פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 13 ועדת החוקה, חוק ומשפט 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 941 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 8:30 סדר-היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "חשש לשימוש לרעה בכוח המשרה באמצעות גרירת הליכים משמעתיים במשך תקופות ממושכות ללא הכרעה". << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר משה סעדה מוזמנים: ישראל שור – אח שכול אלון שיריזלי – אזרח ייעוץ משפטי: ד"ר גור בליי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: רונית רבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הלסי >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "חשש לשימוש לרעה בכוח המשרה באמצעות גרירת הליכים משמעתיים במשך תקופות ממושכות ללא הכרעה" << הלסי >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "חשש לשימוש לרעה בכוח המשרה באמצעות גרירת הליכים משמעתיים במשך תקופות ממושכות ללא הכרעה". לישיבה הזאת זומנו נציגי משרד המשפטים כדי להדגים לנו – אם אפשר שהמצלמה תראה את הכיסאות שעליהם יושבים כל נציגי משרד המשפטים כדי להראות לנו כיצד הם גוררים בדיוק, תודה רבה – כיצד הם גוררים את ההליכים המשמעתיים במשך תקופות ממושכות ללא הכרעה וללא תשובה. הם זומנו לדיון הזה, חבר הכנסת סעדה, במקרה שתהית. יותר מזה – מתי זה היה, איל, מתי שלחנו מכתב ליועצת? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> ב-2 ביולי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-2 ביולי נשלח מכתב ליועצת, שבו היא התבקשה לתאם מועד. אבל זה לא רק העניין של הזלזול בכנסת, ועל זה כמובן נבוא חשבון עם הנציגים, יש לי תחושה שהם יבואו כשהם ירצו להעביר חוק עוד מעט, יש לי תחושה שהם יגיעו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש לך בעשר דיון איתם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. יש לי תחושה שהם יגיעו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> על מה הדיון? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> יש מספר דיונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם יגיעו, יש לי תחושה. לפני שהם ייתנו תשובות שום חוק שלהם לא יקודם. אין משחקים בדבר הזה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> איזה חוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא משנה, יש חוק מעצרים של הנוח'בות. שום חוק. אם לא חשוב לכם להגיע, לא חשוב, אין בעיה. אבל אני אגיד דבר אחר, הייתי נעלב שהם לא עונים לי, שהם לא באים אליי, אבל בבסיס הדיון הזה נמצאת פנייתו של לא אחר מאשר נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שכותב בהחלטתו שהם לא עונים גם לו. אתמול, אתה יודע, קיבלתי מהילדים שלי מתנה, את הספל שעשה כותרות – "יועמ"שית - ניתן להדחה". אפשר לדבר הרבה על פוליטיקה, אפשר לדבר הרבה על התנגדות למדיניות הממשלה, כל פעם שאנחנו באים, ושים לב, נציגי האופוזיציה הפעם לא באו, אתה יודע למה הם לא באו? כל הזמן הם מתלוננים שהקואליציה לא מגיעה. למה האופוזיציה לא באה? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מעניין אותם. אבל מעבר ללא מעניין אותם – היועצת המשפטית לממשלה עוברת על החוק פעם אחר פעם. זה לא עניין של ממשלה שמקדמת צעדים שהיא לא אוהבת. אחר כך הם יבואו לפה, ויגידו לי: קיום פסיקת בג"ץ, שלטון החוק. חבר'ה, אפשר להראות שוב את הכיסאות הריקים. רואים להם. ובעזרת השם, בזכות החוק שנעביר השבוע במליאה, ועבר אתמול בוועדה, סוף סוף למדינת ישראל יהיה ייעוץ משפטי לממשלה שעובד עבורה ולא נגדה, ועובד בעד החוק ולא נגד החוק. אם כן תרצה לומר דברים, בבקשה. אני אוציא את הישיבה הזאת להפסקה אחרי דבריך, ואנחנו נמתין בסבלנות עד שנציגי הייעוץ המשפטי יואילו בטובם לקיים את החוק. אתה יודע, יש חוק שכשהכנסת מזמנת צריכים להגיע. בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אנחנו הרבה משוחחים בנימה סרקסטית, ואני מבין אותה מתוך כאב, אבל בסוף, בסוף יש אנשים שנפגעים מזה. אנחנו מדברים עכשיו בנחת, שנינו בנחת רוח, אבל יש אנשים שמשלמים מחירים הכי כבדים. את רואי כחלון, גילוי נאות, אני מכיר. אני מכיר אותו כשהוא בא להתראיין אצלי להתקבל למח"ש. לא קיבלתי אותו. לימים, הכרתי אותו בעבודה מולו בפרקליטות בכמה תיקי ענק, אחד העובדים המצטיינים של הפרקליטות, והוא היה נחשב מצטיין. בכל מקום שדיברו איתי עליו, גמרו עליו את ההלל, עד רגע אחד שהוא בא לעבוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא בא בתפקיד מקצועי, אדם שאחראי על הפשיעה במגזר הערבי, שאחראי. תפקיד מקצועי, עבר מכרז כדת וכדין. מהרגע שהוא הצטרף, איכשהו כשנדבק שמו בקשר עקיף לראש הממשלה בנימין נתניהו הכול מותר. מאשימים אותו בעבירה משמעתית. אבל גלי, שהיא עבריינית, עשתה כל כך הרבה עבירות פליליות פה – גם שימוש לרעה בכוח המשרה, גם סחיטה, גם הפרת אמונים. שהציבור ידע, אני יודע שאתה יודע, שמחה, אבל הציבור לא יודע – הבן אדם ביקש להתמנות בהסכמת בית המשפט העליון לממלא-מקום זמני של שלושה חודשים נציב שירות המדינה. בד-בבד היא מודיעה בדיון שנפתח נגדו תיק משמעתי. זו זכותה. צירוף המקרים מוזר, אבל פותחים תיק משמעתי. משנת 2025 אין עדיין החלטה בתיק הזה. אין עדיין החלטה. זה לא הגיוני. מה זה תיק משמעתי? אני יודע מה זה חקירה, זה חקירה של שבוע. הוא ביקש שיזמנו את דן אלדד, פרקליט מחוז לשעבר. לא זימנו אותו, כי הם לא רוצים לדעת את האמת על העניין של קורות החיים. לא זימנו אותו, לא חקרו אף אחד. כבר שנה ושבעה חודשים לא נחקר אף אדם, והתיק הזה תלוי ועומד, והוא לא יכול להתמודד. נגיד שהוא רוצה להתמודד עכשיו לתפקיד אחר, הוא מנוע מהתמודדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קוראים לזה סחיטה באיומים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון, אמרתי. אז זה מתחיל בשימוש לרעה בכוח המשרה, אחר כך סחיטה באיומים, כי אתה תלוי בהם. הוא לא יכול להתקדם, וזה נגמר בהפרת אמונים. כשפונה אליו פינקלשטיין, הוא מתלונן לנציב התלונות על הערכאות, פונה, מה יעשה, הוא מגיש תלונה. ופינקלשטיין, אני מזכיר למי ששכח, היה שופט מחוזי, פצ"ר לשעבר, פונה לגלי ומבקש התייחסות. וכמו שאמרת, היא לא מתייחסת, היא לא סופרת אותו. היא לא מתייחסת אליו פעם ועוד פעם ועוד פעם, וזה לא מעניין אותה. ואני בדקתי איפה התיק הזה עומד עכשיו. אתה יודע איפה הוא עומד? באותו מקום שהוא עמד לפני שנה ושמונה חודשים, בשום מקום. מה הם עושים? כרגיל, הם סוחטים את הבן אדם, הוא תלוי בהם, והוא לא יכול ללכת לשום מקום. ואת הדבר הזה חייבים להפסיק. אני אמרתי את זה כשהייתי במערכת. והינה, אני עושה לעצמי פרסום. אתמול הבאתי לך את הספר שלי, אני לא יכול לשאול אותך אם קראת: "עבריינים בשירות החוק". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאתמול? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מאתמול. אני יודע, עבדת קשה אתמול בלילה, ובצדק, אבל אתה מבין שאני אמרתי את זה. אני לא יודע אם רואי כחלון האמין למה שאני אומר כשהייתי במערכת, כי זה נתפס לא הגיוני, אבל עכשיו הציבור רואה את זה, הציבור רואה להם. אנחנו מטיחים בהם האשמות קשות – תגידו שזה לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוא, רק נגיד את התאריכים. רואי כחלון התלונן ב-17 בנובמבר 2025. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא פתיחת התיק. פתיחת התיק נגדו הייתה ב-1 - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על ההימשכות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התיק נפתח בעצם ב-13 בינואר. הוא התלונן רק 11 חודשים מאוחר יותר, הוא לא היה קצר רוח. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא המתין בסבלנות. הוא הגיש את זה ב-17 בנובמבר. ב-3 בפברואר הם הודיעו להם שהוא נקרא לחקירה משמעתית. מפברואר עד נובמבר כלום לא קורה. עכשיו הוא מבקש תלונות. אני לא מקריא מתוך מידע חסוי, אני מקריא מתוך ההחלטה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. והוא פנה שוב ביוני, ביולי. הוא פונה כל הזמן, והם לא עושים שום דבר. לאחר מכן, ב-17 בפברואר 2026, שלושה חודשים לאחר שנציב התלונות פונה אליהם, התקבל מידע לנציבות שהם גם שלחו ב-17 בפברואר 2026. הם ענו למכתב שלו מיום 5 במאי 2025. כשבן אדם עובד מדינה שהקריירה שלו תלויה בזה, זה הקצב, זה לוחות הזמנים. ובזמן הזה כמובן, כשכל חבר כנסת מהאופוזיציה מטריל את גלי בהרב-מיארה היא עונה לו בתוך שנייה, כי זה כמובן דוחה הכול, אבל לעשות את העבודה שלה לא. גם הנציב אומר: הפנייה לקבל את התגובה ממך נתקלה בקשיים, את לא עונה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> היא ענתה לו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם עכשיו כשהיא עונה היא לא עונה לגופו. והינה, הם לא פה. הם לא פה. והם לא פה אחרי ששלחתי להם מכתב לפני למעלה משבוע. הם לא פה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> והם לא פה, כי אם הם היו פה לא היה להם מה לענות לנו. למה הם לא פה? הרי הם באים לדיונים, מי כמוך יודע, אין להם תשובה. עכשיו אני אגיד לך משהו שאתה פחות בקיא בו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כששוטרים נחקרים זה מונע להם את הקידום, מונע להם יציאה לקורסים, מטבע הדברים. אני מדבר איתך על חקירה פלילית – פה זה חקירה משמעתית – פלילית, פלילית. יש לנו סד זמנים שחייבים לעמוד בו – תוך 30 יום חקירה, תוך X זמן החלטה, כי אתה לא יכול לגרום לבן אדם להיות מושעה. אתה לא יכול לתת לו עונש על סמך דבר שהוא אולי לא ביצע, אולי בכלל התיק ייסגר מחוסר אשמה. ופה חקירה משמעתית הכי ארוכה בתולדות משרד המשפטים והנציבות אי פעם. ויש לי גם ביקורת, איפה הנציבות? עם כל הכבוד, הנציבות צריכה להגיד לגלי: עד כאן, אתם מונעים מהבן אדם הזה להתמודד במכרזים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נציבות שירות המדינה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן, בטח, שירות המדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נציבות שירות המדינה צריכה להגיד "עד כאן". כי עם כל הכבוד, חקרת, בסדר גמור, כל החלטה מקובלת עלינו, כל החלטה, אבל להחזיק בן אדם שנה ושבעה חודשים – ואני אומר לכם בידיעה, התיק עדיין לא נחקר – זה בלתי מתקבל על הדעת. והבן אדם משלם מחיר. והאנשים מהפרקליטות, לא גלי, לא גיל, אותו אדם זחוח ומתנשא, לא מגיעים אפילו, והבן אדם משלם מחיר. נגיד שהוא ירצה להתמודד לכל מיני מכרזים שיוצאים עכשיו, מה הוא עושה? יגידו לו: אתה לא יכול, יש לך הליך משמעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, זה לא צריך לעכב. אתה יודע שהתמנה פרקליט מדינה שנמצאה בעניינו תלונה מוצדקת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא צריך לעכב, אבל אתה יודע שזה יעכב. נכון, וננזף. אבל אתה יודע שכשהוא יתמודד, יגידו לו. אבל הוא אומר: זכותי כאדם להסיר את העננה מעליי, אני לא צריך לחיות בחשש כל הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משה, אני רוצה להקריא. היעדר המענה לפניותיך איננו תואם את הדין ואת הנחיותיה של היועצת עצמה. אגב, תיארתי לעצמי שכך ייראה הדיון היום, למי שחושב שאני מופתע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> חשבתי שהם ישלחו איזה נציג זוטר. האמת שאפילו אמרתי לאיל אתמול: יגיע איזה נציג זוטר ויספוג את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ובכל זאת ראיתי חשיבות בקיום הדיון הזה דווקא היום, דווקא אחרי החוק שהעברנו אתמול, דווקא לקראת החוק במליאה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברור, שהציבור יראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהציבור יראה שכל הדיבורים על שומרי סף ועל שלטון החוק הם חבורת שקרנים ונוכלים. הם פשוט חבורת שקרנים ונוכלים, אין מילה אחרת. ישב פה גיל לימון, הסביר כמה הוא מקצועי, כמה הוא לא פוליטי, מי ישמור על המדינה מפני שרירות הלב של הממשלה, מי ישמור. מי ישמור על מדינת ישראל מחבורת הנוכלים הזאת? מי ישמור עליהם? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> חבר הכנסת רוטמן, תן לי דקה אחת לענות גם לך וגם לחבר הכנסת סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שנייה, אתה לא יכול לענות, לצערי, אתה לא יכול לענות מקצועית. זה אנשים שהיו מעירים לי, ובצדק, אם היינו חורגים בזמנים. היה לנו ציר זמן שאתה חייב לעמוד בו מול שוטרים, והיו מעירים לנו – עמית איסמן, פרקליט המדינה בתקופתי. והוא היה מעיר: למה לא עמדתם? למה חרגתם? וזה בסדר. ואותם אנשים, כלום ושום דבר, כשזה נוגע אליהם אין כללים ואין אפילו תשובה. אחרי שראיתי את ההחלטה של פינקלשטיין פניתי למנכ"ל משרד המשפטים. פניתי אליו, אמרתי לו: תקשיב, אסור לעבור לסדר-היום. קרא לה לשיחה, תנזוף בה, תגיד לה: את לא בסדר. אני רוצה לדעת. אני לא אומר להתערב לך בהחלטה, אסור לו להתערב בהחלטה. אני רוצה לדעת מתי את מקבלת החלטה, עוד 30 יום, עוד 60 יום, אי-אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה גם מה שהנציב אומר לה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון. ומאז שזה קרה לא קרה כלום. אתמול בערב בדקתי, וידאתי, אמרתי אולי יש משהו שיפתיע אותי. לא קרה שום דבר, והבן אדם מעוכב קידום. אני חושב שאולי צריכה אפילו לצאת איזושהי עמדה ערכית של ועדת החוקה שאומרת: האיש הזה ראוי להתמנות לכל תפקיד. אני לא יודע איך יוצרים את זה, אבל אתה מבין, כי כרגע הוא עם חטוטרת, הוא לא יכול להתמנות לשום תפקיד, הוא לא יכול לעשות כלום, הוא בכף הקלע בין שמיים לארץ על לא עוול בכפו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נצא עוד מעט להפסקה בדיון, אם הם יואילו בטובם להתייצב. אם לא, מבחינתי, תקשיב, יש עוד חוקים שלהם שהם מבקשים היום, לא בוער לי. אם להם לא בוער, גם לי לא בוער. בבקשה, ישראל. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> בוקר טוב, אני אומנם רוצה להקריא כמה מילים, אבל לפני זה אני רוצה לשאול לגבי מעוכבי חקירה ודברים שלא מתבצעים, חבר כנסת סעדה, ואנשים שיושבים תחת עננות. החקירה הכי גדולה שהייתה צריכה להתקיים החל מ-7 או 8 באוקטובר, מי אחראי ומי אשם במה שקרה במדינה הזאת? ואני לא מדבר כרגע על ועדת חקירה ממלכתית או לאומית. זה לא קרה. יושבים אנשים בביתם, אנשים שנמצאים מחוץ לביתם, משפחות שכולות שלא קיבלו מענה – אני כרגע לא אומר מי אשם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ישראל, אתה אומר לי: בגלל שנגרם עוול לאנשים האלו, ואני מסכים איתך, אז אתה רוצה שנעשה עוד עוול? כאילו מה? זאת לא תשובה. תקשיב לי, זה שנגרם עוול, לא מתקנים אותו בעוול נוסף. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אם אנחנו מדברים על היררכיה של לא תשובה, אז אני אומר לך: בוא נתחיל קודם כול מראש הפירמידה, שזה לחקור את המחדל הנורא הזה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה שייך אחד לשני? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> - - ולתת תשובות לכל כך הרבה אנשים שיושבים בביתם המומים והלומי כאב, ולא יודעים למי לפנות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני מסכים איתך, אבל עזוב - - - << דובר >> ישראל שור: << דובר >> רגע, אם אתה מסכים איתי, אז מה אתה עושה בעניין? קרוב לשלוש שנים אתה לא עושה כלום. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מעולם לא דיברת איתי על זה כדי לקבוע שאני לא עושה. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אז תאמר לי בבקשה מה אתה עושה. אנחנו עכשיו לקראת סיומה של הקדנציה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מאחר ששאלת, יותר נכון, גרמתי לך לשאול, אז פנו אליי, לא פניתי, 50 פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב, ונפגשתי איתם באוניברסיטת תל אביב, והצענו הצעה לוועדת חקירה לאומית שמקובלת על כולם. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> על כולם? אני אומר לך שהוועדה לא הייתה מקובלת על למעלה מחצי עם כוועדת חקירה לאומית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה לא מכיר את ההצעה. ההצעה שהם הציעו הייתה מקובלת. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> בוא נשמע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ההצעה שהם הציעו זה שיהיו נציגים של קואליציה, אופוזיציה, אקדמיה, בית משפט, ארבעה נציגים יושבים בחדר לבן ומגיעים להסכמות פה אחד. זאת ההצעה. אני חושב שזו הצעה נכונה, הגעתי עם זה לראש הממשלה שנעתר להצעה הזאת. לצערי, היא לא זכתה בצד השני. ואני כן ניסיתי לקדם. להגיד לך שהצלחתי? לא. לא הצלחתי. אבל כן ניסיתי. ולכן אני אומר, עזוב, אתה אומר עוול, ואני מקבל את זה, אני לא משווה בכלל. אבל אנחנו דנים פה בעוול אחר של אדם, שאתה היית צריך להגיד לי: משה, אני כאזרח כואב לי עליו. הרי זה בסדר להכריע. תכריע. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> בבקשה, חבר הכנסת סעדה, אל תכניס מילים לפי. אני כאזרח כואב מאוד, וזה כשאני שומע את חבר הכנסת רוטמן, שיושב בראש אחת מהוועדות החשובות במשכן, אומר על האנשים האלה שבסך הכול מנסים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה הם? איפה הם? הם בסך הכול מנסים? איפה הם? אתה רוצה להגן עליהם? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> חבר הכנסת רוטמן, לא, אני לא רוצה להגן עליהם, אני רוצה להגן על המדינה שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה אתה רוצה? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני רוצה להגן על המדינה שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש דיון שנקבע על פי החלטת מליאת הכנסת ומזלזלים בו, אז למה אתה מצפה? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> ואני רואה את האנשים האלה מגיעים לכאן, ואתה לא נותן להם לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, מתי לא נתתי להם לדבר? על מה אתה מדבר, כבודו? במחילה. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> גם אתה וגם חבריך לא נותנים להם לדבר. ואם הם, חס וחלילה, אומרים משהו שלא מתיישב עם האג'נדה שלך, אתה סותם להם את הפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במחילה, הם ישבו פה גם לאורך דיוני החוק על פיצול היועץ, גם לאורך דיונים אחרים, הם מדברים שוב ושוב, הכול בפרוטוקולים. את השקר הזה אפשר להוריד מהפרוטוקול. ואני חייב לומר לך באופן אישי, אתה, שכל פעם מגיע לפה, למרות שאני באמת לא חייב, אני נותן לך לדבר, ובשמחה. אתה ודאי האחרון שצריך להשמיע את השקר הזה ולמחזר אותו. הם מדברים, מדברים ומדברים, והם משקרים. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני אגיד לך למה, כי קשה לי לשמוע אותך כראש ועדה אומר - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קשה לך? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> - - על האנשים האלה נוכלים ושקרנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תגיד לי איפה הם. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> כמו שיהיה לי קשה גם לשמוע את זה על הצד השני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תגיד לי איפה הם. תגיד לי איפה הם. מדוע הם לא באים? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני לא נכנס - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז למה אתה מגן על זה? למה אתה מתערב בזה? אתה רוצה להשמיע עמדה של משפחה שכולה על הכאב, אני נותן לך בשמחה רבה – שמחה רבה זה לא הביטוי המתאים – אבל באהבה רבה אני נותן לך לדבר. למה אתה צריך להגן על אנשים שפוגעים באדם - - << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני לא מגן עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - מצפצפים על נציב התלונות, מוסרים שקרים לוועדה. למה אתה מגן עליהם? אני לא מבין. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני לא מגן עליהם. חבר הכנסת רוטמן, אל תצבע אותי בצבעים פוליטיים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז אל תגיד דברים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אל תתערב בזה. רצית לדבר, נתתי לך, אבל למה אתה מתערב? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אז תן לי בבקשה להקריא שלוש דקות את הדברים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשמחה רבה. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> חשוב לי שגם אתה וגם חבר הכנסת סעדה תהיו פה בזמן שאני אומר את זה. סך הכול, אני מאוד מקווה שאני אפגוש אתכם עוד יותר מפעם אחת בחיי. יכול להיות שלא. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למה? למה שלא ניפגש? << דובר >> ישראל שור: << דובר >> כיוון שהכנסת מתפזרת, מי יודע אם אני אהיה פה, מי יודע אם אתם תהיו כאן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה, אם תהיה פה זה תלוי בהחלטה שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו, זה תלוי בהחלטה של הציבור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בהחלטה של הציבור. ואני מניח, מאחר שאני מכיר את פועלו של שמחה, אז הוא יהיה פה, בעזרת השם. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> בעזרת השם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני מניח שכולנו ניפגש פה, בעזרת הציבור. << אורח >> אלון שיריזלי: << אורח >> בעזרת הציבור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אנחנו גם צריכים את העזרה שלו. מה, אתה מתנגד לעזרה שלו עכשיו? זה וולונטרי. אתה לא חייב להגיד את זה, רק אם אתה רוצה. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים רציניים שכתבתי אתמול בלילה, שיושבים לי, מטבע הדברים, בהיותי משפחה שכולה, על הלב. מחר הכנסת הזאת תתפזר, יהיו נאומי סיכום, מחיאות כפיים, ראיונות, הבטחות ומילים גדולות על העתיד. אבל לפני שאתם יוצאים מכאן, אני מבקש דבר אחד, אל תקשיבו לי כפוליטיקאי, תקשיבו לי כאדם. אני לא רוצה לדבר היום על מפלגות, אני לא רוצה לדבר על קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה להניח כאן שלושה סיפורים, שלושה אנשים, שלושה רגעים שבהם מדינת ישראל פגשה את האזרחים שלה ברגעים הכי קשים שלהם. הסיפור הראשון הוא אמילי, ילדה שחזרה מהשבי, ילדה שהייתה אמורה לחזור הביתה עם זיכרונות של ילדות, משחקים, חברים, חלומות, אבל משהו מהילדות הזו נשאר מאחור. כשהיא חזרה, אביה סיפר שהיא דיברה בלחש, היא למדה שאסור להשמיע קול, היא למדה שפחד יכול להפוך גם את הקול של ילד לדבר מסוכן. תחשבו על זה, ילדה לא אמורה ללמוד איך לשרוד, ילדה אמורה ללמוד שירים, ילדה אמורה ללמוד צבעים, ילדה אמורה ללמוד את העולם, לא לפחד ממנו. הסיפור השני הוא משפחת קפשיטר – אתה מכיר את משפחת קפשיטר? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> את השם. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אני רוצה לספר לך על המשפחה הזאת. כל פעם שאני שואל את הצ'אט על הסיפורים הקשים של הטבח ב-7 באוקטובר זה מחזיר אותי למשפחה הזאת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> המשפחה שנסעה מאשקלון, ורצחו את כל המשפחה באבחה אחת עם ילדים. תמונה של משפחה נוסעת. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> נכון, הם חגגו יום הולדת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הם חגגו יום הולדת, ואתה רואה תמונה פסטורלית של משפחה הכי יפה. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> והם התפנו בגלל המטח של הטילים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון, משפחה לדוגמה. אין, פשוט חיסלו משפחה שלמה. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> ברשותך, מטבע הדברים, הדברים האלה יושבים אצלי בראש סדר העדיפויות, ואני רוצה לומר מילה אחת עליהם לפני שאנחנו ממשיכים. הסיפור השני הוא משפחת קפשיטר, דינה ויבגני, אלין ואיתן, אבא ואימא לשני ילדים. משפחה שיצאה לקמפינג, לא לקרב, לא למשימה, רק לחיות, להיות ביחד. ובדרך חזרה הביתה, במקום שבו משפחה רגילה אמורה לחשוב על הארוחה הבאה, על השבוע שמתחיל, הם פגשו את הרוע הגדול ביותר. ארבעה אנשים, משפחה שלמה, עולם שלם שנמחק בתוך רגע, אין אבא שיספר על הילדים, אין ילדים שיזכרו את ההורים, נשאר רק הזיכרון. ונשארת השאלה איך במדינת ישראל משפחה שלמה יכולה להיעלם בדרך הביתה. הסיפור השלישי הוא המיגונית ליד רעים. צעיר בן 22 – אתה בטח מכיר את שמו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ענר. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> ענר שפירא, יפה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה זה מכיר את שמו? - - - << דובר >> ישראל שור: << דובר >> אז בואו נשמע את סיפורו. מסביבו צעירים שמנסים לשרוד, צעירים שמתקשרים להורים שלהם, צעירים שמפחדים מהחיים, שנפרדים מהחיים. ואז נכנס רימון, ענר מרים אותו וזורק החוצה, עוד רימון ועוד אחד. בכל פעם הוא יכול היה לבחור בעצמו, אבל הוא בחר באחרים. עד הרגע שבו כבר לא נשאר לו זמן. אנחנו קוראים לזה גבורה, אבל אסור לנו להסתפק במילה הזאת, כי מאחורי הגבורה הזאת יש שאלה קשה יותר – איך הגענו למצב שבו צעיר בן 22 הפך לקו ההגנה האחרון של אזרחים במדינת ישראל? צעיר בן 22 הופך לקו ההגנה האחרון של המדינה שלנו. שלושת הסיפורים האלה אינם עבר. חברות וחברי הכנסת, הסיפורים הללו הם לא עוד כתבה, הם לא עוד מספר, מאחורי כל אחד מהם יש אדם, יש משפחה, יש חיים שנקטעו. אני אח שכול, אני יודע מה זה לחיות עם חסר שאינו מתמלא, אני יודע מה זה בית שבו אדם חסר, אדם אחד חסר, אבל הנוכחות שלו ממלאת כל פינה. ולכן אני אומר לכם היום, השאלה הגדולה איננה רק מה קרה באותו יום, השאלה היא מה אנחנו עושים עם מה שקרה מאז, כי מדינה לא נבחנת ברגעי הצלחה, היא נבחנת ברגע שבו האזרח הפשוט ביותר צריך אותה, ברגע שבו ילד מפחד, ברגע שבו משפחה בדרך הביתה זקוקה להגנה, ברגע שבו צעיר בן 22 עומד לבד מול הרוע. מחר הכנסת הזאת תתפזר, אתם תצאו מכאן, תתחיל מערכת בחירות, יהיו סיסמאות, יהיו הבטחות ויהיו ויכוחים, אבל שלושת הסיפורים האלה לא יוצאים לפגרה. אמילי תמשיך לשאת את מה שעברה, משפחת קפשיטר תמשיך לחיות בזיכרון, והצעיר מהמיגונית ימשיך להזכיר לנו מהי האחריות של אדם ברגע האמת. לפני שאתם מבקשים שוב את אמון הציבור, תזכרו את הרגע שבו האמון הזה נשבר, כי בסופו של דבר הכנסת הזאת לא תיזכר רק לפי החוקים שחוקקה, היא תיזכר לפי הרגע שבו אזרחי ישראל היו צריכים את המדינה שלהם יותר מכל, והמדינה לא הגיעה – שמחה, עוד משפט אחד – והמדינה לא הגיעה. הרגע הזה עדיין עומד כאן מול כולנו, הרגע הזה הוא שלכם, הוא תמיד יהיה שלכם, הוא תעודת הגמר שלכם לכנסת הנוכחית, והציון – נכשלתם. הבאתם עלינו אסון קטלני, לא חקרתם אותו, לא התחלתם לתקן את ההריסות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> השאלה אם לא נכון להגיד משהו הצהרתי. למה חשוב לי? כי אני רוצה שאיש כמו רואי כחלון, שפוגעים ומיירטים אותו אך ורק בגלל עמדותיו, יוכל להתמודד לתפקידים אחרים. ואני מניח שעל כל ניסיון שלו להתמודד יהיה בג"ץ, ויטענו שיש עליו עננה של הליך משמעתי. פינקלשטיין בדק, ניסה לבדוק את זה, לא הצליח. כרגע ניסינו לעשות ועדת פיקוח, לא הצלחנו. אז אולי אמירה ערכית של ועדת החוקה, אם זה אפשרי, אני שואל אותך, שאומרת: נגרם פה עוול, ואנחנו קוראים ליועץ המשפטי לממשלה לפעול לאלתר לקבל החלטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא קורא ליועצת המשפטית לממשלה לעשות דבר. אם צריך, אני קורא לממשלת ישראל - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לאפשר לו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> א', ודאי לאפשר לו להתמנות לכל תפקיד, אבל מעבר לזה, אני קורא לממשלת ישראל להביא את המידע הזה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נציב שירות המדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נציב שירות המדינה, ולהעמיד לדין משמעתי - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - את היועצת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> פניתי למנכ"ל, כתבתי לו, זה מינימום של להעמיד אותה לדין משמעתי. אני מקווה שחוק מח"ש – אתה יודע שמח"ש גם חוקרים משמעת. ובמסגרת החקירה שצריך לחקור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. בהחלט יכול להיות שצריך להטיל - - - . אבל מעבר לזה, מעבר לדין המשמעתי שנדרש על מה שהיא עושה בעינוי הדין פה, על הזלזול בכנסת, מעבר לכל דבר אחר. תראה, נצא להפסקה, נחשוב על נוסח, ואם צריך, נעשה הצבעה היום. אבל יותר מזה, יש דיון שקבוע בחוקים, הם מבקשים מאיתנו בכנסת שנחסוך להם את הריצות, בצדק, לבתי משפט, הרי אנחנו לא מעניקים להם סמכות שאין להם, פשוט זה דורש מהם לבוא לבית משפט כל הזמן בבקשות הארכות מעצר על הנוח'בות. הם מבקשים את זה. אף נוח'בה לא ישוחרר, אלא זה פשוט יטיל יותר עומס עבודה על הייעוץ המשפטי לממשלה, על הפרקליטות, לצערי גם על המשטרה. אבל אם לא חשוב להם לבוא, אז כנראה שיש להם זמן עודף. אני לא מצליח להבין את האירוע הזה. ולכן מבחינתי אני לא מתכנן להעביר את החוק הזה עד שנקבל הסברים למה הם לא פה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> צודק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נצא להפסקה, ולפני כינוס הישיבה מחדש נודיע בהתראה של חמש דקות על המשך הישיבה. תודה רבה. הפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 08:55. << סיום >>