פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 39 הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 49 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 9:36 סדר היום: << נושא >> החסמים במאבק בפשיעה ובפרוטקשן והשפעתם על יוקר המחיה בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: מלאכי חסדאי – המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה קרן דהרי בן נון – ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים אריה חן – מנהל תחום מוקד מודיעין משולב רשות המיסים, משרד האוצר איתי פלומבו ויסמן – מנהל אגף בכיר רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה יצחק שר – מנהל מרחב צפון, היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות, משרד החקלאות וביטחון המזון ענבל דואק – ראש אגף אסטרטגיה ומדיניות, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ישראל שמרלינג – קמ"ד חקירות, משטרת ישראל יעקב שטרנברג – יועץ משפטי, משטרת ישראל חגי רזניק – ראש המכון, מכון ריפמן סא"ל (במיל') בצלאל גינוסר – ראש אגף מרחבים, השומר החדש שמואל דוד – יועץ, הקרן החדשה לישראל מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> החסמים במאבק בפשיעה ובפרוטקשן והשפעתם על יוקר המחיה בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ומעקב אחר ביצוע הממשלה. לפני שניגש לנושא שלנו, זה נושא שדיברתי עליו במליאה, אבל אני רוצה לדבר עליו כאן, כי האנשים האלה ראויים שאני אדבר עליהם בנועם ובנחת, לא כמו במליאה, שם הייתי קצת מתוח באיזה עניין. בחודשים האחרונים קמה אוגדה חדשה במדינת ישראל, אוגדה 96, והיא מאופיינת בכך שמרבית המגויסים אליה הם אנשים שהחליטו לחזור מפטור ממילואים לשרת בצה"ל. אנשים בני 40, 50 ו-60, חלקם יצאו לקורסי הכשרות בשנה האחרונה, כולל קורס קצינים, קורס מ"פים, קורס קציני תחזוקה. אנשים שלא היו קצינים בצה"ל בגיל 45 עוזבים את הבית לחודשיים ואז מתחילים לעשות מילואים. היום כבר הגדודים של אוגדה 96 מחזיקים קו. המטרה, כפי שאמר המ"פ, קוראים לזה פלס"מ היום, אבל פלוגת המפקדה, מה שקראו פעם, הוא אמר: כשאני אעשה מילואים עכשיו, בגיל 50-45 הצעירים הסטודנטים והאבות הצעירים, בני 20 ו-30, יוכלו ללכת הביתה יותר. זאת המוטיבציה שלו, להקל, מה שנקרא הנטל הזה, להקל מול אלה שמשלמים מחיר, ההורים הצעירים, הסטודנטים. והפלא הזה של אוגדה 96 כולל גדודים בכל המרחב, גדוד שאנחנו החלפנו באזור מעלה גלבוע. ובכל אזור יש את החיילים, והתפיסה היא שזה מרחבי ואזורי. ובפלא הזה מגויסים הגדוד הזה של גדוד הר הנגב, לוחמים ממועצה אזורית רמת נגב ומירוחם, מצפה רמון, דימונה, עומר. אבל אני מציין עוד יישוב, ערערה בנגב, כי כשאמרתי את זה במליאה שאל אותי אחד האנשים המגויסים, המתנדבים, שהוא בדואי מערערה בנגב, הוא אמר: איך לא הזכרת אותי? אמרתי, אתה היחיד שאני אזכיר אותו בפעם הבאה בכנסת בשמו הפרטי. קוראים לו איסמעיל אלעוקה, והוא הלך והתנדב, יחד עם עוד בדואים, יחד עם דרוזים. והתופעה הזאת שהרוח בעם היא כזאת מדהימה, לצאת למילואים, לתת את הלב ואת הנשמה למדינה, בלי חשבון, משהו שאתה לא חייב, וזה לא קל, וחם, ומשימות, ולילות, ומאמץ פיזי וכולי וכולי, מול מציאות הדיונים פה בכנסת, לפטור עריק שברח מהכלא, לפטור אותו מחובתו, חוקים שגורמים לנו לריב פה במקום שאת השבוע האחרון נחוקק חוקים למען המילואים ולמען נכי צה"ל ולמען אנשי הצפון ושיקום הדרום ופתרונות אזרחיים, וכל דבר שהוא בהסכמה, אנחנו הולכים לתקופה מאוד קשה של בחירות וקיטוב ומתח. והרבה פעמים אנחנו אומרים בחיים, בואו נחיה לאורם, לא עלינו, של חללי צה"ל, או בואו ניקח את המחיר שחללי צה"ל שילמו ונלמד שנהיה ראויים בהתנהגות שלנו בכנסת. ואני אומר, בואו נהיה ראויים לאנשי המילואים, בואו נתנהג פה כמו שיחידת מילואים מתנהגת. זאת התפילה שלי הבוקר. ואני חוזר לנושא שלנו. הוועדה שלנו עסקה בסוגיות של פשיעה חקלאית, פרוטקשן, היעדר משילות וסוגיות נוספות, גם בוועדת נגב גליל שהובלתי וגם בוועדה הזאת. ואנחנו היום מציעים נקודת מבט אחרת: המחיר הכלכלי שהאזרח הפרטי והמדינה משלמת על היעדר משילות, על פרוטקשן, על מערכת שחדרה בעצם למוסדות השלטון. ידוע לנו כבר על כוחות של מאפיה שכבר חדרו לרשויות מקומיות, גם במכרזים, כבר היו מעצרים בדבר הזה, וזה קצה קרחון של הפגיעה הכלכלית במדינת ישראל בשל היעדר משילות, היעדר ביטחון אישי. לצערי, היה לי חוק פה בכנסת שפשוט, כי קשה לדעת מי מחזיק נשק בבית שגרים בו 30 איש, החוק אמר, בית שיש בו נשק, בעל הנכס ישלם 100,000 שקל קנס. משום מה לא רצו להעביר את החוק הזה במושב הזה, בכנסת הזאת. ויש עוד המון רעיונות איך לאסוף את הנשקים. וברגע שמדובר בנשק ובכמויות כאלה כן צריך את היכולות של השב"כ לאתר את הנשקים האלה ולהוציא אותם מהבתים. ואנחנו באיזה קרב מאסף. פעם חשבו שזו בעיה של תושבי הנגב, ואנשים במרכז הארץ חיו בלה-לה-לנד, שהדבר הזה לא יזלוג. והפרוטקשן והמאפיה הגיעו גם לתל אביב, והרציחות נעשות לאור יום במרכז הארץ. והבעיה הזאת היא של הגליל והנגב והמרכז, של כל אזרח, ואין עתיד למדינה בלי משילות, בלי ביטחון אישי, בלי לאסוף מאות אלפי נשקים מהבתים. אין עתיד למדינה. אי אפשר לעשות כלכלה, אי אפשר לשמור על קניין, אי אפשר לפתח, אי אפשר לעודד יזמות, אי אפשר לטייל. היום אנשים הולכים לנגב ופוחדים להשאיר ג'יפ בחניה או רכב כי הם יחזרו ולא יהיה אוטו. זאת המדינה שאנחנו רוצים לקיים? ויפה שעה אחת קודם. מכון ריפמן והשומר החדש יחד עם גופים אחרים הובילו מחקר בנושא. נשמע את המחקר ונשמע התייחסויות של המשטרה, צה"ל וגופים אחרים. בבקשה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> קודם כול, תודה, אדוני היושב ראש. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב. קודם כול אני רוצה לומר, אשרינו שיש לנו יו"ר כזה, ומצטרפים לתפילה שלך המקדימה, ואמן שלמדינת ישראל יהיו מנהיגים מאחדים, מעמיקים ורציניים שמקדמים את הערכים, לא רק של גדרה עד חדרה, גם של גדרה עד חדרה, אבל גם ערכים שהם מעבר לקו הזה, ואני מעריץ גדול שלך. ותודה על הבמה ועל האכסניה. לגבי המחקר, אני רוצה לתת את התמונה, את מסגרת העל. מסגרת העל בהקשר הזה היא שמדינת ישראל באזורים שלמים הפקירה לא רק את המשילות, אלא הפקירה את הריבונות. במדינת הלאום המודרנית יש מערכת של מיסוי, רשות המסים, שיושב פה נציג, היא בדרך כלל הגורם שגובה מסים. באזורים שלמים במדינת ישראל האלטרנטיבה של מערכת המיסוי היא פרוטקשן, הפרוטקשן הוא מיסוי חלופי. לגבי חוק, במדינה ריבונית מתוקנת החוק נפתר על ידי גופי החוק. במדינת ישראל, באזורים שלמים הסכסוך נפתר באמצעות נשק, יש סכסוכי משפחות, נפתר באמצעות נשק, שלא נדבר על היפוך קנים שיכול להגיע קדימה. אם אנחנו ממשיכים, ניהול הקרקע בכל מדינה מתוקנת, על אחת כמה וכמה מדינת ישראל, ברוח מגילת העצמאות, הגוף, אוהבים אותו או לא אוהבים אותו, צריך להיות מנוהל על ידי גוף מדינתי, קוראים לו רשות מקרקעי ישראל. בעוונותיי הייתי גם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. בנגב אנחנו מספרים לעצמנו שרשות מקרקעי ישראל מנהלת את הקרקע, בפועל, במשולש הגבולות ערד, באר שבע, דימונה, הנוהג המקומי מנהל את הדבר הזה. אני רק רוצה לציין, פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום השבוע על חוליה של אזרחי ישראל מהנגב עם תעודת זהות כחולה שתכננו לתכנן פיגוע בבאר שבע. עדיין רוב האוכלוסייה הבדואית היא אוכלוסייה נורמטיבית, אנחנו אומרים את זה בכל דיון, אבל כשמדינת ישראל נעדרת והמדינה היא מדינה אלטרנטיבית, לא המדינה הריבונית, הדבר הזה ילך ויתרחב. ולצערי, אנחנו זועקים את זה, והיושב ראש איתנו, במשך תקופה ארוכה, והכלים הם כלים מינוריים, לא כלים מג'וריים, לא כלים מדינתיים. אנחנו פה במחקר הזה, יש לנו שותפות מאוד מאוד אמיצה עם השומר החדש, ארגון חברה אזרחית מהחזקים בארץ. צריך לציין פה את יואל זילברמן, מנכ"ל המכון, ואת ראשיו, בצלאל, סמנכ"ל מרחבים שלו שנמצא איתי. אמרנו, בואו נראה עוד הקשר, כי הרבה פעמים אזרחי מדינת ישראל חושבים שהדבר הזה, אז החקלאים ישלמו, אז הקבלנים ישלמו, אז תושבי הנגב והגליל, שהם שם הרחוקים, ישלמו. אבל מה אזרחי ישראל משלמים? ויוקר המחיה נמצא בסדר היום. מה אזרחי ישראל משלמים? אם אנחנו לוקחים את כל הפרגמנטים שנלקחו במחקר, וכולם ממקורות גלויים על ידי נתונים שאתם פרסמתם, שמדינת ישראל פרסמה, זאת אומרת, עשינו מודולציות לנתונים של מדינת ישראל הרשמית בפרסומים גלויים, לא המצאנו פה שום טריקים, אנחנו רואים שמאותן כלכלות של פרוטקשן, של פשיעה חקלאית, של הון שחור, של גידול חממות קנאביס אלטרנטיביות, של סחר באמל"ח ונשק ושל שורה של תעשיות, אם חשבנו, אזרחי ישראל בבית, שאנחנו בסופו של דבר משלמים רק מסים מוכרים על ידי מדינת ישראל, אנחנו משלמים מס נוסף, ולמס הזה אנחנו קוראים מס השטן, והמס הזה הוא מס שהוא תוצאה ישירה של אותן פעולות. ובקלקולציה פשוטה הגענו לזה שכל בית אב בישראל משלם 8,000 שקל, ויוקר המחיה גועש. 8,000 שקל זה קייטנות, ומיכאל ואני מגיעים מאזורים שהכסף לא מצוי בהם, גדלנו במציאות לא פשוטה, ואנחנו יודעים מה זה 8,000 שקל לבית אב, ואנחנו יודעים מה זה בקיץ לקייטנה, ואנחנו יודעים מה זה אומר לסל קניות חודשי, אבל זה לא מסתפק בזה. הדוח הזה גם מראה, אנחנו מראים 40 מיליארד שקל של הערכה של היעדר תשלומים מתוך מה שקורה. אנחנו מדברים על 80% מהחקלאים שמעידים על הפחד שלהם לגדל גידולים. אנחנו רואים בנייה, מדברים על יוקר המחיה, על מחירי הבנייה, על עולמות תוכן כאלה, אנחנו רואים איך מעמיסים בפרוטקשן מוסדי, חברת שמירה לגיטימית כביכול, אבל בעצם מעמיסים עלויות של בין 2% ל-5%. קבלן, ואנחנו לא מאשימים אותו, מעדיף לא לשלם לשריפת מחפרון ולקנות מחפרון או לשלם ביטוחים, אלא פשוט לשלם פרוטקשן מול חברה מוסדית. עכשיו לך תוכיח. וצריך להבין, כמות הקבלנים וכמות ההתייקרות בענף הבנייה היא לא נתפסת. אנחנו מדברים על תעשייה של צ'יינג'ים, אנחנו מדברים על רשויות מקומיות שמשלמות גם פרוטקשן, גם גופים מדינתיים שמשלמים פרוטקשן, אנחנו מדברים על עלייה לא נתפסת בפרמיות של הביטוחים השונים, אנחנו מדברים על עלייה מכל דבר שקשור, ועל עשרות אחוזים של סקטורים שלמים במשק הישראלי שנמצאים מול דמי חסות ומשלמים דמי חסות. אבל גם מכון ריפמן וגם השומר החדש לא מסתפקים רק בהתרעה והעלאת סדר היום, אלא קוראים לשורה של פעולות. קודם כול צריך להגיד גם כן מה נעשה. מה שנעשה, באמת גם תוקן חוק הפרוטקשן, וצריך להודות על זה. וחוק הפרוטקשן תוקן, והסף הראייתי הוא יותר נמוך, וקמו יחידות פרוטקשן ארציות, וצריך לברך את המיניסטריון האמון. ואנחנו בכנס משותף אגב, גם עם 433 וגם עם פרקליטות מחוז המדינה, כבר יום עיון שני מקצועי בעניין של החסמים, אבל זה לא מספיק, משטרת ישראל לא יכולה לבד. אם הדבר הזה לא יהיה הוליסטי, שגם רגולטורית נסרוק במסרקות ברזל את העסקים שיוצרים רגולציה כלפי אותן חברות שהן כביכול לגיטימיות, ואם אנחנו לא נאסוף את הנשקים שמאפשרים את הסחיטה ומחר יאפשרו היפוך קנים, וזה הוצג בפני הוועדה בחיפוש ומעצר מנהלי, ואם אנחנו לא נעלה את רף הענישה, ואם אנחנו לא נייצר תפיסות שהן תפיסות של הגנה אזרחית, של משמר אזרחי, כמו שהשומר החדש מוביל במשך שנים, תפיסות, ושורה של פתרונות שקצרה היריעה פה מלפרט, אבל מטרת הדיון, ואני מודה ליושב הראש שוב להעלות את הדברים, מטרת הדיון היא לכנס עבודה ממשלתית רב-מימדית לטיפול בנושאים שאנחנו כבר מציעים להם פתרונות, כתובים בקונסטרוקציה חקיקתית או אחרת מלאה. ואנחנו מכירים קצב של מדינה, חלק גדול מאיתנו הגיע מתוך המדינה, הגיע מתוך בכירות בשירות המדינה, מכירים את הקצב של המדינה, אנחנו לא מאשימים, חלק גדול מהמדינה, גם הפקידות היא מצוינת, גם הפוליטיקאים, חלק גדול מהם רוצים לעשות טוב, אבל בסוף מדינה טוחנת לאט, מדינה היא יזם גרוע הרבה פעמים, היא שותף בינוני והיא מממן טוב. לא תמיד היא מממנת את מי שצריך, אבל היא מממן טוב. ומטרת הדיון, ותודה, אדוני היושב ראש, היא באמת להניע בכל קווי יסוד של כל ממשלה עתידית, גם בממשלה הנוכחית בחלון הזמנים שנשאר, דיון רב-ממדי בהבנה הזאת שעולמות התוכן שעוסקים בהם מכון ריפמן והשומר החדש שנמצאים היום גם בברית אסטרטגית סביב הערכים שהם מקדמים, נוכל לקדם את הדברים האלה. תודה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, היה פעם סרט מבוסס על מציאות, מה זה נקרא, החבר'ה הטובים, לא? אתם יודעים על מה אני מדבר? סרט בארצות הברית, שיושב שם בלש שלא מצליח לנצח את המאפיה באמצעות אקדחים, ואז הוא בכלכלה שלהם פוגע בפעילות הכלכלית. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> חלק גדול, משמעותי, גם באדנים שאנחנו מציעים, וגם אני רואה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכל העולם, גם בבריטניה, כשרוצים לטפל במאפיה, קראו לזה Follow the money. תיגע בכסף, אתה פוגע בארגוני פשע. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לגמרי. אגב, גם המאבק בשולחן אחר, אנחנו עסקנו בו ביחד, בשולחן הפוליגמיה, כניסה של נשים פלסטיניות, התמריץ, באמת יש הצעת חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם תמריץ וגם קנס. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לגמרי, כן. ברשותך, אדוני היושב ראש, בצלאל גינוסר, סגן אלוף במילואים, מבחורינו המצוינים, איש הקומנדו הימי. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> גם 13. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גדוד 13, זה כבוד. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> שייטת 13. זה לא משנה מה, העיקר 13. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> כל עוד זה יורה ואנחנו יורים ברעים זה בסדר. בצלאל, סמנכ"ל המרחבים של יואל זילברמן, השומר החדש, בבקשה. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> בוקר טוב. עוד רגע ט' באב, אחדות בעם זו הכותרת. תודה על הדיון ותודה על ההתחשבות בכל סוגיית המילואים, כי באמת עשרות אלפי אנשים יוצאים כל בוקר. יש לי חברים שקיבלו עכשיו חודשיים וחצי, יולי, אוגוסט וחצי ספטמבר, ושיהיה להם בהצלחה, מעכשיו לעכשיו, וזה אירוע. והם עושים את זה, גם בצפון, גם בעזה, גם באיו"ש. זה להוריד את הכובע, באמת להודות להם. כשאני מסתכל על האירוע הזה אני מתחיל מהגבול, מהרחפנים בגבולות. פעם זה סמים, פעם זה סיגריות, פעם זה נשקים, אבל זה מתחיל מהקו הזה, מה חודר אותנו ומה הכלים שיש לצבא, למשטרה ולרשויות לטפל בהצפת הנשק במגזר, וזה מגיע עד לקו של בריונות בכביש. כלומר, זה לא משהו שחולף ואנחנו אומרים, זה רק במגזר או רק בפריפריה. אנחנו פוגשים את זה בשמורות הטבע, פוגשים את זה ביערות קק"ל בסופי שבוע, זו התנהגות בריונית שנדרשת בטיפול. יש אמירה שאומרת במגזר שמשפחה שאין בה גורם פלילי היא לא נחשבת. זאת אומרת שזו נורמה, זאת אומרת שזו תרבות, זאת אומרת שיש פה הרבה יותר מעבר לפרוטקשן. יש פה הסתכלות על מערכה שלמה שמתחילה בחינוך, בגיל הרך, בבתי הספר, ועד לאזור הכלכלה ואיך אנחנו מעסיקים אותם. אבל זה לא יכול להיות שאנחנו מראים, המדינה מראה תקופה אחרי תקופה ש-20% בערך מסיימים בתי ספר, מסיימים בגרות, ועל השפה העברית אני בכלל לא מדבר. צו השעה הוא לשינוי. אנחנו מסתכלים 2030, מסתכלים 2048, מסתכלים איך נראה הנגב, מאה שנה למדינה, ושואלים את עצמנו לאיפה זה הולך, מה נדרש לעשות ומה גבולות הגזרה של המדינה במרחבים האלה. אני בשומר החדש מזה שנה וחצי כמעט כל לילה נמצא בשטח. העיסוק המרכזי שלנו הוא להיות נוכח בלילות במקומות שאנחנו כמעט לא פוגשים את המערכת ולהיות כתף לכתף לאנשים. הצד השני מבין שהאזרח הוא החולייה החלשה בשרשרת והוא מגיע לבן אדם-בן אדם. יש לי חקלאי מאתמול שהרסו לו עסק, 150,000 שקל של כוורות דבורים, וזהו, הוא אומר, אני עוזב. מה קרה פה? יש פה משפחה שפשטה רגל, יש פה בן אדם שצריך לעזוב את המקצוע שלו, ויש גורם עברייני שמשתלט על העסק. אני פוגש את זה בשריפת טרקטורים, אני פוגש את זה בכניסה ליישובים, אני פוגש את זה בהרס רכבים. אני רואה את כל הדרדור הזה ואני שואל את עצמי, מהי נקודת ארכימדס, מה הנקודה הכי חשובה לטיפול? הנושא הוא פרוטקשן. זה הביטחון העצמי שלנו לבנות בית, לבנות עסק, לפתח כלכלה משגשגת במדינת ישראל. אני שואל את עצמי, מתי הפרוטקשן יגיע לחברות ההייטק בתוך תל אביב? כלומר, מה הנקודה שהמדינה אומרת, עד כאן? 23 מיליארד שקל, לדעתי, אלה מספרי חסד. יש להם תקציב של משרד הביטחון, משרד הבריאות והחינוך. הם מגיעים לסכומי כסף שהמדינה אומרת, במקום אחד היא לא משלמת פרוטקשן, כלומר, אני מסתכל על יהודה ושומרון, שם אין פרוטקשן, היחידי שמשלם פרוטקשן זה מע"צ. אני שואל את עצמי, ולמה ביהודה ושומרון אין ובכל הגליל ובנגב שוחטים את היהודי? גם בתוך המגזר יש פרוטקשן, גם לזה צריך טיפול. ולכן ההסתכלות היא הסתכלות מערכתית מרחיבה. אנחנו בשומר החדש, הכוונה שלנו היא להיות נוכחים בשטח ולעזור כעמותה, לעזור לאזרח, להיות כתף לכתף איתו, להיות חלק מאותה שמירה על הנכסים שהמדינה מתחייבת. בהסכם הג'נטלמני בין מדינה לחקלאי, בין מדינה לשטחים פתוחים, בין מדינה לעסקים שהולכים לישון בלילה ורוצים בבוקר למצוא את עצמם בלי בקבוק תבערה על הגדר או בלי ירי. והסוגיה היא פה לפתחנו, כולם להיות חלק בערבות ההדדית הזאת ולייצר את הכן ביחד. וזה לא משנה מי ומה, זה משנה שנבנה תוכנית ונרוץ קדימה ונסביר לשטח שהדברים משתנים מ-2027, יש פה משהו שונה, יש פה מנגנון שמנצח את התופעה, וב-2028 אין פרוטקשן, כי בתי המשפט ובתי הכלא טיפלו באירוע הזה. אנחנו חייבים את העזרה של כל אחד ואחד מכם. תודה על הדיון, תודה לך, היושב ראש. שנצליח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, בצלאל. משטרת ישראל. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כבוד היושב ראש, לפני שהמשטרה תגיב. ענבל דואק, ראש אגף אסטרטגיה ומדיניות במשרד. אני מבסוטית ששמתם אותי בצד הזה, לא ראיתי את האולם אף פעם מהצד הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך נראה העולם פה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני רגילה שאנשים מדברים אליי, זה היה לי קצת מוזר. מצד שני, אני חושבת שאנחנו כולנו באותו הצד, ויש משהו מאוד סימבולי בלשבת ביחד באותו הצד. וגם נאמר על ידי בצלאל וגם על ידי חגי, אנחנו נמצאים שם בשביל האזרחים, איפה שאולי המדינה לא נמצאת. ואני חייבת להגיד שאנחנו כבר שנתיים עסוקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, זה משפט שצריך להבין אותו. אנחנו נמצאים בשביל האזרחים איפה שהמדינה לא נמצאת? את המדינה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את המדינה - - - << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> ואני שמחה שאנחנו יושבים ביחד כדי להתמודד עם אותם נגעים שקיימים פה במדינת ישראל כבר עשרות שנים. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו אומרים חלאס, כבר אי אפשר. הממדים אולי גם היו קצת אחרים, כי אנחנו יודעים ש-7 באוקטובר זימן הרבה מאוד אמל"ח לארגוני הפשיעה, ובאמת היום דברים ואנשים נורמטיביים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך 7 באוקטובר הביא להם אמל"ח? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> שטחי כינוס שיצא אליהם אמל"ח, נלקח על ידי ארגוני פשיעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש מדדים, כמויות, מחקר? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> צריך לברר את זה עם צה"ל. אם פעם גנבו מנשקיות, הנשקיות יצאו החוצה, כך שכבר לא היה צריך להיכנס לתוך הבסיס כדי לקחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין מספרים של הדבר הזה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> שוב, משרד הביטחון. הוא לא יושב פה על השולחן, אני חושבת שצריך לבקש מהם את המספרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם חקרתם את זה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לא חקרנו, אבל אנחנו יודעים להגיד, משטרת ישראל אולי תוכל להרחיב על זה, שכן יש, בהערכות המצב שלנו אנחנו מציפים את זה כבעיה, בסדר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח יש לכם מידע, לא? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש גם כתבי אישום כלפי כאלה שגנבו. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> ככל שהם נתפסו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, אין כלום? אחד לא תפסו? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני אומרת שוב, אני לא רוצה להתעסק עכשיו באופן הפרטני של מי נתפס וכאלה, אבל זה באמת זימן. חגי גם דיבר על גבול מזרחי, אנחנו מדברים פה על גבולות פרוצים, ובאמת יש אתגר מטורף, כי בסוף זה אירוע כלכלי, ונשק שווה הרבה מאוד בשוק החופשי. מדינת ישראל עשתה, אני יכולה להעיד רק על המשרד שלי ועל שותפים, כי אנחנו בדרך כלל עובדים ביחד, עשתה הרבה ועושה הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן את? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני כבר חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה באת לשם? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> הייתי קשל"חית בשירותי הצבאי, אחר כך ניהלתי קהילות, ניהלתי יישובים, גבעון החדשה. אני זוכרת אותך עוד מההרצאה במועצת בנימין כשאמרת, כולם לעבור לשורות הראשונות. ואני אמרתי לעצמי, מי זה הערס הזה? ולא יכולתי לקום גם כשסיימת, רציתי חתימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפעמים יוצא לי. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כי באת עם אג'נדה מטורפת של ראש עיר שאמר, אם התושבים שלי לא ישנים כי אין להם מים, אני לא אישן וגם השר הרלוונטי לא אישן באותו לילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רזניק זה השיכון, זה עמידר, אבל הוא היה מנכ"ל טוב, היה לו לב גדול לחלשים ביותר. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני חושבת שזה היתרון של רזניק, הוא יודע לדבר את השפה שלנו. הוא לא בא ואומר תעשו וכאלה, אלא באמת הוא יכול לדבר את השפה של משרדי הממשלה. דרך אגב, אני הגעתי למשרד ביולי, כשעשינו את הטיוטות של 549, ובאמת שמנו שם הרבה משאבים, והייתה איזושהי תחושת התרוממות של הנה, עוד רגע דברים ייפתרו. לצערי, חמש שנים אחרי או ארבע שנים אחרי אנחנו מבינים שכמה שחשבנו שאנחנו שמים תשומות על האירוע, כנראה שעדיין זה לא הספיק נוכח הדברים שלא טופלו וההיקפים של האירוע. אבל בשנה האחרונה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, אולי תעמיקי בתיאור, מה הפעולות שנעשו מול פשיעה וכולי לפני חמש שנים, והתובנה שלך שזה לא מספיק, מאיזו סיבה, מה המחשבות, מה אתם הולכים לתקן בדבר הזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> 549, אני אחלק את המענים שלה לכמה קבוצות. קודם כול, רצינו מאוד לחזק את תחנות המשטרה במגזר הערבי, ושמנו 400 תקנים, אבל הם לא הספיקו, כי פיזרנו אותם בכל מיני תחנות, כי היה לנו מאוד חשוב לתת שירות לאזרחים בקצה. חיזקנו מערכים אפילו של אלימות במשפחה עם מאפיינים מאוד ייחודיים של המגזר הערבי, וגם נתנו גופים ייעודיים, יחידות אכיפה כלכלית וכאלה, שאמורים היו להתמודד עם תופעת הפרוטקשן, ועשו דברים מדהימים. מאז גם נפתחו שני מחלקי סחיטת דמי חסות בצפון ובדרום נוכח ההיקפים של התופעה שם, וצריך להבין שכשאנחנו רואים כתב אישום בהקשרים של פרוטקשן, זה לא אירוע שאפשר לספור אותו כאחד, בסדר? כשיש כתב אישום, ותתקנו אותי אם אני טועה, כשיש כתב אישום בעבירת פרוטקשן עם שמונה, 11 עבריינים כבדים, זו עבודה שנמשכת הרבה מאוד חודשים, אם לא יותר מזה. וזה לא הוגן אפילו מול המשטרה להגיד, רגע, בואו, עליתם מ-24 ל-50, עליתם רק ב-26 כתבי אישום, כי אנחנו מבינים שהאירוע הוא הרבה הרבה יותר גדול, וכל כתב אישום כזה אמור לייצר אדוות מאוד משמעותיות בשטח. בשנה האחרונה נוספו הרבה מאוד מענים, שתי החלטות ממשלה שפורסמו לפני שבועיים בעקבות צוות בין-משרדי שהמשכנו לעבוד עליו, בעקבות 549, זה היה צוות המתלוננים המאוימים. ושאלנו באמת איך אפשר לשבור את מנגנון הפחד. כשבן אדם לא בא להתלונן על סחיטת דמי חסות או על גביית דמי חסות, שזאת גם חקיקה יחסית מתקדמת של השנה וחצי האחרונות, הוא נשאר לבד. וישבנו פה בוועדות בכנסת כשאנשים אמרו, אם אני מתלונן, חברת ביטוח לא מבטחת אותי. אם מחר שורפים לי, אני עכשיו צריך להתחיל אחורה. אבל אנחנו מבינים שגם ככל שאין תלונות אנחנו לא יכולים להתמודד עם התופעה, כי מבחינתנו, אנחנו לא יודעים אפילו להגיד את ההיקפים שלה. ישב צוות בין-משרדי יחד עם משרד המשפטים, עם הפרקליטות, עם אח"מ במשטרה, היו שם הרבה מאוד מנגנונים נוספים של חקיקה, איך אנחנו מאפשרים לכאלה להעיד מאחורי פרגוד, איך אנחנו יכולים לשפות אנשים, כמו שנפל לך טיל בעקבות מלחמה, קיבלת בקבוק תבערה על טרקטור, שהמדינה באמת תהיה הגב שלך. ואני שמחה אפילו לפרגן למשרד האוצר גם שהרים את הכפפה ויצאו שתי החלטות ממשלה מקבילות. יש נוסח שעכשיו רץ כדי לעשות פיילוט של חצי שנה לעזור לעסקים כאלה. והרבה מאוד מענים נוספים שנועדו לעזור לאדם בקצה. חשוב מאוד שתכירו, אלה הכלים שלנו לאפשר את הטיפול. משטרת ישראל הקימה עכשיו, מקימה מדור חדש למתלוננים המאוימים, כי לפני כן נתנו שירות למשרתי ציבור מאוימים, היום אנחנו כבר רוצים לתת להם שירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ענבל, כמו שחגי אומר, אנחנו באמת בסוף ימיה של הכנסת והממשלה הזאת, והנושא הזה כן קיבל בולטות לפחות לראשונה בתקשורת ובשיח הממשלתי בשנים האחרונות, אבל זה רגע שאפשר לעבד מה קרה עד כאן ולאן פנינו, אבל ברמה טיפה יותר אסטרטגית. זאת אומרת, אני צריך להבין מה עשינו עד עכשיו שלא היה אפקטיבי, ומה את מבחינה אסטרטגית מול השר, מול המנכ"ל, מול ממשלה עתידית. הרי לנצח את הפרוטקשן, אי אפשר להיות לבד במשטרה. זה משרד המשפטים ורשות המסים והאוצר. צריך פה ממשלה שלמה שתחליט שזה נושא שהיא הולכת להתמודד איתו. לי חשוב לשמוע ממך כאשת אסטרטגיה, ואני חוזר לשאלה הקודמת, השקענו הרבה ואני לא מרגישה שהבאנו את התוצאות, זה מה שאת אמרת. אבל אני רוצה לדעת למה ולאן זה צריך ללכת ומה חסר, ומה הנקודות האלה שהן יביאו קפיצת מדרגה בדבר הזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני אסייג את מה שאמרת. אני חושבת שעשינו הרבה, הבאנו תוצאות, לתוצאות לוקח זמן גם להשפיע. הרתעה לא נקנית בכתב אישום אחד. אנחנו צריכים להיות עקביים, כל גופי האכיפה, זה המשרד, משרד המשפטים, אנחנו צריכים לראות שהפרקליטות מגישה כתבי אישום טובים, שבסוף בית המשפט נותן ענישה משמעותית שתהדהד ותגיד לעבריין – בסוף לעבריין המשוואה היא שווה לי או לא שווה לי – שהוא יבין שאם הוא ייתפס לא שווה לו, הוא מלכתחילה לא ייכנס. כנ"ל שותפים נוספים, רשות המסים. האירוע הוא כלכלי, אף אחד לא נכנס לפשיעה אם אין רווח מאוד גדול בצד השני. ואנחנו מבינים שהיום, מעבר לאמירה שזאת תרבות של אחיזת נשק, כמו שנאמר פה, יש פה אירוע כלכלי מאוד מאוד מאוד גדול, ואנחנו צריכים שזה לא ישתלם לארגונים האלה. וסוגיית המשילות תתאפשר באמת על ידי, פעם אחת, יותר אמצעים. אנחנו מוגבלים טכנולוגית, אנחנו מוגבלים בפריסת מצלמות במרחבים ציבוריים, אנחנו מוגבלים חקיקתית ומשפטית. כשאנחנו מבקשים להגן על עובדי ציבור ושהם לא יצטרכו להיחשף שמית, כי בסוף מה זה עובדי ציבור? מנהלי בתי ספר קיבלו מטעני חבלה מתחת לרכב. הוא כנראה לא יוכל שלא לתת שירות, אבל כשעובדת סוציאלית או שוטר שנותן דוח מחר פוגש את עצמו מאוים, אנחנו אומרים, בואו נגן גם על האנשים שנותנים שירות. ואנחנו עדיין מקבלים אמירות של, רגע, אבל יש פה חקיקה שיכולה אולי להפריע. אנחנו צריכים שילוב כוחות, יותר אמצעים. החלטת הממשלה האחרונה הנחתה את המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רזניק הזכיר יחידות למאבק בפרוטקשן שקמו. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> כן, המשרד הקים שתי יחידות. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כן, שני מחלקי סד"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ספרי לנו על הדבר הזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> מחלקי הסד"ח הוקמו בדרום ובצפון. היום בבוקר, אם שמעתם בתקשורת, מבצע מאוד גדול בדרום, בכפרים בדואיים, בעקבות עבודה של כמה חודשים, עבודה סמויה, רבת שותפים, ומחלק הסד"ח באמת מאפשר איזושהי עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בזמן שדיברת התחלתי לחשוב, כל מיני. סד"ח זה היה סדרת חי"ר נגיד. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> סדרת חינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סחיטת דמי חסות. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> סחיטת דמי חסות, ויש את הגד"ח, שזה גביית דמי חסות. בגלל הקושי להוכיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל היא באה עדיין מקשל"ח, בראשי תיבות. מאז שאת עוברת לביטחון לאומי אין ראשי תיבות, צריך לדבר בעברית. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> תופעת סחיטת דמי החסות, היה קושי משפטי להוכיח איומים. בא מישהו, אומר לך ככה, רק את הצ'ק תשים בזה, אין איום, הוא מאוד פרנדלי לצורך העניין. ובאמת השר הוביל חקיקה נוספת של גד"ח, שככל שגבית דמי חסות, תוכיח שאתה חברת שמירה ונתת את השירותים, ושם יש יותר הצלחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך אתם רואים את שתי היחידות האלה ואת האפקטיביות שלהן ואת היחס אליהן כלפי העתיד לגבי הגדלת סמכויות, הגדלת נוכחות? מה הסיפור? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני אשאיר לחברים שלי את הנתונים. אני ראיתי את הדיאגרמות, צפון-דרום מככב פי שניים ביחס למחוזות אחרים היום. הלוואי שיכולנו לפרוס בכל הארץ, אנחנו פשוט מוגבלים במשאבים, ואז אתה שואל את עצמך, האם לשים מעט בכל מקום או לשים משהו יעיל? אנחנו גם עכשיו בעבודה מול נת"ע, המטרו הולך ומתקרב, פרויקט חמישי בגודלו בעולם, הרבה מאוד כסף, ואנחנו כבר רואים קושי בהפקעת קרקעות מארגוני פשיעה, אבל גם תהיה לנו בעיה של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הפקעת קרקע מארגון פשיעה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> ארגוני פשיעה השתלטו על קרקעות שהן לצורך העניין אדמות מדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני חייב להבין את המשפט הזה, זה סקופ. ענבל, הבאת לנו סקופ. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אין סקופ. יש קרקע שאמורה לשרת את אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סקופ. הפקעת קרקע היא מאפיה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לא, לנת"ע יש מתווה הפקעת קרקעות עכשיו עבור פרויקט המטרו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל מה זה מארגוני פשיעה להפקיע? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני אסביר. מבחינת המרשם, מדינת ישראל, יש חלק מאוד קטן של איזשהו איש, יזם פרטי. האדם הרחיב את גבולות השטח שלו ונותן שירותי שפוכת פסולת אצלו, באדמה שלנו, של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מקרה ידוע כבר? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש דבר כזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אצלנו אנחנו מתעסקים בדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא אומר, האדמה הזאת שלי. אבל האדמה, אנחנו יודעים בדיוק כל אחד מה הבעלים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> נכון. ובסוף אנחנו צריכים לוודא שהאדמות האלה באמת ישרתו את הציבור. יש שם גם אירוע משטרתי עכשיו בלשים את היד על הקרקעות האלה. נת"ע יודעים את העבודה שלהם, אנחנו יודעים את העבודה שלנו, אבל אנחנו צופים שהתופעה תגדל גם נוכח קבלנים שצריכים להגיע לפה, ואלה קבלנים לא מהארץ, לא יודעים לדבר את השפה, אלה קבלנים בחו"ל, נוכח גודל האירוע. ומשטרת ישראל רוצה להיערך לאירוע הזה. אחת ההמלצות שלנו היא להקים עוד מחלק כזה, מחלק סד"ח, גם במחוז מרכז ותל אביב, כדי להיערך לתופעה ולא להגיב רק כשאנחנו כבר נפגוש אותה בממדים יותר גדולים. לשאלתך, אחוזי ההצלחה בצפון ובדרום מאוד מאוד משמעותיים, אנחנו רואים את ההצלחה של מחלקי הסד"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה זז, זאת אומרת. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> מאוד, מאוד, גם נומינלית וגם ברמת השיעור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול, אני רוצה להחמיא לכם שהקמתם יחידות ייעודיות לדבר הזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו לדעתי בשורה. וגם על הכנות שלך, להגיד עשינו הרבה, אבל איך אמרת? חשבתי שתוך שנה-שנתיים. ואיך אתם בשיח עם חברה אזרחית ועם כל מי שיש לו את הידע לעזור? הרי גם הצבא בסוף סובל מגנבת נשק. האם יש שולחן עגול שעוסק בדבר הזה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> השולחן העגול שלנו, של צוות המאוימים, היה לי פרטנר מעמותת עד כאן, היה מאוד משמעותי בצוות, אני חייבת להגיד, הוא הביא חלק מהמענים המאוד יצירתיים. ודווקא אלה אנשים שאנחנו מחפשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה חבר'ה מהצפון, לא? שפגשנו. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> זה בן אדם שיצא למילואים בצפון, והוא אמר, אני מבין שאני משרת עם אנשים שדואגים למה שקורה בבית. ובאמת כשישבנו בוועדה ועלה נציג עמותת עד כאן היה מאוד חשוב לחבר אותו. אז בזמנו זה היה המלצות, זה היה דוח, לשמחתי, המענים האלה קיבלו גושפנקה בהחלטת ממשלה, ב-26 ביוני לפי דעתי זה היה. ומי שיקרא את החלטת הממשלה יראה גם שהמשרד לביטחון לאומי בהובלת השר נכנס למבצע ממוקד על הפרוטקשן עם השב"כ. אמרתי, אנחנו חסרים בכלים. עם השב"כ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו החוק כן מאפשר לשב"כ? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> עכשיו יצאה חקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש החלטת ממשלה או משהו שמבקש את עזרת השב"כ בתחומים מסוימים? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כן, התשובה היא כן, כולל כלים של חקיקה נוספת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אמור לשכלל את היכולות, לא? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לשכלל יכולות. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> יש לי פה את הנוסח. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אליה. זה לא לבד, אבל אני רק אגיד, לנושא תפיסת הנשק, זו פשוט חלמאות. יש הוראת שעה שמדברת, כתבו איתנו אנשי משפט בכירים, שיצרנו, שמדברת על הגדרת פוליגונים למשך זמן קצוב לחיפוש ומעצר מנהלי. בלי זה לא יתפסו את הנשק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כבר קיים, הסמכויות האלה? << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> עכשיו אני אגיד. היינו גם אצל השר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו הצעה? << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> זו הצעה. גם היינו אצל השר שלה, גם היינו אצל משרד המשפטים, כל אחד מאשים את השני, גם לשכת ראש הממשלה, כל אחד מאשים את השני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מאשים? מה יש להאשים? << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> שהם לא עוסקים ואלה אומרים שהם לא עוסקים. להערכתי, לא נעשה שום דיון בכלים דרמטיים, אני לא מדבר על תיקונים שהם תיקונים מינוריים, אנחנו גם מכירים את 151 לפקודת המשטרה על חיפוש, מכירים את כל עולם התוכן. שום דיון ממשלתי רציני לא נעשה בכלים דרקוניים, אני לא מדבר באמצעים חריגים, ואני מכיר את הפעילות שכן עשיתם, ארגוני פשיעה בדבר הזה. זו בושה וחרפה שבסופו של דבר אנחנו מדברים על מעל 400,000 כלי נשק בחברה הערבית, מעל 100,000 נשקים לא חוקיים בנגב. מה צריך לראות שקורה? הרי כשמתנגשים, תלמידי אזרחות, אני לא מחוקק כמו מיכאל ואני לא משפטן, אבל כשלמדתי אזרחות בי"ב, הייתי תלמיד בינוני, למדנו שכשערך חיי האדם וערך הפרטיות מתנגש, ערך חיי האדם גובר, ויצרנו גם איזונים ובלמים. וכל הזמן בואו נייצר בכלים הקיימים ובכלים הקיימים. בכלים הקיימים לא יעצרו 400,000 נשקים, לא יתפסו. ואני אומר לך, גברתי הסמנכ"לית, ממשלה תתחלף. אנחנו אוהבים לקדם אנשים. ממשלה תתחלף, ואם אתם לא תיקחו את זה ותציגו את זה לקובעי המדיניות ותייצרו את התכלול הזה, כי התכלול הזה הוא תכלול בין משרד המשפטים לתוך הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העבודה לא צריכה להיעצר. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> העבודה לצערי לא תיעצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם אנחנו לא יודעים מה הולך להיות פה, יכול להיות ששתי מערכות בחירות, ממשלת ביניים. בואו, יש לכם אנשי מקצוע, אל תחכו לאף אחד, תעבדו. גם בחצי שנה הזאת צריך להתקדם בדבר הזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> גם במערכות הבחירות הקודמות המשרד והגופים עבדו מאוד מאוד מאוד. כשאני ממש מסכימה, יש עוד כלים, זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם הנקודה שכן. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אנחנו עדיין, אכיפה מנהלית, בדיוק דיברנו על זה קודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ענבל, יש לי טיוטה, הצעה להחלטה של מחליטים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כן, זה מה שהעברתי לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כנראה שלכם. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כן, וזאת ההחלטה שבאמת עברה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דבר שצריך להכין אותו, אבל ממשלה תהיה פה, היא יכולה לקבל את ההחלטה הזאת עכשיו. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> ההחלטה הזאת עברה בסוף יוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כבר עבר? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> זה עבר יחד עם עוד שתיים, 899 נראה לי, ו-2898. שתי החלטות, גם של מענים אופרטיביים בהובלת המשרד וגם את השיפוי של בעלי העסקים שנפגעו. זאת אומרת, איזשהו ביטוח של המדינה עבור אותם בעלי עסקים. אני חייבת להגיד, סל המענים חייב להיות מגוון, כי הוא גם וגם. ואני מסכימה איתך, לעניין האכיפה המנהלית, הוא מנגנון מאוד חשוב עבורנו בהרבה מאוד תחומים, הוא לגמרי רלוונטי גם לאיסוף נשק. יש איזושהי דילמה, כי מצד אחד אנחנו אומרים בואו נחמיר, ומצד שני אכיפה מנהלית נותנת כאילו איזושהי הקללה להמשגה הזאת, אבל זה באמת משהו שמסומן אצלנו לבחינה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא נעשה דיון בהקפה, לא נעשה. אני יודע שאתם עושים דיונים, לא נעשה דיון עומק בתפיסה כלל ארצית לחיפוש ומעצר מנהלי לתקופה קצובה באזורים שמוגדרים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> יכול להיות שנעשה ולא היית בו, חגי. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא, אני אומר לכם 100%. שירות הביטחון הכללי, אני בקשר איתם, משטרת ישראל, אני בקשר איתם, איתכם הייתי בקשר, הייתי בקשר עם משרד המשפטים. רובם, רוב הגורמים אמרו לי, וואלה, זאת תפיסה נכונה, כתבנו את הוראת השעה, יצרנו את התפיסה, דיון אחד לא היה מתוכלל. היו דיונים אחרים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני לא מכירה, אני לא ארחיב על זה, אבל שיח אכיפה מנהלית, אני מסכימה איתך על - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ענבל, לנצח את הפשיעה הלא חוקית, את הפרוטקשן, באמת צריך ממשלה שלמה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וצריך איזו סדירות של שולחן עגול שעובד ביחד, שאליו באים כולם, ואמרת יפה שמגזר שלישי הביא לך רעיונות חדשניים, זאת אומרת שיש לו דלת להשמיע. למה לא יקום שולחן עגול בין-ממשלתי, בין-משרדי, עם פתח למגזר שלישי לבוא ולהציג ולגופים טכנולוגיים וליזמים, למי שצריך, ושיש לו איזו סדירות? אחת לחודש המשרד לביטחון לאומי מכנס דיון אסטרטגי, סטטוס מה מצבנו בפשיעה וסד"ח וגד"ח, מה מצבנו, חמש דקות, ושעה לאן פנינו, מה נעשה, איך נעבוד יחד, ושם יבוא הדיון הזה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני ממש מסכימה. גם לעניין הבין-משרדי, זאת דרך אגב הייתה הבשורה של 549, היא ראתה את הממשלה כמקשה אחת שאמורה לטפל בתופעה ולא כל משרד. ואנחנו גם מדברים באמת על שרשרת ערך האכיפה. המשטרה, ככל שהיא תעשה את מלאכתה, וגם אם תביא את כל העבריינים ובסוף אנחנו לא נייצר המשכיות דרך הפרקליטות ובתי משפט ורווחה ומניעה, אנחנו כנראה לא נצליח לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל רשות המסים, הכסף, לפגוע בכיס, היכולת לפגוע בנכסים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לגמרי. הוא ירחיב, והוא מכיר את העבודות שאני לצורך העניין רואה רק בסוף את כתבי האישום ולא יותר מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי זה אולי הדיון האחרון שלי כוועדה. יש לי עוד כמה? << דובר >> אפרת מורלי: << דובר >> לא, יהיו עוד כמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יכול לעשות דיון מעקב על הדיון הזה? יש לי סיכוי? << דובר >> אפרת מורלי: << דובר >> כן, סיכוי תמיד יש. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> דרך אגב, המחקר של ריפמן מאוד מעניין אותנו, בסדר? ואנחנו עם גורמי מחקר רצינו להיפגש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ענבל, אם אני אצליח לגרום לכם להתחייב בפניי שפעם בחודש את המארחת, מנהלת היחידה האסטרטגית, סמנכ"ל, גם טוב, בביטחון לאומי, שולחן עגול פתוח לכל הגופים לחשיבה, סיעור מוחות, מעקב, יזמות בעולם הזה, ויש סדירות, פעם בחודש. בלי אגו, בלי כבוד, שצה"ל יבוא גם, שאחרים יבואו, ושנדע שהמדינה פועלת באופן הזה. מה את אומרת? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> התפיסה חונה על תפיסות העבודה שלנו, שולחן כזה יקרה. אני צריכה לחזור למשרד לקבל דירקטיבה. לפני שהתחלנו את הדיון סיפרתי לקרן שכשהצגנו למנכ"ל את הממצאים של צוות המאוימים, האמת היא שזה היה בדיון כבר על מדור המאוימים שמוקם במשטרה – בסוף הוא אמר: "ענבל, תקשיבי, הצוות סיים את העבודה שלו לכאורה, נתתם את ההמלצות. תעשי לי טובה, תמשיכו להיפגש. אני לא יודע מה יבוא". אנחנו נבקש את הדירקטיבה כי אנחנו קמנו למטרה מאוד ספציפית, ואנחנו בשמחה נרחיב, ואנחנו נרחיב את השותפים. כבר החלפנו טלפונים. רזניק ואני נראה לי התכתבנו כמה פעמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל סדירויות, פעם בחודש-חודש וחצי. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> כן, משהו עתי, זאת הייתה שיטת העבודה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא להלאות ולא לבזבז זמן, אבל ידיעה שיש מקום אחד שהכול מותר להגיד בו, וגם מה עובד, מה לא עובד, אין תקשורת, אין עניינים, ומטפלים יחד. כי אי אפשר לנצח את הבעיה הזאת בלי שכל אחד נותן כתף, זה לא יקרה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך להגיד משפט סיום. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> רק משפט סיום. אנחנו כן עשינו מחקר לעניין הסד"ח, כי באמת הייתה תופעה שלא ידענו להגיד מה הממדים שלה, מה התופעה כוללת ומה העומק. אנחנו הגענו למספרים אחרים. אנחנו כבר שמנו, אתה אמור לקבל טלפון, חגי, בסדר? רצינו להגיע, להיפגש, כי אנחנו יודעים על 4.5 מיליארד. בסוף זה לא משנה, המספרים, יש פה איזשהו קצה קרחון. אני ממש מסכימה איתך, כשאני בונה את תוכניות העבודה שלי ואני יודעת שאני צריכה לדבר שפה אוצרית אני אומרת כמה זה עולה לנו. ויוקר המחיה, אני ממש מסכימה איתך. כשהילדים שלי יחליטו לקנות בית כנראה אני לא אצליח כי מישהו שילם פרוטקשן בדרך. וכל דבר, גם המלפפון שאני קונה במכולת, אם הבסטיונר מסוד"ח אני כנראה משלמת עליו יותר. לעניין הזה אני ממש מסכימה. ועכשיו בואו נוסיף לזה את מרכיב הפחד ומרכיב חיי האדם. אנחנו מבינים שהתופעה הזאת מפחידה. אני מרגישה שהעשייה המטורפת של המשטרה לא מקבלת מספיק ביטוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע שיש בניין בכניסה לירוחם של חברת דלק, תחנת דלק פרטית, שעמד חמש שנים ריק. היזמים רצו אותו, ארומה, כל מיני. בזמן שהוא נבנה שולמו שם 10,000 שקל בחודש דמי חסות בבנייה. הקבלן אמר, אני בונה ב-2 מיליון שקל, ישים שם 100,000 שקל על הבעיה הזאת. כל יזם קיבל טלפון שהוא יצטרך להמשיך לשלם 10,000 שקל, ולא באו חמש שנים. ושלושה-ארבעה יזמים אמרו לי, תדע לך, רצינו לפתוח פה חנות ואנחנו לא פותחים כי זה רובץ עלינו, האיום הזה. זו המשמעות, לא רק פחד, לא כמה זה עלה עכשיו, אלא הכלכלה לא זזה, הפחד להיות יזם כלכלי. והוא אומר, עדיף לי לשים כסף בבנק ולא להקים עסק. זה מה שהאוצר, המשמעות של היעדר משילות היא הפגיעה בחופש הקניין, הדבר היסודי ביותר. אם אין חופש קניין בעולם אין כלכלה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני חושבת שאתה הצגת פעם קודמת. חלק מחוזה כבר של שכירות של מקומות וכאלה, יש שם סעיף שאתה אמור לשלם למישהו על השמירה של הנכס, וזה הפך להיות משהו קצת מנורמל מדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אני רוצה לתת לרשות המסים בבקשה. אני חושב שאתם חשובים מאוד בדבר הזה. << אורח >> אריה חן: << אורח >> בוקר טוב, שמי אריה חן ואני מחטיבת החקירות והמודיעין, ואנחנו עסוקים מעל הראש בסיפור בשיתוף משטרת ישראל, ואולי אני קצת אשמח אתכם שדברים קורים. א', רצוי להגיד שאני מדבר מתוך רצפת הייצור, שזה המקום שעליו צריך לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אריה, כשאתה אומר לי דברים קורים, א', עין טובה על המציאות זה טוב, אבל תכמת לי את זה. תגיד לפני שנה היינו ככה, השנה ככה, בשנה הבאה נהיה ככה. אתה מסביר לי מה זה דברים קורים? << אורח >> אריה חן: << אורח >> כן. קודם כול, אני אתחיל ואומר שמשחר ההיסטוריה כל המלחמות היו על נושא כלכלי. ואנחנו היום, במעבר חד, בהורמוז, נושא הגרעין פתאום נדחק, ואנחנו מטפלים באיך יעבור דלק בעולם, כך שהחבר'ה הטובים ואל קפונה שהקדים אותו בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בסוף טיפלו בהם ה-IRS האמריקאי. מה שאני רוצה להגיד זה כך: א', אנחנו עשינו תיקון לחוק הצמצום בשימוש במזומן. החל מ-1 באפריל אי אפשר יותר לנכות צ'קים בדרך שבה ניכו, וחברות השמירה למיניהן והסד"ח עושות את זה שם באופן מפגיע. חשבוניות ישראל, ואנחנו הרי בסוף רוצים לצמצם את ההון השחור, זו תרומה להון השחור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד מילה על הפרויקט הזה של חשבוניות ישראל. << אורח >> אריה חן: << אורח >> חשבוניות ישראל הוא פרויקט שבו, בדומה לחברות האשראי, אנחנו מאשרים למוציא החשבונית הקצאה, מספר הקצאה, שהופך את החשבונית לחשבונית ידועה בתוך המערכת, ורק בזכות ההקצאה הזו ניתן לנכות אותה או לזכות אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה וולונטרי או חייב היום? << אורח >> אריה חן: << אורח >> לא, זו חובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל בעל עסק חייב לקבל את האישור על החשבוניות שלו? << אורח >> אריה חן: << אורח >> כן, כל בעל עסק חייב לקבל את זה. הסכום עד 1 ביוני 2026 היה 10,000 שקל, הוא ירד ב-1 ביוני ל-5,000 שקל כולל מע"מ, גובה חשבונית, וזה מייצר באזז לא קטן, וגם תוקפים אותנו לא מעט, כן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביורוקרטיה וכאלה. << אורח >> אריה חן: << אורח >> לא, נכנסים אלינו לתוך המערכות, מנסים באמצעות פישינג וכולי, אבל אנחנו יכולים להם ואנחנו עושים כל מאמץ לטפל. זה בפן הזה. אגב, מכון ריפמן, היינו מאוד שמחים לשמוע אתכם, כי אני אומר לכם בהגינותי, אני חבר אצל חבר הכנסת ליברמן בוועדה שעוסקת בסד"ח, פוגל מתעסק בסד"ח, עודד פורר מתעסק בסד"ח, כולם מתעסקים בסד"ח, למה אתם לא מתוכללים בתוך הכנסת בטיפול הזה? למה צריך כל כך הרבה ועדות שיעסקו בזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה שצריכה לעסוק בזה בעיקר היא הביטחון הלאומי, אבל הכנסת, מותר לה להיות מבוזרת. ברגע שיש לך למשל ביקורת המדינה, והיו דוחות על פרוטקשן, היא מוסמכת לדון. יש לך יושב ראש ועדה של נגב גליל, שזה הכאב הכי גדול, הוא מוסמך. ריבוי דיונים בנושא הוא לאו דווקא רע, זה אומר שהנושא חם. אבל דיון לא מקדם כלום, הוא רק מציף, הוא רק דוחף, הוא רק שם זרקור על מקום שלא טופל, אבל הטיפול בסוף זה אתם, המעשים. << אורח >> אריה חן: << אורח >> אני רוצה באמת לחזור לרצפת הייצור ולתת דוגמאות. יש את יחידת פרוטקשן דרום בראשותו של סנ"צ ישראל חזן, עושה עבודה נהדרת, בצפון אני פחות מכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה איש דרום? << אורח >> אריה חן: << אורח >> לא, אני איש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה ברמה הארצית. << אורח >> אריה חן: << אורח >> אני ברמה הארצית, כן. אני גם מתכלל את כוחות המשימה. אגב, אני אפתיע אתכם, יש כוח משימה סחיטת דמי חסות בלהב 433. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במשטרה. << אורח >> אריה חן: << אורח >> לא, לא במשטרה, רגע, אני אשמח אותך. זה שילוב של שלוש רשויות ויותר. פרקליטות, רשות איסור הלבנת הון, רשות המסים והמשטרה בכוח משימה אחד. ולאחרונה, שאלת איך ארגון פשיעה מנסה, או חבר'ה מהסוג הזה שרוצים לקבל דמי חסות, לצורך העניין לא מאפשרים לעבוד, הנה, פרדס דקה ביפו, שאלתם אם זה הגיע למרכז, מכרו את הפרדס שלהם ליזם, הוא בנה שם בניינים, וראה זה פלא, אחר כך הם רצו המשכיות ולקבל לכאורה דמי חסות. היה "פרוץ" עליהם, כלומר, פעילות מבצעית לפני חודש, והדברים יפים מאוד, יש שם חילוץ של כספים וכולי וכולי. אנחנו אימצנו את פרוטקשן דרום בתוך מערכת שנקראת המוקד המודיעיני המשולב, ואני רוצה להוביל להחלטות ממשלה שמשום מה אף אחד לא קורא אותן ולא מבין שהן כבר נעשו. ב-2006 ראש ממשלת ישראל לשעבר אריק שרון, שיש לו הרבה זכויות ביכולת המבצעית, קיבל החלטה שהיא מלחמה בפשיעה המאורגנת ובארגוני הפשיעה, ואנחנו חלק ממנה, ואנחנו עובדים על פתרון מודיעיני, לתת מענה לכל אותם עבריינים. ואחד מהם זה פרוטקשן דרום, שאני היום לא משרת אותו, אימצתי אותו על אף כל החסמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא צפון? משום מה? << אורח >> אריה חן: << אורח >> אני לא יודע, הם לא פנו אליי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה ליגה ארצית. << אורח >> אריה חן: << אורח >> הם לא פנו אליי. יש חסמים בתוך המוקד. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> ישראל, מפקד יחידת דרום, הקצין הכי רציני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא פרואקטיבי, הוא מצא אותו. אל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך. ישראל חזן, אומרים עליו מילה טובה. אבל איך אתה לא מכיר את הצפון? ענבל, את רואה למה צריך שולחן עגול? את הבנת שאם היה את ישראל ואת ההוא איתו כל חודש הם ידעו לעבוד. << אורח >> אריה חן: << אורח >> לגבי שולחן עגול, הצעתי שלגבי מסלול ירוק, אתה זוכר אותו? שהיה פעם בראשותו של חבר הכנסת סגלוביץ'? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> אריה חן: << אורח >> הצעתי לליברמן או אצל עודד פורר להקים מסלול אדום, כי המצב של הפרוטקשן הוא דיני נפשות, זה לא דיני ממונות, עם כל הכבוד. וצריכים לטפל בזה ברמה שראש הממשלה, עם כל העיסוקים, או מי מטעמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסביר את המשפט "דיני נפשות". << אורח >> אריה חן: << אורח >> אנשים פוחדים פשוט. תראה, אם לא יהיה מתלונן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם רצחו אנשים. << אורח >> אריה חן: << אורח >> רצחו, לא שילמו להם את הביטוח, הורידו אותם מהביטוח, אמרו אתה במצב סכנה חמור, אנחנו לא משלמים לך יותר. יפה עשה חבר הכנסת ליברמן שמצא איזה מענה למושיקו סגל וחבריו כרגע באיזה מענה של כמה מיליונים. אבל בואו, בסוף המדינה כמדינה, היא הריבון אומנם, אבל יש גם חוסר אמצעים משווע במצב המשאבים של שירותי המדינה, צריך להגיד את זה על השולחן, הן במשטרה, הן ברשות המסים ובכל הרשויות האחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא משתלם כלכלית? << אורח >> אריה חן: << אורח >> מה? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> ברור שכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה מחלט מיליונים או מאות מיליונים, מביא לאוצר, לא שווה לתת לו עשרות מיליונים ליחידות האלה? אפילו כ-Return on investment. מי פה מהאוצר? הדבר הזה מדיד, לא? אין מהאוצר? למה הם החליטו לא להגיע? יצאו לחופשה מוקדמת? כדאי לפתוח את זה עכשיו. צריך בפרהסיה להגיד שהאוצר לא בא לדיון על פרוטקשן, זה דבר חמור. << אורח >> אריה חן: << אורח >> בקיצור, אם אני אסכם את דבריי, כי אני לא רוצה להאריך, בסוף אנחנו עושים פעולות, כרגע גם עם משרד העבודה, כדי לראות איך אנחנו בכלל סוגרים חברות שהן אליבא למה שאומר נציג מכון ריפמן, הן לא אמיתיות, הן לא נועדו כדי לבנות. לגבי יוקר המחיה, אין ספק שההון השחור גוזל מהיכולת המדינתית להחזיר את הכסף הזה, שנגזל מהאוצר, להחזיר אותו לתושבים. וההון השחור, אני אומר שוב, מי שאומר שהוא מעריך כמה יש הון שחור במדינת ישראל, אני חושב שאפשר לחלוק עליו, כי אתה יכול לזרוק כל מספר ואולי כל מספר זוכה. אבל בסוף זה כמה מיליארדים, אין ספק שאם אתה מכמת את זה, זה כמה מיליארדים. את הכסף הזה צריך לצמצם. אנחנו ברשות המיסים עושים כל אשר לאל ידנו לצמצם, עושים פעולות. יש למנהל רשות המסים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אני אשאל אותך מה הדבר הבא, מה קפיצת המדרגה, מה החסם, או שניים-שלושה דברים שאתה אומר, אנחנו, אם נעשה אותם, אני כרשות המסים, נתחיל לשים יד על הרבה כסף כזה, מה חסר? << אורח >> אריה חן: << אורח >> השלב הבא שאני חייב לדבר עליו, כי התחלתי על חשבוניות ישראל, השלב הבא הוא לקדם הסדר שמנהל רשות המסים, בחקיקה, והוא שלמשל חשבוניות פיקטיביות, שהן המנוע העיקרי של כל הסיפור שנקרא סד"ח והון שחור, יגיע לידי כך שהכסף הזה, בצורה מסוימת, לא ארחיב פה, כי יש גם דברים שהם סמויים מן העין, יגיע בסוף לאוצר והסיפור הזה ייגדע. ברגע שגדענו את היכולת להפיץ חשבוניות פיקטיביות, להעלים הכנסות, שלוש זה הסיפור שדיברתי כרגע עליו, היכולת שלנו למנוע ניכוי של צ'קים בצ'יינג'ים ולהפוך אותם לצ'יינג'ים ברמה מאוד נמוכה, ההון השחור יצטמצם ומן הסתם לא תהיה כדאיות כלכלית ללכת עכשיו לסד"ח. תמיד תמצא את הנער הקטן הזה, הבדואי או האחר, אני לא רוצה להעליב קבוצה שלמה, שמגיע לאיזה קבלן ואומר לו, אני אשרוף לך את הבאגר אם לא תיתן לי כמה לירות. אבל אין מה לעשות, בשולי-שוליים אנחנו צריכים להגיע בסוף למצב שנוריד את המצב הזה כמעט עד אפס, כמעט עד אפס. לשאלתך, אין ספק שצריך לעשות פה טיפול הוליסטי, לחבר את כל הרשויות, לעשות שולחן עגול, לתת הסברים למישהו מאוד רציני במשרד ראש הממשלה או מישהו אחר, על בסיס דו-שבועי, איפה התקדמנו, מה עשינו, איך פתרנו בעיות בעניין הזה. הרי בסוף זה יורד לאזרח. אגב, אני מכיר מקרים שסיפרו לי שאנשים בונים בתים פרטיים ומסד"חים אותם בבית הפרטי, אומרים להם, אם לא תביא לי 500 שקל או 1,000 שקל על בסיס חודשי אני שובר לך את האריחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בירוחם לא היה לנו בנה ביתך, פתאום אנחנו בונים 1,000 וילות, הפרוטקשן הגיע אלינו, חדש, לא היה לנו פרוטקשן. ייקחו מדיור ציבורי פרוטקשן? פתאום יש וילות, באו. << אורח >> אריה חן: << אורח >> או הסיפורים הקטנים שמישהו גונב רכב או מתקשר לבעל הרכב ואומר לו תשלם לי, זה סד"ח לשמו, אני אחזיר לך את הרכב אם תשלם לי. לכן אני חושב שאנחנו - - - << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> היום גונבים סוסים ברמה שבועית. << אורח >> אריה חן: << אורח >> אתה רואה? עכשיו יש גם סוסים. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> 20,000 שקל לראש, אם לא, שולחים לו תמונה עם הראש, נגמר האירוע. אבל הסוסים עכשיו זה הלהיט החם, כל יומיים-שלושה טלפון, תעזור לי לחפש סוסים, גנבו לי אותם. << אורח >> אריה חן: << אורח >> התחלת, אדוני היושב ראש, בחוסר משילות, אנחנו במדרון חלקלק, עדיף שלא נוסיף שמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אופטימי או דואג? << אורח >> אריה חן: << אורח >> אני אופטימי. בשילוב ידיים העם היהודי תמיד מנצח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם בשנתיים-שלוש השנים האחרונות העסק זז באופן דרמטי? << אורח >> אריה חן: << אורח >> תשמע, יש מאמץ גדול מאוד של מרבית הרשויות, מה שנקרא, לשלב ידיים ולטפל בזה. בדימוי שלי זה צינור ארבע צול שמזרים מים לבריכה, והיציאה החוצה היא חצי צול. אנחנו רוצים להגדיל את הצינור של החצי צול. אני אומר שוב, אדוני, זה עניין של משאבים. קח לדוגמה את החלטה 549, למה מפסיקים אותה? החלטה נהדרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה מפסיקים? << אורח >> אריה חן: << אורח >> מפסיקים אותה בדצמבר. הנה, יושב פה מלאכי, נציג משרד ראש הממשלה, יספר לך שמפסיקים אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נעבור אליכם. משרד ראש הממשלה, יש לנו פה משפטים, מה עוד? איזה עוד נציגים? << אורח >> יצחק שר: << אורח >> אני חקלאות. << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> משרד הכלכלה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> והמשטרה שלא שמענו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המשטרה זו את. אבל אנחנו ניתן לך תכף. כל אחד שיהיה קצר. משרד ראש הממשלה, למה מפסיקים החלטת ממשלה טובה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה לא מפסיקים, ההחלטה מסתיימת, זו תוכנית חומש שהתחילה ב-2022, מסתיימת בסוף 2026. אנחנו עמלים במרץ על גיבוש החלטת החומש הבאה, אנחנו כבר עובדים מול המון המון משרדים כדי שההחלטה הזאת תהיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי תהיה ההחלטה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו נכנסנו לקונסטלציה פוליטית מורכבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, יהיה ואקום? החלטה אחת פג תוקפה וחדשה לא באה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה עשוי לקרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי תאריכו את הקיימת בשנה עד שתביאו חדשה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ההבנה היא שההחלטה הנוכחית היא לא מספקת. כלומר, יש כל מיני דברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, אבל מה אתה אומר לי? שבגלל שיש בחירות לא תהיה החלטה חדשה, וזאת יפוג תוקפה והיא לא תעבוד בשטח? יהיה פה חלם. מתי פג תוקפה של ההחלטה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ב-31 בדצמבר 2026. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא להאריך אותה בחצי שנה כדי שהיא תעבוד בשטח? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אומר, יש פה קונסטלציה פוליטית מורכבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזו החלטה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> 549, זו תוכנית החומש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הקונסטלציה המורכבת? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ההקשר הפוליטי הנוכחי, אנחנו עוד שנייה יוצאים לבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל עדיין אפשר לקבל החלטת ממשלה השבוע, לא חדשה, אבל הארכת תוקף לחצי שנה, לא? מה הבעיה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש כל מיני בעיות. שוב, הן לא בהכרח בעיות שאני יכול לפתור אותן או שמטה מקצועי יכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הרעיון הזה להאריך תוקף לחצי שנה-שנה עד שתביאו משהו חדש, הוא עלה במסדרונות, בשיחות? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עלה בצורות כאלה ואחרות. קיווינו שאנחנו נעביר את החומש, אנחנו מאוד מקווים להעביר את החומש הנוכחי בימי הממשלה הנוכחית, אבל כאמור, הקונסטלציה מורכבת ולא בטוח שזה יקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אולי תזהו בתוך ההחלטה הזאת ציר קריטי, דברים שבאמת אם הם יופסקו זה נזק? אולי יש שם דברים שלא נורא להמתין להחלטה חדשה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> דברים קריטיים זוהו ואנחנו והמשרדים עובדים על להאריך אותם. אבל ככלל, התפיסה היא שההחלטה הנוכחית, 549, היא לא מספקת בשביל להתמודד עם גודל האתגר בהרבה מובנים. יש הרבה היבטים שלה שהתקדמו, שנעשו. למשל בהיבטי החקיקה, רוב הדברים שמופיעים ב-549 לקידום חקיקה הושלמו. מאז צצו עוד עשרות אחרים שגם אותם צריך לקדם וגם חלקם קודמו וחלקם מקודמים, וחלקם יש להמשיך לקדם. כלומר, זה רק בהיבט החקיקה, אבל יש פה שורה ארוכה של תחומים ונושאים שלא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש דבר שאם ההחלטה תופסק עכשיו ובמשך חצי שנה לא יהיה בתוקף, האם הוא ייפגע, נושא מסוים או תחום מסוים? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> זה לוקח תקנים, אדוני. זה לוקח תקנים גם מהפרקליטות, גם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מבטל תקנים. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כן, תקנים שהוקצו כחלק מהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה יעשו? אלה אנשים זמניים, מועסקים זמניים? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני עקרונית מסיים את עבודתי ב-31 בדצמבר 2026. אני אומר, זה בנפשי, בדידי הווה עובדא מה שנקרא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יטפל לנו? אם אתה הולך, מי יטפל? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנשים טובים, אני מקווה, יבואו וייקחו, אבל אין לי תשובה מאוד טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך יבואו? מי היוזם של החלטת הממשלה הזאת? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מה הכוונה היוזם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה משרד מוביל את ההחלטה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זו החלטה שמתוכללת על ידי משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, ראש הממשלה לא מבין את הבעיה הזאת? למה לא מאריכים בחצי שנה? אפשר להאריך תוקף להחלטת הממשלה. הייתי שר בממשלה, זה עושים בטלפון בבית עם פיג'מה, עושים החלטה טלפונית, הארכה, חצי שנה, נגמר. בטלפון, ככה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני לא חושב שהארכה קצרה תענה על הצרכים של דברים מסוימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא לא תענה על הצרכים, אבל תהיה רציפות, יהיה מי שיעבוד על ההחלטה הבאה. אם אתה הולך בדצמבר, מי יעבוד על ההחלטה הבאה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו עובדים עד אז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה הולך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, יכול להיות שהיא בכל זאת תעבור בתקופה הזאת. אבל שוב, כאמור, קונסטלציה מורכבת. אין לי תשובות מאוד משמחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הגיוני. נכלול את זה בסיכום שלנו, ואתה תעביר את זה ויצא מכתב מהוועדה למנכ"ל משרד ראש הממשלה לפעול להארכת התוקף של ההחלטה הזאת על המרכיבים הקריטיים בה, של ההון האנושי והתקנים החשובים שנה קדימה, עד לגיבוש החלטה אחרת מורחבת בנושא הזה. יצא מכתב מהוועדה. מה עוד אתה רוצה להגיד לנו? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני יכול טיפה להרחיב על הסיפור של גיבוש תוכנית החומש הבאה. אנחנו רוצים בגיבוש של התוכנית הבאה שהיא תהיה הרבה יותר נרחבת, היא תיגע באמת בכל ההיבטים שפוספסו או שלא באו לידי ביטוי בהחלטה הנוכחית בגלל שההחלטה נבנתה בהתאם לתופעה בגודל שבינתיים נהייתה עשרה X או יותר, ואנחנו רוצים שהמענה הבא של ההחלטה הבאה יהיה הרבה יותר מקיף, שיאפשר באמת ניצחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בדיקה של אפקטיביות ועמידה ביעדים בהחלטה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למשל כמויות של חילוט כסף, של הכנסות מדינה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן, יש כל מיני מדדים. לא בהכרח הדברים שאמרת, אבל יש כל מיני מדדים, גם תפוקתיים, גם תוצאתיים של כל מיני דברים שנעשו בהחלטה. בסוף התוצאות של שיעורי פענוח וזה, שאלה מדדי העל, הן לא תוצאות טובות, אין איך להסתיר את זה. ואנחנו צריכים להשתפר, ואנחנו עוקבים אחרי הדברים האלה. גם פרסמנו דוח ביצוע על כל שורה ושורה בהחלטה. כלומר, המעקב לגמרי נעשה והפקת הלקחים בהחלט נעשית, ואנחנו מקווים שנביא החלטה הרבה יותר טובה שתיתן מענה להרבה יותר פערים גם שצצו ולגודל התופעה החדש שאנחנו מתמודדים איתו היום. זה בגדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קוראים לך מלאכי חסדאי? אתה נכד של יעקב חסדאי? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הבן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבן של יעקב חסדאי. כבוד, בלי עין הרע. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אתה מכיר אישית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבן הקטן שלו, חייב להיות. יפה. תודה. עוד משרדי ממשלה, קצר, לעניין, קדימה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> קרן דהרי מהמחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה. מלאכי הזכיר את העמידה בהחלטה 549 בעניין של חבילת החקיקה. מה שאני רוצה לעדכן, לא על הדברים שנחקקו כבר, אלא דברים שכרגע מונחים על שולחן הכנסת ממש והם רלוונטיים, סופר רלוונטיים, גם לפרוטקשן, גם לארגוני פשיעה. קודם כול, יש את הצעת חוק הסדרת מתן שירותי אבטחה ושמירה, הצעת חוק מאוד מאוד משמעותית. גם האדונים הנכבדים כאן הזכירו את הנושא של החשיבות של הרגולציה על חברות שמירה. זו הצעת חוק שהתזכיר שלה פורסם פעמיים, גם ב-2022, בתקופת הממשלה הקודמת, וגם בספטמבר 2025. היא הונחה ממש לפני כמה ימים על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כהצעה ממשלתית. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> הצעה ממשלתית, בהחלט. ואני ממש מקווה שהיום, המליאה נפתחת ב-12:00, תחזיקו לנו אצבעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהיא תעבור בקריאה ראשונה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כן, אני מקווה מאוד שהיא תעבור בקריאה ראשונה היום. יש כאן היבטים מאוד מאוד משמעותיים מבחינת ההסדרה על מאבטח חמוש לעומת מאבטח עם סמכויות לעומת מאבטח שהוא לא זה ולא זה, הסדרה גם עם פרקי ענישה וגם היבטים שיכולים להיות מאוד משמעותיים וקריטיים למאבק בפרוטקשן, זה דבר אחד. הצעת חוק נוספת שהונחה על שולחן הכנסת יום לפני זה, ב-7 ביולי, זו הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה והוראת שעה). היא נועדה להרחיב את הכלים הקיימים למאבק בארגוני פשיעה בכל מיני היבטים. גם כאן, מלאכי הזכיר את זה שהחלטת הממשלה נכתבה על תופעה שהייתה בשנת 2020 על פי המלצות ועדת מנכ"לים משותפת, וחלו שינויים, גם בארגוני פשיעה ובהתנהלות שלהם חלו הרבה שינויים מאז שהחוק הזה נחקק ועד היום. היה צוות בין-משרדי שישב על המדוכה והולך לעשות שינויים גם בתחומי הדין המהותי, גם בראיות, גם בסדר הדין הפלילי ומעצרים, ובאופן מאוד משמעותי בתחום האכיפה הכלכלית. זו יכולה להיות גם בשורה מאוד מאוד גדול בהקשר הזה. דיברנו על הנשק. לגבי הנשק, קודם כול, ההערכות לכמה יש הן בגדר הערכות. אתה יודע מה אתה תופס, אתה לא יודע מה קיים. ויש פערים מאוד משמעותיים בין הדיווחים של הצבא לדיווחים של המשטרה, מהבחינה הזאת שצה"ל הרבה פעמים חושב אולי שהשתמשו בנשק שלו, אתם מבינים בזה יותר ממני, לדברים מבצעיים, ופתאום מגלים שחסרים דברים, והמשטרה, גם בשימוש באירועים וגם בתפיסות, יש פער מאוד מאוד משמעותי בנתונים בין שני הגופים האלה. עובדים בצורה מאוד משמעותית בשנים האחרונות להדק את כל הממשקים, גם מול הגבולות הפרוצים וגם בין הגורמים הרלוונטיים, כלומר, בין צה"ל, שב"כ, משטרה. יש יחידות חדשות במשטרה אפילו לעניין הזה, חבריי יוכלו להרחיב יותר ממני. אבל בהיבט החקיקתי אני ריכזתי צוות, צוות אמל"ח, שכלל אנשים גם ממז"פ אפילו, כדי לראות אילו קשיים ראייתיים יש לנו בנושא הזה. והצעת חוק שלנו מונחת על שולחן הכנסת מ-31 במרץ 2025 ואפילו לא עברה קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני לא יודעת, אין לי תשובות לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המשרד מביא את ההצעה? מי מביא? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כן, הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של משרד המשפטים? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, זה משרד שיש לו כוח להביא חוקים. למה היא לא עברה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> פנינו לכל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא לא הגיעה למליאה בכלל. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> היא הונחה ב-31 במרץ ולא קרה איתה כלום, כן, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את לא יודעת מה הסיבה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני לא יודעת מה הסיבה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> שמה התוכן? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> היא עושה כל מיני שינויים. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אבל היא מייצרת שימוש בכלים מנהליים למודיעין וחיפוש, מייתרת דין ראייתי? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> יש שמה הקלות ראייתיות בהקשרים אחרים, בין השאר בהקשרים של עדויות של קרובי משפחה, כשהיום אם מגיעים לבית שיש בו, לצורך הדוגמה, עשר נפשות או מאה נפשות או לא משנה כמה, ואני אפילו רוצה שהאימא תגיד האם התיק שמצאתי בו את הנשק הוא של ראובן או של שמעון, לצורך הדוגמה, כיום יש מניעה חוקית לעניין הזה, ואת זה כן פתרנו. אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים של ההצעה, אבל יש שם היבט אחד מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה זה לא קודם? את יודעת על זה משהו, ענבל? כי זו חקיקה, אמרת שאת צריכה חוקים, והנה חוק שהכינו לך. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני מכירה את החוקים שאנחנו קידמנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם היה שולחן עגול הבעיה הזאת הייתה עולה והייתם אומרים, בואו נלך, נעשה ברדק, נביא את החוק הזה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> הצוות הזה היה צוות בין-משרדי. אנחנו עושים כגורמי המקצוע את כל מה שאנחנו יכולים לעשות בלבל שלנו, ברגע שזה מונח פה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת, הבין-משרדי הוא מעולה, אבל הוא אד הוק למשימה מסוימת. אני מנסה להגיד שיש פה תופעה לאומית, יעד לאומי, וזה לא מספיק בין-משרדי על חוק אחד או על בעיה. שתהיה לכם סדירות שאתם יושבים יחד. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני רוצה להגיד בהקשר הזה שני דברים. אחת, היה פורום אזרחי בתקופה שתומר לוטן היה מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, כשמו דאז, שהיה מתכנס באופן עתי, והיו שם ארגוני חברה אזרחית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאפשר להם להשמיע את קולם. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> 13 ארגונים. אני כינסתי את הצוות הזה, היה פורום של 13 ארגונים, שהיה קשה לבחור מתוך אלה שפנו. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כן, ממש עשינו - - - << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> וממש מהחברה הערבית. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> זה דבר אחד. ואנחנו בייעוץ וחקיקה גם מקיימים שולחנות עגולים עם נציגים של השלטון המקומי, עשינו את זה כבר כמה פעמים, באמת כדי להיות מחוברים לשטח ולהבין מהשטח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את חושבת על החוק שהם מציעים עם הסמכויות המנהליות וכולי? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> יש את חוק ההגבלות, שנותנים צווים שיפוטיים אם יש לי מידע מודיעיני לגבי גורם מסוים שהוא קשור לארגון פשיעה. הוצאו שם כבר עשרות צווים וזה משהו שהוא מאוד מאוד אפקטיבי, למיטב ידיעתי. השימוש במידע המנהלי, הוא קיים בהרבה הקשרים. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא מידע, חיפוש ומעצר, בשביל לייתר את הדין הראייתי. הצעת החוק שלנו מגדירה פוליגון, הוא יישוב או חלק ממנו, בכל מקום ששירות הביטחון הכללי או מודיעין משטרת ישראל יגדירו אזור כאזור עתיר אמל"ח, על בסיס הערכה, והם יודעים לעשות את ההערכה הזאת, הוא יוגדר ל-60 יום לחיפוש ומעצר מנהלי. כיוון שאין מידע מודיעיני, כי לא משתפים פעולה, המעצר המנהלי ייצר לתקופה קצובה חיפוש ומעצר מנהלי. אני יודע שבאופן בסיסי אתם מתנגדים לשימוש כזה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> מעצרים מנהליים שמורים לנושאים שהם נושאים של - - - << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אני מודיע פה על במת הכנסת, אני אומר את זה, זה לא שזה זה, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך הודעה לכנסת? אתה ומזכיר הכנסת. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אמרתי את זה אלף פעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אמרתי את זה אלף פעם, אבל זה כאילו מצחיק. אני אומר לכם, ה-400,000 נשק, ותגידי לי זה לא 400,000, זה 300,000, זה 200,000, אתם לא יודעים להעריך, את לא יודעת. אני אומר, לא משנה, עשרות אלפי, מאות אלפי, הם יסתובבו, ועצם זה שהם טובחים כבר היום אזרחים ערבים, צריך כלים דרקוניים. וכל העוד תיקון הזה, עוד תיקון שלא עובר ממרץ, זה בבל"ת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אומר, 100,000 נשקים או 50,000 בחברה אזרחית הם סכנה לאומית. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> יש כבר מעצרים מנהליים ששירות הביטחון הכללי מבצע אותם. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> במשורה. אני בקשר איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה אומר שיש לו סמכות. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא בחקיקה. יש לו סמכות, במשורה, אני מכיר את המספרים, המספרים הם מינוריים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו החלטה שלו כמה להשתמש בכלי. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אני אומר, אין הוראת שעה משמעותית להגדיר את זה כאירוע שהוא איום לאומי. וזה חלק מההתנגדות גם של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא להגדיר את זה כאירוע של איום לאומי שיש עשרות אלפים או מאות אלפים? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני אומרת שוב, הנושא של מעצרים מנהליים עלה בעבר, בהחלט עלה בעבר, התפיסה הייתה שמעצרים מנהליים הם לא כלי שמתאים לטיפול בפשיעה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> עד שישחטו את נבטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידי, אם מתנחל זורק אבנים על חיילים ולא יודעים מה הוא עשה, עוצרים אותו לפעמים במעצר מנהלי, אזרח ישראלי ביהודה ושומרון. למה לא נעצור מישהו שהוא חשוד בהחזקת נשק ושיש מידע מודיעיני? << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> הרי כשישחטו יישוב, כשישחטו את נבטים או רביבים, שאני תושב רביבים, וזה יקרה בשנים הקרובות, שישחטו וייכנסו וישחטו, כי כבר תפסו חוליה אחת של טרור, הרי יגידו צריך כלים דרקוניים. למה לטפל בקונספציה הקודמת ולא הבאה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שהוא אומר, שעד שאין אסון המערכת לא מתעוררת ולא משנה את צורת החשיבה. אבל אני לא כמוהו בנבואות זעם, לא רוצה שישחטו אף יישוב, אבל 100,000 נשקים או 50,000 נשקים בידיים של עבריינים זו סכנה לאומית. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> תראו, התפיסה הזאת נשקלה וחשבו עליה הרבה. כל הרעיון, היו הצעות חקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש גם עזות מצח, לא? יש חתונה, יוצא נשק. זאת אומרת, אם מישהו לחתונה הוציא M16, כנראה הוא קיים, ה-M16 הזה. אחד מתוך כמה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> השימוש בנשקים בחתונות מאוד מאוד פחת בשנים האחרונות, בין השאר בגלל מעורבות של המנהיגות המקומית בהקשרים האלה. אבל מה שאני רוצה לבוא ולהגיד זה שהיו הצעות חקיקה לעשות קופי-פייסט מחוק המאבק בטרור כדי לתת סמכויות שיש לשב"כ למשטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כי הרעיון היה לתת סמכויות למשטרה איפה שאין להם סמכויות ולא לעשות את ההתאמות האלה כי זה לא אחד לאחד קופי-פייסט. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> נו, מעולה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> ואם בכלל עושים את הדבר הזה, לא צריך להסתכל רק מכיוון של העבריינים, אלא גם מכיוון של קורבנות העבירה. וכמו שאין לנו פיצויים לנפגעי איבה למי שנפגע שהוא קורבן של פרוטקשן או של רצח או של תקיפה בחברה הערבית, אם רוצים להסתכל על זה באופן הוליסטי, צריך להסתכל גם מנקודת המבט הזאת. זהו, עד כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו בעד. הקרן החדשה, שמוליק דוד. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> רציתי להתייחס רק לדוח שלפנינו שמתאפיין בסלט בין אג'נדות, הוא עושה סלט מוחלט בין הדיון המקצועי החשוב בעלויות של הפשיעה, במשמעויות של הפשיעה, לדיון המקצועי האחר לגמרי בהסדרה בנגב, שהוא בעיקרו תכנוני. והעלות של אי-הסדרה שמוצגת במסמך הזה מוצגת כנתון של בין 800 מיליון ל-1.5 מיליארד לשנה. אנחנו חושבים שזה הרבה יותר. אנחנו מדברים על 100,000 אזרחים שלא מקבלים ולא נהנים ולא משתמשים, לא בתשתיות נורמליות, לא בבתי ספר נורמליים, לא במערכות בריאות נורמליות, לא בהשתתפות בתעסוקה, במערכות כלכליות, בפיתוח כלכלי. התחשיב הזה לדעתי הוא תחשיב מאוד מאוד מאוד מפחיד, אבל זה לא חישוב של פשיעה, זה חישוב של אובדן תוצר לאומי כתוצאה מהעובדה שאוכלוסייה שלמה מחוץ למערכת הכלכלית הלאומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, היום הדיון עסק בסוגיה של פשע ופרוטקשן וכולי ונשק, אבל הדיון הכללי של מכון ריפמן הוא הסדרת ההתיישבות. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אבל אני חושב שחשוב מאוד להגיד שיש ערבוב בין האג'נדות, יש קרימינליזציה של האוכלוסייה הבדואית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל רגע, מה זה ערבוב? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> שאלת ההסדרה ושאלת הפשיעה הן שתי שאלות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמוליק, גם לשיטתך, במקום שאין ריבון ואין ביוב ואין חשמל ואין כביש ואין כתובת סביר שיהיה פשע, לא? זה לא ערבוב, זה לוגיקה. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> לא, יותר גרוע מזה. יש כאן יצירה של כלכלה אפורה בהיקפים מאוד גדולים שחלקה היא כלכלה שחורה, ולכן אני אומר שהעלויות הן אפילו יותר גדולות ממה שמכון ריפמן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על זה הוא לא מתווכח איתך, אם אתה רוצה להחמיר את הנתונים של הדוח שלו. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אבל יש בטקסט הכתמה של אוכלוסייה מסוימת, ולכן מחשבים את העלות של הפשיעה למגזר מסוים, ומדברים כאן על משפחות פליליות וכל מיני דברים מהסוג הזה בטיעון של אוכלוסייה מסוימת. וזה מאפשר פתרונות קלים, פתרונות שטחיים של מענים מסוג של אכיפה וענישה בלי להתייחס לתשתיות, בלי להתייחס לתעסוקה, בלי להתייחס לחינוך, שזה ליבת העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? אבל יש לו תוכנית כוללת בכל ההיבטים שדיברת. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אני אומר, החסם העיקרי לפתרונות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את התוכנית שלהם, לא? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> מכיר את התוכנית שלהם. אני חושב שהחוק שהם מציעים גרוע מאוד ומשתקף בכתיבה המשפטית שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא שהם לא חשבו על הבעיות שאתה מציין. אולי אתה חלוק איך לפתור אותן, אבל - - - << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אני לא חלוק איך לפתור אותן, אלא אני חלוק על הקרימינליזציה של אוכלוסייה שלמה, ובדוח הזה זה בא לידי ביטוי פעם אחר פעם, וצריך להיזהר מזה מאוד. יש כאן אוכלוסיות שונות שמעורבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני התחלתי עם איסמעיל אלעוקה שעושה מילואים, מערערה בנגב. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו הרבה אנשים טובים בדואים. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> ועוד דבר אחד. הפשיעה המאורגנת היא איום אסטרטגי וזה ברור. כשעבריינים מאיימים על ראשי עיריות, אם זה בנהרייה ואם זה ברהט, ואם זה אגף שלם של תכנון בראשון לציון, זה מאיים על כולנו, ולא פחות מזה, מאיים את החדירה לשלטון עצמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל על היקף הרציחות בחברה הערבית אתה לא חלוק, שזו תופעה ייחודית, שהיא פי שלושה מה-OECD. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> אני חושב שיש שם הרבה מאוד מה לעשות, אבל החישובים הכלכליים והערבוב של המערכה שצריכים לנהל שם עם סוגיית ההסדרה מאוד מאוד בעייתי ופוגע גם בזה וגם בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא חלוק עליך בדבר אחד. כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל, הפקירו את הסדרת ההתיישבות הבדואית והרחיקו את הקהילה הבדואית ממדינת ישראל, וגם אפשרו לה להתחבר, גם בנישואים וגם בפעילות, ליהודה ושומרון ועזה. הבדואים בראשית דרכם, רובם שירתו בצבא. וההזנחה שלנו, 70 שנה, אנחנו משלמים עליה. מי שלא יעשה ביוב ומים וחשמל וחינוך טוב ומגרש ספורט ובריכה בכל יישוב בדואי, הבדואים יגיעו אליו הביתה, הם יגיעו למגרש שלו, לבריכה שלו, לפרוטקשן שלו, הכול יהיה. אין לנו ויכוח בכלל. פעם פגשתי צעירים ישראלים שגרים בבאר שבע וחלק מהבדואים בוחרים לגור בבאר שבע. הוא אומר, אני מבקש מהממשלה להוציא לי את הבדואים מבאר שבע. אמרתי לו, בבאר שבע אין ועדת קליטה, יש בית, קונים בית. למה בדואי רוצה לגור בבאר שבע ולא בתל שבע? כי זה אשכול 2-1 עם תשתית של 2-1, וזה נותן לו חיים אחרים. << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> וגם כי הורסים לו את הבתים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להרוס בתים לא חוקיים, ובתנאי שלאיש הזה יש אדמה לבנות את בית הקבע שלו, זמינה ומוכנה. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> למה אנחנו צריכים לשלם והוא מקבל חינם? למה הוא מקבל חינם מהמדינה? אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי אתה הזנחת. למה אתה משקיע מיליונים בלהילחם בפשיעה? כי הזנחת. אם המדינה הזאת 70 שנה הייתה מטפלת בבעיה, היא לא הייתה צריכה לתת להם אדמות. אבל היא לא טיפלה. ואם אתה טוען שלא צריך לתת כלום, איך אתה פותר את זה? בוא אתה, בצלאל, תגיד לי, לא נותנים כלום, איך מסדירים את ההתיישבות הבדואית? תן לי את התורה על רגל אחת. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אתה רוצה שאני אתן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא רוצה. את בצלאל. כי הוא מבין שזה יעלה למדינה כסף. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> לא, אבל זו לא הסמכות שלי וזה לא התחום שלי, אני לא רוצה. אבל אני אומר לעצמי, אני הולך לקנות אדמה לעצמי, לקנות בית, והוא לידי מקבל מהמדינה. אני לא מצליח להבין איך 27 שנה במערכת הביטחונית ואני משלם 4 מיליון שקל על חצי דונם והוא מקבל את הכסף ומקבל את הטיפול באדמה גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, בעיה מוזנחת, היא הופכת - - - << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> אבל לא מעניין אותי כאזרח בעיה מוזנחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, שנייה. בעיה מוזנחת, יש לה רבדים. מדינת ישראל הגאונה קראה לבדואים בשנות ה-70 ואמרה, בואו תגידו אילו אדמות שלכם. למה אתה צוחק? << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> כי זה נכון, זה כמו להירשם בתור ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מדינת ישראל קראה לבדואים – אתה לא מבין בתחום, אנחנו טיפה יותר – ואמרה, תביעות בעלות, כל אחד יגיד איפה האדמות שלו, תביאו קושאנים, מפות, מה שיש לכם. ומדינת ישראל הכירה בחלק מהאדמות האלה, שלהם, עם אישור, ובחלק היא עוד לא גמרה את הדיון משנות ה-70. תביעות הבעלות פתוחות. אתה יודע מה קרה כשהאיש הזה, מוחמד, תבע, הוא ואשתו, ויש לו ארבע נשים, משנות ה-70 עד 2025? זה 300 תובעים: הילדים, הנכדים, הנינים של כל ארבעת הנשים, הם תובעים את אותה אדמה של מוחמד כשעוד לא נפתרה התביעה. עכשיו אתה תפתור לנו את המטריקס שהכנסנו את עצמנו אליו. אנחנו בבעיה גדולה. זה מקל וגזר. אתה רוצה לפתור בעיה? אתה נותן תמריץ, אתה מעודד. אתה אומר, אם תעשה את זה, תיהנה, אם לא תעשה, נאכוף. אבל אם אתה אומר לבדואי: שמע, אתה גר פה באוהל, בנית צריף לילד, נהרוס. מה יעשה הבדואי? לא יבנה עוד שני צריפים? אגב, בקרב הזה הם ניצחו. הוא מנכ"ל מועצה אזורית רמת נגב. התנועה הכי חמורה של התיישבות לא חוקית בשנות ה-90 למרחב הייתה ברביבים. אתה השומר החדש, יש רומנטיזציה שאם נקים עשר חוות חקלאיות נשמור על אדמות הנגב, נכון? ב-1990 קמו עשר חוות ברביבים, ובשנים האלה באו 20,000 אנשים. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא, כרונולוגית זה קרה אחרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בול, אותו דבר. אתה סתם אומר. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> החוות קמו אחרי, אחרי - - - בביר הדאג'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> על מה מתערבים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון. 1997, חוות קמו בראשית שנות ה-90. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> ביר הדאג' עברה. המשפחות מוואדי אל נעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתוך יומיים. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> מתערבים? אדוני היושב ראש מוכן להתערב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 1997, אחרי אוסלו, עם הסכמים של המדינה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> אתה איש ציבור, אבל על בישול של ארוחה אני מוכן להתערב, על שניצלים, אני מוכן להתערב, בעשייה ביתית. המעבר של ואדי אל נעם לאזור ביר הדאג', לאזור רביבים, היה לפני הקמת חוות הבודדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 1996. לא נכון. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לפני העלייה על הקרקע של חוות הבודדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו כמה חוות שכבר עלו. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> לא במרחב הזה. << אורח >> בצלאל גינוסר: << אורח >> זה לא הדיון, הדיון הוא איך מטפלים בבעיה שנקראת היישוב שאמרת ועוצרים אותו מלהגיע כל יום לגדר ולהבריח עשרות רחפנים הלוך-חזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מתעסק בסימפטום, אתה לא מתעסק במציאות. אם היישוב הזה היה מוסדר עם כתובת ורחוב ושיטור וסדר ומצלמות ועבודה, ואדם הולך לעבודה, ואנחנו יודעים כל תינוק שנולד, ואין ריבוי נשים, כל המחלות, כל ההזנחות, בסוף מביאות את הפרנסה מהרחפנים. אם אתה חושב שאתה תוכל לעצור רחפנים ולא לסדר ברדק, יהיו לך עוד הרבה. רחפנים הם רק ההתחלה, כמו שהוא אומר. אבל גלשנו. צריך לסדר את הברדק. זה אינטרס שלך. כשאתה לא עושה לבדואים בריכת שחייה או מגרש כדורגל, המגרשים שלך ייתפסו על ידי בדואים. כשאתה לא תעשה לבדואים בריכת שחייה ומגרש כדורגל, הם יקנו בתים ומגרשים ביישובים היהודיים, וזה מה שקורה עכשיו. זאת עובדה. אתה מכיר את כרמית? קנו שם עשרות וילות, למה? כי לא כיף לגור בשכונה בדואית. אתה משלם את המחיר של ההזנחה. זה לא רק מתעסק בבוא נפעיל כוח ואכיפה, וזה לעולם לא יפתור את הסיפור. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> זה גם וגם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם וגם. חקלאות, אתם נפגעים רציניים מפשיעה חקלאית, מה שנקרא. << אורח >> יצחק שר: << אורח >> כן. אני יצחק שר מהיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות. זה פחות נוגע אלינו, הנושא של הפרוטקשן, כי זה לא בסמכות שלנו, אבל בכל פעילות של המשטרה כשהם מבקשים סיוע, אנחנו נכנסים ונותנים את החוקים שלנו ואת האכיפה שלנו בנושא. גם הגנבות, זה לא קשור אלינו, אבל אנחנו יודעים לתת כתף במה שצריך. זה מבחינתנו כיחידת הפיצו"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כלכלה. << אורח >> איתי פלומבו ויסמן: << אורח >> איתי פלומבו ויסמן, משרד הכלכלה. אנחנו שותפים בהליכי החקיקה ביחד עם המשרדים האחרים. עלה פה החוק שמוביל המשרד לביטחון לאומי בעניין שירותי אבטחה, אנחנו מקיימים שיח עם הגורמים הרלוונטיים במשרד. יש פה עוד הצעה שלא צוינה שהיא הצעה מאוד משמעותית שנקראת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12), שאמור לאסור התקשרות של ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה. זה לכאורה אמור להיות חוק שיעצור את ההתקשרות של גופים ציבוריים עם כל מיני חברות מפוקפקות. כרגע עובדים על זה בוועדת חוקה, היא עברה את הקריאה הראשונה והיא מתקדמת, וזו כבר הצעה שיש עליה רציפות ואפשר להתקדם איתה. היא מאוד מאוד משמעותית. ככל שבאמת יעצבו אותה באופן מאוזן, היא אמורה מאוד להשפיע על זליגת כספי ציבור לגורמים עברייניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. משטרה, רוצים להוסיף? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> בקצרה. ישראל שמרלינג, חטיבת החקירות מהמשטרה. ענבל ייצגה אותנו בצורה רהוטה ובחן, אין הרבה להוסיף על מה שהיא אמרה, רק אולי נצביע על שני דברים קטנים. חבל אולי שאין לנו כאן נתונים של מודיעין אם שאלת לגבי הנשקים. המדד הכי פשוט לדעת את כמות הנשקים הוא המחיר שלהם. אם המחיר צנח ב-80%, זה כנראה מעיד על כמות שיש בשוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היצף. דהרי, שמעת מה אמר? תחזור, כי זו התייחסות לדברים שאת אמרת. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> אם המחיר של הנשקים ירד ב-80%, זה כנראה אומר משהו לגבי כמות הנשקים שיש בחוץ. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> מחזק את מה שאמרתי. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> אנחנו ביחד, אנחנו באותה סירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אמרת שלא ניתן לדעת את הכמויות, אבל בסוף מודיעין. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> לא, אמרתי שיש המון ושיש פערים מאוד גדולים והמשטרה בהחלט תופסת המון. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> שתי נקודות קטנטנות, רק דיברתם על הגידול, פשוט מספרים. אם דיברתם על עבירות הסד"ח, אם בשנת 2024 נפתחו 1,781 תיקים, בשנת 2025 אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני קראתי ש-80% נסגרו מתוך התיקים. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> האם יש בעיה בקידום שלהם? נכון. עובדים על זה, כמו על כל דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? אבל איך יכול להיות 80%? עד שהצלחת לפתוח תיק למישהו 80% נסגר? << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> יש בעיה קשה הרבה פעמים בלהביא אותם לדין, מכמה וכמה סיבות, של גיבוש הראיות ועד הגעה לכתב אישום. אנחנו נשמח כמובן לכלים שיסייעו לנו בתחום הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? תגיד מה חסר. << אורח >> ישראל שמרלינג: << אורח >> ברשות היושב ראש, רק עוד דבר קטן. לגבי הגד"ח, מה שאמרו, שם יש לנו עלייה. אם היינו בשנת 2024 על 141 תיקים, יש גידול של 64%, זה כבר גידול משמעותי. אנחנו מדברים על 219 תיקים ב-2025, אנחנו מתקדמים קדימה. יש הצעות חוק שמאוד אמורות לסייע לנו, אנחנו נשמח שיתקדמו, יקודמו ויהפכו אותן לחוק. אנחנו כמובן מברכים על כל שיתוף פעולה, ויש הרבה מאוד פעולות של המשטרה שנעשות בשיתוף פעולה עם גופים יקרים מאוד סביבנו שאנחנו עובדים איתם יד ביד בסוג של שולחן עגול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. קודם כול, תודה למכון ריפמן ולארגון השומר החדש על כתיבת המחקר הזה. לצידו יש גם מחקרים וניירות עמדה גם של הביטחון הלאומי, גם של גופים אחרים, האוצר, אגף הכלכלן הראשי, גם יש לו נייר בנושא. אנחנו מבקשים מהממ"מ לעשות לנו סינרגיה, אינטגרציה, אגף המחקר של הכנסת, ולתת איזה מבט ממלכתי רחב ששואב את כל הנתונים מכל הגופים, על סוגיית העלות הכלכלית של הפרוטקשן והפשיעה הכלכלית, גם ליחיד, גם למדינה. אגף הממ"מ, אנחנו מבקשים ממנו גם לבדוק את ההחלטות שנעשו בשנים האחרונות, את האפקטיביות שלהן על המציאות, ואולי אפילו מבט השוואתי בעולם, אילו כלים ניתן להפעיל במצבי קיצון מול פשיעה כלכלית, פרוטקשן ודומיה, גביית דמי חסות, סחיטת דמי חסות. הוועדה קוראת למשרד ראש הממשלה ולמנכ"ל לחדש או להאריך את התוקף של 549 לפחות בחצי שנה עד שנה, על מנת לייצר רציפות של הכוחות שפועלים לקידום הנושא, במיוחד התקנים שפג תוקפם בדצמבר, שזה יכול להיות משבר, ופעולות אחרות שנגזרות מהחלטת הממשלה הזאת. שלא יהיה מצב שאין רציפות והמשכיות בהחלטה שהיא טובה. מבקשים להאריך את התוקף שלה בחצי שנה עד שנה, עד שתגובש החלטה חדשה, רחבה, עדכנית, עם כלים נוספים. אנחנו נוציא מכתב של הוועדה לראש הממשלה, למנכ"ל, בימים הקרובים. הוועדה מבקשת מאגף האסטרטגיה בביטחון הלאומי להקים שולחן עגול קבוע, אחת לחודש-חודש וחצי, בהם יידונו נושאים של סד"ח וגד"ח וכל היבט אחר: פשיעה חקלאית, גניבת אמל"ח מצה"ל, סוגיית הנשק הלא-חוקי ביישובים, כל ההיבטים האלה שעולים בדיון הזה. השולחן יכלול את כל גופי הממשלה שאגף האסטרטגיה חושב שהם צריכים להיות חלק ממנו, והשולחן יזמין, בהתאם לדיון ולתוכן, גופי חברה אזרחית וגופים עסקיים שיביאו מהידע והניסיון בשטח ורעיונות. מבקשים מכם לקיים בחודש הקרוב פגישה כזאת, לדווח לוועדה שהתקיימה ולייצר סדירויות. פעם אמרו שצריך כפר שלם להציל ילד אחד. צריך ממשלה שלמה להוציא נשק אחד לא חוקי מבית. צריך ממשלה שלמה להוציא נשק אחד. ענבל, אני מטיל עלייך את הדבר הזה. זה עיסוק טוב לימי בין ערביים של ממשלות חדשות ותקופת ביניים. אנשי המקצוע יכולים להמשיך את עבודתם הרציפה, וגם שם לתת במה לרעיונות האלה, גם אם הם נשמעים קיצוניים, של שימוש בכלים של מעצר מנהלי מוגבל בזמן, בהתאם למודיעין מדויק ואיום מדויק ומבצעים. הדבר הזה לבדו ייצר הרתעה שבעל הבית השתגע ואנחנו לא מקבלים יותר את המציאות הנינוחה שעשרות אלפים או מאות אלפי כלי נשק שוכבים בבתים במדינת ישראל. מבקשים מכם לעשות סדר במידע ביניכם, באומדנים ובפערים, מה ההשלכות הכלכליות של הפשיעה הזאת, גם על היחיד, גם על המדינה, העלות האלטרנטיבית. אנחנו נדרוש מהאוצר להיות פה בדיון הבא. אני חושב שהאוצר צריך להשקיע בכם כסף, ביחידות המיוחדות לפרוטקשן וכולי, כי זה יהיה לו ROI, הוא יקבל כסף. יותר משזה יעלה לו, הוא יחזיר את הכסף, ולא רק יחזיר את הכסף, כל מציאות שבה אי אפשר בישראל להיות יזם עם שקט ואמון וידיעה שאתה מוגן, זה פוגע בכלכלת המדינה. אם נצליח, נעשה דיון מעקב עוד חודש-חודשיים על הנושא הזה, ואם לא, אני סומך על המסירות שלכם כאנשי מקצוע לא להרפות גם בתקופת הביניים עד לממשלה העתידית כשהכנסת יוצאת לפגרה, לעשות את עבודתכם נאמנה ולהניח מסד של פעולות חקיקתיות, החלטות ממשלה, תקצוב ורעיונות מחוץ לקופסה שיגדילו את האפקטיביות של המלחמה בפרוטקשן והשלכותיו. אני מודה לכם שבאתם, תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:16. << סיום >>