פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 572 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 11:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: פינוי תושבים בשכונת חסן ערפה-יצחק שדה בתל אביב של חברי הכנסת אלי דלל ומירב כהן << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: ששון ששי גואטה – היו"ר חברי הכנסת: עופר כסיף ינון אזולאי מוזמנים: מאור זיני – מתמחה, משרד המשפטים מיה זך – מנהלת אגף אסטרטגיה מרחב תל אביב, רשות מקרקעי ישראל תומר פרידמן – סגן מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל עידן אשר – עו"ד, מייצג את עמידר עופר אבינרי – נציג התושבים אסנת מידן – נציגי התושבים יוני יוחנן – נציג תושבים דודו נוי – נציג תושבים מוזמנים באמצעים מקוונים: נועה מושיייף – משפטנית אשכול נדל"ן, משרד המשפטים מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעה לדיון מהיר בנושא: פינוי תושבים בשכונת חסן ערפה-יצחק שדה בתל אביב << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בוקר טוב לכולם, הצעה לדיון מהיר בנושא פינוי תושבים בשכונת חסן ערפה-יצחק שדה בתל אביב, של חבר הכנסת אלי דלל ומרב כהן. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. שוב, זה חלק מהמאבק למען השכונות בתל אביב, מאחר ואין זמן, אני אבקש לתת לעופר אבינרי שמכיר את זה היטב מהשכונה וגם למד את זה, שיציג את הבעיה. זו אותה בעיה שחוזרת על עצמה בנושא של השכונות ואנחנו צריכים לתת פתרון שאיש לא ימצא את עצמו ברחוב. << אורח >> אסנת מידן: << אורח >> זה סיפור פשוט שקורע לב מעל 10 שנים. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, שמי עופר אבינרי ממתחם חסן ערפה בתל אביב. מתחם חסן ערפה הוא בשטח 81 דונם במרכז תל אביב, שנמצא עוד לפני קום המדינה. לפני קום המדינה התיישבו שם יהודים, גאלו קרקעות ובמהלך השנים, בשנת 48 כשחסן ערפה עצמו נהפך לנפקד, הבעלות עברה לרשות הפיתוח והמחזיקים נהפכו לדיירים מוגנים במקרקעין. מדובר על 350 נכסים עסקיים, כל אחד בגדלים שונים, כשבמהלך השנים – פה חשוב להדגיש גם לגבי המתחמים – רמ"י בפועל, אני לא יודע אם במכוון או ברשלנות, מנסה להסתיר מהדיירים את ההסדר שממשלת ישראל קבעה באופן רוחבי, כמו במושבים, כמו בקיבוצים וכמו בדיור הציבורי. ממשלת ישראל בהחלטה 1156 קבעה באופן רוחבי שהיא רוצה למכור את כל הנכסים לדיירים עצמם. ההסדר אומר שהדייר צריך לשלם משהו כמו 10% ולהירשם כבעלי הקרקע, כמו שנעשה בהסדרים אחרים. יש נוהל של מכירת הנכסים מ-1950 שבמהלך השנים רמ"י מכרה אלפים, אם לא עשרות אלפי נכסים כאלה, הן בירושלים, הן בתל אביב, הן בחיפה, הן בעכו, ברמלה, לוד ובמקומות אחרים. בסופו של דבר העניין העקרוני והחשוב שצריך לציין, זה הדרגה הנורמטיבית של רמ"י כגוף מנהלי הכפוף לממשלה. לרמ"י, עם כל הכבוד לכל המכובדים שנמצאים פה, על פי חוק, על פי סעיף 3 בחוק רשות מקרקעי ישראל, אין שיקול דעת. הסיבה, אפשר לראות את זה בדברי ההסבר של החוק, כדי למנוע מעשה שחיתות על ידי הפקידים. לכן, כבוד היושב-ראש, החוק קובע בסעיף 3, שתוקם מועצת מקרקעי ישראל, שרק היא יכולה לקבוע את המדיניות. מועצת מקרקעי ישראל מורכבת מנציגי כל משרדי הממשלה והחלטות המינהל, זה בעצם החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כאשר רמ"י, שהוא הדרג הביצועי, אמור רק לנהל את המקרקעין על פי החלטות המועצה. חשוב להדגיש שהמועצה מורכבת מנציגי הממשלה ורמ"י, על פי סעיף 27 בחוק רשות מקרקעי ישראל, מחויבת לפעול כאמור בהחלטות הממשלה. מה שבעצם קורה, אני אתן דוגמה מוחשית מהמתחם שלנו, מדובר על אותם קרקעות, אותם דיירים, אותם נכסים עסקיים, אותם אנשים שהיו שם מ-1948 ואף לפני 1948, אותם אנשים שגאלו את הקרקעות. כאשר רמ"י מחליטה באופן שרירותי וזה קורה בכל המתחמים, למי למכור, למי להסדיר ולרשום בטאבו ואחרי מי לרדוף כאילו הוא, לא נעים להגיד חס ושלום, לא בסדר. במקרה שלנו, המשפחה הגיעה ב-1930 למדינה. נלחמו במחתרות היהודיות, שחררו בפועל את מדינת ישראל לפני הקמת המדינה. לאחר מכן המשיכו בני המשפחה גם באגף המודיעין ביחידה 8200, בשירות הביטחון הכללי ובמוסד, בתרומה אדירה לביטחון ישראל. זאת אומרת אין המדובר באנשים שאפשר להגיד עליהם שהם לא מלח הארץ. אלה אנשים שזכותם שרמ"י תתייחס אליהם בכבוד, בהגינות ובשוויון. בפועל מה שקרה, רמ"י הסדירה מתחם עם 350 נכסים אחרים. גם ברחבי הארץ הסדירה נכסים אחרים לדוגמה 2.6 דונם ברחוב אילת 56 בתל אביב עם 25,000 מטר זכויות בנייה, או ביקור חולים בירושלים עם 5 דונם ו-6,400 זכויות בנייה. רמ"י פועלת בחוסר תום לב ואני חייב לציין, כמו שנאמר במתחמים האחרים, פשוט מטרפדת, מערימה קשיים ואני אגיד את זה בצורה פשוטה וחדה שהם פשוט פועלים לא כמחויב עליהם כרשות ציבורית. במקרה שלנו הם עשו טעויות משמעותיות. גם הנציגים שיושבים פה, כבוד היושב-ראש, מודים שנעשו טעויות חמורות בתיק שלנו, זה מחד. מצד שני, כשעורכי הדין שלנו מנסים לקבוע איתם פגישות ולהידבר איתם ולהביא לפתרון הנושא בהידברות, הם מבטלים פגישות, מסרבים להיפגש ופשוט נוקטים באיזושהי אטימות ממסדית, שזו ממש התנהלות קפקאית כאשר אתה אזרח, פיתחת והשבחת את המקרקעין, השקענו בקרקע סדר גודל של עשרות מיליוני ₪, כשאנחנו רכשנו את זה בכסף מלא, לא בחסד, לא קיבלנו זכות. באנו ופיתחנו את הארץ. כמו שהשכנים שלנו היום בונים את הבניינים, נהנים מהפוטנציאל הכלכלי של הקרקע, רמ"י פעלו בחוסר תום לב וטרפדו את עסקת הרכישה, את עסקת הסדרת הזכויות שלנו, כמו שעשו לאחרים. כדי לבאר ולהסביר, בנושא הוגשה שאילת דחופה מטעם חברי הכנסת אל השר הממונה ושאלו את השר הממונה מדוע לא תמכור להם את הקרקע? אז ראשית, כל ההגבלות שרמ"י ציינו, זה מצוין בפרוטוקול דברי הכנסת, השר דחה אותם מכל וכל. הוא טוען שאפשר למכור את הקרקע, אבל רמ"י כמובן סירבו לעשות את זה. בנוסף, רמ"י סיפקו לשר הממונה מידע שגוי אודות הנכס שלנו וטרפדו את אישור המכירה על ידי השר הממונה. הנכס שלנו הוא 3 דונם והמידע שרמ"י סיפקו לשר הממונה וכבודו, הדבר נמצא בדברי הכנסת, אי אפשר לשנות את זה, זו טעות שחקוקה לעד, שרמ"י באים וטוענים שלנו יש 150 מטר. כאשר גם הם בהסכם הרכישה חתומים עליהם ובפסק דין לאישור הזכויות רשום 3 דונם של קרקע. על כן אנחנו מבקשים מהיושב-ראש, כמו שעשו במתחמים אחרים, כמו שנציג רמ"י אמר בדיונים הקודמים, אנו מבקשים פיצוי באופן רוחבי לפי שומה פרטנית של 90% משווי בעלות הקרקע על פי התוכנית החלה על המקרקעין, זאת אומרת מה שאנחנו היינו צריכים להירשם בטאבו. בנוסף לזה היינו צריכים להקים את הבניין, פעלנו עם אדריכלים, חברות בנייה, יזמים, כדי להקים בניין במרכז תל אביב מעל הרכבת הקלה באחד המקומות הכי סואנים בתל אביב, בצומת מעריב. אנחנו נמצאים שם עשרות שנים, פיתחנו והשבחנו את המקרקעין וזכותנו ליהנות לקבל את שווי הקרקע, הווה אומר 90% משווי בעלות מלאה ובנוסף לזה את הרווחים, אובדן הרווחים יותר נכון, הרווחים הכלכליים שהיינו צריכים להפיק מהבניין, כולל דמי שכירות ראויים של הבניין, כולל רווח יזמי, כולל דמי ניהול של הבניין וכל הדברים שהשכנים שלנו קיבלו. הם היום בנו את הבניינים ואנחנו נאלצים לרדוף אחרי רמ"י, אנחנו מבקשים מכבוד היושב-ראש שיקצוב זמנים ושיקבע הסדר רוחבי בנושא. << אורח >> אסנת מידן: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו, לפניכם גיבור ישראל, עופר אבינרי מ-8200 ועשר שנים מטלטלים את הבן אדם. אני מבקשת מיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ששון גואטה, אני לא מגיעה הרבה, אבל האיש הזה תרם המון. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה. רשות מקרקעי ישראל בבקשה. << אורח >> מיה זך: << אורח >> אתחיל בלהגיד שלא קיבלנו שום חומר לפני, אז לא כל-כך ברורה לי המטרה של הדיון. מדובר, למקרה שזה לא היה ברור, במתחם שפונה לפני בערך 8-7 שנים על בסיס פסק דין מלפני יותר שנים, שהגיע עד העליון עם ערעורים והכול. אנחנו פעלנו כמובן בהתאם לזה. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> תראי לי בבקשה פסק דין נגדי, אני מבקש שתציגי לוועדה פסק דין. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עופר, תן לה לדבר. << אורח >> מיה זך: << אורח >> לא אמרתי פסק דין נגדך, אמרתי על בסיס קביעות, פסק דין שדוחה את הטענות שלך על הזכויות שמגיעות לך. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> לא שלי, סליחה, את מטעה הוועדה. אין פסק דין נגדי אלא אם כן תראי בבקשה לכבוד הוועדה, תקצבי זמנים ותגישי לוועדה. תודה רבה. << אורח >> מיה זך: << אורח >> אם טעיתי, אני מתנצלת. בכל אופן במהות מדובר על מתחם שכבר בנוי, פונה מזמן ולא הוזכר פה, אולי בטעות, שביחס לכל הטענות שעכשיו הוצגו הוגשה תביעה על ידי מר אבינרי כנגד המדינה בסך 2.3 מיליארד שקלים בגין כל הנזקים שלו. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> זה השווי. << אורח >> מיה זך: << אורח >> בסדר גמור, אבל מאחר והוגשה תביעה שעדיין לא התחילה להתברר, אני לא רואה את המקום שיש לקיים את הדיון הזה כשזה מצוי בהליך משפטי. כמובן, כשנידרש, נציג את עמדתנו ביחס לטענות שלו, ככל שהם פורטו. אז אני שואלת מה באמת - - - << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> במתחמים אחרים אתם לא מנהלים הליכים? << אורח >> מיה זך: << אורח >> למעלה מן הצורך אגיד, אם זה לא היה ברור, שהעמדה שלנו היא שפעלנו לפי דין, גם הצענו פיצוי, הפיצוי סורב - - - << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> ממש לא, ממש לא. תראי לי סימוכין. אנחנו מבקשים שתשבו ונשמע. << אורח >> מיה זך: << אורח >> באופן חד משמעי על זה אני לא אומרת אם טעיתי, אני מתנצלת. באופן חד משמעי הוצא פיצוי בהתאם לכללים שהיו אז, אז לא היה את הכללים של קמיניץ. הפיצוי סורב באופן חד משמעי. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> את מטעה את הוועדה, תראי לי בבקשה את הסימוכין שמישהו סירב להצעה, בבקשה. << אורח >> עידן אשר: << אורח >> עופר, אני הייתי שם. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> לעניין עידן אשר שיושב פה - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> עופר אתה לא נותן להם לדבר, איך נדע להגיע לפתרון? << אורח >> מיה זך: << אורח >> אני לא נכנסת כאן לדיון של הוכחות, אני אומרת שהוצע פיצוי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא ידעתי שהוגשה תביעה. << דובר_המשך >> מיה זך: << דובר_המשך >> הוגשה תביעה על סך 2.3 מיליארד שקל. << אורח >> עידן אשר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שמי עידן אשר, מייצג את עמידר ובמקרה יצא גם בימים שטיפלנו בחסן ערפה, ספציפית באזור שבו נמצא עופר ואחרים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להסביר למה הדיון הזה עלול להזיק לאנשים אחרים ואני אדבר גם על עופר. במקרה של עופר היינו במשא ומתן, חשבנו שאימא שלו דיירת מוגנת והצענו הצעה של דמי פינוי. ראיתי את כתב התביעה ואני בטוח שכולנו לא אומרים אמת, אז אני חוסך את הצורך ממך להגיד, אני יודע שאתה חושב שאני לא אומר אמת, אבל זו האמת כפי שאני רואה. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> אני חושב שטעית ואני חושב שהתנצלת יפה מאוד ואתה צריך גם לתקן פה. << אורח >> עידן אשר: << אורח >> זו האמת כפי שאני מכיר אותה. הייתי בעניינו של עופר גם בכנסת, גם ב-2015 וב-2016 והצענו לעופר הצעה שאני היום מבין למה הוא לא קיבל אותה. הצענו לו הצעה של 5 מיליון שקל שאני מבין היום שהוא לא קיבל אותה כי הוא חושב שהסכום שהוא צריך לקבל זה 2.2 מיליארד שקל. למה מי שחושב שיש לו זכות לקבל 2 מיליארד יסתפק ב-5 מיליון? אבל 5 מיליון זה לא נזיד עדשים, זה לא כסף קטן, אני לא בא בטענה אף פעם למתפנה, אצל אף אחד ותמיד אני יוצא מנקודת הנחה שהם באמת חושבים שהפיצוי שאנחנו מציעים להם הוא לא מספיק. אבל זה לא שהצענו פה 50,000 או 500,000 או מיליון. לפי לדעתי מה שקרה שם זה שבזמן אמת, אנשים שעופר ואימא שלו דבורה דיברו איתם, נתנו להם להרגיש שהפיצוי שהם זכאים לו הוא הרבה יותר גדול מהסכום שהוצע ויצא שבגלל זה הם לא קיבלו את ההצעה ובגלל זה בסוף יצאו בלי כלום, בסוף יצאו בלי כלום. זה שם בצד את העובדה שנוהלו הליכים משפטיים, הרבה מאוד הליכים משפטיים, הגיעו לבית המשפט העליון כמה פעמים. בחלק המדינה הפסידה, בחלק המדינה ניצחה. בסופו של דבר, אני יכול להגיד לכם בכנות, היום שבו ניתן פסק הדין שקבע שדבורה אבינרי איננה דיירת מוגנת, היה מבחינתי יום קשה מאוד, ברמה האישית, יום קשה בגלל שאין לי שום מטרה להוציא אנשים מהעסק שלהם, בטח לא מהבית שלהם, בלי לקבל פיצוי. אבל כשהמדינה שבה ומציעה פיצוי ואנשים מסרבים לקבל את הפיצוי, בסופו של דבר הם עלולים לשלם מחיר. יש אנשים, גם בנס לגויים בדיון הקודם וגם בחסן ערפה, אגב, בחסן ערפה היחיד ששילם מחיר זה עופר, האחרים קיבלו פיצוי ויצאו. אולי הם חושבים, כמו שנאמר קודם, שהפיצוי ששולם להם הוא מעט מדי. אולי הם קיבלו 4 מיליון או 3 מיליון והם חושבים שהיו צריכים לקבל 20 או 30, זה תמיד יכול להיות. אבל בשורה התחתונה, ששה אנשים אחרים שהיו באותם 5 דונם שעליהם עופר מדבר והיו דיירים מוגנים, או דיירי משנה מוגנים, קיבלו פיצוי לפי המתווה שהצענו בזמנו ופינו. עופר סירב להצעה ובסופו של דבר, לצערי הרב, באמת, הוא פונה בלי פיצוי. אני חושב ברמה האישית, שלא הייתה אבן שלא הפכתי בזמן אמת כדי לשכנע את עופר ואת אימא שלו שיקבלו את הפיצוי הזה, כולל לבוא לפה לכנסת מספר פעמים ולהיפגש עם אנשים, גם עם עורכי-דין של עופר, מספר עורכי-דין. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> ההצעה של ה-5 מיליון, שהיא מגוחכת ומזלזלת, גם אתה יודע שזה לא פיצוי ראוי כאשר האנשים במתחם קיבלו את הבעלות המלאה בקרקע בעבור 10%, תשלום של 10% - - << אורח >> עידן אשר: << אורח >> בשנות ה-60. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> - - ועל פי החלטת רמ"י, שאתה הצגת בדיון 5323, שאתה גם מכיל אותם על נס לגויים ועל מכבי יפו ומתחם אייזנברג וצריכים גם להכיל אותה על המתחם שלנו, קובעת בסעיף (ב), עסקים 90% מזכויות הבעלות בנכס. אז אנחנו מבקשים, כמו שהיינו צריכים לרכוש את הנכס ב-10%, אנחנו מבקשים 90% פיצוי, זאת מהרשלנות של רמ"י, ועידן, אתה יודע טוב מאוד וגם אתה התנצלת אפילו פה, אני מבקש ממישהו שקיבל פיצויים מלאים - - - << אורח >> מיה זך: << אורח >> זה בהליך משפטי, כבוד היושב-ראש. << אורח >> יוני יוחנן: << אורח >> שלום לכולם, אני יוני יוחנן הייתי בוועדה הזאת מספר פעמים כנציג תושבי ליפתא. אנחנו קיבלנו בליפתא את הפיצוי המתאים אחרי עשרות דיונים כאלה ואחרי אותן שיחות של היושב-ראש עם אותם אנשים והמינהל והכל, והם פולשים ולא מגיע וכן מגיע. בסוף כחלון לקח את העניינים לידיים ואמר לינקי קוינט, שב עם יוני ובתוך שבוע אני רוצה שתגיעו להסדר, הגענו להסדר. אז אני אומר, הדברים יכולים להגיע לידי הסדר ולא במריחה. אני מלווה את עופר מלווה כבר קרוב לעשר שנים. העוול הכי גדול בעולם שנעשה זה לבחור הזה. אנחנו לא היינו דיירים מוגנים, הם דיירים מוגנים. היו להם 3.5 דונם שהם קנו במיטב כספם ב-350,000 לירות בשנות ה-70, כדיירים מוגנים עם הסכם, עם חוזה. כל ההתעמרות בבחור הזה, זה משהו שהוא לא מובן לי. עברתי על כל החומרים האלה. ניסינו, גם אני, ליצור פגישות עם המינהל ולנסות להגיע לדיבור ולהסדר, כל הפגישות האלה נדחו, פשוט מחקו אותנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> סליחה, אני רואה את השעון ומיד מתחילה המליאה וייסגר הדיון. << דובר_המשך >> יוני יוחנן: << דובר_המשך >> אני רק אסכם ואגיד דבר אחד אדוני, עופר צריך לקבל פיצוי מלא על הזכויות שלו כבעלים של הקרקע שהוא רכש, במחיר מלא, נקודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נועה ממשרד המשפטים בבקשה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אגיד בקצרה שאני מודה, אדוני היושב-ראש, אני לא כל-כך מבינה, אנחנו מנהלים עכשיו דיון פומבי בכנסת סביב עניין פרסונלי של אדם, אנחנו לא נוהגים לעשות את זה, בטח מפאת כבודו של האדון, גם אם הוא לוקח את זה על עצמו. נציגי הממשלה לא יפתחו עכשיו דיונים מעמיקים בנוגע למה נאמר ומה לא נאמר, לא בדיון פומבי ובטח לא סביב שולחן הוועדה, בוודאי אם יש הליך משפטי, אנחנו בוודאי לא יכולים להיכנס לזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבעיה שאם הוא לא היה מגיע לפה, לא היו מתייחסים אליו בכלל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שמעת מה הוא אמר? חבר הכנסת הכי בכיר בכנסת אמר שאם הוא לא היה בא לפה, אז לא הייתם מתייחסים אליו. << אורח >> מיה זך: << אורח >> אבל הוא הגיש תביעה, אנחנו מחויבים להתייחס אליו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הוא הגיש את התביעה אחרי שהוא לא הצליח, בגלל שלא היו לו דרכים אחרות. << דובר_המשך >> מיה זך: << דובר_המשך >> היו הרבה הליכים, היו הרבה שיחות. << אורח >> עופר אבינרי: << אורח >> אתם סירבתם להיפגש עם עורכי הדין שלנו. עורך הדין שלנו מיכאל קליינר פנה אליכם ואתם ביטלתם את הפגישות, תדייקו בבקשה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ברשותך עוד מילה אדוני, ההליכים האלה הסתיימו לפני המון שנים - - - << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בסדר, אבל הבחור של עמידר גם אומר שפינו אותו בלי פיצוי. << דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >> כי הוא לא הסכים לקבל שום פיצוי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איך את יודעת מה מגיע לבן אדם ומה לא מגיע? זה כמו ה-2 מיליון שראיתי אתמול בכפר שלם. << דובר_המשך >> נועה מושייף: << דובר_המשך >> אנחנו לא מנהלים עכשיו דיון בכנסת ישראל סביב עניינו של אדם פרטי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני לא רוצה לנהל דיון, אבל בעזרת השם נעקוב אחרי הנושא הזה, נקווה שתגיעו להסכמים ואולי לא צריך להגיע לבית משפט, תראו מה אפשר להסתדר ולקבל. אנחנו נעשה דיון מעקב. << אורח >> יוני יוחנן: << אורח >> אנחנו פשוט רוצים לשבת איתם, שלא ידחו אותנו ולנסות להגיע להסדר. שלא ידחו אותנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אתם יכולים בבקשה לדאוג לשבת איתם? << אורח >> מיה זך: << אורח >> מרגע שיש הליך משפטי זה בטיפול הפרקליטות. << אורח >> אסנת מידן: << אורח >> זו שוב המשיכה, די, מדובר פה על נכה צה"ל, 8200 ממשפחה רוויזיוניסטית מפוארת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>