פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 הוועדה לביטחון לאומי 28/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 629 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"ד באב התשפ"ו (28 ביולי 2026), שעה 8:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו- 2026 (מ/1960) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מאיר פרוש גלעד קריב מוזמנים: מורן שרביט – רת"ח חירום אמ"ש שב"ס, המשרד לביטחון לאומי ערן שמיר – ק' יעוץ והנחיה תביעות מ״י, המשרד לביטחון לאומי ד"ר דימטרי קלוצקי – רמ"ח רפואת האסיר שב"ס, המשרד לביטחון לאומי מיכל נחום – יועמ"ש משב"ל ועניינים פליליים שב"ס, המשרד לביטחון לאומי ליאורה נהון – יועמ"ש יח' מעוז שב"ס, המשרד לביטחון לאומי קים מידה – יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי אביב ישראלי – יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי יעל גולן – רע"ן תכנון כליאה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי קרן גולדשטיין – מדור חקירות מ״י, המשרד לביטחון לאומי רןעי גדעוני – רת"ח תכנון ליווי שב"ס, המשרד לביטחון לאומי קתרין בן צבי – מ יחי למאסרי בית שב"ס, המשרד לביטחון לאומי גלעד בהט – רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש מ״י, המשרד לביטחון לאומי צחי אלישע – רע"ן כליאה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי עדי וולנרמן – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים דגנית כהן-ויליאמס – עו"ד, ממונה על עניינים פליליים, פרקליטות המדינה ישי שרון – עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 (מ/1960) << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב. היום יום שלישי, י"ד באב התשפ"ו, 28 ביולי 2026, והתכנסנו כאן כדי לדון בהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראת השעה) (תיקוני חקיקה). תודה רבה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לפה בשעה מוקדמת זו. כמה מילים על הצעת החוק, ומייד נתחיל לרוץ עליה כי זה לא דבר שהוא חדש לנו. נדמה לי שדנתי בו חמש או שש פעמים במהלך השנים האחרונות. אני מזכיר לכולנו שהדיון, בסופו של דבר, באמת מתמקד בשני עקרונות: העיקרון הראשון הוא שמירה על ביטחון הציבור, והעיקרון השני הוא שמירה על שלטון החוק. אלה שני העקרונות, והם לא מתנגשים. אבל אנחנו צריכים לראות שאנחנו מוצאים גם את האיזון וגם משרתים את שני העקרונות האלה. אני מזכיר לכולם שאנחנו דנים בהסדר זמני ולא בשינוי תפיסתי קבוע. אנחנו עושים הארכת תוקף של חצי שנה, ולא מעבר לזה. אני מבקש מהפורום כמה דברים כדי שהדיון הזה יהיה יעיל. הזמן פחות משחק פה תפקיד. היעילות הרבה יותר. אני מבקש, ראשית, להציג תמונת מצב עדכנית, ואז נשמע גם את התייחסות כל הגורמים האחרים. אני אשמח לראות למה אנחנו צריכים את המשך ההסדר הזמני הזה. אבקש להסביר בדיוק את הסיבות שבגללן התכנסנו כאן, וגם לזה אני אשמח לשמוע את התייחסות האחרים. אני כמובן ארצה לשמוע את המאמצים שהמדינה משקיעה כדי לצמצם את התלות בהארכת הוראת השעה – הבינוי, האיזוק האלקטרוני, החופשות וכל הדברים האלה. צריך לראות איך אנחנו כן משתפרים בדברים האלה. בקרה ופיקוח – יש גם את הדרישה של חבר הכנסת גלעד קריב, שביקשתי להתכונן אליה ולתת לה מענה. וכן, להצעה המעודכנת של הייעוץ המשפטי שהוגשה לכולנו, וכולנו יכולים להסתכל עליה ולתת עליה את דעתנו. תכף עידו יציג גם את דבריו. אני מזכיר לכולנו שאנחנו רוצים להבטיח, גם את הביטחון וגם את שלטון החוק. לפחות מנקודת מבטי, אנחנו נמצאים במציאות חריגה, ולכן צריך גם לתת כלים חריגים כדי להתמודד עם המציאות הזו. אבל שלא נשכח, בסוף אנחנו מאשרים את הצעת החוק הזאת לתקופה מאוד מאוד מצומצמת של חצי שנה, שבה גם נצטרך להגדיר איך הכנסת מפקחת ומבקרת שאכן הדברים מתבצעים בצורה הזאת, למרות התקופה שבה הכנסת נמצאת בפגרת בחירות, שהיא פגרה מסוג אחר. יש לנו דיון לא פשוט, אבל בואו נעשה אותו יעיל ומשמעותי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מגדירים כרגע בהצעת החוק הוראת שעה לחצי שנה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> למעשה, יש פה שלוש הוראות שעה. הסדר המעטפת של מצב החירום הכליאתי – הכוונה היא פה להעריך אותו בחצי שנה. ההכרזה מכוחו, כשבדרך כלל אנחנו מכריזים לתקופות של עד חודשיים, כך קובע החוק, עד 15 בספטמבר. בנוסף, יש את הוראת השעה בעניין חופשות מיוחדות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם נושא הארכה אוטומטית של הוראות שעה, שפוקעות בתקופת בחירות, רלוונטי, או שפה בגלל שאנחנו עוברים את הוראת השעה אין פה שום הארכה אוטומטית? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נצטרך לקבוע איזה ועדה תדון בזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל יש פה שאלה נוספת של תוקף ההוראות. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש פה שני דברים. הארכת הוראת השעה כולה – מאחר והבקשה היא עד 31 בדצמבר, תחול על זה הארכה אוטומטית. כלומר, זה יהיה עד 10 בפברואר בפועל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא נשים את הדברים על דיוקם. אין פה הארכה של שישה חודשים, יש פה מנגנון אוטומטי בגלל הבחירות. קודם כול, בואו נאמר לציבור, זה לא חצי שנה. זה יותר מחצי שנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה חצי שנה עם אפשרות לעוד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, זה אוטומטית. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה אוטומטי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אם לפני זה כן תהיה ממשלה, אז זה לא אוטומטי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, זה עדיין אוטומטי. חוק היסוד קובע עד שלושה חודשים מיום כינונה של הכנסת החדשה, כל הוראות השעה - - - אוטומטית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חשוב לומר את זה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> על ההכרזה לא חל סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת. כלומר, אם אנחנו קובעים פה 15 בספטמבר – אם ב-15 בספטמבר הממשלה תרצה הכרזה נוספת, היא תצטרך לבוא פעם נוספת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וצריך לכנס את הוועדה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אגב, האם לשון החוק אומרת שגם חידוש ההכרזה יכול לדלג לוועדה אחרת ולא רק הדיווח? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אחת ההצעות שלי היא שבמקרה שתהיה כנסת חדשה ועדיין לא הוקמה ועדת בל"מ, אז זה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז זה לא רק הדיווח, זה גם ההכרזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. עוד משהו, גלעד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אביב, בבקשה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> בוקר טוב. כמו שנאמר פה, יש בקשה להאריך את שתי הוראות השעה: גם את הוראת השעה של מצב חירום כליאתי וגם חופשה מיוחדת לאסיר. כפי שהוועדה מכירה היטב, בתחילת המלחמה, נוכח העלייה בהיקפי הכלואים ופעילות גורמי הביטחון, חלה עלייה משמעותית בהיקפי הכלואים. זו עלייה שאנחנו יכולים לראות אותה לכל אורך תקופת המלחמה, וממש עד החודשים האחרונים. היום אנחנו יכולים לראות קצת התייצבות. נכון להיום, אנחנו עומדים על 23,054 כלואים, וזו מספר משמעותי ועלייה משמעותית מתחילת המלחמה של למעלה מ-6,000 כלואים. ההסדר שנחקק של מצב חירום כליאתי מאפשר לשירות בתי הסוהר להחזיק כלואים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח המחיה, לעניין החזקה בנפרד ולעניין הלנה שלא על מיטה. ההסדר הזה הוארך מתחילת המלחמה מעת לעת וההכרזה מכוחו, כאשר שניהם בתוקף עד ה-31 ביולי. למעשה, נוכח היקפי הכלואים הגבוהים, ובשביל לאפשר לשירות בתי הסוהר להמשיך להחזיק את הכלואים שנמצאים בתוך מתקני הכליאה ולתת מענה לכוחות הביטחון, אני יכולה להגיד שרק בסופ"ש האחרון, נוכח האירועים באיו"ש, ששב"ס נדרש לקליטה משמעותית במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, ולכן, הארכת הוראת השעה חשובה ומשמעותית בשביל להמשיך ולתת מענה לגורמי הביטחון ולהחזיק את ההיקפים המשמעותיים של הכלואים במתקני הכליאה, כפי שאמרתי. לצד האמור, שירות בתי הסוהר והמשרד ממשיכים לפעול במרץ לקידום תהליכי בינוי משמעותיים, שלא נראו קודם, בהיקפים של אלפים. חלקם הושלמו ואוכלסו ומדי חודש אנחנו מדווחים על זה לוועדה. חלקם נמצאים עדיין בתהליכי בינוי. אנחנו מדברים על למעלה מ-3,000 מקומות כליאה בקציעות, מקומות כליאה בצלמון ובמעשיהו. לאחרונה מעשיהו הושלם ואוכלס. לגבי צלמון והשלב השני שלו – גם תהליכי הבינוי שלו הושלמו ואגף אחד אוכלס. כל הזמן נעשית בחינה איזה צעדים נוספים אפשר לנקוט על מנת להקל על מצוקת הכליאה בתוך מתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. לצד האמור, לצד צעדי הבינוי המשמעותיים, הוראת השעה של חופשה מיוחדת לאסיר, כשגם פה אנחנו מבקשים להאריך את ההסדר בשנה נוספת, היא כלי נוסף שנועד להקל, גם אם במעט, על הצפיפות במתקני הכליאה הפליליים. זו הוראת שעה שנועדה לתת מענה לפליליים. לצד השחרור המינהלי המורחב, שעליו מתווספים שבועיים נוספים של מנגנון הוויסות, יש גם את הכלי הזה שמאפשר בחינה פרטנית של כל אסיר שעומד בקריטריונים והאם ניתן לאפשר לו יציאה לחופשה מיוחדת של עד 45 יום. בדיווח האחרון שנמסר לוועדה, עד סוף חודש יוני יצאו בסך הכול 950 אסירים לחופשה מיוחדת. עד כה בחודש יולי יצאו 17 נוספים. הבחינה הזאת נמשכת כל הזמן בהתאם לאסירים שנמצאים כמתאימים לקריטריונים, בחינה פרטנית מול המשטרה ושב"ס – זה בהיבט הזה. כפי שאמרתי, הבקשה להאריך את מצב חירום הכליאתי עד ה-31 בינואר, תוך שמתבקש שינוי נוסף. היום ההכרזה קשורה למצב הביטחוני השורר במדינה. וכפי שנאמר פה רבות, אנחנו מבינים שהכלואים האלה יישארו כנראה הרבה עוד אחרי שהמלחמה תסתיים, ולכן אנחנו מבקשים לעשות את הניתוק ממצב המלחמה ולתקן גם את ההסדר בהיבט הזה ולהאריך את ההכרזה. בינתיים, בשים לב שההצעה כבר הונחה על השולחן, הוארכה ההכרזה. ב-15 ביולי הארכנו אותה עד ה-31. זה המקסימלי שאפשר בשים לב לתוקף הוראת השעה. הבקשה היא להאריך גם כן בהיבט הזה בחודשיים נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם מישהו משירות בתי הסוהר יכול לתת לי איזשהו נתון כמה מקומות כליאה נוספו מאז 7 באוקטובר עד היום וכמה מתוכננים בשלב של השנה הקרובה להיות מוכנים? תנו לנו איזושהי תמונת מצב איפה אנחנו נמצאים בעניין הזה. קחו את הזמן. יש לנו רבע שעה-עשרים דקות עד שנקבל את הנתונים האלה – בסדר? האם עוד מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> יעל גולן: << אורח >> בוקר טוב, היושב-ראש. יעל גולן, תכנון כליאה, אג"ת. לשאלתך, אני יכולה כרגע לתת בשלוף את הנתונים של מה אנחנו אמורים עוד לקבל. אנחנו מדברים על 2,016 מקומות כליאה בסהרונים ועוד 456 מקומות בקציעות לפי 4.5 מטר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מה שמתוכנן לשנה הקרובה. << דובר_המשך >> יעל גולן: << דובר_המשך >> כן, זה מה שמתוכנן להימסר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כלומר, בערך 2,500 מקומות כליאה נוספים. האם מישהו יודע להגיד כמה עשינו מאז 7 באוקטובר, פחות או יותר? לדעתי, מדובר במספר יותר גדול מ-2,500, עם ההרחבה של השטחים הציבוריים והכול. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אנחנו נראה אם אפשר ככה למסור את הנתונים. אבל אני כן יכולה להגיד שרק השטחים הציבוריים לעצמם היה 1,470 מקומות. בנוסף לזה, היה לנו גם את צלמון ומעשיהו. אנחנו נראה אם אפשר לסכום את הנתונים האלה תוך כדי הדיון, ואנחנו נתייחס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> האם יש לכם איזושהי הערכה לגבי אותם 2,500 מקומות, בהנחה שכולם יאכלסו, ומן הסתם, זה גם משהו שלא יקרה מייד, מה תהיה ההשלכה של זה על גבי הצפיפות הכוללת וכמה אסירים זה ישחרר מצפיפות היתר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהנחה שהמספר לא עולה, ואנחנו עדיין על 23,500. << אורח >> יעל גולן: << אורח >> אני יכולה כרגע לתת לכם הערכה רק לעניין הביטחוניים. 456 מקומות בקציעות מיועדים לאוכלוסייה ביטחונית, שכרגע נמצאת מבחינת הצפפה ב-90% מולנת מתחת ל-3 מטר. 456 מקומות האלה יורידו אותנו לכיוון ה-84%. לגבי הפליליים, וזה סהרונים – אין לנו עדיין תמונת מצב מלאה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תנסו עכשיו, תוך כדי, כן לקבל את הנתונים, וזה כדי שההתייחסות העתידית שלנו תהיה למספרים שאנחנו יכולים להתייחס אליהם ולא רק לאווירה – בסדר? שירות בתי הסוהר, בואו ניתן תשובה לגלעד על בקשתו בנושא רשימות המבקרים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> כן, אני אתייחס. אני יכולה להגיד שמבחינת עמדת השר, היקף המבקרים שהיו מטעם משרד המשפטים, מאה מבקרים, היה מבחינתו גבוה מדי. ולכן, הוא החליט לצמצם את הרשימה ולדייק באופן כזה שיהיה נציג אחד מכל אזור בחלוקה של הגופים והמערכים של הגופים. מבחינת השר, דווקא מצבת הכלואים הגבוהה והעומס על מתקני הכליאה הם סיבה לצמצם את המבקרים. האתגרים שאיתם מתמודד שב"ס הם סיבה מספקת, מבחינתו, לא להעמיס על שירות בתי הסוהר במבקרים נוספים, וצריך להגיד, לצד העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי הביקור של שופטים בבתי הסוהר מתחילת 2025. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יש לך נתונים? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אין לי נתונים. הצהירה על זה גם הנהלת בתי המשפט בעצמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא צריך הצהרה. האם יש לכם נתונים? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אנחנו יכולים, אבל זה לא נתון - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את מציגה את זה כשיקול שהשר לקח. יש חובה מינהלית, גם על השר וגם על הצוותים שלו, לקבל החלטות על בסיס נתונים. אם השר בחר להציג את ההנמקה הזאת, אני רוצה נתונים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אנחנו נבדוק אם אפשר לתת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת "נבדוק"? באתם לפה לחקיקה. האם אין נתונים? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני יכולה רק להגיד שלצד העלייה הבאמת המשמעותית בהיקף המבקרים מטעם הנהלת בתי המשפט מ-2025, נוכח הנוהל שהם הוציאו בנושא, ולצד זה גם נחקק לאחרונה עוד חוק שמחייב שופטים להגיע למתקני הכליאה בשנה הראשונה לכהונה שלהם וכל ארבע שנים, המשרד תמך בקידום ההצעה הזאת בשים לב לחשיבות הדבר, וגם זה יוצא לפועל ויחל ביישום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקיצור, אין לכם נתונים על כמות הביקורים של השופטים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אם נצליח ל - - - תוך כדי הדיון, אנחנו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא "אם תצליחו". אתם לא תבקשו מאיתנו חקיקה ממשלתית בלי לתת לחברי כנסת נתונים. תביאו נתונים לפני אישור החקיקה. אחרת תהיה פה פיליבסטר של הסתייגויות עד אין קץ. אני פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לגיטימי. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אנחנו נבקש את הנתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתם לא תביאו את הנתונים, אני מודיע לכם שאני אשב פה, גם אם זה יהיה ברצף, 48 שעות עד שההוראה תפקע. אני מודיע לצוות שלי לבטל את לוחות הזמנים שלי. אתם לא תזלזלו. לא אתם אישית. אין לי תלונה לאף לובש מדים ולאף עובד ציבור. יש לי תלונה ללשכה השר החצוף, שמביא חקיקה ממשלתית ומסתיר מאיתנו נתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, תעשה מה שהחוק מאפשר לך. אני איתך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, אני אעשה. אם אתם לא תביאו לי נתונים על כמות הביקורים, אל תדאגו. אנחנו נשב פה עד השעה 24:00. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, אני לא אמנע ממך לעשות כל מה שמותר לך לעשות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודיעו למליאה שהחוק לא יעלה היום – בסדר גמור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין שום בעיה. שמדינת ישראל תדע שהחוק לא אושר ואסירים שוחררו בגלל גלעד קריב. האם זה מה שאתה רוצה? זה מה שאתה רוצה, זה מה שאתה מאיים עכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. שירות בתי הסוהר, אני אשמח אם בחצי שעה הקרובה כן תצליחו להביא נתונים שתומכים כרגע את התהליך, כי אני יודע שכן בוצע שלב של הערכת מצב לדבר הזה. אני אשמח לשמוע. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון. חשוב לי לסיים במכתב השר למשנה ליועץ המשפטי. הוא כן רשם לו שככל שלעמדתם יש צורך בנציגים נוספים, השר היה פתוח לקיים על זה שיח ולבחון את הבקשה שלהם בנציגים נוספים ספציפיים. אני לא מכירה, אלא אם כן יגידו נציגי משרד המשפטים, שהתקיים המשך שיח. אבל השר כן ציין את זה מפורשות במכתב למשנה ליועצת המשפטית שהוא מוכן לבחון את הבקשה למינוי של נציגים ספציפיים נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, אביב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד רגע. תן לי לראות אם יש פה עוד התייחסויות, ואחרי זה בוודאי. מכובדיי משירות בתי הסוהר, מעבר להערות חבר הכנסת גלעד קריב, האם יש לכם תוספת לדברים, מה ההצדקה, כמה אתם מרגישים נוח עם ההארכה? << אורח >> יעל גולן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנתונים שביקשת. לגבי 2016 מקומות הכליאה ב-4.5 מטר בסהרונים – אנחנו מניחים שהם יורידו כ-20% מהצפפה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לביטחוני או פלילי? << אורח >> יעל גולן: << אורח >> פליליים. אני מתייחסת כרגע למקומות שנבנו. אני יכולה להגיד שמבחינת שטחים ציבוריים, אנחנו הוספנו 1,478 מקומות על חשבון שטחים ציבוריים באגפים ביטחוניים. תכף אמשיך לקבל את שאר הנתונים, ואנחנו ניתן את הבינוי הכולל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. גלעד השני, האם אתה רוצה להגיד משהו? שום דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין למשטרה שום דבר לומר לנו לגבי ההשלכות של משבר הכליאה על מדיניות מעצרים והאם בעקבות משבר הכליאה, בעקבות העובדה ש-1,800 אסירים ועצורים פליליים, לא ביטחוניים, ישנים על הרצפה, יש כמו שהיה בתקופת הקורונה? האם התקיימו, למשל, דיונים בצמרת המשטרה עם משרד בל"מ על מדיניות המעצרים? זאת אומרת, אין. העובדה ששולחים אנשים לא ביטחוניים, לישון על הרצפה, לא גורמת לאיזשהו שיח בתוך הממשלה, הרשות המבצעת, כמו שהיה לנו בקורונה, על מדיניות המעצרים של המשטרה. האם יצאה הנחיה בשלוש השנים האחרונות שבעקבות משבר הכליאה צריך לקחת את זה בשיקולים של מעצרים מול חלופות מעצר? האם יש הנחיה או דיון עם הנהלת בתי המשפט? האם הם פה? זה הגיוני, נכון? דיון בחקיקה שעוסקת בכלואים, הנהלת בתי המשפט לא כאן. אולי הם בזום. אין לי מושג. 1,800 אסירים פליליים ישנים לילה אחרי לילה על הרצפה. זאת אומרת, זה סביר – מצוין. אין למשטרה מה לומר בעקבות המצב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, בוא נשמע אותם. תודה. האם יש מישהו שרוצה להתייחס לעניין הזה? בבקשה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני רק אגיד בהיבט הזה שהתקיימו לא מעט דיונים. גם החלופות, שהוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית, נדונו לא אחת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עם הסנגוריה? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> כן, גם עם הסנגוריה. בעיקר בראשות משרד המשפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הייתי בדיון כזה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> היינו. כל ההצעות נדונו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שאלתי האם היה דיון עם הסנגוריה הציבורית. האם ישבתם עם הסנגוריה הארצית למיצוי הדיון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, אם לא תיתן לה לתת תשובה, היא לא תיתן תשובה. אם אתה רוצה רק זמן מסך, אני אתן לך כמה שאתה רוצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. אתה יודע, זמן מסך לא חסר לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז עזוב את זה. תן להם לענות. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> עוד בתחילת משבר הכליאה, כבר לפני המלחמה, היו דיונים על זה. זו לא הפעם הראשונה שמתקיימים דיונים. ההצעות האלה הן לא הצעות חדשות. הן נבחנו על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, והיו דיונים עם כל המשתתפים. לא אחת היו גם דיונים על משבר הכליאה בדרגים הבכירים אצלנו במשרד. מנסים לחפש את כל הפתרונות ואת כל הצעדים. יש ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, שהתכנסה רק לאחרונה, בניסיון לאתר עוד מקומות לבינוי ועוד תהליכים נוספים שאפשר לקדם ולמצות את מכסות הפיקוח האלקטרוני כמה שיותר. זה מתקיים כל הזמן. זה עניין שבשגרה. זה לא משהו שעובר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משטרה, בבקשה. << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> שלום. קרן גולדשטיין ממדור חקירות. אוסיף לדברי אביב. נושא חיוניות המעצר קדם כמובן גם לאירועי 7 באוקטובר, ומובן מאליו שהדברים האלה, שעולים על סדר-היום וחוזרים, הם אצלנו כדבר שבשגרה. הדבר נעשה בכל הרמות. זה דבר שהוא כחלק משגרת העבודה גם בתחנות. קציני חקירות בתחנה בוחנים חיוניות מעצר. זה עולה לדרגים של מרחב מחוז ומטה ארצי. הדבר הזה נבחן באופן שוטף. הדבר הזה כמובן בשיח עם הסניגוריה. זה חוזר על הדבר. אנחנו כל הזמן שותפים למורכבות ולאתגרים שיש בנושא מצוקת הכליאה, ובוודאי שאנחנו נותנים את דעתנו לחיוניות המעצר בכל מקרה ומקרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב שאל שאלה מאוד מאוד ברורה: האם יש הנחיה מסוימת לאנשים בשטח. << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם אפשר לראות אותה? << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> הייתה גם לפני 7 באוקטובר. כמובן חוזרת על עצמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא מעניין לפני 7 באוקטובר. << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> אנחנו מנחים באופן שוטף. אני יכולה להגיד באופן אישי כי אני חלק מצוות שאנחנו כמובן מנחים את היחידות החוקרות בכל המחוזות. אנחנו חוזרים ומדגישים את חיוניות המעצר. הדבר קבוע בחוק, לדבר הזה יש גם ביקורת שיפוטית. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לא קבוע בחוק. על מה את מדברת? הוא קבוע רק כשיש ה - - - על הגבלה מלאה. << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> לא, לא. ישי, אתה טועה בגלל שבסופו של דבר חוק המעצרים עצמו אומר מה שופט צריך לבדוק כאשר הוא בוחן צורך בהמשך מעצר. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> מה קובעות ההנחיות האלה? << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> ההנחיות הן הנחיות שחוזרות על עצמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, תכף תקבל את זכות הדיבור. אתה יודע, לא נמנע ממך. << אורח >> קרן גולדשטיין: << אורח >> בוודאי שאנחנו מנחים את יחידות השטח. הדבר גם נעשה בשגרה. כמובן שכחלק מבקרה שוטפת, אנחנו חוזרים ומדגישים להם את הצורך לשים דגש על הנושא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרן, תודה רבה. << אורח >> ערן שמיר: << אורח >> ערן שמיר, חטיבת תביעות. אני מבקש להשלים את דברי קרן. לשאלת חבר כנסת קריב אם יש הנחיה רלוונטית, שהוצאה בעקבות משבר הכליאה, כמובן שיש הנחיית פרקליטות המדינה. הנחיית פרקליטות המדינה 5.24 נוצרה בעקבות משבר הכליאה ובג"ץ תנאי המחיה. למעשה, היא קיבעה את העיקרון שלפיו כאשר ניתן להגשים את מטרות המעצר על ידי שחרור נאשם לחלופת מעצר, פיקוח אלקטרוני או חלף מעצר מאחורי סורג ובריח, יש לשקול בחיוב את האפשרויות הפחות פוגעניות. מכוח ההנחיה הזו, גם אצלנו, בחטיבת התביעות, הוצאה הנחיה לתובעי החטיבה להגביר את השימוש, למשל, בכלי האיזוק האלקטרוני, וכמובן לשקול אפשרות לשחרר בתנאים מגבילים כאשר נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם מאפשרות זו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ערן, הנחיית פרקליטות המדינה היא מ-18 באוקטובר 2022. היא לא קשורה. היא לא יצאה בעקבות משבר הכליאה. השאלה שלי פשוטה. אגב, חיוניות המעצר זה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, אני אתן לך. בוא נשמע רגע את ישי, ואז נוכל להשלים איתך. אתן לך זמן לשאול כמה שאתה רוצה. אני לא מוגבל בכלום. ישי, בבקשה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני אנסה להיות יעיל וטלגרפי כמה שאפשר, למרות שיש הרבה דברים להתייחס אליהם. אנחנו הגשנו נייר עמדה מאוד מפורט לוועדה. גם צירפנו כנספח את פניית הסנגורית הארצית ליועמ"שית בנושא זה. אעמוד על עיקרי הדברים, ואולי על עוד נקודות שאפשר להוסיף ואולי אפשר לכתוב אותם. קודם כול לגבי מינוי המבקרים הרשמיים. זו סוגיה שקשורה לנושא שאנחנו מדברים עליו היום. אין ספק שנדרש מנגנון אפקטיבי של ביקורים רשמיים, ובמיוחד בימים האלה של משבר כליאה חריף ומתעצם שבו אלפי עצורים ואסירים שוהים בתנאים קשים. יש לזה השלכות על כל היבטי המחיה בבתי הכלא. קודם כול, חשוב לי לומר שמספר המבקרים הרשמיים צומצם משמעותית כבר לפני מספר שנים. משרד המשפטים והמשרד הביטחון לאומי הגיעו בעבר לסיכום על צמצום המספר מכל הגופים באופן שמחד מקל על העומס בשב"ס, ומאידך, מבטיח ביקורת אפקטיבית. הקו המנחה גם היה שיהיה לפחות ביקור אחד בכל מתקן כליאה אחת לשנה או לשנתיים. צריך להסביר. ביקור רשמי הוא דבר שדורש משאבים רבים מצד הגורם המבקר. כל ביקור כזה צריך שני עורכי דין. מטבע הדברים, לפעמים צריך עורך דין שהוא דובר ערבית. באופן אישי אני יכול לומר שכשאני עושה ביקור רשמי, או כשעשיתי ביקורים רשמיים, אני מפנה את הלו"ז שלי לכל השבוע, גם להכנה וגם לצורך כתיבת הדוח שצריך לצאת מייד. הרבה פעמים יש גם שיח שממשיך בינינו לבין סגל הכלא. הדבר הזה כמובן מצריך לפעמים נסיעה למקומות מאוד מאוד מרוחקים. זה לא יכול להיות מספר מזערי של מבקרים, אחד בכל אזור, שגם באופן פלאי בהקשר של הסנגוריה זה האנשים הכי בכירים במערכת. סנגורים מחוזיים ומשנה לסנגור הארצי, מטבע הדברים, אנשים שהם פחות זמינים ופנויים לבצע את הביקורים האלה. אנחנו עובדים באופן בשיתוף פעולה מלא עם שב"ס. למרות שמותר לנו לפי החוק לעשות ביקורי פתע, אנחנו לא עושים ביקורי פתע. אגב, הרבה פעמים היו שואלים אותי, לרבות חבר הכנסת דוד אזולאי זיכרונו לברכה, שישב בכיסא של היושב-ראש: למה הסניגוריה לא עושה ביקורי פתע. תמיד הייתי אומר לו: קודם כול, גם כשהביקור הוא לא פתע, הוא יכול להיות אפקטיבי. ומצד שני, אני גם רוצה לשמור על יחסי העבודה התקינים ועל האמון שלי מול שב"ס. הרבה פעמים הביקורת הזאת מסייעת בתיקון ליקויים, ומפקד הכלא מודה לנו שהארנו זרקור על ליקויים ובעיות. למיטב ידיעתנו, כל גורמי המקצוע במשרד לבל"מ ובשב"ס, לרבות הנציב, סברו שיש לאשר את המינויים, כפי שנעשה מימים ימימה. אני אעיר לגבי הנימוק של ביקורי השופטים. כשבזמנו נאמר שאנחנו רוצים שיותר שופטים יבקרו בכלא, בוודאי שהכוונה לא הייתה שזה יבוא על חשבון הביקורת האחרת. אני חייב לומר, זה חשוב מאוד ששופטים מבקרים במתקני הכליאה. יש לזה גם איזושהי חשיבות סימבולית שאדם ששולח למעצר או מאסר רואה את הדברים מקרוב. אבל האמת ניתנת להיאמר. כששופט מבקר במתקן כליאה, זה ביקור מסוג אחר, ואני מתבטא בעדינות. יש פחות שיח ישיר וביחידות בינו לבין העצור או האסיר שיושב בכלא. וגם ההישענות כאן על התיקון, שעבר לאחרונה, שלכל שופט יעשו סיור לימודי כזה בכלא אחת לשנה, זה באמת נימוק מוזר וממש לא ענייני. הוא גם צץ ברגע האחרון, והוא בוודאי לא נשקל מלכתחילה. אני חוזר לעניין שלנו. קודם כול, חשוב לי לפתוח במסגור החוקתי של הסוגיה שעומדת לפנינו. למיטב ידיעתי, הוא לא נדון במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון לאומי, וצריך לומר גם לא כאן. הסניגורית הארצית פנתה בעניין הזה לפני מספר חודשים – פנייה שטרם זכתה למענה. בכותרת, שלושת הנימוקים שעמדו בבסיס תחיית העתירה בזמנו נגד חוקיותה של הוראת השעה: מצב הלחימה הדוחק, אופייה הזמני של הוראת השעה ומנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים, לטעמנו, אינם מתקיימים עוד. למעשה, הם גם לא מתקיימים מזה זמן. הצעת החוק הנוכחית גם מגדילה לעשות והיא מבקשת לשנות את העילה להוצאת ההכרזה. אם בעבר אפשר להוציא את ההכרזה רק בגלל המצב הביטחוני השורר המדינה, עכשיו מבקשים לנתק את הוראת השעה מהמצב הביטחוני לעלייה המשמעותית במספר העצירים. כפי שנאמר כאן, זה יכול ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה מאוד. לא ברור מתי הדבר הזה יסתיים. זאת אל מול הפגיעה. אני חייב לומר, ניסיתי לחשוב על זה. בעיניי, אין היום קונטקסט במדינת ישראל שיש בו פגיעה כול כך חריפה וממוסדת בזכויות אדם במדינה מבחינת היקף הפגיעה, העובדה שהיא מתרחשת כאן ועכשיו, ולמעשה למעלה מזה שנתיים ובאופן יום-יומי. יש כאן דינמיקה של הסדר שמנציח את מצוקת הצפיפות ומחריף אותה. במובן מסוים יש כאן סכנה שההסדר הופך לסיבה של בעיית הצפיפות ולא לתוצאה שלה. לכן, אנחנו חושבים שהוראת השעה הנוכחית לא עומדת במבחני החוקתיות. נקודה לגבי אוכלוסיית העצורים. מרמיזות שנשמעו בדיוני המעקב, ככל הנראה, עיקר הפגיעה והצפפה היא דווקא לגבי האוכלוסייה הזאת של העצורים, שכידוע עומדת לה חזקת החפות, כשבאחוזים גדולים אותה חזקת חפות גם מאושררת ואותו אדם משתחרר ממעצר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. גם ככה ישנם מזה שנים ריבוי מעצרי יתר ומעצרי שווא בישראל. זו אוכלוסייה מובהקת שאפשר לחשוב עליה כשמנסים להתמודד עם הבעיה הזאת באמצעות חלופות כליאה. אני קורא לוועדה שבדיווחים הבאים, לכל הפחות, יהיה פילוח גם לגבי שהייה מתחת ל-3 מטר וגם לגבי הלנה על הרצפה, של עצורים ואסירים שפוטים. כך גם אולי נוכל לקיים דיון פרודוקטיבי יותר לגבי הפתרונות האפשריים. נקודה לגבי אסירים ותכליות הענישה. תכליות הענישה מוזכרות כאן לא מעט. במצב הנוכחי יש סימן שאלה גדול מאוד לגבי תכליות הענישה היום במדינת ישראל. מה נשאר מעקרון ההלימה שלפי החוק דורש התאמה בין חומרת מעשה העבירה ומידת האשם לבין סוג ומידת העונש? איזה מין סוג ומידת העונש אנחנו מטילים כאן כשמדובר בשהייה מתחת ל-3 מטר רבוע ובהלנה על הרצפה? האם אפשר לדבר בכלל על עונש לגיטימי במצב כזה? גם תכלית השיקום נפגעת קשות. כבר שמענו כאן שהצפיפות מביאה לפגיעה בנגישות להליכי טיפול ושיקום. אגב, זה יוצר עוד בעיה של מעגל שוטה. הסיכוי של אנשים שלא משתלבים בטיפול ושיקום להשתחרר בשחרור על תנאי ממאסר פוחת. הם משתחררים בשחרור מלא, מה שנקרא. הרצדיביזם עולה, כליאה חוזרת. כך גם נוצרת פגיעה בתכלית של מניעת סיכון לציבור. אציין את המובן מאליו. הרתעה היא לא שיקול לגיטימי לעניין שטח המחיה והזכות למיטה, אלא לצורך שלילת החירות בלבד. פתרונות, חלופות מטעם הסנגוריה. מהלכי הבינוי הם חשובים והם נדרשים. אבל כפי שאנחנו רואים מהנתונים מזה זמן רב, הם לא מניבים את התוצאה הרצויה, ויכול להיות שהם גם מנציחים את המצב. כי אנחנו יודעים שמצד אחד לא נסגרים מקומות ישנים שלא ראויים למגורי אדם, ומנגד, כל המקומות החדשים שנפתחים מתמלאים במהירות. זו תופעה מאוד מאוד ידועה בספרות וגם בניסיון המעשי בארצות הברית. אגב, אם תלכו לפרוטוקולים, גם בדיוני המעקב הקודמים נאמר לנו על הבנייה בצלמון ועל הבנייה פה, וגם אתם תראו את השיפור המשמעותי בקרב הפליליים. הדבר הזה לא קרה, ואפילו החמיר. הסנגוריה הציבורית הניחה על השולחן מזה זמן רב שורה של הצעות ופתרונות. אגב, זה נכון שחלק מההצעות האלה היו רלוונטיות, לטעמנו, עוד לפני מצב החירום, גם על רקע דוח ועדת דורנר, גם על רקע פסיקת בג"ץ, שהיו צריכים לעמוד בעמידה בפעימה השנייה לעניין שטח מחיה מינימלי. אבל בוודאי, אחרי שהמצב החמיר והקצין, שההצעות האלה, או לפחות חלקן, צריכות להיכלל בתוך הוראת השעה. אם יש מצב חירום כליאתי, אז צריכים להיכלל בהוראות השעה גם צעדי חירום שמפחיתים את הפגיעה בזכויות. לא רק כאלה שפוגעים בזכויות. אני באמת בצורה הכי טלגרפית. מדובר בתיקונים יחסית פשוטים. חיוניות המעצר – זה נכון שחוק המעצרים אומר שמעצר הוא אמצעי האחרון. אבל הבנו עוד בקורונה שבתקופות חירום מסוימות אנחנו צריכים עוד איזשהו זרקור ועוד איזשהו משהו נוסף, ולכן הוספנו בתקופת הקורונה, ואגב גם בתקופת הכרזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פירוט בתוך החוק. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני לא יודע עד כמה הפקיעה בהסדרי החירום שהיו גם בקורונה וגם עכשיו אגב בהוראת השעה שמדובר בהיוועדות חזותית. בתקופות חירום קיצוניות המחוקק חשב להוסיף עוד סעיף נוסף שאומר לשופט, ואגב, גם לגורמי התביעה, לתת עוד חשיבה ולעשות עוד איזושהי בדיקה שהמעצר הוא באמת חיוני. הדבר הזה הוא לא איזשהו Game Changer, הוא לא מביא לאיזושהי הפחתה של מחצית מאוכלוסיית העצורים, אבל הוא כן מאוד מסייע, וגילינו את זה גם בקורונה וגם בתקופות חירום של המלחמה, באותם מקרים אפורים, באותם מקרי גבול. ויש הרבה כאלה בתחום המעצרים. אפשר לחסוך שם לא מעט מקומות כליאה, ככל שיהיה סעיף שאומר שמעצר צריך להיות חיוני. היו גם הצעות בקורונה שיהיה גם דרג מאשר בכיר. זה לא קיים בחוק היום. בוודאי שלא קיים בחוק היום לגבי הארכת מעצר, הן בשלב מעצר הימים והן בשלב מעצר עד תום ההליכים. הצעה נוספת. ברירות מחדל חקיקתיות של העדפת חלופת כליאה, הן בגזירת דין והן בשחרור על תנאי ממאסר, במיוחד בתקופות הקצרות. ברירות המחדל האלה קיימות במדינות רבות בעולם שמתמודדות עם צפיפות פחותה בהרבה מישראל, וגם נותנות מענה לאפקט השלילי ההפוך שיש למאסר לתקופה קצרה. זה דובר רבות בדוח ועדת דורנר. אגב, בצרפת קוראים לזה רפורמת ההיגיון והיעילות. אני זוכר שהיושב-ראש דיבר על זה שאנחנו צריכים לחשוב על היעילות בענישה. ממש לאחרונה גם באנגליה קודמו מהלכים כאלה. לא מדובר במדינות חלביות כמו מדינות סקנדינביה, למרות שגם מהן יש הרבה מה ללמוד בתחום הזה. חסמים חקיקתיים בתחום הפיקוח אלקטרוני. שתי הצעות נקודתיות שהסנגוריה מזה זמן מציעה. אגב, אני חייב לומר שהייתה נכונות מסוימת במשרד לביטחון לאומי. פחות במקומות אחרים. אנחנו איתרנו שני חסמים בהקשר פיקוח אלקטרוני. ולא בכדי המכסות האלה לא ממולאות, למרות ההנחיות היפות והטובות שהוצאו על ידי פרקליט המדינה. גילינו שבגלל פרשנות פסיקתית שאפשר להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני רק אם יש ערב מפקח 24/7 בכל שעות היממה בכל ימות השבוע. אנחנו הצענו דבר פשוט – לתת לבית המשפט את שיקול הדעת, רק את השיקול הדעת, במקרים החריגים להורות שאותו ערב מפקח לא יהיה 24/7. דבר נוסף שהצענו זה להסתכל על הסעיף של רשימת עבירות סטטוטוריות, רשימה מאוד מאוד ארוכה, שבהן יש ברירת מחדל הפוכה שאי-אפשר להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני. שוב, כצעד חירום אנחנו חושבים, וגם זה נשאר במסגרת שיקול הדעת השיפוטי, שצריכים לקדם את ההצעות האלה. מילה אחרונה לגבי משמורת בית. דיברנו על זה גם בדיון האחרון. זה פתרון שהוא יותר לטווח ארוך, בניגוד לפתרונות שהצעתי כעת. צריך לומר את האמת, הדבר הזה פשוט לא מתקדם. בדיון הקודם קראתי לזה ביצה שלא הוטלה, וכנראה שלא תוטל. אני חייב לומר כאן בפני הוועדה שכרגע אפילו נוצר חסם בקביעת הדיון הבא. אפילו שם אנחנו כבר לא מתקדמים. כמו שאמרתי, אם היו באמת רוצים לקדם את זה, ואני מכיר את זה מהקשרים אחרים, הייתה נקבעת סדרת דיונים והיינו יכולים לסגור את הדבר הזה. כשרוצים גם אפשר ל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה זה נחסם? << אורח >> ישי שרון: << אורח >> להבנתי, זה נחסם במשרד המשפטים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש פה נציגה של משרד המשפטים ונבקש את התייחסותה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> נקודה אחרונה. מעבר לפתרונות חקיקתיים, צריכה להיעשות חשיבה יותר מעמיקה, לא ברמת הסיסמאות, לגבי מצב חירום המתמשך וגם לגבי התאמת מדיניות גורמי האכיפה. הצפיפות חייבת להישקל בצמתים השונים של ההליך הפלילי, מעצרים, גזירת דין, שחרור על תנאי ממאסר. אני יודע שבעבר, לפני שהתמודדנו עם משבר הכליאה הזה, הייתה גישה עקרונית שאומרת שצפיפות לא יכולה להישקל, ושהיא לא שיקול של גורמי החקירה והתביעה. אני לא מסכים עם הגישה הזאת. אני חושב שהיא גישה פשוט מופרכת. אבל בוודאי שבמצב חירום כזה קיצוני, הצפיפות חייבת להיות שיקול. היא חייבת להיות מונחית בצורה ברורה ולגבי כלל השלבים של ההליך הפלילי, גם מעצר ימים, גם מעצר עד תום הליכים, גם גזירת הדין וגם שחרור על תנאי ממאסר. אלה הדברים שיש לי לומר עד כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, תודה רבה. אני חייב לומר הרבה דברי טעם, עם הרבה מאוד היגיון. משרד המשפטים בבקשה. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> שלום. עדי וולנרמן, משרד המשפטים, לגבי מה שהזכירה הסנגוריה, לגבי פניית הסנגורית – אני אומר שהתקיימה ישיבה בין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לבין הסנגורית, ולכן לא נשלח מענה כתוב, אבל הדברים נדונו בישיבה שהתקיימה ביניהם. לגבי שינוי נוסח החוק והורדת המילים "המצב השורר במדינה" – אבקש להבהיר שמדובר בדיוק לשוני בלבד. המהות וההצדקה של החוק לא השתנו. זה אותן הצדקות, זאת אותה מסגרת. אנחנו היום לא נמצאים באותה סיטואציה מלחמתית במדינה, ומראש זאת לא הייתה ההצדקה להוראת השעה, אלא העלייה בהיקף הכלואים שנגרמה כתוצאה מהפעולות הצבאיות שננקטו. זאת אותה הצדקה שקיימת גם היום. היום המצב המלחמתי פשוט שונה, ולכן היה נדרש שינוי של הטרמינולוגיה בלבד. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> איזה ישיבה? לפני הפנייה או אחרי הפנייה? << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> לא, אחרי הפנייה. אחרי הפנייה התקיים שיח בין המשנה ליועצת לבין הסנגורית הציבורית הארצית, זה מה שנמסר לי, והדברים נדונו שם. אני מציע שתבדוק את זה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני מציעה שגם את תבדקי. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> זה מה שנמסר לי. אני אבדוק, וגם אתה תבדוק. לגבי מינוי המבקרים – אנחנו העברנו, כפי שסוכם וכפי שהיה נהוג, שמות של מאה מבקרים רשמיים, ואנחנו כמובן מבקשים שימונו כולם או שתהיה הרחבה. לגבי ה-19 שמונו – גם לעמדתנו זה לא מספיק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה עמדת שר המשפטים? << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> הפנייה של אדוני הועברה אלינו רק אתמול. העברנו את זה ללשכת השר. לא הצלחנו עדיין לקבל את עמדתו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני דיברתי עם השר. אני יודע מה עמדת השר – זה בסדר. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> אנחנו לא קיבלנו את עמדת השר. אנחנו העברנו. רק אתמול קיבלנו את הפנייה של חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתנגד נחרצות להתנהלות איתמר בן גביר בעניין. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> העברנו את זה ללשכת השר. עוד לא קיבלנו התייחסות. לגבי ההצעות של הסנגוריה – אני רוצה להדגיש שאין מחלוקת שמשבר הכליאה מחייב חשיבה על פתרונות נוספים מעבר לבינוי. גם לנו זה ברור. ואכן, כבר היום מקודמים ונבחנים מספר תיקוני חקיקה שנועדו לצמצם את השימוש במעצר, וזאת לצד בחינה של הצעות נוספות. אבל חשוב לזכור שכל הצעה צריכה להיבחן גם מול האינטרס הציבורי ומול הגנה על שלום הציבור וביטחונו. נדרש לערוך איזון בין השיקולים האלה, כשכולם חשובים ונכונים. קונקרטית אתייחס שבחודש מרץ 2024 הועברה לשר המשפטים טיוטת תזכיר שגובשה בעקבות המלצות ועדת דותן בעניין סמכויות של הקצין הממונה על שחרור בערובה. לצערנו, עד היום לא קיבלנו אישור להתקדם עם זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מרץ 2024 – איזה משילות. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> להבנתנו, העיכוב נובע בגלל העלות התקציבית שהציגה הסנגוריה לקידום החקיקה הזאת. בנוסף, גובשה גם טיוטת תזכיר שכוללת תיקונים נוספים לחוק המעצרים. הטיוטה הזאת כוללת, בנוסף לתיקונים בעניין סמכויות הקצין הממונה, גם את התיקונים של חיוניות המעצר, שעלתה בהצעות הסנגוריה, החמרת תנאי סף לצורכי חקירה, ניכוי ימי מעצר מעונש מאסר, וגם קביעת חובת דיווח לכנסת על היקפי מעצרים. אנחנו עדיין מחכים להתייחסויות של השותפים, ואנחנו מתכוונים לשוב ולקדם עבודת מטה בעניין טיוטת התזכיר הזאת בעת הקרובה. לגבי מאסר בית – בדיון הקודם שהתקיים בוועדה לפני כשבועיים-שלושה שבועות, הגיעה הנציגה הרפרנטית שמטפלת בנושא הזה והסבירה בדיוק היכן הדברים עומדים. אני יכולה לומר שמאז התקיים דיון נוסף. אני אזכיר גם את בתי המשפט הקהילתיים, שהקידום שלהם הושלם והם נמצאים בפריסה ארצית. לצד זאת, אני כן אומר שחלק מהרעיונות הם רעיונות שהועלו בעבר והם נבחנו, ולא נמצא שיש מקום לקדם אותם בגלל אותם שיקולים ואינטרסים שציינתי קודם שצריך להביא אותם בחשבון. כך, למשל, לעניין הרחבת השחרור המינהלי. אני חושבת שכולנו מסכימים שהוא מנגנון שהוא לא ראוי בפני עצמו. הוא אילוץ שאין מקום להרחיב אותו. גם אציין שאנחנו שותפים לעמדה של הסנגוריה, שאומנם לא הובאה בעמדה שלה לקראת הדיון הנוכחי, אבל היא כן הועלתה בעבר מספר פעמים, לגבי הבלימה של יוזמות חקיקה שמובילות להחמרת משבר הכליאה. אני מכוונת לחקיקה שמחמירה ענישה וקובעת עונשי מינימום. עד כאן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה ברור שהאירוע הוא בשתי לשכות השרים ולא בגורמים המקצועיים. וכמובן שהם לא כאן. הם מגיעים רק לגזור קופונים במהלכים פופוליסטיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד. גם אתה עושה את זה עכשיו. די, בוא נתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע, אני לא שר. אני לא ברשות המבצעת, אני ברשות המחוקקת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אתה עושה עכשיו משהו פופוליסטי. בוא נתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה פופוליסטי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה פופוליסטי. תשאל את השאלות המקצועיות. אתה מספיק טוב בזה, תאמין לי. זמנך הגיע לשאלות. רק הערה אחת. אם מגיעים אליכם נתונים, אם מצטבר אצלכם משהו, תרימו יד וניתן לכם להתייחס. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> אני יכולה להשלים באופן חלקי לגבי ביקורים רשמיים את הנתונים שיש לי. אני לא יודעת אם הם מדויקים לגמרי. מה שמופיע אצלי זה שמאז ההסמכה של המבקרים הרשמיים, שמעבר לכך שהיה צמצום בהיקף, לגבי ההסמכה שלנו, שניתנה באיחור של חצי שנה, בוצעו עד עכשיו חמישה ביקורים. אני חושבת שזה די הרבה כי זה בתקופה של חודש וחצי או משהו כזה. לגבי שופטים – מהנתונים שיש לי, מתחילת השנה נערכו 21 ביקורים של שופטים במתקני כליאה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> ביקורים רשמיים זה לא רק בבתי הסוהר. זה גם בתחנות המשטרה וגם במתקני השהייה שבבתי המשפט. זה מספר גדול מאוד של ביקורים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. אני מקבל את מה שאתה אומר. אמרתי לך את זה מראש, ישי. משרד לבל"מ, שב"ס, האם יש לכם נתונים? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> כן. אני רק אגיד ביחס לנתונים שיש בשירות בתי הסוהר ביחס לביקורי השופטים. אנחנו דיברנו על זה שבשנת 2025 חל השינוי. אני יכולה להגיד שבשנת 2024 בוצעו 28 ביקורים בסך הכול, ובשנת 2025 זה כבר עמד על 88 ביקורים. ועד כה, במחצית הראשונה של שנת 2026, בוצעו כבר 30 ביקורים על ידי הנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. הבמה שלך. אתה רוצה יכול לעשות מה שאתה רוצה. אם זה שאלות, אז אני מבקש שתרשמו את השאלות כדי שאפשר יהיה גם לתת תשובות. אם זאת רק התייחסות, ותרצו גם להתייחס אחרי זה, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ידידיי לובשי המדים ועובדי הציבור, ראשית, כמו תמיד, אני אומר לכם תודה על עשייתכם המסורה. צר לי שחיצי ביקורת, שצריכים הרבה פעמים להיות מופנים לדרג הפוליטי, בסופו של דבר, מותזים לעבריכם. מכיוון שאני בזמן דיבור, אני אחזור על האמירה. יש פה שורה של שרים שמגיעה לוועדות הכנסת כדי לענות סיכות על דש בגדם ולחגוג כל מיני שיאים של חקיקה בסרטוני טיק טוק, ולפעמים הם אחרי זה גם אוכלים עוגות, אבל את עבודתם הם לא עושים. הדיון כאן הוא דיון מאוד מתסכל. מבחינתי, הוא גם דיון מאוד מאוד חמור. יש כאן הצעת חוק ממשלתית, שמובאת לוועדה בהליך חקיקה מזורז. היושב-ראש מעוניין להשלים את החקיקה היום. הוראת השעה פוקעת ביום שישי. הרשות המבצעת לא מעמידה בפני הוועדה תשתית מינימלית שמאפשרת קיום דיון שמכבד את הבית הזה ומכבד את הנושא הכבד שאנחנו עוסקים בו. הכול נשאר ברמת הסיסמאות. יש פה היפוך תפקידים. על פי רוב, סיסמאות הן נחלתם של חברי כנסת. מה לעשות, אנחנו אנשי מילים. אז לפעמים ענייניים, ולפעמים גולשים לסיסמאות. אלה החיים הפוליטיים. אבל תפקיד הרשות המבצעת הוא לא לדבר בסיסמאות, ולא לחזור לפה פעם אחרי פעם, פעם אחרי פעם, בדיון שמתקיים פה כל חודש, עם איזושהי חזרה. רמת הסיסמאות עולה מדיון לדיון, ורמת הנתונים שאתם מביאים והדיוק המקצועי הולכת ויורדת. מכיוון שאתם אנשי מקצוע מעולים, אין לי אלא לייחס את זה לרוח שנושבת מגורמים פוליטיים. תכף אני אגיע לרשימת השאלות הארוכה, ואנחנו נדאג שהתשובות תגענה. אמר יושב-ראש הוועדה בתחילת הדיון שאנחנו צריכים למצוא איזון בין האתגר הביטחוני, שכולנו מודעים אליו, לבין שלטון החוק. אני חושב שההגדרה של אדוני היושב-ראש, למרות שאני בגדול מסכים לה, זה נכון בכל חקיקה שעוסקת בהיבטים ביטחוניים, לא קולעת מספיק הפעם הזו מכיוון שהשאלה היא לא האיזון בין האתגר הביטחוני לבין שלטון החוק. השאלה היא האיזון בין האתגר הביטחוני לבין זכויות יסוד של בני אדם, שחלקם גם אזרחי מדינת ישראל, שגם אם הם חטאו, פשעו, או חושדים בהם שהם כאלה, הם עדיין בני אדם. השאלה היא לא איך מכבדים פה את פסיקת בית המשפט העליון לגבי תנאי מחייה מינימליים. בגדול, את הקואליציה והממשלה, ובעצם הכנסת, מעניין כיבוד פסקי הדין של בג"ץ? יש פה יושב-ראש כנסת שמפר ברגל גסה, כביכול בשם כולנו, פסיקה של בית המשפט העליון בעניין מבקר המדינה. אכפת ליושב-ראש הכנסת משלטון החוק? אכפת לקואליציה הזאת משלטון החוק? אכפת לממשלה משלטון החוק? אבל אנחנו לא מדברים פה רק על שלטון החוק כאיזשהו מושג ערטילאי. 1,800 אסירים פליליים ישנים כל לילה על הרצפה. אתם יודעים את המשמעות של זה הרבה יותר ממני. אני לא ביליתי אי פעם לילה בבית סוהר כשאני משגיח על הכלואים האלה, אבל אתם כן. אתם יודעים מה המשמעות. אגב, בעניין המיטה והרצפה, זה לא פסיקת בית המשפט העליון. זו הוראה של הבית הזה. זה חוק של הבית הזה שאומר שלכל אסיר מגיעה מיטה. בית המשפט העליון הוסיף את סוגיית המטרז', אבל הבית הזה אמר את הדבר הכול כך טריוויאלי. במדינה מתוקנת אסיר לא ישן על רצפה. 1,800 אסירים פליליים, ואנחנו לא מקבלים מכם תשובות רציניות, אני מצטער לומר. האחד שולח אותי להנחיית פרקליט המדינה, שיצאה שנה לפני 7 באוקטובר. מה הקשר לשאלה ששאלתי? אני שאלתי שאלה עובדתית אחרת, ועוד לא בשלב הביקורת. אני רוצה לדעת האם בעקבות משבר הכליאה יצא מסמך ספציפי של הנחיה ממשטרת ישראל לקצינים שמקבלים החלטה על מעצרים, שכותב שיש משבר כליאה דרמטי ושאנחנו צריכים לא להחמיר אותו, וכמו שבקורונה עשינו מהלך. במדינה מתוקנת דמוקרטית, חיוניות המעצר היא כלל היסוד במעצרים. אתה לא עוצר בן אדם סתם, נכון? אנחנו לא מדברים על עיקרון העל של תחום המעצרים שבמדינה דמוקרטית אתה לא עוצר אדם, אלא אם חיוני לעצור אותו. כן כתוב בחסד"פ, לא כתוב בחסד"פ, גם אם לא היה כתוב בשום, מקום ברור שבמדינה דמוקרטית יש חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, נכון? אתה לא פוגע בחירותו של האדם, אלא אם זה חיוני. אבל זה לא הדיון. ואתם יודעים שזה לא הדיון. האם אתם לא מבינים את שאלתי? אני שאלתי האם יש מסמך של המשטרה בנושא המעצרים וההנחיה של מחלקת התביעות? האם יש הנחיה של פרקליטות המדינה? האם יש הנחיה כתובה של הנהלת בתי המשפט שאומרת: חברים, אנחנו במשבר כליאה דרמטי, אז חוץ מסך כל השיקולים שאתה שוקל האם לשלוח אדם למעצר עד תום מהליכים, האם לשלוח אותו להארכת מעצר כזו, האם עוצרים אותו במעצר ימים, מה העונש שגוזרים עליו, האיזון בין ענישה על תנאי לבין מאסר בפועל? האם המערכת, על כל זרועותיה, מחלקת התביעות של המשטרה, הפרקליטות, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, שאמור להיות חלק מהסיפור הזה, האם מישהו בא ואמר שבמצב שבו יש 1,800 אסירים ועצורים פליליים, שישנים על הרצפה, משהו משתנה במערכת האיזונים? והתשובה, מבחינתי, היא לא, כי לא הראיתם לי. אם יש, אז, קודם כל, כל הכבוד. צריך לשבח אתכם. תראו לי. לפני שההצעה הזאת תגיע להצבעה, אני רוצה לדעת האם יצא מכתב במחלקת התביעות של המשטרה ובאגף החקירות, שעוסק בקשר בין ההחלטות של קציני החקירות על מעצרים לבין משבר הכליאה. אני ראיתי איך מעבירים עצורים מהמחאה מתחנות המשטרה לבתי הכלא. לא למתקני מעצר. אני רוצה לדעת האם יצא. האם אתם מבינים שהנהלת בתי המשפט לא זומנה לדיון הזה? כי אנשים התרגלו לחיות עם 1,800 אסירים שישנים על הרצפה כי זה סביר במדינת ישראל. אני רוצה לדעת אם הנהלת בית המשפט הוציאה איזושהי הנחיה לשופטים בעניין, ואני רוצה לדעת אם ייעוץ וחקיקה הוציא מסמך אחד, בתיאום עם פרקליט המדינה, שמדבר על יצירת איזונים מיוחדים כל עוד יש משבר כליאה. עשינו את זה בקורונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתן לך לעשות בהסתייגויות. בוא נתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. התשובה של השר בן גביר על נושא המבקרים הרשמיים היא שערורייה. אני רוצה לדעת האם מתקיים שיח בין שר המשפטים לבין השר בן גביר. הסיכום הוא לא עם ייעוץ וחקיקה, הסיכום ההיסטורי הוא בין המנכ"לים של המשרדים. אני רוצה לדעת האם מתקיים שיח בין השר בן גביר לבין השר לוין בנושא המבקרים הרשמיים. כי אני דיברתי עם השר לוין. לפניי, לפחות, הוא הביע זעזוע מהמדיניות של בן גביר לא לאשר. אני רוצה לדעת האם היה שיח. ואם השר בן גביר נועץ עם השר לוין, אז מה השר לוין אמר לו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שאלה ברורה. גלעד, בוא נתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברשותך, אדוני, עוד הערה אחת מקדימה. אני חושב שאתה אפילו תתחבר אליה. ואז אולי יחליט היושב-ראש אם הוא רוצה הפסקה עד שתביאו תשובות. אתם נשלחים לקו החזית הפרלמנטרי. הדרגים הפוליטיים לא טורחים להגיע לענות על שאלות. הם גם לא עונים על שאילתות, הם לא עונים על מכתבים, הם לא עונים לבקשות מידע של מרכז המחקר והמידע. חברי הוועדה הזו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, רצית שאלות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אתן שאלה. אדוני, אתה יודע שאיתי אתה גם יודע להסתדר. אם נדבר עכשיו, אז זה פחות זמן הסתייגויות. אז עזוב. יהיה לי את הזמן שלי. אני אומר היום את כל מה שאני רוצה לומר. אי-אפשר לבקש ממרכז המחקר והמידע מסמך על מה שקורה בשב"ס. האם אתם יודעים למה? כי השר לא מאפשר לכם לענות. אתם יודעים. מדובר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. הכנסת צריכה להיעזר בעתירות חופש מידע של ארגונים אזרחיים כדי לתת לנו, חברי ועדת בל"מ, מידע. אז אתם מבקשים מאיתנו להצביע בעד חקיקה? ואני מבין למה אתם צריכים אותה. אבל אתם לא רוצים לבגוד בתפקידכם, אז אתם מבקשים ממני לבגוד בתפקידי. האם להתעלם מזה ש-1,800 אסירים במדינת ישראל ישנים על הרצפה? וזה לא חודש. אדוני, אתה הרבה פעמים, ובצדק, מדבר גם על האתגר הביטחוני וגם על שלומם של לוחמים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אני גם מדבר על האסירים הפליליים בכל דיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חושב שגם תסכים איתי שגם לאסירים ביטחוניים במדינה, שבה אנחנו רוצים להיות, יש איזשהו סד בסיסי של זכויות אדם, נכון? אני מסכים איתך שהוא יותר מצומצם. התנאים של אסירים ביטחוניים מורשעים, בדין יותר מצומצמים ומוקפדים. אבל גם לאסיר ביטחוני. כשיש 3,000 עצירים מינהליים שלא הורשעו, לא הוגש בעניינם כתב אישום, אז על אחת כמה וכמה שגם להם. הניסיון לומר שכל אסיר ביטחוני במדינת ישראל הוא לוחם נוח'בה. הרי כל האירוע שאנחנו מדברים עליו לא נוגע ללוחמים ה - - -. אני לא מוכן לקרוא להם לוחמים בלתי חוקיים. כבר מזמן היינו צריכים. גם אתה אמרת. אותם נוח'בות, אותם חיות אדם. אבל לא על זה מדובר. זה שבשיח הציבורי רוצים להציג את כל העצירים המינהליים, שרובם מיהודה ושומרון, כנוח'בות – שקר מוחלט. אתמול הממשלה, שאתה תומך בה, שחררה 60 איש בעזה, נכון? אז כנראה אין סיבה להחזיק אותם, נכון? אז מגיע להם לקבל זכויות כשהם היו כלואים, נכון? הם לא נוח'בות, נכון? אם הם היו נוח'בות וטרוריסטים לא הייתם משחררים אותם. אתם שחררתם אתמול לעזה 60 אנשים. נתניהו פשוט רצה איזה ארוחת בוקר בבית הלבן, ולכן הוא היה צריך לעשות כל מיני דברים. אבל נשאיר את זה. זה לא לדיון בנוכחות לובשי המדים. יש פה ניסיון להציג כאילו יש פה צד אחד שאכפת לו מלוחמי הכליאה וצד אחר שלא. משבר הכליאה, ואתם יודעים את זה יותר טוב ממני, פוגע לא רק בזכויות האסירים והעצורים. הוא לא רק פוגע בשלטון החוק. הוא מסכן את לוחמי הכליאה. הוא הופך את בתי הסוהר במדינת ישראל, לרבות הפליליים, לחביות נפץ. הרי אתם יודעים את זה יותר ממני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנה עוד משהו שאנחנו מסכימים עליו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. אגב, כתבתי חלק מהדברים במכתב שיצא לוועדה. נשלח גם אליכם. לא התייחסתם אליו. אני רוצה לקבל נתונים מספריים על העלייה, או האם הייתה עלייה במספר האסירים הפליליים בתקופה שאנחנו מדברים עליה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זה "התקופה"? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כשיש מצב חירום כליאתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בוודאי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת מה הייתה העלייה במספר האסירים הפליליים. אני עושה את זה מסודר. אני שם בצד את חבורת הנוח'בות. הם באמת באירוע אחר. האירוע עליו אנחנו מדברים לא נוגע אליהם, נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בגדול, לא נוגע בהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה הגדרה אחרת של המעמד המשפטי שלהם וכו'. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אם הם כלואים בשב"ס, אז זה נוגע אליהם. אם הם בשדה תימן, אז זה לא נוגע אליהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אבל אנחנו יודעים את המספרים. אני מבקש לדעת כמה מהאסירים הביטחוניים הם כלואים מעזה, בניכוי מה שמוגדר לוחמים בלתי חוקיים. לכולנו קשה עם ההגדרה הזו. כמה אסירים ביטחוניים יש מעזה, שהם לא במסלול הזה של הנוח'בות, כמה מיהודה ושומרון וכמה מישראל. אני מבקש לדעת כמה עצירים מינהליים נמצאים היום בשב"ס. אני מבקש לדעת כמה קטינים כלואים יש בשב"ס בכל אחת מהקטגוריות: פלילי, ביטחוני, ובתוך הביטחוני כמה מינהלי וכמה לא מינהלי. אני רוצה לדעת האם במדיניות של השב"ס, כי, לדעתי, זה היה צריך להיות כתוב בחוק. זו גם תהיה אחת מההסתייגויות שלי. לטעמי, היה מזמן צריך לכתוב בחוק שיש שתי אוכלוסיות של אסירים שהן מוחרגות מהפגיעה בתנאי המחיה המינימליים: האחת היא אוכלוסיית קטינים, וזה היה צריך להיות כתוב בחוק. והשנייה היא אוכלוסייה של אסירים בעלי נכויות ומוגבלויות פיזיות ונפשיות. אפשר לחשוב איך אנחנו מגדירים מבחינה רפואית את העניין. היינו משאירים את זה להכרעת הנציב, היינו קובעים סטנדרט רפואי שמקובל בוועדות ביטוח לאומי במדינת ישראל, לא יודע. אבל, בעיניי, היו צריך להיות חריגים שבהם אומרים לשב"ס: אתם לא יכולים. בעיניי, גם אם זה לא היה כתוב בחוק, אני מצפה מהשב"ס לקבל החלטה על זה. אני רוצה לדעת כמה אסירים קטינים לא זוכים לתנאי המחיה המינימליים. האם יש מצב שקטין ישן על הרצפה? הרי אפשר לנהל את זה. אני רוצה לדעת את זה לגבי אסירים עם בעיות רפואיות, עם נכויות או עם מוגבלויות נפשיות או פיזיות. אני לא מבין איך אתם מביאים לנו הארכה של שמונה חודשים. זו ההארכה, נכון? האם אני צודק? האם היא שבעה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא. התוספת היא בסך הכול של 10 ימים. מ-31 בינואר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אה, זה מינואר. הבנתי. בסדר גמור. לכן שאלתי. אני לא מצליח להבין למה הצעת ההארכה הזו לא כוללת שום פעולה חקיקתית בכיוונים שציין ישי. אתן דוגמה אחת. אתם רוצים להסדיר את נושא החופשה המיוחדת? למה אין פה הארכה של משך החופשה. למה אנחנו נותרנו עם התנאי של ריצוי חצי מתקופת המאסר והמגבלה, שהיא די דרמטית, שנותרו רק 45 ימים לריצוי המאסר? << אורח >> ישי שרון: << אורח >> יש עבירות פליליות רבות שהוחרגו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר משהו על ההחרגה של העבירות הפליליות, אלא אם תהיה פה עמדה. דווקא ההחרגה של העבירות הפליליות משקפת איזשהו ניתוח עומק, כך אני מקווה, של סיכון שלום הציבור בגלל חומרת העבירה. לא יודע. אם סנגוריה, ואני אשמח שהסנגוריה - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> יש שם עבירות רכוש, וממילא כל הדבר הזה כפוף לשיקול דעת פרטני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. יכול להיות. אבל אני אפילו הולך לדברים יותר פשוטים. הכלי הזה הוא כלי שהאפקטיביות שלו היא מזערית. ראינו את המספרים. 17 מקומות, כשיש לנו אלפי אנשים שישנים על הרצפה. הייתי בא ואומר, בואו לפחות תבואו ותאמרו שיורדים מחצי לרבע ריצוי המאסר. במקום 45 ימים, 100 ימים עד תום. תביאו מספרים. תעשו ניתוח. לא נשמע שעשיתם ניתוח. אני מבקש לדעת מלשכת השר האם התקיים דיון עם הסנגוריה הארצית – כן או לא. כי נשמעות פה שתי תזות מטעם הרשות המבצעת. האם אפשר לקבל תשובה האם הייתה שיחה עם הסנגורית הארצית, האם היה דיון? אני רוצה לדעת את נושא תקני כוח האדם. יותר אסירים, דורש יותר כוח אדם. אני רוצה לדעת את השינויים בכוח האדם של הסוהרים בזמן מצב הכליאה המיוחד. אם אין שינוי, אז אנחנו עוד פעם מסכנים, בראש ובראשונה, את לוחמי הכליאה. אני מסתכל על בעלי התפקידים שהגיעו לכאן ואני לא רואה שהגיע בעל תפקיד ספציפי. אני ביקשתי, לפני שמאשרים את הצעת החוק, לקבל סקירה על ההתארגנות של מערכי הרפואה והתברואה של שב"ס בעקבות העניין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נמצא פה. תקבל את כל הנתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לקבל כמה רופאים נוספו לשירות, כמה מיטות אשפוז במתקנים הפנימיים של השב"ס. אני רוצה לדעת איך נערכים לעלייה הדרמטית. אלה השאלות שאני מבקש לקבל להן תשובות. שתי הערות אחרונות. אני לא מקבל את האמירה של נציגת משרד המשפטים שהשינוי בנסיבות ההסדר הוא סמנטי בלבד. אני מבין את הרצון לדייק, אבל הדיוק הוא בעייתי מאוד. כי הדיוק בא ואומר שבכל רגע נתון, הפקטור המרכזי הוא באמת רק מספר הכלואים. זאת אומרת, אם המצב הביטחוני ייגמר ויישאר מספר הכלואים עוד שלוש שנים, גם אז אנחנו נאמר מצב חירום כליאתי. אני מבין את האתגר שלכם עם הניסוח שהיה, למרות שלמיטב בדיקתי יש היום חיילים של צבא הגנה לישראל מעבר לקווי הגבול הבין-לאומיים, לפחות בשתי חזיתות. אפשר להתווכח איך אתה מגדיר את זה לגבי עזה. אבל בפעם אחרונה שבדקתי, יש חיילים בדרום לבנון ובסוריה. אני לא יודע מאיפה הבאתם את האמירה שנגמרה המלחמה. יש פה ממשלה שרק מנציחה מלחמות. אני לא יודע למה דחוף לשנות את ההגדרה של המצב הביטחוני. כולנו זיוודנו מקלטים עד לפני שלושה ימים ורעננו שם את בקבוקי המים. אז מה היה דחוף לשנות עכשיו את ההגדרה הזו ולייצר ניתוק מהמצב ששורר במדינה לבין הסוגיה? סחתין, נחתום על הסכמי שלום אבל נשאיר את הכלואים, ואגב, שיהיה לכם ברור, זה מה שיקרה, ועכשיו אנחנו נחיה לנצח עם מצב כליאה מיוחד – לא. היה צריך להיות פה ניסוח יותר מתוחכם ששם דגש על מספר הכלואים, אבל מחייב איזושהי זיקה למצב ביטחוני במדינה. אם אני לא טועה, אולי נציגי משרד המשפטים יעזרו לי, אבל בישיבת הממשלה האחרונה מזכירות הממשלה הביאה הצעה למצב מיוחד בעורף, נכון? אני נגד השינוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נקבל על זה תשובה. עמדתך ברורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הערה האחרונה לשלב הזה של הדיון. לגבי הדברים שנאמרו על ידי ישי – ההוספה של אמיתות במתכונת הנוכחית ובמדיניות הנוכחית רק תביא לגידול נוסף במספר האסירים והעצורים. אני רוצה לומר את זה פה לפרוטוקול. צריך להבין פה את הדינמיקה. ברגע שבאים ואומרים: אני מקים מתקנים חדשים, אבל אין התחייבות ברורה, ומבחינתי, ברמת חוק, לסגירה של מתקנים ישנים, זה ספוג שסופח. תבינו – זה מה שיקרה. אנחנו בדרך לנרמל את המספר החדש. ואז יהיה גידול נוסף בכל אירוע ביטחוני ביהודה ושומרון. במקום להפוך את הקערה ואת המגמה על פיה, הדרך שאנחנו מטפלים במשבר הכליאה הולכת להגדיל דרמטית את מספר האסירים והעצורים בישראל לשנים קדימה. לא יהיה אפשר להשתחרר מהאירוע הזה. פה אין לי מה לדבר עם לשכת השר. אם הוא היה יכול, הוא היה גם מוסיף עוד 15,000 עצורים מינהליים. דרגי המקצוע בשב"ס, תבינו לאן אנחנו הולכים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, גלעד. למרות שאני לא מסכים עם רוב הדברים שאתה אומר, אני עדיין אעמוד על זכותך לומר אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעמוד על זכותי לקבל גם תשובות לשאלות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אדאג שתקבל תשובות, לפחות למה שהם יודעים לתת תשובות. עו"ד עידו בן יצחק, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> נתחיל בעצם הארכת הוראת השעה. ברור לכולנו שהמצב לא טוב. לאורך השנים האחרונות נעשו מספר צעדים, בין אם זה בבינוי, בין אם הרחבת השחרור המינהלי, בין אם הרחבת הפיקוח האלקטרוני, החופשות המיוחדות, המרת עונשי מאסר בעבודות שירות. בתוצאה הסופית כל זה אולי צמצם את הבעיה. אבל לא פתר אותה, וברור שדרושים צעדים נוספים. עם כל הקושי בזה שלבינוי יש באמת נטייה להביא עוד מעצרים, ואנחנו מכירים את התופעה הזאת, אבל בכל זאת במצב הדברים הנוכחי אין מנוס מבינוי כדי לפתור את המצב הנוכחי. אני חושב שהבינוי שאמור להיות בסהרונים, וב- - -, ואני חושב שקוראים עכשיו לכלא "לביא" כי קציעות הפך ללביא, אמור להסתיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה עולם סמנטי עשיר בשפה העברית שקשור בתנינים וגידולם. לביא? דווקא לאריות? אתם מבלבלים אותי זואולוגית. אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה תבין, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם הייתם מביאים אריות להקיף את הכלא, אז תקראו לזה לביא. אבל אי-אפשר להביא תנינים ולקרוא לזה לביא. אני אפנה להנהלת הספארי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני חושב שנכון יהיה לראות מה תהיה ההשפעה של פתיחת התאים האלה. אני חושב שזה כמות הרבה יותר גדולה לעומת כל מה שנעשה בפעימות קטנות יותר לאורך התקופה. צריך גם לזכור שכל הפתיחות הקודמות היו בשלב שבו הייתה גם עלייה בהיקף הכלואים, ואנחנו בסיטואציה שלפחות בחצי השנה האחרונה אנחנו די ביציבות. זאת אומרת, התנודות הן קלות. אנחנו לא בעליות נוספות עקביות כפי שהיינו בעבר. כל זה כמובן לא סותר את העובדה שניתן היה לבצע פעולות נוספות. אנחנו דנו פה לא מעט בנושא מאסרי הבית. זה מהלך שיכול היה לסייע גם בצפיפות, ובראש ובראשונה, יש לו חשיבות ככלי שיקומי. היה אפשר להסדיר נושאים שהעלו פה כמו הבניית שיקול הדעת של שופטים ומעצרים. אם לא בחקיקה, אז בנהלים פנימיים. אומנם יש שיפור בנושא פיקוח אלקטרוני, אבל עדיין אין מיצוי מלא של היכולת, וניתן היה לעשות דברים נוספים. הסנגוריה הצעות העלתה פה הצעות להסרת חסמים שהיו יכולים לתת פתרונות לדברים האלה. כלומר, כל הדברים האלה הם עדיין כלים שניתן לעשות. יש כמובן דברים בשיקולים של האיזונים בין הדברים. למשל, בשחרור המינהלי אנחנו הרחבנו אותו מאוד, ואנחנו מגיעים לנקודה שבה נשאלת השאלה אם אנחנו לא מבטלים לגמרי את המאסר אם אנחנו נרחיב עוד כי תקופות השחרור הן כול כך גדולות. אני חושב שבמסגרת הנוכחית, גם בהינתן שאנחנו יוצאים לתקופת בחירות שבה לא צפויים קידומי מהלכי חקיקה נוספים, ואני לא רואה הסתות תקציביות מז'וריות לטובת פעולות נוספות, התקופה הזאת של חצי שנה היא הכרח. אין לנו ברירה אלא לקבל אותה. נזכיר גם שבכל מקרה תקופות הכרזה מוגבלות יותר בזמן. כלומר, יהיו לנו פה עוד דיוני בקרה במהלך התקופה הזאת. לגבי שינוי העילה פה של הפעולות הצבאיות – אני לא רואה את זה כניתוק של הזיקה. אני רואה את זה ממש כחידוד. הנוסח שמובא פה הוא: העלייה משמעותית במספר האסירים שנובעת מפעולות צבאיות שננקטו בשל המצב הביטחוני במדינה. גם אם, חלילה, נוחתים מחר פה 1,000 טילים אירניים, זה לא משפיע כהוא זה על מצב האסירים. מה שמשפיע על מצב האסירים זה הפעולות הצבאיות שננקטות, שמהן מגיעים כלואים חדשים. מאז שהפסיקה הלחימה העצימה בעזה, הכמות של כאלה היא הרבה הרבה יותר נמוכה. ולכן, אני לא יכול להגיד שזה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תכף נראה בנתונים. רוב האסירים הביטחוניים הם לא מעזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> נכון, אבל העלייה הייתה כשהייתה לחימה בעזה. כשנפסקה הלחימה בעזה, העלייה הצטמצמה מאוד. ולכן, התיקון הזה נכון בעיניי. הוא מתאים יותר למצב הקיים ומשקף אותו טוב יותר. לגבי המבקרים הרשמיים – הטיעון שנשמע כאן של כושל שב"כ, עומד, לעמדתי, בניגוד לתכליות של החקיקה שמסדירה את הביקורים הרשמיים. כל ביקורת, מטבעה, מפריעה לגוף המבוקר. גם כשמגיעים מבקרים פנימיים, וגם כשמבקר המדינה מגיע לעשות דוח ביקורת, זה מפריע. אבל בחר המחוקק ליצור מוסד, ביודעו שזה מפריע, נוכח החשיבות בעצם הביקורת ובעצם קיום הבקרה החיצונית. וכאשר הביקורת הזאת מדולדלת מאוד, עד כמעט מאוינת בהיקפים שזה צומצם, זה פוגע בתכלית החקיקה. בעיניי, יש בדבר הזה טעם לפגם. מספר הערות לנוסח שהוגש כאן בנושא של מצב החירום הכליאתי. מייד אתייחס לחופשה המיוחדת. קודם כול, כידוע, ההכרזה מובאת לאישור הוועדה לביטחון לאומי – אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיידרשו עוד הכרזות נוספות בתקופה הנראית לעין. באוקטובר צפויות בחירות, ולאחר מכן תכונן כנסת חדשה. בדרך כלל לוקח מספר שבועות עד שמוקמת ממשלה, ורק לאחר מכן מוקמות הוועדות הקבועות. כלומר, תהיה תקופה מתחילת כהונתה של הכנסת העשרים-ושש שבה לא תהיה ועדה לביטחון לאומי. ולכן, הצענו להוסיף הוראה שככל שטרם הוקמה הוועדה לביטחון לאומי יהיו הסמכויות הנתונות לה, גם לעניין אישור ההכרזה וגם לעניין חובת הדיווח, או לוועדת החוץ והביטחון, שהיא וועדת הכספים הן הוועדות שמוקמות מייד בראשיתה של הכנסת כוועדות זמניות, או לוועדה אחרת שתקבע ועדת הכנסת, אם תהיה קונסטלציה כלשהי אחרת שבה תימצא ועדה מתאימה יותר. מבין חוץ וביטחון וכספים, חוץ וביטחון נראתה מתאימה יותר. עניין נוסף. ספוילר – שב"ס מתנגד לו, אבל אני אציע בכל זאת. בין ההסדרים שההכרזה מאפשרת בנוסף להצפפה היא הלנה של לב"חים ועצירים מינהליים יחד עם מי שאינם כאלה. ככלל, התקנות שמסדירות את תנאי החזקתם של לוחמים בלתי חוקיים ושל עצירים מינהליים קובעות שהם יוחזקו רק עם עצמם. הוראת השעה אפשרה להלין אותם גם עם אוכלוסיות אחרות. בפועל, מאז שתיקנו את ההסדר הזה לפני שנה וחצי, נעשה בזה שימוש רב לגבי עצירים מינהליים. לגבי לוחמים בלתי חוקיים – לא נעשה בזה שימוש אפילו פעם אחת. ומאחר שלא נעשה בזה שימוש, ואני יכול גם לשער למה – מאחר שזה מעורר קשיים לשב"ס להחזיק אותה עם אוכלוסיות אחרות, אני לא רואה צורך בהותרת ההסדר הזה כלפי לב"חים, ואני מציע להוריד אותו. לגבי החופשה המיוחדת לאסיר – המנגנון, כפי שהוא מוכר, לא נותן מענה דרמטי. הוא נותן מענה קצר וקטן לקבוצה מאוד מצומצמת של אסירים. בדיונים שעשינו בזה בשנים קודמות ראינו מה החסמים המרכזיים. אחד מהם הוא זה שהשחרור המינהלי הוא כול כך רחב שהרבה אסירים פשוט לא פונים לבקש את החופשה המיוחדת כי הם ממילא יודעים שהם יהיו זכאים לשחרור המינהלי, והחופשה המיוחדת היא בתנאים מסוימים, כשהם יכולים להישאר עוד קצת בכלא אבל לא להיות כפופים לתנאים האלה, וזה מקשה על היישום. דברים נוספים שעלו בעבר הם תנאים שמציבה המשטרה לשחרור שלפעמים מצמצמים את אוכלוסיית האסירים שבסופו של דבר באמת יוצאים. דנו בזה בעבר. לא נמצאה איזושהי הצעה לפתרון לשינוי בהיבט הזה. לגבי הארכת התקופה – שוב, צריך לראות איך אנחנו עושים את האיזונים. בסופו של דבר, נגזר על אסיר עונש, ואנחנו מקצרים אותו ומקצרים אותו, וצריך לקחת בחשבון גם מה נשאר ממנו בסוף. תיקון נוסף שאני מציע פה הוא גם לגבי הנסיבות. הנסיבות בהן מופעלת החופשה המיוחדת, כפי שהחוק מנוסח היום, קשורות בהכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ב-7 באוקטובר. מעבר לזה שההכרזה הזאת כבר הפסיקה להתקיים, ובמקומה באו הכרזות אחרות, הצפיפות לא נובעת מהמצב המיוחד בעורף. היא נבעה, ונובעת, מהלחימה. מצב מיוחד בעורף כשלעצמו אינו מביא לצפיפות, ולכן הצעתי היא לתקן את הנסיבות שבשלן ניתן להשתמש בחופשה המיוחדת באופן דומה להסדר שנקבע לגבי מצב חירום כליאתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם תרצו להתייחס לבקשות של עו"ד עידו? בלי הנתונים שביקשנו, רק על הדברים של עידו. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> כן. כלל התיקונים האלה מקובלים עלינו. למעט, כפי שאמר עידו, נושא ביטול הוראת שעה שנוגעת להחזקה שלא בנפרד של הלב"חים. מבחינתנו, מבחינת שירות בתי הסוהר, עד היום לא נעשה בזה שימוש באמת מתוך שיקולים פנים שב"סים של ניהול מתקני הכליאה. אבל, מבחינת שב"ס יש כן חשיבות לשמר את ההוראה הזאת. בשים לב במצב המלחמתי, שינויים, צורך בקליטות נוספות, ככל שיהיה בזה צורך, כן חשוב מבחינתם לשמר את הגמישות הזאת. שוב, ייעשה בה שימוש רק באמת במידת הצורך כשהדבר יהיה מחויב בכך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. ישי, בבקשה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> הערה ממש טכנית. שמתי לב לפער הזה, אבל אם כבר עושים, למה לא פשוט לקחת את אותה עילה שעושים במצב חירום פליטי. עלייה משמעותית במספר האסירים שנובעת - - -? זה לא בדיוק מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם עוד מישהו רוצה להעיר הערה לגבי הנוסח? בבקשה, גבירתי. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> לא לגבי הנוסח. אני דגנית כהן ויליאמס מהפרקליטות במענה לדברים שנאמרו. מבחינתנו, המנגנון שישנו כרגע להתמודדות עם הצפיפות הוא באמת השחרור המינהלי ואותה חופשה שהיא עוד שחרור מינהלי. לא שזה דבר טוב, אנחנו יודעים שהשחרור הזה מהיום למחר, בלי שיקום, בלי אפשרות לתהליכים ארוכי טווח, לא מטיב. הוא גם הביא, בסופו של דבר, לפיחות בשחרורים בוועדות השחרורים כי אין גם אינטנסיב להגיע לוועדת השחרורים. השחרור המינהלי הוא באמת מאוד מורחב. עוד דבר, שנעשה עוד לפני המצב המלחמתי, הוא באמת אותה הנחיית מעצרים, כי כבר קודם דובר על כך שיש ריבוי מעצרים. יש לנו פורום, ויש הנחייה שאומרת באמת לשקול את שיוריות המעצר. זה אומנם מוגדר בחוק היום כשיוריות ולא חיוניות, אבל מבחינתנו יש באמת שקילה של הדברים האלה. אבל אומר שבכל הנוגע למדיניות הענישה, זה לא בא לידי ביטוי כשיקול. יש לנו את החוק, יש לנו את מה שעלינו לשקול, יש לנו תופעות פשיעה חמורה, גד"ח, סד"ח, נשק, החמרות ענישה של המחוקק, עונשי מינימום של המחוקק. ולכן, השקילה הזאת לא נעשית במקום הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. מכובדיי, תכף נצא להפסקה כדי שנוכל לאסוף את הנתונים שנתבקשו כאן. אני מקווה שנצליח לקבל לפחות את רובם. כמה מילים כדי שיהיה ברור למה אנחנו חוזרים. ראשית, אני מקווה שלכולנו ברור שהמלחמה בעזה וביהודה ושומרון לא נגמרה, וכנראה שגם לא תיגמר מחר בבוקר. אני אומר לכם מתוך ידיעה, ואני מניח שחבר הכנסת גלעד קריב מכיר את זה לא פחות טוב ממני, שמערכת הביטחון פועלת באמת כל יום כדי להעניק לנו ביטחון והגנה, וחלק מהמשמעות של הפעולות האלה הם מעצרים נוספים. יש גלים גדולים, כמו שהיו בימים האחרונים, ויש גלים קטנים. אני מקווה שכל מי שצריך להיות במעצר יהיה באמת במעצר, וכל מי שיצטרך להישפט באמת יישפט. כי, בסופו של דבר, זה הזמן שהכי חשוב לנו. לגבי האסירים הפליליים – אנחנו חייבים לתת להם את הסיכוי לשיקום. אני דיברתי על זה בכל דיון עד היום. זה מה שמנחה אותנו בכל הנוגע לעצירים הפליליים. בזה צריך לראות איך אנחנו כן משפרים ואיך אנחנו כן עושים מאמצים, שאותו אסיר יזכה למיטב תשומת לב והיכולת להשתקם ושלא יחזור, לא על פשעיו ובטח לא לבית הסוהר פעם נוספת. לגבי אישור מספר המבקרים – אני לא נכנס לשיקולים של אף שר. אבל אני אומר לכם שאם הכתבתם שמותר לעשות ביקורת פעם בשנה בכל אתר, מה זה מעניין עכשיו כמה שמות אישרתם? ובלבד שעומדים בהגדרה של ביקור אחד בשנה. מה אכפת לי כמה אנשים אושרו? זה כל הרעיון. הרי, בסופו של דבר, אנחנו לא רוצים לגרום לזה שהלחץ על לוחמי הכליאה, שממילא קיים, יהיה גם בעניין הזה. זה לא נשמע לי משהו כול כך מסובך לאשר שמות. תנו דעתכם גם לעניין הזה. ולעצם העניין שאליו אנחנו נצא להפסקה, אני מבקש להבהיר משהו, ובמיוחד לחבר הכנסת חברי לוועדה. ואני חייב לומר פה בסוגריים, אל תצטטו כדי שזה לא יפגע בו, שאנחנו מקיימים הרבה מאוד דברים בשיתוף פעולה. אם יהיו פה הסתייגויות ולא נאשר את הצעת החוק היום במליאה, מבחינתי, הצעת החוק הזאת לא תאושר. ואם זה אומר שביום שישי משתחררים אלפי אסירים ביטחוניים ופליליים הביתה, אז שגלעד ילך עם זה הביתה. לא אני. אנחנו נצא להפסקה. אנחנו נחזור לכאן לא יאוחר מהשעה 10:30. אם זה יהיה יותר מוקדם, נודיע לכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:57 ונתחדשה בשעה 10:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, חזרנו. אני מבקש להעביר את התשובות כפי שביקשתי מכם לשאלות שהעלה פה חבר הכנסת גלעד קריב. מייד אחרי זה אנחנו נקריא את הצעת החוק ונצביע, ונראה אם לגילת קריב יש עוד הסתייגויות או דברים נוספים לומר. אני הבעתי את עמדתי. הדברים ברורים. תודה רבה חבר הכנסת פרוש על זה שהצטרפת אלינו. תשובות, בבקשה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> בהמשך לשאלות של חבר הכנסת גלעד קריב, נמצאים פה גורמים משב"ס מתחומים שונים והם יוכלו להשיב ככה לכלל ההיבטים. אני כן אתייחס למספר נקודות. לגבי נושא שהעלה חבר הכנסת קריב בנוגע להסדר של החופשה המיוחדת או פעולות חקיקתיות אחרות – דיברנו כבר על דיונים שהתקיימו בנושא. אבל כן חשוב לי להגיד ביחס לחופשה מיוחדת שכשההסדר הזה גובש אצלנו כהצעת חוק, כן נעשתה חשיבה, מצד אחד, באמת איזה עבירות נדרש להחריג מתוך שמירה לביטחון הציבור וביטחונו, ומצד שני, באמת לאפשר מנגנון שייתן מענה, גם אם הוא מסוים, למשבר הכליאה. מתוך כך, בשים לב להסדר שהיה בתקופת הקורונה, הוא הורחב. בקורונה זה היה 30 ימים, והיום אנחנו עומדים על 45 ימים. כן צריך לשים לב שההסדר הזה לא עומד לבד ביחס לאוכלוסיית הפליליים. בנוסף אליו יש את מנגנון השחרור המינהלי המורחב, שהתקופות שלו הורחבו פי שלושה ופי ארבעה. לזה מתווספת התקופה של מנגנון הוויסות, שזה מנגנון שמופעל באישור היועצת המשפטית לממשלה שמוסיף שבועיים נוספים לתקופה של השחרור המינהלי, ועל זה מתווספת החופשה המיוחדת ככל שהאסיר באמת מקבל את אותה חופשה. כל זה ביחד מסתכם. מדובר, בסופו של דבר, על אותה אוכלוסייה. צריך לזכור שבסופו של דבר נגזר דינם. הם קיבלו עונש מאסר, ויש השלכות וחשיבות לכן קביעת רף כמה ניתן לקצר את שהותם ואת המאסר שלהם לאפשר להם לצאת מוקדם יותר החוצה לחברה, ומכאן יש גם חשיבות גם למנגנון החצי. לעניין הדיון עם הסנגוריה הציבורית הארצית – אני כן יכולה להגיד שזה בהמשך לדיונים שהתקיימו גם פה בוועדה ביחס לחבר חלופה של מאסר בית, על מנת לקדם כמה שיותר ולפעול לקידום החלופה, התקיים דיון עם יועץ השר, בהשתתפות הסנגוריה הציבורית הארצית ונציגים משם, בשביל לראות איזה כן מהלכים ניתן לקדם בשביל כדי לקידום של החלופה הזאת כמה שיותר מהר. לצערי, כמו שכבר צוין בו על ידי המשתתפים, אנחנו קצת תקועים עם החלופה הזאת. אין כרגע עוד דיונים בנושא. אנחנו מקווים. מבחינתנו, היא חלופה משמעותית ונכונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם הבעיה ביישום החלופה היא כי לא נקבעו עוד דיונים? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> זה לא יישום החלופה, זה גיבוש. צריך לגבש תזכיר חוק. גם אנחנו מקווים שזה יקודם. בסופו של דבר, זה בתיקון חקיקה באחריות שר המשפטים. מבחינתנו, מהצד שלנו, אני יכולה להגיד לך בתמצית כי הדברים כבר נאמרו פה בדיונים מספר פעמים. בשב"ס הוקמה מינהלת, והיא כבר פועלת, בשביל לקדם כמה שיותר את התהליכים היישומיים של החלופה. ברגע שתזכיר החוק יגובש ויאושר, ניתן יהיה לפעול ליישום ההסדר הזה. אני אעביר לצחי את זכות הדיבור כדי שהוא יוכל לפרוס קצת בפנינו נתונים של האסירים. אני כן אגיד פה בכוכבית שלא נוכל למסור חלק מהנתונים שהתבקשו בדיון שהוא בלמ"סי ובדיון משודר. נוכל לפרט על זה בצד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני ואתה נצא ונקבל את הנתונים כדי שתדע אותם. הם פה. הנתונים קיימים, הם הוצגו. הם לא לפרסום. צחי, בבקשה. << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> בוקר טוב לכולם. צחי אלישע, ראש ענף כליאה. לעניין העלייה בפליליים מתחילת המלחמה – בתחילת המלחמה היינו עם 11,271, וכיום אנחנו עם 13,656. סך הכול, עלינו ב-2,385 אסירים פליליים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בערך 20% עלייה. << דובר_המשך >> צחי אלישע: << דובר_המשך >> מבחינת האסירים הביטחוניים מעזה, נבקש להגיב בצד, כפי שאביב אמרה. לגבי הביטחוניים באופן כללי –מבחינת חלוקה, יש לנו כרגע ביו"ש – 687 תושבי יו"ש, 87 תושבי חוץ, תושבי ישראל – 810. ומתוכם, מתוך סך איו"ש, חוץ וישראל – 3,205 הם עצורים מינהליים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה יש סך הכול? מתוך 6,000 - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ביו"ש – 6,000 ו - - -. לא 687. << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> 6,874. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי. יש 6,870 אסירים ביטחוניים מיהודה ושומרון << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי. זה נשמע קצת יותר הגיוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שנקרא, על קוצו של אפס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הייתה לנו שום בעיית כליאה אם היינו עם - - -, נכון? כנראה שהיו לנו בעיות אחרות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בדיוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. ואתם אומרים שמתוך כל סך האסירים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתוך ה-6,800 – 3,200 עצירים מינהליים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמעט כחצי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> יעל גולן מאג"ת תשמח לענות לגבי האסירים הקטינים. << אורח >> יעל גולן: << אורח >> בוקר טוב. אני אנסה לענות לחלק מהשאלות שלך. מצבת הקטינים הכוללת עומדת נכון להבוקר על 722 קטינים. 424 קטינים הם אסירים ביטחוניים. מתוכם 179 עצורים מינהליים ושישה לב"חים. 298 הם קטינים פליליים. זה בין 14 ל-18. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלה פליליים, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << אורח >> יעל גולן: << אורח >> שאלת לעניין שטח מחיה של קטינים. אני יכולה להגיד לך ששטח המחיה של קטינים פליליים עומד ב-4.5 מטר. הם נמצאים מרוכזים בעיקר ברימונים-אופק. לעניין שטח המחיה של קטינים ביטחוניים – אין לי כרגע תשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יש קטינים שמולנים על רצפה? << אורח >> יעל גולן: << אורח >> כרגע אין לי את הפילוח הזה ברמה הזאת. לדעתנו, אין לנו כאלה. לא קטינים. אין לנו הצפפה באגפי הקטינים הפליליים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ביטחוניים יש. << אורח >> יעל גולן: << אורח >> אני לא רוצה להגיד שלא, אבל לגבי קטינים פליליים אני יכולה להגיד בפה מלא שאין הלנה על מזרנים כרגע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם זה נוהל או הוראה או הנחיה שלכם, של נציבות שב"ס שאין הלנה על רצפה של קטינים? לטעמי, לא צריכה להיות פה הבחנה. קטינים לא צריכים ללון על רצפה בבתי כלא. אני מזכיר, עציר מינהלי זה עציר שלא הורשע. בעיניי, קטינים צריכים להיות מוחרגים מהצפפה. לכן, אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא אמרה לך: פליליים אין. אתה רוצה לדעת אם יש הוראה כזאת, נכון? << אורח >> יעל גולן: << אורח >> הוראה היא למשהו שוטף. מצב חירום כליאתי הוא לא משהו שוטף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל מצב חירום כליאתי הוא שלוש שנים. כרגע זה השוטף שלנו בבתי הסוהר. ואני לא אומר את זה באיזושהי - - -. זה המצב, נכון? זאת השגרה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> רק שאלה בהקשר הזה. אני רואה, לפחות לפי הדיווח של המתקנים. אני לא יודע איך מסווגים, שברימונים-אופק, ואני מניח שזה אופק, יש משהו כמו 200 - - - << אורח >> יעל גולן: << אורח >> נכון, אבל לא באגפים 1 עד 4, שאלה אגפי הקטינים. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אוקיי. זה נותן אינדיקציה לפחות לגבי הביטחוניים - - - << אורח >> יעל גולן: << אורח >> נכון. זה הבדיקה שעשיתי בזמן ההפסקה. לא באגפים 1 עד 4, שאלה אגפי הקטינים הפליליים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << אורח >> יעל גולן: << אורח >> ביקשת לדעת לגבי נכים וחריגים. יש בשב"ס תאי נכים. בדרך כלל התאים האלה לא יורדים מ-4.5 מטר, אלא אפילו יותר, כי הם מונגשים, וכמות המיטות שלהם היא מאוד מאוד נמוכה. לפחות בפליליים, אני יכולה להגיד לך שבמר"ש, במגן, שטח המחיה הוא מעל 4.5 מטר לנכים. אני לא יודעת להגיד לגבי אגפי ביטחוניים, נכון לרגע זה. עד כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. עוד נתונים, בבקשה. << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> בוקר טוב. שמי מורן. אני ראש תחום חירום, כוח אדם, בשירות בתי הסוהר. בתפקידי הקודם סגנית לשכת גיוס, ואדבר גם מהכובע הזה. אתחיל בסקירת נתוני כוח האדם. מהכרזת מצב החירום הכליאתי בשנת 2023 ועד היום, תקן הארגון גדל ב-2,903 תקנים, וזו גדילה של 30% מסך הארגון. משנת 2023 ועד היום, מצבת הארגון גדלה ב-1,498 אנשי סגל. לדוגמה, בשנת 2025, גויסו 1,612 אנשי סגל, בשנת 2023 – 1,548, ובשנת 2024 - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם זה גידול נטו או גיוס חדש? האם זה בניכוי הפורשים? << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> אני אומרת שעד היום מצבת הארגון גדלה ב-1,498. בשנת 2023 גויסו 1,548, ובשנת 2024 – 1,106, בשנת 2025 – 1,612, וזו באמת כמות חסרת תקדים ואחרי מאמץ גדול מאוד. כמובן שיש נשירה לצד הגיוס. יש גם עבודות שימור, ומייד אפרט אותן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז בשלוש השנים הללו ב-1,500 תקנים. << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> נכון, 1,498. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התקנים הם הרבה יותר, אבל לא הצליחו לאייש אותם. << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> כי גדלנו ב-30% מסך הארגון. כיום ישנו פער של 2,022 תקנים פנויים בארגון. בהתייחס לתקני ביטחון בלבד, לוחמים ויחידות מיוחדות – משנת 2023 ועד היום תקן הארגון גדל ב-1,763 תקני ביטחון, כאשר משנת 2023 ועד היום מצבת הארגון גדלה ב-720 אנשי סגל מתחום הביטחון. כיום ישנו פער של 1,466 תקנים פנויים בתחום הביטחון. כידוע, ישנו קושי הולך וגובר בגיוס ושימור עובדים, גם בשוק העבודה, ובטח בשירות בתי הסוהר. בשנים האחרונות, כפי שאני מפרטת כאן בכל דיווח, שב"ס במאמץ מתמשך ואינטנסיבי מאוד להרחבת מצבת כוח האדם. מיושמות פעולות רבות, מגוונות ורחבות היקף, בהן הרחבת מקורות גיוס, תוכנית הטבות דיפרנציאלית למגויסים למחוז הדרומי, כמובן תוך מיקוד באיתור מועמדים מתאימים, ובמטרה לצמצם את פערי כוח האדם, תוך מתן הכשרות והדרכות שתואמות גם את מצב החירום הכליאתי. בהתייחס לרופאים – כיום המצבה עומדת על 85 רופאים בארגון מתוך תקן של 99.25, כאשר שלושה רופאים נמצאים כרגע בשיאו של תהליך מיון לגיוס. בנוגע לנתונים על שנים קודמות – לא הגעתי מסודרת. לא ידעתי שצריך להגיע עם הנתונים האלה. נעשית עכשיו עבודה בבקגראונד כדי להשיג אותם, ואם צריך אני אדייק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם היה גידול בתשתיות הרפואיות בשלוש השנים האחרונות? כמה מיטות הוספו? כמה אחים ואחיות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> דימטרי קלוצקי: << אורח >> שלום. שמי ד"ר דמיטרי קלוצקי, ואני רמ"ח רפואת אסיר מאתמול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בהצלחה. << אורח >> דימטרי קלוצקי: << אורח >> תודה. קודם כול, לגבי מיטות אשפוז – מדובר על מרכז רפואת שב"ס והוא נמצא ברמלה. יש שם 105 תקן מיטות. 91 מיטות תפוסות. זאת אומרת, יש לנו עוד פער. יש לנו עוד מיטות לאשפוז. לגבי מחלקת ביטחוניים – התקן שם הוא 20 מיטות, והן תפוסות. זו תפוסה מלאה. כל אחד מהם יושב על מיטה. ההבדל הוא האם מדובר במיטה רגילה או מיטה סיעודית. זה בהתאם למצב רפואי. לגבי חולים כרוניים – בקרב אסירים פליליים מדובר ב-5,100, ובאוכלוסיית החולים הביטחוניים – 1,400. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה? האם 40% מהאסירים הפליליים בישראל מוגדרים חולים כרוניים? אני מניח שמי שבודק אותם זה גורמי שב"ס. << אורח >> דימטרי קלוצקי: << אורח >> כ-35% מהפליליים הם חולים כרוניים, בהתאם להגדרות משרד הבריאות. זו יכולה להיות מחלה כמו היפרלפידמיה, וזה גם נחשב כמחלה כרונית שדורשת טיפול קבוע ומעקב. לעומת האסירים הביטחוניים – יש שם סך הכול 15% מהאוכלוסייה. האוכלוסייה היא יותר צעירה. יש שם 1,400, מתוך 9,500 סך כול אוכלוסיית הביטחוניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדיון בשירותי הרפואה של שב"ס הוא דיון חשוב, וצריך לעשות אותו. לצערי, ליוויתי אסירים שהטיפול בהם מעלה שאלות על מערך הרפואה של שב"ס. אלו תנאים לא פשוטים גם עבורכם. אבל מה שמעניין אותי כאן זה להבין מה הייתה ההתארגנות של המערך הרפואי בשב"ס כתוצאה מהעלייה הדרמטית. ולכן, שאלת המצבה של כמות הרופאים בשלוש השנים הללו. אפשר לגייס רופאים גם באופן זמני, אפשר לעשות מילואים. אפשר להסתייע גם באמצעות חקיקה במערך רפואה של הצבא והמשטרה. כמה רופאים היו בתחילת האירוע וכמה יש היום? << אורח >> דימטרי קלוצקי: << אורח >> יש לנו כמה סוגים של רופאים. קודם כול, אני מתייחס עכשיו רק לרופאים כלליים, כי רופאי שיניים ונרקולוגים יש מספיק על מנת לתת מענה ראוי. לגבי רופאים כלליים – יש רופאים מגויסים ויש רופאים בשירותים קנויים. בכל מתחם, שהוא מתחם בית מעצר, יש רופא שהוא עובד יום, ומ-16:30 עד ל-24:00 יש רופא אורגני שם בשירותים קנויים, והוא נותן מענה, גם בקליטות, גם במצבי חירום. אנחנו עובדים מול מספר חברות שנותנות לנו מענה. לגבי גיוס – יש בעיה בגיוס. רק בשבועיים האחרונים ראיינתי ארבעה רופאים. בעיקר רופאים צעירים עם ניסיון של שנתיים-שנתיים וחצי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם ראיינת רופאים כדי לקבל לעבודה? << דובר_המשך >> דימטרי קלוצקי: << דובר_המשך >> כדי לקבל החלטה האם להמשיך תהליך גיוס. שלחתי את השמות שלהם ואת המסמכים ללשכת הגיוס, וזה גם תהליך ארוך. חלק מהרופאים פשוט לא מתגייסים בתהליך הזה. או בגלל שהם לא עוברים מבחן או בגלל שהם לא עוברים את הבידוק הביטחוני. הרופאים שמתגייסים בזמן האחרון הם בעיקר מהמגזר ערבי. זה המצב. << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> אני מבצעת בדיקה, ואני אעדכן לגבי התפתחות התקנים והרה-ארגון שהיה ברפואה והתוספת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדיוק. גם התקנים. ושוב, אם יש פה מיקור חוץ, וכבר הגענו למצב שיש מיקור חוץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש מיקור חוץ – זה בוודאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת האם כתוצאה מהעלייה בהיקפים של אלפי כלואים, ואנחנו לא הכפלנו, אבל עלינו פה מ-16 ל-23, זה 50%–60%, נעשו עוד התקשרויות עם גורמי חוץ והאם הכפלתם את המערך או לא. מה קרה בתחום הרפואה? אנחנו מקבלים הרבה מאוד אינדיקציות נתקדם על הידרדרות חריפה בשירותי הרפואה ונגישות לשירותי רפואה בשב"ס כתוצאה מהעלייה במספר הכלואים. ואני אומר, גם בתחום הפלילי. כשהנתון הוא שיותר משליש מכל האסירים הפליליים במדינת ישראל מוגדרים כחולים כרוניים, מעניין כמה מהם ישנים על הרצפה. האם יש הגדרה בשב"ס שמי שמוכר על ידי השב"ס כחולה כרוני לא ישן על רצפה? איפה הנוהל שמחריג? שלוש שנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, בוא נתקדם. זה הרי לא עלה באף דיון עד היום. זו הערה נכונה וצריך לדון בה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא נכניס הסתייגות בהסכמה שתוך 30 יום מהוראת השעה, נציב השב"ס צריך לפרסם, באישור השר, אישור הוועדה, נוהל שמדבר על איסור הלנה של קטינים, איסור הלנה של חולים כרוניים פלילים, על הרצפה. צאו, בבקשה, ודברו עם רב גונדר יעקבי ועם השר ותביאו. תראו שאחרי שנתיים וחצי אנחנו מתקדמים לאנשהו. לא נקבל את כל מה שאנחנו רוצים. מה אתם מביאים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. הערה נכונה. בואו נתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וואלה, אוטומט כל חצי שנה נאשר פה. המספר על הרצפה רק ילך ויגדל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, תודה. בואו נתקדם. האם יש עוד תשובות לשאלות שגלעד העלה? האם מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני חושבת שעברנו על כל השאלות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עברתם. האם אתה רוצה עכשיו לקבל את הנתונים המוסווים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות. בואו ותנו לנו את הנתונים המוסווים, בבקשה, ונחזור חזרה. גלעד, בוא. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 10:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חזרנו חזרה. אני רוצה להבהיר מספר נושאים. ראשית, אני עדיין מבקש, וזה לא חייב להיות פה, עכשיו, לקבל נתונים משירות בתי הסוהר לגבי המצבה הרפואית: כמה רופאים נוספו, אם נוספו, או פרמדיקים או כל דבר אחר, וכמה שירותי חוץ נקנו במהלך השנתיים וחצי האחרונות מאז 7 באוקטובר. לא חייבים לקבל את הנתון הזה כרגע, אבל חשוב לקבל אותו, כי אני חושב שההערה שהעיר פה חבר הכנסת גלעד קריב לגבי כל ההתייחסות לנושא הזה עולה פה פעם ראשונה בדיונים. היא חשובה ולא נרד ממנה. כמו כן, ביקשתי מהמשרד לביטחון לאומי להגדיר, יחד עם שב"ס, נוהל שמחייב על פי ההגדרה שלכם קטינים בפליליים וחולים כרוניים, ברמה או בהגדרות הרפואיות שתגדירו, שלא ישנים על הרצפה. כבני אדם, כאבות והורים לילדים, לא היינו רוצים שהקטינים, גם אם הם עשו משהו לא בסדר, ישנו על הרצפה. בטח לא נכים או כל אוכלוסייה חריגה מסוגים שונים שצריך לתת לה את המענה הנכון. אלו שני דברים שאנחנו לא נוותר עליהם. היועץ המשפטי לוועדה יקריא עכשיו את הצעת חוק שעומדת על הפרק, וחבר הכנסת גלעד קריב ינמק מספר הסתייגויות שיש לו. נקשיב להן, ואו נקבל או נדחה. מייד אחרי זה, ולא יאוחר מהשעה 11:30, נצביע על הצעת החוק הזאת כדי שהיא תוכל להיות מונחת במליאה, וגם להצביע עליה במליאה. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> תיקון חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) 1. בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023‏, בסעיף 1 – (1) ברישה, במקום "י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026)" יבוא "כ"ג בשבט התשפ"ז (31 בינואר 2027)"; (2) בסעיף 19כ(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏ (להלן – הפקודה), המובא בו – (א) בסעיף קטן (א) – (1) ברישה, במקום "המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו ננקטו הפעולות הצבאיות המשמעותיות" יבוא "העלייה המשמעותית במספר האסירים שנובעת מהפעולות הצבאיות המשמעותיות שננקטו בשל המצב הביטחוני במדינה"; אני מוחק את פסקה (2). לגבי הסעיף הבא – יש פה קצת טעות קטנה בנוסח. (ב) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא: "(5) לא הוקמה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יהיו סמכויותיה לפי סעיף קטן זה ולפי סעיף 19כא מסורות לוועדת החוץ והביטחון או לוועדה שתקבע ועדת הכנסת". (3) בסעיף 19כא(ב)(2) לפקודה המובא בו, במקום "המצב הביטחוני השורר במדינה" יבוא "העלייה המשמעותית במספר האסירים שנובעת מהפעולות הצבאיות שננקטו בשל המצב הביטחוני במדינה". תיקון חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) 2. בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024‏, בסעיף 1 – (1) ברישה, במקום "י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026)" יבוא "כ"ו בתמוז התשפ"ז (31 ביולי 2027)"; (2) בפסקה (1), בסעיף קטן (א2) המובא בה – (א) בפסקה (1), במקום "שנגרמה בשל המצב הביטחוני המיוחד" יבוא "שנובעת מהפעולות הצבאיות המשמעותיות שננקטו בשל המצב הביטחוני במדינה"; (ב) בפסקה (4), במקום ההגדרה "מצב ביטחוני מיוחד" יבוא: "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – כהגדרתן בסעיף 19כ". הוראת מעבר 3. הכרזה שניתנה לפני תחילתו של חוק זה לפי סעיף 19כ לפקודה, כנוסחו בהוראת השעה האמורה בסעיף 1 לחוק זה, מוארכת ותמשיך לעמוד בתוקפה עד יום ד' בתשרי התשפ"ז (15 בספטמבר 2026). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת קריב, הסתייגויות, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, מכיוון שאנחנו לא עבדנו כאן בשיטה של לתת זמן להסתייגויות, אבקש שההסתייגויות לאחר מכן ישובצו בסעיפים המתאימים בפקודת בתי הסוהר על ידי הייעוץ המשפטי כדי שהן תהיינה יותר מדויקות. אני אציג אותן מבלי להתייחס לסעיף המתאים. אני גם אקפיד. מכיוון שכולנו לא רוצים להביא לידי משבר בתחום הכליאה, אני אתן מספר הסתייגויות ענייניות. אני לא אנמק כל הסתייגות בנפרד. נצביע על ההסתייגויות בנפרד. אבל אני כן רוצה לומר את הדבר הבא על זמן ההסתייגויות. בסופו של דבר, בעל כורחנו, לא בזדון, לא מתוך עיוורון ערכי, המציאות הביטחונית בישראל כופה עלינו לנרמל מציאות חדשה בבתי הסוהר. עם כל הכבוד לעשרות הדיונים שהיושב-ראש קיים כאן מכוח החוק שקבענו, כי כל חודש יש דיון, וגם כל חודש היו פה דיונים מעל ומעבר לדיווח, התמונה היא די ברורה. בלי קשר לאינטנסיביות הלחימה בחזיתות השונות, מה שמעניין אותנו פה זה בעיקר רצועת עזה ויהודה ושומרון. בינתיים לא הבאנו אסירים ועצורים ממקומות אחרים. רוצים עכשיו לבנות התנחלויות בבשן, ואולי גם משם נתחיל להביא. אנשים עוברים את הגבול ואחרי זה חוזרים לביתם כאילו אין שום בעיה. כלומר, זה בסדר שאזרח יעבור את הגבול. מזל שהמשטרה לא מלווה אותם ועוצרת להם בצומת מחניים לקנות משהו בארומה, ואז לוקחת אותם הביתה. השר אוהב לדבר על אכיפה בררנית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוא נדייק, חבר הכנסת קריב. אני גר בצומת מחניים, ואין שם ארומה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל יש המבורגר 90, נכון? אפרופו, אכיפה בררנית. מי מפר חוק של המדינה, מסכן את חיילי צה"ל, מסכן את עצמו, ואחרי זה חוזר הביתה לתכנן את המבצע הבא של כיבוש הבשן? מדינת חוק, מדינה מתוקנת – הכול בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדינה מתיישבת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדינה מתיישבת. מה זה? ההתיישבות פורחת, נכון? באזור אחד ההתיישבות פורחת. חפש ריינג'רים בצפון. הנושא הוא מספיק חשוב כדי שלא ניגרר למחלוקות אחרות. המציאות שאסירים ועצורים לנים על הרצפה נורמלה, נקודה. זה לא עניין פרסונלי, אין פה אפילו תודעה מערכתית שהמציאות הזו היא מציאות שאנחנו לא יכולים להמשיך ולהחזיק אותה. להערכתי, בקצב הזה, אלא אם יהיה פה שינוי דרסטי במדיניות, והוא יכול להגיע או בעקבות חילופי שלטון או שהמערכת עצמה תאמר: די, משהו צריך להשתנות, שום דבר לא יקרה. אנחנו נהיה באירוע הזה שנים. אנחנו פשוט נעבור מהוראת שעה להוראת שעה, להוראת שעה להוראת שעה, וכל התהליך הארוך שהושג במאמצים, לא של בית המשפט העליון, הם נתנו פסיקה, אלא מאמצים שלכם, של שב"ס, לייצר מציאות שהיא הרבה יותר נכונה, קודם כול, מבחינת הביטחון של לוחמי הכליאה, ואחר כך מבחינת יכולת השיקום של האסירים והחזרתם למוטב, וכל זה. ישי, כמה זמן זה לקח? עד שהגענו לפסיקה, ומהפסיקה, וכל ההתמודדות והפעימות. יש פה הליך של דור. הכול נגוז. זה נרמול של מציאות, כשהראשונים שצריכים לעמוד נגדה זה הדרג המקצועי של השב"ס. המערכת לא מפנימה את האירוע. כולם ממשיכים לשחק בטריטוריות שלהם. אין דיון רציני עם משרד המשפטים ועם הפרקליטות, אין דיון רציני עם המשטרה. לא כך נראה דיון רציני. דיון רציני היה מוביל, אם לא לחקיקה, להוצאת מסמך מדיניות אחד של פרקליטות המדינה, של חטיבת התביעות, של אגף החקירות, שאומר: חברים, אנחנו במשבר כליאה דרמטי, ואל"ף, בי"ת, גימ"ל, וזאת עם כל האזהרות שאנחנו לא רוצים פושעים ברחובות ולא רוצים לסכן את שלום הציבור. אתם לא יכולים להראות בשלוש שנים מסמך אחד שאומר שיש משבר כליאה חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל, ואיך זה משפיע על המשטרה, על פסיקת בתי המשפט. אין כלום. המערכת חיה בשלום מוחלט עם האירוע הזה. והוא לא הולך להיגמר. לגבי שינוי הנסיבות – אני לא אכנס פה לוויכוח. אבל אני הייתי מנסח אותו אחרת כדי לחדד את האיזון ואת הקשר למצב המיוחד, ובטח כל עוד ממשיך מצב מיוחד בעורף. אני לא יודע מה אצה רצה לנו הדרך. המלחמה לא נגמרה. ביהודה ושומרון מובילים אותנו לאינתיפאדה שלישית. הממשלה עושה מצב מיוחד בעורף. אבל, עזוב. זה זוטי דברים בדיון הכללי שלנו. אבל אני אומר לכם שהסיפור הזה לא הולך להשתנות עד שלא תהיה פה הבנה אסטרטגית שאנחנו באירוע. תאמרו לי עכשיו: למה צריך לחכות? האם צריך לחכות לעוד אירוע? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תשאל אותו מה ההיערכות לגבי הכליאה של החרדים. שאלתי את זה כבר בישיבת ממשלה כשבן גביר ביקש FLAT על 950 מיליון שקל ועוד כמה כי הוא צריך עוד מקומות כליאה. אני אמרתי שאני לא נותן מהמשרד שלי כי אני שומר את זה לחרדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה נשיאה בנטל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שוויון בנטל . << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי תחושה שלא המתיישבים בבשן ולא כול כך הרבה חרדים ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח – הכול בסדר. ובחזרה לעניין. אני באמת שואל את עצמי למה אנחנו מחכים. ושוב, אני לא אומר את זה בהתרסה כלפיכם. אני חושב שאתם חיים במציאות איומה. אני לא יכול לדמיין את יומו של סוהר ולוחם כליאה בבית כלא שעולה על גדותיו. ליבי איתכם ועליכם, כמו שליבי על קטינים, ביטחוניים או לא ביטחוניים, שישנים על הרצפה. מהתשובות שאני שומע פה, כנראה שקטינים ביטחוניים ישנים על הרצפה. הגיוני שנער בן 14. זה שמנסים להציג פה כל אסיר ביטחוני כאילו הוא לוחם נוח'בה – אסיר ביטחוני זה גם מישהו שתפסתם בהפגנה שהניף דגל פלסטין. גם הוא יכול למצוא את עצמו ישן על הרצפה אם הוא בן 15 – הגיוני. אין ספק שהוא ייצא מהכלא משוקם, מה שנקרא. אני באמת אומר לעצמי, ואני רוצה שהדברים יהיו בפרוטוקול. הם לא נאמרים בהתרסה אליכם, הם נאמרים, בראש ובראשונה, כלפי הממשלה. למה אנחנו מחכים? האם לעוד אירוע שיהיו בו הרבה קורבנות, ושבשריפה הבאה שתתפשט באיזשהו בית כלא בגלל הצפיפות לא ניתן יהיה לחלץ אנשים, לא סוהרים ולא אסירים? האם אנחנו מחכים לאירוע שלא היה כדוגמתו בעשרות השנים האחרונות של מרד אסירים פליליים ושל התקוממות ואלימות? למה אנחנו מחכים? לאיזה סוג של אסון אנחנו מחכים כדי שהמערכת תבוא ותאמר שמציאות שבה 1,800 אנשים, ותיקנו אותי פה, והנתונים העדכניים זה 1,709 אנשים, ישנים על הרצפה. ראיתי איזה כתבה על אל סלבדור בדרום אמריקה שבה כלאו את הכנופיות במתקנים. אני לא מבין למה אנחנו מחכים. האם זה נשמע הגיוני? אני מזכיר ש-1,709 אסירים פליליים מולנים על הרצפה. אני בכוונה מדגיש את העניין הזה ולא את תנאי המחיה המינימליים של ה-4.5. קודם כול, כי זה בחוק, ולא רק דין פסיקתי, למרות שמבחינתי פסיקה זה חלק מהדין ומהחוק. אבל פה הבית הזה בא ואמר: מיטה, מצעים, מקום לשים עליו את הראש. 1,700 אסירים פליליים זה יותר מ-10% מכל האסירים הפליליים. זה 15% מהאסירים הפליליים. 15% מהאסירים הפליליים במדינת ישראל, ישנים על הרצפה, לא לחודשיים אלא שלוש שנים. האם זה נשמע למישהו דבר סביר? האמת, כולנו נרמלנו את זה, וגם אני, בעומס שיש פה וכו'. בתי הסוהר הם הכי חצר האחורית של החברה בכל מדינה. אבל גם החצר האחורית לא יכולה להיות ג'ונגל. אנחנו נמדדים שם. ומה שקורה בחצר האחורית משפיע בסוף על החצר הקדמית – ככה זה. ואני בכוונה לא מסתכל רק בעיניים של השב"ס, כי אני חושב שהשב"ס לכוד פה במציאות בלתי אפשרית. מה לעשות, כל הצבא והשב"כ מביאים את הביטחוניים, בתי המשפט מביאים את הפלילים. האם השב"ס יאמר שהוא סוגר את שערי בית הסוהר ושאף אחד לא ייכנס? השב"ס הם האחרונים שאפשר להתלונן עליהם. הם חיים את המציאות יום-יום. אבל, המשטרה בניתוק מהאירוע, בתי המשפט בניתוק מהאירוע. זה סמלי שהם לא פה. הם לא הוזמנו, ואני לא מאשים אותם. אבל סמלי שהם לא פה. וצר לי לומר, גם הפרקליטות. כן, כשיש משבר כליאה, חושבים פעמיים איזה אנשים אתה מכניס לכלא. תזכרו שחוויית הכלא ברוב המקרים לא משקמת את האדם אלא רק מנציחה בו את העבריינות. כולם יודעים את זה. איזה תהליך שיקום יעבור אסיר פלילי שישן על הרצפה? אני קצת כופר בדיכוטומיה המוחלטת שיש פה בין אסירים ביטחוניים לבין אסירים פליליים. אני מוכן לקבל שיש הבחנה, גם ברמת הסיכון ללוחמי הכליאה, גם בהיבטים של ההתמודדות הלאומית עם ביטחון לאומי. לא כופר בזה. אני גם מכיר גם בהיבטים הרגשים והמוסריים – הכול בסדר. לא גוזר גזרה שווה. אבל גם לאסירים ביטחוניים יש זכויות. ההקפדה בזכויות הללו צריכה לגדול כשמדובר באנשים לא מורשעים. לא סתם ביקשתי את הנתונים. הנתונים הם שלמעלה משליש מהאסירים הביטחוניים במדינת ישראל לא עברו תהליך, לא של כתב אישום, לא של משפט לא של הרשעה – מעצרים מינהליים. מדינה מתוקנת, שלוקחת לעצמה את הסמכות לעשות מעצר מינהלי, אומרת לעצמה: מכיוון שלא היה פה הליך פלילי אני יותר מקפידה בזכויות. האדם הוא לא מורשע. לא ניכנס כרגע לדיון של עצירים מינהליים. ראיתי ששר הביטחון הלך לבקר עציר מינהלי. טוב, הגיוני. אלוף פיקוד מוציא צו מעצר ושר הביטחון עושה לו ביקור בית. אגב, האם קיבל מינוי של מבקר רשמי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה רואה, אתה יכול לגלות לפעמים חוש הומור? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני הרבה פעמים מגלה חוש הומור. הדרך היחידה להתמודד עם מה שקורה פה בארבע השנים האחרונות זה קצת חוש הומור. איפה היינו בלי חוש הומור? בגדול, שר הביטחון די מצחיק אותי. אני חייב לומר שיש לי אינספור רגעים קומיים כשאני צופה במי יושב על כיסא שר הביטחון של מדינת ישראל. הציבור צריך לדעת, ולכן גם התעקשתי על המספרים. כי נורא קל לייצר רושם אצל הציבור שכולם נוח'בות. קודם כול, לא נתייחס למספרים שאי-אפשר לומר אותם. שמענו אותם במעין מסגרת חשאית. אבל זה נתון ידוע. רוב גדול מאוד של האסירים הביטחוניים בישראל, הם לא מעזה. הם מיהודה ושומרון. חשוב לומר את זה, ושהציבור יידע. בתוכם, שליש לא עבר משפט. זה עצירים מינהליים. יש פה נתונים דרמטיים על קטינים. יש לנו מאות קטינים מתחת לגיל 18 שמוגדרים אסירים ביטחוניים. קרוב ל-200 מהם לא עברו משפט והם עצירים מינהליים. אגב, ילד בן 16 יכול להיות מאוד מסוכן. אני לא מזלזל בסכנה הנובעת מהם, ולרגע שלא ישתמע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האמירה הזו חשובה כי לא מזמן ילד בן 14 רצח לנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדם בן 60 יכול להיות רצחני ומסוכן, וגם אדם בן 16 – הכול ידוע. אני רק חושב שכשקטין ישן על הרצפה זה לא בדיוק מקדם את הביטחון של הסוהר. אני בכלל חושב שכשקטין מתערבב עם כל מיני אוכלוסיות, זה לא עוזר לנו להגן על לוחמי הכליאה וכו'. שוב, יש פה בור שחור של האסירים הביטחוניים, ואני לא מוכן להסתכל עליו ככה. אני יודע שזה לא פופולרי לדבר על זכויות של אסירים ביטחוניים, אבל אני אקח על עצמי את המשימה הלא פופולרית הזאת. 3,000 אנשים, שמדינת ישראל לא הביאה למשפט, זכאים לתנאים בסיסיים של מחיה. לישון על הרצפה זה לא תנאי בסיסי. זה גם לא עוזר לביטחונם של לוחמי הכליאה. זה לא עוזר לנו בשום דבר. המערכת פשוט עוצמת עיניים. מתי בפעם אחרונה התקיים דיון עם אלוף פיקוד המרכז ועם ראש השב"כ כדי להבהיר שאין יותר מקום להביא לבתי הסוהר עצירים מינהליים? הרי השב"כ רוצה להגן עליך ועליי, נכון? השב"כ – הרבה פעמים ידו קלה במעצרים מינהלים. תפקיד השב"כ הוא לסכל איומים. אבל מתי בפעם אחרונה היה דיון עם השב"כ על סיפור המעצרים המינהליים? מתי פעם האחרונה היה דיון עם השב"כ שבא ואמר שבגלל משבר הכליאה, בואו נראה את מי אנחנו כן יכולים לשחרר אם אתם צריכים להביא עוד אסירים ביטחוניים ועצורים מינהליים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מנהל בית החולים של שיפא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מאוד מאוד מוטרד מהסיפור. אני חושב שכל המערכות לא מבינות את עוצמת האירוע. אני מקווה שאנחנו לא נשלם בדם כדי שהאירוע הזה יחלחל לתודעה שלנו במובן הזה שיקרה אירוע. ואגב, לאו דווקא אירוע ביטחוני. איך מפנים אגף במקרה של שריפה ובמקרה של אירוע? אני רק רוצה לחשוב על מה קורה אם יש ירי טילים באזור ואיך אתה מתמודד. עוד לא דיברנו כאן על מה ששייך לוועדת חוקה ומגיע ביום חמישי על איך מנהלים תרבות של VC בכלא שבו לקחו את רוב השטחים הציבוריים ושאין בו מרחב לנשימה? אדוני הקרפ"ר, בהצלחה בתפקיד. איך אתה הולך לנהל אירוע של התפרצות מצב תברואתי או מצב רפואי? לא מגפת קורונה, אבל איזושהי תחלואת מעיים דרמטית שמתפשטת לך באגף. מה תעשו? כמה זמן הולכים לסחוב את זה? אני מודה. גם אני, בעומס שלנו, לא התמודדנו. אבל, שוב, אנחנו לא מוכנים להמשיך לחיות עם המצב כפי שהוא, לא ביחס לאסירים פליליים, לא בכלל. אני מאוד מקווה שיהיה פה שינוי כי אני חושב שהמצב הזה גם משרת פוליטית גורמים כאלה ואחרים. בעיניי, ההתעלמות מהיבטים של זכויות אדם בתוך בתי הסוהר, מתרבות של הקפדה על שלטון החוק בתוך מתקני הכליאה, זה ממש חלק מקמפיין פוליטי. אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה. אני מקווה שיהיה בעניין הזה שינוי. מבחינתי, כל עוד אני חבר אופוזיציה, הסיפור הזה צריך לקבל הרבה יותר תשומת לב. הביטוי המרכזי של זה זה התשובה המחפירה שאנחנו מקבלים מהשר לביטחון לאומי בנושא המבקרים הרשמיים. זה ממש עלבון לאינטליגנציה ולמוסר לומר שבגלל הדוחק בבתי הכלא, אנחנו רוצים פחות מבקרים רשמיים. זה מה שנאמר כאן. אפילו לא בין השורות. בגלל העומס על השב"ס, נשים פחות מבקרים רשמיים. לפחות בפניי שר המשפטים הביע זעזוע מהעניין. אבל הזעזוע צריך להיתרגם למעשים. שר המשפטים היה יכול להודיע לבן גביר שהוא לא מעביר את הצעת החוק הזאת בוועדת שרים לענייני חקיקה עד שלא מטפלים בעניין הקטן של מינוי מבקרים רשמיים – מה שהיה פה כבר עשר שנים. לא ההסכם עם היועמ"שית. אנחנו לא נעשה פה פיליבסטר, אבל אני אומר עוד פעם שאני רושם לפניי, ואני רוצה לקבל פה אישור מנציגת משרד לביטחון לאומי. היושב-ראש הוא יושב-ראש בכנסת, הוא לא נציג של השר ושל השב"ס. אני רוצה להבין האם מקובלת עליכם הבקשה של יושב-ראש הוועדה שבטווח זמן סביר, 30 ימים, שבפעם הבאה שאנחנו פה לדיווח כליאה, תהיה הגדרה, תהיה פעולה, לקראת גיבוש נוהל, לא בחקיקה, שבאה ואומרת איזה אוכלוסיות, למעט במקרים חריגים, הכול בשיקול דעת, מוחרגות מהפגיעה בתנאי המחיה. אם אתם אומרים שלמשל קטינים זה מה שקורה בפועל, אז מה הבעיה שלכם לשים את זה בנוהל? להפך, תבססו את התרבות הזו שקטינים לא ישנים על הרצפה. תכתבו את זה. ואם קטינים כן ישנים על הרצפה, קחו 30 ימים ותטפלו בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תגדירו את ההגדרה. אנחנו ניפגש פה לקראת ה-15 בספטמבר. שיהיה איזשהו נוהל עד ה-15 בספטמבר, שכותב אותו מפקד שב"ס, נציב שב"ס. אתם תגדירו מה הוא יהיה. אני לא מגדיר לכם אותו. אבל שיהיה. אני חושב שההערה של גלעד בעניין הזה היא הערה נכונה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אנחנו נעלה את הדברים אצלנו למעלה ונקיים את ה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברשותך, אנחנו נגיש רשימה של הסתייגויות מהותיות שתעלה למליאה, בסדר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נגיע ונראה מה קורה. אני חושב שזה חשוב שהן תהיינה. אני אגיש את זה לייעוץ המשפטי ונצביע עליהן. אני כן רוצה לומר את הדברים הבאים. אחרי זה נעשה את הניסוחים. הדבר האחד שאני רוצה לומר זה להוסיף כאן סעיף שמחייב תוך 30 ימים, מכניסת ההוראה לתוקף, את השר לביטחון לאומי למנות לכל הפחות 40 מבקרים רשמיים מקרב עובדי הסנגוריה הציבורית ו-40 מבקרים רשמיים, לכל הפחות, מקרב יתר עובדי משרד המשפטים, על פי המלצת שר המשפטים. ובמידה שהשר לא ממנה תוך 30 ימים, המינוי יבוצ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד קבלת ההסתייגות? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההסתייגות הוסרה. היא תוצג במליאה. בבקשה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הסתייגויות שנייה, וננסח אותה ביחד גם על דעת היושב-ראש מבחינת הניסוח, שהוראות השעה שמחריגות את החובה לתנאי מחיה מינימליים לא יחולו בעניינם של אסירים קטינים, ולא יחולו בעניינם של אסירים שמוגדרים על פי נהלי השב"ס כאסירים עם נכויות או מוגבלויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההסתייגות הוסרה, והיא תוצג במליאה. יחד עם זה, הערת אגב שלי. אני עדיין מתעקש שהנוהל הזה יהיה ל-15 בספטמבר. כדאי שזה יהיה. אתם תגדירו מה הוא יהיה ואת מי הוא כולל. אני לא מגדיר לכם. בבקשה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ההסתייגות השלישית שלי נוגעת לנושא החופשה המיוחדת. ההסתייגות היא לבטל את התנאי המגביל של יתרת מאסר של 45 ימים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? אחד. מי נגד? שניים. הצבעה בעד – 1 נגד – 2 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההסתייגות הוסרה. היא תוצג במליאה. בבקשה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש עוד שתיים. הסתייגות בנושא החופשה המיוחדת, שהתנאי של ריצוי חצי מתקופת המאסר יומר לתנאי של שליש מתקופת המאסר בפועל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההסתייגות הוסרה, למרות שבתנאים מסוימים הייתי מצביע יחד איתך. אבל אלו לא התנאים עכשיו. בואו נתקדם. הסתייגות אחרונה, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ההסתייגות האחרונה שלי היא ש-30 יום ממועד כניסת הוראת השעה פרקליט המדינה, ואני חושב שזה פרקליט המדינה כי זה הנחיות פרקליט המדינה, יפרסם הנחיה לגבי מדיניות הענישה בכל הנוגע למאסרים בפועל, אשר מתייחסת למצב הכליאה המיוחד ולעלייה הנרחבת במצבת האסירים על סוגיהם השונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? אחד. מי נגד? שניים. הצבעה בעד – 1 נגד – 2 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם ההסתייגות הזאת נדחתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אוסיף רשימה של הסתייגויות מהותיות שתעלינה למליאה. אני רק מציע שנודיע עליהן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אפשר להציע עוד הסתייגות? שהיועמ"שית תענה תשובות בעניין הרוגלות. שהיא תידרש להגיש את התשובות שלה על השאלות שביקשנו. גלעד ינמק את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בנסיבות מסוימות הייתי מצביע יחד איתך. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד ההסתייגויות הנוספות שיוצגו במליאה? אחד. מי נגד? שניים. הצבעה בעד – 1 נגד – 2 נמנעים – אין ההסתייגויות לא נתקבלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם ההסתייגויות האלה הוסרו. גלעד, תודה על ההתחשבות. מכובדיי כולם, בעיקר אנשי שב"ס, משטרה, המשרד לביטחון לאומי. הפעילות היום-יומית שאתם מבצעים כדי לוודא שכל אותם אנשים שלא ראויים להסתובב ברחובות, נמצאים באמת מאחורי סורג ובריח ראויה פשוט להערכה. מעבר לכל הדיונים ולכל ההערות שיש לנו, תמסרו, בבקשה, לכל לוחמי הכליאה ולכל מי שנמצא בשטח תודה רבה על העבודה המדהימה הזו שהם עושים. אני יודע שאנחנו צריכים להשתפר, אבל אתם עושים באמת עבודה יום-יומית יוצאת דופן באיכותה. הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראת השעה)(תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית – מי בעד? שניים. מי נגד? אחד. הצבעה בעד – 2 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה ושלישית, והיא תעלה למליאה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. אני גם אגיש רביזיה כדי שגלעד לא יגיש אותה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>