פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 06/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 343 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ו (6 ביולי 2026), שעה 12:15 סדר-היום: << נושא >> האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: יעל רון בן משה משתתפים: אורן נחמיה – מנהל השירות הלאומי-אזרחי, המשרד לביטחון לאומי לירון יצחקי – יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ יגאל הרוש – רע"ן יישובים, מג"ב אסתי דורון – מנהלת תחום פ"א חוסן קהילתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי רן אלון – מנהל תחום חירום וביטחון, מחוז יו"ש וירושלים, משרד הפנים בני גולדמן – סמנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה שמואל קלמי – סגן לתיאום פעילות מל״ח בפקע״ר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) חופית איטח-צלקישוילי – עו"ס, רכזת צח"י, מועצה אזורית שער הנגב רועי יסוד – מנכ"ל, מרכז סדאד – היערכות לחירום בחברה הערבית משתתפים באמצעים מקוונים: אלון ביטון – ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי סא"ל במיל' ישי עפרוני – מנהל אגף ביטחון וחירום, מועצה אזורית מטה אשר ניר שנער – מנהל אגף חירום וביטחון, מועצה אזורית עמק יזרעאל אליאב נהרי – מנהל אגף ביטחון וחירום וקב"ט מועצה אזורית מגידו אלברט קובי – מנהל אגף חירום וביטחון, מועצה אזורית עמק הירדן מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב, חברים וחברות, היום יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ו, 6 ביולי 2026, אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד משנת 2025. זאת ישיבת מעקב. אני כבר אומר שעדיין לא כל המוזמנים שהביעו רצון להגיע הגיעו לכאן, ובפרט נציג המשטרה, אבל נתחיל ונאחל להם הגעה בטוחה ומהירה. במרץ בשנה זו קיימנו דיון בנושא והעלינו את סוגיית הגורם המאסדר, המתכלל אומרים היום, לתחום פעילות זו, שאינו מוגדר בשום חוק. למרות שהוכחה מעל לכל ספק התרומה המשמעותית של צוותי החירום באירועי אוקטובר 2023, גם לפני וגם אחרי, עדיין אין חובה להקימם. מייד נשמע את סדרת השאלות שצריך להניח על השולחן ולהסדיר אותה. אתמול חברת הכנסת יעל ואני היינו במטה אשר ובמעלה יוסף, ולא היה ספק בכלל שהישות הזאת, שנקראת צוות חירום יישובי, צח"י, היא אורגן חיוני. אבל מכיוון שיש לי פרספקטיבה של למעלה מ-25 שנה, ואנחנו, בשער הנגב, למדנו משכנינו בחבל עזה, אללה ירחמו, מגליל עליון ובמידה מסוימת גם ממועצה אזורית שומרון, זה בא מהשטח, bottom up, זו מין התרחשות שלא יכולנו שלא לקיים אותה. אבל כמו הרבה דברים בחיים, באופן בלתי פורמלי, החיים מזמנים לנו תצורות שהן לא רשמיות, לא פורמליות, לא מאוסדרות, לפעמים גם לא מוסדרות, ואנחנו רוצים לעבור את השלב הזה. בפעם הקודמת שמענו מראש רח"ל על כך שהוא לוקח על עצמו את הניהול. בישיבה הקודמת רצינו תכלול, ראייה כוללת, תוכנית ארוכת טווח, בין-ארגונית, בין-תחומית, וזו הייתה בשורה חשובה, והיום נשמע משמוליק, שעוסק בזה ברח"ל, קווים לדמותו של התהליך. אני מונה פה חמישה נושאים, שהם לא היחידים, אבל הם נראים לי חשובים בכל מזג אוויר: אסדרת כוח האדם שנמצא, כמובן, בדגש על ראשי הצח"י – גיוס, מנגנוני תגמול. מי חשב שנצטרך להעסיק את הצח"י חודשים ארוכים מאוד, עשרות חודשים, שנים, למעשה?; נושאי תקצוב והצטיידות; הכשרות, אימון ושמירה על כשירות. סיפור הסמכות והאחריות, הקשר בין ההנהלות הפורמליות של היישוב – צריך לשים לב, ביישוב כפרי, כשמדובר בצח"י, יש בדרך כלל יותר מהנהלה אחת, יש שתיים, לפעמים אפילו יותר, הנהלת אגודה, ועד מקומי ואגודה קהילתית, וכל אחד עם ההסדרים שלו מול הצח"י. אז הצח"י לוקח מקל, והצח"י אחר כך מחזיר את המקל. מה עושים באמצע? אתמול בסיור חשבתי לעצמי שצריך לבחון גם חלופה שביישובים שירצו בכך, שיכולים, ההנהלה הפורמלית וצח"י יהיו היינו הך. צריך לבחון את העניין הזה. הנחת המוצא שלנו היא שצח"י זה משהו אחר. צריך להשאיר את זה, לטעמי, כאופציה, אופציה אולי מרכזית אבל רק אופציה. וכמובן, מקום המועצות האזוריות, רשויות מקומיות, זה ברור. בידיעה שהתקבלה זה עתה המשטרה, עקב תקלה טכנית, לא יוכלו להגיע, ונציג מג"ב איתנו. תודה רבה. יעל, שאולי לא תוכל להיות בכל הדיון, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הגעתי בעיקר כדי לשמוע בזמן שיש לי, עד שאני צריכה ללכת לדיון אחר, את היושב-ראש ואת הגופים השותפים. רק אגיד בפתח הדברים, כתושבת ביישוב קו עימות בצפון שלא פונה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עם צח"י פעיל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - אני יכולה להעיד ממקור ראשון כמה חשוב צוות החירום היישובי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קוראים לזה 24/7/365/3, שם זמני. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש. אני גרה בקיבוץ געתון, והתברכנו באנשים מעולים שמוכנים לעשות מעל ומעבר. נשמע פה עוד על המבנה והסמכויות, אבל אני יכולה להגיד שבמהלך כל תקופת מלחמת חרבות ברזל, חיצי הצפון, עם כלביא, שאגת הארי וגם בתקופת הפסקת האש הקיימת או לא קיימת כרגע, צוות החירום היישובי מאוד משמעותי. יש גם תתי-צוותים, צוות שעוסק ברפואה, בדוברות, בכיבוי אש, והם כתובת מאוד משמעותית עבור האזרחים. זה יישוב שעובר להיות סוג של משק סגור – הילדים בבית, הרפואה בבית, לא יוצאים כמעט החוצה לתקופה ארוכה. לפעמים אפילו יש שאלה של שירותים בסיסיים, כמו מי מתקן את החשמל? איך מגיע חלב? אז נכון שכמובן יש עוד, פיקוד העורף, מל"ח, אבל בסוף הכתובת לאזרח היא הצח"י, צוות החירום היישובי. אני יודעת שביישובים אחרים לא תמיד הכול עובד, ואני שואלת: האם שלוש שנים מחייו של ילד במדינת ישראל, כמו התקופה הזאת, ואיכות החיים בשלוש השנים האלה, נקבעות רק לפי באיזה יישוב הוא גר? בוודאי שיש הבדל. מלכתחילה אנחנו מכירים את הפערים, ובזה אנחנו מהנהנים במין איזה כניעה, כי ברור שמי שגר בקריית שמונה לא גר ברעננה, וילד בקריית שמונה אולי בדברים מסוימים מקבל פחות מילד שמקבל ברעננה, ובוודאי גם בזה צריך לטפל. אבל ממש יישובים שכנים, על אותו הר בגליל, אם יש צוות חירום יישובי שיודע לנהל את שגרת החיים המתוחה תוך מלחמה ביישוב, הוא באמת משנה את המצב. זה מאוד משליך על החוסן האישי, הקהילתי, ולתפיסתי גם הלאומי. ואני אומרת את זה גם פה בכל ישיבה וגם בוועדת החוץ והביטחון שבה אני חברה, שאני חושבת שהחוסן האישי, הקהילתי, הלאומי צריך להיות חלק מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. אחרת, אנשים לא יוכלו לגור בסמוך לגבולות, וזה צריך להיות מאמץ. אני מסכימה איתך בנושאים שסימנת לדיון. כוח אדם כולל תגמול כלשהו. התקצוב בכלל של כל הצח"י, ההכשרה, האימון, שמירת הכשירות. ואולי השורה הראשונה, וגם צריכה, לדעתי, להיות השורה האחרונה זו הסמכות והאחריות. מי בעל הבית של הדבר הזה? אומרים הרבה פעמים: לא נותנים אחריות, מישהו צריך לקחת. בסדר, פה בגלל ריבוי הגורמים – זה גם רח"ל, גם פיקוד העורף, גם המשטרה, גם מג"ב, גם משרד הפנים, שבכלל הקשר שלנו הרבה פעמים הוא עם הרשות המקומית – מי בעל הבית של הדבר הזה? כרגע, פעמים רבות, זה חונה במשרד הרווחה, שהוא יודע לעשות חלק מהדברים, ויכול לעשות חלק מהדברים, אבל – אני רואה את גלגולי העיניים – זה לא מספיק. << אורח >> אסתי דורון: << אורח >> לא גלגלתי עיניים, אנחנו - - - תקציבים כרגע. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אתם עושים את זה מצוין. אני לא חושבת שמשרד הרווחה – גם שמענו את זה בשטח, משרד הרווחה לא יכול לקחת את האחריות לכל האופרציה, בטח לא מול פיקוד העורף או גורמים צבאיים אחרים. זה מאוד חשוב לברר את זה. ברור לי שזה יהיה בירור ארוך, זה לא משהו שייגמר היום בדיון של שעתיים וגם לא בדיון הבא, וטוב שהכנסת בבקרה ופיקוח על הדבר הזה, אז תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חד-משמעית. רק אגיד בהקשר לדיסציפלינות של משרד הרווחה, אני רואה בצח"י אורגן נוסף שנותן לתושבים שגרים, לפחות במרחב הכפרי – אני חושב שצריכים להעתיק את זה גם לצח"שים ולמבנים כן קהילתיים בעיר. זה נותן להם תחושה של שליטה על החיים, לנו, ולא לחינם אנחנו עומדים על כך, בדרך כלל במועצות האזוריות, שהתושב יפנה לאנשים אצלו, לצח"י המקומי, הרבה לפני שהוא – פעם זה היה חיוג של ארבע ספרות. ברגע שהוא מגיע למועצה האזורית, לוועדת מל"ח, אם הוא לא ממלא תפקיד פורמלי, זה סוג של תקלה, נקרא לזה, ברעיון. שמוליק, קודם כול, אני מאוד שבע רצון שאתם לוקחים את העניין ומבצעים את המהלך. תציג לנו את התהליך, ואני מניח שגם הוועדה הזאת תמשיך לעקוב, אולי גם ועדת החוץ והביטחון, אם יהיה לה זמן. בבקשה. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> ראשית, אני מברך על קיום הדיון. בעקבות הדיון הקודם והבקשה שלך לראש רח"ל להוביל את המהלך הזה, אני יכול גם לומר שראש רח"ל פנה לשר הביטחון בכתב וקיבל את אישורו לעסוק בנושא, וגם שר הביטחון רואה בהיבטים של הצח"י כחלק מתפיסת הביטחון. דוח מבקר המדינה שכולנו עברנו עליו מצביע על הצורך, ועל הצורך בארגון של הסוגיה הזאת. אפתח ואומר שיש משרד מוביל, ורח"ל תמיד פועלת אל מול משרד מוביל, והמשרד המוביל זה משרד הרווחה. גם אחרי שיח עם מנכ"ל משרד הרווחה, משרד הרווחה לוקח את זה בשתי ידיים והוא ימשיך להיות המשרד המוביל. אנחנו עובדים בעבודת צוות משותפת, גם עם אסתי וגם עם לימור, ומובילים צוות היגוי בין-משרדי שהתכלית שלו היא להסתכל על כל מרכיבי בניין הכוח של הצח"י. התכלית, בסופו של דבר, היא להביא החלטת ממשלה שתסדיר כל אחד מההיבטים. בתהליך עצמו צירפנו את כל המשרדים מכיוון שהתפיסה היא תפיסה שנוגעת בסוף לכלל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם הולכים לקראת גיבוש הצעת מחליטים? << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> התכלית בסוף, בקצה, היא לייצר הצעת מחליטים, כי אתה לא יודע לא לעגן משאבים ולא לייצר תפיסה. כבר הייתה הצעה כזו שהונחה על השולחן בשנת 2018, יש לנו אותה ביד. היא עסקה בעיקר בהיבטים של ביטוח ותגמול, פחות בהיבטים של הסתכלות על התפיסה הכוללת. כשעברנו על הדוח וכבר עשינו ישיבת התנעה ראשונה עם כל צוות ההיגוי – שמוחלים בו, כמובן, גם משרד הרווחה והביטחון החברתי; פיקוד העורף, שאפרופו זה, אני לא רואה נציג שלהם פה, ונכון שיהיה נציג, כי הם אמונים על ההכשרה ובניין הכוח של הרשויות המקומיות, ונכון שהם יהיו בוועדה הזאת. אצלנו הם בצוות באופן מלא; אגף ההתיישבות במשרד הביטחון, שמתקצב ופועל אל מול צוותי הצח"י ביישובי הגבולות; משרד הבל"מ; משרד הבריאות; חינוך; פנים; עבודה, בהקשרים של אסדרת ביטוח והתנדבות; שלטון אזורי באופן מלא; משרד האוצר; וכמובן, אנחנו מערבים גם גורמי מקצוע ממשרד העו"סים, ממשרד הרווחה, שעוסקים בזה, וגם מנהלי צח"י – בפועל, כשעברנו על התפיסה, ראינו שבסוף צח"י זה סוג של מיני מועצה, מיני רשות. יש בו נציגים, אוPOC , לכל משרד ממשלתי שאמור לעבוד מול המועצה האזורית ולהיות איש הקשר ביישוב, עם הנחיה מקצועית של הגורם המקצועי במועצה. משרדי הממשלה שקראו את התפיסה לעומק, בפועל כבר התחילו להעביר התייחסויות לתפיסה, ונכון שתהיה הסתכלות כוללת של כלל המשרדים. צוות ההיגוי, מעבר למפגש הראשון שעשינו, ואחרי המפגש גם הוצאנו כתבי מינוי לכל בעלי התפקידים – נקבעו גם כל המופעים להמשך, וב-26 לחודש הזה אנחנו מקיימים פורום בין-ארגוני במכללה לאיתנות ברמלה עם כלל הגופים. התכלית של הדבר הזה היא לייצר סוג של אבחון עומק כדי להבין מהם הפערים ומהם הצרכים עם כל המשרדים, ולדייק גם את התפיסה בהיבט הזה, כשאנחנו מסתכלים על כל חמש אבני בניין הכוח. גם על המבנה הארגוני, גם על התפיסה, כמובן, גם על האמצעים והתקצוב וגם על ההיבטים של הכשרה ותרגול – על כל אחד מהמרכיבים. וגם, במסגרת האבחון הזה, אנחנו מקימים צוותי עבודה לנושא הזה. ב-18 באוגוסט יש לנו סיור שמתוכנן וכבר מתואם במועצה אזורית אשכול. ביקשנו גם ממנהלי הצח"י וגם מהקב"טים של בני שמעון ושער הנגב גם להגיע למפגש הזה. זה מפגש של חצי יום, כדי שנוכל גם לשמוע את האנשים ולהבין את הצרכים ואת התובנות שיש לאנשים מהשטח. ב-3 באוגוסט אנחנו עושים צוות מקצועי עם עו"סים של משרד הרווחה, שמובילים את הניהול המקצועי במועצות האזוריות, ולאחר מכן יש לנו עוד שני מפגשים בספטמבר ובאוקטובר, שעוסקים בנושא אימונים, הכשרה והדרכה. והמפגש האחרון הוא מפגש של יועצים משפטיים, כשהרעיון המסדר של משרד הרווחה, שהוא המשרד המוביל, הוא גם יביא את הצעת המחליטים לשולחן כשהוא ירכז את הוועדה גם מול משרד הביטחון, גם מול משרד הבל"מ, כי יש פה היבטים שקשורים גם לביטחון פנים, גם לביטחון בגבולות, בהסתכלות כוללת על האופן שבו הדבר הזה בא לידי ביטוי. נאמר פה לא מעט פעמים הצורך בתקצוב וכל מה שקשור לשכר עבור האנשים. אני יכול לומר שבשיח הראשוני שעשינו אל מול משרד הרווחה, משרד הרווחה רואה בערך ההתנדבות ערך שהוא – אני לא מדבר על ביטוח וכדומה, אבל זו סוגיה שצריך להסתכל גם עליה ולהבין איך נותנים פה את המענה. יש פה דעות לכאן ולכאן, והוועדה, או צוות ההיגוי, יעסקו גם בנושא הזה. אלה הדברים שבסך הכול שמנו גם כאבני דרך, גם בחיבור של כלל הגופים שהגיעו למפגש הראשון, וכלל הגופים כבר נערכים למפגש השני, כפי שאמרתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמוליק, בלוח הזמנים, ובהנחה שזה תמיד לוקח עוד 20%–30% יותר זמן, אני מניח שהכוונה לגמור להכין - - - << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> עד רבעון א', 2027. שמנו את האמירה. הצוות המשפטי יצטרך עוד לעבור, ונצטרך לעבד. אחרי שעשינו את כל המפגשים, נצטרך לעבד בצוות מצומצם עם משרד הרווחה. שמנו רבעון א', 2027, להביא את הצעת המחליטים, אחרי שעשינו את התיאום עם כלל הגופים. כפי שאתם מכירים, יש פה לא מעט גופים שמחוברים לתפיסה הזאת של הצח"י, וצריך פה איגום תקציבי והיבטים שקשורים לביטוח ולתגמול, וזה מחייב גם אישור של כלל המשרדים. ולכן בלוחות הזמנים שמנו רבעון א', 2027. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהקשר הזה, אני רוצה להבין, אתם, רח"ל, כרגע פלטפורמה ניהולית, באים עם המקום שלכם, עם המיקום שלכם, ופועלים. משרד הרווחה, שירותים חברתיים, הוא בשלב זה – אני לא יודע מה יהיה בהמשך, אבל הוא המשרד המוביל, ואתם עושים מין מהלכים דומים גם בהקשרים אחרים. זאת אומרת יש פה סוג של – לא כפילות, אבל זו מורכבות שאתם מודעים לה. אתם מובילים את המהלך, אבל אתם לא המשרד המוביל. אתה יכול להגיד מילה על העניין הזה? וזה לגיטימי לגמרי, אני רוצה להבין את זה. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> כמעט בכל תחום אנחנו עושים את זה. אנחנו עובדים ביחד עם המשרד ועושים עבודת מטה. רק בשבוע שעבר סיימנו שבוע עורף לאומי ועסקנו בו, רק לדוגמה, בפינוי פסולת ברעידת אדמה. השבוע עסק ברעידת אדמה ופינוי פסולת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הגנת הסביבה, שיכון? << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> נכון, המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד המוביל. ויש משרד מוביל, ואנחנו כותבים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שזה חירום, ויש לכם את הקונסטרוקציה - - - << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> נכון. אבל תמיד יש משרד מוביל. אין מצב, אנחנו לא ניגשים לפרויקט שאין לו משרד מוביל, כי המשרד הוא אחראי לתחום. יכול להיות שגם משרד הביטחון מוביל – לא יכול להיות, הוא מוביל לא מעט עבודות מטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אם הולכים עכשיו לצח"י, לתפיסתכם, משרד הביטחון הוא לא זה שצריך להוביל. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> נכון, משרד הרווחה. כי לא מדובר רק בהיבטים של ביטחון, מדובר בהיבטים הרכים של הניהול הבין-ארגוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אני לא נכנס, אתם תדברו, בטח הנציגות. לדוגמה, אחת החלופות התאורטיות, אם מתחילים מההתחלה, עושים סמינר ראשוני, fresh, משולחן ריק. יכול להיות שמשרד הפנים היה יכול להתעסק, ביטחון פנים היה אולי יכול לקחת, הרווחה – קודם כול, כשלא היה אף אחד, הם היו, והם עושים ומובילים, וייתכן גם שצריך להשאיר את זה. לפעמים כשמשהו עובד צריך לתת לו. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> זה נכון, וגם הם רוצים להוביל את זה. זה שיש משרד ממשלתי שנרתם למשימה ומבין את הצורך, יש לו את העובדים הסוציאליים שפרוסים בשטח ומסתכלים על כל ההיבט, ויש לו מנגנון שכבר עובד – מה שעובד, ועובד יחסית טוב, רק צריך עכשיו לעשות לו את ה-fine tuning, לעגן את זה ולשים את התקציבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, מה שיפה בתהליך זה שכולם בפנים, ואם יש בעיה אז שמים אותה על השולחן. מצוין. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בבקשה. << אורח >> אסתי דורון: << אורח >> בהתחשב בכך שאנחנו נכנסים לקיץ ולחגים בצורה יחסית מאוד מובנית, כרגע יש לנו צורת תקצוב מאוד מסוימת מול הרשויות, וזה כמובן לא מספיק לכל הצרכים. מראש זה בנוי על צורה של שותפות, והיינו רוצים, בעזרת רח"ל, להגיע לשותפות, שיהיה לזה גם ביטוי אחר כך במה שהרשויות המקומיות מקבלות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הפעולה הזאת שאתם עושים מזכירה לי ארגון אח מרכזי חוסן. זאת אומרת במקרה הזה משרד הבריאות הוא המשרד המוביל, ומספר משרדים אחרים שותפים משמעותיים, נכון? זה משהו דומה? << אורח >> אסתי דורון: << אורח >> בדרום מרכזי החוסן עובדים אחרת ממקומות אחרים בארץ, כי בארץ, בצפון, למשל, הם יושבים באשכולות, ועובדים על - - - אז כבר האשכול, ברור שיש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל ברמה הארצית עדיין משרד הבריאות גם מרכז תקציבים, הוא המשרד המוביל, בשינויים מתבקשים. << אורח >> אסתי דורון: << אורח >> כן, ומשרד הרווחה יושב לצידו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. חופית, נציגת המועצה המובחרת, בבקשה. אחר כך נשמע את ישי עפרוני ממטה אשר, הקב"ט שנמצא על הקו, וכמובן את המשרדים האחרים. << אורח >> חופית איטח-צלקישוילי: << אורח >> שלום לכולם, אני משער הנגב, גם מנחל עוז, חוזרת באוגוסט הקרוב. בתוך כל שלוש השנים האחרונות, ואם לדייק, 25 השנים האחרונות בעוטף עזה, הצח"י מובילים, מקדמים, נותנים מענה בכל ההיבטים לתושבים שלהם בשער הנגב. כמובן רוב המענה מתמקד במענה קהילתי, פחות ביטחוני, למרות שיש להם אחריות לא מעטה לבניית תמונת מצב קהילתית. אז חשוב לי גם לחבר את הדבר הזה, ולכן השותפויות שלנו עם אוגדת עזה מאוד הדוקות, גם בתרגול, בהכשרה, באימונים משולבים עם כיתת הכוננות והרבש"ץ וכן הלאה. בהתייחס למה שחבר הכנסת אמר, אם יו"ר צח"י יכול להיות מנהל קהילה או לשבת בתוך הנהלת קהילה, זה מאוד משתנה מיישוב ליישוב. הרבה פעמים מנהלי הקהילה לא מהיישוב, וזה אחד הפרמטרים הכי חשובים שלנו, לתת מענה בזמן אמת, שבסוף האדם מהיישוב – והוא הכי קרוב והכי נגיש לאוכלוסייה שלו. למדנו על בשרנו כמה המענה הראשוני משמעותי. מי שב-7 באוקטובר אצלנו שלח את ההודעה על התושבים, על הנחיות ההתגוננות אלה יו"רי הצח"י; מי שדאג לפינוי התושבים אלה יו"רי הצח"י; מי שהוביל את הקהילה אחר כך, גם במרכזי הפינוי ולא רק, כמו קלאודיו ממפלסים, שנשאר ביישוב ודאג לכל ניהול היישוב, המשק, התשתיות וכל מה שנדרש – אלה יו"רי הצח"י. ולכן, כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, אנחנו צריכים להבין איך אנחנו שומרים עליהם. האם אנחנו שומרים עליהם בעזרת צו ריתוק למשק, שהם יכולים לבסוף להגיד למקום העבודה שלהם: יש לי תפקיד, והינה, בבקשה, זה העוגן שלי, וככה אני שומר גם על מקום העבודה שלי וגם על התפקיד שלי בקהילה? או שאני יכול לגייס אותם למילואים? אני חושבת שזה לא רק התגמול הכספי, זה העניין של איך שומרים עליהם. יש לי לא מעט יו"רי צח"י שהתחלפו בשלוש השנים האחרונות, וכאלה שנכנסו לפני שנה ואומרים לי: חופית, אני מקים את הצח"י שלי, מגייס כמה שיותר מתנדבים, מוביל ובונה נהלים, סד"פים וכל מה שצריך, אבל אני עוד שנה מסיים. ואני אומרת לו: למה? כי אני לא יכול להחזיק דבר כזה למשך זמן, יש לי מקום עבודה, אני מחויב, אם יקרה אירוע חירום, אני לא יודע מה לעשות. וזה עניין מאוד מהותי, איך אנחנו שומרים עליהם ואיך אנחנו עוזרים להם להמשיך לעשות את התפקיד הסופר משמעותי. ואגיד שבשער הנגב בנינו תפיסת הפעלה מאוד מאוד רחבה, שגם התפתחה מאז 7 באוקטובר. כל ההיבט של ממשקי העבודה בין יו"ר צח"י, מנהל קהילה ורבש"ץ – זה לא רק מנהל קהילה, זה גם עם הרבש"ץ – אנחנו קוראים לזה מובילי קהילה בחירום, משולש הזהב, שהוא זה שאחראי לקהילה שלו, כל אחד בתחומיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, זה מנהל קהילה, זה מרכז משק. יש עניינים שבהם לפעמים מרכז משק הוא הרלוונטי. << אורח >> חופית איטח-צלקישוילי: << אורח >> נכון. והתפיסה הזאת יכולה גם לשמש את רח"ל, את משרד הרווחה. אנחנו נשמח לעזור, נשמח לשתף בידע. נשמח גם שתלמדו אותנו דברים מיישובים אחרים, אבל באמת חשוב לנו לקחת חלק בהליך הזה. אני השופר של ראשי הצח"י שלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תכינו את עצמכם מנטלית שיכול להיות שיהיה תהליך של צה"ליזציה על הפלמ"ח הזה. בינתיים זה אירוע לא מוסדר, ויכול להיות שהמדינה תבוא ברגע מסוים, תשמע, תתייעץ וכו', ותקבע נהלים, ומכיוון שיש אלמנט של זהות אז לא תמיד זה יהיה נוח לכולם. אז צריך לקחת בחשבון שגם זה, כשעושים סדר, לפעמים גם יש את הקובייתיות הזאת, את הריבועיות. << אורח >> חופית איטח-צלקישוילי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, חופית. בואו נעבור על משרדים. אלון ביטון, מרכז השלטון האזורי, בבקשה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אדוני, אני מתנצל שאני בזום. תודה על הזכות. אנחנו חלק מהוועדה שמוביל שמוליק מרח"ל. אמרנו את ההשגות שלנו במפגש הראשון. יש לנו השגות לכל אורך הדרך, הרבה מאוד שנים אנחנו אומרים את הדברים, הרבה לפני 7 באוקטובר. לצערנו, אנחנו מרגישים קצת תחושה של פספוס ואכזבה, זאת האמת. הניהול של היישוב, ובטח הניהול של יישוב אל מול מועצה אזורית, לא צריך להיות בפריזמה של רווחה בלבד, ואנחנו מרגישים שלשם זה הולך. כל הסיפור של מרכז ההפעלה, כל הניהול השוטף של הביטחון ביישוב והאימונים השוטפים, הקפצת כוחות וכן הלאה, לרווחה יש יתרון אחד, היא אחת משישה, יש לה יתרון עצום ברווחה, ואנחנו חושבים שיש שישה מרכיבים נוספים לנהל יישוב. מי שאחראי לניהול יישוב זה יו"ר ועד יישוב, עם המטה שלו. ככה זה החוק במדינה, אין מה לעשות, כמו שמי שאחראי לנהל מועצה זה ראש מועצה, עם המטה שלו. וזאת העבודה. הצח"י זה קונץ פטנט שהמציאו במועצות האזוריות, במושבים ובקיבוצים, בגלל השיוריות שלנו אל מול הכוחות הרשמיים של המדינה. ואנחנו אומרים אמירה קצת קשה: לא הייתם שם בזמן, אבל אל תפריעו. אל תפריעו בהקשרים של יש לנו מתודולוגיה שעובדת, ועכשיו ניסיון לבוא למשטר אותה לא כפי שאנחנו חושבים שצריך לקרות זה אירוע מסוכן מבחינתנו. מה שאני אומר לא פופולרי, חטפתי מזה המון בכל השנים האחרונות, אבל נגיד את זה. זאת האמת המקצועית שלנו, וזה מה שאנחנו אומרים. אני גם מבין לאן זה הולך. כ-54 מועצות אזוריות זה לא משהו מהותי, ו-1020 יישובים זה כנראה גם לא משהו מהותי, ואנחנו מבינים שזה הולך לכיוון שהמדינה רוצה להיכנס לעניין, וזה בסדר גמור, אנחנו רוצים שהמדינה תיכנס לעניין. טוב שהיא הייתה נכנסת לעניין גם לפני 7 באוקטובר ונותנת את מה שדרשנו מבחינת תקציבים ומבחינת מבנה וארגון. אנחנו טוענים שהמבנה והארגון שהכיוון הזה הולך אליהם מוטים ולא טובים. הם לא טובים ברמת יישוב ולא ברמת מועצה. במקום לחזק את אגף חירום וביטחון, שזו דרך המלך להכין את היישוב ואת המועצה ואת היישובים שלה לחירום, לוקחים פה ובונים הכול דרך פריזמה של אחד המכלולים, הרווחה, כשיש עוד מכלולים, מכלול לוגיסטיקה, דוברות, מידע לציבור, הנדסה וביטחון וכהנה וכהנה. לא ככה מתנהל היישוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלון, אני רוצה להתערב. מצד אחד, אני מבין, ודווקא גם אתמול בשיח – נדמה לי שדיברנו על זה במטה אשר – וגם פה, בדברי הפתיחה, אמרתי שהעיקרון של אחדות גורמי הניהול, או רצף ניהולי, הוא נכון, הוא וקטור חשוב. יותר חשוב מזה יש רק דבר אחד, לתת מענה כמו שצריך ליישוב, לקהילה, לתושבים ולמשק, ולא בשם ההיאחזות בתפקיד. אבל הערת נקודה נוספת שגם היא צריכה להיבחן, לכאורה אתה תופס את המבנה הזה כמבנה שצבוע בצבעים, או הדיסציפלינות, של משרד הרווחה. ואם אני מבין נכון, למשרד לשירותים חברתיים יש פה שני תפקידים שונים: משרד מרכזי שהוא המשרד הנושא, ויכול להיות שיהיה משרד אחר, אבל לצורך העניין נניח שזה יהיה משרד לשירותים חברתיים, לאומית. הוא יהיה המשרד שינהל, יתכלל, ירכז משאבים, אבל אני לא חושב שהוא ינחה את כל אחד מהאגפים ברשות המקומית; ובכובע אחר שלו, המשרד ינהל כמובן את נושא הרווחה, גם בחירום. אז צריך להפריד בין שני הדברים. וכמובן, יותר חשוב מהכול זה שאתה תחוש שאתה חלק, אתם, מרכז השלטון האזורי, תהיו חלק אינהרנטי מהתהליך. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> ברשותך, אני רוצה לחדד את הסוגיה הזאת. כל מה שאתה אומר נכון, אבל – וחווינו את זה בכל חמש השנים האחרונות. אין לי טענה למשרד הרווחה. הוא משרד פרואקטיבי, יוזם, שלקח על עצמו את מה שכל המדינה לא לקחה. הטענה שלי היא למשרד הביטחון, לרח"ל, לפיקוד העורף ולמשרד הפנים, בעיקר, ואני לא מתבייש להגיד את זה בקול רם. כל המשרדים שבאופרציה מפעילים ואמורים להפעיל ולהיות אחראים לחירום במועצות אזוריות, או בכלל בשלטון המקומי, מתנערים. משרד הרווחה – כל הכבוד, גוף פרואקטיבי שלקח את העניין, אבל זה גורם לאיזושהי בעיה. להביא את הכסף זה דבר אחד, אבל מי זה שמוביל את זה ברמת המועצה? ולמה הוא לא מוביל את זה תחת אגף החירום והביטחון, כמו שמובילים את כל עבודת החירום והביטחון? זה דבר ראשון. דבר שני, למה התקן הזה חייב להיות עובד סוציאלי? למה? מה מותר לעובד הסוציאלי מכל איש ביטחון בהקשר של הכנת המרחב לחירום וביטחון? ולכן הדברים נהיים מוטים, זה הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה תקן אמרת? לאיזה תקן הוא מתכוון? << אורח >> אסתי דורון: << אורח >> הוא מדבר על רכז צח"י. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> התקן שיש בכל מועצה אזורית, של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, התקן של רכז צח"י מועצתי? << אורח >> אסתי דורון: << אורח >> רצוי עובד סוציאלי קהילתי, אבל לא תמיד - - - << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> היום גם מי שמלמד צח"י וגם מי שמאמן צח"י וכן הלאה חייב להיות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, הבנתי. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> ולכן אנחנו טוענים שזה בסדר גמור, משרד הרווחה עושה את התפקיד שלו נאמנה, באמת, אבל אני חושב שיש פה עיוות ברמת המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההערות שלך מאוד חשובות. שמוליק, האם ברור שזה חלק מהדיון? לא שמעתי שהדברים סגורים. להפך, הדיון בקושי התחיל. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> קודם כול, זה חלק מהפורום שאנחנו עושים ב-26 לחודש, שגם אלון יהיה חלק ממנו. יש פה דעות שונות והסתכלות כללית. גם כשאנחנו מסתכלים היום על רשות מקומית, שהיא תעתיק גדול של צח"י מועצה אזורית שיש בה גם את כל בעלי המרכיבים, זה נכון שמצד אחד משרד הפנים הוא המשרד שאמון על הרשויות המקומיות ונתן את סמכותו לפיקוד העורף להוביל את בניין הכוח ברשויות המקומיות. אבל בסוף מדובר בכל בעלי התפקידים, לכל אחד יש POC אל מול משרד אחר. צריך להבדיל פה בין הביטחון לבין הניהול הרשותי, אלה שני דברים. ההיבטים של הביטחון מובלים על ידי משרד הפנים, הוא שם את הקב"טים, צוותי הביטחון ומג"ב, שמאמן את צוותי הביטחון וכדומה, לבין הצוות הרך יותר שאמון על כל מה שקשור לאזרח הוותיק, למשפחה שצריכה את העזרה, ליכולת לייצר פה את המעטפת, שהיא מעטפת חוסן יישובית. אפרופו זה, יש מי שקורא לצח"י חירום ויש מי שקורא לזה חוסן, וזו הסתכלות על הצח"י כצוות החוסן או החירום היישובי, לא רק בהקשר הביטחוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמו שאני מבין, ואני אומר את זה גם לאלון ולישי ממטה אשר, שעוד מעט ידבר גם כן, צח"י זה המבנה, זו התצורה של הנהלת היישוב בחירום, והנהלת היישוב היא כללית. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במבנה הדו-רובדי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במבנה הדו-רובדי. אמרתי קודם, כמו שהמועצה זו אותה מועצה רק הופכת מצב צבירה, זה מצב צבירה של ההנהלה בחירום. חירום יכול להיות של שלוש, ארבע שעות בגלל איזה תאונה, לא עלינו, ויכול להיות שלוש שנים בגלל תאונה אחרת. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> נכון. אפרופו זה, לא הכול ביטחון, כי ראינו במטה אשר אירועי שרפה שבהם פינינו יישובים, ומדובר בהיבטים של התנהלות וניהול של יישוב על כלל המרכיבים שלו. זה לא רק ביטחון בפנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מבחינתכם, אני מניח שאתם בעסק, אבל אחד מהחיבורים שצריכים לשים לב אליהם זה הצבא / משטרה, מול רב"ש / רבש"ץ, כיתת כוננות, יחידת חילוץ, כיבוי אש וכו', מול צח"י. זאת אומרת מצד אחד, זה חלק מהתפיסה היישובית, מצד שני זה ת"פ גופי ביטחון חיצוניים שהם לא מועצה אזורית – צבא, משטרה, כב"א וכו'. וגם פה צריך להיות עם גישה נינוחה ומאפשרת מורכבות אבל, ככל האפשר, מרכזת את הניהול בידיים שבוודאי יוצרות חיבורים חשובים בין האלמנט האזרחי לצבאי. אורן, מהמשרד לביטחון לאומי, בבקשה. << אורח >> אורן נחמיה: << אורח >> צוהריים טובים, אנחנו במשרד שותפים בשולחן העגול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מטעמכם? << אורח >> אורן נחמיה: << אורח >> מטעמנו צחי לוגסי, שמרכז את הפעילות הזאת מול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא ידיד הוועדה. << אורח >> אורן נחמיה: << אורח >> הוא אמר שמחר הוא פוגש אתכם גם כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << אורח >> אורן נחמיה: << אורח >> הוא חבר בצוות הזה, מישהו מאנשיו. ולכל מה שנצטרך יש לנו גם את הזרוע של הרשות לביטחון לאומי, שיודעת להשפיע בהקשרים האלה של צח"י, חוסן, וגם בהקשרים של מוגנות, מניעת אלימות, התנהגויות אנטי-חברתיות וכל מה שיידרש בצוות הזה. אנחנו לרשות הוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה צוות? << אורח >> אורן נחמיה: << אורח >> צוות ההיגוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. רן ממשרד הפנים, בבקשה. << אורח >> רן אלון: << אורח >> אני ממינהל החירום. מי שחבר בוועדה ששמוליק פיתח זה ואחיד, ממלא מקום ראש אגף חירום במינהל. אנחנו איתם לאורך כל הדרך. הטענות שעלו פה נכונות, אבל חידדת את הנקודה הזאת, בין פיק של תאונת דרכים של שלוש שעות, או תאונה של שלוש שנים. זה נושא מאוד מורכב לכאן ולכאן. זה בדיוק תפקידה של הוועדה, בסוף לתת המלצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני צריך לקחת בחשבון שהמשמעות מבחינת מצבת כוח האדם, זה יכול להיות תוספת מסוימת, רק היא קורית ממילא, היא בהתנדבות – אגב, לא בהתנדבות מלאה. בקווי העימות ידענו למצוא פתרונות באירועים האחרונים בגלל נדיבות הלב היחסית בכוח אדם. אז זה הלך גם למקומות האלה, וזה אפשר, אבל צריך לפרמל את זה ולוודא שאפשר להחזיק את זה. אנחנו חשים שהתפקידים האלה הם תפקידים שצריכים להישאר איתנו בדור הקרוב. נקווה לימים אחרים פעם. יגאל ממג"ב, בבקשה. << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> צוהריים טובים, רק אציין מאוד בקצרה שלצח"י יש חשיבות רבה, לאין שיעור, גם במועצות וגם ביישובים. ראינו את זה גם בעבר, אני חושב שהחברים פה מכירים את המשמעות. ואני יכול לומר שמג"ב – כל מקום שיש בו מש"קים ביטחוניים ויש את כיתות הכוננות, אנחנו יודעים לעבוד בצורה מושלמת גם עם צח"י שנמצא ביישוב וגם במועצה. אני אומר את זה באופן חד-משמעי. איפה שאין אסדרה של צח"י ביישובים, נכון לבנות את זה ונכון שזה יתקיים. אנחנו רואים גם היום את הפריסה ויודעים, גם בתרגילים וגם במציאות, להתחבר, להוביל ולבצע את המשימות שאנחנו עוסקים בהן, לצד צוות צח"י שנמצא ביישובים ובמועצות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בכלל אצבע כזה, בכל מקום שיש בו כיתות כוננות יש גם צח"י? << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> כמעט באופן מלא. אני לא יכול להגיד באופן מלא כרגע, אבל אני יכול לומר שהיו בעבר. היה גם לפני שלוש שנים ואחורנית. היום זה מוסדר בצורה מאוד משמעותית, מחובר עד לרמה של האנשים הספציפיים עצמם, שנמצאים בצוותים ויודעים מי עושה מה ומתי בכל יישוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלוש השנים שעברו יותר חיזקו את החשיבות ואת הנוכחות של צח"י? או הפוך, אנשים קצת התעייפו? << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> לא, זה היה בעבר. ואני יכול לומר שגם עכשיו, למעשה כל הזמן, אנחנו מחדדים ובודקים את זה. כי בסופו של דבר, מתחלפים בעלי תפקידים. ציינו פה על בעל תפקיד כזה או אחר שנכנס ליישוב, מוביל איזשהו תהליך ואחרי זה הוא עוזב, ואנחנו יודעים להיות ערים לזה, להתחבר לאותם אנשים שנמצאים בתוך היישובים ולעבוד לצידם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת במובן מסוים, אתם לפעמים קצת לוחצים את היישוב, אם הוא קצת ירד בדריכות הצח"ית שלו. << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> אנחנו מאוד מעורבים. אבל אגב, וזה צוין פה, בהובלה של זה – וזה נכון שאותה פלטפורמה שנמצאת במועצה יש ביישוב עצמו – זה מאוד משמעותי וגם נכון, של בעלי תפקידים. אנחנו יודעים להתחבר אליהם, אנחנו יודעים לעבוד לצידם, הם לעבוד לצידנו, באופן מצוין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוא נדבר בשוטף, כשיש אירוע, תאונה, לא עלינו, מזג אוויר או דליפה קשה, המש"ק שלכם, באופן אינטואיטיבי, ידבר עם מרכז המשק, מנהל הקהילה או ראש צח"י? את מי הוא יחפש? בשוטף, אני לא מדבר עכשיו על מלחמות. << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> גם בשוטף, כשאנחנו יודעים שיש צפי לאיזשהם אירועים קיצוניים כאלה או אחרים, משטרת ישראל בכלל ומג"ב ופרט יודעים להיערך לפני כן על כל המרכיבים. אם ניקח מקומות שהולכים להיות שם חסימות של צירים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין, אני סומך על ההיערכות שלכם, אני רק שואל לגבי שלכם מול היישוב, את מי אתם מחפשים? אנחנו עוסקים בצח"י. << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> יש ועד היישוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אתם הולכים לוועד היישוב? << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> כן, נפגשים עם ועד היישוב באופן שוטף. יש כל הזמן קשר רציף ביניהם לבין המשקב"ט לגבי כל מה שקורה ביישוב, ובפרט כשיש אירועים כאלה או אחרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אומר הנהלת היישוב, אז איפה צח"י בהנהלת היישוב? << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> מתחבר, הוא חלק ביישוב עצמו. יש את צח"י עצמו, הוא יודע להפעיל אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת מבחינתכם זה חלק מהיישוב, היושב-ראש או המזכיר מפעיל את צח"י? << אורח >> יגאל הרוש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמוליק, זה חלק – אני קצת יורד לרזולוציה הזאת כי זה נורא חשוב לנסות לשמור על שגרה ולהכיר בחשיבות של האורגנים הקיימים, כמובן, ההנהלות הפורמליות, ויחד עם זה, אנחנו יודעים שלצח"י יש רגל בקרקע, ויש ניסיון מתמשך, זה הסיפור. ויש לזה הרבה פעמים יתרון על פני ממלאי תפקיד אחרים שהם מתחלפים בתדירות. אם מישהו כעבור שנה מתחלף, לא טוב. אנחנו רוצים לראות אנשי צח"י שנים באותו מקום, גרים במקום, רצוי עובדים במקום. לא תמיד זה אפשרי, אבל יודעים להגיע מהר. ואני רק מחדד את העניין של לא להתבלבל בין הנהלה פורמלית של יישוב לבין התצורה הזאת של הנהלת יישוב בחירום. צריך לשים את זה על השולחן, לדבר על זה. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> קודם כול, זה הרבה יותר רחב מהנהלת היישוב, זה עוד אנשי מקצוע, גם רפואה, גם עובדים סוציאליים, גם טרקטוריסט, יש לזה הרבה אנשי מקצוע. וזה on top לצוות הכוננות הביטחוני, שהיום גם קיבל את הנשקים, ועובד מול מג"ב, ומג"ב מאמנים אותו, וזה קורה. ואלה שני גורמים שעובדים ביחד בתוך היישוב ונותנים מענה שלם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מתעקש רק על דבר אחד, זה שלושה. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> גם ועד היישוב. אתה מדבר על ועד היישוב, ההנהלה שהיא ועד היישוב. זה שלושה, אתה צודק. כי ועד היישוב לא תמיד – זה תלוי, זה משתנה. יש את הצוות הביטחוני, יש את ועד היישוב ויש את הצח"י. לפעמים זו אותה הנהלה ולפעמים זו הנהלה נפרדת. אצלי במושב זו הנהלה נפרדת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. הרבה פעמים זה נפרד. ולא לשכוח שביישובים כפריים, כמו שאמרנו, כשאומרים הנהלת יישוב – איזה יישוב, אגודה כזאת, ועד. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> חקלאי או קהילתי, נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לפעמים גם זה מבלבל. נציג של היישוב במועצה. לכולם יש מה לומר, ורק צריך לשים לב למורכבות. ישי, בבקשה. << אורח >> ישי עפרוני: << אורח >> צוהריים טובים מהצפון היפה והשקט. קודם כול, תודה לכל מי שעוסק בנושא הזה, ובטח מי שבא לוועדה והעלה את נושא הצח"י על השולחן. אנחנו עוסקים בדבר הזה כבר כמה וכמה שנים. אנחנו אחרי שלוש שנות מלחמה ואני מרגיש שלא למדנו, או שאנחנו לא רוצים ללמוד, אלא אם כן הכול היה טוב. ואם הכול היה טוב, אז למה יש ועדה כזאת? אני חושב שנכשלנו בחלק מהדברים. והניסיון לעשות את אותו דבר עוד פעם – איינשטיין אמר על זה משהו, ואני לא רוצה לחזור על זה. אנחנו עושים דיון שלא נעשתה בו חשיבה עמוקה. לא שיתפו את הלקוח העיקרי, שזה היישובים והמועצה שנבחרה כלבנת היסוד. אלון מייצג אותנו נאמנה, והולכים לראות את זה באשכול, כל הכבוד, זה מצוין, אבל את זה צריך לעשות לפני הישיבות ולפני שנציג רח"ל כבר חורץ גורלות איפה זה יהיה, מה זה יהיה ואיך זה יישאר. אנחנו בסוף הלקוח, אנחנו - - - בניסיון, אנחנו אלה ששלוש שנים מתעסקים בנושא הזה. וצח"י זה גם רווחה, גם חוסן וגם כל הטיפול ההוליסטי. אבל צח"י זה טיפול בכל מה שצריך לתושב וליישוב – זה חשמל, מים, ביוב, כיבוי אש, מזון, חמ"ל, רחפנים, דוברות, דוברות חיצונית, דוברות פנים. מה לעו"ס ולדבר הזה? חילוץ, מס רכוש – לטפל בנזקים, פינוי – מי מתעסק מול בתי המלון? מי נותן מענה רפואי? מי מתעסק עם המזון לחיות, למשק החקלאי? מועצות אזוריות זה יישובים, קיבוצים, מושבים. חלקן עדיין עם חקלאות, ואני מקווה שיהיו ככה עוד הרבה מאוד זמן, חלקן עם מפעלים, שגם להם צריך לתת את הדברים, ויש גם נתח לא קטן שהוא הרווחה, הטיפול הרגשי, הטיפול ההוליסטי, אבל זה לא רק זה. כשרואים במבחן התוצאה אחורה מה נעשה, ופה אומרת נציגת משרד הרווחה שהדברים נעשים בשיתוף – לצערי, הם לא נעשים בשיתוף, הם נמצאים בנתק. אם נראה את הספר שרק עכשיו תוקף כי כאב לרשות, הוא נכתב כולו על ידי עובדים סוציאליים. אין שם נציג אחד, לא של מרכז השלטון האזורי, לא של קב"טים, לא של מנהלי מחלקות יישובים במועצות, שום דבר. את יכולה לפתוח את העמוד הראשון ששוגרמן כתב בו את התודות, אני מכיר אותו בעל פה. חייב להיות שיתוף פעולה. שיתוף הפעולה מתחיל בלשמוע מה אנחנו צריכים בשטח, מה נכון לנו. וזה מתחיל בזה שצריך לעשות תחקיר על שלוש שנים של המלחמה. מה שהיה באשכול לא נכון למה שאצלנו. שם הקהילות נמחקו, שם ההנהלות נפגעו. מה שעובד בשגרה ואיפה שיש הנהלה חזקה בשגרה – הצח"י מסייע לה, הוא לא מחליף אותה. צריך לזכור את היום שאחרי. הנהלה שתגיד: תודה רבה, אני בורחת כי יש צח"י שמחליף אותי, ביום שאחרי היא כבר לא תהיה רלוונטית. צריך לזכור גם את הדבר הזה. אצלנו במועצה במשך שנה וחצי לא מצליחים למצוא עו"סית שתעסוק בצח"י, כי חסרים עו"סים. אז מה, אנחנו מחזיקים בקרנות המזבח? רק עו"סית תוכל לנהל את זה? וזה מה שנאמר לנו - - - על ידי משרד הרווחה. יש לנו פה מישהו שהיה ראש צח"י אבל הוא לא עו"ס, אז הוא לא יכול לתפקד בתור עו"ס, בתור אחראי צח"י. אצלנו מנהלים את זה עם מחלקת יישובים, אני, כקב"ט, ומנהלת מחלקת הרווחה, וככה אנחנו מנהלים את הצח"י ואת העיסוק בצח"י אצלנו. זה צריך להיות נכון. שלושת הדברים שצריך לעשות: משרד הפנים צריך להיות האחראי, כמנחה של הרשויות המקומיות בלבנת היסוד, לתכלל את כל נושא הצח"י. הרווחה יעשו את שלהם, משרדי הממשלה יעשו את שלהם, אבל בסוף, כמו שמשרד הפנים מנחה אותנו על מזג האוויר, מנחה אותנו, לא עלינו, באסונות ובנפגעים, מנחה אותנו בסייבר ובדברים נוספים, הוא צריך להיות גם שם ולהיות האחראי, בהיעדר רצון, לקחת את זה על ידי פיקוד העורף, שהוא המדריך והמנחה המקצועי. צריך לזכור שהמועצה היא לבנת היסוד והיא זאת שבסופו של דבר נותנת את הטון, והיא אחראית מול היישובים והתושבים שלה. ראש המועצה אחראי לביטחונם ושלומם של התושבים. אי-אפשר לשים אותו בצד ולא לשאול מה הוא רוצה. יש למרכז השלטון האזורי ועדת ביטחון – במקרה, ראש המועצה שלי גם יושב-ראש שלה – אני לא זוכר שמישהו ישב איתו ודיבר איתו. זה נראה לי קצת מנותק מהמציאות, צר לי להגיד לכם את זה; מקור הסמכות – לצח"י אין שום סמכות חוקית. יש ליושב-ראש הוועד הנבחר ולמועצה. הכול טוב ויפה כשזה קורה ועובד, אבל אם עכשיו יושב-ראש צח"י בקיבוץ שלי היה נותן איזה הנחיה והיו נהרגים שלושה תושבים, מי היה נותן את הגיבוי? אף אחד. גיוס – אנחנו אחרי שלוש שנים של מלחמה, ומישהו נגע פה בכך שלא דין תאונת דרכים או שרפה של יום אחד כדין אירוע מתמשך. גיוס של האנשים האלה, או גיוס משקי, או גיוס לצה"ל. אנחנו תחמנו את המערכת, את חלקם הכנסנו כחברים למחלקות ההגנה. בצה"ל יש מחלקות הגנה, אין כיתות כוננות, יש למג"ב כיתות כוננות. דרך אגב, צריך להגיד תודה למג"ב ולבט"ל, שהרים את מחלקות ההגנה בעורף, שלא היו קיימות. גיוס, כמו שאמרתי, זה תורת לחימה שצריכה להיות מעודכנת לאור שלוש שנים של לחימה שתחקרנו אותן קודם, לפני שאנחנו מביאים את זה להצעת מחליטים. שוב, מרכז השלטון האזורי, ראשי הרשויות שלנו, הקב"טים, מנהלי מחלקות היישובים ומנהלי מחלקות הרווחה חייבים להיות שותפים לדיונים האלה. אלון מצוין, אבל הוא נציג אחד. צריך לראות ולשמוע את התמונה הכוללת, והדעה שלי, כמו שאמרתי, יעבוד בשגרה, יעבוד בחירום. אני לא בטוח שהצלחנו כמו שכולם מציינים, ב-7 באוקטובר וגם לאחריו. ראינו קהילות שמתפרקות, לא כאלה שנפגעו על ידי מחבלים אלא פשוט התפרקו כי לא היה מי שיטפל בהן. הצח"י זה לא חזות הכול. הנהלת היישוב היא ההנהלה, והצח"י מסייע לה. שוב, תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ישי, תודה רבה על המעורבות, האכפתיות, האסרטיביות. אני יודע שיש קב"טים או נציגים נוספים ממועצות, אם הם ירצו, אז הם יכולים להשמיע קול או לבקש מהנהלת הוועדה לדבר. שמוליק, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> ראשית, הערכה לישי על העשייה. יצא לי להיות לא מעט פעמים במטה אשר, והוא אמר דברי טעם. בסוף צריך להסתכל על זה בהסתכלות כוללת, אבל גם לא נכון לערבב בין כיתות הכוננות או מחלקות ההגנה ביישובים לבין הצח"י. אנחנו נוטים לערבב כשזו אותה פונקציה ניהולית, אבל אלה שניים או שלושה גורמים שאמרנו בתוך יישוב. לפעמים זו הנהלת היישוב ולפעמים זה on top להנהלת היישוב, אבל סוגיית הביטחון היא סוגיה בפני עצמה שמטופלת על ידי מג"ב ועל ידי צה"ל באופן – לא יודע אם מלא, אבל היא מקבלת את המענה. אנחנו מסתכלים על האונה שהיא לא האונה הביטחונית, האונה החברתית, שעוסקת – אפרופו זה, בכל המשרדים רלוונטי, בריאות רלוונטי, משרד הפנים רלוונטי וכולם רלוונטיים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי ההערה העיקרית של ישי הייתה הרצון, הציפייה למעורבות עמוקה יותר של המועצות, של נציגי המועצות בתהליך. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> אז אמרתי, אי-אפשר לערב את כולם. אנחנו עושים סיורים, נעשה גם זום עם עוד גורמים כדי לשמוע עוד גופים. אבל אני מסכים איתו, הוא אמר דברי טעם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. לצורך העניין נשמע גם את נציגי עמק יזרעאל ומגידו, שביקשו לדבר. בבקשה. << אורח >> ניר שנער: << אורח >> שלום, תודה, אדוני היושב-ראש. אני מנהל אגף חירום ביטחון, מועצה אזורית עמק יזרעאל. אני מצטרף לדברים החמים שאלון וישי אמרו לפניי. לא אחזור עליהם, אבל אני עומד מאחורי כל מילה שלהם. אני רוצה לדבר מזווית קצת יותר רחבה, אדוני היושב-ראש. האתגרים שיש למועצות אזוריות, ומי כמוך יודע, שונים מהאתגרים שיש לערים הגדולות. בזמן שהערים סביבי, ואני מעריך את כולם, הקימו צוות חילוץ, יחידת חילוץ אחת, אצלנו, למשל בעמק יזרעאל, הקמנו 40 צוותי צח"י ביישובים. בזמן שהם הקימו כיתת כוננות אחת, אצלנו הקימו 35 כיתות כוננות. כל הראייה אחרת, המדינה, לטעמי, לטעמנו, לא מבינה את זה מספיק לעומק. האתגרים שלנו הרבה יותר גדולים, הרבה יותר רחבים, ואין גוף שעומד, נותן ותומך כמו שצריך. פיקוד העורף – אני מסיר את הכובע. אבל פיקוד העורף יודע לתת לי מדריכים, הוא לא יודע לצייד אותנו, הוא לא יודע לתת לנו תקציבים. אני מצטרף למה שישי אמר, משרד הפנים צריך לעמוד מאחורי העיסוק הזה, לתקצב אותו, לסדר הכי טוב את עניין הסמכויות. אני קצת חולק על מה שהחבר שלנו ממג"ב אמר, מכיוון שכרגע אם יש אירוע חירום ביישוב, מי שמג"ב יפנה אליו ראשון זה הרב"ש, לא יושב-ראש הוועד ולא מישהו אחר, מי שבשגרה ובחירום עוסק בענייני הביטחון והחירום של היישוב, וזה הרב"ש. הרב"ש מתנדב במועצות שלנו כי אנחנו מועצות עורפיות, אז אצלנו כולם מתנדבים. זה רק מחזק את ההבנה שהחבר'ה האלה כבר מאוד שחוקים. אנחנו לא תמיד מצליחים למצוא את הדרכים לעזור להם ולתחזק אותם. אצלנו במועצה זה אלפי אנשים, 40 יישובים. 500 איש הם רק כיתות כוננות, אבל לידם יש עוד 1,500 איש של צוותי הצח"י. צריך לדעת לתחזק את זה, לתגמל אותם ולעזור להם. וזאת הנקודה העיקרית, למצוא את התקציבים הנכונים, למצוא את הסמכויות ולהבין שהאתגרים שלנו אחרים מהערים הגדולות. פיקוד העורף, למשל, אם עכשיו יש אירוע חריג, ראינו במלחמה האחרונה, כשהגיעו הנפילות באזור המרכז, הרבה מאוד גדודי חילוץ נסעו לטפל. אנחנו נשארים לבד. אני נמצא תחת נפה שיש לה 26 או 27 רשויות. חבר'ה, אף אחד לא יבוא לעזור לנו. אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד לא יעזור לנו, עם כל הכבוד למדינה. ולכן צריך לשנות את החשיבה ולתמוך בהבנה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה מאוד. אני עושה את המקסימום, אני שולח את אחד היועצים שלי לפיקוד העורף אצלך, אז אתה יכול להיות רגוע. אליאב ממגידו, בבקשה. << אורח >> אליאב נהרי: << אורח >> אני מנהל אגף ביטחון וחירום, מועצה אזורית מגידו. קודם כול, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על ההתעסקות בנושא החשוב הזה, לך ולוועדה. לא אחזור על דבריהם של חבריי הקב"טים ושל אלון, אבל אני כן רוצה לחזק את הדברים שאלון העלה. נושא שאמר פה רח"ל: יש דעות, וזו הדעה של אלון – זה ממש לא נכון, אנחנו הלקוח. בסוף אנחנו מקבלים את השירות, וכל העניין הזה שמתכלל אותו משרד הרווחה, שעושה עבודה טובה, אבל זה לא יכול להמשיך. הרווחה זה רק פן אחד קטן. הצח"י, שבנוי מכלל הדברים, שלא אחזור עליהם, אני אישית חושב ואני רואה את זה, שגם אם מדובר – הוא העלה את נושא תאונת הדרכים, גם בתאונת הדרכים, אם זה בתחום הרשות, בסוף מי שמגיע לתאונת הדרכים אלה צוותי החילוץ, הצוות של המועצה גם מגיע ומסייע שם. הצוות של הרווחה בסוף נותן את ההודעה המרה במקרה, שחלילה, מישהו נהרג, אבל נושא הצח"י הוא נושא מאוד גדול. וגם ההכשרות, היום ההכשרות שנעשות תחת רווחה זה תחת הקואליציה לטראומה. אלה נושאים מאוד מצומצמים. את שאר הדברים אנחנו שואבים או מכב"א, או מגופים אחרים, מפיקוד העורף, או מכל מיני גופים אזרחיים שאנחנו מנסים להשיג ולעשות הכשרות חיצוניות. אז חייב לחשוב מי מתכלל את כל הנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. חברים, נסכם. הסיכום פשוט. ראשית, כבוד הוועדה מברכת את העשייה, קודם כול. אני מודה לרח"ל ולבאי השולחן העגול על הפעולה המשותפת, על התנעת צוות ההיגוי. אני מבין שמדובר בתהליך של מספר חודשים, ולכן אני חושב שזה ריאלי, מצד אחד, לכוון לעבוד באופן אינטנסיבי, אבל זה אכן ייקח כמעט שנת עבודה. ובשנה הזאת - - - גיבוש מחליטים בהסכמות. ציינת, שמוליק, את הרבעון הראשון של שנת 2027, ואולי מה שעלה כציפייה זה שותפות עמוקה של המועצות האזוריות. אני לא נכנס להערות הקונקרטיות, כי הן צריכות להיות בדיון, בשולחן, שקיים, זמין, נכון, מכיל את כולם. תחשבו מה הדרך הנכונה כדי שהעמדות החשובות מפי הגורמים המרכזיים יבואו לידי ביטוי בזמן הנכון, בתהליך התקדימי המאוד חשוב שאתם עושים. אני מברך אתכם ביכולת לעשות כמעט דבר והיפוכו, מצד אחד לפרמל, למסד אירוע שהוא חיוני, ומצד שני לשמור על רוח הנעורים, רוח ההתנדבות – הנעורים זה גם למבוגרים, אפרופו הדיון הקודם. יש לא מעט צח"ים בצח"י – תמי הלוי מנחל עוז, סגנית ראש צח"י, כלת פרס התנדבות של הנשיא להשנה, היא בעשור התשיעי לחייה, לקראת סופו, או משהו כזה. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> גם קלאודיו לא ילד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וגם קלאודיו לא ילד. אז הינה לכם, כשדיברנו על 1,500 פעילים בצח"י רק בעמק יזרעאל, אז צאו וחשבו על אלפים רבים בכל המדינה, וביניהם מבוגרים. הצעירים עסוקים גם בזה, אבל גם בביטחון ובגידול המשפחה תחת המציאות החירומית. אז אני מצפה, מבקש שותפות עמוקה עם אותם גופים, הרשויות המקומיות האזוריות והיישובים, ואני מאחל לכם הצלחה. וכמובן, אני מניח שהוועדה הזאת תשמח לשמוע עוד פרטים בתוך או לקראת גיבוש התוכנית. אני נועל את הישיבה ומאחל לכם נסיעה בטוחה הביתה, בלי צורך להזעיק את אגף הרווחה. סעו בזהירות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>