פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 130 ועדת החוקה, חוק ומשפט 30/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 927 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 18:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 (פ/2785/25) (פ/3198/25) (פ/3825/25) (פ/4625/25) (פ/5262/25) (פ/5287/25) (פ/5289) (פ/5808/25) (פ/5782/25) (פ/877/25) (כ/1192) של חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ אלי דלל, חה"כ מישל בוסקילה, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ אביחי אברהם בוארון, חה"כ עמית הלוי, חה"כ דן אילוז, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ שלום דנינו, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ צגה מלקו, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ אוהד טל, חה"כ מיכל מרים וולדיגר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין (תיקוני חקיקה) (כ/1192) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר קארין אלהרר עופר כסיף יוליה מלינובסקי יואב סגלוביץ' יצחק פינדרוס גלעד קריב אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: ולדימיר בליאק יסמין פרידמן אלון שוסטר אלעזר שטרן נאור שירי מוזמנים: אורן פונו – ממונה בכיר, המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים שרה גולד – ייעוץ וחקיקה ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים יפעת רווה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ערן שמיר בורר – ראש התוכנית לביטחון ומשפט, המכון הישראלי לדמוקרטיה גיא לוריא – עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ורד זייטמן – מנכ"לית לשכת עורכי הדין איתן לבונטין – חוקר סמכויות הייעוץ והייצוג אורית קוטב – לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים ענת אופק – יועצת לקידום מדיניות, שתיל דורית סוקולוב – משקיעה ויזמת בתחום המדיקל, חברה בפורום ההייטק למען ישראל ייעוץ משפטי: ד"ר גור בליי אלעזר שטרן טליה ג'מאל מנהל הוועדה: איל קופמן אלירן כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026, פ/877/25 כ/1192 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין (תיקוני חקיקה), כ/1192 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו בעניין הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, המליאה קצת התארכה, ישיבה נוספת שהייתה אמורה להתחיל ב-16:30, התחלנו עכשיו, אז היה לנו קצת זמן להתאוורר, מי שרצה. סעיף 9, שמענו את התייחסות חברי הכנסת, גם את התייחסות המשנים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לנו יש הרבה נקודות להתייחסות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם אני רוצה להוסיף נקודות לסעיף 9. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה כמה דברים. נקודה אחת היא נקודה כללית שכבר התייחסנו אליה ואני מבין שבה אין כוונה לערוך שינוי, זה לגבי העניין העקרוני של להעביר את הסמכות לגורם עצמאי יותר ולא גורם שהוא ת"פ היועץ. אמרנו, ואני חוזר ואומר, אבל אני מבין שפה יו"ר הוועדה לא מתכוון לעשות שינוי, ואני מצר על כך. נקודה שנייה, אני כן חושב שגם אם לא עושים שינוי ומשאירים את הגורם הזה שהוא ת"פ היועץ, על הבעייתיות שבזה, ברגע שאנחנו כל הזמן מדברים עליו כ-once removed, אז לפחות לעגן את זה שהוא once removed, זאת אומרת לעגן, לא להסתפק בסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים) שמאפשר לממשלה בכל רגע נתון לשנות את אופן המינוי של המשנה, אלא לעגן את אופן המינוי בחוק כי, שוב, אנחנו עושים מלאכה כל כך ממושכת. יש פה משהו בעיניי שהוא לא הגיוני מבחינת ההיגיון הפנימי של החוק כפי שאדוני מעצב אותו. זאת אומרת אתה חוזר ואומר: מבחינתי זה היה יכול להיות היועץ, אבל הסכמתי שהוא יהיה once removed. מתוך ההנחה הזאת אנחנו עוברים על מאות חוקים ונותנים את הסמכות הזאת, למה? כי זו ההנחה. בסדר, יכולת גם לא, אבל זו ההנחה שהולכים איתה. אז אם זו ההנחה שהולכים איתה אני חושב שראוי לעשות לה קודיפיקציה ולעגן לפחות את עצמאות המינוי והפיטורים של המשנה הבכיר הזה בחוק עצמו ולא לאפשר לממשלה באיזה שהיא רמה, יום אחרי שהחוק עובר, בעצם לעשות כאילו צחוק ממה שהוועדה השקיעה בו הרבה זמן. אם זה ככה, שוב אני אומר, יכול להיות שהיה אפשר לשים את זה אצל היועץ, לשיטתך, אבל ברגע שהחלטת שיש פונקציה, שהיא נפרדת, שהיא once removed, אז אני חושב שהמחוקק לא ישלים את מלאכתו בעניין הזה אם הוא לא יעגן לפחות את מה שהוא מתכוון לעשות בעניין הזה. זו נקודה שנייה. נקודה שלישית זו נקודה שנדמה לי שכבר עלתה בדיונים שלנו על התיקונים העקיפים, לעגן את החובה של המשנה הבכיר להתייעץ עם התובע הכללי בעת מילוי תפקידו בהקשרים פליליים. זה כרגע לא קיים כי החובה מוטלת רק על היועץ כשהוא ממלא את תפקידו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא רואה בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> דבר נוסף, לעניין מנגנון ההנחיות בכתב של היועץ מול המשנה הבכיר. גם פה אני חייב להגיד שאני לא בטוח, אני חושב שזו הייתה גם הצעתו של ד"ר לבונטין, הנושא של ההנחיה בכתב, שגורם הוא כפוף לגורם אחר, אני לא בטוח שגם אם אתה קובע שיש לו חובה להנחות בכתב, הוא יכול לא להנחות אותו בכתב, הוא יכול לייעץ לו בעל פה והוא יקבל את מה שהבוס שלו מייעץ לו. בעניין הזה העניין של ההנחיה בכתב, אני לא בטוח שהדבר הזה ברמה המעשית הוא משהו שבאמת ישנה בצורה משמעותית. אם היו אומרים לי שאני נותן הוראות לטליה או אלעזר, אני צריך להנחות אותם בכתב בלבד, בסדר, אני לא אנחה אותם, אני מציע להם לעשות ככה, אני בכל זאת הבוס שלהם, ממליץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ראינו את המופע של כל המשנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשנים עשו מופע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדבר הזה בעיניי בסופו של דבר הוא לא איזה שהוא מנגנון משמעותי. זו נקודה נוספת. נקודה נוספת שעלתה בדיון שלנו על הבחירות, וזו נקודה שנציב פה בכמה נקודות, אני חושב שהיא רלוונטית בכמה נקודות, כי בסופו של דבר בסיום הדיון על הבחירות נאמרו כמה דברים על מה ההשלכה של נושא הבחירות, איך הוא אמור להשליך, בכל זאת המעמד השונה בהקשר של בחירות. ופה עולה השאלה האם יש לקבוע שבנושא בחירות לא ניתן להנחות אותו, היועץ לא יכול להנחות אותו. זו הצעה שלנו בהקשר הזה, שעלתה לדעתי גם בדיון של הבחירות, שלפחות בנושא הבחירות, שבו הרציונל הבסיסי שהוא אמור לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, פה הממשלה, זה לא קשור להגשמת מדיניות, זה עלול להיות חשש שהיא מנסה לנצל את כוחה השלטוני בשביל להנציח את שלטונה או לנצח בבחירות. בהקשר הזה לפחות להגביר את העצמאות של המשנה הבכיר ולקבוע שאין אפשרות להנחות אותו. נקודה נוספת, למשנה הבכיר יש סמכות להתייצב רק בהליכים הנוגעים לסמכויות שהוגדרו לו במה שקראנו בטבלה. זה עלה באחד הדיונים האחרונים בטבלה, היו מקרים מסוימים, כמו דיני משפחה או דיני עבודה, שבהם המחוקק טרח ואמר, למרות שיש פקודת התייצבות הוא נתן סמכות התייצבות מיוחדת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> דיני עבודה, לא דיני משפחה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, דיני עבודה. אם אנחנו הגדרנו ששם הסמכות מוקנית ליועץ ולא למשנה הבכיר, למשנה הבכיר אין סמכות התייצבות. אין היגיון בלקבוע בסיטואציות אלה שהוא כן יוכל להתייצב, במקרים שבהם המחוקק סבר שהם מקרים מיוחדים. זו נקודה נוספת. הוא יכול להתייצב בהליך הנוגע לסמכויות. זה קצת ניסוח לא ברור עד הסוף מה זה הליך הנוגע לסמכויות, בהליך בתחומים שקשורים בסמכויות, זאת אומרת בהקשר הזה להרחיב טיפה בשביל לתת לו איזה שהיא יכולת שלא יתפסו אותו על איזה שהוא משהו פורמליסטי בעניין הזה, אלא באותם תחומים שיקנה לו סמכות קצת באופן יותר רחב. זה גם ניסוחי, אבל גם יכול להיות עניין של מהות. אלה הדברים העיקריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. ככל שחברי הכנסת רוצים להתייחס, אבל אני מזכיר, אתם גם דיברתם על הסעיף הזה, אבל אם יש לכם דברים להוסיף, לעשות זאת בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתי דיברנו על הסעיף הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם התייחסתם ל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני לא סיימתי את התייחסותי לסעיף 9. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה לקצוב זמנים, אם אתה רוצה נקצוב זמנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמעתי. תקצוב זמנים, תזרוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה שום דבר. מי שבא לריב איתי אני רב איתו, מי שבא לדבר ולנהל דיון אפשר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להזכיר לך שאני יודעת איך נראה הקורקינט שלך עכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמענו, ראינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תקשיב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נתת לי ל – אתה רוצה לתת לי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לקצוב לך זמן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא צריך לקצוב לי זמן, אל תעשה לי צנזורה על מה שאני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה, אתה רוצה שאני אקצוב לך זמן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז דבר בבקשה, אבל אם אני תוך כדי אגיד לך שאתה מאריך מדי, אני מקווה שאני לא אזכה לפרץ של צעקות כמו שאני מקבל בדרך כלל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אתה תזכה רק לדבר אחד, למדידת זמנים קפדנית כמה זמן אתה מדבר, כמה זמן המומחים שתומכים בעמדות שלך מדברים. מעכשיו אנחנו נתחיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעשה מה שאתה רוצה, רק דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו נמדוד את הזמנים, מי מדבר וכמה זמן אתה נותן לכל אחד לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל לפני הכול, אתה אמרת מתי מסתיים היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל דקה שגלעד מחנך אותי, עוד שעה. איך? מה זו ההתנהגות הזאת? דבר בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אדבר, בדיוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ככה זה עובד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, ככה זה עובד פה. את חדשה פה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האמת שלא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אתחיל קודם כל באמירה שגם בעקבות הדיון שהתקיים בבוקר וגם בעקבות הדיון שהתקיים בנוכחות המשנים, אני אומר את הדברים הללו גם לאוזני היושב ראש, גם לפרוטוקול, אבל גם לאוזני הייעוץ המשפטי, אנחנו עומדים על מיצוי הדיון החסוי ועל התייצבות של נציגי השב"כ. ואני אמרתי בדיון החסוי, ועל זה אני כן אחזור, כי אלה הדברים שלי והם לא נמצאים תחת שום חיסיון או סיווג. ההתעלמות של השב"כ מזימונים על ידי ועדות הכנסת, ואני רוצה לומר את זה כרגע כאן בפומבי, השב"כ סירב לשלוח נציגים לדיון החסוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עוד לא הגעתי למקום שבו אני מייצג את השב"כ, אבל אני רוצה להודיע לציבור שהבוקר הזה התקיים דיון שעסק בין השאר במפגש בין החוק הזה לבין סמכויות שמופקדות בידי השב"כ. זה לא מסווג, זה מופיע בטבלה שהוכנה, השב"כ סירב לשלוח נציגים והדיון התקיים ללא נציגי השב"כ. הדבר הזה הוא תופעה מתמשכת כאן בכנסת, השב"כ חושב שהוא מעל החוק, הם לא מגיעים לוועדות הכנסת. יש ועדות כנסת שבהן, זה לא קרה מיד, אבל בהתעקשות של הייעוץ המשפטי של הכנסת, בהבהרת דברים אל לשכת ראש הממשלה, שהוא השר האחראי על השב"כ, הובהר, אין דבר כזה, והמסר שצריך לצאת מפה הוא מאוד פשוט, ואני לא מדבר על היושב ראש, כי היושב ראש הוא ביד אחת עם לשכת ראש הממשלה בחוק הזה, זה עניין של הייעוץ המשפטי של הכנסת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רק איידע אותך, אמרתי את זה קודם, לא היית בדיון, שכשיצאנו מהישיבה דיברתי עם הייעוץ המשפטי לשב"כ, אחרי שיצאנו מהישיבה החסויה, העברתי להם את הדברים שעלו ואנחנו נקבל מהם תשובה בעניין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לבקש את הבקשה הבאה מהייעוץ המשפטי, הכתובת היא לא הייעוץ המשפטי של השב"כ. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, הם יעבירו את זה לגורם הממונה בשב"כ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש שתצא הודעה מסודרת לשר האחראי על השב"כ שעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת היא שבלי התייצבות של השב"כ לדיון חסוי ומה שדיברנו אי אפשר להשלים את הדיון בנושא החקיקה, לא מתקדמים לסיום ההקראה. אני מצפה שהעמדה הזאת תהיה עמדה משפטית שתיאמר והיא נאמרה בחוקים אחרים בוועדות בחקיקה שאני הייתי מעורב, אנחנו עומדים על ההתייצבות של נציגי השב"כ. הדבר השני שאני רוצה לומר בהקשר הזה, שהמשנה לדין בין-לאומי ציין כאן בחמש וחצי הדקות שניתנו לו שיש דברים שהוא היה שמח לומר בדיון מסווג. זה מופיע בפרוטוקול. אני מבקש שיתקיים באותו דיון מסווג נוסף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דקה לסיום, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. אני מבקש שיינתן למשנה לדין בין-לאומי את האפשרות להופיע בדיון מסווג ולפרוס את מלוא היריעה שהוא ביקש לפרוס בדיון מסווג. אני לא אומר את זה ליתר המשנים, מכיוון שהיחיד שציין את היכולת שלו לומר דברים נוספים בדיון מסווג היה המשנה לדין בין-לאומי. עכשיו לגבי סעיף 9. סעיף 9 בנוסח הנוכחי שלו שומט את כל הבסיס, הייעוץ המשפטי אמר את זה בלשונו, אני אומר את זה בלשוני, שומט את כל הבסיס ממה שנעשה כאן במשך שבועות ארוכים סביב נושא מגן האינטרס הציבורי. הדבר הזה בא לידי ביטוי לאורך כל הסעיף. הדבר היחיד שעומד בפועל לרשותו של המשנה שמגן על האינטרס הציבורי זה זכות ההתייצבות, מדוע? מכיוון שברגע שנאמר כאן שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי להנחות בכתב את המשנה הבכיר בנוגע להפעלת הסמכויות כאמור בפסקה (2), איינו לחלוטין את העצמאות התפקודית. כדרך אגב כשאני חוזר למשל למה שקרה כאן בדיונים על פקודת המשטרה, גם פה, גם אחרי זה שהתדיינו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחתור לסיום, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חותר לסיום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אל תתחכם איתי, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איתך אני לא מתחכם, אני חותר לסיום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 30 שניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא משתנה, הא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא משתנה. אני אמרתי לך בהתחלה, אתה בחרת שלוש דקות לדבר לא על נושא הסעיף, אחרי שכבר דיברת על הנושא הזה שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני דיברתי הערות לסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לך עוד 30 שניות, אתה לא רוצה לא צריך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא אדבר 30 שניות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אתה מתווכח איתו במקום לאפשר לו לדבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מדבר לעניין הסעיף. בסדר, תמשיכו, אני מוותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. קארין, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מוותר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש סמכות ליו"ר ועדה, אבל סמכות מופעלת בהתאם לעקרונות כלליים של השיטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא יודע א'-ב'? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אתה קריאה ראשונה, אתה לא ברשות דיבור. קארין, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק לפרוטוקול, לפני שתדברי, זה לא על חשבון הזמן שלך. בישיבה שהתקיימה מוקדם יותר היום, למען הסר ספק, הענקתי לכל חבר ועדה שלוש דקות להתייחס לסעיף הזה ספציפית, אמרתי, תתייחסו לסעיף הזה ואתם יכולים גם בזמן הזה להפנות שאלות למשנים, אבל אתם יכולים להתייחס לסעיף. בחר גלעד בשלוש הדקות הראשונות שהיו לו לתקוף, לזה, כן תקין, לא תקין, לדבר על הכול חוץ מעל הסעיף שהוא התבקש לדבר עליו בדקות האלה. הוא ביקש עכשיו שוב, אני לא צריך לתת עכשיו עוד סבב למעשה, כל הסבב הזה הוא אקסטרה כי ביקשתם, אני נותן לכם אותו, ואני אמרתי לו - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, זה לא מתנה שאתה נותן לנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא עניין של מתנה, זה עניין של זכות השתתפות בוועדה. זכות השתתפות בוועדה אומרת שכאשר מקצים זמן והזמן סביר להתייחס לסעיף - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שלוש דקות זה לא זמן סביר לסעיף הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה שלוש הדקות השניות, אם לא השלישיות, אם לא הרביעיות, אם לא החמישיות עם התוכן לסעיף הזה. עכשיו אני אומר דבר נורא פשוט, אם כאשר אני מקצה זמן, שלוש הדקות הראשונות הן לצורך גידופים וחירופים ו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הקצית זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שנייה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הקצית זמן, אתה רוצה גם לשקר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני מקצה זמן ואם אני אומר דקה לסיום - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא אמרת שהקצית זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואם אני אמרתי דקה לסיום - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אמרת לו לסיום, לא אמרת לו להתחלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שקרה זה שאחרי שלוש דקות שהוא דיבר אמרתי לו: גלעד, דקה לסיום. הוא התחיל לדבר – גלעד, אתה מפריע לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי, אתה מפריע לכולנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי לו דקה לסיום, ראיתי שהוא צריך קצת יותר, לא הערתי כלום אחרי דקה, חיכיתי עוד שתי דקות ואז הערתי שוב ואמרתי תחתור לסיום, ואז זכיתי לעוד התפוצצות זעם. לא יהיה הדבר הזה, הזמנים פה ידפקו כמו שעון וגם שלוש הדקות האלו הן כבר אחרי שניתנה לכם הזדמנות להתייחס לסעיף הזה ספציפית מוקדם יותר היום, ספציפית עם אמירה מפורשת שלי לפרוטוקול, תתייחסו לסעיף 9 ובחרתם לעשות דברים אחרים בזמן הזה. אני נותן שוב, בבקשה, קארין, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר שאני התייחסתי לסעיף ספציפי ודיברתי על מגן האינטרס הציבורי והפניתי שאלה מאוד מאוד ספציפית למשנה אביטל סומפולינסקי. אתה לא אפשרת לי אפילו להיות כאן כשהיא נתנה את התשובה. אני באמת לא ניסיתי להתחכם, שאלתי אותה שתי שאלות מאוד מאוד ספציפיות, איך המשנה ליועמ"ש, שהוא אמור להיות המשנה הבכיר, שהוא הת"פ של היועץ המשפטי הפוליטי, יכול לבצע את תפקידו ומה ההשלכות שלו על בחירות במדינת ישראל כמגן האינטרס הציבורי ומה ההשלכות שלו במקרים של טיפול באנשים פרטיים, במקרים של אימוץ ופונדקאות כדוגמאות. אני באמת לא מבינה, יש לך נטייה להתווכח איתנו ובמקום לאפשר עוד דקה, עוד חצי דקה, אתה מנהל ויכוח של 20 דקות ואז אתה גם מתלונן שאנחנו מפריעים למהלך הדיון. אי אפשר להתנהל ככה, זה באמת בלתי אפשרי. יושבים כאן המשנים, שהם מה שנקרא מפי הסוס, הם עושים את העבודה ביום יום, אתה מביא אותם לכאן, קוצב להם שלוש דקות, ולמה הם באו אם לא כדי שאני אשאל שאלות? אני ויתר חברי הוועדה. מה הרעיון באירוע? מה, רצינו לייצר טקס? רציתי לשמוע מהם את ההשלכות, כי הם עושים את זה, אני לא. כחברי כנסת יש לנו חובה, לא רק הרצון, לעשות החלטות מושכלות. איך עושים החלטה מושכלת אם לא מכירים את כל הפרטים? אני לא מטפלת בנושאים של האזנות סתר, אני לא יודעת מה ההשלכות, למה אתה מתרעם שרוצים לשמוע ולייצר חוק טוב? אפילו שאני לא מסכימה איתך על כלום, עדיין באנו לעשות את העבודה שלנו וגם על זה אתה מתלונן. זה אירוע מופרע. באמת אני אומרת לך, אירוע מופרע. שעות בוועדה, עוברים סעיף סעיף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משפט אחרון, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה? באמת אין טעם. תיהנה, שאזרחי ישראל יידעו שמחוקק כאן חוק שיהפוך את מדינת ישראל לטורקיה, במקרה הטוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, קארין אלהרר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה תהיה יו"ר ועדת חוקה הראשון שבחוק לקראת בחירות יהיו עשרות אלפי הסתייגויות. אין בעיה, תקרא לזה פעולה נקמנית, זה מה שיקרה. תוסיף את זה לוויקיפדיה שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברי הוועדה היקרים עד מאוד. משום מה אני חשבתי שהבאנו את השיח בוועדה לשיח פרודוקטיבי, אתם מקבלים פעם אחר פעם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> we didn't get the memo. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה ראשונה, נאור. אתם מקבלים פעם אחר פעם זמן דיבור ומקצים שלוש, חמש, עשר דקות, בהתאם לכמה זמן, עד שאני אומר לכם תתקדמו לסיום - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה פשוט לא נכון. מספיק, למה לשקר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פעם אחר פעם את זמן הדיבור שלכם אתם מקצים בשביל לנזוף בי, בשביל להגיד לי איך אני מנהל את הוועדה, בשביל להגיד שאין מספיק זמן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. הבקשה להמשך הדיון החסוי, ההתייחסות לדברי המשנים, זה לתקוף אותך על הדרך שאתה מנהל את הוועדה? או שאסור לנו לומר את ההערות שלנו לסדר היום ומה אנחנו מצפים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, הדיון הזה הוא דיון שני היום, היה לכל אחד מכם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא אני ביקשתי אותו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדחות אותו למחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> במסגרת הזמן שניתן לי, שלוש הדקות, תנו לי רק עשר שניות לפני זה, אני לא רוצה לחרוג מהפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מספיק זמן. כשאני לא עושה את זה אני מקבל עשר דקות נזיפות, ואז כשאני אומר אולי אפשר לקצר, אני חוטף גם עוד נזיפות על זה שאמרתי אולי אפשר לקצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה בלי שתיתן לי קריאה? כי הרי זה דיון בחקיקה, למה אתה קוצב בזמן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא קצבתי זמן במהלך החוק הזה כמעט אף פעם, אבל כאשר אני מזהה, אולי בגלל אווירת הבחירות הקרבה, או אני לא יודע למה, כאשר אני נותן זמן לדבר על סעיף, במקום לדבר על הסעיף אני מקבל שלוש או ארבע דקות של נזיפות אין סופיות, ואז אחר כך כשאני אומר אולי לעניין, אני חוטף צעקות על זה שאני אומר אולי לדבר לעניין, וכשאני לעומת זאת מנסה לדבר, אני לא מצליח לדבר דקה ברצף בלי שקוטעים אותי ובלי שמעירים לי, דקה, ואני עברתי על הסרטון כדי לוודא שבאמת לא היה דקה ברצף, אז תרבות הדיון הזאת מחייבת אותי לקצוב זמנים. אני מאוד לא אוהב אותה, אני מאוד הייתי רוצה שכשאני אומר לאנשים, יהיו פה הערות ענייניות ולא סט של נזיפות לפרוטוקול, אבל זה לא עובד ככה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לגבי סעיף 3, אם עד עכשיו אמרתי שהמשנה הזה ששומר על האינטרס הציבורי זה אירוע שהוא פסאדה, שהוא לא אמיתי, הוא שקרי, אז בא סעיף (3) וכותב את זה. באיזה מקרים ראויים? באיזה מקרים היועץ יכתוב? במקרים הכי רגישים שהוא אמור לכתוב. הרי על כל היום שהוא מתעסק הוא לא יכתוב, מתי הוא יכתוב? בדברים שמעניינים אותו. אותה דמות שאתם רוצים, שהוא קונסיליירי של הממשלה, באותם מקרים הוא יכתוב. למי הוא יכתוב? לזה שהוא גם יכול להעיף אותו שנייה אחרי זה, ואז הוא גם יגיד לו מתי, וזה מתחבר לדיון של היום. הרי אני לא מסכים איתך על הרבה דברים, לפחות על האינטרס הציבורי יש לך אינטרס, לדעתי, כמי שנמצא בקצה, לא באמצע, לשמוע. כי מחר או מוחרתיים העולם משתנה, העולם מתהפך, נמצאים אנשים אחרים וכו'. ולכן גם כשאני אמרתי לך את הדברים האלה, לא מהפוזיציה של איפה שאני נמצא היום, אלא מפוזיציה דווקא של תפקידים שהייתי בעבר, וניסיתי להסביר לך כיצד עובדת, ולא רצית להקשיב בבוקר, אמרתי לך ששיטות העבודה של השב"כ הן שונות, הם עובדים בסיכול, הם לא עובדים בחקירה ברוב הזמן. והסיכול, בליבת העשייה, הם בסדר, זה לא שהם לא בסדר, זה עבודה שלהם. זה לא תיקי חקירה, זה אחרת, ולכן במקומות הכי קיצוניים האלה חייב להיות הכי רחוק מדרג פוליטי. ניסינו להסביר, וקיוויתי שיגיע ואני עדיין מקווה שיגיע אותו נציג משירות הביטחון שהוא גם יבוא עם המסמך שביקשתי שהוא יביא איתו, על X מקרים שביקשתי שיביא, באיזה מקרים היה את העניין הזה, על מנת שגם אתה וגם אני – ההבדל בין חברי הכנסת, ופה אתה צריך להבין את זה, כי לדעתי יש פה חוסר הבנה של התהליך, תהליך עבודת המטה בוועדה הזאת הוא דפוק מהיסוד, סליחה על הביטוי הלא פרלמנטרי, אין פה תהליך עבודת מטה והחיפזון הוא מהשטן, ומה שקורה פה, אנחנו מקבלים פה החלטות, במקרים שאני מכיר אותם יותר, אני יותר יודע להסביר אותם, יש המון מקרים שאני לא בקי, בצורה הכי מקצועית אני אומר לך, אני לא בקי, אני לא בקי בכל הנושא לעומק של הרבה מאוד נושאים, הרבה מאוד דברים שעלו פה, ויש משמעות לעניין בעבודת חקיקה משמעותית גם אם אתה ואני לא מסכימים. זה לא פעם ראשונה שאנחנו לא מסכימים, אבל הייתה פה כן עבודת חקיקה, כשהיה לך אינטרס שתהיה פה עבודה מקצועית, והסיפור של המחבלים, של הנוח'בות, של ה-7 באוקטובר, שהייתה פה עבודה ופתאום מצאנו את עצמנו כחברי כנסת, לא הייתה ממשלה, יושבים משרדי ממשלה וקארין הולכת ופוגשת משנים ואחרים, ואתה נפגש ויוליה הולכת ופתאום הייתה עבודת מטה שהעומק שלה בסדרי גודל יותר מאשר מתרחש פה, ואתם אומרים שזה עבודה תקינה, ואני אומר שהעבודה פה איננה תקינה. לא במובן שמחר אני אגיד היא לא תקינה וצריך לפסול אותה, היא פשוט לא תקינה, אנחנו עושים פה שטויות. אני אומר לך, שמחה, חלק מהדברים, אני לא מדבר על הכול, על הדברים הכי רגישים של זכויות הפרט, זכויות אזרח, בחירות, אני אומר לך שהדמות הזאת של אותו סעיף 9 לא באמת יכול לשמור על שום אינטרס ציבורי, אז בוא לא נקרא לא כזה. אני מקבל, תקראו לו יועץ משפטי לממשלה, אתם רוצים שיועץ משפטי, זרועו הארוכה של ראש הממשלה, יטפל גם בנושא בחירות, גם בנושא הפעלת אמצעים, תקראו לילד בשמו, אל תביאו לי את הדבר המוזר הזה ותגידו שזה שומר אינטרס ציבורי. אנחנו פשוט מלכלכים פה את ספר החוקים בדבר לא נכון. זאת ההצעה שלי. שמחה, אני נגעתי רק בנושאים האלה, אני בכלל לא מדבר על דברים אחרים, על דברים שבהם האינטרס הציבורי הוא כל כך מובהק, הוא כל כך חיוני להגן הכי על התקינות ועל החיים של כולנו, על הזכויות האזרחיות הפרטיות, מתוך היכרות עמוקה כיצד עובדות המערכות האלה. אתה לא מכיר איך הן עובדות, אתה לא מכיר ולא שמענו את האנשים שיסבירו את זה, על מה הח"כים יקבלו החלטות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. עופר, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, אחרון, שלא קשור לזמן. זה גם די מתסכל, אני כבר עובר את החוויה הזאת ארבע שנים, אבל לא נורא, אני לא מצליח לעשות פה תיקון אחד בסעיף אחד בכל מה שקורה כאן. אחד, לא לשכנע בכלום. אז מה? אז או שאני לא יודע להסביר את עצמי או שלא רוצים להקשיב לשום דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, תודה. עופר, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה, אנחנו היום בקריאה ראשונה? עכשיו הוא היה רק ענייני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קראתי לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא שואל שאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני רוצה שחברי הכנסת ידברו, אם תרצו אני גם אענה בזמני. אני רוצה שחברי הכנסת ישמיעו את דברם. פעם שנייה גם. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אתייחס קודם כל לסעיף 9. כל המבנה של החוק הזה מזכיר לי את מה שבתחום ההון נקרא מבנה פירמידיאלי, מדוע? משום שבמבנה פירמידיאלי יכול להיות בעל הון ששולט בנכס א', באמצעותו בנכס ב' ובאמצעותו בנכס ג' ובסופו של דבר יכול להיות שיש לו רק 51% ב-א', כשל-א' יש 51% ב-ב' וכן הלאה, בסוף יש לבעל השליטה רק 13% בנכס ג', אבל הוא בכל זאת זה ששולט בו בגלל המבנה. למה זה מזכיר לי את זה? אתם בונים פה מבנה פירמידיאלי של היועץ המשפטי. היועץ המשפטי משול פה לעסק ראשון במבנה הפירמידיאלי של ההון ואחר כך גם התובע הכללי וגם מגן האינטרס הציבורי הם בעצם כמו העסק השני, כלומר הממשלה היא זו שמשולה פה לבעל ההון, היא שולטת ביועץ המשפטי משום שהמינוי הוא פוליטי, אבל היא גם למעשה שולטת במגן האינטרס הציבורי משום שהוא נשלט על ידי היועץ המשפטי. מבנה פירמידיאלי. בדיוק באותה צורה אתם בונים את זה כאן. כלומר ברגע שהייעוץ המשפטי הוא מינוי פוליטי ומגן האינטרס הציבורי, ככתוב כאן, עוד אפילו לפני סעיף (3), בסעיף (1) הממשלה תמנה לפי המלצת השר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, שהוא בעצמו מינוי פוליטי, משנה בכיר. זה להעמיד פנים, זאת אחיזת עיניים. אגב גם לדעתי כל הדיונים בטבלאות השונות שהיו זה פשוט בזבוז זמן, כי מה זה נעשה? האם מי שיהיה אחראי על תחום א' או על עניין מסוים זה היועץ המשפטי, מגן האינטרס הציבורי או התובע הכללי? זה אחיזת עיניים כי בסופו של דבר כל אחד מהשלושה הוא מינוי פוליטי וכל אחד מהשלושה נאמן בראש ובראשונה לממשלה באמצעות מה שכיניתי מבנה פירמידיאלי. לכן זה אחיזת עיניים. אם זה לא היה כל כך עצוב הייתי אומר שזה לעשות מאיתנו צחוק, זה בעצם למצוא דרך עקומה וכוזבת, או כפי שאמרתי מאחזת עיניים, ולהעמיד פנים שכביכול יש פה באמת פיצול בין התפקידים, לכל אחד יש תפקיד שלו, יש עצמאות לכל אחד מהם. זה קשקוש, הכול בסופו של דבר לחזק עוד יותר את האחיזה של הממשלה בכל תחום מחיינו, לא רק בחוק הזה, בכל חוק אחר, כי כאמור, הרבה אמרו את זה, החוק הזה הוא עוד חלק מהשרשרת או מהצונאמי של החוקים להפיכה המשטרית והרס כל שריד של דמוקרטיה שיש. זה הכול אחיזת עיניים. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, בהקשר של ניהול הדיונים, ובזה אני מסיים, השארתי את זה בכוונה לסוף. במשנה נאמר אל תהי דן יחיד שאין דן יחידי אלא אחד, שהוא מי שאתה מאמין בו. אתה הופך את עצמך להיות פה דן יחיד. תיקח את זה בחשבון. זה לא רק אנטי דמוקרטי, אתה פועל פה אפילו נגד מה שאתה טוען להאמין בו כחלק מההלכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שנייה אתייחס, כי אני לא אתייחס בכלל לסעיפים. כל הדיונים שאני יושבת פה, בעיניי הכול נולד בחטא. הרי מי ימנה את המשנים? מי שהוא מינוי פוליטי מלכתחילה, שאין שום קשר בינו לבין תפקיד של יועץ או משהו. סעיף 15 מבטל גם, אפילו שזה יועץ פוליטי, כל אפשרות או כל רצון או כל יכולת שלו להשפיע על הממשלה, הממשלה לא חייבת להתייחס בכלל לייעוץ שלו. אז מה אכפת לי את מי היועץ הפוליטי ממנה כשברור שגם מי שהוא ימנה תחתיו הולך להיות פוליטי? אז כל זה, אתה יודע מה אפשר לעשות עם זה? בבאר שבעית אומרים טיארה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אם גלעד או קארין, אתם רוצים להתייחס לסעיף אני נותן עוד פרק זמן, אני מבקש שתכבדו את זמני ואת זמנכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש להמשיך מאיפה שהייתי. המבנה של הסעיף הנוכחי מעניק בסופו של דבר למשנה לעניין ההגנה על האינטרס הציבורי כלי אחד שהוא כלי עודף שמרחיק אותו מהסיפור הפוליטי, זה זכות ההתייצבות, וזה הדבר היחיד. צריך להבין, אלא אם אני, ואני אומר עוד פעם, זה בסדר גמור, יכול להיות שאני לא מבין את כוונת המציעים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה אתה אומר את זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אסביר. יכול להיות שאני לא מבין, אבל בשביל זה בדיוק יש את הדיון, כדי שתסבירו לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תן לי שנייה, אולי זה באמת חוסר הבנה, אבל אם אנחנו מבינים לא נכון את הסעיף אז אנחנו נדבר הרבה על סעיף שלא הבנו אותו. 9(ב)(4) בסעיף פה נותן את הנושא של ההתייצבות, אותה התייצבות, ובזה אתה צודק, זה מה שניתן בסעיף פה. לעומת זאת 9(ב)(2) - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, לקרוא את הסעיף אני יודע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן לא הבנתי את טענתך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אסביר. בסופו של דבר הסעיף צריך להיקרא לפרטיו, אבל צריך גם להסתכל על הקשר בין כל סעיפי הסעיף ולהבין מה התמונה שנוצרת. אני קורא את סעיף קטן (2) ואת סעיף קטן (3), אז אני קורא שבסעיף (2) יש לו סמכויות שמנויות בחלק ג' לתוספת הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבסוף כנראה הן יהיו בגדר תיקון עקיף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא משנה, אבל אנחנו יודעים על מה מדובר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו יודעים, מה שדנו בו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יפה. ואז כתוב שבעצם על העניין הזה לא מתקיים מנגנון האובר רולינג של הממשלה, אבל בסעיף (3) לאחר מכן, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להנחות בכתב את המשנה הבכיר בנוגע להפעלת הסמכויות שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. מה הבעיה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אסביר מה הבעיה. המשמעות היא אחת, אם ליועץ המשפטי לממשלה, שסיכמנו שיש לו הלימה אידיאולוגית לממשלה, יש לו את הסמכות להנחות, בכתב אמנם, תוך שקיפות מול הכנסת, אבל הוא מנחה את היועץ המגן של האינטרס הציבורי, אז המגן של האינטרס שהציבורי לא יכול למלא את תפקידו בלהציג עמדה שהיא שונה מהעמדה של הממשלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מה שאמרנו, זו הבעיה, זו הבעיה הגדולה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז למה כל הפסאדה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה בסדר גמור שהייעוץ המשפטי מרים דגל אדום, אני חבר הוועדה, אז לכן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז אתה מסכים עם הנקודה שהעלה גור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל, רוטמן, למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אענה על הכול, אני מבטיח, אני רק רוצה להבין את השאלות ואני רוצה להבין את ההתנגדויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אחרי ששמעתי את עמדת הייעוץ המשפטי, שנאמר כדרכו של הייעוץ המשפטי במתינות גם של דעת וגם של הצגת הדברים, אז אני, שאני פחות מתון, בהתייחסות שלי לסעיף אני אומר, וגם מה לעשות, הדברים צריכים להיות בפרוטוקול והציבור גם צריך להבין, כל מה שנותר מכל הדוקטרינה הגדולה שכביכול יש פה הכרה בצורך שבסוגיות מסוימות מרחיקים באמת את המשנה הזה מהמערכת שיש לה הלימה אידיאולוגית עם הממשלה, הכול קורס. כי מה שמתברר הוא שכל מה שיש בסוף למשנה הזה, אנחנו באמת לא מאפשרים לממשלה פעולה אגרסיבית למולו, במובן הזה שאוסרים עליו להתייצב כמו שאוסרים על היועץ, מותר לאסור עליו להתייצב אם דעתו חולקת. אז פה אומרים שמותר לו להתייצב, גם זה לא הממשלה עושה לו אובר רולינג, זה רק היועץ, אז לכן אדוני חושב שזו הרחקה מספיקה, אני תפקידי להודיע לציבור ולעמוד על הנקודה ששני הסעיפים הללו מרטשים לחלוטין את ההגנה העצמאית על האינטרס הציבורי. ומכיוון שבהגדרה שתי הוועדות בכנסת שעל שולחנן מונחת ההנחיה הן ועדות קואליציוניות, אז גם בפיקוח הפרלמנטרי הזה אין שום תועלת בהקשר הזה. אולי יש ממד מסוים של שקיפות, אבל גם הוא חלקי, כי הוועדה מחליטה מה היא מציגה, מה היא לא מציגה, ולכן אני אומר עוד פעם, אין פה שום פיקוח פרלמנטרי, הכול זה השחתת אותיות לריק. אני מבקש נקודה אחרונה, נתת לי להוסיף דברים, אז גם אם אני חוזר, אני מקווה שאני מחדד בחזרתי דברים. לא כולם מהירי תפיסה כמו אדוני וכמו חלק מאנשי האקדמיה, אז אני רוצה להדגיש, ככה אני מסדר את מחשבותיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יותר מזה, אלא אם אתה תאמר לי שאתה מתכוון לשים את זה בסעיף אחר, אין פה שום הבדל בדרכי המינוי ובדרכי הפיטורין של המשנה הזה למול המשנים האחרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, חוץ מהעובדה שהוא מוסמך על ידי הממשלה באישור היועץ הספציפי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, אז בשביל מה בזבזנו את כל ה – יכולת כבר להגיע להצבעות במליאה מזמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לדבריו של חברי, חבר הכנסת קריב, אני לא רואה בתפקיד המשנה הזה, שהוא המשנה הבכיר, לא רואה בזה יותר מאיזה שהוא ניסיון להציג מצג שווא. למה לסבך חוק אם אתה יכול לפשט אותו? בסופו של דבר אין לו איזה יתרון עודף על היועץ המשפטי, אין לו יתרון עודף על משנה אחר מלבד הטייטל המפוצץ שנתת לו. לכן אני מציעה, ראוי לו למחוקק שיעמוד בשקיפות ובכנות מול הציבור וצריך לומר את הדברים כמו שהם, זה אומר שצריך לקרוא לו משנה רגיל ובטח לא שומר האינטרס הציבורי, אתה יודע למה? כי אין לו את היכולת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הכול היה הרבה יותר פשוט, הרי הדיון הזה היה דיון שהתחלנו איתו, הוא היה דיון נדחה ואז עברנו על סעיפים וכל פעם אמרנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מדויק, סיימנו את הדיון הזה גם אגב ה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אתה אמרת הרבה פעמים שנחזור לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שנחזור והנה חזרנו, אבל לא צריך לחזור על הטיעונים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק אני אומר לך שבאותם דיונים שישבנו פה ועשינו את החלוקה והתפלפלנו, כי עוד היינו לפני הדיון, אז בסוף אנחנו מוצאים שזה מיותר, זה או יועץ או תובע. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מה שאמרתי, כולם בסופו של דבר אותה פירמידה, הכול מתכנס בסופו של דבר לממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למרות שנראה לאנשים שאני אוהב את זה, אני מאוד לא אוהב לקצוב זמנים. אני מבקש בלי לקצוב זמנים, גיא בקצרה ואז איתן בקצרה. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> הערה נקודתית. אני רוצה לחלוק על מה שאמר חבר הכנסת קריב לגבי דרך המינוי של המשנה, נאמר שזה לא שונה מדרכי מינוי של משנים אחרים. לגבי דרכי המינוי של המשנים, אני חושב שזה לא נכון שהוא ממונה בדיוק כמו שמשנים אחרים ממונים, להיפך, אני חושב שהוא ממונה באופן שמכפיף אותו יותר ליועץ המשפטי לממשלה. זאת אומרת בחוק שירות המדינה (מינויים) מפורטת דרך מסוימת של מינויים משניים והחוק הזה פה, צריך גם לראות אם זה בכלל קוהרנטי ואם לא מדובר פה באיזה תיקון עקיף לחוק שירות המדינה (מינויים), הרי יש כאן דרך אחרת למינוי של משנים שהיא מחליפה או יותר את המשנה הבכיר באופן נראה לי שגוי ואבסורדי מיתר המשנים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור, הת"פ של היועץ. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> זאת אומרת אם הייתה מטרה דווקא להרחיק אותו, יש כאן דווקא משהו שמקרב. אני חשבתי שנכון שיהיה בקשר למה שאמר - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אני חושב שבשביל לדייק את זה, המינוי שלו הוא לפי סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), שאנחנו הבענו את הבעייתיות בעינינו בעניין הזה, שהוא מתמנה באישור הממשלה. היום הממשלה קבעה בהחלטות ממשלה שמשנים מתמנים אחרי ועדת איתור ואז בהחלטת ממשלה. הסעיף פה זה לא המינוי שלו, זה בעצם סוג של ההסמכה שלו, הטלת התפקיד להיות המשנה הבכיר, שזה בהסכמת היועץ. מבחינת הדיוק של מה שכתוב. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> הבנתי, אבל זה עדיין אומר שזה מכפיף אותו עוד יותר, דווקא את המשנה הזה, הוא יהיה יותר כפוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פחות. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> יותר, כי צריך את ההסכמה של היועץ המשפטי לממשלה להסמכה הזו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אבל משנים אחרים, כשרוצים לתת להם הנחיה בעניין איך הם עושים את התפקיד שלהם, לא צריך לעשות את זה בכתב ולהניח את זה על שולחן הכנסת. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> אני מדבר על דרכי המינוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל מסתכלים על מכלול, אי אפשר להסתכל רק דרך החור במנעול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל המכלול, אין בו כלום, אוויר חם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני שומע את הדברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין, בסוף אתה מתאר את הפרוצדורה, אבל מתאר אותה כחלק מהמכלול, הפרוצדורה היא לא רלוונטית משמינו את המשנה. המינוי של המשנה הוא המשמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני חושב שבשנייה שאתה מסמן משנה כמגן האינטרס הציבורי או כמשנה הבכיר, לא משנה באיזה שם, המינוי הוא מקרב המשנים הקיימים, בוחרת הממשלה והיועץ, בוחרים מי הוא יהיה אותו משנה. אחרי שהוא ממונה, מאותו רגע שהוא ממונה, אני חושב שיש לו יותר עצמאות מאשר המשנים האחרים והמנגנונים בחקיקה נותנים לו את זה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> ראשית, Consiglieri זה צורת הרבים, Consigliere זה צורת היחיד, ואני מסתייג - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תיקון, כל הפרוטוקולים שאמרתי את המשפט הזה, אני מבקש לתקן כמו ד"ר לבונטין. שלוחו של ראש הממשלה זה בסדר? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> בסדר גמור, אני רק מסתייג מהביטוי ורק תיקנתי תיקון לשון. האיטלקית שלי חלשה מאוד, אבל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לזה יש הסכמה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> לעצם העניין, אני חושב שיש ממש בטענות שנשמעו פה. כל ההסדר של המשנה, אני לא משתגע עליו, אמרתי את זה, אבל במסגרת ההסדר הזה אפשר לתקן, אני חושב, אפשר לשפר. כפי שהיושב ראש אמר לא פעם, ולדעתי בצדק, האינטרס הציבורי זקוק להגנה היכן שהממשלה לא נמצאת. כשהממשלה נמצאת אנחנו לא צריכים מגן על האינטרס הציבורי שיפקח עליה מבפנים, הוא נמצא כשהממשלה לא נמצאת. יש תחומים, כמו בחירות ולמשל שב"כ, שבהם הממשלה כן נמצאת, היא פועלת, ובמקומות האלה אנחנו צריכים את התפקיד של שומר האינטרס הציבורי לא במובן הקלאסי שבא מהמשפט המקובל, אלא במובן של בקרה על רשויות השלטון שפועלות בעניין שבו יש להן אינטרס משל עצמן. בנושא הזה ובמקומות האלה אכן אפשר לשפר, למשל לקבוע שבענייני בחירות, הצעתי את זה אתמול, אני אחזור בחצי דקה, אפשר להציע קדנציה או מגבלות על הפיטורים, אפשר להציע שהיועץ המשפטי לממשלה לא יוכל להנחות בענייני בחירות ובעניינים רגישים כדוגמתם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מי יפקח בענייני בחירות או מי יעמוד על האינטרס הציבורי? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אז יפקח המשנה הבכיר שלא יהיה כפוף להנחיה של היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל ברגע שהוא כפוף לו אורגנית זה ישפיע על כל ההתנהלות שלו, זה יהיה כמעט בגדר אפקט צינון. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> גם אתמול זה לא היה ברור, אני משתדל להבהיר את עצמי בדרך כלל. אני מציע שבעניינים הרגישים האלה, למשל בענייני בחירות, המשנה הבכיר לא יהיה כפוף להנחיה של היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, אבל אורגנית הוא באופן כללי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אתה אמרת והוא אמר. לא צריך לחזור על זה עשר פעמים, אפשר לתת לו לדבר. הוא הסכים לבעיות שהעלו פה חברי הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל מה הפתרון לזה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> פתחתי בכך שאני לא משתגע על ההסדר, אבל אני מציע שהמצוין לא יהיה האויב של הטוב. המצוין לא צריך להיות האויב של הטוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פה צריך שיהיה מצוין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אחר כך תגידו שמומחים לא יכולים לדבר, תנו לו לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל, רוטמן, תקשיב רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא רוצה להקשיב, אני רוצה שהוא ידבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל מנהלים שיח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מנהלים שיח והוא כבר חמש פעמים מנסה להגיד את אותו משפט, זה לא שיח, זה סתימת פיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, מה עם המראה שהסברתי לך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, די. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אז אמרתי קדנציה, אמרתי שבתחומים הרגישים ביותר הוא יהיה אכן עצמאי, והצעתי גם שהוא בכלל בכל הנושאים יעסוק רק בסמכויות השמירה על מנת שהוא יכוון את דעתו לנושא הזה ומלכתחילה הוא יהיה מוכוון להגנה על האינטרס הציבורי כפי שאנחנו מבינים אותו ולא יעסוק בייצוג ובייעוץ לממשלה, הוא יהיה אדם שמקדיש את עצמו ומכוון את דעתו לאינטרס הציבורי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, לא. אנחנו עכשיו בהקראה של סעיף שדנו, באמת בלי להגזים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא הציע הצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, שמענו את ההצעות, אתם דיברתם, אפשר לתת לעוד אנשים לדבר, לא אחרי כל אחד לפתוח 20 סבבים, מותר בבקשה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד לא דיברתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בגלל שלא הצעתי לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הצעת, אבל מה – << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אתן לך גם לדבר, אבל אפשר לתת לאנשים אחרים גם לדבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה כועס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אני לא מצליח להבין מדוע אני צריך להיאבק על זכותם של אנשים אחרים לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך. אתה לא צריך להיאבק על זכותם, אתה צריך להיאבק על זכותי לקבל את הזכות לשאול שאלות, זה המאבק שאתה צריך לעשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, די. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה איך שהוא הבנת את זה ממש הפוך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא לא מגן האינטרס הציבורי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לאינטרס הציבורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אורן, בבקשה. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> את העמדה העקרונית לגבי התפקיד, הפונקציה החדשה הזאת של המשנה הבכיר, אנחנו הבענו, אנחנו חושבים שזה איזה שהיא מראית עין של עצמאות, לגישתנו זה אדם שהוא גם מונחה מקצועית וגם כפוף מנהלית ליועץ שלגישתנו הוא יועץ פוליטי ולכן זה איזה שהיא פסאדה של עצמאות ואי תלותיות. אנחנו לא מאמינים בזה, אנחנו לא חושבים שזה יכול לעבוד. אני כן רוצה לחדד גם כמה נקודות שאני חושב שצריך לתת עליהן את הדעת גם ברמת הסעיף עצמו. נקודה אחת זה כל הנושא הזה של היועץ המשפטי שרשאי להנחות בכתב את המשנה תוך דיווח לכנסת. הסעיף הזה לא מתייחס ללוחות זמנים, הוא לא מתייחס לעיתוי של אותו עדכון. יש פה בעייתיות, אם העדכון הוא מאוחר אז זה מאבד את התכלית גם לגישת מי שחושב שזה ישרת את אותה תכלית. אם העדכון הוא מאוד מהיר ומיידי, יש פה איזה שהוא עירוב בתהליך עבודה פנים ממשלתי מתהווה של הכנסת, זאת אומרת אם אנחנו עכשיו דנים בעניין שהממשלה דנה בו ממש באותו רגע ועכשיו מעבירים כבר בשלבי גיבוש מדיניות עדכון לכנסת, זה גם בעיה. אני חושב שצריך לדבר על העניין הזה, מה לוח הזמנים לאותו עדכון בגלל הדברים שאמרתי כרגע. נושא נוסף, העניין הזה של הליך המינוי. ממה שאני מבין האמירה היא שהליך המינוי של המשנה יישאר כמו שהוא היום, או לפחות החקיקה לא מתייחסת לזה, ובאמת הליך המינוי של משנה היום זה בהליך של ועדת איתור רק שההבדל הגדול הוא שהיום בראש ועדת האיתור יושב יועץ, שעוד פעם, לשיטתנו הוא יועץ מקצועי ולא פוליטי, וברגע שבראש ועדת האיתור יישב יועץ שהוא פוליטי, שגם לא עמיד ללחצים של הדרג הפוליטי, אז גם הליך הבחירה של אותו משנה שהוא כביכול המשנה היותר מקצועי והפחות פוליטי, אז לא יהיו פה ערובות מספיקות כדי שייבחר אדם מקצועי שהוא לא תלותי מקרב משנים או משנים חדשים. אני לא מאריך, אני חושב שאני אומר דברים שגם חלקם לא דנו בהם. בהקשר הזה נקודה נוספת זו השאלה, גם אמרת שאתה בסופו של דבר משאיר שיקול דעת בשאלה האם המשנה הזה, זה יהיה תפקידו, הגנה או אותם אינטרסים שהחוק יקנה לו את אותן סמכויות, או שהוא יעשה עוד הרבה דברים אחרים, מה שיערב אותו בעבודה נוספת שלא תאפשר לו אולי לשמור על אותה עצמאות כביכול. הנקודה האחרונה זה כל מה שקשור לסעיף 9(ב)(4), שלפחות לנו לא ברור עדיין מה היחס בין התייצבות אותו משנה בכיר לבין התייצבות היועץ המשפטי לממשלה, ובעצם אני לא הבנתי אם הייתה הכרעה בשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה יכול להתייצב לצד המשנה, ומה קורה כשהעמדות שלהם חלוקות. מה קורה בהיבטים האלה, האם בסופו של דבר כשהמשנה, שקיבל פה סמכויות מסוימות, מחליט להתייצב, מה קורה אם הבוס שלו, במרכאות או שלא במרכאות, רוצה להביע עמדה אחרת. לא הבנתי אם הייתה הכרעה בעניין הזה. זה סעיף שמופיע פה וגם זה יכול ליצור איזה שהוא בלגן בהקשרים האלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק לגבי הנקודה הזאת, אני חושב שחשוב להבהיר, פה בעניין הזה, כמו שקודם ציין גם גלעד, זו הנקודה היחידה שבה באמת באופן מובהק יש לו עצמאות, לכן כתוב במפורש, 'והכול אף בהליכים שהמדינה היא צד להם או שהיועץ המשפטי לממשלה התייצב בהם', זאת אומרת אני לא יודע איך זה יעבוד בפועל כשהבוס שלך מתייצב שם, או שלוחו, בפועל, הרי לא יתייצב הגורם הבכיר ביותר, בסוף תיאורטית זה יכול ליצור מצב שבו שני פרקליטים מתייצבים, אחד מטעם המגן, מטעם המשנה הבכיר, ואחד מטעם היועץ, אבל לפחות הפסקה הזאת כן מדברת על אפשרות התייצבות בכל מצב. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> של היועץ? << דובר >> גור בליי: << דובר >> של המשנה, גם אם היועץ מתייצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יותר מזה, הממשלה יכולה לומר ליועץ: אתה לא מתייצב כי עשינו אובר רולינג, וגם לא נותנים לך להביע את דעתך, המשנה כן יוכל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה דווקא המקרה הקל יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. זה אני פתחתי ואמרתי שזה ניתן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ההפוך זה הבעיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שהיועץ יתייצב אל מול המשנה שלו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדיוק. אם יש עורך דין פרטי זה יותר קל מבחינת איך שזה ייראה. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> נכון, אני אומר שיש פה בעיה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בסדר גמור, זה לא תקלה, זו השיטה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר לך שבדיונים הראשונים אתה סברת שהממונה על האינטרס הציבורי צריך להיות מנותק לחלוטין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא עדיין סובר כך. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אכן. אמרתי, אני לא משתגע על ההסדר הזה, אבל אני לא רוצה שהמצוין יהיה האויב של הטוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה דואג כרגע מהטוב מאוד, לא מהמצוין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חברים, מספיק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי הזמן שלנו לשאול שאלות? סתם, להתעדכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה לדבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תדבר, תעשה מה שאתה רוצה בזמן הדיבור שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה זמן דיבור, אני לא רוצה הצהרה, אני רוצה לשאול שאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תשאל בזמן הדיבור שלך מה שאתה רוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה לנאום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעשה מה שאתה רוצה בזמן שלך, בבקשה. אתה רוצה, אתה יכול לסדר את דבריך בתוך מסגרת זמן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באופן כללי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יופי, אתה רוצה לדבר כרגע? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא גם יודע לקשור את השרוכים לבד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> המשנה הבכיר, או המגן, כפי שאנחנו מכנים אותו פה, לא היה בתחילת תהליך העבודה על החוק, זה סעיף שנוסף, אם אני זוכרת נכון בעקבות הערה של ד"ר לבונטין שהתקבלה כנראה בחלקה. אבל הוא הוסף כאילו כדי להרגיע אותנו, לבוא ולומר, נכון, היועץ המשפטי לממשלה, הוא יהיה זה שיביא את האינטרס הממשלתי, אבל אנחנו נעמיד פה עוד פונקציה, שאנחנו מכנים אותה פה המגן, והוא זה שייתן ביטוי לממד הנוסף, לאינטרס הציבורי הרחב יותר, משום שאינטרס ממשלתי הוא באופן כמעט מוגדר אינטרס של הרוב, לא אינטרס של קבוצות נוספות שקיימות באוכלוסייה, ואותו מגן הוא זה שיביא את האינטרס הנוסף, את האינטרס של קבוצות המיעוט, את האינטרס של מי שהוא לא הציבור שבוחר בממשלה לכהונה נוספת. ומזה התחלנו, זה כאילו היה מין גוף כזה, פונקציה כזו שנועדה להרגיע אותנו, אבל בואו נראה מה נוצר פה ואני אומר את זה בשלוש נקודות, שהשלישית היא תוצר של הראשונה והשנייה. ראשית, וזה כן נאמר, במסגרת הסמכויות בין היועץ לבין המגן, הסמכויות שניתנו למגן זה לא התחומים שבהם הממשלה מעורבת. למעשה בכל התחומים שבהם הממשלה מעורבת נשאר היועץ והמגן. אנחנו התחלנו לעבור על הסעיפים, וכך הייתה פחות או יותר ההנחיה של יו"ר הוועדה, המגן יהיה איפה שאין ממשלה, ואיפה שתהיה ממשלה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם מעט חריגים, כן, אוקיי. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> לכן אין פה ייצוג לעמדות שהן לא העמדות הממשלתיות ולאינטרס הציבורי הרחב יותר. שנית, אותו מגן, וזה גם נאמר, ותיכף אני אומר מזה את המסקנה השלישית, אותו מגן שלכאורה מוגדר כמי שמביא את האינטרס הציבורי ואת השמירה על הזכויות שלנו במקום שבו הממשלה לא מעורבת, כפוף בסופו של יום לאותו יועץ פוליטי, ואלה בדיוק הדברים שנאמרו כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת אני מבקש, אם זה בדיוק הדברים שנאמרו על ידי אחרים, לא צריך ארבע דקות להגיד אותן. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> אני מדברת דקה וחצי, הסתכלתי על השעון כשהתחלתי לדבר. באופן חריג הפעם הסתכלתי כי הבנתי שקוצבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, אבל לא צריך להגיד, אפשר להגיד הנאמר נאמר ולהתקדם. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> עד שנסיים את הוויכוח בינינו יכולתי כבר לומר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, אני לא מבינה אותך. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> זה מוביל אותי לנקודה השלישית שהיא בעיניי הרבה יותר חמורה אולי אפילו מהראשונה ומהשנייה, כי באמצעות העובדה שהמגן עוסק לא בתחומים שהממשלה עוסקת בהם, אבל הוא מוכפף לאותו יועץ משפטי פוליטי, בעצם נותנים היום דריסת רגל לממשלה במקומות שהיום אין לה דריסת רגל. זאת אומרת מכניסים את הממשלה בדלת האחורית, רק שהיא לא דלת אחורית, אלא היא דלת פתוחה לרווחה, מכניסים את הממשלה לתחומי אחריות ותחומים נוספים שבהם היא לא נמצאת, אם זה בהסדרת מקצועות או בכל מיני תחומים אחרים. אז בעצם מה שאנחנו יוצרים היום זה ממשלה שנמצאת בכל אחד ואחד מתחומי חיינו, גם במקומות שבהם במקור היה אינטרס ציבורי שהוא לא ממשלתי. בעיניי זה הכשל המרכזי שנוצר משילוב של שתי הנקודות האחרונות. בזה סיימתי בפחות מארבע דקות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. נאור, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד לנו עד מתי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מעריך ומקווה שבאזור 11. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? תגיד לי, אתה אירוע אמיתי? ממש לא. תגיד, אין ייעוץ משפטי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אנהל עכשיו דיון על זה. נאור, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מודיע לנו בשבע שהדיון עד 11. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא רק האינטרס הציבורי, זה הצדק הטבעי, איתן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, תודה. נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אנסה למסגר את השאלות שלי. אני לא איכנס לאיך דיון בהצעת חוק צריך להיראות, כי בכל זאת אנחנו בוועדת חוקה. לפי התפיסה של האינטרס הציבורי שלך, ד"ר איתן - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה אם לא אמרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לקרוא לי קריאה שמינית, זה לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מנהל את הדיון הזה עכשיו לפרוטוקול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך לנהל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תעשה הפסקה ותנהל דיון עם חברי הוועדה שנמצאים פה כל הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא תכתיבו לי את סדרי הדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפסיקו להיכנס לפינות האלו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> להגיד אחר כך שזה סדרי דיון? זה סדרי דיון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה ראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> להגיד לחברי ועדה בשבע בערב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, קריאה שנייה לדעתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די כבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה די כבר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די לצעוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הזלזול העמוק שלך בחברי ועדה, וחברי הקואליציה שלך לא מגיעים לפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, קריאה שנייה. די כבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוץ מ – הוא לא בקואליציה, הוא גם חבר אופוזיציה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שנכון נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נעשה עוד מעט הפסקה ונדבר. אני מבקש שתפסיקו לצעוק לפרוטוקול כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה לעשות שאתה לא יודע איך להתנהג כמו בן אדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שלישית. די, אתה כל הזמן צועק עליי. אני לא יודע איך להתנהג, אתה כל הזמן צועק עליי. נמאס לי מהאביוז הזה, חאלס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה באביוז? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, תצא בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני באמת יוצא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה עם המראה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה שנייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה עם המראה, מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מספיק, ההתנהלות הבריונית הזאת שכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניכם אתם צועקים ונוזפים, אפשר לחשוב מה קרה פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה קרה פה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה קרה פה? אתם רק מפרקים מדינה. מה קרה פה באמת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, בבקשה. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם הוועדה.) << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היום במלון וורט אני צריך לישון עם נעליים או לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה ראשונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, ההצבעה הסופית בשעה ארבע בבוקר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, בסדר. יאללה. זה מצחיק המה קרה פה? מאיפה אתה רוצה שנתחיל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די נו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> די, רוטמן. תנשום. אל תענה לי, תנשום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני אעשה כלל חדש של סובלנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לעשות כלל של סובלנות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מי שמנסה לחנך אותי, בין אם בזמן הדיבור שלו, אם זה בזמן הדיבור שלו זמן הדיבור שלו תם, ואם זה לא בזמן דיבור שלו זה קריאה, גם אם זה בהערת ביניים קצרה. חאלס עם החינוך הזה, נמאס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהניסיון לנשום הוא חס וחלילה בגדר לנסות לחנך, אלא לנסות לייצר טיפים טובים לניהול דיון באווירה יותר ליברלית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, רק לא זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתפיסה שלך לגבי האינטרס הציבורי, האיזונים והבלמים זו הממשלה, נכון? כאילו בגדול אם אני שנייה אבין, נגיד דיברת על חוקי בחירות ואמרת זה לא מושלם, אבל האויב של המצוין הוא הטוב מאוד, אז אתה אומר שהממשלה היא זו ששומרת על האינטרס הציבורי המהותי. קלעתי? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> לא בענייני בחירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לא בענייני בחירות. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> לא רק, בתחומים רגישים מסוימים הצעתי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לבנות על חוף הים, זה הממשלה קובעת, היא צריכה לשמור על האינטרס הציבורי, נכון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא קובעת מי הוועדה שבודקת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הוולחו"ף, מה קשור? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. היא קובעת מי הוועדה שאמורה לשמוע את הציבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל יש לה מדיניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האינטרס הציבורי, נניח, אם אני תופס את רצועת החוף במדינת ישראל, שיהיה מצד אחד בנייה, מצד שני גם תישאר רצועת החוף, סתם לקחתי את זה כדוגמה עכשיו, אז מי ששומרת בעיניך על האינטרס הציבורי בכל הנוגע נגיד להרחבת הבנייה על רצועת החוף היא הממשלה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא שאלה לאיתן כי זה לא נוגע למה שהוא אמר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בטח שכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר איפה זה נוגע? אתה רוצה שאני אנסה לחדד? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני יכול להשיב, אבל זה ייקח זמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי שזה מה שהוא רוצה, אתה לא קלטת את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד שאני מנסה לשאול, אפילו שאלה מהותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אעשה לך את זה פשוט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תעשה לי את זה פשוט, זה הזמן שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. בבקשה, תסיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבקש תשובה ארוכה, במהות הממשלה שומרת על האינטרס הציבורי. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> התשובה הבסיסית היא שהציבור בחר בממשלה על מנת לקדם את האינטרס הציבורי, כן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אתה הסכמת איתי בזמנו, תקן אותי אם אני טועה, כשאמרתי שהאינטרס הציבורי הראשון במעלה הוא האפשרות להתווכח על האינטרס הציבורי. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> ללא ספק. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה בבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן הוא הציע שבבחירות להחריג. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסדר, אני רק מעמיד דברים על דיוקם אל מול השאלה של נאור. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> כאשר הממשלה רוצה להציג את עמדתה בעניין האינטרס הציבורי בבית משפט, היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להשתיק אותה. כל אחד מאיתנו יכול ללכת לבית משפט כדי להציג את האינטרס הציבורי, פרט לממשלה שהציבור בחר בה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, סיימת? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא עוד לא התחיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תסיים להציג את שאלתך ונתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מפחד לשאול מה זה אינטרס ציבורי, כי אני פותח פה יריעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשמע, זה בלתי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נו, למה אני צריך להתחנן? אתה רוצה לשאול שאלות, שאלת שאלה, קדימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה כל הזמן מקצר, אתה כל הזמן נכנס, הולכים על ביצים לידך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא צריך ללכת על ביצים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאתה גורם, רוטמן. גם כשאני מנסה, אמרת לי לא לשאול שאלות באמצע, לא שואל, ואז אתה אומר לי תמסגר בזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כבר חמש דקות מחכה שתשאל שאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר ואתה כל שנייה מקצר: טוב, זהו, משפט, לא נפתח, כן נפתח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא תודה ולא רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תציג שאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תיתן לי להציג שאלה, אני לא צריך לעמוד עם אקדח לרקה על כל משפט שאני אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מעכשיו הצג שאלה ומיד אחריה זמן הדיבור שלך תם, בבקשה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> כולי אוזן, אני משתוקק לשמוע את השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח. אני מאוד תוהה אם נכון לי בכלל לשאול את השאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שומר על האינטרס הציבורי לשאול שאלות. זה בן אדם שאי אפשר לקיים איתו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די נו, נאור, חאלס, זה בלתי אפשרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בלתי אפשרי, אני חייב להגיד לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. זמן הדיבור שלך תם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש גבול לכל תעלול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה הגבול שאין לו תעלול. אתה לא נותן לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כולנו נשב במתח עד שתואיל בטובך לשאול את השאלה, תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בקריז, אני אומר לך את האמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. נאור, אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה גם לא ברשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאן גור הלך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי יכול? לאן הוא הלך? מה קורה, גור מעלי אקספרס? או מליטא אקספרס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אחזור בקצרה, כי בעיניי זה עונה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על מה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, קארין, זה לא היה בסדר, נגיד. לא, אמיתי. היית צריכה לתת לו לסיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נאור, אין לך בית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מפחד לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בינתיים היחיד בוועדה שברגע שהוא מוציא מילה מהפה מישהו קוטע אותו זה אני. היחיד. חברים, כשאני מרגיש שמנצלים את מה שהולך פה הסבלנות והסובלנות תיראה אחרת. אני לא חושב שזה יותר נעים לנהל את הדיון ככה לאף אחד, אבל אם זאת צורת ההתנהלות זאת תהיה צורת ההתנהלות. מגן האינטרס הציבורי, כפי שנאמר פה על ידי ד"ר לבונטין, באופן עקרוני, כאשר הממשלה נמצאת, הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה מייצגים את האינטרס הציבורי. זה הרעיון, זו התפיסה שעומדת בבסיס התפקיד הזה. אם טוב לכם, לא טוב לכם, זו שאלה אחרת, אבל זו התפיסה שעומדת - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא עניין אם טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עופר, אני באמצע לדבר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז תן לי אחר כך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא אתן לך גם אחר כך, אני אדבר עכשיו, אני שמעתי את כולכם ועכשיו מותר לי לדבר ולסכם את הדיון כפי שאני רואה אותו, להבנתי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, אבל מותר לנו להגיב על מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא באמצע דבריי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא באמצע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה הגבת לפני ואחרי ותוך כדי. אני הצגתי בהתחלה, אתה הגבת, עכשיו אני חוזר. שאלה קארין על מה אני חוזר, על זה אני חוזר, על הדברים שאמרתי בהתחלה, מחדד לאור הדברים שעלו. אין פה פינג פונג אין סופי, תודה ונגמר. התפקיד של מגן האינטרס הציבורי הוא ככלל לטובת ייצוג אינטרס שאיננו אינטרס מדינתי או במקומות שבהם המדינה לא מעורבת בדלת הראשית. כך בנינו אותו. יצרנו לזה חריגים מאוד מאוד מצומצמים, דיברנו על חלקם היום בישיבה החסויה, השב"כ, האזנות סתר וכדומה, אבל הם חריגים מאוד מאוד מצומצמים שנועדו כדי לייצר באמת את אותו once removed. ההצעה שעלתה פה, שלקבוע שבנושאים הללו שהגדרנו בחקיקה, שוב, מדובר רק על סמכויות הנובעות מחקיקה, לא על סמכויות אחרות, לבוא ולהגיד שבנושאים האלו, בנושא בחירות ודובר פה על איזה נושא - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> שב"כ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שב"כ לא, שב"כ ממש לא, דוגמה קלאסית ללא, אבל בחירות בהקשר לדברים שאמר גם חבר הכנסת עופר כסיף וגם ד"ר לבונטין, שבהם האינטרס הציבורי, שלא יהיה מונופול על הגדרת האינטרס הציבורי במובן הזה של בחירות, אני חושב שעופר צודק ואני חושב שאיתן צודק, ולכן אני חושב שבנושא בחירות, הסמכויות הדי ספורות שיש בנושא בחירות וחקיקה, צריך שהמשנה יוכל לפעול בלי הנחיה של היועץ שבעצם הממשלה שהוא מונה על ידה ואם תפסיד בבחירות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא תלוי בה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואם היא תפסיד בבחירות הוא יילך כנראה גם הביתה, זה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי זה מה שהחוק אומר. המשנה גם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא המשנה, אני מדבר על היועץ ולכן הגיוני שאותו יועץ לא ינחה בתחום דברים שמסורים בחקיקה ל - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא ממנה את המשנה, אז ברור שגם הוא יילך הביתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה ראשונה, יסמין. הדבר הזה הוא מובן שבתחום הבחירות יש בו היגיון לעשות. בתחום של ניהול שב"כ - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, קריאה שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא דיברתי איתך, אני דיברתי עם עופר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז איך אני שומע אותך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, דיברתי עם עופר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, תבטל את הקריאה השנייה. הדבר הזה הוא אפשרי ולכן בתחומים הללו זה לא צריך לבוא בסעיף פה, זה צריך לבוא בסעיף הרלוונטי שעוסק בתיקון עקיף, ויהיה כתוב 'ולעניין סעיף זה לא יחולו', זה ניסוחית - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> בענייני שב"כ? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בענייני שב"כ ממש לא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל בעניינים כמו שב"כ והאזנת סתר, דיברנו על זה, זה עלה בדיון, אבל זה לא עניין חסוי, ממילא הדרג הפוליטי הגבוה ביותר מעורב, ראש הממשלה חותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גור, בסדר, אפשר לא לקבל את תפיסת העולם שלי שעומדת בבסיס הצעת החוק, זה בסדר, זה לגיטימי. אפשר לא לקבל את הנחת המוצא שלי ואת תפיסת העולם שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק, זה לגיטימי, אפשר גם לא להסכים, כל זמן שזה נעשה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, מה שהעליתי זה לא תפיסת עולם, זה אירועים נקודתיים שצריך לשמור על הציבור, לא משנה, על כל ציבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא בכדי יש הבדל בין אישור לבין פיקוח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רגע, לגבי בחירות, אני מצטער שאני קוטע אותך, רק לחדד את העניין, בבחירות יש את העניין שהסמכויות הסטטוטוריות המאוד מאוד ספורות, אבל יש את העניין שגם עלה, לא זוכר אם על ידך או על ידי מישהו אחר, לגבי דברים כמו שימוש בנכסי ציבור ודברים כאלה, להפקיד את זה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, שלא כתובים בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עלו הדברים האלו, ההפקדה בידיו היא הפקדה בידיו. ההחלטה למשל מה מותר ומה אסור בזמן בחירות, דוגמה קלאסית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שימוש בנכסי ציבור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> איפוק וריסון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. שימוש בנכסי ציבור זה עוד החלק הקל, ושוב זה לא סמכות שבחקיקה ואני לא מגדיר סמכויות שלא בחקיקה, ובעיניי עצם התפקיד שניתן שם, כפי שראינו בהקשרים אחרים, נעשה בו שימוש מאוד לא נכון, אבל אני לא עוסק בזה. הנושא של האיפוק והריסון למשל, שאומר האם למנות מפכ"ל בתקופת בחירות, האם למנות רמטכ"ל בתקופת בחירות, איזה מהלכים הם ארוכי טווח, אילו מהלכים נדרשים, כלכלת בחירות, האם לחתום הסכם שלום או הסכם שמעביר את הגז - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את המים הכלכליים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או הסכם שמחזיר את חברון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או הסכם שמחזיר את חברון, או כל אחד מהדברים הללו, בתקופת בחירות, בעיניי לא ייתכן שבנושאים הללו יהיה ניתוק מהממשלה. יכול להיות שהם ייטעו, יכול להיות שהם יהיו לא בסדר, אבל בסופו של דבר לא ייתכן שבדבר הזה, בסמכויות הבסיסיות ביותר של השלטון בישראל, האם לצאת למלחמה או לחתום הסכם שלום, יהיה פה גורם שהממשלה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה שלה, לא יכולה – אני מסכם את עמדתי ואני מאוד מאוד מבקש לעשות זאת בלי קריאות ביניים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש אחרי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מבטיח. אני אשתדל, אני לא מבטיח ואני לא מבטיח שזה יהיה סטנדרט שכל פעם שאני מדבר אז מתחיל עוד סבב, כי אחרת הסבב לעולם לא ייגמר. אני עונה לנקודות שאתה העלית, אני מתייחס לדברים שאתה העלית - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מחדש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, לא, חלק מהדברים שהעלית העליתי בפרפרזה בגלל שעלו דברים שלא נגמרו היום עם שירות ביטחון כללי ולכן אני לא נכנס לפרטים שניכנס בדיון, אבל אני אומר כפרפרזה יש מקומות, אפשר להגיד את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה תעשה כהבנתך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אעשה כהבנתי, אבל לדוגמה העניין של בעלי חסיונות, אני חושב שחקירה של בעלי חסיונות באירועים כאלה, כמו עיתונאים, אני חושב בעניין הזה שאסור שזה יהיה יועץ משפטי לממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שדוגמת חוק השב"כ, שזו דוגמה שאני חשבתי שמלכתחילה טוב מאוד שיעשה את זה היועץ, את הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הכול? כולל הפיקוח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חשבתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה פשוט לא מכיר איך זה עובד. אתה פשוט לא מכיר, אין לי הסבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. מבחינת השינויים, אני מצטער, אני רוצה להסביר, אי אפשר להסביר לפרוטוקול, כי בשנייה שמנסים להציג פה רעיון שהוא יותר מורכב ממשפט אני נקטע. זה בלתי אפשרי. שוב פעם, אני לא מדבר פה דקה בלי קטיעה, אין דבר כזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קארין, גלעד דיבר חמש דקות בלי קטיעה, אני לא מדבר בוועדה הזאת דקה בלי קטיעה. הדבר הזה נפסק כאן ועכשיו. בנושא בחירות, רק בסמכויות הסטטוטוריות, בדברים שהם דורשים מדיניות ממשלה, אם יש למישהו בעיה הוא יפנה על זה לבג"צ, לוועדת הבחירות, כל אחד לפי סמכויותיו. אני לא ממנה, כמו שאמרתי, בתוך הממשלה נציב שמפקח על פעילות הממשלה. גם בנושא של פיקוח על השב"כ, דנו בזה היום והבהרתי שלוש פעמים, לבקשת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שישב שם בחדר, שאין ניתוק בשום פנים ואופן בין המשנה לבין היועץ, אנחנו לא מייצרים מישהו מנותק. כמו שנאמר, יכול להיות שאיתן היה רוצה שהוא יהיה יותר מנותק, יכול להיות שאחרים היו רוצים שהוא יהיה יותר מנותק, אבל זו ההחלטה לא לעשות את זה. יש לה חסרונות ויש לה יתרונות, יש לה גמישות ניהולית, יש אלמנט שאדם שמפקח על כל הדיווחים של השב"כ, אולי טוב שהוא יהיה אחראי על הייעוץ לשב"כ, אולי לא טוב שהוא יהיה אחראי על הייעוץ לשב"כ. יש לזה יתרונות וחסרונות, של ריכוז ידע ולא ריכוז ידע. אני מבקש, לא לוויכוח, אני שמעתי את הכול, אני מסכם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אבל בחירות, כי בבחירות יש גירעון דמוקרטי. כל התזה של אדוני מתבססת על זה שתנו לממשלה שנבחרה למשול. אפשר להתווכח על זה, אבל בסיטואציה שאנחנו ערב בחירות, הממשלה מכהנת בגירעון דמוקרטי, כל השאלה זה מי צריך למשול ואז היא עלולה להשתמש בכוחה בעניין הזה בשביל להנציח את שלטונה. זה דווקא הדבר המרכזי שהוא הבסיס לגיטימציה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ולהשתמש בשב"כ לדוגמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למשל. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> לא, אבל גם אותו רציונל שהיו"ר הציג שבעצם כהונת הממשלה משפיעה על כהונת היועץ, חל גם לגבי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חל הכול, ועדיין ההחלטה האם חותמים הסכם שלום, כן או לא, לא תהיה תלויה במדינה דמוקרטית - - - << אורח >> שרה גולד: << אורח >> זה בכל מקרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם ייצרתי מנגנוני override לחוות דעת, בוודאי לחוות דעת עם רמה מסוימת של חיוב, ייצרתי מנגנוני override לממשלה. זאת אומרת גם אם הייתי כותב את היועץ, הממשלה הייתה יכולה לעשות לו override, נכון? גם אם היועץ היה אומר: לדעתי זה בלתי אפשרי, הממשלה הייתה יכולה לעשות לו override. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אחת ההצעות שלנו הייתה להחריג בדיוק את הסמכות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני לא מוכן בשום פנים ואופן בשום מדינה שבה אני רוצה להיות חי - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> להחריג את מה? לא שמעתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה להחריג? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, לא. אמרתי את השינויים שלי, נתקדם הלאה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה עובר עליך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה, אפס ויכוחים, אפס קטיעות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, לא יהיה פה אפס ויכוחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום ותודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה פה שלום ותודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שנייה, יואב. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש דיונים, יש אי הסכמות, כך מנהלים דיון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ד"ר לבונטין, אני פונה אליך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שלישית, יואב. תודה רבה, אנא צא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שירות ביטחון כללי לא יכול להיות בלי פיקוח. הוא לא יכול להיות על ידי יועץ משפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה שלישית, אנא צא. תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול להיות. הוא מדבר על בחירות - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מונע דיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עופר, קריאה ראשונה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מונע דיון, זה לא יכול להיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אומר עוד פעם, לא היה דיון עם השב"כ, זה שקר מה שאומר יושב ראש הוועדה. לא היה דיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, תצא בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מוכן לקבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה יואב לא יוצא, סדרנים? תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גור, היה דיון על השב"כ? - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, אבל זה חוקי שלוש קריאות ברצף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה חוקי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, קריאה שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני שואלת רגע, זה חוקי שלוש קריאות ברצף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא ברשות דיבור. יסמין, קריאה שלישית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> די כבר, נו באמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצאו, בבקשה. אני לא אתן לבריונות הזאת להימשך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז תעשה דיון עם עצמך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אעשה דיון עם עצמי אם תמשיכו ככה, תודה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמו איזה תינוק. כמו תינוק אתה מתנהג. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם הוועדה.) << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה האירוע הזה? רוטמן, זה לא לעניין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מתקשר למשנה לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, נא לצאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קארין, מה את אומרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שנייה, נאור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מוכנה לאירוע הזה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא נותן לדבר, אי אפשר לנהל דיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה תעשה בלי הוועדה כשלא תהיה לך שליטה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, את צריכה לצאת בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יוצאת, אני אצא בקצב שלי, לא בקצב שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את מפריעה לדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מפריע לדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, אנא צאי, תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני נאלץ להסכים איתך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא מפריע, רוצים ל - - - הוא לא נותן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קארין, מה עושים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אקבל, לא מצד חברי כנסת, לא מצד יועצים משפטיים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו לא נקבל, אתה לא מחליט הכול פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, תצאי בבקשה, את מפריעה לדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מקבל? - - - (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם הוועדה.) << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם לא מצד הייעוץ לוועדה סיטואציה שבה אני מנסה לסכם את דבריי בדיון, מנסה להוציא כמה משפטים ברצף - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אף אחד לא מבין אותך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אאפשר זאת, זאת תרבות דיון פסולה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מבין? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה ראשונה, או שנייה. אתם לא תקטעו אותי, אתם חושבים שהבריונות הזאת תעבור ואני מודיע לכם, היא לא תעבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל, רוטמן, אין פה בריונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את לא ברשות דיבור, קארין. ואתם תלמדו. נתתי לך, נתתי לך שוב. אדוני היועץ המשפטי, אני מצטער ומתנצל על כל פעם שאמרת לי: תן להם עוד רשות דיבור ונעניתי לך, כי הניצול לרעה של מה שקורה פה על ידי חברי הוועדה חצה כל גבול אפשרי. אני מנסה לסכם את דבריי, אני לא צריך הערות הבהרה מאף אחד, אחרי שאני אסיים תשאלו אתם מה שאתם רוצים. חברי הכנסת דיברו, חזרו ודיברו, חזרו ודיברו ולא מנעתם, עם כל הנדיבות הזאת שהקשבתי לכם, את ההתנהלות הבריונית הזאת עכשיו. זאת אומרת אין פה שום רצון לדיון ענייני, יש פה רצון לבריונות, זה לא יקרה. תודה רבה. אני מסכם את החלקים שאחרי מה ששמעתי אבקש לכלול בנוסח הוועדה. אחת, רק בנוגע לנושאי בחירות המופיעים בחקיקה, לגביהם לייצר את המנגנון שלגביהם לא ניתן להנחות בכתב. אך ורק. לגבי כל הנושאים האחרים אני משאיר את הדין שיש לממשלה ייעוץ משפטי. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> כל ההנחיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תצאי בבקשה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני אצא, אבל זה כל ההנחיות שמונעות שימוש לרעה ב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תצאי בבקשה. ורד, אם אני אגיד עוד פעם אחת תצאי בבקשה ואת לא תהיי בחוץ ואני עוד אשמע אותך אני אבקש להרחיק אותך מהבניין. תצאי בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, מה זה ההתנהלות הזאת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה שנייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה שנייה? רוטמן, לא שמת לב שאתה נשאר לבד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני בשביל לדבר בוועדה אצטרך להישאר לבד אני אישאר לבד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עובד ככה. נשמה, בדמוקרטיה זה לא ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, אתם לא תתבריינו עליי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתבריינת עליך, אני מנסה לנהל דיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת גמרת לי את הכוחות היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אפתח עוד פעם באותו משפט ועוד פעם מי שיקטע אותי ייקרא לסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די, באמת, אין לי כוחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם את הולכת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בנושא בחירות, ורק בנושא בחירות המנוי בחוק, אני מבקש לקבוע את המנגנון שבנושא הזה לא ניתן יהיה לתת הנחיות. בכל נושא המינויים, אופן המינוי, העצמאות, ההנחיות, אני לא רואה לנכון לשנות מנגנונים שנקבעו, אני חושב שהמנגנונים האלו, גם אם אינם מושלמים, משקפים היטב את כוונתי כמחוקק, דהיינו יש פה אדם שהוא לא נפרד מהיועץ, הוא עובד כחלק ממערך היועץ, הוא כפוף להנחיות היועץ, בתחומים שהם בתחום סמכויותיו המסורות לו בחוק ההנחיה צריכה להיעשות בכתב, בתחומים אחרים הוא משנה ככל המשנים. אם מסיבות ארגוניות וניהוליות יחשבו שטוב יותר למקד אותו בתפקידים מסוימים ולא לתת לו תפקידים אחרים, זו כמובן פררוגטיבה של המנהל שלו, אבל אני לא מכתיב את זה בחקיקה. לגבי ההתייצבות, מה שנקרא לא תקלה, זו השיטה, ההתייצבות. הוא יכול להתייצב בנושאים המנויים לו בסעיף (2), למרות שכאמור גם בנושאים המנויים לו בסעיף (2) ניתן להנחות אותו. האם הדבר הזה מייצר יותר הכפפה של תחום האינטרס הציבורי ליועץ המשפטי? כן, יחסית למצב שהוא נפרד, לא, יחסית למצב הקיים היום שאותו משנה, רק לא אותו משנה, אותו אדם שאמור להתייצב בכל מיני מקומות, יושב, תסלחו לי הביטוי, בגילוי עריות מוחלט עם שאר מחלקות היועץ. זאת אומרת היום, כאשר צריכים להביא עמדת יועץ, כמו חלק ממה שאמרו פה המשנים בנוגע לתובענות ייצוגיות, אז אם העמדה הזאת לא תתאים למדינה כנתבעת, אז ברור, היא תיכנס בדלת הראשית בלי שום buffer. אם יהיה שם משהו שפוגע בנושא של התובע בכובע הפלילי זה ייכנס בלי שום buffer. אני צריך לסמוך על הרצון הטוב או על היושרה או על כל מיני דברים, אז אם חושבים שלאנשים שקיימים במערכת יש רצון טוב ויושרה ולכן אפשר לסמוך עליהם, אני חושב שגם אחרי החוק יהיה. אם חושבים שלא, אז לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש שני יועצים לעניין מסוים בתובענה ייצוגית. אם אני זוכרת נכון, סיווגנו את זה גם מגן האינטרס הציבורי וגם יועץ, אני צודקת? << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> אני כבר אסתכל, אבל נדמה לי שזה סווג כמגן האינטרס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמגן בלי יועץ? << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> נדמה לי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בפונדקאות ואימוץ? << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> באימוץ תלוי מה, רוב הדברים סווגו כמגן, למעט משהו מסוים שסווג כיועץ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזה מקרים יש גם יועץ וגם מגן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אענה לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה רואה נגיד ש – טוב, לא משנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו שאלת הבהרה, אחרי שלושה סבבים של דיבור. חברים, יש גבול לכל תעלול. אני לא בא אלייך בטענות, עניתי לו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להשלים ולומר, באמת אני אומרת לך, רוב תחומי העניין שמדברים עליהם הם לא בפורטה שלי, אני לא מכירה אותם ואני לא יודעת איך ייעוץ משפטי לממשלה עובד, אז טיפה סבלנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר, אנחנו בדיון שבאמת בהיפרבולי, אנחנו כבר בדיון על דיון על דיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא היפרבולי כי כל פעם צץ עוד משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. בהחלט יכול להיות מצב שיהיו בדיונים משפטיים גם נציג המשרד, גם נציג היועץ וגם נציג המשנה, בבית משפט, זה יכול להיווצר. האם אני חושב שזה יהיה המקרה הנפוץ? לא, דיברנו על זה רבות, זה לא בהכרח המקרה הנפוץ, אבל זה בהחלט יכול להיות. כמו שהיום פעמים רבות, כאשר מתירים ייעוץ נפרד, יכול לבוא יועץ - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה אנשים שונים, שמחה. כשיש ייצוג נפרד אז זה לא היועצת המשפטית, זה ייצוג נפרד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול להגיד יותר מזה, בעבר, לפני שהתפתחה בייעוץ המשפטי לממשלה התפיסה הדי מטורללת שהם סותמים את הפה לממשלה, היו מקרים שבהם היועץ המשפטי סירב לייצג והוא אמר, זה היה פומבי שהוא סירב לייצג - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה חוק ההסדרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, פרקליט הכפוף לו, מנהל מחלקת בג"צים, או פרקליטת המדינה באה והתייצבה, ותיאורטית היה יכול היועץ לבוא ולהגיד אוקיי, אני גם אעשה התייצבות יועץ, והמצב הזה היה אפשרי בחוק. האם הוא סביר? האם הוא קורה כל יום? האם הוא נפוץ? לא. האם הוא אפשרי בחוק? הוא אפשרי גם היום. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני רוצה לשאול משהו, כן לחדד משהו. אני חושב שהבנתי, אני רוצה לחדד. אמרת, כל מה שקשור בסמכות סטטוטורית לגבי הבחירות, אז לצורך העניין שם המשנה לא יקבל הנחיות מהיועץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לגבי דיני איפוק וריסון, שאין להם עוגן חקיקה, הם דינים שהם יצירי פסיקה, אמרת ששם היועץ ימשיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש עורך דין לממשלה, שתתייעץ איתו. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני לא נכנס לשאלה, אמרנו כבר שהרציונל אותו רציונל. לגבי מקרים של הנחיות ייעוץ שנובעות מסעיף סטטוטורי, כמו נגיד 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), איסור שימוש בנכסי הציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה זה סעיף סטטוטורי? << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לא, לצורך העניין כשיועץ משפטי של משרד או יועץ משפטי לממשלה אומר לשר: אל תעשה שימוש בנכסי ציבור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא צריך לחזור על זה עשר פעמים. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> שם זה היועץ המשפטי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. תודה רבה. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> רק להבהיר לסיכום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, די, די, די ודי. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> רק להבהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול ברור. יש משהו שלא ברור? << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> אני שואל, זה בעצם אומר שזה יהיה רק לגבי הליכים לגבי פסילת רשימות מועמדים וגם רק לגבי אירועי בחירות, זה הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. זה כרגע בחקיקה, מה שקשור לבחירות. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני רק אגיד שלא הבנתי איזה דוגמה אמרת שפרקליטים ייצגו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היה בעניין קו 300, זמיר לא הסכים לייצג וייצגה פרקליטת המדינה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואו, זה היה לפני אלף שנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אבל החוק הוא אותו חוק. היו עוד מקרים, זה אחד שאמרתי. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> שאלה קצרה. שמעתי תשובות לקושיות שלפחות אני העליתי. מסכים, לא מסכים, שמעתי תשובות. לא ברור לי למה לא לייחד למשנה הבכיר רק את הסמכויות של שמירת האינטרס הציבורי? כי המלצה שהוא יעשה גם וגם, גם עצמאי וגם לא עצמאי, זה יפריע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התייחסתי, התייחסות אחרונה ובזה אנחנו עוברים לסימן הבא. התייחסתי לזה, ההתייחסות הייתה שאם לצורך העניין החלטנו שהמשנה הבכיר מקבל את הדוחות של האזנות הסתר והשב"כ, אני חושב שיש יתרון שהידע הזה ירוכז במקום אחד ולא יהיה עוד משנה שצריך להתעסק עם זה. האם זה הכרחי? האם זה לא הכרחי? חלק גדול מהתחומים של המגן, הם מאוד נישתיים, יש תחומים של מגן שהם בתוך הכלכלי. כל מה שאני אומר זה, חבר'ה, ייעוץ וחקיקה, תמשיכו לעבוד אותו דבר, רק שבמקום שבפעם הייתם עולים ליועץ, תלכו למשנה הזה, אבל תמשיכו לעבוד אותו דבר. אתה רפרנט בתחום שאתה מבין אותו, אין בעיה, הנושא הזה, המשנה לא, המשנה הוא הזה. יש יתרונות, יש חסרונות, יחליטו ניהולית שזה דבר נכון, זה מה שיעשו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט לא יעבוד אותו דבר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מחובתו להתייעץ עם התובע הכללי, זה כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אותו דבר התייעצות עם התובע הכללי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הניסוח כרגע ביחס להתייצבות ספציפית, זה כאילו נוגע רק לסמכות הספציפית של - - - לאשר פעולה רוחבית, השאלה אם אפשר לנסח את זה בצורה שבתחומים שבהם יש לו סמכויות. למשל אימוץ ילדים, הוא לא יכול להתייצב רק בעניין ש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בתחומים שבהם יש סמכויות. אין בעיה, בסדר גמור. סימן ב': תפקידים וסמכויות ייעוץ משפטי לממשלה 10. היועץ המשפטי לממשלה – יסייע לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו; חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה 11. (1) היועץ המשפטי לממשלה ייתן עצה וחוות דעת משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך. (2) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך או כי מתן חוות הדעת בעל פה מתחייב בנסיבות העניין. (3) כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו. אני קורא עד סעיף 14. אני אתייחס למשהו שכבר דיברנו מוקדם יותר היום שנוסיף, להבהיר שמדובר בנושא חקיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש כאן כמה נקודות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש עוד כמה נקודות, אני כרגע מקריא את הנוסח של הראשונה וגם היועץ המשפטי יתייחס לדברים. אני אעשה סקירה קצרה, אחריה היועץ המשפטי ואז מי שירצה להתייחס. תוקף חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לממשלה 12. בכפוף להוראות סעיף 13, חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת. להלן זה ההבדל בין קובע לבין מפרש, אורן. חריגים לתוקפה המחייב של חוות הדעת 13. (1) על אף האמור בסעיף 12, אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים: (1) התובע הכללי וכל מי שפועל מכוחו או בהנחייתו – בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי; (2) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת; (3) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 12 חלות עליו מהחובה האמורה. (2) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. ייעוץ משפטי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי 14. היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי הקשורים למילוי תפקידיו. זה הפרק שעוסק בליבת התפקיד של היועץ, אני אציג אותו בקצרה, אחריי נשמע את היועץ המשפטי לוועדה ואז את חברי הכנסת. אחת, סעיף 10 מדגיש את מחויבותו של היועץ, מה שקראו לו פעמים רבות עורך הדין של הממשלה, הוא מחויב לסייע לממשלה, להצביע על החלופות, אבל כמובן הכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו. גם מי שהוא עורך דין של אדם, הוא לא יכול כמובן לעבור על החוק, זה לא נותן לו תעודה לעבור על החוק או להגיד שמשהו לא חוקי הוא כן חוקי ולהיפך. זה סעיף 10. סעיף 11 נותן את העצה, בניגוד למה שנכתב בהצעות קודמות, בהצעה של פרידמן וכדומה, נתנו אפשרות לתת חוות דעת ביוזמה. חוות הדעת תינתן בכתב והגמשנו גם את הפורמט של חוות הדעת וגם את היכולת לתת אותה בעל פה. כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת נותנים ייעוץ משפטי למשרד או לגוף מכוח סמכות של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו, הוא מייצר את ההיררכיה הארגונית בייעוץ המשפטי. תוקף חוות הדעת, חזרנו על זה פעמים רבות, סעיף שדנו בו באמת אולי באופן הכי ארוך ומקיף שאפשר, כולל סוגיות הניסוח שלו. חריגים לתוקף, התובע הכללי בעצמאותו, הגורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, הממשלה בהחלטתה בהתאם למה שנקבע, אני לא נכנס כרגע לוויכוח מה המשמעות בלהגיד הממשלה לא מקבלת חוות דעת, אבל שאר גופי הרשות המבצעת ממשיכים לפעול לפי חוות הדעת הזאת, שזה חידוד שטרם ירדתי אליו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עלתה איזה טענה שבגלל שאמרתי שכאשר הממשלה קובעת את חוות הדעת, אבל גופי הרשות המבצעת ממשיכים להיות כפופים לחוות הדעת של היועץ, למרות שהממשלה אמרה אחרת. בעיניי זה מציאות הזויה לחלוטין שהממשלה במליאתה לא מחויבת לחוות הדעת, אבל המשטרה תמשיך לעבוד לפי חוות הדעת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אתייחס לזה. זו לא הייתה הכוונה, דיברנו על משהו אחר. אפשר לא לקבל את זה, אבל זה לא מה שאמרנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. החליטה הממשלה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), הנחה, שקיפות של אותה החלטה. ו-14, היועץ המשפטי לממשלה מתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי הקשורים למילוי תפקידיו. חידדנו בעקבות הערות שהיו בסנגוריה הציבורית ומעוד גורמים בדיון הקודם להבהיר שיש פה גם את הייעוץ בנושאי חקיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מכניס את חברי הכנסת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הם רוצים לחזור, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה אם הם רוצים? תקראו להם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמה נקודות. שאלה ראשונה, זה נושא שעלה בדיונים שלנו אגב הטבלה. 11(ג) קובע שכל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועמ"ש לממשלה ומטעמו. פה עולה השאלה האם לא לקבוע שבתחומים פליליים הם בעצם פועלים מטעמו, או כפופים, לפחות מקבלים הנחיות מהתובע הכללי בהקשרים הפליליים. זה עלה עוד בדיונים הראשונים, לדעתי אורית קוטב העלתה את זה ואחרים, שיהיה בעצם שני מנחים מקצועיים. ככל שמדובר בחלק מהגופים ברשות, היועצים המשפטיים ברשות המבצעים, יש להם גם סמכויות פליליות וגם סמכויות אחרות. אז השאלה האם בסמכויות הפליליות הגורם המנחה שלהם לא אמור להיות התובע הכללי. זו נקודה אחת. לדעתי למעשה אפילו אמרנו שכן, אבל אני חושב שזה לא קיבל ביטוי בנוסח. נקודה שנייה היא שאלה שקשורה לנושא שדיברנו עליו בתחילת השבוע, הגדרת הרשות המבצעת. אני חושב שאני אשמח לשמוע התייחסות מהייעוץ המשפטי לממשלה בעניין הזה, האם צריך להחריג את הכפיפות, כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת פועלים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אם זה נכון גם לגבי יועצים משפטיים של תאגידים סטטוטוריים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חייב להיות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> איך הם עומדים, הייעוץ המשפטי של תאגידים היום, ואיך פה? כי פה זה מכפיף גם – שוב, הרשות המבצעת לא מוגדרת בחוק, המדינה מוגדרת בייצוג, האם הם כפופים או לא כפופים, פה יש הכרעה בעניין הזה. אני לא יודע איך היא עומדת, האם יש שינוי מצב או לא שינוי מצב, זו שאלה מאוד מאוד משמעותית בעיניי, זו שאלה שנייה. שאלה שלישית זה הנושא של הייעוץ למשטרה, היחס בין המשטרה לתביעה הכללית, היה לנו שיח מחוץ לוועדה בעניין הזה. בגלל שאין פה נציג המשטרה, אני מציע לדון בזה אגב סמכויות התובע הכללי, כי שם גם אנחנו הכנסנו את זה, אבל, כמו שאדוני אומר, אני שם על זה קיפול, בנושא של המשטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אגב התובע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יהיה הנחיה של התובע. זאת אומרת לעמדתנו, בשביל לא ליצור הפרדה מלאכותית. יש לנו הצעות לנוסח. בגלל שרק עכשיו ישבנו על זה, אנחנו מציעים שנכין נוסח ונדון בו אגב הנוסח הקיים. זו נקודה שלישית. לגבי הנושא של האובר רולינג. העמדה שלנו בעניין הזה, אני חושב שהיא הוצגה לא בצורה מדויקת. בעינינו, אני יכול להבין למה זה יכול לעורר שאלות לא פשוטות ואני לא נכנס עכשיו לכל הדיון העקרוני בעניין הזה, לגבי האובר רולינג עצמו, אבל האובר רולינג שדיברו עליו בוועדת אגרנט ושאחרי זה צוטט בהסכמה או הוזכר בהסכמה בוועדת שמגר, באמת היא דיברה על הממשלה במליאתה יכולה להחליט, אם ראתה טעם בכך, שהיא לא פועלת בהתאם לחוות הדעת של היועץ ביחס לפעילותה. אני מבין שמה שמשתרשר מזה, זה ברור שאם היא פועלת בצורה אחרת זה לא הגיוני שהגורמים הכפופים לה באותו עניין שיורד מהממשלה למטה, אני מבין את ההיגיון הפנימי של זה לפחות. שוב, הוועדה קיבלה החלטה גם בסיטואציות שזה לא משתרשר ממשהו של ממשלה, שיש גורם אחר ברשות המבצעת, כמו שדיברנו הרבה על הלכת מיכלין, הוא בעל עצמאות שיקול דעת, זה לא איזה שהיא החלטת ממשלה והשרשור שלה. פקיד מסוים כזה או אחר מקבל החלטה במסגרת סמכותו שלו, ואם הוא לא מרוצה ממה שאומר היועץ המשפטי שלו ברשות האוכלוסין, או בגוף אחר עצמאי, הוא יכול ללכת לממשלה להגיד: תפטרו אותי מזה. זה שונה, כי בעינינו לפחות הרציונל הבסיסי של ועדת אגרנט היה שנושאים שמגיעים כבר לממשלה זה נושאים נכבדים, הממשלה בסוף מקבלת את אמון הכנסת ולכן היא כגוף יש לה בכל זאת את היכולת להגיד שהיא לא פועלת, לעשות איזה אובר רולינג על חוות הדעת. בגלל עוצמת הנושאים שמגיעים לפתחה של הממשלה, בגלל שהיא האינסטנציה הגבוהה ברשות המבצעת. הנוסח הנוכחי מאפשר גם בנושאים מאוד קטנים, מאוד פרטניים של רשות סטטוטורית שלא פועלת ביישום של איזה החלטה גדולה של הממשלה, היא מקבלת החלטה פרטנית על מתן רישיון, לצורך העניין, אם היועץ המשפטי של אותו גוף ברשות המבצעת, הגוף לא מרוצה מחוות הדעת שהוא מקבל מהיועץ המשפטי שלו, הוא יכול ללכת לממשלה ולבקש אובר רולינג על הדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא הגיוני. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה בעינינו גם מרחיב מאוד מעבר לשמגר ואגרנט וגם מעורר שאלה משמעותית מבחינת, בעינינו לפחות, הרציונל של שמגר ואגרנט. שתי נקודות נוספות שעלו בדיונים שלנו. אחת זה להחריג מהאובר רולינג, אני מדבר כל הזמן על האובר רולינג הזה, זה 13(א)(3), להחריג סמכויות סטטוטוריות של היועץ מהאובר רולינג הזה. << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> היועץ והמשנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, המשנה הבכיר כבר מוחרג, אני אומר שגם היועץ כשהוא מפעיל סמכויות סטטוטוריות, ונדמה לי שבאחד הדיונים אתה התייחסת לכך, הוא כבר פועל כאיזה שהוא סוג של רשות עצמאית, הוא לא נותן חוות דעת על הדין המצוי, אלא הוא מפעיל סמכות שהוקנתה לו במפורש על ידי המחוקק. יכול להיות אגב שפרשנית ממילא זה לא חל, כי הוא לא אומר מה דעתו על הדין המצוי, הוא מפעיל סמכות, אבל לדעתנו ראוי להבהיר את זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> גם אדוני אמר באחד הדיונים שהוא מוכן שנעשה פה סעיף מקביל כמו שכתוב על המשנה שמבהיר את הדבר הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, כי לכאורה זה לא עמדתו על הדין המצוי, לכאורה הוא מפעיל איזה שהיא סמכות שהוקנתה לו. וזהו, זו הנקודה האחרונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי אפשר לשאול שאלות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו אפשר לדבר, לשאול שאלות, לעשות מה שרוצים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סליחה, שכחתי נקודה אחת קטנה. לגבי נושא בחירות, שוב עולה פה הנושא של הבחירות, האם בענייני בחירות אפשר, שוב, להחריג, אני מניח שאתה לא תרצה, אבל בעינינו ראוי היה שבענייני בחירות אי אפשר יהיה לעשות את האובר רולינג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי ייצג אותם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאלה מעולה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מי שהממשלה בוחרת ייצג, לפחות זה יהיה חשוף וזה יהיה בחוץ וזה יהיה דיון שהוא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה זה חשוף ובחוץ. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ובזמנים של בחירות לפחות תהיה עוד איזה שהיא רמה של בקרה שאנחנו מורידים ממה שיש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה זה חשוף ובחוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גור, היועצים ברשויות המקומיות, אתם מתייחסים לזה בחוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הם לא חלק מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם כפופים היום לייעוץ המשפטי לממשלה, לא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> יש פרקליטים שבסיטואציות מסוימות שהם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בעבירות תכנון ובנייה, לא? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> למשל בתכנון ובנייה, יש מקומות שכן ויש מקומות שלא. שוב, זו הכפפה לא ליועץ, אלא לתובע דווקא ונגיע לזה אולי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה תובע היום הם כפופים? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> היום הם מוסמכים על ידי היועץ, אבל כאן זה יהפוך לתובע הכללי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היועץ המשפטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, אבל בהיבט התביעתי. נדבר על זה בהקשר של התובע הכללי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה שגם כשאני שואל אתה אומר 'טוב', אחרי שאמרת שאפשר לשאול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בהקשר הפלילי נתייחס לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אמרתי שאני רוצה לתת עכשיו סבב מסודר כדי לוודא שכולם יקבלו את הזמן לדבר. אני לא מבין מה אתה רוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם לא מבין מה אתה רוצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף, במצב שבו חוות הדעת לא מתקבלת על ידי הממשלה, מה בדיוק קורה עם חוות הדעת של היועצים המשפטיים במשרדים שמונחים על ידי היועץ המשפטי? כאילו מה המעמד? בסוף יועצים משפטיים במשרדים, אם הבנתי נכון, עדיין יישארו מונחים על ידי היועץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, ומטעמו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יפה. כשחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא מתקבלת על ידי הממשלה, ההנחיה שמשתרשרת למטה, יוצרת כאוס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, להיפך. זו בדיוק הייתה הטענה שלי. הטענה שלי הייתה שלא ייתכן מצב שהממשלה במליאתה, סתם אפשר לקחת דוגמאות ספציפיות, אפשר לקחת דוגמה כללית, נניח שהממשלה חושבת שהפרשנות לחוק חובת המכרזים אומרת שמכרז בנושא כזה וכזה נחשב דחוף. היועץ המשפטי אומר לה: לדעתי זה לא דחוף. זה סוג של נושא, אפשר גם נקודתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד נקודתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, יכול להיות שהוא יגיד סוג של דבר כזה, שלושה ימים זה לא דחוף, תעשה מכרז, והוא יכול להגיד לו שלושה ימים זה דחוף. איפה עובר פרק הזמן בין דחוף ללא דחוף? המילה בחוק או בתקנות היא דחוף, מה נחשב דחוף? מוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיה, שלושה ימים זה לא דחוף, אומרת הממשלה: אני לא מקבלת, אני חושבת שדחוף זה חמישה ימים, מביאה חוות דעת, מאמתת, עושה דיון. ברגע שהיא עשתה את האובר רולינג הזה זה אמור לחייב גם את פקיד הדיג. לא ייתכן - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, אבל יש סיטואציות שלא קשורות לדברים כלליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עונה לשאלתה. זה אמור לחייב בוודאי גם את פקיד הדיג. בזמני אני אענה את עמדתי, אבל התשובה היא שזה אמור לחייב את כולם, וממילא אם עשיתי אובר רולינג ליועץ, מאחר שהסעיף אומר שהם כולם רק מכוח היועץ, אז זה גם היועצים במשרדים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה אולי לחדד משהו. בסוף ההנחיה של הייעוץ המשפטי לממשלה היא הנחיה שעובדת לאורך תקופה, נניח שהממשלה נדרשת לנושא, היועץ המשפטי אומר, אוקיי, יש לי הנחיה מיום זה וזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היועץ המשפטי במשרד? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לממשלה, היועץ, הבוס הגדול, הוא אומר: יש לי הנחיה בנושא הזה, אני מפנה את הממשלה לנושא הזה, זו חוות דעתי. ובינתיים יש חיים במשרדים והם פועלים על פי ההנחיה, מה קורה בתווך של בין לבין? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה קורה במכרז לצורך העניין? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל זמן שהממשלה לא עשתה לו את ה-override חוות דעתו משקפת עבור כולם את הדין הקיים. זה כתוב במפורש בחוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם היא עשתה לו את ה-override? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מאותו רגע זו חוות דעתה שלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל נניח המכרז באמצע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל פה כתבת שכל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי או לגוף שהם פועלים מכוח סמכותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, כי יש מתי ימנה, זאת אומרת אם אני יכול להגיד לבוס אז ממילא הוא יכול גם להגיד לך. זה א'-ב'. אם חוות הדעת שלך לא מחייבת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם זה מנוגד לחוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה בסדר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, תבין מה אני שואלת, המכרז יצא, אני במשרד האנרגיה ויצא כבר מכרז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל המכרז כתוב. השאלה של פרשנות מונחים בו, כל הדברים האלו, מי מפרש באופן עקרוני. אבל מה זה שונה מסיטואציה שיועץ משפטי של משרד הוציא מכרז על פי פרשנות שלו, הרי לא כל דבר עולה ליועץ, רוב הדברים לא עולים ליועץ, ואז עקב פניות מכמה משרדים, בא היועץ, עזבי כרגע את הממשלה, והחליט שהוא משנה את ההנחיה, מה קורה בתווך? אותו דבר, לא השתנה כלום. חוות דעת, היא משקפת את הדין הקיים והיא ממשיכה לשקף את הדין הקיים מרגע שהיא ניתנה. זה א'-ב', מושכל יסוד. מה קורה אם שיניתי את דעתי? מה קורה כשיועץ מתהפך? הכול קורה, זה לא אירוע מיוחד. החקיקה לא יוצרת פה איזה משהו מיוחד בהקשר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היועץ לא חביתה, הוא לא מתהפך כל הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא מתהפך כמו סטייק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא משקפת את הדין הקיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חוות הדעת של היועץ מחייבת או שזה בגדר המלצה? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא מחייבת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חייב להגיד בהקשר הזה שסטייקים, זו אחת הטעויות הנפוצות, אתה הופך אותם הרבה וזה פוגם באיכות של הבשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אמביוולנטי, אני 16 שנים צמחוני ואמרתי, אני אתקן אותו, לא אתקן אותו, זה מחייב, לא מחייב, שחררתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה ח"כים יש ליש עתיד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שני דברים ברמה הטכנית, להבין את הקונספט, למרות שזה לא פה. היועץ המשפטי לממשלה פה ממונה לתקופת הממשלה, נכון? לפי הצעת החוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היועצים המשפטיים במשרדים, מה קורה איתם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא שינינו את אופי המינוי שלהם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מצד שני יש כן שינוי בהיררכיות ביניהם, כלומר הוא נשאר זה שמנחה אותם, אבל הסיפור של אובר רולינג לא היה עד היום ועכשיו הוא נכנס פנימה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני טוען שכן היה, אבל בסדר. עד היום לא הוסדר בחקיקה. אגרנט קבע שיש אובר רולינג. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפי הפסיקה אין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל עכשיו על מה שכתוב פה בחוק. אני רוצה להבין, לפני הדברים הכלליים, הדברים הטכניים, כתוב: היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת משפטית, תינתן בכתב, אבל יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי סבור כי יש טעם בכך. בעניין הזה אני נגד חוות דעת, את הסיפה כן, מתן חוות דעת בעל פה, מתחייב בנסיבות העניין, אני יכול להבין, משהו דחוף, אבל לא משאיר את הפתח הזה ליועץ משפטי לקבל החלטות שהן לא בכתב. אין מצב כזה, אני לא חושב שזה ראוי ואני לא חושב שזה נכון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> התנאי שזה יהיה משהו שמשקף את הדין לעניין סעיף 13 ואובר רולינג זה שזה בכתב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על אובר רולינג, אני מדבר בכלל על חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין פה איסור ליועץ המשפטי לתת חוות דעת בכתב או בעל פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הממשלה תבקש ממנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם היא תבקש בכתב, מצוין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת, יועצים משפטיים לא נותנים חוות דעת בכתב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, רוב הפעמים לא, 99% מחוות הדעת הן לא בכתב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל כשאנחנו משנים פה את האירוע, אני עוד בקטע הטכני, לא בקטע המהותי, אנחנו עושים פה שינוי באירוע, היכולת של אובר רולינג זה על משהו. איך יידעו שצריך לעשות אובר רולינג בכלל? לאיזה מסמך אתה תתייחס? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> האובר רולינג הוא רק על חוות דעת בכתב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ובאיזה מקרים יועץ משפטי נותן חוות דעת בעל פה ככה על הדרך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשאני שואל אותו אם מותר לי לעשות – אני מתקשר ליועץ: מתקשר אליי בן אדם, אני יכול לעזור לו? זה בסמכותי? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז הוא כותב, הוא רשאי לעשות את זה אם ראה צורך בכך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוא עונה: כן, אתה יכול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל פה יש הבדל, סבור שיש טעם בכך, ויש פה את השני, בעל פה אם מתחייב בנסיבות העניין. למה לפתוח את הפתח הגדול לחוות דעת בעל פה? << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> לפעמים יש צרכים, גורמי ביטחון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין את השאלה. אנליטית לכאורה 'יש טעם בכך' כולל בתוכו גם את מתחייב בנסיבות העניין. 'יש טעם בכך' זה מאוד רחב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה רחב מדי. אם הכלל הוא שאנחנו רוצים לשאוף שזה יהיה בכתב, אז צריך את הצמצום. אני לא אומר לא לתת את האפשרות, אבל למה להרחיב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אפשר להשאיר רק אם יש טעם בכך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה אחת, בדברים הטכניים. אני מאוד חושש מהאהלן אהלן שיהיה פה לגבי חוות דעת, מזה אני דואג, בשינוי שעושים, כי אהלן אהלן זה כבר בשיחה בארבע עיניים בין בעלי סמכויות לבין בעל הסמכות היום, הוא אומר: תשמע, תחליק את העניין, תעשה ככה, תעשה אחרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תעשה את זה גם בעל פה, זה יותר קל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בעל פה תמיד יותר קל. כמו שהציע ד"ר לבונטין קודם בסעיף הקודם על ההודעה בכתב, בגלל שאתה בעל הבית שלו אתה לא צריך כל דבר לכתוב לו, אתה נותן לו, אתה מסביר לו, אתה אומר לו, בהינף יד אתה יכול להסביר לאנשים מה אתה רוצה מהם, אתה לא צריך פה לנהל איזה דיסרטציות ארוכות בעניין. הריחוק שצריך להיות פה מצטמצם, לפי תפיסת העולם של הצעת החוק הזה, אני רק מציע שבמקומות האלה לעגן את זה בצורה מסודרת. יש משמעות לדרישת הכתב, כשאתה כותב משהו זה אחרת ממה שאתה מדבר עליו, גם אם זה לא בענייני מקרקעין. לא משנה הניסוח, רק שיהיה ברור שהכלל הוא שצריך להיות בכתב ולא פתח כזה גדול. דבר נוסף, לגבי היועצים המשפטיים ברשות המבצעת. המציאות היא היום, ואני רוצה לקחת את זה לתחום המציאות, תגיד לי איפה אני טועה, יש כרגע איזה שהוא אירוע שהוא מחבר, הממשלה החליטה X, Y, Z, לא משנה באיזה תחום. בשביל לממש את ההחלטה צריך לייצר תהליך עבודה. יושבים שלושה משרדים, ארבעה משרדים, חמישה משרדים, כמה שצריך, לא משנה, משרדי ממשלה, יחידות סמך, יושבים שם בעלי המקצוע כולם ויש ביניהם ויכוח. באיזה שלב אם בכלל, ומי הפוסק בוויכוח הזה? אני מדבר על המודל הזה, מי חותך את האירוע הזה במודל הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היועץ. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היועץ. לכאורה, עד כמה שאני מבין, אולי יתייחסו לזה נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, 11(ג) מתיימר לא לשנות את המצב, חוץ מזה שבראש זה השתנה, אבל המבנה בין היועץ לבין היועצים המשפטיים למשרדים נותר כפי שהוא היום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא לגמרי נכון כי אתה כן משנה את יחסי הכפיפות ואת האפשרות של השינוי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמרתי, היועץ למעלה השתנה מהותית, דיברנו על זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם השר השתנה. עוד פעם, תקנו אותי, אם אני מבין נכון, גם לשר במשרד יש הרבה יותר לשיטת מציעים אפשרויות השפעה גם על היועץ המשפטי של ה – או שזה נשאר אותו דבר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נגענו בזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני שואל, אני לא אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר, לא שינינו את ההסדר. לא זוכר מי שאל עוד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני, אבל רק בחוות הדעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה לא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מינוי של יועץ משפטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> המינוי לא השתנה. מה שאתה צודק, היחס לחוות הדעת ישתנה. זאת אומרת השר, אם הוא חולק על חוות הדעת של היועץ המשפטי הוא יכול לעלות לממשלה. במינוי לא השתנה, ביחס בין היועמ"ש לבין היועצים המשפטיים, שהם זרועותיו הארוכות של היועמ"ש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז מעניין אותי כרגע, לפי מה שהמציעים אומרים, לא לפי מה שאני חושב, איך יהיה התהליך עכשיו בין כמה משרדים שעובדים באותו נושא וצריכים לקבל הכרעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי, זה כמו היום, זה לא משתנה בכלל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש שלוש חוות דעת שונות, כל אחד מאינטרסים לגיטימיים של המשרד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה החלק שלא משתנה בכלל. זה קיים היום, כאשר המחלוקת היא בין יועצים משפטיים ולא בין יועצים משפטיים דרג פוליטי, ששם אמרנו יכולים לעלות לממשלה ולבקש override. היום כשיש מחלוקת בין יועצים משפטיים מקצועיים בחוות הדעת היועץ המשפטי לממשלה הוא מקבל את ההחלטה כי הוא ממונה על כולם. לא שינינו פה כלום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, שמחה, אין מחלוקת בין יועצים משפטיים, יש בהקשרים הספציפיים שקשורים לענייני משפט, לא להקשרים אחרים, הכול מדובר על נושאים משפטיים, אבל שר, לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז יעלו שלושה שרים לממשלה. לצורך העניין, נניח שיש שלושה שרים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה מה שיהיה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כל יש שלוש חוות דעת של יועצים משפטיים לשיטתך, במקרה שלך? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> במקרה היועצים המשפטיים דווקא כולם מסכימים, לצורך העניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במקרה שאתה הצגת, הלכו ליועץ המשפטי, היועץ המשפטי יכריע כמו משרד הביטחון ולא כמו משרד - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, יש יועצים משפטיים, לכל אחד יש אינטרס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה, יש שלוש חוות דעת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מי שלא מסכים לעניין הזה זה אחד משלושת השרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש שלוש חוות דעת? אנחנו עוסקים בחוות דעת משפטית? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הם כולם הסכימו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה, ויכוח בין שרים? מה קורה כשיש ויכוח באלף נושאים? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, חוות הדעת המשפטית קיימת, השר לא מתחשק לו, אחד מהם, לא שלושתם, לא בא לו טוב כי החליטו בניגוד לדעתו. מה הוא עושה עכשיו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא מעלה לממשלה, או שהממשלה מקבלת את עמדתו או שהיא דוחה את עמדתו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> איך יהיה התהליך? הוא יפנה למי? אני שואל על התהליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הממשלה, איך שהיא מקבלת החלטות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא הממשלה, השר. יש כרגע החלטות, השר מה עושה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שאלה, אני יודע מה אני שואל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עונה שלוש פעמים, כל פעם שאני עונה אתה קוטע אותי. אתה רוצה תשובה או שאתה לא רוצה תשובה? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> הוא יפעל לפי תקנון הממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבין את השאלה, זה לא קשור לחקיקה הזאת. מה קורה כשיש מחלוקת בין שרים? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר, זו דעתי לפחות, זה לא סיפור משפטי, זה סיפור גם איך העסק יעבוד. העסק הזה הולך לעבוד בעצלתיים בסדרי גודל. זה הכול, זה מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא רק זה, מה שיהיה פה, בגלל ההיבט של אובר הרולינג של הממשלה, מאוד יכולה להיות סיטואציה שבה יש שלושה שרים שמתווכחים בין היועצים המשפטיים שלהם, כשכל אחד מייצג את האינטרס, היועץ בוחר בשר א' כי הוא חושב שזו חוות הדעת הכי נכונה, אבל שר ב' הרבה יותר חזק פוליטית אז הוא יעקוף את זה, יילך לממשלה ויעשה אובר רולינג. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> כמו בכל החלטה ממשלתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. ממש לא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל לגבי הדין המצוי, לא לגבי המדיניות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק אני אגיד בהקשר הזה, יכול להיות מצב, אף היו דברים מעולם, שתהיה מחלוקת ביטחונית בין שלושה אלופים בצבא מה הדרך הנכונה לתקוף בעזה, יכול להיות, מקצועית, ויכול להיות שהרמטכ"ל יאמץ עמדה של אלוף אחד וידחה את העמדה של שני האלופים האחרים, ואז שני האלופים האחרים, אם הם הגיעו לישיבת קבינט או לא, ישכנעו את הממשלה להפוך את ההחלטה של הרמטכ"ל, וזה יקרה, למרות שכל אחד מהאלופים בוודאי ובוודאי לא שקל שיקולים פוליטיים ושקל שיקולים מקצועיים והיה נראה לו שזו הדרך הנכונה ביותר לכבוש את היעד, ועדיין זה יכול להיות, למה? מתוך הבנה שבממשלה יש גורם אחד שמחליט והגורם הזה הוא הממשלה במליאתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא משפט. איך אתה כובש את הכיפה זה משפט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עופר, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לחדד את מה שיואב אמר בהתייחס ל-13(א)(2) ו-(3), כי הרושם שאני מקבל זה שלמעשה עוד פעם מדובר פה במראית עין או באחיזת עיניים, מדוע? כי נאמר שחוות דעת משפטית היא של היועץ המשפטי, הוא משקף את הדין, הכול נשמע טוב ויפה עד כה, אבל ב-13(א)(3) נאמר: הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 12 חלות עליו מהחובה האמורה. זאת אומרת אם בסעיף 12 נאמר שחוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים, בעצם 13(א)(3) אומר שהממשלה יכולה להגיד: כן, זה הדין הקיים, הוא לא מעניין אותנו. זאת אומרת 13(א)(3) בעצם הופך את הממשלה ואת ראש הממשלה לכל יכולים. זה ממסד את מה שכרגע מתרחש בפועל, כרגע זה מתרחש בממשלה הזאת בפועל, זה חוזר למשהו שד"ר לבונטין ואני התווכחנו, חלקנו, אולי חלקנו אחד על השני או חלקנו אחד עם השני, אני לא זוכר, את הנושא של תרבות פוליטית. בוא נדבר רגע אפרופו מה שאתה אמרת, אלון, על מה שקורה היום, אנחנו רואים היום כבר בפועל שהממשלה הזאת פעם אחר פעם אחר פעם, זה כבר הפך להרבה יותר שיטתי וסדרתי מאשר ההיפך, עושה מה שבא לה בלי קשר. היועצת המשפטית לממשלה אומרת X, הם אומרים: אוקיי, תגידי, יופי, לא מעניין אותנו, ממשיכים, עושים מה שבא להם. החוק הזה בא למסד את זה. זאת אומרת הרעה החולה בפועל כבר קיימת והחוק הזה רוצה למסד את הרעה החולה, כי 13(א)(3) אומר שהממשלה, אם בא לה, וזה בעיקר ראש הממשלה, כי הוא בעל העוצמה הגדולה ביותר בממשלה, בין אם יש בה שמונה שרים או 40 שרים, בסופו של דבר זה נותן לראש הממשלה ובנסיבות מסוימות לממשלה ככלל את האפשרות החוקית לעשות מה שבא לה. 13(א)(3) מאיין, מוחק, מבטל כל סמכות שיש למעשה ליועץ המשפטי ולכל מרכיב אחר. זה פשוט מבטל הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. ניתן לנאור ולאלון, אחר כך נצא להפסקה של רבע שעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהתנגשות של חוות הדעת אתה בעצם הופך את זה למשחק פוליטי, כי יש שר אחד שהוא חזק יותר, גם בפרוצדורה, נניח שר אוצר, או חזק יותר כתוצאה מהכוח הפוליטי שלו במליאת הממשלה, ואתה הופך את חוות הדעת לחלק מהמשחק הפוליטי. זה סבבה? זה הגיוני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה תשובה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, היה סימן שאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצגתי את זה בהתחלה, אני אחזור על הדברים שוב, אני אשמח גם שאלון יקשיב לנושא הזה כי הוא גם העלה את הנושא הזה. דיברנו על זה שבוועדת אגרנט, ההבנה הפשוטה שבסופו של דבר יועץ משפטי הוא יועץ משפטי ואפשר שהממשלה תגיד: שמעתי, תודה ותמשיך, היא אחד מאבני היסוד של החוק הזה. זה לא חידוש לסעיף הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא גם עושה את זה היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא חידוש בהקשר הזה, נקבע בוועדת אגרנט. מי שרוצה לקרוא לזה מיסוד הכוחנות, סבבה, נקבעה בוועדת אגרנט, גם בוועדת שמגר לא סתרו אותה. יש פסיקה בנושא הזה, בעיניי פסיקה שגם אין לה אח ורע בעולם וגם אין לה היגיון, בסופו של דבר הממשלה, אגב כפי שראינו בפועל, דווקא הדוגמאות מעכשיו מראות שפעמים רבות ניתנה חוות דעת, אגב גם על ידי הממשלה שלכם כשאתם הייתם בממשלה, ניתנו חוות דעת על ידי היועץ - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הייתי בממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה היית בקואליציה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם לא הייתי בקואליציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, קארין ויואב. היו חוות דעת, גם בממשלה הזאת, אמרה הממשלה: שמעתי, תודה, התקדמה הלאה למרות חוות הדעת, הוגשו עתירות בנושא, היועצת המשפטית במקרה הזה לא ייצגה אפילו את הממשלה, או התייצבה מולה, ובכל זאת בית המשפט קבע שמי שצדק משפטית הייתה הממשלה ולא היועצת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אצלנו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אצלנו, גם אצלכם אגב. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל השאלה המשמעותית היא מה הנימוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אצלכם, למשל בנוגע להאם צריך למנות את יושב ראש הוועדה לבדיקת מינויים לשמונה שנים. גם אצלכם. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אבל שם לא הייתה עמדה נפרדת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שלא הייתה עמדה נפרדת, אבל עדיין בג"צ קבע שהממשלה צדקה ולא היועצת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא ייצגה את עמדתה, לא את עמדתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רק מחריף את החומרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה מחריף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי תביני מה קרה פה, התנהל הליך משפטי - - - << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לא היה פיצול ייצוג, למיטב זיכרוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב, זה רק מחריף את החומרה. התנהל הליך משפטי - - - << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לא, הממשלה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> להיפך, לא ביקשנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אורן, זה משנה את מה שאמרתי? הוצגה עמדה על ידי היועצת שהממשלה סברה אחרת והממשלה צדקה והיועצת טעתה, זה הנושא שעליו אני מדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל לא ביקשנו ייצוג נפרד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא שואל אותי, אני מנסה לענות לו, אני לא מבין מדוע זה צריך להיהפך לסימפוזיון, זו תרבות דיון בלתי אפשרית. אנחנו מאחורי מסך בערות ולכן אני לא יודע האם תהיה צודקת הממשלה או היועצת, אינני יודע, ולכן הקביעה שאומרת שהממשלה היא האחראית על הייעוץ ולא הייעוץ האחראי על הממשלה היא חלק מאבני היסוד של החוק הזה והממשלה תקבל החלטה ותגיד: אני מאמצת את חוות הדעת או דוחה את חוות הדעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אנסה לחדד, כי זה לא מה ששאלתי. אני מבין שאפשר לעשות את האובר רולינג, סבבה, מסכים לא מסכים, זה לא רלוונטי, אני טוען שמה שאתה עושה פה בסעיף הזה זה מייצר את חוות הדעת ואתה הופך אותן למסחרה פוליטית, מה זה אומר? השר החזק יותר, אגב בעיניי זה לא יהיה ראש הממשלה, אבל נשים את זה בצד, הרבה פעמים לא יהיה ראש הממשלה, יכול להיות שכן, אתה לא מדבר על זה מקצועי, אתה הופך את זה למשמעת קואליציונית בתוך הממשלה. במליאת הממשלה בסוף יהיה מספר, אתה מרים את היד, מיעוט, רוב, וכך תתקבל חוות הדעת. זה לא יהיה שום דיון מקצועי. אתה יכול לחלוק על ייצוג נפרד, אתה יכול להגיד אוקיי, חוות דעת כזו, אחרת, הלכו לבית משפט, הפסידה היועמ"שית, ניצחה היועמ"שית, לא משנה, פה יש דיון מקצועי. אתה הופך את חוות הדעת להצבעה קואליציונית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו דעתך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו לא דעתו, זו עובדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו דעתך ואני חולק עליך. הבאתי את הדוגמאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו דוגמה הבאת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבאתי את הדוגמה קודם לכן לנושא של החלטה מאיפה והיכן תוקפים בצבא. לא חייבים להסכים, זה בסדר. מאיפה והיכן תוקפים בצבא, יכולים לבוא גורמי מקצוע שונים, יכולות להיות מחלוקות בין ראש השב"כ וראש המוסד וצה"ל, והמחלוקות הן נטו מקצועיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שמח שהבאת את הצבא, אני הבנתי מה אתה אומר, הצבא הוא לא מערכת דמוקרטית. הצבא בסוף, יכול החייל, או עמדות רתק או מה שאתה רוצה, להביע דעה בנוגע לאיך אנחנו הולכים, באיזה וקטור עכשיו נכנסים לאיזה איתור. אתה נתת את הדוגמה, שני אלופים יגידו והרמטכ"ל יגיד שלא. אתה נתת את הדוגמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, תודה. אלון, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה רציני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בסדר, הבנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הבנת? למה אתה בורח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא בורח, עניתי, התשובה לא מקובלת עליך, אפשר להתקדם, בסדר, תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה רציני? אתה מקביל לי מערכת צבאית למליאת ממשלה ואתה אומר לי מה אתה רוצה זה הדברים? זו תשובה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כנראה שלא הבנת את דבריי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דווקא אני חושב שהבנתי את דבריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, כנראה שנישאר חלוקים, מה לעשות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חלוק עליי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אם לא חלוק, אני לא חלוק, מצוין, אז אנחנו מסכימים, תמיד טוב, הרמוניה נפלאה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבקר כאן הרבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברוך הבא לוועדת חוקה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, דווקא מעניין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי לנאור. גם אתה ברוך הבא. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמח להיות פה, הייתי בדיונים כבדים על חוק המורשת, המון רגשות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו המורשת של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, די. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני מבין נכון, אנחנו לא עסוקים כרגע בפיצול, עסוקים כרגע במהות הפעולה של הייעוץ המשפטי. צריך לומר, יש גישות שונות, זאת אומרת רוברט היה שר המשפטים או התובע של אח שלו, זאת אומרת יש שיטות שונות, ארה"ב שונה מאיתנו בהרבה דברים, היא מבוקרת, מאופסת, מבולמת, מאוזנת בהקשרים שונים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבר לא. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קונסטיטוציונית. והייתה שם אפשרות לבצע מהלכים שהם הרבה יותר קיצוניים מההצעה הקונקרטית. אני מאוד שמרן באינטואיציות שלי ומעדיף את הקוהרנטיות המוסדית חוצת הקדנציות והממשלות. יש היגיון שנותן לי ביטחון שמאפשר כמובן את השליטה או שלטון ברשות המבצעת על פי הכרעת העם, אבל מנגנון בירוקרטי, ומבחינתי בירוקרטיה זה לא מילה גסה, זה מנגנון שלפני 500-400 שנה התחיל להתפתח כדי להתמודד מול העריצות השלטונית של המלך, ואני חושב שהאירוע עצמו של ישות א-פוליטית הוא דבר חשוב, ראוי. צריך מאוד בזהירות לבטל את ה – ואם עושים את זה, זה צריך להיות תחת שינויים חוקתיים נוספים, מאוזנים, ועל כך דיברנו לא מעט בשנה שלפני אוקטובר. אני חושב, אם הבנתי נכון את העניין, לא השתנתה המהות שאומרת שפוסק הדין זה היועץ המשפטי, אותו יועץ משפטי שהממשלה קבעה. דווקא בזה אין שונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא משקף את הדין הקיים. הוא לא פוסק את הדין, הוא משקף את הדין הקיים עבור הממשלה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מהו הדבר שקשה לי איתו? הוא דומה נורא, אבל יש בו שוני. בעוד שהיום הפסיקה בעיניי, השם יועץ הוא מטעה, משום שאני סבור שראוי, כמו שאמרתי, שהייעוץ יודיע מה הוא הדין עד שבג"צ מתערב, אם הוא מתערב, ועדיין בראותי את הצורך למשול זה מותר לממשלה או לכל גוף ביצועי אחר לקבל החלטה תחת ההנחה שהוא יהיה תחת ביקורת שיפוטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלא שפה אנחנו הופכים, זה לא הטרמינולוגיה, זה גם נהיית לב, תחושה, סנטימנט שאומר, אנחנו קודם כל מבצעים ואחר כך אפשר – זאת אומרת בבואה של הממשלה לקבל את ההחלטה, הנוסח, ההסבר, מהות החוק אומרת: אנחנו הסוברנים, אנחנו נציגי העם, אנחנו אלו שצריכים לקבל החלטה, נשמע את הווזיר הממונה, את היועץ, נשמע מה הוא אומר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כתוב בדיוק הפוך, אבל בסדר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שנייה. אם ממשלה, כל ממשלה שהיא, הרי יש פה שוני מהותי, השוני המהותי, האחר, השני, אתה לא רק בוחר פוליטית יחד עם הקדנציות וכו', מה זה פוליטית? בוחר על פי ההשתנות, תמיד זה פוליטי, אבל אתה אומר מלכתחילה שזה nice to have לקבל את הפסיקה שלך, אבל אנחנו הריבוניים, אנחנו עושים את מה שנראה לנו נכון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה שבא לנו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואני חושב שזה משחרר חרצובות, זו הפואנטה, זה משחרר יותר מדי. גם ככה יש אפשרות בפועל לממשלה לקבל החלטה. אני חושב שיש פה בשני המקרים האלו מעבר, לפחות בנקודות, אני לא רוצה להגיד בנוקאאוט, אבל לפחות בנקודות, ואתה צודק, יש פה מסך בערות, מחר תהיה ממשלה אחרת לגמרי וממשלה אחרת תתלהב מהיכולת שלה לקבל החלטות בקלות, אני חושב שהמגבלות שהיו לנו עד עכשיו הן טובות, ואם רוצים לשנות, ובזה אני מסיים, זה צריך להיות תחת מעטה של שינויים חוקתיים מאזנים נוספים. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני יכול להקריא 30 שניות? דבר שכבר הקראתי על הקשיים. הוראה שנתן נשיא ארה"ב לפני שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא ארה"ב. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, קריאה ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בן אדם ביקש 30 שניות, הוא דיבר חמש, מה נטרק איתכם? מילא אתם עושים את זה לי, סבבה, חמש שניות הוא דיבר, קטעתם. קח, 30 שניות. אתם יודעים מה? יותר מזה, לא תהיה הפסקה. זה פשוט בלתי אפשרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שתהיה הפסקה. מה, אתה מורה מחליפה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אני לא אתן לבריונות לשלוט בוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה בריונות? מי ישמע? אמרתי שאנחנו לא בארה"ב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, קריאה שנייה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני פשוט רציתי שיהיה חומר למחשבה בהפסקה. בארה"ב יש מאות אלפי עובדים בממשל הפדרלי, שרים וכן הלאה, זו ההוראה: הנשיא והיועץ המשפטי, בכפוף לפיקוח ושליטה של הנשיא, יקבעו פרשנויות מוסמכות של הדין עבור הרשות המבצעת. על מאות אלפי עובדים. חוות הדעת של הנשיא ושל היועץ המשפטי בשאלות משפטיות מחייבות את כל עובדי המדינה בביצוע תפקידיהם. עובד של הרשות המבצעת הפועל במסגרת תפקידו לא יציג כעמדתה של ארה"ב פרשנות של הדין אשר סותרת חוות דעת של הנשיא או של היועץ המשפטי בעניין משפטי, לרבות לצורך קביעת כלליים והנחיות ולצורך נקיטת עמדות בהליכים משפטיים, אלא אם הוסמכו לכך על ידי הנשיא או אם הוסמכו לכך בכתב על ידי היועץ המשפטי. והם מצליחים לקיים מדינה של 300 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לתת לבוז'י לנהל את מה שאמרת עכשיו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איתן, זו מערכת חוקתית אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה עד השעה 20:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:13 ונתחדשה בשעה 20:31.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבנו. בבקשה, אמרתי ליסמין, היא לא חזרה אחרי ההפסקה, נשמור לה את זכות הדיבור. ביקשת, אני אתן לך. << אורח >> דורית סוקולוב: << אורח >> חזרתי לאחרונה ממסע גיוס כספים לקרן השקעות חדשה שאני מקימה ואני כאן כדי לשקף לכם את קולם של המשקיעים הזרים, העוגן הכלכלי של מדינת ישראל. שיח עם משקיעים בחו"ל הוא כלכלי ורציונלי בלבד, עבור משקיעים יציבות משפטית היא לא סיסמה, היא תנאי סף. כשהם רואים פגיעה במערכת האיזונים והבלמים הם מזהים סיכון עסקי מוחשי ועלייה בחוסר הוודאות של השוק. לפיכך להחלשה מכוונת וריקון של שיקול הדעת העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה מתוכן ולהעברת סמכויות מרובות ממקום למקום יש השפעה רוחבית משמעותית על השוק הפרטי, על רגולציה, על התפתחות המשק ובעיקר על משקיעים זרים. ההשקעה משליכה על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ובפרט על מגזר ההייטק, הקטר של מדינת ישראל. התוצאה של אי הוודאות כבר כאן והיא מגובה בנתונים קשים ממש. דוח ההייטק של רשות החדשנות שפורסם לאחרונה מראה שגיוסי קרנות הון סיכון הישראליות, הצינור העיקרי שמזין את היזמים, במיוחד בשלבים מוקדמים, קרסו ב-80% לעומת השיא של 2022, וזאת אינה מגמה עולמית, זאת בעיה ישראלית מובהקת. בדוח היה ממש כתוב שכיוון שמדובר בשחקן הדומיננטי ביותר באקוסיסטם הישראלי, ירידה בסך ההון ובגודל הקרן בקרנות ההון סיכון הישראליות היא בעלת השפעה על זמינות ההון בכל הענף. בנוסף הדוח גם הראה שההון האנושי בורח בישראל, לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בהייטק, 35% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות לרילוקיישן ומספר העוזבים לחו"ל זינק ב-42%. אלה נתונים מדהימים ומאוד מאוד מדאיגים. בעולמות הבריאות המצב עוד חמור יותר. הדוח השנתי של IATI, רשות החדשנות ו-PWC ישראל ל-2026-2025 שפורסם ממש השבוע, לכבוד כנס שממנו אני מגיעה היום, כנס קרן MIXI שזו הקרן של האקוסיסטם של הבריאות בישראל, מראה שההשקעות הפרטיות בחברות מדעי החיים ירדו לשפל של חמש שנים, גודל העסקאות המשיך להישחק וגיוסי ההון בוול סטריט היו חלשים במיוחד. בכנס ראו המון טכנולוגיות וחברות מופלאות, אבל לא היו משקיעים מחו"ל וכל החברות משוועות לכסף. פשוט כנס ישראלי, מה שפעם היה לגמרי בין-לאומי והיום הפך להיות ישראלי לגמרי. אנחנו נמצאים בנקודה קריטית להייטק והשותפים שלנו בחו"ל אומרים בבירור: אנחנו אוהבים את ישראל, אבל לא נסכן את כספנו במקום שבו הכללים הבסיסיים משתנים. השעון מתקתק וההייטק הישראלי אורז את המזוודות. אני ממש מפצירה בכם, תתעוררו, תעצרו את המהלכים האלה ותגנו על שלטון החוק כדי שנוכל להציל את קטר המשק של כלכלת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. גלעד, אתה רוצה להתייחס לפרק הזה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אתה לא מתייחס למה שהיא אמרה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אתייחס כשאני אבקש לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. אני אגיב בסוף. שמעתי את השאלות, שומע את הדברים אני אתייחס בסוף. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> יש פה מספר היבטים. אני אתחיל קודם כל בנקודה המשמעותית ביותר, שזה הליבה, בעצם האפשרות של הממשלה לחרוג מחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. לפי המצב היום, לפי הדין היום, היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת כל עוד בית משפט מוסמך לא קבע אחרת. הצעת החוק הזאת עושה תיקון "קל", קל במרכאות למען הסר ספק. מי שמחליף את בית המשפט זאת הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן של הרשות המבצעת אלא אם הממשלה קבעה אחרת. זו ההחלפה. הממשלה מחליפה פה את בית המשפט. לממשלה אין שום כלים להיות בית משפט, אין לה מומחיות משפטית, האנשים שיושבים בה הם לא שופטים, הם אנשים פוליטיים עם שיקולים פוליטיים. זה מבחינתנו הרס כל השיטה, אם אני יכול לצטט משפט שאומרים פה הרבה בוועדה, השיטה המשפטית שלנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהם רוצים להרוס. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> השיטה המשפטית שלפיה הממשלה, דווקא הממשלה, שהיא הגוף הרם ביותר ברשות המבצעת, היא שווה בפני החוק, שלטון החוק חל עליה, ובעצם ההצעה הזאת פוטרת את הממשלה מהדין. היא פוטרת את הממשלה מהדין בווריאציה שגם להבנתנו היא הקיצונית ביותר, גם בהשוואה למה שנכתב בדוח אגרנט. גם לגבי דוח אגרנט יש פרשנויות שונות, שמענו פה משפטנים, כמו פרופ' קרמניצר, כמו פרופ' יצחק זמיר, שאמרו פרשנות אחרת מהפרשנות של יו"ר הוועדה, בכלל לא קיבלו את התפיסה שדוח אגרנט עצמו התכוון שהממשלה לא תפעל על פי הדין. אבל גם אם הולכים על התפיסה הזאת אין ספק שהכוונה הייתה שאולי הממשלה במליאתה תוכל במקרים מסוימים שלא לקיים חוות דעת או שלא לפעול לפי חוות דעת, אבל בטח לא הייתה כוונה לפטור כל פקיד בממשלה לפעול בניגוד לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אגב הם יצטרכו עורך דין כדי לעשות אובר רולינג או בעצמם? << דובר >> קריאה: << דובר >> אין דרישה לשום חוות דעת מעורך דין. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> ולכן אנחנו חושבים שיש פה סעיף ליבה שקשה להפריז בחשיבות שלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אני באתי לפה, חשבתי השתנה פה משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השתנה פה, נותנים לאנשים לדבר ואם מישהו מפריע קוראים לו לסדר. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני אגיד עוד כמה עניינים שקשורים לפרק הזה, שגם אין להם שום מענה, אחד מהם זו הסוגיה שקשורה בסעיף 11(ג) לחוק, לשאלה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. קודם כל אין פה אמירה מפורשת על כפיפות של היועצים המשפטיים ליועץ המשפטי לממשלה. נשאל פה קודם מה המצב, היום כאשר קיימת מחלוקת בין גורמים הכפופים להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, הנוסח פה, אולי זו הכוונה, אבל הוא לא מדבר על כפיפות של היועצים המשפטיים, הוא אומר שהיועצים המשפטיים ברשות המבצעת פועלים מכוח הסמכות שלו ומטעמו, אבל אין פה אמירה מפורשת על כפיפות. זה נשאל פה קודם, אני לא רואה אמירה כזאת. מעבר לזה, וזו הנקודה המהותית, בסופו של דבר יועץ משפטי של משרד, יש משרדי ממשלה שיש בהם גם סמכויות ייעוץ וגם סמכויות אכיפה, האכיפה הפלילית, בהקשר הזה על פניו ההיגיון אומר שלפי המודל הזה מי שינחה את היועץ המשפטי למשרד בתחום הפלילי יהיה התובע הפלילי. בעצם אם נלך לפי הגישה הזאת אז יהיה מצב שבו המשרד הממשלתי, היועץ המשפטי של המשרד, דווקא הוא שכפוף ליועץ המשפטי לממשלה, ככל שזו הכוונה, הוא כן יחזיק את שני הכובעים, גם את הכובע הפלילי וגם את הכובע הייעוצי. זאת אומרת דווקא הגורם במשרד יחזיק את שני הכובעים, אבל בכל מקרה זאת סוגיה שמחייבת הסדרה. אמרתי שלדעתי בכל מה שקשור בסמכויות אכיפה זה צריך ללכת להנחיה של התובע. אין לזה כרגע התייחסות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לזה התייחסות בפרק התובע, אבל בסדר. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אוקיי, אני חושב שאין לזה התייחסות בסעיף הזה, כשכתוב שכל הגורמים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו, אני לא חושב שיש לזה פה התייחסות בסעיף הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. גם אין פה סעיף שכשהם אוכלים ארוחת בוקר הם יהיו כפופים לא ליועץ ולא לתובע, אלא לשף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, יש פה באמת שאלה, לכן גם העלינו את זה. בוא נגיד שאיך שמנוסח הנושא של התובע הכללי לא נותן מענה, זו בעיה שגם אנחנו העלינו. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> גם אני חושב, אני לפחות שמח שזה לא עניין של איך אוכלים ארוחת בוקר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו אפילו לא שאלה נורמטיבית, זו שאלה של מה כתוב פה. לכאורה הם פועלים מכוחו בכל נושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם ביצוע של פעולות אכיפה זה ייעוץ משפטי? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> אבל זה אותו בעל תפקיד, ההתייחסות פה היא לבעל תפקיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני שאלתי שאלה מאוד פשוטה, האם ביצוע של פעולת אכיפה, סמכות אכיפה, נתונה בידיים של יועץ משפטי מכוח דין כלשהו נחשבת ייעוץ משפטי? התשובה היא שלא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה הכול תחת אותו כובע היום. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> אני חושבת שסעיף 11(ג) לא מתייחס לסמכות של היועצים המשפטיים, אלא הוא מתייחס לפונקציונר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, סעיף 11(ג) אומר שכל יועץ משפטי במשרדו, כאשר הוא נותן ייעוץ משפטי במשרדו, הוא נותן ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הוא פועל מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו. זאת אומרת שכאשר היועץ המשפטי לממשלה נותן ייעוץ משפטי אז הוא עושה - - - << אורח >> שרה גולד: << אורח >> כן, אבל בהתחלה היו סמכויות שהן על התפר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, בעברית אתה טועה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעברית אני לא טועה. כאשר הוא נותן ייעוץ משפטי, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מבצע פונקציה של הייעוץ המשפטי, לכן לא סתם הבאתי את דוגמת ארוחת הבוקר, אפשר לדון על השאלה מי מנחה אותו בנושא, אבל כאשר הוא עושה פעולה שאיננה ייעוץ משפטי אז הוא לא עושה זאת מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה או מטעמו. זו המשמעות של המשפט הזה. הפעלת סמכות אכיפה להבנתי לא נכנסת למילים ייעוץ משפטי. בהחלט צריך, ואמר גור כשהוא הקריא את הדברים, שכשנגיע לפרק התובע בסמכויות התובע נדון בנושא כאשר מופעלות סמכויות תביעה, האם זה מכוח הנחייתו של התובע, הוא מוסמך תובע, כל הדברים האלה, והאם אותו אדם יכול להיות בהקשר הזה, לבצע כמה תפקידים במשרד. נתנו הנחיה שאנשי הפרקליטות לא יישאו תפקידים מטעם היועץ, לא נתנו הנחיה מקבילה שאומרת שהיועצים המשפטיים לא יישאו בתפקידים מטעם התובע. לכן בהחלט יכול להיות שכמו שאפשר להסמיך אדם שאיננו יועץ משפטי של המשרד להיות תובע ברשות להגנת הפרטיות או תובע במשרד להגנת הסביבה, גם אפשר את היועץ להסמיך, כי כרגע לא עשינו הוראה שאוסרת לתובע להסמיך אנשים או להנחות אנשים בתחום התביעה הפלילית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, העניין של פועל מכוח סמכותו, האם זה לא דבר שהוא קיבל אותו פעם אחת ואז התפקיד שלו מוגדר מכוח סמכותו, או האם כל פעם הוא צריך לפעול בהתאם למה שהוא אומר לו? אני חושב שזה הבדל גדול. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני יכול רק לסיים נקודה אחרונה לפרק הזה, יש בסוף את סעיף 14, שבסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי הקשורים למילוי תפקידיו. בהקשר הזה גם הפרק הזה מחריג את התובע הפלילי מחוות דעת היועץ בהיבטים פליליים וגם אחר כך יש לזה אזכורים בהמשך. אנחנו כן רוצים לחדד את העובדה שכשהיועץ המשפטי לממשלה מתייעץ עם התובע והתובע לא כפוף ליועץ ואין ביניהם שום סמכות הכרעה, בסופו של דבר במצב כזה שלמשל היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע בשאלה האם אפשר לאפשר לשר לקבל מתנה, אז יכול להיות התובע, אולי, יגיד לו שאסור לקבל מתנה, אבל בסופו של דבר היועץ, ברגע שהוא יקבל את ההחלטה לאפשר לאותו שר לקבל מתנה, אז התובע הפלילי כבר יהיה כבול באותה החלטה של היועץ המשפטי והיועץ המשפטי, מכיוון שלתפיסתנו הוא יועץ משפטי שהוא סוג של משרת אמון ואדם פוליטי, אז נוצר פה איזה שהוא לימבו כזה של מצב שבו היועץ הפוליטי כבר מאפשר לפעול בניגוד עניינים, מאפשר לקבל מתנה, מאפשר איזה שהיא פגיעה במינהל תקין. למשל בעולם של טוהר מידות הוא יכול לשמוע את התובע הפלילי, אז הוא שמע אותו ואז הוא אומר: אני מאשר את זה ואז אתה כבר מסכל כל הליך פלילי, אתה מסכל כל אכיפת חוק בהמשך. אלה מצבים שהיום יש לך - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא נתן לזה סעיף מפורש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, סעיף 55. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שהוא נותן חיסון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, שהוא אומר שאין לגרוע מחסינותו. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לכן בהיבט הזה אני חושב שזה רלוונטי להזכיר את זה גם בפרק הזה שאומר שהיועץ יתייעץ עם התובע. בסדר, יתייעץ. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך בנקודה אחת. סיכמנו, לפחות הסכמה יש אחת, שבנושאים שמדברים על המשפט הפלילי, מי שקובע זה רק אחד, זה התובע. אז או שלא יהיה כתוב או שיהיה כתוב בצורה ברורה, שהיועץ המשפטי יקבל את החלטתו של התובע הכללי בכל דבר שנוגע למשפט הפלילי. ואז אתה מסדר את האירוע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מאוד לא מסדר את האירוע, כי כמעט כל פעולה בתוך הרשות המבצעת בדין הפלילי הרחב החל במדינת ישראל יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית. זאת אומרת כאשר אני מדבר על הפרת הוראה למשל, הפרת הוראה חוקית, כל התנהלות של עובד מדינה שקיבל הוראה, מבצע, לא מבצע, אם ההוראה היא חוקית או לא חוקית, ממילא זה יכול להיות או לדין משמעתי או לדין פלילי שבידיים של התובע, אז ממילא הכנסתי את התובע דרך הדבר הזה לכל החלטה בתוך הרשות המבצעת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל לא כל החלטה היא כזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל החלטה יכולה להעלות את השאלה, או של הפרת הוראה חוקית או של הפרת אמונים, או של שימוש לרעה בכוח המשרה. יש הרבה עבירות פליליות שחלות על - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אמרתי לך שאני מת להיות תובע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. ולכן האמירה היא שכאשר יש ייעוץ משפטי לממשלה הייעוץ המשפטי נותן את עצתו, הנחת העבודה שאנשים שפועלים בהתאם לעצה הזאת לא חשופים לדין פלילי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אנחנו חושבים ש - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לשיטתך האיש הזה שנותן את העצה הזאת הוא איש שהוא משרת אמון של הממשלה ולכן הוא יכול להכשיר כל שרץ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וזה מה שהוא יעשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש אנשים שיודעים להכשיר כל שרץ ויש אנשים שיודעים להשריץ דברים אחרים. אני לא מצליח להבין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מבין את הטיעון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא מצליח להבין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת אתה לא מבין? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אם אתה לא מבין את הטיעון תן לי להסביר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה נראה כאילו אתה מתעקש לא להבין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי היטב את הטיעון, הוא יושב על עמדה שהיא בעיניי, לא רוצה לתת לה סופרלטיבים, עמדה שאין לה אח ורע בשום מדינה נורמלית שאני מכיר או מכבדת את עצמה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני במדינה הזאת נורמלי מספיק בשביל לראות את המציאות. מה שאני אומר פה לא קרה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתנות מחברים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש פה ראש ממשלה שהסתמך, לטענתו, על עצת עורך דינו, ואז אנחנו משנים את כל המשפט המנהלי. זאת אומרת אם מותר לו לקבל מתנות מחברים למה לי אסור לקבל מתנות מחברים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמינה את עורך הדין שלו למבקר המדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. אורן, סיימת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אתה לא מתמודד עם דברים? כל פעם שמפנים משהו אתה אומר תודה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> מצוין פה הכפיפות ליועץ המשפטי לממשלה, אבל מה קורה בסוגיות שנוגעות למגן האינטרס הציבורי? האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כפופים למגן האינטרס הציבורי? הרי יש סוגיות שהן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין סוגיות שאני מכיר במה שהכרענו בהן שבהן המגן הוא הופך להיות היועץ לממשלה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל יש סמכויות שנתונות רק למגן, לא? שתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וממילא סמכויות הנתונות, וזה דבר שהקריא קודם היועץ המשפטי לוועדה שאמרנו ששימוש בסמכויות המגן איננו מהווה חוות דעת, נכון? אתה אמרת את הדברים הללו, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. הקראתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי לממשלה, הוא בבלעדיות בידיים של היועץ המשפטי לממשלה. כאשר מדובר בהפעלת סמכויות שנתונות בידיים של המגן, אמרנו שהפעלת סמכויות של המגן איננה בגדר חוות דעת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה גם עלה, גם לגבי מה שאמר אורן, מה שגם אנחנו אמרנו לגבי התביעה הפלילית, אני חושב שהנקודה שוורד מעלה היא גם נכונה, יש פה איזה משהו מאוד מאוד דווקני כזה פורמליסטי שבמציאות החיים אני לא בטוח שהוא – זאת אומרת הוא תואם את מציאות החיים. סתם לדוגמה, ברמה הלשונית הפשוטה לכאורה היועץ המשפטי של המשרד, כשהוא מפעיל סמכויות אכיפה, הוא לא נותן ייעוץ משפטי, זה נכון, אבל בפרקטיקה אם השר שואל אותו, אני יכול לנקוט פעולות אכיפה בעניין הזה? אני יכול להגביר את פעולות האכיפה? אני יכול לעשות כך או יכול לעשות אחרת? הוא בא אליו בכובע לצורך העניין במרכאות הפלילי שלו. אם הממשלה רוצה לקבל התייחסות לנושא האימוץ, אז נכון, פורמלית הסמכות של מגן האינטרס של המשנה הבכיר הוא להתייצב כך וכך לפי מה שאמרנו בחוק הרלוונטי, בפועל הוא מחזיק התיק של הדבר הזה. אז גם לגבי התובע וגם לגבי המגן, הדווקנות הזאת של הוא לא נותן ייעוץ, בפועל הוא ייתן ייעוץ, כי יבואו למי שמתפעל את זה בשוטף שיגיד מה אני יכול לעשות, בין אם זה השר מול היועמ"ש ובין אם זה ה – << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יצרתי בחקיקה סעיף שאוסר התייעצות, אבל בסופו של דבר כאשר השאלה היא חוות דעת של מי משקפת את הדין הקיים, הדין הקיים כמובן, כמו שאנחנו יודעים, מורכב מחקיקה, הוא מורכב מפסיקה, הוא מורכב מהנחיות שניתנו בסמכות בנושא העניין, זאת אומרת גם יועץ משפטי ששואלים אותו מה הדין החל, הוא אומר: בנושא הזה והזה, מה שבתוקף זו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בנושא הזה מה שבתוקף אלו תקנות הגנה לשעת חירום, בנושא הזה והזה מה שבתוקף אלו הנחיות של פרקליט המדינה, היועץ יודע לתכלל גם את המשפט הפלילי. המטרה של הפרדת התובע והייעוץ, בפעם לא יודע כמה שאני חוזר על עצמי במשפט הזה, זה תובע, הוא מנהל את ההליכים הפליליים בשם המדינה, הוא לא מייעץ, הוא לא עושה פעולות אחרות, אלא אם כן קבענו שדברים שנפלו - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל הוא מנחה את היועמ"ש של המשרד לצורך העניין בעניינים הפליליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר יש בידי יועמ"ש המשרד סמכות הגשת כתב אישום, או סמכות נקיטת הליך פלילי, אז כן, ולכן הבאתי את דוגמת ארוחת הבוקר. מה לעשות, אפשר שהתשובה שלי לא תהיה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, זה לא עניין שאני לא מסכים איתה, אני חושב שהיא מנותקת קצת מהמעשיות של האירוע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני חושב - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> תן לי להסביר את עצמי. אם השר מבקש מהיועץ המשפטי שלו חוות דעת לגבי פעולות האכיפה שהוא יכול לנקוט, הוא רוצה להגביר את פעולות האכיפה והיועץ המשפטי מתלבט מה מותר לו או אסור לו בתחום האכיפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא מתייעץ עם כל הגורמים הרלוונטיים, בין בכובעו כיועץ ובין בכובעו כתובע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זה לא סתם יתייעץ, הוא יונחה על ידי התובע הכללי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא יונחה על ידי גורם אחד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ומי יהיה הגורם הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בנושא סמכויות התביעה זה התובע, דיברנו על זה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אדוני, זה לא מה שכתוב כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא כתוב כאן, זה כתוב בפרק התובע. אמרנו שנוסיף את זה לפרק התובע, דיבר על זה גור לפני שנייה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל, אדוני, דווקא כאן בסעיפים האלה, אם תסתכל על הנוסח של 13(א)(1), כשאתה מדבר על האובר רולינג ועל חוות הדעת וכו' אתה מתייחס לזה לסיטואציה שבה מי פטור, התובע, וכל מי שפועל מכוחו ובהנחייתו. כלומר כבר בפרק הזה אתה מכיר באפשרות הזאת שיש מישהו שפועל לא מכוח היועץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה לא כתוב כרגע בנוסח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה במתח עם 11(ג) וכנ"ל עם האינטרס הציבורי. גם עם מחזיק האינטרס הציבורי אנחנו בסיטואציה דומה. אני לא יכול להגיד זה פופטיץ', כאילו בסוף המומחה לנושא האימוץ לצורך העניין, בגלל שהוא מופיע בחוק, המשנה הבכיר, אז ממנו גם יבקשו את חוות הדעת על נושא האימוץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הייתי מקבל את עצתו של ד"ר לבונטין, שאומר שהממונה לא עוסק בייעוץ, יכול להיות שזה היה יותר קל או פחות קל, אני לא בטוח שזה היה יותר קל באירוע הזה, אבל יכול להיות. אני אומר שוב, כן, המון המון דברים שנכון להיום הם לא פורמליים, הכול נמצא בין אוזניים של אדם אחד, עם החקיקה הזאת יהפכו להיות יותר פורמליים. הצעת החוק של פרידמן עשתה פורמליסטיקה לכל מילה בחוות הדעת, כי הבינה שכאשר אתה מייצר הבחנה בין משהו שעד היום הכול הסתדר כי הכול היה בתוך אדם אחד, אז עכשיו צריך לייצר לזה פורמליות, כשם שבמערכת היחסים של האדם עם עצמו אין חוזים, בשנייה שאתה מכניס עוד בן אדם אתה מכניס חוזה. לאדם אחד אין חוזים, אין פורמליסטיקה ואין הנחיות, אדם אחד עושה הכול, ולכן זה יצר פורמליסטיקה מאוד מאוד גבוהה. אני חושב שצמצמתי את רוב הפורמליסטיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אמרנו את זה פה, אמרנו שלשם הם הולכים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם הבחירות אחר כך, לא רק פיזור הכנסת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, כל נורמה פה. חכה שתתקבל פסיקת בג"צ על חיוב של בחירות חדשות למבקר המדינה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> גם מה שדיברנו מחוץ לוועדה על הנוסח על התיקון היה בהקשר של המשטרה ודיברנו על רשויות חוקרות, כאן אתה מדבר על הנחיה לעניין התביעה ואנחנו בעצם מדברים על סעיף שמדבר על היועמ"שים של המשרדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על שני סעיפים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני יכולה לשאול את זה הפוך. אדוני, אתה אמרת, אם הבנתי אותך נכון, בהקשרים של הפעלת סמכויות אכיפה היועמ"שים למשרדים יונחו על ידי התובע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מי שפועל מכוחו או בהנחייתו של התובע הכללי בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי ואחת היא לי אם הבן אדם הזה ב-day job שלו הוא יועץ משפטי, פקיד קרקעות או מלפפון חמוץ, זה לא משנה. אם הוא עושה פעולה שהיא עניין הנוגע לסמכות בתחום המשפט הפלילי, ממילא חל עליו 13(א)(1). אין ייחוד עיסוק, כמו שיכול להיות אדם שהוא גם יועץ משפטי, יש לזה כל מיני כללים וזה, אבל לא בחקיקה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, שאלה, חוק יסוד צריך 61? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, לא בקריאה טרומית. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> תלוי איזה חוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מחר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מחר כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה קריאה ראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוק-יסוד: לימוד תורה חייב 61? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכוח מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין הוראה כזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה חוק יסוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא כל חוק יסוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ידידיי, בואו, אני מבין שהשעה מאוחרת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השעה לא מאוחרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מאוחרת ומבוזבזת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מבוזבזת אני מסכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, די. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל הדיונים האלה מבוזבזים. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> זו למשל שאלה שהיועץ יענה עליה בעל פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני עונה, אין לי תשובה יותר טובה, אני מתנצל. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו לא חלוקים בעניין הזה, אבל אתה אומר שיש סיטואציות שהם פועלים מכוח ההנחיה של התובע, ואף אחד כאן בחדר, הרבה מאיתנו לא הצלחנו לקבוע את זה, אז מה הבעיה שנבהיר את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לי בעיה שתבהירו נוסח, אבל חשוב להבהיר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גור, צריך או לא צריך? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בחוק-יסוד: לימוד תורה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נפתח את הדיון החוקתי, אם תרצו, אחרי שאני אוכל לסיים את דבריי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, זה פשוט חשוב שגם ד"ר לבונטין ייכנס לחוק הזה ונכניס אותו לתוך מדינת ישראל בחזרה. במקום מה בארה"ב, אתה מוזמן לראות מה קורה בחוק-יסוד: לימוד תורה. יש פה גם את החוק הזה, אלעזר בא עכשיו לתגבור לפה, שעוסק באיך ניתן לאנשים לא לבצע מעצרים, רק של חלק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאגב, זה האינטרס הציבורי, רק חלק ייכנסו ל – << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני התחלתי ללכת עם אלה בגלל שעוד מעט יהיה חוק רק מי שיש לו ציצית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני אתחיל קריאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי הפסקת עם הקריאות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, קריאה ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דוגרי אני קריאה שלישית כבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הייתה הפסקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, האינטרס הציבורי זה שאתה לא תאפס קריאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מצפה שיקרה אחרי 13 שעות דיון רצוף? מה אתם מצפים שיקרה? עוד שנייה יוצאות קרניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאוד רוצה לתת לגלעד לדבר, אבל אתם מפריעים. יסמין, קריאה ראשונה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> את מעמד החייזר שאתם מעניקים לי אני מקבל באהבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה חייזר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אל תעשה לעצמך חיים נוחים, חייזר מגיע לבקר והוא לא מכיר את המציאות. אתה מכיר היטב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, בבקשה, תודה. נאור, גלעד, מספיק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא חייזר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, גלעד, תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טליה איינהורן חייזרית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה עם מחר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלעזר, קריאה ראשונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איבדנו את זה, 14-13 שעות דיון, כמה אפשר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת, רוטמן, מתשע בבוקר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול לסיים לדבר בלי שתפריע? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דבר כאוות נפשך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב, בהפעלת סמכויות התביעה, הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי, כתוב ב-13(א)(1), אין הבדל בשאלה האם האדם הזה הוא יועץ משפטי או שהוא ממונה על תחום הפרטיות או שהוא כל בעל תפקיד אחר. כאשר הוא עושה סמכויות בתחום המשפט הפלילי ופועל מכוחו ובהנחייתו של התובע הכללי, והדבר הזה, אמרנו שכשנגיע לפרק התובע נגדיר אותו, כשדיברנו על הנוסחים האלו - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> דיברנו על רשויות חוקרות או על תובעים. היועץ המשפטי למשרד הוא לא התובע. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> זו הייתה ההצעה שלי כשאמרתי שלפחות תגדיר אותו כראש התביעה הכללית, כי בעצם כרגע הוא לא תחת ה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני מבין שאתם מאוד רוצים להגיע לפרק התובע הכללי, גם אני. אנא בואו נגיע לשם. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> אבל אני חושב שהנקודה שהיועץ המשפטי העלה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי מספיק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא נותן לו להתבטא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מאמין שאמרת את זה, קארין. סיימתי את תשובתי, תודה. גלעד, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אחליף אותך בדיון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אנהל כך שיח. גלעד, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני כן אפתח במשפט שאומר שהמציאות הזו שיושבים כאן הערב בשעה תשע בערב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מתשע בבוקר פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה ראשונה, קארין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב זו הקריאה הראשונה שלך מתשע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נאור, קריאה שנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העובדה שיושבים כאן בשעה תשע בערב ביום שלישי שישה חברי אופוזיציה וחבר קואליציה אחד בהצעת חוק שהקואליציה מגדירה כהצעת חוק דרמטית, אבן הראשה של הרפורמה המשפטית, זו תעודת עניות לכולכם. זה מראה איך הדיון הזה מתנהל, מראה מה מידת העניין של חברי הקואליציה, לרבות חברים קבועים בוועדה הזאת שפשוט לא נמצאים. גס ליבה של הקואליציה בהסדר המכונן של שלטון החוק ויחסי הרשות המבצעת איתו. אם זה היה מקרה, לא יודע, איזה בר מצווה של חבר מרכז חשוב בליכוד, אז הייתי מבין את הפס שהם לקחו לעצמם פעם אחת, אבל יש פה פשוט אירוע מטורף שנמשך כבר שבועות. זה באמת בושה לחבורה הנפשעת הזאת של הקואליציה. הדבר השני, עוד אנחנו מדברים כאן על הזיקה בין החוק הזה לבין רמיסת כללי הבחירות מתפרסמת ההודעה שהקואליציה שוקלת לא להקשיב להנחיות הייעוץ המשפטי של הכנסת לגבי המועד הנדרש לפיזור הכנסת ולהאריך את המושב כדי להשלים את החקיקה שמטרתה גם להפיל את ההגנות על מערכת הבחירות. לא צריך להיות חייזר, צריך לפתוח את העיניים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, הם יפצלו גם את היועץ המשפטי של הכנסת. גם את זה יפצלו, יש שניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה המצב. כל נורמה נרמסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם לא צריכים לפצל, הם לא מקשיבים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל נורמה נרמסת. אנחנו מקבלים ניסוי כלים. כשזה קורה במצב שהייעוץ המשפטי עוד מנסה לתקוע עקבים בקרקע, רק לחשוב מה יקרה כאן כשהייעוץ המשפטי יהיה שפוט של הכוחות הפוליטיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נא לנושא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול זה הנושא. עכשיו לגבי סימן ב', עוד תתברר הסוגיה הזאת עם התביעה, אבל אני רוצה לעבור בצורה מסודרת. בסעיף 10, ניסוח הסעיף, שנבחר בקפידה על ידי היושב ראש, מגדיר שיש שתי משימות ליועץ המשפטי לממשלה. המשימה האחת זה סיוע לממשלה בהגשמת יעדיה, המשימה השנייה זה להציב חלופות משפטיות להגשמת המדיניות. מובן, ועל פניו לא היה צריך לעשות את זה, כל עובד ציבור חייב לפעול במסגרת הדין ולהקפיד על שמירתו, העובדה שבסעיף 10 לא מופיעה במסגרת תפקידי הייעוץ המשפטי לממשלה המשימה, ולא משנה איך היינו מגדירים אותה, של חיזוק שלטון החוק מתוך ההכרה שכוח שלטוני סופח עוצמה בכל מקום ושאחד מהתפקידים המפורשים זה לא רק לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, זה בסדר, אני גם חושב שזה אחד מהתפקידים תוך הצגת חלופות, אבל במפורש חוסר היכולת לומר שאחד מתפקידיו של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לוודא, הוא לייצר מצב שפעולת הממשלה נעשית ב-ד' אמותיו של החוק, לא כנסיבה לתפקודו, כתכלית תפקודו, מספר את הסיפור של החוק הזה. כשאמרתי את זה בקריאה ראשונה היושב ראש התנפל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא התנפלתי, לא הסכמתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אתה התנפלת ואמרת שאני משקר או מסמא את עיני הציבור, אני לא זוכר את המילה, כשאני טענתי שהחוק לוקח את התפקיד הזה ואומר את המשרה הזו אין במסגרת התפקידים, את המשימה של לבצר את שלטון החוק, מתוך הכרה שבסופו של דבר אין מה לעשות, בשלטון בשלוש הרשויות, גם אם הרשות המחוקקת יש לה עוצמה יתרה בגלל עיקרון החוקיות, ולרשות השופטת יש עוצמה יתרה כי היא נותנת את המילה האחרונה על פרשנות החוק, עם כל הכבוד 90% מהכוח השלטוני מרוכזים בידי הרשות המבצעת, ברצותה רומסת את שלטון החוק דבר יום ביומו. זה לא תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. התובע הכללי יתעסק בתקינות ההליכים הפליליים, מגן האינטרס הציבורי, שזה כלום, הבל ורעות רוח אחרי מה שראינו בפרק הקודם, הבל ורעות רוח, אחיזת עיניים מוחלטת, אבל נאמר שלא הייתה אחיזה, אז הוא אחראי על האינטרס הציבורי, ומי לעזאזל נושא בתפקיד? אז אמר ד"ר לבונטין: זה התפקיד של הממשלה. התפקיד של הממשלה זה לחזק את שלטון החוק. בארץ להד"ם. בארץ להד"ם תפקידה של הממשלה הוא לחזק את שלטון החוק. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני לא אומר את זה ואני מסכים עם ההערה האחרונה שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> מסכים עם ההצעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כבר נאמר על ידי פרופ' איינהורן שלא צריך שומרי סף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו נעבור הלאה, זה היה לגבי סעיף 10. עכשיו אנחנו עוברים לגבי סעיף 11, הבעיה המרכזית בסעיף 11 זה סעיף קטן (ג) שמנוסח בכוונת מכוון בצורה עמומה, כדי שיהיה אפשר על כל החלטה שלא נראית לשר להעלות את הטענה, ולא רק להעלות את הטענה, להיכנס לפלפול מה זה אומר מכוח הסמכות, מה זה מטעמו, אדם שפועל מטעם אדם אחר, האם הוא מחויב לקבל את ההכוונה שלו ואת ההנחיה המקצועית שלו. לא הכול זה חוות דעת שניתנות בסוף, יש במערכת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול לשאול אותך לגבי זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעיניי הנחיה זה דבר הרבה יותר חלש, לא אכפת לי לכתוב את זה, אבל בעיניי זה מחליש, הנחיה זה דבר הרבה יותר חלש מאשר האמירה שאני עושה משהו מטעמך. כאשר אתה מנחה אתה בסופו של דבר מפעיל איזה שהוא שיקול דעת עצמאי. אני מפרש את הסעיף הזה, ואם זה עניין של ניסוח, אין לי בעיה שנגיע לסיכום הניסוח, אני מפרש את הסעיף הזה בצורה הכי ברורה שיש, לא יכול להיות שאתה עושה משהו מטעמי ואני עומד בצד ואומר לך: זה לא מה שאני אומר, אני אומר משהו הפוך. זה פשוט לא יכול להיות. לעומת זאת בהנחיה יכולה להיות פרשנות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה, מצוין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אני אומר, בעיניי זה חלש יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, שנייה, בסדר גמור, אבל אז מה שמעלה כאן הייעוץ המשפטי, שהסוגיה הזו מחייבת הבהרה, מה קורה כאשר יועצים משפטיים במשרדים פועלים בתחום הפלילי, והם פועלים בתחום הפלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה את הבעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתה טוען שיש לזה פתרונות, אני עכשיו שמעתי מהייעוץ המשפטי אמירה אחרת. בניגוד למה שאתה טוען הטבלה שאנחנו עברנו עליה מראה, וגם שמענו את זה מנציגי המשרדים, עד כמה בסופו של דבר התהליך שאולי יגיע בסופו להכרעת מגן האינטרס הציבורי הפיקטיבי, בסופו של דבר גם ההחלטה הזו מתבשלת קודם כל בייעוץ המשפטי המשרדי. הטענה שזה לא עובד ככה היא פשוט ניתוק מוחלט מהמציאות של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה וברשויות השלטון. היועצת המשפטית לממשלה, שיש לה בסמכות שלה לעשות משהו בתחום האימוץ, המערכת השלטונית שעובדת איתה על זה היא לא ב-ד' אמותיו של משרד המשפטים בלבד, ולכן נשאלת פה השאלה מה קורה כשההחלטה צריכה להתקבל על ידי מגן האינטרס הציבורי, מי מנחה את העבודה, לא את ההחלטה, אלא כשצריך להחליט איזה חומרים צריך לגבש, איזה תשתית, איזה חקירה צריך לנהל, איזה עובדות צריך להביא, איזה בדיקות צריך לעשות, אז מי מנחה את הייעוץ המשפטי של המשרד בסוגיה שהיא בסמכות או התובע הכללי או בסמכות – יש פה, אני אומר עוד פעם, הצעת חוק רשלנית שמנסה לתפוס את הכול, אבל לא תופסת שום דבר, והכול ייפול. יום אחרי שתחוקקו את החוק הזה והוא ייכנס לתוקף, הכול פשוט ייפול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני מעביר הלאה, אני עובר סעיף סעיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה לעשות, אתה רוצה שנתייחס לפרק שלם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה, רק אני מבקש ש - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סעיף 12. צריך לומר על העניין הזה שני דברים, אחד עניין מעשי ואחד עניין עקרוני משפטי. אני אתחיל קודם כל בעניין המשפטי. יכול להיות שלכך אדוני מכוון, אבל הדבר לא ברור מלשון הסעיף, מה דינה של הפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה בזמן שבו שר מערער. נתן היועץ המשפטי פרשנות משפטית, אולי אפילו הוא הצמיד לפרשנות המשפטית שלו הנחיה למשרד, ליועץ המשפטי של המשרד, לפעול בדרך, אבל השר אומר סטופ, אני רוצה לערער, אפילו הוא כתב מכתב ל – << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יוסי פוקס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ליוסי פוקס, אדריכל הניצחון של שלטון החוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היועץ המשפטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשפטן שהביא לנו את הדוקטרינה שנעשה חוק של חסינות לעבריינים שמפרים את החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואחרי זה יש גם חנינה לעריקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא צריך חנינה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא כותב את החוקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא צריך חנינה, חנינה זה רטרואקטיבי, פה זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די נו. גלעד, נא להתמקד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ככה הוא כותב וכתוב שהחוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלעזר, די. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרי יש פעולות שיש להן טווח זמן לביצוע, לא ביצעת אותה תוך כדי הזמן פקעה הפעולה, כאילו סיכלת אותה, נכון? מה לעשות, יש פעולות שאתה צריך לבצע תוך 24 שעות, לא ביצע תוך 24 שעות נסגר חלון ההזדמנויות, זה יכול להיות בתחום אזרחי מסחרי, זה יכול להיות גם לפעמים בתחומים פליליים. אני רוצה להבין מה הדינמיקה השלטונית, מכיוון שפה על כל החלטה של יועץ משפטי אפשר להביא ערעור למליאה של הממשלה, ממשלת ישראל מתכנסת במקרה הטוב פעם בשבוע, מי אמר שזה יעלה לסדר היום? שלח השר מכתב למזכיר הממשלה: מה קורה בינתיים, נחייב או לא נחייב? המשרד פועל על פי ההנחיה, אבל השר רוצה שהממשלה תחליט ואולי יהיה פה מעשה עשוי, לא יודע. טוב, לאלוהים הפתרונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תחתור לסיום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כנראה מרוב שלא רוצים התערבות של בג"צ אנחנו נקים ערכאה מיוחדת להחלטות על פי החוק הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צודק מאה אחוז. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אפשר להשיב בזריזות לשאלה האחרונה? יש תשובה היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש תשובה היום. היום אולי יש תשובה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי במשאל טלפוני. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> להשיב את התשובה או לא? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> מה סדרי הדין לערעורים על הממשלה? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אורן יתקן אותי אם אני טועה, היום יש הנחיה של היועץ המשפטי שאומרת שכאשר שר מערער על חוות דעת של יועץ במשרד עולים למעלה, בערעור ליועץ המשפטי. מה קורה בינתיים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש בהנחיה מענה מה קורה בינתיים? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אותו דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין מענה, נכון? למה צריך דין שונה? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אותו דבר בדיוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא אני אסביר לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, גלעד, תתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יכול להסביר לך בהחלט מה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אני מבקש להתקדם. גלעד יקירי, נא להתקדם. אני נותן לך זמן ארוך כי אתה מתייחס להרבה סעיפים, תתייחס עניינית, אבל בבקשה תחתור לסיום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אם הוא מתייחס עניינית מה הבעיה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל גם עניינית, אפשר להתייחס עניינית כמו שאמרו פה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא יכול להגיד שעושים פיליבסטר ואז מדברים עניינית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם לגיטימי להגיד שרבע שעה זה זמן הולם להתייחס? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה ארבעה סעיפים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר, אני מבקש שהוא יחתור לסיום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז תן לו להתבטא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא קפץ עליי. נתתי הערה קטנה, את הופכת את זה לאירוע, למה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האירוע הוא שהשעה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה שנייה. מספיק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני ממשיך הלאה. אני חושב שהתשובה של ד"ר לבונטין היא גרועה מאוד, תשובה גרועה מאוד לטעמי, היא לא לוקחת בחשבון הרבה מאוד אלמנטים, היא לא לוקחת בחשבון את ההבדל בין דפוסי פעולתה של הממשלה לבין דפוסי הפעולה השוטפים של המערכת המקצועית. היא מנותקת, היא פשוט מנותקת, התשובה שלך, מהמציאות. סלח לי, מהמציאות השלטונית. היא עושה פשוט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תעבור. הוא נתן תשובה של שתי מילים, אתה עכשיו רוצה עוד עשר דקות להתייחס לזה, זה לא יקרה. אתה רוצה להתקדם? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, מכיוון שאדוני תמך בתשובה שניתנה על ידי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, זה לא סיבה לעונש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול, האם בסופו של דבר יש צורך להכניס בחוק קביעה שבמקרה כזה ההחלטות מתקבלות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אתה רוצה לעבור לסעיף הבא? כי אתה צריך לסיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שואל אותך שאלה, האם יש צורך בקביעה של לוחות זמנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אפשר לתקוע החלטה באמצעים פוליטיים לחודשים. אז הדרג הפוליטי, מזכיר הממשלה שהוא מינוי אמון של הממשלה שקובע עם ראש הממשלה את סדר העבודה, יכול, לא על ידי קבלת אובר רולינג, אלא על ידי מניעת העלאת הנושא להצבעה. גמרנו, שיתקנו את המערכת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה נראה לך הגיוני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה רבה. קח שתי דקות ותסיים. תתכנס, אתה מדבר 15 דקות ברצף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה לעשות, על חמישה סעיפים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל גם על חמישה סעיפים זה לא צריך להיות 15 דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככה. בבקשה, גלעד, די עם ההתווכחות האין סופית הזאת, קח שתי דקות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> ככה בדיוק תיראה הממשלה כשהם ידברו על חוות דעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תודה, שלום, הכול בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה תודה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, קח שתי דקות ותסיים בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. עכשיו אני מגיע לסעיף 13. מבחינתי סעיף קטן (2) לא נידון כל צורכו. אני אומר כאן, ולא קיבלנו מהייעוץ המשפטי איזה שהוא ניתוח של מי הם בעלי הסמכות השיפוטית או מעין שיפוטית בתוך גדרי הרשות המבצעת. אני רוצה לומר שאני בספק גדול אם ההגדרה הכללית הזו היא תקפה ומתאימה לכל הטריבונלים שמפעילים סמכויות מעין שיפוטיות. ואני מבקש, עוד פעם, אולי לא צריך להתכנס פה לטבלה, אבל אני אבקש התייחסות שלכם לנושא הזה של מי הם הגופים שהם בעלי סמכויות מעין שיפוטיות שפועלים בתוך גדרה של הרשות המבצעת. אני חושב שהאמירה הגורפת שההנחיות שם הן לא מחייבות היא מאוד בעייתית. אני אתן דוגמה, קביעה של סדרי דין בתוך גוף שמפעיל סמכות מעין שיפוטית בתוך ד' אמותיה של הרשות המבצעת. מי אמור להגדיר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, השאלה ברורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש התייחסות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתה רוצה להתייחס לעוד נקודה, בבקשה, 30 שניות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, על הנקודה הזאת אני מבקש תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר, אבל זה שאתה בוחר לשאול שאלה שאפשר לשאול במשפט, לשאול אותה בשלוש דקות, זו בחירה שלך, יש לך זמן מוגבל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלתי אותה בדיוק 30 שניות. עכשיו לגבי סעיף (3), בסעיף קטן (3), אין פה שום פרמטרים, לא של זמן, לא של אופן הפירוט, לא של איזה שהיא דרישה לתשתית. אני רוצה לשאול האם יש כאן חובת שמיעה של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שואל, רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר, גלעד, אני מוכן לענות לך ובזה תם זמן הדיבור שלך. לא ייתכן שאתה תדבר 17 דקות בלי הפסקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא ייתכן שאני אדבר 17 דקות על פרק שלם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי הפסקה, בלי הפרעה גם ובלי קטיעה. גם על פרק שלם, שהצגתו, כולל ההצגה המקצועית של היועץ המשפטי לקחה חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היועץ המשפטי אדם מוכשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אז אני מבקש שגם אתה תהיה מוכשר כמוהו. תודה. ובמיוחד כשהשאלה הזאת ספציפית על לוחות הזמנים אפילו עלתה בדברים של אחרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא דיבר על לוח הזמנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשאלה השאלה לגבי לוחות הזמנים להבאת העניין, לקבלת ההחלטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש תקנון ממשלה, אני לא מתערב לממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא מתערב? זאת אומרת הממשלה יכולה להחליט שהיא לנצח לא דנה בעניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, ואז ממילא תעמוד על חוות הדעת ותוקפה, לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה קורה בזמן הזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא יודע, לפני שנייה טענתם שלא. אתם טענתם שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה פשוט אומר דברים לא נכונים. גלעד, אני מצטער, אתה עושה פייק, לא ברור לי למה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תסביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אסביר כשאני אומר את דבריי, ותראה, אם לא יקטעו אותי זה אפילו ארבע דקות לא ייקח, אפילו שלוש דקות זה לא ייקח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עוד לפני ההפסקה ביקשתי לשאול שאלה את היועץ המשפטי, זה ייקח לי 60 שניות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גור, אם אפשר, אתם כמובן צוללים לסעיפים סופר סופר מקצועיים ואני יותר מסתכלת על זה מלמעלה, אינני משפטנית, לא מבינה כלום. יש בדברי ההסבר בסעיף הזה, גור, בסעיפים 12 ו-13 רשום, לפי פסיקת בית המשפט העליון היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת, כלומר חוות הדעת שלו בשאלות משפטיות משקפות מבחינת הרשות המבצעת את הדין הקיים. אני לא אמשיך, חוות דעתו של היועץ בסוגיות מחייבת את הממשלה ורשויותיה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. זאת אומרת, לפי מה שאני מבינה, הייעוץ המשפטי הוא כמו חוק, זה לפי סעיף 12 ו-13, אבל בדיונים הקודמים שהיינו פה, היה סעיף 15, אני לא זוכרת באיזה מקבץ, אבל זה תקוע לי בראש, סעיף 15 שבעצם אמר שהיועץ המשפטי שאותו תמנה הממשלה, לא תראה בייעוץ שלו חוק. כך היה כתוב שחור על גבי לבן. לכן אני מנסה להבין איך זה מתכנס לזה. אם פה רשום שזה חוק ושם רשום שהממשלה לא חייבת לראות את זה כחוק, למה אני אמורה להתייחס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גור יענה עוד מעט. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> השאלה ששאלתי קודם, אני אחזור עליה, זה האם היניקה היא בראשית הצירים, זאת אומרת שהיועצים במשרדים חוסים תחת היועץ המשפטי לממשלה בראשית הצירים, אם הם פועלים מכוח סמכותו זה אומר שכל דבר הוא יכול לא לקבל או לפסול את דעתם. או פעם שהוא נתן להם סמכות ברגע המינוי לצורך העניין, מאז הם יכולים לעשות את מה שהם רוצים? ככה אני מבין ממה שכתוב פה. אני חוזר לסעיף 10. ממה שאני מבין ב-10, מה שנעשה פה זה ניסיון גדול מאוד להקטין את כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, עד שבסיפה של הדברים מוזכר, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו, על פניו זו אמירה על היועץ המשפטי, על הייעוץ, על איך הוא צריך להתנהג, לא על איזה פרשנות הוא צריך לתת, לא איזה גבולות הוא צריך לשים. גור, אתה מבין מה אני אומר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין שהוא צריך להצביע על החלופות במסגרת הדין, כן, בתוך הדין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת שאלה, האם הוא צריך להצביע על חלופות שהן בתוך הדין או האם הוא עצמו צריך לפעול במסגרת הדין תוך הקפדה על שמירתו, שזה משהו אחר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> גם וגם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> להבנתי הוא גם מחויב לפעול – זאת אומרת בגלל שכתוב 'והכול במסגרת הדין', זאת אומרת גם פעולתו צריכה להיות במסגרת הדין וגם החלופות שהוא מציע צריכות להיות במסגרת הדין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אומר, זה ברור לי שחלופות צריכות – יש על ההתנהגות שלו ויש על העצות שהוא נותן. אם אתה שם בהתחלה: היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה על פי חוק, זה דבר אחד. אם אתה שם את זה בסוף, אחרי שאתה מתאר את היועץ המשפטי, אז אתה מדבר עליו ולא על העצה שלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו המשמעות המילה 'והכול', אלעזר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> והכול זה חל על הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאלה, בסעיף 13(א)(3), כתוב: הממשלה בהחלטתה אם ראתה טעם בכך. בסוף אני בטוחה שגם אתה לא מתכוון לסיטואציה שבה הממשלה לא בא לה טוב בעין חוות הדעת, השאלה אם אין מקום להבניית שיקול דעת ללמה היא ראתה טעם בכך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להמשיך את השאלה שלי על סעיף (1), אם אני מבין נכון את הסעיף, אז אין מצב שיועץ משפטי לממשלה יכול להגיד לממשלה שאסור לה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ודאי שהוא יכול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לראות איך זה משתמע מהסעיף, אני אגיד מה כתוב בסעיף. הוא בכל מקרה צריך לסייע לממשלה, הוא בכל מקרה צריך להמציא חלופות, הוא צריך למצוא אותן במסגרת הדין, ואם לא, הוא לא ממלא את תפקידו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, כי כתוב 'והכול במסגרת הדין תוך הקפדה על שמירתו' ולכן אם הם מבקשים - - - << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> כל מה שהוא עושה הוא חייב לעשות במסגרת הדין, הכול, תמיד, הוא כפוף תמיד לדין. << דובר >> קריאה: << דובר >> מי קובע את הדין? הממשלה קובעת מה הדין. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה לא נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הממשלה קובעת מה הדין. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> הוא חייב לפעול כדין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, הוא יכול לבוא ולהגיד לה שאין חלופה משפטית במסגרת הדין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איפה זה כתוב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו מבקשים להוציא להורג את חבר הכנסת רוטמן, הוא יגיד להם: אין לכם כלים לעשות את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איפה ניתנת לו האפשרות להגיד שאי אפשר לעשות את זה? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אין חלופה במסגרת הדין שמאפשרת להרוג את חבר הכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, תודה. אני לא מצליח להבין את העניין. היועץ המשפטי לממשלה, סעיף 10 אומר מה תפקידו, סעיף 11 אומר איך הוא מבצע את תפקידו, הוא אומר שהוא ייתן עצה וחוות דעת משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך, ומאחר שחובתו היא לוודא, בניגוד למה שאמר גלעד, שהממשלה ומדיניותה ויעדיה מתבצעים במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו, אז אם הוא רואה שהם עושים משהו שהוא לא במסגרת הדין ולא תוך הקפדה על שמירתו הוא - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז הוא נכשל בתפקידו. סליחה, סליחה, אין לו - - - << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, די. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> יש לי שאלה, מה די? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני באמצע לדבר עם חבר כנסת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הכול בסדר, אבל יש לי שאלה שקשורה, אז אולי תקשיב שנייה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא באמצע מילה, תכבדי את האיש. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, אני יכולה לשאול שאלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, עם כל הכבוד, זו לא התנהלות. הוא היה באמצע משפט. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני אחזור על זה, ה - - - פה היא מתחת לכל ביקורת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תודה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני גם מודה לך, אבל אני אודה לך אם תיתן לי לשאול את השאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אלעזר, שמעת את תשובתי? תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו, על פניו יש פה עילה לפטר את היועץ המשפטי לממשלה, למה? בגלל שכתוב: היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה ככל יכולתו, הוא צריך לעשות הכול ככל יכולתו, בהגשמת מדיניותה ויעדיה כפי שקבעה מזמן לזמן ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות. לא כתוב אם אי אפשר, כתוב ויצביע על החלופות להגשמתן והכול במסגרת הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. עניתי לך, תודה. כן, ורד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני באמת שואל, אם אין חלופה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עניתי, תודה רבה. ורד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז הוא אמור להגיד שאין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל אז הוא לא מילא את תפקידו. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אם היועץ המשפטי נותן איזה שהיא חוות דעת ואז הממשלה עושה אובר רולינג ואז היא קובעת את הדין מחדש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אף אחד לא קובע דין. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> למה? אבל זו חוות הדעת. אם הממשלה קובעת את חוות הדעת המשפטית בסופו של יום אז זה הדין, כי הם עשו אובר רולינג ליועץ המשפטי, אז אם הם משנים את הדין למשהו שהוא כנראה אינו חוקי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, כנראה לא היית בקורס. ורד, כולל לא היית פה בדיון או כנראה לא עקבת אחר הדיון. הפער האדיר, ואני לא אחזור על זה שוב, בין לפרש את הדין ולשקף את הדין הקיים לבין לקבוע דין, בפער הזה אפשר להעביר תשעה די-ניינים, ואולי גם צריך להעביר על כל מוסדות החינוך שלא לימדו את זה את משפטני ארצנו. אין לי דרך יותר פשוטה להגיד את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה עונה לי? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אורן לא התייחס על התאגידים הסטטוטוריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לתאגידים סטטוטוריים תתייחס. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> העניין של תאגידים סטטוטוריים קצת מורכב, אבל אני אתן בסוף את השורה התחתונה, או כבר עכשיו אני אתן את השורה התחתונה. אם בסוף צריך להגיד באופן חד, אז תאגיד סטטוטורי הוא לא חלק מהרשות המבצעת, תאגיד סטטוטורי הוא לא חלק מהרשות המבצעת במובן הזה שהוא לא כפוף להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה. יש תאגידים סטטוטוריים שבהחלט נמצאים בקשר שוטף ומקבלים הנחיות מהייעוץ המשפטי לממשלה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? חברת חשמל? << אורח >> אורן פונו: << אורח >> גם לא חברות ממשלתיות. חברה ממשלתית בסוף, לפחות מבחינת התפיסה, היא לא מקבלת הנחיות ישירות של ייעוץ משפטי לממשלה וגם תאגיד סטטוטורי. יש בהחלט נקודות שבהן יש תאגידים סטטוטוריים, למשל המל"ג, השר הוא גם יו"ר המל"ג, אז יש להם כל מיני כובעים, וגם סמכויות של שרים במינוי בתאגידים סטטוטוריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז השר מפעיל את סמכויותיו. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> בדיוק, ואז לצורך העניין בהקשרים האלה זה הייעוץ, אבל התאגיד עצמו כתאגיד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התאגיד עצמו, חלק מהיותו מאוגד – << דובר >> גור בליי: << דובר >> הייעוץ של התאגיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, לייעוץ של התאגיד יש עצמאות מסוימת. התשובה ברורה, אז תחריגו את זה, בבקשה. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> התשובה ברורה? הנושא קצת מורכב יותר, אבל הלכתי לשורה התחתונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, תודה. יואב ואז איתן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואז אתה עונה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני התייחסתי בעיקר בהתחלה לסעיף 11, עכשיו אני רוצה להתייחס ל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זכרתי שדיברת על הפרק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> דיברתי, אבל לא על כל הסעיפים, דיברתי על סעיף אחד ספציפי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל אני מבקש להתכנס לתוך מסגרת זמנים, כי אני נותן לכם לדבר על סעיפים וסעיפים וסעיפים, אתם אמורים להתייחס לפרק. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מתייחס לפרק ואני אומר את הבעיות המרכזיות כפי שאני רואה אותן. על חלקן דיברתי, על חלקן אני עכשיו אדבר. אני מפנה אתכם ל-13. לסעיף 13(א)(2), אני מצטרף למה שגלעד אמר לגבי גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אין לי כוונה, בטח לא שתביאו את כל הרשימה, כי קשה גם לעשות אותה, אבל יש המון גופים שיכולים להיכנס תחת הכותרת הזאת והמשמעות של העניין הזה שבהקשר הזה בכלל תהיה אפשרות של הממשלה לפטור אותם מכל ההחלטות באשר הן, ובמקומות האלה נעשים הדברים הכי משמעותיים ולעתים גם הכלכליים הכי גדולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף (2) לא קשור לממשלה, יואב. 13(א)(2) לא קשור לממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא כן קשור. סעיף 13(א)(2) מדבר על זה שלמעשה הממשלה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, רק 13(א)(3) מדבר על הממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אינם חייבים לראות את דעתו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק 13(א)(3) מדבר על הממשלה. 13(א)(2) אומר שאף אחד לא יכול לתת להם הנחיה לגבי איך הדין הקיים, כי הם גורם שיפוטי או מעין שיפוטי ולכן הם מפרשים לעצמם את החוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תקשיב לי שנייה. 13(א)(2) משחרר גופים שאתם קוראים להם פה בסעיף סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, שאני לא יודע מה המשמעות של הדבר הזה בכלל, לא מכיר את הדבר הזה בכלל, לא יודע מי הגופים האלה, והמשמעות היא שאין עליהם שום מישהו שיושב להם ובודק את מה שקורה שם והם משוחררים מאחריות. לחלקם יש קשר אינהרנטי לממשלה. מה זה אין להם קשר? יש שם מינויים, יש שם הכול בפנים, ממינויים פוליטיים ומה שאתם רוצים קורה שם. ולכן צריך לראות את הרשימה מול העיניים, לא רשימה סגורה, שנבין על מה מדובר בדיוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תוכל לתת דוגמאות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אורן, מה התפיסה שלכם היום לגבי גופים שמפעילים סמכות שיפוטית? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להשלים את 13. לגבי (3), הסיפור הרחב של לפטור בהחלטתה אם ראתה טעם בכך. זה לא החריג. זה מנוסח כחריג, אבל זה מאיין לגמרי את הסעיף, מאיין את הכול. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אתה מדבר על סמכויות מעין שיפוטיות? יש לי משהו לומר על זה שמתחבר גם להמשך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רציתי לדבר על (2) ועל (3). (2) סיימתי, מחכה לתשובה. לגבי (3), סעיף (3), אי אפשר להשאיר אותו פתוח בצורה כזו, זה מה שקורה פה. זה לא חריג, הפכת שם את הכלל, הכול אפשר לעשות. אז גם לשיטתך, לא לשיטתי, אי אפשר שזה פתוח בצורה הזאת. לגבי סעיף 14, אמרתי באמירת אגב, אני חוזר להתחלה ההתחלה, אני עוד פעם חוזר על העניין, אני לא יודע מה זה הכותרת הזאת שכתובה בסעיף 14, בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי. לא יודע מה זה. תחת סעיף ההגדרות, דיברנו על זה בזמנו, לי לא ברור עד עכשיו, זה בא לידי ביטוי כאן במקום שאתה מכניס את שתי הישויות ביחד, הדבר הזה עלה בזמנו, שמחה, ולא סגרנו אותו. לפחות להבנתי, אלא אם כן תגיד לי שאני טועה. סגרנו את הנושא של מה שקרוי הנוגעים לתחום המשפט הפלילי? על מה מדובר? האם המשמעתי הוא חלק מהאירוע הזה? אני יודע שזה ממחזר שאלה, אבל זה כבר לא בטבלה, זו שאלת יסוד על מערכת היחסים בין שניהם. אם אני זוכר, גם ד"ר לבונטין באיזה שהוא קטע – דיברנו על סעיפי ההגדרות, מה הם הדברים האלה? לא הגענו פה להחלטה, או לא הגענו להחלטה מיטבית. גור, שאלת הבהרה, סגרנו את העניין הזה או לא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה כמה דברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סיימת? רוצים לענות לך במרוכז. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז אני אבקש לסיכום רק את התשובה על מה שאמרתי על 14 מגור ולקבל תשובה מאורן או לקבל סוג של תשובה על מה שקרה – << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שיפוטי ומעין שיפוטי. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשאלה של גור לעניין של הסמכות מעין שיפוטית. הנקודה בהקשר הזה, בסופו של דבר גופים שמפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית הם באמת לא כפופים לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם היום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תן לי דוגמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית דין לעניינים מנהליים. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> בית דין מנהלי. אני יכול לתת למשל ועדה שמוכרת לך, הוועדה שהיום נקראת ועדת דותן שבודקת מינויים לפי חוק חברות ממשלתיות, היא ועדה סטטוטורית שפועלת מכוח החוק, בסופו של דבר יושבת שם שופטת, היא לא כפופה לחוות דעת הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להיפך, היא אמורה לבדוק אותה. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לא תמיד, אבל היא כן בודקת חוות דעת של הייעוץ המשפטי של המשרד שלפעמים מתואמות. אלה דוגמאות - - - << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> הביטוי הזה קיים בחוק עשרות רבות של שנים. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> סליחה, ד"ר לבונטין, אני רק רוצה להשלים את הנקודה. אני כן אגיד בהקשר הזה שעלתה הסוגיה, נמצא גם בזום גורם מרשות התחרות, הוא שורד שעות ארוכות פה בזום, שכן הצביע על העניין שבסעיף הזה מחריגים את הגוף מעין שיפוטי מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, אבל לא עושים את זה בשלב של הייצוג. בשלב של הייצוג אין החרגה ואז יכול להיווצר מצב, הגורם מרשות התחרות אולי יכול להסביר את זה, מצב שבו בעצם גוף, למשל רשות התחרות, בסמכויות מעין שיפוטיות רוצה להביע עמדה בפני ערכאה, לפי החוק כמו שהוא פה הן מחויבות בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. הם דווקא הצביעו פה על מקרה, והם כן ביקשו לדבר, חשבתי שאולי זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשנגיע לפרק הייצוג נדבר. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> זו כן סוגיה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה, הבנתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אין ועדות מעין שיפוטיות שהן קצת שונות, שאין שם שופט ואין שם את כל האירוע הזה? אני מחפש את אלה, לא את האובייס, אני לא שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, די, תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה די? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האמירה על סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית מופיעה בחוק-יסוד: הממשלה שנים רבות, הרשימה היא ודאי לא רשימה סגורה, יש דוגמאות רבות ויש פרשנויות על הדבר הזה ויש פסיקה על הדבר הזה, הרציונל הוא שכאשר יש גוף שמפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית אין עליו אלא את מורא הדין, זה חלק מהעניין. לפעמים הוא מבקר את היועץ, לפעמים הוא לא קשור ליועץ, לפעמים הוא לא קשור לכלום. לא המצאנו פה את הגלגל, אנחנו משתמשים במונח שקיים, שיש לו את כל ההצדקות שבעולם. גם היום הגופים האלה לפי החקיקה הפסיקה לא כפופים לחוות הדעת של היועץ וגם לא צריכים לייצר להם הכפפה. דווקא הסעיף הזה בחוק לא עושה שום דבר חדש. הוא משקף את המצב הקיים במלואו. כמובן הכול משתנה, הכול טוב ויפה, אבל את הדבר הזה, שגוף שמפעיל סמכות שיפוטית לא כפוף אלא לדין, זה הדין היום החל, וטוב שהוא חל, אנחנו לא רוצים שגוף שיפוטי - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, השאלה שלי הייתה אחרת. אני מבין מה שאתה אומר, אבל כן משתנה פה המצב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, יואב, אני עונה, סיימתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא סיימת, אני לא שאלתי אותך. אתה כנראה לא הבנת את הכללים, הכלל הוא שאני שאלתי את השאלה וביקשתי דוגמאות מהיועץ המשפטי, לא ממך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי את הכללים? תסביר לי את הכללים עוד פעם. תמשיך להסביר לי את הכללים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה לא המורה שלי פה. אתה התבלבלת, אני רוצה את התשובה מהיועץ המשפטי, לא ממך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמשיך להסביר לי את הכללים תהיה קריאה שנייה. אני מדבר כרגע, לא אתה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל הנוגע לגופים מעין שיפוטיים, זו התשובה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תשובה מהייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה שנייה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תשובה מהייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמשיך להתפרץ לדבריי ויהיה קריאה שלישית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת שסיימת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא סיימתי, אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת שסיימת ועוברים לדבר הבא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תרשום אותי, אלירן, אני רוצה רשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא ברשות דיבור ותמשיך ל - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש רשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמשיך לדבר למיקרופון שלא בתורך, פעם הבאה, מילה הבאה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> איך אתה רוצה שאני אדבר רשות דיבור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שלישית, תודה רבה, צא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די נו, רוטמן. מספיק, עשר בלילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שלישית, נא לצאת. כיפוף הידיים הזה נגמר, חאלס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא כיפוף ידיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה בהחלט כיפוף ידיים. הוא אומר שאני לא אחנך אותו, הוא לא המורה. אני לא אתן לו את ההשתלטות הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא שאל שאלה והוא רוצה תשובה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל השאלה נשאלה, הוא שאל אותה חמש פעמים, ענה אחד, אני עונה, כשאני אסיים לדבר מישהו אחר ידבר. חאלס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת נו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי להירשם לרשות דיבור, לא ממך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרת את זה חמש פעמים. צא בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא ממך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צא בבקשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא המורה, אתה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, תצא בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה לא תקבע מה, יש פה יועץ משפטי, אני לא מוכן לקבל את הפרשנות שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, תצא בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני יכול להתייחס לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אתן לך גם להתייחס, אני לא אמנע ממך. אני אמנע את זה, לך אני אתן לדבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה נותן קריאות כי אין לך תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה אני אמנע, תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תשובה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה תפסיק להשתולל ותפסיק לצרוח, תצא, בבקשה. אנשי המשמר, נא להוציא אותו. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם הוועדה.) << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, תקשיב שנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רוצה להקשיב בכלל, אני מדבר כרגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא רוצה תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מדבר כרגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מדבר כל הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממש לא. קארין, קריאה שנייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם פשוט תפסיקו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תקשיב רגע, אנשים פה מתשע בבוקר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, זה נעצר כאן ועכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אתה לא נותן לו לשמוע תשובה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, זה נעצר כאן ועכשיו, אל תכריחי אותי קריאה שלישית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מכריח אותי להתנהג ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי סמכות מעין שיפוטית, התשובה ניתנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא לא ניתנה, הוא ביקש תשובה מגור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שלישית, אנא צאי. ההתנהלות הזאת לא תהיה, אני מצטער. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, גור, זה נראה לך הגיוני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא תהיה, אני לא איקטע באמצע משפט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא היית באמצע משפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני מדבר, אני מנסה לדבר ברצף דקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא ביקש תשובה מגור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמעתי אותך. קארין, את בקריאה שלישית, אנא צאי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה שתחזיר את יואב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אכפת לי מה שאת רוצה, תצאי בבקשה. יש גבול לכל תעלול. אתם לא תסתמו לי את הפה. אתם עושים את זה פעם אחר פעם. תצאי בבקשה, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מוציא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, נא לצאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גור, זה פשוט שערורייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו פשוט שערורייה הצורה שבה אתם מתנהלים. קארין, תצאי בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? אני לא יודע למה זה, אני לא אתן לבריונות הזאת לנצח אפילו לא שנייה, ואתם יודעים את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רואה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אתן, תצאי בבקשה, אני מתנצל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתנהג ככה? כי אתם קוטעים אותי נונסטופ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא קטע אותך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני יכול להתייחס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תשאירו את קארין כרגע, עכשיו אני מדבר, בלי התפרצות בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה שתחזיר את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה לסיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל תן ליואב לשמוע תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, תפסיקי להתפרץ לדבריי, פעם אחרונה. מה ההתנהלות הזאת ? אני מרגיש בכיתת גן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם אני מרגישה בגן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. לגבי תאגידים מעין סטטוטורי. אני מרכז את התשובות שלי, אחר כך גור ידבר על מה שהוא רוצה, אני אעבור נושא מתי שאני רוצה, לא מתי שאת רוצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק להחזיר את יואב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לגבי תאגיד סטטוטורי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, סליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, תודה. לגבי תאגיד סטטוטורי, גם פה שימור מצב קיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צריך להחזיר את יואב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, זה נורא מפריע. אני אעמוד מכל משמר ואני ישבתי פה כשגלעד קריב דיבר 15 דקות, לא הוצאתי מילה מהפה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מעניש אותנו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 15 דקות, ואז אחר כך הוא המשיך עוד וביקשתי ממנו לקצר, לא הוצאתי מילה מהפה. כשאני מתחיל לדבר אני נאלץ להתמודד עם הפרעות ילדותיות ומטופשות, לא יקרה, פשוט לא יקרה. לגבי תאגיד סטטוטורי, נחריג, זה ההגדרה לגבי ייצוג המדינה בערכאות, כנראה שצריך או להשתמש באותה הגדרה, או למצוא דרך אחרת להחריג תאגידים סטטוטוריים. בתחום הפלילי עניתי קודם לכן. << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> אתה לא מוכן שנציע נוסח לגבי ההנחיה של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שההסדר המהותי הוא נורא ברור. תציעו נוסח שמבהיר אותו יותר לדעתכם אני לא אתנגד, אבל ההסדר המהותי נורא ברור. הפעלת סמכות תביעה בעיניי איננה חוות דעת ולכן מי שמפעיל את הסמכות הפלילית, העלו פה אגב שאלה טובה, לגבי האם הפלילי בהקשר הזה כולל גם משמעתי, אבל מאחר שזה דבר שצריך לתקן בהתאם לדיונים על מה שאמרנו קודם לגבי סמכות הנתונה לתובע, סמכות שנתונה לתובע הפלילי ממילא נכנסת פה, צריך לוודא את זה בנוסח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לא הצלחתי להבין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גור, הבנת את מה שאני אומר? << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> גם אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אחזור על מה שאמרתי. כשנקטעים 20 פעם נורא נורא קשה להבין מה רוצים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא אמרתי מילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי לך מילה עכשיו גם. התובע הכללי וכל מי שפועל מכוחו או בהנחייתו בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי, זה הנוסח פה, העיר יואב על זה, ובצדק, שבסעיפים שדיברנו על סמכויות בתחום המשפט הפלילי הייתה איזה שהיא עמימות מה זה כולל, ואמרנו איזה סמכויות נתונות לתובע, בעקבות הדיון שעשינו בסעיפים הראשונים לחוק שמדברים על הדבר הזה. צריך לוודא שגם פה, כאשר לצורך העניין חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה משקפת את הדין הקיים, למשל בדין המשמעתי, שזה גם כולל, אם הנוסח נותן לזה מענה - - - << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> בכל מקום שקבעת, נגיד במשפט משמעתי, אז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, זה בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אבל הצד השני של זה, זה מה שהיה חסר, למשל ההנחיה של היועצים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למעשה בעיניי זה רלוונטי גם לתובע הכללי וגם לאינטרס הציבורי, אנחנו צריכים לחדד את הנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. זה חידוד הנוסח, אבל הנושא פה ברור. הנושא של ההתייעצות וכל הדברים, דיברנו גם על החקיקה וגם על הדברים האלו, אני לא רוצה לעשות פורמליזציה של חוות הדעת, לא פורמליזציה של מתי מתייחסים לחוות הדעת. יש עוד נקודה שלך שלא התייחסתי, גור? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש עוד שתי נקודות, ואז אני אשמח אם ייכנסו חברי הכנסת, כי אני רוצה להתייחס לשאלות שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נקודה אחת, כמו שנקבע לגבי המשנה הבכיר בסעיף 9, לקבוע גם לגבי היועץ כשהוא מפעיל סמכויות סטטוטוריות אז זה לא נחשב חוות דעת ולכן לא חל מנגנון האובר רולינג. כך נקבע לגבי ה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה מובן מאליו שהפעלת סמכות אינה נוגדת חוות דעת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל קבענו את זה על המשנה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אפשר לכתוב את זה גם פה, אין בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז להוסיף. דבר שני, בנושא בחירות אתה לא רצית להתייחס לנושא האובר רולינג, ואי אפשר לעשות אובר רולינג בחוות דעת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני לא רוצה. לגבי נושא בחירות, הסמכות העליונה בידיים של הממשלה, בייחוד בגלל שנושא בחירות הוא רחב עד אין קץ. כמו שאמרתי, אני לא מוכן שהיועץ המשפטי או כל גורם אחר יישא באחריות לשאלה האם חותמים הסכם עם חיזבאללה זמן קצר לפני הליכה לבחירות, כפי שקרה בממשלה הקודמת. הממשלה תחליט את זה לטוב ולרע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא חתמנו הסכם עם חיזבאללה. מי שחתם הסכם עם החיזבאללה זו הממשלה שאתה חבר בה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להחזיר את יואב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עניתי, זו עמדתי. עוד נושא שלא דיברתי עליו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא ענית לי על הבניית שיקול הדעת באובר רולינג לחוות הדעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני סבור שאין מקום להבניית שיקול דעת בנושא הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז כאילו לא בא לה טוב בעין, ביי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מכתיב לממשלה כיצד היא פועלת, אני לא רואה סיבה להבנות את שיקול הדעת. נראה שאיתן תמך כשדיברת, אז יכול להיות שאיתן ירצה להרחיב על זה, אבל אני לא רואה מקום להבניית שיקול הדעת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני יכול להתייחס לכמה שאלות שהיו. אני רואה שחברת הכנסת פרידמן לא פה, כרגע אני לא אוסיף בעניין הזה, בגדול היא שאלה לגבי המעמד של חוות הדעת של היועץ ובאיזה מידה הן מחייבות כל עוד בית משפט לא קבע אחרת. ברור שהצעת החוק בעניין הזה עושה שינוי בדין בהקשר הזה. דברי ההסבר התייחסו לפסיקה דהיום והצעת החוק מבקשת לשנות אותה. לגבי השאלה של יואב, היא קיבלה מענה חלקי ממה שאמר אורן, אבל אני רוצה להוסיף פה משהו כי אני חושב שאורן חידד איזה נקודה שמצדיקה התייחסות בנושא של הייצוג. הגורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין ברשות המבצעת, למיטב הבנתי גם היום וגם אחרי החוק לא כפוף לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, זה חלק מהעצמאות שלו ככפיפות לדין בהיותו גורם שיפוטי או מעין שיפוטי. מה שאני חושב שכן התחדד פה בדיון הזה, ונצטרך לתת לזה מענה, זה שבייצוג אין החרגה שלו. אני מבין שזה גם היום קיים באיזה שהיא מקום, לא? << אורח >> אורן פונו: << אורח >> היום אני לא חושב שזה מתחדד כי הדברים לא מוסדרים ככה בחקיקה, ואז גוף בעצם – וגור, אני חושב שנכון יהיה לשמוע אותם, אם אתה רוצה, או בחלק של הייצוג, כדי שיחדדו בדיוק איזה סמכויות יש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ברגע שאתה עושה פורמליזציה של זה בתוך הצעת חוק, אז ברור שאי אפשר להשאיר את זה בצורה לא פתורה ופה כן עלול להיות מצב שבו מצד אחד אין להם מרות ליועץ, לחוות הדעת שלו, מצד שני בייצוג הוא מייצג אותם ויכול להיות פה איזה שהוא פער. אז בעניין הזה באמת צריך לשמוע מהם איך מתמודדים עם זה, ואולי צריך להחריג את זה או לתת לזה איזה שהוא מענה בייצוג. לגבי השאלה הנוספת שלך, יואב, לגבי היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי. קודם כל אנחנו נביא בפני הוועדה נוסח יותר מעודכן של תחום המשפט הפלילי גם בהתאם להתפתחויות בימים האחרונים בוועדה, שהתחדד שגם התביעה המשטרתית תהיה כפופה להנחיה של התובע הכללי וגם המשטרה בהיבטים מסוימים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא רק המשטרה, זה גם משפיע על החקירה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, כל התובעים. נכון, גם התביעה וגם החקירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אנחנו לא פותחים דיון עכשיו. מותר לו לדבר בלי שתקטעו אותו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, אני לא – << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל לי זה מפריע, אני רוצה לשמוע אותך בלי הפרעה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, אני מתמודד. הדבר הזה יקבל ביטוי בנוסח מעודכן שנביא בפני הוועדה במסגרת הדיון על התובע הכללי, אבל כן אני רוצה לחדד פה שני דברים. דבר אחד, אנחנו המלצנו שתחום המשפט הפלילי יוגדר באופן פונקציונלי, מה המהות של תחום המשפט הפלילי, אבל עצתנו לא התקבלה וכרגע ההגדרה היא הגדרה קזואיסטית, זאת אומרת תחום המשפט הפלילי מוגדר רק לפי הסמכויות שמנויות בתיקונים העקיפים, מה שעכשיו דיברנו בטבלה, כל דבר שכתוב התובע הכללי זה התחום של המשפט הפלילי. זה יהיה ברמה של התחום שלו. אבל יש פה סעיפים, כולל סעיף 14, שמשתמשים בכוונה במונח יותר רחב, הנוגעים לתחום המשפט הפלילי, וכן בכל הנוגע להתייעצות, בגלל שזו חובת התייעצות רק, בעצם כל מה שמתקשר לזה הוא כן אמור להתייעץ איתו. בהקשר הזה היא יותר רחבה מאשר ההגדרה הבסיסית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כשתהיה ההגדרה העתידית הזאת זה יכלול רק את זה, אתה לא יכול לעשות שתי הגדרות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, ההגדרה של תחום המשפט הפלילי תכלול את כל המקומות בחוקים שמנינו. המילה 'נוגעים', היא באה להגיד שהיא רחבה יותר, היא אומרת לא רק מה שבאופן צר הסמכויות שמנויות, אלא גם מה שרחב יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, גיא ואורית, בקצרה בבקשה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני חושב שאפשר בהחלט להוסיף הוראה שלפיה אחד מתפקידי היועץ המשפטי זה לשמור על שלטון החוק. אני בזמנו הצעתי נוסח: יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. אפשר לכתוב את זה? אני חושב שזה נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא ביצור שלטון החוק. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חוק ומשפט לטעם מי? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> לעניין ההערה לגבי סעיף 13, אם ראתה טעם בכך. אני בהחלט מסכים עם ההערה שלך, אני חושב שאם ראתה טעם בכך זה באמת יוצר רושם למי שקורא את החוק כאילו הממשלה יכולה פשוט להתעלם מהחוק עצמו, אם היא ראתה טעם בכך. אני חושב שזה מופרז, אבל זה יוצר רושם כזה ואפשר לטפל בו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה שרירותי. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני חושב שהנסיבות שבהן הממשלה תוכל לדחות חוות דעת, הייתי רוצה לחשוב על זה עוד קצת, אבל אני מוצא שלוש נסיבות עיקריות. אחת, היא חושבת שחוות הדעת שגויה, יש לה בהחלט טעמים טובים לחשוב כך, למשל אם היא מתייעצת עם יועץ משפטי לשעבר, מתייעצת עם שופט בדימוס, אם שניים-שלושה מחברי הממשלה הם פרופ' למשפטים והם חושבים שחוות הדעת שגויה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מתי זה היה - - - << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> זה היה הרבה פעמים, אבל אין זמן כדי שאני אתן דוגמאות, אז אני אתן אם יהיה פעם זמן. הנסיבה השנייה שאני רואה היא אם הממשלה סבורה שחוות הדעת היא לא משפטית, היא חורגת מתחום המשפט, היא חוות דעת שנחזית כמשפטית או נוקטת עמדה אידיאולוגית שמכסה את עצמה במחלצות משפטיות. גם זה קיים בכל העולם, זה דבר טבעי, מובן מאליו. הנסיבה השלישית היא שהממשלה מקבלת את חוות הדעת לגבי הדין הקיים והיועץ נותן חוות דעת לגבי הדין הקיים, אבל יכול להיות שהממשלה וגם היועץ המשפטי עצמו חושבים שהדין הקיים צריך להשתנות. מדובר במקרה שצפוי ועומד להיות נדון בבית המשפט והממשלה רוצה ללכת לבית המשפט ולבקש לשנות הלכה קיימת, לשנות תקדימים. זו פונקציה מאוד חשובה שתורמת לפיתוח המשפט, שתורמת לדיון דמוקרטי ומשפטי, היא גם כן קיימת במקומות אחרים, אצלנו היא מאוד היטשטשה, מאוד נחלשה, זה גורם המון נזק, לדעתי, לאורך עשרות שנים. אז אני חושב שאפשר להבנות את אם ראתה טעם לכך. הערות נוספות, יש לי הרבה הערות נוסח, נעזוב אותן. סעיף 11(א), אפשר להוסיף חוות דעת משפטית בענייני חוק, חקיקה ומשפט, ואז זה פותר את הבעיות שדיברנו עליהן. ייתן חוות דעת ועצה בענייני חוק, חקיקה ומשפט. פשוט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, יש לנו כבר הצעת נוסח. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> בעניין סעיף 14, לטעמי הסעיף הזה מיותר, אני רואה בו מיקרומנג'מנט, היועץ המשפטי לממשלה הוא הדמות הבכירה ביותר המשפטית של הממשלה, אם הוא יראה צורך להתייעץ בעניין כלשהו עם התובע אז הוא יתייעץ איתו. זה בעיניי. אני הייתי מוחק את הסעיף. אם לא מוחקים את הסעיף, אז הייתי מצטרף להערה שהעיר לפני כמה שבועות חבר הכנסת קריב בעניין אחר, אני לא רוצה שייאמר שמעשה כלשהו הוא נטול תוקף משום שלא קוימה התייעצות. לא היינו רוצים שיהיה מצב שבו יש שאלה שאפשר לומר עליה שהיא מתחום הדין הפלילי והוא לא התייעץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אז אפשר להוסיף, היעדר התייעצות לפי סעיף זה, עוד פעם, זה באמת – אני מבין את העוויית הפנים של גור, אני לא אוהב את זה, אבל אפשר להוסיף היעדר - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ואתה לא דואג ממצב שיועץ משפטי ייתן חסינות לדין הפלילי? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני ברצון אענה על כל הדברים האלה, אבל אין זמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, כי אתה אמרת משהו אחד, אני אמרתי בדיוק ההיפך, אז אני שואל אותך אם אתה לא רואה בזה בעיה. אני מבין שבארה"ב לא, השאלה אם פה בארץ יכול להיות. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני כבר נזהר מלומר משהו על ארה"ב, אכן יש ארצות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אחרי ששלמה קרעי, הפרשן המוסמך של החוק פה, לפי ההחלטות פה, ועורך דין פרטי יגיד איזה עבירות פליליות מותר ולא, אז הכול בסדר. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> יש ארצות שאכן הן נטולות ניסיון, אין בהן תרבות שלטונית מפותחת של שלטון חוק ודמוקרטיה, למשל אנגליה היא ארץ צעירה צעירה ואנחנו נלמד אותה דמוקרטיה מהי. בסדר, די, קיבלנו את זה. אז בסעיף 14, אם חייבים לשמור אותו, הייתי רק מבהיר, על זה יהיה בג"צים פשוט, שהיעדר התייעצות לא שולל תוקף מדברים שנעשו בלעדיו. ההערה הכי חשובה, אני אומר אותה ב-30 שניות, כל השדה הסמנטי הזה של חייבים לראות את חוות הדעת כמחייבת בעיניי הוא שגוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמשקפת את הדין. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> כמשקפת את הדין, כן. בעיניי זה שגוי. זה מתאים לדוח, לדוח של ועדת אגרנט, זה לא מתאים לחקיקה, זה בגסות מסוימת, בבוטות אני אומר, זה מורה לרשויות השלטון מה לחשוב, אתן צריכות לראות את חוות הדעת כמחייבת. כותרת השוליים היא 'תוקף חוות הדעת', זה לא אומר כלום על תוקף חוות הדעת, זה אומר איך צריכים לראות את חוות הדעת. כל השדה הסמנטי פה הוא מבולבל, הוא גם מיותר, אני לא מכיר דברים כאלה בשום פנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה אתה מציע? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני הצעתי מזמן, אפשרות אחת זה להגדיר את המושג ייעוץ, אפשרות שנייה היא לקבוע שתוקף חוות הדעת, לדבר על התוקף, שהתוקף של חוות הדעת יהיה כתוקפה של החלטת ממשלה, ולהוסיף, כפי שאתה רצית להוסיף, שחוות דעת איננה משנה את הדין הקיים. תוקף חוות הדעת יהיה כתוקפה של החלטת ממשלה ולכן כולם חייבים לציית לה מכוח זה, זה התוקף שלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> אני קצת אהיה אולי מפוזר, סליחה, לאור השעה. לגבי סעיף 13(א)(1), אני חוזר לזה, אני לא בטוח שעיקרון שדובר פה לגבי המחלוקות המשפטיות במשרדי הממשלה תחת היועצים המשפטיים, אני לא חושב שהובהר בהצעת החוק שהם פועלים תחת פיקוחו והנחייתו של התובע הכללי. אז לא ברור לי שסעיף 13(א)(1) חל עליהם. לגבי סעיף 13(א)(3), הנושא הזה של מתן הכשר לממשלה לפעול בניגוד לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אם ראתה טעם בכך. אני חושב שזה יפגע בקיום שלטון החוק ברשות המבצעת, כל פעם שהממשלה תרצה בעצם לקדם איזה שהיא מדיניות שחורגת מהוראות החוק מטעמים פוליטיים כאלה או אחרים היא עלולה להתעלם מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה שיצביע על אי חוקיות וזאת בהנחה, שנראית לי שגויה, שהיועץ המשפטי הפוליטי הזה פתאום יגלה איזה שהיא עצמאות מקצועית ובכלל יצביע על איזה שהיא אי חוקיות בפני הממשלה. מדברים פה לפעמים על משפט השוואתי, אני חושב שצריך לשים לב גם למסורות ופרקטיקות ולמציאות החיים הפוליטיים. היום הממשלה פחות מכבדת את חוות הדעת היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד לפרקטיקה שהייתה בעבר. בדיוני ועדת שמגר עמד הנשיא בדימוס מאיר שמגר ז"ל על כך שהממשלה בפועל לא פועל בניגוד לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, זאת אומרת אם הממשלה מקבלת איזה שהיא חוות דעת היא לא תפעל בניגוד לזה. אני חושב שזה לא המצב בשנים האחרונות, אני חושש שהמהלך שנעשה כאן יגביר מאוד את המגמה הזאת. כפי שאמר פה בדיונים בעבר, פרופ' אורי אהרונסון, בדמוקרטיות רבות קיים גורם מקצועי משפטי שהרשות המבצעת בפועל נוהגת לפי עצתו המשפטית. אני חושב שהצעת החוק הזאת תהפוך את ישראל לחריגה מהמודל הזה, ובהתחשב בזה שממילא הממשלה היום בישראל פחות מכבדת חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, יחסית למקומות אחרים, אני חושב שהחריגות של ישראל תהיה אם ככה עוד יותר גדולה. לגבי גופים מתחת לממשלה, זה נאמר, אני חושב שיש כאן הרחבה אפילו יחסית למה שנקבע בדוח ועדת אגרנט, זאת אומרת היעדר כפיפות של גופי הרשות המבצעת מתחת למליאת הממשלה, בהקשר הזה אני חושב שהפגיעה שגלומה במעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה תפגע גם במעמד מערך הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה השונים. כל חוות דעת וכל עצה של יועץ משפטי תהיה תלויה כל הזמן על בלימה, ניתן יהיה להניח שאם המדיניות חשובה לשר מספיק הוא יוכל לקדם אותה גם תוך חריגה מהחוק לפי פרשנות הייעוץ המשפטי. המהלך הזה יביא, אני חושב, לקריסה של מעמד הייעוץ המשפטי בכל משרדי הממשלה, יביא לפגיעה בשלטון החוק והמינהל התקין בכל הדרגים ברשות המבצעת, גם כאלה שפועלים רחוק מעין הציבור. כל הדבר הזה יפגע בוודאות המשפטית, באחידות עבודת הממשלה, שזה חלק אינהרנטי משלטון החוק, עד שהממשלה תקבל החלטה כל החלטה של שר תהיה תלויה על בלימה. אני חושב שגם חבר הכנסת קריב דיבר על זה. אני חושב שבסוף שהפגיעה באי תלות היועץ המשפטי לממשלה, הפיכת האתוס שלו לפוליטי במקום למקצועי והחלשת מעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה משתלבים לכדי פגיעה קשה ביכולתו לפקח על חוקיות עבודתם של משרדי הממשלה, ועל זה לא דובר. אני חושב שהפיקוח על רשויות אכיפת החוק וגורמי הביטחון זה משהו אינהרנטי מחלק ממה שעושה היום היועץ המשפטי לממשלה. יועץ משפטי במודל שמוצע פה יתקשה לבקר לדוגמה נוהלי משטרה בהפגנות, או את החקירות של השב"כ, והחלשת מעמדו גם עלולה לפגוע במעמד היועצים המשפטיים ברשויות האלה, אני מדבר על רשויות שירות הביטחון למשל, ובגיבוי שהוא יעניק להם, שהם קריטיים ליכולת שלהם לסייע בידי היועצים המשפטיים לממשלה בפיקוח שהם עושים. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> כמה דברים. אני לוקחת את אותו דיסקליימר של גיא, של חוסר קוהרנטיות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק אני מאוד מבקש, תיקחי את הדיסקליימר, אבל באמת, דברים שנאמרו, גם בעבר, גם על ידך, גם היום, לא לחזור עליהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, די, רוטמן, תראה כמה שעות. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> הסעיפים האלה שאנחנו מדברים עליהם עכשיו ממצים את הכשל המרכזי בחוק ולכן הדברים פה אולי נאמרו, אבל בסוף פה הכול מתרכז ופה הכול מתמצה, כי אנחנו גם מתייחסים לסעיפים שפוטרים את הממשלה מהדין, גם סעיפים שמתעלמים מזה שמשפט זה מקצוע, הפכנו את המשפט למשהו שהוא לא מקצועי ופוליטי, תיכף אני אסביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגרנט לא הבין את זה. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> וגם אנחנו מדברים בסעיפים שמאפשרים לממשלה להיות פוגענית כלפי קבוצות מיעוט, שמייצרים לה כוח בלתי מוגבל עד אובדן מוחלט של מערכת האיזונים והבלמים והפיכת הממשלה בעצם לרשות יחידה. אני רוצה להסביר את זה על רקע זה שנדבר על איך זה יעבוד. יבוא שר לממשלה ויביא לממשלה מחלוקת עם שר אחר או עם היועץ המשפטי, לפי מה הם יחליטו? לפי מה יחליטו שרים אם הופר חוזה, אם לא קוים חוזה, לפי מה יחליטו השרים אם הייתה התרשלות בנושא מסוים, לפי מה יחליטו שרים אם קרקע מסוימת היא קרקע פרטית או קרקע ציבורית, לפי מה יחליטו שרים אם באירוע מסוים קוימה או לא קוימה חובת שימוע, אם נכס מסוים הוא נכס נפקד או לא נכס נפקד. אלה שאלות משפטיות יום יומיות, הן משפטיות פר-אקסלנס, ואנחנו נותנים את הדיון בהן ואת ההכרעה בהן לגורמים שהם לא גורמים משפטיים. חלקם מעולם אולי לא נגעו בעולם המשפט וההחלטות האלה ייקבעו על ידם. אז אנחנו גם הופכים את המשפט ללא מקצוע וגם גורמים לזה שגורמים פוליטיים הם אלה שבסופו של יום מכריעים בסוגיות משפטיות מאוד מורכבות ומדינה מתעסקת בסוגיות המשפטיות הכי קשות, הכי מורכבות, הכי רגישות, והן לא יהיו בידיים של גורמים משפטיים. אז איך הם יכריעו? כי זה לא משפטי. פה בדיוק מגיע עולם הדילים, כי בהיעדר יכולת להכריע בסוגיה באופן משפטי ההכרעות תתקבלנה על סמך דילים פוליטיים. יבואו ויחליטו: פה אני אתן לך את ההחלטה הזו, פה נקבע שלא הופר חוזה, בתמורה אנחנו נקבע בעניין האחר שזה נכס נפקד. ככה יתקבלו החלטות, הם יתקבלו על ידי דילים פוליטיים והגורם שייפגע מזה הוא הגורם שמייצג את האינטרסים שבהגדרה הם אינטרסים מוחלשים. למשל באופן ודאי האינטרסים שייפגעו הם האינטרסים הסביבתיים, כי תמיד יהיה לממשלה נוח להגיד שלא צריך אישור וולחו"ף, כי להכביד עם אינטרסים סביבתיים כשצריך לקדם אינטרס כמו דיור, אולי זה לא חזק פוליטית. אז אנחנו נמצאים באירוע שבו הכרעות יתקבלו על פי דילים פוליטיים. מעבר לזה זה גם תמריץ לאי הגעה להסכמות כי ברגע שיש את המנגנון הזה שמאפשר להחלטות לצאת מהעולם המקצועי לעולם הפוליטי, מראש שרים יעדיפו לא להגיע להסכמות ולייצר אירוע פוליטי ולהביא את זה להכרעות שהן מחוץ למגרש המשפטי. ועל כל זה נוסיף שאנחנו יוצרים פה פקק תנועה מטורף, הממשלה במקום לנהל את המדינה תהיה עסוקה במאות מחלוקות בין משרדי ממשלה, במאות ואלפי מחלוקות, כי אלה החיים. אני יודעת, כמי שדנה מדי יום בערך בעשר מחלוקות בין משרדי ממשלה, עכשיו הן יונחו כולן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אורית, תודה. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> אני כבר מסיימת. הן יונחו כולן על שולחן הממשלה שלא תגיע לזה, אם היא תרצה להכריע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אורית, תודה. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> אבל היא לא תגיע ליכולת לעמוד בזה מבחינה משפטית. מה למשל ממשלה תעשה כשהיא תצטרך לדון בשאלה אם הופר חוזה, היא תתחיל לקבל עכשיו את כל המסמכים המשפטיים? בתיק מקרקעין רגיל במדינת ישראל, כשאנחנו מנהלים היום תיק מקרקעין אנחנו פותחים מסמכים מימי ראשית העלייה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה תרחישים מופרכים בהיפרבולות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הם לא מופרכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, שום דבר לא מופרך, הכול בסדר, אתם המצאתם את הגלגל. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> בסופו של יום, הגורם היחיד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, תודה רבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יושבת פה מישהי, היא בעלת מקצוע בתחום ואתה מגיב בצורה גועלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. מותר לי להגיד את דעתי. אני מבקש ממנה לקצר כבר עשר דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שלך בתעודה זה סעיף התנהגות. תן לה עוד שתי דקות. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> הגורם היחיד שעסק בנושאים האלה בכל החדר הזה זה אני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, אורית. << אורח >> אורית קוטב: << אורח >> אני, אז חבל שאתם לא שומעים מישהי שיש לה את הניסיון בנושאים האלה יום יום 30 שנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אורית, תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אגיד שהדברים שלה היו באמת בשפה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, אני מסכם את הפרק הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אשאל אם אותך זה לא מטריד הדברים האלה. אתה לא מגיב, לא עניתם לנו לשאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, תודה רבה, קריאה ראשונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> די כבר עם הקריאה הזאת, 14 שעות אנחנו בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שנייה, מספיק. תודה. אני מסכם את הפרק הזה מבחינתי. אני חושב שההצעה של ד"ר לבונטין בכל הנוגע לתפקידו של היועץ המשפטי, אתה יכול להקריא אותה שוב? << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למרות שהיועץ המשפטי הוא דמות פוליטית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, תודה. לא לענות לזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שהם יכולים למנות פוליטית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, לא לענות לזה, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא לענות? תגיד לי, מה, אני מישהי מהרחוב? אני חברת כנסת שיושבת פה בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, קריאה שלישית. תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא לענות. כל מה שלא נוח לך, לא לענות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, קריאה שלישית, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על מה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל מי שלא נוח לך, אתה מקצר את הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יסמין, קריאה שלישית, בבקשה. אני מבקש מאיתן להקריא משהו, הוא חוטף צעקות כי הוא אומר משהו שאת לא אוהבת? אני לא אתן לזה לקרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צעקות? אני שאלתי אותו שאלה. אני לא צעקתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, תקריא את זה שוב, בבקשה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני הצעתי נוסח כמעט בדיוק אותו דבר בזמנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, ולא מגיע לך לחטוף צעקות כי אתה אומר משהו שיסמין לא אוהבת. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא לא צעקה עליו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר לחטוף צעקות ממך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, תקריא בבקשה את הנוסח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה צועק מבוקר עד ערב. (ח"כ יסמין פרידמן יוצאת מאולם הוועדה.) << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אני מקריא שוב, חשבתי שזה בהתאם להצעה של חבר הכנסת קריב. כתבתי: יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. אני מבקש להוסיף את המשפטים האלו לסעיף 10. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> מה זה אומר הפרשנות ולהשליט חוק ומשפט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, את לא ברשות דיבור. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל אני שאלתי שאלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אתה לא נותן לה להתבטא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תצאי בבקשה. ההתנהלות הזאת לא תהיה, את לא ברשות דיבור. את יכולה לבקש רשות דיבור, לא להתפרץ. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני ביקשתי, אתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תרשום אותי לרשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין עכשיו רשות דיבור לאף אחד עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה אין רשות דיבור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יכול להירשם, אני מסכם פרק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל ביקשתי רשות דיבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מותר לנו לבקש? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מותר, תבקשו מה שאתם רוצים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מבקשים רשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, אחרי שאנשים מדברים יש שלב, הוא קרה כמה וכמה פעמים במהלך היום הזה שבו אני מסכם, כשאני מסכם לא מפריעים לי, פעם ראשונה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, מה, אתה המורה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, קריאה ראשונה. כשאני מסכם לא מפריעים לי כי היועצים המשפטיים צריכים לשמוע את הדברים. אתם תפסיקו עם הבריונות פעם נוספת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> סיכמת, זהו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא סיכם את תפקיד המורה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני מברך את ד"ר לבונטין, תראה מה זה, שורה שלך נכנסה, אף מילה שלי לא נכנסה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה שנייה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להתחלף, אני אהיה היועץ ואתה תהיה הח"כ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה שנייה. << אורח >> איתן לבונטין: << אורח >> אתה חולק על השורה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איתן, תודה. היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט - - - << דובר >> יועמ"ש אלעזר שטרן: << דובר >> בגדרי הרשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהניסוח צריך להיות ככה: היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה כפי שקבעה מזמן לזמן ויסייע לממשלה, ואז את המשפט שקראנו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם ויסייע לממשלה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> במקום הסיפה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בין 'להגשמתם' לבין 'והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו'. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז לא במקום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא במקום, זה תוספת. זה מתייחס בדיוק לבקשה שאמרו למה אין שלטון חוק. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אי אפשר להתייחס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אגב זה לא מתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אי אפשר להתייחס כרגע כשאני מסכם דיון. שמעתי את כולם, שמעתי, כל מי שרצה קיבל רשות דיבור אין סופית, פחות או יותר, לגיטימי שכאשר אני מסכם דיון אנחנו עוברים לפרק הבא. מתי שהוא יש מיצוי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא, אבל יש אנשים שלא יכלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה, והם קשורים לנושא הזה והם צריכים לדבר. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> והם קשורים לנושא הזה והם צריכים לדבר, היא נמצאת בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמעת מה שאמרתי? לא, תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מי האנשים האלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה שלישית, תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למי הוא קרא קריאה שלישית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סימן ג': ייצוג המדינה בערכאות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מציע בפתח החוק יהיה כתוב: הבית נשרף והסבתא מסתרקת, זה מתאים לאירוע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השעה 22:14. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבריונות הזאת תיפסק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית של הכנסת, דיברתי איתה כבר פעמיים, זה שאין תגובה הולמת להתנהגות הבריונית - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, קריאה שלישית, אנא צא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> - - של חבר הכנסת שמחה רוטמן לא מאפשרת לנו ל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא מוציא אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. חברים. צא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בשעה שבע בערב מודיעים לנו שהדיון עד 11, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, תצא בבקשה מהחדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא יקרה ולא קורה. מה שאתם רואים פה עכשיו זה מופע מופרע של בן אדם שצריך לקרוא לרופא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש להוציא אותו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לקרוא לרופא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, להתראות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה לכולכם. שימו לב מה שקורה פה פעם אחר פעם. יואב, אני מבקש לצאת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה מופע מטורף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פעם אחר פעם כאשר אני מגיע לסיכום פרק או לסיכום דברים מתחילה פה מהומת אלוהים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ושמחה רוטמן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפסיקו לצעוק בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האב המייסד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את הרצון לשבש את הליכי הוועדה, לא יקרה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הליכי הוועדה, עשר ועשרים בלילה. ועדה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצא בבקשה. למה הוא לא יוצא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מחר יתחיל סיכום חדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל תאיים עליי. תודה רבה. (ח"כ יואב סגלוביץ' יוצא מאולם הוועדה.) << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סימן ג': ייצוג המדינה בערכאות מבריונות איש לא ירוויח כאן אצלי בוועדה. מטרה – סימן ג' 15. מטרתו של סימן זה להבטיח הצגה נאמנה של עמדת המדינה בהליכים בפני בית המשפט. הגדרות – סימן ג' 16. בסימן זה - "בית המשפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק; "המדינה" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים. ייצוג המדינה בהליכים לפני בית המשפט 17. היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת המדינה בהליכים לפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה של הממשלה, כפי שקבעה מזמן לזמן, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו. עמדת המדינה 18. (1) הסמכות לקבוע את עמדת המדינה בכל הליך המתנהל בפני בית המשפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, בעצמה, באמצעות ועדת שרים, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה. (2) כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת, יראו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כעמדת המדינה. את 19 נעשה אחר כך כי החלק הראשון מדבר על הצגת עמדת המדינה בערכאות. אני הוצאתי אדם אחד, זה שבחרו שניים לצאת לא מקנה להם את הזכות לשבש את עבודת הוועדה. הפסקה חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:17 ונתחדשה בשעה 22:21.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר גם לפרוטוקול, מאחר שהקראנו את הסעיפים עד סעיף 18, סעיף 19 הוא כבר נושא חדש יותר, 15 עד 18 הוקראו, הדיון בעזרת ה' הבא שיהיה יהיה בהצגת הסעיף והשאלות לגביו על ידי הייעוץ המשפטי ולאחר מכן התייחסות של חברי הכנסת. לצערי ממש, מאוד מאוד לצערי, לא זו הדרך שצריך לנהל דיונים בוועדה, אבל אין שום דרך לנהל דיון בוועדה כאשר לא ניתן להשמיע עמדה מתנגדת, בין אם העמדה הזאת באה ממומחה חיצוני ובין אם היא באה מיושב ראש הוועדה. אני אעמוד מאוד, ואני אומר את זה לפרוטוקול, אני אקצוב זמנים, לצערי, כי בלי קציבת זמנים היה פה אביוס של התהליך על ידי האופוזיציה בצורה קיצונית, אני אקרא לסדר על כל הפרעה, לא משנה גודלה, גדולה כקטנה, הדיון יהיה פחות נעים, לצערי, אבל אני לא אתן לבריונות הזאת לנצח. תודה רבה, לילה טוב, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:21. << סיום >>