי זמנים קצרים מאוד, העברנו אתמול לוועדה את הקריטריונים המשוערכים וזה ייתן לכם קנה מידה. מה שהוצע לתושבים הוא הרבה יותר ממה שנקבע ב-1996, גם משוערך להיום. אתם יכולים לראות את המספרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מזכיר שאנחנו מדברים פה על משק כספים סגור בהצעה הזאת. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> נכון. לבקשת היו"ר, בהמשך לדיון הקודם, אנחנו דאגנו להעביר את הקריטריונים המשוערכים. התחייבתי, הדברים נעשו. לעניין סעיף 10, אנחנו סבורים שיש פה את אותו קושי ואת אותה מניעה, אף ביתר שאת, התערבות בחקיקה ראשית בהליכים משפטיים. זאת אומרת, גם אדם שכבר עניינו נידון בערכאות משפטיות, או תוך כדי קביעות משפטיות, וגם אם יש פסקי דין חלוטים, אנחנו חושבים שהדבר הזה, לא ניתן לקבוע אותו בחוק. זו באמת חתירה תחת עיקרי יסוד של השיטה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> יש לי שאלה אליך. למה בג״ץ יכל ב-2017 להקפיא את כל ההליכים המשפטיים בכפר שלם, כולל הליכים חלוטים, כולל הליכי פינוי, לעצור את כל ההליכים, והכנסת לא יכולה בחוק לעצור את זה? בג״צ עצר את זה. הנה, הבג״ץ פה עצר. אתה מכיר את הבג״ץ הזה? אתה לא מכיר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אהרון, זה שונה. זה שונה כשיש לך ערכאה משפטית אחת שדנה בהחלטה של ערכאה משפטית אחרת. כאן יש לך בדיוק את העניין גם של הפרדת רשויות. אם ערכאה משפטית אחת שעל פי חוק יכולים לערער בה על החלטה של ערכאה משפטית אחרת, זה משהו אחר. אבל צריך לדון בזה לקריאה שנייה-שלישית. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל זה לא יעזור, אני לא רוצה לבצע שום שינוי. תעצרו. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אני חושב שההערה שלך היא גם המפתח לפתרון. כאשר יש נתונים חדשים, בית משפט תמיד יכול ואפשר לפנות אליו לעיון חוזר, לביטול פסק דין, אפשר לפנות לרשות להגיד לה שאנחנו החלנו שינוי בנסיבות. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> כן, לפחות אם לא חלה אכיפה לגביו. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> בואו נתאר מצב שיש על מישהו פסק דין שהוא לא רק פינוי. למשל, הוא עשה שימוש בקרקע לצרכים לא חוקיים, והרוויח שם לא מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים רנטה כל חודש. הדבר הזה הוא תקין? זה קשור לפיצויים שלנו? אתם אומרים שכל ההליכים שלו יוקפאו, ואנחנו בעצם מייצרים פה מצב של אי חוקיות ופגיעה. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> לא, אתם כל פעם שוכחים שהחוק בנוי מסעיפים-סעיפים. תן לי לענות לו רגע. כשהחוק מדבר על בן אדם זכאי שיעצרו לו ההליכים המשפטיים, לא מדובר על אדם שעשה שימושים לא חוקיים בקרקע והרוויח עשרות או לא עשרות. מדובר על זכאי. אם הוא הוגדר כזכאי, סימן שהוא לא עומד בקנה מידה של מה שאתה מתאר. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> יכול להיות שהוא נמצא בשנים הנכונות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק רגע. דבר ראשון, אנחנו מצטרפים כייעוץ משפטי לוועדה לקושי הגדול שהסעיף הזה מעורר, אפילו יותר מהסעיף הקודם שאמרנו שניתן לתחם אותו. יש כאן אכן קושי משפטי בעייתי, ואנחנו כן מציעים שאת הסעיף הזה לא להכניס בקריאה הראשונה. עכשיו, אני כן רוצה לדייק לעניין מה שאמר ניב, שהסעיף הזה מוגדר במפורש לעניין הליך פינויו. זאת אומרת, אם יש איזשהו הליך כנגד שימוש לא ראוי, דמי שימוש, כל הדברים האלה, הסעיף הזה לא חל על הדבר הזה, רק לעניין הליך פינויו. גם לעניין הליך פינויו, אנחנו אומרים שיש כאן קושי משפטי. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> אז יש לי חדשות בשבילכם עם כל הקשיים המשפטיים. עכשיו אני לא אדבר על בג״ץ, זה היה שלב א', עכשיו נעבור לחוק. יש חוק פינוי-בינוי הדורש שיקום כפר שלם. החוק בסעיף הראשון שלו קובע, רבותיי הנכבדים וכל המשפטנים, אגב, גם לי תואר במשפטים – לא יפונה אדם במקרקעין מופקעים. החוק שהסעיף הזה בנוי עליו, חוק הדורש שיקום, התשכ״ה-1965. והחוק קובע, לא יפונה. ויש על זה הערות אזהרה בכפר שלם, אני לא מחדש פה כלום. לא יפונה אדם במקרקעין מופקעים על פי חוק זה, אלא אם כן הובטחה זכותו לפיצויים ודיור חלוף על פי חוק זה. אי אפשר לפנות אדם בלי פיצוי. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> חוק יסוד. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יש שם הליך של הכרזה ושל השר. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> גברתי הנכבדה, תקראי אותו, אני אשלח לך את הסעיף אם את רוצה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עצרו. ברנס. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> את לא מכירה את החוק הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> למה אתה אומר אם אנחנו מכירים או לא מכירים? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתה נותן לי ציונים? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> היי, אהרון, מה קורה לך? עד ליועצים המשפטיים של הכנסת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מעבר לכל ההערות הנכונות שנאמרו ביחס לסעיף הזה, גם יש דיירים שכבר פונו, והסעיף הזה כאילו מציע להם כפל פיצוי שזה נשמע לי בכלל מופרך. יש דיירים שהגיעו איתם למתווה, הם פונו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז איך הם יקבלו את הפיצוי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כתוב. מה כתוב פה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה כתוב? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שהחוק חל עליהם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זו האג'נדה של עיריית תל אביב, שאומרת את זה בכל דיון. << אורח >> גל פרויקט: << אורח >> אני מבקש להתייחס, כבוד היו"ר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה לא תיכנס לדבריי! אם לא, אתה תצא מהדיון. עכשיו אני חוזרת ואומרת, זה מה שאומרת ומפמפמת כבר למעלה משש שנים עיריית תל אביב. חוזרים ואומרים, מי שקיבל פיצוי ויצא, דינו לא יהיה כמי שעכשיו מתגמלים אותו. נקודה. אנחנו אומרים את זה פעם אחר פעם אחר פעם. ברור לך שכספי המדינה חשובים לנו לא פחות מכם. אנחנו שומרים על הקופה, ואנחנו לא מנסים להגן על עבריינים שמבקשים עוד פעם ועוד פעם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם לא עבריינים. החוק יאפשר להם לפי דין, אני מציע לבטל את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא יאפשר להם. זה לא נכון, הוא לא יאפשר להם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה מה שכתוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו נחדד את זה בין שנייה לשלישית, בצורה כזו שרק מי שזכאי לפיצוי יקבל את הפיצוי. נקודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> חבר'ה, אני מסכם את הדיון כי אני מסיים אותו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני כן אשמח להתייחסות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז תראה מה אני אומר לך. אני נותן לך תשובה. יום ראשון בעזרת השם מתכנס דיון להצבעות על החוק. ביום ראשון תתכוננו, כי אמרתם שלא היה זמן, לא היו עניינים. למרות שאני חושב שהיה זמן, היו עניינים, פשוט אתם אוהבים למשוך את האירוע, בגלל זה לא סיימנו אותו עד היום, ולא הבאתם את כל המסמכים בכל השנתיים שהוועדה פה לא קיבלה את המסמכים ואת הדוחות שהיא צריכה. אז תכינו, תעשו הערות. יום ראשון בעזרת השם יש דיון, נפרסם את השעה. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> עוד פעם נעבור על הסעיפים? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא עוברים על שום סעיף. גמרנו, ההקראה הסתיימה. << אורח >> ערן מרדוב: << אורח >> אז זו רק הצבעה יום ראשון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו הקראנו את הסעיפים, לא נקריא אותם שוב. כן, משרדי הממשלה, אנחנו ניתן להם זמן כי הם קיבלו את הנוסח הזה אתמול אחרי הצהריים, ניתן להם זמן ללמוד אותו עד יום ראשון וכן להעיר הערות לסעיפים ספציפיים. << אורח >> אהרון מדואל: << אורח >> רוב הסעיפים הם העירו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם לא יהיו הערות נוספות, לא יהיו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר להתייחס רגע לפרוטוקול? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו פה כבר בערך שעתיים מעירים הערות. השינוי היחיד שנכנס בנוסח זה החלפת שר האוצר ושר השיכון, אפילו לא הערנו את זה. אז אני לא כל כך מבין מה הטעם בדיון. אם רוצים שנייה-שלישית, אז תקראו לנו בשנייה ושלישית. לא ברור לי למה אנחנו מעירים הערות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא צריך את הציניות. זה שלא קיבלו הערה, זה לא אומר שלא יקבלו הערות בעתיד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, כל מה שנאמר לנו זה נקיים דיון בשנייה ושלישית, אז למה שנבוא לעוד דיון? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברנס, הכוונה היא לפרט את זה בשנייה ושלישית, ולדון על כל אחד ואחד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חלק מההערות שלכם הן הערות חשובות שמן הסתם גם התקבלו. מה שאמרנו זה שאנחנו רוצים לזרז את הקריאה הראשונה לטובת התושבים, בין אם זה לדין רציפות ובין אם אולי נצליח להעביר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> וגם יכול להיות שביום ראשון יהיו חברי כנסת שלא נמצאים פה ויחשבו שכן צריך לשנות דברים. בסוף ההצבעה היא הצבעה של חברי הוועדה באופן כללי, ולא של היו"ר או של הנמצאים פה, לכן אתם צריכים להעיר את ההערות שלכם וחברי הכנסת יחליטו אם לקבל את ההערות או לא לקבל את ההערות, ואין צורך בציניות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זה לא בציניות. אני אומר, לא ענו לנו להערות, אמרו לנו תגידו אותם שוב פעם בשנייה ובשלישית, נדון בהם. זו הייתה התשובה בערך לכל הערה שהערנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא נכון, היה פה דיון, שעתיים דיון. על מה אתה מדבר? טוב, תודה רבה, היה אחלה דיון. ברנס, אני צריך אותך, אולי נסגור עסקה. ביי חבר'ה, הישיבה נסגרה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>